ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/06/1991

שינוע פרי הדר וירקות מנמל חיפה (הקמת בית קרור)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 276

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד', ל' בסיון התשנ"א, 12.6.1991, בשעה 9:20

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ש. דורון

מוזמנים; א. גוראל, ראש עיריית חיפה

א. אור, מנהל נמל חיפה, רשות-הנמלים והרכבות

ד. צמחי, מנכי'ל חברת ""אגרקסקו""

א. אגמי, מזכיר מועצת פועלי חיפה

מ. חזן, מועצת פועלי חיפה, מחזיק תיק עובדי הנמל

א. לאופר, יו"ר מזכירות סקטורים, נמל חיפה

ד. שלמה, מזכירות פועלי נמל חיפה

י. נדב, נמל חיפה, מינהל הנמל

ד. רוטנברג, עוזר ראש עיריית חיפה

ר. גרוטמן, דובר עיריית חיפה

ר. אלון, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

שינוע פרי הדר וירקות מנמל חיפה (הקמת בית קרור)
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

קיבלתי פניה ממועצת פועלי חיפה ומוועדי

העובדים שבנמל באמצעות מועצת פועלי חיפה. הם מאוד מאוד מבקשים שוועדת

הכלכלה תדון בנושא שאכן עלה על סדר יומנו. התייחסנו לנושא מספר חודשים

קודם לכן, הצגנו את השאלה לרשות הנמלים כאשר היו בישיבה, והתשובה

שנאמרה לנו בשעתה היתה, שזה תלוי במשווקים, באלה ששולחים את התוצרת

לחו"ל, אם ברצונם לשנע מחיפה או אם לא.

לכן נמצאים אתנו היום כל הגורמים, ואנחנו רוצים ללבן את הסוגיה הזאת

ולדעת היכן אנחנו עומדים.

א. אגמי; . י אני מודה ליו"ר הוועדה על שהניחה על סדר

היום בדחוף את הנושא. אני חושב שהנושא אינו

רק חיפני צפוני, אלא הרבה יותר רחב. אני רוצה לומר מראש שאנחנו לא באים

לדבר חס וחלילה נגד מישהו ולא נגד נמל אחר, אלא על הצרכים של נמל חיפה

והצפון. אני שמח שנמצא כאן מנכ"ל "אגרקסקו". שמתי לב שבחודשים האחרונים

"אגרקסקו" הרחיבה מאוד את יצוא הפרי והירקות, ואני מאחל לה שתכפיל

ותשלש ותרבע את היצוא, ובכלל, "אגרקסקו" תצטרף לבקשה שלנו שיהיה שינוע

של פרי וירקות בנמל חיפה.

אני פותח בהערה הזו, משום שהנושא עולה מדי פעם, זאת לא השנה הראשונה,

ישנם מסמכים משנת 1987, לרבות מסמכים שמציגים את הצורך בנמל נוסף

שמייצאים ממנו פרי וירק. בזמנו, כאשר המועצה לשיווק פרי הדר היתה פעילה

מאוד, היה מסמך שלה שקבע שיש צורך גם מבחינתה לשנע פרי משני נמלים, ולא

רק מנמל אחד.

הנושא הוא באמת שינוע פרי וירק, אף שהביטוי החיצוני הוא ענין הקמת

בית-קרור. היום אין להעלות על הדעת שאפשר לשנע פירות או ירקות מבלי שיש

בית-קרור צמוד כחלק מהנמל. לגבי נמל חיפה ולגבי חיפה, נמצא כאן ראש

העיר חיפה, והוא בוודאי יאמר את דברו. אבל אומרים לי גם האנשים שלגבי

חיפה הקמת בית-קרור יכולה לשרת את הצורך של החקלאים והמשווקים, גם

המקומיים, מבחינת מקום איכסון בעיקר לירקות, ולא רק לפירות.

אני רוצה לדבר על הנושא מבחינת נקודת המבט של האיזור שמחדרה, לרבות רמת

הגולן. תוך שנתיים-שלוש מרבית האבוקדו יגדל באיזור הצפון. חלק גדול מן

האשכוליות יגדל באיזור הצפון, וזה על-פי התחזית של משרד החקלאות. אין

בידי הנתונים המדוייקים, אבל אלה הם הנתונים מבחינת הבדיקות שעשינו,

כולל עם החקלאים עצמם. יש בזה בבחינת אבסורד מסויים, שגם היום חלק לא

קטן מן הפרי שמייצאים לחו"ל נודד מן הצפון לאשדוד, מאשדוד בבית הקרור

לאניה ולחו"ל. זה בלתי הגיוני, ולכן אנחנו חושבים שצריך שהפרי שבא מן

הצפון, ובוודאי שהוא יכול לבוא לא רק מן הצפון אלא יותר מזה, ישונע דרך

נמל חיפה.

אני חושב שזה יהיה דבר חמור מאוד אם נמל חיפה יהיה בשרות מילואים

לנמלים אחרים, או שהוא יהיה מכבה אש לנמלים אחרים. אני אומר זאת מפני

שאני יודע שיש נמל מצויין בחיפה. לא רק כחיפאי אני מעיד על כך. אני

מתאר לעצמי שגם רשות הנמלים, ולא רק מנהל נמל חיפה יעידו על כך, שנמל

חיפה הוא נמל טוב. הוא נמל שעובד בקצב מלא בתוך אחריות רבה למטענים.



נדמה לי שידוע בכל מקום שהנמל זה משנע את כל מה שהוא משנע ביבוא

וביצוא, והוא עושה את זה ברמה גבוהה מאוד, כולל עבודות שהן קשות מאוד.

וזן מתבצעות גם בנמל חיפה. זה לא ראוי שנמל חיפה יהיה רק בבחינת נמל

מילואים או מכבה אש למה שקורה, ויש תחושה כזאת - לפחות לעובדים. בדרך

כלל העובדים הם הברומטר הטוב ביותר לתחושות האמיתיות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה עובדים בנמל חיפה?

א. אור; 900 עובדים.

א. אגמי; יגדל. היצוא בעיקר של הירקות גם

למזרח-אירופה. אין ספק שיש חשיבות, גם

מבחינה לאומית, שיהיו שני נמלים שיש בהם גם בתי-קרור וגם יצוא של ירקות

ופירות לחו"ל. הענין הזה הועלה כבר 3-4 פעמים על-ידי רשות הנמלים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; היא לא מתנגדת להקמת בית-קרור.

א. אגמי; לא רק זה, רשות הנמלים הסכימה לממן את זה

מתוך הרווחים שיש לה. האוצר בלם את הבניה

הזאת.

א. אור; זה לא מדוייק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זה תלוי בחקלאים.

א. אגמי; אם זה לא מדוייק, יתקנו לי אחר כך. יש בידי

מסמך, שבו האוצר לא אישר את בניית הנמל

על-ידי הרשות. יש ויכוח במשך 3 שנים. המועצה לשיווק פרי הדר ו"אגרקסקו"

נתבקשו לתת התחייבות בלתי חוזרת ומראש, שבכל מקרה הם מתחייבים שיהיה

תוך כך וכך שנים בטחון לכך וכך יצוא של פרי וירקות מנמל חיפה. אינני

חושב שאפשר היום, בעיקר שמשום שאין מועצה לשיווק פרי הדר, ו"אגרקסקו"

בזמנה הלכה לקראת רשות הנמלים כאשר היא לא אמרה דבר שהוא בבחינת אפשרות

שלילית לגמרי. ישנו אפילו מסמך בכתב, חתום על-ידי "אגרקסקו" שאומר, שאם

יהיה בית-קרור בחיפה ויהיה די פרי - אני לא זוכר בדיוק את הנוסח -

בהחלט ישונע גם דרך נמל חיפה.

פועלי נמל חיפה התחייבו בכתב שיצוא ירקות מנמל חיפה, דינו יהיה כדין

יצוא בטחוני. דהיינו, בשום מקרה ובשום מצב, גם אם יהיו עיצומים כאלה

ואחרים, זה לא יפגע ביצוא ירקות טריים לחו"ל. בדיוק כמו גורל היצוא

הבטחוני. נמצא פה גם מנהל הנמל, שיכול להעיד שההסכם הזה קיים. שמעתי

אותו מפי העובדים. אינו חושב שהנושא אינו נושא רק חיפאי או צפוני. אני

חושב שמדינה איננה יכולה להרשות לעצמה, שכאשר יש לה בסה"כ 3 נמלים

ושניים בפנייתם לים התיכון, שהם לא יהיו בגדר שני נמלים שיכולים לייצא

ירקות ופירות. אני רוצה להזכיר לעצמנו, שהיתה תנועה מן הצפון לדרום, כי

נמל חיפה היה הנמל בוודאי הראשון - אני לא מדבר על הסיפורים של נמל יפו

- שייצא פרי הדר.



לכן מה שאנחנו מבקשים מוועדת הכלכלה של הכנסת הוא, שיראו בנושא הזה של

שינוע פרי וירקות מנמל חיפה לא רק נושא חיפאי צפוני, אלא נושא לאומי.

ולכן תהיה תביעה מהאוצר שיאשר את הקמת בית הקרור, שהוא הבסיס לזה. אני

יודע שיגידו שזה לא משנה, גם אם אין בית-קרור אפשר לשנע פרי. אבל היות

שלמדתי את הסוגיה, תוך שנה, שנתיים, שלוש, בכלל יעלם פרי ההדר מחיפה,

והירק כלל לא יכנס אם לא יהיה בית-קרור.

אני גם מבקש מן הוועדה שתשפיע על משרד החקלאות ועל הגורמים המייצאים

שלא יהיו בבחינת מחרימים את נמל חיפה.

ד. שלמה! היה לנו הכבוד והזכות, לפני 6 שנים כאשר באו

והודיעו לנו שנמל חיפה יהיה נמל מרינה.

היינו צריכים לפתוח את המסוף המזרחי, שהוא היום המסוף היפה והיעיל

ביותר במזרח-התיכון. אז היה לנו הכבוד להגיע לכנסת. לפני 6 שנים קמנו

כל הוועדים, הגענו לכנסת, הגענו לשר התחבורה שאז היה קורפו, ולשר

האוצר. הם עזרו לנו, והמסוף היום עובד בהספק מלא של מכולות.

היום אנחנו עוברים מהדורה שניה, בית-קרור. בנמל וזיפה אין לנו בית קרור.

לפני כ-3 שנים הבטיחו לנו שיקום בית-קרור. בכל הרמת כוסית היינו

מברכים, אבל לא ראינו את בית-הקרור. אני כיליד חיפה יודע שבחיפה

ובאיזור אין שום בית-קרור. הכל נמצא בחדרים. אין בית-קרור ל-100-150

טון. כמו שאורי אומר, זה יכול לתת גם לשוק המקומי, יכולים להכניס 100

אלף טון תפוחי-אדמה או בצל, וזה גם נותן עבודה לחיפה וגם לנמל. היינו

רוצים שהוועדה תעזור לנו בכיוון הזה, כדי שנקבל את בית-הקרור. אנחנו לא

פוגעים בשום נמל. אנחנו לא רוצים לראות את המראה הזה, אם מישהו ראה

לפני 3 שנים, שהראו ששופכים בצל או פילפל ושורפים אותו. אנחנו

התחייבנו, שאם יהיה בית-קרור נעבוד כמו בבטחון. אנחנו מבקשים מהוועדה

שתעזור לנו לבנות את בית-הקרור.
א. אור
אני כמנהל נמל חיפה מאוד מעוניין שיהיה

בית-קרור, אבל צריך להציג את העובדות בצורה

מדוייקת ועל-ידי ההצגה יהיה ברור גם למה אין בית-קרור בנמל חיפה.

אני עצמי 21 שנה ברשות הנמלים בכל מיני תפקידים, כולל 5 שנים מנהל נמל

אשדוד, תפקיד שקדם לתפקידי כמנהל נמל חיפה. אני מכיר היטב את

הפרובלמטיקה בשני הנמלים בתחום הזה.

נמל אשדוד מעביר את כל המטען החקלאי של "אגרקסקו". היו שנים שמעט מאוד

עבר דרך חיפה, אבל בעקרון נמל אשדוד מעביר אוכ כל המטען החקלאי של

"אגרקסקו". נמל אשדוד מעביר בשנים האחרונות כ-60-65 אחוזים מפרי ההדר,

והיתרה מועברת בחיפה.

הסיבה לדבר מבחינת "אגרקסקו" היא בתי-קרור. בתי-קרור ניבנו משיקולים של

"אגרקסקו" באשדוד. ודאי לא אכנס לשיקולים, אבל עובדה היא של"אגרקסקו"

יש היום מתקן גדול באשדוד. כל הירקות מכל רחבי הארץ עוברים דרך אותו

מתקן באשדוד. ל"אגרקסקו" אין מתקן בחיפה, ולכן בעצם לא עוברים ירקות של

"אגרקסקו" דרך חיפה.



ההתעוררות להקמת בית-קרור בחיפה החלה לפני כ-5 שנים, ונבעה מהעובדה

שעיקר האבוקדו גדל בצפון הארץ. באותן שכיס היו יבולים מאוד מכובדים של

אבוקדו. זה היה כ-60 אלף טון של אבוקדו, אולי אפילו יותר, אם אני לא

טועה. כולם זרמו מאיזור הגליל המערבי ואיזור צפון הארץ לעבר אשדוד.

אז החלה התעוררות של שלושה גופים - המועצה לשיווק פרי הדר, "אגרקסקו"

ורשות הנמלים - בעצם ביוזמה של הגופים החקלאיים, להקים בית-קרור בנמל

חיפה. התחילו להתנהל משאים ומתנים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בכמה טונות פרי הדר לשנה מדובר?

א. אור; אנחנו סופרים את זה בתיבות. אין לי פה המספר

בטונות, אבל אני יכול להגיד לך שבשנים טובות

יצאו כ-40 מיליון תיבות. בשנה האחרונה שהיתה שנה גרועה מאוד יצאו כ-22

מיליון תיבות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמה מהם מאשדוד וכמה מחיפה!

א. אור; כ-35 אחוזים יצאו מחיפה בשנה האחרונה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
וירקות?

א. אור; ירקות - אפס מחיפה, או כמעט אפס.

היתה התעוררות. בעצם היה חוזה מסוכם - לא

חתום אבל מסוכם - בין שלושת הגופים, שבהשקעה של שלושתם יוקם בית-קרור

בחיפה, והוא ישרת את המועצה לפרי הדר ואת "אגרקסקו".

התוצאה היתה שנכנסו לתכנון, ויש אכן תכנון מפורט, כולל קיצוב. כמעט

לפני הדקה ה-90 הגופים החקלאיים נסוגו. היתה נסיגה בשלבים. התוצאה

הסופית של הנסיגה היתה, שהם אמרו שהם לא משקיעים, ונשארה רק רשות

הנמלים. אני מניח שדן יסביר טוב ממני את הסיבה. היום זה היה צריך לעלות

כ-10 מיליון שקל, הפרוייקט שתוכנן אז. אם מבצעים את הפרוייקט, יש בכך

גם הקמה וגם הריסה של. מחסן מסויים, והכל יחד שווה כ-10 מיליון שקל

במונחים של היום.

למרות זאת רשות הנמלים היתה מוכנה להקים את בית-הקרור, אבל היא ביקשה

שני דברים;

(1) התחייבות משני הגופים החקלאיים להשתמש בבית-הקרור, וההתחייבות שהיא

ביקשה היתה, שהם יתחייבו לכמות נתונה שהם יצהירו עליה שתעבור דרך

בית-הקרור. זה, כמובן, כדי שתהיה הצדקה להקמתו. אני בכוונה לא אומר

הצדקה כלכלית, כי יכול להיות שלא היתה גם אז הצדקה כלכלית.

הם סירבו לתת התחייבות כזו.

(2) היה נסיון לתקוף את הכדאיות דרך קבלת היתר לאחסן מוצרים חקלאיים

מתוך המדינה. המכס הטיל וטו, והודיע ששום מטען חקלאי מתוך המדינה

לא יכנס לנמל. הנמל הוא תחום אפס, הוא תחום שכל מה שנכנס אליו נכנס



על-מנת להיות מיוצא, או הפוך לגבי יבוא. כל מה שנכנס מבחינת

מטענים, צריך היתר של המכס. ברקת מהמכס הודיע בצורה חד-משמעית שהוא

לא יאפשר לבית-הקרור הזה להיות בית-קרור פנים-ארצי. כלומר, גם הפן

הזה של כדאיות לא התממש.

א. גוראל; נדמה לי שברקת בשלב מסויים חזר בו.

א. אור; לא, עד היום יש סרוב. היתה לי שיחה לפני

כשנה, כאשר הוועדים היו כאן, עם ברקן שהוא

סגנו של ברקת ורציתי לוודא. ההתנגדות היא חד-משמעית.

אחרי שכל הדברים האלה היו כפי שהיו, ניסינו לעשות איזו נסיגה

בהתחייבות. פנינו שוב ל"אגרקסקו" ולמועצה, וניסינו לראות אם הם מוכנים

להתחייב אם יהיה להם פרי צפוני וירצו להוציא אותו מהצפון, הם יתחייבו

שלא לאחסן אותו בבתי-קרור שמחוץ לנמל. זה הרבה פחות ממה שרצינו קודם,

כי קודם רצינו התחייבות לכמות.

דן צמחי שלח לנו מכתב מאוד הצהרתי. המועצה לשיווק פרי הדר גם את זה

סירבה לתת, ואני מדבר על התקופה שעדיין היא היתה קיימת. למרות כל זה

תיקצבנו את בית-הקרור בתקציב, ואז הרפרנטים של משרד התחבורה ומשרד

האוצר, ולפי דעתי בצדק, אמרו שאנחנו עומדים להשקיע 10 מיליון שקל,

ושאלו על מה. הרי אף אחד לא רוצה להתחייב, אף אחד לא רוצה לתת לאחסן,

יעמוד בית-קרור ללא תעסוקה, תהיה בכיה לדורות ופה רשות הנמלים לא יכלה

להתווכח. בדרך כלל אנחנו מתווכחים קשה על הפרוייקטים שאנחנו מבקשים

לממש. במקרה הזה לא היתה לנו בכלל תחמושת כדי לנהל ויכוח, ובעצם הוא

נפל בכל התיקצובים האחרונים שתיקצבנו, הוא נפל עוד בטרם בכלל הגיע לשלב

של תקציב. זה היה כלול בתקציב אצלנו, אבל אנחנו הרי יושבים גם עם

הרפרנטים של משרד האוצר וגם של משרד התחבורה, ונאבקים. פה היה לנו מאוד

קשה להיאבק, כי לא היתה שום דרישה ובקשה.

אני מאוד רוצה ירקות של "אגרקסקו", אבל זה לא החלק העיקרי. החלק העיקרי

הוא הפרי של המועצה לשיווק פרי הדר. שם יש מסות. לא שחלילה "אגרקסקו"

לא נחשבים בעינינו, אבל אנחנו מדברים על תעסוקה לעובדים, ותעסוקה בחיפה

היא לא בערך כספי של המטען, אלא היא בכמות הפעילות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אבל "אגרקסקו" תתחיל לשווק פרי הדר.

א. אור! "אגרקסקו" עד היום לא שיווקה פרי הדר.

במצב של היום, ישנה עונה, שהיא העונה הקרה

של החורף, משהו בסביבות דצמבר עד מרץ, שהפרי יוצא לא מקורר, מכיוון

שמספיק קר. אבל הזנבות הארוכים של ראשית העונה וסוף העונה, הם

משמעותיים מבחינת כמות, ולזנבות האלה צריך בתי-קרור. כל עוד היתה מועצה

לשיווק פרי הדר, יכולנו לנהל משא ומתן עם איזה שהוא גוף, ולשכנע,

ולהגיע לאיזו שהיא תוכנית כלל-ארצית כמה ישווק מחיפה וכמה ישווק

מאשדוד. עכשיו אנחנו בכלל לא יודעים מה קורה. אף אחד לא נכנס לדבר אתנו

על העונה הבאה, שנמצאת בשער.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עדיין לא יודעים מי יהיו היצרנים, וכמה

יצואנים יהיו.

א. אור! נכון. אין לנו ספק שיהיה הרבה יותר קשה

מבחינתנו, כי גם כשהדברים יהיו ברורים יותר,

כנראה יהיה צריך לנהל משא ומתן עם 3-4-5 גופים נפרדים, ולא עם גוף אחד.

ואם לא יהיה בית-קרור, תהיה לנו בעיה קשה. כשהיה גוף אחד, עוד יכולנו

לנווט משהו. אני לא יודע איך אוכל לנווט משהו עם מספר הגופים.

נמל חיפה הוא נמל גדול ויפה. אני בכלל לא מרגיש כילד מקופח בנמל חיפה.

נמל חיפה עושה עבודה מאוד יפה, ומעביר כמויות גדולות של טענים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! מהי הכמות שעוברת דרככם?

א. אור! בשנה שעברה הגענו ל-6.5 מיליוני טון.

בחודשים האחרונים אנחנו כמעט עוברים את

אשדוד בפעילות, ובנושאים חשובים כגון מכולות, תנועת נוסעים, תפזורות,

אנחנו עוברים את אשדוד בצורה מובהקת. יש נושאים שאנחנו לא יכולים

להתחרות באשדוד, כמו בפוספטים, אשלג, פחם, שתחנת הכוח היא באשקלון. אלה

נושאים דרומיים, שלא יזוזו מהדרום. השנה הזו בתקציב השוטף שהסתיים

בדצמבר, וזו שנה ראשונה שהתקציב שלנו משתנה מסוף מרץ לסוף דצמבר,

ההשקעות העיקריות בפיתוח ושיקום של רשות הנמלים הן בנמל חיפה. מושקע

בחיפה ב-9 חודשים הללו תקציב של 50 מיליון שקל בפיתוח. הוא לא יגמר

כולו ב-9 חודשים, אבל הוא בתקציב הזה, בשיקום רציפים, בתוספת לבית

הנתיבות ובתכנון הארכת רציף המכולות המזרחי.

כלומר, אני כמנהל נמל חיפה לא מרגיש את עצמי מקופח. אבל אין ספק שאם לא

יהיה בית-קרור בחיפה, ודווקא בגלל המבנה החדש, בעיקר של המועצה לשיווק

פרי הדר, חיפה עשויה למצוא את עצמה בשנתיים-שלוש-ארבע השנים הקרובות

בבעיה קשה מאוד. אני לא יכול לדבר בשם מועצת רשות הנמלים, אבל אולי היה

ניתן לשכנע את "אגרקסקו" ואת הגופים שמחר יתחילו לשווק פרי הדר להגיע

אתנו לאיזו התחייבויות לשימוש בבית-הקרור. אנחנו לא מבקשים מהם שיבנו

אותו, אנחנו נבנה אותו מהתקציבים שלנו.

א. לאופר! הייתי רוצה להוסיף משפט קצר על הדברים

שנאמרו כאן. מה שיכול לתת בית-הקרור זה קצת

יותר עבודה. בחיפה גם סובלים מאבטלה, וזה יכול להוסיף עוד עבודה מסביב

למה שקורה בנמל. אני חושב שצריך לציין את זה, שאנחנו כנציגי עובדים,

הגענו לכאן לא כדי לבקש שכר יותר למשכורת, אלא באנו לבקש יותר עבודה.

ד. צמחי; אני רוצה לתרום לדיון קצת יותר עובדות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תגיד לנו גם מה הכמות של הירקות והפירות

מהצפון שמובלת לדרום לשינוע בנמל אשדוד.



ד. צמחי; אגיד מה היה בעבר, מה יש ומה התחזיות.

ב-1986 היה יבול אדיר של כ-130 אלף טון

אבוקדו, ומזה ייצאו 90 אלף טון. זה היה אחרי סידרת שנים שהיו 60-70 אלף

טון אבוקדו. אמרו שזה גדל, כבר יש 90 אלף טון, ונמל אחד לא מספיק -

ובאמת אשדוד לא הספיק - וצריך לפתוח נמל צפוני. התחילו לתכנן, משרדי

מהנדסים עבדו ותיכננו. מה שקרה הוא, ששנה לאחר מכן היו רק 25 אלף טון.

אמרו שיש שנה אחת עם הרבה, שנה אחת עם מעט, ודאי בשנה שאחריה יהיה

הרבה. שנה אחרי כן היה חמסין, והיו רק 18 אלף טון. אמרו שעכשיו תבוא

שנה טובה יותר, אבל שנה אחרי כן היו 30 אלף טון. אחרי כן, בשנה הזאת,

היו 40 אלף טון, בשנה הבאה אנחנו יודעים ששוב יהיו 40 אלף טון. החקלאים

התייאשו, ועקרו חלק גדול מהמטעים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אין לזה ביקוש באירופה?

ד. צמחי; ביקוש יש, אבל אין פרי. חלק מחשוק נתפס

על-ידי מקסיקנים וספרדים, וזה סיפור בפני

עצמו.

חלק מהחקלאים התייאשו ועקרו מטעים, ובמקום 120 אלף דונם, יש 30 אלף

דונם. עכשיו נפל עלינו משבר המים, ואבוקדו זה מהדברים שיקוצצו ביותר,

כי זה מאוד לא רווחי. היבולים מאוד נמוכים, יש ממוצע של הצי טון לדונם,

ומתוך 90 אלף דונם יש עדיין 5,000 אבוקדו. הקיצוץ העיקרי הוא באיזורי

האבוקדו, באיזור החוף, בשפלת החוף. שם מקצצים. אין קיצוץ לחלוטין במים

בנגב ובדרום בגלל השפדן, ניצול שפכי הביוב. אין קיצוץ לחלוטין בערבה,

בבקעה, באיזורים האלה. אבל באיזורי גידול האבוקדו יש קיצוץ, ולכן זה

עוד יתקצץ. ההנחה האופטימית ביותר שלנו היא, שבשנה הבאה יהיו לנו שוב

40 אלף טון אבוקדו, אבל אנחנו לא בטוחים גם בזה.

כשחשבו שהנה יהיו 90 אלף. טון, 100 אלף טון, וכבר אשדוד לא תספיק, רצו

ואמרו שנבנה מהר בחיפה עוד אחד, עד שלאו שאין. אבוקדו שנה אחרי שנה,

ומשרד החקלאות וכל מי שמעורב בענין שם וטו, ואמרו לא,' ונשים מעצורים על

הענין הזה, כי לא יהיה פרי.

סה"כ אנחנו מובילים בים כ-170 אלף טון. כל הירקות, שהם כ-110 אלף טון,

באים מדרום הארץ. יש כמות אפסית מהשרון ומצפון הארץ. מרכז הכובד של

הפירות הוא דווקא יותר בצפון, שני-שלישים בערך הם מהצפון, והיתר

מהדרום.

א. אור; מהם פירות? לא פרי הדר.

ד. צמחי; לא פרי הדר. אנחנו עוסקים באבוקדו, מנגו,

אפרסמון. מילונים הם בדרום, זח שייך לערבה.

מרכז האספקה של המילונים ליצוא הוא בערבה ובבשור. גם עגבניות, גם

פלפלים, גם תפוחי-אדמה, המרכז שלהם הוא אדמות החול של איזור פיתחת עזה,

חבל מרום והאיזורים האלה. יש גם בשרון, יש גם בשפלת יהודה, אבל העיקר

בא מהדרום. יש מאיזור בית-שאן כ-2,000 טון, ועוד כ-1,000-2,000

מאיזורים אחרים.



מרכז הכובד של החדרים הוא בדרום. בצפון אין כמעט הדרים. יש כמויות

קטנות מאוד. כ-2-3 מיליוני תיבות מתוך 25 מיליון שצפויים בשנה הבאה

באים מהצפון, צפונה לחדרה. השרון, זה לב איזור ההדרים, אבל שם יהיה

קיצוץ ניכר בהדרים בגלל בעיות מים, והפריחה הגדולה של ההדרים דווקא

פונה דרומה. בעיית המים מסיטה את עיקר הפעילות החקלאית לדרום הארץ, כי

שם המים מצויים.

זה אשר לתחזיות. לכן הצורך שנוצר ב-86, שחשבו שנוצר, נעלם. יחד עם זאת,

אני צריך להגיד ככה: אנחנו כחברה מסחרית פעילים בהרבה מאוד נמלים

בעולם. יש לנו מסוף ימי במרסיי, יש לנו גם פעילות בנמלים אחרים

באירופה. אנחנו לא מכירים נמל שאין שם בית-קרור לפרי ולירק. אין דבר

כזה, ודאי לא באגן הים התיכון. לכל נמל יש בית-קרור.

לדעתי זה דרוש מאלף ואחת סיבות. אני לא רוצה להיכנס ולפרט את זה.

מביאים דגים, מביאים בשר, צריך לפרוק את זה, יש בעיות מכס. אם אני

הייתי מנהל המכס, הייתי רוצה שיהיה בתוך הנמל בית-קרור.

א. אור; לבשר ודגים יש בית-קרור בגבולות הנמל.

ד. צמחי; בחיפה, אין באשדוד. יש בעיות עם הדברים

האלה.
א. אור
זה סוג אחר של קרור, שם זה קרור עמוק.
ד. צמחי
כל קרור עמוק אפשר לעשות אותו גם לא עמוק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אבל הם צריכים לאחסן שם גם דגים ובשר, וגם

ירקות ופירות, ואז מדובר ברמת קרור.
ד. צמחי
אי-אפשר לאחסן דגים עם ירקות ופירות, אבל

אפשר חדר שיאחסנו בו דגים, להפוך אותו לחדר

בטמפרטורה מתאימה.

א. אור; אין סיבה לבנות עוד בית-קרור. בית-הקרור הזה

פעיל.

ד. צמחי אני לא מציע את זה. אני לא מציע שיהפכו

בית-קרור קיים לבית-קרור כי הוא גם קטן. הוא

לא מתאים מבחינת הגודל. בכלל צריך בתי-קרור בנמלים, בעיקר לכל הנושא

הזח של ירקות ופירות. אם בונים בית-קרור, והוא כאילו מיותם, זו שגיאה

לשנתיים-שלוש, כי אחר כך יצטרכו אותו. לדעתי תמיד יצטרכו בית-קרור.

באיזור הים התיכון יהיו מוכרחים קרור.

בית-הקרור שהתכוונו לבנות היה בית-קרור גדול, שצריך היה להעביר דרכו

50-60-70 אלף טון, ותיכננו את מחירו ל-10 מיליון שקל. אני מציע לבנות

בית-קרור מודולרי. לבנות מודול אחד שלו, ואת הצרכים של תובלה ימית

מחיפה להתחיל להפעיל. ככל שהענין יגדל ויתפתח, אפשר יהיה להרחיב את

הפעילות הזאת ולהגדיל אותה. זה נראה לי דבר הגיוני, כי בית-קרור בתוך



נמל הוא חיוני, הוא דרוש. אמרנו לרשות הנמלים שהרי לא יכולים לאחסן מה

שאיו לנו, וככל שאנחנו נצטרך את הענין הזה יותר, נעשה את זה אצלם. לא

נעשה קומבינציות של איחסון מחוץ לנמל והובלה לטעינה ישירה, אלא נשתמש

בזה. כתבנו להם זאת. את זה אנחנו מוכנים להתחייב לכם. יש לנו מתקן

באשדוד, יש לנו צוות, יש לנו הוצאות קבועות. לפצל את הפעילות עולה לנו

פי 3 או פי 4 מאשר להוביל את הפרי לשם. פירושו לפצל את הפעילות, להיכנס

עוד להוצאות קבועות בתוך נמל חיפה עם מערכת, עם אנשים, עם עובדים. זה

עולה לנו כל כך הרבה כסף, עד שאנחנו פשוט לא יכולים להרשות זאת לעצמנו,

איו לנו ממי לגבות את זה. אנחנו גובים מהחקלאים 15 שקל למשטח, והם

רוצים לשחוט אותנו. ישנו הוצאות טיפול, צריך להכניס לקרור, להוציא

מהקרור, לשלוח את זה לעורף הנמל, לקידמת הנמל, והם רוצים לשחוט אותנו

על כך. הם אומרים שאנחנו יקרנים, שאנחנו לוקחים להם את כל הכסף. להוסיף

עוד אגורה-שתיים למשטח, עוד שקל אחד למשטח, זה מייקר. הם מקימים צעקות

עד לב השמים, ובצדק. כל התהליכים האלה הם תהליכים מאוד יקרים, ואנחנו

משתדלים לחסוך בהם עד כמה שאפשר.

אנחנו יוצאים באניות מעורבות של פירות וירקות, ונשתדל שיהיו גם הדרים.

הדבר הגדול שאנחנו נייצא עכשיו הדרים יתו לנו שנוכל לצאת פעמיים בשבוע.

אם אנחנו יוצאים פעמיים בשבוע, אנחנו צריכים פעמיים בשבוע להעמיס הכל.

אנחנו רוצים פעמיים בשבוע להעמיס ירקות, כדי לבוא כל הזמו עם ירקות

טריים בים ולא באוויר. זה עולה לנו 600 דולר לטוו באוויר במקום 100

דולר לטוו בים. בגלל כל הדברים האלה, אנחנו לא יכולים לפצל את העבודה

שלנו. אנחנו לא יכולים לקחת אניח מפה ואניה מפה. אנחנו מוכרחים לרכז את

הפעילות. אנחנו לא יכולים את האבוקדו לעשות בצפוו ואת זה לעשות בדרום,

זה פשוט בלתי אפשרי, כי אז אתה צריך לעמוד עם האניה שבוע, ולצבור פרי,

ורק אז לשלוח אותה. אנחנו רוצים לצאת פעמיים בשבוע, ולרוץ עם המטענים

האלה.

כשיש בית-קרור, לא נהיה לבד. עומד להיות קו ספנות קבוע על-ידי שתי

חברות ספנות צפון-אירופיות, אחת שוודית ואחת דנית. הם הובילו גם קודם

את פרי ההדר, אבל עכשיו הם מקימים קו ספנות. הם אומרים שהם יצאו כל

שבוע, כל 10 ימים, עם אניית פרי, והם יצאו מחיפה או מאשדוד לנמלים

הצפוניים. מי שיביא להם - הם יצאו עם מה שיביאו. נניח ש"אגרקסקו" תצא

מאשדוד. אני מתאר לי, וזה סביר, שהם יצאו מחיפה בשביל לתפוס את

הקליינטורה של חיפה. אם לא יהיה בית-קרור, הם יוכלו לבוא רק במרכז

העונה, כאשר לא צריך קרור ואפשר לאחסן ללא קרור. אם הם ידעו שהם לא

יכולים להוציא בסתיו את הפרי המוקדם, ובאביב את הפרי המאוחר, הם לא

יתיישבו בכלל בנמל כזה. תנו-פורט, החברה של אליעזר פישמו, גם היא עומדת

להקים קו ספנות. אם לא יהיה לה איזה שהוא בסיס, שהם יודעים שהם יכולים

להכניס פרי לקרור בתחילת העונה ובסופה, הם לא יתיישבו בכלל בנמל כזה.

אנחנו יכולים להחליט שזה יהיה הנמל שלנו, אבל אף אחד לא יפקוד את הנמל

הזה אם לא יהיו לו התנאים להכניס פרי לקרור.

אי-אפשר להחתים את כולם על התחייבות. "אגרקסקו" רוצה להתחייב לזה, כי

אנחנו מעוניינים מתוך התפיסה הכוללת שלנו שרשות הנמלים תקים איזה שהוא

בית-קרור, איזו שהיא פעילות של קרור בנמל חיפה לפירות וירקות. אבל

אחרים לא צריכים להתחייב.



ש. דורוו; גם אתם לא מתחייבים לזה.

ד. צמחי; אנחנו אמרנו שאם יהיה לנו פרי, נשתמש

בפעילות הזאת ולא באחרת. אליעזר פישמן יכול

לחשוב שהוא יתקין לו בתי-קרור בעורף הנמל, הוא לא צריך אותם, ולכך הוא

לא יחתום על התחייבות כזאת. אנחנו מוכנים לכך.

א. אור; אנחנו היינו מוכנים להקים את בית-הקרור. למה

הוא צריך להשקיע בבית-קרור בעורף?

ד. צמחי; אני הצעתי לו רשת שיווק. למה הוא היה צריך

להשקיע ברשת שיווקל כך הוא רוצה.

גם בנמל הארבר וגם בנמל מרסיי האיגודים המקצועיים הודיעו לנו שאנחנו

מחוץ לסכסוכים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זאת אומרת, שעובדי נמל חיפה אינם היחידים.

ד. צמחי; זה בדרך כלל אופייני לטיפול בתוצרת כל כך

רגישה.

א. אור; אני יושב כאן בשני כובעים - גם של רשות

הנמלים וגם של נמל חיפה, וזה לא בהכרח אותו

הדבר תמיד. אם אני אשתמש רגע בכובע של הרשות, ולא של חיפה, מבחינתה של

רשות הנמלים בכלל לא חשוב מאין יוצאים הפרי והירקות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; שניהם שייכים לה.

א. אור; כן, מבחינת הכנסות ומבחינת פעילות. לי זה

חשוב כחיפאי.

ר. אלוו; זו פעם ראשונה שאני שומע את הנושא. אני קצין

חקלאות באוצר. הרשות בוודאי עוסקת בזה דרך

התחבורה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמה זמן אתה עובד שם? ראית כמה שנים מדברים

על הענין הזה.

ר. אלון; אני חייב להגיד שאני די נדהם. למעשה אף אחד

בעצם לא רוצה את בית-הקרור הזה, חוץ

מהעובדים. לא היצואנים, לא מועצת פרי הדר, לא משרד החקלאות, ובקושי

רשות הנמלים. ובכל-זאת מנסים לכפות הקמת בית-קרור.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם הקשבת, לא זה מה שנאמר בישיבה הזאת.

ר. אלון; לגופו של ענין. כפי שמסתבר פה מהנתונים,

מרבית היצוא החקלאי בים מתבצע דרך נמל

אשדוד, ויש לכך סיבות כלכליות טהורות, כמו גודל מסופי יצוא חקלאי,



הקירבח של מרבית היצוא, שלמעשה מיוצר בדרום ומיעוטו בצפון. אין סיבה

לשנע מהדרום לצפון רק כדי ליצור תעסוקה לבית-הקרור, שרוצים להקים. אני

חושב שהמשתנה הרלוונטי ביותר צריך להיות המשתנה של עלות תועלת, עלות

המשתמש. אם המשתמש אכן רוצה בית-קרור, שיקים. לא צריך לתרום כספי מדינה

של רשות הנמלים להקמת בית-קרור. אם "אגרקסקו", או יצואנים אחרים שיקומו

בעתיד, או החקלאים עצמם ירצו בית-קרור בצפון, יחשבו שזה כדאי להם,

שיקימו בית-קרור או שישלמו עבור בית-קרור שרוצים להקים. בינתיים המצב

אינו כזה. אף אחד לא מוכן להתחייב להשתמש בצפון. ולשם מה להקים י

א. גוראל; תרשו לי להזכיר לכולנו שנמל חיפה הוא הנמל

העמוק הטבעי היחיד במדינת ישראל, היותר

ותיק, ולפי הנתונים שבידי גם היותר יעיל במדינת ישראל. נמל חיפה בלי

בית-קרור הוא כאדם בעל נכות מסויימת. חסר לו אבר רציני. הוא יכול לתפקד

לא בכל, נאמר ב-80 או אפילו ב-90 אחוזים מהפעולות, אבל זה כמו אדם בעל

עין אחת שיכול לתפקד. הוא רואה הכל, אבל לא רואה מספיק ולא יכול לתפקד

כאדם רגיל בעל שתי עיניים.

אני רוצה להזכיר לכולנו, לוותיקים שבתוכנו, את הקמת נמל אשדוד. העילה

לכך הייתה, שלא תיתכן מדינה, ביחוד במצב הבטחוני שלנו, שתעבוד עם נמל

אחד, ולכן צריך נמל אלטרנטיבי. היה בטיעון הזה הרבה צדק, אם כי אנשי

חיפה אז התנגדו לכך. אבל חיפה, הנמל הראשי, הופך לנמל שלא יוכל לשמש

כנמל אלטרנטיבי. אם חלילה יקרה משהו לאשדוד, בחיפה יוכלו להשתמש רק

חלקית אבל לא לכל, לא ליצוא פירות וירקות.

יסלח לי ידידנו נציג האוצר מר אלון. להתחייב מיד להוציא את ההשקעה מתוך

כך וכך שנים, זה חישוב טוב מאוד לעסק פרטי, ואסור לאיש פרטי לפעול

אחרת. ממלכה, מדינה, חייבת לפעול אחרת, היא מוכרחה לפעול אחרת. אבל אני

חושב שגם כמשקיע פרטי הראיה שלך איננה מספקת. אולי אתה לא מכיר את

הנושא, אמרת זאת, ואני מבין זאת. אנחנו עומדים בפני פתיחת השוק

האירופי, פתיחה של שוק של - 350 מיליון צרכנים עם ביקוש ועם יכולת קניה,

עם. יכולת צריכה, ביחוד של- פירות וירקות. זה המצרך הראשוני שמתקבל באופן

הטוב ביותר באירופה, נושא הזלילה. לצערי כל מדינת ישראל, ובראש האוצר,

איננו עושים מספיק כדי לחדור לשוק הזה, ויש אפשרות עצומה למדינת ישראל

לצאת למרחב מבחינה כלכלית. אבל יש לה שני נמלים, ואחד יהיה נכה.

לפני מספר שנים ביקרתי במרסיי במחסני "אגרקסקו", אני חושב שהם יותר

גדולים מאשר המחסנים שיש להם באיזה שהוא מקום בארץ. התרשמתי שהם גדולים

מאוד. זה אחד השערים. לחיפה יש קשרים הדוקים עם מרסיי, היא תאומה גם עם

אנטוורפן, עיר נמל אחרת, גם עם טן-פרנציסקו, עם ערי נמל בעולם. רק

אתמול היה אצלי מיופה-הכוח הסובייטי במדינת ישראל לענין שיתוף פעולה

כלכלי. אגב, רק בסוגריים, באירופה, עם האיחוד, חשיבות הגבולות בין

המדינות, חשיבות המדינה הולכת ונחלשת, לעומת זאת חשיבות האיזורים

והערים בעלי אינטרסים משותפים הולך וגדל. וערי נמל מחפשות כל הזמן

קשרים כדי לפתח ביניהן את היצוא, את הכלכלה.

עוד דבר אחד שהאוצר בכלל לא מודע לזה, ולא רק האוצר, גם לא משרד המסחר

והתעשיה, זה דבר שאנשי הכלכלה צריכים להיות מודעים לכך- שוחחתי הרבה עם

השרים בנושא. זה לא יתכן. הנמל בנה את המסוף המזרחי, אילן. ממי דרשתם



להתחייב לצריכה שמי האס דרשתם ממישהו להתחייב? מה פתאום עכשיו דורשים

לגבי בית-הקרור להוציא את ההשקעה תוך 4-5 שנים? ואם יוציאו אותה תוך 10

שנים? אני משוכנע שיוציאו אותה.

לא רק זה. אם באמת יהיה בית-קרור, כל הסיכויים שזה יהווה תמריץ נוסף

לחקלאים לנטוע עוד עצי אבוקדו, לגדל עוד ירקות ודברים אחרים, כי זה

קרוב. לקחת רכב מהצפון, מהגליל ומהעמקים ולשלוח בכל פעם לאשדוד, נוסף

להוצאה ונוסף לצריכת הדלק, יש גם בעיה של איכות חיים, של איכות הסביבה.

מצד אחד משתדלים עד כמה שאפשר לקצר את הדרכים, כדי שהזיהום לא יהיה כל

כך גדול והתאונות תהיינה מה שפחות, ומאידך אנחנו מעמיסים על הכבישים.

מהצפון, מהעמקים והגליל העליון עד לאשדוד. האם עד לחיפה זה לא מספיק?

לטווח ארוך, עם פתיחת השוק - אם לא נחדור לשוק, נסגור את הכלכלה שלנו

בכלל. אני מודיע לך שזה יהיה גורל מדינת ישראל. אם נצליח לחדור לשוק,

התובלה הזולה ביותר והטובה ביותר היא דרך הנמלים.

אנחנו עכשיו עושים גם הסכם עם נמל אודיסה, לפי הצעתם. הציעו לנו 4

ערים, ואנחנו בחרנו באודיסה, כי זו עיר נמל, וגם בעלת היסטוריה יהודית.

יש גם קצת רגשות ציוניים בענין זה.

לא יתכן שיהיה נמל ללא בית-קרור. אין דבר כזה, כפי שאין נמל בלי מסוף.

אני לא מבין את נציגי הנמל. דווקא כאן יש למי לפנות, לחברות השיווקיות,

לחברות המשווקות, אבל גם זה הופך להיות קצת מונופוליסטי. אינני יודע אם

זה רע, יכול להיות שזה בהחלט טוב. "אגרקסקו" למעשה תהפך לגורם העיקרי.

לא יהיה שום אסון, אני לא בטוח שכלכלית זה לא טוב, ולא מבחינת הכמות.

מבחינת הכמות בתקופה הראשונה אולי יהיה לא טוב. יש גם הצעה לבנות מבנה

מודולרי, אפשר גם בזה להתפשר, אם כי אין לי שום ספק שאם היצוא לאירופה

לא יגדל, לכלכלת ישראל בכלל לא יהיה טוב. ישראל תשקיע לא 10 מיליון אלא

מאות מיליונים כדי לסבסד ולייצא. חשבתם מה היחס בין מאות מיליונים

שנצטרך להשקיע - ובצדק נשקיע אותם, כי בלי זה זה לא ילך - לבין השקעה

של 10 מיליון לבית-קרור, ולא שנשאיר נמל נכה? גם פרופורציונלית אין לזה

שום יסוד.

הנמל מתעדכן מדי פעם, מוסיף, ואתם לא דורשים מאף אחד התחייבות מוקדמת.

כאן אמנם יש כתובת, לכן אתם דורשים, כך אני מתאר לעצמי, אבל אפשר גם

בלי זה. גם אם בשנים הראשונות לא תכסה את ההשקעה. עובדה שהרשות מוכנה

לממן, היא רק רוצה לבטח את עצמה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה תעשו עם נמל אודיסה? על מה חתמתם?

א. גוראל; על קשרי עיר תאומה. עכשיו בא מיופה הכוח

לדבר על דברים יותר מעשיים. יש לנו כבר

תעשיינים בחיפה שהיו שם, ומתחילים קצת לפתח קשרים מסחריים. אתמול

לפגישה הזמנתי את נציג "צים" שעוסק אתם. "צים" עומדת לפתח קווים, גם

קווי מטען ואחרים. נניח שיחסר להם קצת פירות, וירצו לייבא, ונניח להם

שאין לנו בית-קרור.



בכל מפעל גדול יש חרבה אביזרים שהם פחות שימושיים או יותר שימושיים.

בית-הקרור כרגע נראה כפחות שימושי. האם נקטע את האבר, או שלא נשתיל את

האבר?

חיפה היא הקולטת ביותר במדינת ישראל, יותר מאשר ירושלים ותל-אביב

יחדיו, ואנחנו מאוד שמחים על כך.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה כבר קלטתם?
א. גוראל
עד אתמול, מעל ל-32 אלף. לגבי החודש האחרון,

במחצית יוני, אני עוד לא יודע. אני מניח

שיחד זה 34-35 אלף. העולים באים, בתי-הספר מתמלאים, העיריה עד עכשיו

הפסידה הון מכספה שאסור היה לה בעצם להשקיעו בעולים. רק בשנה האחרונה

השקענו 24 מיליון שקל. לא קיבלנו מהממלכה אפילו אגורה שחוקה אחת, וזה

סקנדל אחר. אבל הדבר שיהרוס אותנו הוא אם לא תהיה תעסוקה לעולים האלה.

הממשלה מחפשת איפה להשקיע לתשתיות כדי ליצור עבודה. האם בית-קרור אינו

תשתית? זה כל כך נחוץ מכל הבחינות. מדוע שלא נשקיע בזה?

אני רוצה לסכם ולומר- שיקול נבון לטווח ארוך ולא שיקול של רוכל, יהפוך

את בית-הקרור גם לכדאי, גם למועיל, גם לנחוץ. בצורה פרדוכסלית, גם אם

הוא יביא הפסדים, לא יכול להיות נמל נכה, כשניתן לרפא אותו.

מכל מקום, אני חושב שוועדת הכלכלה תעזור לנו ותעזור למשק הישראלי

ולמדינת ישראל, וגם לחיפה, אם תמליץ מעבר לכל השיקולים האלה, במקרה זה

לא כל כך לדקדק ולטווח ארוך, אלא לגשת מיד לבניה של בית-הקרור. מה עוד

שרשות הנמלים כנראה מוצאת את הכסף, היא יכולה להשקיע ויכולה לעשות

זאת.

א. אור; שאלת בענין מסוף המכולות המזרחי. שיטת

העבודה שלנו היא, שכל פרוייקט שאנחנו עומדים

להשקיע בו, אנחנו ראשית בונים לגביו תחזיות, ובונים מסמכים עם הצדקה

כלכלית. במקרה הזה לא יכולנו לעשות זאת.

אני מאוד מכבד את הוועדה ואת כל הדברים שנאמרים כאן, אבל לבסוף נצטרך

לשבת עם החבריה של האוצר ועם החבריה של משרד התחבורה, והם ירצו את

המספרים. בציונות בלבד הם לא יאשרו לנו את זה. אם הוועדה יכולה לשכנע

אותם, מאוד אשמח.

אני חושב שגם דן צמחי וגם הגופים שיחליפו את המועצה לשיווק פרי הדר

בהחלט יכולים להתחייב. אני מסכים שיש בעיות לוגיסטיות, ואני מסכים שיש

בעיות של גודל. אני מודיע כאן כמומחה לנמלים עם חתימות: נמל אשדוד לא

יכול להוציא את כל התוצרת החקלאית ואת פרי ההדר של מדינת ישראל. אני לא

מדבר על בעיות של יחסי עבודה ורזרבה מלחמתית של נמל נוסף. טכנית, הם לא

יכולים. היות שהם לא יכולים, 30-40 אחוזים יוצא מחיפה ויצא מחיפה, ולכן

אני חושב שהם גם יכולים להתחייב להוציא מחיפה. ממילא יוציאו מחיפה. אז

אולי פחות "אגרקסקו", אבל מעשית בסביבות 40 אחוזים ימשיך לצאת מחיפה,

ואולי אפילו יותר. ולכן, אם היינו יכולים לקבל - ולא כביטוח - מסמך

שנוכל להביא אותו, מסמך כלכלי, אני חושב שהגופים האלה בהחלט יכולים



להתחייב, כי ממילא הם הוציאו והס יוציאו, וזה יפתח את הדרך לבניית

בית-הקרור.

א. אגמי; כמי שהציג את הנושא, אין לי ויכוח אישי עס

אף אחד, גם אם אני חולק באופן בסיסי על

המדיניות שמציג אותה כאן אלון. אני רוצה לומר דבר מאוד ברור. את הטענה

הזאת אני מציג-. מדינת ישראל, אינני יודע כמה אחוז - אם זה 90 או 70 או

50 או 60 אחוזים ממנה - לא היתה קיימת אילו הכל היה נעשה על-פי החשבון

הכלכלי המיידי. צריך לומר את האמת הזו. ודאי שהקימונו מדינה, יצרנו

מדינה, ואני יודע שיש מחלוקת גם מסביב לשולחן הזה, ואנחנו יודעים היום

שגם הממשלה הגיעה למסקנה שצריך להתחיל לתכנן ולראות ראיה מרכזית,

ולנסות ולתכנן מרכזית וליצור. רק עכשיו נחתמה עיסקח בין הממשלה לבין

ההסתדרות ולבין הגורמים הכלכליים שאומרת, שהממשלה תזרים 2 מיליארדי

דולר כדי ליצור מקורות תעסוקה. זה מה שכתוב בהסכם האחרון בין הממשלה

לבין הארגונים הכלכליים ולבין ההסתדרות. ואני שמח שהממשלה הגיעה למסקנה

הזאת, לא תמיד צריך לראות רק מחלוקת בינינו לבין הממשלה.

לכן באתי לוועדת הכלכלה, ואמרתי שלא רק ללחוץ על אלה וללחוץ על אלה,

אלא שצריכה להיות החלטה של ממשלת ישראל, שיש צורך לאומי של ממשלת ישראל

לאפשר לנמל חיפה לשנע פרי וירק. על-מנת לשנע את הפרי והירק מנמל חיפה,

אין ברירה אחרת אלא לבנות בית-קרור, ומרגע שייבנה יתברר שהוא יהיה מלא

ומאוכלס, מפני שכל אחד עומד בצד והוא זהיר מאוד.

כרגע, אם האוצר, אם ממשלת ישראל לא תחליט לבנות בדרך זאת או אחרת, זה

לא ייבנה. הבקשה שלנו היא, שוועדת הכלכלה תמליץ, שהיא גם תמליץ לשנע את

הפרי. אני מעריך שלא צריך להמליץ, כי המציאות היא כזאת, ושמענו את אילן

אור.

ד. שלמה-. אלון אמר כאן שחוץ מהעובדים - אף אחד לא

מעוניין בבית-קרור. אני רוצה להגיד לו, שלנו

בחיפה יש מספיק עבודה. בית-קרור בסה"כ יתן עבודה לעוד 5 פועלים. אנחנו

אומרים שנמל צריך שיהיה לו בית-קרור, אבל לא משום שחסרה לנו עבודה.

מ. חזו; ניסיתי לבדוק את העלויות הכלכליות עליהן

מדבר אלון, וקצת איננו מבין איך נזרקות כאן

טענות, ואף אחד לא שם לב לצד הכלכלי שלהם. למשל, אריה גוראל דיבר על

העומס בדרכים, הוא דיבר גם על ענין הקליטה, ונאמרו כאן דברים נוספים.

אלון קבע דברים, ואני לא יודע על מה הוא מסתמך; אף אחד היום לא המציא

בינתיים שום התפלגות כזו או אחרת של התוצרים החקלאיים ואיזורי הגידול

שלהם. אף אחד לא קובע איפה זה צפון. לפחות מבחינתנו הדרום של הצפון

שאנחנו מדברים עליו הוא נתניה בדרום, וכולל העמק. איזור כזה ברור מאליו

שהוא איזור של גידול האבוקדו שדן ציין. הוא ציין איזה גודל של טונאג',

אבל הוא לא אומר איפה גדל הפרי.

כל הנתונים והטענות האלה כלכלית כבר יכולים להפריך ולסתור את הטענה -

שאגב, לא הוכחה - של נציג האוצר. אני בכלל לא מדבר על הטווח הארוך.

במיידי יש כבר כיסוי לגבי כל טענה וטענה. ישנם העומסים בדרכים, מבחינה

כלכלית, ושיבוא מישהו ויבדוק את זה, את ענין הגידול עצמו.



אני רוצח לציין בפני הוועדה שעשינו נסיון קטן, וירדנו לשטח, והלכנו אל

החקלאים. לא רצינו להתסיס אותם, אבל רק אמרנו ושיברנו להם את האוזן.

רוב התובלה של התוצרים שהם מגדלים על-חשבונם עוברת לאשדוד. לא רצינו

לגרום לאינתיפאדה של חקלאים מול "אגרקסקו" או מול המועצה לשיווק פרי

הדר.

ש. דורוו; בבית יש לי מניית יסוד של נמל תל-אביב, 5

לירות דומני. אז היתה ציונות, אבל הנסיבות

הכלכליות הביאו לסגירת נמל תל-אביב.

ציונות לחוד וכלכלה לחוד, ולא נוכל לבסס ציונות ומקומות עבודה אם נצא

מתוך אותה הנחה שהצגתם כאן בלהט, ובאמת בצורה יפה מאוד. אבל להגיד

שחייבים להשקיע 10 מיליון כדי לספק 5 מקומות עבודה, וציונות ואודיסה

ומרסיי? אני הייתי מצפה מהאוצר ומהיושבים כאן לומר ש-10 מיליון ש"ח זהו

מחיר התחלתי, שוודאי ילך ויתפח במשך הזמן. אפשר למצוא פיתוח תשתיות או

השקעות שיביאו לפיתוח של הרבה יותר מקומות עבודה, וכאן אני אתכם. חיפה

ראויה כקולטת עבודה לפיתוח מקורות תעסוקה שיש להם עתיד בטוח, ולא על

כרעי תרנגולת של מבנה והשקעה שהשימוש בו מפוקפק, הניצול מינימלי,

ההתחייבות לשימוש בו כמעט אפסית. זה נשמע יפה, זה אביזר, ודיברתם על

אביזר לנמל בהשקעה של 10 מיליון. אבל אצלי 10 מיליון זה לא כסף קטן.

א. גוראל; זה לא ענין של מספר עובדים בבית-הקרור. הוא

יכול להיות ללא עובדים. חשוב הפיתוח המשקי

שקורה, השינוע. סוכני הנסיעות, המביאים, המייצאים, אלה לא עשרות אלא

מאות עובדים. ה-5 הם לא כלום. הנמל עצמו מפעיל בעיר כמה אלפים של

משפחות.

א. אגמי! לא מדברים בכלל על מקומות תעסוקה, מה זה

שייך? זאת זעקה אם מותר לי לומר, ומותר גם

לאדם מן החוץ לזעוק זעקה אחת.

ש. דורוו; יש לי כמה שאלות הבהרה, ולכן אני מבקשת,

גבירתי היו"ר, שלא תהיינה היום כל מסקנות.

האם יש מעבר או אין מעבר לשימוש יותר גדול בתחבורה במטוסים ליצוא

ירקות, פירות, תות-שדה וכוי? הייתי רוצה נתונים, אם אפשר לקבל, האם זה

מצב שקיים שנים, והוא באותה פרופורציה, וגם אם יש כיוון כלליל שנית,

האם בכלל יש כיוון כללי ביצוא חקלאי? היום במקרה ישבתי עם כמה חקלאים,

ושמעתי על נסיגה, ושמעתי על השוק האירופי שעומד להתחרות בנו בחממות,

בעגבניות ובדברים אחרים, והתחזית איננה לגידול בחקלאות. לכן אולי האוצר

צריך לחשוב בכיוון של יצירת מקומות עבודה, לאו דווקא בחקלאות, עם כל

הכאב והצער. כולנו חשבנו את החקלאות לבסיס הראשון של הקמת המדינה. אבל

כמו שסטף ורטהיימר אומר, בא עידן חדש של תעשיה אחרת, וגם היא צריכה

לצאת מנמלים, והנמלים חשובים.

אנחנו מדברים על אשדוד. הייתי מבקשת לדעת אם באשדוד מנוצל במאה אחוזים

בית-הקרור. אם אנחנו נקים בית-קרור בחיפה, יכול להיות שנוסיף מקומות

עבודה בחיפה, אבל נגרע מקומות עבודה באשדוד. הייתי מבקשת לקבל תשובות



בנושא. כי מה אני עושה אם אנחנו מוסיפים כאן 5 או 50 מקומות עבודה

בחיפה, של סוכנים וכוי, בעוד באשדוד מספר העובדים כתוצאה מכך קטן?

הייתי מבקשת לדעת קצת יותר על תחזיות לגבי היצוא החקלאי. לא קיבלנו שום

נייר שהייתי יכולה להסתמך עליו ולדבר על 5 השנים הקרובות. לפחות יהיה

לנו משהו עד 1992, שהיא שנת מפתח, ועד 1993. יש לדעת מהי התחזית

החקלאית.

א. אור! ברשות הנמלים אין תחזיות בגלל בעיות עם

המועצה. אנחנו ממש לא יודעים אפילו לגבי

השנה הקרובה מה יקרה.

ש. דורוו; הייתי מחכה להחלטה. אני לא הייתי משקיעה

היום, לא כפרט ולא כמדינה, במשהו שאין לי

לגביו תחזית מה יקרה עם ההשקעה הזו ב-1992 וב-1993. אם כרגע אין, אולי

בעוד חצי שנה יהיה. יהיה נייר עמדה, תהיינה עובדות שעל סמך העובדות

האלה נוכל לקבוע את ההמלצות שלנו.

נושא התעסוקה בחיפה ובצפון הוא נושא שאני לגמרי שלמה אתו, וחושבת שצריך

לדון בו. הוא נושא מכובד וחשוב. אני חושבת שלא רק זו הדרך היחידה שבה

אפשר לעזור ליצור עוד מקומות עבודה. לכן הלהט של אנשי מועצת הפועלים לא

במקומו. אני יחד אתכם. אולי צריך לבנות תעשיה מתוחכמת, אולי צריך לבנות

תשתית של כבישים, תשתית של פיתוח דרכים. אינני יודעת. יש דברים שיקלו

על משקיעים באמת להשקיע בתעשיה בחיפה. פיתוח של נמל חופשי וכוי. יש

ודאי הרבה מאוד תוכניות. אי-אפשר להמליץ על אביזר ב-10 מיליון שנחיצותו

בספק, שימושו בספק, כדאיותו בספק, השימוש בו בעוד שנתיים עדיין נעלם,

ואף אחד לא אומר לי אם יאחסנו שם טונה או תהיה דרישה ל-50 אלף או

מיליון טונה. איך אפשר בלי נתונים כאלה לקבל החלטה?

לכן אני מאוד מבקשת שהיום אנחנו לא נדחה את ההצעה, אבל גם לא נקבל

אותה. כשיהיו יותר נתונים בידינו, נתייחס שוב. אני מציעה שבמקביל אנחנו

נדון ונשמע גם מהאוצר, וכן ממשרדים אחרים, משרד המסחר והתעשיה, עוד

פתרונות לחיפה. אני בהחלט חושבת שאם אתם קולטים עולים, צריך לעשות כל

שביכולת המדינה לעזור ליצור מקומות עבודה בעלי עתיד מבוסס ובטוח, ולא

שקודם נקלע חץ ואחר כך נצייר את העיגול, כי זה מה שנדמה לי שנעשה כאן

לגבי בית-הקרור. אני חושבת שלא זו הדרך. למדנו גם משגיאות. הייתה

הכלכלה הזו הבלתי-נכונה, היו הרבה השקעות שירדו לטמיון ולא הביאו

למקומות עבודה יציבים, ואחר כך אומרים שאנשים מפוטרים. מה השגתם? בזמן

ההקמה יהיו מקומות עבודה, ושנה אחרי הקמת המפעל יגידו שצריך לסגור

אותו, צריך לפטר עובדים ושוב נשב כאן, כשלא רק שלא הגדלנו את מספר

מקומות העבודה בחיפה, אלא אף היקטנו אותם, וגרמנו להתמרמרות גדולה.

קצת זהירות ומחשבה. ציונות יכולה ללכת בד בבד גם עם תכנון כלכלי נכון,

והשקעות נכונות ובדוקות ומבוססות. לכן בלי נתונים אני אתנגד לכל המלצה

היום.

א. אגמי; אני מתנצל, לא היתה לי כמובן כוונה להפריע

לח"כ שרה דורון בדבריה.



ו

ראשית, לא במקרה לא הצגתי את נושא התעסוקה בנושא של בית-הקרור.

שנית, נעביר חומר לוועדה, אנחנו מכינים חומר ויש בידינו חומר.

ש. דורון; אתה מסכים אתי שזה לא חומר.

א. אגמי! זה חומר רק בנושא של בית-הקרור.

ש. דורון; גם לא זה. אין תחזית.

א. אגמי; מבחינתנו הצגנו את הענין כפי שצריך. אנחנו

נוציא חומר נוסף בנושאים. בנושא הפיתוח יש

לנו חומר מוכן, ונציג אותו בפני הוועדה. נעשה זאת בהקדם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
היום לא עמד על הפרק נושא תעסוקה בחיפה.

נושא תעסוקה בחיפה זה דיון אחר לגמרי, שבו

משתתפים גורמים נוספים אחרים. מה שעמד היום לדיון הוא הצורך בהקמת

בית-קרור בנמל חיפה הקיים היום, והבטחת תפעולו והפעלתו גם בעתיד, ולא

על-חשבון אשדוד. אני מודיעה ומדגישה זאת, לא על-חשבון אשדוד, לא

על-חשבון פועלי אשדוד. חיפה לא באה לחטוף שום דבר מנמל אשדוד, וזה צריך

להיות ברור לכולם.

אני מציינת את העובדות ששמעתי היום. מה שאמר דן צמחי הוא, ש-35 אחוזים

של הדרים בכל-זאת יש שינוע מנמל חיפה.
א. אור
זה אני אמרתי, וזה המצב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני לא מדברת רק על "אגרקסקו", אני מדברת על

הסה"כ. יש שינוע של 35 אחוזים.

דנו השבוע עם שר החקלאות בנושא של מועצה לשיווק פרי הדר, וזו היתה

ישיבה שלישית או רביעית בנושא הזה. מועצה לא קיימת, פירקו אותה, יש

בעיות עדיין לגבי העתיד. לגבי השיווק אף אחד עדיין לא יודע. הם לא

עומדים היום בתור להרשם להיות יצואנים, אף שהלחץ היה כל כך כבד. אבל

נניח שיהיו כ-4-5 יצואנים אשר דרכם הפרדסנים ייצאו את פרי ההדר. הם

בכל-זאת ישנעו ב-35 אחוזים מנמל חיפה.

אותה הכמות הקטנה או הלא-גדולה שגם היום קיימת בחיפה יכולה להמשיך

להיות משונעת מחיפה. לא עומדים לקחת מאשדוד. לא על זה מדובר. מה שנאמר

כאן היום, גם על-ידי מנהל הנמל וגם על-ידי דן צמחי מי'אגרקסקו" הוא, שלא

יכול להיות נמל בשום מקום בעולם אם אין לו בית-קרור. לא יכול להיות נמל

שאין לו בית-קרור. יש צרכים רבים לבית-הקרור, לא רק כדי לאחסן שם את

הירקות ואת הפירות, יש צרכים רבים נוספים, וחלק מהם מנה דן צמחי.

אנחנו לא באים להתייחס כאן היום לשאלה כמה מקומות עבודה זה יוסיף, אם

זה 5 או 10. מדובר על עתידו של הנמל הזה. יש סכנה שיכולה להיות לגבי

הנמל הזה בעתיד בשנים הבאות, אם לא יהיה לו בית-קרור אשר יעמוד לרשותם



של אלה שירצו להשתמש בו. יכול להיות שהם נרתעים מלבוא להשתמש משום זה

שאיו להם בית-קרור. זה שיקול שצריך לקחת אותו בחשבון.

אני מברכת את הממשלה על החלטתה שקיבלה, להשקיע כ-5 מיליארדי שקל, כ-2

מיליארדים מהתקציב שלה, לפיתוח התשתית ולצרכים אחרים, והיתר יהיה מרשות

החברות וכו' וכו', ומגורמים ציבוריים אחרים שישקיעו ביצירת מקורות

תעסוקה. היא חיכתה עד עכשיו, חשבה שהמשק יקלוט את העליה מבלי שהיא

תתערב, וראתה שזה לא קורה. אותו שר אוצר, אותו שר תעשיה ומסחר, הודיעו

שהגישה הזאת שהם דגלו בה מהתחלה ועד עכשיו - שמים אותה הצדה. אבל אין

ברירה, אלא מאשר התערבות הממשלה. שר האוצר באחת הישיבות שקיימנו אתו

בוועדת הכלכלה אמר,- שהבעיה היא- שאין תוכניות כדי להשקיע בתשתיות. כל מי

שיש לו תוכנית, בבקשה, שיבוא, לא תהיה בעיה תקציבית.

בהחלט אני רואה בהקמת בית-קרור השקעה בתשתית. ידידי מר אלון מהאוצר,

אתה לא שמעת כנראה נכון. דן צמחי לא שלל את הקמת בית-הקרור. להיפך, הוא

אמר שלא יתכן נמל שאין לו בית-קרור, ואפילו הציע שלא יקימו אותו בגודל

שתוכנן, אלא אולי בהתחלה יבנו יותר קטן, ויוסיפו לאחר מכן על-פי הצרכים

שילכו ויגדלו.

ד. צמחי; בהתארגנות הקיימת אי-אפשר יהיה לטפל גם

בהדרים. 120 אלף טון הדרים יוצאים מחיפה,

ואי-אפשר יהיה לעשות זאת. כעת יש יצואנים שצריכים לקבוע בסיס, והם לא

יעשו זאת דרך חיפה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אל תגיד שלא שמעת פה רק התנגדות, כי לא היתה

התנגדות. להיפך. אמרו שיש צורך להקים. מי

שירצה בעתיד להשתמש בנמל הזה, אם אין לו התנאים הבסיסיים הללו, הוא לא

ירצה לבוא.

ח"כ שרה דורון, אף אחד לא מתכוון לסגור את נמל חיפה, כפי שסגרו את נמל

תל-אביב. נמל חיפה ימשיך להתקיים,. ויתפתח, ויהיה אחד הנמלים החשובים

במדינת ישראל. צריך לשמור גם על המוניטין שלו.

אני רוצה לבקש מרשות הנמלים - וזו ההצעה שאני מציעה היום - וכן לבקש

מהאוצר ומ"אגרקסקו" או ממשרד החקלאות ("אגרקסקו" אמר שהוא מייצג גם את

משרד החקלאות היום, כמו שמשרד התחבורה אמרו שאתה מייצג גם אותם). אני

מבקשת שאתם תשבו עם הגורמים המקומיים, עם ראשות העיר ועם מזכיר מועצת

הפועלים, ותדונו בנושא הזה בכובד ראש. תבססו את כל הנתונים שביקשה ח"כ

שרה דורון לגבי תחזיות. לגבי תחזיות בחקלאות הכל קשור במים, אם יש מים

או אין מים, מה מקצצים ומה לא מקצצים, מה צורך פחות מים ומה צורך יותר

מים. אבל לא רק לגבי החקלאות, אלא גם לגבי הדברים האחרים שעבורם הנמל

צריך בית-קרור, כפי ששמענו כאן.

אני מבקשת שתשבו ותגבשו הצעה שתיתן פתרון לנמל חיפה, גם לגבי היום

ובמיוחד לגבי העתיד, לשנה הבאה, לעוד שנתיים וכוי. אנחנו נערכים לקראת

1992 של אירופה וההשתלבות שלנו. אני לא שומעת שיש בכלל היערכות בנושא

הזה. אף אחד בממשלה לא מודאג. אנחנו עומדים לקיים ישיבה מיוחדת, שאליה

נזמין את שר התעשיה והמסחר, ונשמע ממנו על כל הנושא הזה.



חייתי מבקשת מאלון שירכז את הוועדה הזאת. תקיימו דיונים ותגבשו הצעות.

נמשיך לקיים בישיבה נוספת את הדיון על-סמך הדברים שתביאו לנו. קיבלתי

היום טלפון מאשדוד והרגעתי אותם. אמרתי להם שאף אחד לא עומד לגזול מהם

שום דבר. גם הם רוצים להופיע בפני הוועדה, ויכול להיות שנזמין אותם

ונשמע אותם, כדי לא לתת להם הרגשה שעומדים לגזול מהם משהו. אף אחד לא

מתכוון, ואף אחד לא אמר פה שעומדים לקחת מאשדוד ולהעביר לחיפה. מה שיש

לאשדוד יש לה על-פי כל אותם הנתונים, על-פי כל הדברים ששמענו מדן צמחי.

אבל לחיפה יש הנתונים שלה, ויש לה הצורך וההכרח להמשיך ולקיים את הנמל

הזה ולפתח אותו, כדי שיהיה אחד מהנמלים החשובים שישנם במדינת ישראל,

אולי גם בעולם.

אני רוצה להודות לכם, ומקווה שתגיעו להסכמה בין כלל הגורמים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55

קוד המקור של הנתונים