ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/07/1991

הצגת תכניות להקמת משטרת תנועה ארצית; חוק המים (תיקון מס' 8), התש"ן- 1990הצעתו של ח"כ מיכה גולדמן; מסקנות ועדת הכלכלה בנושא פיתוח מואץ בגולן - המשך דיון; מסקנות ועדת הכלכלה בנושאים; ירידת מחירי הפטמים - ירידה וקוץ בה, הצעה לסה"י של ח"כ גדליה גל. מספר 4081. ענף הלול. מס' 5360. הצעה לסה"י של ח"כ גדליה גל

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 303

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד/ י"ג באב התשנ"א, 24.7.1991, בשעה 9:10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גדות

מ. גולדמן

ג. גל

פ. גרופר

ש. דורון

ע. זיסמן

ע. סולודר

ש. עזרן

א. פורז

ד. תיכון

מוזמנים; ד. לינק, ס/מנהל המינהל לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה

ד. צור, משרד הכלכלה והתכנון

ב. מאיר, המינהל לבטיחות בדרכים

י. טרנר, רב-ניצב, מפכ"ל המשטרה

ג. לסט, ניצב, ראש אג"ם, משטרת ישראל

א. עמית, תני'צ, עוזר ראש אג"מ, משטרת ישראל

י. בינג, תנ"צ, עוזר ראש אג"ת, משטרת ישראל

ד. טביב, נצ"מ, ראש מחלקת התנועה, משטרת ישראל
יועץ משפטי
צ. ענבר

מזכירת הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

(1) הצגת תכניות להקמת משטרת תנועה ארצית

(2) מסקנות ועדת הכלכלה בנושאים;

ירידת מחירי הפטימים - ירידה וקוץ בה. מס' 4081: ענף הלול, מסי- 5360

(3) מסקנות ועדת הכלכלה בנושא הצויד בפיתוח מואץ של הגולן, מס' 4025

(4) חוק המים (תיקון מסי 8), התש"ן-1990 - הצעתו של ח"כ מיכה גולדמו



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני פותחת את ישיבת ועדת הכלכלה.

(1) הצגת תכניות להקמת משטרת תנועה ארצית

אני מודח למפכ'יל המשטרה על הענותו ונכונותו

לבוא להציג לנו את התוכנית במלואה. כי במסגרת ועדת המשנה שבראשה עומד

ח"כ זיסמן, וגם במליאת הוועדה קיימנו מספר דיונים על משטרת תנועה

ארצית, תמכנו בהקמתה בלב שלם, ונאבקנו בנושא זה. עוד בהיותי חברה

בוועדת הפנים תמכתי ברעיון הקמת משטרת תנועה. סוף סוף הנושא קרם עור

וגידים, והוקצו גם אמצעים לנושא הזרז, אמנם לא מלאים. לכן התוכנית לא

תופעל במלואה, אלא תופעל בשלבים. נשאלת השאלה, אם השלבים הללו מלכתחילה

יהיו במסגרת משטרת תנועה ארצית, או שיהיה זה טלאי על גבי טלאי, עד

שתושלם כל התוכנית.

אנחנו יודעים להעריך את החשיבות של הקמת משטרת תנועה ארצית ואת נוכחותם

של שוטרים בכבישים ובצמתים. אנחנו תולים בה הרבה תקוות, ונקווה שהתקוות

הללו לא תתבדינה. אנחנו תולים הרבה מאוד תקוות בהקמת משטרת תנועה

ארצית, בהפעלתה החלקית ובמלואה, להקטנת הקטל בדרכים. זה, כמובן, אמצעי

נוסף, הוא לא בא במקום הכלים והאמצעים האחרים ששוקדים עליהם ופועלים

להגברתם. אבל אנחנו יודעים עד כמה זה מבטיח כאשר יש שוטר על הכביש,

ואיך הנהג מתנהג במקרה כזה על הכביש. אנחנו יודעים שהנהגים נזהרים כאשר

יש משטרה על הכבישים, ואינם משתוללים.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות מקרב לב, גם בשם יו"ר ועדת המשנה, ח"כ

זיסמן, וגם בשמי ובשם כל חברי הוועדה, את מפכ"ל המשטרה אשר נכונותו

והסכמתו להקים משטרת תנועה נתנה דחיפה רצינית, וכמובן, גם הסכמתו של שר

המשטרה. הוויכוח היה עם מפקדי המחוזות, שלא כל כך רצו להוציא זאת

משליטתם. התחלנו להיאבק על הנושא הזה עם מפכ"לים קודמים שהביעו לכך

התנגדות. הסכמתו של רב-ניצב טרנר אכן נתנה את פריצת הדרך להקמתה של

משטרת תנועה ארצית וחיזקה אותנו במאבק אותו ניהלנו.

תבוא על הברכה אתה, המשטרה שאתה עומד בראשה. לנו יש מלוא ההערכה

לשוטרים על העבודה הקשה והמסורה שהם ממלאים, על אף השגיאות. גם הם

בני-אדם, בשר ודם. את השגיאות אנחנו מבקרים, ולא עוברים עליהן לסדר

היום.

י. טרנר; תודה רבה. אני מודה על המלים, ואני מקווה

שנצליח לממש את התקוות.

הרצון להקים משטרת תנועה ארצית הוא ללכת בדרך חדשה, שונה מבעבר. כולנו

חיים בהרגשה, שבעצם לא הצלחנו לשנות את הנוסחה שסופה הוא הרוגים,

פצועים, תאונות. יש לנסות דרך אחרת, שאולי היא תהיה הדרך שתקטין את

תאונות הדרכים ותקטין את מספר ההרוגים. זה המבחן שלנו. המבחן שלנו הוא

פשוט להקטין את ההרג בדרכים ואת תאונות הדרכים.

אחרי הרבה דיונים קיבלנו את הרעיון האומר, שלפני שאנחנו משקיעים כמות

אדירה של אמצעים ואנשים, ננסה את המודל בטכניקה של מודל מוקטן. בחרנו

לצורך המודל המוקטן את מחוז המרכז ואת המחוז הצפוני, כאזורים

גיאוגרפיים, את הכבישים הבין-עירוניים בלבד, עם 150 איש שקיבלנו למשימה

הזאת, עם כ-30 כלי רכב שקיבלנו למשימה הזאת, ועם מדיניות של הפעלה

מרכזית בדגם של משטרת תנועה ארצית, עם הכנסה של אמצעים נוספים כגון

תיגבור כוחנו באופנועים נוספים, הוספת מסוק, שאני מקווה שעד לפתיחה או

ממש בתחילת הפתיחה של פעולות משטרת התנועה יהיה לנו גם מסוק משלנו,



שנוכל להפעיל אותו בזמן שנרצח, ובאופן שנרצה, להעמיד אותו בכוננות

וכיו"ב.

אנחנו מתכננים לצרף למבצע את המערכות החדשות שנערכנו להן יחד עם משרד

התחבורה, המכשיר למדידת מרחק מחירות, המרום, התרשמנו מהמכשיר לפני

כשבועיים. ראינו שלמכשיר יש יתרונות רבים ורמת דיוק גבוהה, ונוכל

להשתמש בו לאכיפה ולהחזקה של הפיקוח באיכות וברמה הרבה יותר טובה. זה

יקדם את הענין של האכיפה והפיקוח.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם זו מצלמת הווידאו?

י. טרנר; זה בנוסף. זו מצלמה, שמותקנת בצדי דרך ועל

גשרים, ושמגלה מרחקים לא נכונים בנטיעה. היא

גם מצלמת מהירויות מדוייקות, כשנוטעים במהירויות פרועות. זה יכול לעזור

מאוד לאכיפה. נרכוש את המכשירים בעזרת משרד התחבורה ומינהל הבטיחות,

ונציב אותם באיזורי הניטוי, גם בצפון וגם במרכז. אנחנו בטוחים שיש בזה

משום עזרה לענין כולו.

כאמור, נשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו בדמות מכשירי הווידאו, נעזר

במערכת המשמר האזרחי, ביחידות התנועה המתנדבות. אנחנו עורכים את

כוחותינו הסדירים וגם את המתנדבים כדי לקיים נוכחות. אנחנו נמצאים כרגע

בפעילות שמשתדלת מאוד מאוד לאתר את המקומות שלשם נשלח את הכוח. אנחנו

לא רוצים לבזבז את הכוח על כבישים צדדיים או על כבישים שאין בהם משום

סכנה, או על כבישים שאין בהם תנועה והם לא "מייצרים" תאונות דרכים

והרוגים. אנחנו יודעים היום בבטחון רב מאוד מה הם המקומות הבעייתיים

והקשים, שם הנוכחות שלנו חייבת להיות משמעותית. זה מתאים לתאוריה,

שהיכן שישנן תאונות, אם תהיה יותר משטרה, יש סיכוי שהנהיגה שלנו תהיה

שונה. אנחנו חייבים לכוון את הכוח, להיות מאוד ממוקדים בהפניית הכוח אל

המקומות הנכונים.

יש לנו גם אנשי אג"ת, אגף התכנון שלנו, שפועלים בתיאום עם משרד התחבורה

והמינהל לבטיחות בדרכים, גם עם אג"ם שמופקד על כל הענין יחד עם ראש

מחלקת התנועה, שבנוסף לתפקיד ראש מחלקת התנועה יהיה גם מפקד משטרת

התנועה של תחילת הדרך. עשינו חלוקת כוח אדם, קיימנו דיון ממצה, כדי

לראות שאנחנו מחלקים את 150 האנשים באופן נכון ומדוייק, כך שנפנה אותו

לא לפי הגודל הטריטוריאלי של המחוז הצפוני, אלא לפי החסתברות המוכרת

לתאונות דרכים ולהרוגים, שהם רבים יותר באיזור המרכז, אף שהוא קטן יותר

גיאוגרפית. לכן אפשר לראות שקצת יותר התווספו למחוז המרכז, 78 מתוך

150, וכך אנחנו עומדים בסופו של דבר עם החלוקה של כוח-האדם.

- במשטרת התנועה של מחוז המרכז יהיו 130 אנשים. כלומר, הכוח הקיים פלוט

התוספת.

- במשטרת התנועה של מחוז הצפון יהיו 145 איש.

- סה"כ על הכבישים הבין-עירוניים בשני התחומים המוזכרים יהיו 275 איש,

שכוללים את 150 הנוספים.
- בנושא כלי הרכב
מספר כלי הרכב הקיימים הוא 51, ומתווספים עוד 28-30

כלי רכב, כך שנגיע למספר של 79 כלי רכב.

אנחנו לוקחים תוספת מירושלים, כי אנחנו מוסיפים קטע דרך שלא היה כלול

במרכז ובצפון, זה קטע הדרך משער הגיא עד לירושלים. את הקטע הזה אנחנו

מוסיפים כקטע לפיקוח משטרת תנועה ארצית, כדי שתהיה שלמות בכביש שבין

תל-אביב לירושלים, ולא לקטוע אותו באמצע, ולהגיד שהוא שייך למשחק אחר.

עשינו גם שינוי ארגוני קטן, כדי שזה יצורף לענין.



במה שקשור לשלבי ההקמה. שלב א', בו אנחנו נמצאים עכשיו, הוא שלב של

תכנון ואיסוף כוח אדם. אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד לאיתור כוח

אדם.

ראוי שהוועדה תדע, שטכניקת האיתור היא כזאת שאנחנו שודדים את המחוזות

ואת התחנות ואת המרחבים וכלי הרכב של משטרת ישראל, את האנשים הטובים

ביותר. קבענו קריטריונים מאוד גבוהים לאלה שישרתו במשטרת התנועה. לקחנו

שוטרים מיומנים. את 150 הנוספים אנחנו מגייסים חדשים, הם יגוייסו אל

התחנות הקיימות, ומהתחנות הקיימות נשלח החוצה אנשים טובים, שאחרי הכשרה

של שבוע-שבועיים, שזה מה שאנחנו עושים, הם יכולים לצאת לדרך. לכל אחד

מהם יהיו קורסים משטרתיים, קורס שוטרים בו 4 חודשים, קורס סמלים בן 3

חודשים וחצי. כלומר, הם כשירים כולם כשוטרים. אנחנו מוודאים שאיו להם

שום בעיות משמעת, אנחנו מוודאים שאיכותם נחשבת כטובה ומעלה. בענין הזה

אנחנו עושים מלחמה לא קלה עם המפקדים, שלא רק שבחלקם לא אהבו את הרעיוו

של משטרת תנועה ארצית, אלא שהם גם לא כל כך רוצים לוותר על האנשים.

הרוב מבינים את העניו.

אנחנו עכשיו בשלב של איסוף האנשים, כבר מחצית ממספר האנשים נמצאים

אצלנו במסגרת משטרת התנועה, במסגרת ההכשרות, במסגרת ההכנות. בימים

הקרובים נשלים את המספר של 150. אני מניח שבחודש הקרוב נגמור את כל

ההרצה, את כל תחילת ההפעלה, גיבוש הכוח, ההדרכות, הכנת כלי הרכב,

שעדייו לא את כולם קיבלנו. את הכסף קיבלנו רק עתה, ואני יכול להגיד

שלקחנו כלי רכב שהיו מיועדים למשימות אחרות, של בילוש למשל, והעברנו

אותם לתנועה. הבילוש יקבל את הרכב בעוד חודש וחצי-חודשיים. לקחנו

משלנו, כי אנחנו רוצים להריץ את העניו קדימה.

אם הכל יעבור בשלום, לקראת אמצע ספטמבר נהיה בכוח מלא. ייקבע תאריך,

ובאותו יום 150 שוטרים נוספים עם כלי הרכב, עם האופנועים, יפרצו לדרך

וזהו.

ע. זיסמו; האם יהיה להם אלזח סימו זיהוי מיוחד?

י. טרנר; עוד לא סיכמנו על הסימו המיוחד, אנחנו רוצים

את זה.
יש, לנו בעיה
חלק מאנשי התנועה נמצאים עדייו בלשכות או במקומות שהם לא

שייכים למשטרת התנועה. אם אנחנו רוצים לעשות את ההבחנה ביו משטרת

התנועה לביו אחרים. זו ההבדלה שתרמז על מה שיהיה בעתיד, כשאנחנו נהיה

במשטרת תנועה בכל רחבי ישראל. לכו צריך להשקיע בעניו הזה קצת יותר. עוד

לא גמרנו את העניו, ואנחנו באמת מתלבטים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
איך יהיה זה מאורגו למעלה? מי יעמוד בראש?

י. טרנר! דני, הוא מפקד משטרת התנועה. איו יותר

בעיות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מתי מתחיל השלב הנוסף? התוכנית במלואה.

י. טרנר! התוכנית היא בת 21 חודש. יש לנו ועדת היגוי

שמלווה אותנו כל הזמו, יש לנו ועדת ביקורת

ובה אנשי טכניוו.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מי בוועדת ההיגוי?

י. טרנר; ראש אג"ם.

ג. לסט; עם נציג האוצר, עם נציגי האגפים במטה, עם

אגף התכנון, עם מינהל הבטיחות. ליד זה יש

לנו צוות ניסוי שמלווה את כל הפרוייקט הזה עם פרופ' אדוארד מהטכניון,

אנשי המינהל, יעקב בינג מול צוות ההיגוי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לאן תגיעו מבחינת התוכנית הכוללת! מה מספר

השוטרים שיהיה! מהי התוכנית בכללותה!
י. טרנר
לא אושרה לנו אלא התוכנית המקוצצת בשלב זח,

שהיא תוכנית נסיונית, הבאה ללמד את כולנו,

כולל את האוצר, האם ב-21 החודש שנקבעו לצרכי הניסוי, עם 150 האנשים

ו-30 כלי הרכב, האם יהיו 10 אחוזים הרוגים פחות, והאם תהיה בזה משום

הוכחה. לא ברור עדיין מה צריכה להוכיח הצלחה, מה זו הצלחה: האם פחות

פצועים! האם פחות הרוגים! לכן נצטרך להגיע בסוף, גם בהצגה וגם תוך כדי

הפעולה, להצגה מול הציבור. צריך להציג מה היתה המטרה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם הצבתם בפניכם איזה שהן מטרות!

י. טרנר; כן. עוד לא הגענו לשורה התחתונה, האם הצלחה

של 5 אחוזים זוהי הוכחה להצלחת משטרת

התנועה. אם לא חל שינוי ב-21 החודשים, האם זו הצלחה. אינני יודע, כי

תמיד ייאמר שהתווספו כלי רכב, התווספו נהגים, הקילומטרג' לא השתנה,

החמסין היה באותה שנה 2 אחוזים מעל הממוצע הרב-שנתי, דברים רבים יכולים

להאמר. לכן היום לומר דברים זה קשה. נצטרך להציג את זה באופן חכם,

שכלתני, ואני מקווה שנצליח לשכנע. יכול להיות שנראה שדווקא ב-21 חודש

האלה של הניסוי קרו קטסטרופות, חס ושלום, ואז שוב נגיע לכאן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; יכולים להיות דברים בלתי צפויים, זה דבר

אחר.
י. בינג
כפי שהציג המפכ"ל, מספר תאונות הדרכים מושפע

מכל מיני גורמים נוספים, ולא רק מאכיפה.

אנחנו נעשה את ההערכה במקביל בשני מישורים. קודם כל במישור של תאונות

דרכים. נבדוק מה קרה, הן באיזור הניסוי והן באיזורים אחרים. אבל בנוסף

לזה, נבדוק את ההתנהגות של הנהגים באיזור הניסוי. נשים סטודנטים

מהטכניון במקומות סמויים, והם יספרו עבירות תנועה. הם יהיו בצמתים

ויבדקו אי-מתן זכות קדימה, או שיהיו להם מכשירים ויבדקו את המהירות ואת

המרחקים בין כלי רכב. נראה במשך 21 חודש האם היה שינוי בהתנהגות

הנהגים, בנוסף לבדיקה של תאונות הדרכים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ישנה שאלה נוספת שאני שואלת, כי בכל-זאת

גורם מכריע בתאונות הוא הגורם האנושי. נשאלת

השאלה, האם גם בתקופה הזאת של הניסוי אתם, יחד עם משרד התחבורה וגורמים

אחרים, תפעלו באילו צעדים לנקוט כדי להביא לשינוי בהתנהגות של נהגים!



י. טרנר; הבעירו של התנהגות הנהגים זו אחת הבעיות

הגדולות שבכלל אנחנו עומדים בפניה, ועד כמה

בכלל אנחנו בתור משטרה אחראים על כל מה שמתרחש במדינה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני לא אומרת שאתם אחראים.

י. טרנר; השאלה היא, האם אנחנו עכשיו נתחיל לעשות

יותר פעילות בבתי-הספר, ועל-חשבון איזה

תקנים. יש לנו תקנים, והכל בא על חשבון תקנים. האם להוריד את המלחמה

בסמים לטובת הענין? האם פחות להילחם באינתיפאדה לטובת הענין? אני חושב

שקשה לנו להשתלט על כל החזיתות כל הזמן. לכן כשאנחנו מוסיפים אמצעים,

מסוק, משמר אזרחי, אני מניח שנעסוק בענין הזה. יש לנו אלמנט טוב לעסוק

בו גם בבתי-הספר, לספר את סיפור משטרת התנועה, את סיפור העשייה שלנו.

יהיה חומר למדריכות הזהירות בדרכים, אם לזה התכוונת. אני מניח שאנחנו

נעסוק בזה לא מעט. חשוב לי מאוד לחזור ולומר, שיושבת כאן חבורת אנשים

שמאמינה שבעזרת אכיפה, בדרך של משטרת תנועה, אפשר לקדם את הנושא. אבל

אנחנו מאוד רוצים לחזור ולהזהיר שאנחנו לא "בעלים" יחידים על מה שמתרחש

בכבישי מדינת ישראל. יש עוד שותפים לשמחה הגדולה זו. צריכים להילחם

בעתונות בעייתית מהסוג אומר שאנחנו נותנים כיסוי למשרד התחבורה, אנחנו

נותנים עלה תאנה עם ההסכמה שלנו למשטרת התנועה, וזה שום דבר לפרוק כל

חוק, ולרוץ באופן חופשי על הכבישים. יש טענות גם מהסוג הזה, מצד אנשים

שכביכול אמורים להיות מנוסים. כלומר, אנחנו מתקדמים תוך קשיים עם אמונה

שאפשרי הדבר, עם ידיעה שאנחנו לא לבדנו במלחמה הזאת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתם הולכים לקראת דבר חדש. איך הדבר הזה

יבוא לידיעת כלל הנהגים, שידעו שעכשיו תהיה

יותר ביקורת על הכבישים, שידעו שאמצעים כאלה וכאלה יינקטו,שהנהגים

ידעו, שיקחו את הדברים האלה בחשבון כאשר הם על הכביש?
ע. זיסמן
אנחנו כבר ברכנו כמה פעמים, ואנחנו חוזרים

ומברכים. מאז שהמפכ"ל מסר את ההודעה שלו

ב-19 בפברואר, לא ידענו איך תסתיים המלחמה ב-28 בפברואר, אבל ידענו

שתהיה משטרת תנועה.

מה שאני רוצה להבין הוא, האם אפשר לפרט ולהדגיש ולהבליט מה יהיו עכשיו

ההבדלים בין שני המחוזות האלה לבין שאר חלקי הארץ. את זה צריך להגיד

מראש. המשטרה ממשיכה למלא את יעודה ואת תפקידה, ואת מה שמוטל עליה בכל

חלקי מדינת ישראל. היא פועלת במבנה אחר בשני מחוזות. השאלה היא מה יהיה

ההבדל.

אני מבקש מאוד להבליט את העובדה שכבר צויינה בהזדמנות קודמת, שזה מגיע

עד ירושלים. היו שאלות למה ירושלים לא נכללת, אני יודע את הסיבות, ואני

מקבל את הסיבות לכך. אבל צריך להבליט את העובדה שמדובר שזה יהיה עד

לירושלים, וזה גם נאמר לנו בהזדמנות קודמת. צריך לדעתי להבליט זאת

ברבים.

אני רוצה לקרוא בפניך מה אמרה ועדת החקירה הפרלמנטרית:

"ארגון נפרד של משטרת תנועה ארצית בדומה למשמר הגבול ולימ"מ תעלה את

רמת המיומנות והביצוע של השוטרים העוסקים באכיפת החוק, היא תאפשר שימוש

יעיל וגמיש יותר במשאבים, זאת ניתן לבצע ללא תוספת מפקדות מיותרות.

משטרת תנועה כזו גם תוכל לשפר את דרכי שיתוף הפעולה שבינה לבין



המתנדבים, ותעמוד במבחני ביצוע והשגיות הרבה יותר קשיחים ממה שמקובל

היום. אחריות ביצוע - שר המשטרה, תקופת ביצוע - שנה אחת", ואנחנו

יודעים את ההיסטוריה.

השאלת שלי היא, בהמשך למה שציינת יו"ר הוועדה, איזה שינויים יהיו עכשיו

ביחסי הגומלין ובעבודה המשותפת עם הרשויות המקומיות וכל הארגונים

האחרים שכפי שאתה מציין. אתם לא נושאים באחריות, אתם לא נושאים באחריות

הבלעדית. איזה שינוי יהיה? מה זה מחייב?

ש. דורון! קודם שאלה, ולאחר מכן מישאלה. אנחנו הרי

הולכים להוצאה כספיה ואנחנו תמיד מוצאים

דרכים להוציא עוד כסף. השאלה היא אם אנחנו יודעים גם להפסיק הוצאות

שאינן חיוניות, ולפעמים בזבזניות ומיותרות.

אני לא יודעת אם השולחן הזה והוועדה הזו מוסמכים לדון במשמר האזרחי, אם

הוא עוד קיים. צריך היה איכשהו לשלב את שני הדברים, משום שהתקציב של

המשמר האזרחי, ואשמח מאוד אם יוכיחו לי שאני טועה, אבל יש לי חששות

כבדים שאני לא כל כך טועה, שהוא מחטיא את המטרה, שאיננו ממלא את יעודו.

והייתי רוצה לדעת כמה זה עולה לעם ישראל. יכול להיות שאותה משטרת תנועה

תוכל לפקוח גם עין כשרואים אותה ברחובות הערים.

י. טרנר; משטרת תנועה ארצית היא בין-עירונית, היא לא

עירונית.

ש. דורוו. אני מדברת על המשמר האזרחי. אני אשלב בהצעת

חוק במושב הבא את הנושא. כבר כמה שנים שלא

נתקלתי במשמר אזרחי, ואני הולכת הרבה בערים. גם באיזורים אחרים של

העיר, לא רק היכן שאני גרה, אני לא נתקלת בהם. תמיד אומרים שאין כסף.

אני תמיד אומרת שאם אין כסף, יגידו מאין לקחת, ולכן אני חושבת שאני

הולכת כאן לשלב משהו.

שאלה ומישאלת לגבי משטרת התנועה, שכמובן היא בין-עירונית. אני מקווה

שכבר לא קיים בתוך הערים המחזה. הזה של שני שוטרים עם הדו"ח, שאחד כותב

ואחד מחזיק את הפנקס, בדיחת שהיתה מאוד נכונה. הבריטים ניהלו אימפריה

בשיטות פשוטות, היתה להם שיטה מאוד פשוטה של שוטרים שרכבו על אופנוע,

ופחדו מהשוטר על האופנוע שרשם את הדו"ח.

יקימו משטרת תנועה, שבעיני היא מאוד חשובה, ואני מאוד חוששת שיהיה מרכז

עם סניפים, עם מנגון, עם טלפונים וכל המיכשור המודרני ביותר, ובכבישים

כמעט שלא נראה שוטרים. הייתי רוצה ללכת בשיטות לא מתוחכמות, אבל שיראו

וירגישו את השוטרים. אנחנו הרי איכשהו גאונים בסיבוך כל נושא פשוט.

מקימים מנגנון קודם כל, ואחר כך לא נשאר כסף לפעולות. זה קיים בהרבה

שטחים, אתם לא ממציאי השיטה, ואני מאוד מקווה שהמשטרה לא תלך בדרך

הזאת.

מ. גולדמן! אני רוצה לברך על הקמת משטרת תנועה. אני

חושב שמשטרת תנועה קמה, אפשר היה להגיד שהיא

קמה באיחור, אבל טוב היום מאשר לדחות זאת עוד בשנת או שנתיים, וחבל

שהיא לא קמה לפני שנים. משטרת תנועת תעסוק אך ורק בכבישים

הבין-עירוניים ולא תיכנס לתחום העיר, משום ששם אין בעיה כל כך גדולה.

נכון שיש בשעות מסויימות בעייתיות של נסיעות בלילה, שמנצלים את התנועה

הדלילה בשעות הלילה, אבל הבעיה הגדולה שלנו היא נוכחות גדולה יותר.



לגבי כלי הרכב, צריך להגדיל את מספרם, ובעיקר להצטייד בכלי רכב יותר

חדשים. להעביר רכב של התנועה של היום לטובת מבצעים אחרים, ואני מדבר על

כל החקירות והמשימות האחרות, שם לא יקרה שום דבר אם תהיה נסיעה איטית

יותר, ויגיעו לארוע 10 דקות יותר מאוחר. לגבי תנועה, צריך להיות רכב

חדיש, רכב שיוכל להתמודד, ולא שימלאו בתקנים האלה כלי רכב שהוציאו

מהתחנות בגלל לחצים שיש על מפקד המרחב ועל מפקד המחוז.

י. טרנר; אתה לא אומר את זה מפני שאתה יודע.

מ. גולדמן; לא, אמרתי מראש שאני לא יודע.

י. טרנר; אמרתי בתחילת דברי, כאשר אתה לא היית,

שלקחנו את כלי-הרכב החדשים של הבילוש שהגיעו

עכשיו, כי משטרת התנועה קיבלה את התיקצוב שלה מאוחר מדי. אם אנחנו

עכשיו נתחיל לקנות כלי רכב, תעבור חצי שנה.
מ. גולדמן
זהו שיקול נכון.

ח"כ זיסמן, יו"ר ועדת המשנה, יודע איזו

בעייתיות נוצרת מכך שאין נוכחות מספקת על הכבישים. חלק גדול מהתאונות

הן כתוצאה מכך שלא רואים את נוכחות המשטרה על הכבישים. אני חושב שעשית

מעשה נכון בתחילת כניסתך לתפקיד, שחייבת את כל רכב המשטרה לשים את

המנורה הכחולה ביציאה מהבית לעבודה, או מהעבודה הביתה. זה מגביר את

הנוכחות של המשטרה על הכבישים, וזו היתה פעולה וניצול נכון של

המשטרה.

אני רואה במשטרת התנועה דבר חיוני וחשוב, והייתי מוסיף ליד זה, כוועדה

שממונה על הענין הזה, גם את נושא הכבישים. לא די שתהיה משטרה ותהיה

נוכחות של משטרה. אני חושב שבנושא של בטיחות בדרכים יש פה שילוב של כל

הגורמים, גם של משרד השיכון כאחראי על הכבישים הבין-עירוניים, וכמשרד

התחבורה על צמתים ועל כל עזרה וסיוע בנושא הבטיחות. אני חושב שעם שלושת

הגורמים האלה אנחנו מגיעים לעידן חדש, והעידן החדש הזה חשוב.

הייתי מעלה כאן נושא חשוב, אולי התערבות חיצונית. אני חושב שהאיש שעומד

בראש המערכת הזאת, ואני לא נכנס כרגע לשמות, צריך לקבל מעמד בכיר יותר,

משום שיש חשיבות גם לאיש שעומד בראש הענין. אנחנו חיים במדינה, שגם

האיש שעומד בראש מערכת כזאת, חייב שיהיה לו מעמד מיוחד. משטרת התנועה

הפכה להיות בשורה עם כל המשמעויות שיש לה מסביב. כוועדה אנחנו רק

צריכים לברך על צעדים מהסוג הזה.

ג. לסט; כל השינוי הגדול שיקרה כתוצאה מהפעלת משטרת

התנועה בכבישים הבין-עירוניים הוא בעצם

השליטה המרכזית של האדם, קרי, ראש משטרת התנועה הארצית. הוא יבחן את

הפעילות יום יום, לילה לילה. אנחנו בתוספת נכנסים גם לפעילות לילה, דבר

שכמעט לא קיים על הכבישים.

לא נחזור על כל עבודות הדוקטור שנכתבו בתחום הזת. אבל מסתבר שבכל מקום

שאתה לא נמצא בו ולא נוכח בו כל הזמן, אתה יכול להעלם ליומיים-שלושה,

לשבוע, ועדיין יש ההשפעה המצטברת על הנהג. זה כמו לגבי מי שנוסע

בלוס-אנג'לס או במקומות אחרים. אנחנו לא רואים משטרה בדרך, אבל אתה

פוחד בכל פעם לעלות על ה-50 מייל, שמא הוא יגיח לך מאיזה שהוא מקום.



בקטע הזה אנחנו נשפיע גם על התנהגות הנהג. אנחנו מאמינים שנשפיע. לכן

נערך הניסוי עם הטכניון, ונעשה מעקב צמוד. כלומר, פה יהיה מהפך בנושא.

הניצולת תהיה טובה יותר, משום שבשיגרה לא יוכל מפקד המחוז להשתמש

בכוחות האלה. כמפקד אתמול היתה לי בעיה בנתניה. בא שר התיירות לבקר,

ואני צריך ללוות אותו עם 80 איש, לכן אני מוריד את התנועה. היום הוא לא

יכול לגעת באנשים האלה. היום, גם אם יבוא ראש-הממשלה או יבוא נשיא

ארה"ב, אי-אפשר יהיה להפנות את האנשים האלה בלי אישור המפכ"ל. כאן

הרווח הגדול והענייני. כל מה שאנחנו הולכים להשקיע, הוא בתנועה. זה

יהיה המהפך. זה ילווה בהסברה, אני קורא לזה הסברה אגרסיבית. בענין הזה

נצטרך לפעול בחוזקה, כדי להביא את זה למודעות הציבור, למודעות הנהגים,

פורמולה שלמה כזאת שבעזרתה אולי נצליח גם לשנות את התנהגות הנהג, אבל

לא את חינוכו הבסיסי לפני שהוא קיבל רשיון. יש דברים שאינם משתנים. אני

מבין את הזהירות, כי אנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו את הכל. אבל לפחות

בקטע הזה, גם אם לא נצליח, נוכל למדוד את הענין, וזאת יעשה צוות הניסוי

המקצועי.

לגבי נוהל ההפעלה. יו"ר הוועדה מכירה, שהקמנו בזמננו את משמר הישובים

לגבי גניבות חקלאיות, וגם אז היתה בעיה, איך אתה לוקח יחידות בתוך תחום

טריטוריאלי והופך אותן א-טריטוריאליות עם סמכויות. על המודל הזה אנחנו

בונים גם את משטרת התנועה.

לח"כ שרה דורון. לא הוספנו שום דבר. לא בנינו מפקדות חדשות. ראש מחלקת

תנועה של משטרת ישראל הוא גם מפקד משטרת התנועה, הוא נושא בשני כובעים.

הוא ממשיך להיות ראש מחלקת התנועה של יתר המקומות. יש מה שנקרא הפיקוח

העירוני של התנועה, והוא גם מפקד משטרת התנועה. כולנו לקחנו על עצמנו

משימה נוספת בלי תוספת תקנים, בלי תוספת אמצעים.

אותו הדבר ברמה המקצועית. מפקדי הימ"תים של היום הופכים להיות מפקדי

משטרת התנועה המוגדלת, ללא תוספת.

בקטע הזה של ההתייעלות והחסכון וגבול השינוי בתקציב אנחנו די מוגבלים.

יש 21 חודש, והתקציב מוגדר. התקציב הוא 39 מיליון שקל, שמתחלקים לשלושה

שלישים . תחבורה, משטרה ואוצר. בקטע הזה, אם אכן נממש את הציפיות -

ואנחנו רוצים זאת למען ישראל, לא למען המשטרה אני חושב שנעשה דבר

גדול.

לגבי נוהל ההפעלה. ברגע שקורה אסון, ברגע שקורית תאונה שמחייבת ארגון

שטח של חסימת צירים, של הפניית תנועה לצירים עוקפים - והיה לנו מקרה

כזה לאחרונה בציר המרכזי של תל-אביב, שגם כך הוא עמוס - באותו רגע מפקד

המחוז, שהוא המפקד הטריטוריאלי, מכפיף תחת פיקודו את כל הכוחות הפועלים

בשטח. יש רק ריבון אחד באותו שטח, זה מפקד המחוז. הוא נותן פקודות,

ואנחנו בחוץ. זה אד-הוק לגמר הארוע. זה יכול להיות ארוע חבלני, זה יכול

להיות ארוע אחר, אסון המוני, דליפת גז. בענין הזה חתכנו חד-משמעית, כדי

שלא יקרה חס וחלילה אסון ליד האסון. זה נוהל חכם שנסגר, הוא סגור עם

המחוזות, והוא עכשיו נמצא באישור, בהרצה ובדיקה, וזו תהיה הטכניקה של

ההפעלה.

אני חושב שבמסגרת הזאת, כפי שהצגתי, הציפיות הן רבות, ואני מאמין שנוכל

לממש אותן.

ד. טביב; בהקשר להשפעה על התנהגות הנהגים. חלק

מהתוכנית נוגעת להשפעה, ואני לא מדבר על

ביצוע הבדיקה והניסוי. אנחנו מגובשים בחלק מהתוכניות, וחלק מהתוכניות

מחייבות דיונים עם גורמי המינהל ובתוך המשטרה.



אנחנו מגובשים בשיטת ההפעלה שעליה דובר, בהפעלת רבה יותר וחכמה יותר

בשטח. אנחנו עשויים להשיג בכך השפעה בשינוי התנהגות. זה יהיה בשיטת

ההפעלה שהיא חכמה ומסיבית יותר, בשילוט, בהסברה. אנחנו לא רק מבצעים

אכיפה בצורה של דו"ח תנועה, אלא גם בצורה של אזהרה או אזהרה רשומה, שגם

אותה נשלב במסגרת העבודה. לשוטרים ניתן יותר הדרכה בכל הקשור לאתיקה.

שילוב. המתנדבים שהם חלק מהציבור, בתוך הפעילות של המתנ"א (משטרת תנועה

ארצית), יש לה בהחלט תרומה גם להשפעה על הציבור, מכיוון שהם חלק בלתי

נפרד מהציבור.

במה שקשור לשיטת ההפעלה. אין שום ספק שנראה יותר ניידות בכבישים

הבין-עירוניים באיזור הצפון והמרכז ובקטע לירושלים. אנחנו מחלקים את

הפעילות לפעילות שיגרה ופעילות במוקדים, וגם את הפריסה שהוצגה כאן.

הפריסה מושפעת מהשיטה של פעילות שיגרה ופעילות במוקדים. פעילות שיגרה

זו פעילות של כיסוי שטח לצורך של מניעה, לצורך של טיפול בתאונות דרכים,

ולצרכים נוספים הנוגעים לתנועה ולחרום. כיסוי השטח מושפע ממודל ממוחשב

שקיים אצלנו באגף התכנון. המודל בנוי על-פי סדר עדיפות של צירים, על-פי

משתנה של תאונות דרכים ועל-פי משתנה של עומס תנועה. למודל, מעבר

לעדיפות הנוגעת לצירים, אנחנו לוקחים בחשבון גם את הנתונים, את הפעילות

שהזכיר ראש אג"ם, את מה שנעשה בצירים מיוחדים, בעיקר בצפון, את הפעילות

המוגברת בשבתות ובחגים. כל זה נכנס כאילוצים למחשב, ואנחנו מקבלים את

התוכניות הנגזרות מזה, תוכניות שבועיות וחודשיות, ולפיהן יוצאים לעבוד

בשטח.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם יהיו גם אופנועים?
ד. טביב
כן. יהיו גם אופנועים.

פעילות במוקדים, חלק מהיחידות יעסקו בפעילות

באותם צירים בעייתיים. נבחרו צירים מסויימים, שהם עתירי תאונות דרכים,

ובאותם צירים נגביר פעילות, ונשלב בהם ניסוי לאותן שאלות שאין לנו

תשובות עליהן, האם יש להן השפעה על תאונות דרכים. כמו לדוגמא, האם יותר

טוב יותר שיהיו כלי רכב סמויים או יותר כלי רכב גלויים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כלי רכב גלויים טובים יותר.

ד. טביב; נכון להיום, אנחנו טוענים שגלויים טובים

יותר.

י. טרנר; זו השקפת עולם. אם זה נכון להיות גלוי

ולמנוע תאונה; או להיות סמוי, ולחכות

שהתאונה תתבצע, ועכשיו תפסתי אותך. אני חושב שגלוי יותר חינוכי ומונע

את האזרח מלעבור עבירה. צריך להיות גם אלמנט של סמוי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
במינון קטן.

התנסיתי כמה פעמים בענין האזהרה. נסעתי כמה

פעמים עם נהגים, השוטר עצר את הנהג ואמר לו שעשה כך וכך, והוא הזהיר

אותו. ולא מיד נתן לו את הרפורט. כשהנהג הגיע לאותו מקום בפעם השניה,

היכן שהשוטר הזהיר אותו, ראה שזה חדר לו עמוק. זה משפיע יותר מאשר אם

עושים לו את הרפורט.



ד. טביב; תתבצע אזהרה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הגישה החינוכית מאוד מאוד חשובה.
ד. טביב
אם יתברר במחשב שיש לנהג רקורד שלילי, יינתן

דו"ח. אם לא, זה יסתיים באזהרה בלבד.

נעשה פעולות נוספות, כמו שימוש במרום שהזכיר המפכ"ל, שיתוף פעולה עם

מסוקים. זהו נושא בו התחלנו בבדיקה, ומסתייעים בתקציב מקורות המשטרה

והמינהל לבטיחות בדרכים, וכמובן בשילוב המשמר האזרחי בתוך זה.
ע. זיסמן
כתוב שתהיה פעילות מוגבלת. אחר כך תהיה

שאילתא שאנחנו מחללים את השבת.

י. טרנר! לא נכנסים לתוך ירושלים, כך שכביש המריבה לא

נכלל בחשבון.

ע. זיסמו; כמו שהדגישו, תהיה פעילות מוגברת בלילות,

לעומת המצב העכשווי. ביקשתי שזה ייאמר גם

בעל-פה, כדי שזה יכנס לפרוטוקול, ויהיה רשום מה שרשום שם לגבי פעילות

מוגברת בשבתות ובחגים. משטרת התנועה תגביר את הפעילות למניעת תאונות

דרכים.

י. טרנר; עד עתה לא אמרנו מלה לגבי פעילות בשבת.

ע. זיסמו; במשך 3 שנים אף אחד לא אמר שום דבר על כביש

מספר 1. לפתע זה מתעורר. מוטב שזה יהיה ידוע

מעכשיו.

ד. טביב; אני זוכה לשיתוף פעולה ולתמיכה שקיבלתי

מהמפכ"ל, ואני רוצה להודות לנציגים של משרד

התחבורה והמינהל לבטיחות בדרכים, וכמובן למטה הארצי של המשטרה.בזמן

הקצר שאני נמצא אני רואה שיש תמיכה בלתי רגילה לנושא משטרת תנועה

ארצית. יצא לי להיות אתכם במפגשים מעטים אבל חשתי מהר מאוד את התמיבה

שלכם.

ג. גדות; אני חושב שלועדה מגיע מחמאה, בעיקר ליו"ר

הוועדה על כך שבזמנה העלתה את הענין.

ש. דורוו; אני מצטרפת.

ג. גדות; צריך לברך אותם בבירכת הדרך.

עשו לנו חסד, עשו גם את החסד הזה לנהגים.

אני מודיע שהנהג שלי עובר עבירות, ואין שוטר אחד שנוסע לפני או אחרי

שלא עובר אותה עבירה. כולם עוברים על המהירות המותרת, ובואו לא נשקר

לעצמנו. יכול להיות שהמפכ"ל עושה תרגילי מנהיגות, והמסכן נוסע לאט,

והנהג שלו מקלל את הרגע שהוא הנהג של המפכ"ל. אבל אני אומר לכם שאין

שוטר שלא עולה על 90 קמ"ש. ככל שדרגתו גבוהה יותר, עד גבול מסויים, כך

זה עולה. אצל הניצבים זה יורד, שם כבר לא נעים כל כך.



זו תקנה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. הכביש לירושלים הוא כביש מהטובים

בעולם, כביש מעולה. אין שום סיבה שבעולם לנסוע עליו במהירות של 90

קמי'ש. כשאני נוסע 90 קמ"ש אני נרדם על הכביש הזה. זה פשוט כביש שמבקש

להעלות את המהירות. ודאי ישיבו לי שזה באחריות משרד התחבורה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נדמה לי שהיתה הצעה להעלות ל-100 קמ"ש.
ג. גדות
גם 100. אם נדרוש 120 נקבל 110, אולי נקבל

105. אף פעם לא נקבל את מה שצריך. האמת היא

שזה כביש של 110 קמ"ש, וזה מתבקש. כמו גם כביש חיפה. יכול להיות שלגבי

כביש חיפה יש להבדיל את הקטע מתל-אביב עד חדרה ומחדרה עד
ד. טביב
אני זוכה לשיתוף

לתפקד. אני מבין שיש לכם דבר כזה, שרק מ-120 קמ"ש אתם מתחילים בטיפול.
ד. טביב
לא. מ-120 זה טיפול של בית-משפט, עד 120 זה

ברירת משפט.
ג. גדות
זה מאוד חכם, חבל להכביד על הענין. אני

הייתי אומר לא רק בקטע של בית'המשפט, אלא גם

בקטע שלכם. זה יקל עליכם, יפנה את השוטרים לפעילות יותר עניינית. עיזבו

את נושא המהירות. כולנו נמצאים באותו ציבור שאינו יכול לעמוד בתקנה,

כולנו פושעים בעסק הזה. אני לא מכיר אחד, אם יש לו "פיסטה" או "סיירה"

או "וולבו", שאינו עובר עבירה. ולכן, אם אתם צריכים את העזרה שלנו

כחברי כנסת, אפילו כנציג חוקי, אנחנו לרשותכם. אם אתם צריכים את משרד

התחבורה, תלחשו לנו באוזן, ואנחנו נהיה לרשותכם בענין הזה. פחות הנושא

של המהירות, כי אני מבין גם שלא זה הוא הדבר בעל המשמעות בדרגה העליונה

שגורם לתאונות בכביש הבין-עירוני הזה.

זה קטע שאני קורא לכם לעשות בו שינויים.
ד. לינק
ברשותו של ח"כ -גדות אתרכז בנושא של משטרת

תנועה ארצית, ולא בנושאים הייחודיים הנוספים

שהעלית, שהם נושאים שעומדים ברומו של עולם. חוץ מזה, אני מתנגד למה

שאתה אומר, אבל לא נדון בזה כאן, אף שהנושא חשוב. זה נושא לדיון נפרד,

ויש הרבה מה להגיד בו.

המינהל לבטיחות בדרכים תמך מאז ומעולם בהקמת משטרת תנועה ארצית, לא

מפני שאנחנו חושבים שמשטרת תנועה ארצית היא תרופת פלא לכל הבעיות, ולא

מפני שאנחנו חושבים שזה יותר טוב מהדברים האחרים ויכול לבוא במקומם.

אנחנו שותפים לתקוות בניסוי הזה, אנחנו משתתפים פעילים בניסוי עצמו, אף

על פי שאנחנו לא העיקר. העיקר עכשיו, ב-21 החודדשים הבאים, זו המשטרה,

עם כל ההסתייגויות הצודקות של המפכ"ל. המשטרה היא לא הכוכב היחיד, אין

לה מונופול על ההשפעה על תאונות הדרכים, לא בהקטנתן ולא בגידולן. יש לה

חלק חשוב, אבל לא מונופול.

במינהל לבטיחות ובמשרד התחבורה נתמוך בניסוי בכל דרך. הניסוי הזה לא בא

על-חשבון מאמצים אחרים. בגלל הניסוי הזה לא תקטן ההשקעה בתשתית הדרכים,

בגלל הניסוי הזה לא תקטן ההשקעה בהסברה לציבור, בהדרכה בבתי-הספר. הכסף

הזה לא בא על-חשבון מאמצים אחרים. התשתית תתפתח כפי שהיא היתה מיועדת

להתפתח עד עכשיו גם באיזורים של הניסוי וגם באיזורים אחרים. עד כמה



שאפשר כמובן, כאנשי מדע, חיינו רוצים לשנות רק את האלמנט הזח של המשטרה

באותם המקומות, ולראות מה קורה. יש לנו גם הליווי המדעי של הטכניון,

ואנחנו משתפים אתו פעולה בשמחה רבה. אנחנו מאוד סקרנים מבחינה מדעית,

אבל מבחינה ארצית לאומית, לראות את התוצאות בפועל, בהתאם למטרות. נכון

שאנחנו עדיין מתלבטים לגבי ההגדרה המדוייקת של המטרות, מה ייקרא ההצלחה

ומה ייקרא לא הצלחה, איזה אחוזים, איזה מספרים, איזה שיעורים וכוי

וכו'.

הניסוי הזה, לשמחתי הרבה, מבטא גישה מאוד נאורה מצד שלושת הגופים

שמשתתפים, ובעיקר - ואני לא מחמיא כך סתם - לאוצר, שנתן אורך נשימה של

כמעט שנתיים. לדעתי, זה דבר חיוני כדי לבדוק דבר ברצינות. אילו היה

ניסוי של חודשיים, היינו מאוד ספקנים, אבל הניסוי הוא 21 חודשים, זה

זמן מספיק כדי לנסות דבר ברצינות. בניסוי הזה לא רק מוסיפים ועושים כמו

שעשו קודם אבל יותר, אלא גם הכפיפות והניהול שונים, גם הכמויות בשטח

שונות, גם השיטות בשטח שונות, וגם מה שגבירתי היו"ר אמרה, הנוכחות

והחשיפה לציבור שונים.

בהקשר הזה הערה לנושא של גלוי וסמוי. אין ספק שיש גם הרתעה וגם תפיסה

בפעילות המשטרתית, אבל אפשר לטפל גם בסמוי באופן שהציבור ידע שיש סמוי.

גם זה נושא להסברה נרחבת יותר, ולכן החששות או הבקשה של ח"כ דורון,

שהציבור ידע, שיראו את זה ושיהיה לא רק סמוי. הבקשה הזאת בהחלט נופלת

על אוזניים קשובות, אולי עוד מראש אפילו, כי סמוי זה לא שאף אחד לא

יודע על זה. סמוי זה שיודעים, אבל לא רואים אותו. יודעים שהוא קיים.

יחד עם המשטרה אנחנו מנהלים בדיקה אובייקטיבית ומאוד מקצועית של

התפעול, ובעיקר של התוצאות של משטרת התנועה הארצית, משתי בחינות:

הבחינה החשובה ביותר, ואף אחד לא יצליח להתנער ולברוח מזה, זה מספר

תאונות הדרכים והחומרה שלהן. אם משטרת תנועה ארצית לא תצליח להשפיע על

זה, משטרת התנועה הארצית לא הצליחה בתפקידה, ויכול להיות שצריך לנסות

דברים אחרים. האמת היא, שבארץ אף פעם לא נוסה דבר כזה בהיקף כזה. זו

הסיבה שאנחנו מסתכלים בסקרנות, והייתי אומר שגם בתקווה, על הסיכויים של

הניסוי הזה.

אנחנו מקווים שבעוד שנתיים נדע את התשובות, אנחנו מקווים שהתשובות

תהיינה חיוביות, אבל אנחנו שותפים לתקווה' שהועלתה כאן ולדברים הנכונים

מאוד שהועלו כאן בעיקר על-ידי חברי הכנסת, לגבי הדרכים שהמשטרה הזאת

אכן תוכל להשפיע.

ג. גדות; האם יש לכם הערכות סטטיסטיות?

ד. לינק! אנחנו מתלבטים לגבי המדדים שייחשבו להצלחה.

יש כל מיני מדדים, גם המדד של תאונות

בפועל.

ג. גדות; מהו הדבר הנוח לך?

ד. לינק; מבחינתי, מספר התאונות והחומרה שלהן, או מדד

משוקלל של שניהם, הוא קנה המידה הטוב ביותר

להצלחה או לכשלון. מה עוד, שמשטרת התנועה לא הוקמה כדי שהמשמעת

הציבורית תעלה בארץ, אלא משטרת התנועה הוקמה כדי להגביר את הבטיחות

בדרכים. לא כדי להכניס את אזרחי ישראל לסדר. זה בוודאי אמצעי, והמטרה

היא כמובן להגביר את הבטיחות בדרכים. לכן, אין ספק שהקריטריון מספר אחד



להצלחה ולכשלון, אבל לא היחיד, הוא מספר התאונות והחומרה שלהן באיזור

שבו נערך הניסוי.

עם כל ההערכה לקריטריון הזה, יש גם קריטריונים נוספים, וגם אותם אנחנו

בודקים. כפי שהוסבר כאן התנהגות הציבור, התנהגות עבריינית ולא

עבריינית, מתן זכות קדימה, נסיעה בימיו תדרך, עקיפה לא חוקית, מהירות

הנסיעה ועוד דברים אחרים, אלה גורמים לתאונות דרכים בנוסף למספר

ולחומרה של תאונות הדרכים.

י. טרנר; אני רוצה להתייחס למספר נקודות שהועלו

על-ידי חברי הכנסת.

אם אנחנו עושים השוואות עם מדינות אחרות בעולם, בנושא סטטיסטיקה, אני

כבר אומר לכם שאנחנו נכנסים לניסוי שבו מצבנו יחסית "טוב מאוד". הבעיה

של מדינת ישראל היא, שהיא מודדת את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים לפי

ההרוגים במלחמות ישראל. כל הזמן נוהגים לומר, שבמדינת ישראל בתאונות

דרכים אנחנו משלמים יותר מאשר בכל מלחמות ישראל. לכן מודדים מין בשאינו

מינו, ולכו צריך לעשות השוואות מול דברים דומים. במדינות אחרות נאורות,

ואני מביא כדוגמא את צרפת, הסטטיסטיקה של תאונות הדרכים שם מראה מדינה

בת 60 מיליוו תושבים, פי 10 מאתנו בגודלה מבחינת אוכלוסיו, ויש בה

10,000 הרוגים בשנה האחרונה בתאונות דרכים. כשמשווים את זה ל-424

הרוגים של מדינת ישראל, המשמעות היא, שכדי להיות כמו צרפת היו צריכים

להיות בסביבות 900 הרוגים. לכן אנחנו צריכים לראות אם אנחנו יכולים

להשוות את זה למדינות, שם יש סדרי נהיגה בכבישים פחות או יותר דומים

לשלנו.

אם יש משהו שמפחיד אותי בכל הנושא של משטרת תנועה ארצית הוא, שלא יסתבר

לנו אחרי שנתיים ששום דבר לא ניתו לעשות, שתיאורטית בכלל אפשר להוריד

את המשטרה מהכבישים, שהתאונות תמיד תהיינה בסדר גודל זהה, כי יש

קילומטרג', יש מספר נהגים, יש מספר כלי רכב. אנחנו מדינת סיר לחץ, שאיו

בו יציאות הצידה, כי אנחנו סגורים מכל הצדדים, איו לאו להתפרק, וזה מה

שיש. קילוטרג' קבוע ב-4,000-5,000 קילומטר כביש, מספר כלי הרכב הולך

וגדל, מספר הנהגים הולך וגדל, ועכשיו תחיו עם הנתוו הזה.

אם אנחנו לא נצליח להוכיח בסוף 21 חודש שהצלחנו לעשות משהו, אני אומר

לכם שזה יהיה אחד הדברים העצובים ביותר, כי אנחנו כאילו איבדנו את

החלום האחרוו במה שקשור ליכולת לשפר את המצב. כל הזמו כולנו נאחזים

במשטרת תנועה ארצית, כי כל השיטות האחרות לא עבדו מספיק טוב. לפחות

שנצליח בעניו הזה.

לכו אני רוצה לצרף את עניו המהירות שנגע בו ח"כ גדות. אני בדעה, שיש

כמה קטעי כביש שצריך להעלות בהם את המהירות, ועושים עוול לכולם. אבל יש

להעלות בצורה מדודה, אני לא בעד התפרעות. צריך לקבוע את קטעי הכביש. זה

מצריך באמת דיוו שלנו עם משרד התחבורה, שזה מתפקידו.

אני רוצה לחזור ולומר, שמי שחושב שבתאונות דרכים המרכיב המרכזי הוא לא

המהירות, פשוט טועה. המהירות הוא הרכיב המרכזי. הוא תמיד מצטרף לאלמנט

נוסף, הוא מצטרף לאי-שמירה על הימין, הוא מצטרף לאי-שמירת מרחק, הוא

מצטרף לירידה לשוליים. כשיורד נהג לשוליים במהירות של 70 קמ"ש, והוא לא

מצליח להשתלט על המצב, הוא פחות נהרג אם הוא עושה את זה במהירות של 130

קמ"ש. הוא פחות נהרג במה שקשור בשמירת מרחק. יש הבדל ביו אי-שמירת מרחק

במהירות של 70-80 קמ"ש לביו אי-שמירת מרחק במהירות של 130 קמ"ש.



ג. גדות-. הטענה שלך לא רלוונטית, משום שאתה צופה שאדם

ינהג כשורה. זאת אומרת, בשל הטעות האחת יש

אכן הצטברות, אבל עם כל הכבוד, ההצטברות הזו איננה יכולה למנוע מ-90 או

95 אחוזים מכלל ישראל להכניס אותם לסיר לחץ.

י. טרנר! זה בדיוק מה שמשטרת ישראל צריכה להילחם בו,

ולא להיכנע למשאת הלב של אנשים לנסוע

במהירות של 130 קמ"ש. יש סטטיסטיקה שמראה, שככל שהמהירות גדולת

בתאונות, מספר ההרוגים גדל יותר. זה נתון עולמי, ואין להתחמק ממנו.

יכולים כל המומחים הגדולים ביותר לתחבורה, שהם מייצגי מכוניות וחברות

למכירת כלי רכב, לשכנע שיתנו להם אפשרות לרוץ כמו משוגעים. זה נכון גם

מבחינת סטטיסטיקת התאונות. מהירות 120-130 קמ"ש מזמינה צרה גדולה יותר

ממהירות של 90 קמ"ש. ישנם קטעים שאני אתמוך להעלות בהם את המהירות,

ואני אפילו לא רוצה להוציא מהפה את המספר שלדעתי נכון להעלות, כי אני

רוצה לעשות זאת בצורה מקצועית. אבל אני חושב שבענין הזה אסור לוותר על

המהירות. במהירות יש אלמנטים של משמעת נמוכה, של ציפצוף על החוק, של

היד לוקחת במקום שהיא חושבת שהיא יכולה לקחת. עושים את זה בעוד מקומות

במדינת ישראל, בציבוריות וגם בכביש. הרי אפשר להגיע להרבה מאוד דברים

שהיינו רוצים לעשות אותם בחיים, ואנחנו לא עושים אותם, כולל לחיצה על

הגז. אם-כן, אז גם על הגז לא נלחץ כפי שאנחנו רוצים, כפי שאני לא אקח

כסף ממקומות שלא צריך לקחת אותם, כי לא שלי הכספים האלה. הרי זה נכון

בכל מקום בציבוריות.

לכן את נושא המהירות כן צריך לדעתי לאכוף, וזה אחד המבחנים של משטרת

ישראל, והוא שותף מרכזי בתאונות ובמותם של אנשים. זוהי דעתי, ואני מוכו

להעמיד את זה במבחן כל הזמן. כשמשנים מצבים בנסיעה במהירות גבוהה, האדם

נכנס לפאניקה, התנועות פחות נשלטות, הדברים קורים הרבה יותר מהר, אתה

הרבה פחות יכול לתקן, ולבסוף נהרגים. קל יותר ליהרג כשנוסעים במהירות

גבוהה.

אי-אפשר לברוח מאכיפה, ואכיפה של משטרת ישראל מחוברת, אם נרצה או לא

נרצה, לנושא המהירויות הגבוהות.

ג. גדות; אני מבין שאני מפסיד במערכה הזאת, ואין לי

בעיה עם זה. כולנו בסה"כ עוסקים ברמת בטיחות

גבוהה יותר של מכוניות - ואני לא סוכן מכוניות - ברמת כבישים גבוהה

יותר, ברמת מודעות גבוהה יותר, ברמת פירסומת גבוהה יותר. צריך לתת

אפשרות בכל אופן גם לחיות עם הענין.
י. טרנר
לא שינית דבר אחד יסודי - והוא האדם. את

תכונותיו, את יכולת התגובה שלו לא שינית. זה

לא שבמקביל לרכב מאוד מתקדם ייצרת גם אנשים מאוד שונים בכושר התגובה

שלהם. הם ממשיכים להרדם על הכבישים, הם ממשיכים להידבק לכלי רכב אחרים,

הם ממשיכים להיות אותם אנשים.

ג. גדות! בזה תפקידה של משטרת התנועה, אם לא שומרים

מרחק.



י. טרנר; ואם לא שומרים מהירות. לדעתי הכל מחובר

יחד.

ח"כ דורון חעלתה עמן שאינו קשור לענין הזה, אבל כיוון שאנחנו יושבים

אני מוכרח להגיד שעשית עוול למשמר האזרחי. זה שבמקום מגוריך את לא רואה

את זוג השומרים מהלכים בלילה ביחד, זה סימן שצריכים לתפוס אותם,

ולהסביר להם שלא יכול להיות שהם לא יתנדבו. אני מאמין לך שכשאת אומרת

שלא ראית, זה בטוח.

יש מקומות שבהם ישנה ירידה בהתנדבות, יש מקומות בהם יש עליה בהתנדבות.

הגענו היום לכך שיש כמעט 40 אלף מתנדבים, לפני שנה וחצי היינו עם 33

אלף. יש הרבה מאוד יחידות מיוחדות, במה שקשור לעזרה לסיור של המשטרה,

לעזרה לתנועה. יש לנו היום כמעט 3,000 או 2,500 איש בנושא יחידות

התנועה המתנדבות, והם מצטרפים לאנשי התנועה. הם עוזרים לנו בהרבה מאוד

תחומים. בסה"כ אני חושב שחל שיפור עצום, כולל גם העזרה של משמר הגבול

שעוזרים במה שקשור לגניבות ובסיירות החקלאיות בימים ובלילות.

ש. דורוו; אני מצדיעה למשמר הגבול, אבל מה זה שייך?
י. טרנר
המשמר האזרחי מצטרף לכאן.

מ. גולדמו; המגזר הכפרי ברובו מבוסס על מתנדבים, שהם

חלק מהמשמר האזרחי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מציעה להזמין את ח"כ שרה דורון לסיור

לילה בתל-אביב.

י. טרנר; בשני המחוזות המדוברים, מרכז וצפון, והקטע

המגיע עד לירושלים, אמורים להגדיל יותר מפי

2 את מספר השוטרים שיהיו בנושא הכבישים הבין-ארציים. זה המבחן שלנו.

אנחנו אמורים להכפיל את הנוכחים, וזה יכוון לאיזורים בעייתיים. אני כבר

אןמר שיש לנו בעיה, שבהזדמנות זו רוצים גם לטפל בבעיית האינתיפאדה

ובבעיות בטחון הפנים. כבר אמר ראש משטרת התנועה העתידי שגם תהיינה

בעיות מבחינה בטחונית. אני לא אוהב את הדברים האלה, כי אני כל הזמן

אומר שהמבחן שלנו בעוד 21 חודש לא יהיה האם שיפרנו את מצב האינתיפאדה,

אלא שאנחנו נמקד את עצמנו רק בדבר אחד, המלחמה בתאונות הדרכים

ובאכיפה.

ג. גדות; מה אחוז התאונות בעיר, מול אחוז התאונות

בכבישים הבין-עירוניים ?
י. טרנר
מספר תאונות הדרכים בעירוני גבוה יותר מאשר

בבין-עירוני בהיקף של 25 אחוזים מול 75

אחווים בערך. 75 אחוזים בעירוני. יש שם הרבה יותר כלי רכב, הרבה יותר

אנשים נפגעים בתוך המקומות האלה.

בנושא הרוגים, בבין-עירוני מספר ההרוגים גבוה יותר מאשר בעירוני. ככל

שהתאונה נעשית חמורה יותר, היא נחלת הבין-עירוני. ככל שהיא קלה יותר,

היא נמצאת בתוך העיר. המהירויות שם נמוכות ולכן פחות נפגעים.



התחלנו בבין-עירוני כנושא של משטרת התנועה, לכן לשם כיוונו את הכוח.

עוד לא הגענו אל תוך העיר. כשיהיו לנו ביום מן הימים 400 השוטרים

שביקשנו, מתוכנן לתגבר גם את הכוח בערים. אבל הניסוי של 21 חודש הוא

בבין-עירוני.

ג. גדות! אתם רוצים לבחון את זה בתנאים טובים ככל

האפשר, ולדעתי אתם עושים טעות. אם אתה שואל

אותי מה אני הייתי עושה, הייתי לוקח 2-3 כבישים אדומים, ומבודד אותם

בבין-עירוני, ונכנס חזק מאוד לעירוני.

י. טתר! יש לנו 4 קבוצות שבהן אנחנו הולכים. קבוצה

מספר 1, זה 10 כבישים שבהם ישנו רצח על

הכבישים, אלה הכבישים שבהם תהיה נוכחות של 3 משמרות, מספר כלי הרכב

בהתאמה ונהיה שם כל הזמן.

ג. גדות; האם אפשר לקבל את הרשימה של הפריסה?

י. טרנר! כן. זה לא סודי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני שמחה שהישיבה התקיימה ברוח טובה.

אני רוצה להודות למשטרה, ובמיוחד למפכ"ל, על

החלטתו ונכונותו ללכת לנושא של משטרת תנועה, ולהיאבק עם מפקדי המחוזות

שכל הזמן היו נגד הנושא. כל המפכ"לים שקדמו לו גם הם היו נגד הקמת

משטרת תנועה. גם השר מילוא היה נגד הקמת משטרת תנועה.

אני רוצה לברך את משרד התחבורה ואת שר התחבורה על הפעילות שלו בנושא

הזה. את אנשי המינהל לבטיחות בדרכים על שיתוף הפעולה שלהם, הם היו הרוח

החיה בנושא הזה, ודחפו אותו. שני הגורמים שיכנעו את האוצר ללכת לתקופת

21 חודש לנסיון, ולהקצות שליש מהתקציב כדי שיוכלו לצאת לדרך.

אני רוצה לקוות שתקופת הנסיון שהקצבתם לכם תעלה יפה, תשיגו את המטרות

שכולנו מקווים להן, ושהניסוי הזה יוכתר בהצלחה כדי שהמשימה הזאת תושלם

ותהיה לנו משטרת תנועה ארצית מלאה, שתקיף את כל המגזר הבין-עירוני,

ושתוכלו לטפל יותר גם במגזר העירוני, שם מספר התאונות גבוה יותר.

אין לי ספק, וציינתי זאת בהתחלה, שהקמת משטרת התנועה באה להוסיף,

ואיננה באה במקום שום פעילות אחרת. זה כלי שבא להוסיף נדבך במאבק בהרג

בדרכים.

אני רוצה לאחל לכם הרבה הרבה הצלחה, ושתמשיכו בשיתוף הפעולה, ותראו

ששיתוף הפעולה עם הזרועות השונים אכן הוכיח את עצמו. תבואו על הברכה.

לד, מר טביב, נאחל שתעמוד במשימה. זה אתגר, זה גם אתגר אישי. כולנו

מאחוריכם.

י. טרנר! צריך להגיד מלה טובה על היו"ר. אני חושב

שהיו"ר שושנה ארבלי-אלמוזלינו, ראוי לומר לה

שהתמיכה שלה והדחיפה שלה והמודעות שלה תרמו רבות.

כשטילפנתי אליה לפני שבוע אמרתי לה שאני חושש שאולי לא הובנו עד הסוף

נכון, אולי לא הצגנו את עצמנו כפי שצריך עד הסוף, וכי אני רוצה שנחזור

אליה פעם נוספת כדי שנוכל להציג את הנושא, כדי שחברי הוועדה יתקפו,

ישאלו ואנחנו נאמר הכל, שמא לא נתפס הענין כפי שצריך. כיוון שההבנה



קיימת, כולנו רוצים את טובת הענין, והיו"ר בראש, לכן הגענו לכאן. אנחנו

מודים לך אישית.

מסקנות ועדת הכלכלה בנושאים;

ירידת מחירי הפטימים - ירידה וקוץ בה,

הצעה לסה"י של ח"כ גדליה גל. מספר 4081.

ענף הלול. מס' 5360. הצעה לסה"י של ח"כ גדליה גל
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
שילבנו את הדיון בשני הנושאים הללו, ולכן גם

המסקנות משולבות.

ל. ורון! ביים ז' בתמוז התשנ"א, 19 ביוני 1991,

העבירה הכנסת לוועדת הכלכלה את ההצעה לסדר

היום בנושא ענף הלול של ח"כ גדליה גל (מס' 5360}, וביום י'יז בכסלו

התשנ"א, 4 בדצמבר 1990 את ההצעה של ח"כ גדליה גל בנושא ירידת מחירי

הפטימים - ירידה וקוץ בה (מס' 4081).

ועדת הכלכלה קיימה בנושאים חמישה דיונים. שני דיונים התקיימו ביוזמת

הוועדה ב-10.1.1990 וב-6.11.1990, והוועדה שילבה בהם את ההצעות לסדר

היום, וכן קיימה שלושה דיונים נוספים ב-14.1.1991, וב-8.7.1991,

וב-24.7.1991, לאחר שהועברו ההצעות לסדר היום של ח"כ גדליה גל.

אל הדיונים הוזמנו נציגי משרד החקלאות, המסחר והתעשיה, האוצר, המשפטים,

וכן יו"ר מועצת הלול, מנכ"ל המועצה ונציגי המועצה, נציגי ארגוני

החקלאים ונציגי המועצה האיזורית מטה יהודה.

בהתאם לחוק הקיים, חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963,

מליאת המועצה לענף הלול מורכבת מנציגי הממשלה, נציגי ההסתדרות הציונית

העולמית ונציגי הציבור, שהם נציגי המגדלים, נציגי המסחר הסיטוני, נציגי

המסחר הקמעוני ונציגי הצרכנים. וכן כי שר החקלאות ושר המסחר והתעשיה

ימנו את נציגיה.

תפקידי המועצה לענף הלול כוללים, בין היתר, לתכנן את היקפו של גידול

העופות להטלה, לפיטום ולהדגרה, תכנון, טיפוח, שיווק ביצים ובשר עוף

בארץ ובחו"ל, מתן שירותים שונים, פיקוח על תהליכי הטיפול בעופות ובתורת

הלול, הגברת הצריכה של תוצרת ענף הלול בארץ ובחו"ל.

עיכוב והשהיית חתימת השרים על הכללים של המועצה ועל מינוי חברים למליאת

המועצה משתק את מוסדות ענף הלול. בהעדר מליאת מועצת הלול אין דיונים

ולא מתקבלות החלטות. ענף ייצור של מאות מיליוני שקלים, אשר אלפי משפחות

חקלאים עוסקים בו ומתפרנסים ממנו, נפגע קשה.

בפברואר 1990 פג תוקפו של מינוי החברים למועצת הלול וגם זאת אחרי

הארכה. ביום 6.3.1990 עמדה המועצה לענף הלול להתכנס לדיון בכללים

שנועדו לאפשר ביצועו של חוק הגליל (תיקון), התש"ן-1990, אן כינוסה של

המועצה נמנע בשל העדר מנין חוקי בישיבותיה, בקבוע בהוראות החוק,

וכינוסה של המועצה נמנע עקב צו ביניים שהוציא בית-הדין הגבוה לצדק.

נציג משרד החקלאות מסר לוועדת הכלכלה בנובמבר 1990 י כהרשימה שאושרה

ב26.6.1990 על-ידי שר החקלאות נערכה כחוק, קרי, היתה פניה לארגונים

היציגים של המגדלים והמשווקים ופי אצל שר החקלאות ובמשרד החקלאות לא

היתה העדפה של אנשים אלה או אחרים. הרשימה הועברה לשר התעשיה והמסחר

ובמשן חודשיים לא נתקבלה תשובה.



נציג שר התעשיה והמסחר מסר לוועדה כי השר נכנס לתפקידו רען בחודש מרץ

1990 והגושא היה חדש לו, ובהיותו עסוק בעניינים אחרים לא הספיק לטפל

בענין המינויים,

ועדת הכלכלה דרשה בתום הדיון ב-6.11.1990 לסיים את נושא המינויים

ולהפסיק את המצב הבלתי נסבל, וכן כי המינויים ייחתמו כנדרש ולפי החוק,

וכנאמר במכתבו של היועץ המשפטי לממשלה לשרים ב-24.9.1990: "אם לא

יושלמו המינויים תוך פרק זמן קצר, אנו נהיה צפויים להוצאת צו מוחלט,

בהעדר תשובה מטעם המדינה", וכן כי ''בנסיבות אלה מן הראוי להחיש את

הטיפול בנושא ולהשלים את המינויים החסרים".

ב-16 בדצמבר 1990 אושר המינוי לאחר עשרה חודשים שענף הלול היה ללא

מוסדות המועצה, מליאה, ועד הפועל, ועדת מיכסות, ועדת ביקורת וועדות

משנה. ב-31 בדצמבר 1990 התכנסה מליאת מועצת הלול. הכללים בדבר מיכסות

ייצור הפטימים וביצי מאכל לשנת 1991 שאושרו על-ידי מליאת המועצה

ב-11.2.1991 נחתמו על-ידי שר המסחר והתעשיה ב-17.3.1991 ופורסמו רק

ב-18.3.1991.

כן התעכבו בין היתר, עד חודש יולי ש.ז. תקציב המועצה לאפריל-דצמבר

שאושר במליאתה והועבר לשר המסחר והתעשיה ב-15.4.1991, וכן מינויה של

ועדת הביקורת שהועברה ב-25.2.1991, כללי המועצה לענף הלול - הטלת

היטלים שיש כוונה להורידם, וצו יציבות מחירים במצרכים ושירותים (אגרת

שירות בענף הלול) שהועברו באפריל לשר התמ"ס. יציבות ענף החקלאות החשוף

לפגעי טבע ולפגעים נוספים נפגעה קשה. לא ניתן היה להנפיק תלושים

בפטימים ולקבוע את כמות האפרוחים, וכן לא את ביצי המאכל, דבר שיגרום

לכ-50 מיליון ביצים עודפות בשנת 1991 מעל המכסה של 1.67 מיליארד ביצים

בשנה.

כתוצאה מביטול הסובסידיה בשעור 30 אחוזים לגבי הביצים, ביטול הפיקוח

והרפורמה בענף הביצים, היתה עליה זמנית במחירם בשעור של 40 אחוזים לגבי

כל הגדלים. מתח השיווק הקמעוני עלה ל-8 עד 13 אחוזים. האוצר אישר סכום

של עד 12 מיליון ש"ח למימון הפינוי של עודפי ביצים לבתי קרור ובתמורה

חוייבו המגדלים להסתפק ב-80 אחוזים ממחיר המטרה שנקבע על-ידי המרכז

החקלאי.

שלוחת הפטימים, שהינה אחת השלוחות העיקריות של ענף הלול, מתוכננת בהיקף

שיתי של 175 אלף טון המיוצרים בארבעה רבעונים. כתוצאה מאי-חתימה על

כללי המועצה במשן עשרה חודשים, נבצר מהמועצה לאכוף תכנון ולהנפיק

תלושים ברבעון הראשון של 1991, ובחודש אפריל בוטלו הסובסידיות לענף

והממשלה יצאה לחלוטין ממעורבותה בענף. הדברים גרמו לעודף של כ-8,000

טון פטימים בשוק, למפולת מחירים בענף עד כדי תשלום ליצרן מתחת לרמת

ההוצאות המשתנות, והנזק למגדלים מגיע לכ-50 א"ג לק"ג.

מועצת הלול קלטה ממקורותיה כ-2,000 טון אן היקף קליטה זה אינו מספיק

והמחירים ממשיכים לרדת. המועצה דרשה ממשרד האוצר להגדיל פי שלושה את

חלקם במימון הפינוי של עודפי הפטימים מ-5 ל-15 מיליון ש"ח לנוכח המשבר

בענף שיוצרים העודפים. סכום זה ישמש גם להפנות פטימים ליצוא ולעריכת

הסכמים עם משקי הרבייה להקטנת היקפי הייצור שלהם.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
(1) ועדת הכלכלה רואה בחומרה רבה את העיכוב שהיה במינוי חברי המועצה

לענף הלול, אשר תוקף כהונתם הסתיים בפברואר 1990, וקובעת כי מצב בו

המועצה איננה מתמנית כדין הוא מצב בלתי נסבל, הגורם לנזקים כבדים

לאלפי משפחות בישראל ולמשק כולו.



(2) הוועדה קובעת כי השרים יכולים למנות את נציגי המועצה אן וילך בהתאם

לחוק המועצה לענף הלול ייצור ושיווק, תשכ'יך-1963, ובנוסף לארבעת

נציגי שר החקלאות, שלושה נציגי שר התמ"ס ונציג שר האוצר, המינויים

יהיו מתוך רשימות שמגישים הארגונים היציגים, ולא יתכן ששר יוסיף

שמות שאינם כלולים ברשימות אלה.

צריך לשקול, אולי לא צריך את הסעיף חזה. זה אומר שהיו מחשבות

כאלה.

(3) הוועדה מביעה את צערה על כי שיקולים פוליטיים שאינם לטובת ענף הלול

עיכבו את מינוי המועצה ומנעו את תפקודה, וקובעת כי על שר החקלאות

לברר את האפשרות להגיש תיקון לחוק, כדי לאפשר למועצה ולשר החקלאות

האחראי לה, לפעול באופן תקין שישאיר בידיו את הסמכות למינויים.

(4) הוועדה רואה בדאגה את ההדרדרות בענף הפטמים, שבחלקה נובעת מסחבת

ומאי-חתימה על מינוי המועצה, והאחריות לכד מוטלת על השרים, שר

התעשיה והמסחר ושר החקלאות.

(5) הוועדה מביעה מורת רוח מכך שלמרות שבהנהגת הרפורמה בענף ביולי 1989

הוחלט על קיום הסובסידיה לעוף החי בגובה של 25 אחוזים, והבטחת מחיר

מינימום למגדלים, בוטלה הסובסידיה כליל בחודש אפריל 1991, וזאת

למרות שהענף שרוי במשבר קשה והנהגת מחיר מינימום לא בוצעה.

(6) הוועדה דורשת משר החקלאות לגבש מדיניות לגבי התכנון בחקלאות בכלל

ובפטימים בפרט, ולהביא הצעותיו לממשלה, וכן כי ייקבע פיתוח מקורות

תעסוקה אלטרנטיביים ופיצוי לחקלאים בהתאם למדיניות החדשה שתיקבע.

(7) הוועדה קובעת כי הענף ומועצת הלול אינם יכולים להתמודד לבדם עם

ביטול התמיכה הממשלתית השנתית של כ-150 מיליון ש"ח ועם הבעיה

שנוצרה בו, ודורשת משר האוצר להגדיל מיד את חלקו במימון הפינוי של

עודפי הפטימים, לוויסות אספקת אפרוחי רביה, לסגירת מדגריות הרביה,

שחיטת מטילות והערכות לייצור של פטימים קפואים.

(8) על-מנת לעצור את ירידת מחירי הפטימים, לייצב את מחיריהם ולמנוע

פשיטת רגל של משקים חקלאיים. הוועדה דורשת כי המועצה בשיתוף עם

החקלאים והממשלה תקבע בהסכם מחיר מינימום לתשלום לקילוגרם.

(9) הוועדה דורשת כי ארגוני החקלאים, מועצת הלול, משרד החקלאות, יירתמו

יחד לאכיפת התכנון בענף.

(10) הוועדה ממליצה כי משרד החקלאות, בשיתוף עם מועצת הלול, יעשו

מאמצים כדי להעביר מהמועצה את שתי הפונקציות של מערכת המעבדות

והפיקוח הווטרינרי שאין הכרח שיהיו במסגרת המועצה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מאשרים את המסקנות. למעט סעיף (2).

נשאל את ח"כ גל, בעל ההצעה, אם כדאי שהסעיף

יהיה במסקנות, היות שהוא לא משמעותי.

מסקנות ועדת הכלכלה בנושא הצורך בפיתוח מואץ ברמת הגולן. מס' 4205

ל. ורון; ביום כ"ג בטבת התשנ"א, 9 בינואר 1991,

העבירה הכנסת לוועדת הכלכלה את ההצעה לסדר

היום בנושא הצורד בפיתוח מואץ של הגולן, של ח"כ עדנה סולודר.

ועדת הכלכלה קיימה 5 דיונים בנושא - ב-25 בפברואר 91, 7 במאי 91, 3

ביוני 91, 10 ביוני 91, 1 ביולי 1991 - בהשתתפות שר המסחר והתעשיה

ונציגי משרדו, שר הכלכלה והתכנון ונציגי משרדו, שר החקלאות ונציגי

משרדו, מנכ"ל משרד התיירות ונציגי משרד התיירות, ומנכ"ל החברה הממשלתית



לתיירות, נציגי משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, מנכ"ל מע"ץ, יו"ר

החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, ראש המועצה האזורית גולן ונציגי

המועצה, ויו"ר ועד ישובי רמת הגולן, יו''ר המועצה המקומית קצרין.

הוועדה סיירה יומיים - ב-24-25 במרץ 1991 ברמת הגולן.

ברמת הגולן כיום 32 ישובים בהתפלגות אוכלוסיה: מועצה איזורית גולן -

7,600 נפש. מועצה מקומית קצרין - 3,500 נפש, מתוכנם 11 מושבים, 10

קיבוצים, 5 מושבים שיתופיים, שני מרכזים קהילתיים, מושבה אחת ושתי

האחזויות נח"ל.

הישובים הנ"ל נמנים על כל קשת תנועות ההתיישבות בישראל.

הגולן מאוכלס בכ-15 אלף דרוזים.

ע. זיסמן; זה לא מדוייק. ברמת הגולן אין מכל הקשת. אין

שם ישוב של בית"ר.

ל. ורון; הישובים הנ"ל נמנים על מרבית הקשת של תנועות

ההתיישבות בישראל.

בשנים האחרונות הואט מאוד קצב הגידול של האוכלוסיה היהודית בגולן והוא

לא הדביק את היעדים שהוצבו בתוכניות הפיתוח שהוכנו לאיזור ואת הצרכים

הלאומיים. ב-5 השנים האחרונות גדלה אוכלוסיית הגולן בשיעור של 4.5

אחוזים בממוצע לשנה, לעומת כ-14 אחוזים לשנה בתקופת החומש הקודמת.

מיום החלת הריבונות הישראלית בגולן, שנתקבל חוק הגולן בכנסת, ב-14

בדצמבר 1981 ועד היום, גדלה האוכלוסיה היהודית בגולן רק מ-6,700 נפש

ל-10,000 נפש.

מספר גורמים היקשו על איכלוסו של הגולן: הוא מרוחק ממרכזי אוכלוסיה ומן

הפעילות הכלכלית, רמת הנגישות אל האיזור' ובתון האיזור נמוכה בגלל מערכת

כבישים לקויה, דבר שהיקשה על יצירת קשר עם איזורי הארץ האחרים ועל הקשר

הפנימי בין הישובים באיזורים המפוזרים, וכן בגלל רמת השירותים שהיתה

בלתי מספקת ובעלות יקרה.

העליה מבריה"מ יוצרת הזדמנות להגדלת האוכלוסיה בגולן ותוכניות הפיתוח

של הממשלה ושל הסוכנות היהודית מציבות את היעד של הכפלת האוכלוסיה

במרבית הישובים בגולן, ובשנת 1995 גידול של סה"כ 22 אלף נפש.

הגולן מסווג לפי חוק לעידוד השקעות הון כאיזור בעל עדיפות גבוהה ביותר,

איזור פיתוח א', והעיר קצרין מסווגת כאיזור פיתוח א' פלוס, אך הבעיה

המרכזית של הגולן היא ביצירת מקורות התעסוקה.

בגולן מתוכננים שני מרכזים תעשייתיים, באיזור קצרין ובני יהודה,

שצריכים להיות המנוף לצמיחה תעשייתית.

במהלך 1990 אושרו על-ידי מרכז ההשקעות שבתמ"ס 7 תוכניות השקעה בענפי

תעשיה שונים בגולן, בהשקעה כוללת של 15 מיליון דולר. ובשנת 1991 אושרה

תוכנית השקעות אחת בהיקף כספי של 184 אלף דולר.

בשנת 1990 בוצעו השקעות בפיתוח התשתיות הפיזיות של איזורי התעשיה בגולן

בהיקף של כחצי מיליון ש"ח, ואילו לשנת 1991 מתוכננות עבודות פיתוח

תשתיות פיזיות של תעשיה בהיקף של 600 אלף ש"ח. כן היקצה משרד התמ"ס 100

אלף דולר לחממת מו"פ שתחל את פעילותה בספטמבר 1991.

בשנת 1991 החלה בנייתן של 3.200 יחידות דיור בגולן.

בתחום התחבורה המתוכננת מתוספת התקציב למע"ץ בשנה זו, הוסיפו 5 מיליון

ש"ח לפיתוח הכביש מג'דל שאמס, קטע הכביש לרמת מגשימים ומרמת מגשימים

ועד נטור, וכן עבודות שיקום כבישים שלא היו מתוכננות.



לגולן פוטנציאל תיירותי מגוון של נופי טבע, אתרי קייט ועתיקות. 1-1.5

מיליון ש"ח מיועדים תשנה לפיתוח התיירות בגולן. מרכזי התיירות העיקריים

מתוכננים בצפון הגולן חמת גדר, החרמון, וצפון-מזרח לכנרת. בקצרין

מתוכנן להקים בית-מלון בהיקף של 1.8 מיליון ש"ח. משרד התיירות מסייע

בתמריצים ליזמים במסגרת חוק לעידוד השקעות הון ב-29 אחוזים, וכן מסייע

המשרד בשיווק לגורמי התיירות בגולן באמצעות עמותות התיירות

האיזוריות.

בתחום החקלאות צופים בגולן השקעות בסדרי גודל של 30 מיליון ש"ח. משרד

החקלאות יכול לסייע עד 40 אחוזים רק לגידולי יצוא.

בחטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית נמצא הגולן בעדיפות מבחינה לאומית

והיא העמידה לגולן כ-6 מיליון ש"ח. אך בעוד שלפני שנה קיבלה החטיבה

להתיישבות תוספת תקציב מיוחדת בסך 20 מיליון ש"ח, הרי שבתקציב לשנת

1991 החליט האוצר שלא להכניס תוספת זו, ורק לכשתתקבל תוספת התקציב

יוקצו כ-25 אחוזים ממנה לאמצעי הייצור בגולן.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
(1) הוועדה קובעת כי רמת הגולן היא חלק ממדינת ישראל ובריבוגות ישראל

בהתאם לחוק הגולן שהתקבל בכנסת ב-14 בדצמבר 1981.

(2) הוועדה בדעה כי אי-אפשר לוותר על רמת הגולן הן מבחינת הצורד להבטיח

את גבולה הצפוני של ישראל ואת ישובי הצפון והן על-מנת לשמור על

מקורות המים של המדינה, שחלקם עוברים בגולן.

(3) הוועדה קובעת כי ממשלת ישראל לא עמדה במדיניות ובתוכניות שקבעה מאז

החלת חוק הגולן להפוך את הגולן תוך 5 שנים לאיזור עם לפחות 20 אלף

תושבים, ולספק אמצעי פרנסה וייצור לתושבים הקיימים.

(4) הוועדה ממליצה לממשלה ולמשרדי הממשלה לחזק את הגולן וליצור תנאים

למשיכת אוכלוסיה חדשה, תוך פיתוח מוקדי פרנסה ותעסוקה חדשים.

הוועדה קיבלה בסיפוק את תוכניות הבניה של 3,200 יחידות של משרד

הבינוי והשיכון לשנתיים הבאות.

(5) הוועדה ממליצה למשרד החקלאות;

(א) לבצע בגולן בהתאם לתקציב שאושר, נטיעת מטעים סובטרופיים, הדרים

וכרם ליין, אשר הם גידולים שמוצריהם מיועדים ליצוא, וכן להמשיך

ולפתח את ענף בתי הצמיחה באיזורים בהם קיים יתרון כלכלי

יחסי.

(ב) להוסיף לתקציב הפיתוח של משרד החקלאות תקציב למימון פיתוח

ענפים אשר אינם נכללים בחוק עידוד השקעות הון בחקלאות, ואשר

להם יתרון יחסי כלכלי בגולן, ומוצריהם מיועדים לשוק המקומי

(ענפי מטע נשיר, רפת חלב, בקר לבשר במרעה), וזאת בגין העובדה

כי חוק, עידוד השקעות הון לחקלאות תומך בגידולים ליצוא בלבד,

ואילו ברמת הגולן עיקר הגידולים מיועדים לשוק המקומי. מצב זה

יוצר קיפוח של חקלאי רמת הגולן ולא מאפשר להם להשתמש במנוף

הכלכלי שמעמיד החוק.

פ. גרופר; נפוצץ את הכל. אני עם המערך גמרתי. נפיל את

החוק. זה חוק שאסור להעביר אותו. תגיד לשר

בשמי שלא יהיה לו חוק הסדרים. כשצריך להוריד, צריך להוריד את העניו,

ולא את התפל. יש לך עדנה סולודר. היא מעלה את מחיר המים בשבוע הבא בחצי

שקל, ומה החוק שלך שווה? היא כבר לא יושבת-ראש. הודיעו לי שהחליפו אותך

בוועדת כספים, ואת לא תכנסי יותר ישיבות, אם חשבת שלעולם חוסן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה נקודה, ונחזור למסקנות לאחר מכן.

על-פי בקשת החברים נעבור לדיון בהצעת חוק

המים.

חוק המים (תיקון מס' 8). התש"ן- 1990

הצעתו של ח"כ מיכה גולדמן

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! אני רוצה לבקש את היועץ המשפטי שיגיד לנו מה

החליטה מליאת הכנסת לפני שבוע, ומה אנחנו

עכשיו צריכים לעשות. מהי הפרשנות של החלטת מליאת הכנסת.

צ. ענבר; בשבוע שעבר הובא חוק המים, תיקון מסי 8,

לקריאה שניה ולקריאה שלישית. לשם החוק

ולסעיף מספר 2 היו שתי גירסאות. בקריאה השניה הצביעה מליאת הכנסת בעד

גירסא א', הן לשם החוק והן לסעיף מספר 2.

סגן השר עזרן ביקש שהחוק לא יובא מיד לקריאה השלישית, בגלל כוונת גירסא

מהגירסאות, בהתאם לסעיף 130 לתקנון הכנסת, האומר שאם נתקבלה הסתייגות

בקריאה השניה או הוצגו בה גירסאות שונות לסעיף אחד, תתקיים הקריאה

השלישית בשבוע שלאחר השבוע בו הסתיימה הקריאה השניה. הוועדה רשאית,

לפני הקריאה השלישית, להביא בהצעת החוק את שינויי הנוסח המחוייבים

בעקבות ההסתייגות או הגירסא שהתקבלה.

על פי התקנון חייבת הוועדה לקבוע כעת מהו הנוסח הנכון. מונחת הצעת החוק

לשם החזרתה למליאה לקריאה שלישית. לפי הוראות התקנון, במקרה זה, היה

הנוסח שהוכן והוצע בזאת לאישורכם פשוט ביותר, מפני שהיו כאן שתי

גירסאות, כאשר גירסא בי שנפלה, נמחקה. מה שנעשה, ההבדל בין נוסח זה

לבין הנוסח שהובא לקריאה שניה הוא, שבמקום שיהיה כתוב גירסא א' וגירסא

בי, המלים "גירסא א'" וכל השורה של גירסא בי נמחקו, וכן בסעיף 2 נמחקה

המלה "גירסא אי", ונשאר סעיף 2 בנוסח שאותו אישרה מליאת הכנסת בקריאה

השניה.

חברי הוועדה מתבקשים למעשה לאשר שזה הנוסח המשקף את מה שהחליטה עליו

מליאת הכנסת בקריאה השניה. הוועדה צריכה להחליט, האם זה באמת הנוסח

הנכון.

א. פורז; האם הוועדה יכולה שלא להביא את זה לקריאה

שלישית?

צ. ענבר; היא איננה יכולה. היא חייבת להביא את זה

השבוע. כי כתוב; "תתקיים הקריאה השלישית

בשבוע שלאחר השבוע בו נסתיימה הקריאה השניה".
מ. גולדמן
פנה אלי סגן השר, ופנו אלי גם מלשכת שר

האוצר, ואני רוצה שהאמינות תהיה אמינות.

ש. דורוו; לפי התקנון אתה יכול לדחות את ההצבעה.

מ. גולדמו; זה מה שאני מבקש. אל תחשבו שאני מנסה לעשות

מחטף.



אני מבקש שנאשר חיום את מח שביקש היועץ המשפטי, אבל לקריאה שלישית אני

לא אביא את זה עכשיו, אלא רק אחרי הפגרה, וזאת כדי להיות אמין כלפי

לשכת שר האוצר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הסכמתי להעמיד את ההצעה היום, וגם אני

מייעצת לח"כ גולדמן שלא להביא זאת היום

לקריאה שלישית. שיהיה ברור, אני לא אביא את החוק היום לקריאה שלישית,

אלא רק אחרי הפגרה. העמדתי את הנושא היום, מכיוון שבהחלטת הכנסת

ובתקנון כתוב "תוך שבוע". אם אני לא מעמידה היום, אני לא יודעת איזו

פרשנות היו נותנים אחר כך לחוק. היו אומרים כי שבוע ימים חלף, הוועדה

לא התייחסה, ולא דנה בנוסח עליו החליטה הכנסת. התייעצתי עם היועץ

המשפטי, והוא אמר לי שאם אנחנו לא רוצים להביא היום את החוק לקריאה

שלישית, זה לא משנה. אבל מאחר שעבר שבוע ימים, צריך להביא את זה היום

בפני הוועדה, כי כתוב בתקנות "תוך שבוע".
צ. ענבר; בהמשך נאמר
"או אם נציג הממשלה ביקש

במליאה", וגם אז מדובר על הקריאה השלישית,

שתידחה לשבוע נוסף על-פי בקשת הממשלה. לא היתה בקשה כזאת. באותו רגע,

אחרי הקריאת השניה, רשאי נציג הממשלה לבקש שזה יידון לא בשבוע הבא, אלא

בשבוע שלאחר מכן.

ש. דורון; אחרי הפגרה.

מ. גולדמו; הוא לא ביקש זאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בקשה כזו לא היתה.

פ. גרופר; אני לא מבין מה מבקשים היום מאתנו.

צ. ענבר; לקבוע האם הנוסח המונח בפניכם משקף אמנם את

החלטת מליאת הכנסת.

פ. גרופר; ואם לא נאשר לא את זה ולא זה, אלא נפיל כל

דבר שיובא היום, מה קורה לחוק?

צ. ענבר; אם יש נוסח, מי שסבור שצריך להיות נוסח אחר,

יביא את הנוסח שלדעתו נראה לו כנוסח נכון.

פ. גרופר; ואם אין נוסח אחר ואני מפיל את הנוסח הזה,

האם החוק מתבטל!

צ. ענבר; חובתה של הוועדה להכין כעת נוסח. מה קורה אם

נושא מועמד על סדר יומה של מליאת הכנסת,

והיו"ר עולה ואומר שאת הנושא הזה הוא לא רוצה להביא לסדר היום? אני

מדבר על העבודה התקינה. מבחינת התקנון הוועדה חייבת לאשר נוסח.

פ. גרופר; אם לא אישרנו, האם הכל נופל?
צ. ענבר
לא.

ד. תיכוו; אתה מציע את הנוסח שהחליטה עליו מליאת הכנסת

בקריאה שניה. היא צריכה להתייעץ עם הוועדה,

והוועדה, נכון לזה הרגע איננה מאשרת את הנוסח.

צ. ענבר; הוועדה חייבת לאשר נוסח. זו חובתה על-פי

התקנון.

כתוב בתקנון.- "הוועדה רשאית לפני הקריאה השלישית להביא בהצעת החוק את

שינויי הנוסח המחוייבים בעקבות הגירסא שנתקבלה". אני יוצא מהנחה

שהוועדה רוצה לפעול כחוק ועל-פי התקנון. אס הוועדה סבורה שאת החוק יש

להפיל, יש להצביע נגדו בקריאה השניה.

ד. תיכוו; אני לא בטוח שזו הפרשנות, אבל שמעתי, ואין

לי אלא מה שיש לי, זאת אומרת היועץ המשפטי.

מאחר שאתם תאשרו את הגירסא שלכם, אין לנו ברירה, תביאו את זה.

פ. גרופר; לי יש גירסא אחרת.

ד. תיכוו! לכשזה יובא למליאה לקריאה שלישית, אני מבקש

שנקבל כאן הודעה, שהיו"ר תודיע לנו.

מ. גולדמו! מזכירות הכנסת מודיעה.
ד. תיכון
מזכירות הכנסת יכולה להכניס כל דבר בסדר

היום. די בכך שלא יהיה מי שיסב את תשומת

לבם, וזה עובר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אודיע לחברי הוועדה.

ד. תיכוו; בכתב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נודיע על המועד.

אושר בהסכמה כללית.

החוק יבוא לקריאה שלישית בכנסת. נודיע לחברי הוועדה על המועד כאשר החוק

יובא לקריאה שלישית בפני מליאת הכנסת.

מסקנות ועדת הכלכלה בנושא פיתוח מואץ בגולן - המשך דיון

ל. ורוו;

(ג) הוועדה ממליצה להוסיף מיפסות ייצור בענפי בעלי חיים (רפת, חלב

ופטימים), וירקות (בצל, תפוחי-אדמה ועגבניות), כדי לחזק את

הישובים, ולהקטין את רמת הסיכון הכלכלי-

(ד) הוועדה ממליצה להוסיף תקציבי© בהיקף משמעותי למחקר ופיתוח

חקלאי, וזאת בגין השינוי במבנה המשק החקלאי, אשר נגזר כתוצאה

ממשבר המים, לסיים את פיתוח מפעלי המים בגולן, וזאת כדי להקטין

את תלות הגולן בשאיבה מהכנרת, וכן כדי להבטיח אספקת מים בשנות

בצורת.



(6) הוועדה ממליצה למשרד התעשיה והמסחר:

(א) לסיים את פיתוח איזור התעשיה בבני יהודה ולפתור את הבעיות עם

חברת ''מבני תעשיה" שמעכבת את סיום פיתוח האיזור מזה למעלה

משנה.

(ב) לדאוג לפיתוחם של עסקים קטנים במושבי העובדים, בישובים

הקהילתיים בקצרין, ולדרוש מהבנק לפיתוח התעשיה כי יעמיד לרשות

המתיישבים הלוואות כמתבקש.

(ג) לסייע להקמת גן התעשיה בקצרין למפעלי תעשיה מתחילים.

(7) הוועדה ממליצה למשרד התיירות:

(א) להקים מינהלת תיירות בגולן כדוגמת מינהלת התיירות בנגב, אשר

תעסוק בהקמת הפרוייקטים הבאים ושיווקם: פיתוח פארק הירדן, חוף

דוגית, חוף חלוקים, מצפור וארוח כפר חרוב, פיתוח ענף הארוח

הכפרי בישובי הגולן, פיתוח אתר גמלא, כפר קצרין ומוזיאון

הגולן, וכן קמפינגים, סיירות וטיילות.

הוועדה ממליצה להעמיד לרשות המינהלת את התקציב הדרוש ל-3 השנים

הבאות.

(ב) לעדכן את הסיוע הניתן למפעלים מאושרים במסגרת החוק לעידוד

השקעות הון בתיירות מ-29 אחוזים ל-38 אחוזים, כנהוג בנגב.

(8) בנושא הכבישים והתשתיות ממליצה הוועדה כי במסגרת התקציב המיוחד

שאושר למע"ץ לשנה זו יבוצע שיפור הכבישים הראשיים המובילים לגולן

וכן לסיים את שיקום הכבישים הפנימיים בתוך הגולן, וזאת במטרה

להקטין את זמן הנסיעה מהגולן למרכזי האוכלוסיה הגדולים, ולשפר את

הניידות בגולן עצמו.

פעולה זו לדעת הוועדה תביא לתרומה כלכלית נכבדה ביותר לגולן, ביחוד

בענפי התיירות והתעשיה, וכן תסייע לפתרון בעיות התעסוקה למתיישבי

הגולן שיוכלו להגיע בקלות למרכזי תעסוקה גדולים בחיפה ובעכו.

הוועדה ממליצה להעמיד לנושא הכבישים ופיתוח התשתיות את התקציב

הדרוש לביצוע התוכניות ל-5 השנים הבאות.

(9) הוועדה בדעה כי יש להתאים את מערכות הביוב והמים בתוך הישובים

לגידול האוכלוסיה הצפוי.

. (10) הוועדה ממליצה להמשיך ולתגבר את תקציב המחלקה להתיישבות בהסתדרות

הציונית, וזאת מאחר והמחלקה להתיישבות מהווה זרוע מרכזית לביצוע

פעולות הפיתוח. וכן להבטיח כי סכום זהה, בתוספת התקציב המיוחדת

אשר אושרה לחטיבה בשנים 1990-91 תוגש ותיכלל גם במסגרת התקציב

לשנת התקציב 1992 או לשנים הבאות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה להוסיף סעיף האומר:

(11} הוועדה תקיים דיון מיוחד בנושא פיתוח הכפרים הדרוזים בהשתתפות

ראשי המועצות, נציגי המועצה האיזורית גולן ונציגים של הכפרים ועם

גורמי הממשלה הנוגעים בדבר, במגמה לאתר את הבעיות הקיימות ולסייע

בפתרונן.

(12) הוועדה מציינת בחיוב את שיתוף הפעולה בין המתיישבים ברמת הגולן

לבין האוכלוסיה הדרוזית, דבר שתורם ויתרום לקידום ופיתוח רמת

הגולן, גם לטובת האוכלוסיה הדרוזית.

מסקנות הוועדה מאושרות. אני מבקשת שיונחו היום על שולחן כנסת.



לאח, אני רוצה לתודות לך על מעבודת תיפת שעשית. תשקעת מאמצים גדולים

כדי לסיים את תמסקנות, על-מנת שנוכל להניחן על שולחן הכנסת, ולא לחשאיר

אותן עד לאחר חפגרת. עבודת שנעשתת במאמצים משותפים צריכת לבוא לביטוי

בתנחת של תמסקנות. תודת רבת לך.
הישיבה ננעלה נשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים