ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/06/1991

סיכום מבצע בטיחות בדרכים. "חתימה לחיים"

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'281

מישיבת ועדת הבלכלה

שהתקיימה ביום בי, י"ב בתמוז התשנ"א, 24.6.1991, בשעה 11:15

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ע. זיסמן

מוזמנים; י. אבן, מנכ"ל משרד התחבורה

ר. בן-חור, ראש מינהל אגף רישוי, משרד התחבורה

ע. שנלר, ראש חמינהל לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה

ש. בן-משה, תא"ל, קצין משטרה צבאית ראשי, צה"ל

י. גבריאל, סא"ל, ראש ענף בטיחות בדרכים, צה"ל

ג. נגל, ניצב, ראש אגף תכנון (אג"ת), משטרת ישראל

א. עמית, תנ"צ, ע/ראש אג"ם, משטרת ישראל

ד. טביב, נצ"מ, ראש מחלקת תנועה, משטרת ישראל

ר. פרבר, נצ"מ, משטרת ישראל

ח. הראל, עו"ד, יועצת משפטית, משטרת ישראל

ד. מסורי, מנכ"ל המועצה הלאומית למניעת תאוות דרכים

י. פרכנר, ראש מחלקת מתנדבים במשמר האזרחי

ר. עמרם, אגף המפקח על התעבורה, משרד התחבורה

ר. שלדון, אגף המפקח על התעבורה, משרד התחבורה

ע. כאהן, מנהל אגף הבטחון, משרד החינוך והתרבות

ר. רותם, מפקחת ארצית על זהירות בדרכים, משרד החינוך

התרובת

ר. נאמן, משרד החינוך והתרבות

ד. אוזן, מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה

ב. מאיר, המינהל לבטיחות בדרכים

ש. אורן, דוברת המינהל לבטיחות דרכים

י. הלחמי, במאי ומפיק בכיר, הטלויזיה החינוכית

ב. רובין, עו"ד, משרד המשפטים

א. גרשוב, יו"ר איגוד קציני הבטיחות בתעבורה

ע. שכטר, חברת הנהלת איגוד קציני הבטיחות בתעבורה

ד. שרון, לשכת הפירטום הממשלתית

מזכירת הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

סיכום מבצע בטיחות בדרכים. "חתימה לחיים"



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

אני רוצה קודם כל לברך את יוזם והוגה הרעיוו

של מבצע "חתימה לחיים", זה אשר הכין את תוכנית הפעולה יחד עם הנהלת

משרד התחבורה, את מנכ"ל משרד התחבורה שהקדיש לנושא הזה הרבה מאוד זמן,

דיונים רבים שהתקיימו וארכו כ-6 חודשים לפני המבצע.

ועדת הכלכלה ערכה ביקור לצערי הרב הוא לא היה רב-משתתפים, אבל בכל אופן

הוא התקיים. התרשמנו מאוד ובאופן החיובי ביותר מהמבצע כשלעצמו,

מההיערכות היוצאת מן הכלל שהיתה מצד כל הגורמים אשר לקחו חלק בהצלחתו

של המבצע הזה, ביישומו ובהרצתו.

יבואו כולם על הברכה. אני חושבת שאחד הסודות להצלחת המבצע היה שיתוף

הפעולה הטוב, והחשוב, והמקיף של כל הגורמים שלקחו חלק במבצע הזה. אנחנו

יכולים לראות כמה שיתוף פעולה יכול להיות חשוב להצלחתו של כל מבצע

שעושים.

היום נשמע דיווח גם על המבצע וגם על ההשלכות בתקופת המבצע עצמו ולאחר

המבצע, מה ימשיכו ליישם ומה לא. אני יכולה להגיד שההתרשמות היא שזה חדר

לתודעת הציבור, על-ידי אותה פעולה שכל נהג אשר נכנס לאותה התחנה,

לא רק הרכב שלו נבדק, אלא שהוא גם חתם. החתימה הזו שלו, שהוא מתחייב

לשמור על החיים, יש בה איזה שהוא דבר שתמיד יהיה כאור אדום לנגד עיניו,

יזהיר אותו ויתרה בו. הרי הוא חתם והתחייב, והוא חייב להמשיך ולהיות

נהג זהיר.

נקווה שאכן תוצאות המבצע הזה יניבו את הפירות, ונוכל להיות עדים להקטנה

משמעותית במספר תאונות הדרכים אשר מביאות לקטל ולאובדן חיי אדם של

אנשים חפים מפשע, שדמם נשפך על הכביש.

ישנו דבר שבהחלט מדאיג את כולנו, ואנחנו חייבים להיות לו ערים, במיוחד

כל אלה שיושבים כאן, החל משר התחבורה ועד לאנשי משרד החינוך, המשטרה

וכל העוסקים בנושא תאונות הדרכים. ילדי ישראל יוצאים לחופשת הקיץ,

מהקטנים ועד לגדולים, בערך מיליון וחצי תלמידים יהיו בחופשה. לא כולם

יהיו בקייטנות, ולא כולם יהיו במסגרות שישמרו עליהם. חלק גדול מאותם

הילדים יהיו על הכבישים, חלק מהם גם יסע בתחבורה ציבורית, חלק גדול

מהם הם הולכי רגל. אנחנו רוצים שכל הגורמים יעשו את הכל ויתוו תוכנית

כפי שהיתוו תוכנית למבצע הנפלא הזה, איך לשמור על ילדי ישראל שלא

תהיינה להם תאונות בתקופת חופשת הקיץ. יבלו את החופשה שלהם בשמחה

ובחדווה ויהנו ממנה, ובאותו הזמן גם בהורים שלהם לא תקנן דאגה,

שחס וחלילה יאונה רע לילדים עת הם עוברים את הכביש כאשר הם הולכים

לפעולה זו או אחרת.

אני מבקשת שנשמע היום אם ישנן תוכניות, מהן התוכניות, וזאת כדי להביא

למינימום ההכרחי ואף למנוע כליל קטל בדרכים של ילדי ישראל שרוצים

ליהנות מהחופשה הגדול שלהם.
י. אבו
אני מודה ליו"ר. אני רוצה ראשית לציין שהדבר

המטריד ביותר את שר התחבורה, מר משה קצב,

הוא הקטל בדרכים. לא במקרה במדיניות של המשרד היעד הראשון במעלה הוא

המלחמה והמאבק בתאונות הדרכים. שר התחבורה חיפש את כל הדרכים האפשריות

במשך שנות כהונתו כדי להתמודד עם הנושא הזה, ועשה זאת בדרכים רבות. אין

כאן דרך אחת, ואני כרגע לא ארחיב ולא אדבר על כל פעילות המשרד בתחומים

האלה, אלא אתמקד רק בתוכנית הזו ששמה "חתימה לחיים", כי היא מעניינת

בגלל שתי סיבות עיקריות-



(א) הסיבה הראשונה, זו תוכנית משולבת מערכתית.

(ב) הסיבה השניה, אפשר לומר היום שיש עלית קונצנזוס לאומי.

היכן שניגשים והיכן ששואלים ועם מי שמדברים, קיבלו את התוכנית

הזאת, וזאת נקודה עקרונית מאוד חשובה.

להגיע לרמת תוכנית כזאת היה צריך לעשות עבודת מטה אינטנסיבית של חצי

שנה על בסיס נתונים אמיתיים, על בסיס הפקת לקהים כדי לדעת

עם מה להתמודד.

הבעיה הראשונה היתה היכן לרכז את המאמץ כדי לדעת עם מה להתמודד,

מה באמת גורם לתאונות דרכים, מה באמת גורם לקטל.

קודם כל אותרו הגורמים המשפיעים בתחום הגורם האנושי של הנהיגה עצמה,

כיצד לנהוג. אחר כך אתן את ההזדמנות לאנשים שנטלו חלק במאמץ

הזה לומר את חלקם ולכן לא ארד לרמת הפרוד.
הגורמים המשפיעים בעיקר הם
- גורמים של נהיגה, אם זה בשמירת מרחק, אם זה בעקיפה נכונה, אם זה

בשמירה על הימין, אם זה במתן זכות קדימה של רכב להולך רגל, אם זה

בנושא המהירות, שהוא לא הגורם הדומיננטי, ואם זה בכל נושא ההתנהגות

על הכביש. זאת אומרת, אותרו הגורמים.

- אותרו הגורמים של הולך הרגל כאדם, איך הוא הולך, איך הוא חוצה את

הכביש, האם הוא יודע את הכללים האלמנטריים שנראים אלמנטריים, והוא

באמת מכיר בהם.

אותרו הגורמים המכניים-טכניים בתחום הבלימה, בתחום הצמיגים,

בתחום ההגה, בתחום תיבת ההילוכים, בתחום האורות, שהם תחומים ששייכים

לאדם עצמו, לזה שנוהג את רכבו.

- אותרו הגורמים התשתיתיים, שהחטא הקדמון לגביהם הוא שלא ניבנו

הכבישים כפי שצריכים היו להיבנות.

בדקנו את כל הגורמים המשפיעים, ואנחנו יודעים באחוזים לגבי כל גורם

וגורם מהו משקלו בתאונות.

היה צריך לאתר את זירת הפעילות, תיכן מתרחשות התאונות. בעיקר הן

מתרחשות היכן שהמימד הדמוגרפי בא לידי ביטוי בכל עוצמתו ומשקלו בשטח,

וכאן אותרו 12 ערים, מחיפה בצפון, דרך נתניה, דרך הגוש המרכזי - שהוא

תל-אביב, פתח-תקוה, רמת-גן, גבעתיים, חולון, בת-ים - ודרומה לכיוון

אשדוד, באר-שבע. לא מפני שבערים האלה האוכלוסיה יותר עבריינית, אלא

בגלל הצפיפות הדמוגרפית והגורמים עליהם דיברתי קודם. שם מתבצעות

התאונות בהיקף בגדול.

אם אקח את השטח העירוני, אני רוצה לציין נקודה חשובה מאוד. השטח

העירוני היא לב-לבה של הבעיה בגלל האוכלוסיה, בגלל הצפיפות שבו

וההזדמנויות והסיכויים והסיכונים שקורים שם.

הנפגעים העיקריים, אם אני לוקח אותם במספרים הגדולים בשטח העירוני, הם

? קשישים וילדים, ולא במקרה המהלך הזה בוצע לקראת הקיץ. זה בגלל היציאה

מבתי-הספר, ובגלל השינוי בשטח העירוני הזה מבחינה דמוגרפית, ובפעילות

שלו בכביש.

במקביל לתוכנית הזו הכשרנו צוותי עבודה שלמדו מבחינה- מקצועית את

הבעיות. צוותי העבודה היו החל מההכשררז הראשית שקשורה במינהל לבטיחות,-

דרך המועצה למניעת תאונות דרכים על המתנדבים שבה; דרך הגופים המקצועיים

של משרד התחבורה, שזה אגף הרכב; דרך הגורם האנושי המקצועי ממדרגה

ראשונה שזה אגף הרישוי; דרך הבעיות התשתיתיות שדורשות טיפול מיידי של

המפקח על התעבורה; דרך גורמי שטח נוספים ששייכים לפעילות בשטח, שזה

משטרת ישראל בראש ובראשונה בתחום המקצועי האכיפתי, בתחום ההדרכתי לגבי



התוכנית הזאת; המשטרה הצבאית שנטלה חלק גדול מאוד בצה"ל; דרך מע"צ שעשה

עבודה מיידית בשטח לטפל בגורמים שהם המכשול הגיאומטרי שצריך לתקן, אם

זה סימון ותימרור נכון, אם זה שוליים שהתבקשו מיידית; דרך גורמים

בין-משרדיים אחרים שנתנו את חלקם, אם זה משרד החינוך, אם זה משרד

המשטרה, אם זה משרד השיכון, ואם זה ה-ית"ם (יחידת המתנדבים).

כשם שאותרו הערים, אותרו 10 כבישי דמים כפי שהגדרנו אותם. איתרנו את

הבעיות, איתרנו את נושא ההדרכה. היה צריך לבצע פעולה משולבת:

אינטגרטיבית של כל הגופים האלה, שכולם ידעו בעצם מה אנחנו רוצים לעשות

כאן. בנינו היערכות שלמה של כל משרד התחבורה לצורך ביצוע התוכנית

הזאת.

כאן אני רוצה לציין, שהתוכנית הזאת היא חלק מתפיסה של תוכנית שנתית של

המשרד, והמיוחד שבה הוא שהיא היתה צריכה לפרוץ דרך בתפיסת המודלים כפי

שציינתי כאן, אלה הכל מודלים, ולהביא לתודעת הציבור. היה צריך להשיג את

הקונצנזוס הזה, שלא רק שישנה סיסמא באוויר, אלא שישנו דבר תכליתי

באוויר, שישנן מטרות נקודה בשטח, שלא מדובר על כל מדינת ישראל, ושכולם

לא בסדר, אלא זה נוגע לכל מדינת ישראל, אבל אפשר להיות קונקרטיים בענין

הזה. אפשר לאתר את הבעיות של הדבר הזה, אפשר להתמודד עם הנושא הזה,

ודרך התראה והרתעה והדרכה וחינוך - והחינוך הוא לדורות - לצאת עם

תוכנית משולבת דוקטרינרית, אפשר לבנות את המודלים שבאמת יעשו את הפעולה

בשטח.

אחד התנאים החשובים ביותר לביצוע הדבר הזה בשטח, ושהתוכנית הזו מדברת

עליו, הוא המנהיגות וההתנדבות. התוכנית הזו צריכה לדבר אל כל אזרחי

המדינה. היא צריכה לחסן את כל אזרחי המדינה מפני המגיפה הזו ששמה

תאונות דרכים, שהורגת אותנו יותר ממלחמות ישראל. מלחמות ישראל מסתיימות

באיזה שהוא תאריך, ואילו תאונות הדרכים -זאת מלחמה שלא מסתיימת. לכן

אפשר גם להחליט שאפשר לסיים אותה בתוכנית מערכתית, בתנאי שכל אזרחי

המדינה יהיו שותפים לתוכנית הזאת. זו לא תוכנית שאפשר לעשות אותה בחדרי

חדרים ולחשוב שהיא תתבצע מאליה. התוכנית הזו ששמה "חתימה לחיים". המטרה

העיקרית שלה היא לרדת לעם, לאחרון האנשים בשטח, ולומר לו: זה בידך! אתה

יכול למנוע את תאונות הדרכים. הנה הבעיות, תשכיל, תלמד אותן. היא לא

במקום כל הדברים שצריכים להיעשות. בצורה שיטתית תקציבית מסודרת, בבנין

כבישים, בבנין תשתית, בחינוך מסודר, השכלה שצריכה להינתן, בהכשרת

הגופים המקצועיים. כאן אני רוצה לציין שרתמנו בצורה מאוד מהירה את כל

הגופים המקצועיים. לענין הרכב לדוגמא, ואני עושה זאת במושגים של

מנהיגות-התנדבות. יש למעלה מ-1,750,000 בעלי רשיונות נהיגה, יש

1,100,000 כלי רכב על הכביש היום, והמספר הולך וגדל. האנשים לצערנו

הרב, למדנו זאת בלקחים ואנחנו מחדירים זאת דרך מורי הנהיגה ודרך

הבוחנים, לא יודעים להסתכל על רכבם, גם אם הרכב טוב. לא במקרה משרד

התחבורה יזם תוכניות שאנשים יוכלו לקנות רכב יותר אמין ויותר טוב, כי

הם לא בקיאים במערכות הבלימה במושג של הנהג, לא במושג של המכונאי.

לכן היה צריך לגייס בהתנדבות - אלפי אנשים שיפרסו את עצמם בשטח

ובתחנות, וזה כולל את איגוד המוסכים, ויתנו לאזרח חינם את ההשכלה

וההדרכה של עזרה ראשונה, כדי לומר לו מה מצב הרכב שלו. כבר היום אנחנו

יודעים, יש לנו מדגם של למעלה מ-17 אלף כלי רכב שבאו באופן וולנטרי, לא

דרך משטרה, לא דרך אכיפה, לא דרך ניידות, אלא משום שכי הם קלטו את

המסר- וכאן הוא הקונצנזוס - הם קיבלו אותו, הם נבדקו.



בכל הנושאים שנגעתי, באמת איתרנו את הבעיות נכון.

היום אנחנו מקבלים תגובות מאזרחים שהיו בתחנות האלה, קיבלו את הנאמר

להם על תקלות ברכבם, הלכו מיוזמתם למוסך, תיקנו את התקלות האלה, ושלחו

לנו מכתב תודה על כך שהתרענו בפניהם. יש לנו דוגמאות בעניו הזה. זה מה

שנקרא פעולה אזרחית למופת.

כך קרה בכל התחומים האחרים, אבל שאני לא רוצה למנוע מגופי המתנדבים

לומר אותם.

חשוב לדעת שאותם 12 ראשי הערים שיתפו פעולה בצורה בלתי רגילה. סגן ראש

עיר, וראש העיר עצמו, שיתפו פעולה וכתבו מכתבים לאזרחים שלהם. הם יצרו

מה שנקרא מומנטום בשטה. אני רוצה לציין איזה מומנטום נוצר בשטח: בשטח,

לפני שהתחלנו את התוכנית הזו, כאשר דיברת על התנדבות, כמעט שצחקו ממך,

נאמר שאף אחד לא יתנדב היום. משנכנסנו לתוכנית, יום אחרי יום, גל

ההתנדבות התחיל לגאות פתאום. היו בלי סוף מתנדבים. אני לא מתאר את כל

הפעולות עם ראשי הערים שהיו אצלי, שהדרכתי אותם ודיברתי עם כולם,

שסיירתי אישית בכל המקומות, כל הצוות הזה עבד אתם יחד, ירדנו לשטח ביחד

ובדקנו, ופתאום ראינו שעם ישראל מתנדב לדבר שהוא מאמין בו. אם לשנה מה

שנקרא קורת רוח ונחת בענין הזה, זה שרואים שלאנשים איכפת, מפני שהם

פתאום גילו שפה יודעים מה רוצים. הרעיון המרכזי של התוכנית המערכתית

הזאת הוא, שהיא השיגה את המטרה שלה לא בזה שהיא הורידה כרגע את מספר

תאונות הדרכים - אגב, היא כן הורידה את מספ]ר תאונות הדרכים, וזה הישג

בפני עצמו. אי-אפשר להוריד את מספר תאונות הדרכים באופן מיידי. אבל

היא הצליחה להדביק את האזרח הישראלי ברעיון שיודעים מה רוצים, ושניתן

להתמודד עם הנושא הזה.

אני רוצה להדגיש נקודה נוספת. כרגע אנחנו נמצאים על פלטפורמה אזרחית,

על ההתנדבות בלתי רגילה, שחייבים להמשיך' אותה מהלך אחרי מהלך. אסור

להרפות. ישנו שיתוף פעולה עם האנשים. ,

המינהל לבטיחות הוא הגורם שעליו מוטלת האחריות המקצועית, הארגונית,

התואומית והוא נושא בנטל העבודה הזאת. כאשר במאי-יוני הפריצה הסתיימה,

הוא יצטרך להישאר מול הגופים המתנדבים, מול המועצה למניעת תאונות

דרכים, שהיא גוף בלתי רגיל שמשפיע על הגורם העירוני. אני רוצה לציין את

המועצה למניעת תאונות דרכים, שבנוסף לאותן ערים שנבחרו למודל, הם

המשיכו לפעול בערים הנוספות. נוסף לתוכנית, המינהל המשיך לעסוק בפעילות

הרגילה המתחייבת. משרד התחבורה במשך כל התקופה הזאת - אם זה אגף

הרישוי, אגף הרכב, המפקח על התעבורה - ממשיכים לעשות את עבודתם בהפקת

לקחים בו-זמנית מכל ארוע. כל הרוג במדינת ישראל, מנתחים מדוע הוא נהרג,

היכן הוא נהרג, איך הוא נהרג, ומפיקים לקחים. לאור זה מורידים את

הלקחים לשטח לכל הגופים המקצועיים. באגף הרכב יש פעילויות שוטפות בתחום

הזה, ולמדנו להכיר חלק מהתופעות שציינתי.

נוצרה כאן הזדמנות של פריצה, של מודלים מוכחים. מה שהוכח כאן באופן

יוצא מהכלל הוא שהתפיסה המערכתית הזאת היא שהניעה את הציבור. אני מסתפק

בדברי אלה. כמנכ"ל המשרד אני מביע את מלוא הערכתנו לכל הגופים שנטלו

חלק, למשרד, למשטרת ישראל, מע"צ, הית"ם, המועצה, המשטרה הצבאית,

המינהל. זה מסוג הדברים שהיפה בו הוא הפעולה המשולבת וההרתמות לכל

הדברים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה רבה. נשמע את עתניאל שנלר, שהיה הרוח

החמה, המתאם והמארגן וכו' וכו'.



ע. שנלר:אני אשתדל לקצר מאוד, יעו כי הסקירה של

מנכ"ל משרד התחבורה היתה מקיפה אני חושב

שנגעה בכל הדברים העקרוניים והיתה רחבה.
הייתי רוצה לדבר על 4 נושאים
(א) נושא הסברה, יצירת מערכת של אווירה ציבורית. עמדו בפנינו מספר

שאלות קשות מאוד של קונספציה. אם בעבר נושא התאונות נמדד בנסיוו

להסביר ולהגיע לציבור ברמה הנעימה של העניו - העדר הפחדה, העדר

יצירת מצב של של חרדה, וזאת על-מנת שלא ליצור בצופה בטלויזיה או

במאזיו לרדיו הדחקה מלגעת בזה. עשינו כאו נסיוו מענייו מאוד,

וכנראה שהוא הצליח. הנסיוו התחיל באותם שלטים בצדי הדרכים, באותו

שילדות, שעל אף כל חסידי איכות הסביבה נשארנו חסידי איכות החיים.

זה הוכיח את עצמו כנכוו.

(ב) תשדירי השרות. מי שצפה בהם ראה שהם בהחלט מגיעים עד לסף החרדה של

עוד מעט. תהיה תאונה, הנה השגיאה, וחזרה, ובוא נלמד את הדבר הנכוו.

זו שיטת הסברה חדשה. השיטה של ההחתמה והסטיקרים, כשיטת החיקוי. מי

שהיה בבית-ספר לקצינים מכיר בוודאי על המרפסת הגדולה את השלט

הגדול: ממנו תראו וכך תעשו.

(ג) כאו אני רוצה לצייו באופו מיוחד קטע לבו. לשכת הפירסום הממשלתי

שייכת למשרד האוצר. בוועדה הזאת תמיד היוי'ר פונה אל נציגי האוצר

בשאלות, בתמיהות. הפעם כל כולנו רק שבחים לעבודה היוצאת מו הכלל.

נעשתה על-ידי הלשכה לפירסום ממשלתי עבודה יוצאת מהכלל בהקשר הזה.

(ד) מעבר להסברה הכוללת רציתי לדבר על לימוד הטכניקות של שיתוף הפעולה,

מעבר למה שאמר המנכ"ל קודם לכן. נדמה לי שיו"ר הוועדה וחברי הכנסת

שהצטרפו לסיור חוו טיסה במסוק משטרתי ללימוד אכיפה ממסוק. אינני

יודע אם זה טוב, אינני יודע אם כדאי לאמץ את השיטה של אכיפה ממסוק,

אבל ודאי חשו - ועבדנו על זה הרבה שעות - בלימוד שיטות חדשות של

עבודה, אם זה אכיפה מהאוויר, אם זה שילוב של אופנועים וסיירות.

חברי הוועדה ראו אמצעי אכיפה חדשים. שיתוף הפעולה בצד הלמידה של

העניו, כתירגול ביו כוחות מקצועיים כמו צבא ומשטרה. לנו היה תירגול

מצוייו לקראת ההמשך. הדוגמא היוצאת מן הכלל של הרתמות גופים

וולנטריים כמו למשל איגוד קציני- הבטיחות שלקח על עצמו בהתנדבות יום

לום ובמסה עצומה ,יחד עם המועצה הלאומית ויחד עם אגף הרכב לעמוד

ולבדוק רכב, לא משום שזה היה טוב לשמו. מעבר לזה, זה אומר שהכלי

הזה של שיתוף הפעולה הוא כלי אפשרי עתידי. זה הלקח החשוב להמשך

הדברים, כפי שאמר קודם לכו המנכ"ל.

לפני שנה עשינו פעילות אחרת, שנקראה "עצור בטרם תעבור". שילבנו בה

יחידות צה"ל. שם היינו חדשים וטריים בעניו, ולא כולם מצאו את מקומם

במרחב. השנה למדנו מהנסיוו, ועשינו את התירגול הזה כבר באופו הרבה

יותר מוצלח, וכך נתנו מימד עתידי יותר חשוב. בנושא התירגול הטכני

מקצועי היתה חשיבות גדולה מאוד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה חתמו!
ע. שנלר
נכון להיום אנחנו נמצאים עם כ-400 אלף

חתימות. זה יוצא מהכלל, אבל זה עדייו לא

מספיק. ההנחה שהיום אנחנו עושים ישיבת סיכום. לכו אסביר את זח כסיכום

עד לכאו, כי אנחנו עדייו ממשיכים. ממשיכים בוורסיה אחרת, בסגנון אחר.

לכו החתימה תימשך, וזה יהיה מעיו מטריה לאורך כל השנה.



בפועל אנחנו עוסקים גס בהחתמת וגם בפעילות משטרתית מוגברת, ואנחנו

צריכים לסגור פינות ולהמשיך לרוץ ביתר שאת.

מלה נוספת על תוצאות שחשוב לתת להן דגש. בראיה הארצית, ירידה של 50

אחוזים בהיקף ההרוגים בתקופה של החודש ימים זה הישג חסר תקדים. אין לי

פתרון או ידע או מומחיות לבוא ולהצביע ולהגיד שזה הגורם. ברור לי שסה"כ

הדברים הם הגורם, ולא שיש גורם זה או אחר. השילוב הוא התשובה האמיתית.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם זה במספר התאונות היתה ירידה
ע. שנלר
לא. במספר התאונות לא היתה ירידה, אבל

חומרתו ירדה וזה לכשעצמו בעל משמעות גדולה

מאוד.

השאלה המרכזית שנשאלת היא זו שבעצם היו"ר פתחה בה. עכשיו סיימנו. ומה

הלאהו אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולומר, שאנחנו בעוד כ-3 שבועות

יוצאים להמשך הדרך. לא למבצע חדש, אלא ממשיכים, רק בצורה ובסגנון קצת

אחרים. אנחנו נעסוק בעיקר בנהגים הצעירים. הרציונל לנהגים הצעירים בעוד

3 שבועות בא לידי ביסוי בכך שבחינות הבגרות מסתיימות. הבחינות

באוניברסיטה מידלדלות, בוגרי כיתה י"א או י"ב בעיקר וכן סטודנטים

מתחילים לנסוע לטייל. וכך יש לנו כאן עוד שני אלמנטים מאוד חשובים:

(1) וכך החיילים בחופשה הנתונים יועברו בדרך זו או אחרת לוועדת הכלכלה,

אלה נתונים שאינם מפורסמים, מטבע הדברים הם חסויים וקשורים לצה"ל,

להיקף תאונות דרכים של חיילי צה"ל. יש בעיה, ויורשה לי לומר

בוודאות שיש בעיה עם חיילים בחופשה, הנוהגים ברכב אזרחי שלהם בזמן

חופשתם. אם כי אני מוכרח לומר, שבתקופה האחרונה למערכת הצבאית

שאנחנו שותפים לה בעבודה יש הישגים מרשימים עד כה.

ישנה בעיה מאוד קריטית. נערים לפני גיוס רוצים לחטוף את החופש

האחרון, ואז הפורקן גדול. לכן קבענו שאנחנו נשים דגש על חיילים

בחופשה. בעבודת מטה מסודרת על בסיס המודל הזה, כולל בעבודת המטה,

אני מקווה להגיע לנהגים צעירים תוך דגש על החיילים בחופשה. נפעל

יחד עם רוב הנוכחים כאן, המשטרה, צה"ל על אגפיו השונים, נרתום

לפעילות את קציני הבטיחות, הם תמיד עומדים הכן, וגם גופים אחרים

שאינם. נעבוד עם משרד החינוך בפרוייקט שנבנה אותו השבוע, וכן עם

רבים אחרים.

(2) נושא שני הוא חזרת הילדים מהחופשה לבית-הספר. כאן ניקח את מודל

הערים, רק שלא נעשה את זה על 12 ערים, אלא על כל ערי ישראל. נאתר

נקודות תורפה לחזרתם של ילדי ישראל לבתי-הספר, בעיקר בגיל הרך.

נחזור לשיטה של החתימה לחיים, אבל על בסיס הלקחים בנושא העבודה מול

ילדים, נוער והולכי רגל על המודל הזה; זה יתחיל בשבוע האחרון של

אוגוסט, בשבוע הראשון של ספטמבר, בשילוב של הגורמים שאפשר לשלב

בנושא הזה. יש עבודת מטה עם אחריות אישית של ראשי הערים על אותו

מודל שדיברנו לגביו קודם בקטע הזה.

הערה אחרונה אני רוצה להעיר ואינני יודע אם . מותר לי לקשור את זה, ואם,

רצוי לקשור את זה, אבל אני אכן אכן רוצה לקשור את זה. אני חושב שהעובדה

שתהליך קבלת ההחלטה הסתיים בנושא משטרת תנועה ארצית דווקא בתקופת מבצע

"חתימה לחיים" אומר, שלפעמים יש מבצעים שהציבור כולו אומר "עד כאן".

צריך עכשיו לעשות מהפיכה. יוצרים מצב שכל מקבלי ההחלטות מבינים שזה

הזמן הנכון. אני רוצה לנצל את העובדה שאנחנו כאן, ולהביע הערכה רבה לכל

גורמי המשטרה שיחד אתם עשינו עבודה מאוד קשה למימוש תוכנית הקמת משטרת



תנועה ארצית, ואני משוכנע ובטוח שהמשטרה הזו תקום על מודל אמיתי. לא

כתיגבור כוח-אדם, אלא באמת משטרת תנועה ארצית, כפי שהתכוונו לכך כל

העוסקים במלאכה. זו לדעתי אחת התפוקות של מבצע "חתימה לחיים".

ע. זיטמו; האם המועד שנקבע למבצע הוא באמת המועד

המתאים? בשנה יש 12 חודשים, וב-12 חודשים

האלה יש תנאים שונים, נטיבות שונות, עומט שונה. זאת לא רק ישיבה

חגיגית, זו גם ישיבה עניינית, ולכן אני שואל אם זה המועד המתאים.

האם כל הציפיות וכל היעדים הושגו, או שהיו גם תקלות? האם בכל 12 הערים

ובכל 10 הכבישים השגתם את כל המטרות?

אולי אפשר לקבל איזו שהיא השוואה, אף שלמבצעים בכל שנה השם מתחלף,

וההיקף משתנה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מבצע כזה נעשה פעם ראשונה, לא רק בהיקף אלא

גם בשיטה ובצורה.
י. אבן
אני לא רוצה לעשות את ההשוואות, כי זה לא

היה בתקופתי. זאת תפיטה מערכתית, זאת

תוכנית מערכתית, זאת תוכנית שמבוטטת על מרכיבים וגורמים משפיעים.

התשובה לשאלה הבטיטית העקרונית שלך, היא, שהיא הונחתה כתוצאה מניתוח של

אקטטפולציה (ניתוח מאזנים, מושג מעולם הכלכלה) שקבעה את העיתוי.

לגבי לקחים, כאן אטור לטעות. לגבי הלקחים של התוכנית היום אפשר לומר רק
שני דברים
התוכנית הזאת עזרה למזל. אתה גם צריך להיות מזליטט, ובתקופה

שהיא בוצעה בתפיטה המערכתית שלה ירדו התאונות. אני יכול להגיד לך שזה

כך, אבל אני לא רוצה שנתפאר בענין הזה.

הרעיון הוא שאתה פרצת כאן פריצת דרך, והלקח החשוב ביותר שהשגת כאן,

הוא שהשגת את ההתנדבות, והשגת. מודלים מוכחים. זאת אומרת, בנית מודלים

מטויימים שאתם אפשר להמשיך הלאה. זה לא איזה שהוא מבצע חד-פעמי. זה היה

צריך להוכיח בתוכנית דרך מודלים מטויימים שבוחנים את כל האילוצים,

ומשיגים מטרה שאכן כך תמשיכו לעבוד, וזהו ההישג הגדול ביותר של התוכנית

הזאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה היה היקף המתנדבים?
ע. שנלר
. כשמפעילים מערכת שבה משתתפים כל כך הרבה

גופים ואנשים, ולו יצויין שבכל פעם שצה"ל

נכנט הוא נכנט בהיקף של 600 חיילים בזמן השיא; כשמדובר היה לגבי המועצה

הלאומית למניעת תאונות, ונמצא כאן מנכ"ל המועצה הלאומית, דובר על על

אלפים; כשמדובר על איגוד קציני הבטיחות, מדובר על מאות קציני בטיחות.

. וכך הלאה. לכן המכפלות הן גדולות מאוד.

אם נעשה פעילות כזאת בשיא החורף, אני כבר אומר מראש, והמודל הזה לא

יתאים לשיא החורף בצד הטכני. פריטת תחנות לבדיקת תקינות רכב בשיטה הזאת

בשיא הגשמים לא נעבוד. נכון שאותו מודל נעשה בראשית החורף במטגרת "הכן

רכבך לחורף", כאשר אגף הרכב הוביל ויוביל ומטייע. לכן גם הכלים צריכים

להיות מותאמים לעונות השנה.

חודשים מאי-יוני של השנה שעברה היו קשים מאוד, היתה עליה בתאונות. אחת

הבעיות היתה, שזה השליך לאווירה שהעטק צלל, והיה רע לקראת הקיץ.

בישיבות הנהלה החלטנו שניקח הפעם את האופטלגין לפני כאב הראש, או כפי

שמתאים כאב הראש. לכן זה נעשה בחודש מאי.



לגבי היעדים. קיבלת את החוברת הזאת, יש כאן מערכת שלמה של בקרה ופיקוח,

ואני מניח ומקווה שבמהלך ספטמבר נגמור לעבד את כל הניואנסים ברמה

המקצועית האמיתית, ולא רק את הסטטיסטיקה.

ד. טביב; במהלך המבצע המשטרה עסקה בצירים בין-

עירוניים, בערים ובסיוע לניידות שביצעו

בדיקה.

באשר לצירים הבין-עירוניים, אותרו צירים בעייתיים. התפרסנו ב-5 צירים

בתחום המחוז הצפוני, התפרסנו ב-4 צירים בתחום מחוז המרכז, ובציר אחד

בתחום המחוז הדרומי. הפריסה היתה למשך '24 שעות ביממה תוך התמקדות בשעות

שביו 7:00 ל-22:00, הפעילות היתה סמויה.

באשר לפעילות בתוך הערים, באותו הערים שנזכרו על-ידי מנכ"ל משרד

התחבורה, הפעילות היתה גם של שוטרים וגם של מתנדבים. נתנו סיוע לניידות

של משרד התחבורה ולניידות של איגוד המוסכים.

באשר לתפוקות אתייחס רק לסה"כ. בנושא כוח אדם הפעלנו כ-5,200 איש, כאשר

מתוכם 1,900 הם מתנדבים. התפוקות הן כ-20 אלף דו"חות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם זה מעט או הרבה?

ד. טביב; זה הרבה. בשיגרה בצירים אלה אנחנו מבצעים

כ-40 אחוזים מהאכיפה.
אביא כמה דוגמאות הנובעות לאכיפה איכותית
- עקיפות מסוכנות - 540.

- עצור ברמזור - 860.

- זכות קדימה להולכי רגל - 990.

- סה"כ פסילות, נהגים שנפסלו בפסילות מינהלתיות בסמכות קציו משטרה -

572, כאשר קצת יותר ממחצית בתחום העירוני, והיתר בתחום הביו-עירוני.

- איסורי שימוש - 1,365, פעולה מסייעת למשרד התחבורה באותה פעילות

שהזכרתי קודם.

לגבי אותו תכנוו משותף שהזכרתי קודם לכו, הוביל בעניו הזה משרד התחבורה

והמשטרה כגורם שותף לתכנון הביצוע, כפי שאמרתי, תאם את התכנוו.

ישנה תחושה של השוטרים שיש איזה שהוא שינוי בהרגלי נהיגה באותם צירים

משולטים, באותם צירים בהם היתה פעילות. השוטרים הרגישו היטב בכל מה

שקשור בהתמודדות עם כלי רכב שניסו להסתלק מהשטח, מכיווו שהפריסה היתה

גדולה, וניתו היה להסתייע בניידות שהיו בשטח. כאשר היה עיבוי גדול ורכב

מנסה להסתלק מהשטח, ניתו בנקל להפעיל ניידת סמוכה ולבצע עצירה.
לחלק גדול מהאכיפה האיכותית יש תוצאות
משפט, ובדרך כלל הרשעה מחמירה

יותר. ניכר במיוחד הפעם הצורך בלהליך של שיפוט מהיר, ובכלל לעמוד

. בדרישות של המשטרה בקביעת מועדי משפט, כי המועדים שנקבעו הם מועדים

מאוחרים.

אני מבקש להדגיש את שיתוף הפעולה שנזכר כאו, וזה לא בגדר סיסמא אלא

בגדר של עבודה יום-יומית. יש שיתוף פעולה עם כל הגורמים, כאשר במיוחד

הדבר בולט לגבי נציגי משרד התחבורה על כל שלוחותיו, המינהל וצה"ל,

תוך מעורבות בשטח, וכו משרד התחבורה, ועדת הכלכלה ועד לאחרוו עובדי

משרד התחבורה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה רבה מכל הלב לך ולכל אותם 5,200 שוטרים

אשר גוייסו למשימה הזאת, ולכל משטרת ישראל.

יישר כוחכם.

ש. בו-משה! אסקור בקצרה את החלק שלנו במבצע. ההשתתפות

שלנו בפעילות הזאת היתה ב-3 מישורים-.

(1) מישור אכיפה בעיקר כלפי 5 עבירות המורות.

(2) איתור של הרכבים שאינם תקינים.

(3) התחום שנעשה בעיקר על-ידי יואב ממחלקת נפגעים עם הסיוע במרכזי

הערים למעברי חציה לקשישים.

אלה שלושת התחומים בהם עסקנו.

כל ימות השנה שיתפנו פעולה עם משרך התחבורה, עם המינהל לבטיחות בדרכים.

לגבי החלק הראשון בו עסקנו מבחינת אכיפת חוקי התנועה, עשינו זאת עם

ניידות שלנו ועם שוטרי משטרת ישראל. לקחו בזה חלק כ-2,000 שוטרים

ושוטרות. זה לא 2,000 שוטרים, אלא מספר הפעמים שעלו לפעילות כזאת, וזה

בהחלט היקף רחב מאוד. בעצם כל מערך השיטור של צה"ל עסק בזה.

המאמץ היה בעיקר בעשרת כבישי הדמים. לא הוזכר כאן, אבל בעצם אחת

הפעולות שנעשתה בטרם המבצע הזה, היא שביום שהוכרז המבצע נעשתה פעולה

על-ידי מע"ץ בתיקון הכבישים האלה. יש לזה השפעה יוצאת מן הכלל, כי

הכבישים האלה מאוד מסוכנים, בעיקר השוליים שלהם שהם גבוהים. את השיפור

הזה בהחלט אי-אפשר לכמת, אי-אפשר למדוד במניעת התאונות, אבל אין ספק

שהוא גורם חשוב.

התחום השני שאמרתי הוא תחום תקינות הרכב. בזה לקחנו חלק עם הניידות של

הבטיחות בדרכים, עם איגוד המוסכים בבדיקה של כלי רכב.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה מכוניות הורידו מהכביש?
ד. טביב
1,392 מכוניות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מתוך כמה רכבים שנבדקו?

ד. טביב; מתוך 16,920 מכוניות.
ש. בו-משה
בתחום הסיור במרכזי הערים, במעברי חציה

בעיקר לגבי קשישים, אנחנו ממשיכים בפעילות

הזאת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם המשטרה הצבאית נתנה דו"חות בתקופה

הזאת?

ש. בו-משה; כן, יותר מהרגיל. באופן טבעי יותר מהרגיל.

חלק מכלי הרכב הצבאיים שנסעו על הכבישים

נמצאו כלא תקינים לנסיעה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם היו תאונות עם הרוגים, עם פצועים?

ש. בו-משה; לא, לשמחתי לא היו תאונות עם הרוגים או

פצועים. במקומות בהם אכפנו את החוקים לא היו

לנו לא הרוגים ולא פצועים.



אני רוצה לומר משחו על כלל המבצע. כפי שאמר מנכ"ל משרד התחבורה,

התוכנית הזאת היא תוכנית מערכתית, ובעצם לוקחים בה חלק כל הגורמים שיש

להם קשר לענין, החל בכך שיש מי שיטפל בנהגים, וכלה בתשתית. כל גורמי

האכיפה למיניהם לקחו חלק במבצע, כולל המתנדבים למיניהם

ע. זיסמן; לכם אין בעיה של שיפוט מהיר.

ש. בו-משה; נכוו. אחת החולות הרעות שבעצם פוגעת בהרתעה

שיש באכיפה, היא בעובדה שהאיש מובא לדין

חודשים אחדים לאחר המקרה, ואולי אף מאוחר יותר, והוא כבר שכח מה הוא .

עשה. אצלנו, בחמש העבירות החמורות שבהן יש סכנה - עצור, קו הפרדה,

מהירות וכדי - אנשים מובאים לדין מיידית, או לכל המאוחר תוך 14 יום.

הכושא הזה מהווה חלק מגורם ההרתעה.

אני רוצה לברך את חברי הוועדה על הביקור אצלנו, שתרם רבות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בהזדמנות זו אני מודה לכם על הארוח, שהיה

נעים ומהנה. יישר כוחכם.
ע. כאהן
משרד החינוך התמקד בשני נושאים- הראשון,

היערכות מערכתית לשילוב נושא החינוך לבטיחות

בדרכים בכל מערכת החינוך, השני, הרחבה והעמקה של מערך ההדרכה במוסדות

החינוך.

הוקמה ועדה שעיקרי המלצותיה מתייחסים ללימוד הבטיחות בדרכים במערכת

החינוך, להכנת תוכנית לימודים כוללת, להכשרת עובדי הוראה ולהשתלמות

ושילוב גורמים מחוץ למשרד בנושא.
בשנה הנוכחית העברנו
- ל-2,358 כיתות א'-ד', את הדרך הבטוחה בהליכות בטיחות.

- ל-594 כיתות ה'-ו' את תוכנית אורו, אופניים, רכיבה נכונה.

- ל-2,150 כיתות מחטיבות הביניים, נתיבים והליכות.

- ב-11 מגרשי הדרכה העברנו לכיתות מבתי-הספר את כל נושא זהירות

בדרכים.

- בכל המחוזות ערכנו פעילות בנושא הפעילות בדרכים, שכללה תחרויות,

חידונים, ארועים, הצגות ומבצעים מקומיים.

- התקיימה תחרות בנסיעה על אופניים.

- -במסגרת מחוזית וארצית התקיימה תחרות פרס שרי החינוך והתחבורה.

- במסגרת מבצע "חתימה לחיים" שערך המינהל לבטיחות בדרכים השתלבה גם
מערכת החינוך
טופסי הסברה והחתמה נשלחו לכל תלמידי חטיבות הביניים

כדי שיחתימו את הוריהם, ויקחו חלק באחריות להתנהגותם ולשמירה על

חייהם.

- הוקמה ועדת סילבוס לאחד את כל התוכניות במערכת החינוך, וניתנה הצהרה

לאחר שוועדה בדקה את הנושא, הצהרה של מנכ"ל משרד החינוך, שהחל משנת

הלימודים הקרובה כל כיתה במערכת, היינו כל תלמיד מגיל הגו עד כיתה

י"ב ילמד במשך השנה 30 שעות בטיחות בדרכים, וזה ישולב בתוכניות

אחרות. זה יכול להיות גם סיפור באנגלית, שהתוכו שלו הוא זהירות

בדרכים, אבל בעקרוו כל כיתה תלמד את 30 השעות, ויוכנו תוכניות

בהתאם.

- הוחלט לקבוע בכל בית-ספר מורה שירכז את כל נושא הבטיחות בדרכים מטעם

בית-הספר, כפי שיש לנו היום מורה אחראי לבטחוו.



- ערכנו תוכנית ללימוד כל נושא זהירות בדרכים לכל המיכללות בארץ. החל

משנת הלימודים הקרובה, 29 מיכללות יקבלו במשך 8 שעות את עיקרי נושאיה

זהירות בדרכים, והמגמה היא להפוך את כל נושא זהירות בדרכים למקצוע.

זה נכנס בתוך 60 שעות כוללות נושא של שעות יזרום, בטחון, בטיחות

וכו'. מתוך זה עזרה ראשונה 44 שעות, כך שאילצו אותנו להסתפק ב-8

שעות, אבל זה יותר טוב מאשר היה עד היום, כי עד היום הם לא למדו בכלל

את הנושא.

- כיום יש לנו כ-120 מנחים שמלמדים את נושא הזהירות בדרכים, והמגמה

שלנו היא להפוך את הנושא למקצוע, כך שכפי שמורה לחינוך גופני לומד

היום עוד מקצוע - ספרות או מקצוע אחר - כך יהיה לגבי הזהירות בדרכים.

אנחנו נערכים בהתאם עם תוכניות לימוד.
ר. רותם
לקראת תקופת הקיץ הוצאנו חוזרים לכל

התלמידים בבתי-הספר, לכל ההורים ולמורים,

ופרטנו את הסכנות האופייניות לקיץ והתנהגויות מומלצות לבטיחות בדרכים.

הוצאנו חוזרים, ותירגמנו אותם לאמהרית ולרוסית כדי לשלב בתוכנית את

ילדי העולים. הכנו תוכניות מיוחדות שתורגמו לשפות אלה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם לא תירגמתם לערבית?

ר. רותם; בערבית יש לנו חומר במשך כל הזמן. יש מחלקה

במועצה שמתרגמת לערבית את כל חומרי הלימוד,

גם לערביי ישראל וגם לערביי יהודה ושומרון. כל הזמן יש לנו הדרכה שם,

זה כבר ענין שבשיגרה.

- הדרכנו את המורים להקדיש את אסיפות, ההורים של סוף השנה להדרכת

ההורים, וזה כלל הבאת מרצים, שופט תעבורה, שוטרים, מהנדסי תעבורה,

הקרנת סירטונים, כדי שההורים יהיו מודעים לבעיה. בכלל, המסר היה

להעביר הרבה מאוד אחריות להורים גם כנותני דוגמא אישית, וזה היה

משולב עם נושא ההחתמה לחיים, וגם כאחראים על ילדיהם בתקופה הזאת.

- מדריכות המחלקה שלנו הקדישו, ועדיין מקדישות, את כל השיעורים

האחרונים והימים האחרונים להדרכת הילדים לקראת הקיץ.

- המדריכות גם משתלבות בקייטנות ומדריכות בקייטנות את הילדים.

- הדרכנו את מדריכי הקייטנות, עודדנו קייטנות להקדיש לפחות יום מיוחד

לנושא הבטיחות בדרכים. יש קייטנות שהחליטו שזה הנושא המרכזי שלהן,

נושא הבטיחות בדרכים.

- פיזרנו הרבה מאוד חומרי למידה למדריכים ונתנו הדרכה למדריכים.

כל זה, לדעתנו, אינו מספיק, ודווקא לאור נסיון הצלחת מבצע "חתימה

לחיים", אנחנו מאוד מבקשים, ויושב כאן נציג הטלויזיה החינוכית, שכל

? החופש ילווה בהסברה, בפרט בזמן התוכניות הפופולריות לילדים. אם זה לא

יוזכר לילדים במשך החודש, הדברים ילכו לאיבוד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם זה מובטח?

ר. רותם; לא, זה לא מובטח.

ע. כאהן; זה מובטח. אני ישבתי עם אנשי הטלויזיה,

וקבענו את סדר התשדירים, וזה אכן יקויים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בסיור של ועדת הכלכלה היינו באחד מבתי-הספר

ברעננה, זה היה מרשים מאוד מאוד. הכל היה



סביב זהירות בדרכים, החל מהתלמידים הקטנים ביותר וכלה במורים ובמנהלת

בית-הספר. זה באמת דבר שצריך להעלות על נס, והלואי שעוד בתי-ספר יונהגו

כך. התהרות שאתם עושים ושעושים כולם מאוד מאוד חשובה, היא אכן מסייעת

להחדיר לתודעתם של התלמידים את נושא הזהירות בדרכים, ובאמצעותם גם

להורים ולמבוגרים, זה מאוד מאוד חשוב.
ג. נגל
אני שמח על ההזדמנות שיש לי לדווח במיוחד

ליו"ר, כי אני זוכר שעוד לפני 10 שנים

נלחמנו בנושא משטרת תנועה ארצית בוועדת הפנים.

הסיכום כיום הוא, שהאוצר ומשרד התחבורה ומשטרת ישראל במשותף קיבלו

אישור לקחת מתקציבם כוח נוסף של 150 שוטרי תנועה, 28 כלי רכב מבצעיים

נוספים ו-9 אופנועים נוספים. כיום יש לנו במערך התנועה מעל ל-1,000

שוטרים בכל המיגזרים, יש 184 כלי רכב ו-82 קטנועים ואופנועים.

הנתח הנוסף הזה צריך .להיכנס כולו למערך המבצעי, ואנחנו נמצאים כרגע

בעיצומה של עבודת מטה כדי לחלק אותם, ובוחנים האם להפעיל אותם במרוכז,

האםם להפעילם במפוצל, האם לתגבר את היחידות הקיימות או להחזיק יחידה

ארצית נוספת שתתגבר את שני הקטעים האלו. בכל אופן נקבעו 21 חודש לביצוע

ניסוי.

עלות המבצע הזה היא 31 מיליון ש"ח, כאשר התחלקנו בעלות באופן שווה ב-3

שלישים. משטרת ישראל, במקום לגייס שוטרים למערך התנועה, כדי להכשיר

אותם במשך שנה עד שהם יהיו אפקטיביים, היא מוציאה עכשיו קרוב ל-150

שוטרים ותיקים מהמצבה הקיימת, ומסיבה אותם לתפקיד שוטרי תנועה. אנחנו

רוצים בחודש הבא להפעיל את המערך הזה בפיקוח מרכזי ובניצול מדעי מבוקר.

ביקשנו מהטכניון שיכינו לנו תקן ניסוי, כדי שנוכל לראות באיזו מידה

אנחנו משפיעים בעזרת תוספת השוטרים על הורדת מספר תאונות הדרכים בארץ.
ע. זיסמן
האם יש הבדל בין 150 השוטרים לבין 1,000

השוטרים?
ג. נגל
לא, אין שום הבדל, ואסביר לך למה.

ראשית, אנחנו יודעים שאנחנו רוצים לפעול

בשני קטעים- במחוז הצפוני ובמחוז המרכז. ביקשתי שיוסיפו לזה גם את מחוז

ירושלים, שער הגיא-ירושלים, כי כביש זה הינו אחד הכבישים המפותלים.

שנית, כל השוטרים עוסקים בנושא אכיפת חוקי התנועה. את חלקם רואים

בניידות, חלקם יושבים במשרדים ונותנים שירותים לקהל, וזה לא פחות חשוב.

אני מזמין אותך פעם אחת לבוא אלי, ולראות את המדור לפניות נהגים, היכן

שיש 200 אלף פניות לשנה, וגם את זה צריך לספק.

בכל אופן, 150 איש הולכים לנושא אכיפה בחוץ במדים, ולא במשרדים.
ע. זיסמן
אנחנו רוצים משטרת תנועה כזאת, שהשוטרים שבה

יעסקו אך ורק במלאכה הזאת. 1,000 שוטרים

מתוך 18 אלף, התפקיד המרכזי שלהם הוא זה, אבל הם גם יכולים להילקח כדי

לשמור על הר הבית, והם הולכים גם למשימות חולפות. לגבי 150 אלה תהיה

פעילות למשימה הזאת בלבד, זאת ההבטחה שניתנה לנו.
ג. נגל
ה-1,000 הנוספים עוסקים רק במשימה הזאת, כי

גם כך בקושי הם ממלאים את תפקידם. תאמין לי



שלא לוקחים אותם לא להר חבית ולא לשמירה על ראש-הממשלה. זה שולי

לחלוטין אם לוקחים 5-10 שוטרים למבצע מסויים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! 150 השוטרים, למי הם יהיו כפופים?

ג. כגל; זו עבודת המטה שלנו. האם נכפיף את כולם

לדני, או שחלק מהם לו וחלק למחוזות אחרים,

או שכולם למחוזות, על זה אנחנו כרגע עושים עבודת מטה. עד ה-1 בחודש

יולי צריכה ליפול החלטה. הכל במסגרת משטרת תנועה ארצית.

10 שנים אני צועק שהבעיה אינה בכבישים הבין-עירוניים אלא בכבישים

העירוניים. הכריחו אותנו לתת 150 איש לכבישים הבין-עירוניים, ואנחנו

נותנים אותם לכבישים הבין-עירוניים. אבל תדעו ש-80 אחוזים של תאונות

הדרכים הן בתוך הערים. נכון שההרוגים, 51 אחוזים חם בכבישים

הבין-עירוניים, אבל אם תסתכלו בראיח מערכתית על הנושאים, הבעיה

העירונית לא פתורה.

יכול להיות שמשרד התחבורה יחד אתנו. לקחנו עכשיו את התוצאות מלפני שנה,

ועל המודל של מה שהיה לפני שנה בנינו את המועדים למבצע שעשינו. אני

מדבר על תוצאות ונתונים של 10 שנים. למעשה אי-אפשר להצביע על מחזוריות

בתאונות הדרכים במשך החודשים. פעם אחת אומרים שעשו שעון קיץ ולכן בחודש

ספטמבר יש בעיות עם התאונות, פעם יש לנו "מזל" ואיזה נהג משאית לא עוצר

בפסי הרכבת ויש לנו 18-20 הרוגים. המבחן שלנו אינו אם אמנם יש 400

הרוגים או 420 הרוגים - ועל כל אדם שנהרג אני מצטער - אלא המבחן שלנו

הוא האם אנחנו מצליחים להוריד את היחס הקבוע שיש כבר משנת 1981 למיליון

קילומטר נסיעה לכבישים על 0.5354 הרוגים בתאונות דרכים. זאת אומרת,

אסור לעבוד נומינלית בסטטיסטיקה, אחרת אנחנו הולכים על השיטה של 9 נשים

בחדר, אחת גברת בחודש תשיעי וכולן בחודשי ראשון. אנחנו בודקים זאת על

מספר קילומטרג'ים שנוסעים כלי הרכב במדינת ישראל, וביחס לזה-איך אנחנו

מצליחים.

אנחנו מקווים שעם התוספת הזו של 150 שוטרים בכבישים הבין-עירוניים ועם

ההוראות שהמפקח הכללי נתן - שכולנו נוסעים היום עם הפנס הכחול, וכולנו

עושים אכיפה כזו או אחרת, כלומר, כל קצין במשטרת ישראל שיש לו רכב -

אנחנו נצליח לעשות משהו. אני מבקש להדגיש שאנחנו לא הגורם היחידי

בנושא, ודיברו על זה. ישנם עוד גורמים כמו התשתית, מספר כלי הרכב, סוג

כלי הרכב, הכשירות של כלי הרכב, כשירות הנהגים. כל זה מתווסף לכל

המערכה שאנחנו מנהלים למניעת תאונות דרכים.

יש שיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה, וגם אצל האוצר אנחנו מקבלים הבנה

לנושא הזה.

ע. שנלר; הסיפור הזה התחיל בזמנו עם ועדת החקירה

ב-1988 של ח"כ חריש ח"כ לין. לאחר מכן זה

נמשך בהגשת החלטה לממשלה, ובדיונים בנוכחות המפכ"ל שהיה כאן ודיבר וכן

דיברו אחרים.

הגענו להבנה בין ששלושת המשרדים על בסיס כמה עקרונות, שהוועדה הזו

הכחתה לגביהם בין היתר, אני רוצה לחזור למען
הפרוטוקול על העקרונות האלה
(א) הדבר המרכזי שדובר עליו הוא ניסוי בהקמת משטרת תנועה ארצית כשמה,

משטרת תנועה ארצית.

(ב) הדבר השני שהוא דבר עקרוני מאוד היה שליטה מרכזית, כי אם זה לא

יהיה תחת מפקד אחד אלא תחת מחוזית, זה יהיה תיגבור המערך הקיים,



ובעצם לא עשינו כלום. זה עקרוו שהיה כאן בוועדה, עקרון הכפיפות

הפיקודית, שהוא קשור לשליטה המרכזית.

(ג) התוספת תהיה לשטח ולא למפקדות. צריכים ודאי גם טבחים, נהגים ודברים

כאלה, אבל לא לזה מתכוונים כאשר הולכים לפרוייקט משותף.

(ד) הוחלט גם שהניסוי יהיה בשני מחוזות, ולא בשלושה ולא בארבעה ולא

בחמישה, ולכן לפי החלטת המשטרה, אם אני מבין נכון - כי הייתי שותף

בדיון אחד או שניים - מדובר על מחוז המרכז והצפון.

(ה) הדבר הנוסף שדובר בו הוא, שיהיה בתחום הבין-עירוני טיפול בדיוק

בגלל הנתון שראש אג"ת אמר, שלמעלה מ-50 אחוזים מההרוגים

הם בכביש הבין-עירוני.

(ו) אס מותר לי לומר, צודק ראש אג"ת שאין עדיין פתרון לתחום העירוני של

התאונות, והפתרון יתחיל, אני מקווה, בעבודת מטה מסודרת שלנו עם

אג"ם בנושא אכיפה עירונית. זוהי קטיגוריה אחרת. אחרת זה ייבלע, לא

ימצאו בתוך הערים אותה תוספת מיוחלת.

על הבסיס הזה של אותם עקרונות שעכשיו ציינתי הסכימו המערכות כולן -

האוצר ושר התחבורה, משרד המשטרה והמשטרה - ללכת לאותו ניסוי. אם לא כן,

נחזור לאותה התנגדות של הממ"דים בזמנם, ואז חתונה לא תצא מזה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני שמחה שמר עתניאל שנלר מנה את העקרונות

הללו אחד לאחד. מדבריך השתמע אחרת. אנחנו

רוצים שהדברים יהיו ברורים. אנחנו מדברים על הקמת משטרת תנועה ארצית,

שלא תהיה כפופה לא למפקד מחוז זה ולא למפקד מחוז אחר. בשום פנים

ואופן לא. היא תהיה כפופה למי שבאופן ארצי אכן ינהל אותה, והוא יתן לה

את ההנחיות וההוראות וכוי במסגרת מה שקשור במטה הכללי.

הניסוי יהיה בשני איזורים, הצפון והמרכז,, כאשר התוספת של האיזורים

האחרים תהיה עם ההשלמה שתהיה. אתם הרי רוצים לדעת מהי התוצאה של הניסוי

שיתבצע בשני האיזורים הללו. ברגע שתפזרו את הכוח הזה על איזורים נוספים

אחרים שלא התכוונו להם מלכתחילה, לא תשיגו את התוצאה אשר אתם רוצים

להגיע אליה, אם משטרת תנועה ארצית חשובה וחיונית. יש להמשיך ולהקים

אותה או לפרק את אשר הקמתם.

לכן אל תחמיצו את כל מה שהושג לאחר מאבקים קשים של שנים, ובמיוחד

מאבקים של הוועדה הזאת וועדת המשנה שעומד בראשה ח"כ עמנואל זיסמן, ואשר

שקדה על המלאכה הזו במשך מספר חודשים. אם ההסדר הזה הושג עם האוצר, אני

מברכת עליו, אבל שהמשטרה עצמה לא תחמיץ אותו.

גם 1,000 השוטרים שהם במערך התנועתי, גם אותם אולי יש להכפיף לאותו

גורם ארצי שיהיה.
ע. זיסמן
לגבי כל מה שאת אמרת וכל מה שאני אגיד,

צריכה להיות החלטה של ועדת הכלכלה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זו החלטה.

ע. זיסמן; צריך להעביר את תוכן המחלקה. המפכ'יל מצא

לנכון להפתיע אותנו - בירכתי אותו על כך -

ולהופיע בפני הוועדה מבלי שהוזמן, ולהצהיר. יש הצהרה כתובה, יש ראיות

חותכות, הוא הצהיר דברים ברורים. מה שאמרה היו"ר, כך הוא הצהיר, ואני

בטוח שהוא יקיים את דבריו. מדובר על 150, כאשר תוך 3 שנים נגיע ל-400

שוטרים.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו .. אני רוצה לקוות שזה יהיה תוך 3 שנים, כי זה

טווח זמן רחוק מאוד. כבר שגה וחצי חלפה, כך

שאל תחכו 3 שנים כדי להשלים את המלאכה הזאת. צריך לעשות את כל המאמצים

כדי שבשנת התקציב הבאה יינתן הסכום הדרוש להקמת משטרת תנועה במלוא

היקפה, וכפי שכולנו וכל הגורמים רוצים בה.

צ. מסורי! פה דובר על 12 ערים. אנחנו הפעלנו במועצה

עוד 18 ערים, וזה גרם קצת לאי-נעימות.

המתנדבים ביתר הערים הרגישו צורך להיות יותר ויותר מעורבים, וזה סחף את

כולם. התחילו לכתוב מכתבים ולשאול למה אנחנו פה, למה אנחנו לא שם, ואני

הייתי צריך לענות במכתבים שאף אחד בעצם לא כועס עליהם.

עתניאל והמנכ"ל הצביעו על הקונספציה, ושכחו להזכיר שהמבצע התחיל בזה

שהמועצה הלאומית, באמצעות תלמידי בתי-הספר שיש להם מחוייבות אישית,

עשתה את מה שקוראים "אתר ארנ המפגע". זה היה עוד באפריל. הכוונה היתה,

שבכל הערים תלמידים יצלמו וירשמו כל מיני מפגעים בטיחותיים בתוך הערים

כמו תמרורים נופלים, כמו מעברי חציה לא צבועים וכיו"ב. את כל זה הגשנו

ב-1 ביולי, בתחילת המבצע, לראשי הערים. התוכנית במשרד התחבורה אמרה,

שראש העיר והרשות המוניציפאלית הם הריבון של העיר, והם היו צריכים במשך

המבצע לתקן את כל המפגעים הבטיחותיים שבתוך הערים.

ח"כ זיסמן שאל על השגת יעדים ומטרות. בביקורים של מנכ"ל משרד התחבורה

אצל ראשי הערים כל ראש עיר דיווח על תיקון המפגעים הבטיחותיים. אני

השתתפתי בכמה . ארועים בהם ראש עיר קיבל אלבום תמונות של המפגעים

הבטיחותיים שישנם בעיר שלו.

ההכנות למבצע הזה בתפיסה הכוללת היו גם דברים שרואים אותם בעין. גם

מנכ"ל משרד התחבורה, גם עתניאל וגם אני אמרנו לראשי הערים, שלא יעלה על

הדעת שתלמיד בית-ספר שצילם תמונה על מפגע בטיחותי, ילך אחרי שנה ויגיד

שהוא כאן צילם מפגע בטיחותי, עשה מבצע, הביא את זה לרשות, ודבר לא קרה.

לשמחתי בכל רשות שהיינו, היכן שהילדים דיווחו, תוקנו הליקויים. שר

התחבורה גם נתן תקציבים לצביעת מעברי חציה, עיני חתול, בכל 12 הערים,

כולל תל-אביב.

זה כולל גם את המגזר הערבי. השתתפתי יחד עם נציגי המשטרה בטקס

בבקעה-אל-גרביה בנושא של "חתימה לחיים". יש לנו מחלקה שעוסקת בזה.

העברנו השתלמויות באמצעות הקב"טים של יהודה ושומרון ורצועת עזה קורסים

ברמת רחל בנושא הזה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמה חתמו במיגזר הערבי?

צ. מסורי! אני לא רוצה לזרוק מספרים, אין לי כאן

הנתון, אבל אוכל לבדוק ולשלוח. בראיון ברדיו

שאלו אותי כמה תאונות יש במיגזר הערבי ובמיגזר היהודי. אמרתי שאנחנו לא

עושים זיהוי אם הוא ערבי או יהודי. אנחנו בודקים בכל יום ראשון בשבוע

כמה נפגעים היו בתאונות דרכים.

לפי האינפורמציה שיש לי, אחוז החתימות במיגזר הערבי גבוה יותר מאשר

במיגזר היהודי. אני הייתי נוכח בכמה תחנות חתימה. אצלנו היה פחד לחתום

בתחנות החתימה בעת המבצע. אם הגיעו למספרים כמו שאומר עתניאל שנלר,

שאלה מספרים מוכחים, אני רוצה שתדעו שזה מבצע לא פשוט להחתים. אנשים

פוחדים לחתום. לפי האינפורמציה שיש לי, במגזר הערבי יותר חותמים.
י. אבו
אני לא מסכים לזה. בהתחלה באמת היתה רתיעה,

אבל משהתחילו להסביר לאנשים את הענין, הס

חתמו. נאלצתי באחת ההזדמנויות לומר ברדיו את הדברים האלה. זה היה באמת

בהתחלה. אי-אפשר להצביע לא על מיגזר זה ולא על אחר. למועצה עוד יש

הזדמנות במשך חודש ימים לעשות מודל שלם בנושא.

צ. מסורי; המועצה הלאומית ממשיבה בהחתמות עד סוף יולי.

קיימנו תחרויות בין סניפים ובין מתנדבים

על-מנת להחדיר את המוטיבציה לפריסה של חתימה, כי אנחנו חושבים שזה תורם

הרבה.

נתנו הדרכה למתנדבים שיעמדו בצדי הדרך וידעו מה להסביר לאנשים. למעלה

מ-6,000 אנשים קיבלו אצלנו הרצאות, כדי שיפעילו גופים אחרים בתוך השטח.

גלי ההתנדבות היו גדולים, המועצה הפעילה גופים וולנטריים מהתחלה. רוטרי

וכל מיני גופים אחרים שיתפו אתנו פעולה. ההתנדבות היתה גבוהה מאוד גם

כתוצאה מכך שהפעלנו הרבה גופים וולנטריים, והם נתנו יד לזה.

נתנו למעלה מ-175 הרצאות לקשישים, הגיעו בהן למעלה מ-מ5,000 משתתפים.

התחלנו גם לתת הרצאות לקשישים שלא נמצאים במסגרת פורמלית, אלא במסגרת

א-פורמלית.

במבצע הזה הקפנו למעלה מ-200 גני ילדים ב-12 הערים. היינו שותפים

לבדיקות של תקינות רכב, איתור נהגים והחתמה.

אני רוצה לומר שהמבצע הזה נתן דחיפה יותר חזקה להשתתפות של הרבה גופים

וולנטריים, להרבה מאוד מתנדבים. ככל שיותר אנשים עוסקים בנושא הזה, אתה

כבר עושה למען בטיחות בדרכים. אתה מגביר את המודעות, אתה מגביר את

המוטיבציה, וזה עובר מאחד לשני ולשלישי, וזו המטרה.

לגבי ההמשך.

- אנחנו מדברים על פעילות בקייטנות, ותוקצבנו גם על-ידי קרן הבטיחות.

בחופשת הקיץ נפעל בקייטנות, וגם מעבר לקייטנות.

- אנחנו ממשיכים במועדוני קשישים בפעילות.

- ריכזנו צעדות של תנועות נוער למען בטיחות בדרכים. זה התחיל בלוד עם

תחילת המבצע, ונעשה כמעט בכל הערים. היו מצעדים של תנועות הנוער עם

ראשי הערים. אני אישית הלכתי ב-3 צעדות כאלה.

- אנחנו ממשיכים עכשיו בכניסה למפעלים, גם למרכזי קליטה, לעולים מרוסיה

ומאתיופיה.

השופט דב לוין ביקש ממני לברך על הקמת ? משטרת תנועה וגם הוא בין אלה

שמתכוונים למשטרת תנועה ארצית ולא מחוזית, למפקדה ארצית שהשוטרים בה

עוסקים אך ורק בנושא שיטור ותנועה.

צ. אוזו; הוטל עלי להוביל את הנושא של בדיקת תקינות

רכב, וכבר הסבירו כאן את המודל.

אני רוצה ללכת לענין ההתנדבות, כי השיטה היתה בעצם לערוך בדיקה חינם,

גרירה חינם, וכן תיגמול לבעלי רכב והדרכה. הפעלנו 44 תחנות. הפעלנו

באיגוד המוסכים 30 תחנות, איגוד מכוני הרישוי, מ.מ.סי. לב מנוע, שגריר,

אגד, דן, ארגון קציני בטיחות, ניידות הבטיחות, צה"ל, משטרה צבאית, חיל

חימוש - בין כל הגורמים האלה היה צריך לתאם.

חשוב להדגיש פה שמתנדבים בדרך כלל עובדים אחרי שעות העבודה ואחה"צ.

אנחנו הפעלנו בשעות העבודה 1,400 מתנדבים מקצועיים, שעזבו בכל יום את

מקומות העבודה שלהם והלכו לבדוק חינם כלי רכב. זה מראה, שאם מציבים



מטרה ומאמינים בה, ומדביקים את מי שצריך להדביק ברוח, הרי שהצלחנו בכך.

אנשים עזבו את המוסכים, עזבו את מקומות העבודה. קציני בטיחות הפעילו

תחנות, ובבוקר התחנות פעלו עם 1,400 מתנדבים, כשכל אחד בעצם תרם את

ימי העבודה שלו, ואף אחד לא שילם לו עבור כך.

הלכנו בשיטה לא ממוסדת, אמרנו שלא נעשה זאת במוסכים, לא במכוני הרישוי,

לא אצל יבואני הרכב. נצא לכבישים, נצא למרכזי הערים, למקומות לא

ממוסדים כדי שאנשים לא ירגישו מחוייבות שהנה הם נכנסים למוסך, ומחפשים

להם משהו כדי לתקן, אלא שאכן באמונה יבדקו להם את הרכב, ימצאו תקלה,

ויגידו להם מה קורה. הרבה עתונאים שאלו אותי כמה עולה למשרד התחבורה

להפעיל -44 תחנות, וכשאמרתי להם שלא כלום הם לא האמינו. הם היו בטוחים

שמדובר בכספים גדולים.

בצפי שלנו בעצם היה לנו שינוי של תודעת בטיחות. רצינו לשנות את תודעת

הבטיחות, ויש לנו אינדיקטורים שאכן קיבלנו את השינוי המבוקש.

חשבנו שנבדוק 13-14 אלף כלי רכב, ולאור הפירסום - שגם שינינו אותו אחרי

שבועיים משראינו שהוא לא דיבר כל כך טוב לציבור - יחד עם לשכת הפירסום

הגענו הבוקר לנתונים סופיים, שהיו 16,950 כלי רכב שנכנסו וולנטרית. זה

מדגם שעוד לא היה לנו. היום אנחנו ממחשבים את כל כלי הרכב. ננתח את

התקלות, ננסה לאתר קבוצות סיכון, גם של נהגים וגם של כלי רכב, כדי לדעת

איך לשפר.
יש מימצא אחד שהדהים גם אותי
מצאנו מעל 30 אחוזים ליקויים במערכת

התאורה. זה פשוט חוסר ידע של הנהג, מפני שזו לא בדיקה של כיוון אורות,

אלא שהנהג לא היה מודע לכך שנורית אור ראשית או אור מעצור לא עבד. היום

נעבוד יותר על נושא ההדרכה. אדם פעם בשבוע יעשה סיבוב ליד המכונית

ויסתכל אם האור עובד או לא. 30 אחוזים פירושו שכמעט 5,000 כלי רכב נסעו

בתאורה לקויה, וזה אחד מהנתונים והלקחים המיידיים. עוד לפני הניתוח

אנחנו רואים שאנחנו צריכים לעסוק הרבה בהסברה בנושא הזה.

אנחנו מקבלים תגובות, מקבלים חשבונות שאנשים קיבלו, אבל אני רוצה לתת

דוגמא שמאוד שמחה אותי. ביומיים האחרונים נכנס יהודי עם 4 ילדים קטנים

לתחנה, ואמר שהוא צריך לנסוע לבאר-שבע, וביקש שיבדקו את המכונית. מצאו

שחיבורי ההגה שלו רופפים והוא יכול ליהרג. הזמינו לו גרר על-חשבוננו

למוסך, הוא תיקן, אבל היופי היה, שכאשר הוא גמר לתקן הוא חזר עם עוגה

לתחנה, הודה לכל אחד מהבודקים, ואחר כך כתב לנו מכתב. זאת אומרת, שבעצם

הנושא הזה חדר, ואנחנו צריכים להמשיך בו.
ר. בו-חור
אני לא רוצה להאריך בדיבור במיוחד אחרי הצגת

הדברים על-ידי כל החברים.

הייתי ממונה על עבודת התיאום של משטרת ישראל בכבישי הדמים ועבודות

מע"צ, ואני מאוד מצטער על כך שאנשי מע"צ לא נמצאים כאן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הם הוזמנו, ואפילו הודיעו מי צריך להופיע,

אבל לא הגיעו.

ר. בן-חור! העבודה של מע"ץ היתה אדירה. הם השקיעו חודש

וחצי בטרם תחילת המבצע, ואין לי ספק שלעבודה

המאומצת שעשתה מע"ץ מגיעות כל הברכות. אני בטוח שהעבודה הזו גם תישא

את הפירות.

אמרה היו"ר בתשובה להערת ח"כ זיסמן, שאף פעם לא היה מבצע בהיקף כזה,

וזאת אכן המציאות. לא רק שלא היה מבצע בהיקף כזה, גם מבחינת ההשקעה



שבדרך כלל העתונאים שואלים, גם פה לדעתי זה בדיספרופורציה לכלל הדברים

שהיו בעבר. העם שלנו הוא עם חכם. ברגע שאתה מתווה לו דרך, אתה מתווה לו

תוכנית, אפילו התקשורת תלך אתך. זה הגיע למצב שכלי התקשורת תרמו, והיו

שניסו לעזור. אני לא אומר שלא היו כל מיני קנטרנים.

גם ברכות היו"ר מחמיאות לכולנו מאוד, אבל לגבי עצם העובדה שכל עם ישראל

נרתם לפעולה כזו, קודם כל צריך לברך את מי שתיכנן את התוכנית הזו,

ולברך את העם הזה. זה שאנחנו יושבים כרגע ומדברים בינינו, זה לא מביא

תוצאות. צריך להגיד שמהיום יש לנו תוכנית איך לפעול בעתיד, וזה צריך

להיות המסר של הישיבה הזאת.

אני רוצה להוסיף לגבי משטרת ישראל, במיוחד לגבי אותו שוטר קטן בשטח,

שהמסר של התוכנית הגיע אליו. הגיע אליו המסר שזה לא רק להתמקד בנושאים

מסויימים שמתמקדים בהם בעת האחרונה, שזה רק נושאים של מהירות, אלא גם

המסר של התמקדות בנושאים כמו עקיפה בפס לבן. בכבישי הדמים נוראה אותה

עקיפה מסוכנת שמביאה להתנגשות חזיתית, שסופה במקרה הטוב הוא פצוע קשה.

נהרגים שם, לצערי הרב, כתוצאה מעקיפה על פס לבן.

אני עכשיו מרכז עם המהנדס הראשי שלנו את כל הנתונים בכביש ואדי ערה,

לדוגמא, מבין חמשת כבישי הדמים שבצפון, הוא לקח את כל התאונות בתקופת

המבצע, ואני אומר את זה בנשימה אחת עם הברכות למע''ץ. המטרה שלי בכניסה

למבצע הזה היתה להעלות את המודעות, להביא לכאן את אנשי מע"ץ ולהגיד להם

שלא יכול להיות שאבי העורקים של מדינת ישראל הוא כביש שמוביל מתל-אביב

לטבריה, שבכל החגים נוסעות בו משפחות רבות, והנהג צריך להידבק מאחורי

משאית, כדי להיות גיבור גדול הוא עושה עקיפה וכתוצאה מכך הוא מחסל את

המשפחה שלו. אנחנו צריכים להעלות לסדר היום את הפיכת חמשת כבישי הדמים

לכבישים בעלי ארבעה נתיבים. אתה נוהג על הכביש הזה, וכבר אתה חש את

הסכנה.

אני חושב שצריך לתת לראש משטרת התנועה את כל הסמכויות, כדי שלא יווצר

מצב שמגיע נשיא זה או אחר, ואז במחוז תל-אביב פתאום חצי משטרה עובדת על

הכביש כדי לשריין את היציאה וההגעה. אני אומר זאת עם כל הכבוד לאלה

שבאים והולכים, ואני שמח שהם באים והולכים, אבל זה בא על חשבון משהו

אחר.

משרד התחבורה בראשות המנכ"ל שלנו הצליח להעלות את הנושא הזה, ומתייחסים

לנושא הזה- הרבה יותר ברצינות. כל הגורמים פועלים יחד, ואסור לאבד את

המומנטום. משטרת תנועה צריכה להיות משטרת תנועה, ושלא יוחמץ ההישג

הזה.

צריך לשלב ככל שאפשר יותר את אנשי התקשורת במלחמה בתאונות דרכים, ולא

תקשורת שאתה מממן וקונה בעמודים גדולים ובתשדירי שרות, עם כל הכבוד,

אני חושב שתשדירי שרות ככל שהם נעשים טוב, אי-אפשר להשוות לשידור חי,

כאשר במהלך שידור חי אדם נתפס בנהיגה פרועה מעבר לפס לבן, והוא מודיע

. קבל עם ועדה בתקשורת שעשה שטות. זה קרה לי. היתה תוכנית רדיו שהצלחתי

לגייס אותה למבצע, ובשידורים חיים בכל יום הייתי בכביש דמים אחר.

בשידור חי עמד בחור בן 18 וחצי והיכה על חטא, איזה שטות הוא עשה כשהוא

עקף על פס לבן. אני חושב שאין דבר יותר חי מזה. צריך לשלב יותר את

אמצעי התקשורת, ולכם כקובעי המדיניות, כמחוקקים, לגרום לכך שאנשי

התקשורת יעשו זאת. זה צריך להיות משהו לאומי, ובקטע הזה חייבת להיות

מעורבות של התקשורת במימדים יותר גדולים.

מגיעים לכולם כל השבחים, אבל צריך להסתכל קדימה, להמשיך את המתכונת.

אני חושב שאחד הדברים הגדולים שעשה המנכ"ל הוא, שבעת המבצע שאל אותי מה

המסקנות שלי ביחס לכבישי הדמים. אמרתי לו שאני צריך לחודש הבא עוד איקס



שקלים להמשך מתכונת האכיפה כפי שקיימת היום. הוא לא חשב, הוא לא שאל

כמה, הוא אמר שהוא ימצא את הדרך להשיגם, ושנצא לדרך. למעשה המבצע

בכבישי הדמים לא נפסק, הוא נמשך עד היום, ואסור לו להיפסק בכלל. הדגש

הוא על כך שהכבישים חייבים להיות בעלי 4 נתיבים. לא יכול להיות שיהיו

במדינה בשנות ה-2000 כבישים כל כך חשובים וכל כך צפופים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
היזמנו את אנשי התקשורת, אבל נאמר לנו שמשרד

החינוך ממונה גם על רשות השידור. נמצא כאן

מר יוסף הלחמי, נציג הטלויזיה החינוכית.

מיועץ שר התקשורת קיבלנו הצעות לתוכניות שהוחלט עליהן, הן לגבי הרדיו

והן לגבי הטלויזיה. אנחנו רוצים לדעת מה מתוך ההצעות האלה אכן יבוצע,

ייושם, ישודר וכוי.
י. הלחמי
אני לא יודע מה בדיוק נאמר. יועץ השר הוא

ודאי איש חשוב, אבל לי אין קשר אתו.

הטלויזיה החינוכית עושה כל מאמץ כדי לפעול לפי המנדט שלה, שהוא לחנך

ולהעשיר ולתרום לכך שאדם ידע לנהוג יותר טוב, ולהתנהג יותר טוב על

הכביש.

לשם כך אנחנו משדרים באופן קבוע תוכניות שונות בנושא הזה. חלקן קנויות,

חלקן עשויות על-ידינו, חלקן עשויות על-ידי גופים אחרים במדינה - כמו

המועצה הלאומית למניעת תאונות, כמו שרות הסרטים. בשנה האחרונה עבדנו יד

ביד עם מינהל הבטיחות, הפקנו סידרה בת 76 תוכניות קצרות, אבל מאוד

אפקטיביות, ובכוונתנו להמשיך בכך בכל עוז. הכוונה היא להמשיך ולהפיק

דברים. אני, למשל, הנציג של הטלויזיה בוועדה לתוכניות לימודים, כך שאני

מלווה את הקמתה של תוכנית הלימודים גם ביעוץ התקשורתי שהיא זקוקה לו.

אם לסכם את הדברים, אנחנו פתוחים להצעות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם יש תוכניות לכמה חודשים קדימה בנושא

הבטיחות בדרכים י

י. הלחמי; יש פה אי-הבנה מסויימת. אין שום ספק שאנחנו

יכולים לשבת ולכתוב תוכנית, ליזום אותה

ולהפיק אותה. לא שיש לנו הכסף לזה, אבל בואו נאמר שעושים את זה. ברור

מאליו שאנחנו זקוקים להצהרת מדיניות או להצהרת מטרות, ולקביעות של

המערכת, דהיינו משרד החינוך מצד אחד, מינהל הבטיחות מצד שני. עבדנו

עם עתניאל שנלר, ישבנו אתו ועם האנשים שלו, קיבלנו מטרות, קיבלנו כל מה

שצריך היה לקבל, וכך פעלנו.

במלים אחרות, אל תשאירו לנו ליזום בעצמנו ייצור של תוכניות או אפילו את

השידור שלהן. תציגו לנו את הדרישות, ואנחנו נבצע את העבודה ונבצע אותה

היטב כמו כל דבר שאנחנו עושים.

א. גרשוב; אני רוצה לברך את שר התחבורה, את מנכ"ל

משרד התחבורה, את עתניאל שנלר ואת כל מנהלי

האגפים של משרד התחבורה, שזו לנו הפעם הראשונה לליכוד כזה, לתנופה כזו

בהפעלה של כל הגורמים במדינת ישראל שעוסקים בכך.

אני נציג של איגוד התנדבותי פר-אקסלנס, אין לנו משכורות. להפעיל 300

קציני בטיחות למבצעים כפי שהפעלנו, זו היתה עבודה רבה. אני רוצה שאנשים

יבינו, שאם היה לנו מבצע בקרית-שמונה, ולא מבצע אחד, ולא היו לנו קציני



בטיחות תושבי המקום, שלחנו לקרית-שמונח אנשים שלנו על-חשבונם, עם כלי

רכב שלהם, שנסעו מחיפה לקרית-שמונה. כך גם בבאר-שבע, ובכל מקום אחר.

תמיד כיסינו אותן העמדות, ולא חשוב היכן. זה היה בהתנדבות מלאה, ללא

תמיכה של אף גורם ממשלתי.

אנחנו עוסקים בהתנדבות בדרך הזו כבר 15 שנים. הצטרפנו לעשות אותה

עבודה עם המועצה הלאומית, כאשר אנשי המועצה הלאומית עוסקים ברישומים,

ואנחנו עוסקים בעבודה המקצועית עם כלי הרכב.

אני רוצה לציין עוד עובדה, שכאן אולי לא יודעים אותה. לפני כ-10 שנים

יזמנו שקציני בטיחות שלנו יתגייסו ויתנדבו, ויעברו לענף הבטיחות של

צה"ל. יושב כאן ראש ענף הבטיחות, והוא יוכל לציין זאת בדבריו. הרבה

מאוד קציני בטיחות שלנו עובדים שם לשביעות רצון המערכת.

איישנו 29 עמדות מהצפון ועד באר-שבע, כאשר כל עמדה מתפקדת פעם עד 3

פעמים בשבוע במשך 4 שבועות. הפעלנו בעמדות האלה מ-2 ועד 5 קציני

בטיחות, נוסף לאנשי המועצה הלאומית. יחד הפעלנו 300 קציני בטיחות,

הפעלנו כללית 79 פעם את העמדות האלה במהלך החודש, ובדקנו למעלה מ-3,000

כלי רכב.

אנחנו תמיד פתוחים, אנחנו תמיד מתנדבים, ונמשיך לפעול יחד, וכפי שנקבע

במטה. משרד התחבורה ימשיך לעמוד בראש המטח, וימשיך להפעיל את כל

המתנדבים בצורה יעילה כפי, שהופעלו עד עכשיו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נמצא אתנו מר דרור שרון מלשכת הפירסומים. יש

לו חלק בפירסומים שהיו חיוביים מאוד והשפיעו

את השפעתם. נקווה שתמשיך בזה גם אחרי תום המבצע.

ד. שרון; היעד הוא בעצם להיכנס לחופשה ולקראת שנת

הלימודים בהיערכות, כפי שציין מר בן-חור.

אמנם זה כרוך בצד הכספי, והוא נעשה בתמורה, אבל אני מקווה שזה יתן את

החלק שלו להגברת המודעות בנושא.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יישר כוחך.
ע. זיסמן
בשבוע שעבר היה כאן שר התחבורה, וקיימנו

סקירה על משרד התחבורה, שכלל גם את המבצע.

אבל העלינו שורה של תביעות ודרישות, והשר לא ענה, וזאת בניגוד לפעמים

קודמות. הוא שמע בסבלנות ובקשב רב, אבל הישיבה הסתיימה בלי תשובות. אני

כבר אז אמרתי דברי שבח והערכה למבצע, ואני לא רוצה לחזור על דברי

ההערכה, במיוחד שהמבצע היה מיוחד במינו ושונה מהקודמים. אין ספק שזו

הצלחה משותפת לגורמים שונים, ובראש וראשונה למשרד התחבורה.
אגיד מה הם הדברים שלדעתי מתבקשים
(1) אני יודע שיש מתנדבים ויש אזרחים טובים במדינה, שרוצים להתנדב למען

המטרה הזאת בכל ימות השנה. הדגשתי שמסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית

כפי שהוגשו לנו והכנסת אימצה אותן. מדברות במפורש על כך. אנשים

רוצים לקבל סמכויות, אבל לא של שוטר, לא לעצור, לא אותן הסמכויות

שיש לשוטר לפי חוק לעצור עבריין ולהשתלט עליו אם צריך ולהעבירו לאן

שצריך. הם רוצים שיהיו להם סמכויות לא רק על-מנת להרתיע, אלא גם

כדי לתפוס את העבריין בשעת מעשה ולדווח עליו.

בנושא הזה לא חל שינוי, ואני מציע לעשות כל מאמץ כדי ליישם את

החלטת הוועדה לגבי מתנדבים.



(2) כשהציעו משטרת תנועה, היתה שורה של נימוקים למה החליטו שצריכה לקום

משטרת תנועה, וזה היה מאבק ארוך שהסתיים. אני בהחלט מזדהה עם דברי

יו"ר הוועדה. הדברים מפורטים. הקמת משטרת התנועה אינה קפריזה, אלא

שורה של סיבות וגורמים. התפשרנו רק בדבר אחד, שבגלל סיבות תקציביות

ובגלל סיבות ארגוניות מינהליות במשטרת ישראל - ואנחנו יודעים שיש

כאן איזה שהוא תהליך פסיכולוגי - זה צריך לקחת זמן.

הופתענו מכך שהמפכ"ל החדש והשר החדש, בעיקר המפכ"ל, שינו את המהלך

באופן יסודי. הרי רק לפני שנה זה היה אחרת. לגבי השינוי הזה, מאחר

שהם עשו אותו והם ראויים לכל הברכות על כך, אנחנו צריכים לתת להם

את האפשרות לבצע את הרפורמה הזו בשלבים ובהדרגתיות, אבל בשום פנים

ואופן לא לסטות מהשגת המטרה העיקרית. המטרה העיקרית היא פיקוד נפרד

עם אנשים שמתמסרים, לכך,וזה עיסוקם לא רק העיקרי, אלא עיסוקם

הבלעדי.

פה דובר על כך שזה מעין שעטנז, אבל אני רוצה . להגיד שבשום פנים

ואופן לא נסכים לשעטנז כזה.

ציינו כאן את ירושלים, קרי, שער הגיא. ירושלים אינה מרכז, יש מחוז

נפרד, מחוז ירושלים. נלחמנו על כך שיופרדו המחוזות, ולא צריך

להכניס את מחוז ירושלים לתוך מחוז המרכז. בשנה הבאה יישמו את משטרת

התנועה על מחוז ירושלים, על כל המשתמע מכך.

(3) אני חושב שנציג הטלויזיה החינוכית אמר דברים כנים, שאולי לא קיבלנו

אותם בהתלהבות.

עם כל הכבוד לשר החינוך והתרבות - וזה מתייחס לשרי החינוך והתרבות

הקודמים, ולאו דווקא לנוכחי בלבד - הטלויזיה היא בתחום האחריות

הפורמלית, ואין לו שום אחריות. הוא לא יכול לשלוט על רשות השידור,

זו אוטונומיה. כמה פעמים שאלנו שאילתות, ואנחנו יודעים מה הן

התשובות שאנחנו מקבלים משר החינוך והתרבות, מבלי כמובן לפגוע בו.

זה לא גוף אוטונומי, זה גוף עצמאי.

לכן ענה נציג הטלויזיה תשובה כנה. יש ערוץ 1 ויש ערוץ 2, ואנחנו

יכולים להיות מרוצים מהטלויזיה החינוכית, ומבדיקות שעשינו לגבי מה

שאמר נציג הטלויזיה ראינו שזה נכון. ערוץ 1 הוא בכלל מדינת ישראל

אחרת, ואני בעד ערוץ 3 ו-4 ו-5, כדי שערוץ 1, אני לא רוצה שיתחסל

אבל שיתיישר.ערוץ 1 לא מקיים את הסיכומים אתנו. אני קובע זאת גם

כיוי'ר ועדת משנה וגם כמליאת ועדת הכלכלה. ערוץ 1 לא מקיים את כל

הסיכומים שהיו בוועדה הזאת בשנתיים וחצי מאז מכהנת הכנסת הזאת.

אני לא רוצה להיכנס לוה, אבל יש סוגי אוכלוסיה שונים שרואים את

הערוצים השונים, ולכן יש חשיבות גדולה למה שאנחנו מדברים על

תקשורת.

בנושא הזה אנחנו צריכים להגיד את דעתנו כוועדת כלכלה.

(4) ישנו נושא חשוב מאוד שהוזנח ולא מטופל, והוא נושא השיפוט

בבתי-המשפט. כאן יש מעמד מיוחד להנהלת בתי-המשפט. יש שופט מיוחד

שתפקידו לעמוד בראש המערכת הזאת. אני שומע על הרבה מאוד שינויים

ורפורמות, אבל לדעתי יש פיגור גדול מאוד, והפיגור הזה פוגע.

השיפוט המהיר שנעשה בצה"ל גורם להרתעה, וממלא תפקיד חשוב.

(5) נאמרו כאן דברים לגבי האיזור העירוני. זה נושא שצריך לבדוק בנפרד.

לדעתי יש חלוקה, 70 אחוזים מכל כביש בידי משרד התחבורה, 30 אחוזים

בידי הרשות המקומית. זה נושא שחייב להיבדק שנית, כי יוצא שהרשות

המקומית בהרבה מאוד מקומות לא יכולה לעמוד ב-30 האחוזים. שלה. היו

מקרים - ואני לא מדבר על השר הנוכחי - שלמשרד התחבורה היו עדיפויות



שונות באיזורים שונים במסגרת 70 אחוזים. אני רואה שבזמן האחרון,

בעיקר בשנה האחרונה, הבעיה אינה משרד התחבורה, אלא הרשויות

המקומיות.

הכשרת כבישים, שיפוץ כבישים, שיקום כבישים עירוניים בתחום העירוני,

כל אלה דורשים מאמץ, לא נוכל לעמוד במציאות המשתנה. אם אתם מדברים

על 1.750.000 נהגים, הרי ככל שמגיעה יותר ויותר עליה כך יהיו יותר

נהגים. העולים מבריה"מ, הדבר הראשון שהם מחפשים זה רשיון נהיגה, כי

זה מה שחסר להם. לא היה להם רשיון, לא היה להם רכב שם. דבר ראשון

שהם מחפשים בתחום הרצונות המיידיים שלהם זה רשיון נהיגה, והמספר

ילך ויגדל.

לדעתי הנושא הזה חייב להיבדק שנית.

ר. נאמו! בתשובה לדברים שהושמעו כאן קודם כל אני רוצה

להבהיר, ששר החינוך והתרבות ממונה אך ורק על

חוק רשות השידור, הוא לא מתיימר להתערב בענייני תוכניות, אלא אם כן הוא

קשור ויש לו יכולת השפעה על תוכניות שאנחנו רוצים להבליט, כמו הנושא

הזה של המלחמה בתאונות הדרכים.

אני יכולה להוסיף לדיון הזה, שבישיבה שהיתה עם מנהלי המדיה הוחלט

שהטלויזיה הישראלית, בשיתוף עם המינהל לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה,

תפיק ותשדר קורס טלויזיוני ראשון מסוגו בארץ לנהיגה נכונה לנהגים.

התוכנית הזו תופק במסגרת של מספר דקות, משהו בסגנון "הגיע זמן לשון".
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מתי יתחילו?
ר. נאמו
בישיבה שהיתה לנו השבוע עם מר יוסף בראל הוא

אומר שנוכל לעשות זאת לקראת החופשה הגדולה.

ע. שנלר; החומר הוגש להנהלת הטלויזיה, ואם זה יאושר,

ניכנס לסידרה.

ר. נאמו; באותו דיון סוכם גם ליזום את החידושים הבאים
בטלויזיה
(1) שידור תשדירים ותוכניות קצרות בנושא הבטיחות בדרכים, 2-3 דקות לפני

"מבט לחדשות".

ע. שנלר; בזה כבר יש התקשרות, התחילה העבודה עם אחת

החברות.

ר. נאמן!

(2} נושא הבטיחות בדרכים ישולב בקביעות בתוכנית "על גלגלים" פעמיים

בשבוע. זה היה אמור להתחיל ביוני, אבל נדחה. עם תחילת החופשה

הגדולה זה יתחיל, ויתקיים גם באוקטובר, לקראת החגים, ובחורף.

(3) יתקיימו שידורים מרוכזים בנושא הזה בתוכניות לילדים ולנוער, דוגמת

הסידרה "ג'ינג'י", שמשודרת גם כיום, וגם במסגרת "שבשבת" יינתנו

הנחיות לנהגים בהתאם למזג האוויר.

(4) מנהל קול ישראל אמנון נדב הודיע, שלאורך כל השנה תוכניות משודרות

ויורחבו ברדיו התוכניות והמבצעים לבטיחות בדרכים.



(5) לדברי מר אמנון נדב נעשים מאמצים לחדש את הרשת המיוחדת לנהגים

בחיפה, ששידוריה הופסקו בזמן המלחמה.

(6) יוחל בגיבוש תוכנית להפקת רשתות דומות גם באיזורים אחרים בארץ.

רשות השידור מסרה לנו שהקציבה לעניו הזה 000.1.664 ש"ח, כיסוי

השידורים החדשים למלחמה בתאונות בדרכים במסגרת התקציב החדש של

1991. זה יהיה מתקציבה.

(7} יוסף בראל מסר לנו, שלקראת ה-5 ביולי, כאשר מסתיימים הלימודים,

הטלויזיה הכללית תתמקד בתוכניות זהירות בדרכים בתוכנית "הלילה",

"מבט לחדשות", ו-"בין הכסאות".
ע. שנלר
אני רוצה להעיר שהרדיו לנהגים לא היה אמור

להיפסק. כבר חצי שנה שלא משדרים. רשות

השידור לקחה על עצמה להפעיל, אבל עד היום זה לא הופעל. כנראה רדיו

הנהגים יופעל בחודש הבא.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
התחלתי בברכה, ואני מסיימת בברכה לכולם, לכל

אלה שלקחו חלק במבצע המוצלח הזה. אני חושבת

? שגם בחירת הסיסמא היתה מוצלחת, וזה אולי גם מה שתרם להצלחת המבצע,

בשונה מהמבצע הקודם "אני מת לחיות". אז הסיסמא לא היתה מושכת ולא היתה

מוצלחת.

היה זה המבצע הגדול ביותר שהיה אי-פעם בהיקפו, ומבחינת השיטות שנקבעו

להתמודדות עם תאונות הדרכים.

אני רוצה לקוות שהמבצע בו התחילו לא ייפסק, אלא תהיה לו המשכיות. רק

בהמשכיות נוכל להצליח להחדיר עמוק לדעתו של הציבור את הצורך בזהירות

בדרכים, את הצורך שהנהג ינהג על-פי הכללים המתחייבים מחוקי התנועה,

וידע לשמור גם על חייו וגם על חייהם של אחרים.

כמה דברים שלמעשה מתחייבים. בראש ובראשונה אנחנו מברכים על ההחלטה

להקמת משטרת תנועה, שבאה כתוצאה של מאבק שנמשך 10 שנים ובמיוחד מאבק

אינטנסיבי של ועדת המשנה לבטיחות בדרכים בראשותו של ח"כ עמנואל זיסמן.

הוא לא נתן מנוח הן למשרד התחבורה - אמנם הוא לא הגורם העיקרי, אבל הוא

היוזם המדרבן והדוחף - וניהל מאבק עם האוצר ועם המשטרה, עד שהגיעו

לסיכום הזה.

אני מקווה שאכן כל אותן הכוונות שהיו לנו בהקמת משטרת תנועה ארצית -

אכן תתגשמנה, וכך משטרת תנועה ארצית קום תקום בימים הקרובים.

אני מצטערת שאנשי מע"ץ לא הופיעו לישיבה, ולא קיבלנו מהם דיווח, אף שהם

קיבלו שבחים מהגורמים האחרים על מעשיהם. יש 10 כבישי דמים, חייבת מע"ץ

לתת תשומת לב מיוחדת בתקציבים העומדים לרשותה וגם בתקציבים הנוספים

שהועמדו לרשותה, לשנה הזאת, לתת תשומת לב מיוחדת לכבישי הדמים. אני לא

אומרת שהמלאכה הזאת תסתיים תוך שנה-שנתיים, אבל היא חייבת לתת עדיפות

לכבישים הללו.

אני מברכת את כל המתנדבים על העבודה היפה שעשו ועל הסיוע שנתנו. לקציני

הבטיחות, לאלה שגייסה אותם המועצה הלאומית למניעת תאונות, לתלמידי

בתי-הספר וכל אלה שלקחו חלק בנושא ההתנדבות. נשלחות ברכות המבוגרים,

בעיקר כאשר הם מתנדבים למשימות הללו חייבים לקבל סמכויות. מתנדב שיודע

שיש לו סמכויות, ויש לו תפקיד שהוא ממלא אותו, תהיה לו גם אחריות יותר

גדולה ותהיה לו גם מוטיבציה יותר גדולה, להמשיך בהתנדבות שלו, כי הוא

מרגיש שהוא אכן מסייע למשימה הזאת. וזה אכן סיוע גדול מאוד למשטרה, אשר



ממלאת את תפקידה על הכבישים. מאחר שכוח האדם שלה מצומצם, אין לי ספק

שהמתנדבים הם כוח האדם נוסף אשר בא לסיועה של המשטרה.

דיברנו על כך מספר פעמים, אבל יכול להיות שהמשטרה נתקלת בקשיים מבחינת

הקניית סמכויות למתנדבים הללו, הן ברישום דו"חות והן במתן אזהרות וכוי.

צריך שלמתנדב תהיה סמכות לעצור נהג ולהזהירו. אני לא אומרת שתהיה לו

סמכות לשלול רשיון כפי שיש לקצין משטרה. אם הדברים הללו לא יהיו, גם

האפקטיביות פחותה מבחינתה תרומה של המתנדבים למשימה הזאת.

באשר לטלויזיה הלימודית. נשאלת השאלה מהי המדיניות, מה אתם רוצים

להבליט, באיזה כיוון יהיו התוכניות. תנו לטלויזיה את הרעיונות, והם

יכינו את התוכניות בהתאם לדברים האלה. אני מודה למר הלחמי לא רק על

גילוי הלב, אלא על זה שהוא למעשה מזמין יוזמות ודרישות בקביעת מדיניות

בתחום הזה. הטלויזיה כפופה למשרד החינוך, ומה שהמשרד יעמיד מבחינת

התכנים לרשותה, אכן חזקה עליה שתוכל לשרת את המטרה הזו, שהיא מטרה

חשובה ונעלה לא פחות מאשר כל אותן התוכניות האחרות המוקרנות בטלויזיה

החינוכית. היא לא מאכזבת, כי אלה אכן תוכניות טובות.

בענין רשות השידור. אנחנו יודעים מה סמכויות שר החינוך, יודעים שהוא

הופקד על ביצועו של החוק. יותר ממה שכתוב לגבי סמכויות השר בחוק, אין

לו. הוא לא יכול לכפות שום דבר על רשות השידור, אפילו את הדברים

החיוביים ביותר ואפילו זה נוגע למשימות לאומיות. הוא יכול להציע

בפניהם, הוא יכול להמליץ בפניהם, אבל הוא לא יכול להנחות אותם ולא

להורות להם. זו טלויזיה עצמאית, והיא קובעת את הדברים שלה.

אם יש סיכום - וזה סיכום נוסף לסיכומים שהיו בוועדת המשנה, וסיכום נוסף

לסיכום שהיה קודם כל בוועדה הזאת לפני זמן רב כאשר עוד אהרן הראל הופיע

בפני הוועדה - הסיכוםם הוא שאנחנו ממשיכים ללחוץ בנושא הזה וקובעים שגם

הטלויזיה הכללית הממלכתית חייבת לתרום את- תרומתה בנושא הזה של תאונות

דרכים מבחינת ההסברה, כי אותה רואים בהיקף רחב יותר מבחינת מספר

התושבים בישראל שצופים בטלויזיה.

לפני מונח פרוטוקול מישיבה שהתקיימה ב-28 באפריל 1991 בנושא הבטיחות

בדרכים בטלויזיה וברדיו, ונכחו בה האנשים החשובים - בראל, קול, כהן,

עתניאל שנלר, אמנון נדב, צנגן - והם קבעו לעצמם תוכנית בת 7 סעיפים.

כנ"ל לגבי הרדיו.

אנחנו דורשים שאכן כל ההחלטות הללו תיושמנה, ופה התפקיד של משרד החינוך

והתרבות. הוא חייב לדאוג לכך, שכל מה שסוכם באותה ישיבה אכן ימומש.

אסור לתת מנוח, וכמובן עתניאל שנלר לא יתן מנוח. אבל קודם כל שר החינוך

והתרבות, חייב להמשיך ולהקפיד על ביצוע אותן ההחלטות שהתקבלו בהסכמה

ועל דעת - ואולי גם ביוזמתם - של אנשי רשות השידור.

לגבי מיכשור. בסיור שלנו נסענו עם ניידות המשטרה, וראינו אותו מכשיר

שהוא חשוב מאין כמוהו. אמנם שמו מצלמות בצמתים של דרכים, אבל זה לא

אותו הדבר כמו שהוא נוסע, והמצלמה הזאת מצלמת קדימה ואחורה, וזאת הראיה

החותכת בבית-המשפט.

יהיו מספר מכשירים מהסוג הזה, יתנו לזה פירסום, נהגים ידען, ותהיה להם

הרגשה שכל רכב משטרה שנוסע אחריהם - אפילו לא רואים אותו - אכן יש לו

מצלמה כזאת, והיא מצלמת. זה יכול להיות גורם מאוד מאוד מרתיע. אמנם

המצלמות הללו הן במסגרת של ניסוי, אבל לדעתי הנושא הזה הוכיח את עצמו,

ואני לא יודעת מי צריך לעזור למשטרה לרכוש את האביזרים הללו.

עתניאל, הכתובת תמיד חוזרת אליך, תעמידו לרשותם מספר מספיק של אביזרים

אלו.
ע. שנלר
אם היו"ר מסכמת את הנושא, הייתי מבקש להוסיף

משהו לסיכום.

היום מתלבטים לגבי שימוש במכשיר יוצא מן הכלל, שנדמה לי שגס היו"ר ראתה

אותו - ואם לא, ראוי שנראה לה אותו - מכשיר המורוס לאי-שמירת המרחק.

כולם היללו ושיבחו אותו. היום ישנס כמה אנשים הבוחניס זאת.

אני חושב שראוי וטוב שוועדת הכלכלה תיתן ביטוי לחשיבות המיכשור

המודרני, כדי שיהיו לנו כליס לאכוף על המערכת לעשות שימוש ולרכוש עוד

יחידות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
גס זה יכול להיות בסיכום שלנו.

-בנושא בתי-המשפט והשיפוט המהיר. אני מביעה

מורת רוח על הסחבת שישנה . בבתי-המשפט בהעמדת עברייני תנועה לדין בגין

התלונות שהוגשו נגדם. יכול להיות שלפעמיס הס ? יוצאים זכאים, אבל אם משפט

נערך אחרי שנתיים ויותר, אין לו אפקטיביות. גם העבריין יכול להיות ששכח

בכלל שעבר עבירה. מי שצריך להוכיח אותה עבירה גם הוא לא יכול לזכור

אחרי שנתיים-שלוש איך זה קרה ואיך זה היה.

בנושא הזה אני חושבת שהמינהל לבטיחות בדרכים והמועצה הלאומית חייבים

לדחוף וללחוץ על משרד המשפטים ועל שר המשפטים. צריך לעשות הכל כדי לקצר

את תקופת ההעמדה לדין בגין התלונות שהוגשו על-ידי המשטרה לבתי-המשפט.

יכול להיות שחסרים שופטים, וגס השופטים הנוכחייס עמוסי עבודה.

נציע לח"כ עמנואל זיסמן, שבוועדת המשנה יקיימו דיון על הנושא הזה,

יזמינו את משרד המשפטיס, אולי נציגות בתי-המשפט, וידונו על נושא השיפוט

המהיר לגבי עברייני תנועה. נושא זה, בהחלט ראוי לדון בו.

אני מברכת על המבצע שיהיה בהמשך, המבצע לגבי הנהגים הצעיריס, מבצע מאוד

מאוד חשוב וחיוני. לגבי הנהגיס הצעיריס צרייך לעשות קצת יותר מאשר נעשה

עד כה, כדי להחדיר לקירבם את התודעה של נהיגה זהירה.

אני רוצה להודות לכם מקרב לב, ונקווה שהמאמציס שהשקעתס אכן ישאו פרי,

והחשוב ביותר הוא ההמשך, כאילו המבצע הזה נמשך.

תודה רבה לכס.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40

קוד המקור של הנתונים