ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/07/1991

הצורך בפיתוח מואץ של רמת הגולן הצעה לסה"י של ח"כ עדנה סולודר; פיתוח ולגליל והנגב לקראת עידן חדש הצעה לסה"י של ח"כ אריה אליאב

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 285

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ב', י"ט בתמוז התשנ"א, 1.7.1991, בשעה 11:10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

מ"מ היו"ר ג. גל

א. אליאב

מ. גולדמן

פ. גרופר

ע. סולודר

י. צידון

מוזמנים; ד. מגן, שר הכלכלה והתכנון

י. הרמלך, מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון

מ. דרובלס, יו"ר החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית

י. וולמן, ראש המועצה האיזורית גולן

ש. בר-לב, ראש המועצה המקומית קצרין

מ. מוניץ, סגן ומ"מ המועצה המקומית קצרין

מ. סנדלר, מנהל מחוז הגליל והגולן, משרד החקלאות

מ. הבדלה, מנהל מועצת הנגב

פ. סופר, משרד הכלכלה והתכנון

ש. ברגר, משרד הכלכלה והתכנון

ד. פיורקו, משרד הכלכלה והתכנון

מ. פרץ, חברה ממשלתית לתיירות

ע. קדמי, עו"ד, יועץ משפטי, משרד התיירות

י. כהן, מנכ"ל מע"ץ, משרד הבינוי והשיכון

ד. צבן, אגף התקציבים, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

(1) הצורך בפיתוח מואץ של רמת הגולן

הצעה לסה"י של ח"כ עדנה סולודר

(2) פיתוח ולגליל והנגב לקראת עידן חדש

הצעה לסה"י של ח"כ אריה אליאב



מ"מ היו"ר ג. גל; אני מתנצל בשם יו"ר הוועדה על האיחור, ופותח

את הישיבה.
השר ד. מגו
בסקירת משרד הכלכלה והתכנון - שכידוע מופקד

על התיאום הבין-משרדי - נשתדל לכרוך את שני הנושאים בשלושת חבלי הארץ

החשובים. הואיל ובענין הזה נערכו כמה דיונים, אני חושב שיהיה זה נבון

ונכון שכולנו נסקור יחד את מה שנעשה בשנה האחרונה, ואת מה שמתכוונות

הממשלה והרשויות האחרות לבצע בשנים הקרובות, במיוחד בשנת התקציב

הנוכחית, 1991, ובשנת התקציב 1992.

אנחנו מדברים על אתגר שעומד בצמרת סדרי הקדימויות של הממשלה. מניתי את

מספר העולים שהגיעו ב-12 החודשים האחרונים. וברוך הי, אנחנו יכולים

למנות למעלה מרבע מיליון עולים שהגיעו מה-1 ביולי 1990 ועד היום,

1 ביולי 1991. המספר הוא .250,935 עולים, וכידוע 80 אחוזים הם עולים

מבריה"מ.

מי שמסתובב בנגב, בגליל ובגולן רואה ניצנים של התחלת ביצוע. דיברתי על

כך גם בדיון במליאת הכנסת, עת עלו חלק מההצעות הללו, וביקשתי מחברי

במשרד לרכז ולהשתדל לרכז את התחומים והנושאים שהמשרדים השונים כבר

השקיעו.
מ"מ היו"ר ג. גל
האם אתה מדבר על ביצוע בבניה או במפעלים?
השר ד. מגו
בכל התחומים, ואפרט בהמשך.

לנגד עיניה של הממשלה עומדת התמונה

הלא-בריאה מבחינה דמוגרפית. למעלה מ-3 רבעים של האוכלוסיה היהודית של

מדינת ישראל מצטופפת ברצועת חוף ברוחב של 20 קילומטר, והיא קבעה - גם

במדיניות הבינוי והשיכון, גם במדיניות פיתוח התשתית וגם במאמצים ליצור

מקורות תעסוקה - שהגליל, הגולן והנגב יזכו לעדיפות ראשונה. עד כדי כך

הגיעו הדברים, הבוקר ישבה ועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק, וביצעה

חלק חשוב במגמות הממשלה להפיכת הרשויות ששמן מועצת הנגב ומועצת הגליל

לרשויות עצמאיות, בנוסח הרשות לטיפוח ירושלים. יושב כאן ציבור שיכול

להבין את המשמעויות. הרחבות הנובעות מעצם הפיכת המועצות הללו לרשויות,

ומיצירת שני כלים דומיננטיים לפיתוח הגליל והנגב. אנחנו מודעים לכך, כי

התקדמות לא מתואמת של משרד כלכלי זה או אחר בנגב או בגליל ובגולן ללא

תאום משרדים אחרים, עלולה ליצור פשוט שגיאות, לא לתת מענה לצרכים

הדחופים ולצרכים המאוחרים, יכולה לגרום להחמצת הסיכוי ליישום הכוונות

שיש לממשלה ויש לכנסת בפיתוחם המואץ של הגליל, הגולן והנגב.
א. אליאב
אם מותר לי להגיד חוסר התיאום כבר גרם וגורם

לכל מה שאתה אומר, ולא רק עלול לגרום.
השר ד. מגו
תפקיד משרד הכלכלה והתכנון לגרום ליתר תאום

בין המשרדים השונים. אנחנו לא משלים את

עצמנו שאפשר יהיה להגיע לתיאום מושלם, אם כי זאת מטרה מוצהרת ואנחנו

מנסים לעשות זאת כגוף מטה ומשתדלים אפילו להמריץ את המשרדים השונים

לעמוד באתגרים שהמשרדים "המתחרים" מציבים להם.

כזכור, הרשות הלאומית-כלכלית לתכנון במשרדי פירסמה ב-12 ביוני את

עבודתה בנושא התכנון הלאומי-כלכלי-חברתי והאיזורי לטווח הבינוני, בניית

אסטרטגיה על-פי יעדים, והשתתפות בעיצוב המדיניות הכלכלית הנגזרת ממנה.



המשרד במהלך השנה האחרונה השתדל, בעיקר באמצעות ועדת שרים מיוחדת - היא

ועדת שרים לענייני תיאום ומינהל - להביא לתיאום בין משרדי הממשלה

בנושאים רב-תחומיים. מי שעקב אחרי הפעילות של מרכיב חשוב במשרד ראה את

הנסיונות לייעול המשק הציבורי. היום הבאתי לכאן לוועדה - ואודה לך אם

תמסור את זה ליו"ר - את תוכנית המיתאר למשק הלאומי ל-5 השנים הקרובות,

ליתר דיוק לשנים 91-95. בעיקרי הדברים מדובר על השקעות בגליל, בגולן

ובנגב. מדובר על השקעות בתשתית, על מאמץ רב ביצירת מקורות תעסוקה,

בהמלצתנו להגדיל את הסיכון של הממשלה במתן ערבויות, וכמובן - אם הדברים

הללו ימולאו - לדעתנו הדברים יוכלו להתבצע, ותוכניות תוכלנה להתגשם

בצורה מדוייקת יותר ובפחות שגיאות.

מ"מ היו"ר ג. גל; האם תוכנית "קידמת נגב" למשל, היא ניגזרת

מתוך זהי

ל. ורוו; מה המשמעות של ועדת השרים מהבוקר, לאשר הצעת

חוק שאתם הגשתם?
השר ד. מגן
מיד אתייחס לזה. ישנם שלושה חוקים, שלצערנו

לא הניבו את הפירות המקווים, חוקים שהתקבלו

ב-87 או 88: חוק הנגב, חוק הגליל וחוק ערי פיתוח ואיזורי פיתוח. מהלקח

שהצטבר ומהנסיון המצטבר בשנים האחרונות הגענו למסקנה במשרד הכלכלה

והתכנון - ואני חייב לומר בתיאום עם משרד התעשיה והמסחר - כי יש לתקן

את החוקים הללו. המועצות של הנגב והגליל הפכו לרשויות, וזאת בתשובה

להצעת חוק פרטית, נדמה לי של ח"כ עמיר פרץ. אמרנו והמלצנו להעביר את זה

לדיון בוועדת הכלכלה ביחד עם מגמת הממשלה בענין, והיום ועדת שרים

לענייני חקיקה ואכיפת החוק ביצעה כבר 50 אחוזים מהעבודה. ובקרוב - אני

מניח שעוד לפני הפגרה - תוגשנה שתי הצעות חוק, שתדברנה על הקמת רשות

לפיתוח הגליל ועל הקמת רשות לפיתוח הנגב.

במשרד הכלכלה, כאשר מדברים על הגליל, מתכוונים גם לגולן. תוכלו לראות

זאת גם במסגרת הנתונים. אני מודה, שלא כל משרדי הממשלה עדיין התרגלו

למושגי הזה.

לגבי חוק ערי פיתוח ואיזורי פיתוח, בחוק המקורי יש התניה האומרת כי

ישוב המקבל הקלות במס לא יכול ליהנות מכל התמריצים הקיימים בחוק ערי

פיתוח ואיזורי פיתוח. על שולחן הממשלה מונחת הצעה לבטל את ההתניה הזאת,

ושלב החקיקה בענין הזה, שלב הדיונים, עדיין מפגר מול היוזמות בנושא

הגליל והנגב כפי שפירטתי.

מעבר לענייני החקיקה. אני מתכבד למסור לוועדה את הנתונים העיקריים לגבי

פיתוח השקעות ואוכלוסיה בגליל, בגולן ובנגב. הנתונים מעודכנים לחודש

שהסתיים אתמול.

במועצת הגליל שנתכנסה בינואר, מסרנו על כוונה - ואני שמח לומר ולשבח את

משרד התעשיה על שהצליח לעמוד בה - להשקעה של 1.8 מיליון ש"ח בתשתית

לתעסוקה. ח"כ סולודר ביקשה להתייחס לענין הגולן והגליל, ואני מצטט

מתזכירים שלנו. כתבנו שמבחינתנו הגולן והגליל הינם מיקשה אחת בכל הקשור

לפיתוח, ובימים הקרובים גם מנכ"ל מועצת הגליל יפנה לראשי הישובים בגולן

כדי ליטול חלק פעיל בכל מה שקשור בפעילות המועצה.

ע. סולודר; האם 1.8 מיליון מיועדים לגליל ולנגב?
השר ד. מגן
לא, זה בלי הנגב. רק לגולן ולגליל.

היעד שנקבע לשנת 1995 הוא הבאת אחוז היהודים

בגליל ל-57 אחוזים מכלל האוכלוסיה. בתחילת 1990 מספר היהודים עמד

על 47.8 אחוזים, וכל מי שעוקב אחר הפנייה והשתכנות של העולים בגליל

ובגולן, רואה שהמאזן שופר, ויש היום רוב יהודי בגליל.

בשנת 1991, בחצי השנה האחרונה, החלה בנייתן של 3,419 יחידות דיור, שהן

13.5 אחוזים מכלל התקופה האמורה בחצי שנה האחרונה. המספר הכולל מדבר

על 25.318.

לגבי הגולן, הגולן עדיין במשרד הבינוי והשיכון נמצא תחת הכותרת

של הבניה הכפרית, ואנחנו פועלים ומבקשים לשנות את הכותרת הזו, התוכניות

מדברות על 1,482 יחידות דיור ברמת הגולן. כיום מצויות בבניה 650 דירות,

ועד לסוף השנה תמומש התוכנית כולה. בימים הללו יש דיונים הודות לתקציב

משרד הבינוי והשיכון, ועל-פיו תיקבע הפרוגרמה לבניה לשנת התקציב

1992.

לגבי השינוי בחוק לעידוד השקעות הון, כידוע הרעיון הגלום בשינוי הוא

עידוד על'ידי ערבויות של הממשלה. כך התאפשר או מתאפשר ליזמים מסלול
הטבות אופטימליות במסלולי העידוד הבאים
(1) מסלול מענק על הרכוש הקבוע.

(2) מסלול ערבות מדינה על כל מרכיבי ההשקעה.

(3) מסלול המשלב את שני הדברים יחד.

בסה"כ אושרו להשקעה בגליל ובגולן בשנת 1990, סך של 373 מיליון דולר,

שלפי הבחנתנו הם יכולים לייצר 5,900 מקומות תעסוקה בגליל ובגולן.

בחצי שנה הראשונה של שנת התקציב 1991 החל משרד התעשיה בתכנון הקמת

שלוש קריוו3 תעשיתיות, כל זאת יחד עם משרד הכלכלה והתכנון, באמצעות

מועצת הגליל. האתרים שנבחרו הם בציפורי,- בציקלון ובגליל המערבי. זאת,

כמובן, בתוספת לתפן ולתל-חי.
ע. סולודר
ציינת את המקומות של הפארקים לתעשיה, אבל לא

אמרת דבר לגבי הגולן.
השר ד. מגן
במקרה זה לא נמצא בגולן. אני רוצה שתדעי על

התלבטויות שקיימות בתחרות אפילו בין הגליל

לגולן. במינהלת מרכז השקעות, למשל, השבוע היה ויכוח נוקב, האם לאשר

פיתוח מפעל שמפיק מים מינרליים או לאשר מפעל חדש בקרית-שמונה. אליבא

דכל הכלכלנים בכל המשרדים שהתבטאו בענין הזה, הקמה של מפעל נוסף

בקרית-שמונה ימוטט את שני המפעלים, את הישן ואת החדש כאחד. החלו

ויכוחים מה יותר חשוב, הגולן או הגליל. חשוב גם בראיה הפסיכולוגית

לראות את שני האיזורים הללו כחבל ארץ אחד, ואם ישנו מפעל מצליח - אני

מרמז גם מהי דעתי, מה ביקשתי לומר במינהלת מרכז ההשקעות - אסור לתת לו

להתמוטט.

בתחום התחבורה. בשנה זו יושקעו 34 מיליון וחצי שקלים בסלילה ובהרחבה של

כבישים. זר! כולל 15 מיליון שקל בהרחבת כביש עכו-כרמיאל, והפיכתו לכביש

דו-מסלולי. 8 מיליוני שקל לסלילת עוקף עכו, צפוני.

מלבד זאת יושקע סך נוסף של 9 מיליונים וחצי שקלים בשיפור כבישים

נוספים, וסכומים אחרים - עדיין לא מוגדרים - יושקעו בשיפור ובהרחבת

הדרכים, כמו כבישי הגישה בוואדי ערה, כביש עוקף מגדל העמק, עוקף

יוקנעם, הירידה לטבריה ועוד.



משרד התיירות-גם הוא הקדיש מאמץ ניכר בפיתוח התיירות בגליל. מי שעוקב

במפגש עם ראש עיריית עכו יכול היה לקבל נתונים על המאמצים בפיתוח עכו

העתיקה לצרכי תיירות, פיתוח אתרים ארכיאולוגים באיזור טבריה, והשקעה

בחשיפה ובפיתוח אתר העתיקות הידוע, המפורסם והאטרקטיבי בבית-שאן.

אני חוזר לתחום התעסוקה וההשקעה בתעשיות. ברמת הגולו, כידוע, אושרה

הקמת חממה תעשייתית בקצרין, מדובר ב-10 פרוייקטים במחקר ופיתוח,

שמוקדשים בעיקר למשיכתם של עולים חדשים. באיזור מחניים מתוכנן איזור

תעשיה, שלמעשה כבר פעיל.

מ. גולדמן; ראש פינה-חצור.
השר ד. מגו
כך. צחר. כאשר מועצת הגליל התכנסה בחצור,

היא העלתה את שיתוף הפעולה שבין

הרשויות בנושא התעסוקה. יימשך הפיתוח בבני-יהודה.

בתחום החקלאות. הוקדמו מיכסיות. החלב וההודים לישובים ברמת הגולן; בוצעו

קידוחי מים חדשים, חלק כדי להגדיל את אספקת המים לאיזור, וצריך לזכור

שזה נעשה על רקע של מדיניות הממשלה לצמצם את מיכסות המים בשאר חלקי

הארץ.

בתוכנית הקמת בית-מלון בקצרין בהיקף של 1.8 מיליון שקלים, וזה נמסר

לוועדה, או שמשרד התיירות מתכוון למסור זאת לוועדה. בצמוד לכך מבצעים

פיתוח בחמת גדר, בחרמון, בצפון-מזרח הכינרת.

כשדיברתי על כבישים, לא מניתי את כביש מג'דל שמס, זהו פרוייקט נפרד,

ואני יודע ששר הבינוי והשיכון, הבטיח זאת לתושבי רמת הגולן. לא ראיתי

זאת בתקציבים, אני זוכר שנפגשתי עם . ראשי הישובים הדרוזים ברמת הגולן,

הבטחתי לדבר עם שר הבינוי והשיכון ואני שמח שהקצב הוא קצב מתקדם.

י. כהו; אנחנו מבצעים את ההחלטה שהיתה בעקבות הפגישה

והסיור עם השר.
השר ד. מגן
לגבי הנגב: בשנת 1990 בוצעו בנגב 5,386

התחלות בניה לדיור בבניה עירונית לפי

המחוזות. מספר זה מהווה 28.4 אחוזים מכלל הבניה בשנת 1990. לדעתי זוהי

תפנית משמעותית ביותר.

בחצי השנה האחרונה שנסתיימה רק אתמול, החלה בנייתן של עוד 6,496

יחידות דיור, שהן 25.7 אחוזים מכלל התחלות הבניה.

בהשקעות בתשתית. בשנת 1990 אושרו השקעות בתעשיה בדרום ובנגב בהיקף של

למעלה מ-200 מיליון דולר. ביצוע תוכניות השקעות אלו יביאו להערכתנו

לתעסוקה של 2,000 עובדים נוספים.
ע. סולודר
לנגב אתה מוסיף גם את הערבה.
השר ד. מגו
ודאי. אני מדבר על אותם 20 אלף דונם, שהם 60

אחוזים מהמדינה, ולצערי הרב כוללים עדיין רק

8 אחוזים מהאוכלוסיה, אם כי מי שמתבונן בנתונים ראה שיש תפנית מבורכת,

אולי גובלת במהפיכה של ממש. לא מניתי בנתונים הללו השקעות במבנים

המיועדים לתעשיה, שיהיו קרוב ל-3 מיליוני דולר, כשהמספר המדוייק הוא

2.8 מיליוני דולר.



בחצי השנה האחרונה אושרו לדרום הארץ - ופה אני לא מתחייב, זה לא כולל

רק את הנגב הרשמי, בכלל איזור הדרום ובעיקר בנגב - השקעות בסך של למעלה

מ-279 מיליוו דולר. השקעות אלו, לפי דעת משרד הכלכלה, ייצרו כ-3,400

מקומות תעסוקה חדשים והן מיועדות למפעלי תעשיה, למבנים בתעשיה, לשירותי

תיירות. כלומר, היקף ההשקעות שאושרו בחצי השנה הראשונה של שנת

התקציב 1991 מתקרב בהיקפו לכל מה שהושקע בשנת 1990, וכזכור 1990 לא

היתה שנה שיגרתית.

אני מקווה שמנכ"ל מע"ץ יאשר את הנתונים שלוקטו במרכז המידע שלנו ברשות

לתכנון לאומי בנושא כבישים. בשנת 1991 יושקע בפיתוח כבישים בנגב סכום

כולל של 23 מיליון שקלים, בסכום זה ישופרו הכבישים באיזור: כביש

להבים-באר-שבע, הרחבת כביש אשקלון-יד מרדכי, רק בקטע קטן מהכביש נכנס

החלק הרשמי של הנגב המערבי, ושיפורים בכביש אופקים-נתיבות. אני לא מונה

בניה נפרדת, כביש רהט-באר-שבע עליו נדבר בנפרד, הוא כלול במסגרת אחרת.

אני רוצה לציין לשבח, אם -מותר לי, את המינהלה לפיתוח התיירות בנגב.

נדמה לי שהיא הוכיחה את עצמה. היא משקיעה רבות, והיקף ההשקעות שלה הגיע

בשנת התקציב הקודמת ללמעלה מ-27.5 מיליון שקל.

חשוב להדגיש בפני הוועדה גם את התוכניות של הממשלה לעתיד. במוקדים

שונים בממשלה ובזרועותיה השונות מתבצעת עבודת מטה נרחבת, ונבדקים

פרוייקטים ונתונים ותוכניות ברמה לאומית, שתחולל מהפיכה במעמד הנגב

במשק הישראלי.

רק לפני 8 ימים הממשלה קיבלה דיווח, אמנם חלקי, על פרוייקט שהגה אותו

שר האוצר וצוות שהקים שר האוצר בראשותו של האלוף (מיל) הרצל שפיר. שם

הפרוייקט הוא "קידמת נגב". הפרוייקט הזה, אשר הממשלה עדיין לא שמעה את

כל הכוונות לגביו אלא רק קיבלה עליו מושג, הוא רק חלק ממאמצי הממשלה

לפיתוח הנגב. יש תחומים אחרים כמו העברת התעשיה הצבאית מריכוזי

האוכלוסין במרכז הארץ לרמת בקע בנגב, יש צוות בין-משרדי שהוקם על-פי

החלטת ממשלה, בראשו עומד מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון, יחזקאל הרמלך,

ואני מקווה שתינתן לו ההזדמנות אחר כך לעדכן את כולנו לגבי הכיוון

. העולה לאחר ישיבות נמרצות במסגרת הכיוונים שמתכוונים להתבצע.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו ; (חוזרת יו"ר הוועדה) הרצל שפיר הוזמן לישיבה

שתהיה בשבוע הבא, כדי שנוכל לשמוע על כל

העבודה שעשתה הוועדה שלו, וזה במסגרת הדיון על הקמת רשות פיתוח לנגב.

השר ד. מגו; אני שמח שהיו"ר אמרה זאת. לא נהוג שהממשלה

מוציאה או מפרסמת את כל חילוקי הדעות בינה

לבין עצמה בפני הכנסת, אבל אני רוצה שתדעו. הרצל שפיר נפגש גם אתי לפני

הגשת החומר לממשלה, ואני ביקשתי ממנו שהחומר יכלול שלושה מרכיבים

מדברים שמשרד הכלכלה והשר לענייני מיעוטים מכיר מקרוב:

(1) נושא של הפיכת מועצת הנגב לרשות.

(2) התחשבות בגידול האדיר של האוכלוסיה הבדואית בנגב. אני רוצה שהוועדה

תדע, שהריבוי של הבדואים בנגב עומד היום על-5.5 אחוזים לשנה, וזהו

שיא עולמי. במלים אחרות, לפי תחשיבים שערכתי, לקראת 1994-1995 מספר

הבדואים בנגב יחצה את גבול 100 אלף התושבים, ולקראת סוף העשור, ?

לקראת 1997-98 הוא יגיע ל-140 -130 אלף תושבים. אם אנחנו מדברים

בשנת 1997-98 על 600 אלף תושבים בסה"כ בנגב, מדובר כאן על מרכיב

שנע בין 20 ל-22-23 אחוזים. חייבים לתת את הדעת על כך ואני רואה



זאת בראיה של יצירת האינטגרציה בין הבדואים לבין היהודים התושבים

האחרים שבנגב. אני מקווה שהפעילות הנעשית במישור אחר יחד עם הכרת

הנושא בעובדות, בראיה הכלכלית והחברתרית של הממשלה ושל הכנסת,

תוליד בסופו של דבר תוצאה חיובית וטובה.

(3) התעשיה הצבאית. לדעתי מאוד לא יפה - לא אומר מלה אחרת - שניגשים

לישיבת ממשלה, ורואים הצעת החלטה של אותו צוות שמדבר וממליץ להקים

רשות כאשר מסתבר שהממשלה כבר התחילה את דיוניה בנושא הקמת הרשות.

אני רוצה שהיו"ר תדע, כי לא היית בתחילת הישיבה, שכאשר ידברו אתך

על הרשות, שוועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק דנה בכך כבר

הבוקר, ועשתה את מירב העבודה לגבי חיקוקם של שני חוקים, לגבי הרשות

בנגב ובגליל.

בסופו של דבר הכל יתנקז בוועדת הכלכלה.

ביקשתי שתינתן הזדמנות ליו"ר הצוות במשרדי בנושא העברת התעשיה הצבאית

בנגב לדון בענין. אם ועדת ההיגוי של קידמת הנגב תגיע ותמסור דו"ח

לוועדה, מיותר שאנחנו נכביר מלים בענין.

גבירתי היו"ר, מסרתי לממלא המקום קודם את מיתאר המשק הלאומי בשנת

1991-95, אתם מקבלים את זה ראשונים, אחרי ראש-הממשלה ומזכיר הממשלה. רק

היום אחה"צ אנחנו נאמר את דברינו בענין. יש התייחסויות רבות מאוד

ומפורטות לגבי הנגב והגליל, ודי אם אני אצטט, ברשותך, את שלושת

המרכיבים העיקריים שאנחנו רואים בראיה לטווח הבינוני והקצר.

אנחנו תובעים לשנות סדרי עדיפויות בתקציב, ולהעמיד אמצעים לקליטה

ראשונית של העולים, להשקעות גדולות בתשתית המשק ולהשתתפות בסיכון

בהשקעות. זה קשור בהורדת מיסים על עבודה, והימנעות מהעלאת נטל תמס

הכולל, הגדלת הגמישות במערכות השונות במשק, וגיוס הון מיהדות התפוצות

ומממשלות זרות. כל אלה בוודאי יקלו על התהליכים הנדרשים למשק הלאומי

בתקופת החרום שבה אנו מצויים.

הזכרתי עוד, שמשרד הכלכלה והתכנון רואה יעד חשוב בשיפור התיאום בין

הזרועות השונות של הממשלה. המשרד רואה בוועדת הכלכלה של הכנסת ועדה

ידידותית, שבוודאי תקדם את העניינים.

אני רוצה להביא לתשומת- לבך מה נאמר בישיבת המליאה האחרונה של הכנסת

ביום רביעי האחרון, כאשר קרא לי היו"ר לדבר בנושא הצעה לסדר של ערי

פיתוח, קרא. לי בשמי הפרטי, ואני מחיתי וביקשתי שיקרא לי כשר הכלכלה

והתכנון משום שהממשלה יודעת שמי שמופקד על הענין החשוב - הגליל, הגולן

והנגב - הוא משרד הכלכלה והתכנון, ונשיאות הכנסת אכן תיקנה זאת.

לא רק זאת, כדי שתחסכי התנצלות על כך שהיית בוועדת הכנסת, כבר אני

התנצלתי ביום רביעי שעבר על כך שאת מאחרת היום, ואני מצטט את ביקשתי

עוד לפני התחלת הדיון משני חברי הכנסת להסכים להעביר את ענין ערי -

הפיתוח ואיזורי הפיתוח לוועדת הכלכלה של הכנסת, ואמרתי-.

''אני מסכים, לא רק מסכים, אני רוצה ודורש שיהיה דיון בוועדת הכלכלה של

הכנסת.
היו"ר
ועדת הכלכלה?
עניתי
ועדת הכלכלה, בוודאי.
היו"ר
אבל חבר הכנסת המציע אומר שאין שם תכל'ס.
עניתי
סליחה אדוני היו"ר, הגב' שושנה ארבלי-אלמוזלינו לא נמצאת כאן.

אנחנו במשרד הכלכלה מעריכים מאוד את עבודתה של ועדת הכלכלה מבלי להיכנס

לנצחונה עכשיו בנושא סימון מחירים, שאתה אדוני היו"ר התנגדת לו בענין

הזה. אם אנחנו רוצים שהוא יתקדם לפי קריטריונים נכונים וכיו"ב, כדאי

לתת את הקרדיט לוועדה הזו".

בחרתי בציטוט הזה משום שאני באמת חושב - באשמתה של הממשלה או שלא

באשמתה של הממשלה - שגל העליה המבורך גורס לשינוי פני ההיסטוריה בגולן,

בגליל ובנגב. אני חושב שהממשלה והכנסת צריכות לפעול במשותף, תוך ראייה

עין בעין את האינטרסים וסדרי הקדימויות בהשקעות בשני חבלי ארץ חשובים

אלו. כשאני אומר שני חבלי ארץ, זה הגולן והגליל, ואני מאמין שאם משרדי

הממשלה והזרועות השונות ימשיכו בפעילות, תוך ידיעת החשיבות שיש לחבלי

הארץ הללו, בקצב כפי שראינו בחצי השנה האחרונה ובתיאום שאנחנו.

נתרום לו, נוכל לראות ברכה ולהצביע בסקירה הבאה על הישגים בענין.

גבירתי היו"ר, אם מותר לי לבקש לפני שיתפתח הדיון, לאפשר כמה מלים

מפורטות יותר בנושא העברת התעשיה הצבאית לנגב. זהו דיווח ראשוני רשמי

שנמסר לגוף כלשהו.
י. הרמלך
אתחיל בכך שהוועדה לא סיימה את עבודתה, אבל

חזקה עלי בקשתו של שר הכלכלה והתכנון למסור

פה דיווח על פעולת הוועדה הבין-משרדית, שכוללת את כל הגורמים הממשלתיים

הרלוונטיים. אני יכול לבשר כאן, שישנה נטיה ברורה מאוד להחלטה

חד-משמעית של הוועדה להעברת התעשיה הצבאית לנגב, מאיזורים צפופי

אוכלוסיה הנוכחיים. אנחנו בודקים את כל ההשלכות - האקולוגיות,

החברתיות, הבטחוניות, הבטיחותיות והכלכליות - של העברה זו.

אני חייב לציין שקיים שיתוף פעולה עם התעשיה הצבאית עצמה, ונראה לי

שההחלטה הזו, אם היא תתבצע בלוח זמנים מוגדר ותכוף ככל האפשר, זה יהיה

גם שילוב נכון של הרפורמה שצריכה לעבור התעשיה הצבאית בעקבות התמורות

בעולם לגבי צרכי נשק בעולם, להעברה לתעשיה אזרחית, עד כמה שאפשר, וכפי

שאמרתי, ההחלטה הזו יכולה להיות משולבת גם עם הצרכים של התעשיה

הצבאית.

כמובן, הדברים אינם כל כך פשוטים. אנחנו יודעים כבר את המקום אליו היא

צריכה לעבור, זוהי רמת בקע שבנגב. שם כבר קיים מקום מוגדר ומגודר לצורך

הנושא הזה.. לנגד עינינו,,, עומדות גם בעיות העובדים. אני יודע על הערנות

הרבה שיש להנהלת התעשיין הצבאית גם בנושא הזה, אבל אין ספק שהאקלים,

העיתוי ומה שקורה עכשיו במדינת ישראל עקב כניסת העליה הברוכה הזאת, הם

הם שיביאו הפעם לביצוע הלכה למעשה של ההמלצות. זהו דבר שוועדות קודמות

דנן בו שנים קודמות אבל הנושא לא היה יכול להיות אקטואלי.

הדגשתי שהנושא הזה משולב עם כל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, אבל

בעיקר צריך להדגיש את שיתוף הפעולה המלא שקיים מצד התעשיה הצבאית

עצמה.

מטבע הדברים אני לא יכול להיכנס כרגע לפרטים. אני מאמין שתימצא הנוסחה

שהפרוייקט יוכל לממן את עצמו על-ידי הערכים של הקרקע המתפנה. שמעתי את

ההערות של ראש המועצה לגבי ערכים, וגם לגבי תוכניות המיתאר, אבל אם

תינתן שם בניה מתאימה, עיקר ההעברה תכוסה על-ידי ערכי הקרקע המתפנה.

הייתי מעז ואומר, שגם אם הערכים של הקרקע - שאני מאמין שאם תהיה תוכנית

מיתאר מתאימה יהיו הערכים גבוהים יותר - וגם מפאת הצימצומים שהתעשיה

הצבאית עוברת עכשיו ומסיבות בטיחותיות, בטחוניות, תחבורתיות וכוי,

כמעט הייתי אומר שצריך להעביר אותה בכל מחיר, זה הזמן להעברה, עם כל

ההיבטים של פיתוח הנגב. לכן זהו נושא שעומד על סדר היום של ועדת הכלכלה



של הכנסת. כפי ששר הכלכלה והתכנון מגן כל כך הרחיב והעמיק בנושא, אני

חושב שקיימת חשיבות לאומית לבצע את הפרוייקט הזה בדחיפות, בלוח זמנים

מוגדר. אני מעריך שמאז ההחלטה ועד לביצוע אפשר יהיה להתחיל בלוח

זמנים, אני מעריך שזה יארך כשנה-שנה וחצי, ולאחר מכן במשך כ-5 שנים

תבוצע ההעברה הלכה למעשה.

בכך אנחנו תורמים לא רק לכלכלה, אלא גם לכל ההיבטים הבטיחותיים

והבטחוניים הקיימים במרכז הארץ. לאחר מה שקרה במלחמת המפרץ, תבינו

שאנחנו חייבים לעשות זאת גם מההיבטים האלה,

כפי שאמרתי, הוועדה לא סיימה את עבודתה, ואתם הראשונים שאנחנו מדווחים

להם על המגמות הברורות.
מ. גולדמו
דבר אחד בטוח, השמאים ירוויחו כסף רב מאוד.
י. הרמלך
זה חלק ממחיר צמיחת הכלכלה.

בעבי; היו ועדות קודמות, הו לא נתנו החלטות

כל כך ברורות.

השר ד. מגו; כל הוועדות הקודמות שהיו לא הוקמו על-בסיס

החלטת ממשלה, אלה היו מינויים אישיים של

ראשי ממשלה. ועדה בראשותו של יחזקאל הרמלך היא ועדה שהוקמה על-ידי ועדת

השרים לכלכלה, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה פה אחד על הקמת הוועדה,

וקבלת המלצותיה.
י. הרמלד
זה לא שהוועדה הזאת מוכשרת יותר מהוועדות

הקודמות האחרות, אלא שהעיתוי והאקלים היום

מתאימים לבצע את ההעברה, גם מבחינתה של התעשיה הצבאית וגם מההיבט

הכלכלי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתנצלת ומצטערת על שלא שמעתי את דברי

הפתיחה שלך בתחילה.

אני רוצה לקדם אותך בברכה, ולשבח את העמידה האיתנה שלך ושל המשרד על

העבודה החשובה שאתם עושים במשרד הזה, שאת תקציבו אנחנו יודעים, הוא כ'3

מיליונים לשנה. זה משרד שצריך לתת לו סמכויות, זה משרד שצריך לתת לו

תקציבים, ובמיוחד כאשר עומד בראשו שר נמרץ כזה, בעל יכולת, בעל

כישורים, והוא רוצה לעשות והוא יכול לעשות.

אני רוצה לומר לך שלגבי שני החוקים הללו שיהיו כאן, על הרשות לפיתוח

הנגב והרשות לפיתוח הגליל, הצענו ונציע שהשר המופקד על שני החוקים הללו

יהיה שר הכלכלה והתכנון. חלק מהחברים שהשתתפו בענין נתנו את דעתם לענין

הזה. אני חושבת שהאדם שיכול אכן ליישם את החוקים שהתקבלו וההחלטות

שתתקבלנה זהו שר הכלכלה והתכנון.

אני מחזקת את ידיך בשמי ובשם הוועדה, ואת ידי מנכ"ל המשרד ועובדי המשרד

על העבודה שאתם עושים, ועושים בצנעה. זו עבודה שאין שכר כל כך בצידה

מבחינת תהילה או סמכויות וכוי. אבל אתם עושים עבודה חשובה, ותבורכו על

כך.

שיתוף הפעולה בינינו היה וימשיך לשרור גם בעתיד, כי זה שיתוף פעולה

ענייני, שמטרתו לקדם אותם הדברים החשובים העומדים על הפרק, והם

עניינה של מדינת ישראל מבחינת סדר העדיפויות הלאומי שלה.



השר פרס יריעה רחבה של אותם הדברים שנעשו ושייעשו, הן לגבי חבל הגליל

והגולן - אותם הוא כורך יחד - ולגבי הנגב.
י. וולמן
קטונתי מלחלק ציונים, אבל אני מאמין ומתרשם

מהדברים הכנים שנאמרו על-ידי השר.

לענין עצמו. יש פער גדול מאוד בין מה שנמסר לבין מה שקורה בשטח. אני

מאמין שהמצב יתוקן, לכן אנחנו כאן. אני חושב שיש פרטנרים לענין

בגולן, גם ביכולת וגם בנחישות, ויש על כך קבלות. אתה מדבר על סדרי

עדיפויות במדינה, על יצירת מרכזים נוספים, הדברים לגבינו באו רק מעט

מאוד לידי ביטוי. צריך לקחת בחשבון את הקושי שיש לנו להביא אנשים

לאיזור כמו שלנו, בהתחשב במרחק ובדברים אחרים.

דיברת כאן על 378 מיליון דולר לגליל רבתי. אנחנו זוחלים על הגחון. 7-8

חודשים מתדיינים עם כל הלובים הפוליטיים לגבי תוספת של 5 מיליוני שקל

לרמת הגולן עבור דברים מוכחים, שהכל ביצור, קצת יצוא, ותוספת מתיישבים

לחטיבה להתיישבות. שיכנענו את שר האוצר, את כל המערכת, את ראש אגף

תקציבים הקודם וגם את החדש, אב-ל כבר 8 חודשים שאנחנו לא מצליחים לקבל

את הכסף.

אנחנו מדברים היום על הכפלת האוכלוסיה. מספר הדירות גבוה מאשר נמסר

כאן, יש סיכום בפועל על 3,200 יחידות, אבל רוצים להכפיל את האיזור,

רוצים להקים עוד ישובים. אנחנו משוכנעים שנוכל לשתף את עצמנו ולהיות

דוגמא ומופת לעם ישראל. אבל כשהדברים מגיעים לביצוע, לגבי מרבית

המשרדים העסק לא עובד.

היתה לנו הבטחה משר האוצר שיביא את ענין 5 מליוני הדולר לסוף יוני,

והוא לא הביא זאת בתקציב המדינה. שנת התקציב קצרה, אנשים מגיעים לגולן

מדובר כאן בתשתית. על הכסף הזה צריך להוסיף כספים נוספים, כולל גם של

מתיישבים. אני מבקש לתמוך בכל הכוח בדבר הקטן הזה.

אני מקבל כל מלה שאמר השר. איזור תעשיה בני-יהודה הוא יוזמה שלנו, וכך

הדברים צריכים להיות, אבל כבר 7-8 חודשים שהעבודה נפסקה. השטח הוכשר,

אבל קיים פלונטר בין מרכז ההשקעות של משרד המסחר והתעשיה לבין מבני

תעשיה. בסהי'כ צריך להמשיך את העבודה, אבל עד היום אנחנו לא מצליחים

לעבור את המחסום של שר המסחר והתעשיה.

מכיוון שאנחנו מדברים במשולב על תוכנית, שברור שכל המרכיבים כלולים בה

- תעשיה, תיירות, חקלאות וגם מה שקשור באיכות חיים - לגבי נושא

הכבישים אנחנו חוזרים ואומרים שאנחנו מאוד לא מרוצים. הכבישים ברמת

הגולן גרועים מאוד, נעשה מעט מדי. אנחנו רוצים להביא אנשים ויזמים, אבל

זה לא עובד. כלכלית ובטיחותית אין לזה סיכוי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה אושר להם בתקציב הנוסף שהממשלה אישרה?
י. כהו
מה שהבטחתי אז, 5 מיליוני שקלים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! הורידו זאת מהתקציב של השנה שעברה.

י. כהו; לא הורדנו, הוספנו 5 מיליונים נטו.
י. וולמן
אנחנו חושבים שיהיה זה רעיון טוב מאוד להקים

בגולן מינהלת לפיתוח תיירות, כפי שזה נעשה

בנגב, ואנחנו מבקשים להעמיד זאת על סדר היום.



אנחנו קונים ומתלהבים מרעיון המנכ"ל לגבי הנגב, זה בסדר שאנחנו צריכים

ליזום, אבל גם אנחנו מצפים ומבקשים - כפי שנעשה לגבי התעשיה הצבאית -

שהמדינה תביא משהו לאיזור שלנו, ואז כולנו נהנה.
ש. בר-לב
מבחינת הבניה והפיתוח, הכל מתבצע לפי

התוכניות.

הדבר היחידי שאנחנו עוד לא רואים לו תשובה הוא נושא התעסוקה, אבל זה

קיים במסגרת הבעיה הכללית.
א. דורמו
. לגבי החקלאות אני רוצה להוסיף את הנושא

שהעלינו בישיבה האחרונה בהשתתפות שר

החקלאות, וזה הנושא של החזרת מה שאנחנו קוראים. חקלאות ההר לגולו לגליל.

כוונתי לענפים שמיועדים לשוק המקומי. נכון להיום תקציב הפיתוח של

מינהלת ההשקעות בחקלאות מיועד רק לגידולי יצוא. באיזור הגליל והגולן

אין גידולי יצוא, ולכן אנחנו לא מסוגלים לנצל את תקציב הפיתוח של משרד

החקלאות. אנחנו איזור מועדף, שלא מסוגל לנצל את תקציבי הפיתוח של משרד

החקלאות.

אנחנו מבקשים שהנושא הזה של מימון רפתות, מימון מטעים נשירים, מימון

לולים, מה שקשור לשוק המקומי אותו הוציאו, יחזור לתקציב הפיתוח של

משרד החקלאות.
ג. גל
אדוני השר, בנושא פיזור האוכלוסיה חל מהפך

בשנה האחרונה הייתה תוכנית בניה של 75

אחוזים במרכז הארץ ו-25 אחוזים בפריפריה והקערה התהפכה על פיה, ואנחנו

יודעים שמתוך 150 אלף בתים שבונים, כ-100 אלף בונים בפריפריה.

השר ד. מגו; 65 אחוזים.

ג. גל; אני חושב שהשיכון יגדיל בהרבה מאוד את

התעסוקה. מהתוכנית הזו לא נבע גם האופן

שבו בעוד שנתיים יהיו בנגב ובגליל הרבה יותר מקומות עבודה, כדי להדביק

את הפער הזה. זו הבעיה של תוכנית הפריסה, ששונה לחלוטין מכפי שהיתה.

ובציבור חצוי באשר ליהודה ושומרון, והדבר הזה איננו סוד, אבל נדמה לי

שההסכמה לגבי הבקעה והגולן מאוד רחבה. באיזה שהוא מקום אנחנו בפיגור

תשתית במקומות האלה. אני מבין שלא ילכו שם עכשיו לבניה מסיבית, אבל אחד

הדברים שיכולים להבטיח שהמקום הזה ייושב - ונדמה לי שזה היה צריך להיות

במקום הראשון אצלנו - זה להשקיע היום בתשתית. נדמה לי שלו היו מתחילים

באיזה שהוא כביש ראשי שיורד מהגולן אל הערבה, או מאיזור טבריה לאיזור

יריחו, לו היו מתחילים בהשקעות מסיביות שם, הפעם היינו מגדילים את

התשתית לבניה וכן תעסוקה שתבוא בשלב יותר מאוחר. חבל שבסה"כ אנחנו

מזניחים את הציר הזה, והוא לא מקבל עדיפות יותר גבוהה.
ע. סולודר
בדו"ח הכל נשמע יפה, אבל הבעיה היא איך

מקצרים את הזמן שבין התוכניות לבין מה שצריך

להיות בשטח, מה שהיה צריך להיות כבר אתמול ושלשום, אם רוצים באמת לקלוט

את העליה. הבעיה המרכזית של העליה היא התעסוקה. בקצרין כבר מתרוממות

מאות יחידות דיור, ובסוגריים וסימני קריאה אומר לך שבכל האיזורים של

העימות שקיבלו 1,000 יחידות בניה - ואני אומרת לך, זאת כי אתה השר



המתאם - קיבלו אותן משום שחס כפופיס לבניה קשיחה, אבל אי-אפשר עוד

להתחיל לבנותן, גס מסיבות של חוסר תקציב וגס מהסיבות שהישוביס חנוקיס,

לפחות הישוביס החקלאייס חנוקיס בערבויות למיניהם. נוצר מעגל סגור.

נניח שעל בעיית השיכון נתגבר, אבל הבעיה של התעסוקה היא הבעיה הבוערת.

מכל התוכניות שגם אתה מציג, עד שתהיה תעשיה ותעסוקה לאיזוריס האלה

יעברו במקרה הטוב שנתייס, רק אז אפשר יהיה ממש להתחיל לעבוד. אני מכירה

את התוכניות של הגולן, והשאלה היא איך מקצריס את המרחק הזה. לאנשים לא

תהיה תעסוקה, וזו הבעיה הבוערת. אתה נפגש עם עולים, הם אומרים שהם

מוכנים לגור באוהל, הם מוכנים לעבוד בכל עבודה ובתנאי, שנראה את האור

בקצה המינהרה אבל לא רואים את האור בקצה המינהרה. הזכיר כאן ח"כ גדליה

גל את הבקעה והגולן, ואני מוסיפה גם את הערבה. יפה שאנחנו כוללים את

הגולן בתוך הגליל, ואת הערבה בתוך הנגב, והבקעה, כרגיל, נשארת יתומה

מרוב קונצנזוס. השאלה היא איך את האיזוריס האלה, שהם חגורת הבטחון

שלנו, איך אותם אנחנו מקדמים, מעביס ונותניס להס תעסוקה, ונותניס להם

אפשרות קיום. אנחנו יודעים שזו הבעיה. ואני חושבת שתהיה זו טעות

היסטורית שיבנו אלפי יחידות על קו החוף. זו תהיה טעות היסטורית גס

מפני ששם צפוף ואי-אפשר להכניס עוד אוכלוסיה, וגם מפני שאס אנחנו כל כך

הרבה מדברים על מים, זה יחסום את האפשרות של מים באיזור הזה של החוף.

אבל אס כבר הולכיס לעבות בגליל ובנגב, הגליל בלי הגולן לא יהיה.- אנחנו

מכירים את הסיפור, וגם הנגב בלי הערבה לא יהיה, ואפילו יהודה ושומרון

בלי הבקעה לא יהיו.

אני לא רוצה להיכנס כאן לפרטים, אבל אלה הם דברים שאני חושבת שמוכרחים

לתת להם יתר תשומת לב. האיזורים האלה ייבלעו אם לא תהיינה תוכניות

קונקרטיות עם תאריכי ביצוע.
פ. גרופר
הייתי שותף לכמה ישיבות בנושא הגולן וכל

האיזור הצפוני. קורה לנו דבר שהוא אחד

הדברים המסוכניס ביותר שיכוליס להיות, וזה מה שקרה לנו בעיירות הפיתוח

לפני 30 שנה: רצו עס התושבים. אנחנו רצים עכשיו עם השיכונים, מפני שיש

לחץ כביר. העליה נמשכת, ואני מקווה שהיא תימשך. נותנים את כל הכוח

לבנות, ואכן בונים. ברגע שהמשפחה תגיע ותיכנס לבית, למחרת בבוקר אין לה

עבודה. אני לא אומר שלא עושיס כלום, אבל יחסית לא עושים. אנחנו אומרים

שנדבר על הגולן. אבל תבוא לשם משפחה, והרי זה לא מרכז הארץ, במרכז

הארץ האדם יכול להתחיל לחפש עבודה, הוא יעזוב את הבית שלו, או שהוא יסע

שעה וחצי ביום לעבודה. אבל מהגולן אין לו לאן ללכת. במקומות האלה, אם

אין עבודה, אין מה לעשות לאנשים האלה. אם לא יקימו מפעלים, אם לא יקימו

תשתית לתעשיה, לא תהיה עבודה. יסללו כביש, וזה יביא פרנסה לאלה שעובדים

בכביש, ואף שעם כל המיכון לא יעבדו כל כך הרבה אנשים. צריך להקים

? תעשיות, כדי שיהיה להס איפה לעבוד למחרת בבוקר.

צריך לתת לאנשיס לחיות בכבוד. לא מדובר בשנה-שנתיים. תעשיות, יצירת

מקומות עבודה, כל אלה לוקחים שנים. צריך למצוא את המשקיע, הוא צריך

לבוא, ובינתיים החודשים עוברים, הבתים מוקמים ובעוד תקופה מסויימת

יגיעו מאות משפחות למקומות האלה, בלי שתהיה להן עבודה.

י. צידון; לגבי הגולן - וניהלנו כמה שיחות בנושא הזה -

לדעתי יש שני מינים של תעשיות שצריך להקים
שס
(1) נושא של תעשיית התוכנה, וזה הייתי מתחיל מהשוק. זה שוק ענק,

משהו בסדר גודל של 50 מיליארד שעומד להיות לפי הערכה אמריקאית

כטריליוו תוך 10-15 שניס. שוק שבחלקו הגדול הוא יהודי. הייתי מחפש

את השוק, עם המשימה בשוק, ומביא אותה לגולן כמו לכל מקום אחר. שמתי

לב שבהשקעות בתעשיות בנגב אתה מדבר על 100 אלף דולר למקום עבודה,

בתוכנה אתה יכול לעשות אותו דבר בחצי הסכום, כשהשכל והחינוך - וזה

אנחנו מקבלים בכמויות - זה חומר הגלם.

הייתי ממליץ לעשות מאמץ לצאת החוצה ולחפש עבודות תוכנה, ואחר כך

אפשר ליישם אותו עם העולים.

(2) תוספת ערך מוסף ניכרת לתוצרת החקלאית. אם מדברים על עגלים,

העגלים יגודלו, ותקום תעשיית בשר וכו' וכו'.

בהתבסס על פרוייקט אחר -שפעם עסקתי בו, ניתן להגיל בערך פי 10 או פי

15 את הערך המוסף, ובכך את התעסוקה: זאת אומרת, תוספת תעסוקה

רצינית מאוד.

לדעתי שני אלה הם מאפיינים טובים לגולן. תוכנה לא דורשת תובלה, אדם

יכול לשבת בבית ולעבוד. לגבי תוצרת חקלאית, אין טעם לקחת עגלים שגודלו

לבשר, ולהעביר אותם למקום אחר להמשך הגידול והטיפול בהם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצה להוסיף שתי בקשות על דברי חברי

הכנסת.

שני חבלי ארץ אלה - אם ניקח את הגליל ורמת הגולן יחד, וכן הנגב .

חשובים מבחינה לאומית למדינת ישראל. טוב עושה היום הממשלה, כאשר היא

מפנה את עיקר ההשקעות שלה לפיתוח תשתיות בשני חבלי ארץ אלה. זה עתידה

של מדינת ישראל. המרכז מפוצץ, אי-אפשר עוד לקלוט בו, אנחנו חייבים לכן

לפתח את האיזורים הללו.

יש חשיבות לגבי מה שנאמר. לגבי הנגב אני' חושבת שחלה התקדמות, ותהיה

התקדמות בנושאים האלה. פחות נעשה לגבי הגליל. תעשיות מופנות לנגב יותר

מאשר לגליל. צריך להינתן יתר תשומת לב לפיתוח למשיכה של תעשיה או של

השקעות לתעשיה באיזורים הללו. זה מאוד מאוד חיוני וחשוב, כי חייבים לתת

תעסוקה גם לכל אלה שמגיעים לאיזורים הללו, ובאים ממרכז הארץ לרמת

הגולן. היום הדירות ניבנות, ואני בטוחה שתתמלאנה ולא תישאר דירה ריקה.

אני רוצה לבקש משר הכלכלה ותכנון שני דברים:

(1) לגבי 5 המיליונים תהיה אתה מליץ יושר של רמת הגולן, ותפעל

אצל שר האוצר שימלא את ההבטחה הזאת. שר הכלכלה והתכנון מופקד על

האיזורים האלה, ואני בטוחה שהוא יכול לקדם את הנושא הזה. 5 מיליוני

מיליון דולר יכולים להוסיף לרמת הגולן את המימדים להם הם זקוקים.

בנושא החקלאות תהיה פניה שלנו לשר החקלאות. מאחר שהם לא יכולים

ליהנות מאותם התקציבים המעודדים את היצוא, חייבים, בהתחשב עם

האיזור הזה, להפנות אותם התקציבים לגידול הצריכה הפנימית, ולתת

מקורות פרנסה לתושבים הללו.

(2) אין ספק שנושא התעסוקה הוא בראש מעיננו. חייבת כאן להינקט פעולה

לא-שיגרתית כדי ליצור, ומיד, מקורות תעסוקה שיתנו תשובה לעולים

החדשים, ולאוכלוסיה שמבחינת הגידול הטבעי שלה הולכת וגדלה.

השר ד. מגן; רוב המתבטאים התייחסו בעיקר לנושא התעסוקה.

אני רוצה להעיד בפני הוועדה כי ב-5 באוגוסט

1990 משרד הכלכלה והתכנון הניח על שולחן הממשלה תוכנית לקליטת העליה,

שעיקרה היה תעסוקה ורק אחר כך היה הבינוי. למי שזוכר, רק בשלהי אותו

חודש משרד אחר הצטרף עם יוזמה.



אנחנו בהחלט מודעים לכך שבנושא קליטת העליה הבעיה המורכבת ביותר -

אולי גם היקרה ביותר - היא יצירת מקורות תעסוקה. אנו מנסים כממשלה

לפתור את הנושא, ולמצוא פתרונות בכמה וכמה אמצעים, כמו;

(1) הקדמת יישומן של תוכניות הקשורות לתשתית - לא חלילה עבודות

דחק, אלא יישום תוכניות שהיו. גם המשק הלאומי מתקדם, וגם בעיית

התעסוקה מוצאת את פתרונה, לפחות החלקי.

(2) יזמנו תוכניות דחופות. לפני פחות מחודש היה אצלי סגו נשיא דיגיטל,

והצגתי לו תוכנית להכשרת 1,000 מהנדסים . בקרב העולים יש לנו הרבה

מהנדסים, רופאים ועוד בעלי מקצועות שכאלה. הממשלה אומרת בפירוש גם

למשקיעים חיצוניים שיעסיקו אותם, כאשר בשנה הראשונה ההכשרה,

המשכורות, כל הוצאות הלוואי, הן על-חשבון הממשלה. כל מה שאנחנו

מבקשים מהמשקיע הוא, שלא יפטר אותו מהנדס ב-36 חודשים שלאחר ההשקעה

הממשלתית.

סגן נשיא דיגיטל שיבח מאוד את התוכנית, אמר שלא נתקל בתוכנית כזו

אפילו לא במזרח-אירופה, י במקומות שהם מבקשים היום להשקיע. לפני

יומיים-שלושה הוא כתב לי מכתב, אבל עדיין לא תכל'ס.

אני מקווה שהרעיון ייבדק, וכי יימצאו משקיעים לענין הזה.

(3) אנחנו חושבים שעל בסיס רווחיות של הסקטור העסקי תגדל התעסוקה במשק.

אנחנו צריכים ליצור תנאים, ויוצרים תנאים, כדי להשקיע בתוכניות שיש

להן יתרונות חיצוניים, ולמשק בכללו, הן על-ידי תוספת בתקציב -

וזה יגיע לידי ביטוי גם בתקציב הבא שהממשלה תגיש לכנסת - והן

על-ידי השקעות חוץ-תקציביות. בנושאים הללו אנחנו מבצעים כממשלה

מאמצים רבים מאוד להניע את המשקיעים מבחוץ.

(?4) אין ספק שפניה של המדינה ישתנו בשנים הקרובות בכל מה שקשור לרמה

ולהיקף של הכבישים. אני מניח שיהודת ממע"ץ מלא בתוכניות, נמלים,

רכבות, חשמל, מים, ביוב, פארקים תעשייתיים שחלקם הזכרנו, תיירות,

מבני בריאות וחינוך.

(5) אגב, מי שמסתובב בשטח יכול לראות כבר מהפיכה בתחום ענף הבניה.

העליה והחלטות שונות של הממשלה - בין היתר צימצום עבודה זרה, ובין

היתר הייתי אומר הקפדה על מתן רשיונות עבודה לתושבי ארץ-ישראל

שאינם אזרחי המדינה -יצר מצב שיותר ויותר. צעירים, יותר ויותר עולים

חודרים לענף הבניה, חרמה הטכנולוגית של הענף עולה, והדברים משלימים

זה את זה.

אני רוצה לתרום עוד תרומה לשבחו של המשרד בראשו אני עומד. אמרתי שקשה

מאוד להביא לתיאום בין משרדים, אבל הסיבה שאנחנו ממריצים את צוות

המנכ"לים להעברת התעשיה הצבאית לנגב נובעת בין היתר משום שראינו

שתוכניות הבניה הולכות קודם כל בהיקפים טובים, 65 אחוזים בגליל, בגולן

ובנגב. לא היה תקדים לדבר כזה בהיקפי הבניה. היקפי הבניה בנגב לא

עומדים ביחס ישר להשקעות בנושא של תעשיה בתעסוקה.

ש. ברגר; לגבי הגליל, ברור שזה יקח זמן. לפי תוכניות

שמגיעות למרכז ההשקעות אני רואה שבגליל יש

יותר התעניינות כרגע מצד משקיעים מאשר בנגב. זו ההתרשמות שישנה.
השר ד. מגו
גילינו במשרד הכלכלה בעבודות התיאום שעושים,

שבנושא ההשקעות התעשייתיות הגליל הרבה יותר

אטרקטיבי, ואילו בנושא הבינוי והשיכון הנגב הרבה יותר אטרקטיבי. דיברנו



עם הרמלך בושא של תע"ש. מי שיגור בנגב, יהיה לו משהו נוסף להשקעות,

נוסף לפרוייקטים האחרים אותם ציינו.

אם בגליל ההשקעות הללו תגענה לידי ביטוי, יכול להיות שהיחס בין נושא

הבינוי לתעשיה גם הוא ישתנה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מקווה שאת המתקנים של תע"ש שנמצאים

בגליל לא יעבירו לנגב.

השר ד. מגו; לא, אמרנו להוציא אותם מריכוזי אוכלוסין

צפופים. מדובר על רמת השרון, הרצליה ויבנה.

שוב אני אומר, ברשותך גבירתי היו"ר, שהיריעה רחבה, יש לנו הרבה מאוד

לעשות, ואני מקווה ומאחל לכולנו שבמפגש הבא נוכל להצביע בעין ובאצבע

וברגל על מימושם של הפרוייקטים על הגשמתם של המחשבות והרעיונות. דרך

אגב, חלק מהדברים שנאמרו כאן נרשמו במגמה ללמוד אותם, אני לא בא רק כדי

לסקור ולומר, אלא גם כדי לשמוע הערות. נבדוק במערכות שלנו במה אפשר עוד

לסייע, ואם נצליח או לא נצליח, נבוא בבוא העת ונדווח לועדה.
ע. סולודר
היות שאנחנו מדברים על תיאום, אני רוצה

להביא לתשומת לבך. יש כביש שהוא ברשות

כוחות הבטחון, שיורד מאפיק בגולן לעין-גב. הוא כביש מאוד חיוני

לתושבים, כי הוא מקצר את הדרך ונוסעים בו. אבל הוא כביש של מערכת

הבטחון. אולי פעם אחת יהיה איזה שהוא שיתוף בין מע"ץ לכוחות הבטחון,

ויסיימו את הכביש הזה, שהתשתית שלו ישנה, וקצת יקצרו. זה גם כביש

תיירותי יוצא מן הכלל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה להודות לשר הכלכלה והתכנון על

הופעתו כאן, ולאחל לו הצלחה.

אני מבקשת ממר כהן, מנכ"ל מע"ץ, לעדכן אותנו בקשר לביצוע שיש היום ברמת

הגולן.

י. כהו; בפגישה האחרונה נשאלתי אם תהיה תוספת

תקציב.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה הוסיפו לכם?

י. כהן; עוד לא הוסיפו, אבל עומדים להוסיף. אני מקבל

זאת כעובדה.

- מדברים על תוספת של כ-70 מיליון שקל.

-הוספנו לרמת הגולן 5 מיליוני שקל, זו תוספת נטו. לא הורדנו והוספנו,

כי בזה לא היינו עושים שום דבר.

- עושים עכשיו עבודה שלא היתה מתוכננת בהיקף של 2.5 מיליוני שקל בכביש

מג'דל שמס, זו היתה החלטת השר בסיורו האחרון.

- עומדים להוסיף שני קטעים שמועצת גולן מאוד ביקשה אותם, הכביש לרמת

מגשימים ומרמת מגשימים עד נטור. הכבישים האלה יכנסו לעבודה.

- אני מניח שנעשה עוד כמה עבודות שיקום ברמת הגולן שלא היו מתוכננות

השנה, וזה מתאפשר בגלל התוספת הכספית.

הרשימה בגליל הרבה יותר גדולה, ואצטרך לקרוא אותה מהנייר. כבישים

שקשורים לגליל או עוזרים לגליל;



- כביש מעכו לתפן כביש דו-מסלולי, יש כבר שלושה מיכרזים בשטח.

- כביש מתפן לכרמיאל שנמצא בשלבי סיום. הכביש הזה נמצא בעבודה כבר 3

שנים. הכביש מתחבר לגשור למעלה, ומעלה לכביש שעולה לתפן ומעלות. זה

כביש יקר מאוד.

- לכביש ואדי ערה לדעתנו תהיה השפעה טובה מאוד על הגליל, זה כביש שהופך

להיות דו-מסלולי. עשינו כבר כמה קטעים, ויוצאים עכשיו עוד שלושה

מיכרזים.

- הכביש מנהריה למעלות הוא זה כביש מפותל, ואנחנו משקיעים שם הרבה

מיליונים כדי ליישר אותו.

- כביש שעשוי להשפיע על הגליל הוא הקטע מצומת יגור לקרית-אתא, כביש

דו-מסלולי.

- כביש עוקף עכו, קיבלנו עכשיו בג"ץ של הבאהיים שעצר אותנו. הבאהיים

פנו לבג"ץ בטענה שכביש עוקף עכו הצפוני עלול לפגוע בגן המורחב שלהם,

בתוכניות ההרחבה שלהם. בג"ץ קיבל את הטענה, וקיבלנו הפסקת עבודה.

- בגוש שגב אנחנו עובדים באיזור מורשת, עיבלין, כפר אביב, ובאיזור

מנדה. אמנם לא בהיקפים גדולים.

- אנחנו עובדים בהיקפים גדולים יותר בירידה לטבריה.

- כביש עוקף מגדל העמק, מבית-חרושת לילית וחוזר ליפיע, לפני נצרת.

- כביש שאנחנו רוצים להכניס עכשיו לעבודה, בעקבות קבלת התקציב,

הוא עוקף צפת. עוקף צפת-חפור כבר חלק ממנו. הושקעו שם בזמנם כ-2

מיליוני דולר, ובהנחה שנקבל תוספת תקציב נחדש את העבודה. גם זה כביש

יקר מאוד. הוא יהיה מאיזור אליפלט ועד לבית-החולים.
ע. סולודר
מה עם כביש ערבה?
י. כהן
הוא יגמר בעוד 3 שנים.
ע. סולודר
אמר לפני 3 שנים דוד לוי, כשהיה שר הבינוי

והשיכון, שתוך 3 שנים יגמר הכביש.
י. כהו
הוא נוסע בתוך דיר-חנא, בתוך ערבה, בתוך

סחנין. היו בזמנם ויכוחים אם לעשות אותו או

לא. אני הייתי בעד העשייה.

יש עוד כבישים קטנים, יש הרבה עבודות שיפורים שלא הזכרתי.
ג. גל
האם יש תוכניות לאיזור הבקעה?
י. כהו
יש תוכנית לכביש מבית-שאן דרומה, לעקוף את

כל המושבים ממזרח. אנחנו מנסים לשכנע את

החברים מאגף התקציבים. זה כביש שכלכלית אולי אינו מוצדק, אין שם נפחי

תנועה שמצדיקים זאת. הכביש שנוסעים מהבקעה לירושלים עובר באמצע המושבים

ואנחנו היינו רוצים לעקוף את הישובים האלה, אבל בינתיים לא הצלחנו

לשכנע את אגף הקציבים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הייתי רוצה לשאול את מר דרובלס בקשר לנושא

הזה של 5 מיליוני הדולר.



מ. דרובלס; אולי לפני כן קצת נוסטלגיה. ב-1975 היה לי

הכבוד להיות חבר כנסת וחבר ועדת העבודה,

יו"ר ועדת הכלכלה היתה אז יוי'ר ועדת העבודה, וכרגיל, לפחות אחת לשנה,

היתה לוקחת את הוועדה כולה לגולן ולאיזורים אחרים. אז נסענו במיניבוס

מעין-גב לכיוון גמלא, והכביש לא היה סלול. היו"ר החליטה משהו. אם אנחנו

נוסעים היום בכביש הזה, והוא סלול, זה הודות לסיור ההוא של ועדת

העבודה, ואני מאחל לוועדת הכלכלה להמשיך במסורת הטובה הזו. בכל פעם

שאני נוסע בכביש הזה, אני נזכר ביו"ר ועדת הכלכלה.

לפני שנה - בשנת 1989-90 - החטיבה להתיישבות קיבלה תוספת תקציב מיוחדת

בסך של 20 מיליון שקלים. התקציב הכולל של החטיבה להתיישבות הסתכם

ב-104-106 מיליון שקלים. כשבאנו להרכיב את התקציב לשנת 1991, האוצר

החליט שהתוספת המיוחדת של 20 מיליון היתה מיוחדת, ולא נכנסה לתוך

התקציב, והוציא זאת מתוך התקציב.

לאחר דיונים, ויכוחים ולחץ של חברי ועדת הכספים של הכנסת, אמר שר האוצר

שבינתיים אין הוא יכול להכני6 זאת לתקציב כתקציב רגיל ל-1 באפריל, כי

זה ישפיע על כל התקציב באופן כללי, וביקש מחברי הכנסת קצת פטריוטיות

ושיתחשבו בו, כי אחרת זה יצטרך לעלות הרבה יותר כסף. אבל הוא מתחייב

שבחודש יוני הוא יחזיר את 20 המיליון האלה לחטיבה, ויוסיף זאת לתקציב.

אנחנו היום עומדים ב-1 ביולי, ונכון להיום לא קיבלנו את הכסף. אם נקבל

את 20 המיליון, לפחות 25 אחוזים מסכום זה, אם לא יותר, נקצה גם לגולן

לאמצעי הייצור.

בתקציב הגולן, מכל תקציב שאנחנו מקבלים, 17 אחוזים מכלל התקציב מופנה

לכיסוי חובות של המינהלת, מפני שאנחנו צריכים להחזיר למינהלת חובות.

עוד כ-15 אחוזים מופנים למינהל וארגון, כך שלפני שאנחנו יכולים להתחיל

לעשות משהו נשאר לנו לפעולות רק שני-שלישים מהתקציב. הגולן היום הוא

אחד האיזורים שנמצאים אצלנו בתוכניות עדיפות מבחינת הפיתוח, כי יש עליו

קונצנזוס לאומי. גם חוק הגולן של הכנסת חל עליו כחלק בלתי נפרד של

ארץ-ישראל, אין פה ויכוח פוליטי. התשתית שפיתחנו בגולן, אותם 30

ישובים, קיימת וכל תוספת היום, כל השקעה של דולר או שקל היא נטו לאמצעי

הייצור.

לא נוכל להוסיף אוכלוסיה לגולן אף שייבנו יחידות הדיור שם. הגולן רחוק

מאמצעי הייצור, ואם לא יהיו אמצעי ייצור במקום, אף אחד לא יתיישב שם.

ישנה אוכלוסיה מאוד חיובית שמתעניינת ורוצה להתיישב בגולן - מדובר גם

בעליה מבריה"מ שרגילה לאקלים יותר קריר, זו עליה בעלת טכנולוגיה גבוה

מאוד - וניתן לפתח תעשיה. לגבבי החקלאות שם-כמעט שמיצינו את כולה.

בעיית המים ואמצעי הייצור החקלאים בגולן לאותה אוכלוסיה שמונה כ-7,000

נפש, פחות או יותר מוצתה. נוכל להוסיף חקלאות עוד ל-100-200 משפחות,

אבל זה לא מספיק, כי צועדים לקראת שתי רבבות יהודים לפחות בעתיד הקרוב.

קצרין ובני-יהודה אלה הם הישובים הגדולים שצריכים להתפתח, אבל בלי

הפריפריה, בלי הישובים - והישובים בלי אותם שני המרכזים העירוניים האלה

- הגולן כגולן לא יוכל לתפקד.

לכן אנחנו פועלים, ואני מקווה שנצליח ונקבל את החיזוק ואת המשאבים,

על-מנת שנוכל לפתח אמצעי ייצור תעשייתיים, תיירותיים ואחרים, שלא יהיו

מבוססים רק על חקלאות, ועל-ידי כך נוסיף לאוכלוסיה.

החשוב ביותר שישנו בגולן, וזה לא קיים בכל האיזורים האחרים, הוא

שהמתיישבים החליטו שהם מוכנים לקלוט קליטה קבוצתית. יש הבדל גדול בין

קליטה קבוצתית לקליטה בודדת. ישוב קולט כ'30 משפחות, מטפל בהן כקבוצה,



וביחד יש להן הבטחון. זח לא משפחה בודדת שצריכה ללכת לשרות התעסוקה

והולכת לאיבוד בתוך הים של הביורוקרטיה הכללית הקיימת. אחד הכללים

החשובים ביותר שישנם בקליטה כקליטה קבוצתית, הוא שאת כל הנושא החברתי,

חינוך, תרבות וכוי, הגורמים המקומיים נותנים בלב רחב, ומוכנים לארגן את

כל הדברים. אנחנו צריכים בעיקר תעסוקה, ואני מקווה שנוכל להתגבר על

הנושא הזה.

אני מצטער על שנציגי הממשלה אינם כדי שיוכלו לשמוע את הצד השני של

החטיבה, כי האחריות של החטיבה - כך לפחות החליטה ממשלת ישראל - היא על

כל החלק הכפרי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יושב כאן נציג האוצר.

מ. דרובלס; חבל שהשרים לא. יכולים לשבת ולשמוע. קשה לי

להגיד שאני מרוצה ממה שאנחנו עושים. אנחנו

רחוקים מלעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות. מדובר בציבור יקר ביותר

שמדינת ישראל חבה לו חוב גדול. הציבור אף פעם לא מעמיד את השטרות האלה

לפרעון. הם רק רוצים להתקיים בכבוד. מגיע לאוכלוסיה הזו באיזורים האלה

להתקיים בכבוד. אם אנחנו לא יכולים להוסיף אוכלוסיה שתשב שם, לא נשיג

זאת. ההוצאות של הישובים הקטנים האלה הן עצומות, זה פי 3 מאשר בכל

איזור אחר, ולכן בהתאם לכך צריך ורצוי שתהיה להם הכנסה.

אם לא נתחיל היום בפיתוח אמצעי ייצור, בעיקר תעשייתיים ותיירותיים,

נהיה בפיגור ולא נוכל להשלים אותו.

זה אמור כלפי תקציב הגולו שבא מהחטיבה להתיישבות, קרי, מהאוצר.

ביחס לחלקים האחרים, הגליל והנגב.. לגבי הגליל אני קצת יותר מרוצה,

מכיוון שמערכת תשתית הכבישים שנעשתה במשך השנים האחרונות-אין לה תקדים

בכל מיני מקומות אחרים. זה מקרב את תאוכלוסיה לאיזורי תעסוקה אחרים. שם

צריך להמשיך בפיתוח תעסוקתי. בגליל בשנים האחרונות הקימונו 73 ישובים,

בעיקר מיצפים, אבל המיצפים האלה הפכו לישובים גדולים. מדובר בישובים של

100 משפחות וצועדים לקראת 200 ו-300 משפחות. צריך לעזור לפתח שם את

התעסוקה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מתי הוקמו 73 הישובים?
מ. דרובלס
במשך 13 השנים האחרונות קמו 73 ישובים

בגליל, ובהם אוכלוסיה יהודית מסיבית,

מתפקדת, עם כל השירותים. הגשנו תוכנית של חבל אלפיים יחד עם . פרופ'

קציר, לצערנו זה לא יצא אל הפועל. התוכנית הזו מדברת על פיתוח תעשיה

עתירת מדע באיזור הזה, וללא כל ספק זה יכול לעזור.

- שמענו היום שיש רוב יהודי בגליל. השאלה היא מאיזה מקום מתייחסים לגליל.

נגיע לרוב אם מדברים על חיפה, אבל לא יכולים להגיד שמחיפה מתחיל הגליל.

ישנם איזורים, בעיקר איזור כרמיאל, שם היהודים הם מיעוט גדול, ולא

מגיעים ל-20 אחוזים. בכל-זאת מבחינת הגליל יש לפתח את אמצעי הייצור.

לגבי הנגב. בגלל קוצר הזמן לא אתייחס לנגב, אבל אני רוצה להגיד משפט

אחד ביחס לערבה. לצערי הרב בערבה אנחנו רחוקים מאוד מלעשות את הדברים

שחייבים לעשות. אין איזור אחר יותר דליל אוכלוסיה מאשר הערבה. נכון, כל

האוכלוסיה הכפרית שישנה היום בערבה מבוססת על חקלאות, ושוב אנחנו

מוגבלים בקרקע ומים מבחינת אמצעי הייצור, אבל יש שם מרכז איזורי, מרכז

ספיר, ואין כל סיבה למה במרכז ספיר היום לא ישבו לפחות 2000 משפחות. יש



מקום ל-2000 משפחות להתקיים שם בכבוד, עם אמצעי ייצור שאפשר לפתח. בכל

הערבה יושבת אוכלוסיה שמונה פחות מ-4,000 נפש. זה אומר שאי-אפשר לפתח

פעילות חברתית, ונראה לי שאת האיזור הזה אפשר לדחוף ולפתח. אבל, כאמור,

פה עיקר הבעיה היא אמצעי הייצור.

לפני כשבועיים חנכנו מפעל של הקיבוצים, הר-דג. זה מפעל מעניין ביותר,

שהושקעו בו למעלה מ-15 שנה של מהקר של האוניברסיטה. הצלחנו לגבי דגים

שאפשר לגדל אותם לאורך כל חוף הים התיכון. את הענף הזה אפשר להכניס.

אירופה רעבה מאוד, היא מסוגלת לקלוט כל כמות דגים שנייצר. זו רק אחת

מהדוגמאות שניתן להמציא, ולהוסיף עוד אמצעי ייצור אחרים שמתיישבים

יכולים להתקיים מהם בכבוד. במפעל הזה הושקע כסף רב מאוד, מיליוני

דולרים - גם של הסוכנות היהודית, גם של משרדי הממשלה, גם של כל מיני

גורמים אחרים. התשתית הזו ישנה. את התוספת של הדברים, אם יצטרפו משרדי

הממשלה, אפשר לפתח.

השר אמר שברצועה של 20 קילומטר מהים יושבת 75 אחוזים מהאוכלוסיה. אני

רוצה לתקן ולהגיד שזה שרק 10 קילומטר מהים, זו רצועה של 10 קילומטר.

כשאנחנו מסתכלים על המפה, מראש הניקרה שבצפון ועד אשקלון שבדרום,

ברצועה של 10 קילומטר יושבים למעלה מ-75 אחוזים מאוכלוסיית ישראל.

אנחנו מכסים כל פס ירק על-ידי אספלט, כבישים וגוש בטונים. ביתר השטח,

שמהווה כ-80 אחוזים של מדינת ישראל, יושבים כ-25 אחוזים מאוכלוסיית

ישראל.

זוהי ההזדמנות שתחלוף אם לא נדע. לנצל את העליה הברוכה, ולא ניישב אותם

באיזורים האלה. ההזדמנות לא תשוב. הכלים ישנם לנו, ואם נדע לאחד את כל

הכלים - גם הסוכנותיים של העם היהודי וגם הממלכתיים - אני מאמין שאנחנו

נוכל לעשות קצת יותר, ויפה שעה אחת קודם.

לכן אני מברך את חברי הכנסת שהעלו את ההצעה לסדר יום. אני מקווה שהכנסת

תבקש דיווחים מתמידים גם מאתנו.

ד. צבן; לא ברור לי בדיוק למה את רוצה שאני אתייחס.

אם זה לתקציב החטיבה להתיישבות, אני לא

יכול להתייחס אלא ,מכיוון שזה לא בתחום טיפולי, אלא בתחום טיפולו של

צוות חקלאות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם ידוע לך משהו על 5 מיליוני דולר?
ד. צבו
לא. אם שר האוצר הבטיח שהוא יעביר את

התקציב, אני מניח שהנושא הזה מטופל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתה מניח, אבל אתה רואה שהוא לא מטופל

עדיין.

ד. צבן; אני מוכן להעלות את הנושא בפני האחראי לו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תביא לידיעתם שהנושא הזה עלה פעם נוספת כאן,

ואנחנו מביעים תרעומת על כך שהנושא הזה

עדיין לא מטופל.

ד. צבו; אני חושב שלא כדאי להביע תרעומת, מפני שאני

לא בטוח שהנושא הזה לא מטופל.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו שומעים שהנושא לא בוצע. אם זה לא

בוצע, סימן שזה לא טופל.

מ. פרץ; אפשר לעדכן את מה שארע מאז היינו כאן.
אנחנו מתקדמים בעבודות
עבודה בחוף כינר

מתקדמת, עם קצת הסתייגויות. אנחנו משלימים את העבודה בפארק הירדן.

הושלמה המעגנה במעגנת גולן; הגשנו עכשיו בקשה לתוספת תקציבים

לפרוייקטים שאפשר להביא אותם ביזמות מיידית,והם יכולים לתת מיידית

תוספת תעסוקה. אנחנו מתלבטים עכשיו בין בניאס למקומות אחרים בגולן שיש

בהם חפירות מסיביות, ושאחר כך ייצרו אפשרות לאתרי תיירות. בודקים את

האפשרות של הגדלת מסלולי הגלישה בחרמון. נמשכת העבודה לפתוח בכפר

חרוב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה לגבי הנושא של החרמון?

מ. פרץ; אנחנו ממליצים על תוספת למסלולי הגלישה.

מגרשי החניה שם הושלמו השנה. הוספנו השנה

מספר די נכבד של מסלולי גלישה שמאפשרים גלישה למיטיבים בספורט זה.

אנחנו בודקים את כל האפשרויות הנוספות של גישות לנתיבי ספורט.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם את יודעת למה הצבא יושב בכניסה?

מ. פרץ; זה לא בתחום טיפולנו. זה לא תחום תיירותי

במיוחד. את כל מה שאפשר לעשות בתחום האתר

עצמו אנחנו מבצעים בעצה אחת עם אנשי החרמון.

ישנם דברים נוספים שנבדקים כרגע, כמו תוכניות יפות של ארץ פלגי מים,

שעכשיו נבדקות לקראת ביצוע. נעשית עבודת חשיבה נוספת שאנחנו מברכים

עליה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מהו למעשה התקציב העומד לרשות הגולן?

מ. פרץ; כ-10-15 אחוזים כמעט מתוך תקציב הביצוע שלנו

מוקדש השנה לגולן. התקציב שלנו השנה מזערי ביותר עד שאני כמעט מתביישת

להגיד אותו. זהו סך של 10 מיליון שקל, כולל כל תקציב המינהלות וכוי.

נותר לי רק להתנצל בשמו של משרד התיירות שזה התקציב שעומד לרשותנו. יש

לנו הבטחה לתוספות תקציב.

מרבית התקציב של החברה הממשלתית לתיירות השנה מיועד לאיזורי הגליל

המורחב - למעט אשדוד, שזה פרוייקט מסיבי אחר, וקצת נגיעה במיגזר הדרוזי

- הייתי אומרת שמרבית התקציבים שלנו מופנים לאיזורי הגליל, כולל הגליל

"המערבי, עכו, ובית-שאן, שאני לא יודעת אם היא בדיוק נופלת במסגרת

הגליל, וכן טבריה וחופי הכינרת לאור הבעיה הגדולה עם המפלס הנסוג של

הכינרת.

מסגרת של 10 מיליון שקל, זה מה שיש. אנחנו עובדים בדרך כלל בצורה של

שקל מול שקל. על כל שקל שאנחנו נותנים אנחנו מנסים לגייס שקל נוסף של

הרשויות המקומיות או של משרדים אחרים. עדיין זה סכום שחבל שאי-אפשר

להתפאר בו, אבל זה מה שיש.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מר כהן, בביקור שקיימנו ברמת הגולן היינו גם

באתר החרמון. שם נאמר לנו על סלילת אותו





הכביש, כביש הגישה לחרמון. הוא איננו יכול להישאר כך, כי הוא איננו

משרת את המטרה, והוא מסוכן. אתם דורשים מהם שהם ישתתפו ב-50 אחוזים, או

שהם יממנו את הכל, ואילו הם דורשים מכם שאתם תסללו להם את הכביש. נשאלת

השאלה היכן האמת, מה מגיע להם ומה לא מגיע להם.
י. כהן
הכביש הזה הוא כביש בטחוני, נסלל ברמה

הבטחונית. הגענו להסכמה עם מערכת הבטחון על

תכנון וביצוע משותף של הכביש הזה - בין מע"ץ, מערכת הבטחון, המועצה

האיזורית, אתר החרמון וקרן קיימת. אלה 5 גורמים. התחלנו לתכנן את

הכביש, כל אחד נתן את חלקו פחות או יותר לתכנון, והתגלה כבל טלפון של

הצבא שההעתקה שלו עולה כ-2.5-3 מיליוני שקל. מובן שלא נעתיק קו ב-3

מיליוני שקל, ואנחנו מחפשים עכשיו לעשות שיפורים מקומיים בכביש כדי

שיעלו לנו פחות, ויהיה קל יותר לעשותם.

כל רמת הגולן היא ירושה, -'-ואני אומר זאת בלי מרכאות, כמובן, שקיבלנו

ממערכת הבטחון. מערכת הכבישים. הרוסה, עיפה. כל השקעה ברמת הגולן ביחס

למקומות אחרים יותר יקרה, וזו בעיה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם כך, את הכביש הזה אף פעם לא ניתן יהיה

לבנות?

י. כהן; אני מקווה שלא יהיה כך.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; קו הטלפון הוא שיהיה המכשול?
י. כהו
3 מיליוני שקל להעתיק קו טלפון, זה הרבה

מאוד כסף. נצטרך למצוא דרך אחרת, ולעשות

שיקומים צנועים יותר.
י. וולמן
נתנו כסף עבור הכביש ואנחנו מצטערים לשמוע

שזה המצב. הכביש הוא כביש קשה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בכל אופן, האם מע"ץ משפצת, עושה איזה

תיקונים או משהו דומה?
י. כהן
זה לא כביש שלנו. מערכת הבטחון חתומה על

הכביש הזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם אנשי החרמון לא יודעים על קיום הבעיה של

קו טלפון?

י. כהן בוודאי יודעים. אני מדבר כרגע על מערכת

הבטחון. אני לא בונה הרבה על אנשי אתר

החרמון, אני בונה על מערכת הבטחון. גם מערכת הבטחון במצוקה בזמן

האחרון. זה כביש ארוך ויקר. תיקונים קלים עשינו לא מזמן, אבל זה לא

תיקון אמיתי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם כך, אין לנו מה לענות להם. מה אנחנו

יכולים להגיד לאנשי החרמון?



י. כהן; נעשה בהשקעות הרבה יותר קטנות עם אותם

שותפים, אבל לא את ההרחבה המתוכננת, אלא

שיקומים מקומיים לאורך הכביש, תיקונים מקומיים. כך אני מציע לעשות,

אחרת לא נרים את הפרוייקט.

י. וולמן; אנחנו מקבלים את זה.

א. דורמו; בנושא התיירות. אנחנו מדברים כאן על תוספת

תעסוקה בגולן. תיירות היא ענף עתיר עבודה,

וזה דבר שהוא מיידי. אתה מתחיל להשקיע בתעשיה וצריך לחכות 3 שנים

נוספות כדי שיתחיל לתת לך פירות. לגבי תיירות זה מתקבל למחרת בבוקר.

אחרי חודשיים-שלושה אתה מקבל מקומות תעסוקה. הציג השר את התרומה הגדולה

שנותנת מינהלת התיירות בנגב. הגולן הוא איזור בעל יתרון כלכלי מובהק

בנושא של תיירות. הוא עוד לא מוצה. לדעתי רק אחוזים בודדים מוצו בענין

הזה. צריך להקים מינהלת תיירות שיהיה לה תקציב מיוחד, יעשו פעולות

שונות וישאירו יותר כסף בגולן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יקימו מינהלת תיירות לגליל ולרמת הגולן. הרי

לא יקימו בגליל מינהלת תיירות נפרדת ובגולן

מינחלת תיירות נפרדת. היא יכולה להיות משותפת.

ש. ברגר-. החלטה על הקמת מינהלת תיירות בנגב מחייבת

החלטת ממשלה. מדובר בתקציב גדול, זה מיועד

ל-5 או 10 שנים וזה צריך להיעשות. זה פתרון אמיתי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו נמליץ על הקמת מינהלת תיירות משותפת

לגליל ולרמת הגולן.

ע. קדמי; מירה דיברה על תשתית תיירותית, היא לא דיברה

על השקעות וסיוע ליזמים בהקמת אמצעי ייצור

או באטרקציות תיירותיות. לענין יזה יש תקציבים נפרדים, והם תקציבי

הפיתוח של יזמות בתיירות. כמובן הממשלה, או לפחות משרד התיירות, בא יחד

עם היזמים. כאשר יש יזמים, הם מקבלים את כל העידוד וכל התמיכה להקמת

אמצעי הייצור או האטרקציות התיירותיות. מכוח חוק עידוד השקעות הון הס

מקבלים את התמריצים המתאימים לצורך ההקמה.

לנגב יש 38 אחוזים, וזה על-פי החלטת ממשלה, כאשר לגליל יש 29 אחוזים.

ניתנה תוספת של 8 אחוזים לנגב, וזה בהחלטת ממשלה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אפשר לעשות רביזיה בענין הזה, כי אנחנו

דורשים השוואה.

ע. קדמי; השוואת רמת הגולן לנגב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; גליל ורמת הגולן.

ע. קדמי; אם תהיה המלצה להשוות את הגליל אל הנגב,

אינני בטוח שזה כל כך יתקבל. אם מדברים על

השוואת רמת הגולן לנגב, אולי זה יכול לבוא בחשבון.





האספקט השלישי של 'הסיוע של משרד התיירות הוא בענין השיווק. גורמי

התיירות בגליל ובגולן, כאשר הם עצמם מבקשים לעסוק בשיווק, הם מקבלים את

הסיוע ממשרד התיירות באמצעות עמותות התיירות האיזוריות. עמותות התיירות

האיזוריות יוצאות בשיווק בחוברות, בפירסומות, בתשדירי שירות בטלויזיה

וכיו"ב והן מקבלות את הסיוע המלא של משרד התיירות. בדרך כלל שקל מול

שקל, פחות או יותר במסגרות הללו. אבל היוזמה צריכה לבוא מאותן העמותות.

בעמותות האלה, בגליל ובגולן, חברים גורמי התיירות והמועצות האיזוריות,

הרשויות המקומיות. זה משתנה מאיזור לאיזור. לפני כשנתיים בטבריה,

לדוגמא, התאחדו כל הגורמים יחד בי'סובב כינרת", במקום להיות מפוצלים,

והם יוצאים באמצעי שיווק אחד אדיר. יכול להיות שאולי אפילו את רמת

הגולן אפשר היה לצרף במסגרת זו ל"סובב כינרת", ולערוך מבצעים משותפים

ל"סובב כינרת" ולגולן, וכך יקבלו את מלוא הסיוע. זה אמצעי שלישי של

סיוע של משרד התיירות לענין זה.
י. וולמן
מלה טובה וחמה על משרד התיירות. המשרד אמין

מאוד-, יש עם מי לדבר, ועל מה לדבר ורק צריך

לחזק אותו כדי שבאמת יוכלו לעשות את הדברים שמירה דיברה עליהם.

ע. קדמי; גבירתי שמעה בשבוע שעבר את סקירתו של שר

התיירות. האמצעים העומדים לרשותו הם דלים.

המשרד צריך להתמודד כאשר ההכנסה מתיירות היא אדירה, ולעומת זאת המשאבים

הניתנים לצורך עידוד התיירות אפסית.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני חושבת שאני יכולה לומר שמיצינו את הדיון

בנושא, הן של למת הגולן, הן של הגליל והן של

הנגב. נצטרך להכין מסקנות.

נשאר דבר אחד. הבטחנו לדרוזים ברמת הגולן שנזמין אותם ונקיים אתם דיון

יחד אתכם. נקיים את הפגישה האחרונה שתהיה בנושא הזה, כי לא יכול להיות

שנקיים בלעדיהם דיון ברמת הגולן. גם מבחינת התחושה הדרוזים הם חלק

מתושבי רמת הגולן, והפיתוח הקיים באתרים שלהם חשוב גם לפיתוח הכולל

ולמערכת היחסים הטובה שתשרור ברמת הגולן.

אס נצטרך להזמין משרדי ממשלה פעם נוספת לנושא הזה של הדרוזים, יסלחו

לי. נצטרך לעשות זאת, כדי שיוכלו לתת לנו תשובות מה נעשה ברמת הגולן

בנושא הדרוזים.

הגשתי שאילתא לשר הדתות בענין הבקשה שהיתה, והוא נתן תשובה מפורטת,

אותה העברתי לנוגעים בדבר. אפילו בתשובה לשאלה נוספת שלי אמר שיהיה

מוכן לקחת מהתקציב של השירותים הדתיים היהודיים, ולהעביר לאותם המקומות

המקודשים לדרוזים, כדי לשפץ ולתת להם צורה שתוסיף כבוד למקומות הללו.

-אני רוצה להודות לכל נציגי המשרדים על נכונותם ועל המאמצים שהם עשו

ועושים, ועל כך שהם רואים באיזורים הללו איזורים מיוחדים שצריך לקדם,

וצריך להשקיע בהם מהתקציבים של המשרדים, בהתאם לחשיבות שכולנו מייחסים

לאיזורים הללו מבחינה לאומית.

תבואו על הברכה. אנחנו מחזקים אתכם בהמשך עשיה טובה ופוריה.

הישיבה ננעלה בשעה 10;13

קוד המקור של הנתונים