ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/07/1991

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הצגת מחיר שלסוג מצרכים מסוימים), התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 296

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג/ הי באב התשנ"א, 16.7.1991, בשעה 11:10
נכחו
חברי הוועדה: חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

צ'. ביטון

מ. גולדמן

ע. זיסמן

א. פורז

ד. תיכון
מוזמנים
י. טורבוביץ, דייר, עו"ד, יועץ משפטי, משרד התעשיה

והמסחר

ע. שרגאי, משרד התעשיח והמסחר

י. רוזן, מנכ"ל חקואופ

ע. פאשה, סגן נשיא השופרסל

ד. בראל, השק"ם

ד. צבן, אגף התקציבים, משרד האוצר

ע. איסרוב, כלכלן, רשות להגנת הצרכן

ב. מור, מנכ"ל רשת היפרשוק

י. שוסטק, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר

א. אביבי, מזכיר כללי, איגוד ארצי למסחר

י. גוטמן, מזכיר מחוז ירושלים, איגוד ארצי למסחר

א. זיסבלט, משרד המשפטים

. ח. מרגליות, עו"ד, יועצת משפטית, משרד התעשיה והמסחר
היועץ המשפטי
צ. ענבר
מזכירת הוועדה
ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הצגת מחיר של סוג מצרכים מסויימים),

התשנ"א-1991
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

כידוע לכולם, בשבוע שעבר הכנסת אישרה ברוב

גדול מאוד, רוב של 54 נגד שלושה, את התיקון לחוק הפיקוח על מצרכים

ושירותים (תיקון מסי 16). אני לא רוצה לחזור על מעלות החוק, על אף

שהיתה כלפיו התנגדות רבה, ואני מקווה שכבר אחרי שהחוק יתקבל יהיה יותר

שיתוף פעולה, כדי שנוכל לקיימו ולבצעו גם כלשונו וגם ככתבו וכרוחו.

אני חושבת שכולם יצאו נשכרים, גם רשתות השיווק, גם אלה שעוסקים במסחר

ובמיוחד הצרכנים.

הצו שמביא היום בפנינו שר התעשיה והמסחר בעיקרו היה בפני המכון לפריון

העבודה. כאשר הוא עשה הערכה של עלות הטבעת מחיר על המוצר, הוא לקח את

הדברים בחשבון. היו פגישות, עוד בטרם קבלת החוק, לפני מספר חודשים,

כאשר ביקשתי ממר שרגאי לשבת גם עם ארגוני הצרכנים, גם עם נציגי הרשתות,

ולדון אתם בקשר לנושא של הצו הזה.

באותם הדברים עליהם אין ויכוח, לא נתווכח עליהם, אלא נוכל לקרוא אותם

ולאשרם. נתרכז בדברים שעליהם יש ויכוח, וכן אם יש תוספת שרוצים לכלול,

ושאיננה כלולה בצו.
י. טורבוביץ
אציג את העקרון שהינחה אותנו, ואולי עמיתי

עובדיה שרגאי יכנס יותר לפרטים.

אנחנו רוצים בהצגת מחירים על אותם מוצרים שהם בני-קיימא, מה שיאפשר

לצרכן להתמודד עם שפע המוצרים שנמצאים על המדף. זה יתן לו אפשרות אחר

כך, כשהוא נמצא בביתו, להשוות בין צנצנת ריבה אחת לרעותה, ודברים מן

הסוג הזה.

יש דברים שבהם זו גזרה שהציבור איננו יכול לעמוד בה, כמו שאיננו צופים

שכל עגבניה תסומן, תוצרת חלב ניגרת או בשר קפוא, כאשר המדבקות אינן

יכולות להיתפס על המוצר הקפוא, לא נבקש זאת.

קטיגוריה שניה של מצרכים, הם אותם הדברים כמו תכשיטים, תמונות, שאם אין

מוטבע המחיר על המוצר, חזקה עליו שיוודא מהי עלות הדבר, ואלה לא דברים

שניתן להשוות ביניהם. תמונה של גוטמן איננה דומה לתמונה של פיקסו, ומי

שקונה את האחת ידע את מעלותיה על פני האחרת. כנ"ל בתחומים אחרים. לפי

הנציגים שיושבים כאן, המדובר באותם מוצרי צריכה, ואני לא רואה כאן את

נציג הגלריות. -

נושא אחר שהשר והמשרד מודעים אליו הוא, שהתוספת הזו פתוחה לשינויים, אם

תהיינה תקלות. ברור, שכרגע איננו צופים את כל הבעיות שתהיינה, הן

להוסיף והן לגרוע. נידרש לתוספת הזו, והוועדה הזו תתבקש לשוב ולדון בזה

תוך כמה חודשים לאחר שנצבור נסיון. אם אתם תגידו שהגזרה קשה לכם, וכי

אתם מבקשים שתתוקן, הדברים יהיו פתוחים. זו חקיקת משנה, שניתן להתאים

אותה בקלות לנסיבות.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מאחר שלעסנו ודשנו את הנושא הזה, אני מציעה

שנקרא סעיף סעיף, ונראה על מה הוויכוח ועל

מה אין ויכוח. ובצורה כזאת נוכל להתקדם.
י. רוזן
אעיר שתי הערות, ואני חושב שאבטא את דעת

היושבים כאן מצד רשתות השיווק.

רשתות השיווק, נכון שהן היו בצד של אלה שהתווכחו עם החוק. אני רוצה

להצהיר שהם התווכחו עם החוק, מכיוון שאני מאמין שהן היחידות שמתכוונות

לקיים את החוק, ועליהן יאכפו את החוק. חנויות י קטנטנות וכל מיני אנשים



בשווקים לא באו להתווכח עם החוק, ואני לא רוצה לצטט אותו בעל חנות

מכולת, ומה הוא אמר באיזה שהוא ראיון.

א. פורז-. סימון המחיר חשוב בשרות העצמי.

י. רוזן; רשתות השיווק היו אלה שהתווכחו, כי אנחנו

מתכוונים לקיים את החוק. זה ברור מאליו, כי

אני יודע גם שלפקחים נוח לבוא לרשתות השיווק, שם לפקח ושם לרשום את

הדו"חות. אני לא רואה אותם הולכים ואוכפים את החוק על אחרים.

המישאלה שלנו היא, שמשרד המסחר והתעשיה ייערך לאכיפת החוק על 100

אחוזים של המסחר הקמעונאי, ולא על 35 אחוזים, המיוצגים על-ידי רשתות

השיווק. זאת הערה אחת כללית.

לגבי מועד התחולה. בחוק נקבע מועד תחולה 1 בספטמבר. לדעתנו התאריך הזה
אינו מתאים, משתי סיבות
(א) אנחנו זקוקים לאיזה שהוא זמן להערך מרגע קבלת התקנות.

(ב) להתחיל ביישום חוק שמתכוונים אליו ברצינות 6 ימים לפני ראש-השנה

והחגים, שהוא המועד של מבצעים, מועד של הערכויות, זה התאריך הבלתי

מתאים ביותר לדעתנו. אנחנו מביעים את המישאלה שייקבע מועד שלא יהיה

מוקדם יותר מ-1 באוקטובר, או תאריך דומה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בחוק נקבע המועד של התחולה. בתקנות אנחנו לא

יכולים לשנות חוק. החוק נקבע, אושר בכנסת

ברוב של 54 נגד שלושה. לא יעזור בענין הזה, ותצטרכו להערך. משרד המסחר

והתעשיה ייערך עד ה-1 בספטמבר.

י. רוזן; זה לא ניתן לביצוע.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה פירושו לא ניתן? אין דבר כזה לא ניתן.

מחצית המוצרים ממילא מסומנים.
י. רוזו
אמרתי שאני מדבר עכשיו בשם רשתות השיווק

כולן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אין דבר כזה לא ניתן. יש די זמן כדי להערך.

החוק הוא חוק, וחייבים לקיימו.

א. פורז; אתם יכולים לשכנע את משרד המסחר והתעשיה,

שיסתפקו בתקופה הראשונה באזהרה.

י. רוזו; הייתי מצפה שאם מחוקקים חוק שמתכוונים גם

לבצע אותו, חובתי להגיד שאנחנו לא רואים איך

6 ימים לפני ראש השנה נוכל לבצע זאת.

א. פורז; נניח שאתה צודק, ואנחנו רוצים לעזור לך, אבל

אין לנו סמכות. הרי לא ילכו עכשיו לתיקון

חוק וישנו את המועד. תדבר עם משרד המסחר והתעשיה, כדי שבתקופה הראשונה

יסתפקו באזהרה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
החוק התקבל, אין לנו שום סמכות לשנות אותו.

הכנסת החליטה מה שהחליטה, גם על מועד

תחולתו. קבלו את דברי ח"כ פורז כעצה.

לגבי הקמעונאי הזעיר, לגבי הסוחר הקטן, הם ברכו על החוק, כי הם אמרו

שסוף סוף פעם אחת באו להשוות אותם לגדולים. קיבלתי מהם מברקים, והם

דווקא מברכים על הענין הזה, ואומרים שאין כבר יותר אפליה בינם לבין

הרשתות הגדולות.

י. גוטמו! בהמשך לדברים שנאמרו, אני חושב שהם באמת לא

הוגנים. אני חושב שמר שרגאי יכול להעיד,

וגם גבירתי היו"ר, תעיד על כך שהיו דברים שגם אנחנו התנגדנו לנושא זה

או אחר ועל הצורה. ביחם לדבריך על רישום דו"חות בענין אי-הצגת מחירים,

אם אתה תראה את הסטטיסטיקה, תראה שרוב הדו"חות נעשו לעסקים הקטנים, ולא

לכם. לכן אני חושב שזה לא הוגן לבוא ולהשמיץ, להוציא דיבה, ולהגיד שאלה

לא מעוניינים לקיים את החוק.

ד. תיכוו; האם הם יכולים לקיים ל

י. גוטמו; זו בעיה אחרת. אנחנו הבענו את דעתנו, אבל זה

נגמר.

ד. תיכוו; אתה תרוץ למשרד המסחר והתעשיה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מבקשת שלא להתווכח. החוק נגמר. אנחנו

עובדים עכשיו על הצו, ואני מציעה להתחיל

לקרוא את הסעיפים.

ד. תיכוו; שאלה; כמה דו"חות אתם הגשתם בשנה האחרונה

כנגד אי-הצגת מחירים?

ע. שרגאי; לא באתי עם הנתונים האלה.

ד. תיכוו; ב-5 השנים האחרונות.

ע. שרגאי; אינני יודע. אשאל במשרד, ביחידה שעוסקת

בכך.

ד. תיכוו; תתאמץ. מה זה שאתה לא יודע?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לדבר בטון אחר, ולא לדבר אל

החברים. הוא לא יודע, כי לא זה הנושא שעומד

עכשיו לדיון. זה הנושא עליו דנו כאשר דנו על החוק במשך מספר חודשים.

ע. שרגאי; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הצגת מחיר של

סוג מצרכים מסויימים). התשנ"א-1991.



בתוקף סמכותי לפי סעיפים 21(ה)(1) ו-47 לחוק הפיקוח על מצופים

ושירותים. התשי"ח-1957. ובאישור ועזת הכלכלה של הפנסת, אני מצווה

לאמור;

1. הצגת מחיר של סוגי מצרפים מסויימים.

נא) סוגי המצרכים המנויים נטור א' לתוספת, יכול שמחירם יוצג כאופן

המצויין לצדם נטור בי, ולא על גני המצרז עצמו או על גני אריזתו.

ונלנד שהצגת המחיר כאמור נראית לעין. נרורה וקריאה בדרד המאפשרת

לכל אדם לדעת את מחיר המצרד.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא חולו על מצרכים המוצגים כחלון ראווה,

למעט על המצרכים המפורטים נסעיפים 10. 12 ו-13 לתוספת,

א. פורז; מה זה "לכל אדם"? גם אם הוא קצר רואי? למשל,

אני נזקק למשקפים, בלי זה אני לא רואה. זה

אני סמנטי. אני חושב שהמלים צריכות להיות: "המאפשרות לדעת את מחיר

המצרך", כשהכוונה היא באופן סביר. "כל אדם" יכול להיות אדם שהוא פיסח,

עיוור, אבל בעיקר בעל בעיות ראיה, אני מניח.

ע. שרגאי; אנחנו חשבנו לכתוב "לכל אדם סביר". כי אדם

כולל גם תינוק, למשל.

א. פורז; תורידו את המלים "לכל אדם".
ד. תיכון
תסביר לי למה אתה מתכוון, על איזה מוצרים

ואיד ייעשה הסימון.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נעבור לתוספת.

ע. שרגאי; נעבור לתוספת, בה יש רשימה של סוגי מצרכים

שלגביהם ניתן להציג את המחיר לא על גבי כל

פריט ופריט, או על גבי אריזתו.

טור א' עוסק בסוג המצרכים, טור ב' עוסק בדרך הצגת המחיר. אני מתחיל

לקרוא את התוספת.

(1) ירקות או פירות טריים. או פירות מיונשים בתפזורת.

דרך הצגת המחיר;

הצנת שלט על המצרך או מעליו. או הצמדת תווית למדף שמתחת למצרז

שאליו היא מתייחסת. שעליו מצויין המחיר;

לירקות או פירות טריים - המחיר לקילוגרם אחד.

לפירות מיונשים - המחיר ל-100 גרם.

בנושא הזח אנחנו הוספנו פירות מיובשים, בהמשך לדיון שהיה לנו עם אנשי

רשתות השיווק, וזה בהחלט מתבקש כי זה בתפזורת.

י. רוזן; חשאלה היא אם לא כדאי להוסיף פה את הפיצוחים

בתפזורת. גרעינים, גרעיני דלעת, דברים

קטנים.



ע. שרגאי; בעקרון, אין בעיה. ירקות ופירות, איו בעיה.

עכשיו אנחנו מדברים על פירות מיובשים. לגבי

פירות מיובשים בתפזורת, איו בעיה, כי ברור מהו פרי. כפי שאמרתי קודם,

יש בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה.

א. פורז; האם גרעיני חמניות הם פריו

ע. שרגאי; אני אומר שאיו מניעה.

א. פורז; בוטנים ודאי שאינם פרי, זה גדל באדמה. זה גם

לא ירקות, בדיוק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נוסיף ירקות או פירות טריים, פיצוחים או

פירות מיובשים בתפזורת.

א. פורז; מקובל.

ע. שרגאי; בטור בי יבוא; לפיצוחים ולפירות מיובשים -

המחיר ל-100 גרם.

ד. תיכוו; אני מבקש לדעת מה גורלם של ירקות ופירות

טריים, שנמכרים באריזה של 2 קילו, 3 קילו,

שהרי במרבית העולם עוברים היום לשווק, לפחות ברשתות, באריזות מיוחדות

ובגדלים שונים. מדוע שלא תחייב אותם לטמו על גבי המוצר במקרה כזה?

ע. שרגאי; לא אמרתי שהם פטורים. אם הם לא פטורים, הם

חייבים.

א. פורז; אם זה לא בתפזורת, צריך לטמו על האריזה.
ד. תיכוו
כתוב פירות מיובשים בתפזורת, אבל לא כתוב

ירקות או פירות טריים בתפזורת.

ע. שרגאי; מו הראוי להבהיר שהכוונה היא כזאת. מבחינת

העברית, המלה ב"תפזורת", נופלת על הכל.

ד. תיכוו; אני לא בטוח.
ע. שרגאי; נעשה זאת כך
ירקות, פירות טריים. פיצוחים,

פירות מיובשים והפל כשהם בתפזורת. שיראו

שה"בתפזורת" מתייחס לכל.
י. רוזן
אל נמהר. תפוחי אדמה, כדי לקדם את מערכות

השיווק, אנחנו מקבלים מבתי האריזה לא במשקל

אחיד, אבל ארוזים מראש בשקיות רשת. זאת אומרת, שהוא כבר לא מופיע

בתפזורת, הוא מופיע בשקיות רשת.. אנחנו נוהגים היום לסמן את השקית לפי

קילוגרם, לא מתייחסים לכך שהמוצר ארוז. מחר יבוא הפקח או רוח החוק,



מעצם העובדה שהוא לא בתפזורת אלא הוא כבר נמצא בתוך שקית רשת ארוזה. זה

סותר את הכתוב בנקודה הזאת.

חסה מגיעה ארוזה בשקית ניילון. אין לה משקל אהיד, היא עולה על המשקל

לאחר מכן, אבל היא ארוזה כבר.

א. פורז; היא לא עולה על המשקל, זה מחיר ליחידה.

י, רוזן; השאלה היא איך אנחנו מסמנים, האם צריך לסמן

על הניילון או לא.

ע. פשה; דברים אלה יגרמו לכך שבמקום לתת שרות בזה

שהחסה כבר בתוך שקית, עכשיו לא אשים אותה

בתוך שקית, כי יחייבו אותי לסמן מחיר. צריך להפעיל פה את ההגיון. לפי

מר שרגאי, אם לצורך שרות הכנסנו את החסה לתוך שקית, זה מחייב אותי

להטביע מחיר על השקית.

א. פורז; לדעתי, הם צודקים. ירקות או פירות טריים,

בין אם הם ארוזים או לא ארוזים, צריך אותו

דין לחול עליהם, ולעודד אותם באמת לעטוף אותם.

י. רוזו; בכל מקרה זה מחיר לקילוגרם.

ע. פאשה; במקרה של תפוחי-אדמה יכול להיות כאן מקור

להונאה. אנחנו לצורך שרות אורזים אותם

בשקית. בא לקוח, פתח את השקית, והוציא תפוח אחד. אני סימנתי מחיר,

והמחיר פתאום הוא לכמות שונה, יטענו שישנה מצדנו הונאה של הציבור.

א. פורז; זה נכון. צריך להוריד את המלה "בתפזורת". זה

צריך להיות כמו במקור.

ע. שרגאי; אני רוצה להפנות תשומת לב חברי הכנסת

והנוכחים כאן לתיקון החוק. בתיקון החוק היה

גם נושא של סוגי המצרכים שלגביהם תהיה חובה להציג, בנוסף למחיר הכולל,

גם את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח.

כאן אני מגיע שוב לתפוחי-האדמה הארוזים ברשת. הרי כאשר אנחנו מדברים,

כאשר הזכיר גם דן תיכון את זה, דיברנו על אריזות שלמעשה לא שוקלים

אותן, אלא אורזים בהן. הדיוק שכולם קילו, אינו קיים. טכנית, קשה מאוד

לחתוך תפוחים לחצי כדי להגיע לקילוגרם. לכן אמרנו המחיר לקילו, כאשר

אנחנו חייבים לתת את סה"כ המחיר.

אנחנו הרי מחפשים כאן פתרון. אין כאן שאלה של ויכוח, אלא נסיון למצוא

דרך לעבוד. אני מביא את הדוגמא של בשר. גם בבשר, כאשר חותכים, בחלק

גדול מהרשתות - ונדמה לי שבהיפרשוק של "תנובה", זה קיים - מוציאים את

המדבקה, עליה נמצא המחיר.

אני חושב שאם באמת בחסה לדוגמא, אם זה נמכר ביחידה, נצטרך להוסיף באיזה

מקום את הענין הזה של יחידה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כשאני ניגשת לערימת תפוחי-אדמה, יש גם בתוך

הרשת, אבל הרשת נקרעת לפעמים, קורעים אותה,



ומתוך הרשת הזו מתחילים להוציא תפוחי-אדמה טובים. אל נראה את זה כדבר

ארוז, אלא כדבר לא-ארוז.

יש דברים נוספים בירקות ארוזים, שהם נפתחים, מתפזרים ואנחנו לוקחים

מתוך האריזה. לא נוכל לסמוך על המשקל שכתוב.

א. פורז-. אנחנו רוצים שהצרכן יבין את המחיר. אין

משמעות למחיר שהוא ליחידת כמות משתנה. אין

לזה שום ערך.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני קונה גם חסה, ולפעמים היא בניילון,

לפעמים היא לא בניילון. אני חושבת שבחסה

. שהיא בניילון אין צריך לשים מחיר בנפרד. אותה החסה, לא שוקלים אותה, יש

חסה קטנה ויש חסה גדולה, כל אחד ומזלו. לפעמים אני לוקחת חסה קטנה,

שמחירה 1.50 שקל, ולפעמים חסה גדולה שמחירה שקל אחד. את החסה לא

שוקלים.

לכן, בואו לא נקשה, אנחנו רוצים קצת להקל, ולהיות גמישים בנושא הזה.

א. פורז; ירקות ופירות טריים מכל סוג, פטורים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זה מקובל.

ע. שרגאי; יהיו שני סעיפים, סעיף משנה אחד, ירקות

ופירות טריים. השני יתייחס לפיצוחים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מקובל. סעיף (1) מאושר עם הפיצול לשני סעיפי

המשנה.

ע. שרגאי;

(2) מצרפים שניתן לגביהם שירות של חיתוך או פריסה. או הנמכרים לפי

יחידת מידת (לרבות; גבינות. חמוצים, נקניק, חלבה. עוגיות, עוגות,

בדים, תבלים, מסמרים, כבלים, חוטי חשמל, קוסמטיקה וכיו"ב).

דרך הצגה המחיר;

הצבת שלט בצמוד למצרד עצמו, או הצמדת תוית למדף שמתחת למצרך שעליהם

יוצג המחיר. המחיר יהיה ל-1 ק"ג, ל-1 ליטר, ל-1 מטר, או למטר רבוע,

או ל-1/10 של אותה יחידת מידה, הכל לפי הענין.

א. פורז; איזה קוסמטיקה נמכרת לפי מידה?
ע. שרגאי
הוספתי קוסמטיקה לפי בקשה, כי היום בחנויות

לוקחים בקבוק גדול, חוסכים את המחיר של

האריזה שהיא יקרה, וקונים לפי משקל.

י. רוזן; חסר פה הנושא של סלטים, חומוס וכוי, כל נושא

המעדניה.

א. פורז; כתוב "לרבות".



ח. מרגליות; כתוב-. או נמכרים לפי יחידת מידה.

ע. שרגאי; אחרי גבינות ולפני חמוצים נוסיף סלטים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בעניו חומוס, סלטים וטחינה, יש שני סוגים.

יש בתוך קופסאות הניילון, ושם יש מחיר. יש

במיכל גדול, וממנו במעדניה שוקלים לך. צריך להבחין בין השניים.

ע. שרגאי; לפי יחידת מידה, זה אומר משקל.
ע' פאשה
בין המוצרים היקרים שנקנים בכמויות קטנות,

אני חושב שהחיוב להציג מחיר של קילו יכול

להטעות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף (2) בתוספת אושר, בתוספת הסלטים אחרי

הגבינות.

ע. שרגאי;

(3) לחם שאינו ארוז לסוגיו (לרבות לחמניות. פיתות, חלות וכיו"ב).

דרד הצגת המחיר;

הצמדת תוית לחזית המדף שעליו מונח הלחם מתחת לסוג הלחם, אליו

מתייחס המחיר. ובלבד שלכל סוג של לחם ייקבע שטח מכירה מוגדר

ותחום,

י. רוזן; אם התקדמנו בנושא הגיינה ובריאות, ואנחנו

מכניסים את הלחם שמקבלים ממאפיה לתוך שקית,

האם אנחנו מוכרחים לשים את זה? החוק כרגע אומר לנו שלא נשים את זה

בשקית, אלא שנמכור את זה בתפזורת. אם שמים גם את זה בשקית, שימו גם על

הלחם האחיד את המחיר. כך כתוב כאן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הלחם מגיע כבר ארוז.

י. רוזן; לא. הלחם האחיד והחלות לא מגיע ארוז. אני

אומר זאת בבטחון מלא. 10 אחוזים מהלחם מגיע

ארוז, אבל הלחם שזורקים בחנויות מכולת אינו ארוז.

א. שרגאי; לחם לסוגיו שאינו ארוז על-ידי יצרו,

אם החנות יוזמת את אריזת הלחם, תבוא עליה

הברכה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 3 שבתוספת אושר, עם התיקון.

ע. שרגאי;

(4) תוצרת חלב ניגרת הנמצאת בקירור.
דרד הצגת המחיר
הצמדת תוית למדף שמתחת למצרך אליו מתייחס המחיר; לגבי תוצרת חלב

ניגרת המונחת בתוך מקרר ואין אפשרות להציג את המחיר על המדף עצמו,

ניתן להציגו על שלט אשר ייתלה או יוצג בסמוד למקרר,



כאן אני מתכוון לאותם ארגזים שנמצאים ליד המקרר.

א. פורז; אני מבקש להוציא את המלה "ניגרת". לא צריך

להיות שום הבדל בין "גיל" לבין קוטג'.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חלב ומוצריו.
ב. מור
אני מבקש להזכיר לחברי הוועדה, שכל תוצרת

החלב הם מוצרים בפיקוח, שלגביהם המחירים הם

מבוקרים ומפוקחים. גם המחיר של יוגורט, נתון בפיקוח. אין סכנה שיורידו

את זח מהפיקוח, מעצם העובדה ש"תנובה" מהווה מונופול בנושא הזה לגבי 75

עד 80 אחוזים מהשוק. אין סכנה שזה ירד מפיקוח.

מהירות המחזור במקרר החלב גדולה מאוד מאוד. קחו כדוגמא את הקוטג'ים

למיניהם והגבינות למיניהן. עצם העובדה שהמחיר בפיקוח מונעת אין פה סכנה

של הפקעת מחיר, שזה הבסיס לכל החוק הסוציאלי שאת רוצה לקיים.

אני אומר בבטחון מלא, שגם היוגורט וגם מעדני השוקולד הם מוצרים בפיקוח

אף אחד לא יכול להעלות את המחיר כחפצו. איש "תנובה" אומר לכם את זה.

הנקודה השניה היא שוב הבעיה הטכנית. זה חלק מהמוצרים שמפורסמים. יש

הכללות בנושא הזה בצו פיקוח. ישנו הנושא הטכני של סימון המחירים

ומהירות המחזור. אנחנו רוצים למכור מוצרי חלב טריים מאוד. מכניסים

מוצרים למדפים 3 פעמים ביום, ולא עובדי הרשת עושים זאת, אלא אנשי

החברות.

אני מבקש להביא לתשומת לבכם את נושא הלחות של המקררים, וכל מה שקשור

בסימון המחירים. עד שגמרת לשים את המדבקה, כבר הלקוח בא ולקח, וכבר זה

נשפך. נהיה עבריינים מהבוקר עד הערב במקרר החלב.

אני מבקש מכם לשנות זאת, ולשחרר את מקרר החלב מסימון המוצרים שבתוכו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! כמי שקונה ונכנסת לקואופ שלי, אני רואה

שבאותו המקרר יש גבינות צהובות שהן

בקופסאות, גבינות משולשות, יש גבינות במשקל, יש כל מיני סוגים של

גבינות. האם את כל זה אתה רוצה לשחרר? הרי אנחנו קבענו בסעיף קודם

שאי-אפשר לשחרר גבינות, במיוחד את הגבינות הנמצאות באריזות.
ב. מור
הן כולן בפיקוח.
ח. מרגליות
שאלת הפיקוח אינה רלוונטית.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תוצרת חלב ניגרת, כפי שמשרד החקלאות קבע

אותה, היא לבן, שומן, אשל וכוי וכוי, לבן,

דנובה ושטראוס ירדן ויוגורט. אלה הם הדברים שהם בהגדרה של תוצרת חלב

ניגרת. מה קורה למשל עם חלב מפוסטר, שאפשר שלא לשים אותו גם במקרר?
א. פורז
לדעתי, הוא לא נוזל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נכון, הוא לא ניגר.



כאן אני מתכוון לאותם ארגזים שנמצאים ליד המקרר.

א. פורז; אני מבקש להוציא את המלה "ניגרת". לא צריך

להיות שום הבדל בין "גיל" לבין קוטג'.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חלב ומוצריו.
ב. מור
אני מבקש להזכיר לחברי הוועדה, שכל תוצרת

החלב הם מוצרים בפיקוח, שלגביהם המחירים הם

מבוקרים ומפוקחים. גם המחיר של יוגורט, נתון בפיקות. אין סכנה שיורידו

את זה מהפיקוח, מעצם העובדה ש"תנובה" מהווה מונופול בנושא הזה לגבי 75

עד 80 אחוזים מהשוק. אין סכנה שזה ירד מפיקוח.

מהירות המחזור במקרר החלב גדולה מאוד מאוד. קחו כדוגמא את הקוטג'ים

למיניהם והגבינות למיניהן. עצם העובדה שהמחיר בפיקוח מונעת אין פה סכנה

של הפקעת מחיר, שזח הבסיס לכל החוק הסוציאלי שאת רוצת לקיים.

אני אומר בבטחון מלא, שגם היוגורט וגם מעדני השוקולד הם מוצרים בפיקוח

אף אחד לא יכול להעלות את המחיר כחפצו. איש "תנובה" אומר לכם את זה.

הנקודה השניה היא שוב הבעיה הטכנית. זה חלק מהמוצרים שמפורסמים. יש

הכללות בנושא הזה בצו פיקוח. ישנו הנושא הטכני של סימון המחירים

ומהירות המחזור. אנחנו רוצים למכור מוצרי חלב טריים מאוד. מכניסים

מוצרים למדפים 3 פעמים ביום, ולא עובדי הרשת עושים זאת, אלא אנשי

החברות.

אני מבקש להביא לתשומת לבכם את נושא הלחות של המקררים, וכל מה שקשור

בסימון המחירים. עד שגמרת לשים את המדבקה, כבר הלקוח בא ולקח, וכבר זה

נשפך. נהיה עבריינים מהבוקר עד הערב במקרר החלב.

אני מבקש מכם לשנות זאת, ולשחרר את מקרר החלב מסימון המוצרים שבתוכו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמי שקונה ונכנסת לקואופ שלי, אני רואה

שבאותו המקרר יש גבינות צהובות שהן

בקופסאות, גבינות משולשות, יש גבינות במשקל, יש כל מיני סוגים של

גבינות. האם את כל זה אתה רוצה לשחרר? הרי אנחנו קבענו בסעיף קודם

שאי-אפשר לשחרר גבינות, במיוחד את הגבינות הנמצאות באריזות.
ב. מור
הן כולן בפיקוח.

ח. מרגליות; שאלת הפיקוח אינה רלוונטית.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תוצרת חלב ניגרת, כפי שמשרד החקלאות קבע

אותה, היא לבן, שומן, אשל וכוי וכוי, לבן,

דנובה ושטראוס ירדן ויוגורט. אלה הם הדברים שהם בהגדרה של תוצרת חלב

ניגרת. מה קורה למשל עם חלב מפוסטר, שאפשר שלא לשים אותו גם במקרר?
א. פורז
לדעתי, הוא לא נוזל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נכון, הוא לא ניגר.



א. פורז! ברגע שהוא לא נשפך, הוא לא ניגר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חלב שלא מחזיקים אותו במקרר, חלב עמיד, למה

שלא יהיה עליו מחירי

י. רוזן! לא אמרנו זאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לפעמים הוא במקרר. האם את כל זה אני צריכה

לשחרר? היוגורט, צריך לדעת מה המחיר שלו. יש

גבינה צפתית בקופסא, למה לא צריך לסמן עליה מחיר? את כל מה שישנו

במקרר, אתה רוצה שישחררו? לא ולא. בהחלט לא בא בחשבון.
א. פורז
לדעתי המבחן צריך להיות מבחן הקרור, למרות

הכל. אנחנו יודעים מהנתונים של המכון לפריון

העבודה, שסימון המחירים שבקרור יקר פי 3 מסימון מוצרים אחרים. יהיה לנו

מאוד קשה לתחם את הקו. בעצם בעקרון אפשר להגיד שהכל יסומן, או שכל מה

שבקרור לא יסומן. לדוגמא, תוצרת חלב ניגרת שאיננה בקרור - כדוגמא, חלב

עמיד וכל הדברים האלה, או גבינות שלא נמכרות בקרור - לדעתי צריך לסמן.

אבל לגבי כל אלה שנמצאים בקרור, אותם הייתי פוטר.
צ. ענבר
אני רוצה לתת לך דוגמא. גבינות, ביו כה וכה

מסמנים עליהן קוד או תאריך, ואין בעיה

להוסיף. אבל בוא אתן לך דוגמא איך חוסר סימון המחירים גורם להטעיה

רבתי. טעות או הטעיה, ותסלחו לי שאני מביא דוגמא קונקרטית.

יש גבינה צפתית של טנא נגה, 400 גרם. הלכו והוציאו אותה גבינה צפתית גם

ב-350 גרם. המשיכו לקחת מאשתי במשך שבועות אותו המחיר, אמרו שעלה

המחיר. אין שום מחיר בשום חנות, אף מחיר של אף גבינה לא תלוי. דרשתי את

המחיר, ואז התברר שבאמת יש שתי גבינות עם שני מחירים, ולוקחים באופן

קבוע מחיר יותר גבוה. מה הבעיה לשים מחיר? אין שום בעיה לשים את המחיר

על הגבינות האלה. אלה גבינות שיש להן אריזה, והאריזה לא ניגרת, היא

קשה.

א. פורז! פה כתוב שצריך יהיה להציג מחיר ליד המקרר על

שלט שייתלה.

צ. ענבר! בין מאה מיני גבינה, ויש מקומות שיש בהם מאה

מיני גבינה - ואם אני מגזים, זה רק כלפי

מטה. הם לא עושים מאה מדפים. הכל מונח.

א. פורז! אני מציע, למעט אולי גבינות קשות.

ע. אפשה! אני רוצה להביא דוגמא. גבינות שהן לא תוצרת

ניגרת, יש גבינות שארוזות בצלופן - הפרה

הכחולה וכל הדברים האלה. על זה בפירוש אי-אפשר לסמן מחיר, אפילו רוצים,

במקום הטוב ביותר. הדוגמאות מחולקות.

אני לא רוצה להציע איזו שהיא נוסחה שתפריד, אבל נכון שדברים ארוזים

בקרטון או בקרטונית יותר קל לסמן, חוץ מבעיית הרטיבות שמפילה את זה.

לגבי הקוטג' למשל - ואני סתם מביא דוגמא של קוטג', זה יכול לחול על



מוצרים אחרים - אנחנו מוציאים עגלה של קוטג', ולפני שאנחנו מתחילים

להכניס אותו, לקוחות לוקחים מהעגלה. בדרך יכולים למצוא אותנו

כעבריינים, וזו בעיה שפשוט אי-אפשר לעמוד בה.

לגבי מוצרי החלב, יתכן שאפשר להפריד כך שהדברים המיוחדים שארוזים

בקרטון - אני לא יודע אם זו ההגדרה הטובה ביותר - אפשר איכשהו לעשות

אותם.

א. פורז; אתם בוורסיה קודמת הצעתם נוסח אחר, שאיננו

לי פה, והוא אמר לשחרר את הגבינות הקשות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא רק גבינות קשות. כל אותם מוצרים שארוזים

באריזה קשיחה. אריזה בקופסא

בשבילי זו אריזה קשיחה.
ע. פאשה
קוטג/ זה אריזה קשוחה. לא נעמוד בזה, נהיה

עבריינים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; למעלה מ-50 אחוזים מהמוצרים מסמן הספק.
א. פורז
זה אסור. זה בניגוד לחוק הקרטלים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בואו נכתוב - ואני לא מנסחת - חלב בשקית,

לבן, גבינת קוטג'.

י. רוזו; הנוסח הקודם של משרד המסחר והתעשיה ענה על

זה, אותו נוסח שהמכון לפריון העבודה בדק..

א. פורז; ראיתי אותו, זה נוסח סביר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תוצרת חלב ניגרת, למעט גבינות הנמצאות

בקרור, כגון חלב בשקיות, לבן, אשל. את זה לא

ראיתי, אבל את זה באתי להציע.

מה זה כיו"ב?

י. רוזו; ואם יש מעדן שהוא מעדן, מעדנים?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מוכנה לאמץ את זה.
א. פורז
הבעיה היא רק אחת. את המלה "ניגרת" צריך

להוציא, כי קוטג' אינו ניגר.

צ. ענבר; תוצרת חלב, למעט גבינות, הנמצאת בקרור כגון:

חלב בשקיות, לבן, אשל, מעדני חלב, יוגורט

וכיו"ב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מקבלת את זה.



א. פורז; חקוטג' נמצא בפנים או בחוץ?
צ. ענבר
קוטג' חייבים לסמן.
י. רוזן
זח אי-אפשר.
א. פורז
אנחנו בעד הסעיף, למעט המלה "ניגרת". קוטג'

אינו ניגר, אבל אנחנו לא רוצים לסמן קוטג'.

כל הגבינות הרכות, היוגורטים למיניהם, אין טעם לעסוק בהם, רק את

הגבינות הקשות, כן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
באותו מקרר יש גם בקבוקים. האם גם אותם לא

יסמנו?
י' רוזו
זה יוגורט.
א. פורז
לשיטתך, זה ניגר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם הוא בבקבוק, אני לא צריכה לסמך אותו. יש

כל מיני סוגים של יוגורט, יש עם פירות כאלה

ואחרים.
א. פורז
ההבחנה אינה יכולה להיות במלה "ניגרת".
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נוציא "ניגרת", אבל את זה אני לא מוכנה

לשחרר.
צ. ענבר
יש גבינות רכות, הגבינות הלבנות, שנמצאות

באריזות קשות. גבינה רזה של חצי אחוז עם

זיתים, אתה יודע כמה מינים יש? יש מינימום בין 6 ל-10 מינים. כשאתה

רוצה להשוות מחיר, כמה זה עולה וכמה זה עולה, אתה לא מוצא כל אפשרות.

אלה קופסאות קשות.
א. פורז
אני מסכים אתך, אבל יש בעיה. זה הרי לא יהיה

מושלם לעולם. באותה מידה אני יכול להגיד לך

שיש סוגים שונים של חלב. יש חלב כזה וחלב כזה, חלב כזה. יש חלב מתוק,

וחלב חמוץ, ויותר שומן ופחות שומן.
צ. ענבר
אולי נציין, למעט גבינות בפיקוח. על דברי

החלב הניגרים נוסיף גם מוצרים בפיקוח, שהם

באמת בכמות הגדולה.
א. פורז
בסדר, מוצרים בפיקוח.
צ. ענבר
לעומת זאת, במוצרים שלגביהם יש תחרות, תהיה

תחרות.



א. פורז; רעיון טוב.

צ. ענבר; תוצרת חלב - את חמלה "ניגרת" אנחנו מוחקים -

הנמצאת בקרוי, או מוצרי חלב הנמצאים בקרור

אשר לגביהם נקבע מחיר מירבי.
א. פורז
אלה שיש להם מחיר מירבי, פטורים מחובת

הסימון.

צ. ענבר; אקרא את הניסוח האחרון; מוצרי חלב הנמצאים

בקרור אשר לגביהם נקבע מחיר מירבי, למעט

גבינות קשות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף (4) שבתוספת אושר.

ע. שרגאי;

(5) ביצים במגשים.

דרד הצגת המחיר;

הצבת שלט, שעליי מצויין המחיר לביצה אחת לפי גודלה, מעל המגשים או

על-ידי הצמדת תוית למדף מתחת למגשים.

א. פורז; אני מציע שבמקום לביצה אחת לפי גודלה,יהיה

כתוב: המחיר ליחידת אריזה או למספר יחידות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מציעה להשאיר כפי שנאמר.

ע. שרגאי; כאשר מדובר על יחידת אריזה, זה ברור, החוק

קובע ששמים את המחיר, כי זו אריזה. את זה

החוק אומר. כאן אין שלט ואין שום דבר. כאן צריך לשים את המחיר. אנחנו

דיברנו אתכם שנים בנושא מגשים, וגם עם התאחדות הסוחרים, שהאנשים קונים

לפי בחירתם. קונים ביצה אחת, 10 ביצים, 15 ביצים, כפי שהם רוצים.

דיברנו על מגשים, אלה מגשים פתוחים, לא מדובר על יחידות אריזה.

צ. ענבר; כתוב ביצים במגשים פתוחים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף (5) שבתוספת אושר. הוספנו מגשים

פתוחים, לא סגורים.

ע. שרגאי;

(6) מצרכים הנמברים מתוך האריזה המקורית. המכילה מספר יחידות זהות של

אותו מצרד, ובלבד שהאריזה מוצבת על ריצפת העסק, על משטח או שטח

אחסון המתאים לאריזות גדולות (כגון - משקאות קלים, חלב עמיד, סוכר,

קמח).

דרד הצגת המחיר;

הצבת שלט בסמוך ככל שניתן לאריזה המקורית, או תלייתו מעל האריזה

המקורית. המחיר שיצויין יהיה המחיר ליחידה אחת של אותו מצרד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף (6) שבתוספת אושר,

ע. שרגאי;

(7) מצרכים מסוג אחד שאינם ארוזים. המוצגים למכירה בתפזורת בתוד מכל

ומחירם אחיך ומתייחס ליחידה בודדת (עטים, עפרונות. מחקים. מוצרי

סדקית וכיוצא באלה. אד למעט מוצרי טכסטיל והנעלה),

דרד הצגת המחיר;

תוית או שלט הצמוד למכל בו הם מונחים או בסמוד אליו,
ע. איסרוב
על-מנת למנוע בעיות של הגדרה, אני מבקש

להוסיף פה את הנקודה המתייחסת ליחידה בודדת

בגודל שאינו מאפשר הדבקת תווית המחיר.

א. פורז; על מחק אפשר תמיד להדביק מחיר.

א. זיסבלט; צריך לכתוב "לרבות", לא "כגוו", כדי שהרשימה

לא תהיה סגורה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני בעד "כגון".
צ. ענבר
"כגון" זו המלה הברורה ביותר, זה בא להגיד

שזו דוגמא.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף (7) שבתוספת אושר,

ע. שרגאי;

(8) מצרכים ארוזים הנמכרים בתוך מכלים. ובלבד שהמכל מכיל מצרד מסוג אחד

בלבד (חטיפים וכיוצא באלה),

דרך הצגת המחיר;

הצבת שלט הצמוד למכל או מוצב מעליו,

א. זיסבלט; גס כאן צריך להיות "כגון", כדי שיהיה ביטוי

אחיד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף (8) שבתוספת אושר,

ע. שרגאי;

(9) מצרכים הנמכרים מאחורי הדלפק מתוך המלאי ולצרכן אין גישה אליהם

(חלקי חילוף וכיוצא באלה),

הכוונה היא לא לרשתות, אלא הכוונה היא למחסני חלפים, ולדברים מעיו

אלה.

דרד הצבת המחיר;

העמדה על הדלפק של קטלוג מחירים לעיון הצרכן.

הכוונה למחסנים שיש שם 20-30-40 אלף פריטים, שאתה לא מגיע אליהם

בכלל.

מעיר כאן אלן זיסבלט לגבי העמדה על הדלפק של קטלוג מחירים לעיון

הצרכן. הוא אומר שאם יש שלט, הרי זה עדיף. ואני מקבל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף (9) שבתוספת אושר.

ע. שרגאי;

(10) שישיות זהב ומוצרי זהנ אחרים שמחירם לצרכן נקבע לפי משקל הזהב,

סוג הקרט וסוג העבודה (עבודת יד או מכונה).

דרד הצגת המחיר;

הצבת שלט במקום בולט לעין בבית העסק שעליו מצויין המחיר בשקלים

חדשים לגרם אחד של זהב. לכל סוג קרט ולכל סוג עבתה.

א. פורז! למה זה שונה מתכשיטים אחרים? למה לגבי זהב

ולגבי פלטינה לא, ולגבי כסף לאי
ע. שרגאי
מחיר תכשיט נקבע כתכשיט לפי השיבוץ, העיצוב

וכדי, וגם לפי הזהב. כאשר הזהב לא מהווה את

המחיר. בשרשרות, בטבעות, בדברים כאלה, הזהב, המשקל, הוא המחיר. כמו

שבטבעת יהלום, מה שסביב אינו המחיר, אלא הקרט, המשקל של היהלום.
א. פורז
זה נכון גם לגבי כסף ופלטינה.
ע. שרגאי
מאחר שהפונקציה העיקרית, 90 או 85 אחוזים

מהמחיר של שרשרת, זה הזהב, ומחיר הזהב משתנה

בבורסה אחת ליום, באו אותם צורפים ואמרו שעל כל שרשרת טכנית קשה לחדביק

את המחיר, וגם המחיר משתנה. בכל בוקר הם עוקבים אחרי מחירי הזהב. זו

הדרך שהלכנו בה, לפי קרט, לפי משקל.
א. פורז
אני מציע לשנות, ואת שרשרת הזהב לצרף

לתכשיטים האחרים. ציון המחיר יהיה ברשימה

נפרדת בבית-העסק. לא נראה לי שיש הגיון להפריד בין זהב לבין תכשיטים

אחרים. פלטינה זו מתכת יותר יקרה מזהב.

ע. שרגאי; אינני תכשיטן, ואינני מוכר זהב. אבל לגבי

שרשרות זהב, אנחנו התייעצנו עם אנשי חענף,

והם חושבים שזו דרך נכונה. המחירים משתנים יום יום לגבי משקל הזהב,

ומוכרים את זה לפי משקל. זו הצעה מתואמת אתם. אם אתם רוצים לשנות,

בבקשה, אבל אני חושב שזו הצעה טובה.

א. פורז; אני חושב שלגבי זהב לא צריך לעשות דין שונה

מאשר לגבי תכשיטים אחרים. בטבעת זהב משקל

הזהב הוא זניח לחלוטין. אם היו אומרים מטילי זהב, אני בעד. אני בעד

ביטול סעיף (10) לחלוטין, ולהשאיר אותו יחד עם התכשיטים, מטבעות,

ציורים, דברי אמנות וכל היתר. בין שזה זהב ובין שזה לא זהב, הכל יחד זה

תכשיטים.

מ. גולדמן; אני חושב שפורז צודק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
גם אני חושבת כך.



ע. שרגאי! אני מביא לתשומת לבכם שזה יקשה מאוד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני עומדת ליד חנות תכשיטים ומסתכלת, ואני

רוצה לדעת כמה עולה השרשרת הזאת עולה, כמה

הטבעת הזאת עולה, ולפי זה אני נכנסת לחנות או לא נכנסת. האם אני צריכה

לדעת רק מה עולה גרם זהב?

ע. שרגאי; הוא שוקל. את שואלת כמה עולה השרשרת, והוא

שוקל אותה.

ע. זיסמו; אני לא מבין מה מפריע לך שיהיה סעיף כזה

בחוק.
א. פורז
האם אתה בעד זה שתכשיטי זהב יהיו שונים מכל

התכשיטים האחרים?

ע. זיסמן; נכון, יש הבדל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה הצעת פשרה. יהיה המחיר של היחידה,

ויהיה המחיר של הגרם.

מ. גולדמו! אני בעד הורדת סעיף (10). נאחד אותו עם סעיף

(12).

ע. זיסמו; י המגמה שלך היא לתת לעם הפשוט לראות יותר,

להיות יותר פתוח. העם הזה קונה זהב.

צ. ענבר! אני חושב שזו תהיה הכבדה על בעלי החנויות.

בחנות שמוכרים שרשרות זהב, יש לו 50 או 100

שרשרות זהב. היום לא רשום אצלו המחיר של כל שרשרת. היום רשום אצלו רק

המחיר, ואם יה 14 קרט, יהיה כך וכך המחיר. הוא לוקח ושוקל את השרשרת.

א. פורז! לא כל שרשרת באותו משקל, גם מחירה זהה.

א. זיסבלט! אם אנחנו מורידים את סעיף (10), משאירים להם

את ציון המחיר ברשימה נפרדת. אני חושב שח"כ

פורז צודק, הבל יכול להיכנס לסעיף (12).

ע. שרגאי! ניסיתי להציג את הצד של הענף.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! בסעיף (12) יש ערבוביה! תכשיטים, מטבעות,

ציורים, דברי אמנות, שטיחים, פרוות. שטיחים

ופרוות עם מטבעות וטבעות. איך זה אפשרי? צריך לעשות הפרדה בין אלה לבין

אלה.

צ. ענבר! אם זה ציון המחיר ברשימה הנמצאת בבית העסק,

זה אמור לגבי כולם. זה לא אומר שזה דומה.
ע. שרגאי
סעיף (12) בא לתת את מה שאמרנו. החוק הזה בא

להגן על צרכן שהולך לקנות קופסת נס-קפה,

וההבדל של 30 אגורות הוא זה שקובע את התחרות. אדם שהולך לקנות תכשיט,

מטבע, ציור, שטיח, הוא בודק, הוא יודע בדיוק את המחיר. הוא לא קונה את

זה במקרה, והוא גם זוכר כמה הוא שילם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה יהיה ברשימה שנמצאת בבית-העסק?

א. פורז; יכתבו את המחיר. תמונה מספר 40 עולה כך

וכך.
ע. שרגאי
זה מביא למצב שסוחר יגיד מחיר לפי האופן

שהלקוח נראה. נכנס לקוח שנראה עשיר, המחיר

יהיה גבוה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מדברת עכשיו על חלון הראווה, ולא על כל

המלאי שיש לו. המלאי, בבקשה, יהיה ברשימה.

אבל אני מדברת על חלון הראווה. אזרח עומד ומסתכל, הוא רוצה לדעת מה

המחיר של הטבעת הזאת.
צ. ענבר
את זה נראה אחר כך בסעיף 1(ב).
א. פורז
בחלון הראווה צריך לשים מחיר מלא.
ח. מרגליות
זה כתוב בסעיף 1(ב).
צ. ענבר
צריך להיות ברור שהמחיר הזה לא מחייב, כי על

שטיחים ועל תמוכות ועל דברים כאלה, יש תמיד

מיקוח שמורידים מהמחיר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עכשיו למדתי שבסעיף 1(ב) כתוב: הוראות ס"ק

(א) לא יחולו על מצרכים המוצגים בחלון

ראווה, למעט המצרכים המפורטים בסעיף (10), ואנחנו עכשיו מדברים על סעיף

(10). זאת אומרת, שפה לא צריך להציג מחיר. זה מה שכתוב כאן. אם הם

בחלון הראווה, לא צריך להציג מחיר. לגבי שרשרת זהב, אם היא בחלון

הראווה, למה לא צריך להציג מחירי
צ. ענבר
לא, כתוב ההיפך. הוראות ס"ק (א) של הפטור לא

חלות. הפטור לא יחול על מצרכים המוצגים

בחלון ראווה.
א. פורז
בחלון ראווה, על פרווה לא צריך מחיר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כך שאני צודקת. בזמנה המשטרה באה לכאן, ודנו

בסעיף הזה. המשטרה אמרה שאין שום מניעה

לכתוב מתחת לפרווה כמה היא עולה. הם אמרו שאף פעם עוד לא גנבו פרווה

מחלון הראווה. אני לא מבינה מה החשש הזה. את המלה "למעט" אני לא מקבלת.

על כל מה שיש בחלון הראווה, על כל מה שהם שמים, צריך להיות מחיר,



ע. שרגאי; אנחנו חשבנו, ועדיין חושבים, שתכשיטים זה

מסוג הדברים הזה שאדם קונה אחרי דרישה

ובדיקה. לא מקובל לרשום על זה את המחיר. חלק מזה, כשאתה קונה מוצר כמו

פרווה או מוצר כמו תכשיט, זה התדמית של המוצר. תדמית המוצר היא מכובדת.

אתה נכנס, אתה שואל, אין על זה מחיר שמוטבע.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כשאני בחו"ל ומסתכלת בחלונות הראווה, אני

רואה שעל כל דבר יש מחיר. לגבי פרוות, אני

לא הולכת לקנות פרווה, אבל מסקרן אותי לדעת מה המחיר, ויש מחירים. על

תכשיטי זהב יש מחירים.

י. גוטמו! ? יש אלמנט בנושא העבודה, שהוא שונה. את רוצה

לעשות השוואה כדי לראות אם המחיר סביר

בחנות. אי-אפשר לעשות זאת, משום שיש כאן אלמנט של עבודה, שלפעמים הצורף

מקבל מחיר יותר גבוה. אני חושב שאין כאן הגיון.
י. טובוביץ
תכשיטים, מטבעות, ציורים, דברי אמנות, אני

מציע שלא יצטרכו בכל מקרה לסמן בחנות. לעומת

זאת, שטיחים, פרוות ודברים מהסוג הזה, כן יהיה. תכשיטים לא, זה לא

מתאים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; למה לא ציורים י

י. טובוביץ; זה לא מסוג הדברים שאני רוצה לחייב. אפשר

להיכנס לחנות ולשאול.

א. פורז; זה לא מסוג הדברים שאתה קונה לפי חלון

ראווה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם אתם לא רוצים שעל התכשיטים שבחלון

הראווה יהיה המחיר? אני לא רוצה להיכנס

לשאול למחיר. אני מסתובבת בערב, החנות סגורה, ואני רוצה לדעת כמה זה

עולה.

י. טובוביץ; אם הסוחר ירצה, הוא ישים. אם לאו, אני חושב

שאין טעם שנחייב אותו בענין הזה. אין כאן

איזה אינטרס של הצרכן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; היום יש מחיר. על טבעות, על שרשרות, יש

מחיר.

י. טובוביץ; יש, כי הוא רוצה.

א. פורז; בנושאים האלה אין אינטרס לציבור לדאוג

לסימון המחירים, כי לא מדובר במוצר זהי? שאתה

יכול להשוות מחירים. מדובר בדברים ייחודיים. תמונה שצייר פלוני, היא רק

אחת כזאת, ואי-אפשר להשוות אותה לתמונה באותו גודל בצבע אחר של מישהו

אחר. אין אינטרס לציבור לכפות את המחיר. ירצה בעל הגלריה לסמן, כדי



שאנשים למחרת יבואו לקחת כי התמונות זולות, יסמן. אם הוא לא ירצה, לא

יסמן. אין אינטרס לציבור להתערב בזה.
ע. זיסמן
האם אתה בדקת את האינטרס של הציבורי
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בדקנו את הנושא הזה קודם לכן, והיזמנו לכאן

אפילו את המשטרה שבאה להעיד בנושא הזה. דנו

בעניו חזה, ולא התעוררו כל בעיות. אני לא מבינה למה עכשיו אתם יוצרים

בעיות.

לגבי אותם הדברים שנמצאים בהלון ראווה, יכניס את כולם בלילה פנימה. אבל

מה שהוא שם, הוא רוצה שהציבור יראה בערב, בשעה שאנשים מטיילים, ועליהם

לדעת מהירים. אם אני רואה מחיר, למחרת בבוקר אבוא לקנות.
א. פורז
אם הוא חושב שזה חשוב, הוא יסמן. אבל תני לו

להחליט בעצמו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם הוא שם דברים בחלוו הראווה, שיסמן את

המחיר עליהם.

א. פורז; זו בעיה מסחרית.
י. גוטמן
זה לא נותן שום דבר.
א. פורז
זו השוואת מחירים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא רק השוואה, אלא ידיעה. זה מקל על הצרכן.
ע. זיסמן
האם הענף רוצה את זה או לאי
ע. שרגאי
הענף בכלל לא רוצה שום מחירים.
א. פורז
אגב, מותר לסוחר לראות מי נכנס לחנות, ולקחת

מחיר יותר גבוה, אם נדמה לו שהאיש עשיר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם אני כצרכן אומרת לך שזה חשוב, האמן לי

שזה חשוב.
א. פורז
אם תגידי לי שאת קונה תמונות ופרוות יקרות,

אני נכנע.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סיכמנו, כל דבר שנמצא בחלון ראווה.
א. פורז
תרשמו את התנגדותי הנמרצת.
ח. מרגליות
צריך למחוק את הסיפא ב-1(ב).
צ. ענבר
הוראות ס"ק (א) לא יחולו על מצרכים המיצגים

בחלוו ראווה.



רואם סוכם למחוק את סעיף (10), וזח יכלל בתוך תכשיטים!
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כן.
ע. שרגאי
(11) מצרפים הנמכרים בתוך מכונות אוטומטיות.

דרך הצגת המחיר;

הצגת מחיר של כל מצרד על חזית המפונה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף (11) שבתוספת אושר.

ע. שרגאי;

(12) תפשיטים. מטנעות. ציורים, דברי אמנות, שטיחים, פרוות ופיוצא

באלה.
דרד הצגת המחיר
ציון המחיר ברשימה הנמצאת בבית העסק.

א. פורז-. בחלון ראווה חובה לסמן, בתוך החנות תהיה

רשימת מחירים.

צ. ענבר; חלון ראווה, זה סעיף 1(ב). זה לא פה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; למה לא צריך לסמן בתוך החנות?

- א. פורז! זו לא חנות שרות עצמי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אפילו ציורים. אתה מסתובב ורואה מה מחיר

תמונה זו או תמונה אחרת.
י. גוטמן
הוא ישאל מה המחיר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם המחיר הוא סודי

א. פורז; זה לא סוד, אבל אין אינטרס לציבור להגן על

זה.

מעבר לזה, המחיר הוא גם לא מחיר, זו רמאות. המחיר הוא בכלל נושא

למיקוח. זה לא מחיר. זה לא כמו קוטג'. להיפך, זה מטעת. על-ידי זה מטעים

את הציבור, כי זה מיקוח.

ע. שרגאי; ברור שלא נגיש תביעה נגד גלריה ביפו העתיקה,

שלא תרשום על התמונה את המחיר.

א. פורז; אני לא מוכן לתת לך את שיקול הדעת הזה, עם

כל הכבוד.

ע. שרגאי; אני לא רוצה אותו, אתם תכריחו אותי.



א. פורז; נעזוב את זה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מוותרת. תהיה רשימה בחנות. האם גם על

התכשיטים שבתוך החנותל

א. פורז; כן. זה הרי פתח למיקוח. האם את רוצה שהצרכן

יפסיד!
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם התכשיטים הם פתח למיקוח?

א. פורז; אם את יוצרת מחיר קבוע, שלט, אנשים חושבים

שזה המחיר האמיתי, ולא מתמקחים. אטור לתת

להם תחושה שזה מחיר קדוש.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זאת אומרת, שאנחנו מחנכים את הציבור שלא

להאמיו לכל מחיר שהוא כתוב.

א. פורז; לא, אבל בדברים האלה יש מיקוח.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; למה בחו"ל אני מאמינה?

א. פורז; גם שם מתמקחים. זה לא לטובת הצרכן, לדעתי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצה למחוק תכשיטים, ולהשאיר את היתר.

זו הפשרה שלי.

א. פורז; זה לא לטובת הצרכן שיהיו מחירים פה. הצרכן

הפרייר יחשוב שזה מחיר קבוע.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הוא לא מציג את התכשיטים האלה, הם בתוך

המגירות.

א. פורז; יש דלפק מזכוכית, והוא צריך כל אחד לסמן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; יש שולחן מזכוכית, מתחת לזה יש תכשיטים. על

כל תכשיט יש מחיר. אחר כך מהמחיר הזה אני

אתחיל להתמקח אתו. אבל קודם כל בערך אני רוצה לדעת כמה זה.

א. פורז; יש אנשים לא מתוחכמים כמוך, הוא יוציא לו את

זה עם מחיר, הלקוח יחשוב שזה מחיר קדוש,

וישלם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצה שיהיה קצת אמון, שנחנך את הציבור

לקצת אמון, שיאמינו לאותם אנשים שמוכרים להם

דברים.



א. פורז; טבעי שהסוחר רוצח להרוויח ככל האפשר יותר.

זה קונפליקט אמיתי, זה לא קונפליקט

מלאכותי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
שמענו בפעם שעברה, אפילו היזמנו את המשטרה

לדיון הזה. תוציא את הפרוטוקול ותקרא.

א. פורז; מה עמדת משרד התעשיה והמסחר?

ע. שרגאי! אני חושב שעל תכשיטים צריך להיות מוצג

המחיר. זו עמדתי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם לא צריך להיות מחיר על שטיח שתלוי על

הקיר?

א. פורז; זה לא לטובת הצרכן. הצרכן נכנס, ונדמה לו

שהמחירים קבועים.

ע. זיסמן; לא צריך להמשיך את הוויכוח, אפשר לפסוק.

בשביל זה אנחנו שלושה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי בעד להשאיר, ומי בעד להוריד?

א. פורז; אני בעד זה שלא יהיה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ואנחנו בעד זה שיהיה. גמרנו את הוויכוח.

ע. שרגאי;

(13) בעלי חיים. פרחים. עציצים,

דרך הצגת המחיר;

הצבת שלט גבית העסק זבו פירוט המחירים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף (13) שבתוספת אושר.

התוספת עם התיקונים אושרה.

י. רוזו; לדעתי חסר כאן סעיף. כל הנושא של הקפואים.

איך אפשר לסמן כל עוף? אתם יודעים כמה טון

עופות מוכרים ביום? זה בפירוש לא ניתן, לא יראו את המחיר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נושא הקפואים לא מקובל עלי. אלה מוצרים

יקרים, ולא יכול להיות שהצרכן לא ידע, כאשר

לוקח את חבילת הדג או חבילת הבשר, מה מחירם.

י. רוזן; אנחנו מציעים לסמן על המקרר. לא ניתן על כל

דג לשים את המחיר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
באים למקרר, ולא ניתן למצוא ידים ורגליים.
י. רוזן
אפשר לקבוע גודל של שלט.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא מקובל עלינו.

י. גוטמו; מה ההבדל אם יהיה שלט ליד המקרר או על המוצר

עצמו?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא מקובל עלינו, ולא אפתח דיון בעניו זה.

אנחנו דנים רק במה שמביא לנו שר התעשיה

והמסחר.

א. פורז; פניתי לשר במכתב בענין הזה. אני תומך

בעמדתם. לדעתי בדברים הקפואים צריך היה

להיות שחרור.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; היום אנחנו דנים ומאשרים רק מה שמונח

בפנינו. מה שמונח בפני זה מה שהגיש לי שר

המסחר והתעשיה.
א. פורז
אבל אם יש בעיה אמיתית, מוטב לדון בה. אני

לא מסכים בזה. אם הם מעלים בעיה, צריך לשמוע

אותם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא הייתי חייבת להזמין אותם, לא הייתי חייבת

לדון בנוכחותם על כל דבר. מתוך כבוד אליכם,

החלטתי להזמינכם.

י. רוזו; אפשר להגיע יחד להבנה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הגענו. לגבי בשר קפוא, בשום פנים ואופן לא.

י. רוזו; האם את יכולה ללמד אותי איך לשים מחיר על כל

עוף ועל כל חתיכת בשרו

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כן, אני אלמד אותך. אני רוצה לדעת כמה זה

עולה.

י. רוזו; תכריחי אותי לשים שלט. תכריחי אותי בצו לשים

שלט.

ע. פאשה; יש כאן בעיה מהותית.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מעמידה נקודה, וסוגרת את הישיבה.

הישיבה נעולה.



א. פורז; נמשיך בישיבה הבאה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נמשיך אחרי הפגרה.
א. פורז
אבל יש להם קייס. מר רוזן מנהל מפעל

הסתדרותי, הוא לא הבעלים של החנות. הוא חושב

שיש לו טיעון, צריך לשמוע אותו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים