ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/11/1991

חוק הרשות לפיתוח הנגב

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 332

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. ד' בכסלו התשנ"ב (11 בנובמבר 1991) ,שעה 00;14
נכחו
חברי הוועדה: ע' זיסמן - מ"מ היו"ר
מוזמנים
חבר-הכנסת ע' פרץ

מי ריבליו - יו"ר הדירקטוריון של הקק"ל

מי קוסטרינסקי - מנכ"ל המחלקה להתישבות,

הסוכנות היהודית

י' כהן - רפרנט רשויות אגף התקציבים

באוצר

ח' לוי - ממונה על ערבויות המדינה,

משרד האוצר

עו"ד מ' קוק - משרד הכלכלה והתכנון

ד' יפרח - סגן ממונה על מחוז הדרום,

משרד הפנים

מי הבדלה - מנכ"ל מועצת הנגב

מ' ריגל - משרד התיירות

בי בן-צבי - סאן מנהל הרשות לפיתוח

ירושלים

עו"ד מ' אלפיה - מחלקה משפטית, הקק"ל

עו"ד א' הורביץ - הקק"ל

ד' ברק - מנכ"ל החברה הכלכלית של

באר-שבע

ר' פורח - מנכ"ל הלישכה המסתריח של

באר-שבע

מ' אלדד - יועץ כלכלי
יועץ משפטי
צ' ענבר

מזכירת הוועדה (בפועל); ל' ורון

קצרנית; ח' צנעני
סדר-היום
חוק הרשות לפיתוח הנגב - מאת חה"כ ע' פרץ



חוק הרשות לפיתוח הנגב

היו"ר ע' זיסמן ;

אני פותח את ישיבת הוועדה. הגברת ארבלי-אלמוזלינו לא יכלה

להשתתף בישיבה זו, ואני אמלא את מקומה.

כפי שהבנתי, הסעיפים 1-5, בהצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב, כבר

נדונו בישיבה הקודמת. אם אין הערות נוספות לגביהם, נמשיך לסעיף 6.
מ' הבדלה
לגבי הסעיפים 1-5 שבהצעה. ראשית, נושא תחום הרשות עדייו לא

הוגדר. שניץ, לדעתי יש להוסיף עוד תפקיד אחד בסעיף תפקידי הרשות.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה לשמוע את נציג משרד הפנים בנושא תחום הרשות.
ד' יפרח
מר, שידוע עד היום הוא שקו הגבול הצפוני של הנגב עובר דרך ישוב

בשם עוזה. ועדת גבולות הציעה לכלול את עוזה וישובים אחרים בתחומה של

קרית-גת, וקרית-גת איננה חלק מהנגב.
הי ו "ר ע' זיסמן
האם אין לנגב גבולות מוגדרים ?

ד' יפרח;

אני אסביר. כיום, הגבול הצפוני של הנגב עובר בעוזה, אבל קרית-גת

עומדת לספח אליה את עוזה. התוצאה תהיה בלתי הגיונית: חצי מתתום

קרית-את יהיה מסופח לנגב והחצי השני לא יהיה מסופח.

אני מציע שכביש פלוגות-אשקלון יהיה הגבול הצפוני של הנגב, וכך

הוא יכלול גם את אשקלון וגם את קרית-גת.

היו"ר ע' זיסמן ;

מר הבדלה, מה דעתך על פתרון זה ?
מ י הבדלה
אני בעד. גם ראשי הרשויות שדברתי עימם מעוני ינים להיכלל בתוך

רשות הנגב.
ע' פרץ
אנו לא היינו מעוניינים להיכנס לויכוח על הגבולות, ולכן החלטנו

שהגבולות ישענו על חוק הנגב הקיים. האם קרית-גת כלולה בחוק הנגב ?
מ' הבדלה
לא. קרית-גת איננה כלולה בחוק הנגב.



גבולות הנגב מוגדרים בחוק הנגב, ומי שרוצה לתקן גבולות צריך

לפנות לחוק הנגב ואלינו. אנו לא מעוניינים לפגוע בישוב זה או אחר.

פריצח גבולות כזו עלולה ליצור בעיה בעתיד. כמובן , אין לי התנגדות

שהחוק שהצעתי יורחב.
היו"ר ע' זיסמן
זהו שטח קטן עם אוכלוסיה קטנה, לכן אינני מוצא שום סיבה שלא

לקבל את הצעתו של מר יפרח.
ע' פרץ
כתוצאה משינוי הגבולות תתווסף לנגב אוכלוסיה בת 140 אלף נפש.
מ' הבדלה
אוכלוסיה זו תחזק את הנגב.
היו"ר ע' זיסמן
לסיכום, אני מבקש ממר יפרח להקריא את הצעתו לפרוטוקול.
ד' יפרח
אני מציע שכביש פלוגות-אשקלון יהיה הגבול הצפוני של הנגב.
הי ו "ר ע' זיסמן
מר הבדלה, מהי הערתך השניה ?
מ' הבדלה
אני מציע להוסיף בסעיף תפקידי הרשות עוד תפקיד אחד. נסחתי את
ההצעה ואקרא אותה
להחזיק, להפעיל, לפתל ולנהל מפעלים כלכליים

וחברתיים בנגב, ולבצע בהם פעולות תכנון ובנייה לתת בהם שירותים

נילווים לכל הפרויקט.

אני אנמק את הצעתי. באף אחת מהפעולות, שהוגדרו בתפקידי הרשות,

אין יצירת מפעלים בפועל. מופיעות המילים: ליזום, לעודד, להכין , לתאם

ולספק, אך איו אף פעולה של ביצוע ממשי של עבודה למען הנגב.
ע' פרץ
ראשית, אני מציע לא לשנות מה שכבר הוחלט בישיבה קודמת. שנית,

הצעתך אינה אפשרית, כי גם ממשלה אינה הופכת להיות בעלת-בית של

מפעלים.
היו"ר ע' זיסמן
תבר-הכנסת פרק צודק. אינך יכול לבוא במקום עיריית באר-שבע או

רשויות אחרות.
ע' פרץ
אני מבקש להוסיף שני סעיפים חדשים. כידוע, משרד האוצר הציע הצעת

חוק דומה לשלנו, אלא שחוא הגביל את הצעת החוק שלו לאיזור מסויים

בתוך הנגב, וקרא לה "חוק קידמת נגב". אנו משפרים את הצעת החוק שלנו

תוך הישענות על הכתוב בחוק קודמת הנגב. בחוק קידמת הנגב מופיעים,

בנוסף לששת הסעיפים שקראנו עד עתה, עוד שני סעיפים שאותם אני מבקש
להוסיף לחוק הרשות לפיתוח הנגב. ואלה הם הסעיפים
1. "במסגרת כל חוק תקציב, תקצה הממשלה לרשות סכומים להשתתפות

בפעולות פיתוח הנגב ולהשתתפות בהוצאות הרשות".

2. "כל הכנסה שתקבל הרשות, תשמש במסגרת תקציבה המאושר למטרות

שהועידה הרשות לשם ביצוע תפקידיה".

הסעיף הראשון לא קיים בחוק הרשות לפיתוח הנגב ויש להוסיפו.
מ' הבדלה
לגבי סעיף 6(1). בדיון הקודם הוספנו גם תפקיד חברתי לתפקידי

הרשות, לכן אם כאן יש להוסיף את המילה "חברתי".
צ' ענבר
נכון. אנו נשנה סעיף זה ונכתוב: "לקבוע את האופים שיבצעו

תוכניות לפיתוח כלכלי וחברתי שהכינה הרשות".

חבר-הכנסת פרק, אני מעוניין בניסוח המדוייק של הסעיפים שבקשת

להוסיף, כדי להוסיפם להצעה כסעיף נפרד.
ע' פרץ
הסעיף השני, שקראתי , מופיע אצלנו בסעיף 7. די בהוספת הסעיף

הראשון .
ח' לוי
בסעיף 6(3) כתוב: "לגייס הון בישראל ומחוצה לה". לדעתי, אם סעיף

זה טעון אישור שר האוצר, כי תהיינה לו השלכות כלכליות כבדות. יש מי

שממונה על גיוס הון במדינת ישראל.
מ' הבדלה
אינני מסכים איתך. כל רשות יכולה לגייס הון.
ח' לוי
נראה לי, שכאשר מגייסים הון או הלוואות של רשות כזו, יש צורך

באישור שר האוצר. יכול להיות שהאישור יהיה חיובי, אבל בכ"ז הוא

עדיין טעון אישור שר האוצר.
ע' פרץ
אם ישנו מליונר שמעוניין לתרום מליון דולר לנגב, האם אני זקוק

לאישור האוצר כדי לקבל את התרומה ?



י' כהן ;

גיוס הון הוא חלק מהתקציב.
הי ו "ר ע' זיסמן
אני יכול לומר בוודאות, שכדי לגייס הון מהאחים רייכמן לשם בניית

בית-העיריה בירושלים, לא קבלנו אישור משר האוצר.

יש לפנינו ויכוח מהותי. אני מבקש שתגישו את הסתייגותכם מנוסחת

בכתב. עתה נמשיך בקריאת הצעת החוק.

צ' ענבר;

(קורא את סעיף 7, בהצעת החוק)
היו"ר ע' זיסמן
איו הערות לגבי סעיף זה, והוא מאושר.

צי ענבר;

[קורא את הסעיפים; 8(א)(1)].

שר המדע והשר לאיכות הסביבה אינם רשומים. השר לאיכות הסביבה

צריך להופיע ברשימה.
היו"ר ע' זיסמן
גם שרי הדתות, המשטרה והחוץ אינם רשומים. זו כמעט אוטונומיה.

צי ענבר;

נקורא סעיפים; 8(2-10)].

בסעיף 8(10) - במקום "באישור השרים" יש לכתוב: "באישור השר".

הי ו "ר ע' זיסמן ;

סעיפים אלה שונים מאלה המצויים בחוק הרשות לפיתוח ירושלים. בחוק

הרשות לפיתוח ירושלים לא קיים סעיף על חברי-כנסת לנציגים, ואיך גם

נציגים של מושבים וקיבוצים.

מ' הבדלה;

אדוני היושב-ראש, אם נמנה את מספר חברי המועצה, נמצא שיש כ-81

חברים.

ישנו רשויות ממלכתיות שהיקף הפעולות שלהן רחב מזה של הרשות
לפיתוח הנגב, אולם מניין חבריהן קטו בהרבה.לדוגמא
1. רשות רכבות ונמלים - 15 חברי מועצה.

2. רשות שדות התעופה - 17 חברי מועצה.

3. רשות נאות מרפא - 17 חברי מועצה.



4. הרשות לפיתוח ירושלים - 35 חברי מועצה.

לדעתי, מספר חברי המועצה, בהצעה הזו, מוגזם, יש להדגיש כי בסעיף

הבא תתווסף למועצה גם מינהלה.

מתוך נסיון שצברתי, בשנתיים האחרונות, במועצת הנגב, אני יכוח

לומר שזו לא כונסה אף לא פעם אחת. אחת הסיבות לאי כינוסה היא שאנשיה

לא מצאו את הדרך להתכנס, בלשון המעטה.

היות ורוצים חוק אופרטיבי שיוכל לפעול, יש להקים מועצה בת מספר

סביר של חברים, שיתמנו ע"י השר ונציגי הממשלה הרלוונטיים הכלכליים.
היו"ר ע' זיסמן
אני מביו שאתה מציע הקטנה של המועצה, אך יש לזכור שהפירוט בסעיף

זה הינו חיוני.

ר' פורת;

אני נציגת לישכת המסחר והתעשיה בבאר-שבע.

יש לבחון מחדש את נושא הנציגות. נציגי הארגונים הכלכליים בנגב

מהווים חלק מאד דומיננטי בסוגיה זו. לדעתי, יש להגדיל באותו יחס (של

נציגות הארגונים הכלכליים) את נציגות הגופים הכלכליים, וכך לתת יצוג

רחב יותר לתעשיה ולמסחר.

אני רוצה לציין, שלא עיינתי בהצעה בפרוטרוט, אולם הנושא הזה

נמצא בחשיבות עליונה ולכן אני כאן . הוזמנתי לדיון רק אתמול ולכן איך

ביכולתי להציע הצעה כל שהיא כעת.
מ' ריבלין
איו נציג של הקרו הקיימת בהצעה. אנו שלחנו מכתב בנושא ולכן לא

אפרט. זה משונה שלמרות פעילותה הגדלה והולכת של הקרן הקיימת בנגב,

לא יהיה לה ייצוג הולם. מחצית מתקציב הייעור של הקק"ל זורמת לנגב,

וקיימות תוכניות ברורות לגבי עתיד ההשקעה בנגב. לדעתי, הקרו הקיימת

צריכה להיות מיוצגת כאן וגם במינהלה.
ע' פרץ
כמו בכל חוק אנו זקוקים לגיבוי הממשלה. אם נטיל על הממשלה לתת

למועצה,באופן כללי, למשל 10 נציגים מוסכמים, המועצה לא תזכה לפעול

אפילו יום אחד, כי הממשלה לעולם לא תגיע לרשימה מוסכמת של נציגים.

לעומת זאת, אם ייכתב מי השרים שימנו את נציגיהם, אזי תהיה הזמנה

למועצה והשרים יצטרכו לשלוח את נציגי משרדיהם כדי להשפיע במועצה. אם

נציג משרד מסויים לא יהיה נוכח במועצה, זו תהיה בעיית המשרד בלבד.

הגוף האמיתי שיש להתיחס אליו הוא המינהלה. המינהלה היא הגוף

האופרטיבי-ביצועי שצריך לנהל את הרשות, ואילו המועצה היא גוף גיבוי

בלבד.

אני מוכן לצמצם את המועצה. למשל, אפשר לוותר על נציגותם של 3

חברי-כנסת במועצה. אני מוכן להקטיו את מספר החברים, בתנאי שלא יתבעו

רק חמישה, שישה או עשרה נציגי ממשלה. אני מסכים שאותו הרכב של

מינהלה יהיה גם למועצה.
היו"ר ע' זיסמן
זהו סעיף חשוב ולכך צריכה להיות הידברות מוקדמת. אני זוכר היטב,

שכאשר עסקנו בחוק הרשות לפיתוח ירושלים היתה הידברות מוקדמת. עשינו

כל שניתן , כדי שכל הגופים יתנו יד לנושא הקמת הרשות. יש לזכור

שהממשלה ומשרדיה מהווים פקטור חשוב מאד בנושא.

מאחר ולא נסיים את הדיון היום, אני מציע שהגברת ארבלי-אלמוזלינו

כיושבת-ראש תתערב בנושא. לא יעלה על הדעת שאנו מסוגלים להתנגד לאוצר

במליאת הכנסת ולהצליח. בנושא כזה אי אפשר ללכת נגד הממשלה.
ע' פרץ
להיפך, אני הולך לקראתם, ואינני מתנגד לצימצום מספר הנציגים.
היו"ר ע' זיסמן
חבר-הכנסת פרץ, אנו חייבים לשלם לפחות את המס הזה; לגבי הרכב
המועצ
ה וסמכויותיה הדברים צריכים להיות מוסכמים מראש.

מ' קוק;

קיימת הסכמה לגבי הסמכויות, אך לגבי ההרכב עדיין אין הסכמה.
היו"ר ע' זיסמן
מספר חברי המועצה מואזם, וקשה יהיה לנהל מועצה בהרכב כזה

מסורבל. יש להקטין את המועצה כדי שלל האורמים יבואו על סיפוקם בצורה

זו או אחרת.
ע' פרץ
אבל זוהי מועצה ציבורית. הוועד המנהל הוא המינהלה.
מ' ריגל
מה תהיה התועלת, אם היא תתכנס רק פעם או פעמיים בשנה ?
ב י בן-צבי
רשות ירושלים מתכנסת פעמיים עד ארבע פעמים בשנה.
היו"ר ע' זיסמן
חבר-הכנסת פרץ, אם אתה מעוניין באישור החוק ע"י רוב מקסימלי

בכנסת, יש להגיע להסכמה מוקדמת לגבי הרכב המועצה. אנו לא נדון בנושא

בישיבה זו. נמשיך לסעיף 9.
ע' פרץ
הקרן הקיימת צריכה להיות מיוצגת ברשימה עוד לפני שמתחילים

לצמצם.

הי ו "ר ע' זיסמן ;

לסיכום, סעיף 8 לא יסוכם בדיון זה. אני אומנם ממליץ על שיתוף

הקק"ל, אך אם נושא זה לא יסוכם כעת.



צי ענבר;

בסעיף 9(1), בנושא תפקידי המועצה, כתוב:

"לייעץ לממשלה בכל הקשור בביצוע חוק הנגב, תשמ"ו-1986, ולייעץ

לשרים בכל הקשור בביצוע חוק זה".
קיימת בעיה
האם להשאיר את "חוק הנגב" או לא ?
ע' פרץ
תוק הנגב לא צריך להיות רשום. בכל מקום שכתוב: "חוק הנגב" יש

לכתוב "תוק הרשות לפיתות הנגב".
צי ענבר
אם כך אנו נכתוב בסעיף 9(1): "ליעץ לממשלה בכל הקשור בביצוע תוק

זה".
נקורא את הסעיפים
9(2-3)].
י' כהן
אני רוצה לחזור ולהזכיר את דברי מתחילת הדיון . יש כאשר את תקציב

הרשות באישור שר האוצר, לא רק בגלל הסמכויות הנרתבות שניתנות

למועצה, אלא גם מעצם העובדה שהמועצה עשויה להישען על תקציב האוצר.
היו"ר ע' זיסמן
ברשות לפיתות ירושלים לא מאשרים את התקציב.
ב' בו -צבי
נכון , אבל חייבים בדיווח.
הי ו "ר ע' זיסמן
התקציב נידון במועצת הרשות. יש לשער שנעשים תיאומים עם האוצר,

אך זה לא תלוי בהסכמת האוצר.
ב' בן-צבי
התקציב מאושר בדיונים מוקדמים עם נציג משרד האוצר, שהוא תבר

מועצת הרשות.
מי הבדלה
לדעתי, יש להוסיף לסעיף 9: "למנות ועדות קבועות וועדות משתנות".
מי סוס
איו צורך בתוספת זו, כי זו נובעת מכח תוק הפרשנות.
היו"ר ע' זיסמן
איו צורך בתוספת זו. לסיכום, אנו מאשרים את סעיף 9.
נקררא את הסעיפים
10(1-2), בנושא המינהלה].
מי קוק
"בנגב" - תחום הנגב כמשמעותו בחוק הנגב, שעבר לכאן .
צי ענבר
בסעיף 10(2) כתוב: "ארבעה מנציגי הרשויות המקומיות הגדולות

בנגב" - האם הכוונה שכל נציג יהיה מרשות אתרת ?
מ' קוק
בוודאי .
צי ענבר
אם כך יש לרשום: "ארבעה נציגים של ארבע הרשויות המקומיות

הגדולות ביותר בנגב".
ע' פרץ
1

בנושא זה עולה בעיה תשובה. ברגע ששינו את תחומי הנגב, משתנה

האיזון הטבעי של הנגב. יהיו נציגים מבאר-שבע, אשקלון וקריית גת,

והתוצאה היא שהמיגזר התקלאי לא יהיה מיוצג כלל במינהלה. זה לא

הגיוני שרק המיגזר העירוני ייוצג במינהלה.
צ' ענבר
קיימת בעיה נוספת. ההגדרה המשפטית של "רשויות מקומיות", לפי הוק

הפרשנות, כולל גם מועצות איזוריות. השאלה היא: האם ייוצגו ארבע

המועצות האיזוריות "הגדולות" בשטת או באוללוסיה ? האם כשנאמר

"מועצות מקומיות" הכוונה היא גם ל-"מועצות איזוריות" ?
מי סוס
כשנאמר: "גדולות" הכוונה למספר התושבים, אך אנו לא מעוניינים

בכך.
צי ענבר
עלינו לדייק ולכתוב מי הם הנציגים שאנו רוצים.
ע י פרץ
אני מציע שנושא המינוי יוטל על אחד השרים. יש לקבוע שלעיריית

באר-שבע יהיה נציג קבוע, מכיון שהיא בירת הנגב ולא צריכה להיות

לגביה הסכמתו של שר כל שהוא. בנוסף, יש להחליט שהשר ימנה נציג אתד
מכל אתד מהמיגזרים הבאים
המיגזר החקלאי, מיגזר עיירות הפיתות

ומיגזר הבדווים.
מ' הבדלה
אני מסכים לדבריו. צריך לכתוב "נציג נוסף שיקבע השר הממונה

באישור שר הפנים".
היו"ר ע' זיסמן
יש לכתוב: "ראש עירית באר-שבע או נציגו".

צי ענבר;

ראשית, רצוי שיהיה "שר אחד".

שנית, נראה לי שאתם מעוניינים לקחת מהמועצה את הזכות למנות,

ולהעניק אותה לראש-העיר באופן אישי. המשמעות של "נציג עירית באר-

שבע" היא שהמועצה היא הקובעת את הנציג. אם זה נציג עירית באר-שבע,

אי אפשר לציין שהוא יהיה קבוע, כי מה יקרה במצב שהוא חולה ?

יש להיות עיקביים. גם למועצת הרשות וגם למינהלת הרשות יש נציגים

משלהן , ואי אפשר לתת הוראה שפועלת לגבי נציג אתד ולא לכולם. העקרוו

בכל התוקים, שבהם מתמנים, הוא שהרשות שממנה נציג היא הרשות שתהיה

מוסמכת להחליפו.

לסיכום, במקום סעיף 10(2) יופיעו ארבעת הנציגים הבאים:

1. "נציג עירית באר-שבע" - ללא המילה "קבוע" שיוצרת קשיים.

2. "נציג המועצות האיזוריות בנגב יתמנה בידי השר".

3. "נציג המועצות המקומיות שאינו מועצות איזוריות."

4. "נציג מקרב הבדווים יתמנה בידי השר" - יתמנה בידי השר מכיון

שהם כלולים, כדברי מר הבדלה, גם בקטגוריה של מועצות מקומיות

וגם בזו של מועצות איזוריות.

שלושת הנציגים האחרונים יתמנו ע"י שר.

בנוסף, הנציג יכול להתמנות, לפי פיסקה 1, ע"י שר התעשיה והמסחר.
ר' פורת
בהחלט לא. נציג האירגונים הכלכליים בנגב לא יכול להיות מינוי של

שר, כי קיים כאן ניגוד.
מ' אלדר
המינהלה היא הגוף הפקידותי בשטת. לדעתי, יש להוסיף נציגות של

איכות הסביבה דווקא במינהלה, ולא במועצה כי שם מתרתשת העבודה

הביצועית.
צי ענבר
האם להוסיף נושא זה בפסקה 1 ?
היו"ר ע' זיסמן
כן , הערה ז ו מתקבלת.
מ' קוסטרינסקי
אני מייצג את הסוכנות היהודית. ברצוני להציע שבמינהלה יהיו גם
שני נציגים אחרים
אחד מטעם הסוכנות היהודית והשני מטעם הקק"ט. אלה

הם שני גופי ביצוע שעוסקים בהתישבות הכפרית, במחלקות ההתחדשות

העירוניות ואם בגיוס הון בחו"ל.
ע' פרץ
יש לפתור את בעיית היצוא של הארגונים הכלכליים. לדעתי, לישכת

המסחר יכולה לייצאם היטב.
ד' ברק
אני מייצאת את החברה הכלכלית של באר-שבע.

אדוני היושב-ראש, לשכת המסחר לא מייצאת את כל הארגונים הכלכליים

בבאר-שבע. אני מציעה שאת נציג האראונים הכלכליים יקבע ראש-עירית

באר-שבע. אני רוצה להדגיש שלישכת המסחר בבאר-שבע איננה מייצאת את

הארגונים הכלכליים או את התעשיינים בנגב, אלא רק את הסוחרים ואת

הרוצים להיות חבריה.
מ' קוק
מהו המצב ברשות לפיתוח ירושלים ?
ב' בו -צבי
שליש מהנציאים הם מלשכל המסחר, והשאר מארגונים כלכליים אחרים.
ר' פורת
קיים הבדל מהותי בין הנאב לירושלים. בירושלים זוהי לשכת מסחר

בלבד, ואילו בנאב, כמו בחיפה, זוהי לשכת מסחר ותעשיה.
צי ענבר
האם ישנה לשכת טיעון של הארגונים הכלכליים בנאב ?
ר' פורת
כן .
ד' ברק
הם הכריזו על עצמם כלשכת מסחר ותעשיה, אך אף אחד, כולל לשכות

המסחר, לא מינה אותם לכך.
ע י פרץ
יש כי הערה חשובה בנושא זה. אני מכבד את ראש-עירית באר-שבע ואין

כי התנגדות שהוא ימנה לו נציא נוסף. אבל יש לזכור עובדה חשובה, אני

מקיים פגישות רבות בנאב, ובפועל, מי שהאיעו לפאישות, יזמו וניסו

לקדם נושאים שונים הם נציגי לשכת המסחר ולא שום אורם אחר שמאדיר את

עצמו כנציג בפועל של האראונים הכלכליים. אחרי שנים רבות של עשייה

למען הנאב, יש להעניק ללשכת המסחר מעמד חוקי.

ישנה אפשרות לפתור את הבעיה כך שיהיו שני נציאים שהשר ימנה על-

פי שיקול דעתו. אני נותן את הקרדיט ללשכת המסחר לאור עברה המוצלח

ומקווה שהיא חצדיק אח עברה.
ד' ברק
אדוני חבר-הכנסת פרץ, העובדה שגוף מסויים טוען ליצוג הארגונים

הכלכליים עדיין לא מעידה על כך שהוא אפך מייצג אותם.
צי ענבר
שר התעשיה והמסחר הוא שמופקד על הנושאים הכלכליים, ולכן הוא זה

שצריך למנות את נציג הארגונים הכלכליים.
ע י פרץ
אני מתנגד לכך כי אז יווצרו נגודי אינטרסים. האינטרסים של נציג

משרד התעשיה והמסתר יהיו לטובת משרדו, כאשר ההיפך הוא הדרוש. יש

צורך בנציג שיוכל לבקר את משרד המסחר והתעשיה, ולא במישהו שמונה על-

ידו.

הי ו "ר ע' זיסמן ;

דפנה ברק, כיצד נקרא הארגון שאת מייצגת ?
ד' ברק
אני מייצגת את החברה הכלכלית של באר-שבע, ולא שום ארגון מסחרי-

כלכלי.
ע י פרץ
גבירתי, עלייך לזכור שנושא הדיון הוא כל הנגב, ולאו דווקא באר-

שבע.

ד' ברק;

בסדר, אני בסך-הכל עניתי לשאלה, את מי אני מייצגת. מקובלת עלי

התלטתו של היועץ המשפטי ששר המסתר והתעשיה, שממונה על הנושא, הוא

שימנה את הנציגים.
ר' פורת
אני לא מסכימה. אנו, לשכת המסחר והתעשיה, מייצגים את התעשיות.
בלשכה חברים
מפעלי ים המלח, פוספטים, כרום ועוד.
ד' ברה
לשכה זו ממונה אך ורק על המסחר. העובדה, שהם החליטו לצרף אליהם

עוד חברות, אינה מוכיחה שהם ממונים על הנושא.
ע' פרק
לבאר-שבע ישנה, כמובן , עדיפוח כבירת הנגב, אך אסור ליצור

אלמנטים שיהפכו את תוק רשות הנגב לחוק באר-שבע.
ד' ברק
אין לנו אינטרס כזה.



ראש עירית באר-שבע לא צריך למנות את נציגי הארגונים הכלכליים.

אני מעוניין בנציג שיוכל לבקר את השר, ולא רק לעשות את דברו. לשכת

המסחר פועלת בצורה טובה, ויש להעניק לה את הקרדיט המגיע לה.

צי ענבר;

אם תרשום זאת בחוק המסחר, אנשים יאמרו: הרשות לפיתוח הנגב,

שאמורה לפתח את התעשיה, ממנה נציג מתחום המסחר במקום מקרב

התעשיינים. על פני הדברים יווצר רושם של ניגוד אינטרסים; כאילו אתה

תומך בתחום המסחרי ולא בתעשייתי.

אני חוזר על דברי. למשרד התעשיה והמסחר כבר יש נציג שיאן על

האינטרסים שלו, ועתה צריך נציג שיוכל לבקר את המשרד.
היו"ר ע' זיסמן
איו התנגדות לתעשיינים בנגב.
ר' פורת
אנו נקראים לשכת מסחר ותעשיה - תפקידנו לעסוק גם בנושא התעשיה.
ד' ברק
יש לברר בהתאתדות התעשיינים אם לשכת המסחר והתעשיה אכן יכולה

להיות נציגתם.
ע' פרץ
קיים פתרון לבעיה זו: נציג אחד ימונה ע"י לשכת המסחר, כפי שהיא

היום, ונציג שני של התעשיינים ימונה ע"י התאחדות התעשיינים.
היו"ר ע י זיסמן
פתרון זה מתקבל.
צי ענבר
לסיכום.

במקום סעיף 10(3) יהיה כתוב: "נציג לשכת המסחר ותעשיה בנגב,

נציג התאתדות התעשיינים, נציג הסוכנות היהודית ונציג הקק"ל."

נמשיך בקריאת ההצעה. בסעיף 10(4) כתוב: "שני נציגי הסתדרות

מתוך מזכירי מועצות הפועלים".
מ י הבדלה
מתוך 19 נציגים שני נציגי הסתדרות זה הרבה - זה 10% מתוך

המינהלה. באף חוק או רשות לא מופיע נציג הסתדרות.
ע' פרץ
ההסתדרות בנתה את כל הנגב והיא ראויה ליצוג הזה.
צי ענבר
מי ימנה את שני נציגי ההסתדרות ?
מ' קוק
המזכ"ל. יש לכתוב; "שני נציגי הסתדרות שימונו ע"י המזכ"ל."
ע' פרץ
אני מסכים. המזכ"ל ימנה את שני הנציגים, והוא שיחליט אם רצונו

להביא את שאלת מועמדותם לוועדה מרכזת או לא.
צי ענבר
לסיכום, בסעיף 10(4) נמחק את המילים: "מזכירי מועצות הפועלים".

ונציין ששני נציגי ההסתדרות ימונו ע"י המזכ"ל.
ר' פורת
יש להדגיש שנציגים אלה יהיו "כולם תושבי הנגב".
היו"ר ע' זיסמן
מבחינה עקרונית אני מסכים איתך, גברת פורת. אבל מתעוררת שאלה

אחרת: תוספת כזו מגבילה, מה נעשה אם נרצח לתת נציג כמי שאינו גר

בנגב, אך משקיע בו ועושה למען פיתוחו ?

אלי הורביץ, יושב-ראש הנהלת "טבע", הינו חבר ברשות הפיתוח של

ירושלים, למרות שאינו גר בה. המילים "תושב הנגב" מונעות את אפשרות

התרומה לנגב ע"י אנשים שאינם גרים בו.
ר' פורת
אפשר לכתוב: "שהוא בעל נכסים או השקעות בנגב".
מי קוק
לא קיים בחוק מושא "השקעה".
מ' ריגל
אם מחייבים אם את נציאי משרדי הממשלה בנאב להיות תושביו, עלולים

לפגוע ברמת הנציגות. לא לכל משרד יש נציא באיזור. למשל, למשרד הפנים

יש ממונה על מחוז הדרום, אך ישנם משרדים שאיך להם אל הדרא המתאים.

אני אינני ממליץ להוסיף סעיף זה.
מ' הבדלה
בסעיף 10(1) כתוב:."חברי המועצה שהם נציאי השרים..." - האם אלה

נציאי הציבור של השרים או נציאים של עובדי המדינה ?
הי ו "ר ע' זיסמן
הנציג ימונה ע"י השר, ולא משנה מי זה יהיה. אני מבקש לסכם את

סעיף 10.

צי ענבר;
לסיכום
בסעיף 10(1) - הוספנו את "השר לאיכות הסביבה".

בסעיף 10(2) - פיצלנו סעיף זה כ-4 נציגים: נציג עירית באר-שבע,

נציג המועצות האזוריות, נציג הרשויות המקומיות

שאינן מועצות מקומיות ונציג מקרב הבדווים. שלושת

האחרונים ימונו ע"י השר.

בסעיף 10(3) - הוספנו ארבעה נציגים אחרים: נציג לשכת המסחר

והתעשיה בנגב, נציג התאחדות התעשיינים, נציג

הסוכנות היהודית ונציג הקק"ל.

בסעיף 10(4) - שינינו ל- "שימנה המזכ"ל של ההסתדרות".
מ' הבדלה
לא מופיעים כאן נציגי ציבור.
מי קוק
הארגונים הכלכליים חברתיים וגם ההסתדרות הינם נציגי ציבור.
מ' הבדלה
יש לשים לב שהנציגים הנדרשים הינם פקידות בלבד, ולא נציגי

ציבור. יש צורך באיזון ע"י יצוג הציבור.
הי ו "ר ע' זיסמן
האם אפשר להוסיף סעיף שיאמר: "מינהלת הרשות לא תעלה על x

חברים." ? - וכך תהיה אפשרות להוסיף עוד שניים-שלושה חברים כנציגי

ציבור.
צי ענבר
המספר המירבי של תברים במינהלת הרשות הוא 21.
מ' הבדלה
אולי אפשר לבטל את המועצה, ומתוך המינהלה ליצור רק ועדות.
צי ענבר
יש להיות צמודים לתוק.
מי קוק
גם הרשות לפיתוח ירושלים צמודה לחוק, אך המינהלה שלה יותר

מצומצמת.
צ' ענבר
(קורא מתוך חוק הרשות לפיתוח ירושכים - בנושא המינהלה).

ישנם 9 נציגי שרים, 4 נציגים מירושלים ושני נציגי ציבור - בסה"כ

15 נציגים במינהלה.
היו"ר ע' זיסמן
בהצעתו של מר הבדלה להוסיף נציגי ציבור, קיים פן חיובי. ברשות

לפיתוח ירושלים ישנם 4 נציגי עירית במינהלה, ואילו במועצה ישנם 9

נציגים. מתנהלת רוטציה בין שלוש הסיעות הקיימות, והתוצאה היא אפקט

של הישענות על בסיס ציבורי רחב יותר.
ע י פרץ
אני מסכים. אפשר להוסיף: "שני נציגי ציבור שימונו ע"י השר".

צי ענבר;

ברצוני לתקן דבר-מה. השרים אינם רשאים למנות למינהלה את מי שהם

רוצים, אלא רק חברי מועצה מקרב עובדי המדינה.

1
מי הוק
הוא צודק.
צי ענבר
המינהלה מורכבת מחברי מועצה שהם נציגי השרים. חברי מועצה, לפי

סעיף 8, חייבים להיות מקרב עובדי המדינה, לכן כל חברי המועצה בסעיף

10(1) הם, ממילא, עובדי מדינה.

כעת, אנו צריפים להוסיף את "השר לאיכות הסביבה" לא רק בסעיף 10,

אלא גם בסעיף 8(א)(1) הקודם לו, כי הוא לא יכול להיות במינהלה, אם

הוא לא מופיע במועצה.

דרך אגב, מיספורם של הסעיפים מסעיף 7 ואילך משתנה, עקב תוספת

סעיף 7 תדש בדבר "השתתפות המדינה", בצורה הבאה: סעיף שממוספר בהצעה

כ-8 יהפוך ל-9, וכן הלאה. מעתה נשתמש במיספור החדש.

עתה, בסעיף 9(א)(1), לפי המיספור התדש, יהיו 19 נציגי ממשלה כי

הוספנו את השר לאיכות הסביבה - בכפוף לזה שכל הסעיף כולו טעון

אישור.

בדרך-כלל, המועצה גדולה מן המינהלה, ואולם כאן מופיע נציג אחד

של ההסתדרות במועצה, שאותו בוחרת הההסתדרות, ושני נציגים אתרים

במינהלה. חבר-הכנסת פרץ, כשדובר בנציגי השרים, רצית שאלה יהיו חברי

מועצה ומתוכה, ומה לגבי נציגים אחרים כמו נציגי ההסתדרות ?

אני צריך לדעת מהי תפישתך כדי לנסח את סעיף המינהלה בצורה טובה.
היו"ר ע' זיסמן
אני אשיב לך. חברי המינהלה תייבים לבוא מביו חברי המועצה.



צ' ענבר;

כל חברי המינהלה, ברשות לפיתוח ירושלים, חינם חברי מועצה.

לסיכום, בסעיף מינהלת הרשות יתווסף סעיף: "כולם תייבים להיות

חברי המועצה".
ע' פרץ
האם תנאי זה הוא אם לגבי נציגי הציבור במינהלה ?
צ' ענבר
כן, אחרת יווצר מצב שחברי מועצה אינם חברי מינהלה ולהיפך - זהו

עניין עקרוני.
היו"ר ע' זיסמן
לגבי מספר החברים במועצה. לדעתי, מספר חברי המועצה צריך להיות

מקסימום 33, ולא 85.
ע' פרץ
נתונה לך זכות הקיצוץ.
צי ענבר
[קורא את סעיף 12(א), לפי המיספור החדש.] - הסעיף זהה לזה

שמצוי בחוק הרשות לפיתוח ירושלים.

[קורא סעיף 12 (ב)] - "לענין סעיף 16" ישונה ל- "לענין סעיף

17", לפי המיספור החדש.
היו"ר ע' זיסמן
איו הערות. נמשיך בקריאת ההצעה.

צ' ענבר;

לגבי פקיעת כהונה בסעיף 14(1), לפי המיספור החדש, יש לכתוב:

"לשר", ולא "לשרים".
מי סוס
בסעיף 14(2), יש לכתוב: "רשות מקומית" ולא "עיריה" משום שסעיף

זה הועתק מתוק רשות ירושלים וכוונתו לעירית ירושלים, ואילו נושא

ההצעה שלנו הוא הנגב.
צ' ענבר
נכון.למעשה יש צורך לא רק בשינוי הזה, אלא אם בתוספת של

הסוכנות, הקק"ל וכו'. לכן אנו נרשום: "אם פרשו משירותם באוף אותו הם

מייצאים".

צריך להחליט האם יש להוסיף סעיף, שמי שתדל להיות חבר מועצה יחדל

להיות חבר מינהלה. אם חבר מועצה הועבר מתפקידו, הוא אוטומטית חדל

לכהן לחבר מינהלה, ואולי איו צורך לציין זאת בנפרד כי עובדה זו



ברורה מתוך סעיף 11.

(קורא את סעיף 15, כפי המיספור החדש, בנושא ההעברה מכהונה).

מי קוק;

"ראש-העיר..." - נלקח מחוק הרשוח לפיתוח ירושלים ואינו רלוונטי

לנושא שלנו.

צ' ענבר;

נכון. אנו נמחק את "ראש-העיר של בירת הנגב".

בסעיף 15(3), יש לשנות את "סעיף 11(א)(3)" - ל"סעיף 12(א)(3)",

לפי המיספור התדש.
מקריאת הסעיף עולה השאלה
האם יש להעניק את הסמכות לשני אנשים

(השר ויושב-ראש המועצה) או שכדאי להעניק אותו רק ליושב-ראש המועצה

שהוא האחראי למועצה ? אולי כדאי למחוק את "השרים".
מ' קוק
נכון . השר לא צריך להתערב בנושאים אלה ולכן הוא מיותר.

1

מ' הבדלה;

מי יהיה יושב-ראש המועצה ?

צי ענבר;

התשובה לשאלה זו לא מצויה בהצעת החוק הנוכחית.

מי סוס;

בנושא זה נעשה תיקון בחוק הרשות לפיתות ירושלים: התיקון לא מצוי

בהצעה שלפנינו, מכיון שהוא נעשה לאחר שחבר-הכנסת פרץ הציע את ההצעה

הנידונה.

צ' ענבר;

בחוק הרשות לפיתוח ירושלים, בתיקון תשיין כתוב כך: "שניים מנציגי

הציבור במועצה שיקבעו השרים וראש-עירית ירושלים. מונה יושב-ראש

המועצה מקרב נציגי הציבור, יהיה הוא אחד מבין . נציגי הציבור

במינהלה". - לא נאמר מי יהיה יושב-ראש המינהלה.

מ' קוק;

אז אפשר לכתוב זאת במפורש; "יושב-ראש המועצה ישמש כיושב-ראש

המינהלה".

ד י ברק;

אני מציעה שיושב-ראש המינהלה יהיה ראש-עירית באר-שבע.

מ' קוק;

אנו לא מעוניינים שיושב-הראש יהיה ראש-עיריה.
צ' ענבר
לסיכום. נושא יושב-ראש המינהלה לא יסוכם בדיון זה.

היו"ר ע' זיסמן ;

לסיכום, יש להגיע להסכמה מוקדמת לגבי הרכב המועצה, כדי שנוכל

לסיים את הנושא בזמן קצר יותר.

אני נאלץ לסיים את ישיבת הוועדה מוקדם יותר. אני מקווה שנוכל

לסכם את הנושא בישיבה הבאה.

אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30

קוד המקור של הנתונים