ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 22/07/1991

מסקנות ועדת הכלכלה בנושא הצורך הדחוף בבניה להשכרה כפתרון למצוקת הדיור לעולים חדשים ולזוגות צעירים. מספר 4151; מסקנות ועדת הכלכלה בנושא הקמת שדה תעופה בנבטים שליד באר-שבע. מספר 3040; מסקנות ועדת הכלכלה בנושא ניתוק זרם החשמל ממקורות המים, הצעות מספר 3872, 3890/3892/3893/3895/3897/3908/3910, של מספר רב של חברי כנסת; מסקנות ועדת הכלכלה בנושא שר השיכון והבינוי והבניה לקליטת העלייה, מספר 3777, הצעה לסה"י של ח"כ יעקב צור; עיכובים באיכלוס יחידות הדיור

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 298

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום בי, י"א באב התשנ"א, 22.7.1991, בשעה 11:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ש. דורון

א. פורז
מוזמנים
ג. כהן, ממונה על ביצוע מפעלי המים, נציבות המים

ד. פיורקו, ממונה על תשתית כלכלה ותכנון ופרוייקטים

לאומיים, משרד הכלכלה והתכנון

מ. זיסמן, ראש אגף הצרכנות הארצית, חברת החשמל

ש. ברובינדר, מנהל מינהל החשמל, משרד האנרגיה והתשתית

י. שוורץ, ראש אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

נ. חילו, מ"מ מנהל אגף תכנון והנדסה, משרד הבינוי

והשיכון

י. פתאל, מנהל אגף הפרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

י. טוביס, מנהל יחידה לאספקת מים, "מקורות"

א. עוזיאלי, ס/הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

(1) עיכובים באיכלוס יחידות הדיור

(2) מסקנות ועדת הכלכלה בנושא הקמת שדה תעופה בנבטים שליד באר-שבע,

מספר 3040

(3) מסקנות ועדת הכלכלה בנושא שר השיכון והבינוי והבניה לקליטת העליה,

מספר 3777. הצעה לסה"י של ח"כ יעקב צור

(4) מסקנות ועדת הכלכלה בנושא הצורד הדחוף לענין בניה להשכרה כפתרון

למצוקת הדיור לעולים חדשים ולזוגות צעירים, מספר 4151

(5) מסקנות ועדת הכלכלה בנושא ניתוק זרם החשמל ממקורות המים,

הצעות מספר 3872, 3890, 3892, 3893, 3895, 3897, 3908. 3910,

של מספר רב של חברי הכנסת
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

הנושא שהעמדנו לסדר היום ונתנו לו עדיפות,

הוא עיכובים באיכלוס יחידות הדיור.

כבר מספר שבועות שהנושא הזה לא רק עולה מכותרות העתונות, אלא עולה גם

במסגרת הדיונים. אנחנו מקבלים טלפונים ופניות על כך, שדירות אשר בנייתן

הסתיימה אינן מאוכלסות, וזאת ודווקא כאשר הקבלנים קיבלו תמריצי זרוז

כדי לסיים את העבודה מהר ככל האפשר, במספר חודשים קטן. הדירה עומדת

ריקה, ואיננה מאוכלסת כי התשתית עדיין איננה גמורה. חלק זה הביוב, חלק

זה החשמל, חלק זה המים. כל עבודת הפיתוח מסביב לא גמורה.

הזדמנתי לכרמיאל, אנשים שגרו באוהלים 3 חודשים מחכים להיכנס לדירה

שלהם, ולא יכלו להיכנס כיוון שלא היתה תשתית, לא חשמל, לא מים, לא

ביוב. גם את הכביש אי-אפשר לסלול, מכיוון שעדיין הצינורות של הביוב לא

מונחים. ראש העיר עשה מעל ומעבר, והחליט שהוא מחבר להם מים. אמר שעדיף

שהם יגורו בבתים בלי החשמל, בלי שהכביש יהיה מסודר עדיין וכל התעלות

פתוחות, ובלבד שלא יהיו באוהלים 3 חודשים נוספים.

זה דבר שאין לו שום הסבר, זה ממש חלם. לשלם לקבלנים תמריצי זרוז על

הבניה, ולאחר מכן הבניינים עומדים ריקים ולא מאוכלסים. אני חושבת שיש

אלפי יחידות דיור - ואני מבקשת ממר שוורץ לעדכן אותנו מה מספר יחידות

הדיור - שהן גמורות ולא מאוכלסות בגלל העדר תשתית.

לגבי הקרוואנים. לקרוואנים אין עדיין תשתית, לא של ביוב, לא של מים, לא

של חשמל. זה לא מספיק לשים את הקרוואן במקום. לא היה לכם מה לעשות עם

הקרוואנים, הלכתם ושמתם אותם כדי להיפטר מהם. אבל נשאלת השאלה, היכן

התוכניות, היכן הפיתוח של כל התשתיות הללו, עוד לפני שמציבים את

הקרוואנים. אנשים צריכים להיזרק לרחוב, כי אינם יכולים לשלם שכר-דירה

שמרקיע שחקים. אין ביכולתם של עולים חדשים לשלם לאחר השנה הראשונה,

כשכבר משרד הקליטה מפסיק להשתתף, הם מחוסרי עבודה ואין להם מאין לשלם.

הם עוזבים את הדירות, יוצאים לרחוב ומחפשים להם קורת גג.

אני את זה לא יכולה להבין. תנופת בניה גדולה בכל הארץ, ובהחלט ברכנו על

הענין הזה, וציינו אותו בחיוב. אבל האם את הבעיה הזאת לא ניתן לפתור?

אני רוצה שנשמע מה הגורם לכך שהפיתוח מתעכב. הפיתוח היה צריך ללכת בד

בבד עם הבניה, ולא לאחר מכן.
קיבלתי מכתב מח"כ חגי מירום, בו נאמר
עיכובים לכניסת עולים לקרוואנים באתרי קיבוצים בשל קשיים שמערימה חברת

החשמל.

במחוז הצפון ובחיפה, וכנראה גם בשורת קיבוצים במקומות אחרים בארץ,

עומדים שוממים מאות קרוואנים בשל סירובים פורמליים והעמדת קשיים של

חיבור הקרוואנים למקורות חשמל. בחלק מן המקומות גרון הדבר בהשקעות שאין

ביכולת הקיבוצים לשאתן, ובשל כך תקועים ענייני הקליטו; משך למעלה מחצי

שנה, דבר שהינו בגדר שערוריה.

אבקשך לזמן את ראשי חברת החשמל, במיוחד מנהל המחוז הצפוני, מר אשר כהן,

לדיון בוועדת הכלכלה.

מאחר שאנחנו דנים בנושא הזה, אני לא צריכה להזמין ישיבה נוספת ולהטריח

את האנשים שיבואו מהצפון והדרום כדי שיוכלו להשיב לנו. אני מבקשת

להתייחס גם לסוגיה הזאת. אני חושבת שזו באמת שערוריה, שחודשים רבים

הנושא הזה לא בא על פתרונו.

אני מצטערת שמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון התלונן על הענין הזה, והוא ברך

אותי על שאני עומדת ליזום דיון על הנושא הזה, וחשבתי שהוא היום יתייצב



ויחיה הדובר הראשי של משרד הבינוי והשיכון. אני מניחה שמר שוורץ יעשה

זאת לא פחות טוב ממנו.

נ. יזילו; אני מתנצל בשמו של המנכ"ל שאמור להיות

בישיבת ממשלה, ולכן לא הגיע.

אני רוצה לחלק את הנושא לשניים: נושא הדירות ונושא הקרוואנים-מגורונים.
לנושא הדירות
משרד הבינוי והשיכון עושה את הפיתוח בתנופה גדולה,

וכיוון שהבניה נעשתה במהירות, הכל נעשה במהירות. אנחנו רצים עם הפיתוח

במקביל. ברגע שתוכנית בנין ערים מאושרת, אנחנו עולים על השטח ומתחילים

לעבוד, ומקבלים היתר לחפירת יסודות, כשהכוונה היא שעד שנתקדם בבניה,

נעבוד בינתיים על הליכים פורמליים של קבלת היתר ספציפי לכל בנין, ונקבל

את ההיתר. הפיתוח נעשה במקביל. מיד כשתוכנית בנין ערים מופקדת, אנחנו

מתחילים בעבודות עפר, ואפילו מתחילים בביצוע עבודות יסודות של

הבניינים, דבר שמותר לעשותו. ממשיכים את הבניה, ומקבלים אישור עקרוני

בתנאי. פה מתחילה הבעיה של מספר רשויות, שמתנות את מתן האישור בביצוע

עבודות שונות ומשונות עבור הרשות, החל מכביש או גן ציבורי, או התחייבות

כזו או אחרת. אמנם היא יכולה לדרוש את זה על-פי החוק, אבל לא תמיד יש

קשר בין הדרישות האלה לבין מתן ההיתר.

בתקופה האחרונה אנחנו נמצאים גם במצוקה תקציבית, ואיננו יכולים להבטיח

הבטחות שאין לנו עבורן כיסוי תקציבי. לכן קורה, שהיתר הבניה מתעכב

מבחינה פורמלית, כי כל התנאים מולאו, מלבד התנאי הזה של הרשות שביקשה

מאתנו לבצע עבורה מספר דברים. כתוצאה מכך הרשות לא מנפיקה למשרד טופס

4, שהוא הטופס המאשר שניתן לחבר את המבנה למים ולחשמל. כך יכולים לעמוד

מבנים גמורים ללא חשמל. לא מכיוון שחברת החשמל לא רוצה לתת את זה, כי

חברת החשמל מצדה עושה את כל ההכנות שאפשר לעשות, את כל הבדיקות שאפשר

לעשות, עד לחיבור החשמל. את חיבור החשמל לא ניתן לעשות, אלא אם יהיה

לנו ביד טופס 4 ונוכל למסור לה את זה. בלי זה לפי החוק היא מנועה מעשות

זאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה זה טופס 4?
י. שוורץ
יש צורך בטופס גמר. כל התיקון הזה בא להתגבר

על בעיה של הבניה הלא-חוקית בכפרי המיעוטים.

טופס 4 הוא אוניברסלי. לא כתוב שהוא בא. למנוע בניה לא חוקית. כתוב

שחברת חשמל לא תחבר חשמל, אלא אם יש תעודת גמר מהרשות המקומית. באותם

המקומות בהם ניתן היה לחבר חשמל, והרשות המקומית לא מוכנה לתת היתר,

חברת חשמל מנועה על-פי חוק מלחבר מכיוון שהחוק הוא ספציפי, שמטיל חובה

על חברת חשמל. בניסוח החוק מוגדרת חברת חשמל כגורם שכלפיו מופנה הסעיף

בחוק. אם רוצים לשנות משהו, בבקשה, יקחו את חוק התכנון והבניה, וישנו

אותו.

ישבנו לפני מספר חודשים עם המנכ"ל הקודם של משרד השיכון, עם מנכ"ל משרד

הפנים, ועם היועצים המשפטיים, וניסינו לראות האם ישנה דרך להתגבר על

התקלה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה רוצה להגיד לי, שדני אלדר לא נותן לכם

אישור כדי שתוכלו לחבר חשמל? הוא מתלונן על

כך שהאנשים האלה נמצאים בחושך מצרים. האם הוא זה שמעכב את התקנת החשמל?

לא מקובל עלי.
נ. חילו
אני לא יכול להגיד לך איך זה בכרמיאל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שבהרבה מקומות זה לא מקובל.

נ. חילו; אינני יודע לגבי כרמיאל, כי לא באתי עם

רשימת כל האתרים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בכרמיאל יש 14 קבלנים, לא משרד השיכון הוא

שבונה. מה הפרוצדורה?

נ. חילו; אנחנו מקצים קרקע לקבלנים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הקבלן התחיל לבנות על-פי אישור, על-פי

רשיון, והוא בונה כדת וכדין.

נ. חילו; הוא בונה על-פי רשיון מקומי. יש לו רשיון,

אבל על תנאי. הוא מתחיל לבנות, הוא מתחיל

לבצע במקביל את עבודות הפיתוח שבתחומו. אמרתי שיש שתי סיבות. סיבה

ראשונה היא הרשיונות; השניה היא קטע העבודה של הקבלנים. לפעמים זה

מתנגש. באתר אחד עובדים כמה קבלנים, והחשמל בדרך כלל צריך להיכנס בתוך

המדרכות. חברת החשמל מוכנה להכניס זאת לתוך המדרכות רק אם ישנה אבן

שפה, כדי לדעת שברגע שנכנס הכבל, זה המקום הסופי שלו. היא לא מוכנה

לעשות זאת לפני שיש אבן שפה לכל האורך. לפעמים קבלן אחד מתוך שורה של

קבלנים מתעכב, הוא לא גומר, לא מתחיל, ואז בקטע שלו אין אבן שפה. זה

גורם שני שמעכב מדי פעם את חיבור החשמל. בזה אנחנו מנסים להריץ את

הקבלנים, להמריץ אותם לעבוד ולהטיל עליהם גם כל מיני סנקציות ואיומים.

אבל לפעמים קורה שחברת חשמל לא יכולה להתחיל לעבוד, מכיוון שלא כולם

שמו את אבן השפה עד הסוף. זה גורם שני לעיכוב.

ישבנו עם אנשי חברת חשמל, וניסינו להגיע אתם לקיצור הליכים. בנושא הזה

הגענו אתם לסידור שעל פיו יצא מודד וימדוד את הגובה של הקו, זה לגבי

הקבלנים. אבל לגבי טופס 4, אי-אפשר להגיע אתם להסדר, מכיוון שהם מנועים

מלטפל בזה. הם מנועים מלחבר חשמל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם העיריה בכל מקום מתנה תנאים אחרי

שהדירות מסתיימות?

נ. חילו; לא, לפני שהן מסתיימות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו מדברים על דירה גמורה.

נ. חילו; בזמן מתן היתר בניה אומרים, שנותנים היתר

בתנאי שימולאו הפרטים הבאים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ההיתר ניתן, הבניה של הדירה הסתיימה, והקבלן

קיבל מכם תמריץ זרוז. איך הוא מקבל תמריץ

זרוז?



נ. חילו; ברגע שהבניה הסתיימה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ואין חשמל. איך אתה מסביר את זהו
נ. חילו
זה קשור בנושא ההתניות שהעיריה מתנה בטופס

היתר הבניה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם אתם נותנים תמריץ זרוז לפני שהיה היתר

בניה?

נ. חילו; לא.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זוהי שערוריה שאתם נותנים תמריץ מבלי

שהעיריה נתנה את היתר הבניה.
נ. חילו
אנחנו לא נותנים תמריץ זרוז בלי היתר הבניה.

זה התנאי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
את הדירה הוא כבר סיים.

י. שוורץ; אבל לא מולאו דברים נוספים, כמו גן משחקים,

למשל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אין לזה כל שייכות. אם יש היתר בניה, ואם

הכל בסדר, מדוע אני לא נותנת לו טופס 4?

י. פתאל; זה כך אם הפיתוח לא נגמר עד הסוף. אפשר

להתנות את זה אפילו במכון ביוב, שלא קשור

אפילו למשרד השיכון, ולמכון הביוב אין נניח כושר קליטה. בכרמיאל יכול

להיות שאין מכון ביוב, ולכן תגיד העיריה שהיא לא נותנת טופס 4 עד שלא

יהיה מכון ביוב, כי היא לא יכולה לקלוט את הביוב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; היו תלונות ממשרד השיכון, שדירות עומדות

ריקות וחברת החשמל לא מחברת חשמל. עכשיו

מגלגלים את זה לעיריה. הזמנו את נציגת מרכז השלטון המקומי, והם מודיעים

שאין להם את מי לשלוח. עוד לא היה דבר כזה. מרכז השלטון המקומי נמצא

בשפל המדרגה. אין בעל בית במרכז השלטון המקומי. אני לא יכולה להזמין את

כל ראשי הערים כדי לשמוע מהם.

מר חילו, כל ההסברים שנתת אינם מתקבלים על הדעת. ברגע שהקבלן גומר את

הבניה, סימן שהוא קיבל היתרי בניה. איך אתם נותנים לו תמריץ זרוז,

כשהוא עדיין לא גמר את כל הפיתוח מסביב לדירה?

י. פתאל; מי שאחראי על הפיתוח בישובי הפיתוח זה משרד

השיכון, שעושה את כל עבודות הפיתוח. אם חסר

לו תקציב לעבודות הפיתוח, הוא לא מסיים את עבודות הפיתוח. זאת אומרת

שיכול לקרות שדירה גמורה, והקבלן אחראי לדירה עצמה, אבל הוא לא אחראי

לפיתוח. מי שאחראי לפיתוח, זאת הממשלה. הפיתוח לאותה דירה לא הסתיים,



הדירה לא מחוברת למים ולביוב, ולכן אי-אפשר לאכלס את הדירה עצמה. זאת

אומרת שאנחנו אשמים, ולא הקבלן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
למה, אם כך, אתם הולכים להיקף בניה כזה,

כשאין לכם תקציב לעשות פיתוח? ראיתי את

האנשים בכרמיאל, איך הם נכנסו לדירה כאשר אין בה חשמל, אין כביש בכלל,

התעלות פתוחות כי אין עדיין צינורות של ביוב. ראש העיר הואיל בטובו לתת

להם מים, כך שלפחות יהיו להם מים. יש מקומות שאי-אפשר גם להכניס מים.

אתה קורא כתבות מסמרות שער על כל הנושא הזה. אנשים גרים באוהלים במשך

חודשים, ולא יכולים להיכנס לדירה שהיא גמורה, כי אין לא חשמל, לא מים,

לא ביוב. מה פירושו שאין תקציבי תיכננתם לתת תמריצי זרוז, ולזה יש

תקציב, אבל אחר כך, שהדירה תיגמר והיא תעמוד ריקה מכיוון שאין לה

פיתוח, לזה אין תקציב! מה הואילו חכמים? לשם מה הזרוז, אם אתם לא

מסוגלים לגמור את הפיתוח? כרמיאל, עיר יפהפיה, ברוכת בניה. אתה רואה

שכונה שלמה שנסתיימה הבניה שלה, והכל עדיין מסביב הרוס. אי-אפשר לעבור

לגור בדירות. עשיתי סיבוב בעיר כולה, וסיפר לי ראש העיר ש-3 חודשים

האנשים האלה גרו באוהל. הוא שיכנע אותם שעדיף להיות בדירה בלי חשמל,

בלי כלום, מאשר לגור באוהל קטן.

אתם באים ומטילים את האשמה על הרשות המקומית, שלא נותנת טופס 4. אם היא

נתנה היתר בניה, למה שלא תתן טופס 4?
מ. זיסמן
במדינת ישראל יש 3 ועדות תיאום שאנחנו
משתתפים בהן
(1) ועדת תאום עם משרד השיכון, שאני מייצג בה את חברת חשמל.

(2) ועדת הקליטה ב"עמידר", שם אני מייצג את חברת החשמל אחת לשבוע.

עכשיו יש שם סכסוך קטן.

(3) ועדה בחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי.

כל הוועדות עוסקות בקליטה. ברגע שהתחילה העליה הגדולה לפני שנתיים,

אנחנו בחברת חשמל מיד התארגנו, ונתנו הוראה עם חותמת. ברגע שמתכנן

אצלנו מקבל נייר, פניה של משרד השיכון, וכתוב שם שזה אתר עליה, זה קודם

לכל. זה אמור לגבי כל הארץ, ממטולה ועד אילת. זה קודם לכל תכנון אחר.

נתנו הוראה בכתב לכל המשרדים של חברת החשמל, שאנחנו מתחילים לתכנן את

האתרים האלה ללא תשלום, וזה לא לפי הנוהלים שלנו. הרי אצלנו קודם כל

צריכים לשלם 10 אחוזים. כאשר יש פניה, וזה רק לגבי פניה של משרד

השיכון, אנחנו מיד מתחילים לתכנן גם ללא תשלום. אחר כך הם משלמים לנו.

יש גם טופס 2, זה הטופס הראשון, רק לגבי אתר בניה. ברגע שיש לנו טופס 2

אנחנו מתכננים, מקבלים את הכסף, ומבצעים את כל העבודה בלי לתת חשמל.

כלומר, עושים את הרשת, עושים את החיבור, גם ללא טופס 4 המפורסם.

פה אנחנו עומדים. מעל 90 אחוזים מהקרוואנים או הבניינים שהם בלי חשמל,

זה בגלל טופס 4 המסכן הזה. אסור לנו לחברם לפי החוק. התקיימה ישיבה רבת

משתתפים - כ-50-60 איש - ב-14 ביולי 1991 במשרד השיכון. את הישיבה

ניהלתי אני יחד עם מנכ"ל משרד השיכון. בישיבה השתתפו נציגי ארבעת

המחוזות שלנו, חמשת המחוזות של משרד השיכון והכל התנהל על מי מנוחות.

בסוף, בשורה התחתונה, אני אומר לכם ש-90 אחוזים נשארו ללא חשמל, משום

שאין טופס 4. הם לא מסוגלים לקבל את הטופס מהרשות המקומית. שמענו על

מקרים רבים שמשרד השיכון מתחיל לבנות גם ללא היתר בניה. אמנם זה עניינם

ולא עניננו, אבל הם באים אלינו בטענות למה אנחנו הולכים לפי האות

הכתובה של החוק.



הודעתי שם בפרוש, ואני מודיע בכנסת ישראל שנית, שחברת החשמל לא תעשה

כהוא זה נגד החוק. לא נוכל ולא נעשה זאת לעולם. את החוק הזה לא אנחנו

ביקשנו, ולא נוכל לתת חשמל ללא טופס 4 הנ"ל.

הסכמנו לתת חשמל בצובר. אתם יודעים שאנחנו לא נותנים חשמל בצובר, אבל

פה הסכמנו. קרוואנים רבים מקבלים רק מונה אחד ואחר כך נותנים חשמל לכל

קרוואן.
י. שוורץ
הייתי מדגיש שבאתרי הקרוואנים כל הרשת

הפנימית היא לא של חברת חשמל.
מ. זיסמן
אנחנו נותנים מונה אחד, ואחר כך הם בונים

בעצמם את כל הרשת הפנימית. אם אין חשמל

בקרוואנים, זו כבר הבעיה שלהם.

אמרו פה את האמת, שאין למשרד השיכון כסף. יש לי פה בכתב שהגשנו הצעה

לתשלום, ולא קיבלנו תשלום. העיכוב נובע לדוגמא מאי-הגשת תרשימי סביבה,

העיכוב נובע מכך שב-13 ביולי הודענו שישלמו, ואין להם כסף לשלם. ב-26

במאי הודענו לשלם, וגד היום לא שולם. יש להם בעיה תקציבית, ואני מדבר על

החיבור הסופי שהם צריכים לשלם עבורו. את התכנון אנחנו מוכנים לעשות גם

בלי תשלום ראשון, אבל עבור החיבור הסופי אנחנו צריכים לקבל את הכסף.

אנחנו מקבלים דיווח שוטף. המנכ"ל שלי דרש מכל ארבעת המחוזות לקבל דיווח

שוטף דו-שבועי וחודשי על העליה החדשה, איפה העיכוב, אם יש עיכוב, כמה

נתקבלו. במחוז הדרום בלבד יש לנו הזמנות ל-80 אלף יחידות דיור. יש לנו

עשרות אלפים דירות. נתתי את הטלפון שלי לא רק במשרד, אלא גם בביתי,

ואמרתי למנכ"ל אריה בר, שאם הוא שומע שאיזה שהוא עולה חדש לא נכנס לגור

בגלל חברת החשמל, שיודיע לי זאת לביתי. מעולם לא קיבלתי טלפון הביתה.

אנחנו רגישים ביותר לעליה החדשה, עד שהמנכ"ל שלי עוקב באופן אישי היכן

ישנם עיכובים. את העיכוב הגדול גורם טופס 4, וכן התשתית. אין להם תקציב

לעשות תשתית, ואנחנו לא יכולים להניח את הכבלים. היו מקומות שהנחנו את

הכבלים היכן שלא היו מדרכות וכבישים, ואחר כך באו ועשו את המדרכות

והכבישים. סיימנו להניח כבלים ללא תשתית סופית. לא אבן שפה כל כך

מדאיגה אותי, אלא שיהיה הכביש הסופי, תהיה המדרכה הסופית. העמדנו

עמודים, אחר כך באו לחפור, ואמרו שזה היה רק 20 סנטימטר באדמה, לכן

הפסקנו גם את זה לעשות. מה עושה משרד השיכון! יש אתר גדול, והוא מוסר

אותו למספר קבלנים. זה לא שקבלן אחד עובד בשטח. יש שיטה טובה של

תמריצים. כל קבלן, במקום שיבנה את זה תוך שנתיים או שנתיים וחצי, הוא

בונה את זה תוך 11 חודש. אבל יש אתר גדול, והחשמל צריך לבוא לכל האתר.

קבלן אחד התקבל יפרו וגמר את הבנין, אבל החשמל בא דרך האתר הסמוך, היכן

שהקבלן עוד לא גמד, ואני לא יכול להגיע לשם עם הרשת. זה הסיפור עם

התשתית הזו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזילינו
למה קיים חוסר תאום כזה?

מ. זיסמו; זה הענין של הקבלנים שם. אחד גומר מהר יותר,

והשני פחות מהר.

על כל הנושא הזה דיברנו בפרוט בפגישה רבת המשתתפים שהתקיימה ב-14 ביולי

אצל אריה בר, מנכ"ל משרד השיכון. לצערי עד היום עוד לא קיבלתי את

הפרוטוקול. מכאן התקשרתי שוב אל העוזר שלו, לשאול היכן הפרוטוקול של

הישיבה הזאת, ואני מקווה שאקבל אותו. ברצון רב אשלח גם ליו"ר העתק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה היה שם הסיכום?
מ. זיסמו
אין להם כל טענות אלינו. הם ביקשו מאתנו -

ונתתי הנחיה לפעול כך - שבמצבים לפעמים בהם

איו להם 2,500 שקל, שצריך לשלם עבור עבודה קטנה, והם לא יכולים לקבל

תקציב עבור זה, נעשה זאת אנחנו והם יתחייבו לשלם. הוצאתי הוראה ממטולה

ועד אילת, שאם יש מכתב התחייבות ממשרד השיכון, נבצע זאת.

הם ביקשו דבר נוסף. לפעמים עמוד אחד או קטע של רשת מפריע להם לבניה,

וצריך להעתיק אותו ממקומו. הם ביקשו מאתנו שנעתיק את העמוד, והם

התחייבו לשלם. גם את זה קיבלתי.

אני עושה כמיטב יכולתי, אבל שני דברים אני לא מסוגל לעשות-. טופס 4,

החוק לא מרשה לי בלעדיו. גם אמרתי להם שאין טעם שיפנו אלי. הוא מחפש את

המפתח לא היכן שאבד, אלא היכן שיש אור. אני לא מסוגל לתת. הוא אומר

שצריך גמישות, אבל אני כאן לא מסוגל לגמישות. זה חוק מדינה. אנחנו לא

נעשה כהוא זה נגד החוק, או שהם יבטלו את החוק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זה לאחר שעשיתם את התשתית לחשמל, וצריך רק

לחבר.
מ. זיסמן
כן. אבל אסור לי לתת חשמל בלי טופס 4.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מדוע העיריה לא נותנת טופס 4?

מ. זיסמו; זאת אני לא יודע, הם יודעים.

נ. חילו; יש הרבה דברים שלא מסתיימים כולם באותו זמן,

אם בגלל חוסר תקציב, אם בגלל חוסר תיאום, אף

שהתכנון בדרך כלל נעשה ביחד. לכן קורה שלא מקבלים טופס 4. לפעמים הרשות

מבקשת מאתנו דברים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם מבחינה תקציבית, או שלא

יכולים למלא מבחינה תקציבית. לכן אנחנו צריכים לחפש תקציבים בעיריה,

שתוכל לבצע את הדברים האלה. פה המילכוד. זה רץ אחרי זה, ולא תמיד

תופסים זה את זה.

הנושא השני שאנחנו אחראים עליו, ולא תמיד אנחנו מצליחים בו, הוא הנושא

שהסביר מר זיסמן בצורה מוכשרת כל כך. עובדים הרבה מאוד קבלנים, ולא

כולם הולכים באחד קו. אחד מפגר יותר, ולפעמים זה שמפגר בעבודתו גורם

לכך שכל המעגל הזה לא יקבל חשמל.

מ. זיסמן; אנחנו מסיימים את העבודה, אבל אנחנו לא

יכולים לספק חשמל עד שלא מביאים לנו מהעיריה

טופס 4. זה חוק מדינה. לפי החוק אני לא יכול לתת חשמל ללא הטופס הזה.

נ. חילי; לא הכל מסוגל משרד השיכון לבצע, מחוסר

תקציב, מה עוד שלא הכל בתחומו שלו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אבל קובעים כתנאי את הרשיון.

נ. חילו; כן.
י. שוורץ
בכרמיאל קיימת בעיית ביוב. האם לא נבנה

בכרמיאל עד שמשרד הפנים יסדר את הביוב!

באילת יש לנו אותו סיפור.

ש. דורון! מתוך דירות גמורות, האם אפשר לדעת איזה אחוז

לא מאוכלס?
מ. זיסמו
מעל 90 אהוזים. בגלל הטופס הזה. לי אסור לתת

חשמל, ואילו הם לוחצים עלי.

י. פתאל! זה לא מדוייק. אנחנו צופים שתהיינה דירות

בעתיד באחוזים גדולים.

ש. דורון; מה המצב היום? זה מה שמעניין אותי ברגע זה.

כמה דירות גמורות אינן מאוכלסות?

י. פתאל! היום המצב הוא עדיין לא כל כך חמור.

ש. דורוו! תנו מספרים. אני רוצה לדעת אם מדובר במקרים

בודדים, או האם מדובר בעשרות או במאות.

נ. חילו! באופן מעשי זה עשרות, לא יותר.

י. פתאל! זה לא מגיע ל-500. אני לא יכול להגיד

בדיוק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה אלפים.

כאשר הוזמנו, ביקשה מזכירת הוועדה להביא

נתונים, כדי שנדע באיזה אתרי בניה הכל הסתיים ואין עדיין חיבור חשמל,

מים וכוי. לא קיבלנו נתונים, לא קיבלנו שום הסבר משכנע. אם אתם אחראים

על הפיתוח, מדוע הפיתוח לא מסתיים יחד עם גמר העבודה של הבניה?

י. פתאל! הבעיה שלנו היתה שהתחלנו את השנה הזו במינוס

תקציב. הבעיה היא תקציבית.

ש. דורוו! הכל אני מבינה, אבל על מה אנחנו דנים כשאין

בפנינו תמונת מצב?

י. פתאל! לא ידעתי שנתבקשנו להביא נתונים מספריים.

ש. דורון! אתה אומר שיש פחות מ-100, ואתה אומר 500.

עכשיו תגידו לי על מה אגחנו דנים.

מ. זיסמו! ברגע שהתחילה העליה, נתנו הוראה לתת קדימות

לכל האזורים ממטולה ועד אילת. אנחנו עושים

עבודה אפילו ללא תשלום מראש. גמרנו את העבודה, והוקמה רשת, והוקמו

החיבורים, אבל אנחנו לא יכולים לתת חשמל בגלל החוק הזה, שדורש טופס 4.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מנכ"ל משרד השיכון חיה אצלנו ב-3 ביולי, ואז

עלה הנושא הזה. הוא ביקש שנקיים דיוו מאחר

שהנושא חשוב, ומאחר שבחמשת החודשים הקרובים יעמדו אלפי דירות ריקות

ברחבי הארץ. בבאר-שבע יש כבר 2,500 מגורונים ריקים, שמחכים להם קרוב

ל-10,000 נפש, וזאת מאחר שאין תשתית. זאת דוגמא אחת רק.

נ. חילו; אם אין תקציב, אנחנו לא יכולים להוציא קבלני

פיתוח לסיום עבודות הפיתוח.
ש. דורון
מחן עבודת הפיתוח?

נ. חילו; סלילה, מים, וכו'.
ש. דורוו
האם זה לא כלול בבניה? האם בונים ללא

צינורות מים? אני חושבת שצריך להזמין לכאן

את מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"ל משרד השיכון והבינוי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
היזמנו.

י. פתאל! לא הועבר השנה תקציב לגמר עבודות הפיתוח.
ש. דורון
איך הולכים על בניה מבלי שמובטח התקציב

לפיתוח?

אני מציעה, גבירתי היו"ר, שתזמיני את מנכ"ל משרד הפנים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הוא תוזמן, אבל נסע לכרמיאל.

ש. דורוו; לדעתי, בלעדיו אין טעם בקיום הישיבה. אנחנו

מדברים כך סתם ציונות, טוחנים מים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אין דבר. לפחות נדע היכן אנחנו עומדים.

משרד השיכון טוען שחברת החשמל אשמה, היא לא

מחברת חשמל, ולא יכולים לאכלס את הדירות.
ש. דורוו
חבל על הזמן. צריך להזמין את שר הפנים, את

שר השיכון עם המנכ"לים שלהם, ולפתור את

הבעית.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; את יודעת כמה נושאים דחופים עומדים על סדר

היום של הוועדה? העמדתי את הנושא הזה דווקא

מאחר שראיתי בו דבר חיוני וחשוב. היזמנו את מנכ"ל משרד השיכון, והוא לא

בא היום. הוא שלח את נציגיו, כי הוא נסע לכרמיאל.

ש. דורון; הוא שלח אנשים ללא נתונים. תודה רבה שהם

באו, אבל חבל על הזמן. אנחנו מבזבזים את

זמנם של האנשים ללא כל תועלת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הם מבזבזים את הזמן שלנו. על זה אני מתרעמת.

הזמן שלנו יקר מאוד.

ש. דורוו! אין על מה לדון בישיבה הזאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה להביע מורת רוח מכך שמרכז השלטון

המקומי לא שולח נציגים. אם העיריה צריכה לתת

טופס 4 שבו תלוי חיבור החשמל, והיא לא נותנת, מדוע מרכז השלטון המקומי

לא בא כדי לנמק מדוע העיריות לא נותנות טופס 4? אין בעל בית למקום. זאת

לא פעם ראשונה שזה קורה.
מ. זיסמן
לוחצים עלי להפר את החוק, אבל אני חוזר

ואומר, שאנחנו לא נפר את החוק, אנחנו לא

יכולים, אטור לנו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצה לציין בכאב גדול ובמורת רוח על כך

שמשרד הבינוי והשיכון לא מסיים את הפיתוח

יחד עם עבודות הבניה, וזאת כדי לאפשר איכלוס מסודר, כדי שלא יהיו

עיכובים באיכלוס. אסור לכם לתת תמריץ זרוז לפני שהכל נגמר.

אנחנו דורשים לישיבה הבאה שתביאו לנו נתונים על מספר הדירות הגמורות,

שטרם אוכלסו בהעדר פיתוח תשתית - בהעדר מים, חשמל, ביוב - ובאילו

אתרים. תגידו לנו באילו מקומות, ומה הסיבות לכך. המדובר גם לגבי

קרוואנים.

ג. כהו; אני מייצג כאן את נציבות המים. אני רוצה

לציין, שמבחינת חיבורי מים ומשק המים אין

שום בעיה בשום רשות מקומית. "מקורות" מחברת ומבצעת את כל המפעלים שישנם

בתוכנית, ויש מים לכל הרשויות. הבעיה היא פנימית בתוך הרשות. אם

לכרמיאל יש בעיה של אספקת מים בתוך שכונה, משק המים לא מטפל בזה, הרשות

עצמה מטפלת בזה. אין שום רשות מקומית - לא במרחב הצפון, לא בדרום, ולא

במרכז - שאיננה מחוברת למים, ויש לה איזו שהיא בעיה של אספקת מים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! האם ידוע לכם על דירות שלא נכנסו אליהן

לגור בגלל חוסר במים?
ג. כהן
שוב, זו הבעיה של הרשות המקומית או של משרד

השיכון, שעושה את התשתיות בתוך הרשות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נפנה פעם נוספת למרכז השלטון המקומי, ונבקש

מהם שיכינו לנו נתונים, ומה למעשה הסיבות

שהם לא נותנים מים ולא נותנים טופס -4 על-מנת לאפשר את האיכלוס.

אין לנו טענות לחברת החשמל. היא נוהגת על-פי הכללים ועל-פי החוק,

והעיכוב איננו אצלה. החיבור של החשמל מתעכב, היות שהרשות המקומית לא

נותנת טופס 4 בהתאם לחוק.

נשתדל לקיים דיון במשך הפגרה על הנושא הזה, ולישיבה זאת נדרוש שיבוא

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.



ש. ברובינדר; היה רצוי שגם לנו יהיה עותק מהנתונים של

משרד הבינוי והשיכון, מכיוון שאנחנו לא

יודעים מה הן הטענות. למרות הישיבת שישבנו מולם, נתונים לא ראינו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם תקבלו את פרוטוקול הישיבה, תשלהו אלי.

מ. זיסמו; בהחלט.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! תודה רבה לכם.
קריאה
אני יודע שהבעיה בנושא הזה פשוטה. על-פי חוק

התכנון והבניה יש צורך לתת תעודות גמר.

תעודות גמר ניתנות לאחר שהושלמו כל התהליכים שמחוייבים על-פי דין. לא

יתכן שדווקא בקרוואנים, שבהם יש בעיות של כיבוי אש, ובהם נקודות החיבור

של החשמל רגישות מאוד, שהנושא הזה לא יהיה מסודר כפי שהחוק דורש. זו

הסיבה שהוועדות המקומית לתכנון ובניה אינן ממהרות לתת את האישור, כל

עוד לא הסתיימו כל ההליכים האלה. מקרים חריגים יביאו לידיעתנו, ונטפל

בזה במקום, כי יש סמכויות לשר הפנים לפעול על-פי דין בנושא הזה. כל עוד

לא הביאו לידיעתו שיש מקרים כאלה, הוא לא יכול לפעול.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; דרשנו מהם לקבל נתונים. גם מרכז השלטון

המקומי לא בא, אף שהוזמן.
קריאה
תרשי לי להעיר הערה קונסטיטוציונית, ויש בה

בעיה, יש בה מורכבות מסויימת. ראשי הרשויות

הם נבחרי ציבור. על-מנת שאני אוכל לתת לשר את כל האינפורמציה לתשובה

לשאילתא, אני חייב לעבור שבועות של ברורים עם הרשויות המקומיות, כשחלק

מהם שואלים, מה רוצים ממני, הוא יש לו שיקולים פוליטיים כאלה, גם לי יש

שיקולים כאלה. היה לי מקרה עם ראש עיר שאמר לי שהוא לא רוצה לתת לי

תשובה. .

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו מדברים על חוקים שקשורים בביצוע עם

הרשות המקומית. אין דבר כזה שלא באים.
קריאה
לכל היותר, אני יכול להעביר לידיעה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נציגות ישירה של השלטון המקומי היא חשובה.

מסקנות ועדת הכלכלה

בנושא הקמת שדה תעופה בנבטים שליד באר-שבע. מספר 3040
ל. ורון
ביום י' באב התש"ן, 2 באוגוסט 1990, החליטה

הכנסת להעביר לוועדת הכלכלה את ההצעה לסדר

היום בנושא הקמת שדה התעופה בנבטים שליד באר-שבע של ח"כ ראובן ריבלין

(מספר 3040).

ועדת הכלכלה קיימה בגושא שני דיונים ביום 14 בנובמבר 1990, וביום 5

ביוני 1991 אליהם הוזמנו נציגי משרד האוצר, התחבורה, רשות שדות התעופה,



ראש מינהל התעופה האזרחית, סגן ראש עיריית באר-שבע, מנהלת החברה

הכלכלית והיועץ של עיריית באר-שבע.

הוועדה סיירה ביום 17 בפברואר 1991 בבאר- שבע ובבסיס חיל האוויר

נבטים.

הנגב משתרע על פגי למעלה מ-60 אחוזים משטחה הריבוני של מדינת ישראל, אך

חיים בו פחות מ-7 אחוזים מכלל אוכלוסיית המדינה מזה למעלה מעשור שנים.

בהתאם למדיניות הממשלה ולתוכניות משרדי הממשלה לפיזור אוכלוסין מהווים

באר-שבע והנגב יעד לפיתוח ואיכלוס ועם גבור גל העליה תוכפל בעתיד הקרוב

אוכלוסיית הנגב.

גורמי התעופה והתחבורה מעריכים כי בעשור הקרוב יגדל מספר הנוסעים

והמטענים בנתב"ג, ובעיקר אם תימשך העליה מבריה"מ יידרש ממדינת ישראל

שדה תעופה בינלאומי שני.

הקדמת הקמת שדה תעופה בינלאומי שני בנבטים יכולה להיות פריצת דרך

להגברת הפעילות הכלכלית בנגב ופיתוחה של באר-שבע, וכן יכולה לשרת את

התעופה הבינלאומית ואת קליטת העליה.
באיזור קיים פוטנציאל ביקוש לתעופה אזרחית
- לתעשיה תעופתית ושיפוץ מטוסים, ומדובר באפשרות של העסקת כ-1,500 איש,

ובהשקעה של 80 מיליון דולר כמפעל מאושר שיהווה גורם מדרבן להקמת

מפעלים נוספים הנלווים אליו.

י לתיירות. בעיקר למטרות מרפא בים המלח ולתיירות מדברית. מדובר בכ-100

אלף תיירים מחו"ל בשנה (פוטנציאל של כ-3 טיסות בעונה).

- הטסת תוצרת חקלאית. הנגב מייצר כ-1,500 טון לחודש בעונה.

- הטסת אוכלוסיה מדרום הארץ והטסת אוכלוסיה מוסלמית של קרוב למיליון

איש מרצועת עזה והר חברון.

האתר שבו נבנה שדה התעופה הצבאי נבטים תוכנן עוד ב-1974 לשמש כשדה

תעופה בינלאומי שני לנמל התעופה בן-גוריון, ואף הוקצה לצורך זה שטח של

40 אלף דונם.

עם הקמת שדה התעופה של חיל האוויר באתר, לאחר הנסיגה מסיני, הוקצה שטח

של 5,000 דונם באיזור הדרומי של השדה לשימוש אזרחי. אחרי תוכנית המיתאר

הארצית לשדות תעופה (תמ"א-15) נמצאת בשלבי הסיום הסופיים.

בשדה ישנם שני מסלולים, בנוסף למסלול הסעה. תשתית זו משמשת את חיל

האוויר. המסלולים הקיימים בנבטים מאפשרים מבחינת נתוניהם הפיזיים

המראות לכל היעדים הבינלאומיים, וניתן לחבר נתיבי הטסה ויציאה

לפרוזדורי טיסה הקיימים.

לוועדה נמסר כי בשנתיים וחצי הקרובות יוקמו למעלה מ-20 אלף יחידות דיור

באיזור הנגב. אוכלוסיית באר-שבע תגיע ל-200 אלף איש ואוכלוסיית

הפריפריה הקרובה לבאר-שבע תמנה כ-250 אלף איש.

כדי לדאוג לצמיחה מחודשת ולפתח את הנגב בעשור הקרוב נדרש לממש פרוייקט

אחד גדול של הקמת שדה התעופה בנבטים, שיהווה פריצת דרד והגברת הפעילות

הכלכלית בנגב, יצור את התשתית הנדרשת ויהווה מקור תעסוקה לטווח הבינוני

והארוך.

מנכ"ל משרד התחבורה מינה ב-11 בפברואר 1990 צוות לבחינת אפשרות שימוש

בשדה התעופה נבטים למטרות התעופה האזרחית. הצוות בחן את כלכליות הפעלת

השדה למטרות אלה, את ההשלכות והמיגבלות המבצעיות והתחזוקתיות, את

הביקוש לשרותי תעופה משדה זה ואליו, ואת האפשרויות לפיתוחו בעתיד לאותן

מטרות.



הצוות בדק 3 חלופות עקרוניות שיאפשרו בהשקעה מינימלית להפעיל שדה תעופה

אזרחי בנבטים, בהסתמך על שדה התעופה הקיים, ומבלי לפגוע בפעילות הסדירה

של חיל האוויר.

דו"ח הצוות הוגש לוועדה והמלצותיו והסיכום כוללים כי; היתר המלצה לפתח

את השדה תוד הסתמכות על מסלולי ההמראה והנחיתה הצבאיים (מודל עובדה).

בשלב הראשון מומלצת הקמת רחבה אזרחית לשימוש שני מטוסי סילון אזרחיים.

בשלב זה לא נראית כדאיות כלכלית והצדקה להקמת שדה במתכונת מלאה, כולל

מסלול המראה ונחיתה, וכן המצלות להתחיל שוב את שלב התכנון לחלופה שמשרד

התחבורה עם גורמי הבטחון יסכימו עליה, לאפשר בתנאים הקיימים לבצע טיסות

באישור מיוחד על-מנת להתחיל פעילות אזרחית בינונית לאלתר. לצרכים

בינלאומיים רצוי לקרוא לשדה התעופה בשם "שדה תעופה באר-שבע", וכן כי על

הממשלה לתת העדפה לנגב, ולהתחיל בהקדם בביצוע ההמלצות.

כן נמסר לוועדה כי בהתאם להערכות יוכל שדה התעופה בן-גוריון לתת פתרון

עד שנת 2050, ואז יידרש מסלול נוסף בנתב"ג שיוכל לתת מענה לקיבולת של

12 מיליון נוסעים. קיבולת השדה היום מגיעה ל-3.6 מיליון נוסעים. כדי

להכשיר את התוכנית של הפיכת שדה התעופה בנבטים לשדה תעופה אזרחי, בנוסף

לשימושו הצבאי, יידרשו השקעות של 20 מיליון דולר או כ-40 מיליון דולר,

בהתאם לאפשרויות השימוש במתקני השדה הצבאיים.

עמדת מינהל התעופה האזרחית היא כי עד שנת אלפיים התנועה שתגיע לישראל

תהיה כ-7 מיליון נוסעים בשנה, ופרט לענין קיבולת שדה התעופה בן-גוריון,

גורם חשוב בהחלטה על פיתוחו והרחבתו הוא קירבתו לאזורי אוכלוסיה

הנפגעים מהרעש (במיוחד רעש טייסות התובלה של חיל האוויר). החשיבות

לשימוש אזרחי בשדה התעופה נבטים בטווח של כ-40 השנים הקרובות אינו

בתחום הנוסעים אלא בתחום התעשיה והיצוא החקלאי. ולכן, כל גורם שירצה

להשקיע ולהקים את שדה התעופה יזכה בברכת מינהלת התעופה האזרחית, באם

יעמוד בתנאים הנדרשים.

עמדת משרד האוצר היא כי כל התחזיות ואפשרויות הקיבולת של נתב"ג מראות

כי אין כל סיבה כלכלית וצורך להקים שדה תעופה בנבטים. מה גם שוועדת

השרים לכלכלה אישרה פיתוח וסיום סלילת הכבישים לבאר-שבע ואת ההשקעות

בפרוייקט הרכבת מתל-אביב לבאר-שבע. ולכן, רק אם תהיה פעילות שתחייב

השקעה בתשתיות חדשות לשדה התעופה, ישקול אותה האוצר.

בסיור הוועדה בבסיס חיל האוויר בנבטים נמסרה לה עמדת חיל האוויר כי

נבטים הוא שדה שבנייתו לא הושלמה, רוב התשתית זמנית ואיננה הולמת את

נפח הפעילות והטיסות המתקיימות בו היום. כל חלופה המתבססת על תשתית

קיימת אינה ברת ביצוע עקב מחסור בסיסי במסלולי הסעה נרחבות חניה ותוספת

מטוסים אזרחיים לשדה תפגע בפעילות השוטפת של מטוסי חיל האוויר. לא

יאושרו מעבר ותנועה שוטפת של נוסעים בשטח הבסיס, אך ניתן לאפשר שימוש

במסלולי הבסיס עבור צרכי התעשיה. חיל האוויר בדעה כי יש לפתח את נבטים

כשדה אזרחי על-פי תכנית האב לתעופה אזרחית, ורק כאשר יוכח צורך אמיתי

שמצדיק את ההשקעות.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
(1) ועדת הכלכלה מדגישה כי הנגב הוא הפוטנציאל העיקרי של מדינת ישראל

מבחינת הרזרבות הכלכליות לאיכלוס, להקמת תעשיה, חקלאות ופיתוח

פרוייקטים תיירותיים.

(2) ערכו של הנגב אינו נמדד בכדאיותו הכלכלית המיידית בלבד, והממשלה

נדרשת לגשר על הפער הבין-זמני, ועד שהפעילות והתוכניות יצביעו על

הישגים כלכליים ועל רווחיות.



(3) הוועדה ממליצה לפעול לפיתוחו המואץ של הנגב ובאר-שבע ולקדם

פרוייקטים ופרוייקטים תחברותיים באיזור.

(4) בהתאם לנתונים שנמסרו לוועדה על הגידול הצפוי באוכלוסיית הנגב

לכחצי מיליון נפש ב-3 השנים הקרובות, ממליצה הוועדה בפני הממשלה

להערך מיד לפיתוח מקורות תעסוקה באיזור בהתאם.

(5) הוועדה רשמה בפניה את הודעת משרד התחבורה ורשות שדות התעופה כי

כאשר יוקם שדה תעופה בינלאומי שני לנמל התעופה בן-גוריון, הוא יוקם

בנבטים.

הוועדה ממליצה להקדים את ביצוע הקמת שדה התעופה בנבטים, כדי ליצור

מקורות תעסוקה לדורשי העבודה בנגב, ולהקל על מצוקת התעסוקה באיזור

זה.

הקמת שדה התעופה תאפשר קליטתם של עולים חדשים בעלי מקצועות מיוחדים

לפרוייקט זה.

(6) הוועדה מחייבת מאוד הקמתו של מפעל לתעשיה תעופתית לשיפוץ מטוסים

וממליצה לשר הבטחון לפעול לזרוז קבלת ההחלטות להקמתו של המפעל

על-יד שדה התעופה הצבאי בנבטים.

(7) הוועדה ממליצה לשר התחבורה כי במסגרת המדיניות הכוללת של פיתוח

הנגב יוחל במינימום השקעה להפעיל לשימוש אזרחי (בעיקר להובלת תוצרת

תעשייתית וחקלאית ולנחיתת עולים) את שדה התעופה נבטים.

(8) הוועדה ממליצה כי רשות שדות התעופה תבדוק מיידית אצל הגורמים,

כדוגמת "אל-על", חברות התעופה הזרות, "אגרקסקו", משרד הקליטה,

הסוכנות, אפשרויות שימוש בשדה התעופה נבטים לכשיוקם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם לא היו הערות של ח"כ ריבלין?

ל. ורוו; לא.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מאחר שאין הערות נוספות - וגם לח"כ ריבלין

אין הערות - אנחנו מחליטים להעניר את הצעות

הסיכום להנחה על שולחן הכנסת.

מסקנות ועדת הכלכלה

בנושא שר השיכון והבינוי והבניה לקליטת העליה, מספר 3777,

הצעה לסה"י של ח"כ יעקב צור

ל. ורוו; ביום כ"ה בחשון התשנ"א, 13 בנובמבר 1990,

החליטה ועדת הכנסת להעביר לוועדת הכלכלה את

ההצעה לסה"י בנושא שר השיכון והבינוי והבניה לקליטת העליה של ח"כ יעקב

צור.

ועדת הכלכלה קיימה בנושא שלושה דיונים - ב-3.12.90, ב-11.2.90,

ב-13.5.90 - אליהם הוזמנו שר הבינוי והשיכון, סגן שר הבינוי והשיכון

ומנכ"ל המשרד, נציגי משרדי האוצר, הכלכלה והתכנון, העבודה והרווחה וכן

נשיא ונציגי התאחדות הקבלנים והבונים, מנכ"ל הקרן לעידוד ענף הבניה,

המזכיר הארצי לפועלי בנין בהסתדרות הכללית, וכן המנהלים הכלליים של

"אשתרום", מחלקת הבניה של הקיבוץ הארצי, "טרום-אזבסט", "סולל בונה",

קונצרן "הארגז" והנהלת "רמט".



הוועדה סיירה ביום 2.7.1991 באתרי הבניה ומפעלי הבניה בצפון הארץ.

היקפי העליה חייבו את הממשלה ואת משרד הבינוי והשיכון להערך למבצע

לאומי-מרכזי לעדוד בניה פרטית, ובעיקר הבניה התקציבית, בהיקפים גדולים,

וכן להזמנת יחידות דיור לטווח קצר, קרוונים ומגורונים ולבניה מתועשת

ותעשייתית.

כדי לענות על הצרכים, נדרש מעבר מבניה של כ-20 אלף יחידות דיור בשנה

לבניה של כ-100 אלף יחידות דיור בשנה, וזאת לאחר שבשנים האחרונות שוק

הבניה היה בקשיים וחברות קבלניות התמוטטו, התפרקו ונסגרו.

למרות שנוצר מחסור גדול במספר יחידות דיור ברחבי הארץ למשרד הבינוי

והשיכון, נדרש פרק זמן ארון לצורך קביעת המדיניות, ההערכות והשינויים,

בין היתר, להחלטות על מעורבות אינטנסיבית של הממשלה בענף הבניה, על

הקצאות הקרקע, קביעת מסגרות תקציב, הכנת חוזים עם הקבלנים, החלטות על

התחייבויות הרכישה לקבלנים, שילוב והזמנת יחידות מהמפעלים לבניה

בישראל.

שר הבינוי והשיכון מסר כי מתחילת שנת 1990 ועד ליום 16.6.1991 הגיעו

291.870 עולים. סה"כ התחלות הבניה מ-1.4.90 ועד מחצית יוני הגיעו ל-25

אלף בבניה פרטית, ועוד 41.855 בבניה הציבורית (פרוגרמה - 34.220,

חרום - 6.175, בניה כפרית - 2,085). סה"כ 66.855. סך התחלות הבניה גדל

פי 2.8 מאשר בשנה הקודמת, וסן התחלות הבניה ביזמה הציבורית גדלו פי 8.2

מאשר בשנה הקודמת.

משד זמן הבניה ירד ל-13 חודשים בממוצע, לעומת 26 חודשים בממוצע בשנה

הקודמת, וזאת בעקבות תמריצי הזרוז, גידול בפריון ושינויים ארגוניים,

וכן עקב הכנסת שיטות שונות של בניה מתועשת.

כן מסר השר כי משרד הבינוי והשיכון מבצע כיום התקשרויות לבנייתן של

כ-100 אלף יחידות דיור: 65 אלף - פרוגרמה, 17 אלף - בניה תקציבית,

10,000 - בניה טרומית, ו-5,000 -מחו"ל. סה"כ 97 אלף. בנוסף יפעל משרד

הבינוי והשיכון לביצוע התקשרויות בתחום הבניה הקלה עם מפעלים מקימיים,

וכן לשילוב קבלנים מקומיים שאינם חברות משכנות אשר יפעלו כקבלני משנה

באמצעות שו"פ.

לטווח הקצר והבינוני הוזמנו 2,908 . קרוונים למגזר הכפרי/קיבוצי, מהם

2,164 קרוונים מחו"ל, למגזר העירוני 1,150 קרוונים, מהם 825 מחו"ל,

ובאתרי יו"ש 985. סה"כ הוזמנו 5.043 ומתוכם מאוכלסים (בכל המגזרים)

1,375 (מתוכם 1,056 על-ידי עולים).

כן פועל משרד הבינוי והשיכון להזמנת 22 אלף מגורונים, שמתוכם 14 אלף

הינם ניצול אופציה ל-7 זוכי מכרז הקרוונים. עד כה הוצבו 4.647 מגורונים

במגזרים השונים.

בטווח הבינוני באתרי בניה מהירה, הפוטנציאל הכולל מגיע לכ-60 אלף

יחידות דיור, מהם 40 אלף צמודי קרקע. כיום יש הזמנות ל-15 אלף, מתוכן

החלו בהצבת 6.175 יחידות דיור, מהן 1,990 בבניה מתקדמת. כן נחתמו חוזים

תלת-שנתיים עם 10 חברות לניצול מלוא כושר הייצור של מפעלים אלה, ויש

כיום כ-7 חברות המפעילות בניה מתועשת. כן אמר השר כי משרד הבינוי

והשיכון מעודד בניה עצמית בערי פיתוח ובפריפריות וכי מ-1.4.1990 ועד

היום שווקו ברחבי הארץ 9,035 מגרשים לצורך זה.

סגן שר הבינוי והשיכון מסר לוועדה כי פנו לחברות התעשייתיות הבונות

ומייצרות בתים בארץ והודיעו להן כי ירכשו את כל הייצור שלהן בתנאי שוק

ועם העדפה מסויימת לחברות הישראליות לעומת החברות מחו"ל. אך למשרד

הבינוי והשיכון יש קשיים גדולים להתערב ולהפעיל מפעלים שבפשיטת רגל

והנמצאים בידי כונס נכסים וכן להזרים את הכספים הנדרשים לפתיחת והפעלת:



מפעלים. ולגבי החברות מחו"ל, מסר סגן השר, כי 65 אחוזים הן מהעשיה שלהן

והן מהמוצרים ומהחומרים יהיו מתוצרת הארץ מאחר וגם לחברות מחו'יל ניתן

עדוד מסויים ועדיפות, כאשר מדובר על תוצרת הארץ.

כן מסר סגן השר כי עמד בראש ועדה בהשתתפות נציגי מ.מ.י. והאוצר שטיפלה

במחירי הקרקעות וכי נקבעה טבלה ארצית למחירי קרקעות במגמה להביא קרקעות

באזורים שונים בארץ למחירי אפס וכן להפחתת מחירי קרקעות באזורים

אחרים.

נשיא התאחדות הקבלנים אמר כי ביכולתם של הבונים בארץ להתמודד עם אתגר

הבניה. עד אוגוסט היתה תקופה קשה בענף בגלל אי-הבהירות, ומספטמבר

הכפילו הקבלנים בכל חודש את החודש הקודם במספר התחלות הבניה.

נציגי התאחדות הקבלנים והבונים, חברות ומפעל הבניה מסרו כי על-פי

אומדנים נמצאו בסוף חודש ספטמבר 1990 בשלבי בניה שונים כ-61,300 דירות

חדשות, ומזה כ-23.3 אלף דירות ביוזמת הסקטור הציבורי, וכ-38 אלף דירות

ביוזמת הסקטור הפרטי, וזאת לעומת כ-48.500 דירות שנמצאו בשלבי בניה

בתקופה המקבילה אשתקד.

כן מסרו כי המפעלים שפתוחים ועובדים בארץ, כדוגמת "אשטרום", "רמט",

"סיבוס רימון של אפריקה ישראל", "יובל גד", אינם עובדים במלוא תפוקתם

ויש מפעלים שאינם עובדים כלל, כדוגמת מפעל "מודול בטון", "מבט" ומפעל

של "סולל בונה". המפעלים שעובדים מפנים כיום את כושר הייצור שלהם לבניה

לתעשיה, למשרדים, למבני ציבור ולצרכים אחרים, אך אינם מפנים את כושר

הייצור שלהם לבניית יחידות דיור.

גם החברות שמשולבות בצורה זו או אחרת במסגרת הפרוגרמה של משרד הבינוי

והשיכון, אינן מנצלות כראוי את כושר הייצור שלהן כי הממשלה אינה מתחשבת

באופי הייצור המיוחד של הבניה הטרומית ובטיפוסי הבניה של המפעלים.

ועדת הכלכלה קיימה דיונים בנושא הקמת מינהלת התקשרויות לבניה ואף הניחה

ב-20 במרץ 1991 מסקנות בנושא (מס' 4001). הוועדה חוזרת ומדגישה מסקנות

אלה.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
(1) הוועדה בדעה כי היקפי העליה והמחסור בפתרונות דיור גם לזוגות

צעירים וזכאים חייבה את הממשלה ומשרד הבינוי והשיכון להערך עוד

בתחילת שנת 1990 לבגיה ציבורית ותקציבית.

הוועדה מציינת בצער כי הדחיה בקבלת ההחלטות על מעורבות הממשלה בענף

הבניה גרמה לעיכוב בבניית דירות על-ידי חברות הבניה והקבלנים,

למחסור חמור בדירות ולעליה משמעותית הן במחירי הדירות לקניה והן

במחירי שכר-הדירה.

(2) הוועדה מביעה את דעתה כי ישנו פיגור גדול בביצוע התוכניות של הבניה

התקציבית כפי שאושרו על-ידי הממשלה.

הוועדה דורשת לפעול ליישום התוכנית במלואה ולהערך לגיבוש תוכניות

לשנת התקציב הבאה.

(3) הוועדה מציינת כי ההערכות התקציבית וההתקשרויות שנעשו עם קבלנים

למיניהם היו מוטעות לא עמדו במבחן המציאות.

נוצר חוסר תקציב וגרעונות אשר יפגעו בהמשך הבניה בקצב הנדרש שיענה

על הצרכים.

הוועדה דורשת ממשרד הבינוי והשיכון להקפיד יתר הקפדה על ביצוע

מיכרזים ועל עמידה במסגרת התקציבית המאושרת.

(4) הוועדה מביעה את צערה על כן שבנייתן של דירות רבות נסתיימה והן

אינן מאוכלסות בשל העדר תשתית וחיבורי מים, ביוב וחשמל. מצב זה



מביא משפחות רבות, ובמיוחד עולים חדשים, להתגורר באוהלים ולחפש

קורת גג כי נמנעה מהם האפשרות להיכנס לדירה המיועדת להם.

הוועדה בדעה כי על משרד הבינוי והשיכון לפעול ליצירת תאום בין

הפיתוח לבין הבניה, עבודות אשר חייבות להתבצע במקביל,

(5) הוועדה דורשת ממשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לסיים את הדיונים

על הגרעון שנוצר בתקציב משרד הבינוי והשיכון ולקבוע כללים מחייבים

שעל-פיהם ינהגו בעתיד כדי למנוע פגיעה בענף הבניה.

(6) הוועדה סבורה שלרכישת הקרוואנים והעיסקות שנעשו עם גורמים בחו'יל על

יבוא קרוואנים התלוו חוסר הערכות תקציביות נכונות ומחירים

מופרזים.

הוועדה דורשת בדיקה מחודשת של נושא יבוא הקרוואנים והצורך בהמשך

יבוא זה.

(7) הוועדה ממליצה למצות את כל הפוטנציאל הקיים במדינת ישראל לפני

שמזמינים בתים מוכנים וקרוואנים מחו"ל, וכן להעדיף חברות ישראליות

העומדות בתנאים, לפני שמוסרים עבודות לחברות וגורמי חוץ.

(8) הוועדה ממליצה בפני משרד הבינוי והשיכון וגורמים אחרים להתייחס

בחיוב לייצור יחידות הדיור המבוצעות כיום על-ידי תע"ש. לתע"ש כושר

ייצור של כ-5,000 יחידות לשנה היכולות להביא לפתרון בעיות מחוסרי

הדיור בישראל. הוועדה ממליצה לחתום על הסכם רב-שנתי עם תע"ש.

(9) הוועדה דורשת ממשרד הבינוי והשיכון להכין תוכנית רב-שנתית ולבצע

הזמנות והתחייבויות רכישה מהמפעלים והחברות בישראל ל-3-5 השנים

הבאות. זאת כדי לנצל את כל היתרונות של המפעלים, לאפשר להם להגדיל

את כושר הייצור, לפתוח את המפעלים הסגורים ולאפשר להם להערד בהתאם,

להשקיע בציוד הנדרש בפסי ייצור נוספים, לשבץ ולהעסיק עובדים

ישראליים נוספים.

(10) הוועדה בדעה כי על ענף הבניה לסייע גם ביצירת מקורות התעסוקה

והקטנת שיעור האבטלה בישראל.

הוועדה ממליצה להתאחדות הקבלנים והבונים בישראל על העסקת עובדים

ישראלים, ודורשת ממשרד הבינוי והשיכון לסייע בהכשרת העובדים, וכן

לסייע למערכות הבניה הישראליות בהזמנת יחידות הדיור המוכנות,

האלמנטים המוכנים לבניה מבטון, והזמנת תוצרת מפעלי בניה מתועשת

ומתקדמת רק מחברות ישראליות.

(11) ועדת הכלכלה דורשת ממשרד הבינוי והשיכון לגבש את התוכניות על-פי

הכללים המתחייבים מחוק התכנון והבניה כדי למנוע חריגות ושגיאות

שיהיה קשה לתקנן בעתיד.

הוועדה ממליצה לפעול תוך תאום עם הרשויות המקומיות והוועדות

הסטטוטוריות.

(12) הוועדה דורשת ממשרד הבינוי והשיכון לדאוג לכד שבמסגרת הבניה רבת

ההיקף המתבצעת, ייבנו דירות בגדלים שונים, תוך שימת דגש מיוחד על

בניית דירות קטנות.

(13) הוועדה מציינת בחיוב את השינויים שחלו בתהליכי הבניה אשר כוללים

היום בניה מתועשת, וכן קיצור משן הבניה כמעט למחצית התקופה.

הוועדה ממליצת לפעול להכנסת טכנולוגיה חדישה בענף הבניה ולהמשיך

את תהליך התיעוש כדי להביא לקיצור משך הבניה, ולהוזלת מחיר

הדירות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנכניס סעיף בקשר לדירות הפנויות

שהסתיימה בנייתן.



הוועדה מביעה את צערה על כך שבניית דירות רבות הסתיימה, והן אינן

מאוכלסות בהעדר תשתית וחיבור של מים, חשמל וביוב.

מצב זה מביא משפחות רבות, ובמיוחד עולים חדשים, להתגורר באוהלים ולחפש

קורת גג, היות שנמנעת מהם האפשרות להיכנס לדירה שמיועדת להם.

על משרד הבינוי והשיכון לפעול ליצירת תיאום בין הפיתוח לבין הבניה,

עבודות אשר חייבות להתבצע במקביל.

בסעיף (9) הייתי מוסיפה: הוועדה מציינת את ההתקדמות שחלה בתחום הכשרת

עובדים ישראלים לענף הבניה ויישומה של תוכנית שגובשה במשותף עם האוצר,

התאחדות הקבלנים והבונים, הסתדרות פועלי הבנין, ומשרד העבודה

והרווחה.

הוועדה ממליצה בפני הממשלה להימנע ממתן אישורים ליבוא עובדים זרים,

ולהפסיק מתן תמריץ זרוז לאותם קבלנים אשר אינם מקיימים את החלטת

הממשלה, ומעסיקים עובדים זרים בלבד.

מסקנות ועדת הכלכלה

בנושא הצורך הדחוף בבניה להשכרה כפתרון למצוקת הדיור לעולים חדשים

ולזוגות צעירים. מספר 4151

ל. ורון; ביום כ"ט בשבט התשנ"א, 6 בפברואר 1991,

החליטה הכנסת להעביר לוועדת הכלכלה את ההצעה

לסדר היום בנושא הצורן הדחוף להעניק בניה להשכרה כפתרון למצוקת הדיור

לעולים חדשים ולזוגות הצעירים, של ח"כ אברהם שריר (מספר 4151).

ועדת הכלכלה קיימה שני דיונים בהצעה לסדר היום - ביום 13 במאי 1991,

וביום 27 במאי 1991 - בהשתתפות שר הבינוי והשיכון, מנכ"ל משרד הבינוי

והשיכון, נציגי משרד האוצר, הכלכלה והתכנון, שרות התעסוקה, מנכ"ל

התאחדות הקבלנים ונציגי התאחדות הקבלנים, נציגי ההסתדרות הכללית.

בעיצומו של גל העליה עומד ענף הבנייה בפני הצורך המיידי למתן פתרונות

דיור למאות אלפי אנשים. המשק נדרש למאמץ עצום וחסר תקדים. הביקוש

לדירות להשכרה אינו דומה לתקופות קודמות, וההיצע הקיים אינו מדביק את

הצרכים.

במשך שנות קיומה של המדינה, בגלל חוסר תנאים כלכליים חברתיים, לא ניבנו

כמעט דירות להשכרה.

לחברות "עמידר" ו"עמיגור" בעלות על כ-120 אלף דירות להשכרה, בעיקר

לשכירות סוציאלית, ואילו שכר-הדירה בכ-100 אלף דירות להשכרה שבבעלות

פרטית הגיע למחירים חסרי תקדים של פי 3, ובאיזורים מסויימים פי 4.

מרבית השוכרים נדרשים לשלם שנה מראש והחוזים נערכים לתקופה קצרה (של

שנה אחת בדרן כלל).

בשנה האחרונה הלך מלאי הדירות להשכרה ואזל, וכיום אין כמעט דירות

להשכרה. בהתאם לתחזיות יגיע הביקוש לדירות מושכרות במהלך 1993 לשיא של

כ-160 אלף עד 180 אלף דירות.

לדיור בשכירות חודשית אספקטים חיוביים רבים. הוא יכול להיות פתרון

ביניים לתקופה שבין הצורך בדיור ועד ליכולת הרכישה - הן של העולים והן

של הזוגות הצעירים, לגרום לירידה בצורך למבנים זמניים (קרוואנים,

מגורונים וכיו"ב), ולהימנע מפתרונות בניה באיכות ירודה, לאפשר ניידות

אוכלוסיה, ניידות עובדים, פיזור אוכלוסין ושיטה נוספת למתן סיוע

לדיור.

הבניה להשכרה והגדלת היצע הדירות בשוק תביא בהכרח להורדת מחירי

שכר-הדירה ואף לירידה במחירי הדירות לקניה.



שר הבינוי והשיכון מסי לוועדה גי היקף הבניה נמצא היום בתנופה גדולה

בכל רחבי הארץ, ובעיקר בגליל, בנגב ובירושלים. למרות שבשנה וחצי

האחרונות הגיעו 295 אלף עולים, נמצאו פתרונות דיור לכל העולים ומחוסרי

הדיור. לדבריו, מתון כ-11 אלף דירות "עמידר" אוכלסו כ-6,000 דירות

על-ידי עולים ועוד כ-5,000 על-ידי זכאי משרד הבינוי והשיכון. כן אוכלסו

דירות "עמיגור" נוספות, ובימים אלה קיים תהליד בנית בין עמודים ועל

הגגות בדירות "עמיגור" ו"עמידר", בעלות של כ-30 אלף דולר לדירה.

לדבריו, צפוי גם שינוי בבניה להשכרה. בשלב הראשון ייבנו 10,000 דירות

להשכרה במרכז הארץ, הדירות יעברו לניהול "עמידר" לאחר שיירכשו

מהקבלנים. על-פי התוכנית 75 אחוזים משכר-הדירה בשנה הראשונה, 50 אחוזים

בשניה ו-25 אחוזים מדמי השכירות בשנה השלישית יצטברו כתשלום לרכישת

הדירה.

נציגי האוצר מסרו כי הוועדה שמינה שר האוצר לבחינת נושא הבניה להשכרה

למגורים (ועדת פוגל) המליצה על שורה ארוכה של צעדים, חלקם בתחום ענף

הבניה, כגון שיווק מסיבי של קרקעות על-ידי מינהל מקרקעי ישראל, פישוט

תקני הבניה ושינויים בחוק התכנון והבניה, וחלקם בתחום המיסוי, כגון

קיצור התקופה המזכה בהטבות ובהתאמת הפחת המוכר, וכן עידוד הגופים בשוק

ההון כמו קופות גמל, חברות ביטוח וקרנות נאמנות, להשקיע בבניה להשכרה,

וכן הצעה לשנות מ-10 שנים ל-5 שנים את תקופת ההשכרה הנדרשת בחוק לעידוד

ההשקעות.

במשרד האוצר כבר נקבעו הפעולות ליישום חלק ממסקנות דו"ח הוועדה. מכינים

חקיקה ושינויי חקיקה בהתאם.
ההצעות בתחום ענף הבניה
יעדים כמותיים לשיווק קרקעות, קביעת מחיר

מינימום לקרקעות במיכרזים, רישוי מהיר לבניה. שינויים בחוק התכנון

והבניה, התאמת תקני בניה, הבטחת יבוא חופשי על חומרי בניה, הפחתת מיסים

עקיפים על חומרי בניה, השתתפות בהכשרת עובדים, תמריצים לקיצור משך

הבניה, רכישת דירות פרוגרמה על-ידי מי שאינם מוגדרים כזכאים.
בתחום הצעות המיסוי
מיסוי דמי שכירות בידי משקיעים מוסדיים, קיצור

התקופה המזכה בהטבות ובהתאמת הפחת המוכר, פישוט תהליד קבלת מעמד של

מפעל מאושר, השכרת דירות הרשומות כמלאי עסקי, הגבלת שווי הדירות

בפרוייקט לשהכרה.
בתחום שוק ההון
השקעות משותפות בנאמנות, השקעות על-ידי מוסדות

חסכון.
בתחומים נוספים
הפחתת היטל ההשבחה והגבלת אגרות פיתוח, אופציה למימוש

התחייבות רכישה, מענק שכר-דירה, רכישת דירות על-ידי יהודים מחו"ל.

נציגי התאחדות הקבלנים והבונים מסרו לוועדה כי העולים החלו לרכוש

דירות, אם כי בקצב איטי של 18 אלף דירות בשנה. להערכתם, מיולי 1991,

בהנחה שקצב העליה יהיה 300 אלף עולים בשנה, צפוי מחסור בדיור, ובעיקר

במרכז הארץ, נוכח אי-ההתאמה בין המיקום המועדף על-ידי העולים מול

תפרוסת הבניה הציבורית.

לדבריהם, בעוד שהמלצות ועדת פוגל מהוות מיקשה אחת והן עקביות, ליברליות

ויש בהן משום הסרת המכשלות הביורוקרטיות ועידוד הבניה להשכרה, הרי

שבהצעת האוצר ישנן מיגבלות.

התאחדות הקבלנים והבונים ממליצים בין היתר להשמיט את המיגבלה כי ההטבות

לא יחולו, בין השאר, על "בתי-אבות", להאריך את "התקופה המזכה" על פני 4

שנים מלאות מיום אישור החוק, הגמשת ההגדרה על-פי חוק עידוד השקעות הון

למונח "בנין" באופן שניתן יהיה לקבל אישור גם לחלק מבנין, להקטין בצורה

משמעותית ועד ל-50 את מספר הדירות המזכה באופציית פיצול ההטבות לבונה



ולמשקיע בדירות להשכרה, לקבוע בתקנות מע"מ ולצרכי מע"מ כי השכרה מתוך

מלאי עסקי לא תחשב "כשימוש עצמי", וכן לאמץ את המלצת ועדת פוגל בדבר

מתן אפשרויות להשקעת התמורה המתקבלת ממכירת בנין להשכרה בבנין חדש

להשכרה, תוד דחיית מס שבח שבו מתחייב הבנין הראשון, וכן לאפשר למשקיעים

בעת מכירת הדירות ולאחר תום תקופת ההשכרה לבחור בין מיסוי השבח ממכירת

הדירות לחוק עידוד השקעות הון.

ועדת הכלכלה קיימה בנושא דיור להשכרה והעליה הניכרת בדמי השכירות

דיונים עוד בתחילת שנת 1990 ואף הניחה מסקנות בנושאים אלה ב-2 באוגוסט

1990, מספר 2979 ו-3111, וכן ב-5 במרץ 1991, מספר 3867 ו-3855. הוועדה

חוזרת ומדגישה מסקנות אלה.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
(1) הוועדה מביעה דאגה מעליית שכר-הדירה בצורה מדהימה, כן שאין ביכולת

העולים והזוגות הצעירים לעמוד בתשלומי שכר הדירה.

הוועדה מציינת שמחיר שכר-הדירה משפיע על עליית מדד המחירים לצרכן

ומביא להגברת האינפלציה.

(2) הוועדה מביעה צערה על כי הממשלה לא נקטה בצעדים כדי להביא להורדת

מחיר שכר-הדירה.

(3) הוועדה מביעה אכזבתה מהעובדה שהשכרת דירות לא הביאה להורדת מחירי

הדירות כפי שציפו.

(4) הוועדה בדעה כי יש לדאוג למלאי של דירות להשכרה, כדי לתת פתרונות

דיור למי שאיננו יכול לממש זכאותו לרכישת דירה, וכן בהתחשב בכן שלא

כל העולים יהיו מעוניינים מיד בהגיעם לישראל לרכוש דירות.

(5) הוועדה ממליצה לבחון את הצעדים המתבקשים לעידוד מסיבי של הבניה

להשכרה בישראל.

הוועדה בדעה כי הדו"ח של ועדת פוגל לבחינת נושא הבניה להשכרה

למגורים יכול לתת תנופה לבניה להשכרה אם יוחל מיד בביצועו.

(6) הוועדה דורשת כי בטרם ייושמו מסקנות ועדת פוגל, יותקנו ויחוקקו

חוקים ליישומן. נציגי האוצר ומשרד הבינוי והשיכון ישתפו בדיונים את

נציגי היזמים והקבלנים על-מנת לבחון את ההצעות.

(7) הוועדה דורשת ממשרד האוצר כי החלטות לעידוד הבניה להשכרה ייושמו גם

למשקיעים ולקבלנים של פרוייקטים קטנים של דירות להשכרה, וכי משרד

הבינוי והשיכון יאפשר גם למשקיעים וליזמים של 50 דירות ומעלה

להשתתף במיכרזים להקצאת קרקע של מינהל מקרקעי ישראל.

(8) הוועדה ממליצה לעודד בניה להשכרה גם של דירות קטנות, כדי לאפשר

פתרונות דיור גם למשפחות קטנות, לקשישים ולמשפחות חד-הוריות.

(9) הוועדה ממליצה כי משרד הבינוי והשיכון יוודא הכנת נוהלים מפורטים

לשמירה ולתיחזוקם של בתי הדירות והדירות להשכרה באמצעות "עמידר" או

גוף אחר.

(10) הוועדה ממליצה לשלב ולאפשר לשוכרי הדירות מתן אופציה של רכישת

הדירות לדיירים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כאן היו הצעות של ח"כ שריר. אנחנו רוצים

לשמוע איפה עומד האוצר לגבי המלצות ועדת

פוגל.

א. עוזיאלי! אין לי הידע לגבי אגף התקציבים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני שואלת מבחינה עקרונית, הרי התקיים

דיון.
א. עוזיאלי
היה דיון, אנחנו יודעים שיש הערכות ליישום

הכולל של כל הדו"ח.

(1) בנושא המסים, אנחנו בעצם מציעים תיקון לחוקים הקיימים, שהם יעשו
שני דברים
(א) יקלו על שחרור דירות קיימות כבר היום. אם ישנן דירות שבכל-זאת

מהססים להשכיר אותן, יאפשרו לשחרר אותן. זה מה שנקרא מלאי אצל

קבלן. אנחנו רוצים שההגדרה הזאת של המלאי לא תעכב מלהשכיר, כי

ברגע שהוא משכיר זה כבר לא מלאי, ואז הסיפור שונה לגמרי. אנחנו

מציעים לתקופה מוגבלת לאפשר לו להשכיר, כך שהוא לא יצא ניזוק

מבחינת ההגדרות של חוקי המס.

(ב) היום נתקלנו בתופעה, שבעצם הרבה מאוד אנשים לא משכירים דירות

לתאגידים, וזה מהטעם שהשכרה לתאגיד אינה פטורה ממס. ישנם הרבה

תאגידים ששוכרים לא לעצמם, אלא שוכרים לטובת יחידים שיזדקקו

לשרותים האלה. זאת יכולה להיות העיריה עצמה, שמחפשת דיור, זה

יכול להיות משרד הסעד, אלה יכולים להיות כל מיני גופים שהם

עצמם נותנים פתרונות דיור ליחידים. כלומר, ההשכרה אינה למוסד

עצמו אלא לנזקקים.

נתנו אותה הקלה שקיימת כיום בהוראת שעה של הפטור ממס על השכרת

דירה. אנחנו מחילים את זה גם על אותם גופים בתנאים מסויימים.

בעל הדירה, אם הוא מתלבט אם להשכיר ליחיד או לעיריה, והיום הוא

ישכיר ליחיד כי יש לו במקרה כזה הנחה ברורה, פוטרים אותו בתנאי

שהיעד הסופי של הדירה הוא השכרה ליחיד.

אלה שתי מכשלות שפתרנו.

(2) נושא נוסף, הוא שאנחנו מאפשרים לקרנות נאמנות להשקיע. עד היום הם

יכלו להשקיע רק בניירות ערך. אנחנו מאפשרים להם, על-סמך שורה של

תיקונים בחוק השקעות של קרנות נאמנות, להשקיע גם בנדל"ן להשכרה, עם

מערכת מסויימת של צורה של מיסוי ומס. כך שבעצם מי שיהיה חייב במס,

זו הקרן עצמה על הפעולות שלה, אבל בעל התעודה פטור. הכל עובר כאילו

דרך הקרן, והוא עצמו פטור. זה בתנאי, למשל, שזה יהיה נסחר בבורסה.

כך שיש פה סקטור נוסף שאנחנו משחררים לו אפיקים, שעד היום היה

מוגבל מלהשקיע בהם, אנחנו פותחים אותם בפניו.

(3) הקטע השלישי כמובן הוא ועדת פוגל, וזה חוק עידוד בניית דירות

להשכרה, והשינויים שאנחנו מציעים בחוק עידוד השקעות הון, כאשר שם
נתנו מספר מרכיבים מרכזיים
(א) נושא הפחת, שהיקטנו אותו מ-10 ל-5 שנים. קודם היה צריך להשכיר

תוך 10 שנים מתוך 12, היום אנחנו מדברים על 5 שנים מתוך 7

שנים.

(ב) נתנו לקבלן הקלות מסויימות. עד היום היה לו נטל מס. כשהוא היה

מממש את הדירה, הוא היה חייב במס על השבח על-פי נוסחה מסויימת,

כשבקטע מסויים של הזמנים הוא בעצם שילם מס על רווחים ריאליים

שהין לו. הוא שילם מס מלא, ולא מה שנקרא מס אינפלציוני. אתם

יודעים שיש מס אינפלציוני של 10 אחוזים, ויש השבח הריאלי.

במרוצת קטע מסויים, בגלל לקונה, בתקופה מסויימת הוא שילם בעצם

מס מלא.



אמרנו שעל כל התקופה שהנכס היה בידו, הוא יהיה זכאי לחישוב

המוקטן לפי 10 אחוזים מהשבח הריאלי, כד שבעצם הוא יוכל לממש את

הדירה מבלי להינזק.

(4) איפשרנו גם לחברה תושבת חוץ להשקיע בבניה להשכרה, וזה דבר חשוב,

וגם לה ניתנו תנאים מסויימים למיסוי. כך שבסה"כ נטל המס הכולל שהיה

חל עליהם לא יהיה יותר גדול מאשר על חברה תושבת חוץ שמחלקת

דיבידנד. בסה"כ הכולל זה אותו נטל מס, כך שגם זה יכול אולי ליצור

תמריץ להשקיע באפיק הזה.

(5) לא בהכרח מי שבונה ומי שמשכיר חייב להיות אותו אדם. אנחנו יודעים

שיש קבלו מבצע, שהוא הבונה, ויכול להיות שיש פיצול אישיות, ואחר כך

אני מעמיד את זה לרשות גוף שלישי, שהוא בעצם זה שרוצה להיות בעל

הדירות, והוא זה שישכיר את הדירות.

לפי הנוסח של היום, לא יכולנו לעשות את הפיצול הזה, כי אותו אדם

שבנה, הוא גם זה שהיה צריך לנהל את השכרת הדירות לאחר מכן. כאן

אמרנו, שאם הוא עומד מראש בתנאים הברורים, הוא בונה את זה להשכרה,

ומראש ברור שבעצם לא הוא זה שישכיר אלא זה יעבור לגוף שלישי, בסה"כ

כל הגופים יוכלו ליהנות מזה, בתנאי שכמובן הוא יעמוד בתנאים

המצטברים שצריכים להיות. והיה ובדיעבד לא, הגוף שבנה וקיבל בגלל זה

פטור ממס שבח יצטרך לשלם רטרואקטיבית את כל המס. זה מאפשר לנו בעצם
לחלק את המטלה בין שניים
בין הקבלן שהוא קבלן, לבין אותו גוף

שרוצה. להשקיע בדירות להשכרה, אבל הוא לא בונה בעצמו. גם זו נקודה

חשובה בהליך העסקי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נכתוב שהוועדה רשמה לפניה את ההודעה שנמסרה

על-ידי נציג משרד האוצר. אני רוצה שתשבי

אתו, והוא בקיצור ותמציתיות, מבלי להיכנס לפרטים, ימסור מה הן ההקלות.
א. עוזיאלי
אני חושב שזה מובע יפה מאוד גם בהצעת חוק

שנדונה עכשיו בוועדת הכספים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה שנכניס את ההצעות שיזם האוצר

כתיקונים והקלות, שיעודדו יזמים להיכנס לשוק

הבניה להשכרה. בצורה מתומצתת, בכמה שורות, תמסור זאת למזכירת הוועדה,

כדי שנוכל להכניס זאת למסקנות שלנו.

יש לנו הערות של ח"כ שריר. מציע הח"כ שגם למשקיעים יזמים שיבנו פחות

מ-50 דירות צריך לאפשר, והוא מציע אפילו ל-30 דירות. אני לא יודעת אם

ליזם יהיה כדאי לנהל את כל העסק הזה, כאשר יש לו 30 דירות.

א. עוזיאלי! יש פה בעיה. באיזה שהוא מקום אי-אפשר יותר

מדי לפצל מאמצים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; גם אני טוענת זאת. אתם דרשתם אפילו מספר

גדול יותר, והקבלנים דרשו 50 דירות.
א. עוזיאלי
אם אני לא טועה, לבסוף זה נשאר 50 דירות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מציע ח"כ שריר שנמליץ לרדת אפילו עד ל-30

דירות.



א. עוזיאלי; אני לא הייתי מציע לעשות זאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
גם לא אני. אנחנו מדברים על פרוייקט שצריך

לחיות פרוייקט רציני. אנחנו לא מקבלים את

הצעת ח"כ שריר.
היכן שכתוב
במקום השלמת הבניה עד 1994, הוא רוצה שייאמר: עד 1995.

לדעתו הזמו קצר מדי, ואיו טעם להגביל כל כך.
א. עוזיאלי
הבעיה היא עונתית. היינו רוצים ליצור את

מלוא התמריץ, כדי שהאיש יערך לבניה, וזה

. ברור שאי-אפשר לעשות בשנה או שנתיים, כי בכל-זאת זה מתחיל ברכישת

קרקעות ומסתיים בהעברת התוכניות וכוי. צריך למצוא את פרק הזמו

האופטימלי ביו כל הדברים, יש למשל אנשים בחוי'ל, שבעוד שנה-שנתיים יחשבו

להיכנס לנושא הזה, וצריך לתת להם די זמן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מקבלת החוק, אתם נותנים אופציה עד 1994?
א. עוזיאלי
כן. החוק הוא מיום קבלתו, עד סוף שנת 1994.

אנחנו חושבים שזה די זמו, לגופו של עניו זה

מספיק. זה מצד אחד נותו את הזמו, מצד שני זה נותו גם את הרגשת הדחיפות

נקרא לזה, שזה ייעשה עכשיו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם יהיה צורך, ניתו יהיה להאריך את התקופה.
א. עוזיאלי
בדיוק. והיה אם נרצה, והעסק הזה יצליח בצורה

יוצאת מהכלל, האופציה תמיד בידינו להאריך.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם תהיה הצלחה, ויהיו יזמים לנושא, ניתו

יהיה להאריך את התקופה.
א. עוזיאלי
לגבי פטור מהשכרת דירה, הפטור ליחיד, עשינו

זאת כבר מלכתחילה עד 31 בדצמבר 1995, וזה

כדי שאותו משכיר לא יהיה מוטרד ממה שיהיה אחר כך, האם ימשיכו בפטור

הזה, או שלא ימשיכו בפטור הזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אומר ח"כ שריר: במקום התנאי שכל הדירות

תהיינה מושכרות למשך 5 שנים מתוך 7, יש

לקבוע ממוצע, שהרי אם דירה אחת לא תושכר, כל ההטבות יתמלאו.
א. עוזיאלי
אני חושב שזה לא מדוייק. אני יכול לבדוק זאת

אחר כך בצורה יותר מסודרת, אבל הוא צריך

להשכיר נדמה לי לפחות 50 אחוזים מהפרוייקט, או משהו כזה. "אם לפחות

מחצית משטח הרצפות של הבנין הן דירות שהיו מושכרות למגורים במשך 5 שנים

לפחות מתוך 7". זאת אומרת, שאנחנו כן רוצים שהוא יצליח להשכיר, ושלא

יהיה איזה מצב שבו הוא בכלל לא משכיר. אבל זה שדירה אחת בודדת כן הצלחת

או לא הצלחת בתוך פרוייקט שלם, גם בחוק איו משמעות כזאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מבקש ח"כ שריר להוסיף סעיף המאפשר ביטוח

מפני אי-תשלוס שכר-דירה, שהרי במדיגת ישראל

קשה להוציא דיירים מהדירה.
א. עוזיאלי
זאת לא שאלה של מיסוי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מי צריך לבטח? האם הקבלן יבטח את עצמו? האם

בעל הפרוייקט יבטח את עצמו?
א. עוזיאלי
יכול להיות שאפשר להציע לו סוג כזה של

ביטוח, אני לא יודע. אני מניח שבאיזה שהוא

מקום האדם דואג לכסות את עצמו בקטע הזה. זה ודאי לא יכול להיות קטע

ששייך למס הכנסה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; על הענין הזה יכולים אולי לדון במסגרת

החוק.

מבקש ח"כ שריר להוסיף, שהתנאים האלה יחולו גם על מבנים בהם יגורו אנשי

גיל הזהב, שם יש גם שמירה ושרות רפואי. אין זה בית זקנים, אלא בית

מוגן.

א. עוזיאלי; הוא בעצם מדבר על בתי-אבות. אנחנו בדעה כאן

שאין לערבב שמחה בשמחה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; יש הבדל בין בית מוגן לבין בית-אבות. בית

מוגן אתה שוכר דירה, ואז באותו בית יש גם

שרותים וכל מיני דברים כאלה. זהו דיור מוגן לא מבחינת חוק הגנת הדייר,

אלא דיור מוגן לקשישים. זה צריך לחול גם על בית כזה.

א. עוזיאלי; אני חושב שהקונספציה שהינחתה אותנו היא שיש

בעיה מוגדרת של דיור לעולים חדשים, ואותה

צריך לפתור. הקטע הזה שאת מדברת עליו הוא קטע של בתי-אבות, שהוא קטע -

אולי לא בצדק - שאנחנו רואים אותו כדבר מסחרי, או על בסיס משולב, שאז

משרד הסעד וכל מיני גופים שותפים לענין. אני חושב שאנחנו לא צריכים דרך

החוק הזה לתת תמריצים, וזה להבדיל מהבניה הקודמת, כאן מדובר בעסק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; גם הבניה להשכרה היא עסק.

א. עוזיאלי; כן, אבל היא באה לפתור בעיה נקודתית כואבת

מאוד של הוסר בדירות. פה הייתי רואה את זה

יותר במישור עסקי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הקשישים האלה מוכרים את הדירה שלהם, והולכים

ומקבלים דירה בבית שהוא דיור מוגן.

א. עוזיאלי; הם לוקחים דירה על בסיס עסקי. לדעתי המדינה

לא צריכה לתת את ההטבות האלה בקטע הזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
טוב, לא נערבב שמחה בשמחה.

צריך להגיד לח"כ שריר, שאם הוא רוצה להגיש

זאת כהצעות, זכותו לעשות זאת.

א. עוזיאלי; עובדה היא שבתי-אבות הולכים ונבנים גם

היום.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
פה יש הגנה לאותם הקשישים שגרים בבית הזה,

יש להם שירותים.

א. עוזיאלי; יש אפילו מכולת, ודברים כאלה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה לא בית-אבות. האנשים האלה הם עצמאים. יש

בית גדול ובו נניח 50-60 יחידות דיור,

והשכירו אותן לקשישים. כל אחד משלם שכר-דירה בבית הזה, ויש לו כל

השירותים. יש מערכת שירותים מרכזית. מבחינה זאת הוא מוגן, הוא איננו

מוזנח.

אנחנו מצטערים שח"כ שריר לא השתתף בדיון בו השתתף נציג האוצר. אם הוא

לא משתכנע, זכותו להגיש את הצעותיו שלו.

אני מודה לך.

מסקנות ועדת הכלכלה

בנושא ניתוק זרם החשמל ממקורות המים,

הצעות מספר 3872, 3890. 3892. 3893. 3895. 3897. 3908. 3910,

של מספר רב של חברי כנסת

ל. ורוו; ביום כ"ו בחשון התשנ"א, 14 בנובמבר 1990,

החליטה הכנסת להעביר לוועדת הכלכלה את

ההצעות לסדר היום בנושא ניתוק זרם החשמל ממקורות המים של חברי הכנסת:

מרדכי וירשובסקי, יצחק לוי, רחבעם זאבי, חיים אורון, מוחמד נפאע, עדנה

סולודר, שמואל הלפרט ויאיר לוי.

ועדת הבלבלה קיימה בנושא שני דיונים ביוזמת יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ

שושנה ארבלי-אלמוזלינו ביום 30 באוקטובר 1990, וביום 12 בנובמבר 1990

ועוד 3 דיונים לאחר שהועברו ההצעות לסדר היום, בימים 12 בדצמבר 1990, 2

בינואר 1991, 19 במרץ 1991, אליהם הוזמנו נציגי משרד האוצר, נציגי רשות

החברות הממשלתיות, החקלאות, הבריאות, הכלכלה והתכנון, הפנים, האנרגיה

והתשתית, נציב המים, הנהלת חברת החשמל, הנהלת "מקירות", המרכז החקלאי,

התאחדות האיכרים, ההסתדרות הכללית, מרכז השלטון המקומי.

עקב חובות כספיים של חברת "מקורות" לחברת החשמל ניתקה חברת החשמל את

זרם החשמל למספר משאבות מים של "מקורות" ובכן שובשה אספקת המים הסדירה

לאזרחי מדינת ישראל. ריב הסמכויות בין שתי החברות ששתיהן בבעלות

ובשליטת הממשלה בעיקר, גרם לפגיעה ממשית בשרות חיוני ביותר לאזרח, שלא

יכול היה לקבל מים למרות ששילם את חשבונות המים במועדם.

הפסקת זרם החשמל גרמה תוך שעות ספורות להפסקות מים בכמה אזורים, וזאת

אף בניגוד לצו שניתן בבית-המשפט.

בין משרדי האוצר, החקלאות, נציבות המים ו"מקורות", קיימים חילוקי דעות

ביחס לחוב של "מקורות" ולהתחשבנות עם החברה. משרד האוצר מאשים את

"מקורות" בניהול כושל ובהתייעלות שאינה מספקת, וטוען כי הגרעון של



החברה נובע בין היתר משיטה של עידכון התקציב מדי שנה, מבלי להתחשב

בתקבולים הצפויים בפועל, וכן כי בעור משרד האוצר עידכן את תקציב

התמיכות במים כדי לשמור על היקף הסובסידיה, תעריפי המים לצרכנים, ובפרט

לצרכנים החקלאיים, לא עודכנו במקביל, ואין מקום לדעת האוצר להעמסת נטל

נוסף של סיבסוד המים על תקציב המדינה. באוצר יש תקציב נתון למים ואין

כל כוונה להגדיל את סה"כ התקציב.

משרד האוצר נענה לדרישת ועדת הכלכלה והפשיר בנובמבר 1990 את הסכום שטרם

הופשר בתקציב שהועבר עבור חוב "מקורות" לחברת החשמל, וזרם החשמל

חודש.

באוצר סבורים כי יש להגיע להתחשבנות מסודרת עם החברה, כולל נושאים

שתלויים ועומדים מתחילת שנות ה-60, כדוגמת המוביל הארצי.

ב"מקורות" מאשימים בעיכוב בהעברת הכספים, באי-מתן פיצוי על התייקרות

האנרגיה, בהורדת תקציבי הפיתוח למים שהיו בשנת 1981 230 מיליון ש"ח,

ובשנת 1990-91 עומדים על 84 מיליון ש"ח. וכן בהורדת תקציב תמיכות שהיה

בשנת 1981 282 מיליון ש"ח, ואילו בשנת 1990-91 הוא עומד על 101.5

מיליון ש"ח בלבד.

מועצת המנהלים של "מקורות" החליטה לאפשר לחברה להמשיך ולפעול לפי תזרים

המזומנים, (ההוצאות שוות להכנסות) ומיגבלה זו לא איפשרה עבודה תקינה,

סדירה ומלאה של החברה ופגעה קשה ביכולת החברה להמשיד ולתחזק את המערכת

ולרכוש ציוד שוטף החיוני לאחזקת המערכת.

"מקורות", המספקת כ-60 אחוזים מתצרוכת המים, פועלת על-פי תקציב של

עלויות, המפרטת את הוצאות החברה (שכר-עבודה, אנרגיה, תשלום חובות,

תחזוקה וכיו"ב) ומולן הכנסות מהצרכנים שהם פונקציה של מחיר המים של

"מקורות" אין שליטה עליו, והמותירות גרעון של כמעט שליש מהתקציב (גם אם

החברה תגבה את כל חובותיה מהצרכנים).

על-פי ההגדרה גרעון זה ממומן על-ידי קרן איזון מאוצר המדינה. "מקורות"

"סוחבת" חוב תמידי בגובה של 30 מיליון ש"ח של רשויות מקומיות שאינן

יכולות לשלם ולא מאפשרים לה, ל"מקורות", על-ידי צימצומים באספקת מים

לגבות חובות שוטפים וגם לא חובות שנובעים מחריגות מהקצבות המים, בעוד

שבנציבות המים מורידים מראש את הסכום שלפי דעתם על "מקורות" לגבות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה תחוב היום?

י. טוביס! אני לא יודע. נשלחתי בנושא של קליטת העליה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו כבר סיימנו את הדיון בנושא.

ל. ורוו; אבל אולי אתה יכול לראות אס יש איזה שהו

שגיאות בנתונים.

י. טוביס; זה לא בדיוק בסמכותי,. אבל עד כה לא ראיתי

סתירה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תבררי מהו החוב היום. השאלה היא אם החוב

גדל.
ל. ורון
נציגי "מקורות" ציינו, כי גם הקיצוץ במיכסות

המים של 350 מיליון קוב גרם להכנסה מופחתת

ל"מקורות".
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יש חובות לרשויות ולמושבים, זה חוב שמישהו

צריך לשלם אותו, ולכן צריך לדעת בכמה

מסתכמים כל החובות האלה.

ל. ורוו; בושות החברות הממשלתיות מציינים כי ההון של

"מקורות" נשחק בשנים האחרונות ולמעשה סיבסד

את הצרכנים בגובה של 400 מיליון ש"ח ב-1988, ו-300 מיליון ש"ח ב-1989,

מצב זה הביא את החברה למחסור בתקציב בתחזוקה שוטפת, לחידוש ציוד,

ובוודאי שאינה יכולה להשקיע בפיתוח בעתיד.

החברה שצריכה היתה לפעול כחברה עסקית ולקבל מחיר ריאלי שיכסה הוצאות,

פחת, ריבית ותשואה על ההון, לא קיבלה במשך שנים את המחיר הריאלי של

המים ושחקה את הונה.

נציב המים מסר לוועדה כי כדי לכסות על הפער שבין העלויות של "מקורות"

לבין המחירים המשולמים בפועל נקבע השנה באוצר תקציב תמיכות בגובה של 70

מיליון ש"ח (לא כולל תקציב הפיתוח), אן כבר בתחילת השנה הודיע לאוצר כי

יחסרו 47 מיליון ש"ח. תשובת האוצר היתה כי כדי לכסות את הפער יש להעלות

את מחיר המים, וכן ללחוץ על התייעלות וקיצוצים בחברת "מקורות".

חברת החשמל הנמצאת השנה בגרעון אינה מסוגלת לשאת בנטל חובותיה של

"מקורות", ואת הריבית על חובותיה. אי-העברת התשלומים על-ידי "מקורות"

לחברת החשמל פוגע בתזרים המזומנים של החברה, בתשלום לספקים ולדלק,

ועלול לעצור את ייצור החשמל. חברת החשמל איננה יכולה להפלות בין

צרכניה, ולמרות ש"מקורות" היא הצרכן הגדול ביותר שלה ויש לה יחס מיוחד

כלפי צרכן גדול זה, עליה להפסיק את החשמל לאחר אזהרות מספר, כפי שנוהגת

עם צרכניה האחרים.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
(1) המים חיוניים לקיום הפרט, לחקלאות ולתעשיה. ניתוק זרם המים,

משמעותו פגיעה קשה באזרחים. החוב של "מקורות" לחברת החשמל איננו

חוב אזרחי רגיל, אלא בין שתי חברות ממשלתיות, ולכן לא יתכן שציבור

אזרחי המדינה ייפגע ממנו.

(2) הוועדה בדעה כי תקציב התמיכות שנקבע ל"מקורות" לא היה ריאלי וכי

מחיר המים אינו מכסה את העלות של ייצורם ואספקתם. משנגמר התקציב

הפכה "מקורות" לבת ערובה לאוצר, כדי ללחוץ על ועדת המים בכנסת

שתעלה את מחירי המים. האוצר, שאיננו מכיר בהפרש שבין עלות המים

לגביה, לא פיצה את "מקורות" בהתאם.

(3) הוועדה קבעה כי לא היה תיאום בין משרדי הממשלה השונים והחברות

הציבוריות למניעת משבר מים מיותר ולמניעת הפגיעה באזרחים.

(4) הוועדה קובעת כי נדרשת רביזיה שלמה בחוק המים אשר נקבע ב-1959

ודורשת ממשרד החקלאות, בשיתוף הגורמים, להכין הצעת חוק לתיקון חוק

המים שיאפשר בניית מוסדות מים חדשים ומערכת שרותים לאזרח שיהיו

מותאמים לשנות ה-90.

(5) הוועדה מביעה את חרדתה נוכח הטיפול המתמשך והולך והפסקת פיתוחו של

משק המים. בשנים הקרובות לא ניתן יהיה להמשיך ולשאוב מים בכמויות



ששאבו בשנים האחרונות, ולכן דורשת הוועדה כי משרד החקלאות יכין

תוכנית להמרת גידולי חקלאות לגידולים הצורכים פחות מים ולהמרת

מיכסות המים באמצעי ייצור חליפיים.

(6) הוועדה בדעה כי אלפי העולים שהגיעו ויגיעו מחייבים תכנון מחושב

ופיתוח מים אלטרנטיביים על-ידי ממשלת ישראל. זאת הן ביצירת מים

נוספים על-ידי איגום מי הנגר העילי, טיהור מי שפכין, התפלה, מניעת

בזבוז והענשת החורגים.

הוועדה דורשת מהממשלה לקבוע מדיניות ותוכניות לפיתוח משק המים.

(7) הוועדה דורשת כי משרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות להעביר את

חובותיהן ל"מקורות" כדי לאפשר ל"מקורות" לגבות את הכספים המגיעים

לה.

כן דורשת הוועדה לשקול תיקון בחוק שימנע מנציב המים את הזכות למתן

פטורים על חובות צרכנים.

(8) הוועדה דורשת כי נציגי האוצר ו"מקורות" יסיימו את העבודה החשבונאית

הנדרשת ויגיעו להסכם קבוע לגבי מערכת היחסים בין הממשלה וחברת

"מקורות".

הוועדה דורשת כי יימצא הסדר לחובות של "מקורות'/ שיבטיח כי לא

יווצרו חובות נוספים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כאן הייתי מדברת על ניהול משק מים סגור,
עליו ממליצה הוועדה
הוועדה ממליצה בפני

הרשויות המקומיות לנהל משק מים סגור.

לפני הסעיף הזה שהוועדה דורשת כי נציגי האוצר ו"מקורות" יסיימו את

העבודה החשבונאית, הייתי אומרת-. הוועדה מביעה דאגה ממצב הציוד שעומד

לרשות "מקורות" ומאי-חידושו משן שנים, העלול לגרום לאי-אמינות באספקת

מים, וגם לבזבוז כמויות מים מצינורות שהתבלו.

לאפשר פיתוח משק המים צריך לנהל משק מים סגור, וכל הכספים הנכנסים יהיו

אכן מיועדים לפיתוח משק המים ולתחזוקה תקינה של משק המים.

אנחנו דורשים חקיקה בנושא הזה.

הוועדה ממליצה בפני משרד האוצר ומשרד החקלאות, יחד עם "מקורות", לגבש

תוכנית רב-שנתית ולהבטיח את המקורות התקציביים.

אנחנו מדברים על הציוד שהיום משתמשת בו חברת "מקורות" שהוא חלוד, הוא

מתבלה, צנרת רבה צריך להחליף.
י. טוביס
אלה הם שני נושאים. נושא אחד הוא פיתוח

מקורות מים, נושא שני הוא חידוש המשק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בדיוק.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25

קוד המקור של הנתונים