הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקוכ מסי 338

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי , י "ב בכסלו התשנ"ב (19 בנובמבר 1991 ) ,שעה 30;14

חברי הוועדה: ש' ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

י י צידון

מוזמנים; ש' שחורי - ממונה עכ התקינה במשרד התחבורה

ע' להבי - הכשכה המשפטית, משרד התחבורה

ש' פוליק - מ"מ ראש מינהל התעופה האזרחית

אי פכבר - רכז תשתית במשרד האוצר

א' אורן - סגנית בכירה ליועץ המשפטי שכ

רשות שדות התעופה

י' צונץ - סמנכ"ל כתכנון ומידע ברשות שדות

התעופה

שי אברס - מנכ"כ תברת "אומני-הורייזן"

ר' בג - יו"ר אגודת מפעילי אזמי"ם

ו' ברכה - מאגודת מפעיכי האזמי'ים

ד' ורניק - טייס ראשי בתברת ייהשיכות תעופהיי

מי אוהלי - מ"מ מנכ"כ משרד התקשורת

אי מנצורי - מ"מ מנכ"כ רשות הדואר

ו' מיכה - סגן מנהכ אגף כלכלה ברשות הדואר

י י סופר - ככככן מרשות הדואר

אי שטרנבק - יועצת משפטית, רשות הדואר

פי שר - מהכשכה המשפטית, רשות הדואר

שי תכיבה - תבר ועד רשות הדואר

א' דמביץ

ס' אלחנני

מזכירת הוועדה (בפועכ); כי ורון

ח' צנעני

תקנות הטיס (מנחתים) (תיקון), התשנ"ב-1991.

צו רשות שדות התעופה נמתן שירותים בשדה התעופה דב-הוז

(תכ-אביב)] (תיקון ), התשנ"ב-1991.

צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה עובדה)

(תיקון), התשנ"ב-1991.

תקנות רשות הדואר (תשכומים בעד שירותי הרשות כפי סעיף

37(א) כתוק), התשנייב-1991.

תקנות רשות הדואר (כככים כקביעת נציג נבתר מקרב עובדי

הרשות כתבר המועצה) (תיקון ), התשנייא-1991.



תקנות הטיס (מנחתים) (תיקון), התשנ"ב - 1991

אני פותחת את ישיבת הוועדה. נמצאים איתנו: מר שחורי שלום - ממונה

על התקינה במשרד התתבורה, מר פוליק שמואל - מ"מ ראש מינהל התעופה

האזרתית, אסתר אורך - סגנית בכירה ליועץ משפטי של רשות שדות התעופה,

יוני צונץ - סמנכ"ל לתכנון ומידע ברשות שדות התעופה, עמוס להבי -

מהלישכה המשפטית במשרד התחבורה, מר אבשלום פלבר - מרכז תשתית באוצר,

רן בג - יו"ר אגודת מפעילי אזמי"ם (אוירון זעיר משקל), דוד ורניק -

טייס ראשי מה-"שילוח תעופה", שלמה אברס - מנכ"ל חברת "אומני הורייזן"

וויקטור ברכה - מאגודת מפעילי האזמי"ם.

על שולתן הוועדה מונתים תקנות וצווים לידיעתה של הוועדה ואישורה

בנושאי מנחתים, שדות התעופה ורשות הדואר, שבהם נדון בישיבה זו.

אנו נתחיל בתקנות הטיס (מנתתים). אני מבקשת לשמוע את עמוס להבי,

ממשרד התחבורה, לגבי מה שמובא לידיעת הוועדה..

ע' להבי;

1. הסדר ברור יותר של סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית לעניין

התקנות הללו.

2. שינוי באורכם וברוחבם של המנחחים.

התיקונים באים כדי לסבר את אוזנם של הניזקקים לתקנות הללו.

תיקון מספר 1, בתקנות, בא להבהיר שתקנות אלה מתיחסות גם למנתחים

חקלאיים.

האם פירוש הדבר, שתקנות אלה חלות על כל מנחת, ולא רק על מנחתים

חקלאיים או רגילים ?

ע' להבי;

כן .

שני התיקונים הבאים, 3-2, עוסקים באותו נושא: הסדרה ופירוט של

סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחיח. למשל, הענקת רשיון , סירוב להעניקו

או אפשרות לתת תוקף לזמן קבוע, דבר שעד עכשיו לא ניתן היה לעשות.

תיקון מספר 4 - בא לבקשתה של כבוד היושבת-ראש, באחד הדיונים

שמי שמחזיק במנחת צריך שיהיה לו במקום אדם בעל ידע

בעזרה ראשונה.

תיקון מספר 5 הוא תיקון פעוט שבא לתאם בין התיקונים שנעשו לפניו.

קודם היתה תקנה אחח על סמכויות המנהל, ועתה ישנן 3 תקנות בנושא, לכן

במקום לשון יתיד "תקנה זו", תהיה לשון רבים "תקנות אלה".

תיקונים מספר 8 ו-9 עונים על שאלת גודל המנתח. כיום, רשום בחקנוח

שאורך המנחת לא יקטן "ממאה מטרים", ואנו רוצים לשנוח זאח ל- "מאתיים



מטרים". בנושא רוחב המנחת אנו רוצים לשנות מ- "4 מטרים" כ- "7

מטרים".

תיקון מספר 7 מבטל את תקנה 8, עקב התיקון שנעשה בעניין הסמכויות.

מדוע בכלל יש צורך בתקנות ? מה הנוהג לגבי מטוסי אולטרה-לייט

בעולם הרחב ?

אוירון זעיר נחשב במספר מדינות בעולם לאוירון לכל דבר, פרט

לארה"ב שמחשיבה אותו כ-vehicle דהיינו,הוא אינו נחשב אוירון ,

למררת שה- n.t.s.pהוא הגורם האחראי על הבטיחות בתעופה שאם מכסה את

כולם.

הוא טס למטוס ומחרסק למטוס, לכן חייבים להתיחס אליו

למטוס. מדינת ישראל היא השלישית בעולם, אחרי אנגליה וארמניה, שרואה

בכלי זה מטוס לכל דבר. אחרינו ישנה עוד רשימה של 35 מדינות הרואות בו

מטוס. מדינת ישראל הקימה ועדה מיוחדת לבדוק את הנושא, כדי שתהיה הכרה

הדדית הן לכלי והן לרשיונות הניתנים במדינת ישראל.

בארה"ב מאות כלים כאלה פועלים זמן רב, והתקשו להעניק לו רשיונות.

לכן , הם פרסמו תקנות תעופתיות תחבורחיות בלבד שנקראות: 103f.a.r. .

תקנות אלה באו להגדיר את הצד התחבורתי בלבד, ולהשאיר לאגודה לטפל

בנושא. כתוצאה מכך, מספר התאונות עלה על כל שיעור. לעומת זאת, בארץ,

כמו באנגליה, נחקקו חוקים שמגדירים את המטוס, הטייס, הטיסה עצמה

ונצברו אלפי שעות טיסה - ואכן שיעור התאונות אצלנו נמוך יותר מזה

שבארה"ב. בארה"ב לא קיים נושא המנחתים, אך באנגליה ישנם האדרה

ונתונים מדוייקים. בנושא אחזקת המטוס והסטנדרטים של הכלי, אימצנו את

התקנות הבריטיות.

באנגליה מאדירים את אודל המנחח בין 350 כ-500 מטרים תלוי בסוג

הפלי והטייס. הצרפתים דורשים מינימום של 150 מטרים. בישראל, למדנו

שמטוסים אדולים יותר זקוקים למרחקים אדולים יותר ולכן יש להאדיל את

המנחח. יש לזכור שהמנחתים מופעלים בשטחים רחוקים ע"י בחור שקבל רשיון

אחרי 35 שעות בלבד. למען בטיחות בטיסה יש צורך במנחת האופטימלי

ביותר. מבחינת השקעה, מנחת כזה אינו מחייב סלילה או הידוק, אלא די

באוטואריידר שעובר ומארד את השטח. בשנה האחרונה היו 5 התרסקויות של

מטוסים כאלה. אחד מהם התרסק רק באלל שהמסלול לא היה רחב וארוך יותר.

אנו מעוניינים לקדם את נושא מטוסי האולטרה-לייט. בארץ קיימים כ-

130 כלים ו- 31 מנתחים שמתוכם פועלים רק 21. מתוך המנתחים הפועלים 16

הם מעל 200 מטרים, והשאר מתחת ל-200 מטרים.

האם אי אפשר להאביל את המטוסים לאורך מסלול ?

אי אפשר לעשות זאת; היום, הטייס יטוס ב- "שילוח", ומחר הוא יהיה

ב- "עין ורד". אין לנו שם מנהל שיכול לפקח עליו.

כל העניין בא לידיעת הוועדה, ואני רוצה ללמוד את הנושא. אני מניח



שיש כאן "טרייד אוף" בין בטיחות להוצאות - הארכת מסלול והרחבתו

צריכות לעלות כסף.

בנושא הרחבת המסלולים כמעט ואין השקעה, וכל המסלולים הקיימים הם

מעל 20 מטר. היום, מדובר- על רק 5 מנחחים בהם יש צורך בבניית 30, 50

או 70 מטרים. אנו הראשונים שהכללנו את האולטרה-לייט כמען הבטיחות

בטיסה, בזמן שהאמריקאים לא אימצו תקנוח לאלה.

י י צידון ;

מה שמדאיג אותי זו העובדה שאנו הראשונים.

עובדה היא שהאמריקאים חיקו אותנו, ומתכוונים להכליל את המטוס

הדו-מושבי בנושא זה.

האם אתם כוללים גם הגבלות טמפרטורה ?

כו . הכל מופיע, וכל טייס נבחן על כך.

אני מבקשת לשמוע את רן בג, המייצא את הדעה הנגדית.

אני יו"ר אגודת מפעילי האזמי"ם, ומייצג את כל הטייסים ובעכי

המטוסים בארץ.

איננו רואים שום בעיה בנושא אורך המנחת. לא ידוע לי שאורך המנחת

היה אי-פעם גורם תאונה. הכבד בין המטוסים, המצויים בארק, הוא מטוס

ששמו X. הוראות היצרן שלו דורשות מסלול שלא יהיה קצר מ-66 מטרים.

כלומר, מסלולים בני 100 מטרים הם ב-50% יותר מו הדרישה. אני בעליו

של מטוס כזה, ואני אומר, במפורש, שאני זקוק רק לחצי מסלול כדי להנחית

אותו, בטמפרטורה גבוהה עם עוד אדם, וזו לא הבעיה.

הבעיה היא שונה. צריך להבין שאנו מדברים על תרבות סוף שבוע.

תרבות זו היא אקויוולנטית לחסקיה, סקייטבורד ואופניים. רק טעות

הסטורית גרמה לכך שיתיחסו לכלי הזה כאל מטוס, ואנו מוצאים את עצמנו

במיטת סדום של כל מיני חוקים שמתאימים לג'מבו של אל-על או לארקיע, אך

לא לנו. אינני מתעלם מתרומתו הנכבדה של מר שחורי להפחתת התאונות, אך

נדמה לי, שיש להפריד מטוס זה ממינהל התעופה. הוא צריך להיות תחת

מערכת בקרה מסויימת של מינהל התעופה, אך יש לתת לעמותה ולגופים

המסחריים שמתעסקים בנושא לטפל בשאר.

כל הידע והנסיון מצוי אצלנו. המטוס הזה הוא במדרגת פיתוח סופית.

אם מחר מישהו ירצה לעבור לסוג שונה של מטוס, הוא יצטרך להתתיל ללמוד

לטוס מהתחלה, לאילו מעולם לא טס.

דברתי עם מר צידוו, ואנו מוכנים להעביר לו תומר. לדעתי, יש

להתיחס לכלי זה לא כתעופה לשמה, אלא לתרבות פנאי: שמוש של 4 שערת



בחודש בלבד. איו לאבד את הפרופורציות ולקרוא לזה מטוסים. עד כמה

שידוע לי, כלי זה לא נמצא בקטגוריה של מטוסים בצולם. בקרתי במקומות

רבים, כשאמרתי שאני יודע להפעיל את הכלי, לא בדקו אותי כלל ויכולתי

לעלות עליו ולטוס להנאתי.

י י צידוו ;

גם בכלי שייט ישנה הגבלה מסויימת לאבי הגודל.

נכון. ישנו חוק שסירה ממונעת עד 7 מטרים אינה כלי שייט. אפשר

להטיל סייג זה גם על האולטרה-לייט, כי האוירון הזה איננו אוירון . הוא

יהיה תתת פיקות של מינהל התעופה, אך אנו ננהל את העניינים, בצורה זו

נחסוך מוועדות הכנסת וממינהל התעופה את הטיפול בעניינים לא חשובים,

וגם זמנם היקר יחסך,

האם הערות אלה הובאו לפני שר התתבורה ? יש לזכור שוועדה זו לא

באה לאשר את התקנות, אלא הן מובאות לידיעתה בלבד.

מה שנאמר כאן לא שייך לנושא הדיון. שר התתבורה היה מודע לטענות

שהועלו כאשר התקין את התקנות הללו, ומשרד התתבורה ממשיך לעסוק בנושא.

י י צידוו ;

לצערי, לא עסקתי בנושא האולטרה-לייט, אבל אני מעוניין ללמוד את

הנושא. מערכת התעופה האזרתית עמוסה לעייפה, ויש לכם די בעיות ותאונות

עם מטוסים גדולים יותר. אני מנית שקיימת סיבה מיוחדת, כדי להתתיל

לעסוק בנושא זה דווקא. ישנה טענה די צודקת של בעלי הכלים האלה

כל הידע מתרכז אצלי, ואני זה שאתקין תקנות.

פרט לתקנות הבטיתות והתעבורה, מה אכפת לי איזה כללים תתקין לעצמה

איזו שהיא עמותה מקצועית, למשל רופאי השיניים. מדוע אנו צריכים

להיכנס לעובי הקורה, בנושא שהוא ספורט נתמד בלבד, שנושק לתתבורה רק

בנושאי תעבורה ובטיתות ? העוסקים בכלים אלה הם שצרילים לדעת מהו אורך

המסלול האופטימלי ורוחבו, סוגי האולטרה-לייט ואיזה inspectionsהם

רוצים. הם צריכים לעסוק בנושא זה, ולא אנחנו.

לצערי, התקנות מובאות לוועדה לידיעה בלבד, ואין לה סמכות לשנותן .

הייתי רוצה לבדוק לעומק ולראות אם יש איזה שהוא מצב שדורש חקיקה.

האזמי"ם האלה לא מיועדים רק לספורט. יש להם רשיונות מפעיל, והם

הובלת אנשים, סיורים, הדרכה, צילום וכו'.

בנוסף, הם טסים במרחב האווירי כמו כל מטוס אתר. בנושא handlighters

אנו העברנו את המסמכים לאגודה, הם מקבלים את התקנון מאיתנו והם אלה

1. אנו נדרוש נציג מטעמם שישב במינהל ויטפל בנושא. המפקחים יהיו

מטעם המינהל, כי מבחינה חוקית אי אפשר להעביר את הפיקוח

אליהם, ולך הם יקבלו את מה שהם צריכים לקבל.

2. הבטיתות, הנושא החשוב ביותר, תישאר. לעומת מקומות בעולם בהם



לא מתירים לכלי זה לטוס, אנו דווקא רוצים שהוא ימשיך לטוס,

בשלב זה אני מכריז רק על רצוני ללמוד את הנושא. מהחומר שיועבר לי

אני אלמד ואראה מה ניתך לעשות. יש לזכור שכולנו רוצים בטיחות.

אני רוצה להעיר לתשומת ליבו של שר התחבורה, שיש לדון בסוגיה זו

ובטענותיהם של הנוגעים בדבר.

בנושא הרשיון, בתוספת תקנה 2(א) כתוב: "המנהל רשאי, לפי שיקול

דעתו, לתת רשיון למנחת, לסרב לתיתו, לקבוע בו תנאים, לתתולתו או

לבטלו" - במידה שהוא מסרב או מבטל, האם הוא מנמק את סירובו ?

ישנו חוק ההנמקות שמחייב אותו לנמק.

בסדר.

אם אין הערות נוספות, אנו רושמים לעצמנו ולידיעתנו את תקנות הטיס

(מנחתים) (תיקון), התשנ"ב-1991.

בדברי ההסבר, בסעיף 7 מדובר על מנחת חקלאי. נדמה לי שלא צריך

להיות כתוב מנחת חקלאי.

נכון , הוא צודק.

אתה צודק. נושא המנחתים החקלאיים בוטל, ונקבעו קני-מידה שווים

לכולם. יש לבטל לא רק את המילה "חקלאי", אלא גם את הנאמר בסוגריים;

"המשמש לביצוע טיסות חקלאיות".

צו רשות שדות התעופה [מתן שירותים בשדה התעופה

דב-הוז (תל-אביב) (תיקון), התשנ"ב-1991

צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה

עובדה) (תיקון), התשנ"ב-1991

(קוראת את הצווים) - מדוע כתוב: "שנתיים וחצי" ? מדוע כל חצי שנה

יש להאריך זאת שוב ?

כידוע שני שרים אמורים לחתום על הצו: שר התחבורה ושר הבטחון . את

הבעיה, שאין טעם להביא זאת לאישור כל חצי שנה, פרשנו לפני הוועדה סבר



בחודש יולי. יתרה מזו, דברים חריפים אלה העברתי, במפורש, למשרד

הבטחון ובכל-זאת לא "הולך" לנו. הבטיחו לי, שאולי לקראת הפעם הבאה

יתחשבו בזה. על כל פנים, הפעם סרבו לי באופן בוטה, ועשו לי טובה,

למעט אישית, שאישרו לי זאת בזמן ולא רטרואקטיבית.

אני מבקשת מגבירתי שתחזור על כך, שמשרד הבטחון חייב לבוא לקראת

משרד התחבורה, ולאשר הוצאת צו.

מדוע זה חשוב להם כל חצי שנה לבדוק את הנושא מחדש ?

א' אורו ;

יש בינינו מו"מ על חוזה. הם טוענים שאנו משהים אותו, ואנו טוענים

את ההיפך. לפי בירור שערכתי זו לא רשות שדות התעופה שמשהה את החוזה,

אבל איני עוסקת בנושא. לא יתכן שבגלל נושא זה מעכבים את האישור.

בנוסף, אי האישור פוגע בהם.

אני מאד מבקשת שגבירתי תציין זאת, ואני מקווה שהפעם הדברים לא

יפלו על אוזניים ערלות.

מדוע הויכוח קיים ? האם ישנו לחץ ?

כן . הם חושבים שהם מחזיקים אותנו - זהו לחץ מצידם כדי שנחתום על

חוזה, שהם לא מגישים לנו את כל פרטיו.

לפי בקשת גבירתי כללנו בנושא אם את עניין העזרה הראשונה, כיבוי

אש וכו'.

אני רוצה לציין שעורכת-הדין , שעומדת מולי בנושא הזה, עושה למיטב

יכולתה כדי לסייע בידי. אני מבקשת לקבל את הפרוטוקול לאלתר כדי שאעשה

למיטב יכולתי.

תמוה בעיני, שתוקף של תקנות או צו, צריך להיות חצי שנה, ובכל פעם

יש להאריכו מחדש. זו טירחה לכם, למשרדים וגם לוועדה. אני מבקשת מאד

משר התחבורה ומשר הבטחון שיגיעו ביניהם להסכמה ולהבנה. אני מבקשת

שיסירו את חילוקי הדעות ויישבו אותם ביניהם.

זה לא שר התחבורה.

אני מדברת על שני השרים. רצוי שיקבעו תקופה מתקבלת על הדעת, ולא

חצי שנה.

הפעם אנו נקבל את הצווים לידיעתנו. לחברי הוועדה כבר היו בעבר

הערות על הנושא, ואנו חוזרים עליהן שוב, ומבקשים לקחת את ההערות הללו

ברצינות.

פלא הוא, שעל אף שהובהר בישיבה הקודמת שהעיכובים נובעים ממשרד

הבטחון, הוא אינו מוזמן כלל לוועדה.

אגב, אותם שיקולים משותפים גם לנושא שדה דב וגם לנושא שדה עובדה.

נכון . צריך היה להזמין את נציגות משרד הבטחון לא רק בנושא של שדה

דב, אלא גם בנושא של שדה עובדה. בעוד חצי שנה, לקראת האישור הבא, יש

להזמינם לוועדה.

האם קיים ספק ששר הבטחון לא אישר זאת ?

לא, איו ספק כזה. צריך להזמינם, כדי לשאול אותם מדוע הם לא

מוכנים להאריך ביותר מחצי שנה. זוהי פעם ראשונה שדווקא הכנסת דורשת

תקופה ארוכה יותר.

תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי

סעיף 37(א) לחוק, התשנ"ב-1991

בישיבה הקודמת בעניין, החליף אותי חבר-הכנסת גדות. היה סיכום

טוב, אך הוא לא סיים את הנושא. אני מודה לסמדר אלחנני, היועצת

הכלכלית של ועדת הכספים, על עזרתה בבדיקת נושא ההצמדות והתחשיבים

ביחד עם אנשי משרד התקשורת והיועץ המשפטי - ואכן היא מאשרת שהם נעשו

כדת וכדין . אבל התחשיב, בחוות הדעת שקיבלנו ממנה, שונה מזה של משרד

התקשורת. אני מבקשת לשמוע את סמדר אלחנני.

מי אוהלי;

במכתב הוועדה היא בקשה הסברים נוספים. אנו הבאנו את ההסברים, והם

נמצאים על שולחן הוועדה.

יש לי כמה הערות בנושא.

1. יש כאן נוהל עקרוני להעלאת תעריפי רשות הדואר, מנגנון אוטומטי

לעידכון מחירים. בכל מקום נהוג לאשר קודם את העיקרון עצמו

בוועדת הכלכלה, ואחר-כך האישור הוא אוטומטי. לא הבנתי את

העיקרון ; מדוע התבקשה העלאה באותו מועד בו מדובר. התברר שיש

הסכם חתום בין רשות הדואר ומשרד האוצר שמפרט את עקרונות

העידכון . על כך אני באה לערער: יש לדון גם על זה. כי העיקרון

עצמו הוא שקובע.

2. הם קובעים שכל אימת שמצטברת עליית מדד של 8.5% ממדד הבסיס, יש

להתחיל לערוך את החישובים. אני רואה זאת מנקודת מבט מקרו-

כלכלית גלובלית, הממשלה היא אחד הגורמים לאינפלציה ע"י יצירת

מנגנוני העידכון האוטומטי הצמודים כל הזמן זה לזה. אולי אפשר

לחכות פרקי זמן ארוכים יותר מאשר 8.5%.



נושא אחר בר ויכוח הוא הסב הדוארי. הם נותנים כאן הצמדה של 95%

לחלק מהמרכיבים שצמודים למדד.

י י צידוו ;

מהי ההצמדה ב- "בזק" ?

בהתחלה זה היה 97% - את זה קבעה ועדת פוגל, וזה אושר בוועדת

הכספים של הכנסת. לגבי בזק, קיימות תקנות מיוחדות שנקראות: "תקנות

הבזק, אופן חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם". מר דנביץ היה בין

בשנה הראשונה 97% ולאחר-מכן זה הפך ל-

0.965. כלומר, מקדם התייעלות פחות מ-5% לעומת זאת, אנו נותנים מקדם

התייעלות של 5%.

זהו מקדם יעילות, אבל הצמדה תלקית למדד זה לא הדבר היחיד. פוגל

הכניס את מקדם היעילות built-inבתוך המערכת. יש לך רק חלק שצמוד

למדד, ובאוחו חלק, בפועל, בתזרים המזומנים של רשות הדואר לא הכל צמוד

בהכרת למדד הזה. לפעמים אתה נותן יותר ממה שצריך. למשל, דיור היא לא

משלמת ובתקופה שעלה הדיור לא היו לה הוצאות.

עתה, ארנונה היא לא תשלם.

זה לא מדוייק.

י י צידוו ;

הדיור היה מרכיב עצום במדד של השנה

האחרונה, אך הוא אינו מרכיב באותו יחס את הסל הדוארי.

דברי אינם חד-משמעיים. אני רק רציתי להדגיש שעקרונות צריכים

להיות נדונים, כדי לקבוע תקנות. מדוע איו לרשות הדואר תקנות בדומה

לאלה של "בזק" ?

היום, אני מוכן לומר לוועדה שאם היא חמלא את ידינו, אנו נכין

סידרת תקנות כמו בבזק. אנו נביא זאת לאישור הוועדה, ויהיה דיוך

עקרוני על דרכי ההתיקרויות כפי שקיים במקומות אחרים. מקדם ההתייעלות

שלנו גבוה יותר מזה של בזק.

אי אפשר לעשוח זאת כמו בבזק. שיקולי ההצטיידות, שיקולי עדכון

ציוד, שיעורי צריכה וכו' שונים מאלה של רשות הדואר.

איו הכרת להעתיק את תקנות בזק, אלא לדון ולשקול.

אני מציעה שהוועדה תדון בפן העקרוני של העלאת התעריפים, ואז

התהליך יהיה אוטומטי.

בנוסף. אני מציעה שהעלאות התעריפים, שתגישו בעתיד, תבואנה בשני

תעריף קודם ותעריף חדש, אומנם, זה בנוי כך בנייר שנשלת אלי,

אך לא בזה של הוועדה.

שלחנו זאת גם לוועדה.

אני אנמק את דברי. בדרך-כלל, מציינים את העלאת המחירים במספר אחד

שהוא ממוצע משוכלל. אבל, בממוצע משוכלל יכולים להיות אחוזים שונים.

אם יש אחוז, שהוא חורג מאד מהממוצע, הוועדה צריכה לדעת אותו ולתת את

דעתה עליו. מבחינה ציבורית אנשים אומרים: אתם טוענים להעלאה של 5%,

אבל תעריף xעלה ב- 55%.

נושא חשוב אחר הוא שאתם בונים זאת על סל מסויים. כשישנה

התייקרות בסל הדוארי ישנם פיצויים שונים וזה מורכב מכמה דברים. הסה"כ

לא צריך להיות מכפלה של זה בזה, אלא סכום של המרכיבים. לפי החישובים

שלי, התוצאה היא 7.8% ולא 8% אני משאירה נושא זה לשיקול הוועדה.

לאבי הנושא האחרון שהעלית, דווקא הפעם , בגלל בעיות של עיגולים,

הממוצע הוא אפילו פחות משלך - 7.6%, ולא 8% .

עקב שיכלול התעריפים ועיגולם, לא הצלחנו להגיע ל- 8%. בפועל

העליה היא 7.6% .

אני מדברת על עקרונות, ולא על סכומים מדוייקים. המרכיבים צריכים

להיות סכומים ולא מכפלה.

אני מציע, שהפעם הוועדה תאשר את התקנות על-פי ההסברים שמסרנו לה.

לקראת הפעם הבאה, אנו מוכנים להכין הצעת תקנות לדיון יסודי בוועדה.

מדוע לא תקבלו את הרעיון של 90% הצמדה למדד של אלחנני ?

לסל הדוארי ישנם כמה מרכיבים: מדד -36% מכל ההוצאות ושער הדולר

שהוא 7%. שני המרכיבים האלה מוצמדים ב- 95% ו- 5%התייעלות. עיקר

המסה זה השכר שמהווה 57% מרכיבים. בשכר אנו מקבלים הצמדה רק כפי

הסכמים שלא קשורים אלינו. אנו סופגים את כל זחילת השכר שקיימת במשק

זה: עליה בדרגה, וותק והסכמים אם ישנם. כלומר, זוהי ספיגת התייעלות

כבדה מאד, אפילו אם לא היינו עושים דבר לפי המדד. ההבדל בין 95% ל-



90% הוא חד פעמי ראינו משמעותי, אך אם קיימת אינפלציה גבוהה לאורך

זמן , זה מהווה מעמס כבד.

בשכר שלכם יש הצמדה מלאה.

נכוו , אבל אין זחילת שכר או תוספות מפעליות, ואנו חייבים לספוג

זאת על עצמנו.

רשות הדואר היא עתירת כח-אדם יותר מגופים אחרים. מהו מרכיבו ?

מרכיב כח-האדם ברשות הוא 57% מהוצאות הרשות.

מהו "פיצוי בגין הסכם מע"מ" ?

א י מנצורי;

עם הקמת הרשות, סוכם בין השרים, שכדי לאזן את תקציב הרשות, במשך

3 שנים הממשלה תעביר סכום בגובה הוצאות מע"מ של רשות הדואר כתמיכה

ברשות.לאחר 3 שנים סוכם שמאחר וזהו סכום גדול, כ-40-30 מכיון ש"ח,

כל שנה יופחת שליש מהסכום וכנגדו נקבל פיצוי

ע"י עליית תעריפים. זהו ההסכם בין מדינת ישראל לרשות הדואר.

כדי שלא תהיה העלאת תעריפים חדה, הצמצום בתמיסה יהיה הדרגתי במשך

3 שנים. האיזון ע"י העלאת התעריפים ייערך באופן מדורג כדי שהציבור לא

יספוג את ההעלאה בבת-אחת.

י י צידוד ;

פעולה זו מבטלת את נושא הייעול בדלת האחורית. זה שוב עניין של

כסף.

אינני תושב שהבנת. בשנה האחרונה זה היה בסדר-גודל של 35 מליון

ש"ח. רשות הדואר, שכל הזמן נמצאת באיזון , לא היתה מסוגלת לספוג זאת

לולא נתמכה.

איך הורכב נושא עקרונות עידכון התעריפים ?

הנושא הורכב בדיונים בין משרד האוצר, משרד התקשורת ורשות הדואר.

מנגנון התעריפים פונה למשרדי האוצר והתקשורת, כשיש צורך בהעלאת

תעריפים.

האם קיימת רביזיה תקופתית של הנושא ?

לפני שנה ביצענו רביזיה לפי בקשת ומשרד האוצר, שרצה להתאים זאת

למנגנון של בזק. הלוונה היתה כנראה, ספי שאמר מר אוהלי, לעבור לתקנות

קבועות כמו בבזק. הרשות לא רצתה להיות כבולה בתקנות לפני שנתיים, כי

עדיין היתה בחיתוליה. אם הוועדה תבקש, אנו נוכל להתארגן ע"י תקנות

קבועות, כמו בבזק, ואז יהיה אפשר לדבר על אחוז התייעלות.

י י צידון ;

אני מציע שיהיה מוסד קבוע בין האוצר, התקשורת ורשות הדואר,

שיעדכן מדי פעם את השיטה בה פועלים. אני חושב שסמדר צודקת בנושא

הבנייה; מרכיב הבנייה היה כבד מאד באינדקס של השנה, והוא לאו דווקא

משתקף בהתאמה בהוצאות של משרד הדואר.

אין לי השכלה מספקת בנושא, ואודה אם נושאים כאלה עם נתונים יובאו

לפחות שבועיים לפני הישיבה, כדי שאוכל ללמוד ולהתיחס לנושא.

לפני שבועיים היתה ישיבה בנושא, ודבר לא סוכם.

י י צידוו ;

סליחה. קשה ללמוד את הנתונים בהתראה קצרה.

מעיון בדף העקרונות והתישוב, אני מוצא שהכל אריתמטיקה. כל זמן

שלא משנים את זה או את מי שמוסמך לעשות זאת, זה לא משנה. השאר הוא

חלוקה הגיונית בין סוגי הכנסות שונים, ואני סומך על רשות הדואר שהיא

תאזן לעצמה את זה בצורה היעילה ביותר מבחינה ציבורית.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

בנושא התחשיב, אני בעד הכנת תקנות או עקרונות שעליהם יתבסס

התלשיב.

מי אוהלי;

מבחינה רעיונית, אנו מוכנים לכך, אך יש לבוא בדברים עם משרד

האוצר.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

בנושא ההצמדה - ההצמדה שלכם לא צריכה לכלול את כל הרכיבים שישנם

במדד, כי לא בכל אתם משתמשים או מוציאים, למשל

הבנייה. איני חושבת שהצמדה של 95% למדד הינה

מוצדקת. אני מבקשת שתבדקו את נושא ההצמדה של %90

למדד.

אנו נבדוק את הנושא.



י' צידוו ;

לא הייתי נותן מספר מדוייק, כי אולי זה פתוח. בבזק, נושא שאליו

אני קרוב יותר, קצב השינויים, קצב ההתייקרות ובעיות ההצטיידות שונים

מאלה של רשות הדואר. אני מעריך שהסל שבהם פשוט יותר.

א' שטרנבק;

נכון . מרכיב הדיור ברשות הדואר גדול יותר; לרשות הדואר יש כ-480

סניפים,

אנו משווים בין המצב לפני העליה למצב החדש. לפני העליה לא שילמנו

ארנונה. אילו שלמנו, היה מצבנו מחמיר.

בעתיד, יש להביא זאת בחשבון . אי אפשר, וזה גם אבסורדי, להעלות

תעריפים כל חצי שנה.

בנוסף, הנושא של "פיצוי באיו הסכם מע"מ" צריך להיפסק.

נכון . בזק משלמת מע"מ.

הבעיה נעוצה בתשלומים, שאנו משלמים למדינה עבור נכסים שהועברו

אלינו. בהתחלה לא שלמנו עבור הנכסים, עקב ההסדר, והסכום היה מליון

ש"ח בלבד. עתה, ישנה עליה תדה ל-25 מליון ש"ח לתשלום למדינה. ההסכם

אומר שאנו צריכים לשלם סכום מסויים צמוד או 5% מהכנסותינו צמודים,

לנגד הנכסים שהמדינה העבירה אלינו.

י י צידוו ;

זוהי מעיו חכירה.

א י מנצורי;

לפני שנה הוציאה ועדת הכספים תקנה נוספת, שמחייבת אותנו לשלם

3.5% ו-4.5% מהכנסותינו. אם ישנם הפסדים, השרים יחליטו אם נשלם או

לא.

אני מצטרף לטענתה של סמדר אלחנני, שהמדינה/ממשלה היא אורם דוחף

אינפלציה. תרומתה של המדינה לאינפלציה היא נושא לדיון כללי ונפרד,

לאו דווקא בתוך נושא רשות הדואר. זוהי תופעה צומחת: כספים שנלקחים

פתאום מרשות השידור או מרשות הנמלים, כאשר אופים אלה נועדו להיות

משקים סאורים.

אם יחליטו לאבי רשות הדואר 25 מליון ש"ח, עלולים מחר להחליט על

85 מליוו ש"ח. יש להאביל זאת ולדחוף את הממשלה להורדה יחסית של

ההוצאות שלה.

ההצעה השניה, של אלחנני, שאני מאמצת היא: התחשיב צריך להיעשות

ע"י סכום המרכיבים ולא מכפלתם. האם אתם מקבלים את ההערה הזו ?

אי מנצורי;

אני מקבל את ההערה. השיטה שלנו מביאה למכפלה, ואני מוכן להציג

זאת בעתיד כסכום.

אסביר כיצד נעשה החישוב שלנו. נניח שאני צריך לקבל 5 מליון ש"ח

פיצוי, וההכנסות שלי הן 200 מליון - זה כ-%2.5 מההכנסות. אבל, אם

רוצים לחשב זאת מההכנסות העתידיות שלי, שכוללות עליית תעריפים של 10%

למשל (220 מליון), האחוז יקטן ל-2.2% בלבד. אנו חישבנו לפי הערך

הנמוך, כי לקחנו בחשבון את ההכפלה.

אי שטרנבה;

לגבי הערכים הנוכחיים, התוצאה יוצאת בסדר בגלל העיגולים - התוצאה

היא 7.6% ולא 8% כפי שבקשנו.

אני מבקשת לשמוע את הערתו העיקרית של היועץ המשפטי.

ראשית, על דעתו של,צבי ענבר, היועץ המשפטי של הוועדה, אני קורא

"בישיבה הקודמת טענתי, שתאריכי התחולה של התקנות אינם תואמים את

תאריכי התחולה הרשומים במכתב התקנות מטעם הוועדה. מר אוהלי טען

כי התאריך אשר נקבע במכתב, 11.8.91, הוא שגוי. בררתי את העניין,

10.7.91 לגבי מכתבים רגילים ואגרות אויר.

10.7.91 לגבי יתר דברי הדואר.

10.8.91 כאבי משלוח מכתבים וצרורות מסוג כמותי בינלאומי.

בסופו של דבר, פורסם תאריך תחולה אחד: 11.7.91. התקנות לאבי

משלוח מכוזבים וצרורות מסוא כמותי בינלאומי לא פורסמו כלל. האמור

אינו אורע מטענתי, כי אם משנים מהנוסח שאישרה הוועדה, יש כידע

בכך את הוועדה או את יועצה המשפטי, וכן הדבר אם מאלים טעות

בנוסח שאושר. (מן הראוי לציין , כי התקנות פורסמו בפועל רק ב-

8.8.91)." - עד כאן לשונו של מר ענבר.

רצוני להעיר לאבי יציבות המחירים והצווים שניתנים לפי חוק יציבות

מתירים במצרכים ובשירותים בהוראות שעה, לפי הצעת מר ענבר, אם כי

אישתי שונה. אישור התקנות בוועדה הוא חסר משמעות. הוא משמעותי רק

כשהצו של יציבות המחירים ניתן יחד איתו. לאחר האישור בוועדה העניין

חוזר לשרי התקשורת והאוצר או למי שהם הסמיכו לכך - כך זה כתוב. אלה

תוחמים על צו לפי חוק יציבות המחירים. הצו הוא שמקנה את התוקף להעלאת

המחירים, כי כך כתוב בחוק יציבות המחירים. רבים רואים זאת כלא ראוי.

שרי התקשורת והאוצר יכולים להוסיף לתוספת השלישית לחוק פריט שירות,

לפי חוק רשות הדואר התשמ"ו-1985, ואז העניין הזה מוצא מהתחולה.

התוצאה תהיה שהתקנות שמאושרות בוועדה הן התקנות שתהיינה בתוקף.

זוהי בעיה כללית. לא רק התעריפים של התקשורת מקבלים את התוקף



שלהם בצורה כזו, אלא גם אוזרים. אפשר לפעול בלי הוועדה, אבל המדיניות

אל יבואר שני השרים להטיל בצו את מה שהם

רוצים להטיל, אלא קודם ילסו אל הוועדה העוסקת בענין בכנסת, יקבלו את

אישורה, כדי שלא יהיה שחרור מוחלט של השרים מהזיקה לפרלמנט.

אני מציע, שהוועדה לא תראה את הענין לפגיעה, אלא לכל הפחות לרצון

להתיעצות מטעם האנשים שהם אלה המוסמכים לדבר.

נבצר ממר ענבר להיות היום בוועדה, ואני מודה למר דנביץ שמכבד

אותנו בנוכחותו.

משיחתי עם מר ענבר הבנתי שקיים בנושא זה אבסורד; לאחר שאנו

מאשרים את הצווים, אלה חוזרים לשרים שמשנים אותם. אין ערך לתקנות

שאנו מאשרים, אם נערכים בהם שינויים.

לא כך הדבר. הם קובעים צו שמכניס לתוקף את התעריפים שהוועדה

אישרה. לא התעריף שונה, אלא תאריך התחוכה - לפי חוק יציבות המחירים

ופרסום בעיתונים.

פ' שר;

התאריך יכול להתאחר, אך לא להיות בתוקף מוקדם יותר.

בנסיבות חיינו הכלכליים, פירוש הדבר תוספת כסף. כדאי שהוועדה

תפנה אל משרד המשפטים כדי שיסביר מדוע זה קורה.

נכון. הם פונים אלינו לשם אישור מועד מסויים ולאחר-מכן משנים

בעצמם את התאריך ולא מתחשבים.

י י צידוו ;

גברת בייניש, בדיון מסויים, דברה על חוק בתי-המשפט, על משהו

מצבים אפוקליפטיים הם שיגרתיים

אצלנו, בואי נדבר על חריגים. הנושא שלנו דומה למה שסיפרתי.

הסיבה למה שקורה היא טכנית בעיקרה; שר האוצר לא חותם לפני אישור

הוועדה, ואחריה לא מצליחים למצוא אותו ולהחתים אותו באותו יום. כל

זמן שהשר לא תוחם, הצו לא מקבל תוקף ומתאחר מעבר לתאריך הרצוי. אנו

רוצים להחתים את שר האוצר אך הוא בחו"ל. ממלא-מקומו זקוק להסכמת

מנגנון האוצר, שזה השר בעצמו, כדי לחתום. אנו לא מאושרים מן המצב, אך

זה מה שקורה בשטת.

תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א)

לחוק), התשנ"ב-1991.

תקנות אלה מאושרות, ואין מתנגדים.



א' שטרנבק;

אני מבקשת לא לפרסם זאת, כי ישנם בולים ללא ערך ויש חשש לספסרות,

עד שהשרים יחתמו.

תקנות רשות הדואר (כלליים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי

הרשות לחבר המועצה) (תיקון ), התשנ"א-1991

בנושא נציג העובדים ברשות, אני מבקשת לשמוע את מר מנחם אוהלי.

בתקנות הדואר ישנם כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי הרשות כחבר

במועצה - לעשרה הנציגים במועצה יתווסף נציג העובדים. כללים מיוחדים

נקבעו כדי לבחור את נציג העובדים במועצה. בוועדה הכנו כללים, שדומים

לאלה שקבע שר האוצר לגבי חברות ממשלתיות. עם יושב-ראש הוועדה, ויקטור

שם-טוב, ישבנו במשך 5-4 שעות וקבענו את הכללים, המופיעים בנוסת

הנוכחי.

בתקנה 4, בחוק רשות הדואר, נאמר מי מן העובדים אינו רשאי להיבחר

מנהל הרשות, ממלא-מקומו, היועץ המשפטי, המבקר

הפנימי, החשב והגיזבר. המשותף לכולם הוא, שחברי ההנהלה לא יכולים

לשמש כנציגי העובדים.

בסעיף 35, בחוק הרשות, נאמר שהרשות רשאית לקבוע ממלאי משרות

מיוחדות, שלגביהן קיימים תנאי שכר נפרדים, ואינם נכללים בסגל המיוחד

חברי הנהלה, מנהלי מחוזות, מנהלי מרחבים וכו'.

למעשה, לממלאי המשרות המיוחרות יש מכנה משותף עם חברי ההנהלה האחרים,

אך הם לא מופיעים ברשימת העובדים שאינם רשאים להיבחר לנציגי העובדים.

"ממלאי משרות מיוחדות" לא רק בסעיף 4, אלא

גם בסעיפים 3 ו-15, כדי להבהיר בהם, שעובד אינו ממלא משרה מיוחדת.

ההצעה ניראית כי הגיונית.

ישנה עוד הערה לידיעת הוועדה. המועצה מונה 10 ברחים, ועדיין לא

התקיימו בחירות לקביעת חבר נבחר מקרב העובדים. התקנות קובעות שמועד

הבחירות ייקבע במשותף עם ההסתדרות הכללית. שרי התקשורת הקודמים,

רובינשטיין ויעקובי, והשר הנוכחי פנו למזכ"ל ההסתדרות בנושא הנ"ל.

אני מצטער לומר שלא זכינו לקבל תשובה ממזכ"ל ההסתדרות.

אולי זה מתעלב בדואר.

לא. לא קבלנו תשובה חיובית לשאלתנו, לכן עד היום לא נערכו עדיין

בחירות לבחירת נציג נבחר.

אילו היינו מודעים לכך, היינו מזמינים את נציגי ההסתדרות.

מ' ארהלי;

אנו נשמח לכך מאד.

בנושא זה, איך צורך לכנס דיון מיוחד. גבירתי, אני סבור שבשיחח

טלפון לקיסר תוכלי להפנות את תשומת ליבו לעניין .

בסדר. אני מבקשת לשמוע את תבר ועד רשות הדואר, מר שמואל חליבה.

שי תליבה;

לפי חוקי ההסתדרות, מעביד אינו רשאי להתערב בענייני ועד עובדים

ואינו יכול לקבוע מי יכול לייצג עובדים ומי לא. לפי חוקת הבחירות,

מנהל כח-אדם, גיזבר, מנהל מו"מ וכו' , פסול מראש

לייצג אח העובדים.

כעת ישנה מגמה מסויימת. בבתירות לפני שנה בחיפה או בתל-אביב לפני

שבועיים, קבעה ועדת שיפוט, בראשותו של שופט, שהם אכן יכולים להיבחר

לועד המקומי של ועד העובדים. כיום אין תקנון לבחירות לרשות, לכן לא

נוכל להיערך לבתירות. עתה, ההנהלה באה ואומרת: אומנם xהוא תבר ועד

והיה מנהל מחוזי כשנבחר לועד, אך היום אני מעוניינת לפסול אותו כנציג

העובדים במועצה.

הוא שייך לשכבת המנהלים, ולכן זה לטובת העובדים.

זה לא צודק. אותו מנהל מחוזי שנבחר, נבחר ע"י העובדים וברצונם.

צריך להיות נציג עובדים ראוי לשמו במועצה, שיוכל להעביר מסרים מלמטה

למעלה ולהיפך. הרשות לא יכולה לפסול אותו בצורה שרירותית.

אינני מחוקק. ישנם עורכי-דין , יועצים משפטיים וחוקת ההסתדרות

שיוכלו כנסת את הנושא.

מי צריך לייצג את העובדים במועצה ?

אנו. כיום, לכל מרחב יש xנציגים שנבתרו ע"י עובדיו. לאחר-מכן ,

הוועדים בוחרים יו"ר. בסך-הכל ישנם 7 נציגי עובדים, שמייצגים את כל

הרשות בארק.

האם אתה מציע שיושב-ראש הנציגים יהיה נציג העובדים במועצה ?

עדייו איו תקנון שיקבע אם נציג אמור להיבחר ע"י כל 6 אלפי עובדי

הרשות ישירות או רק במחוז שלו. כל זמן שאיו תקנון , הראוי ומן

הכבוד שיושב-ראש הנציגות, שהוא בקשר עם המנכ"ל וההנהלה, ישב במועצה.

אי שטרנבק;

קיימת כאו אי-הבנה קטנה. התקנות קיימות מאפריל 1987. התקנות, שמר

חליבה מדבר עליהן , קשורות בבחירת יושב-ראש ועד העובדים של רשות

הדואר, ולא לנציבות במועצה. בחירות לועד העובדים אינו חיקוק ואינו

מפח החוק.

מן הראוי שיו"ר נציגות העובדים ייצג אותנו אם

במועצה. אבל, לא כך הדבר; מנגנון הבחירות, שקובעות תקנות אלה, נ3רד

לחלוטיו מזה של בחירת יושב-ראש נציאות העובדים לצורך ייצוא עובדים

במו "מ על הסכם עבודה או כל דבר אחר. המנגנון של הבחירות למועצת הרשות

מתאר, במפורש, את תהליך הבחירה בתיאום מלא עם ההסתדרות.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מי קבע את הכללים לבחירת נציא העובדים במועצה ?

א' שטרנבק;

הנושא כפוף לתקנות שאישרה הוועדה. ראשית, השר קובע בתיאום עם

ההסתדרות ונציאות העובדים, שנבחרה לפי הבחירות עליהו דיבר מר חליבה,

מועד להקמת ועדת בחירות. אנשי ועדת הבחירות נבחרים על-ידי נציאות

העובדים. ועדת הבחירות מסדירה את תהליר בחירתו של נציא העובדים לפי

המנאנוו שנקבע כאו - כל עובד רשאי לשים בקלפי את שם המועמד הנראה כו.

כל עובד רשאי להציא את מועמדותו, בכפוף לתנאים. למשל, מנהל אינו יכול

להציא את מועמדותו. הבחירות מתקיימות בכל הארץ.

הנציאים נבחרים אחד לאחד.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מר חליבה איננו מעונייו בבחירות ארציות.

אבל בבחירות ארציות ייבחר הנציא על-ידי רוב העובדים.

איו למנוע ממנהל, שאינו מואבל לפי החוק הקיים להיבחר לועד

העובדים, להיות מועמד לנציג במועצה. אחרת, עלול להיווצר מצב שבו

הנציא במועצה אינו חבר ועד באף אחד ממחוזות הרשות.

אני מציעה, שלא נאשר סעיף זה בישיבה זו. אנו נזמין את מר עובד

בן-עמי מההסתדרות, שעוסק בנושא, לוועדה. אני עדייו לא מבינה את כל

מהכר הבחירות או מי קבע שאלה יהיו תהליכי הבחירות.

זה קבוע בתקנות, שוועדת הכלכלה אישרה אותן ב-1987 עם הקמת הרשות.

הוחלט שתהיינה בחירות ישירות, ונקבעה רשימת בעלי המשרות שאינם יכולים

להיות מועמדים מטעם העובדים לרשות.

למעשה, ישנם עוד בעלי תפקידים ברשות, שהם בדרג מישני אך מינהלי,

סגן יועץ משפטי.

עד עתה, לא נבחר נציג העובדים לרשות, כי עדייו לא קבלנו את תשובת

ההסתדרות.

אנו מעוני ינים בנציגות העובדים במועצה לא רק כדי שידעו העובדים

מה קורה ברשות ויהיו שותפים לקבלת התלטות והכרעות, אלא גם כדי

שהנציגות שלהם תביא את דברם למועצת הרשות. אני לא מבינה איך לא נבתר

נציג עובדים עד עתה.

אני מציעה לא לאשר את התקנות בדיון זה. צריך להזמין את נציא

ההסתדרות בנושא, להשיב על שאלותינו.

לפני האישור בוועדה, הועבר נוסת התקנות על-ידי השר רובינשטיין

להסתדרות כדי לקבל את הסכמתם. ועדת הכלכלה אישרה את התקנות לאתר

שהבינה שההסתדרות מסכימה בהן.

קיימת בנושא בעיה כאובה. מבחינה היררכית, הנציג במועצה הינו מעל

כל נושאי התפקידים ברשות. המועצה הינה גוף עליון , לכן היא מצויה

אפילו מעל המנכ"ל או יושב-ראש ועד העובדים.

הבעיה היא ההגינות; התקנון מ-1987 קבע באופן שרירותי, ששיכבה

מסויימת לא תוכל להיבתר למועצה.

אילו היו נערכות בתירות לפני שנתיים, אולי לא היינו מגיעים היום

למה שהגיעו - לדיון הזה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו ;

לסיכום. יש לקיים ישיבה נוספת בנושא.

תודה רבה רבותי.

הישיבה ננעלה בשעה 15:55.