ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/11/1991

חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי - חה"כ גדליה גל, הצבעה; מסקנות ביניים של ועדת הכלכלה בנושא בעיות התחבורה הציבורית בגוש דן (5112), הצעה לסה"י של חה"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו; מדיניות הממשלה כלפי קואופרטיב "דן" (51620), הצעה לסה"י של חה"כ אריאל ויינשטיין; מסקנות ועדת הכלכלה בנושא הטיפול של משרד האוצר ומשרד התעשייה והמסחר בעולים תעשיינים (5645) (5646), הצעה לסה"י של חה"כ רן כהן וחה"כ מיכה גולדמן; מסקנות ועדת הכלכלה בנושא פינוי דיירים מוגנים של חברות עמידר ועמיגור (5556), הצעה לסה"י של חה"כ אהרן אבוחצ

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 337

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"א בכסלו התשנ"ב (18 בנובמבר 1991). שעה 14:30

נכחו;

חברי הוועדה; ש' ארבלי-אלמוזלינו - יו"ר

צ' ביטון

גי גדות

מי גולדמן

ג' גל

אי גמליאל

פ' גרופה

ע' סולודר

אי פורז

י י צידון

ר' ריבלין

י' שמאי (מ"מ)

די תיכון

מוזמנים; י' ישי - מינהלת ההסדר

י י אורן - משרד האוצר, סגן החשב הכללי

די צבן - " " , רכז חקלאות

י' מזוז - " "

אי סיבולסקי - יי "

די קריצ'מן - משרד החקלאות

יועץ משפטי; צי ענבר

מזכירת הוועדה; ל' ורון

קצרנית; מ' טבעון

סדר-היום; א. חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי - חח"כ גדליה גל, הצבעה.

ב. מסקנות ביניים של ועדת הכלכלה בנושא בעיות התחבורה הציבורית בגוש

דן (5112), הצעה לסהייי של חה"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו:

מדיניות הממשלה כלפי קואופרטיב "דן" (51620), הצעה לסה"י של חה"כ

אריאל ויינשטיין.

ג. מסקנות ועדת הכלכלה בנושא פינוי דיירים מוגנים של חברות עמידר

ועמיגור (5556). הצעה לסה"י של חה"כ אהרן אבוחצירא.

ד. מסקנות ועדת הכלכלה בנושא הטיפול של משרד האוצר ומשרד התעשייה

והמסחר בעולים תעשיינים (5645) (5646), הצעה לסה"י של חה"כ רן כהן

וחה"כ מיכה גולדמן.



א. חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי - חה"כ גדליה גל,

הצבעה

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר היום חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי,

שהביא חבר-הכנסת גדליה גל בשם 60 חברי כנסת. על פי הסיכום של הישיבה הקודמת עומדת

לפנינו היום הצבעה בלבד, ללא דיון. חבר-הכנסת צידון ביקש למסור הודעה.
י' צידון
לצערי לא השתתפתי בדיון לפני כן. אני משתכנע יותר ויותר שהחוק לא שלם. קיבלתי

הרבה מאוד תכתובת גם מהרבה אנשי מושבים שאומרים שהחוק רע. אני מקווה שיתעוררו לזה

גם האוצר וגם הבנקים. אני סבור שצריך להצביע בעד החוק הזה פשוט על מנת להתחיל

לזרז את ההליכים. אני לא רואה אותו כחוק שלם בצורה הסופית שלו, ואני מבקש שהדבר

הזה יהי רשום בפרוטוקול.

עי סולודר;

אני אמרתי את ההסתייגויות שלי. אנחנו העלינו את בעיותינו בחקיקה הזאת,

וביקשנו גם התייעצות סיעתית. אני חתומה על הצעת החוק, אבל חשבתי שיש לקיים דיון

בכמה סעיפים ולשנות אותם לפני הקריאה הראשונה. אני מבקשת שבחוק הזה יהיו כלולים,

וזה גם לפי הודעתך, גברתי הישובת ראש, היישובים של הבקעה והגולן. על הפרטים נדון

אחרי הקריאה הראשונה.

י י שמאי;

אם הם לא נכללו בהסדר של הקיבוצים, אתמוך בך.

היו"ר ש' ארבלי-יאלמוזלינו;

אני רוצה לומר לחבר-כנסת צידון, הרי מה שעומד היום להצבעה הוא להביא את החוק

כמו שהוא, ולאחר הקריאה הראשונה להיכנס לדיון בכל מה שיש בתוכו - דיון מעמיק

ויסודי. ואפילו הודעתי שאם עד אז תהיה הצעת הממשלה, נשלב את הדיון. אני מקווה

שהיא תהיה עד אז.

לחברת-חכנסת סולודר אני רוצה להגיד שמהתחלת הדיון הודענו שהקיבוצים בבקעה

וברמת הגולן הם חלק מהסדר המושבים, ומה שיחול על המושבים יחול גם עליהם. על זה לא

ערער אף אחד מחברי הוועדה.

אני מעמידה להצבעה את הצעת החוק של חברי הכנסת, שהובאה לקריאה טרומית על ידי

חבר-הכנסת גל והועבר לוועדת הכלכלה. מי בעד הבאת הצעת החוק לקריאה ראשונה, על פי

הנוסח חקי ים, ללא שום שינוי.

הצבעה

בעד - 9; נגד- 1; נמנעים - 1

הוחלט להביא את הצעת חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי לקריאה ראשונה
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה להודיע את תוצאות ההצבעה: 9 בעד, 1 נגד, 1 נמנע. התקבלה החלטה

להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה בנוסח הזה, ולאחר חקריאה הראשונה ועדת הכלכלה

תתחיל בדיון על כל הצעה שתובא לפניה.



ע' סולודר;

אני נמנעתי. אני אשמח שגם אותם מגזרים שלא הגיעו עד היום להסדר ולהסכם יגיעו

להסכם על הסדר מסוים. אם יש צורך בחקיקה - יש צורך בחקיקה. אני מפנה את תשומת

לבך, גברתי היושבת ראש, אני חושבת שלא ייתכן מצב שבסקטור החקלאי ההתיישבותי כולו

יהיו מגזרים שלהם יהיה הסכם שאיננו מעוגן ברקיקה ואפשר להפר אותו, ויהיו מגזרים

שיש להם הסכם שמעוגן ברוקיקה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לשאוף שבסופו של דבר, כאשר כל המגזרים יגיעו להסכם -

ואני מקווה שזה יהיה במהרה, ועם השיפורים שנדרשים עקב התנאים שמשתנים -נעגן את

הדברים האלה ברוקיקה שתכלול את כל הסקטורים.

היו"ר שי ארבלי-יאלמוזלינו;

אין לי ספק שכל הדברים שאמרת יידונו ויובאו בחשבון כאשר נדון בהצעת החוק לאחר

הקריאה הראשונה.

ב. מסקנות ביניים של ועדת הכלכלה בנושא בעיות התחבורה הציבורית בגוש דן (5112),

הצעה לסה"י של חה"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו; מדיניות הממשלה כלפי

קואופרטיב "דן" (51620). הצעה לסה"י של חה"כ אריאל ויינשטיין

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

נעבור למסקנות. מזכירת הוועדה תקרא את המסקנות.

לי ורון;

ביום כייג בסיוון התשנייא-5.6.91 החליטה הכנסת להעביר לוועדת הכלכלה את ההצעות

לסדר היום בנושא בעיות התחבורה הציבורית בגוש דן של הברת-הכנסת שושנה

ארבלי-אלמוזלינ ו ומדיניות הממשלה כלפי קואופרטיב "דן", של חבר-הכנסת אריאל

ויינשטיין.

ועדת הכלכלה קיימה בנושא ארבעה דיונים ב-ה' בתמוז התשנ"א-7.6.91. ב-י"ט

בתמוז התשנ"א-1.7.91. ב-כ"ח באלול התשנ"א-4.9.91 ובכ"ט בתשרי התשנ"ב-7.10.91,

ובמהלכם שמעה את שר התחבורה, המנכ"ל ונציגי המשרד, ראש אגף התקציבים ונציגי משרד

האוצר, נציגי עיריית תל-אביב, יו"ר מזכירות "דן" וחברי הקואופרטיב, מזכירות

והנהלת קואפרטיב ייאגד", נציגי ההסתדרות הכללית. שירותי התחבורה הציבורית הסדירה

באוטובוסים מושתתים בעיקר על ידי שני קואופרטיבים הגדולים: "אגד" ו"דן", המהווים

יחד כ-96% מהענף (לפי מספר האוטובוסים), חלקה של התחבורה הציבורית בהסעת הנוסעים

הוא כ-45% מכלל הנסיעות.

הפעלת התחבורח הציבורית בישראל, בעשרים השנים האחרונות מושתתת על המלצות של

ועדות ציבוריות שקבעו בין היתר, כי הסובסידיה תחושב לפי תקני הוצאות והכנסות ("סל

התשומות"). על בסיס המלצות אלה נחתם באוקטובר 1983 הסכם להפעלת התחבורה הציבורית

לתקופה של עשר שנים מתחילת פברואר 1981 ועד סוף מארס 1991 .כן נכללו בהסכם

התאריכים לעדכונו - הראשון במהלך 1984 והשני במהלך 1987- העדכון הראשון, בשנת

1984, לא בוצע ובמקום לבצע את העדכון השני בשנת 1987 מסרו נציגי הממשלה

לקואופרטיב יידן" על כוונתם לדון בהסכם חדש. כלומר, החל מחודש מרס 1991 (לפני 7

חודשים) פג תוקפו של הסכם ההתקשרות בין הממשלה וקואופרטיב יידן", שהיה תקף עשר

שנים ואשר היקף פעילותו הינו כ-400 מיליון שייח בשנה. המשא ומתן בין הממשלה לבין

קואופרטיב יידן" להפעלת שירותי תחבורה ציבורית במטרופולין תל אביב עדיין נמשך.

נציגי קואופרטיב "דן" מסרו כי החל מאפריל 1991. בהיעדר הסדר, משולמות להם

מקדמות סובסידיה בסכומים נמוכים מהמתחייב לפי סל התשומות ובאיחור רב. לדבריהם

בחמש השנים האחרונות חלה הרעה משמעותית בתנאי ההפעלה: הסובסידיות צומצמו באופן



דרסטי וחלה עלייה ריאלית בשיעור של כ-50% בתעריפי הנסיעה, מחיר הדלק לרכב פרטי

שירד והפחתת המיסוי עודדו רכישה ושימוש של כלי רכב פרטיים והלחץ על התשתית

התחבורתית - בעיקר העירונית - גדל ובו בזמן לא הושקעו הסכומים הדרושים בתשתית

העירונית לנתיבים בעלדיים לתחבורה הציבורית, דבר המכביד על הסעת הנוסעים בתחבורה

הציבורית, כן גברה תופעת הסעת נוסעים שלא כדין על ידי טנדרים ומוניות. ההרעה

בתנאי ההפעלה והעידוד לשימוש ברכב פרטי הביאו לדברי נציגי "דן" להפחתת הכנסה

בתקופה אפריל 82 - דצמבר 88 של יותר מ-150 מיליון ש"ח במונחים ריאליים. היעדר

התיאום בין משרדי הממשלה ובתוכם, האריכו את המשא ומתן לתקופות בלתי סבירות, גררו

הוצאות מימון של עשרות מיליוני שקלים, הפרו את האמון בין הקואופרטיב והבנקים,

שיבשו את מערכת היחסים עם הספקים וגרמו לתסיסה עקב אי תשלום השכר לעובדים במועד.

כמו כן נגרמים לקואופרטיב נזקים בגין העובדה שהממשלה פורעת את חובותיה בצירוף

ריבית החשב הכללי, הנמוכה מוקשינויים ברמת המחירים, בעוד שהקואופרטיב משלם ריבית

ריאלית בשיעורים גבוהים.

שר התחבורה מסר לוועדה כי היקפי הסובסידיות ל"אגד" ול"דן" מגיעים ל-700

מיליון ש"ח בשנה. אין ספק כי יש לצמצם את היקפי הסובסידיה, אך הממלשה מחויבת

לסבסד את התחבורה הציבורית. החלטת הממשלה (מ-3.9.91) לבטל את הסובסידיה, תגרום

נזקים למשק הלאומי והוא לא יתמוך בשום צעד שיפגע בקואופרטיבים הנותנים שירותים

היוניים.

משרד התחבורה פועל להסדרת מערכת ההתקשרות עם הקואופרטיב על בסיס חוזי קבוע

ועד אז רואה המשרד את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בסוף שנת 1990 כבסיס להסדר

ביניים. כדי לא להביא לפגיעה בתזרים המזומנים של הקואופרטיב ממשיכה הממשלה להעביר

מקדמות לחברה על בסיס עקרונות שסוכמו במשותף.

הממונה על אגף התקציבים באוצר מסר לוועדה כי למרות שההסכם עם קואורפטיב "דן"

פג במארס 1991. האוצר כבר העביר לקואופרטיב, בהתאם להמלצות ועדת הכלכלה, 60

מיליון ש"ח שהוכרו כחובות העבר, אך עדיין נשארו מחלוקות לגבי הסכומים הנוספים.

לדבריו, למרות דרישות האוצר לא מעביר קואופרטיב "דן" את הנתונים והדו"חות שיאפשרו

בדיקת טענותיהם וכן לא את המאזן לשנת 1989 ולשנת 1990.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הביניים הבאות
1. הוועדה בדעה כי ישנה הצדקה כלכלית וחברתית להעדיף את התחבורה הציבורית על

פני כלי הרכב הפרטיים, ומביעה את התנגדותה לביטול הסובסידיה לתחבורה הציבורית.

ביטולב עלול לפגוע בשכבות החלשות, בבעלי שכר נמוך, במשפחות מרובות ילדים ובקשישים

- אשר הם המשתמשים העיקריים בתחבורה הציבורית.

2. הוועדה בדעה כי הסכם בין הממשלה וקואופרטיב "דן" הכולל את "סל התשומות"

הוא תנאי להפעלה סדירה של שירותי התחבורה הציבורית וקובעת כי ללא ההסכם עלולים

להצטבר חובות וריבית של הקואופרטיב במאות מיליוני שקלים שיפגעו בסופו של דבר

במשתמשים בתחבורה הציבורית.

3. הוועדה רואה בחומרה רבה את העובדה כי למרות שתוקפו של ההסכם בין הממשלה

לקואופרטיב "דן" פג במארס 1991. עד כה לא נחתם הסכם וחדש.

4. הוועדה דורשת כי משרד התחבורה יסיים תוך חודש את הכנת הסכם הביניים עם

קואופרטיב "דן" שייושם עד יולי 1992- במהלך תקופה זו יוכן וייחתם ההסכם הסופי.

5. על מנת לאפשר למשרדי התחבורה והאוצר לבדוק את העובדות והנתונים לפני העברת

הכספים, מבקשת הוועדה מקואופרטיב "דן" להעביר למשרדי התחבורה והאוצר את מאזני

הקואופרטיב וכל חומר רלוונטי שיידרש.

6. הוועדה דורשת ממשרד התחבורה להציג בפניה תוך חודש ימים את נוסח הסכם

הביניים וההצעות לקראת חתימת ההסכם הסופי.



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אלה מסקנות ביניים, לא מסקנות סופיות. אחרי שנשמע מה העלו הדיונים של משרדי

הממשלה, האוצר והתחבורה עם הקואופרטיב, נוכל להסיק מסקנות סופיות.

י' צידון;

בסעיף 1 במסקנות הייתי מוסיף "ולהעמיס עומס יתר את התשתית הקיימת".

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

נכון.

י' צידון;

בסעיף 5. אני רואה שאנחנו דורשים ממשרד התחבורה, ואנחנו מבקשים מ"דן". האמת

היא שזה תנאי. אין שום אפשרות פיזית לעשות הסכם אם לא יעבירו את המאזנים. לכן

הייתי שם את סעיף 5 כהתניה. סעיף 5 הוא תנאי לקיום הסעיפים האחרים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני לא מציעה שזה יהיה תנאי. כי כאן הם הודיעו שהם העבירו את כל החומר הדרוש.

מאז נים לא מיד.

י י צידון;

ל-1989 ו-1990, לפי חוק החברות, והוא חל גם על קואופרטיבים, צריך להגיש עד

יוני או יולי של יושנה הזאת את המאזן של יושנה שעברה, הם מפגרים כבר שנתיים במאזן.

כשמפגרים שנתיים במאזן בעולם החברות מטילים קנסות ומתחילים בבדיקות, זה סימן

שמשהו לא בסדר. איך האוצר ומשרד התחבורה יכולים לדעת שמשהו בסדר או לא בסדר? - הם

מקבלים את המאזנים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

לא הייתי עושה את זה כתנאי.

י' צידון;

ברגע שהם לא מקבלים את המאזנים, אסור להם לפי חוק לעשות הסכמים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

בוא נשאיר להם את זה להם. אני מוכנה להפוך את הבקשה לדרישה, אבל לא כתנאי. אם

אתה רוצה את זה כתנאי, לא אניח מסקנות על שולחן הכנסת. זה עלול להכביד ולא לסייע.

י י צידון;

את לא באה להכביד. את לא יכולה לחפות על דבר שנוגד את החוק. החוק דורש מחברה

שעד יוני תגיש את המאזן של השנה הקודמת. פה אנחנו מדברים על 1989 ו-1990. ואנחנו

כבר בנובמבר 1991. אילי אפשר לשאול את האוצר אם הם קיבלו את כל החומר. אם הם לא

קיבלו את הכל החומר, אני בהחלט אבין את האוצר שלא יסכים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אז אתה מציע שאני אתנה ולא יעשו להם שום דבר עד שיגישו את המאזנים?



י' צידון;

אילו אני הייתי האוצר, הייתי עוצר כל הליך עד שהיו כל המסמכים ביד.

היו "ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו מדברים פה על שני דברים: קודם כל לגבי החובות של העבר, יש הסכם כולל;

וארור כך לגבי הסכם חדש.

י' צידון;

ברגע שעוצרים, עוצרים הכל.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

למה צריך לעצור את הכל - סנקציה?

י' צידון;

משום שכך נהוג על פי פקודת החברות. אם באוצר לא קיבלו את ההומר, אני אסתייג.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אז לא אניח מסקנות על שולחן הכנסת, שיישאר כמו שהוא. אם אני באה להקשות במקום

לעזור.

י י צידון;

אבל אם הם אשמים באי העברת מאזנים

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

הם לא אשמים שלא קיימו הסכמים מ-1981.

י' צידון;

למה אין מאזן מ-1989 ו-1990?
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מי אמר שאין?

קיום הסכם של העבר איננו קשור למאזן של 1989. לגבי ההסכם הסופי, שיהיה ביולי,

שלא יהיה בלי המאזנים; אבל לגבי העבר?
י' צידון
הרווק דורש במחברת האלה למסור מאזן. הממשלה שותפת במאות מיליונים בדבר שהוא

ללא מאזן.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

יש להם רואה חשבון, יש להם חברה שעושה להם את המאזנים, הם לא מסתירים ולא

מעכבים. ברגע שיש להם מאזן הם מעבירים.



י' צידון;

אני רוצה שבאוצר יקבלו את המאזנים הדרושים. דרך אגב, יכול להיות שזו סערה

בכוס מיס. צריך לשאול אותם.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני לא אלד לשאול אותם אם העבירו להם מאזנים.

י י צידון;

אם זו לא התניה, אני מסתייג.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אז לא נניח מסקנות.

ג. מסקנות ועדת הכלכלה בנושא פינוי דיירים מוגנים של חברות עמידר

ועמיגור (5556). הצעה לסה"י של חה"כ אהרן אבוחצירא

לי ורון;

ביום ו' באב התשנ"א-18.7.91 העבירה הכנסת לוועדת הכלכלה את ההצעה לסדר היום

של חבר-הכנסת אהרון אבוחצירא בנושא פינוי דיירים מוגנים של חברות "עמידר"

ו"עמיגור" (5556).

ועדת הכלכלה קיימה דיון בנושא ביוזמת יו"ר הוועדה, חברת--הכנסת שושנה

ארבלי-אלמוזלינו בכייה באדר התשנ"א-11.3.91 ומשהועברה ההצעה לסדר היום קיימה דיון

ב-י"ח באב השתנ"א-29.7.91 בהשתתפות יו"ר מועצת המנהלים והמנכ"ל "עמידר" נציגי

חברת "עמיגור", נציגי משרדי האוצר, בינוי ושיכון, פנים, משפטים, וכן מרכז השלטון

המקומי, יו"ר פורום ערי הפיתוח וחמישה ראשי רשויות, נציגי החברות המשכנות

"חלמיש", "עזרה וביצרון", "חלד", ונציגי הרשות להגנת הצרכן.

על "עמידר", החברה הממשלתית לשיכון עולים הוטל להגיש לממשלה תוכנית הכוללת

מירב פתרונות הדיור הזמניים במדינת ישראל, עד שמערכת הבנייה תספק דיור קבע לזוגות

הצעירים ולעולים החדשים. בחודש ינואר 1991 פנתה חברת "עמידר" במכתב חריף לכ-6,000

דיירים ודרשה מהם תוד 30 יום לעבור מדירתם לדירה קטנה יותר או להמשיד ולהתגורר

בדירתם הנוכחית בתנאי שיביעו הסכמות להשכיר חלק ממנה לזכאים מחוסרי דירה (עמידר

לא ביקשה כל חלק משכר הדירה שיתקבל עבור השכרת המשנה), או לרכוש את הדירה.

המכתבים הסתיימו בסעיף האומר בין היתר "בהתאם להחלטת הממשלה, הננו להודיעד כי

אם לא נקבל את תשובתד החיובית לאחרת ההצעות הנ"ל תוד 21 יום ממכתבנו זה, מודיעה

בזאת עמידר כבר עתה על ביטול חוזה השכירות ודרישתה לפינוי הדירה ו/או לתשלום שכר

דירה מלא, לפי המקובל בשוק".

בחודש פברואר 1991 נשלח לדיירים מכתב אישי של יו"ר מועצת המנהלים של הברת

"עמידר" ללא שינוי בדרישות, אד לוועדה נמסר כי היה אישי ומתחשב יותר ולא כלל את

האולטימטום שהופיע במכתב הקודם. כן נשלחו מכתבי פינויים למספר דיירי "עמידר"

ברחבי המדינה.

חברת "עמידר" העלתה את שכר הדירה החודשי לדיירי שד"ח (שכר דירה חופשי)

בכ-100% במשד שנה ואת שכר הדירה הסוציאלי ב-5.1%.



גם חברת "עמיגור" שבחלקה הגדול שייכת לסוכנות היהודית פועלת בקרב הדיירים כמו

חברת "עמידר" על פי מדיניות משרד השיכון כדי לפנותם ואף שלחה מכוזבים לדייריה, כחם

נדרשו לשלם שכר דירה גבוה פי כ-400% ממה ששילמו במשך כל השנים. כל זאת לאחר שמשרד

הבינוי והשיכון הודיע כי שם קץ לאי ההבנה שקרתה.

בעקבות הדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה ב-11.3.91 ודרישתה של הוועדה כונסו על

ידי הנהלת "עמידר" ראשי הרשויות המקומיות שבהן יהידות דיור של עמידר וסוכם כי

עמידר לא תפעל ללא תיאום עם ראשי הרשויות.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
1. הוועדה מברכת על המאמצים הנעשים לקליטת העולים ולמציאת פתרונות דיור

עבורם, ומציינת את הפעולות הברוכות של חברת "עמידר" לתוספת משמעותית של פתרונות

דיור במשק, בעיקר נוכח הפיגור שהיה בבנייה.

2. הוועדה קובעת כי דיירי "עמידר" "עמיגור" והחברות המשכנות משתייכים

לאוכלוסייה הלשה מהבחינות הכלכלית והחברתית הכוללת משפחות מעוטות יכולת וקשישים

ועל הממשלה, באמצעות החברות להמשיך ולסייע לדיירים הוותיקים ולזוגות הצעירים

הזכאים בפתרונות דיור ובסבסוד שכר הדירה שלהם.

3. הוועדה בדעה כי בביצוע החלטת קבינט העלייה, בין היתר, בהליך של שליחת

המכתבים האולטימטיביים בו נקטה חברת "עמידר", הוכיחה נוקשות, חוסר התחשבות וטיפול

בלתי הולם. הוועדה אינה פוסלת את הזכות של ההברות המשכנות לפנות לדיירים ולהציע

להם לרכוש את הדירות בתנאים נוהים, להשכיר אותן בשכירות משנה או שיוצע לדיירים

מעבר לדירה קטנה יותר, כדי לאכלס בדירה הגדולה המתפנית משפחות ברוכות ילדים, אך

דורשת שלא ייעשה פינוי בכפייה אלא בדרך של שכנוע והבנה ותוך הבטחת דיור חלופי.

4. הוועדה קובעת כי עמידר, כחברה ציבורית, אומנם פעלה בהתאם למדיניות הממשלה

אך היה עליה לעשות כל מאמץ ולגלות רגישות מירבית בפניותיה אל דייריה הוותיקים.

הוועדה דורשת כי משרד הבינוי והשיכון ינחה את חברת "עמידר" "עמיגור" והחברות

המשכנות להמשיך במאמצים למציאת פתרונות דיור לעולים, תוך המשך הטיפול והסיוע

לדיירים הוותיקים והזכאים.

5. הוועדה מזהירה מפעילות שתגרום לתסיסה חברתית ומחאה של תושבים ותיקים כנגד

העולים החדשים ותעכיר את האווירה הטובה שנוצרה ואת הנכונות לקליטת העולים.

6. הוועדה מברכת את ראשי הרשויות המקומיות ובמיוחד את ראשי עיירות הפיתוח על

המאמצים שעושים לקליטה מוצלהת של העולים החדשים, ודורשת מהממשלה להעמיד לרשותם את

הכלים הדרושים.

7. הוועדה דורשת מחברות "עמידר", "עמיגור" וההברות המשכנות כי כל שינוי

במדיניות וכל קביעה שבאה להקל או להקשות על התושבים ייעשו תוך תיאום מלא ובשיתוף

פעולה ובהסכמה עם הרשויות המקומיות, ותוך בדיקה פרטנית של יכולתם ורצונם של

הדי ירים.

8. הוועדה ממליצה על בניית הוסטלים שיהוו דיור חלופי לבודדים או זוגות

קשישים, ויאפשרו פינוי ואיכלוס משפחות ברוכות ילדים בדירות הגדולות של "עמידר"-

עד כאן המסקנות. לגבי כל הנתונים והעובדות נתתי את הטיוטא של המסקנות גם

ליושב ראש מועצת המנהלים של "עמידר" והוא אמר שמבחינת העובדות והנתונים אין לו מה

להוסיף.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אם אין הערות, אנחנו מאשרים את הנחת המסקנות על שולחן הכנסת.



ד. מסקנות ועדת הכלכלה בנושא הטיפול של משרד האוצר ומשרד התעשייה

והמסחר בעולים תעשיינים (5645) (5646). הצעה לסה"י של חה"כ רן כהן

וחה"כ מיכה גולדמן

לי ורוו;

הכנסת החליטה ביום י"ג באב התשנ"א 25.7.91 להעביר לוועדת הכלכלה את ההצעה

לסדר היום בנושא "הטיפול של משרד האוצר ומשרד התעשייה והמסחר בעולים תעשיינים" של

חברי הכנסת רן כהן (5645) ומיכה גולדמן (5646).

הוועדה קיימה בנושא שני דיונים, הראשון ב-י"ב באב התשנ"א, 23.7.91, ביוזמת

יו"ר הוועדה הברת-הכנסת שושנה ארבלי אלמוזלינו, והשני ב-י"ג בחשוון התשנ"ב,

21.10.91, לאחר שהועברה ההצעה לסדר היום. בדיונים השתתפו נציגי משרדי התעשייה

והמסחר ומינהל ההשקעות, האוצר ומינהל המכס, העלייה והקליטה, הכלכלה והתכנון,

התאחדות התעשיינים, היזם והנהלת חברת "לינה קרולינה בע"מ".

משרד התעשייה והמסחר פועל לעידוד יזמים להשקעה בישראל ולקידום השקעות ויצירת

מקומות תעסוקה. מתחילת יושנה ועד היום הוגשו למרכז הוקשקעות כ-700 בקשות וכ-500

מתוכן הוכרו. מקרב העולים החדשים הוגשו והוכרו שתי בקשות.

בחודש יולי 1991 שודרה בטלוויזיה כתבה של עולה חדש אשר הביא איתו מכונות

וציוד רב, רצה להקים מפעל טכסטיל בישראל ונתקל בקשיים מרובים. בכתבה לא רואיינו

נציגי משרדי התעשייה והמסחר, העלייה והקליטה והמכס.

העולה החדש שהוא היזם והבעלים של מפעל הטקסטיל "לינה קרולינה בע"מ" שלח

לישראל 67 מכולות ובהן מכונות מייצור עצמי וחומרי גלם להקמת המפעל וכן 6 משאיות,

430 מכונות ל"אדה", ציוד אישי ומצרכים ביתיים של 200 משפחות עולים שהביא איתו.

הוא עלה לישראל מברית המועצות באוקטובר 1.990

הציוד התעשייתי והאישי היה מעורב ובלתי מסווג לפי שמות העולים, טופל במכס

ועיקר הקושי היה במתן פטורים ממיסים למכוניות ולמשאיות. נציגי המכס מסרו כי לעולה

בעל רישיון נהיגה יתאפשר לקבל המכונית בפטור מהמיסים (למרות שכלי הרכב הגיעו על

שם בעל המפעל).

בתחילת חודש פברואר ביקרו נציגי משרד התעשייה והמסחר במפעל שהוקם, במטרה

לבדוק הדרכים לסייע והאפשרות למתן מעמד של "מפעל מאושר", באם המפעל יידרש לציוד

חדש המשלים את קו הייצור. במחצית יולי נתקבלה במרכז ההשקעות בקשתם לאישור תוכנית

השקעה והם הופנו לבנק לפיתוה התעשייה בע"מ לעריכת סקר וקבלת חו"ד. במחצית ספטמבר

1991 אושר וטרם הועבר סיוע כולל בסך 2.5 מילין ש"ח מתוך 4.5 מיליון דולר שנתבקשו.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
1. הוועדה מברכת על הקמת מפעל "לינה קרולינה בע"מ" בתפן שהוקם על ידי יזם

עולה חדש מברית המועצות, המעסיק מאז חודש פברואר 1991 שבעים עובדים בשלוש משמרות

ומקווה להמשך פיתוחו ושגשוגו של המפעל.

2. הוועדה מציינת בחיוב את ההיערכות והטיפול של המכס בציוד שהגיע מברית

המועצות להקמת המפעל ובציוד האישי של העולים שהגיעו עם יזם המפעל.

3. הוועדה מציינת בהערכה את הטיפול שנעשה במרכז ההשקעות לאישור המפעל כ"מפעל

מאושר" ודורשת ממרכז ההשקעות לזרז את המשך הטיפול במפעל.

4. הוועדה בדעה כי מתפקידם של משרדי הממשלה ובעיקר משרד העלייה והקליטה לאחר

את העולים הרוצים להקים מפעלי תעשייה, עסקים קטנים והשקעות בישראל כדי שניתן יהיה

להדריך, לכוון ולהעביר את המידע הנכון לעולים אלה. הוועדה ממליצה כי משרד העלייה

והקליטה ייערך לאיתורם של עולים אלה באמצעות העובדים האזוריים והמקומיים שלו,



ויוכל להפנותם בהתאם הן למרכז ההשקעות והן לחממות התעשייתיות שבפרוייקט המשותף

למשרד התעשייה והמסחר, לסוכנות, לג'וינט ולרשויות המקומיות והאזוריות.

5. בעלי הון מקרב העולים מברית המועצות וארצות נוספות נאלצים להעביר את הונם

לישראל בעיקר באמצעות ציוד. הוועדה ממליצה לשרי האוצר והתעשייה והמסחר ליצור

כלים חריגים ולמנות גורם שיטפל בצורה חורגת בהון או בטובין של עולים מארצות אלת.

6. הוועדה ממליצה לשר התעשייה והמסחר כי בתיאום עם התאחדות התעשיינים, ימונה

לעולים הפונים למרכז ההשקעות חונך שילווה אותם עד למתן האישור על "מפעל מאושר"

וסיום כל ההליכים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

בסדר, אבל בסעיף 3. בסיפא, אני מציעה שבסיפא ייאמר "ומתן האישורים הדרושים

לכך".

י י צידון;

הרי הטיפול שלו זה מתן אישורים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

לא רק.

י י צידון;

מה חוץ מזה?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

הוא גם עוקב, הוא ממנה חונך ועוד.

י' צידון;

האישורים זה חלק הארי מהטיפול שלו.

לי ורון;

במבוא נאמר, האישור של מפעל מאושר כבר ניתן על ידי מרכז ההשקעות. מה שלא ניתן

- "במחצית ספטמבר 1991 אישר וטרם הועבר סיוע כולל בסך 2.5 מיליון ש'יח מתוך 4.5

מיליון דולר שנתבקשו", כי היו חסרים שני טפסים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

נכון שתפיקדו לתת אישורים, אבל הטיפול במתן האישורים, שלא יתמהמה כל כך הרבה

זמן.

י' צידון;

אני לא מתנגד לזה, אבל את פשוט חוזרת על מה שנאמר. כי לזרז את המשך הטיפול,

זה כל הטיפול - אישורים, ודחיפת הלוואות בזמן ועזרה וכל הדברים האלה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אולי "עד להשלמת התהליכים".



י' צידון;

אני מציע: "עד לגמר הרצה".

אני רוצה להעיר משהו שמחוץ לסיכום והמסקנות, בקשר לפנייה שפנו אלי והיו בה אי

דיוקים. הינברר שאותו מנכ"ל לא היה כל כך בסדר והוא הוחלף. עכשיו העניין הזה

בידיים אמונות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:10)

קוד המקור של הנתונים