ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 25/06/1991

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 19) בקשתו של ח"כ אוריאל לין לדיון חוזר; חוק לעידוד המגזר היצרני (קליטת עובדים) (הוראת שעה) (תיקון), התשנ"א-1991 הצעתו של ח"כ גדליה גל

פרוטוקול

 
הכנסת תשתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 283

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג', י"ג בתמוז התשנ"א, 25.6.1991, בשעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גל א. פורז

פ. גרופר י. צידון

א. דייו ד. תיכון

ע. זיסמן א. לין - לא חבר

ד. צוקר - לא חבר
מוזמנים
מ. גביש, נציב מס הכנסה, משרד האוצר

ע, שרגאי, משרד התעשיה והמסחר

ח. מרגליות, עו"ד, יועצת משפטית, משרד התעשיה והמסחר

א. זיסבלט, משרד המשפטים

ש. קדרון, יועץ שר התעשיה והמסחר

ש. מעוז, יועץ שר האוצר

מ. ריגל, עוזר בכיר למנכ"ל משרד התיירות

ח. דוקלר, סגן נציב מס הכנסה, משרד האוצר

א. ברזילי, עו"ד, הלשכה המשפטית, מס הכנסה

י. כהן, מזכיר לשכות הסוחרים 'העצמאיים

צ. עמית, מנכ"ל לשכת המסחר

ד. טוויג, חבר הנהלת לשכת הסוחרים העצמאיים

א. אביבי, מזכיר כללי, איגוד ארצי למסחר

ח. ישראל, התאחדות התעשיינים

ד. דרור, משרד המשפטים

צ. עמית, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר

ז'. קרמר, ל.ה.ב.

י. ארבל, משנה למנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים
היועץ המשפטי
צ. עגבר
מזכירת הוועדה
ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

(א) חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 19)

בקשתו של ח"כ אוריאל לין לדיוו חוזר

(ב) חוק לעידוד המגזר היצרני (קליטת עובדים) (הוראת שעה) (תיקון),

התשנ"א-1991

הצעתו של ח"כ גדליה גל



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

(א) חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 19)

בקשתו של ח"כ אוריאל לין לדיון חוזר

ד. צוקר; הצעה לסדר. הגשתי הסתייגויות. אתמול דיברתי

אתך, ואמרת שאגיש הסתייגויות, ואכן הגשתי

בשם דן ובשמי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; להגיש הסתייגויות, זה לא אומר גם להשתתף

בישיבה.

ד. תיכוו! האם את לא נותנת לו להשתתף?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא אמרתי זאת, אבל הוא היה צריך לבקש רשות

להשתתף.

ד. צוקר; אני מאוד מבקש שלא לעשות מזה ענין, אי-ההבנה

היא שלי. אתמול, כשאמרתי לך שיש לי

הסתייגויות, הבינותי שאני גם משתתף בישיבה כדי להביא את ההסתייגויות.

הבעיה היא אחרת, אני הלכתי לתקנון הכנסת לסעיף 140. סעיף 140 אומר דבר

די ברור; החליטה הפנטת להעביר לועדה הצעות חוק אחדות על נושא אחד

והוועדה הפינה לקריאת ראשונה הצעת חוק אחת. יראוה בהצעת חוק של פל

מציעי הצעות החוק וגו'.

כלומר, באותו ענין, באותו נושא אחד, סימון מחירים, יש יותר מהצעת חוק

אחת. הצעה אחת של הגב' אלמוזלינו, אחת של מר דן תיכון ושלי. אבל בניגוד

לרוח סעיף 140 ובניגוד להוראה, הצעה אחת באותו נושא ממש לא נדונה, לא

עלתה על השולחן, והשניה נדונה והוכנה לקראת קריאה שניה.

לכן אני מאוד מבקש כהצעה לסדר לעצור עכשיו את הדיון, לא לקיימו עד אשר

נמלא את הוראת סעיף 140. זה אולי ידחה במעט את הענין, אבל זה לטובה.

כדי לשמור על נאמנות התקנון אני מבקש לעכב את ההליכים, ולקיים את הדיון

כהילכתו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הנושא שעומד על סדר היום הוא בקשה לקיים

דיון חוזר, כי בשבוע שעבר קיימנו דיון,

וסיימנו. בא ח"כ אוריאל לין, שהוא חבר הוועדה, וביקש דיון חוזר. ברצון

נעניתי לבקשתו, ואכן אני מעמידה את הנושא לדיון היום.

ד. תיכון; אי-אפשר לעקוף את התקנון.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; יש סדר יום שקבעה אותו יו"ר הוועדה.

ד. תיכוו; יש תקנון של הכנסת. אם תבואי ותאמרי שסעיף

140 איננו, זה יהיה בסדר. אבל ישנה כאן הערה



לסדר שעוסקת ביישום התקנון שעל-פיו אנחנו אמורים להתנהל. את יכולה

להגיד שזה לא רלוונטי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אמרתי. יש לי סדר יום שנקבע, הסעיף הראשון

הוא בקשתו של ה"כ אוריאל לין לדון שנית

בנושא, היות שכבר סיימנו את הדיון בהצעת ההוק. אם הוועדה תהליט שהיא

חוזרת לדיון, זה משהו אחר.
ד. צוקר
לא ביקשתי לחזור לדיון. ביקשתי להביא את

הצעת החוק שלנו לדיון, לקיים את הדיון ביחד,

כמקובל על-פי התקנון הזה.

התקנות מדברות על שתי הצעות חוק בנושא אחד - ופה מדובר בשתי הצעות חוק

בנושא אחד. הנושא הוא סימון מחירים - ושתי- הצעות החוק הללו צריכות

להידון כמיקשה אחת, ולהפוך להצעה אחת. מפרטים אחר כך איך לכתוב את שמות

המציעים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אלה שתי הצעות שונות.

ד. צוקר; התקנון לא מדבר אם הן שונות או לא, הוא לא

מגדיר את הצורך בשוני, הוא מגדיר את העובדה

ששתיהן עוסקות בנושא אחד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתן את רשות הדיבור ליועץ המשפטי. אבל אם על

סדר יומנו יש תיקונים לפקודת התעבורה,

האם אני אדון בכולם יחדי כל נושא יידון בנפרד.

ד. צוקר; אם שתיהן עוסקות במעבר חציה, אחד מציע לבטל

את מעבר החציה והשני מציע להוסיף פסים

לרוחב, תובאנה שתיהן לדיון.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה הוזמנת לכאן לנמק הסתייגויות, ולא

על-מנת להציע הצעות לסדר.

ד. תיכוו; תחליטי מה שאת רוצה, אבל זכותו להעלות את

הבקשה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא. יש לי סדר יום ואני רוצה לדון בו.

צ. ענבר; סעיף 140 לתקנון מתייחס למצב שבין הקיים

לבין הקריאה הראשונה, כאשר מובאות לוועדה

כמה הצעות מהמליאה שעוסקות בנושא אחד, ונאמר; הוועדה הפינה לקריאת

ראשונה הצעת חוק אחת. במקרה כזה אומר סעיף 140, שרואים את הצעת החוק

הזו כהצעת חוק של כל מציעי הצעות החוק שהועברו לוועדה, ושמותיהם יופיעו

על גבי ההצעה לפי סדר ה-א'-ב' של שמותיהם. כלומר, במפורש רואים שעד

לחוברת הכחולה, גם אם היו שתי הצעות או שלוש הצעות שעברו דיון מוקדם,

מופיעים שמות כולם.



ד. צוקר! ההצעות של כולנו בהכנה לקריאה ראשונה.

צ. ענבר; אבל ההצעה שנדונה בוועדה עברה כבר קריאה

ראשונה.
ד. צוקר
אבל ההכנה שלי ושל דן תיכון בהכנה לקריאה

ראשונה.

צ. ענבר; סעיף 140 מדבר על מצב שבו הוועדה דנה בכמה

הצעות, שכולן בהכנה לקריאה ראשונה. הוועדה

דנה כעת בהכנת הצעה שכבר עברה קריאה ראשונה, היא דנה לקראת קריאה שניה

ושלישית.
ד. צוקר
למען ההגינות אני אומר, שאנחנו פונים עם זה

לוועדת הכנסת על-מנת שהיא תפרש את הענין,

כדי שהנושא לא יועלה להצבעה במליאה לפני שיידון.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תעשו כל מה שאתם רוצים, נתמודד עם כל דבר.

ד. תיכון; את עושה מה שאת רוצה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו מתחילים לדון בנושא שעל סדר יומנו.

א. ליו; אני מבקש לקיים דיון חוזר בשתי הצעות

שהגשתי, ואולי 'אחת אוסיף היום, והיא נוגעת

לשתי דרכים חלופיות לסימון מחירים, בנוסף להחלטה הכלולה בהצעת החוק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מי בעד קיום דיון חוזר? 4.

נקיים דיון חוזר.

א. ליו; למען הסדר הטוב אני רוצה לומר, שהישיבה

להכנה לקריאה שניה ושלישית התקיימה בישיבה

אחת. האמת היא שהייתי עסוק, ולא צפיתי שבישיבה אחת יוכן הנושא לקריאה

שניה ושלישית. לכן ביקשתי דיון חוזר.

אני רוצה להציע שבהצעת החוק נוסיף שתי דרכים חלופיות;

(א) דרך אחת האומרת, מתן סמכות לשר התעשיה והמסחר, באישור ועדת הכלכלה

של הכנסת, לקבוע שיטות נוספות של סימון מחירים על השיטה שהוגשה כאן

בהצעת החוק.

אני מציע זאת, היות שהיום יש סמכות לשר התעשיה והמסחר לקבוע מוצרים

שהחוק לא חל עליהם. יכול להיות שבעוד שנתיים או 5 שנים יתגלו שיטות

יוצאות מן הכלל שמשביעות את רצוננו, ושר התעשיה, שהוא תומך נלהב

בחוק הזה, יחליט שכדאי להציע שיטות נוספות. הוא יגישן לאישור ועדת

הכלכלה של הכנסת, הוועדה תחליט שיש שיטות חלופיות טובות ותאשרן.

למה לסגור את זה היום במעשה חקיקה, כאשר אנחנו יודעים שהטכנולוגיה



מתפתחת והדברים אינם קופאים? כפי שמקובל, השר יציע תקנות באישור

ועדת הכלכלה של הכנסת.

עשינו הוק, אבל לא מנענו סמכות של שר התעשיה באישור ועדת הכלכלה

לאפשר שיטות שונות של סימון מחירים.

(ב) ההצעה השניה אומרת, שהיום בחוק הזה שקובע את סימון המחירים נקבע

שיסה חלופית לשיסה שצויינה כאן, ואסביר בקצרה מהי השיטה החלופית.

אני מציע שיתקיימו התנאים הבאים: אם מדובר בחנות שם גם נותנים

חשבון, גם נותנים תווית, לזה אני מבקש להוסיף שלושה דברים-.

- יהיו סורקות לפני נקודת התשלום.

- הסורקות יימצאו באולם המכירה, והלקוחות יוכלו להשתמש בהן לאחר

שהורידו את המוצר מהמדף.

- כאשר הלקוח משלם, אחד מהצגים של הסורקות יהיה מופנה אל מול

עיניו, והוא יוכל לראות בדיוק את שם המוצר ואת המחיר שהוא משלם

עבורו.

הלקוח בא, והוא רואה את המחיר של המוצר על המדף, הוא יודע בדיוק

כמה זה עולה לו, הוא עושה את השוואת המחירים, והוא מחליט מה הוא

רוצה לקנות. הוא מכניס את המוצר לעגלה. לפני שהוא מגיע לנקודת

התשלום, הוא יכול לקחת סורקות ולערוך בדיקה נוספת על המחיר של

המוצר שהוא קנה. הקוד חייב לפרש את המחיר ואת שם המוצר, כדי למנוע

טעויות. נוסף לכך, כשהוא בא לנקודת התשלום, יש צג מול עיניו, והוא

רואה בדיוק בכמה מחייבים אותו, את שם המוצר והמחיר. הוא מקבל

חשבונית עם פרוט מלא בכתב על כל דבר שהוא קנה.

ההצעה הקיימת היום מחייבת לסמן את מחיר המוצר. אני אומר, שאם יעמדו בכל

הדרישות שאני מציג כאן בדרך החלופית, הדרך הזו תהיה דרך חלופית מספקת.

זה יהיה במקום הדבקת מחיר על המוצר עצמו.

אני מודה שלא בדקתי וראיתי בדיוק שנקבע תאריך מתאים בו החוק הזה נכנס

לתוקפו ואני לא יודע מה התאריך שנקבע.

ח. מרגליות-. ה-1 בספטמבר.
ד. תיכוו
תרשי לי להביע את זעקתי-מחאתי על הנוהל

והפרוצדורה. היו שתי הצעות חוק, אחת מהן

בקריאה טרומית, ואחת מהן בקריאה ראשונה. שתיהן עברו במליאה. צריך היה

לאחד את שתי ההצעות האלה ולהציע הצעה אחת, ואתה לחזור למליאה. משלא

נעשה הדבר הזה, אני מוצא בהחלטה שלך לקדם את ההצעה שלך טעם לפגם. אילו

לא היה מדובר בך, הייתי אולי מסכים. אבל מאחר שמדובר בהצעה שלך כיו"ר,

חייבת היית לשים לב לענין. גם אם התקנון לפי דעתך מאפשר לך לעשות את מה

שאת עושה, מטעמי אתיקה של חברי הכנסת היית צריכה לעצור, שכן נורה אדומה

נדלקה, והיית צריכה לאחד את הדיון בשתי ההצעות. משלא עשית זאת, בעצם



מנעת במו ידך את האפשרות לדון בהצעת שאושרה על-ידי המליאה, שהיא הריבוו

בעניו הזה.

לגופו של ענין. העולם מתקדם, סברתי לפני 4 שנים שהשיטה שמוצעת גם היום

היא השיטה ואין בילתה. אבל שאלתי מה קורה בעולם, נלך לרשתות הגדולות

ביותר בעולם, שם אין תודעה של צרכנות, אלה מדינות מפגרות, ונראה מה

קורה. לא אנקוב בשמות של רשתות ענק, הגדולות בעולם, באמריקה, אבל מרכס

אנד ספנסר מקובל על כל הישראלים. אני שואל את עצמי אם כל התורה מצויה

בידינו או שקורה משהו בעולם הזה. אנחנו באים היום לאמץ שיטות שהיו

בתוקפן, שיושמו לפני שנים רבות, ולא נשמע ולא נראה, ונעצום את עינינו,

נאטום את אוזנינו בפני מה שקורה בעולם. על זה הרי לא יסולח לנו.

בשוודיה הנושא הזה שנדון כאן נדון כבר במשך שנים. אותו דיון, אותם

הארגונים, זה נגד זה. הענין, הועבר לפסיקתו של בית-הדין בשוודיה לפני

כחודש וחצי לאחר ויכוח ארוך ומייגע, בדומה לויכוח הקיים במדינת ישראל.

בית-המשפט בשוודיה החליט לאמץ את שתי השיטות. הוא הגיע למסקנה שהעולם

הולך ומתפתח. לפני כחודשיים פורסם מאמר בעתון "הארץ" על-ידי העורך

הכלכלי שלו, מאמר שמצדד בהצעה שהוגשה על-ידי ח"כ שושנה

ארבלי-אלמוזלינו. בתשובה לדברי שהוא פשוט לא מדייק, אמר לי הכתב שהוא

מסכים שאותו דיון קיים בשוויץ, שם מאפשרים לשתי השיטות לפעול. רשת אחת

אימצה את השיטה של ח"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו, ורשת אחרת אימצה את

התיקון שאני מציע.

אנחנו בעצם אומרים ליישם את מה שראינו בכל העולם המודרני. באים בעצם

למכן את הענין על-ידי הכנסת מחשבים, קוראים וסורקים, וממציאים מלים

חדשות אפילו בשפה העברית, "סורקות". מה שאומרת לכם היו"ר איננו נכון.

כל אחד יוכל ללכת עם המוצר לסורקות שבחנות, והוא יקבל פיתקית עם המחיר,

הוא יוכל להטביע את המחיר על המוצר. הוא יבוא לקופה הרושמת, וידע בדיוק

מה המחיר של המוצר. מי שאומר לכם שהוא קונה מוצר ואיננו יודע את המחיר,

איננו יודע מה הוא שח, כי במקום מחיר קטן, הוא יוכרח לסמן על המדף

סימון גדול.

אתם באים במדינה הזאת, ב-1991, ואומרים שלא רוצים מחשבים, שזה לא

מעניין אתכם, אתם רוצים סימון ידני, וזאת אני לא מבין. מעולם לא העליתי

את בעיית המחיר, ובתשובה לשאלתו של ח"כ פורז כמה זה יחסוך, אמרתי שזה

לא מעניין אותי. אתה רוצה ללכת קדימה, ואתה ידוע כמחדש, ואני תומך בך

בהצעות רבות. לכן אני שואל אותך: מה קרה לך? הרי העולם צועד קדימה,

ואילן אתה רוצה להחזיר אותנו 10 שנים אחורה. אתה רוצה לומר לנו שנחזור

לסימון ידני בענף הזה שעקרת הבית נכנסת אליו פעמיים ביום, שכל אזרחי

מדינת ישראל נזקקים לנו.

אני לא מבין. אני הרי לא מונע את מה שאתה רוצה. אני בסה"כ בא להוסיף

אפשרות. אני לא מכריח איש לנהוג בשונה ממה שאתה מציע, אלא שאנחנו

מציעים אפשרות נוספת.

זה איננו נושא פוליטי, זה נושא לאנשים שרוצים לקדם את המדינה. הנושא

בעצם מהווה מבחן למה שאנחנו רוצים לעצמנו כחברי כנסת. האם אנחנו רוצים



לנוע קדימה, לראות מה קורה בעולם, או שהתאהבנו בשיטה המסורתית שמאפיינת

ארצות לא מן המתקדמות בעולם.
ד. צוקר
אני רוצה להוסיף שתי נקודות בענין ההסתייגות

של ח"כ תיכון ושלי.

(א) בלי תחרות בין שיטות אין תהרות של אמת, ובלי תחרות אין צרכנות.

כלומר, מי שבא בשם התחרות ואומר שתהיה רק שיטה אחת, בעצם נוגד את

העקרוו המאוד יסודי שאנחנו מציעים, גם בהסתייגות של ח"כ לין וגם

בהסתייגות של ח"כ תיכון ושלי. אנחנו רוצים יותר משיטת סימון אחת,

אם עונים על שורה ארוכה של תנאים כמובן. איך אנשים יכולים לדבר על

תחרות, על צרכנות נאותה, בלי תחרות בין שיטות?

(ב) השיטה האלטרנטיבית המוצעת לא רק שהיא תוספת, כפי שהדגישו ח"כ לין

ותיכון, תזכרו שהשיטה האלטרנטיבית לא תמנע את המצב שבו במרבית

החנויות תהיה נוהגת השיטה של סימון על המוצר, כפי שהציעו אותה

ראשונים תיכון ואני, בכל הכבוד לכל המציעים האחרים. מי שהציעו

ראשונים את סימון המוצרים, היו דן תיכון ואני.

במרבית המוצרים, ודאי במוצרי הלבשה, באלקטרוניקה, בכל המכולות,

תהיה נוהגת רק השיטה של סימון על המוצר, כי לא יהיו לחם האמצעים

הכספיים לעמוד בתנאים אותם פירט אוריאל לין. כך שמה שאנחנו מציעים

יהיה תקף אולי בחלק מהסופרמרקטים, והוא רק תוספת.

אני מבקש שתזכרו, כי ללא תחרות בין שיטות אין צרכנות נאותה.
א. דיין
ביום ששי ראיתי עומדות עשרות נשים ליד

הסורקות שבסופרמרקט.

ג. גל! אני חושב שאין מקום לקיים דיון אחרי שכבר

קיימנו דיון, ואחרי שהצבענו.

אני לא אתמוך בהכנסת שיטה חליפית לאחר שהענין נדון באריכות בישיבת

הוועדה. נכון. שאם שר המסחר והתעשיה ירצה להכניס שיטה חליפית, הוא יכול

לעשות זאת בדרך של חקיקה.

א. פורז; לא ידעתי על האפשרות שהסורקות פולטות גם

פתקית שאפשר להדביק אותה. חשבתי שעוברים

בסורקות, כתוב המחיר ואחרי כן שוב נשכח המחיר של המוצר.

אני חושב שכדאי לנו לקיים דיון, כי אני מוכרח להגיד שהצבעתי תלויה בדבר

הזה. אם באמת אחרי שלקחת מהמדף ושכחת את המחיר, אתה יכול ללכת לסורקות

ולהדביק במו ידיך פתקית, אני מציע שלא למהר, אלא לקיים דיון נוסף.

בנקודה הזאת, ורק בנקודה הזאת, הייתי אולי הולך לקראת וזרשתות. לא הייתי

רוצה להחליט מהר, כי זו נקודה שעליה לא ידעתי.

ג. גל; אני אצביע נגד הצעת שיטה חליפית.

יחד עם זאת כולנו יודעים, ששר המסחר והתעשיה

יכול לבוא עם הצעת חוק, להגיש שיטה חליפית, והיא תידון בהליך הרגיל.



נכניס סעיף שאומר ששר המסחר וחתעשיח, באישור ועדת הכלכלה, יכול להכניס

תקנות של שיטה חליפית.

א. ליו; הצעתי דבר מסוייס שאומרים שהוא קיים, אף

שלדעתי הוא לא קיים. היום השר יכול לפטור

סוגי מוצרים. אני הצעתי מפורשות שהוא יוכל גם לקבוע שיטות חדשות באישור

ועדת הכלכלה, וזה לא קיים בחוק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הצעת החוק של ח"כ תיכון וצוקר מדברת על

הנושא הזה.

א. לין; אבל אני מדבר על ההסתייגות. עומדת כאן

הסתייגות שלי להצבעה, ולא יתכן שהיא תובא

בפני הוועדה בצורה לא נכונה, אני מביא הסתייגות לוועדה, הצעת החלטה,

ולא יתכן שהיא לא תובהר חוקית בפני הוועדה בטרם מצביעים עליה. אני

הצעתי שלשר תהיה סמכות לקבוע שיטות, ולא רק לפטור מוצרים, וזה לא קיים

היום בחוק.
ע. זיסמן
- לח"כ אוריאל לין יש שתי הצעות. ההצעה השניה

שלו מנוגדת תכלית הניגוד להצעת החוק. לכן

אני לא יכול לקבל אותה.
לגבי ההצעה הראשונה שלו
האם למעשה איו זכות לשר המסחר והתעשיה לפעול

כך? מה שהוא רוצה זה להבטיח דבר שיכול להתקיים. לכן אני לא רואה בהצעה

שלו שום דבר שמערער את הצעת החוק. אין בזה כדי לערער את החוק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בהצעת החוק שאני מביאה כתוב על סוגי המוצרים

שיהיו פטורים מחובת הסימון. ח"כ לין מוסיף

שיטת מכירה. תסביר לנו מה משמעות שיטת מכירה.

א. לין; ? יכול מחר שר התעשיה להחליט, שאם פועלים

בשיטה מורכבת מאוד - שכרגע אני לא רוצה לפרט

אותה כדי לחסוך מזמנכם - זה מהווה תחליף טוב מאשר להדביק את המחיר על

המוצר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נשמע מה אומר היום החוק המקורי.
ג. גל
הוא לא מדבר על סוגי מצרכים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא, הוא מדבר על שיטות חליפיות.

צ. ענבר; ס"ק (ה) שבו מדובר אומר כך;

השר רשאי בצו. באישור ועדת הכלכלה של

הכנסת;

ג1) לקבוע סוגי מצרכים לגביהם ניתן להציג את המחיר באופן אחר מהאמור

בס"ק (א) וכללים בדבר הפעלתם.



(2) לקבוע לפלל המצרפים אז לסוגיהם. הכל כפי שייקבע בצו. דרכים חלופיות

להצגת מחיר על גני המצרך. ובלבד שיתקיימו שניים אלה.
בהצעת ח"כ לין שלושה סעיפים
"שר התעשיה והמסחר יהיה רשאי, על אף האמור בחוק זה, לקבוע סוגי מוצרים

או שיטות מכירה אשר בהן תוצענה דרכי הצגת מחירים שלא בהתאם לחוק

האמור".

השאלה שלי היא, במקום איזה פיסקה מ-(ה) זה צריך לבוא, ולמה הכוונה

ב"שיטות מכירה". האם הכוונה היא שהכותרת "באישור ועדת הכלכלה של הכנסת"

נשארת?

א. לין; כן, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוא רשאי

לקבוע דרכים חלופיות. אני רוצה מבנה שונה

שנותן לן סמכות ברורה, ועל הניסוח הסופי אשב לאחר מכן עם היועץ המשפטי.
כוונת ההסתייגות שלי ברורה לחלוטין
תהיה לו סמכות להציע דרכים חלופיות

ושיטות מכירה שונות, שיבואו במקום סימון המחירים על-פי השיטה הזאת.

זאת לא פיסקה, אלא סעיף העומד בפני עצמו, ואנחנו אחר כך נשב וננסח אותו

על-פי החלטת הוועדה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ח"כ לין מציע שיטת מכירה, ומדבר על השיטה

החליפית. זה היום קיים, כך שלא תהיה בעיה

מבחינה זאת. לגבי הנושא הזה של סוגי מוצרים וכוי, זה ישנו בחוק וזה

מובא לאישורה של ועדת הכלכלה. לגבי שיטתי מכירה, מדובר על שיטה חליפית,

האומרת שלא להדביק את המחיר על המוצר.
צ. ענבר
נדמה לי שח"כ לין צודק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצה להעמיד הצעה מול הצעה. הצעה

שהתגבשה בוועדת הכלכלה, שלמעשה היה התיקון

לגבי הנושא של השיטה החליפית. זה צריך לבוא בצו, זה בסמכות של שר. את

זה אנחנו באים לתקן. אני מעמידה את זה מול ההצעה של ח"כ לין.

מי בעד ההצעה של ח"כ אוריאל לין? 5.

מי בעד ההצעה שהתקבלה בוועדת הכלכלה בשבוע שעברי 7.

(ב) חוק לעידוד המגזר היצרני (קליטת עובדים) (הוראת שעה) (תיקון).

התשנ"א-1991

הצעתו של ח"כ גדליה גל

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; במליאת הכנסת אישרנו בקריאה שניה ושלישית

הצעה קודמת בקשר לעידוד המגזר היצרני.

ג. גל; לפני שבועיים-שלושה אישרה המליאה חוק לעידוד

המגזר היצרני, שנותן תמריץ של שליש משכרו של

עובד נוסף במפעל תעשייתי בנושאי בניה, תיירות וחקלאות. האוצר לא שיתף



פעולה, והתנגד לחוק. לכן כל מיני רעיונות שוודאי היו לו, והיו אולי

מתקבלים על דעתנו, לא באו לידי ביטוי.

מאחר שהחוק עבר, מבחינתי קרו שני דברים-.

(א) המגזר היחידי שנתן לי להבין שהוא בספק אם החוק יתרום, ענף הבניה.

מיד לאחר שהחוק עבר התקשרתי לדובר ענף הבניה, והוא אמר לי שעכשיו

בכלל בודקים. יש סידורים אחרים בדרך של הכשרה מקצועית, והענף בודק

איד זה עומד מול הצעת החוק. עד אתמול לא קיבלתי כל הודעה אם אכן זה

נבדק או לא, והבינותי שבעצם החוק מבחינתם יכול להיות ויכול שלא

להיות.

(ב) שר האוצר באמצעות אנשי האוצר הציע לי שאגיש תיקון ובו יוצא ענף

הבניה, ולעומת זאת יצורפו מגזרי המשק האחרים, כל המגזר העסקי. דבר

נוסף שהוא הציע, שנסתום פרצות אפשריות בחוק מבחינת ניצול לרעה.

קיבלתי את ההצעה הזו, ועל בסיס ההצעה הזו הגשתי את התיקון. שיתפתי

כמובן את יו"ר הוועדה בלבטים שלי ובהחלטה, וגם על דעתה מונחת הצעת החוק

הזו.

אנחנו צריכים לסיים את הענין מהר, כי יש לנו מטרה, והיא - שהאנשים ילכו

לעבודה, וכדי למנוע סירבול שקיים בלאו הכי. אני מציע שנשמע היום את

ההערות, ומה שיתוקן היום - יתוקן היום. את כל הדברים שעוד אפשר לתקן

נשאיר לאחר הקריאה הראשונה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אולי האוצר יסביר לנו מה ההצעה באה להוסיף

על ההצעה הקודמת.

מ. גביש; עיקר הבעיה שהיתה לנו עם החוק הקיים זו בעיה

שלא גדליה התכוון אליה, ובוודאי לא הכנסת,

וזו העובדה שהחוק במתכונתו הקיימת מבחינה מינהלית, ללא קשר למי הוא

נותן הטבות ואיזה הטבות, מאפשר בעצם למעבידים בלי שום הוכחה של העסקה

ובלי שום דבר אחר להפסיק להעביר ניכויים למס הכנסה. מבחינת המערכת

הניכויים מהווים חלק ניכר מאוד מגביית המס.

לא נוכל לקיים פיקוח ובקרה על זה. המצב שיכול להיווצר הוא, שמערכת

שמביאה כ-10 מיליארד שקל תעבוד ללא פיקוח ובקרה. פה ביקשנו לשנות את

השיטה ללא קשר לענפים, כמה ענפים ואיזה תקופות, אלא שהשיטה תהיה שיטה

שנוכל לעמוד בה. כאן ח"כ גל הביע נכונות, כי הכוונה היתה לעודד מעבידים

ועובדים, ולא לעודד חייבי מס שיפסיקו להעביר את המס. זו היתה הנקודה

החיונית מבחינתנו, בלי קשר לצד המהותי של החוק, אלא רק לצד

הפרוצדורלי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה אתם משנים בהצעה קודמת מבחינת השיטה?

מ. גביש! את סעיף ?.J"התמריץ ישולם בעד כל עובד".

ובסעיף 5: בקשה לתמריץ תוגש על-ידי המעסיק וסכום התמריץ יועבר למעסיק



תוך 30 יום מיום הגשת הבקשה". זאת אומרת, שלא יהיה מצב שכל אחד יעשה מה

שהוא רוצה.

סעיפים 3 ו-5 עונים על כך, ותודתנו נתונה לח"כ גל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה כוללת הבקשה לתמריץ?

מ. גביש; הבקשה לתמריץ תהיה בטופס שכבר קיים אפילו,

ושם נאמר מי העובדים שהוא קיבל, כמה זמן הוא

העסיק אותם, וכמה הוא שילם להם. למטה יש סה"כ החישוב של התמריץ שמגיע

לו. זה ייקלט, והוא יקבל את התשלום לחשבון הבנק שלו. לגבי כל מעביד יש

לנו את חשבון הבנק שלו, כי הרי יש התחשבנויות אחרות אתו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! על מי יחול החוקי מי יזכה לתמריץ?

מ. גביש! החוק המקורי החיל את עצמו על מספר מצומצם של

אנשים, על תעשיה, חקלאות, מלונאות ובנין.

חלק אחר של המגזר היצרני, כל יתר הענפים, שגם הם לא פחות יצרניים, לא

כלול בו. אנחנו הצענו לשנות את הענפים הזכאים, ובעצם להחיל את זה על כל
המגזר היצרני, למעט שני ענפים
(א) מוסדות ציבור ומוסדות אחרים שהממשלה מתקצבת אותם. אין הגיון

שהממשלה תעביר תקציבים למוסד - רשויות מקומיות ומשרדי הממשלה עצמם

- ושהמוסד הזה יקבל עוד עובדים, והממשלה עוד תיתן לו גם תוספת על

העובדים האלה. גם פה לא נתקלנו במחלוקות רציניות.

(ב) הצענו להוציא את ענף הבניה.

(1) ענף הבניה היום בשלב של קבלת הטבות כפי ששום ענף אחר במדינת

ישראל לא מקבל. בין ההטבות שהענף הזה מקבל יש למשל התחייבויות

רכישה. היום קבלן יכול במסגרת הפרוגרמה של משרד השיכון להסיר

מעצמו לגמרי את הסיכון. הממשלה מתחייבת במחיר קבוע מראש לקנות

ממנו את הדירות, אם הוא לא יצליח למכור אותן. זה לא קיים בשום

ענף אחר. לגבי תעשיה שמייצרת ארטיקים וכו' אין התחייבות שאם

הוא לא יצליח למכור למישהו אחר, הממשלה תקנה את זה ממנו.

זו התחייבות שיש לה משמעות כספית אדירה מבחינת הממשלה.

(2) כדי להעלות את הרווחיות בענף הבניה, הורדו מכסים בשווי של יותר

מ-60 מיליון דולר על כל תשומות הבניה, על כל מה שמשמש את

הבניה. הורדו מכסים על יבוא תשומות לבניה, ועדיין היד נטויה.

(3) בענף הבניה יש תוכניות של הכשרת עובדים שהן הרבה יותר רחבות

מאשר בכל ענף אחר, ובהשתתפות ממשלתית.

(4) בניה להשכרה עומדת עם הטבות מאוד מאוד מרחיקות לכת. למשל, שם

קבלן יוכל ב-5 שנים להפחית בנין לצורך מס, בעוד שלגבי בנין



רגיל הפחת הניתן הוא בין 25 ל-40 שנה. הוא יוכל ב-5 שנים

להפחית את זה, והמשמעות היא אי-תשלום מס.

זה ענף שהממשלה עוזרת לו הן בצד של העובדים, הן בצד של הרווחיות,

הן בצד של התחייבויות רכישה, הן בצד של הפחתות המס.

צריך גס לזכור שזה ענף שבו הצמיחה הגדולה נעשית בלי קשר להטבה

הזאת, כי השוק דורש דירות, ואנחנו גם רואים את עליית מחירי הדירות.

כל מי שיסתכל על המדד יראה בכמה עלו מחירי הדירות, ועליית מחירי

דירות זו רווחיות הקבלנים. התשומות, אגב, מיובאות בדולרים, והדולר

מוכפל לעומת עליית המדד. גם זה דבר שצריך לקחת בחשבון.

הענף הזה היום בפריחה, הוא היום מעסיק הרבה, ולתת לו תמריצים

להעסקה זה פשוט ביזבוז כספי מדינה. עובדה היא, שקבלנים היום

מעסיקים את העובדים. יביאו תאילנדים או עובדים אחרים, וגם עובדים

מישראל ולתת לזה עוד תמריצים? זו בעיה. היום התחלות הבניה קיימות,

העסק עובד וניתנו כבר כל ההטבות. לדעתנו, לתת כאן תמריצים, זה פשוט

בזבוז כספי מדינה.

אנחנו רוצים לתת לתעשיה ולענפים אחרים כדי להגביר את התנופה, אבל

בבניה היום יש תנופה כמו שלא היתה כבר 15 שנה.

תוך כדי משא ומתן עם ח"כ גל הסכמנו להאריך מ-9 חודשים ל-10 חודשים, לתת

חודש נוסף להטבה.

יש פה כמה הגדרות שנשמטו בחוק, למשל הגדרה של מעסיק, ואנחנו יודעים שיש

חיוניות בהגדרות האלה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כאן ההגדרה יותר מקיפה.

מ. גביש; כן. אלה הם עיקרי הדברים.

י. ארבל; הבנתי שהנושא של ענף הבניה הוצא מהצעת החוק

רק כתוצאה מאי-הבנה שנפלה בין ח"כ גל לבין

נציגים שלנו, והנושא המרכזי בו היה שמשרד האוצר עומד לתת לנו תמריצים

מיוחדים לנושא העובדים. התכוננתי לתבהיר כאן, שעד לרגע זה אין כל הסכם

בין משרד האוצר לבין התאחדות הקבלנים בנושא הזה, הכל דיבורים.

המדובר כאן בהכשרת עובדים לא-מקצועיים י קרי, בתי-ספר - ולא מדובר על

קליטת עובדים מקצועיים. לדוגמא, עולת חדש שמגיע מבריה"מ לא צריך הכשרה

מקצועית. אנחנו רוצים לקלוט אותו, ונשאלת השאלה מדוע הוא לא ייקלט

באותם התנאים שנקלט עובד חדש מקצועי בתעשיה, בחקלאות או בכל ענף אחר.

אנחנו מדברים עם משרד האוצר על נושא אחד בלבד, והוא הכשרת עובדים,

הפיכתם לעובדים מקצועיים. לא מדובר עם משרד האוצר בשום מקרה על עידוד

קליטת עובדים מקצועיים לענף, מדובר על הכשרת עובדים לא-מקצועיים, להפוך

רופא לפועל בנין מקצועי. לא מדובר לקבל חזרה עובד שנפלט מענף הבניה,

עובד שהיה עובד מקצועי ועבד שנים רבות. אנחנו יודעים על רבים שנפלטו



מענף הבניה. אלא מדובר על נושא אחד ספציפי. כך שמה שהעלה מר גביש בנושא

של ההסכמים, כביכול, בינינו לבין משרד האוצר, זה לא כך. אין הסכם, ואני

לא רואה מתי יהיה הסכם. אם יהיה הסכם, זה ידבר אך ורק על הכשרת עובדים,.

על בתי-ספר, ולא מדובר על קליטת עובדים.

לגבי יתר הדברים שהועלו כאן על-ידי נציב מס הכנסה. קודם כל, בנושא

התהייבויות הרכישה. אני לא יודע מאין נלקח הנושא הזה, שיש כביכול

התחייבויות רכישה לחברות הבניה. היום משרד הבינוי והשיכון מבטל את

התחייבויות הרכישה באיזור המרכז, והוא אומר שהוא יתן חלק בהתחייבות

רכישה רק באיזורים המרוחקים, אף ששם זה לא עידוד, כי שם אי-אפשר למכור

את הדירות. היכן שאפשר למכור דירות לא צריך התחייבות רכישה. כך שאין

. לנושא הזה שום קשר לנושא של קליטת עובדים. הממשלה מעוניינת בדירות

לעולים חדשים ולזוגות צעירים. באיזורי הפיתוח, היא יודעת שאי-אפשר

למכור, אין ציבור שיקנה, ולכן. היא מוכנה להבטיח לחברות הבניה שלא יבנו

חינם. דרך אגב, המחיר של התחייבות רכישה אף פעם לא מגיע למחירי השוק.

אם הקבלן לא מצליח, הממשלה תקנה. אבל מה קשורה התחייבות הרכישה לצורך

בקליטת עולים חדשים ולקליטת חיילים משוחררים לתוך ענף שיכול לקלוט

עובדים? אתם רוצים לעודד, תעודדו, אתם לא רוצים לעודד, תגידו שאתם לא

רוצים לעודד שיקלטו עובדים, אבל זה לא קשור.

בנושא הורדת מכסים. כשמורידים מכסים, זה לא עוזר לחברת הבניה. אתם הרי

רוצים שנעביר את זה לציבור הלקוחות, כדי שהדירות תהיינה יותר זולות.

לכן מורידים מכסים. לא מורידים מכסים כדי שנקלוט עובדים. אין קשר בין

הורדת מכסים שעשיתם על-מנת להוזיל את הבניה, לבין קליטת עובדים חדשים.

שוב, זה נושא שאינו קשור זה לזה.

כנ"ל לגבי בניה להשכרה. היו רבים, כולל חברי כנסת, שחשבו שמדינת ישראל

צריכה לשנות שיטה על-מנת להקל על אנשים שאין להם האפשרות לרכוש דירה,

כדי שהם יוכלו לשכור דירה. אני לא מבין איך זה קשור לצורך בקליטת עולים

חדשים וחיילים משוחררים ולהעסקתם. האם זה יאפשר לקלוט יותר עובדים

במחיר יותר טובל צר לי, זאת אני לא מבין.

נאמר כאן לגבי התאילנדים. אם רוצים לקלוט עובדים ישראלים, בואו נדבר על

עובדים ישראלים, וזה לא קשור לתאילנדים. דרך אגב, נתנו 8,000 אישורים,

וכל מה שהביאו עד עכשיו זה אולי 3,000. אני מניח שנציב מס הכנסה מודע

לכך מי הם העובדים היום בענף הבניה. זה לא הציבור עליו מדברת הצעת החוק

של ח"כ גל, זה ציבור אחר לחלוטין. אני רוצה לקלוט עובדים ישראלים,

עולים חדשים, חיילים משוחררים, ואלה לא תאילנדים.

לכן הייתי מבקש לא להשתמש במלים של ביזבוז כספי מדינה. לקלוט עובדים

לענף הבניה, שסוף כל סוף מצליח להתאושש, ויכול להציע מקומות עבודה

לישראלים ילידי הארץ ולעולים חדשים, זה לא כל כך בזבוז כספי מדינה.

צ. עמית! בעקרון אני רוצה לברך על הצעת החוק ועל

השינוי. אני באמת מודה לח"כ גל שהכיר בכך,

שפעילות יצרנית רחבה יותר ומתרחבת על פני כל המגזר העסקי. לא אאריך

בדברים, הגשתי תזכיר שמפרט את התרומה לתעסוקה ולמשק של המגזר העסקי,

דבר שבאמת מחזק את המגמה הזאת.



היו"ר ש. ארבלי-אמוזלינוף מה אתם כוללים במיגזר העסקי?

צ. עמית; אנחנו כוללים כל פעילות עסקית שמישהו מוכו

לשלם עבורה, ואין הבדל אם המוצר שמייצרים

עשוי ממתכת ומקרמיקה, או שלמשל הוא תוכנה שהיא יציר אדם או המצאה, או

תוכנית כלכלית או הצעת חוק. גם זוהי יצירה. אנחנו חושבים שכל פעילות

כזו ראויה ליחס שווה, ואני שמח שהדבר בא לכלל ביטוי.

לגבי פירמה שיש בה לפחות 5 עובדים, אני מבין שזוהי מיגבלה טכנית של

חישוב המס. היא נכונה לכל סוגי הפעילות העסקית, גם אם ייצרו מוצר פיזי

בפירמה של 4 עובדים, ואני מקבל את זה.

ההערה הטכנית היחידה שלי, היא שבדברי ההסבר לחוק, שלא כו בחוק, מדובר

שהתמריץ לא יינתן לבניה ולא יינתן לקליטת עובדים במגזר השירותים. אני

מבין שהכוונה היא לשירותים הציבורים. בחוק מופיע שירותים ציבוריים,

ואני מעיר זאת רק כטעות סופר, ולא יותר מכך.
ג'. קרמר
גם אני רציתי לברך את ח''כ גדליה גל, אבל גם

את משרד האוצר ואת נציבות מס הכנסה, שביחד

נרתמו להגיש הצעת חוק, שמבחינת המגזר העסקי מהווה מהפיכה. זה ממש חזון

אחרית הימים לעומת מה שהכרנו עד עתה.

אני חושב. שפה גם ח"כ גל וגם נציבות מס הכנסה באוצר צעדו על-פי רוח

החלטת ועדת הכלכלה של הכנסת מלפני כמה חודשים, כשהיא דנה בנושא העסקים

הקטנים. בעקבות דיון ארוך וממושך גיבשה הוועדה מערכת של מסקנות, ובעצם

הצעת החוק הזו מוציאה אל הפועל אותן מסקנות שבזמנן הגיעה אליהן ועדת

הכלכלה של הכנסת בעקבות דיון ארוך, שבו היא בעצם אמרה שלגבי כל העסקים

הקטנים לא צריך להתייחס לפי מאפיינים ולפי סוגים ולפי ענפים, אלא שכל

עסק קטן שיכול לתרום לצמיחה, צריך לברך עליו.

רציתי לבקש להקפיד גם להבא, שבכל נושא שבו ישנה חקיקה או יוזמת חקיקה,

יפעלו לפי העקרון החדש שנקבע עתה. כל פעילות עסקית היא פעילות מבורכת,

והיא פעילות- יצרנית. צריך לעודד את הפעילות העסקית לטובת הצמיחה ולטובת

המשק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו לא באים כאן לקבוע עקרונות לגבי דברים

נוספים.

ג'. קרמר; החוק הזה הוא יישום של העקרון שקבעה ועדת

הכלכלה בזמנה.

אני רק רוצה להעיר שבזמננו התרענו, פנינו גם למשרד האוצר וגם לנציבות

מס הכנסה, ואמרנו שההסדר הראשון שהצעת החוק של ח"כ גל באה לתקן, ההסדר

שנתן תמריצים רק לתעשיה מעל 20 עובדים, היה לעניות דעתנו בלתי חוקי,

הכללים האלה לא היו מעוגנים בחוק התקציב כפי שהיה צריך להיות, ואנחנו

שמחים על המהלך הזה ומברכים עליו.

י. חזקיה; גם אנחנו חושבים שחקיקת התיקון הזה צריכה

להיעשות מהר. יש לברך על הצעת התיקון, כי



קיימת אי-ודאות במערכות. כפי שידוע, התחיל מהלך על-פי החלטת ממשלה כדי

לעודד, היתה התחייבות ויצאו לציבור, וכרגע יש מעין הקפאה בקטע הזה. לכן

צריך להבהיר את הנקודה הזאת, ולדחוף את התיקון הזה, כך שהמערכות תדענה

מה קורה.

הצעת התיקון מדברת על תחילה מה-1 ביולי, כאשר על-פי ההנחיות לביצוע

שהוצאו גם על-ידי תמ"ס וגם על-ידי מס הכנסה מדובר על הסדר שהתחיל ב-1

באפריל. כלומר, אפריל-מאי-יוני היה רבעון ראשון מול תקופה קודמת, ולכן

צריך לעשות אחת משתיים- לתקן את החוק הזה כך שיתאים לתקופה ההיא, או

שבתקופה ההיא יפעלו על-פי המקובל, על-פי ההתחייבות. אי-אפשר להשאיר את

זה תלוי באוויר.
כמה הערות נוטפות שניתנות לפתרון בהמשך
(1) לנושא של שיטת קליטת כוח האדם. קיימים מעסיקים במפעלים שונים,

שכחלק מההסדרים נוהגים לקבל עובדים לתקופה מוגבלת באמצעות חברות

כוח-אדם למשך חודש עד 3 חודשים, ואחרי כן רואים אם העובד עונה על

הצרכים או לא, והוא נקלט בעבודה אם הוא עונה על הצרכים. בקטע הזה

שיש התייחסות לנותן שירותים עצמאי, אני מקווה שזה לא יחול עליו,

וזה יצצא את פתרונו בהמשך בהוראות הביצוע של נציבות מס הכנסה.

(2) נושא של רציפות העסקה. קיימת אי-בהירות, או למעשה אפילו סתירה, בין

סעיף 2 לתיקון לבין סעיף 3 לגבי הנושא של 20 יום. בסעיף 2 נקבע כי

מעסיק יהיה זכאי לתשלום אם העובד הועסק אצלו במשך 6 חודשים לפחות,

כשהעובד מועסק לפחות 20 יום בחודש; בסעיף 3 קובעים כי התמריץ ישולם

לעובד אשר הועסק במשך כל אותו חודש. לכן אנחנו מציעים שלגבי

הרציפות הנושא הזה יהיה עקבי, כמו בסעיף 2, לפחות 20 יום.

(3) בנושא של תיקרת תמריץ קיים פער בין מה שמוצע פה, גובה תמריץ עד 800

שקל, לעומת מה שהוצע לציבור במסגרת החלטת הממשלה, כשדובר על תיקרת

תמריץ של 1,000. ש"ח. פה יש פער, ואנחנו חושבים שצריך להביא את זה

לתיקרת תמריץ כפי שהיה, של 1,000 ש"ח.

(4) לגבי תקופת התמריץ. פה יש הגבלה עד ה-31 במרץ 1993. אם קלטת בחודש

האחרון, יוני 1992, וכשאתה אתה סופר בעקבות ההגדלה מ-9 ל-10

חודשים, אתה מגיע לאפריל 1993. אני מבין שיש פה בעיה, ולכן מי

שקולט בחודש האחרון למעשה זה יהיה לגביו רק 9 חודשים.

(5) לגבי הגדרה של עובד נוסף, אני מבקש שתהיה הבהרה בקטע שמתייחס

למנהל, מהו מנהל. יש הגדרה לגבי בעלי שליטה וכד', ושם גם מתייחסים

לנושא המנהל.

(6) נושא ההצמדה. אנחנו מציעים שזה יהיה 3 חודשים ולא 6 חודשים, כי יש

פה קושי מסויים. אם מעסיק קלט עובד, ובחודש הרביעי תעובד הזה

התפטר, אני למעשה - על-פי מה שכתוב היום - אצטרך להחזיר את הכסף עם

ריבית. הנושא של ההצמדה חשוב, אבל צריך שיותאם לבדיקת הרישומים,

לפחות. אם אני מדווח על 3 חודשים, אם עזב מישהו בתוך 3 חודשים, אני



אקח מישהו אחר. בתקופה שמעבר לזה, מאחר שההתייחסות היא ל-3 חודשים,

אני מבקש להתאים את זה.

(7) נושא ההכשרה המקצועית. אני מציע שהנושא ייבדק כנושא של הכשרה

פנים-מפעלית. בחוק כתוב שזה לגבי הכשרה מקצועית בצורה גורפת, ואני

מציע שלאחר שתיעשה בדיקה זה יהיה למעט הכשרה פנים-מפעלית, כי חלק

מהנושא של הכשרה פנים-מפעלית ניתן גם בגין חונך וכל מיני חומרים,

מתקנים וכדי שנכללים בעסק הזה.

עד כאן. לא הייתי מציע לעכב את החוק בגלל התיקונים האלה. אני מעיר את

הדברים כהערות רקע.
ש. מעוז
נאמר שחייבים לקחת עובדים מיומנים, כדי

לעמוד במטרה שהאוצר העמיד בפניהם, והיא -

תמורת זה הם קיבלו מענק מממשלת ישראל. מקבלים

מענק אם מסיימים את הבנין תוך תקופה מסויימת. לכן הם לקחו עובדים

מיומנים, ועבורם בעצם הם מקבלים תמריץ זרוז. הם לא יכולים לתפוס את

החבל בשתי קצותיו. אנחנו נותנים תמריץ להעסקת עובדים מיומנים.

לכן כשדיברנו אתכם בנושא הזה, באנו לדון אתכם ולתת לכם תמריץ להכשרת

עובדים. כלומר, אתה לא יכול לשאול למה אתה לא מקבל תמריץ עבור עובדים

מיומנים, כי עבור עובדים מיומנים בעצם יש לך תמריץ חצי סמוי באמצעות

התמריץ שאתה מסיים את הדירה בזמן מסויים.

בנוסף למה שציין נציב מס הכנסה, בלחץ של הממשלה המינהל הפחית את מחירי

הקרקע, וכל הדברים האלה נעשו בנוסף להבטחת ריצפת מחיר, כאשר להבטחת

ריצפת מחיר יש משמעות. אתה אומר שזה יהיה אם לא תגיעו למחירי שוק. זאת

אומרת שבשוק תשיגו מחיר טוב יותר, וזה אומר שגם כאן הרווחתם. אם

הרווחתם, שלמו לעובדים שלכם. הרי הבטחת הריצפה באה למנוע מכם אי-אילו

חששות.

כאשר מדברים על הסכום של 800 ו-1,000 ש"ח, עליהם דיבר נציג התעשיינים,

צריכים לזכור שבניגוד להצעה הראשונה, פה יש הרחבה.

ג. גל; לאחר שקיימתי דיון עם אנשי האוצר העליתי את

הנושא של 800 ו-1,000 שי'ח, כי נכון שבהצעת

החוק שהעברנו היה כתוב 800 ש"ח, בהוראה שלכם לגבי התעשיה היה מדובר

ב-1,000 ש"ח. העליתי זאת גם משום שמאז שאנחנו גמרנו את החקיקה כאן עברה

חצי שנה עד שהבאנו את זה לקריאה שניה ושלישית. גם אז התכוונו שהסכום של

800 יהיה צמוד. הסיכום שלי לקראת הכנת החוק היה שזה יהיה אחד הנושאים

שייבדק במהלך החקיקה, ובכל אופן אני מציע שאחרי הקריאה הראשונה תשקלו

שוב לאיזה גובה אפשר להגיע כדי לענות על השאלות שהתעוררו.

הבנות אני נוהג לכבד. אמרתי לאנשי האוצר שאתמוך בחקיקה בלי הבניה. אני

מציע לכם שבמשלחת מתאימה תיפגשו עם שר האוצר, אם אתם רוצים לתקן, כדי

שהתיקון יבוא מהאוצר. אני יכול לדבר רק בשמי, אבל אני לא מאמין שהוועדה

תכפה על האוצר את התיקון הזה בקשר לבניה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עקרונית אני בהחלט תומכת בהצעת הרווק, כי גם

ההלטת הממשלה - שיישמה אותה רק לתעשיה החל

מאפריל - לדעתי היתה בה אפליה לגבי סקטורים אחרים במשק. היא גם לא

עודדה את הסקטורים האחרים, כדי שיוכלו לקלוט עובדים, אם זה עולים חדשים

ואם זה חיילים משוחררים. פה אנחנו לא עושים הבחנה בין אלה לבין אלה,

אלא מדברים על כולם.

דבר אחד אני רוצה שיהיה ברור כאן, והוא שמדובר על עובדים ישראלים, וזה

צריך לכתוב בחוק.
ג. גל
זו הכוונה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם כתוב, כתוב. אם לא כתוב, חייבים לכתוב

זאת. אנחנו מתכוונים לעובדים ישראלים.
צ. ענבר; בחוק המקורי כתוב
אזרח ישראל או תושב

ישראל.
א. פורז
האם אין לנו חובה כלפי תושבי ישראל?
מ. גביש
חובה לתת סיבסוד למעביד שיעסיק אותם?
א. פורז
כל עוד אנחנו שולטים בשטח ורוצים שקט, צריך

לעודד את התעסוקה גם שם. האם אתה מעוניין

שמעסיק שמעסיק היום עובדי שטחים יפטר אותם,' ויקח עובדים אחרים?
ג. גל
הוא לא יכול. הוא מקבל רק על תוספת

העובדים.
מ. גביש
. החוק מדבר על אלה שלוקחים עובדים מעבר למה

שהוא העסיק אתמול.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הסוגיה הזאת, אם תעלה אותה, נברר אותה, ואז

הוועדה תחליט.

נניח שמדובר על מקרה שמעסיק פיטר, כפי שכתבתם, תוך כך וכך זמן, או

שהעובדים שהוא העסיק עבדו אצלו כך וכך זמן - נניח לפני חודש הוא פיטר

עובדים, והוא רוצה להיכנס לתהליך הזה, והוא מקבל עובדים חדשים. עלי זה

לא מקובל. כלומר, מעסיק שפיטר עובדים בתקופה כזאת וכזאת, והוא מקבל

עובדים חזרה, עליו לקבל קודם את העובדים המפוטרים. כך היה נהוג במשך כל

השנים.
מ. גביש
החוק בעצם הולך לקראת כך.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עליו לקבל את המפוטרים קודם, את אלה שנזרקו

החוצה. השאלה היא אם יש עליהם תמריץ או

שאין. אנחנו לא צריכים לעודד פיטורים כדי שאחר כך ילך ויקבל עובדים

אחרים. יש עובדים ותיקים שנתנו את כל חייהם למקום העבודה. הם ייזרקו



החוצה, כי המעביד יקבל תמריץ כאשר הוא יקבל עובד חדש. זה אני רוצה

שיהיה מובטח בחוק.

לגבי תקופת ההכשרה, ואני מדברת על הכשרה פנים-מפעלית. היו אצלי נציגים

של התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה דווקא בנושא הזה של ההכשרה

הפנים-מפעלית. עד היום הם קופחו באופן משווע. לא ניתכה להם אגורה אחת

על הכשרה פנים-מפעלית שעשו, וזאת בגלל בעיות ביורוקרטיות. אתמול איש

האוצר לא יכול היה להשתתף בישיבה, אבל אני רוצה לקוות שהאוצר לא ישים

מכשולים ביורוקרטיים. אני מקווה שההסדר הזה יתמצא. אתמול היה מנכ"ל

משרד העבודה והרווחה, והיו אנשי הכשרה שמופקדים במשרד העבודה והרווחה,

ואני מקווה שיחד עם אנשי האוצר תימצא הדרך לכך.

הכשרה פנים-מפעלית בסה"כ אורכת 4 חודשים. לאחר סיום ארבעת החודשים האיש

הזה ייקלט. האם הוא יכול להשתלב בתוכנית הזאת, או שאינו יכול להשתלב?

למה שהוא יקופח? אם לא, למה שהוא ילך דרך ההכשרה הפנים-מפעלית? יוכל

ללכת ישירות דרך התוכנית הזאת. זה עדיף לו. מאחר שבכל-זאת אנחנו רוצים

לעודד את נושא ההכשרה הפנים-מפעלית, וזה בא על-חשבון תקציב משרד העבודה

והרווחה ולא ישירות מקופת האוצר כתוספת, אני מציעה שעם גמר ההכשרה

הפנים-מפעלית הוא יוכל אכן להשתלב בתוכנית הזאת, מבלי שתיגרע זכותו.

אני רוצה שיהיה ברור לחלוטין שאני נגד תשלום כפול. אם מעסיק מקבל הטבה

כלשהי עבור פעולה זו או אחרת שנתמכת על-ידי משרד אחר, הוא לא יכול לקבל

וליהנות פעמיים, גם משם וגם במסגרת התוכנית הזאת. בוודאי זה לא יכול

להיות כך, ואיש לא מתכוון לכך. בכל אופן אנחנו לא נתמוך בכפל תשלום

בנושא הזה.

הצעת החוק של גדליה שנתקבלה תיכנס לתוקף נדמה לי ב-1 בחודש יולי.

הממשלה על-פי החלטתה התחילה ליישם החל מה-1 באפריל לגבי התעשיה על מי

שיש לו 20 מקומות עבודה ויותר. נוצר כאן מצב של חוסר ודאות.
מ. גביש
לא ביצענו לגבי התעשיה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם החוק של גדליה צריך להיכנס לתוקף, נוצר

מצב בלתי נסבל מבחינה זאת.

אנחנו צריכים להוציא הודעה, אולי התאחדות התעשיינים תוציא הודעה מוסמכת

מטעמה, או המגזר העסקי - לגבי אותם ארבעת הענפים שמוזכרים בחוק של ח"כ

גל - שאלה יתחילו ליהנות מהחוק שח"כ גל הציע והתקבל בכנסת, וזאת עד

שהחוק הזה יתקבל. נשאלת השאלה איך אפשר לתת להם להמתין מספר ימים. אם

ועדת הכנסת שיחררה מחובת הנחה את הצעת החוק של ח"כ גל, מצדי היא תונח

היום, תבוא מחר לקריאה ראשונה, וביום שני אפשר לדון בה.

ג. גל; זה תלוי בשאלה מתי תוצא החוברת הכחולה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; צריך לדאוג לזרוז. היא תהיה משוחררת מחובת

הנחה, ולכן אם היא תונח ביום שני, אפשר

להביאה לקריאה ראשונה באותו היום.
מ. גביש
סעיף התחילה של התיקון צריך להיות ה-1

ביולי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הוא יכול להיות רטרואקטיבית, כדי שלא יווצר

חלל.

לגבי נושא הבנין. מה שנתתם בענין היבוא, נתתם. נתתם הקלות לקבלנים כדי

שיתחילו לבנות, נתתם. זה היה צריך להביא להוזלת מחירי הדירות, זו היתה

המגמה שלכם, ומכאן באה התחייבות הרכישה. אני לא יודעת אם יש היום דירות

שבונים קבלנים במרכז הארץ והן לא נמכרות. במרכז הארץ אין בעיה, שם תהיה

רכישה. הבעיה היתה לגבי הפריפריה, לגבי איזורי פיתוח הגליל, הנגב

ומקומות אחרים.

אנחנו רוצים לעודד ישראלים להיכנס לענף הבניה, ויש מאבק קשה מאוד עם

הקבלנים. הם לא כל כך רוצים, לקבל ישראלים לעבודה, לא עולים חדשים, לא

חיילים משוחררים. הוויכוח שלנו אתם נמשך כבר זמן רב מאוד. הם מעדיפים

זרים, מעדיפים פועלים מהשטחים - ואני חושבת שכל הפועלים מהשטחים

שהפסיקו לעבוד לפני מלחמת המפרץ כבר חזרו לענף הבניה, ולכן ענף הבניה

נמצא היום בהיקף עבודה מלא ובתפוקה גדולה - אבל הישראלים בחוץ, הם מחוץ

לענף הבניה.
א. פורז
האם את מאמינה שיש באמת ישראלי שרוצה ללכת

לעבוד ואין לו עבודה? היתה כתבת טלויזיה,

הראו מפעל לבלוקים שעמד שם מיותם, אף אחד לא רצה לעבוד שם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם לא יהיו, לא -יהיו.

לגבי הכשרה מקצועית, אם יש קבלן שנהנה

מתנאים של הכשרה מקצועית מאוצר המדינה, בוודאי לגבי אותה התקופה אין לו

שום זכות. אם הוא התחייב להעסיק את העובד לאחר תקופת ההכשרה במסגרת

אותו ההסכם, גם אז בתקופה הזו לא תהיה לו שום זכות. על-פי ההסכם החתום

הקיים עם האוצר ועל-פי כל אותה תקופה, לא יהיה זכאי הקבלן לקבל שום דבר

נוסף. אבל יש קבלנים שלא הלכו במסגרת הכשרה מקצועית, אלא קלטו אצלם

עובדים. למה הם צריכים להיות מקופחים? משום שקבלן אחר נהנה מהכשרה

מקצועית? . -

לכן אני מציעה לעשות את ההבחנה. אותם הקבלנים שנהנים מהכשרה מקצועית

על-פי הסכם שנעשה עם הממשלה - אם זה עם משרד העבודה או אם זה עם האוצר,

והתחייב לתקופה מסויימת שאחר כך יעסיק אותם העובדים אחרי ההכשרה

המקצועית - לאותה התקופה ולגבי אותו הסכם, הוא לא יהנה משום דבר. אבל

אם יהיו קבלנים אשר מקבלים עובדים ויקבלו עובדים, אולי זה יהווה תמריץ

עבורם לקבל עובדים ישראלים מבלי שעברו מסלול של הכשרה מקצועית, אני

מציעה שהדבר הזה יחול עליהם. זה צודק, זה הוגן, וזה מעודד ישראלים. זה

גם בא להשתלב עם אותו החוק שהתקבל בכנסת, ושמטרתו לעודד חיילים

משוחררים. זה ניתן לעובד עצמו, ולא למעסיק. פה, אם יש רצונות של שני

הצדדים, אני בטוחה שזה יתן את התוצאה המאוד רצויה למשק, וגם לזה שאנחנו

רוצים שלענף הזה פעם אחת יהיה גם אחוז קצת יותר גבוה של יהודים, והוא

לא ישען תמיד על עבודה ערבית מהשטחים בלבד, אף שאני לא באה להגיד חלילה

וחס שלא צריך לתת תעסוקה לעובדים הערביים מהשטחים, ובלבד שיהיו עובדים



מאורגנים ובאמצעות שרות התעסוקה. אני חושבת שצריך להיות גם התנאי הזה,

עבודה מאורגנת באמצעות שרות התעסוקה,

מ. גביש; היום יש חוק שמתיר גם לשכות עבודה אחרות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצה שזה יבוא באמצעות לשכת העבודה שלה

הממשלה, של שרות התעסוקה.

א. פורז; את רוצה, אבל החוק קבע אחרת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני עוד לא רואה את לשכות העבודה הפרטיות

נפתחות לשרת את הציבור חינם אין כסף.
צ. ענבר
כתוב: "אשר התקבל לעבודה כדין".

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בסדר, התקבל לעבודה כדין.

בשלב זה אלה ההצעות שלי.

לגבי התקופה, אם כבר הלכתם לתמריץ מסויים, תשאירו את זה עד שנה, 10

חודשים. לוקח זמן עד שמתארגנים, עד שקולטים. אני לא אומרת שעכשיו צריך

להכניס את זה, אולי אחרי הקריאה הראשונה, אבל אני מבקשת שתשקלו את

ההצעה ותראו. אני לא מציעה להכניס עכשיו את השינויים, אלא שהחוק יעבור

את הקריאה הראשונה ולאחר מכן נוכל לשקול זאת.
ג. גל
לשיטתך, בענין הבניה. אם הייתי הולך לפי

השיטה שלך, 'אי-אפשר לתת שני מסלולים.

אי-אפשר לומר לקבלנים שהם יכולים לקבל את המסלול הזה או את המסלול

הזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הכשרה מקצועית נמשכת 4 חודשים, ובזה זה

נגמר.

ג. גל; הוא יגמור את ארבעת החודשים, ואחר כך הוא

יתחיל בתוכנית השניה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כך הוא לא ילך למסלול של הכשרה מקצועית. הוא

יעדיף ללכת לתוכנית הזאת.

ג. גל; הוא לא יכול.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה שכן יתנו לו את האפשרות.

ג. גל; אנחנו בהצעה המקורית אמרנו שנוסיף את הבניה,

ואמרנו שלא נקרא לזה - בכל המגזרים - הכשרה

מקצועית. אמרנו שלא מעניין אותנו מה המעסיק יעשה עם העובד. אנחנו ניתן

שליש מהשכר, וחלק יהיה הכשרה מקצועית.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תך לו לבחור את המסלול.



ג. גל; אם הוא יבחר מסלול נוסף, לפי החוק הזה הוא

יכול מחר לקחת ל-4 חודשים הכשרה מקצועית,

ובעוד חצי שנה לקחת אותו כעובד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא, אני אומרת שהוא ישלים עד 10 חודשים.

אם הוא לא קיבל עובד להכשרה מקצועית אלא

קיבל אותו כעובד, זה צריך לחול עליו. לא צריך לשלול ממנו את הזכות

הזו.

אני מציעה שתשקלו את ההצעות שהצעתי, ואחרי הקריאה הראשונה, כאשר נדון,

נוכל לסכם. אני מציעה להגיש את ההצעה כפי שהיא, ואחרי הקריאה הראשונה

נדון שוב. אשמח אם תלכו לקראת ההצעות שהצעתי, כי זה הוגן וצודק, ובכך

גם נמנע עיוותים וגם נעודד שיקלטו חיילים משוחררים ועולים חדשים.
א. פורז
אני רוצה לומר את דעתי. עם כל הידידות

וההערכה העמוקה לח"כ גדליה גל, אני לא מאמין

בפטנט הזה של עידוד העסקה על-ידי תמריצים של המדינה. לדעתי זה עיוות של

הקצאת מקורות במשק. לדעתי זה זיגזגים שעושים שם, אלה דברים פשוט לא

יאומנו. אם הממשלה היתה מחליטה לקדם עבודות תשתית, לתת הזמנות לדברים

חיוניים, היתה נניח מחליטה להגדיל את ההצטיידות של צה"ל לקראת העתיד

ולהקים מחסני חרום, היתה מחליטה להגדיל כל מיני דברים והיתה מזרימה

למשק עבודות אמיתיות, ניחא. אבל השיטה הזאת של סיבסוד עובדים היא בעיני

עיוות של שיטה כלכלית נכונה, ולדעתי זה לא יעבוד. בסופו של דבר זה יפעל

רע.

בכל מקרה, התיקון עדיף על המצב של החוק כפי שהוא היום שהוא גורם

לעיוותים עוד יותר חמורים, וגם גורם לדבר אבסורדי, שאדם יכול לקזז

מתשלומי המס, ואחר כך לך תחפש אם הוא קיזז כספים שלא כדין. לפרוטוקול

אני אומר שאני תומך בחוק לקריאה ראשונה, כי הוא הולך לתקן חוק יותר

גרוע.

מ. גביש; חלק גדול מהדברים שנאמרו על-ידי היו"ר,

מקובל עלינו שצריך לבחון אותם. אנחנו בהחלט

מסכימים לעשות זאת בחסות הוועדה, ולקיים דיונים בין הקריאות, גם אתכם

וגם עם הסקטורים הנוכחים כאן. זאת ידי לבדוק את עצמנו, בתנאי, או בהבנה

שזה לא יעכב את ההליכים. חשוב לנו שהחקיקה תעבור במהירות, בעיקר מהסיבה

שנאמרה כאן, כי אחרת באמת יהיה מצב רע מבחינת ניכויי מס הכנסה.

רשמתי את כל ההערות, שחלקן מקובל כבר מראש. אם מקובל על היו"ר, נתחיל

בדיונים ביום ראשון או שני, כך שכבר בין הקריאות יהיו דברים, וגם נבוא

אל הוועדה עם ההצעות האלה.

יש כאן עוד מספר תיקונים לא משמעותיים, שהיועץ המשפטי של הוועדה יוכל

לשבת עליהם, והבקשה היא שזה יעבור בהליך המקוצר ביותר האפשרי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; את הנייר צריך להדפיס בכחול. אם הוא יגיע רק

ביום שני, זה משוחרר מחובת הנחה על שולחן



הכנסת, וביום שני נוכל להביא זאת לקריאה ראשונה, כך שביום שלישי נוכל

לכלול זאת על סדר יומה של הוועדה.

צ. ענבר! מכאן זה עובר למזכיר, מהמזכיר למשרד

המשפטים, ממשרד המשפטים למדפיס.
ג. גל
אם אתם רוצים שזה יעבור מהר, טפלו בזה.

אנחנו לא נעכב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מצדנו לא יהיה עיכוב. אכלול את זה בסדר

היום בשבוע הבא. התחולה יכולה להיות מה-1

ביולי.

מ. גביש; לגבי הכשרה מקצועית, אין מניעה. מי שעבר

הכשרה מקצועית, אם הוא מעבר למיכסת העובדים

שאותו מעביד העסיק עד יוני, הוא מקבל את התמריץ. אין כאן בעיה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצה להבהיר עוד יותר. אמרתי שלגבי

הבנין יש הסכם אתם לעניין הכשרה מקצועית, מה

שהוא מקבל לתקופה של -4 חודשים, והוא מתחייב נניח להעסיק עוד ל-3

חודשים. בתקופה הזו של 7 חודשים הוא לא יהיה זכאי לשום דבר, אבל אם הוא

ימשיך להעסיק את העובד עד 10 חודשים, מגיע לו על שלושת החודשים

הנוספים.

מ. גביש; לעובדים שהם מעבר למה שהיו קודם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בוודאי, הכל מעבר.

מ. גביש; אין בעיה.

צ. ענבר; 'גם בתוך התקופה הוא יקבל. הוא משלם לו עבור

הכשרה מקצועית או סיוע.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מדברת על התקופה שלאחר תום ההכשרה

המקצועית.

מ. גביש; אם הוא מקבל מעל מספר העובדים שהיו לפני

החוק, הוא יקבל. החוק לא מונע זאת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לגבי תעשיה ומלאכה. לגבי תעשיה, גם כאן זה

לגבי מי שקיבל הכשרה פנים-מפעלית במשך 4

חודשים ולאחר מכן המעסיק משאיר את העובד אצלו לעבודה. על 4 חודשים הוא

מקבל ממשרד העבודה והרווחה, לגבי ההמשך הוא צריך לקבל.

מ. גביש; באותם ענפים שהחוק יחול עליהם, אם העובדים

האלה יתקבלו אחרי ה-30 ביוני, לא עובדים

שכבר היו לו לפני החוק, הם יקבלו בדיוק כמו כל עובד אחר אחרי תקופת



ההכשרה. בתקופת ההכשרה יקזזו תמריץ אחד מהשני, ואחרי כן יקבלו מה שמגיע

לכל עובד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כך לגבי המלאכה, וכך לגבי התעשיה, וכך לגבי

כל סקטור אחר.

אני מציעה שנוסיף כאן סעיף תחולה: תחילתו של חוק זה יהיה מה-1 ביולי.

אני רוצה לסכם. לגבי כל ההערות שהשמענו, אנחנו מבקשים מהאוצר לבדוק את

הנושאים הללו בשיתוף עם כל הגורמים, ולהביא לנו את התשובות לישיבה

הבאה, אפילו בשינוי נוסח של סעיפים כאלה ואחרים אם יש.

את התחולה נעשה מה-1 ביולי, כדי למנוע יצירת מצבים שונים שיגרמו

לאנדרלמוסיה.

אני רוצה להעמיד או3 ההצעה להצבעה. אנחנו מעבירים את ההצעה כמות שהיא,

עם התיקונים המשפטיים שהיועץ המשפטי יעשה אותם יחד עם היועץ המשפטי של

משרד האוצר ומשרד המשפטים.

אני מעמידה להצבעה הצעת החוק לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגדי אין.

אושרה הצעת החוק לעידוד המיגזר היצרני (קליטת עובדים) (הלראת שעה)

(תיקון). התשנ"א-1991היא מועברת להנחה על שולחן הכנסת לקריאה

ראשונה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;13

קוד המקור של הנתונים