ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/11/1991

חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון- מס' 3) התשל"ב-1991 - ח"כ אברהם פורז; צו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות האחסנה של מיכלים ומיכלי מחנאות במחסן גפ"מ ובמחסן עזר) התשנ"א-1990; צו הגז (בטיחות ורישוי) (כללי בטיחות לחוות גפ"מ) התשנ"ב-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 326

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. כ"ז בחשון התשנ"ב (4 בנובמבר 1991). שעה 11.00

נכחו; חברי הוועדה;

ש' ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

ע' זיסמן

עי טולודר

אי פורז

די תיכון

מוזמנים למטיפים 2-1;

ז' אפיק - יועץ משפטי, משרד האנרגיה והתשתית

מ' בן-שך - ראש מועצת המנהלים, חברת פטרולגז

י' גל - מהנדס תברת פזגז

א' גרין - מנכ"ל תברת פטרולגז

מי דים - סגן מנהל מינהל הדלק

ש' ועקנין - מרכז מניעת דליקות ארצי, משרד הפנים

מי זאב - תברת מודן

עי לפידות - יועץ לשר האנרגיה

פ' מגנוס - מפקח עבודה ראשי, משרד העבודה והרווחה

עי מודריר - יועץ משפטי, משטרת ישראל

ר' מור - ראש מדור הבטחה, משטרת ישראל

די מרכוס - מנכ"ל חברת פזגז

א' קיסין - חברת גז-גל

בי רובין - משרד המשפטים

אי שבתאי - מנהל אגף הנדסה, חברת סופרגז

ג' שטוירמן - מנהל טכני, חברת אמישראגז

מוזמנים לסעיף 3

צ' אידלשטיין - משרד התחבורה

ז' אפיק - יועץ משפטי, משרד האנרגיה והתשתית

עי ברקת - מנהל המחלקה הטכנולוגית, תברת פז

יי גזית - מנכ"ל איגוד סוכני ובעלי תחנות הדלק

מי גרבר - ראש אגף איכות אוויר, המשרד לאיכות הסביבה

זי דוד - משרד התחבורה

מי דים - סגן מנהל מינהל הדלק

עי וייס - מ"מ היועץ המשפטי, משרד התחבורה

עי ורקר - חברת דלק

אי זילברברג - סמנכ"ל בתי זיקוק

צ' יוזנט - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה

י' צ'צ'יק - יו"ר איגוד יבואני הרכב

בי רובין - משרד המשפטים

בי שרון - רכז אנרגיה, אגף התקציבים באוצר

מזכירת הוועדה; לי ורון

יועץ משפטי; צ' ענבר

קצרנית; ת' שפנייר

סדר היום;

1. צו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות האחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ"מ

ובמחסן עזר) התשנ"א-1990

2. צו הגז (בטיחות ורישוי) (כללי בטיחות לחוות גפ"מ) התשנ"ב-1991

3. חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון מסי 3) התשנ"ב-1991 - ח"כ אברהם פורז



צווי הגז (בטיחות ורישוי)
היו"ר ש' ארבלי-אלנמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבות. נמצאים איתנו היום -

אל"מ (במיל.) עמוס לפידות, יועץ שר האנרגיה; מר

פיטר מגנוס, מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה והרווחה; ד"ר עודד מודריק, היועץ

המשפטי של משטרת ישראל; מר אהרון שבתאי, מנהל אגף ההנדסה של סופרגז; סנ"צ רמי

מור, ראש מדור הבטחה במשטרה; מר אברהם גרין, מנכ"ל חברת פטרולגז; מר מרדכי בן-

שך, ראש מועצת המנהלים בפטרולגז; מר גד שטוירמן, מנהל טכני בחברת אמישראגז; מר

שלמה וקנין, מרכז מניעת דליקות ארצי במשרד הפנים; מר דרור מרכום, מנכ"ל פזגז;

מר יעקב גל, מהנדס חברת פזגז; מר זאב אפיק, היועץ המשפטי של משרד האנרגיה

והתשתית; מר משה דים, סגן מנהל מינהל הדלק ומר משה זאב מחברת מידן. אגי מקדמת

את כולכם בברכה.

הנושא שעומד על סדר יומנו הוא צו הגז (בטיחות ורישוי), בטיחות

האחסנה של מיכלים ומיכלי מחנאות במחסן גפ"מ ובמחסן עזר, התשנ"א-1990; וצו הגז

(בטיחות ורישוי), כללי בטיחות לחוות גפ"מ, התשנ"ב-1991. הצווים הללו נדונו כבר

בוועדת הכלכלה ולא אישרניו אותם, כי היתה טענה של חברות הגז לגבי הצו הראשון.

הן טענו שהצו לא ידוע להם, לא התייעצו איתם, ויש להם מה לומר. שר האנרגיה

והתשתית לקח בחזרה את הצו, וב-1.9.91 הוא שלח לנו אותו וביקש שבכל אופן נקבל

את אישור הוועדה להתקנת הצו. בינתיים נוסף גם הצו השני. האם נדון על שני

הצווים ביחד או על כל אחד בנפרד?
ע' לפידות
בחלק הראשון עדיף לדבר על שני הצוויס ביחד. כדאי

לתת את הרקע לגבי שניהם, כי הם קשורים זה לזה.
היו"ר ש* ארבלי-אלמוזלינו
במידה והאורחים ירצו להתייחס לכל צו בנפרד, זכותם

לעשות זאת.
אי גריו
אנחנו מציעים לדון בכל צו בנפרד.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אז נשמע פעמיים את האנשים? מי שיקבל את רשות

הדיבור, יתייחס לכל צו בנפרד. מה אתה אומר, אדוני

היועץ המשפטי?

צ' ענבר; צריך להתייחס לכל אחד בנפרד.

צו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות האחסנה של מיכלים ומיכלי מחנאות במחסו גפ"מ

ובמחסן עזר) התשנ"א-1990

עי לפידות; אפתח ברקע כללי, למרות שהוא מוכר לרוב האנשים,

כדי להדגיש מספר נקודות חשובות. הארוע של הבאת

הצווים סוף-סוף לוועדת הכלכלה של הכנסת לא קורה כל יום, זה קורה אחת לשנה או

יותר. לכן מאוד חשוב לא לבזבז את ההזדמנות. אני חושש שאם עוד פעם, בגלל

עניינים טכניים קטנים לא משמעותיים, לא יאושרו הצווים - שוב תהיה השעייה של

תקופה ארוכה. כאשר הצווים לא מאושרים, אנו נמצאים בשטח פרוץ לגמרי והתוצאה היא

חוסר בטיחות.

בשנים האחרונות, לאחר התאונה בקרית אתא, היו מספר התפתחויות בתחום

בטיחות הגז, בדרך כלל חיוביות, אבל גם שליליות. הבעיה היא שהדברים החיוביים לא

מתפתחים מספיק מהר, מאז התאונה עברו כמעט 4 שנים. בעקבות אותו מקרה, שהעלה

למודעות הציבור את נושא בטיחות הגז, השקיעו לא מעט מאמץ וכסף להתקין מערכות

בטיחות, כיבוי אש ובקרה בחברות הגז, שזח בהחלט חיובי. בהמשך חוקקו את חוק הגז



- הדבר נמשך שנה, אך יחסית לחקיקה ראשית נעשה ביעילות ובמהירות. החוק נכנס

לתוקפו בדצמבר 89, לפני כמעט שנתיים. חוק הגז הוא חוק גג, חוק מסגרת שצריך

להיות מלווה בתקנות, שבלעדיהן הוא לא פועל במובן המעשי. למרות שכבר לפני שלוש

שנים, עוד לפני אישור החוק, התחילו לעבוד על התקנות, עד היום הן לא אושרו.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; מי צריך לאשר את התקנות?
ע' לפידות
התהליך צריך להיעשות על-ידי הציבור שיושב כאן,

אבל האישור הפורמלי צריך להינתן בוועדת הכלכלה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; אבל השר לא הביא בפנינו שום תקנות.
עי לפידות
אני לא בא בטענות לוועדה, אני פונה לכל האנשים

שנוכחים כאן, כי כולנו ביחד אחראים לעניין הזה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; חוק הגז הועבר לוועדת הכספים ושם הוא אושר. בזמנו

נדונו בוועדה התיקונים שהציע השר שחל, כאשר היה

שר האנרגיה.

עי לפידות; חוק בטיחות הגז אושר כאן בתהליך מהיר ויעיל ואחר-

כך נעצר, לא השלמנו את המלאכה. עד שאין תקנות,

כאילו לא עשינו כלום. מאז שהחוק אושר סופית עברו שנתיים, והתקנות לא התקיימו.

כתוצאה מהתהליכים שהתפתחו, במיוחד עניין הרפורמות במשק הגז - בחלק מהתחומים

הלכנו אחורנית במקום להתקדם. לדוגמא, האחריות של משרד העבודה לפקח על הבטיחות

במתקני הגז עברה למשרד האנרגיה, ומשרד האנרגיה לא מימש את האחריות הזו באופן

רציני. דבר נוסף, הרפורמה במשק הגז, שהונהגה לפני שנתיים, ביטלה סידורים שהיו

קיימים קודם לגבי מערכות בטיחות. לכן המצב בתחום הבטיחות במתקני הגז הוא יותר

גרוע ממה שהיה. אני מדגיש זאת, כי אני חושב שעניין התקנת התקנות ואישורן דחוף

ביותר.

הצווים נועדו להסדיר את בטיחות אחסנת הגז באתרים השונים - החל מחנות

לציוד מחנאות בבניין מגורים בלב העיר, או סוכנות גז עם מספר קטן של בלונים,

וכלה בחוות גז גדולות כמו פי גלילות או קרית אתא, ששם מאוחסנים אלפי טונות של

גז. אציין שכתוצאה מההתפתחות בתחום הרפורמה, השוק מאוד ליברלי ביוזמות של הקמת

חברות גז ומתקני גז חדשים, ואם הדברים נעשים בלי תקנות ברורות ומסודרות - קיים

חשש להפקרות מאוד גדולה.

ע' זיסמן; כמה מתקני גז יש היום?

עי לפידות; יש קרוב למאה מתקנים, כולל מחסנים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; מאה מחסנים?

עי לפידות; מאה מחסנים ומתקנים. המספר עצמו לא כל כך קובע,

תלוי מה גודל המתקן, מה אופיו ואיפה הוא ממוקם.

יכול לקום מתקן יותר גדול ממחסן, ויכולים להיות אפילו מתקנים בודדים שמכניסים

אלמנט סיכון מאוד גבוה.

הההתפתחות בבנייה האזרחית למגורים גם כן מחייבת אותנו לעשות סדר

בתחום הגז. ישובים חדשים מוקמים ויישובים קיימים מתרחבים, ובתי המגורים

מתקרבים למתקני הגז ואפילו מקיפים אותם, וזה כמובן יוצר מצבים מאוד מסוכנים.

עד כאן ההקדמה והרקע. לגבי הצווים, בפרק הראשון יש הגדרות שלא נעבור

עליהן אחת-אחת, כי הן אובייקטיביות.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; קודם נתייחס באופן כללי, ואחר-כך לכל סעיף בנפרד.
מ' דים
בצו הראשון דנו בפעם שעברה, והוועדה החליטה שכל

הגורמים הנוגעים בדבר יישבו יהד ויגיעו להסכמה

ואכן עשינו זאת. אני הושב שמיותר לדון עכשיו, ואפשר לגשת ישר לאישור ואחר-כך

לדון בצו השני.
ע' לפידות
מקובל עלי. לגבי הצו השני, יותר אנשים יגידו שהם

פהות מכירים אותו. אני מצדיק את הצו הראשון ומציע

שהוא יאושר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזללנו
למנהלי חברות הגז יש הערות?
א' קיסין
לא דיברו איתנו, לא קיבלנו הומר ולא הזמינו אותנו

לישיבות, ופה אני שומע שיש הסכמה של כל ההברות.
ע' זיסמן
אנהנו עדיין לא הסכמנו, לכן אנהנו יושבים עכשיו.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הצו מונה כבר שנה שלמה, ואתה היית צריך להתעניין.

למה לא עשית זאת?
א' קיסין
לא הזמינו אותנו.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; למה הם לא הוזמנו?

מי דים; כל אלה שהשתתפו בדיון הקודם ידעו והוזמנו.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
זה עניינכם לא פהות מעניינו של משרד האנרגיה.

שמעת בוודאי מחברות הגז שיש תקנות הדשות ושהיה

דיון בוועדת הכלכלה. היית צריך לבקש את הצו ממשרד האנרגיה. אם היית שואל,

היינו שולהים לך את ההומר. לא היית בישיבה הקודמת, אי אפשר כל פעם שמופיע

מישהו הדש לדהות את הדיון. זה נושא השוב ממדרגה ראשונה!

א' קיסיו; יש דברים הרבה יותר המורים. יש צווים שמשרד

האנרגיה הוציא, ולא מקיימים אותם. ממלאים בתהנות

מיכלים כהולים, שזה סכנה לבטהון עם ישראל. על זה הייתי בבג"ץ. ועכשיו מהוקקים

תוקים הדשים, ואנהנו לא יודעים על מה מדברים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; אתה כבעל הברת גז צריך להתעניין לגבי תקנות

הבטיהות. הדיון בתקנות התקיים לפני כשנה, ובו

השתתפו הנציגים שיושבים כאן היום. הם טענו שלא דנו איתם בנושא, ולכן דהינו את

אישור הצווים. ביקשנו מהם שיישבו יהד ויגיעו להסכמה, והם עשו זאת ואתה לא

השתתפת בזה. למה לא התעניינת?

עי ז יסמן-; אז עכשיו תשמע כמונו את התקנות, ואס יש לך הערות,

תעיר.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; תעיין בצו, ואם יהיו לך הערות עד סוף הדיון -

נשמע אותן.
גי שטוירמן
הצו הנדון מתייהס לאיהסון מיכלי גז, כאשר יש בו

אבהנה בין שני סוגי מהסנים - 1} עד 500 ק"ג גז;

2) מ-500 ק"ג עד 25 טון. תנאי הבטיהות - תאורת הירום, גדרות, כיבוי אש - זהים

לגבי שני הסוגים. לא יתכן שהאמצעים ההמורים שנדרשים במהסן בעל קיבולת של 25

טון גז, יידרשו גם במהסן שיש בו 15-10 מיכלים. זה לא הגיוני.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; לגבי מהסן המכיל עד 500 ק"ג אתה מציע שהתנאים

יהיו פהות המורים?



ג' שטוירמן; כן.

צ' ענבר; כלומר, לגבי מה שמוגדר כמחסן עזר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מי עוד רוצה להעיר? אני מבינה שאין עוד הערות. אז

נשמע את תשובת משרד האנרגיה או מינהל הדלק.
זי אפיק
אני מציע שמר לפידות יסביר מדוע הוא הציע לנו

לנהוג בצורה הזו.
ע' לפידות
אנחנו מסתמכים על תקנות ותקנים שמקובלים בחו"ל,

במיוחד בארה"ב, NFPA,ורק בסעיפים שבהם התנאים

בישראל לא מתאימים לתנאים של ה - NFPA-אנחנו ממציאים דבר חדש, ופה ושם מקילים

כדי לא להוציא תקנה שלציבור קשה מאוד לעמוד בה.

לגבי הטענה שהתנאים זהים בכל המחסנים, זה לא נכון. יש 5-4 סוגי

מחסנים שונים שלכל אחד יש,את הפירוט והתנאים הספציפיים שלו. אם יש מחסן בתוך

בית - יש דרישות לגבי קיר חיצוני ועמידות הקירות בפני אש, שלא רלוונטיות למחסן

חיצוני. נכון שגם למחסן גדול וגם למחסן קטן צריכה להיות גדר בגובה 2.5 מטר, אך

מה רע בזה? לעומת זאת במחסן גדול היקף הגדר יכול להיות 200 מטר ובמחסן קטן -

10 מטר. דבר נוסף, הוועדה המקצועית שלנו...
זי אפיק
מדוע לא להקל על מתקנים קטנים?
טי לפידות
אנחנו מקילים ועוד איך!
ג' שטורמן
למה יש אותן דרישות לגבי תאורה וכיבוי אש?
טי לפידות
לגבי כיבוי אש אני רוצה להדגיש את אופן ביצוע

העבודה - רשות הכבאות בארץ היא רשות ממלכתית

מרכזית ומאוד מקצועית, ואנחנו לא נכנסנו לפירוט בנושא הזה: בסעיפים מסויימים

הצו קובע שסידורי כיבוי האש יהיו "לפי דרישות שירותי הכבאות", ובסעיפים אחרים

הכנסנו את הדרישות כפי שקיבלנו אותן מרשות זו. אני חושב שכך צריך להיות, ועדיף

שאנחנו, כגוף אינטגרטיבי, לא נקבע כמה מטפים צריך, מה גודל הההידרנט וכדי, כי

הם עוסקים בזה. מה שכן, עמדנו על כך שהתקנות יהיו מוסמכות ויוצאו על-ידי

שירותי הכבאות הארציים, ושלא כל מנהל תחנה אקראי יוציא הוראה מקומית

"קפריזית".

לגבי הסכמת כל הגופים הנוגעים בדבר, מעולם לא נתקלתי במקרה שתקנות

שנוגעות לבטיחות ושלום הציבור הנקבעות על-ידי המדינה חייבות להיות מוסכמות על-

ידי כל אלה שצריכים לבצע אותן. אין ספק שחברות הגז יצטרכו לעשות מאמץ על-מנת

להתאים את המתקנים שלהם לתקנות, ואי אפשר לחכות שכולם יסכימו. המכנה המשותף של

הסכמה - זה לא לעשות כלום, ואז באמת אין מאמץ, אין הוצאה כספית ואין שום דבר.

מהיום שמשרד האנרגיה עובד עם חברות הגז בנושא הבטיחות, אנחנו נמצאים

איתם בקשר שוטף, מקיימים מפגשים קבועים עם מנכ"לים ומהנדסים שלהם, מתייעצים

איתם, מעבירים להם מסמכים וטיוטות לתיקונים - מה שמעולם לא היה בקשרי הגומלין

בין משרד האנרגיה וחברות הגז והדלק, שעבדו כל הזמן באמצעות בג"צים. אנחנו

העדפנו לקבל "פידבק" מהשטח, לשמוע וכמה שאפשר להתחשב, אבל לא יעלה על הדעת

שצריך להתנות את הצווים בהסכמת כל הגורמים המסחריים שצריכים לקיים אותם.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
איש לא אמר זאת.
ז' אפיק
היושבת-ראש לא דיברה על הסכמה. היא דיברה על

הידברות, כדי שידעו במה המדובר ויביעו את דעתם.
ז' דים
אתה צודק שההסכמה אינה חובה, אך אם אפשר להגיע

להבנה והסכמה של כל הצדדים - זה עדיף. לגבי

מחסנים משניים, נקודה זו לא עלתה בדיון המשותף. לכן אני מציע לא לעכב את

ההחלטה, ולאשר את הצו. משרד האנרגיה יקבל על עצמו לבדוק את הטענה, ואם יהיה

צורך - נתקן, אבל לא לעכב את הצו בגלל זה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; אמרנו שנדבר על ההבדלים בין המחסנים השונים.
צי ענבר
אני רואה שבקשר לכל נושא יש אבהנה והוראות שונות

שמתייחסות למחסן גפ"מ או למחסן עזר, כולל הוראות

נוספות שקיימות לגבי מחסן גפ"מ ואינן קיימות לגבי מהסן עזר. יש לכם דוגמא של

הוראה בולטת שלקחו ממחסן גפ"מ והעתיקו אותה למחסן עזר?

א' גרין; סעיף 11(ב) המתייחס למחסן גפ"מ: "לאורך גדר המחסן

תותקן תאורת ביטחון בגובה של 3 מטרים לפחות

מהקרקע". סעיף 20(2) המתייחס למחסן עזר: "לאורך גדר המחסן תותקן תאורת ביטחון

בגובה של 3 מטרים לפחות מהקרקע" - גודל מחסן כזה הוא בס"ה 2.5 2.5xמטר.
ע' לפידות
תאורת ביטחון במקרה של מחסן עזר זה פנס אחד,
ובמקרה של חוות גפ"מ זה 20 פנסים
ע' זיסמן: מה שמעניין אותי זה בטחונו, בטיחותו ושלומו של

האזרח והעובדים שלך, בשביל זה מקימים גדר עם

תאורת בטחון. אז תקצץ קצת ברווחים ותקים גדר של 3 מי. אתה מעמיד את הדברים

הפוך, לא מזיק לעשות קצת יותר מדי, ולא פחות מדי. אתה אמנם צריך להרוויח, אבל

תפקידך - כמו תפקידנו - לדאוג שלא יהיה נזק, שלא ייפגע אדם. אם יש מחסן בליבה

של ירושלים, צריך אפילו גדר של 30 מ'1 תלוי גם איפה נמצא המתקן, ואנחנו יודעים

היכן נמצאים רוב המחסנים בכל המקומות. על מה אתה מתווכח? איזו הוצאה יש לך?
א גריו
זה מה שרציתי להציע, שנאשר את הצו.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שלא נמשיך לדון בסוגיה הזאת. רק למען

מר קיסין, אם קראת את החומר ויש לך הערות, אתה

יכול להעיר.
א' קיסין
לפי מה שקראתי פה, לכל מרכזיה במדינה שנמצאת

באיזשהו בניין, צריך לבנות קירות. זה יגרום

להעלאת מחיר הגז לצרכן.
קריאה
מדובר על מחסן, לא על מרכזיה.
ע' לפידות
אל תעשה צחוק מהתקנה הזאת. היא לא מתייחסת בכלל

למרכזיות, אלא למחסני גז של סוחרים.
אי קיסיו
אם לא חל אותו הדין על מרכזיית גז ועל מחסן גדול,

זה בסדר.
ע' לפידות
הלכנו על חבל דק ועדין בין דרישות הבטיחות ובין

תקנות שאפשר לעמוד בהן ולחיות איתן, לפעמים

התפשרנו, למשל בנוגע לבלונים בחנויות וכוי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בדיון בפעם הקודמת, ב-15.1.91, סיכמנו את הדברים
הבאים
"מתברר שלא קויים דיון ממצה ויסודי עם כל

הגורמים והחברות הנוגעים בדבר. אני נענית לבקשתם להחזיר הצווים למשרד האנרגיה,

ותוך שבועיים מקסימום נדון בהם מחדש". נתנו שהות למשרד האנרגיה לבוא במגע עם



נציגי החברות. זה נושא חשוב. אני זוכרת את הספרים עבי הכרס של אל"מ (במיל.) מר

לפידות שעבד על הנושא, בעקבות מה שקרה בקרית אתא. התייחסו לנושא הזה מאוד

ברצינות, כי הוא בטיחותי ממדרגה ראשונה גם לעובדים וגם לסביבה, שניזוקים

כתוצאה מהתפוצצות וחוסר איחסון וטיפול נכונים.

מצאתי פגם בזה שלא דיברו עם נציגי החברות והמשרדים. זה לא אומר

שחייבים להגיע להסכמה. אין לי ספק שיכול להיות ויכוח בין אלה שמתקינים את

הצווים ובין אלה שצריכים לבצעם באופן מעשי. מה שוועדת הכלכלה ביקשה שתהיה

הידברות, וחבל שזה ארך כל כך הרבה זמן.

לגבי הוויכוח אם זו תאורה של מחסן עזר או אחר, אני לא איש-מקצוע ולא

יכולה לקבוע מהי התאורה ועובי הקירות הדרושים למחסן קטן או מחסן גדול. אני

סומכת על אנשי המקצוע שישבו על המדוכה וקבעו שאלה הכללים הנדרשים. אם זה יחייב

את חברות הגז למלא אחר התקנות הללו, אפילו אם זה דורש הוצאה - זו הוצאה כדאית

כי הדבר חוסך חיי אדם ונזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מטיפול רשלני ואי מתן

תנאים הולמים לאיחסון.

אני רואה שאין כמעט הערות מהותיות לצו. לפני ההצבעה אני רוצה לתת

ליועץ המשפטי לומר את דברו.

צ' ענבר יש לנו פה הגדרה של מחסן עזר. לא מצאתי הגדרה

למחסן גפ"מ. אני מניח שמחסן גפ"מ לא כולל מחסן

עזר, אלא הוא אתר שבו מאחסנים מיכלי גז למטרות מסחריות, שסך-כל קיבולם הוא מעל

500 ק"ג ועד 25 טון. אך מכיוון שאין כאן הגדרה של מחסן גפ"מ, יוצא כאילו כל

מחסן שיש בו מיכל אחד הופך להיות מחסן גפ"מ.

זי אפיק; בנוסח המקורי של ה-15 בינואר הגדרה זו מופיעה:

"מחסן גפ"מ - אתר שבו מאחסנים גפ"מ למטרות

מסחריות במיכלים שסך כל קיבולם עולה על 500 ק"ג", ובנוסח החדש של ה-1 בספטמבר

זה נשמט.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
איך לא שמתם לב?

זי אפיק; זו טעות, ואני מתנצל.

צי ענבר; עכשיו העניין ברור לי.

פ' מגנוס; הערה אחת למר לפידות, למבוא. היה נסיון במשרד

העבודה לטפל בנושא הגז, וזה יוסדר בהקדם. הוצאנו

כבר נוהל כדי לטפל בהרכב שהיה קודם, בתיאום עם משרד האנרגיה.

הערה לגבי ההגדרה, מחסן מחנאות לא כולל מיכלים למילוי חוזר. דבר זה

חייב לבוא לידי ביטוי, על מנת למנוע איחסון גז מעל כמות מסויימת.

ע' לפידות; מדובר פה על כל המיכלים שקיבולם עד 12 ליטר, בלי

התייחסות אם הם לשימוש חוזר או לא.
פ' מגנוס
אבל כדאי לציין את הסכום הכולל של הגז המאוחסן,

כדי שלא יהיה יותר מדי.

עי לפידות; קיבלנו את ההערה; ההגדרה של מיכלים כפי שהם

מופיעים בצו, לפי תקן 70, הם לשימוש חוזר. אלה

שאינם לשימוש חוזר צריכים להיכלל בתקנה.

מי זאב; ליד המילים יתקן 70' בהגדרה צריך להוסיף עוד תקן.
צ' ענבר
הוועדה צריכה להוסיף יתקן 844י בהגדרה של מיכלים

למחנאות.

9י מגנום; כן, זאת הכוונה.

צ' ענבר; בהגדרת מחסן גפ"מ מדובר על איחסון מיכלים, בהגדרת

מחסן עזר מדובר על מיכלים ומיכלי מחנאות. מדוע הם

הושמטו ממחסן גפ"מ? בסעיף 5 (ג) כתוב איך מאחסנים מיכלי מחנאות במחסן גפ"מ,

ובהגדרה אין התייחסות למיכלים אלה.
ע' לפידות
כל מיכל מחנאות הוא מיכל, ולכן נכלל בהגדרה.
צי ענבר
עובדה שבמחסן עזר אתה מדבר גם על מיכלי מחנאות

ובמחסן גפיימ לא. למה?

קריאה; נכניס להגדרה גם 'מיכלי מחנאות' כדי למנוע ויכוה.

עי לפידות; למיכלים אלה יש שסתום מיוחד, ולגבי הגדולים זה לא

משנה.

צי ענבר; כדי לדייק, נוסיף להגדרה של מחסן גפיימ גם מיכלי

מחנאות.

ז' אפיק מינהל הדלק היה מודע לזה שההגדרה של מחסן גפיימ

הושמטה, וביקשתי מהם להוסיף זאת.

ש' ועקנין; האם מיכל גדול, כמו שמקובל במשקים חקלאיים, שאינו

מיועד לבית פרטי - נכלל בחוק הזה?

טי לפידות; מדובר פה רק על מיכלים מטלטלים ורק למסחר. מיכל

הממוקם במערכת השירות - כמו מרכזיות או צובר

בבתים, או בחקלאות - לא נכלל במסגרת הזאת.

מי דים; תקן 792 חל על מתקנים וצובר בחקלאות ותעשיה. תקן

452 חל על בתים.

ש' ועקנין; במקום "סך כל קיבולם" צריו לכתוב "סך כל משקלם".

עי לפידות; קיבול זה לא בהכרח נפח.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; זה אותו הדבר.

אי גרין; למיכלים ריקים יש קיבולת, וגם לגביהם יש הוראות.

ע' לפידות; אבל זה לא סותר את הגדרת מחסן גפ"מ.

צי ענבר; כדי שתהיה זהות בין מתסן גפ"מ למחסן עזר נכתוב

"שסך כל קיבולם עולה על 1000 ליטר מים (500 ק"ג

גפ"מ}, שיהיה ברור שזה מתייחס לקיבול.

ועקנין; צריך גם לציין מה הכמות המירבית המותרת.

צי ענבר; זה מופיע בסעיף 4; "לא יחסין אדם ... גפ"מ במחסן

גפ"מ בכמות העולה על 25 טון".



ש' ועקנין בסעיף 20(5) כתוב שצריך להתקין ברז כיבוי אש

בקוטר "2, במרחק לא יעלה על 10 מטרים מהכניסה,

ואחרי-כן, בסעיף 23(א) כתוב שציוד לכיבוי אש צריך להיות בהתאם לתקנות רשות

הכבאות. אני מציע למחוק את סעיף 20(5), וגם ברז הכיבוי ייכלל בדרישות של

שירותי הכבאות.
ע' לפידות
אני מציע לא למחוק סעיף זה, כי מושם בו דגש על

אופי חצר המחסן.

צ' ענבר; בסעיף 23(א) יש דרישות נוספות של רשות הכבאות.
ש' ועקנין
את צינור הכיבוי רשות אחרת לא יכולה לדרוש.

ז' אפיק; אין פה חפיפה, אלא הסבר.
ע' לפידות
מי שמקים מחסן, יידע שהוא צריך להתקין הידרנט.

ש' ועקנין; מבחינתנו זה סעיף מחמיר. אפילו לגבי מיכלים יותר

מסוכנים אנחנו לא דורשים ברז של 2 צול במרחק 10

מטר מהמתקן. מחסן עזר הוא בדרך-כלל בשטח מגורים, לכן יש קצת יותר החמרה ממחסן

גפיימ, אך נסתפק גם בברז כיבוי במרחק 50 מטר מהמחסן.
ט' לפידות וצ' ענבר
אפשר להוריד את הדרישה בסעיף 20(5) ולהסתפק

בדרישות שירותי הכבאות בסעיף 23, והם כבר ידרשו

מה שצריך.
מי זאב
אני לא בטוח שטוב להוריד זאת, כיוון שרמי כחלון,

הממונה של מר ועקנין, ישב איתנו ואישרנו את

הסעיף הזה. אחר-כך הוא ישאל למה הורדנו.
קריאה
מר וקנין מחליף את מר כחלון.
א' גרין
אחרי שוועדת הכנסת תאשר את הצו, היא לא תקבל שום

הערות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אין הערות? אני מעמידה להצבעה את צו הגז (בטיחוח

ורישוי) (בטיחות האחסנה של מיכלים ומיכלי מחנאוח

במחסן גפ"מ) ובמחסן עזר) התשנ"א-1990, כולל התיקונים. היועץ המשפטי יכניס את

התיקונים כשנגיש את הצו לשר.

הצבעה

הצו אושר פה אחד.

צו הגז (בטיחות ורישוי) (כללי בטיחות לחוות גפ"מ) התשנ"ב-1991

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו עוברים לצו השני; "צו הגז (בטיחות ורישוי),

כללי בטיחות לחוות גפ"ם, התשנ"ב-1991".
טי לפידות
צו זה עוסק בחוות גפ"מ. פה לא מדובר על מתקן גפיימ

שנועד לצריכה לבית או למפעל, אלא על מתקנים

שאינם קשורים בצריכה עצמה ומיועדים למילוי, אחסנה ושיווק - כל הפעילות

המסחרית-התעשייתית עד שהגז מגיע לצרכן. בחוות גפ"מ נכלל: 1) מחסן גפ"מ שקיבולו

מעל 25 טון; 2) מחסן לצריכה שהוא גדול באופן בולט, למשל מתקן צריכה שקיבולו

מעל 20 טון הממוקם בשטח עירוני. הצו מתייחס לשני דברים:



1) פירוט של הוראות והגדרות: איך צריך לפעול באופן בטיחותי, אלו

אישורים צריכים להיות במתקנים השונים - מתקני מילוי בלונים, מיכליות וכו'

2) הצו מתייחס במפורט לטווחי בטיחות והגבלות בטיחות במתקני גפ"מ בגלל גודלם.

לגבי הטווחים, במסגרת עבודתנו על התקנות חוק הגז ועל תוכנית העבודה עבור משרד

האנרגיה, עטינו עבודה מדעית על נושא הסיכונים שנובעים מתאונות ותקלות בחוות

גפ"מ.
מסקנותינו
א) יש יחס ישר בין גודל הסכנה וכמות הגפ"מ המאוחסנת

במקום; גודל הסכנה - גם מבחינת גודל הארוע, גודל האש וגודל הפיצוץ וגם מבחינת

הטווח שבו קיימת הסכנה. ב) יש הבדל משמעותי בין מיכלים הטמונים באדמה עם כל

הסידורים הטכניים הבטיחותיים, ובין מיכלים חיצוניים, שבהם הסכנה הרבה יותר

גדולה. בחוות מיכלים טמונים, אפשר להניח שבמקרה תאונה אין השפעת גומלין בין

מיכל למיכל, יש רק אחד בעייתי ולא האחרים, ולכן מחשבים את מרחק הבטיחות ביחס

ישר לבלון הגדול ביותר. לעומת זאת, בחווה של מיכלים חיצוניים, שבדרך כלל

צמודים זה לזה, יש השפעת גומלין ותגובת שרשרת, ולכן ההתייחסות היא גם לבלון

הגדול וגם לכמות הכוללת.

נקודה נוספת, 'תאונה או תקלה יכולות לקרות כתוצאה מבעיה טכנית או

שגיאת אנוש, אך גם כתוצאה מאירוע בטחוני - טרור, מלחמה, טיל או פצצה. במציאות

שלנו, שלא כמו במדינות אחרות, מתקיני התקנות צריכים לתת את הדעת גם לסיכונים

בטחוני ים, שעלולים לגרום לאסון גדול. כאשר נגרם פיצוץ או שריפה. על-ידי תקלה

טכנית - אפשר לצפות מראש מה יכול לקרות ועל-ידי אמצעי בקרה ואוטומציה להפסיק

את זרימת הגז בצורה מסודרת ולהפחית את הסיכונים. במקרה של אירוע בטחוני קשה

לעשות משהו, אי אפשר למגן את המיכלים. וההנחה היא שאם נוחתים טיל או פצצה, אי

אפשר להשתלט על המיכל שהתפוצץ וכל הגז שנמצא בו זורם החוצה ומהווה מקור סכנה.

הצו הזה מתבסס על מיפרט מכון התקנים, במיוחד לגבי סידורי הבטיחות

הפנימיים בתוך החווה. מכון התקנים שם דגש חזק מאוד על ההיבט הציבורי ועל

התייעצות עם הגורמים המעורבים. תהליך העבודה היה ארוך יחסית, ובדיונים השתתפו

5-4 מומחים מספר אחד בתחום הגז וגם עובדים בחברות פזגז, אמישראגז ועוד. עניין

ניסוח טווחי הבטיחות באספקטים של אירוע בטחוני, מלחמה וכדי, נעשה בנפרד, והיה

חלק מתוכנית העבודה. נעשתה פה עבודה מאוד מעמיקה בעזרת מומחי חברת תה"ל.

כאמור, ככל שהחווה גדולה יותר, קיים סיכון לשטח גדול יותר. חילקנו
את סביבת החווה לשלושה איזורים
1) האיזור הקרוב ביותר לחווה, גודלו נקבע לפי

תקן ה .NFPA-תפקידו למנוע סיכונים חיצוניים שיגרתיים, לא בטחוניים, כמו מכונית

חולפת או בדל סיגריה; כמו כן הוא נועד לאפשר לכוחות ההצלה והכיבוי להגיע לחווה

מכל כיוון. 2} האיזור השני הוא גדול יותר ומוגבל רק לשימוש חקלאי - עיבוד

אדמה וכוי. פעילויות הקלאיות מסויימות, כגון שריפת קוצים, חייבות להיות

מתואמות עם חוות הגפ"מ. אסור שבאיזור זה יהיו כבישים, בתי מגורים ומבני תעשיה.

3) האיזור השלישי מוגבל לשימוש תעשייתי - מתקני תעשיה ומלאכה. אפשר שיהיו בו

בתי מגורים בצורה דלילה, למשל מושב, אבל לא ישוב עירוני צפוף עם בתים רבי

קומות. בוודאי שאסור שייכללו באזור תעשיה זה אולמי שמחות, ואסור לקיים בו

אירועים רבי משתתפים. מעבר לאיזור השלישי, הכל מותר. גודל כל איזור הוא

פונקציה של גודל החווה ומרכיביה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
תודה. יש הערות?

א' גרין; אני רוצה לברך את הוועדה על אישור הצו הראשון,

שיהיה נדבך נוסף לבטיחות שאנחנו נוהגים בה מזמן,

ונמשיך בעתיד. אני רוצה לברך את אלה שהכינו את הצו - משרד האנרגיה, אל"מ

(במיל.) לפידות ואנשיו.

כמה הערות לצו החדש. לומר שסדרי הבטיחות במתקנים הקיימים גרועים

כיום יותר מאשר בעבר - זה משפט לא במקום.
ע' לפידות
לא אמרתי זאת.

א' גרין; אפשר למחוק את המשפט מהפרוטוקול.
עי לפידות
בחוות הגז היה שיפור.

א' גרין; לא נכון שאנחנו לא עושים שום דבר. אנחנו לא עושים

הכל, אבל בהחלט עוטים הרבה. כמו טהסכמנו לגבי הצו

הקודם טאוטר פרט להערות קטנות, אומר כמה דברים לגבי הצו החדט: א) אנחנו לא

ראינו אותו. אני, מנהל חברה, ראיתי זאת לפני טלוטה ימים בפעם הראטונה. ב) גם

אם הטתתפו בדיונים נציגים טל חברות, טאני לא יודע מיהם, נדמה לי טצריך להביא

אותו אלינו לעיון, ולאפטר לנו להעיר הערות, טכמובן לא חייבים לקבלן. זה צו

רציני מאוד ולא כדאי לאטרו כלאחר יד. ברוב הצווים מסתמכים על תקנים

בינלאומיים טל ה ,NFPA-אך לדעתי הציבור לא יוכל לעמוד בצו הזה, וחטוב לנו

טהצווים יהיו כאלה טנוכל לקיימם. לכן אני מבקט מהיוטבת-ראש ומחברי הוועדה, כמו

טנתתם לנו זמן לעיין בצו הראטון טהיום איטרנו אותו, תנו לנו קצת זמן לעיין

בצו הטני ולהעיר את הערותינו. אני חוטב טעוד ב-91 נגמור להתדיין עם האנטים

הנוגעים בדבר - מטרד מ'ודן ואנטי מינהל הדלק - ונוכל לבוא לוועדה ולברך על

המוגמר, כפי טבירכנו היום.
היו"ר טי ארבלי-אלמרזליכו
אין טעם להיכנס לדיון. אני מצטערת טמטרד האנרגיה

חוזר על הטעות טעטה לפני טנה. ביקטנו מכם טמבחינת

ההיבט הציבורי וטובת העניין, תטבו עם הגורמים טצריכים לקיים את הצווים. אינכם

חייבים לקבל מה טהם אומרים, אך עליכם לזמן אותם לדיון בנוטא. אני מציעה טלא

נדון עכטיו בצו, ואני מחזירה אותו למטרד האנרגיה.
זי אפיק
מקובל עלינו לדחות את הדיון בצו לתקופה טל

טבועי ים עד חודט.
היוייר טי ארבלי-אלמוזלינו
ברגע טתודיעו טהצו מוכן, נעמיד אותו לדיון. אל

תחזרו על טגיאות אלה טוב. למה טיבואו אחר-כך

ויגידו ילא דיברו איתנו'?

זי אפיק; הם צודקים.
מי דים
האם אנחנו יכולים לקרוא למטרד הפנים להכין תוכנית

מיתאר לאיזורי גפ"מ? אנחנו מנסים למצוא אזורים

לגפ"מ, פנינו אליהם להכין תוכנית מיתאר, והם לא ענו לנו.
היו"ר טי ארבלי-אלמוזלינו
מר ועקנין, תעביר את בקטת מינהל הדלק למטרד

הפנים. אנחנו מבקטים התייחסות לנוטא - האם ניתן

לעטות מטהו, ומה הנימוקים אם התטובה טלילית. ליטיבה הבאה נזמין את האחראים על

תוכניות המיתאר במטרד הפנים.
די מרכוס
פנינו למטרד הפנים, כי מעבר לנוטא הבטיחות יט

הטלכה ציבורית רצינית טל הצו הזה לא רק על חברות

הגז, אלא גם על בעלי הטטחים מסביב לחוות הגז. יט טטחים טאסור לבנות בהם, וזה

צריו לבוא לידי ביטוי בתוכניות המיתאר האיזוריות או הארציות. עלולה להיות כאן

פגיעה דווקא בציבור טיט לו אדמה מסביב למתקנים. דב כץ ויונתן גולני ממטרד

הפנים לא החזירו לי תטובה בעניין זה.
היו"ר טי ארבלי-אלמוזלינו
נעביר את החומר למנכ"ל מטרד הפנים, ונזמין אותו

לוועדה.
צ' ענבר
מבחינה משפטית לא יכולים בצו הגז (בטיחות ורישוי)

להשפיע על מה שקיים בחוק התיכנון והבנייה. התוצאה

היא שמי שיש לו חוות מיכלים ומצוי במרחק מסויים משטחים המסומנים כאזורי

תעשיה, יצטרך להתאים את גודל ההווה לאיזורים הקיימים ולא להיפך. מתעוררת כאן

בעיה, כי עלולה להיות השפעה רטרואקטיבית, ויהיה צורך להחליט מה לעשות בחוות

קיימות. תחשבו אם זה יוצר בעיות.
מ' דים ומ' זאב
בגלל זה אנחנו רוצים תוכניות מיתאר לגבי גפ"מ,

ואין.

ע' זיסמן; יש תוכניות מיתאר עירוניות. יש מרכז שלטון מקומי.

ע' לפידות צריך להזמין לוועדה את ראש המועצה לתיכנון

ובנייה, יונתן גולני.
ג' שטוירמן
במצב הנוכחי, אף אחת מהחוות הקיימות היום בארץ לא

עומדת בדרישות הצו כפי שהוא מופיע היום על שולחן

הוועדה. אם הוא יאושר, לאחר 9 חודשים (6 חודשים + 3 חודשים) כל החוות הגז

תצטרכנה להיסגר.
אי פורז
זה לא מספיק זמן להיערך?
ג' שטוירמן
לא, אי אפשר לקיים את כל הוראות הצו בזמן כזה.
ע' זיסמן
אתה מעלה טענה מאוד רצינית. אני מציע שמה שתגישו

לישיבה המשותפת של כל הגורמים, תגישו במקביל גם

לנו. אל תחכו לישיבה.
קריאה
אולי צריך תקופת מעבר יותר ארוכה. אולי התחומים

שנקבעו לגבי שלושת האזורים הם מוגזמים?
מי דים
תוכנית מיתאר יכולה לעזור הרבה מאוד. אין איפת

להקים חוות גפ"מ, אין לאן לזוז.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת ממשרד האנרגיה את הדברים הבאים:

1) תשבו עם כל חברות הגז - אלה שפה ואלה שאינם

פה, שאף אחד לא יטען 'לא ידעתי'. יש אצלכם רשימה שלהם. תדונו ותשמעו הערות.

2 )תשבו עם מנכ"ל משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי בקשר לתוכניות מיתאר. תעלו

בפניהם את הנושא, ותשמעו את תגובתם. יכול להיות שתתעוררנה בעיות כי אם, כמו

שאומר מר שטוירמן, כל החוות הקיימות לא עונות על הקריטריונים שאתם קובעים צו,

נשאלת השאלה מה יהיה בסופו של דבר? איפה ימקמו אותן?
ע' לפידות
מטרות הצו: 1) להחליט איזה חוות צריכות לזוז

ממקומן. למשל, כולם מסכימים שפי גלילות צריך

לעבור למקום אחר. 2) לתת פתרונות חלופיים לחוות אחרות, בהן החריגה לא כל כך

גדולה, והן יכולות להישאר במקומן לאחר סידורים מתאימים, למשל קרית אתא.

3) לקבוע מדיניות שעל-פיה יינתנו רשיונות לחברות גז חדשות המבקשות להקים

מתקנים חדשים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אין ויכוח על כך שצריכים להיות כללים שנקבעים בצו

לגבי הקמת חוה חדשה, לגבי חווה קיימת, ומה עושים

במידה שמה שקיים לא עונה על דרישות התקנות. צריך לשבת עם משרד הפנים ולדבר על

זה. תודה רבה לכם.



חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון- מס' 3) התשל"ב-1991 - ח"כ אברהם פורז

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; נמצאים איתנו מר יעקב גזית, מנכ"ל איגוד סוכני

ובעלי תחנות הדלק; ד"ר מיכאל גרבר, ראש אגף איכות

אוויר במשרד לאיכות הסביבה; מר אריה זילברברג, סמנכ"ל בתי הזיקוק; מר עמוס

ברקת, הטכנולוג הראשי של חברת פז; מר צבי יוזנט, מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה;

מר זלמן דוד ומר צבי אידלשטיין ממטרד התחבורה; הגב' עדה וייס, מ"מ היועץ

המשפטי במשרד התחבורה; מר זאב אפיק, היועץ המשפטי של משרד האנרגיה והתשתית; מר

בני שרון, רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר; מר בני רובין ממשרד המשפטים; מר

עמוס ורקר מחברת דלק; מר ישראל צ'צ'יק, יו"ר איגוד יבואני הרכב; מר משה דים,

סגן מנהל מינהל הדלק.

רבותי, אנחנו דנו בחוק הזה גם אחרי הקריאה הראשונה ואישרנו אותו

בהסכמה כללית וללא שום הסתייגויות מצד משרד ממשלתי כלשהו או ח"כ זה או אחר.

הנחנו אותו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה. ביום שהייתי אמורה להגיש את החוק

לקריאה שנייה ושלישית, הוזעקתי על-ידי שר התחבורה שביקש לעכב את הקריאה מכיוון

שיש לו השגות. מסתבר ששר התחבורה הכין נאום שאמור היה לנאום במליאת הכנסת,

במטרה להסיר את הצעת 'החוק מסדר היום כי הוא מתנגד, ואלו דבריו: "אין הצדקה

לחקיקה בנדון ויש להסתפק בתקנות הניתנות לשינויים תכופים המתחייבים מן

הצרכים". יחד עם זאת, באותו נאום כתוב: "אנחנו מאמצים את מדיניות השוק

האירופי המשותף והנחיותיו לגבי הקטנת זיהום אוויר מכלי רכב. מדיניות זו מיושמת

באופן עקבי שנים רבות ואנו נמשיך בביצוע מדיניות זו ונפעל על פי המקובל בארצות

השוק האירופי המשותף".

אני חושבת שהצעת החוק שהכנו היתה מותאמת לשוק האירופי המשותף. ישבו

איתנו בדיון נציגי משרד התחבורה ולא הסתייגו ולא התנגדו לניסוח, ואני הנחתי את

הצעת החוק, כפי שאושרה כאן, על שולחן הכנסת בשם הוועדה. אני מצטערת על כל

התהליך. נאלצתי לקחת את החוק בחזרה, ולקיים דיון מחודש בנושא. אני מקווה שהיום

נסכם את הדיון, כאשר נשמע את העירעור של שר התחבורה, אם הוא עדיין עומד

בעירעורו.

אני רוצה להביא לידיעתכם שקיבלתי היום העתק מכתב מד"ר שמואל ברנר,

המשנה למנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה. בדיון הקודם הוא הבא בפנינו את נוסח הצעת

ההחלטה של הקהיליה האירופית, וכאן נטען שזה עדיין בגדר הצעה ולא החלטה סופית.

במכתב שהגיע היום ומופנה אל ח"כ פורז, הוא אומר: "כזכור לך בישיבת ועדת הכלכלה

של הכנסת ב-15.10.91 נדון המסמך האחרון של הקהיליה האירופית בנושא מניעת זיהום

אוויר מכלי רכב. באותו דיון טענו נציגי משרד התחבורה כי מדובר בטיוטה בלבד,

שאינה מחייבת. לבקשתך בדקנו את הנושא. מצורף בזה עותק מכתבו של ד"ר מיכאל גרבר

שבדק את העניין, ומאשר שאכן המסמך שהוצג בוועדה הוא המסמך הסופי. אנו מקווים

שהחומר יהיה לתועלת ושתמשיך במאמצים להקטנת מיטרד זיהום האוויר".

שר התחבורה אמר שיש טענה של יבואני הרכב, שנמצאים איתנו היום. הם

הופיעו בפני ועדת הכלכלה בישיבה שלפני האחרונה. לטענתם, לא הופיעו בישיבה

האחרונה כי ח"כ פורז אמר להם שלא יפתחו בדיון מחודש, ויהיו רק סיכום והצבעות.

בכל אופן, הזמנו להיום את נציגי יבואני הרכב שישמיעו את ההשגות שלהם, ונצטרך

להכריע אם הצעת החוק תובא לאישור הכנסת או לא.
בי שרון
הערה לפרוטוקול: אני רוצה להזכיר שיש הסתייגות של

משרד האוצר בקשר למחיר.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
לא דיברתי על המחיר כי לא הגשתם הסתייגות בקשר

לזה, רק הבעתם דעה שאתם לא מציעים שהמחיר ייכלל

בחוק כי אתם מעדכנים אותו מידי פעם. אם הייתם מגישים הסתייגות, היא היתה נרשמת

ומובאת לכנסת להכרעה.
ע' זיסמן
אתם יכולים עכשיו להגיש הסתייגות.

אי פורז; אנחנו חשבנו שהפעם נסתפק בפשרה שהציע ח"כ גדעון

גדות, שבמקום המחיר הנקוב חד-משמעית, הוא יהיה

במחצית הדרך בין דלק 91 ל-96.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; בואו נגמור קודם את הדיון העקרוני ואחר-כך נגיע

למחיר. המחיר זה הדבר האחרון. בבקשה, נציגי משרד

התחבורה.

צ' יוזנט; הכנתי חומר לחברי הוועדה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; אתה היית בישיבה הקודמת?
צ' יוזנט
אני לא הייתי. היה פה המהנדס הראשי לאנרגיה במשרד

התחבורה, מר זלמן דוד.

ז' דוד; אם אפשר כמה מילים...

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; אתם רוצים שהחוק יחול על כלי-רכב מעל 601 סמ"ק

ולא מעל 600 סמייק. בגלל ה-1 הזה צריך לפסול את כל

החוק?

זי דוד; כן.

היוייר שי ארבלי-אלמוזלינו; אבל לא רשמת שום הסתייגות, ו אחר-כך אמרתם לשר

התחבורה שאתם התנגדתם לחוק. זה לא הוגן! אם

מוסרים אינפורמציה לשר, צריך לדאוג שתהיה מדוייקת ומעודכנת. ההצעה שלכם לא

התקבלה, אלא הצעה אחרת. אם זה היה כל כך חשוב ועקרוני לכם, יכולתם לרשום

הסתייגות.

צי יוזנט; אני מצטער שזה התגלגל כך, אבל אם יורשה לי אני

רוצה להתייחס להצעת החוק של ח"כ פורז. א)

כמדיניות משרד התחבורה, אנחנו דואגים כל השנים לתקינה מתקדמת, עובדים ככל

האפשר לפי התקן האירופי. בדף מסי 1 של החוברת שחילקתי לכם כתוב, שעוד

ב-13.6.91 הוצאנו לוח זמנים מחייב ליבואני הרכב, כאשר הקדמנו את השוק המשותף.

לוח זמנים שקבענו; עד דגמי 94, כלומר ב-15.8.93, כל הרכב שייכנס

למדינת ישראל יהיה חייב לעמוד בתקני זיהום האוויר המחמירים. הקדמנו את השוק

האירופי המשותף בהתאם להנחיות שהיו בחודש יוני, לגבי דגמים מסויימים. גם אם

חייכ פורז לא התייחס לכלי רכב עד 1400 סמייק, אצלנו נפחי 1400 כלולים, כך שבכלל

אין לנו חילוקי דיעות על המטרה. היעד הוא שכל דגמי 94 לא יוכלו להיכנס לארץ אם

לא יהיו מותאמים לתקנים המחמירים. אנו החלטנו זאת עוד לפני שידענו שלח"כ פורז

ישנה הצעת חוק, וזו הוראה מחייבת. בד בבד, שר התחבורה חוקק תקנה שכל כלי הרכב

מעל 2000 סמייק שנכנסים לארץ משנת ייצור 92, חייבים להיות מותאמים לדלק נטול

עופרת. כלומר, היום, כל כלי הרכב מדגם 92 מסוגלים לנוע בדלק נטול עופרת.

בדף מס' ישנן דרישות חובה לכלי רכב. שימו לב כמה תקנים ותקנות אנחנו

מפרסמים מידי שנה בשנה. הדגשתי במיוחד את התקנות של איכות הסביבה, למשל איסור

שימוש באסבסט לרפידות מצמד ולבלמים, שזאת גם תקנת בריאות. יש פה תקנה בקשר

לזיהום אוויר מרכב בנזין. אנחנו המחמירים ביותר בעולם בבדיקות עשן מרכב דיזל.

אני רוצה שתיווכחו שזה תהליך רגיל של צוות מקצועי של מהנדסים שעוקבים יום-יום

אחר ההנחיות בכל הנושאים. בלמים ומערכות תאורה הם לא פחות חשובים מאשר זיהום

אוויר. ואני מוכיח פה, בעבודת שטח של שנים, שאנחנו מתקדמים בכל התקנים

הבינלאומיים בכלל, ובזיהום אוויר בפרט.



הנוהל הוא שאנחנו מפרסמים דרישות חובה ליבואנים שנה מראש, על מנת

שהיצרנים יוכלו לייצר את הרכב בהתאם לנתונים שלנו, כי לא כל המדינות עומדות

באותה רמת איכות המוצרים, והם צריכים להתארגן, ומי שלא יכול לא מייבא. לכן אנו

צריכים לתת להם אורכה של שנה מראש ולהגיד מהן כוונות משרד התחבורה לגבי כל

התקינה - בטיחות, בלמים, היגוי, עשן, אסבסט וזיהום אוויר.

בגלל שההנחיות משתנות מדי פעם, לדעתנו העניין הזה מתאים לחקיקת משנה

ולא לחקיקה ראשית. לדוגמא, כאשר הועלתה הצעת חוק שאנו דנים בה היום היו הנחיות

מסויימות, ורק לפני כמה ימים קיבלנו הנחיות חדשות שמשנות את הקיימות. בדף

האחרון ערכתי טבלת ריכוז שמשווה בין הנחיות השוק לבין דרישות החובה לבין

ההנחיה המחמירה מה-30/8; וכמו כן בין ההנחיה מה-30/8, שאותה קיבלנו עכשיו,

לבין הצעת החוק שהיא בחלקים מסויימים פחות מחמירה מהנחיית השוק. גם ההנחיה של

ה-30/8 כבר השתנתה, ישבנו עם נציגי יבואנים מאנגליה והם הודיעו לנו שהיום

נמצאת בדיון הצעה חדשה. כלומר, אלו לא דברים מוגמרים, זו כבר פעם שישית בשנים

האחרונות שההנחיות משתנות, לפעמים זה קורה בגלל בתי-חרושת שלא הספיק להתארגן.

אנחנו מעדכנים את ההנחיות, בודקים את השוק, ולא רוצים ליצור מצב שיגיעו

מכוניות לארץ ולא תהיה להן תשתית ולא מערך חלקי חילוף.

אני רוצה לשכנע את הוועדה שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו, כי נושא

זיהום האווים חשוב לנו כמו לכל אחד שיושב פה, ואולי יותר, והוכחנו זאת הלכה

למעשה על-ידי הוראות, תקנות וחיובים נגד היבואנים כאשר חשבנו שהגיע הזמן.

במטרה הסופית אין לנו חילוקי דיעות, כל הוויכוח הוא אם נכניס את החוק שנה קודם

או שנה אחר-כך. תאריר היעד הוא ה-15.8.93, שאז ייכנס לשוק מודל 94. מתאריך זה

לא ייכנס רכב למדינת ישראל שלא עומד בתקני זיהום האוויר המחמירים.

די תיכון; האם זה מעלה את מחיר הרכב?

צי יוזנט; כן. בכ-1,500-1,000 מרק.

אי פורז; 500 דולר ללא מיסים.

יי ציצייק; לאיזה סוג? זה ודאי לא שווה בכל המכוניות.

צי יוזנט; אנחנו מדברים על סדר גודל של 2000-1000 שקל.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; מר צ'צ'יק, אתן לך אחריו את רשות הדיבור, ותאמר

מה שתרצה בשם היבואנים.

צי יוזנט; מה שרציתי להראות לכם בטבלאות האלה שאנחנו כל שנה

מתאימים את התקנות, ואם מחר תצא תקינה חדשה נבדוק

אותה ונתאים אותה. לכן זה לא עניין לחקיקה ראשית שלא תתרום דבר ואפילו תפריע,

כי אי אפשר לשנותה כל פעם בהתאם לשינויים התכופים בהנחיות.

אי פורז; התוצאה הסופית היא שבארה"ב כבר %90 מכלי הרכב הם

עם ממירים, עשר שנים הם משתמשים בממירים, וכך גם

גרמניה ביפן. ואצלנו - כלום.

צי יוזנט; אני מראה לכם שאנחנו עובדים בשיטה מקצועית,

דואגים גם לצרכן שיהיה אפשר לטפל ברכב שלו בארץ,

והתוצאה תהיה פחות זיהום אוויר. אני חושב שצריך להשאיר את העניין לחקיקת משנה,

להוראות, עם ועדות מקצועיות, כמו שזה פעל עד היום. כמו שנושאים כמו דיזל, abs

ונטול אסבסט נקבעים בתקנות התעבורה ולא בחוק, כך צריך להיות גם בנושא הזה. תנו

את החופש המקצועי לאנשי המקצוע, והוכחנו שעשינו זאת היטב עד היום.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
שתי שאלות: 1) החומר שהבאת הוא מה-13.6.91. מדוע

זה לא הובא לידיעתנו בקריאה המוקדמת, כאשר דנו

בהצעת החוק? 2) אם כל התקנות שלכם תואמות את מה ששר התחבורה אמור היה לנאום:

"אנו מאמצים את מדיניות השוק האירופי המשותף והנתיותיו לגבי הקטנת זיהום אוויר

מכלי רכב. מדיניות זו מיושמת באופן- עקבי שנים רבות ואנו נמשיך בביצוע מדיניות

זו ונפעל על פי המקובל בארצות השוק האירופי המשותף". איך זה מתיישב עם מכתבו

של דייר ברנר, שהקהיליה האירופית התקינה תקנות סופיות. האם יש הבדל בין הקהיליה

האירופית והשוק המשותף או שזה אותו הדבר?
צי יוזנט
לא פעם אנהנו בתילוקי דיעות עם דייר ברנר. אם הוא

היה מעביר לנו את תקנות הקהיליה האירופית, היינו

יכולים להגיב ולענות אם זה מחייב או לא. אנתנו צמודים לשוק האירופי המשותף,

ואנחנו הולכים איתו בכל מה שהוא מחליט. רוב התקינה שלנו אירופאית. היפנים

מתאימים את עצמם לתקינה האירופאית. לאמריקאים יש תקינה משלהם שהיא בדרך-כלל

יותר מחמירה.
אי פורז
אם היצרנים האירופאים יצליחו ללחוץ על השוק

לדחות את התקנות, אז גם אנחנו נצטרך לדחות, עד

שהם יסתדרו.
י' צ'צ'יק
אני מתנצל שלא הגעתי לישיבת הוועדה הקודמת. ולעצם

העניין, אנחנו במצב של ויכוחים מתמידים עם משרד

התחבורה לגבי דרישות החובה, כאשר אנחנו מנסים להמעיט והם מנסים להחמיר. באופן

עקרוני הם מאמצים את דרישות השוק האירופי ובאמת, חלק גדול מהרכב מיובא

מאירופה, והחלק שמיובא מיפן גם כן עובד לפי השוק. נכון להיום, התקנות האחרונות

קובעות שמ-1.1.93 כל הדגמים החדשים שיופיעו בשוק מה-1.7.93 חייבים להיות עם

ממירים קטליטיים. לגבי הדגמים הקיימים - זה הולך בהתקדמות מסו ימת עד ה-

1.1.95. דווקא בנושא זה היו לנו ויכוחים עם משרד התחבורה, שניסה ללחוץ עלינו

ועל היצרנים להביא יותר מוקדם את הרכב עם הממירים הקטליטיים, אך הוא עדיין לא

מיוצר.

לגבי הפער הקטן בין ה-1601 וה-1595 - באחת הישיבות הקודמות, החלטנו

בצורה וולנטרית שמ-15.8.92, כלומר משנת מודל 93, אנחנו לוקחים על עצמנו שכל

הרכב שנפח מנועו מעל 1601 סמ"ק יובא עם ממירים קטליטיים, ורכב שלא עומד בדרישה

זו - לא ייובא. הבנו שמשרד התחבורה עומד להוציא תקנות שמ-15.8.93 כל כלי הרכב

יחוייבו להיות עם ממירים. למה נזעקנו? כי בהצעת החוק הורדתם את הנפה ב-6 סמייק

וזה כאילו לא חשוב, אבל זה מכניס לחוק את כל הקטגוריה של כלי הרכב בנפח 1600

סמייק, שהם מרבית השוק, והם פשוט לא יהיו מוכנים בהרבה ארצות. יבוא חייכ פורז

ויאמר שבגרמניה זה קיים - נכון, בפולקסווגן זה כך, וגם הלק מהיפאנים, לא כולם,

מייצרים כלי רכב עם ממירים.
אי פורז
איך מיצובישי וסוברו מוכרים בארהייב, בלי ממירים?
י' צ'צ'יק
חלק מהדגמים שלהם הם בלי ממירים. הבעיה שאם אנחנו

קשורים לשוק ועומדים בפני דרישות השוק והיצרנים

האירופאים לא יוכלו לקיים את הדרישות האלה עד ה-15.8.93, זה לא ילך. תקנות

השוק שהתפרסמו באוגוסט השתנו כבר בספטמבר, יש כבר הצעה אחרת ועל כך המלחמה. גם

אם השוק האירופי מתאים ל-1.1.95, אנחנו מוכנים שכבר קודם, ב-15.8.93, כל הרכב

שייובא לארץ יהיה עם ממירים. כל הפער בינינו הוא חצי שנה. אם יודעים על החוק

שנה וחצי מראש, יש כבר אפשרות ללחוץ על היצרנים להתארגן מבחינת השירות

והייצור.
די תיכון
תענה על השאלה לגבי המחיר. ואני גם רוצה להציע

הצעת פשרה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם אתה רוצה להציע הצעת פשרה, אז לפני כן ח"כ

סולודר רוצה לשאול שאלה.
ע' סולודר
אני רואה בהערכה שאתם מקדימים את התקנות ומחדשים

כל הזמן לפי תביעות, אז למה בכל זאת האוויר עדיין

כל כך מזוהם?
צ' יוזנט
בכל העולם האוויר מזוהם, והטכנולוגיה שלנו

מתקדמת עם כל העולם. יש לציין, שהתקנות שלנו

מהמירות יותר מבהרבה ארצות.

אי פורז; אולי תספר איך אנחנו בהטוואה ליפאן וארה"ב?
טי סולודר
הבנתי שאתה רוצה תקנות ולא הקיקת יסוד על מנת

לאפשר לכם יתר גמישות כדי לקדם העניין, ולא טכל

פעם תצטרכו לבוא לכנסת לתקיקה ראטית על כל תקן. זה נטמע הגיוני. ובכל זאת, ת"כ

פורז רוצה שנקדם את העניין בעקבות ארצות יותר מתקדמות מאיתנו, שיט להם הישגים

בנושא זה. השאלה איך מחברים את שני הדברים?

אי פורז; בנושא הזה, אנחנו הכי מפגרים בעולם המערבי.

ד' תיכון; אני פונה אליך, ח"כ פורז. כל הוויכוה הוא על 6

חודשים. אנחנו נקבל את הצעת החוק טלך עם התאריכים

שלהם, וזה מבטיח שהנושא לא "יתמסמס".
אי פורז
אין בעיה!

היו"ר טי ארבלי-אלמוזלינו; זה מה שעמדתי להציע.
אי פורז
אנחנו נצמדים לטוק האירופי, כביכול מתוך התקדמות.

הטוק האירופי לא יישם את התקנים המחמירים, רק

מהסיבה שיצרנים מקומיים, שיש להם קשיים טכנולוגיים להסדיר את בעיית זיהום

האוויר, משכנעים אותו לדחות את החלתם. אותי זה לא מעניין. אני לא מגן על

היבואנים, בארה"ב יישמו את התקנות האלו בסוף שנות ה-60, וכיום 90% ומעלה מכלי

הרכב שם עם ממירים קטליטיים. במערב גרמניה נדמה לי שהנתונים דומים. אז בשביל

לשמור על היצרן האירופי שאין לו ממירים, אנחנו מרעילים את תושבי ישראל. לכן,

מר יוזנט, אני לא מעוניין שתנהלו דו-שיח עם היצרנים ועם השוק האירופי.

גברתי היושבת-ראש, אנחנו חייבים להיכנס לחקיקה בנושא הזה, דווקא כדי

לא לאפשר גמישות. צודק מר צ'צ'יק בדבר אחד, אנחנו מתוך רצון להכניס פנימה את

קטגוריית ה-1600, עשינו אולי טעות שלא הכנסנו את כל קטגוריית ה-1600 סמ"ק. כי

לפי בדיקה שעשיתי יש מכוניות שנקראות בזירגון 1600, ויט להן רק 1590 או 1580

סמ"ק. אני מוכן לדחות את החלת החוק עד ה-1.1.93, כמו שהחליטה הקהיליה

האירופית, אבל מתאריך זה החוק יחול על כל המכוניות ללא הבדל סמ"ק, נכון שעל-

ידי הדחייה ייכנסו התקנות לגבי ה-1600 4 חודשים יותר מאוחר, אבל מצד טני

נכניס פנימה גם את כל ה-1400 ומטה, אני מבין שזה מקובל על היבואנים, ואם

הקהיליה האירופית תחליט לשנות, אנחנו לא צריכים לשנות,
י' צ'צ'יק
א) בהחלטת הקהיליה האירופית לגבי ה-1.1,93 מדובר

רק על דגמים חדשים, התקנות לגבי כל הדגמים ייכנסו

לתוקף מה-1.1,95. ב) כדי שהגדרת הרכב תהיה חד-ערכית, אנחנו צריכים לדבר על

שנות מודל, ולא על תאריכים, ה-1 לינואר הוא לא תאריך חד-משמעי, כי לא מובן האם

הרכב מיובא באותו תאריך, האם זה רכב שמיוצר או שעבר רישוי עד אותו תאריך,

ובאמת החצי שנה לא משנה פה.
א' פורז
זה מה שהשוק האירופי קבע. אתם רוצים להקדים את זה

ל-15 לאוגוסט?

י' צ'צ'יק; אנחנו התנדבנו להקדים לגבי רכב מעל 1600 סמ"ק,

ולגבי היתר לדחות. ג) בהצעת החרק כתוב: "אלא אם

הוא עומד בתקנים שקבע שר התחבורה בהסכמת השר לאיכות הסביבה". אנחנו חוטבים

שצריך להגיד "לפי התקנים שמקובלים באירופה" ולא להמציא תקנים חדשים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו לא יכולים לנסח בהצעת החוק שזה "לפי התקן

האירופי". שר התחבורה לא התנגד שהתקנים יהיו

בהתאם להסכמת השר לאיכות הסביבה. לא על זה היתה התנגדותו בעניין.

יי גזית; בישיבה הקודמת אנחנו, איגוד סוכני ובעלי תחנות

הדלק וגם חברות הדלק, העלינו את הבעיה של קיצור

הליכי רישוי להטמנת מיכלים. אנחנו מצטרפים ליוזמה הברוכה לנקות את האוויר, אבל

אנחנו, שעובדים בקצה הצינור מול הצרכן, לא רוצים לעכב את תאריכי היעד שלכם ולא

להגיע למצב שלא נוכל לספק דלק. כדי להטמין מיכל בתחנה קיימת, אנחנו צריכים

לחכות שנתיים-שלוש עד שהרשויות המקומיות מאשרות לנו. הן מתייחסות לזה כמו

לבניית בית חדש. אנחנו מבקשים למצוא דרך שהסמכות לאשר את ההטמנה תהיה רק בידי

משרד העבודה, שהוא המקצועי בעניין וגם בתחום הבטיחותי וגם בתחום הטכני-מהותי

בידיו. לא צריכים עשרה גופים שיעסקו בזה. תבדקו, תקצרו תהליכים וכך נוכל לשפר

את התחנות ולהיות מוכנים לתאריכי היעד שתקבעו.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; ועדת הכלכלה לא מתקינה תקנות, אלא השר הנוגע

בדבר, ואנחנו יכולים לאשר או לדחות. כפי שהבטחתי

לכם, בנאום שהכנתי כאשר עמדתי להביא את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית כללתי

את הנושא של רישוי. פניתי לממשלה שתעשה כל שביכולתה כדי לקצר את התקופה הזאת.
קריאה
אני מציע שתהיה פנייה נוספת למשרד האנרגיה,
י' צ'צ'יק
משרד האנרגיה יכול לחייב את שר הפנים לוותר על

הסמכות שלו על-פי חוק התכנון והבנייה?
א' פורז
אפשר לעשות תיקון לחוק התיכנון והבנייה שלוועדות

האלה שמקצרות תהליכים למיניהם בעקבות גל העלייה,

תהיה גם סמכות לאשר תוספת בתחנת תידלוק קיימת.
עי ברקת
אני רוצה להוסיף לדבריו של מר גזית. לא מדובר רק

בהטמנת מיכל נוסף או בהגדלת קיבולת, אלא כל שינוי

הכי קטן שנעשה במערך הקיים חייב באישור הרשות המקומית, שצריכה לקבל אישור

ממשרד העבודה, ממכבי האש, ממשרד הבריאות, מהמשרד לאיכות הסביבה, מהג"א ובחלק

מהמקרים גם מהמשטרה. כלומר, אישור של שישה גופים(!), כאשר חברת הדלק איננה

פונה אליהם ישירות, אלא הרשות המקומית פונה אל הגופים האלה, ואז זה תהליך הרבה

יותר ארוך. כל הערה שישנה, מחייבת עוד פעם הפצת התוכניות לכל אותם הגופים ולכן

הדרך ארוכה מאוד - וזה מגיע לסדר גודל של שלוש-ארבע שנים. מוכרחים למצוא דרך

להתגבר על זה, כי אחרת יהיו תקנות שבפועל לא נוכל לממשן.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
ומדברים על התייעלות...
אי פורז
אפשר לתקן את חוק התיכנון והבנייה, שזו הבעיה

העיקרית, ולהקנות סמכות לוועדות המיוחדות גם

בעניין הזה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מי מוכן לקחת זאת על עצמו לבדוק את נושא הרישוי?

משרד האנרגיה?



ז' אפיק; אנחנו היינו בקשר עם משרד הפנים כדי להכיל את

התהליך המזורז על תתנות הדלק, שהוא נושא שכואב

לנו, ולא נענינו.

אי פורז; אני מציע הצעת חוק פרטית, שהרישו י של תחנת דלק

יהיה לפי ההליך המקוצר.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שהיועץ המשפטי יכין מכתב לשר העבודה

והרוותה ולשר הפנים.

טי ברקת; אני מבקש להדגיש שמדובר בתהנות קיימות^ כי לא

ידובר רק על תתנות קיימות, זה יקח עוד שלוש שנים.
בי שרון
אפשר להרוג שתי ציפורים במכה אתת. יש גם בעיה

להקים תחנות חדשות. זה פוגע בתחרות. אז אפשר לקצר

את הליכי הרישוי גם לגבי תחנות חדשות.

עי מולודר; ' תפסת מרובה, לא תפסת!

אי פורז; אתה מציע שכל מי שרוצה לפתוח תחנת תידלוק, יוכל

לעשות זאת?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזליכו; ובכן, אנחנו מדברים על תתנות קיימות ועל הטמנת

מ יכל י דלק דל עופרת.

מי גרבר; בזמנו בדקנו את הבעיה הזאת, והיא לא כל כך קשה.

כי לרוב התחנות יש יותר מטנק אהד, ואז אפשר להסב

טנק אהד של בנזין רגיל לדלק נטול עופרת. אני בעצמי קניתי בתחנת פז בצומת קוקה-

קולה דלק נטול עופרת, ממיכל שהיה של נפט. אישור להסבת מיכל לא לוקח שנתיים.
קריאה
תתפלא. זה אותו הדבר.
צי יוזנט
משרד התחבורה נלחם ויזם את השוואת המיםוי בין רכב

אמריקאי שהיה 220% לרכב אירופי שהוא 100% , בגלל

שרצינו שישווקו יותר רכב אמריקאי כי הוא פחות מזהם את האוויר ויותר בטיחותי,

והיום אתה שואל למה לא מביאים רכב אמריקאי. היום מביאים רכב אמריקאי יותר

משהביאו בעבר.
אי פורז
עשיתם דבר טוב מאוד!
צי יוזנט
גבירתי היושבת-ראש, אנתנו באנו בידיים נקיות,

מפני שאני קראתי את הצעת החוק טוב מאוד ולא ניתן

בה ביטוי לרכב עד 1400 סמ"ק. אנחנו כן דרשנו תקנה לגבי הרכב הזה, אנחנו יותר

מחמירים מהצעת התוק. זה מראה שאנחנו פועלים בכיוון הנכון.
אי פורז
אבל אנחנו מפגרים בעשר שנים אחרי ארה"ב. עוד לא

הבאנו מכונית אחת עם ממיר.
צי יוזנט
אני יכול להגיד שעד לפני שנה, כשהמיסוי היה 220%

על רכב אמריקאי, 98% מהיבוא היה מיפאן ואירופה

לעומת 2% מארה"ב, וביוזמתנו ולשמחתנו האחוז הולך וקטן. דבר אחרון, אם לא רוצים

לפגוע בצרכן, צריך לתת לשוק זמן להתארגן. גם לגבי תתנות הדלק נלחמנו עם משרד

האנרגיה. היו 22 תחנות עם דלק נטול עופרת, ועד סוף השנה בעזרת המשרד לאיכות

הסביבה נגיע ל-60 תהנות כאלה, אבל יש מעל 500 תתנות, ואנחנו צריכים לארגן את

השוק מבחינת התחזוקה והיכולת להתמודד. לכן לדעתנו לא צריך חקיקה מיוחדת לנושא

הזה, אלא תקנות משנה. אנחנו מתנגדים לחוק.



י' צ'צ'יק; בהצעת החוק כתוב 'לא יירשם רכב', שמשמעותו שהוא

לא יעבור רישוי. יכול להיות שרכב הגיע קודם וכבר

נמצא בארץ, ואז הוא לא יוכל לעבור רישוי. אנחנו מבקשים, שאם בכל זאת יוחלט על

החוק, ייכתב בו ילא ייובא רכבי ואז הבעיה תיפתר. צריך לזכור כשמדברים על

1.1.93 זה מסובך, ואנחנו מבקשים להצמיד את זה לשנת המודל ולא לתאריך, ואז זה

הדברים פשוטים, ברורים ומוגדר חד-ערכית.
א' פורז
אנחנו הבנו שישנת ייצורוי פירושו ה-15 באוגוסט.

יי ציצי יק; לא מדובר על תאריך הייצור, אלא על התאריך בו

המפעל מגדיר מודל מסויים. פה כתבתם 'לא יירשם רכב

מתאריך מסויים', וזה לא מתקבל על הדעת, אם הרכב שוכב אצלי כבר מקודם, ועוד לא

עבר רישוי?

אי פורז; הכוונה לא לתאריך, אלא לשנת ייצור. כלומר אם כתוב

שנת ייצור 93, מדובר על מודל 93. ככה הסבירו אנשי

משרד התחבורה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; מה ההבדל? ובכן, ההצעה היא: "לא יירשם ... רכב

... המונע במנוע בנזין שנפח מנועו 1601 סמ"ק או

יותר וששנת ייצורו 1993 או שנפח מנועו 1400 סמ"ק או יותר וששנת ייצורו 1994 או

לאחריה". זו היתה גם ההצעה המקורית אחרי הקריאה הראשונה.

אי פורז; היא היתה בלי ה-1.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
רציתי לשאול אותך כבעל ההצעה, אתה לוקח את החוק

בחזרה?

אי פורז! אני לא לוקח את החוק, הוא עבר בקריאה מוקדמת נגד

דעתו של שר התחבורה. החוק עבר בקריאה ראשונה כי

הכנסת רוצה שהנושא יעוגן באופן סטטוטורי בחקיקה ולא לתת גמישות לשר.

עי זיסמן; יש לי זכות לא להחליט היום, כי ההתנגדות של שר

התחבורה לא היתה ידועה לי ומאוד הופתעתי ממנה.

אני חייב לשקול זאת.

אי פורז; שר התחבורה אומר שאין צורך בחוק, ומספיקה חקיקת

משנה. אתה מוכן להשאיר בידיו את הסמכות?
עי זיסמן
תמיד היה שיתוף פעולה פורה בין הוועדה לבין שר

התחבורה, וזו פעם ראשונה שהוועדה תצא נגד שר

התחבורה. אני מבקש לא להכריע היום, וננסה על-ידי הידברות למצוא דרך להגיע

להסכמה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; ההתנגדות של נציגי משרד התחבורה נובעת מכך שאנחנו

כללנו כלי רכב מ-1595 סמ"ק, והם הציעו מ-1601

סמ"ק. אני נעניתי לשר התחבורה ולקחתי את הצעת החוק בחזרה כדי לאפשר לכל

הגורמים להביע את דעתם פעם נוספת. לשר התחבורה היו טיעונים לגבי היבואנים

ולגבי נפח המנוע, ואנחנו מתקנים זאת. אם כך אין טיעונים מהותיים, אלא רק דעתו

שמספיק שהוא יתקין תקנות ואין צורך בחקיקה ראשית. ח"כ פורז סבור שיש צורך

בחקיקה ראשית כדי לחייב את הדבר הזה. אם נדחה את העניין, ההתנגדות של משרד

התחבורה לא תשתנה. נכון, הגב' עדה וייס?

טי וייס; נכון. משרד התחבורה ממשיך להתנגד.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אז אין טעם לדחות את ההכרעה בנושא. הלכנו לקראת

היבואנים וקיבלנו את טענותיהם לגבי שנת הייצור

והנפח, ואנוונו מתקנים את זה. אז אני לא רואה שום סיבה לא להביא את ההוק

לאישור, במיוחד שהכנסת הביעה את דעתה פעמיים - פעם בקריאה המוקדמת ופעם בקריאה

ראשונה - שהחוק חיוני והיא תומכת בו.

צ' יוזנט; ח"כ פורז כתב בדברי ההסבר "בהנחה שההוראות האלה

תהיינה זהות לתקנות השוק המשותף והתקנות הפדרליות

של ארה"ב". זה כבר לא מתאים. ההנחה הזו לא מתאימה לחקיקה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
דברי ההסבר היו לגבי הקריאה ראשונה. ואחרי הקריאה

הראשונה אנחנו קובעים מה שאנחנו קובעים. אז אל

תסתמך על זה.
צי יוזנט
אני רק אומר שכוונת המחוקק היתה ללכת יחד עם השוק

וזה לא נכון.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
אנחנו לא כותבים בחוק שאנחנו הולכים לפי השוק

האירופי המשותף.
צי יוזנט
אבל זה היה ההסבר, שנלך יחד עם השוק בדברים

שמשותפים לו ולכל המדינות שמייצאות למדינת ישראל.
אי פורז
בדקתי את ההנחיה הכללית של השוק האירופי המשותף:

מ-1.1.93 כל כלי הרכב באים עם ממירים, ללא הבדל

סמ"ק. בישיבה הקודמת שמעתי מנציגי משרד התחבורה שבארץ נהוג ללכת דווקא לפי שנת

הדגם, כלומר ה-15 באוגוסט שאז מתחלף המודל. בעניין הזה אסכים להחלטת הוועדה,

או ה-15 בינואר או, לפי השוק האירופי, ה-31 בדצמבר. אבל הכנסת התכוונה בקריאה

הראשונה שהמכוניות שנקראות בזירגון 1600, שהן נפוצות מאוד ומהוות פלח גדול

מהשוק, ייכללו בחוק, אחרת נפגר עם המכוניות האלה תשעה חודשים אחרי השוק

האירופי, שלא לדבר על זה שאנחנו מפגרים עשר שנים אחרי ארה"ב. על מנת לא ליצור

אפליה בין יבואנים, בדקתי את נפחי המנוע של 1600 סמ"ק, ונכון שחלק מהם הם

אפילו פחות מזה.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
אז מה אתה מציע?
אי פורז
אני מציע שמ-31.12,92 ו מ-1.1.93 או מ-15.8.93,

איר שהוועדה תחליט, יחול החוק על כל המכוניות

מנפח מנוע 1550 סמ"ק (מה שנקרא "קבוצת ה-1600"), ושנה אחר-כך החוק יחול לגבי

כל היתר, ונעזוב את ה-1400, כי אז באמת נהיה בפיגור גדול. יכול להיות שבשוק

האירופי דברים ישתנו, לא בגלל שהם דואגים לבריאות האנשים, אלא כיוון שיש יצרן

מקומי עם בעיות טכנולוגיות, ואותי זה לא מעניין.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה להבין את ההצעה שלך?
צי יוזנט
הוא רוצה להוריד את נפח המנוע מ-1601 ל-1550.
א' פורז
לגבי רכב ששנת יצורו 93. ולגבי רכב ששנת ייצורו

94 לא תהיה הגבלת סמ"ק. זה כך: "לא יירשם ... רכב

... שנפח מנועו 1550 סמ"ק או יותר וששנת ייצורו 93 או שנפח מנועו - ופה אני

רוצה להוריד את המיגבלה - וששנת ייצורו 94 ... אלא אם כן הוא עומד בדרישות".
צי יוזנט
למה הכוונה, לרכב שייובא עד תאריך מסויים?
א' פורז
אני מציע שמשנת הדגם 94 כל נפח מנוע, לא 1400,

יחוייב בממירים.
י' צ'צ'יק
אבל קבענו את זה כבר בהוראה מחייבת.

אי פורז; עכשיו הוויכוח הוא בין מר צ'צ'יק והקהיליה

האירופית.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אתה מוחק את ה-1395?

אי פורז; כן. מ-15.8.93 החוק יחול לגבי כולם.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
תנסח את הסעיף.
י' צ'צ'יק
אי אפשר מבחינה טכנית לעשות את זה. אי אפשר לפקח

על זה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אז מה אתה מציע?

יי ציצייק; תשני את ה-1595 ל-1601 ואת השאר תשאירי כמו שזה.

תמחקי את "נפח מנועו 1395" כלומר, שמשנת יצור 94

(מ-15.8.93) כל כלי הרכב יהוייבו לעמוד בתקנים.

היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו; אתה מתכוון "רכב שנפח מנועו 1601 סמ"ק או יותר

וששנת ייצורו 93 או רכב ששנת ייצורו 94"?

יי ציצי יק; כן. הכוונה לבוא ולהגיד ליצרנים; ימ-15.8.93 כל

רכב יגיע ארצה כשהוא עומד בתקנים'. זה מה שמשרד

התחבורה דרש מאיתנו.
צ' יוזנט
זה יופיע בתקנות התעבורה, אז למה צריך אח החוק?

אי פורז; לגבי הניסוח; "משנת הדגם 93, מ-15.8.92, כל רכב

שנפח מנועו מעל 1550 סמ"ק חייב לעמוד בתקנים.

ושנה לאחר מכן, זאת אומרת מ-15.8.93, דהיינו שנת ייצור 94, כל כלי רכב חייב

לעמוד בתקנים ללא מיגבלת סמ"ק".

יי ציצי יק; אתה מקדים את השוק בחצי שנה. במקום 1595 אמרת

1550.

בני רובין; יש שינוי קטן מאוד, והניסוח הוא; "רכב ... דו-

שימושי המונע במנוע בנזין שנפח מנועו 1550 סמ"ק

או יותר וששנת ייצורו 1993 או ששנת ייצורו 1944 ולאחריה". זה לא טוב.

אי פורז; גבירתי יושבת-הראש, אחרי שסיכמנו על העיקרון, אשב

עם מר ענבר על הניסוח. חבל להיכנס כאן לפרטים".

ע' זיסמן; איזה אסון יקרה אם נחליט על זה ביום שני הבא?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; אי אפשר לדון בנושא הזה בלי סוף, ולהזמין שוב את

כל האנשים היושבים כאן.
ע' זיסמן
בשביל ההצבעה לא צריך להזמין את כל האנשים. אני

מבקש שנצביע ביום שני הבא.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה להבין מה יעמוד להצבעה, גם אם זה יהיה

ביום שני הבא. קודם כל, קיימת טאלה עקרונית - אם

אנחנו משאירים או מורידים את החקיקה הראשית.

ע' זיסמן; את רואה שח"כ פורז מתלבט. ניתן לו לחשוב, וביום

רביעי נתכנס לעשר דקות ונצביע.

אי פורז! אני לא מתלבט. רק קשה לי הניסוח. אני מוכן לקרוא

את נוסח הסעיף.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
רבותי, אני פועלת על-פי הכללים המקובלים. מליאת

הכנסת העבירה אלינו הצעת וזוק אחרי קריאה ראשונה

להכנתה לקריאה שנייה ושלישית, ועבדנו על זה. ח"כ זיסמן רוצה לדחות, ואדחה זאת

עוד ישיבה, למרות שזה חבל כי יש לנו עוד הרבה נושאים לדיון. אבל לא זאת הבעיה,

אלא כאשר אני מעמידה את העניין להצבעה, עלי להעמיד הצעות קונקרטיות ולא אם כן

או לא להפיל את החוק. מי שרוצה להסתייג - אם זה משרד האוצר או משרד התחבורה -

שיגיש הסתייגות למליאת הכנסת, שרק היא מוסמכת לבטל את החוק. ההתנגדות הזאת

היתה צריכה להיות מההתחלה במליאה, ואז החוק לא היה מובא אפילו לקריאה ראשונה.

ברגע שהחוק עבר, מחובתי להכינו לקריאה שנייה ושלישית ולהביא אותו לכנסת.
א' פורז
ח"כ זיסמן מציע שלא נדחה, ואם אחד השרים רוצה

להגיש הסתייגות, שינסח אותה עד היום אחה"צ ויגיש.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
האם ח"כ זיסמן יורד מהצעתו לדחות את ההצבעה?
ע' זיסמן
אם אני יורד מזה, מה יהיה?
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני אעמיד עכשיו נוסח להצבעה. השאלה אם נצביע על
הנוסח של ח"כ פורז או על הנוסח שאני מציעה, והוא
לתקן 1601 במקום 1595, ו-1401 במקום 1395.
יי ציצי יק
אנחנו מוכנים לבטל את הגבול התחתון.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
ואז משנת ייצור 94 הכללים יחולו על כל הרכב.
צ' יוזנט
כבר קבענו זאת בהוראות מחייבות על פי דין.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אבל למה אתה מתנגד שזה יהיה גם בחקיקה ראשית? אם

זה לא נראה לכם, תגישו הסתייגות.
טי וייס
נגיש.
אי פורז
אם אתם רוצים להפיל את החוק, תגייסו רוב במליאה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אם שר התחבורה מסתייג מהסעיף הזה או מסעיף המחיר,

שזה למעשה כל החוק, הם יכולים לגייס רוב ולהפיל

את החוק. זו זכותם.
ע' זיסמן
אם אתה מקבל את הנוסח של היושבת-ראש, אני מבטל את

הצעת הדחיה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אם אתה מקבל את הצעתי, נשאיר למר ענבר, היועץ

המשפטי, את הניסוח. אני תוזרת שוב על ההצעה: "לא

יירשם, לפי פקודת התעבורה (2), רכב נוסעים פרטי ורכב פרטי דו-שימושי המונע

במונע בנזין שנפה מנועו 1601 סמייק או יותר וששנת ייצורו 1993 או כל דגם אתר

ששנת ייצורו 94 או לאחריה, אלא אם כן הוא עומד בתקנים...". ח"כ פורז, אתה מקבל

את הנוסח הזה?
א' פורז
בלית ברירה אני מסכים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; אני מעמידה את ההצעה להצבעה.

הצבעה

היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו; אין התנגדות. הצעת החוק נתקבלה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; תשבו בבקשה עוד רגע. אני רוצה להגיד מטהו לאנשי

מטרד התחבורה ומשרד האנרגיה. אנחנו מדברים על דלק

דל עופרת, אבל תראו מה שקורה בכבישים - עשן שהור! אם פותחים חלון קשה לנשום.

אי אפשר לעשות שום דבר נגד פליטת העשן? אנחנו דואגים לשנים 93-92, אבל בינתיים

אין שום שיפור ולא נעשה דבר לגבי הרכב שנע על הכבישים.
צי יוזנט
משרד התחבורה אחראי על הסטדנרטים ובדיקות רישוי

אחת לשנה. אף רכב שמעשן ולא נבדק אחרי-כן על-ידי

מיכשור, לא עובר את תהליך הרישוי. במשך השנה האכיפה היא בידי משטרת ישראל, כמו

כל חוקי התעבורה, ולא בידינו.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כל כלי הרכב שנעים על הכבישים עומדים בתקנים

שקבעתם?
צי יוזכט
בתהליך הרישוי הם נבדקים לפי מיפרט של מכון

התקנים והטכניון, נפסלים מאות ומתקנים אותם.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
ומה קורה להם אחר-כך?
צי יוזנט
אחר-כך או שמתקלקל משהו, או אם מדובר ברכב

עם מנוע דיזל, הנהג לא מחליף מהלך בזמן והמנוע

עמוס ומעשן. למשרד לאיכות הסביבה יש ניידות והוא אמור לבדוק את העשן בכבישים,

והאכיפה היא בידי משטרת ישראל.
אי פורז
למשטרת ישראל יש כלים לכך? יש לה רד"רים לבדיקת

מהירות. האם יש לה גם מכשיר לבדוק זיהום אוויר?
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שהסמכות היא עכשיו בידי המשרד לאיכות

הסביבה. תקחו את הנושא הזה לידיים.
יי ציצי יק
יש פתרונות. בגרמניה חייבו גם את הרכב הקיים

להתקין ממירים קטליטיים. נתנו לאנשים פיצוי על-

ידי הורדת הרישוי במשך שלוש שנים, ולכן האוויר שם נקי. יש 1,100,000 כלי רכב

שנעים היום על הכבישים, וצריך לטפל בהם ולא בשוליים, ב-30,000 כלי רכב שדיברנו

עליהם היום.
אי פורז
כמה כלי רכב חדשים נוספים כל שנה?
צי יוזנט
בין 80 ל-100 אלף.
א' פורז
אז עם הסמ"ק האחד הזה שלנו הוספנו 50,000 מכוניות

בלי ממירים.
קריאה
אתה טועה!
י' ציצ'יק
על מה הויכוח, על שישה חודשים?
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הנושא של בדיקת העשן בכבישים עבר ממטרד הבריאות

למשרד לאיכות הסביבה. מה אתם עושים בנדון?

מ' גרבר; הנושא הזה הוא מ-1963 בידי משרד התחבורה, אז נא

לא להגיד שזה עבר למשרד לאיכות הסביבה.
אי פורז
אתם חייבים לעשות משהו. אם אתם לא תיכנסו לנושא

הזה, איש לא יעשה זאת.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הפיקוח הוא בידי המשרד לאיכות הסביבה.
וצ' יוזנט
אני חושב שזה תפקיד המשטרה!
מ' גרבר
אנחנו באמת שוקלים תקנה שתסדיר את עניין פליטת

העשן מרכב דיזל.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת שזה יהיה מהר ככל האפשר.

צי יוזנט; הבעיה היא לא תקנה אלא אכיפה.
מ' גרבר
הכוונה שלנו שכמו שיש נאמני נקיון, נסמיך אנשים

שיפקחו על התקנות, והם יתפסו את מספרי הרכב.
אי פורז
לא מספיק שיש הוראה צריך שיהיו מעבדות ניידות עם

שוטרים, והם יעצרו את כלי הרכב שפולטים עשן

וירשמו דו"חות. מהקנסות שייגבו מהעבריינים, יממנו את כל הפעולה הזאת.
מ' גרבר
יש לי הערה אחרת. אתם רואים כמה התנגדות יש ואיזה

מאמץ נדרש כדי להכניס את הרכב החדש שלגביו אין

ויכוח שהוא חייב להיות עם ממירים קטלטיים. ללכת אחורה לרכב ישן ולהתקין ממירים

- זו בעיה טכנית קשה. אני לא מכיר מי שעשה זאת בגרמניה ולא יודע אם זה עובד

טוב. זה לא פתרון.
צ' יוזנט
אני, כמנהל אגף רכב, חושב שלא צריך להעמיס על

האנשים התקנת ממירים ברכב ישן.
מי גרבר
אני מציע שנלך צעד-צעד, קודם נטפל ברכב החדש

ואחר-כך נעבור לרכב הישן.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה זה שייך אחד לשני? צריך לטפל גם ברכב הישן.
מי גרבר
אגב, הממירים הקטליטיים לא יפתרו את הבעיה של עשן

מדיזלים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
תקפידו על ההוראות שישנן, שיהיה יותר פיקוח.
אי פורז
בנזין יותר מסוכן למרות שלא מרגישים בו. הדיזל

שחור ומפייח אך פחות מסוכן.
קריאה
ויש לו גם פיתרון טכנולוגי - המסננים.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצה לרשום ליועץ המשפטי שלנו מה שהחלטנו,

כדי שהוא ינסח לנו את הסעיף הזה: "... ברכב פרטי

דו-שימושי המונע במנוע בנזין שנפח מנועו 1601 סמ"ק או יותר ושנת ייצורו 1993".

וכל רכב אחר ששנת ייצורו מ-94 ואחריה בנפח מנוע כלשהו.

צי טנבר; תיקנתי במקום 1 באוגוסט - ה-15 באוגוסט.

אי פורז; אתה כותב תאריך ממט במקום שנת ייצורו?
צי ענבר
אני כותב שנת ייצור המתחילה בתאריך 15/8, שבו

נכנס הדגם החדש.
אי פורז
השאלה אם מכונית שנוצרה בספטמבר של שנה הקודמת,

שבזירגון שלנו זה כבר שנת הדגם הבאה, היא כאילו

לא חייבת?
צי יוזנט
יש הגדרה חד-משמעית לשנת ייצור, ויש הוראות יצרן

עם מספר שילדה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אתם תגידו לנו מה ההסתייגות של שר התחבורה?
עדה וייס
לא צריך חקיקה ראשית. אנחנו מסתייגים מנוסח החוק

המוצע.
צי ענבר
לפי תקנון הכנסת אי אפשר להסתייג מחוק, אלא

להצביע נגדו בקריאה שלישית. הסתייגות פירושה שאתם

רוצים להכניס שינוי בסעיף זה או אחר, אך לא שלילת עצם החוק. אם יש לכם נוסח

אחר, נא להמציא לנו עוד היום/ היום זה יונח.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הסתייגות צריך לרשום. אי אפשר להגיד 'אנחנו

מתנגדים לחוקי.
צי יוזנט
את זה היועץ המשפטי יחליט.
ע' וייס
אנו מבקשים לרשום שאנחנו הבענו התנגדות לחוק.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
זה יירשם בפרוטוקול.
צ' יוזנט
אנחנו חושבים שמספיקה חקיקת משנה והכנסת לא צריכה

להטריח את עצמה בחקיקה ראשית.
צי ענבר
ברגע שהכנסת העבירה חוק בקריאה ראשונה, הממשלה לא

יכולה להעלות טענה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני פועלת על פי התקנון. הכנסת הביאה לנו הצעת

חוק אחרי קריאה ראשונה להכנה לקריאה שנייה

ושלישית. שר שיש לו הסתייגות - ירשום אותה, ונצביע על ההסתייגות, ובקריאה

השלישית זכותו לגייס רוב להפיל את החוק. לדעתי, אחרי שהכנסנו את התיקונים, לא

צריכה להיות עילה רצינית להתנגדות. תשקלו את זה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.45.

קוד המקור של הנתונים