ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/10/1991

החשיפה ליבוא של נעלי ספורט והשפעתה על המשבר ב"מגה"

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 3/3

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. כ"ט בתשרי התשנ"ב.7.10.1991. שעה 14.00

נכחו: חברי הוועדה; ש. ארבלי-אלמוזלינו - הי ו "ר

צי. ביטון
מוזמנים
א. זייף - מנהל המכס

י. בן-יהונתן - סגן מנהל המכס לכלכלה

ש. ברקן - סגן מנהל המכס לענייני מכס

א. בר - כלכלן ראשי במשרד התעשיה והמסחר

עו"ד גבי א. בן-עזרא - סגנית היועצץ המשפטי

במשרד התעשיה והמסחר

י. שרולוביץ' - ממונה על עור ומוצריו

במשרד התעשיה והמסחר

ב. שוורץ - שירות התעסוקה

א. אגמי - מזכיר מועצת פועלי חיפה

י. מסיקה - סגן י ו"ר האגף לאיגוד מקצועי במועצת

הפועלים

ש. רייניש - יועץ תעסוקה במועצת פועלי חיפה

י. שפיר - סגן מנהל האגף להכשרה מקצועית

במשרד העבודה והרווחה

ג. בן-ישראל - לשכת וזקשר של ההסתדרות עם הכנסת.

מ. ברסלר - מנכ"ל "מגה"

ס. אביבי - יו"ר מועצת המנהלים "מגה"

גב' מ. שאואל - ועד הפקידים "מגה"

ש. בטסיקה - חבר ועד הפועלים "מגה'י

זי. איבגי - חבר ועד "מגה"

ח. צרפתי - חבר ועד "מגה"
מזכירת הוועדה
ל. ורון
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
החשיפה ליבוא של נעלי ספורט והשפעתה על המשבר

ב"מגה".



החשיפה ליבוא של נעלי ספורט והשפעתה על המשבר ב"מגה"

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

על-פי בקשתו של מזכיר מועצת פועלי חיפה, מר אורי אגמי, מהשבוע שעבר,

העמדנו את הנושא של המשבר ב"מגה" על סדר-יומה של הוועדה כבר היום כיוון

שהנושא הזה קשור עם היבוא ועם החשיפה, עניינים שקשורים בעבודתה של ועדת הכלכלה

של הכנסת. מאחר והנושא דחוף קבענו עוד בשבוע שעבר ישיבח נוספת על ישיבתה

הרגילה של ועדת הכלכלה שמתקיימת כל יום שני בבוקר, לשעה זאת, ואני מצטערת

שסיעת המערך יושבת גם היא בשעה זאת כך שחברי הוועדה מסיעה זאת אינם יכולים

להשתתף בדיון. אני מקווה שאחרי שהם יסיימו את ישיבתם הם יוכלו להספיק להגיע

לכאן ולו אפילו לחלק מהישיבה. מכל מקום זימנו את כל הגורמים הנוגעים לעניין

כדי לדון בנושא שהונח על סדר-יומנו שהוא, לדעתי, נושא כאוב, חמור, במיוחד כאשר

הוא קורה בחיפה, אזור שנחשב מהקשים ביותר מבחינת שיעור האבטלה.

קודם שנתחיל בדיון אני אציג את הנוכחים (מציגה את האורחים). אני מודה

לכולכם על-כך שנעניתם להזמנתנו לבוא לישיבה זאת.

בראשית דברי אני מבקשת לציין כי אנחנו חייבים לצאת מהישיבה הזאת עם

הרגשה, ולא רק עם הרגשה אלא גם עם החלטה שכל הגורמים הקשורים לעניין הזה עושים

את מירב המאמצים כדי שהמפעל ימשיך להתקיים, תוך כדי התייעלות, ולא יסגר.

אנחנו יודעים אילו מאמצים צריך להשקיע כאשר צריך לפתוח היום מפעל בארץ, וכולנו

מבינים כי איננו פותחים מפעלים חדשות לבקרים. אנחנו צריכים להיות זהירים בכל

מה שקשור לסגירת מפעלים. יחד עם כל זאת אנחנו מבינים כי במצב שנוצר ב"מגה"

הגורם העיקרי למשבר הוא עניין החשיפה ליבוא שמציפה את הארץ, בנוסף ליבוא

האישי. קראתי שהיבוא האישי מסתכם בכ-4 מיליון, וזה אומר דרשני.

אני זוכרת את הדיונים שקיימנו בעניין החשיפה, ואני גם זוכרת כיצד היינו

בראש אחד עם משרד התעשיה והמסחר כאשר נזהרנו מחשיפה חפוזה ומהירה, ואמרנו שהיא

צריכה להיות מבוקרת ולהעשות בצורה נבונה ונכונה תוך כדי תכנון לטווח ארוך כדי

לאפשר למפעלים שיצטרכו לעמוד בתחרות כתוצאה מהחשיפה אפשרית להתארגן.

מה שחשוב עתה בכל מה שקשור ל"מגה" הוא לאפשר למפעל להתארגן לקראת היבוא

שהולך וגדל אשר ימנע אפשרות של תחרות הוגנת. הממשלה לא יכולה לפטור עצמה

מאחריות בכל מה שקשור לנושא הזה, משרד העבודה והרווחה צריך להטות שכם ולעזור,

שירות התעסוקה צריך להטות שכם ולעזור, ואני, כבר בראשית הדיון, מבקשת להציע

הצעה אשר אני מבקשת שתתי יחסו אליה כאשר תקבלו את רשות הדיבור.

שמחתי לשמוע ממר חיים הברפלד שהגזירה של סגירת המפעל תידחה בחודש ימים

כדי לבדוק מה אפשר לעשות כדי לאפשר ל"מגה" להמשיך לתפקד. אני מבינה שבכל מה

שקשור למכתבי-הפיטורין ועדת העבודה והרווחה דנה הבוקר כך שאנחנו לא נעסוק

בישיבתנו זאת בעניין הזה, אלא רק בהצעה קונסטרוקטיבית שיכולה לאפשר ל"מגה"

לנשום ואשר תוכל לאפשר למפעל להתארגן.

ההצעה שאני מציעה היא שאת אותם דמי אבטלה שהיו משולמים לעובדים שהיו

מפוטרים במשך 6 חודשים אפשר, בהחלט, להעמיד לרשות המפעל, בתוספת סיוע שינתן

מהממשלה ומ"כור" כך ש"מגה" תוכל להתארגן בתקופה הקצרה ביותר ותעמוד על רגליה

לקראת שנת היצור שלה והתחרות.

נשמע בישיבה זאת את דבריהם של נציגי המכס ומשרד התעשיה, נשמע מה היקף

יצוא הנעלים מחוץ-לארץ? באילו תנאים ניתן אישור ליבואנים? מה המסים שמטילים

עליהם? וכו' וכו'. אנחנו צריכים ללמוד את הנושא ולאחר מכן להגיע לכלל סיכום.



רשות הדיבור למזכיר מועצת פועלי חיפה שבעקבות בקשתו אנחנו מקיימים את

הדיון הזה. בבקשה.

א. אגמי;

תודה. אני מבקש להודות בתחילת דברי ליושבת-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת,

חברת-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, על-כך שהיא זימנה את הישיבה במהירות, ואני

מתנצל על-כך שהזמנתנו לכל הגורמים שהוזמנו לישיבה זאת נעשתה בבהילות כיוון

שציפינו לפתיחת מושב הכנסת עוד לפני שידענו שהמשבר ב"מגה" הוא משבר כה עמוק

כמו זה שאנחנו נמצאים בו כיום. נושא החשיפה התגלה עוד קודם לכן כנושא שיכול

לפגוע ב"מגה" כמו במפעלים אחרים ובענפים אחרים.
אחת מאי-ההבנות שקיימות בנושא הזה היא
לוחות הזמנים. אנחנו מבינים אחרת

מה זה חודש, והנהלת "מגה" מבינה אחרת מה זה חודש, אבל החלטנו לא להתווכח על

העניין הזה.

רבותי, אני מצטרף בכל ליבי לדבריה של היושבת ראש ואומר שלא הייתי רוצה

שתהיה פרנסה לחברי הטובים היושבים עמנו ממשרד העבודה והרווחה, לפחות לא

מבחינתם של עובדי "מגה", במיוחד לא באזור חיפה. הגענו לשולחן הזה כדי לקבל

תמיכה, וכדי שוועדת הכלכלה של הכנסת תוכל לשמוע את דבריהם של אנשי המקצוע בכל

מה שקשור לענפים השונים ולמסגרות השונות של ענף הנעלים שנפגע.

אציג בפניכם, בקצרה, את העניין, ולאחר מכן אני אבקש מהיושבת-ראש להעביר

את רשות הדיבור למנכ"ל המפעל, מר ברסלר, שמתמצא בנתונים השונים ואשר יתן לכל

היושבים סביב שולחן זה את ההסבר המקצועי-הבסיסי.

ברצוני להעיר שתיים-שלוש הערות; 1. באופן אישי אני סבור שאפשר למנוע את

התהליך של השתלבות ישראל בכלכלה העולמית והאירופאית; 2. אני בהחלט סבור כי

התעשיה שלנו צריכה להיות תעשיה ברת-תחרות, אשר תוכל להיות גם תעשיה מייצאת ולא

רק תעשיה שמייצרת עבור עצמנו. יחד עם זאת עד כמה שאני מכיר את המתרחש בעולם,

אינני מכיר ארצות שבהן, ללא שום התחשבות במצב המשק והחברה, נפלו החלטות

כלכליות.

אני מבקש לומר, לא רק לצורך הפרוטוקול, כיוון שאולי לא כל הגופים שיושבים

סביב שולחן זה יודעים זאת, שחיפה נחשבת אזור פגוע באבטלה יותר מאשר כל אזור

אחר בארץ בגלל מספר סיבות, חלקן חיוביות כגון זאת שהאזור שלנו קולט הרבה מאד

עליה. בנוסף לכך צעירים שמשתחררים מהצבא נשארים במקום כיוון שיש להם הטכניון,

האוניברסיטה, בית-ספר לרפואה מן הטובים בארץ, וכל אלה מושכים את הצעירים.

באזור שלנו יש גם אוכלוסיה ערבית ודרוזית שוודאי איננה נחשבת כזאת שנודדת

במרחבי ישראל, והיא ודאי שגם איננה יורדת מן הארץ. לכל אלה נוסף דבר אחר;

האזור שלנו, מכל מיני סיבות, גם פוליטיות, איננו אזור פיתוח אי ולא אזור פיתוח

בי. יש בו רק שני מפעלים שקיבלו אישור לאזור פיתוח בי אחרי מאבק ארוך מאד

בגלל היותם מפעלים בתחום הפטרוכימיה והכימיה, זאת בגלל התחייבות כלפי המשקיעים

מחוץ-לארץ.

כאשר מדברים בחיפה על אבטלה המשמעות היא שמי שיוצא לכיוון האבטלה, יש לו

מקום עבודה מובטח כמובטל. למי שעובד אין סיכוי להתקדם בעבודה; הוא צריך

לצפות שעובד אחר כלשהו יצא לפנסיה או שחס-וחלילה למישהו מהעובדים יקרה אסון

ורק אז הוא יוכל להתקדם. מקומות עבודה לא צומחים באזור הזה כמעט. המצב הביא

אותנו לחרדות גדולות, וגם למחשבה שמדינת ישראל בעצם היא זאת שנושאת באחריות.

אני, כאזרח המדינה הזאת, חושב שבהחלט מדינת-ישראל צריכה לשאת באחריות לנושאים

שונים בתחום הרווחה, המשק והכלכלה.



בכל מה שקשור לנושא המיסוי אני מבקש לומר כי המדינה לא יכולה לעמוד מן

הצד. שלטונות המס, בדרך כזאת או אחרת, צריכים לעבוד בדרכים יותר איטיות

ויותר מבוקרות בכל מה שקשור לחשיפה וליבוא,

לפני מספר חודשים פניתי לשר התעשיה והמסחר בעניין ענף הנעלים וביקשתי

התערבותו בנושא היבוא. אני חייב לומר בהזדמנות זאת כי משרדו התערב מיד בדבר

ואין לי כל טענות לא למשרד התעשיה והמסחר ולא לאוצר, אבל יש לי תביעה ובקשה

שמתוך ידיעת המצב לא ינקטו באותה דרך בה נוקטים כלפי ענפים חזקים וכאלה

שיכולים להתמודד כמו כלפי ענף הנעלים או ענפים אחרים. היום אנחנו מדברים על

ענף הנעלים ואני רוצה לומר לכם שזה בבחינת הבלתי אפשרי שאנחנו נתמודד בצורה

רגילה עם יבוא מהמזרוק הרחוק. אם צריך לקנות חלקים או חומרי-גלם קצת מעובדים,

המכס כל-כך גבוה שלא כדאי לייצר את המוצר.

יש לנו בעיה עם נעלים שמי וצרות ביהודה, שומרון ועזה, ששם יש גם עבודה

זולה, ואין בקרה על המכירה . אני טוען שכפי שיש בקרה בתחום מדינת-ישראל, כך

צריכה להיות בקרה על כל מה שקורה שם מבחינת חמסחר.

אמרתי את הדברים האלה כדי לומר לכם באופן כללי שאנחנו חושבים שהמדינה,

המכס, האוצר, וכל מי שעוסק בעניין הזה, מוכרחים להתחשב בנושא החשיפה והיבוא

גם מנקודת-מבט של מה שימתרחש ביצור הישראלי.

אינני יודע כמה אלפי עובדים מתעסקים היום במדינת-ישראל בענף הנעלים אבל

אני כן יודע - - -
י. שרולוביץ'
3 אלפים איש.
א. אגמי
להערכתנו מדובר על פי שניים.

י. שרולוביץ';

הנתונים שלנו לקוחים מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
א. אגמי
להערכתי מדובר על פי שניים. מכל מקום אולי זה חלק מהבעיה של מפעל "מגה"

שהוא מפעל ציבורי שאיננו יכול להרשות לעצמו סטיה כהוא זה בשום נושא, לא רק בכל

מה שקשור לשכר או למסים, אלא גם בנושאים אחרים.

אני מדבר על 6 אלפים איש, אבל אני מוכן לקבל את הקביעה שמדובר רק על 3
אלפים, ושואל
האם 3 אלפים מחוסרי עבודה יקלו עלינו את המצב? אם המצב הזה

יימשך, כי אז לפי הערכת אנשי "מגה" הרבה מהעובדים בענף הנעלים ימצאו עצמם

מחוסרי-עבודה. נריב עם כל הגורמים הקשורים לנושא כדי לא לסגור את המפעלים

בירושלים, בחיפה, בפתרז-תקוה, אבל כל המקומות האלה ייסגרו מעצמם כיוון שלא יהיה

מי שיוסיף כל חודש כמר; מיליונים כדי לשלם את המסים. לכן הגענו לוועדה הנכבדה

הזאת ואנחנו מבקשים שהיא תשמע את כל הגורמים הנוגעים לנושא הזה ותמליץ בפני

הממשלה לנהוג אחרת, מתוך התחשבות בכך שיותר טוב לשלם או להוריד מסים או לעשות

סידורי מסים, מאשר לשלם לאלפי אנשים דמי אבטלה, ואני מדגיש כי מדובר באלפים.



אני יודע שהחשיפה בענפים שונים היתה טובה, חיובית, ואינני מתווכיו כלל על-

כך, אבל אני מדבר עכשיו על ענף הנעלים, והפניה שלנו לוועדת הכלכלה של הכנסת

היא פניה לשם בדיקה חוזרת של המצב בענף הזה.

צי. ביטון;

לא הייתי כאן בתחילת הדיון ואני מבקש לדעת על כמה מפוטרים מדובר?
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מדובר על סגירת המפעל.
א. אגמי
עוד שלושה חודשים ייסגרו עוד כמה מפעלים בארץ, אם תהליך החשיפה יימשך.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת להביא לידיעתכם כי ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בנושא החשיפה

והניחה מסקנות על שולחן הכנסת בנושא יבוא מוצרי תעשיה מחוץ-לארץ הפוגעים ביצור

המקומי ב-6 במרץ 1991, בהן נאמר, בין היתר ש"לוועדה נמסר כי הענפים העיקריים

המוגנים כיום באמצעים אדמיניסטרטיביים הי נם ענפי הטקסטיל, ההלבשה, ההנעלה,

צינורות מתכת, זכוכית, כלי-בית ומטבח, תרופות, מזון, תשומות לבניה, נייר עץ

וכדומה. בענפים אלה מועסקים כיום כ-83 אלף עובדים.". כבר אז הזהרנו מפני

הפגיעה שיכולה להיות בענפים האלה, והנה היא לא אחרה לבוא.

צי. ביטון;

כמה מתנגדים היו אז לעניין?

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

נכון, אתה צודק. מכל מקום יש להצטער על-כך שדווקה בניגוד לדעתו של שר

התעשיה והמסחר, שהיה בעד תכנית לטווח ארוך, ל-7-8 שנים לגבי הענפים הפגיעים,

הענפים האלה מתחילים לקרוס. הזהרנו כבר אז כי אנשים י יפלטו מהעבודה וי יזרקו

ל"מחנה המובטלים" בנוסף לכך ששיעור האבטלה הולך וגדל ממילא. מדובר עכשיו על
11%, ויש אומרים שנגיע כדי 250 אלף. אני שואלת אתכם
מי יושיע? אם לא נעצור

על הגלגל הזה מי יושיע לנו? חייבים לעצור את הגלגל - - -

צי. ביטון;

שר האוצר אמר היום שהוא יוצר מקומות עבודה חדשים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

רשות הדיבור ליושב-ראש מועצת המנהלים של "מגה".

ס. אביבי;

אני נמצא כאן, במקרה, עם מפעל "מגה", ואני מבקש לומר לכם בכנות כי יכולתי

להיות כאן, בקלות, עם מפעל "נעמן" או עם "מפעלי פלדה", ואם למישהו יש לרגע אחד

ספק אני אומר לו מה שאמרתי הבוקר בוועדה אחרת של הכנסת, שתוך מספר חודשים נגיע

לכאן עם "נעמן" והלוואי ואתבדה, רק בגלל מדיניות החשיפה. אני לא נגד

חשיפה - - -



צ'. ביטון;

היינו בודדים בעניין. החשיפה. אתה אינך נגד עניין החשיפה, אבל אתה "אוכל

אותה".

ס. אביבי;

אם מעמד הפועלים "אוכל אותה" כי אז מדובר עלי בדיוק כמוהם ועליהם בדיוק

כמוני. אני לא מדבר על אף אחד באופן אישי אלא מבקש להסביר את העניין.

1. אני חושב שבשנת 1991 מדינת-ישראל כבר איננה משק סגור, אלא משק פתוח.

2. אני סבור שלפחות המפעלים שבשמותיהם נקבתי, "מפעלי פלדה", "נעמן" וגם

"מגה", כל המפעלים האלה התייעלו בצורה משמעותית מאד. אני יכול לקחת את כל

הפרמטרים הכלכליים ולהוכיח תפוקה לעובד, וריווחיות. המפעלים האלה התקדמו, אבל

יש דברים שאנחנו צריכים למבין; כמו שאמריקה הפסיקה להחשף ליפאן בנושא של

המכוניות, כך גם מדינת-ישראל צריכה לעשות. זאת מדינה קולטת עליה, ולא יכול

להיות שהיא לא תעשה את החשיפה בצורה הרבה יותר מבוקרת ובצורה הרבה יותר

מסודרת. אינני רוצה להיכנס, בהזדמנות הזאת, לענף הלבידים והפורמייקה שגם אתם

נגיע, לדאבוני הרב, לאותן תוצאות.

התרענו לאורך כל הדרך. אני שוב מדגיש בדברי שאינני נגד חשיפה, אבל צריך

לדאוג לכך שזאת תעשה בצורה יותר מבוקרת ויותר מסודרת, ואני מיד אביא בפניכם

נתונים בכל מה שקשור להנעלה.

אני חושש מאד שהעתיד יהיה יותר שחור, וכבר אמרתי היום בישיבה אחרת של

ועדת כנסת, שכאשר נגיע עם עניין "נעמן" יגידו לנו שלא התרענו. כיוון שכך אני

כבר מודיע לכם שאני מתריע, ואני אומר ואומר זאת בכל ועדה של הכנסת ובכל ראיון

עתונאי.

המדינה הזאת, לעניות דעתי, צריכה להיכנס לנושא החשיפה, אבל בצורה הרבה

יותר מבוקרת ובצורה הרבה יותר מסודרת. אני חושב שאנחנו נכנסים לתוך הנושא הזה

במהירות איומה.

מכאן אני מבקש לעבור לנושא ההנעלה ולומר שאת החשיפה צריך להבין מ-3-4

כיוונים; 1. יש חשיפה ליבוא מהמזרח הרחוק; מהארצות השלישיות. מדינת-ישראל

יכולה להתייעל בצורה הקיצונית ביותר אבל היא בחיים שלה לא תגיע לאותה רמת עלות

מוצר כפי שיש במזרח הרחוק. אני מאחל לכל אחד מאתנו שיבקר באותם מקומות, יראה

במו עיניו, ויבין מדוע מדינת-ישראל לא יכולה, לפחות לא בדור שלנו, להגיע לעלות

המוצר כפי ששם מגיעים אליו.

צי. ביטון;

לי אין כל סיכוי להגיע לשם לכן אני מבקש אותך להסביר לי - - -

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני הייתי בשנה שעברה במזרח הרחוק ושמעתי שמשלמים שם 2 דולר ליום שכר

עבודה. 60-70 דולר לחודש. מדינת-ישראל לא תוכל להתחרות עם ארצות מהסוג הזה.

היא חייבת לתת לעובדיה שכר הוגן. איך אפשר לתת לעובדים שכר מתחת לשכר

המינימום? איך אפשר להתחרות עם ארצות שמשלמות 60-70 דולר לחודש?



ס. אביבי;

הרבה מכל סוגי הנעלים שנמכרים בארצות-הברית בשמות המפוצצים שאנחנו

מכירים מיוצרים במזרה הרחוק, ורק משווקים בארצות-הברית. זאת האמת ואי-אפשר

להסתיר אותה.

כאשר מדברים על חשיפה אני יכול להבין מדוע אנחנו נחשפים לאירופה, אבל

אינני מסוגל להבין מדוע אנחנו צריכים להחשף למזרח הרחוק, כאשר הסכמי יבוא-יצוא

שלנו הם לא כאלה שמוכיחים על פער כלכלי אידיאלי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אין הדדיות.

ס. אביבי;

2. הבעיה השניה שאני מבקש להצביע עליה היא זאת הקורית בשטחים. לפי מה

שאנחנו יודעים, יכול להיות שאנחנו טועים, אבל ודאי שלא במספרים משמעותיים,

"מגה" שיווקה לשטחים עד האינטיפאדה, כ-10% מהתוצר שלה; כ-100 אלף זוגות

נעלים. היום בשטחים מייצרים בערך כ-4 מיליון זוגות נעלים בעלות נמוכה מאד,

ואנחנו איננו יכולים להתחרות אתם. זה עוד דבר שמוסיף מסמר לארוך הקבורה של

מפעלי הנעלים במדינת-ישראל, ושלא תהיינה כל ספקות בקשר לכך.
צי. ביטון
"מגה" נחשבת פירמה. אנשים שרוצים לקנות חיום נעלים אופנתיות מחפשים את

המוצרים של "מגה" ואינם מוכנים להתפשר על משהו אחר.

ס. אביבי;

אתה צודק בכל מה שקורה לגבי חלק של האוכלוסיה, אבל אתה טועה, בגדול, לגבי

אחוז גדול של אנשים שהיום בעיית המחיר אקוטית מאד לגביה. אתה צודק לגבי קבוצת

ההתייחסות שלך שבאמת מעוניינת באופנה, אבל יש הרבה מאד אנשים במדינת-ישראל

שהולכים לקנות את הנעלים הזולות ביותר, במיוחד העולים החדשים, ואני יודע זאת

כמי שמאמץ משפחות של עולים חדשים. השיקול שלהם הוא שיקול המחיר ולא האופנה.

3. העניין הזה לא נמצא בידיו של אף אחד, אבל כפי שידידי אורי אגמי אמר,

היום אם יוצאים לחוץ-לארץ בין 600 ל-800 אלף איש, כי אז מדובר על ממוצע בין 2-

4 זוגות נעלים שכל אחד מהם מייבא. הסעיף הראשון שציינתי והסעיף השני הם

לגבינו הסעיפים הדומיננטיים, אבל אין להתעלם מכך כי במדינת-ישראל אנחנו נחשבים

עוד יותר חכמים וקונים כל מיני מוצרים בדיוטי-פרי בנמל התעופה.

אינני רוצה להיכנס עכשיו לכל אותם פרמטרים כלכליים שהם לא קשורים לתחומים

האלה. אני גם לא רוצה להיכנס להאשמות כלפי ההנהלות שהיו ב"מגה" אשר תרמו את

תרומתם הגדולה להידרדרות המצב, ולעוד עשרות גורמים שהזכרתי כבר הבוקר בישיבה

אחרת בכנסת, אבל אם מדברים על חשיפה כי אז אני רוצה לומר כי החשיפה מהמזרח

חרחוק, והמכס שהטילו על קומפוננטות שאנחנו מביאים כגון גפות או סוליות מהמזרח

הרחוק, כאשר הנקודה השלישית היא - - -

י. בו-יהונתן;

דבריך אינך מדוייקים.



ס. אביבי;

אם יוטלו.
א. זייף
אבל לא הוטלו. הנוכחים הבינו כאילו הוטלו.
ס. אביבי
אני מבקש לתקן את דברי.

מכל מקום, כפי שכבר ציינתי בדברי, הנקודה הראשונה והנקודה השניה הם

המהותיים עבורנו, והנקודה השלישית היא חלק מחיים; חלק מתהליך של חיים.

במדינה הזאת אנשים רבים יוצאים הרבה מאד פעמים לחוץ-לארץ ומייבאים יבוא אישי,

וילד, עם כל הכבוד לו, דורש היום מהוריו לקנות לו נעלי "נייק" או נעלי

"ריבוק", ולא צריך לברוח מהאמת.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מה אפשר לעשות כדי למנוע את סגירת "מגה"?

רשות הדיבור למנכ"ל "מגה", מר מקס ברסלר.

מ. ברסלר;

אני מבקש לדבר, ברשותכם, על עניין החשיפה. אחד הדברים שמפריעים לנו מאד

כמפעל, כיצרנים, כתעשיינים, הוא שאין לנו כל מידע על מה שדיבר עליו מר זייף.

עדיין לא הוטל מכס על קומפוננטים - - -
א. זייף
אני חוזר ואומר: לא הוטל. לא עדיין, אלא לא הוטל.
ס. אביבי
אילו היית אומר שלא יוטל - - -
א. זייף
לא הוטל.
מ. ברסלר
לא לכולם יש אוזן מוסיקלית - - -
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת להפסיק את סערת-הרוחות. מה שכבר למדנו בישיבה הזאת הוא שלא

הוטל מכס, ואנחנו נמליץ שלא יוטל. אבל כבר צריך להודות שלמדנו עובדה אחת.



מ. ברסלר;

אילו היינו ממשיכים ביצור עד סוף השנה היינו מייצרים כמיליון זוגות

נעלים. בממוצע, לצורך אריתמטיקה קלה, אני אציין כי אנחנו מייצרים 80 אלף

זוגות לחודש---

צי. ביטון;

כמה מהם נימכרים?
מ. ברסלר
כולם.

80 אלף זוגות נעלים לחודש מחייבים איזושהי תנועה של רכישת חומרי-גלם,
עורות, בדים, דבקים, ומה שנקרא כאן
קומפוננטים או מרכיבים לנעלים שלא כדאי

לייצר אותם בארץ, כגון סוליות לנעלי ספורט. את אלה מייבאים אותם מחוץ-לארץ.

אני צריך להזמין חומרים לחצי שנה מראש כיוון שאם אני לא עושה הזמנה לחצי

שנה מראש אינני יכול לעבוד. אם כך כיצד אני יכול לנהש מה יהיה אז המיסוי?

אין לנו מידע על העניין הזה. כאשר חבר הכנסת מסויים טילפן למר זייף כדי לדעת

מה יהיה שיעור המס הוא קיבל את התשובה, אבל אני לא יכול, כל פעם שאני זקוק

לקבל מידע כזה, לבקש מחבר הכנסת להתקשר בטלפון למר זייף כדי לברר את הפרטים.

כאשר אני פונה למוסדות המתאימים, למכס או למשרד התעשיה והמשרד, אלה משיבים לי

לקרוא בעתון כיוון ששם מתפרסמות ההנחיות, או שאומרים לי לחפש ברשומות.

הרשומות מפנות אותי לרשומות אחרות ובהקשר הזה של הדברים אני מבקש לציין כי

אנחנו לא יכולים להעסיק בלשן או ספרן שיעסקו בתרגום הנושא הזה. אני מדבר

בשמי, לא בשם כל היצרנים האחרים, אבל אני רוצה לומר שאנחנו נטולי אינפורמציה

בכל מה שקשור לנושא הזה, וזאת אחת הביקורות הקשות שלי כאדם שצריך לנהל מערכת

כלכלית.

אני אמור להגיש למערכת, במצב נורמלי, איזושהי תכנית עבודה. בעלי המניות

באים אלי, ולא חשוב כרגע אם הם פרטיים או ציבוריים, ומבקשים לקבל ממני תכנית

עבודה ל-5 שנים. כאשר אני שואל מה יהיה שיעור החשיפה בעוד שלוש שנים עו בעוד

שנתיים האם מישהו יכול לענות לי על שאלתי זאת?
א. זייף
ודאי; התאחדות התעשיינים.
מ. ברסלר
היא זאת שקובעת בנושא הזה?
א. זייף
לא, אבל היא יודעת את הנתונים. זאת שאלה רטורית ואנחנו לא נענה עליה

עכשיו. לגבי החשיפה יודעים, במקרה, את כל הנתונים, עד הסוף.
מ. ברסלר
לי ידוע לפחות על יצרן אחד בארץ שאיננו חבר בהתאחדות התעשיינים שיכול

להיות שהוא נפגע מכך, ולכן אני שואל האם לא מגיעה לו זכות הידיעה?



לא ארחיב את הדיבור על כל אותם נושאים שעליהם הורחב כבר הדיבור, כמר יבוא

מהשטחים או יבוא אישי כיוון שעל כל אלה כבר נכתב בהרחבה בעתונות - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה היה היצור שלכם בשנה האחרונה?
מ. ברסלר
בשנה הנוכחית אנחנו מדברים, בממוצע, על כ-80 אלף, ובסך-הכל היינו מגיעים

כדי מיליון זוגות נעלים אם לא נסגור את המפעל. בהנחה שהמפעל יסגר בחודש

אוקטובר - - -

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

יצור של מיליון או של 80 אלף. זוגות נעלים בחודש מאפשר למפעל לשאת את

עצמו? .

מ. ברסלר;

תלוי באיזה מחיר נמכור את הנעלים. אם יש היצף בשוק אז אנחנו מפסידים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מה ההבדל של השנה הזאת, לאחר שיש תכנית חשיפה חדשה, לעומת השנה מקודמת

שבה היתה הגנה אדמיניסטרטיבית?

מ. ברסלר;

תכנית החשיפה לא הפריעה לי אתמול ושלשום, אבל היא תפריע לי בעתיד, על-פי

קצב

צי. ביטון;

תדבר על ההווה.

מ. ברסלר;

אני לא יודע וגם הם לא יודעים.

צי. ביטון;

זה איננו נכון. הרי אתה עומד - - -

מ. ברסלר;

אני צריך להשקיע בציוד חדש ואיש לא יאפשר לי להשקיע בציוד הזת בגלל

החשיפה.

אני מבקש להתייחס לנושא המיסוי ולומר שיש יצרנים, מבלי להפריד בקו הירוק

מימין או משמאל, שאינם מהדרים בשירות מילואים, ובתשלום מע"מ. מס-הכנסה גם

אנחנו לא שילמנו שנים ארוכות כיוון שהפסדנו, אבל כאשר אנחנו צריכים להתחרות

בשוק עם יצרן שתנאי השכר, העלויות - - -



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

שאיננו מאורגן.

מ. ברסלר;

יש לי בעיה עם העניין הזה כיוון שהנעלים הן אותן נעליים, אבל הנעלים שלהם

זולות ב-20 שקלים, הם עוד מרווחים עליהן, ושואלים אותי: איך זה יכול להיות?

אני נמצא במערכת תקופה לא ארוכה; פחות משנה. ב-9 החודשים בהם כיהנתי

כמנכ"ל "מגה", להוציא את 3 חודשי מלחמת המפרץ שהיכתה בנו מכה קשה מאד כיוון

ששילמנו משכורות לכל העובדים, וכל ההזמנות שהיזמנו והמשלוחים שהישתהו באניות

או במטוסים עלו לנו עם כל החריגות. באותה תקופה לא קנו אצלנו נעלים ולא יצרנו

נעלים. למעשה חזרנו ליצור נורמלי רק בחודש אפריל.

מצד אחד אתם יכולים לומר לי שהיו לי הוצאות, התוצאה הסופית שלי שלילית

ואני חייב לשאת בה, אבל מן הצד האחר יכולים לבוא אנשים יקרים וטובים ולומר:

האם יתכן שבגלל מלחמת חמפרץ אנחנו עוד נוסיף על מה שקרח ונשים עוד מסמר בארון

הקבורה של "מגה"?

בקשר עניין החשיפה ואי-החשיפה אני מבקש לומר שצריך לזכור שהחשיפה חלה,

בעיקרה, על נעלי ספורט ועל מוצרים הדומים להם כיוון שנעל ספורט זה עניין של

הגדרה. אם כל אחד מאלה שיושבים כאן ליד השולחן ינסה לקבוע מה זאת נעל ספורט

הוא יתקל באותה בעיה שבה נתקלו מי שחשבו על חנושא הזה ובסופו-של-דבר אימצו את

ההגדרה האמריקאית שמדברת על אחוז עור, על אחוז בד, ודברים דומים להם. לדעתי
קרוב ל-50% מההנעלה הנמכרת היום במדינה מוגדרת
נעלי ספורט - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כל נעלי הגומי נחשבים נעלי ספורט.
ס. אביבי
לא; טעות בידך.
מ. ברסלר
יש ויש; חנושא הזה נחשב די מסובך. אבל כאשר מדברים על חשיפה מדברים,

בעיקר, על או כנגד החשיפה ל-50% מהתצרוכת של הנעלת השוק שהיא התצרוכת שעליה

מוכנים לשלם מחיר יחסית גבוה. בהקשר הזה של הדברים צריך להבין כי ההחלטה על

קניית נעל איננה נתונה דווקה בידי עקרת-הבית אלא בידי שד קטן בן 14-15-16

שאיננו מחליט על ההוצאה אלא קובע איזו נעל הוא רוצה לנעול. נעל כזאת בחוץ-
לארץ, בהנחה שהיא מזוייפת בצורה מסודרת, כזאת הנקראת
חיקוי מקורי, עולה בין 9

ל-12 דולר, ואם מדובר על חיקוי זול יותר כי אז משלמים בעדה בין 7 ל-9 דולר.

חלק מהנעלים עושות תחנה ביוון ומקבלות עליהן פתקים שונים ומשונים, ואנחנו

איננו יכולים להתמודד עם כל אלה.

עבדתי 10 שנים באוצר, באגף החשב הכללי, ואני לא יכול להאשים את הגוף הזה,

אבל בשבילי זאת נחשבת בעיה כיוון שאני מתמודד אתה בשוק.

איננו מסוגלים להתחרות באירופה בנעלי אופנה מסיבות אחרות, לא רק "מגה"

אלא רוב היצרנים בארץ - - -



הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מה שאתה מתכוון לומר הוא שאין בכלל עתיד לענף הנעלים במדינת-ישראל?

מ, ברסלר;

אני אחזור על מה שאמר הממונה עלי בישיבה שהתקיימה בוועדה אחרת בכנסת היום

בבוקר ואומר שאילו "כור" היתה צריכה להיכנס היום לענף הנעלים, היא לא היתה

נכנסת אליו.
צ'. ביטון
מה אחוז צריכת נעלי הספורט במדינת-ישראל לעומת כלל הנעלים?
מ. ברסלר
כ-50%.
צי. ביטון
אני סבור שמדובר על למעלה מ-80% , ואני לא נחשב איש מקצוע. אבל גם אם לא

נתחשב בדעה שלי ונדבר על האחוז שאתה הצבעת עליו, אתה רוצה לומר לי שבצריכה כמו

זאת של מדינת-ישראל, בסדר-גודל של 50% בנעלי ספורט, אין למפעל כמו "מגה" זכות

קיום?
מ. ברסלר
הצריכה של ישראל עומדת על בין 18 ל-20 מיליון זוגות נעלים בשנה. בתוך זה

צריך לקחת בחשבון את היבוא האישי שעומד על סדר-גודל של כ-4-5 מיליון זוגות

נעלים, את היבוא מהשטחים - -
צי. ביטון
היבוא מהשטחים לא נכנס לתחום מדינת-ישראל - - -
א. זייף
לא נעלי ספורט; נעלים רגילות.
צי. ביטון
אין אצלנו נעלי ספורט מהשטחים.
מ. ברסלר
מה עם שכם?
ש. בטסיקה
מגיעות אלינו נעלים משכם ומחברון.



מ. ברסלר;

שום יצרן שמכלכל את צעדיו לעוד שנה ולעוד שנתיים איננו יכול להתבסס בחיפה

כיוון שאין שם הכרה באזור פיתוח א' או אזור פיתוח ב'. הוא לא יכול, תוך שנה

או תוך שנתיים, להחזיר לעצמו את ההוצאות והוא לא יסתבך בהוצאה של חצי מיליון

או מיליון דולר השקעות כיוון שהוא לא יוכל להחזיר לעצמו את ההוצאות לעולם.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

שאלתי אותך שאלה אבל לא ענית לי עליה. מה הן ההצעות שאתה מציע כדי לאפשר

למפעל "מגה" להמשיך להתקיים?

מ. ברסלר;

קטונתי - - -

צי. ביטון;

גברתי היושבת-ראש, אני סבור שאנחנו מחטיאים את העניין כיוון שהם רוצים

לקבל התחייבויות. לפי מה שנראה לי מהדיון שקיימנו עד עתה הנציגים שיושבים כאן

רוצים לקבל התחייבויות משלטונות המס, ואני בכלל רוצה לומר שאינני חושב שיש לנו

כאן בעיה עם מפעל שאיננו מתפקד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

המפעל צריך לכסות את עצמו, ומה שאנחנו שומעים כאן קשור עם הקטנת

הוצאות - - -

צי. ביטון;

אילו היה מדובר על כך שיש היצף בשוק של 5 ,3 ,2 מיליון נעלים שהוצאו לשוק

ואשר אין להם קונים, ניחא, אבל לא על-כך מדובר. כולנו מבינים שמה ש"מגה"

מייצרת מיד נמכר. אם כך אינני מבין על מה מדובר?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

רשות הדיבור למנהל המכס.

א. זייף;

אשתדל לא להיכנס, כרגע, לעניין המדיניות כיוון שהנושא הזה נקבע על-ידי

קובעי-המדיניות ואנחנו צריכים לבצע אותה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מהי המדיניות שנקבעה?

א. זייף;

הדברים שנאמרו כאן השפיעו על החלטת החשיפה, ואני סבור שצריך להבהיר על מה

מדובר בחשיפה? החשיפה נכנסה לתוקפה ב-1 בספטמבר 1991, כלומר היא לא השפיעה

ולא כהוא זה על אף מפעל כרגע. זאת אומרת שלכל הבעיות שקיימות היום ב"מגה" אין

שום קשר עם החשיפה.



לגבי קבלת ההחלטות בעתיד אני מניח שמי שצריך לקבל אותן יצטרך לקחת בחשבון

את נושא החשיפה, ומה יקרה במשק בעוד שנתיים, ארבע שנים או חמש שנים. למעט זה

החשיפה לא השפיעה, כרגע, על מה שקרה ב"מגה". יש גורמים אחרים ולא אני הכתובת

אליהם. נהפוך הוא. בשיקולי החשיפה, גם האוצר וגם משרד התעשיה והמסחר לקחו את

"מגה" בחשבון. יש שני מפעלים גדולים של נעלים שנלקחו בחשבון: "מגה"

ו"ברי ל"- - -

צי. ביטון;

לצורך מה?

א. זייף;

הם נלקחו בחשבון כדי ליגת להם יתרונות.

החשיפה בסופו-של דבר, בלחצם של כל הגורמים, תעשיינים, משרד התעשיה

והמסחר, ועדת הכלכלה של הכנסת, ועדת הכספים, ועוד, נכנסה במצב זעיר לתוקף.

אנשי המכס לא אהבו זאת, אני מוכרח להודות בכך, יחד עם זאת קיבלנו את המדיניות

שנקבעה. היא נתנה יתרון גדול מאד ליצור המקומי בשנתיים-שלוש הראשונות,

ומשמעותו של היתרון הזה הוא לאפשר להסתגל. מי שלא יוכל להסתגל, בעוד מספר לא

קטן של שנים לא יוכל להתחרות. הרימו את המכסים בשנה הראשונה, בשנה הבאה,

ובשנה השלישית זח יתחיל לבוא לידי ביטוי בהורדה בצורה גבוהה מאד, יותר גבוהה

מאשר היתה לפני החשיפה כדי ליצור מצב שיתן ליצרנים המקומיים אפשרות להתסגל.

הופכים את היבוא לכמעט לא כדאי בהתהלה, אלא אם כן למישהו יש הרבה כסף, כדי

שהיצרנים, במיוחד בענפים רגישים כמו הנעלה וטקסטיל שהוגדרו כענפים רגישים מאד,

ונקבע שפרק הזמן שהמכס ירד עליהם יארך 7 שנים. על מוצרים אחרים מדובר על 5

שנים, אבל הנעלה וטקסטיל, כאמור, נכנסים לקטגוריה של 7 שנים כדי לתת למערכת

אפשרות להסתגל.

המכסים שנקבעו על חלק מהמוצרים הם אבסורדיים. מכס לא אוהב מכס גבוה

כיוון שמכס גבוה יוצר מוטיווציה להברחות ולכל מיני קומבינציות. אנחנו אוהבים

מכס נורמלי שאתו אפשר להתמודד. מה שקרה בשלב הראשון של החשיפה היה שהוטלו

מכסים שאם לוקחים אותם בסופו של חשבון על מוצר מהמזרח הרחוק שאפשר לקנות אותו

ב-5 דולר, המכס על חלק מהמוצרים מגיע כדי 400% - - -

צי. ביטון;

גם על מוצרי הנעלה?

א. זייף;

גם על מוצרי הנעלה מוגמרים; גם על מוצרי טקסטיל. המערכת החליטה, ואנחנו

מבצעים את החלטתה, כיוון שהמערכת שהטילה בשנה-שנתיים הראשונות היא זאת שנתנה

כלים לשוק המקומי, לתעשיה המקומית, להסתגל. אם היא לא תסתגל, באמת שתהיה לה

בעיה. העניין הזה חייב להיות ברור. יחד עם זאת הוזכר כאן על-ידי המנכ"ל

שלגבי מוצרי יצוא כמו סוליות וגפות, לגבי כל אלה הכניסו את "מגה" ואת "בריל"

לקטגוריה מיוחדת שמאפשרת להם פטור ממכס על הדברים האלה. כאמור הם נשארים

פטורים ממכס ואין כוונה מצדו של אף אחד להטיל עליהם מכס.

חייב להיות ברור כי כרגע, בהווה, לחשיפה אין כל השפעה על "מגה", ויש לה

בעיות אחריות שהיא צריכה להתמודד אתן. העניין המכסי לא הוא זה שיצר את הבעיה,

וגם מוקדם בכלל לומר זאת כיוון שלש רק שבועיים של חשיפה אם ניקח בחשבון את

החגים. לחשיפה עוד לא יכולה בכלל להיות השפעה, אבל יש נקודה אחרת שאני חייב



לציין אותה בהקשר של "מגה". תוצרת מיהודה, שומרון ועזה יכולה להסתנן אלינו

אולי בכל מה שקשור לנעלים רגילות אבל אני לא חושב שמישהו יקנה נעל התעמלות

שי וצרה שם.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

סוחרים קונים בשטחים סחורה.

צי. ביטון;

לא יכול להיות כיוון שהתוצרת שלהם ירודה ועלובה.
א. זייף
הן נקרעות אחרי שבוע.
צ י. ביטון
היצור של "מגה", בין היתר, הוא לצבא. האם מישהו כאן רוצה לומר לנו

שמייבאים מטייוואן אלינו נעלי צבא? ומה עם נעלי-בית? האם מישהו כאן קונה

נעלי-בית תוצרת השטחים ומתחרה עם מגה? נעלי-ספורט מהשטחים לא נכנסים אלינו.

מה שקורה כאן הוא סיפור עם "כור" שאני לא יודע מה "מתבשל" בתוכו, מכל

מקום מדובר על משבר מלאכותי. אני לא יודע מהי הסיבה להתהוותו, האם זאת הפעלת

לחץ על העובדים, או שרוצים את הקרקע. אני לא יודע מהו הסיפור האמיתי שמסתתר

מאחורי הבעיה הזאת ולכן אני מבקשת מיושבת-ראש הוועדה לבדוק את הנושא לעומק.

חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו מכירה את רגישותי לפיטורי עובדים שאותה למדתי

ממנה, ולכן היא יכולה להבין כי העניין כואב לי.

תיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

כפי שאתה מבין אנחנו מקיימים בשביל זה את הישיבה - - -

יצ'. ביטון;

חבל על הזמן.

א. זייף;

אני מבקש לסיים את דברי ולהוסיף ולומר כי החשיפה, כרגע, לא השפיעה על

"מגה" כיוון שנתנו למפעל הגנה,' אבל יש עוד שתי נקודות חשובות שאני מבקש

להתייחס אליהן בדברי והן מצויות בקטע המכסי. אנחנו ערים מאד לבעיית ההברחות

או לבעיה הזאת של המשחק בדוקומנטים. חייב להיות ברור שלמדינת-ישראל יש הסכמים

אפריורי עם השוק המשותף ועם ארצות-הברית. אלה הם הסכמים שנחתמו, במקרו המדינה

נהנית מהם, היא מייצאת באפס מכס ומאפשרת יבוא באפס מכס. יבוא של נעלים

מאירופה נהנה מאפס מכס ואת זה אי-אפשר לשנות.

צי. ביטון;

לא חשוב מאיזה חלק של אירופה?



א. זייף;

אני מדבר רק על השוק המשותף שאתו יש הסכם משנת.1989. מה קורה? אנחנו

ערים למה שקורה ויושבים על המדוכה בצורה אינטנסיבית. מכאן אני אלך ישר לאוצר

כדי לקבל את הכלים לצורך המשימה. אם מישהו מייבא נעלים מהמזרח הרחוק ועל זה

הוא צריך לשלם 70%מכס, אם לא יותר מזה, והוא מצליח להביא את הנעלים מיוון או

מאיטליה ולשנות דוקומנטים כאילו הוא מייבא תוצרת איטלקית ומקבל אפס מכס, המצב
הזה אומר
דרשני. זאת פירצה שאנחנו ערים לה ומתכוונים לסגור אותה.

צי. ביטון;

לאיטלקים אין דרך להתמודד עם הבעיה הזאת?
א. זייף
מה איכפת להם?
צי. ביטון
זה לא פועל על-חשבון השוק האיטלקי?
א. זייף
לא.
צ'. ביטון
הרי הם חברים בשוק המשותף, ודבר כזה עלול להכות את השוק שלהם.
א. זייף
אנחנו צריכים לקבל אמצעים כדי לבדוק את הנושא הזה באיטליה, ומדובר,

כאמור, על אצמעים כמו אנשים, כסף, מודיעין ועוד. הפירצה הזאת קיימת לא רק

לגבי נעלים אלא גם לגבי טקסטיל ולגבי כל מוצר שבונים עליו מכס שמגיע עד 400%

ואשר לגביו נוצרת מוטיווציה גבוהה לעניינים כאלה. אנחנו אמורים לסגור את

הפירצה הזאת ויש לנו גם נכונות לכך. אמרנו לתעשיה שנפעל, וכפי שכבר אמרתי

לכם, בשעה שלוש וחצי יש לי פגישה באגף התקציבים כדי לקבל אמצעים כגון: מכונות

שיקוף למכולות, ונציגים במזרח הרחוק שישבו פיסית ל-3 השנים שהמכסים גבוהים

בקשר עם המכס המקומי, כדי למנוע את המסלול שאני מדבר עליו, של הברחות וכל מיני

קומבינציות אחרות. איננו יכולים למנוע יבוא אישי אבל את המסלול של ההברחות

ושל משחקי הדוקומנטים - - -
צי. ביטון
אתה מדבר כאילו כל המדינה יוצאת פעמיים בשנה לחוץ-לארץ - - -
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חבר-הכנסת ביטון, אנחנו מדברים על 4 מיליון זוגות נעלים ביבוא אישי.



א. זייף;

אני רוצה לסכם את דברי ולומר שאם מפעל רוצה לתכנן את מה שיקרה ב-7 השנים

הקרובות הוא יכול לקבל מהמכס נייר מסודר בו יהיה מצוי י ן מה יקרה ב-1 בינואר

1992, ב-1 בינואר 1993, ב-1 בינואר 1994, ב-1 בינואר 1995, עד 1 בינואר 1998.

בנייר כתוב בדיוק כמה ירד המכס כל שנה, והמכסים מתחילים מנקודות גבוהות מאד.

השנה יש הגנה, פלוס הגנה בצורת פטור ממכס למפעלים מקומיים. אני מאמין שנקבל

את האמצעים כדי להתמודד עם ההברהות, נושא שבהחלט מהווה בעיה.

אנחנו מוכנים לעמוד תמיד לשרותכם ולנסות להקל עליכם את החיים. תודה.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

תודה לך.

מ. שאואל;

סליחה על-כך שאני מתפרצת לתוך הדברים אבל היות ומר זייף עומד לצאת

מהישיבה אני מבקשת לומר לו מספר דברים. אני מתעסקת ב"מגה" גם ביבוא גם ביצוא

וככזאת אני מבינה כי נושא החשיפה נוגע לנו גם לדברים אחרים. קודם כל יש לנו

בעיה עם הנהלת המכס. הבאנו מיכלול של חלקי נעלים ורצינו לפתור בעיה מסו י ימת
אבל אתם התעקשתם ואמרתם שכל המיכלול הזה צריך להיקרא
נעלים. היות ואנחנו

מהווים מפעל של מוצרי אופנה נוח לנו מאד לגוון את הנושא על-ידי: נעל, סוליה,

גפה, אבל אתם בשום-פנים-ואופן לא התרתם לנו להכיר במה שהכירו במפעל בפרנקפורט

שזה לא מיכלול, שזאת איננה נעל שלמה.

הפניה שלנו בעניין הזה הופנתה למר ברקן כדי שיתירו לנו להכיר לא בנעל

שלמה אלא בנעלים מפורקות ואז היינו נהנים מאפשרות לייצר בארץ נעלים כפי

שמפעלים אחרים באירופה עושים. מה עושים באירופה? מביאים מהמזרח גם גפה, גם

סוליה, מייצרים שם את הנעל, נותנים לה תעודת מקור, ואז הם מייצאים את הנעל

בצורה די טובה. זה סוג של יבוא שמתחרה בנו ועומד לנו לרועץ.
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
פניתם בעניין הזה לגורמים הרלוונטיים?
מ. שאואל
כן, ויש לנו אישור של המשרד בפרנקפורט שאצלם העניין הזה מוכר כחלקי נעלים

ולא כמיכלול.
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
פניתם למר ברקן בנושא הזה?
מ. שאואל
כן.
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם כך אנחנו מקווים שהנושא הזה ייבדק ושתי נתן לגביו תשובה.



ש. ברקן;

תשובה שלישית איננה נחשבת תשובה.
מ. שאואל
באותה הזדמנות בה אנחנו שומעים כי הגפות שלנו ניתנות ללא מכסים, אתם

יודעים שיש מיכסה מסויימת שניתנת לנו אבל משרד התעשיה והמסחר איננו גמיש כלל

ועיקר בכל מה שקשור בהגדלת הכמויות ובהגדלת המיכסות. גם למשרד התעשיה והמסהר

יש אפשרות להקל עלינו על-ידי קווטה נכונה.
היו"רש. ארבלי-אלמוזלינו
רשות הדיבור למר אריה בר.

א. בר;

אני שמח שלקראת סוף הדיון התברר שהבעיה של "מגה" איננה בעיה של חשיפה.

הדיון התחיל בצורה של התקפה כללית על החשיפה, היה נדמה כאילו זה האוייב הגדול

ביותר של התעשיה הישראלית, אבל התברר במהלכו שאין כל קשר בין החשיפה ובין מה

שקורה באמת ב"מגה".

שמעתי מעין מישאלה ממנכ"ל מגה שנדמה לי שאני יכול לתת עליה תשובה והיא

בקשר להשקעות חדשות שאפשר יהיה לתשקיע במפעל לצורך התייעלות. מנהל המכס אמר

כבר שנושא ההנעלה נחשב לנושא הרגיש ביותר, ובתור נושא רגיש החשיפה לגביו נעשית

בצורה מדורגת מאד. החשיפה בענף ההנעלה תימשך, כאמור, 7 שנים, לעומת 5 שנים

במוצרים אחרים. מעבר לכך הוחלט גם על-ידי האוצר וגם על-ידי המשרד שלנו להקים

קרן בת 100 מיליון שקלים שתהית מיועדת להעמיד מקורות לרשות מפעלים נחשפים.

לאלה יש סיכוי להתמודד עם החשיפה אחרי פעולות של התייעלות. הקרן עוד לא

עובדת והיא צריכה להתחיל לעבוד ממש בימים אלה, ואז, בהחלט, תהיה אפשרות למפעל

כמו "מגה" להגיש בקשה להשקיע כסף בציוד חדש שיכול להביא להתייעלות. כמובן

שכל בקשה שתגיע לקרן תיבדק לגופה. אם יימצא כי היא מוצדקת מבחינה כלכלית ושיש

סיכוי למפעל, אחרי השקעה כזאת, להתמודד בתנאים של החשיפה, המפעל יקבל את

ההלוואה, אולי אפילו מענק, כך שגם הנושא הזה יוכל לעזור לפתרון הבעיה של

"מגה".
היו"רש. ארבלי-אלמוזלינו
מה גובה ההלוואה או המענק?
א. בר
הנושא הזה טרם סוכם. סיכמנו עם האוצר רק את גובה הקרן.
צי. ביטו ו
גבירתי היושבת-ראש, אם למפעל אין בעיה, מי יאשר הלוואה או מענק מקרן

כזאת?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מדוע אתה טוען של"מגה" אין בעיה? מדוע המפעל נקלע למשבר?



צ'. ביטון;

זה משבר מלאכותי.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מר בר, מה הם מפעלי הנעלים הקיימים היום? כמה מפעלים כאלה יש?

א. בר;

המפעלים האהרים בענף הזה מתמודדים עם המצב הנוכחי, אבל אני לא יודע מה

יקרה להם בעוד 3 שנים כאשר תהליך ההשיפה יכנס להילוך יותר גבוה. מכל מקום

כרגע מועסקים בענף, בתהומי ישראל, כ-3 אלפים עובדים כאשר התפוקה של הענף בשנת

1990 עמדה על כ-150 מיליון דולר. יבוא נעלים באותה תקופה עמד על 34 מיליון

דולר, והיצוא היה 10 מיליון דולר.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מה בקשר יצור נעלים בשטחים?

א. בר;

בהקשר הזה של הדברים אנחנו צריכים להבין דבר אחד; על נעלים שמגיעות דרך

הנמל, זאת אומרת כאלה שמגיעות מאירופה או מהמזרח הרחוק, אפשר לפקח, אפשר להכין

מכס ואפשר לעשות הכל. אבל בכל מה שקשור ליבוא מהשטחים, לא רק של נעלים אלא

גם של מוצרים אחרים, אין שום אפשרות טכנית לפקח, ולא חשוב מה היא ההשקפה

הפוליטית כרגע. אנחנו מסתכלים על השטחים ועל ישראל כעל שוק כלכלי אחד עם

זרימה חופשית של סחורות. אני רוצה להזכיר לכם בהזדמנות הזאת של הדברים כי

המדיניות של מערכת הבטחון היא לעודד הקמת תעשיה בשטחים כדי שתושביהם יועסקו שם

ולא יזרמו לגבולות הקו הירוק. לצורך זה התקבל חוק עידוד הון מיוחד המיועד

לתושבי השטחים. כאשר המערכת תתחיל לעבוד יש להניח שהתפוקה התעשייתית בשטחים

תתרחב, ויכול להיות שאתה תתרחב גם תפוקת הנעלים.

נכון שהעלות בשטחים נמוכה, אבל לא נכון ששם לא משלמים מסים כיוון שהם כן

משלמים מסים. שכר העבודה שם יותר נמוך.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

כמה מפעלי נעלים יש כיום?

י. שרולוביץ';

אנחנו מדברים על "מגה", על "גלי", ועל עוד כ-20 מפעלים שמעסיקים עד 100

איש. השאר הם בתי-מלאכה קטנים שמעסיקים בין 10 ל-15 עובדים.

ההתפלגות היא לשני מפעלים גדולים, כאמור, ואחר-כך לקיבוצים שנחשבים

היצרנים הגדולים של הענף והם מייצרים את עיקר היצוא. היצרנים הגדולים הם;

דפנה, חולתה, ונאות, שבהם מדובר על בין 100 ל-200 מועסקים בכל אחד מהם. אלה

המפעלים האחרים הגדולים. מלבדם מדובר על סדר-ג ודל של כ-20 מפעלים, והשאר

נחשבים בתי-מלאכה קטנים שמעסיקים בין 15 ל-20 איש.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

כמה מפעלים כאלה יש בשטחים?



י. שרולוביץ';

אני מעריך ששם התפוקה עומדת על סדר-ג ודל של 70 מיליון.

אני מבקש לומר לחבר-הכנסת צ'רלי ביטון שאני עין בעין יחד אתו במחשבה איך

להגן על הענף, אבל בגלל זה אסור לנו לעצום את העיניים כיוון שיש לנו בעיה עם

השטחים. את כל פלח-השוק הנמוך, כל הנעלים הזולות שפעם היי קונים מאתנו, ואשר

בין היתר "מגה" היתה מספקת, היום קונים מהשטחים. צר לי, אבל אני חייב להודות

שזה המצב.

צי. ביטון;
אילו היו אומרים לי שזה העניין כי אז הייתי אומר
ניחא - - -

י. שרולוביץ';

אני לא אומר שבגלל זה "מגה" נסגרת אבל אני אומר לחבר-הכנסת ביטון שלא

צריך לסגור את העי נים. הצרכן הישראלי לא יודע אם הוא קונה - -

צי. ביטון;

לא נכון; הצרכן הישראלי יודע בדיוק מה הוא קונה. אולי עיוור לא יודע מה

שהוא קונה, אבל מי שיש לו עי נים בראשו והוא רואה, יודע להבחין בין נעל שיוצרה

בשטחים ובין נעל אחרת, גם אם אין עליה סימון. רואים את העבודה.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

בשטחים עושים עבודה די טובה.

צי. ביטון;

הייתי קופץ עכשיו לקנות לך נעלים כדי שתראי על איזו עבודה מדובר.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

עבודה לא טובה?

צי. ביטון;

גועל נפש.

י. שרולוביץ';

הרמה יותר נמוכה.

נשאלה במהלך הישיבה שאלה מדוע ממסים גפות? בקשר לשאלה הזאת אני מבקש

לומר שמתוך ידיעת המצב הקשה של "מגה" באנו לקראת המפעל הזה כל הזמן בצורה של

הטבות מיוחדות. עובדת המפעל, גבי מזל שאואל, אמרה במהלך הישיבה הזאת, לפני

זמן די קצר, כי המפעל מקבל כ-80 אלף גפות ללא מכס ובקשר דבריה אלה אני מבקש

להוסיף ולומר כי רק "מגה" ועוד מפעל אחד מקבלים את ההטבה הזאת; השאר משלמים

מכס.



מ. שאואל;

אבל זה מעט.
י. שרולוביץ'
כאשר מקבלים מתנת, אסור לומר שזה מעט. הלכנו לקראתכם מעל ומעבר רק בגלל

שידענו ש"מגה" נקלעה לקשיים. אין גבול למה שאפשר לתת, אבל אנחנו עשינו מעל

ומעבר, וכך עשה גם המשרד בכל מה שקשור לחשיפה. העניין הזה בכלל לא קשור

לחשיפה.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

זאת מיכסה?

צי. ביטון;

80 אלף גפות הם מקבלים ללא מסים, זאת אומרת שעל כל היצור הזה כמעט אין

מסים - - -

ז י' איבגי;

יש מסים.

צי. ביטון;

אני טוען כי המשבר ב"מגה" הוא משבר מלאכותי.

ז י. איבגי;

אם זה כך כי אז אני לא רואה כיצד נזכה לקבל את עזרתך. מלבד זאת עדיין לא

שמעת את דברי נציגי הוועד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אבקש להפסיק את סערת-הרוחרת. אני מבקשת מכם לאפשר לי לנהל את הישיבה.

ס. אביבי;

יכול להיות שלא הובנתי קודם נכון לכן אני מבקש להבהיר מספר דברים; 1.

משבר "מגה" העכשיווי איננו קשור בחשיפה; 2. הדיון בנושא החשיפה של ההנעלה

נקבע הרבה לפני המשבר- שאליו הגיע מפעל "מגה". לא אמרתי אף לא פעם אחת שהמשבר

ב"מגה" נגרם בגלל החשיפה. 3. כבר נערך היום דיון בכל מה שקשור למשבר

ב"מגה". אני לא מתמצא במה שקורה בוועדות הכנסת. אני אזרח המדינה ופעם בארבע

שנים אני יכול להצביע. ככזה אני חוזר ואומר כי דיון במשבר "מגה" התקיים היום

בשעה אחת-עשרה בוועדת העבודה והרווחה. כאן, בוועדת הכלכלה של הכנסת, אנחנו

מדברים על נושא החשיפה בלבד, ואני לא נכנסתי בדברי למשבר "מגה" מתוך הבנה

שהדיון הזה התקיים לפני מספר שעות במקום אחר. אם זה מקור הטעות, אני מקווה

שישרתי את ההדורים.

4. במפעלים ובתעשיה אי-אפשר לראות שנה או שנתיים שהתהליך הזה מתחיל

ונגמר, אלא צריך להסתכל על הרצף, על מה שיקרה עוד שלוש שנים בנושא החשיפה ושלא

יהיה שום צל של ספק בכך שהעניין הזה משפיע מהותית בכל תהליך של קבלת החלטות של

כל מפעל ומפעל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מצטערת מאד כל-כך שנושא אחד נדון בשתי ועדות. אנחנו קבענו לקיים את

הדיון הזה עוד בשבוע שעבר, וועדת העבודה והרווחה, אתמול, הוסיפה לסדר-היום שלה

להיום את העניין הזה בלי ידיעתנו - - -

ס. אביבי;

אנחנו איננו אשמים בכך. כאזרחים הגענו לכאן - - -

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

זה רק מוכיח שאין לכם נסי ו ן בעבודת הכנסת. אולי זאת פעם ראשונה לך מר

אביבי שאתה מופיע בישיבה בכנסת - - -
ס. אביבי
אני מופיע כאן די הרבה - - -

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה והיא תדון על המשבר ב"מגה" מבחינה כלכלית.

כיוון שכך אני שואלת; אם לא החשיפה, מה גרם למשבר במפעל שמגיע עד כדי

סגירתו? מה זאת אומרת, מר אביבי, שבוועדת העבודה והרווחה כבר דיברת, וכאן לא

תדבר?

ס. אביבי;

אמרתי שאני לא אדבר? אמרתי שלא דיברתי - - -

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אם לא החשיפה, אז מה הוא הגורם למשבר ב"מגה" מבחינה כלכלית שהגיע עד כדי

כך שאין למפעל זכות קיום? זכותנו לדעת זאת כוועדת הכלכלה של הכנסת.

ס. אביבי;

אינני מתנגד לכך, ואני מוכן להתחיל לומר עכשיו את הדברים מההתחלה.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

טוב שבירננו את עניין החשיפה וטוב שיש לנו תמונה ברורה בקשר העניין הזה

לא רק לגבי מה שקורה עתה אלא גם לגבי מה שיקרה בעתיד. אני מתחזקת עוד יותר

בדעתי שלא צריך לסגור את "מגה". מה השתנה השנה לגבי שנים קודמות כאשר מדיניות

החשיפה לא השפיעה את השפעתה?

קריאה;

היא עדיין לא משפיעה.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

היא עדיין לא משפיעה וגם לא תשפיע בעוד שלוש שנים. אם כך כי אז מה הן

הסיבות למשבר הכלכלי שפוקד את "מגה" ואשר מאיים לסגור את המפעל?
ס. אביבי
אני מתנצל בפני חברי על-כך שהם כבר שמעו את הדברים בישיבה הקודמת שישבנו

בה הבוקר, אבל אני אתחיל את דברי מההתחלה. אילו "כור" היתה צריכה היום להיכנס

לנושא הנעלים, היא לא היתה נכנסת אליו, וחלק מהסיבה אלה הם נימוקי העתיד, ומה

שהזכרתי כבר קודם בדברי, בעיית החשיפה, הקניות בחוץ-לארץ, האינטיפאדה, וכו'.

"מגה" כ"מגה" הפסידה בשנת 1973, למעט בשנה אחת, בשנת 1981/2 בגלל הנושא של

האינפלציה. אז היה רווח אינפלציוני ולא רווח מעשי. מכל מקום משנת 1986 חברת

"מגה" הפסידה 24,7 מיליון שקלים, ואז היינו צריכים לקבל מספר החלטות. חיפשנו

מספר אופציות והאופציות שאליהן הגענו היו או לסגור את החברה כולה, כיוון

ש"כור", כבעלים, לא יכולה להמשיך להעסיק חברה שמפסידה בקנה-מידה כל-כך גדול.

כיוון שכך היינו צריכים להחליט או לסגור את החברה כולה, או למכור אותה מתוך

מגמה להציל את מקומות העבודה של העובדים, או להתמזג עם חברה אחרת, ודוגמה לכך

היא מה שניסינו לעשות עם "גלי", או למצוא שותף איסטרטגי בחוץ-לארץ, או להישאר
לבד. אם להישאר לבד, כי אז נשאלה השאלה
מה עושים?

כל השותפים הרציניים שאליהם פנינו מתחום הענף, כולל "גלי", אמרו לנו

שאי-אפשר להישאר עם שני האתרים שיש לנו היום, חיפה וירושלים, וצריך לסגור את

האתר בחיפה משיקולים כלכליים. זאת היתה התשובה שקיבלנו מכל השותפים

הפוטנציאליים. החלטנו בכל זאת לנסות לבדוק את האופציה האומרת ללכת לבד

ופירושו-של-דבר הוא שהיינו צריכים להתייעל במהירות כיוון שאחרת הכל היה נופל,

ובמקביל למצוא אחת משלוש או ארבע אופציות: 1. לסגור את אחד האתרים, בחיפה או

בירושלים; 2. לסגור את שני האתרים ולעבור לאתר שלישי באזור פיתוח שיכול

להיות ביוקנעם או בבית-שמש. בבדיקות כלכליות שערכנו הגענו למסקנה שאי-אפשר

להשאיר את שני האתרים, ואז מבין האלטרנטיבות של סגירת ירושלים והשארת חיפה, או

סגירת חיפה והשארת ירושלים, האלטרנטיבה הכלכלית-העסקית הטובה יותר היתה לסגור

את האתר בחיפה ולהישאר עם האתר בירושלים כיוון ששם הרווח התפעולי יותר גבוה.

"כור" חתמה על ההסדר הבין-בנקאי אבל היה ברור שתהיינה עוד חברות שתהיינה

צריכות לסיים את תכנית ההבראה שלהן. כמה מחברי הטובים בוועד כועסים עלי אבל

מר אגמי אמר לי לפחות פעם אחת שהוא איננו מקנא בי. מדוע? כיוון שהיה עלי

להחליט מה להשאיר; או את רגל ימין או את רגל שמאל. הייתי צריך להחליט, יחד

עם חברי, היכן המקום הטוב ביותר, ולא היתה לנו ברירה אלא להחליט החלטה על-פי

שיקולים כלכליים. זאת ההחלטה שאנחנו קיבלנו. יתרה מכך; גם המומחים בארץ וכל

אותם שותפים פוטנציאליים ל"מגה" העתידית טענו אותה טענה שהשלב הראשון חייב

להיות סגירת האתר בחיפה. אישרנו את הצעד הזה במועצת המנהלים של "מגה",

בוועדת ההיגוי של הבנקי-ם, ובוועד המנהל של חברת העובדים.

אני עובר מכאן לנושא החשיפה ומבקש לומר שהנושא הזה לא פעל לגבי ההחלטה של

היום, אבל בעתיד, בעוד 3 שנים, שזה פרק זמן שאול, זמן קצוב מאד בתעשיה, כיוון

שטרם מספיקים להסתובב הנה או הנה והנה עברו כבר 3 שנים עם חשיפה. אם זאת

תיכנס לתוקף כי אז אני מקבל את מה שאמר מנכ"ל "מגה" כי אז לא רק קונצרנים אלא

גם גופים פרטיים שעוסקים היום בתחום ההנעלה, יפלו.
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. רשות הדיבור לגבי מזל שאואל.
מ. שאואל
אני מבקשת לומר למר אביבי, שמייצג את העמדה של "כור" שאתמול פגשנו את

פרופסור שישינסקי ודיברנו אתו על-כך שכולם נאחזים ולא נאחזים בחשיפה. פרופסור

שישינסקי אמר שהוא חושב ש"כור" לא צריכה להפסיק את יצור הנעלים או שהוא סומך

את ידיו על ההחלטה הזאת כיוון שאין עתיד ואין תקווה לענף הנעלים בארץ. הוא
אמר לנו
ראו מה נעשה בעולם; גם שם יש הרבה מפעלי נעלים, יש תחרות גדולה מאד

של יצוא מהמזרח, כולם נחשפים, ומתמודדים. השבתי לו על דבריו אלת ואמרתי כי

אנחנו איננו יכולים להיות כשאר העמים.כיוון שאנחנו צריכים להיות מדינה שמקיימת

את עצמה ואם כך אנחנו יכולים ללמוד שהיות והמדינה שלנו כל הזמן נמצאת במצב של

מלחמה, אין לנו סיכוי לחיות אי-פעם בשלום לכן כדאי לנו להחזיר את המפתחות

וללכת.
א. אגמי
יש סיכוי לשלום, ויש גם סיכוי ל"מגה".
מ. שאואל
מר אביבי אומר שהם ניסו את כל האפשרויות, ניסו למצוא שותף, ניסו למצוא

קונה, ואגב כך אני רוצה לשאול אתכם כיצד קונה טוב יכול לקנות את המפעל? או

כיצד שותף טוב יקנח את המפעל כאשר הוא עושה את כל החישובים? אם מדובר על 24

מיליון הפסד זאת אומרת למי שמעוניין לקנות שהוא צריך לקנות מפעל מפסיד; מפעל

שאין לו תקוה. איך מר אביבי רצה למצוא שותף למפעל מפסיד? האם יש כנות בדבריו

אלה או שזאת סתם התנערות מהדברים?

הגענו לוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין החשיפה ואני מבקשת לומר לכם כי

אנחנו חשופים לחשיפה לא במישרין כרגע אבל ישנם כמה יתרונות לארצות אירופיות

כאשר הן יכולות לקנות חלקי נעלים מהמזרח, ליצר אצלם את הנעלים, להוציא תעודת-

שוק, ולעומתם לנו אין את היתרונות כפי שיש לארצות השוק.

היה חשוב לנו מאד מאד להגיע לוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין החשיפה שכן

הייתי רוצה לשמוע ממר אביבי האם זה החיפוש כדי להציל את "מגה" או סתם כדי

לבלות עוד שעתיים משעות העבודה בוועדה של הכנסת? בחיים שלי לא חשבתי שאני

אגיע לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.

מה שאני רוצה לומר הוא שלא מוצו כל האפשרויות, ולומר שלא נותר מקום

ל"מגה" זאת בהחלט יריה מהמותן. הדברים לא נבדקו, ועובדה לכך היא שיושב כאן

אדם שלא קלטתי את שמו או את תפקידו, אבל הוא אומר שיש אפשרות לסייע מפני

החשיפה, יש קרן - - -
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם ידעתם על הקרן?
א. אגמי
לא.

מ. שאואל;

שמתי לב בתמיהה שהצטיירה על-פני הנוכחים כאשר הם שמעו לראשונה על דבר

קיומה של הקרן. אני שואלת אתכם איך יכול להיות שלא ידענו שקיימת; קרן כזאת?

מה שאני מבקשת לטעון בפניכם הוא שלא מוצו כל האפשרויות ולא ניתנה הדעת

לשאלה כיצד להציל תעשיה בישראל? אם חושבים למסחר את הקרקע כדי להפוך אותה

לקניון צר לי לומר שמזה הישוב לא יוושע, מזה לא נוכל לקיים מדינה, לא נוכל

לקלוט עליה, ובסופו-של-דבר נימצא יותר מאוחר, כמדינה, בצד השאלה כיצד ליצור
מקומות תעסוקה? וכאן אני שוב שואלת
מדוע לחפש? הרי המפעלים קיימים; צריך

להציל אותם. כתבתי דברים ברוח הזאת לחבר-הכנסת קיסר במכתב אישי ישיר וביקשתי



ממנו ומהאחרים להיות זהירים בהחלטה כיוון שלא ראיתי שפעם אחת מובילים לקבורה

אדם חי, ולא ראיתי שמוציאים מהקבר אדם מת. כיוון שכך אני שואלת: מדוע לכם

לקבור מפעל לפני שאתם בודקים את כל האפשרויות?

אני לא יודעת אם חבר-הכנסת צ'רלי ביטון מכיר אותנו, אינני יודעת אם הוא

ביקר אי-פעם במפעל שלנו, אבל גם חבר-הכנסת ביטון יודע כי כיום המפעל מייצר את

המוצרים שלו שנחשבים טובים עבור הציבור. אנהנו מוכרים את כל היצור החודשי

שלנו ואין לנו כל בעיה של מכירה; עובדה שמוצרי "מגה" נדרשים בשוק, ועובדה

שמאז שהיה רעש בעתונות הסוחרים לא הפסיקו לקנות את מוצרי "מגה" לא בגלל

שהוזלנו אותם או שנתנו להם אותם במחירי-הפסד או שעשינו מכירת חיסול. הם פשוט

רוצים לרכוש עבור חנויותיהם את מוצרי "מגה".

מנכ"ל המפעל דיבר על 600 אלף אזרחי מדינת-ישראל שנוסעים לחוץ-לארץ

ומביאים משם נעלים אבל אני רוצה להגיב על דבריו אלה ולהוסיף שאני חיה כאן 25

שנים ולא יצאתי מהארץ אף לא פעם אחת. אני לא חושבת שכולם נוסעים לחוץ-לארץ.

חבר-הכנסת ביטון אמר, בין שאך דבריו, שיש כאלה שנוסעים 15 פעם בשנה, ונרשם

כאילו 15 איש נסעו לחוץ-לארץ. מלבד זאת אם כל אחד מביא אתו 2-3 זוגות נעלים

העניין הזה מסתכם במיליון ו-800 זוגות, ולא ב-4-5 מליון כפי שצויין במהלך

הישיבה.

אני למדה מכל המהלכים שהיו ב"מגה" שאפשר להקים מאזן ולבנות תכניות כפי

שרוצים. "כור" רוצה להיפטר מ"מגה" ולכן היא תגרום לכך שיעשו מאזן שיצדיק את

חיסולה של "מגה".

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני מודה לך על דבריך. רשות הדיבור למר ז'אקי איבגי.

זי. איבגי;

חבל שמההתחלה המנכ"ל שלנו לא דיבר, ובגלל זה חבר-הכנסת ביטון התרגז כאשר

הוא אמר את מה שהוא אמר ואני לא יכולתי להאפק והתפרצתי. אנחנו 160 פועלים ומה

שעבר עלינו בזמן האחרון רק אלוהים יודע. אתמול שלחתי 4 פועלים לבית-חולים

בגלל מכתבי-הפיטורים, לפי שבועיים שלחתי 10 פועלים, ועכשיו אני רוצה שנדבר

לעניין. במפעל עובדים 165 פועלים, מתוכם 50 עולים חדשים. עד לפני 4

חודשים באו לעשות תכנית הבראה למפעל, ואז פיטרנו 30 פועלים. עניין הפיטורין

ארך חודשיים, ויחד עם מועצת פועלי חיפה הפעלנו לחץ גדול מאד כדי שהמפעל ימשיך

להתקיים. בין המפוטרים היו 2 פועלים שלא טיפלנו בנושא שלהם בצורה אישית כיוון

שמאחוריהם היו 34 שנות-עבודה. למרות זאת הם פוטרו, לא על-ידינו כאמור אלא

באמצעות בוררות, כדי שהמפעל ימשיך לעבוד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה היתה תכנית ההבראה?
זי. איבגי
קודם כל היתה מלחמה שאף אחד לא אשם בה. לא התעסקנו בעבודה חודשיים.

זה היה רבעון ראשון. ברבעון השני היו פיטורין, וברבעון השלישי אנחנו רואים

שאנחנו לא נמצאים במצב רווחי, אבל כן נמצאים במצב תפעולי.

מר בני גאון החליט, יחד עם חבר-הכנסת קיסר, ב-15 בחודש אוקטובר, לסגור את

"מגה". הם אומרים לנו שזאת ההחלטה של הבנקים, והבנקים אומרים לנו שלא מעניין

אותם איזה אתר יסגר; או ירושלים או חיפה. עד כמה שאנחנו יודעים בירושלים

עובדים 40-50 איש מהעדה, והשאר ממקומות אחרים; מהגדה, ואינני יודע עוד מהיכן.



בשטחים, בחברון, ירקא, ובעוד כמה מקומות אחרים הם עובדים אתנו כקבלני-מישנה.

אילו העובדים מכל המקומות האלה היו עובדים אצלנו במפעל כי אז היו אצלנו במפעל

בין 700 ל-800 פועלים.

מר אביבי אמר לנו כי הגזירה נהתה עלינו לא מהיום אלא מלפני שנתיים-שלוש
ובקשר דבריו אלה אני מבקש לשאול אתכם
המפעל הרי קיים 50 שנה. חשיפה היתה

לפני 50 שנה? האם חשיפה היתה לפני 30 שנה? לפני 10 שנים? כל מה שאנחנו

מייצרים בתוך המפעל שלנו אלה הם דברים שאין מביאים אותם מחוץ-לארץ. מדובר על

נעלי צבא, על נעלי פלדיום, נעלי עבודה ונעלי-בית. מכל אלה אנחנו יכולים

להתקיים בכבוד ואני מבקש אתכם לא לזרוק את ה-165 פועלים החוצה כיוון שפעולה

כזאת תעלה לממשלה פי שניים כאשר היא תצטרך לשלם להם דמי אבטלה.

אנחנו זקוקים לכל הגורמים מכל המפלגות שיעזרו לנו במיליון דולר כדי

שהמפעל יוכל להמשיך לעבוד עוד שנה.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

תודה. אני מבקשת לקבל את חוות-דעתם של נציגי משרד העבודה והרווחה

בקשר להצעת הסיוע שלי להעביר את דמי האבטלה שישולמו חס-וחלילה במקרה של

פיטורין, למפעל, כדי שהוא יוכל להבריא, במקום לפטר את העובדים. אני מבינה

שהיו תקדימים כאלה.
ב. שוורץ
מה שאני אומר דומה למה שנציג משרד התעשיה והמסחר אמר. אם מפעל נמצא

בקשיים זמניים, יש לו תוחלת תעסוקתית, וקיימת אצלו בעיה לפרק זמן קצוב שבו

חייבים להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום ויודעים שתוך חודשיים-שלושה-ארבעה

העניין אמור להסתדר, זה סיפור אחד. ב"סולתם", לדוגמה, המפעל לא היה יכול

לייצר יותר בגלל מלאים ואז נוצרה אפשרות כזאת. יתכן שהסיטואציה ב"מגה" קצת

שונה, לכן יצטרכו לבדוק את הנושא לגופו כיוון שמה שאנחנו שומעים כאן מחלק נכבד

מהמשתתפים הוא שהמפעל, כמפעל, עובד. יש לו גם עבודה וגם מכירות. זאת אומרת

שמדובר על מפעל חי - - -
מ. שאואל
נמצא כאן מנכ"ל המפעל ואפשר לשמוע מה שהוא אומר בעניין הזה.
ב. שוורץ
שמענו אותו אומר כי המפעל מייצר ומוכר את הסחורה שלו - - -
ס. אביבי
הוא צריך רק להרוויח; אין בעיה.
ב. שוורץ
הבעיה היא כלכלית ואז נשאלת השאלה האם המפעל עובד בצורה כזאת שהוא מרוויח

או מפסיד? בהמשך לכך נשאלת השאלה של התוחלת התעסוקתית ומה עלול להשתנות בעוד

3-4 חודשים? אם זאת שאלה של עזרה למפעל במימון לגבי העבר, כי אז שמענו מנציג

משרד התעשיה והמסחר שקיימת קרן שיכול להיות שהיא תענה על הבעיה הזאת.



ההצעה של היושבת-ראש לא בנויה דווקה למקרים כאלה אלא להכשרה, ויושבים

כאן חברים מהאגף להכשרה מקצועית שיכולים לספר לכם שבאותה תקופה שהעובדים

מוצאים לחופשה ללא תשלום הם נקראים לנצל את הזמן שבו הם מקבלים דמי אבטלה לשם

הכשרה מקצועית.

מכל מקום הנושא צריך להיבדק לגופו.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

תודה. רשות הדיבור למר אורי אגמי.
א. אגמי
אני מבקש להעיר מספר הערות; 1. הפניה שלנו בעניין הדיון על ההשיפה לא

היתה קשורה בההלטה על סגירת המפעל. אין בין הדברים האלה קשר. היום השתרבבו

שני הדברים יחד ולכן גם הל שיבוש בדיון בשתי הוועדות בכנסת. אומר לכם דבר

שאולי יישמע קצת הוצפני מצדי, אבל אני הייתי מביא את העניין אפילו ל-10 ועדות

בכנסת מפני שאני רואה במה שקורה ב"מגה" דבר שזועק לשמים באי-הצדק שלו.

2. בכל מה שקשור לקיום המפעל אני מבקש לומר לכם כי קודם לכל אני אדם

שמאמין לאנשים, ואני מעריך שיש קשר בעניין ההשיפה ולו בדבר אהד. המפעל לא התם

הסכם על יצוא בכמות גדולה מפני אותה חרב החשיפה. הרבה מיליוני דולרים - - -

ש. ברקן;

איך זה מתקשר עם החשיפה?
א. אגמי
אני מבקש לא להפריע לי באמצע דברי. הנהלת "מגה" אומרת כי היא איננה

מסוגלת לחתום על חוזה ל-5 שנים אם היא איננה יודעת בדיוק מה יהיה מצב המיסוי

והמכסים. אני כרגע משמש בבהינת הדובר של "מגה" - - -

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

כאשר לא היית בחדר מנהל המכס אמר שאפשר לקבל נייר מסודר ל-7 שנים.

א. אגמי;

שמעתי את דבריו ואני יודע על מה שאני מדבר. אני שואל היכן אנחנו נמצאים

בוויכוח בינינו ובין "מגה"? שמעתי את הדברים בדיוק לכן אני מעורר את הבעיה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

הנימוק הזה יורד.
א. אגמי
נכון; הוא יורד. אני אדבר על עוד מספר נימוקים שאינם צודקים בכל מה

שקשור לסגירת אתר חיפה.



אני מקבל את ההחלטות של "כור" וסבור שהכל בסדר גמור. העיקר שהצילו את

"כור". אין לי בעיה עם הנושא הזה. אני אפילו מקבל את זה שצריך למכור את

המגרש כדי להבטיח פיצויים של 400% בעוד 20 או 30 שנה לעובדים. אני בעד זה

שיבטיחו להחזיר חובות בגלל המגרש, ואני אפילו מוכן לבקש שהמגרש יהיה יקר פי

חמש יותר. לא זאת הבעיה שאני מדבר עליה. הבעיה שאני מדבר עליה היא כזאת.

בשנה האחרונה הנהלת "מגה", הוועדים וההסתדרות בחיפה עשו עבודה קשה מאד.

פיטרנו 35 עובדים ותיקים ולא ותיקים, 10 עובדים יצאו לפנסיה, התקבלו למפעל

עובדים שנחשבים יעילים וכאלה שעובדים בפריון עבודה גבוה, נפתח קו יצור חדש

לנעלים מצויינות לצורך מכירה, נפתחה מחדש מתפרה שעובדת כמעט כולה על טהרת

עולים חדשים מברית המועצות שזה היה מקצועם עוד בהוץ-לארץ והיה ברור לכל אהד,

גם להדיוט, שהצעדים האלה מביאים להמשך עבודה ב"מגה" ולא לסגירת המפעל.

אני מודיע לכם שאינני מקבל את מה שקורה עכשיו ב"מגה". אחרי כל הצעדים

שתארתי לכם זה עתה איך אפשר להבין שהם מוליכים לסגירת המפעל? זה לא מתקבל על

הדעת. לכן אני מביא בפניכם חלופות. הוועד הפועל החליט על חלופות. אני מחפש

פתרון ל-160 משפחות ואני לא רוצה לריב עם אף אחד. לדעתי יש פתרון פשוט. מי

שהחליט להעדיף כל מקום אחר על-פני היפה זאת מועצת המנהלים של "מגה" ואני הושב

שהיא החליטה החלטה לא נכונה כיוון שלהערכתי נתונים שהיו נכונים לפני 3 הודשים

לא השתנו אחרי חודשיים. הנתונים שאנחנו יודעים, מתוך הנתונים של "מגה", לא

מתוך הנתונים שקיבלתי ממקור אחר, אומרים שהתהליך שנעשה ב"מגה" הוא תהליך שיש

בו סימני-הבראה, מבלי לדבר על הסכומים של הובות העבר. אני מדבר על תיפעול

שוטף. אני לא רוצה להיות חוצפן ולומר שאפשר בחלק ממכירת המגרש להבטיח כל מיני

דברים. אני לא רוצה לומר זאת.

הדבר הראשון שאני טוען לו הוא שעל-פי נתונים כלכליים המפעל הזה, לפני

שעוד שמעתי את כל הדברים האהרים, יכול לפעול.
לפני חודש וחצי הנהלת "מגה" אמרה לנו
תשיגו מיליון דולר כמענק, לא

כהלוואה, כיוון שלא היה מאין לההזיר את ההלוואה ואני מבין זאת, ואנחנו נעשה

מאמץ להפעיל את המפעל שנה ואז נראה אם באמת אפשר להמשיך להחזיק אותו או לא.

העובדים ויתרו על שכר; על כסף. הם לא ויתרו על מלים אלא על כסף, ועל כל מיני

תנאים סוציאליים שכל עובד במדינה הזאת מקבל, וזה אולי לא לזכותם בקשר מה שהם

עשו אבל זה נרשם לזכותם היום שהם נותנים פריון עבודה יותר גבוה, והם עושים הכל

כדי להחזיק את המפעל. היום ב"מגה" יש יותר אחריות מצד העובדים למפעל. אם

כך מה קרה במשך חודש ימים? לא צריך כבר את המיליון דולר?

אמרתי קודם למר אביבי שאני אראה בצורה מאד לא נכונה אם ועדה של הכנסת
תמליץ המלצה, והנהלת "מגה" תגיד
סליחה, זה לא מעניין אותי. נכון שהיא יכולה

לומר זאת כיוון שוועדה של הכנסת לא יכולה להייב גוף עסקי, ציבורי או פרטי.

אני מדגיש כי אני אראה בכך דבר חמור מאד אם הוועדה תמליץ ותסמן סימן שיראה איך

אפשר לעזור למפעל, ושמענו בקשר לכך במהלך הישיבה הזאת מספר דברים. כדי

להבהיר את דברי אני מדגיש כי אני מדבר כרגע רק על הנהלת "מגה" כיוון שאין לי

טענות לא להנהלת "כור" ולא להסדר הבנקים, אבל יש לי ויכוח עם ההלטת מועצת

המנהלים של "מגה".

אני יודע, וזה נכון מה שאמר לכם מר אביבי. אני מבין את הקושי כאשר צריך

להחליט, אבל אני בעד לההליט, ואני תומך מאד בהצעתה הכוללת של היושבת-ראש,

חברת-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, שאומרת שאין שום בסיס שלא להמשיך ולקיים את

"מגה" חיפה, לפחות לתקופת-ביניים, אלא אם כן נוכיח לעצמנו שאיננו מסוגלים חס-

וחלילה. אני מאמין שכן מסוגלים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. רשות הדיבור למר גדעון בן-ישראל.



ג. בן-ישראל;

אני רוצה לומר שההסתדרות היתה רוצה להבטיח שהמפעל ימשיך את עבודתו. רק

זה עתה יצאנו מעניין הסבם "כור" ולקחנו עלינו 60 מיליון שקלים כדי להציל אותו,

ואפילו לא ברור לי מהיכן נממן כל זאת. ההסתדרות לא יכולה לתת לעניין שעליו

אנחנו דנים אמצעים כיוון שאין לה כסף. היא נמצאת היום במצב כזה שהיא לא יכולה

להרשות לעצמה דבר כזה. היא גם לא יכולה לכפות על הנהלת "כור", אחרי ההסדר עם

הבנקים, עניין כזה. יחד עם כל אלה החלטנו להקים צוות בדיקה של המכון הכלכלי-

חברתי שלנו יחד עם המחלקה לדמוקרטיה תעשייתית, שיראה מה המצב הכלכלי ומה הן

האפשרויות, כאשר היתה גם כוונה לבדוק את עניין הניהול העצמי. בהקשר הזה של

הדברים אני מבקש לומר לכם שהיה נסיון של "חסין אש" אשר בהתחלה הוא היה מוצלח

מאד אבל אחר-כך, במהלך הדברים, באיזשהו מקום הוא הידרדר. אבל בהתחלה, כאמור,

היתה לעניין הזה הצלחה גדולה מאד.

אני לא יודע אם הניהול העצמי מראש הוא נושא שצריך לדחות אותו על הסף - -

א. אגמי;

לא לדחות, אבל צריך לבדוק אותו. לא בודקים, ו"כור" כבר הודיעה - - -

ס. אביבי;

למה אתה אומר זאת? בודקים את העניין.

ש. בטסיקה;

זה בכלל לא אותו מודל.
ג. בן-ישראל
אמרתי שאינני יודע. לא אמרתי שאני יודע באופן נחרץ אלא אמרתי שאינני יודע

אם האפשרות הזאת לא קיימת. מכל מקום גם היא נמצאת בין שאר האפשרויות שצריך

לבדוק אותן. יחד עם זאת אני מבקש לומר לכם שהיום מזכ"ל ההסתדרות יפגש עם שר

העבודה והרווחה כדי לבדוק אם ניתן לעשות משהו ברוח דבריה של היושבת-ראש.

אולי אפשר יהיה לחשוב על פרוייקט מיוחד של גיוס אמצעים בצורה כזאת או אחרת

ואז, יחד עם משרד התעשיה והמסחר ועם הקרן המיוחדת יתכן שאפשר יהיה להעמיד סכום

מסויים לצורך העניין הזה.

המציאות היא זאת שהממשלה אומרת שהיא עומדת להקים מקורות תעסוקה ולהשקיע

בהם - - -
ס. אביבי
מר בן-ישראל, הקרן עדיין איננה קיימת.

ג. בן-ישראל;

אני לא בטוח אבל יתכן שבמאמץ משותף של משרד העבודה והרווחה יחד עם משרד

התעשיה והמסחר, ויחד עם הקרן שכבר יש לגביה ההלטת ממשלה, אפשר יהיה להקדיש

איזשהו סכום למטרה הזאת. אחרי הבדיקה, אם יבואו ל"מגה" ויגידו שיש מיליון

דולר מענק, אפשר יהיה לעבוד עוד שנה ולראות במשך הזמן מה אפשר לעשות. אינני

בטוח ש"כור" בכל מקרה תגיד; לא. אי-אפשר לעבוד רק על דיבורים ואסור להשלות

את העובדים בדיבורים.



אני מציע שיושבת-ראש הוועדה תיפגש עם שר האוצר ועם שר התעשיה והמסחר

באופן קונקרטי. אם נפנה בהצהרות ל"כור", מפניה כזאת לא יצא שום דבר. לפנות

ל"כור" בלי שיהיה שיק מונח בצד, זח דבר לא מעשי; אלה הם סתם דיבורים. אבל אם

אפשר יהיה לבנות פרוייקט מיוחד מול מצב האבטלה, ניסוי חדש, שחרי מוכרחים כל

פעם לנסות משהו כדי לפתור בעיה, ולהעמיד סכום מסויים לרשות "מגה", כי אז נוכל

לומר לעובדים שהם מקבלים מענק כדי להציל את המפעל, ובמשך השנה יתכן שיתברר שיש

עוד דרכים כדי לפתור את הבעיה. אולי אפשר יהיה למצוא איזושהי צורה אחרת של

בעלות, אולי ניהול עצמי יחד עם שותף, או כל מיני וריאציות אחרות.

ההצעה שאני מדבר עליה צריכה להעשות באופן דרמטי, תוך שבוע. היום מזכ"ל

ההסתדרות, כפי שכבר אמרתי קודם לכן, מתכוון ללחוץ על שר חעבודה והרווחה בכיוון

הזה.
מ. שאואל
אינני מבינה מדוע יש לחץ זמן כזה?

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

רשות הדיבור למר שוורץ.
ב. שוורץ
אתם צריכים לקחת בחשבון שאנחנו, כשירות התעסוקה, חייבים להפנות את תשומת-

ליבה של הוועדה לכך שאזור חיפה נחשב מבחינת מוקדי האבטלה כמוקד האבטלה בין

הגבוהים בארץ. מפעלי תעשיה נסגרים באותו אזור - - -

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

על כמה אחוזי אבטלה מדובר באזור חיפה?
ב. שוורץ
המספרים גדולים מאד. שיעור המובטלים מכוח העבודה האזרחי בחיפה מגיע קרוב

ל-6%: 5.9% , לעומת ממוצע ארצי של 4.4% , אנחנו רואים אפשרות להחמרת המצב

בתקופה הקרובה כאשר אחוז גדול מאד של עולים יגמור את מסלול הלימודים שלו, ואגב

כך אני חייב לציין כי חיפה נהשבת בין הערים המובילות מבחינת קליטת העליה. מן

הצד האחר איננו רואים באופק סיכוי למפעלים שייפתחו. בהקשר הזה של הדברים צריך

לקחת בחשבון כי חיפה היתה מבוססת כל השנים על מפעלים גדולים, והפליטה של

העובדים היתה בה תמיד בכמויות גדולות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
גם הסיבה הזאת צריכה להניע את משרד העבודה והרווחה - - -
ב. שוורץ
את כל המערכות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מדברת עכשיו על הקטע שלכם.



ב. שוורץ;

אמרתי מה שאני חושב שיכול להיות מבחינתנו, אבל ככלל אני סבור כי הבעיה

היא בעיה יותר של מציאת מקורות תעסוקה חדשים, לאו דווקה לגבי "מגה" כיוון

שזאת איננה שאלה של שלושה או של ארבעה חודשים. אני שומע מאנשי "מגה" שמדובר

על עוד שנה וגם הם לא אומרים שאם י וזרם מיליון שקל או מיליון דולר הם יוכלו

לצאת למרחב. הם רוצים לעשות נסיון של עוד שנה - - -

מ. שאואל;

לא; טעות בידך; הכוונה שלנו היא להצליח

ס. אביבי;

לא שמעת דברים כאלה מהנהלת "מגה".

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

רשות הדיבור למר יצחק שרולוביץ'.

י. שרולוביץ';

1. אנחנו רואים במפעלים שפנו לכיוון של היצוא סיכוי גדול מאד, בעיקר

המפעלים הקיבוציים שישמו כבר את העניין.

2. במהלך הישיבה דובר על-כך שעסקת-יצוא בוטלה בקשר החשיפה ואני מבקש

להתייחס לדברים האלה ולומר שאין קשר בין החשיפה ליצוא. להיפך. היצוא היה

יכול להוביל להבראת המפעל לטווח ארוך כיוון שלמפעל שעושה יצוא - לא איכפת

החשיפה.

3. יש ועדת שרים שעוקבת אחרי העניין, ואם ענף מסו י ים נקלע למשבר, בעוד

שלוש שנים היא תוכל לתקן עבורו את המצב. לא מדובר כאן על משהו כמו; חוק ולא

יעבור. אפשר לתקן דברים. אתם לא צריכים להיות פסימיים.

ס. אביבי;

אתם מבטיחים, ואחר-כך לא עומדים בהבטחותיכם.

י. שרולוביץ';

לא הבטחתנו שום דבר.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת אתכם להפסיק את סערת-הרוחות. תאפשרו לי לסכם את הישיבה.

1. אני סבורה שטוב שקיימנו את הדיון וביררנו את כל אותן נקודות שיכולות להוות

גורם למשבר שנוצר ב"מגה". שמענו הרבה מאד הצעות שיכולות להוציא את המפעל

מהמשבר ולאפשר לו להמשיך להתקיים.

הדבר ששכנע אותי ביותר בדיון שקיימנו הוא שלמפעל יש הזמנות, יש לו שוק,

הוא לא עובד למלאים, יש לו מכירות, ויש לו הזמנות. זה מפעל חי שלא דורך

במקום. על מפעל "מגה" רובץ חוב העבר שגורם לו לגרעונות ואם תנטרלו את חוב

העבר תגיעו למסקנה כי המפעל הזה איננו גרעוני - - -



ס. אביבי;

הוא כן גרעוני. הוא הפסיד מיליון ו-600 אלף שקלים - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
על זה ניתן להתגבר. צריך להבין כי היתה מלחמה - -
ש. בטסיקה
גבירתי היושבת-ראש, "כור" לוקחת 2.5% דמי ניהול; זאת אומרת מיליון שקלים

לשנה. אנחנו מבקשים שהיא תיתן את התרומה הזאת ל"מגה".

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;
החוב, או כפי שאנחנו קוראים לו
"הגיבנת" של העבר, לא העובדים אשמים בו,

ואם מדובר על ניהול כושל במשך כ':! השנים כי אז "כור" היתה צריכה לבדוק את עצמה

גם לגבי "מגה".

על מיליון ו-600 אלף שקלים ניתן להתגבר אם העובדים יטו שכם. אני נפגשתי

אתם ביום חמישי והם אמרו לי כי הם מוכנים לסייע בקשר לכך בכל מה שקשור בביצוע

תכנית ההבראה.

2. מכס: מר שרולוביץ' כבר אמר מה שאמר, וגם אני אומרת לכם אותו דבר,

כמי שעסקה בנושא הזה בכנסת, ולא ר-ק זאת אלא שהשפענו במידה מסויימת גם על גיבוש

מדיניות הממשלה בכל מה שקשור לחשיפה. השרים רצו להטיל את החשיפה מיד, בלי

רחמים, ואנחנו התעקשנו שלא. אני רוצה לקוות שלא יהיו עוד מפעלים שבגלל החשיפה

יכשלו, ואני מקווה מאד שהנושא הזה לא ישפיע על ענפים אחרים שי יקלעו בעוד מספר

חודשים למשבר. אני מתפללת שדבר כזה לא יקרה, יחד עם זאת אני חוזרת על מה שכבר

אמרנו. שמה שהשרים החליטו זאת איננה תורה מסיני. אפשר, בהחלט, לומר להם ששלוש

השנים אינן מספיקות במידה ויוכח שהגורם למשבר הוא אכן החשיפה. כיוון שכך אפשר

יהיה להאריך את משך הזמן ל-5 שנים. זאת, כאמור, איננה תורה מסיני כלפי ענפים

חלשים הזקוקים לתקופת התארגנות כדי שהם יוכלו להתחרות עם המדינות השלישיות

בתקופה יותר ממושכת.

3. קומפוננטים. היתה כנראה אי-הבנה בכל מה שקשור לעניין הזה ואני

מתפלאה עליכם שלא ידעתם שעל אלרז לא הטילו מכס. אנחנו דורשים שלא יטילו להבא

מכסים כדי להקל על הענפים הרגישים, במיוחד על ענף הנעלים. אין להגדיל את

הוצאות עלות היצור שלהם.

4. שמענו משר התעשיה והמסחר, בהזדמנות אהרת, כי עומדת לקום קרן שתסייע

למפעלים להתארגן כדי שהם יוכלו להתחרות ולהתמודד עם היבוא שיהיה. התקדמנו

קצת בנושא הזה שכן יש כבר הסכמה של האוצר על ה-100 מיליון, קובעים לגביהם

כללים, והנושא הזה נמצא לפי דעתי בשלבי סיום. אבל זה לא מספיק כיוון שצריכים

לסיים את העניין הזה מהר ככל האפשר. הביורוקרטיה לא צריכה להקשות כל-כך בכל

מה שנוגע לענייו הזה.

אני מבקשת מנציגי משרד התעשיה והמסחר למסור לשר כי אני מוכנה להיפגש אתו

בעניין הזה, וגם עם שר האוצר, כדי לעשות משהו יוצא-דופן בעניין הזה. מכל

מקום, בלי להתחשב בכך, צריכה להיות פניה לסיוע מצד "מגה" בסכום מסו י ים, ואני

בטוחה שתהיה בקשר אליה אוזן קשבת כיוון שהיום הממשלה מחפשת איך ליצור מקורות

עבודה כדי לאפשר לאנשים לצאוג. לעבוד. ליצור מקום עבודה זאת אומרת 80 עד 100

אלף דולר, ואילו במקרה הזה, אם היא תזרים מיליון עד מיליון וחצי דולר, היא

תספק תעסוקה ל-165 - - -



א. אגמי;

ל-400 איש.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

ביניהם עולים חדשים. במקום להגדיל את מספר המפעלים או את מספר הבלתי-

מועסקים זה יהיה כדאי לממשלה.

5. משרד העבודה והרווחה: מדובר על תעסוקה לעולים, מדובר על אזור רגיש

מבחינת הבלתי-מועסקים, ושמענו כבר כי מדובר על אזור שאחוז המובטלים שבו גבוה

יותר מאשר הממוצע הארצי, לכן משרד העבודה והרווחה חייב להטות שכם ולחשוב כיצד

לסייע במקרה המיוחד הזה?

6. אני מבקשת מהנהלת "מגה" שתחשוב על ענף חדש ליצוא, ואז היא תוכל לקבל

את מלוא הסיוע מהממשלה - - -

א. אגמי;

בתחום הנעלים?

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

כן; למה לא? כל דבר שמיועד ליצוא מקבל סיוע, אבל קודם כל הנהלת "מגה"

חייבת לחשוב איך לגרום לכך שהמפעל ימשיך להתקיים? הדרך הקלה ביותר היא לסגור

אותו, ואני יכולה להבין את המניעים. אבל זאת, כאמור, הדרך הקלה ביותר.

7. אחרי כל מה ששמענו היום אתם צריכים לבחון, בכל הרצינות, את כל

האפשרויות שהוזכרו במהלך הדיון, ואני בטוחה שניתן יהיה להתגבר על המשבר שפוקד

היום את "מגה" כדי שהמפעל יוכל לעלות על דרך המלך ולהמשיך לתפקד. בצורה כזאת

הוא ימשיך לתת פרנסה לעובדים שגם הם יטו שכם למאמץ שנדרש מכל הגורמים

הרלוונטיים, יירתמו ויסייעו בהתייעלות המפעל ובכדאיות הכלכלית שלו.

אני לא יודעת אם הממשלה נתנה פיצוי למפעלים שנפגעו ממלחמת המפרץ - - -

ס. אביבי;

היא לא נתנה שום דבר.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מפעלים חלשים נפגעו. מה שאני טוענת הוא שאם תבואו למשרד האוצר ולמשרד

התעשיה והמסחר עם הנימוק הזה, עם הרגישות הקיימת, ועם נושא החשיפה, ידברו אתכם

אחרת. את עניין החשיפה צריך לדחות לעוד 5 שנים, אז תהיה לכם אפשרות לבנות

תכנית, וכל זה ירשם לזכות המשך קיומו של המפעל ואי-סגירתו.

7. אני סומכת על מזכ"ל ההסתדרות שיש לו רגישות גדולה מאד לכל מה שקשור

לסגירת מפעלים ולפיטורי עובדים, שיעשה כמיטב יכולתו אצל הנהלת "כור" כדי

שהגזרה של סגירת המפעל לא תצא לפועל.

8. אנחנו נעקוב אחרי מה שקורה ב"מגה". אני מוכנה לעזור לכם, אבל קודם

לכל צריכה להיות פניה מהנהלת המפעל לשר האוצר, לשר התעשיה והמסחר ולשר העבודה

והרווחה כדי לקבל את כל הסיוע והעזרה היכולים להינתן במצב כזה כדי להתגבר על

המשבר הפוקד את "מגה".



אנחנו לא רק שנעקוב אחרי הדברים אלא נרצה לקבל מכס דיווח בעוד שבועיים

כדי לדעת היכן הנושא הזה עומד, ובנוסף לכך מן הראוי לציין בהזדמנות הזאת כי

אנחנו עומדים לרשותכם ככל שנידרש.

מ. שאואל;

אנחנו, בתור נציגי העובדים, פונים בבקשה ליושבת-ראש ועדת הכלכלה של

הכנסת, חברת-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, כדי שהיא תיפנה למזכ"ל קיסר שידחה

או יבטל בינתיים - - -

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

הפניה הזאת צריכה להעשות ל"מגה".
ש. בטסיקה
יש מכתבי פיטורים. הוועדה צריכה להמליץ להנהלת "מגה"

קריאה;

אי-אפשר להמשיך לעבוד כאשר מכוונים אקדח לעבר הרקה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

כאשר אנחנו מדברים על המשך תיפעולו, הפעלתו של המפעל, ומניעת פיטורי

העובדים, זאת אומרת שצריך לקהת את מכתבי-הפיטורין חזרה.

א. אגמי;

הפניה צריכה להעשות ל"מגה".

זי. איבגי;

אנחנו מבקשים מהיושבת-ראש שתבקש מהנהלת "מגה" לבטל את מכתבי הפיטורין,

ושזאת תודיע בחדשות ובעתונות שאין פיטורין ב"מגה" עד להודעה חדשה, אחרת המפעל

לא יוכל לעבוד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אל תעמידו את הדברים בצורה כזאת. תאפשרו לסיכום שלי להישאר כמות שהוא

ואל תצאו למלחמות. בפייטינג לא נפתור שום בעיה, אלא רק בצורה נבונה - - -

ז י. איבגי;

אנחנו מבינים אותך, אבל הפועלים שמחכים לנו במפעל לא מבינים זאת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

בסיכום שלי דיברתי על כל הדברים שצריך לעשות כדי לא לסגור את המפעל - - -

מ. שאואל;

אבל יש בידינו מכתבי-פיטורים.



א. אגמי;

כאשר היושבת-ראש מבקשת לא לסגור את המפעל, משמעות הדבר היא פניה ל"מגה"

להחזיר את מכתבי-הפיטורים.

הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני מודה לכם על השתתפותכם בישיבה.

הישיבה הסתיימה בשעה 16.25

קוד המקור של הנתונים