ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/06/1991

הפעלת רכב מנועי ודלק (תיקון) שימוש בבנזין נטול עופרת. התשנ"א-1991 הצעתו של ח"כ אברהם פורז; תיקון פקודת התעבורה (מס' 24) (תיקון) הצעת חוק של ח"כ יצחק לוי תיקון פקודת התעבורה (מס' 23) (תיקון) הצעת חוק של שר התחבורה, משה קצב

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 274

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום בי, כ"ח בסיון התשנ"א, 10.6.1991, בשעה 14:00
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר ש. ארבלי--אלמוזלינו

יצחק לוי

א. פורז
מוזמנים
ע. שנלר, ראש המינהל לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה

פ. מירון, סגנית מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה

נ. גבריאל, מינהל לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה

ז. דוד, מהנדס ראשי לייצור רכב, משרד התחבורה

ע. להבי, עו"ד, יועץ משפטי, משרד התחבורה

א. אביר, עו"ד, יועץ משפטי, משרד התחבורה

י. ריבליו, ראש מדור חקירות ותביעות, מחלקת התנועה,

משטרת ישראל

ב. רוביו, עו"ד, משרד המשפטים

א. פרייס, סגן בכיר למנהל אגף הרכב, משרד התחבורה

מ. דים, סגן ראש מינהל הדלק

ד. לוריא, טכנולוג, מינהל הדלק

. א. זילברברג, בתי-הזיקוק

ב. שרון, אגף התקציבים, משרד האוצר

י. צ'צ'יק, יו"ר איגוד יבואני הרכב

י. גזית, מנכ"ל ארגון סוכנים ובעלי תחנות הדלק

ש. פיפר, חבר מזכירות ארגון סוכנים ובעלי תחנות הדלק

מ. גראוור, ד"ר, ראש אגף לאיכות האוויר, המשרד לאיכות

הסביבה
היועא המשפטי
צ. ענבר
מזכירת הוועדה
ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

(א) חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 24) (תיקון)

הצעת חוק של ח"כ יצחק לוי

חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 23) (תיקון)

הצעת הוק של שר התהבורה. משה קצב

יב) הפעלת רכב מנועי ודלק (תיקון), שימוש בבנזין נטול עופרת,

התשנ"א-1991

הצעתו של ח"כ אברהם פורז
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה ומקדמת אתכם

בברכה.

(א) תיקון פקודת התעבורה (מס' 24) (תיקון)

הצעת חוק של ח"כ יצחק לוי

תיקון פקודת התעבורה (מס' 23) (תיקון)

הצעת חוק של שר התחבורה, משה קצב

הצעת החוק של שר התחבורה עברה ביום שני שעבר בקריאה ראשונה בכנסת,

והוחלט להעביר אותה לוועדת הכלכלה. הצעתו של ח"כ יצחק לוי הובאה לקריאה

מוקדמת לפני כשבועיים, ואף אותה הוחלט להעביר לוועדת הכלכלה.

נוצר מצב מאוד מאוד לא נעים, כי אותה הצעת חוק שהגיש ח"כ לוי היא אותה

הצעה שהוגשה על-ידי הממשלה, ולא נותר לנו אלא לאחד את הדיון בשתי

ההצעות, זו של שר התחבורה וזו של ח"כ יצחק לוי.

ברגע שהצעת חוק עוברת קריאה ראשונה, ומובאת הצעת חוק של הממשלה,

ומשלבים את הדיון, התוצאה היא שבאה הצעה לקריאה שניה ושלישית לכנסת

כהצעה אחת, ובדברי ההסבר יו"ר הוועדה אומר שהיתה גם הצעה של חבר כנסת

פלוני, וכי שילבנו את הדיון וכו' וכו'. כך יהיה גם עכשיו. כאשר אביא את

החוק לקריאה שניה ושלישית אציין שח"כ יצחק לוי אכן יזם את התיקון,

ואנחנו שילבנו את הדיון בהצעתו עם הצעת הממשלה, וכי אני מביאה למעשה

הצעת חוק אחת. את המטרה בסופו של דבר אתה משיג.

א. אביר! אנחנו, מבקשים להמשיך את הפורמולה כפי שהיתה

בשנה שעברה. אנחנו באמצע תהליך יישום מאוד

מעניין, ואנחנו בהחלט אופטימיים. על'מנת שנוכל לגמור שנה מלאה, אנחנו

מבקשים עוד שנה, כי ביום שבו פג תוקפו של החוק הזה, או אז נוכל לבוא

ולהציג נתונים המסתמכים על שנה שלימה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתם מציעים להאריך את תוקף תיקון מס' 23

לעוד שנה. האם אתם חושבים שבשנה הזאת באמת

תסיימו?

א. אביר; הדבר טכני. החוק התקבל בתאריך מסויים. עד

שהוא מתפרסם ועד שמתחילים ניסוי, הרי עוברים

חודשים אחדים, ואנחנו רוצים לעשות ניסוי במשך שנה תמימה על-מנת לבודד

כל מיני משתנים. לכן דרושה עוד שנה לחוק הזה.

יצחק לוי; עוד לפני שהגשתי את הצעת החוק הגשתי שאילתא

לשר התחבורה. הבנתי שהנתונים בינתיים

מעודדים, על אף שאין עדיין סיכומים ואי-אפשר שיהיו סיכומים. אבל בהחלט

יש סיכומים מעודדים, ויש הפחתה בתאונות הדרכים שבה נהגים צעירים

מעורבים. לכן יש טעם להמשיך שנה נוספת ולהמתין, אולי שר התחבורה יראה

לנכון לקבוע את זה באופן קבוע בחוק.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם הנוסח בהצעת החוק מתקבל על הדעת, או

שצריך להכניס בו שינויים?

א. אביר; את הנוסח הזה ערכתי על דעת משרד המשפטים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה אומר היועץ המשפטי שלנו?

צ. ענבר; מקובל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 23) (תיקון).

התשנ"א-1991.

(1) בסעיף (1) לחוק לתיקון פקודת התעבורה מס' 23. התש"ן1990. במקום;

במשך שנה מיום תחילתו. יבוא; נמשד שנתיים מיום תחילתו.

אני מבינה שהתיקון נשאר מסי 23, ולא נותנים לו מספר אחר.

א. אביר; לא, זה תיקון לתיקון, ולכן אין לו מספר שוטף

מהתיקונים של הפקודה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אולי אתם יכולים למסור לנו קצת נתונים לגבי

מה שהיה במשך השנה האחרונה הזו, מאז החוק

נכנס לתוקפו; כמה תאונות קרו, מה מספר הנפגעים שהיו, האם היו הרוגים

וכוי.

נ. גבריאל; אנחנו דנים במצב שבו ישנן שתי קטיגוריות:

נהגים ברכב פרטי, נהגים באופנועים. לגבי רכב

פרטי מדובר על כ-900 נהגים צעירים שמעורבים בתאונות במשך השנה.

באופנועים מדובר על כ-540 צעירים שמעורבים בתאונות. אנחנו מדברים על

1990 כשנה שלמה. במחצית השניה של 1990 הפרופורציה היתה פחותה מאשר

במחצית הראשונה. היות שמיד אחרי נעילת וישנח האזרחית היה משבר המפרץ וכל

דפוסי הנהיגה בארץ השתנו,. אנחנו לא יכולים. לקחת את החודשים של

ינואר-פברואר. לכן אנחנו חייבים לדלג על החודשיים האלה, ולהמשיך את

המחקר על החודשים הבאים שלאחר מכן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה היה במחצית השניה?

נ. גבריאל; זה אינו כאן, אני יכול לברר. לאורך השנה

היתה הפחתה מסויימת לגבי התאונות הקטלניות.

המספרים הם קטנים. יש 15 תאונות קטלניות ברכב פרטי ועוד 10 קטלניות

באופנועים. המספרים השתנו בצורה מאוד קלה, אבל הם מראים נטיה מסויימת

של ירידה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם יש לך נתונים של השנה שעברה?

נ. גבריאל; של 89. היו 15 תאונות קטלניות ברכב פרטי ו-8

קטלניות באופנועים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם כך, אין שינוי.

נ. גבריאל! אבל אנחנו מדברים על מחצית שנח.

ע. שנלר.' החוק הזח נכנס לתוקף במחצית השנה השניה.

נ. גבריאל! הוא נכנס לתוקף רק בספטמבר.

א. פרייס! מספר כלי הרכב ב-1990 לא גדל כל כך לעומת

שנים קודמות, היתה האטה. אבל מספר הנהגים

הצעירים היה 60 אלף בתוך שנה אחת, אלה נוהגים בכל סוגי הרכב. זו תאוצה

לעומת השנים שקדמו.

ב-1990 היו 60 אלף נהגים צעירים מגיל 18, וזהו גידול של 8 אחוזים.

ע. שנלר! לכאורה, אם גדל מספר הנהגים ונשארים באותו

מצב במספר התאונות, לכאורה, זה כבר יחסית

יתרון.

נ. גבריאל! ב-1989 היו 55,800. ב-1990 היו 61,000. אלה

שנתונים שמתחדשים, לכן יש כאן גידול.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם למשטרה יש מה להעיר?

י. ריבלין! אנחנו תומכים.

יצחק לוי! האם המשטרה מצליחח לאכוף את החוק הזהו
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם היו דו"חות שרשמתם? מה אומר הנסיון של

התקופה הקצרה הזאת? האם אתם עושים מבצעים

כאלה בלילות שבת?

י. ריבליו! כן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! האם יש קצת ריסון, או שעדיין הנהיגה פרועה?

י. ריבלין! התחושה שלי היא שיש שיפור, אבל אני לא אוהב

לדבר בלי נתונים. לא עסקתי בזה. ישנה אכיפה,

ואכיפה מאוד מסיבית.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! אלה שהם עבריינים כביכול ולא מקפידים על

החוק, שלא לנסוע בין השעות 1 עד 5 בבוקר,

אינם רבים.
י. ריבלין
לא. התחושה שלנו היא שלא.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! הם התרגלו לשמור על החוק ולקיים אותו.



י. ריבלין; כך זה נראה על פני הדברים.

יצחק לוי; יש טענח בין הצעירים, שהם דוחים את נסיעתם

לאחר השעח 5 בבוקר.

ע. שנלר; , החל מחודש מאי, החודש שחלף, נרשמו 14-3

דו"חות לנהגים שעברו על שני החוקים האלה,

באותם מבצעים שהזכיר היועץ המשפטי של המחלקה. הנכון הוא שמיד אחרי

שחוקקו את החוק, בגלל הדיון הציבורי הזה, היתה ערנות יותר גדולה של

הצעירים, הקפידו יותר וצעקו יותר. באיזה שהוא שלב הפסיקו את המסיביות

הגדולה של האכיפה, נכנסו לאיזו שיגרה, ואז התחילו להיות יותר

עבריינים.

אתמול-שלשום בבוקר שמענו בכתבת רדיו בבוקר איזה תחקיר. קול ישראל ראיין

2-3 צעירים. לאור זה פניתי לראש מחלקת התנועה, וסיכמנו על חידוש

המומנטום לגבי סופי שבוע. אין לי ספק שלחוק הזה, כשהוא יגיע עכשיו

לקראת קריאה שניה ושלישית, שוב יהיה איזה שהוא הד ציבורי, שוב נקבל

תאוצה חיובית מבחינתנו לעצם הוויכוח על הנושא הזה ולאכיפה של המשטרה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו.- זאת אומרת, שצריך לבקש מהמשטרה שתיתן יתר

תשומת לב למבצעים שהיא עורכת בלילות שבת בכל

מה שקשור בנהגים הצעירים, כדי לקיים את החוק ולהתרגל אליו, להיכנס

לנורמה של כיבודי החוק שהתקבל בכנסת.

אם אין הערות נוספות, אנחנו מאשרים את החוק. נבקש להכינו לקריאת הנוסח

הסופי שלו להנחה על שולחן הכנסת לקריאה שניה ושלישית. מאחר שאין שינוי,

הוא יהיה למעשה בנוסחו.
ע. שנלר
אני מבין שהכנסת יוצאת בעוד זמן מה לפגרה.

ישנה בכך חיוניות רבה, כי אחרת תוקף החוק

יפוג, ותהיה לנו בעיה קשה עם הנושא הזה. אם אפשר, אני מבקש להעביר את

החוק לקריאה שניה ושלישית עוד לפני הפגרה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תוקף החוק יפוג ב-26 באוגוסט.
ע. שנלר
יהיו לנו כחודשיים שהצעירים נמצאים בחופשות

ובתקופת החגים, ולא יוכלו לאכוף את החוק. אם

אפשר לקבוע זאת במושב הזה, זה חיוני לנו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם גמרנו היום, זה עובר לקריאה שניה

ושלישית, וזה יהיה בשבוע הבא. אתה לא צריך

לבקש זאת אפילו. אני מעוניינת להעביר את החוק הזה באותה מידה שח"כ יצחק

לוי מעוניין, לכן העמדתי אותו השבוע לדיון כאן. מאחר שיש הסכמה כללית,

ואין ויכוח על החוק הזה, נבקש מהיועץ המשפטי שזה יונח כבר השבוע על

שולחן הכנסת, ובשבוע הבא יובא לקריאה שניה ושלישית.

אני מודה לח"כ יצחק" לוי.



(ב) הפעלת רכב מנועי ודלק (תיקון) שימוש בבנזין נטול עופרת.

התשנ"א-1991

הצעתו של ח"כ אברהם פורז
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
קיימנו דיון בישיבת אחת, ומצאנו לנכון כי

לפני שנסיים את הדיון בהצעת החוק, נזמין את

אנשי תחנות הדלק, איגוד יבואני הרכב ואנשי האוצר שלא היו בישיבה

הקודמת. אלה הגורמים שרצינו שיהיו היום כדי שישמיעו את דבריהם בכל

הקשור בהצעת החוק הזאת.

א. פורז; מאז הישיבה הקודמת בדקתי מה קורה בעולם

בנושא. בארה"ב מאז 1974, מאז 17 שנה, חלה

חובה להתקין דלק חדש מכל הדגמים והסוגים, חובה לעשות רכב עם ממיר.

בבריטניה אסור לשווק מכוניות בלי ממיר קטליטי מאז 1989; ביפן מאז 1977

אי-אפשר להכניס מכונית חדשה שלא מסוגלת להשתמש בממיר. המתקן הוא תוספת.

אפשר להביא מכונית גם בלי ממיר. המכוניות היפניות מיועדות לשימוש גם

בדלק נטול עופרת וגם בדלק עם עופרת.

לפי מחקרים רפואיים, 20 עד 25 אחוזים מהעופרת שנמצאת בגוף האדם מקורה

בעופרת שנפלטת על-ידי הבנזין. העופרת הלא-אורגנית הזאת נכנסת לגוף

האדם, מתחברת לכדוריות הדם האדומות ומופצת בכל הגוף, ומגיעה גם לעצמות.

חלקה שוקע בחלקים אחרים של הגוף, והיא גורמת לשינויים מטבוליים.

התסמונת של הרעלת עופרת כוללת חוסר דם, הפרעות במערכת העיכול, עצירות,

כאבי בטן, רפיון ברגלים ובידיים והפרעות בתפקוד, ונזק מוחי. זאת אומרים

המחקרים בקשר למה שעושה לנו העופרת.

עידכון נוסף. אחרי ישיבת הוועדה עידכנה המדינה את מחירי הדלקים ויצרה

פער קטנטן - 4 אגורות במקום 5 אגורות - לטובת בנזין נטול עופרת לעומת

בנזין בעל אוקטן גבוה מסוג אחר. הבנזין היקר ביותר הוא בנזין 96 אוקטן,

מיד אחריו בא בנזין נטול עופרת עם 95 אוקטן, שהוא קצת יותר זול, ואחר

כך בא הבנזין 91 אוקטן שהוא זול מהבנזין נטול העופות. מי שרואה למשל את

המפה הזאת של צ'מפיון מוטורס, אם. אתה במקרה נמצא בין באר-שבע לאילת,

אתה לא מוצא תחנה שמוכרת בנזין נטול עופרת. בכל הארץ יש אולי תחנות

אחדות שמספקות את הדלק הזה. אגב, יש לי כמה מאמרים שאומרים, שהעסק הזה

נחל כשלון. עד עכשיו זה לא נמכר כמו שצריך. משרד התחבורה התקין בתקנות

התעבורה את תיקון מס' 11, שהותקנו ב-9 במאי 1991. הוא אומר שלא ייבאו

רכב שניפחו מעל 2,000 סמ"ק אלא אם כן יש בו ממיר קטליטי. אבל האם ירצו

לומר לנו, מהו אחוז כלי הרכב מעל 2,000 סמ"קן לדעתי הוא כ-5 אחוזים.

אולי היום, בזכות השוואת המיסים בין הרכב מעל זה לבין זה שמתחת לזה,

אולי זה יעלה קצת, אף שמי שקצת בקיא בענין המוטורי יודע, שכדי להוציא

הספקים טובים ממכונית אתה לא צריך דווקא נפח מנוע יותר גדול. יש היום

שיטות, יש טורבו, יש לחץ דחיסה יותר גבוה.

אני לא יודע כמה עשרות כלי רכב מיובאים בכל שנה לישראל, אולי כ-80 אלף.

התוצאה היא, שאם לא נעשה פעולה דרסטית מיד, אנחנו צפויים שבשנה הבאה

ובעוד שנה ובעוד שנתיים יובאו לישראל מכוניות ללא ממיר קטליטי, שיזהמו

את הסביבה במשך 15 שנה. מכוניות חיות אצלנו לפעמים ללא סוף, מתקנים

ומתקנים אותו, והן ממשיכות לחיות על הכביש.



לכן אני רוצה להציע, שבנוסף להוזלה היותר משמעותית שמתחייבת במהיר הדלק

נטול העופרת, אנהנו צריכים להיכנס לחקיקה, ולאסור לחלוטין - ואני מציע

שזה יהיה שנה מהיום - כל מכונית, כל מיני הבנזין. יכול להיות

שלטוסטוסים או לכלי רכב כאלה אין ברירה. אבל כל מכונית שתובא לישראל

החל משנה מהיום, ללא התייחסות אל נפח המנוע שלה, צריכה להיות בנויה עם

ממיר קטליטי, כדי שנפחית את זיהום האוויר.

במקביל, אני אומר זאת לאנשי האוצר בעיקר, הענין של הוזלת בנזין נטול

עופרת הוא לתקופת ביניים בלבד, עד שיהיו די מכוניות ודי צרכנים ודי

תחנות שמוכרות, אחר כך זה יכול להתבטל. בשלב הביניים אתה צריך לעשות

דבר מאוד פשוט. אתה צריך לגרום לזה שאדם שהמנוע שלו יכול לצרוך בנזין

נטול עופרת אכן יבקש את הבנזין נטול העופרת, כי זה יותר זול לו. אם אתה

יוצר היום פער של אגורה בין 96 ל-95, לא עשית כלום. במילוי של מיכל

יצרת פער קטן. אתה צריך שיכנס לראש שכדאי לאדם לתדלק בדלק נטול עופרת,

אף שזה בשלב ראשון לא- מועיל לסביבה, כי זה יותר זול. לדעתי הפער

שהצעתי, 10 אחוזים, הוא פער סביר. אם אתם לא רוצים 10 אחוזים, אפשר לתת

7.5 אחוזים.

זה יכול להתבטל בעיני ברגע שהמפה הזאת תראה, שכמעט בכל תחנה בישראל,

ב-90 אחוזים מהתחנות, ניתן לקנות בנזין נטול עופרת. לדעתי, אם נעבוד

נכון, זה מה שיקרה. מצד אחד יקפידו על סוג של הבאת רכב, מצד שני תהיה

הוזלת הדלק. זה יביא אותנו למצב אליו הגיעו ארה"ב, יפן ורוב ארצות

אירופה, עוד 16-17 שנה לפני כן. זה מאוחר מדי. מי יודע כמה אנשים

מאבדים את חייהם משום שלא התעוררנו בזמן.

אירופה הולכת יותר מאוחר לקראת הענין הזה, כי יש כמה מפעלים אירופאיים

שעדיין יש להם בעיות עם המנועים: אבל עם כל הכבוד, זו לא בעיה שלנו. יש

מספיק יצרנים היום בעולם, גם אירופאים וגם יפנים, שמייצרים מכוניות עם

מנועים קטליטיים. עם כל הכבוד ליצרנים האירופאים, אני לא צריך להגן על

התעשיה שלהם. אני מבין שאירופה רוצה להגן על התעשיה המקומית שלה, אבל

זו לא בעיה שלנו.

לכן אני מציע הוזלת הדלק הזה ב-7.5 אחוזים לפחות, ואיסור מוחלט על הבאת

כל כלי רכב ללא ממיר קטליטי, החל משנה מהיום, כי יש לתת אפשרות

להתארגן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו י. את זה אתה מבקש לעגן בחוק.

א. פורז; כן, בהחלט.

מ. דים! את הנושא של בנזין נטול עופרת לא ניתן לעשות

בבת-אחת, בשיטת ה"זבנג וגמרנו". בכל העולם

זה נכנס בצורה הדרגתית. אני חושב שאנחנו צריכים לנהוג כפי שנהגו בכל

העולם. גם באירופה הוזילו את מחיר הבנזין נטול העופרת לא יותר מאשר

אצלנו. כך שאין צורך לעודד מעבר לכך.



אם אנחנו נוזיל ב-10 אחוזים, נביא את המחיר של בנזין 95 אוקטן למחיר של

91 אוקטן. במלים אחרות, אתה מבטל את בנזין 91 אוקטן. אני חושב שיעברו

ל-95 כשזה יהיה אותו מחיר כמו של 91.

לכן הלכנו לאמצע הדרך, המחיר נמצא בין שניהם, ואני חושב שזו הדרך

הנכונה כדי לעודד את השימוש באופן הדרגתי. מה גם שזה ללא ספק יעזור לנו

בתהליך של היצור המקומי של הבנזין לאורך זמן. באופן הדרגתי אנחנו עושים

את הצעדים הנכונים מבחינה כלכלית למשק המדינה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה אתה מציע מבחינת היבוא?

מ. דים; אנחנו בהחלט בעד זה שתהיה חובה להביא רכב עם

ממיר קטליטי. כך אנחנו למעשה משיגים.את מירב

התועלת מהבנזין נטול העופרת. אם נשתמש בדלק נטול עופרת ברכב שאין בו

ממיר, התרומה למניעת זיהום אוויר היא מזערית. כדי שתהיה תרומה מלאה

רצוי שזה יהיה רכב עם ממיר קטליטי. לכן אנחנו חושבים שאם נפעל במתכונת

השוק המשותף, באותו קצב, בשעה שהם יחליטו על חובה לעבור לממיר קטליטי,

נעשה זאת גם אנחנו כאן.

למעשה כאן הלכנו לקראתך בהצעה. בשוק המשותף בינואר 1993 תהיה חובה לרכב

עם ממיר קטליטי. לכן, נעשה אותו הדבר. נכריז כבר היום שהחל מתאריך

מסויים תהיה חובה לייבא רכב עם ממיר קטליטי.

א. פורז; - האם בשוק האירופאי אין חובה כזו עד היום?

מ. דים; בשוק האירופאי אין חובה. אין חובה אף מאחת

ממדינות השוק. ב-1993 תהיה חובה.

אני חושב שהלכנו לקראת ח"כ פורז קודם כל בענין המחיר. אנחנו חושבים שזה

צריך להיות הדרגתי. היום ההפרש הוא של 4 אגורות, אבל זה המחיר הממוצע

בין שני סוגי הבנזין.

י. ציצייק; אני מודה על כך שהועלתה הבעיה ועל כך

שהוזמנו לכאן.

הנושא חשוב, ואני רוצה לומר למר דים, שלא הלכת לקראתנו אלא הלכת לקראת

עם ישראל. הבעיה של זיהום הדלק היא בעיה שנוגעת לכולנו.

בשוק האירופי, החל מה-1 בינואר 1993, תהיה חובה על כל רכב עד 1,400

סמ"ק לעמוד בתקני זיהום אוויר. באירופה לא מדברים על ממיר קטליטי. אם

יצרן מסויים יכול למנוע את זיהום האוויר ללא ממיר קטליטי, זו הבעיה

שלו. הבעיה היא להתקין פה אותן תקנות שמונעות זיהום אוויר. מ-1 בינואר

1993 תהיה חובה על מכוניות עד 1,400 סמ"ק לעמוד בתקן זיהום אוויר. רכב

מעל 1,400 סמ"ק יהיה חייב מה-1 באוקטובר 1993. רכב מעל 1,400 סמ"ק יהיה

חייב ממיר קטליטי. אני מציע שלא נתייחס כל כך לממיר כמו לעמידה בתקני

זיהום אוויר, כי זה מה שחשוב לנו.

מה שקורה היום באירופה הוא, שיש ארצות שהתקינו את החוקים שמחייבים את

מניעת זיהום האוויר כגון גרמניה, אוסטריה, שוויץ, שהפעילו את התקנות



האלה. אבל יחד עם זאת כל הארצות כמעט - להוציא צרפת - פועלות על-מנת

לזרז את הפעלת החוקים על-ידי עיבוד כלכלי, ולזה אני רוצה להתייחס.

קודם כל, לנושא הדלק. בכל הארצות יש פער במחירי הדלק, והפער אינו כל כך

גדול. בזה אני מסכים עם אנשי מינהל הדלק. אבל הפער הזה חייב להישמר, כי

צריך לזרז את האנשים ולתת להם מוטיבציה.

דבר נוסף חשוב. בניגוד למה שאמר ח"כ פורז, שניתן לפעול בשיטת "זבנג

וגמרנו", אני חושב שזה הפוך. צריך ליצור מצב שבו התחייבות האוצר

והתחייבות הגורמים היא לטוות ארוך. אחד הדברים שאתה שומע מאנשים הוא,

שאומרים שהם עושים את זה כרגע, ואחר כך הם יעלו. באמת אני חושב שצריכה

להיות מדיניות לטווח ארוך, ומחיר הדלק נטול העופרת יהיה יותר זול, ואני

לא רוצה להגיד בכמה. ככל שיוונר, יותר טוב.

הבעיה אינה רק הרכב החדש, הבעיה היא גם הרכב הקיים על הכביש. יש לנו

מיליון כלי רכב שנוסעים על הכבישים, ואנחנו צריכים לעודד אותם.

בארצות אחרות הפחיתו את מחיר הדלק-, עודדו כל מי שהתקין ממיר קטליטי גם

על רכב ישן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה זול יותרו

י. צ'צ'יק; תמיד רכב עס ממיר קטליטי. דלק דל עופרת תמיד

זול יותר מאשר דלק עם עופרת.

מ. דים; ברוב. המדינות באירופה אכן המחיר יותר זול,

אבל יש מדינות שהמחיר דומה, או אף יותר

גבוה.
י. צ'צ'יק
אין מדינה שבה אין עידוד לרכב שהוא בלתי
מזהם, והעידוד יכול להיות באחת מן הצורות
(1) הורדת האגרה השנתית. לרכב שיש ממיר קטליטי מורידים את האגרה

השנתית, על-מנת שיהיה לאנשים תמריץ להתקין את הממיר.

(2) הורדת מחיר הדלק.

(3) כדי לעשות זאת אנחנו צריכים להערכתי לעודד את הורדת וזמיסים על כלי

רכב עם ממירים קטליטיים. בוודאי ובוודאי את הורדת המיסים על

הממירים הקטליטיים עצמם. אם היבואנים ירצו לייבא ממירים קטליטיים

על-מנת להתקין ברכב קיים, הם ישלמו מיסים גבוהים. אני חושב שצריך

לפנות לנציגי האוצר ולהגיד להם שיורידו את המחירים.

אין ספק שגם היום שימוש בדלק נטול עופרת חשוב, כי בזה אנחנו כבר

מתקינים את כמות העופרת שנפלטת לאוויר. אחד הדברים שאנחנו מתכוונים

לעשות הוא, להגיע להסכמה עם משרד התחבורה, שאנחנו נלך לדירקטיבות של

השוק האירופי, ומה-1 בינואר 1993, אם תופעל באמת הדירקטיבה הזו, והפער

בלוח הזמנים הוא קטן, אפשר יהיה אולי לקדם משהו ולהכניס את זה.



אין לי ספק שאס יופעלו תמריצים כלכליים - כגון הורדת מיסים על רכב עם

ממיר קטליטי, חורדת מיטים על ממירים קטליטיים, הורדת מחיר הדלק, ואני

לא רוצה להגיד כמה, והנחה באגרה השנתית - השוק יעשה את שלו. עידוד

השוק, אם הוועדה הזו באמת תצא בקריאה ובהחלטות בנושא, היא רק תבורך.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לגבי בתי-הזיקוק. נאמר לנו, שאם כולם יעברו

להשתמש בדלק דל עופרת לא תהיה למעשה אפשרות

לטפק את הצריכה של הרכבים במדינת ישראל. האם זה נכון"?

א. זילברברג; נתחיל מהסוף. מעבר כללי החל ממחר בבוקר

לשימוש בדלק דל-עופרת, זה לא מה שאנחנו

צריכים לשאוף אליו, ואני גם חושב שזה לא מה שיקרה. זה גם בלתי אפשרי.

צריך לזכור שבשנים האחרונות רמת העופרת ירדה מסביבות 0.4 ל-0.15 לפני

שנתיים. אני חושב שהמשך הכנסת בנזין נטול עופרת הוא תהליך שקורה בכל

העולם, ומוכרח לקרות גם אצלנו וצריך גם לקרות אצלנו.

לגבי אפשרויות הייצור שלו. בית-הזיקוק קודם כל חייב, אם הוא רוצה לשמור

על השוק המקומי ולהמשיך לספק ולמכור מוצרים בשוק המקומי, להתאים את

עצמו לתקנים המתקדמים שהוזכרו פה, ושקיימים במערב אירופה, בארה"ב וכן

הלאה. אני חושב שלא זו צריכה להיות הבעיה. אני חושב שהמעבר צריך להיות

בהדרגתיות מסויימת. לתת "זבנג" לתעשייה זה קל, אבל אחר כך להתאושש זה

קצת יותר קשה.

אני לא רואה בעיה לספק את כל אותו בנזין נטול עופרת שיתחייב מזה, שאם

יחליטו ששנה מהיום כל רכב אשר ייובא לישראל יהיה חייב לנסוע עם ממיר

קטליטי. נניח שמייבאים 60-70 ואפילו 100 אלף מכוניות לשנה, וזה אומר

גידול של כ-7-8-10 אחוזים מסה"כ הבנזין בכל שנה. בזה לבית הזיקוק אין

בעיה. אין לבית הזיקוק בעיה למעבר מסויים כבר היום, בהנחה שהוא יהיה

במידה. אני חושב שמה שיקבע את, השוק אינו המחיר האבסולוטי של כל אחד

מהסוגים, והמחיר היחסי שיהיה בין ה-96, בין הנטול עופרת לבין ה- 91.

הדיפרנציאציה צריכה להיות כך, שמצד אחד הבנזין היקר ביותר יהיה הבנזין

96 עם עופרת, והבנזין הזול ביותר צריך להיות הבנזין 91 עם עופרת. באמצע

צריך להיות הבנזין נטול העופרת, כדי שבאמת המעבר יהיה יותר הדרגתי,

ויתן גם אפשרות למערכת ולבתי-הזיקוק להתארגן. לגבי ההתארגנות בבית

הזיקוק, אני חושב שהיא אפשרית לאספקה של מאות אלפי טונות של בנזין נטול

עופרת בתוך מספר חודשים או בתוך חצי שנה עד שנה. אבל השאלה היא, האם

המערכת למטה - קרי, תחנות הדלק וכן הלאה - האם היא מוכנה ל-3 סוגים של

בנזין, שיהיו ברמות שונות באופן מאוד משמעותי, בניגוד למצב שיש עכשיו,

שהבנזין נטול העופרת הוא יחסית חלק קטן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לגבי תחנות הדלק. למה אין יותר תחנות שבהן

מוכרים בנזין דל עופרת?

י. גזית! הארגון, כמובן, יתרום למניעת זיהום, כפי

שאנחנו תורמים לכל פרוייקט לאומי אחר, אם זה

לעליה ואם זה בחתימה לחיים. צודק ח"כ פורז, היום הצריכה נמוכה מאוד

יחסית, כמעט אפסית. יחד עם חברות הדלק העמדנו - אף שזה כרוך בקשיים

יחסית גדולים - מיכלית ומשאבות, אבל אנחנו לא רואים שקונים. עם זאת,



אנחנו מספקים את חסחורח שמספקות לנו החברות, בסופו של דבר, דרך בז"ן.

כל הדברים האלה יצטרכו להיכנס לתקנים.

א. פורז! בשבוע האחרון, מאז ירד המחיר כ-4 אגורות,

האם אתם מרגישים בהבדל!
י. גזית
אין לנו נתונים. אני לא יודע.

אני רוצה שיהיה ברור שיש כאן איזו שהיא בעיה

טכנית. אם מחר בבוקר באמת בצורה לא הדרגתית יכנסו כמויות גדולות מאוד

של דלק נטול עופרת, נניח על-ידי הורדה דרסטית של מחיר, אין ספק שתהיה

בעיה להכניס למערכת של 500 תחנות עוד משאבות ועוד מיכלים, זה אומר

לפתוח תחנות קיימות ורשיונות. אני חושב שאפשר יהיה להתגבר על זה, אם זה

יהיה באופן הדרגתי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
- הגיש לנו בני שרון מהאוצר מסמך בקשר

לעלויות, אס אכן ההצעה הזו תתקבל.

ב. שרוו! עשיתי בדיקה לפי הנחות קצת מחמירות, אבל

בעצם במודל כזה אפשר להגיע לאין סוף

תוצאות.

ההנחה שלי היתה, שכלי רכב ששנת ייצורו מ-1980 ואילך יכול לעשות שימוש

בבנזין נטול עופרת בלי שהוא יינזק מכך. את ההערכה הזו קיבלתי מאנשי

מקצוע. זו- היתה ההערכה ששימשה אותנו כאשר ישבנו בוועדה.

ד. לוריא; זה לא נכון.

ב. שרון! ההנחה השניה היתה שהמעבר יהיה מיידי. לפי

ההצעה של ח"כ פורז, אם מחירו של ליטר בנזין

96 הוא 1.69 שקל, מחיר הדלק יהיה זול ב-17 אגורות, הוא יהיה 1.52 שקל,

שזה המחיר הנמוך ביותר. הוא יהיה זול ב-7 אגורות לעומת בנזין 91 אוקטן.

זו גם ההנחה שעמדה בפנינו בדיון הקודם, כך שבאמת יהיה מעבר מסיבי של

משתמשים.

הדלק נטול העופרת, הדלק לכשעצמו, בשער בית הזיקוק, הוא יקר מאוד.

א. זילברברג! זה יכול לנוע בין 4 ל-8 אחוזים. תלוי במה

שנקרא שווי של אוקטן. לאוקטן יש שווי,

והשווי שלו משתנה על פני השנה.

א. פורז! לעניין בנזין 95 אוקטן לעומת בנזין נטול

עופרת 95 אוקטן, אני מבין שחומר הגלם הוא

אותו חומר גלם, אלא זה רק ענין של תהליך הזיקוק.

א. זילברברג! לבנזין נטול עופרת אתה מוסיף תוספות.



א. פורז; אבל תדלק הגולמי שאתה קוגה ממקורות אספקה

עלומים, זה אותו דלק. בתהליך הזיקוק אתה

יוצר ממנו תזקיקים שונים.

א. זילברברג; נכון.

א. פורז! זה אחד התזקיקים. עלות הייצור של התזקיק הזה

היא יקרה.

א. זילברברג; אחרי שייצרת את המרכיב, אתה מקבל אותו 92 או

93 אוקטן גטול עופרת. כדי להרים אותו ל-95

אוקטן אתה צריך בדרך כלל להוסיף לו משפר אוקטן, אוקטן בוסטר. העלות של

החומר הזה גבוהה יותר באופן משמעותי מאשר העלות של בנזין. לכן זה מעלה

את המחיר של הבנזין נטול העופרת.
א. פורז
ולא המיסים.

א. זילברברג; לא המיסים. זה נע בין 4 אחוזים ל-8 אחוזים.

א. פורז; מה מרכיב המיסים?

א. זילברברג; את זה האוצר יודע. אני חשוב שכ-60 אחוזים.

בלי המחיר בתחנה, זה בערך שליש עלות הדלק

ושני-שלישים דברים אחרים.
א. פורז
ובמונחים של העלות הסופית לצרכן?

א. זילברברג! שליש מהמספר הזה מתגלגל לצרכן.

א. פורז! אבל 6 האחוזים נניח הם 2 אחוזים.

א. זילברברג; נכון.

א. פורז; אנחנו מדברים על עלות של 2 אחוזים יותר כדי

לעשות בנזין נטול עופרת.

א. זילברברג; במונחים של מחיר לצרכן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; עלות הייצור יקרה ב-2 אחוזים.

א. זילברברג; זה לא עלות יצור. כדי לייצר את זה, צריך

לרכוש ולבנות מתקנים עם מרכיבים אחרים.

ב. שרוו; אם אני בא לרכוש דלק במשק חופשי בתחרות, אני

משלם בין 4 ל-8 אחוזים יותר בהתאם לתנודות.

לקחתי את המחיר שהתפרסם במינהל הדלק, ופה תפסנו נקודה שההפרש לגביה

נמוך יחסית. גם פה היתת איזו שהיא הערכה נמוכה יותר. 41.5 זה בעצם



ההבדל במחיר ההומר עצמו, לפני שאני מוסיף על זה את כל הוצאות השיווק

המקומיות וכיו"ב. זו רמת נטל המשק מבחינת החומר. מובן, שאם בתקופה אחרת

של השנה המחירים יהיו יותר גבוהים, נקבל את התוצאה הנמוכה ביותר.

לגבי סעיף 2, מצד הכנסות המס. אם אני מוכר את הבנזין היקר יותר במחיר

זול יותר, צריך לעשות מנגנון. 187 מיליון זה ההפסד בשנה למערכת המס

כתוצאה ממעבר מלא לשימוש בבנזין הזה.

א. פורז.' זה בהנחה, שאתם לא מקבלים את הצעתי שתייקרו

את הדלקים האחרים, כדי שיהיה לכם סיבסוד

צולב. אני מציע לך לייקר את הדלקים האחרים, ולהוזיל את מחיר הדלק הזה.

ב. שרוו; ממילא ההנחה של מעבר מיידי אומרת, שבעצם דלק

רגיל לא יימכר, אלא יימכר רק דלק כזה.

א. פורז; יש מכוניות שלא יכולות להשתמש בדלק הזה. כל

המכוניות הישנות, למשל.

ב. שרוו; לפי מה שידוע לי, גם כלי הרכב האחרים יכולים

להשתמש בדלק.

אלה פחות או יותר סדרי הגודל. מובן שאפשר להכניס פה הנחות מהנחות

שונות.

לגבי הרעיון של "זבנג וגמרנו". קל מאוד למדוד מה תהיה ההוצאה למשק

ממעבר כזה, כולל היערכות של בתי הזיקוק בהשקעה, בהתקנת מתקנים חדשים

לייצור, עלות הדלק עצמו שהיא יותר יקרה, כלי הרכב עצמם שכוללים מרכיבים

נוספים. חסר לנו איזה שהוא אומדן לגבי הנזק שנגרם מהזיהום. אם נעים

מיליון כלי רכב בכבישי הארץ, זה עדיין לא אומר שההשפעה שלהם על זיהום

האוויר היא כמו אותם מיליון כלי רכב שנעים בשיקגו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם אתה חושב שהוא פחות?
ב. שרוו
אני לא יודע. יכול להיות. אתה לא יכול לגזור

גזרה שווה ממדינה למדינה רק לפי מספר כלי

הרכב.

א. פורז; למה השוק האירופי הולך על זה?

ב. שרון; ברור שהתהליך הזה הוא רצוי, וגם בלי הצעת

חוק.

א. פורז; השאלה היא למה אני צריך להזמין מכונית שתעלה

לי עוד כ-3,000-4,000 שקל בגלל הממיר,

והממיר גם מוריד מהספק המנוע, רק משום שאני אקולוג גדול? לפי השיטה

שלכם יכנסו לארץ 10 אחוזים מהמכוניות המיובאות עם ממיר, רק מגודל

שמתחיל ב-2,000 סמ"ק. חלק שחשבו לקנות מכונית עם 2,000 סמ"ק יקנו 1,998

סמ"ק, כדי שלא להיכנס לממיר, כי הממיר מוריד את הספק המנוע. צריך לגקות



את הפילטר מדי פעם, וגם זו הוצאה. בסה"כ אני אסע במכונית יותר זולה,

וזה יתבטא בתקציב הבריאות.

א. זילברברג; מדובר על בנזין עם עופרת. צריך לראות מה

אומרת התקנה האירופאית, סעיף 85.210 של

,E.E.Cלגבי המשך השימוש בבנזין עופרת. לגבי הרכב הקיים, כפי שבישראל

יש רכב קיים שצורך היום בנזין עם עופרת, כך יש גם באירופה. בתוך התקנות

עצמן הם אומרים שצריך להבטיח את המשך השימוש של הרכב עם העופרת. אנחנו

בהחלט פועלים בדיוק לפי אותה מתכונת של השוק האירופאי המשותף. לגבי רכב

חדש עם ממירים קטליטיים, ודאי שדרוש לו בנזין נטול עופרת, וזה יהיה גם

בארץ. ואילו לגבי רכב קיים, גם באירופה וגם כאן צריכים להמשיך את

השימוש בבנזין עם עופרת. התועלת הגדולה של כלי הרכב החדשים עם הממירים

הקטליטיים אינם לגבי הפליטה של העופרת, אלא הפליטה של CO., C.H

ו.L.0.X-

מ. גראוור; כולם פה מסכימים שהממירים הקטליטיים הם

עניין חשוב. אני לא רואה פה הרבה מקום

לויכוח. כולם מציינים, וגם לזה אני מסכים, שזה צריך להיעשות בצורה

הדרגתית. השאלה היא לשם מה צריך חוק. אני מאוד תומך בכך שיהיה חוק,

ואני חושב שזו תהיה התרומה של הכנסת לקידום תנושא הזה שזקוק לקידום,

וזה אומר קביעת לוח זמנים. אנחנו מדברים על תהליך מאוד מורכב, מאוד

מסובך, הנוגע למאות אלפים של כלי רכב, של בעלים, של אנשים. אני לא רואה

שזה נעשה מעצמו, שזה נעשה בשוק חופשי ובהחלטות של רצון טוב של אנשים.

צריך לקבוע יעדים, ואת היעדים אני מציע לקבוע בחוק. זאת עושות גם

ההנחיות של השוק האירופאי המשותף. הם קובעים יעדים, תהליכים, לוחות

זמנים, ובאיזה תאריך רכב מגודל מסויים יעשה את זה, ובאיזה תאריך רכב .

יותר קטן יעשה את זה.

אני לא רוצה להיכנס לפרטים. עמדת המשרד שלנו היא לאמץ את מה שהשוק

האירופאי המשותף דורש. אנחנו לא רוצים להיות יותר נוצרים מהאפיפיור.

אני חושב שאם ניצמד למה שדורשים בשוק האירופאי המשותף, דיינו.

א. פורז! אבל האם הדחיה של חלק ממדינות השוק שנותנות

תקופה ארוכה לא נובעת מכך, שליצרנים

המקומיים שלהם יש בעיות טכנולוגיות שלא התגברו עליהן? להם יש בעיה

טכנולוגית, אבל לנו אין בעיה כזאת. להוציא יצרן אחד באירופה, לכל

היצרנים האחרים אין בעיה עם זה. לכן, עם כל הכבוד ליצרן הזה, שנה אחת

הוא לא ימכור בישראל.
מ. גראוור
אנחנו מציעים כעמדת פתיחה לאמץ את זה. הבעיה

היא היום שהעסק תקוע. ב-1 באפריל, אני חושב

שזה תאריך מאוד סמלי, הוחלט להתחיל עם 26 החכות עם דלק נטול עופרת. עד

היום, אני חושב, בעלי התחנות לא משווקים את מבנזין הזה כי אף אחד לא

קונה אותו. יש לנו בעיה איך להביא את הציבור להתחיל ולהשתמש בזה. אני

חושב שאי-אפשר לבוא בטענות ובדרישות אל בעלי התחנות לפתוח עוד תחנות,

כאשר ב-26 האלה הם לא מוכרים שום דבר.



אנחנו צריכים ליצור מנגנון שיעזור להכניס את הבנזין נטול העופרת הזה

למדינה, וזה חשוב. לימד אותי דוד זלמן ממשרד התחבורה, שהמכוניות האלה

עס הממירים הקטליטיים הן מכוניות חדשות, טכנולוגיה חדשה, מכוניות

ממוחשבות עם הזרקת דלק, עם פיקוח על הבעירה שתהיה יותר טובה. זה רכב

מסוג חדש. אנחנו נכנסים לעידן חדש. מאות אלפים של אנשים נכנסים לעידן

חדש. את הדבר הזה צריך להסדיר, ולפי דעתי בחוק.

כאן אנחנו מקבלים בברכה את הצעת החוק של ח"כ פורז. חשבנו לעשות זאת לפי

חוק כנוביץ. מצדי זה יכול לחיות כך או כך.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אצלנו כתוב שהשר לאיכות הסביבה תומך, שר

האוצר מתנגד, שר התחבורה תומך.

ב. שרוו; . ההחלטה היא להתנגד להצעה.

מ. גראוור; אנחנו באופן בלתי תלוי בזה הצענו תקנה לפי

חוק כנוביץ. חוק כנוביץ לא נדחה על-ידי

הממשלה. נסדיר את לוחות הזמנים ואת היעדים שישנם בשוק האירופאי המשותף,

נחיל את חוק כנוביץ על זה. יכול להיות שזו דרך לעשות זאת. בכל מקרה,

צריך להתחיל את הכנסת הממירים הקטליטיים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם אתה היית מציע את ההצעה כמות שהיאז

מ. גראוור; אין לי כאן ההצעה שלנו.

ב. שרוו; אי-אפשר להלביש את ההצעה הזו על ההצעה

השניה.

צ. ענבר; שר האנרגיה והתשתית רשאי לקבוע, בהתייעצות

עם שר התחבורה, בצו, את תחנות התידלוק

החייבות לשרת ולשווק בנזין נטול עופרת. כלומר, לאפשר לשר לקבוע באילו

תחנות ישווק בנזין כזה.

ב. שרון; לא חובה בכולן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמה אחוז מהווים 4 אגורות?

י. גזית; בערך 2 ומשהו אחוזים.

א. פורז; אני מוכן להסתפק ב-5 אחוזים, שזה יהיה קצת

יותר יקר מהבנזין 91 אוקטן. מבחינתי, ואני

כותב את זה בהצעה, תעשו סיבסוד צולב. משק הדלק לא צריך להשקיע בענין

הזה אפילו לא שקל. אתם יכולים להתאים את המחיר, תעלו את מחיר הדלקים

האחרים ותעשו סיבסוד צולב.

אני מוכן לעוד דבר. הרי המטרה היא להביא לזה שתהיה בכל מקום תחנה כזאת,

כדי שאפשר יהיה להכניס את האיסור של יבוא רכב בלי ממיר קטליטי. כי אני

לא יכול להגיד לאנשים שלא ייבאו מכוניות בלי קטליזטור במדינה, בשעה



שאין בה מספיק תחנות שמוכרות את הדלק. האם הוא יסתובב עם מפה, ובכל פעם

יסע 30 קילומטר לחפש לעצמו תחנת תידלוק? באיזה שהוא מקום אני מוכן לשפר

את ההצעה, ולומר שההפרש יהיה 5 אחוזים. אני מוכן לאפשר לשר האנרגיה

והתשתית לבטל את ההוזלה, לאחר שהוא השתכנע כי במספר מספיק של תחנות

בארץ מוכרים דלק נטול עופרת. התקנה שהתקין השר לגבי רכב נוסעים פרטי

ודו-שימושי המונע בבנזין ששנת ייצורו - ותיכף ניכנס לשנת ייצורו - תהיה

הנחיה 86 או 76 בשוק האירופי, או תקנה 40.86 ,C.F.R. שהיא תחול החל

משנה מהיום לא על רכב מ-2,000 סמ"ק ומעלה, כפי שקבע השר בתקנות, אלא

תחול על כל כלי הרכב. יש לנו שנה, ושנה זה זמן רב. שנה יש זמן לכל

המערכת בארץ להתיישר, ולהביא אותנו למצב שכלי רכב חדשים יהיו רק עם

ממירים קטליטיים.

זה יביא אותנו בשנת 1992 למצב שהיה בארה"ב 16 שנים קודם, ובמרבית

מדינות אירופה הרבה שנים קודם. אנחנו מפגרים כאן פיגור עמוק.

א. אביר! בתוספת לתיקון התקנות שהזכיר ח"כ פורז, ישנה

חובה החל מ-1992 שכל הרכב שיגיע ארצה יהיה

בשימוש של דלק נטול עופרת.

א. פורז; זה לא עוזר לי. בלי ממיר זה לא עושה כלום.
ד. זלמן
אני מהנדס רכב, ועוסק בנושא הזה כ-20 שנה.

למעשה תקנה אירופאית 15.04 שהמשמעות של 04

שהיא תקנה מספר 15, הוחמרה 4 פעמים. התהליך שכרגע אנחנו דנים עליו הוא

התהליד החמישי. היות שעסקנו במשרד בנושא הזה, יש לדבר על 7 דברים שונים

בעת ובעונה אחת, שצריך להביאם בחשבון לפני שמקבלים את ההחלטה.

במישור העקרוני אין בכלל בעיה. הודעתי כבר בישיבה הקודמת, כי כפי

שעושים לגבי שנת 1977, גם בהמשך בכוונתנו להיצמד לשוק האירופאי המשותף.

יותר מזה, לפני שבוע הגשנו לאיגוד יבואני הרכב הצעה להקדים קצת, מסיבות

שלנו, את השוק האירופאי המשותף. אם השוק האירופאי המשותף נכנס לעניין

ב-1 באוקטובר 1993, לנו נוח לעשות זאת משנת דגם שמתחילה ב-16 באוגוסט

1993. כי אז יגידו שזה יהיה משנת הדגם 1994, לגבי כל הרכב המגיע. זה

טוב ליבואנים, טוב למינהלה וכך הלאה.

אנחנו צריכים לשחק עם 7 כדורים בעת ובעונה אחת.

הראשון, תקנות של השוק האירופאי המשותף. התקנות הללו בנושא הזה השתנו

מספר פעמים, ויתכן שישתנו שוב לכאן או לכאן לפי אינטרסים שלהם, של

עצמם. לכן אנחנו כאן נצמדים למשהו שזז, וצריך להביא את זה בחשבון.

התזוזה הזאת קשורה בהרבה מאוד כסף לעם ישראל, ובהמשך אדבר בנושא.

השני, התקנות האירופאיות - יש כמעט 100 תקנות אירופאיות - לא מחייבות

פתרון טכני מסויים. הן אומרות שהן רוצות שהרכב לא יזהם את האוויר, וזה

עניינו של היצרן איך יבצע זאת. לכן, לגבי החלק של הרכב עד 1,400 סמ"ק,

יש אנשים שחושבים היום שיוכלו לעמוד בתקנות הללו ללא ממיר קטליטי. אם

זה לא ממיר קטליטי, אין חובה בשימוש בבנזין נטול עופרת. אם יש ממיר

קטליטי, אין חובה בשימוש בבנזין נטול עופרת.



א. פורז! האם יש מכונית כזאת בת עד 1,400 סמ"ק,

שהצליחה להתגבר על בעיה טכנולוגית כזאת?

ד. זלמן; אומרים.

י. צ'צ'יק; התשובה היא שיש, אבל אס משתמשים בדלק נטול

עופרת.

ד. זלמו; יש פתרונות טכניים.
א. פורז
האם יש רכב כזה שאני מכיר?
י. ציצייק
לא בארץ.

ד. זלמו! - אם אתם מסתכלים על האותיות של התקנה

האירופאית שעתידה לבוא, תגלו משהו מוזר.

לרכב עם מנוע עד 1,400 סמ"ק מותר לזהם את האוויר יותר מאשר רכב גדול,

זה דבר בלתי הגיוני. הסיבה שעשו זאת היא, שרכב קטן מותר לו לזהם יותר

מאשר רכב גדול, לאפשר לטכנולוגיות נוספות וזולות יותר, ללא ממיר

קטליטי, להיכנס לשוק, אם וכאשר יהיו.

יש בעיה שניה בקשר לנושא הזה. בדקו בכל העולם ממיר קטליטי לרכב

אמריקאי, רכב גדול. יש אנשים שחוששים מאמינות הפתרון הטכנולוגי, מזה

שהרכב יסע, לגבי הרכב הקטן עם קטליסט. אמנם קיים דגם של רכב קטן עם

קטליסט, אבל עדיין הדבר הזה לא הגיע לדרגת הבגרות הטכנולוגית כמו ברכב

הגדול, מנוע 2,000 או 8 צילינדרים. זה גורם נוסף שצריך להביא אותו

בחשבון. אם מכריחים את האזרח לקנות רכב כזה, הרי רוצים לדעת שהרכב תזה

אכן ראוי מבחינה טכנולוגית.

א. פורז; האם יש מכוניות חדשות, למשל בגרמניה, שעולות

לכביש בלי ממיר היום?

ד. זלמו! בגרמניה יש חוק של עידוד, ואנשים קונים

בגרמניה משתי סיבות!

(א) יש עידוד לקנות רכב עם קטליסט. למעשה במשך 3 שנים פחות או יותר

מחזירים לאזרח את האגרה השנתית ברכב, ואז, היות שהרכב עם קסליסט

יותר יקר, למעשה הממשלה משלמת לאזרח את ההפרש, את הקטליסט שלו.

(ב) יש שיקול נוסף של האזרח עצמו, שאומר, שבעוד כמה שנים כל הרכב יהיה

עם קטליסט, ובזה יש ודאות לכולם. והיות שהוא יצטרך למכור פעם את

המכונית הזאת, הרי מכונית כשאתה קונה אתה חושב גם על המכירה. הוא

אומר שכעבור 3 שנים, כשהוא ירצה למכור את זה, הרבה אנשים לא ירצו

לקנות ממנו רכב ללא קטליסט, כי הרי לכולם יש קטליסט. לכן הוא כבר

קונה מהיום רכב עם קטליסט, כשהממשלה משלמת לו את זה, והוא מביא

בחשבון את ערך המכונית לאחר מכן.



הרכב שאתם רואים אותו היום, לא בטוח שזה הרכב שיופיע ב-1993. הרכב הזה

נבדק על גבי מחזור נסיעה אופייני, והמחזור היום מדבר על מהירות מירבית

של 50 קמ"ש, מהירות ממוצעת של 19 קמ"ש, ואורך קטע של 4 קילומטר. התקן

שעתיד להיות, ושכבר פורסם, מדבר על מהירות מירבית של 120 קמ"ש במקום 50

קמ"ש, על מהירות ממוצעת של 32 קמ"ש במקום 19 קמ"ש ועל אורך נסיעה של

כ-11 קילומטר במקום 4 קילומטר. זאת אומרת, שיכול להיות שזה אותו

הקטליסט, רק מכוון אחרת. ויכול להיות שזה קטליסט אחר, כי הקטליסט

בסיכום הוא תנור, ואני צריך להביא בחשבון באיזו טמפרטורה התנור עובד.

קטליסט הוא תנור. מה כל הרעיון! ניסו לעשות את המנוע נקי עד כמה שאפשר,

וכשראו שמיצג את האפשרות הזאת אמרו שישימו אחרי המנוע תנור שישרוף את

הגזים" המרעילים, וזה הקטליסט. הקטליסט הוא תנור, או יותר נכון לומר 3
תנורים
אחד ששורף את ה-..O.C אחד ששורף את ה-C.E ואחד שמחזיר את

ה,N.O.X-וכל זה תחת פיקוח אלקטרוני של מחשב. כלומר, יש לנו כאן סוגיה

טכנולוגית ממדרגה ראשונה, לדעת שאכן הרכב שמביאים אותו לכאן הוא רכב

בדוק ובוגר. גם לגבי 1,400 יש ספקות יותר רציניים, אבל גם לגבי שאר כלי

הרכב יש ספקות, כי מדובר על מחזור נסיעה, שזה משהו אחר. יכול להיות

שיתגברו על זה, ויכול להיות שלא. את זה צריך לבדוק.

יש דבר נוסף שצריך להביא בחשבון, והוא - שהמערכות המורכבות האלה, כולן

פועלות עם הזרקת דלק, כולן עם מחשב, בכולן גזי שריפה שיוצאים החוצה,

בחלקם אתה מחזיר אותם. גזים מלוכלכים אתה מכניס בחזרה למנוע, עם הגזים

הנקיים. כל הדברים הללו מחייבים מערך תחזוקה מתאים, וגם מערך התחזוקה

צריך להתאים את עצמו. בסיכום, זה רכב שדורש טיפול ותחזוקה. צריך ללמוד

את זה, צריך להביא מכשירים, וכך הלאה.

יש דבר נוסף לגבי אנרגיה. אני. רוצה להזכיר לכם, שעד היום אין תקן

לבנזין נטול עופרת. אנחנו עובדים במרץ על תקן נטול עופרת, אבל אין

עדיין תקן.

א. פורז; לפי התקנות שהוציא משרד התחבורה, השתמשתם

בתקנים האירופאים והאמריקאים.

ד. זלמו; כן, נמשיך להשתמש. מבחינה עקרונית כפי

שעשינו מ-1977 ועד היום, אנחנו נמשיך לעשות

וניצמד לתקן האירופאי. כרגע הדיון הוא על פרטים של הזרוז. על זה דנים

כרגע. לגבי השאלה האם אנחנו בשלים או לא בשלים לזרז. אני מעלה בפניכם

את הבעיות של הטכנולוגיות, של התקנות, של התחזוקה, של האנרגיה - אין

עדיין תקן לבנזין.

אני רוצה להתייחס גם לצד הכלכלי. כיום מחירו של קטליסט כזה הוא כמה

מאות דולרים למכונית ואפילו יותר. אני כיום מקבל יותר סחורה. כל

המערכות האלקטרוניות שהזכרתי קודם הן הרבה סחורה, ואני משלם עבור

סחורה. אם אני מסתכל 5 שנים מהיום כמה כסף אני משלם היום, אם אני מכפיל

80 אלף כלי רכב ב-400 דולר, זה יהיה 32 מיליון דולר הוצאה של המשק כלפי

חוץ. 32 מיליון דולר לשנה.
א. פורז
אתה מתכוון למצב שב-5 השנים הקרובות כל

המכוניות מגיעות עם ממיר.
ד. זלמן
לא, לא לזה אני מתכוון. אם אחת מחליט היום

לייבא את כל הרכב עם ממיר קטליטי, ייבאו רק

רכב אמריקאי. תיאורטית זה ניתן לעשות. עלות ההחלטה הזאת למשק היא כ-400

או 500 דולר לרכב. כפול 80 אלף כלי רכב, זה נותן 32 מיליון דולר הוצאה

נוספת למשק. אני אומר ש-5 שנים מהיום זה לא יעלה לי כלום, זאת כיוון

שבעוד 5 שנים אני לא אוכל לקנות כל רכב אחר. סידרות הייצור יגדלו, והרי

המחיר נקבע לא רק על-ידי כמות הסחורה, אלא גם על-ידי סדרות הייצור.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זאת אומרת, שהמדינות ייצרו רק רכב עם ממיר

קטליטי.

ד. זלמן! . כן. עובדה היא שבמשך 4 שנים האחרונות, מפורד

מארה"ב לא באה למדינת ישראל ולו מכונית אחת,

משום שהם ייצרו שם עם קטליסט. לכן לא הביאו. בעוד 5 שנים מהיום - יותר

מדוייק ב-31 בדצמבר 1994, -זה תאריך שמופיע בתקנה - זה לא יעלה לי כלום.

כל ההקדמה היא שעון שמתקתק לפי קצב של בערך 4-0 מיליון דולר לשנה, זה

קצב השעון.

א. פורז; אתה מתעלם מהנזק האקולוגי של רבע מיליון

מכוניות.

ד. זלמן! בקשר לנזק האקולוגי. יש תקנים של האוויר

שאנחנו נושמים. כפי שיש תקנים לרכב, יש

תקנים לאוויר. ממשלת ארה"ב מפרסמת את ההחלטות שלה, והיא אומרת בכמה זה

מצטבר, והיא נותנת מפה. יכול יהודי מאריאל או מקרית שמונה לשאול 3,000

שקל יותר לרכב שלו, משום שיש פקקים ברמת השרון.

בנקודה הזאת יש נתונים אובייקטיביים של מדידות, וכשבאים לקבל החלטה

כזאת, על השולחן צריכים להופיע גם הנתונים של המדידות. אם רואים שהמצב

מאוד חמור, יותר קל להוציא 40 מיליון דולר. אם רואים שהמצב מאוד קל,

ויש גם נקודות מסויימות, יותר קשה להוציאם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה המצב אצלנו?
ד. זלמן
על זה יכול לענות ד"ר מיכאל גראוור.

אני בודק תחנה אחת שנמצאת בקירבתי בחיפה.

בחודש שעבר הם מכרו 16 אלף ליטר בנזין נטול עופרת. אני עצמי משתמש

בבנזין נטול עופרת במכונית שלי. זה לא כל כך מעט 16 אלף ליטר בתחנה

בחיפה.

י. גזית! בתחנה ממוצעת מוכרים 2,500-2,700 ליטר בנזין

נטול עופרת.

ד. זלמן! להיצמד לשוק האירופאי המשותף כולנו מסכימים.

אם אפשר להקדים, גם לזה כולנו מסכימים.

על-מנת לבדוק האם הדבר הזה אפשרי, הרי צריך לבדוק שהרכב הזה טוב מבחינה

טכנולוגית, שמערך האנרגיה מוכן מבחינת בתי-הזיקוק, ויש תחנות ורשת של

אספקה, שמערך התחזוקה מתאים, שקיימת בטיחות סביבתית מול ההוצאה



הכלכלית. רק אחרי בדיקה כזאת נהיה בשלים לקבל ההלטה. זאת בדיוק הבדיקה

שערכנו במשרד 4 פעמים לפני שהחזרנו את התקנות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה המסקנה שלך?
ד. זלמו
כרגע אנחנו בעיצומו של תהליך הבדיקה. אני

יכול היום להצהיר על כוונה. הכוונה היא

להיצמד לשוק האירופאי המשותף, ואם אפשר להקדים אותו. אבל ללא בדיקה של

הדבר, אני לא מרגיש אחראי להמליץ.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; יש לבדוק את מערך הייצור, מערך התחזוקה.

ד. זלמן; קודם כל יש לבדוק את המערך הטכנולוגי של

הרכב, באיזו מידה דגמי הרכב בשלים מבחינה

טכנולוגית, לאור זה שמחזור- הנסיעות השתנה, ולאור זה שרכב מתחת ל-1,400

סמ"ק לא מקובל לגבי זה. לבדוק את מערך האנרגיה מבחינת בתי הזיקוק

ותחנות הדלק, לבדוק מערך תחזוקתי מבחינה שלנו, מאחר שמדובר בדברים מאוד

מתוחכמים - מחשבים וכך הלאה. יש לקבל נתונים.

א. פורז; האם יש היום בעיה טכנולוגית לגבי מכוניות

מעל 1,400 סמ"ק? האם אין די יצרנים שכבר

משתמשים במשך שנים בבנזין נטול עופרת?

ד. זלמו; אני מסביר שהרכב הזה כרגע יוצא, ונוסה לפי

מחזור נסיעה 15.04 שמופיע ב-50 קמ"ש מהירות

מירבית, 4 קילומטר אורך הקטע ו-19 קמ"ש ממוצע.

א. פורז; את זה אתה אומר לגבי תנאי מעבדה. אני שואל

באופן אמפירי, בשטח. האם יש בכלל בעיה אצל

היצרנים האירופאים והאמריקאים לגבי מכוניות? האם יש איזה ויכוח בכלל

שזה עובד, שזה מתפקד?

ד. זלמן; אני לא בטוח שהרכב עם הקליסט שעתיד להיות

120 קמ"ש זה אותו הרכב עליו אתה ואני

מדברים. אני לא בטוח שהרכב ההוא, שמיועד ל-120 קמ"ש עם קטליסט, זה אותו

רכב שאנחנו נוסעים בו היום.

א. פורז; זו תחרות חופשית. מי שיהיה לו כלי רכב לא

טוב, הציבור יצביע לגביו.

מ. גראוור; זיהום הרכב יוצר בעיקר את בעיית האוזון. יש

מזהם שנקרא אוזון, שנוצר באטמוספרה בנוכחות

של מזהמים אחרים שנפלטים מהאגזוז של כלי רכב. בארץ האוזון מטפס כבר

משנה לשנה. הריכוזים שלנו לא כל כך גרועים עדיין, אין לנו תקן, כך שאני

לא יכול להגיד אם זה עומד בתקן או לא. תקנות כנוביץ מ-1972 לא מתייחסות

לאוזון, אלא למשהו אחר.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נניח בהשוואת לארח"ב.
מ. גראוור
אנחנו מתקרבים לתקן האמריקאי, אנחנו מתחת

לו.
א. פורז
שם רמת המינוע היא פי 3 מכוניות ל-1,000

תושבים מאשר אצלנו.

מ. גראוור; בדיוק. מצטרפים 50-60 אלף כלי רכב בכל שנה,

רמת המינוע עולה, ולא צריך להסתכל לרחוק.

תסתכלו על אתונה שבה יש מזג אוויר דומה לשלנו. בשנה שעברה, וזה היה

בעתונים, מאות אנשים אושפזו בבתי-חולים עם קשיי נשימה בגלל הזיהום

הפוטו-כימי.

י'. צ'צ'יק; אבל להתייחס למבנה של אתונה.

מ. גראוור; הצפיפות הולכת ומתקרבת יותר. בלוס-אנג'לס זה

אותו סיפור. כבר שנים משתמשים בממירים

קטליטיים, וזה לא מספיק. נוקטים צעדים נוספים, והם למעשה לא יודעים איך

לפתור את הבעיה. אני חושב שאנחנו לא צריכים לחכות עד שנגיע למצב של

אתונה או של לוס-אנג'לס או של מקסיקו-סיטי כדי להתחיל לפעול, אלא כדאי

להתחיל לפעול עכשיו.

ב. שרוו; אולי כדאי לתקן את הצעת החוק, שתקבע שמחיר

הבנזין יהיה בין שני סוגי הבנזין, כפי שנהוג

היום. במקביל, החל משנת 1993, כל כלי רכב שיובא לארץ יהיה מצוייד בממיר

קטליטי, או לחילופין יתקנו תקנות לגבי הפליטה המותרת מכלי רכב. לבוא

ולהעמיס את כל הפירמידה הזאת על המחיר, יש בכך גם איזו שהיא התחמקות

מהתמודדות עם הבעיה המדעית, עד כמה ניתן למכונית לפלוט, ובאיזה רמת

זיהום.

כך בעצם נענה על שתי הבעיות. גם ניתן את הדעת לענין המחיר, והדלק יהיה

יותר זול, וגם ננקוט באופן רציני את בעיית התקינה, והבעיה הטכנולוגית

של הרכב.

י. גזית! אני מסכים עם ח"כ פורז, כי אני חושב שלגבי

רכב חדש זה חלק מהבעיה וצריך להיצמד לשוק

האירופי. אבל זה החלק הקטן של הבעיה. אתה מדבר על תוספת של 6-7 אחוזים

של ערכים לשנה. אם לא נוריד את המחיר של הדלק באופן משמעותי, לא ניתן

תמריץ מספיק לבעלי הרכב הקיים להתקין ממירים, ועל-ידי כך למנוע זיהום

אוויר. יש לנו מיליון כלי רכב בשוק. מה תעשה בהם? האם תשב ותחכה עד אשר

הם יחליפו? זה לא מספיק. אנשים לא מחליפים. אתה צריך לתת להם תמריץ.

תוריד את המחיר, אולי תוריד את המחיר קצת יותר, אבל אני חושב שאסור

להסכים ששר האנרגיה יעלה זאת. זו צריכה להיות התחייבות כלפי הציבור

לטווח ארוך, אחרת אנחנו סידרנו אותו, ואני חושב שזה לא הגון. ההצעה

צריכה להיות התחייבות לטווח ארוך, הדלק נטול עופרת יהיה יותר זול, ואז

אנשים ישקיעו.



א. זילברברג! למה אתת לא מציע לתמרץ את בתי הזיקוק!

י. גזית; אני לא צריך לתמרץ את בתי-הזיקוק. זה עסק

טוב, אבל זה לא גוגע לכאן.

אנחנו באמת ממליצים לתמרץ את השימוש בממירים קטליטייס על-ידי הורדת

מחיר הדלק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בכמה להוריד?

י. גזית; אני לא יכול לקבוע, אבל מעל 91 הוא צריך

להיות. אם אמרו 5 אחוזים, מי אני שאבוא

למדינה ואומר לה להשקיע כך וכך! יש בזה אספקט ציבורי חשוב, ואני חושב

שהוא חשוב לכולנו, גם לחברים שיושבים ממול.

נמריץ את האנשים להתקין ממיר קטליטי על-ידי הנחה באגרות או בכל הנחה

אחרת.

בוודאי צריכים להוריד את המיסים מממירים קטליטיים. לא יכול להיות שחלק

שאנחנו כל כך רוצים שיביאו אותו ויתקינו אותו ישא מיסים, כמו חלקי

חילוף רגילים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זה התמריץ שאתה מציע.

י. גזית; התמריץ הוא כמו באירופה. מי שיתקין את זה,

יקבל הנחה באגרה. ניתן לו את ההנחה ב-3

שנים, והוא יתקין את הממיר. יקבל את ההנחה בדלק או בתמריץ על-ידי הורדת

האגרה, וזה לא ישא מיסים.

ד. לוריא; טכנולוגית זה לא נשמע. הבעיה היא, שברגע

שישנם עקבות של עופרת במנוע, העקבות האלה

ינועו לכיוון הממיר הקטליטי. אנשים יתקינו, ולאחר זמן קצר מאוד

האפקטיביות של המכשיר תהיה מאוד מאוד נמוכה, משום שהסיבה שלא מרשים

שימוש בדלק עם עופרת בממיר קטליטי היא' משום שהעופרת פשוט מרעילה את

זה.

מ. דים; לממיר קטליטי על רכב קיים יש יעילות של 70

אחוזים במקום 90 אחוזים.

ד. לוריא; הוא 70 אחוזים יעיל ביום ההתקנה או בחודש

הראשון, אבל לאט לאט היעילות שלו8 פוחתת.

אני מדבר על המכוניות הישנות, על ההוצאה לגבי הממיר הקטליטי, משום

שהממיר הקטליטי יעלה כסף, יצטרכו לייבא אותו. מצד שני היעילות שלו

יחסית תהיה נמוכה, משום שהוא יזדהם יחסית מהר מאוד, משום שבכל המערכת

של המנוע כבר קיימת עופרת. לכן צריך להתחיל מתאריך מסויים קדימה.

א. פורז; הדיון מבחינתי היה מאוד מאוד מעניין, כי

שמעתי כמה דברים שקודם לא ידעתי אותם. אני

מציע שאנחנו קודם כל צריכים לאותת ולגרום לכך שצריכת הבנזין נטול



העופרת לא תהיה פחות מפרומיל כפי שהיא היום, ושתתחיל להיות יותר

משמעותית. הרי אי-אפשר לחייב לייבא מכוניות עם קטליזטור, שיכולות

להשתמש רק בבנזין נטול עופרת, ולא לספק דלק כזה לתחנות. זה פשוט בלתי

נסבל. קודם כל, לפני שאנחנו מנחיתים את הגזרה שכל מכונית צריכה להיות

עס ממיר קטליטי, צריך לאפשר את רשת התחנות.

בענין הזה אני מוכן לסמוך על השרים, אין לי ברירה. אני מציע שנקבע אחת
משתיים
החוק הזה, בענין המחיר, תוקפו ל-6 חודשים, ולאחר מכן נשאיר

חופש לממשלה להקטין או להעלות אותו לפי ההתפתחויות. נסמוך עליהם, הרי

גם הם רוצים באיכות סביבה. אפשרות שניה היא לתת אפשרות לשר, מתום 3

חודשים והלאה, להתערב בחוק בלשנות אותו. אני חושב שזה יותר אלגנטי

מבחינת חקיקה. אני מציע שאנחנו נקבע שההוזלה של בנזין נטול עופרת, ואני

יורד מ-10 אחוזים. ההוזלה תהיה 5 אחוזים לעומת מחיר עם אותו אוקטן,

לעומת 96. זה יתן לנו לדעתי במקום 4 אגורות - בסביבות 7 אגורות, או

משהו כזה. 7 עד 8 אגורות יהיה הפער, וזה פער שאפשר לעמוד בו. אני גס

מציע לאוצר לעשות סיבסוד צולב, ואני מציע לתת את ההוראה ל-6 חודשים.

אחרי 6 חודשים אני מחזיר את התינוק אליהם, אבל אחרי 6 חודשים גם תהיה

רשת תחנות.
הדבר החשוב ביותר בעיני הוא
אני מציע לגבי התקנה שמשרד התחבורה התקין,

שאם הוא מצא פטנט ועושה זאת בדולר, שיעשה. אבל אנחנו צריכים לחייב

אותם, שלגבי התקנים שקבעו השוק האירופי וארה"ב לגבי רכב חדש, זה יהיה

בתוקף נניח החל משנה מהיום לגבי רכב מעל 1,400 סמ"ק. רכב מעל 1,400

סמ"ק יתיישר לפי התקן הזה תוך שנה מהיום. רכב שהוא מתחת ל-1,400 יתיישר

תוך שנתיים מהיום. אם מבחינה טכנולוגית הם ימצאו פטנטים, שימצאו

פטנטים.

אני חושב שעל-ידי זה אנחנו מביאים הצעה לגמרי מאוזנת. זו הצעה שגורמת

לכניסת הדלק נטול העופרת. לגבי מה שהם הציעו לגבי 2,000 סמ"ק אנחנו

צריכים לקבוע, שתוך שנה מהיום כל רכב מעל 1,400 סמ"ק יתיישר לפיה, ותוך

שנתיים מהיום כל מכונית. נקדים את אירופה, ואני רוצה להקדים את אירופה

מהסיבה שיש לי. תחושה שאירופה מתחשבת בתעשיינים המקומיים שלה. היא רוצה

לעזור לתעשיה המקומית להתיישר. לי אין בעיה כזו בכלל. חבל אולי שכך קרו

הדברים, אבל אנחנו לאט לאט הופכים למדינה של מכוניות יפניות, אם כל

עדיין יש פער קטן לטובת הרכב האירופי. לדעתי אין בעיה ליצרנים היפנים

וגם ליצרנים האירופים המובילים לגרום לזה שלא יהיה זיהום אוויר אצלנו.

אני מציע שדבר כזה נביא בפני המליאה.

ד. זלמן; אני חושב שזה יהיה פשוט ונכון לקבוע מחיר

ממוצע בין השניים. 8 אחוזים או יותר או

פחות, ושיתקרב ל-91 זה לא מעשי. אין לי כמעט ספק שכולם יברחו מה-91 אל

ה-95, וזו לא הכוונה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה הממוצע בין השניים?

ד. זלמו! היום זה 5 אגורות, וזה יכול להשתנות. ההחלטה

שיש ממוצע נותנת קו מנחה ברור גם לציבור וגם

לממשלה, יודעים איזה מחיר לקבוע ל-95. הממוצע בין השניים.



א. פורז! זה מעט מדי.
ד. זלמן
הממוצע בין השניים זה הצעד הנכון, כאשר

אנחנו מדברים על כניסה הדרגתית של הענין.

נראה איך זה יתפתח בתקופה מסויימת. אין לי ספק שהשימוש ב-95 ילך ויגבר,

מה גם שיהיו ממירים קטליטיים.

אני רוצה להזכיר משהו שלא נאמר. לרכב עם הממיר הקטליטי יש פתח מיוחד

לתידלוק. על-ידי כך אי-אפדשר להכניס שם דלק עם עופרת. איו ספק שה-95

ילך ויגדל.

א. פורז; תוך כמה ימים יהיה לך יצרן ישראלי שייצר

תואם.

מר פורז, שאלת אם יש כיוון, אם יש מגמה. אני בדקתי את הענין הזה של

שבוע ימים, ואני אומר בהסתייגות גדולה מאוד. יש מגמה כבר לכיוון ה-95,

אבל אני רוצה שתבינו אותי. הצריכה היתה כל כך קטנה, שאם יצאו 3 מיכליות

מהמסוף זה יכול היה להיות מקרי.

לכן אני מבקש לקחת את הנושא בזהירות רבה, אבל היות שאנחנו זקוקים לזמן

מסויים כדי לראות איך זה יתפתח, אני חושב שההנחיה של הממוצע בין שני

המחירים היא דבר נכון לעשותו.
י. גזית
אני חושב שבכל-זאת לא צריך להקדים את השוק

האירופי. עד היום הלכנו לפי השוק האירופי,

התאמנו את עצמנו. אנחנו מדברים על פער של כמה חודשים, וחבל לרתום את

העגלה לפני הסוסים ועל-ידי כך לפגוע בכמה מדינות שהן יצרניות רכב, ולא

הפער של כמה חודשים האלה הוא שיפתור את הבעיה.

אני מציע ללכת לפי הצעתו של ח"כ פורז, אבל להתאים את עצמנו לדרישות

השוק האירופי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
טוב שקיימנו את הדיון היום. שמענו את מיגוון

הדעות מתוך האספקטים השונים הקשורים בסוגיה

הזאת. אני מציעה שלא ניקח את הדרך הקיצונית מכאן ולא הדרך הקיצונית

מהצד השני, אלא נוכל ללכת בשביל האמצעי.

דהיינו, אני בעד זה שנהיה צמודים לשוק האירופי המשותף. אם להקדים אותם

בקצת, נשאלת השאלה מה יתנו לנו כמה החודשים האלה. נקבע את כל הדברים

הללו בחוק, כדי להמריץ גם את המשק הישראלי להכין את עצמו לכל הדברים

האלה.

לגבי החובה מ-1,400 סמ"ק, אני חושבת שזה יותר מדי חד. לך על 1,800

סמ"ק, על 1,600 סמ"ק ותיצמד לשוק האירופאי מ-1,400 מאותה התקופה. לך

באופן הדרגתי.

א. פורז; אני לא רוצה לפתור את העקרון, אני רוצה

לפתור את הבעיה.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא עולים בבת אחת מ-1,400 ל-2,000 סמ"ק.

א. פורז! יש מספיק יצרנים שמייצרים עם קטליזטור גם

מ-1,400. השוק האירופי הולך על 1,400.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אבל הוא עושה זאת מ-1993.

א. פורז; ואנחנו נקדים בשנה, ל-1992.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! אנחנו יכולים נניח ללכת בעוד שנה על 1,800

או 1,600, וב-1993 נלך על 1,400. ניקח את

שביל הביניים ונלך באופן הדרגתי.

א. פורז; אני מוכו ללכת תוך שנה מ-1,600 ומעלה.

י. גזית; אנחנו מוכנים משנת המודל הבאה, משנת 1993.

זה נוח לעבוד לפי שנת מודל. רכב של 1,600

סמ"ק יבוא ארצה עם ממירים קטליטיים. צריך ללכת לפי שנות מודל, כי אחרת

זה מסבך אותנו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ולגבי 1,400 זה יהיה מ-1993.

א. פורז; לגבי 1992 נקבע 1,600 סמ"ק: לגבי 1993 נקבע

1,400 סמ"ק.

י. גזית; שנת ייצור 1993, שנת ייצור 1994.

א. פורז; התקנים יהיו כפי שקבע השר בתקנות, לפי התקנה

הזאת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; היועץ המשפטי שלנו, בעצה אחת עם אנשי משרד

התחבורה, אתך יחד ועם אנשי האוצר, יכינו את

הצעת החוק בהתאם לדברים שאנחנו מחליטים עליהם כאן.

באשר למחיר. גם פה לא הייתי קופצת בבת-אחת. גם כאן הייתי הולכת למתן

תמריץ מבחינת המחיר, ושוב - באופן הדרגתי. היום זה 4 אגורות. נעלה נניח

ל-6 אגורות או 7 אגורות, אבל לא יותר.

א. פורז! אוליט נקבע שהוא בשליש יותר מ-91. זאת

אומרת, נחלק את הפער בין 91 ל-96 ל-100, זה

יעמוד על סקלה של שליש. אבל כך שוב חזרנו ל-5 אגורות, זה מעט מדי.

ב. שרון! את מחיר הדלק מתאימים פעם בשבועיים. אם

נתחיל ליצור אחוזים, למשל 5 אחוזים, איך

ניצור 5.5 אחוזים?
א. פורז
איך היית מציע לפתור את הבעיה?



ב. שרון; חצי, בין 96 ל-91. זה ההגיוני ביותר.
א. פורז
בסדר, חצי. חצי בין 91 ל-96.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הם יעלו את המחיר, ואז ממילא הממוצע יעלה

מעצמו.

אנחנו לא באיס היום לקבוע מה מחיר הדלק. זה לא עניננו. אנחנו קובעים את

העקרון בהצעת החוק, ואנחנו מקבלים את ההצעה של הממוצע, בין מחיר זה

למחיר זה.
א. פורז
ברור שבנזין נטול עופרת הוא 95 אוקטן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! נבקש את היועץ המשפטי להכין לנו בהתאם

- לסיכום הזה את נוסח הצעת החוק. אחרי קריאה

ראשונה זה יחזור שוב אל הוועדה, ונוכל לבחון ולהוסיף דברים אם נידרש

לכך. זה אמור גם לגבי תחנות הדלק, שעכשיו אנחנו לא קובעים דבר

לגביהן.

מי שירצה לראות את הנוסח לפני הגשתו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה,

זכותו לראותו.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00

קוד המקור של הנתונים