ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/06/1991

הצעת חוק המים (תיקון מס' 7 ), התשנ"א-1991 המשך דיון; הצעת חוק לתיקון פקידת התעבורה (תיקון מס' 27), התשנ"א-1991 הצעתו של ח"כ חגי מירום

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 271

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד' כ"ג בסיון התשנ"א, 6.1991. 4 בשעה 14:40
נכחו
חברי הוועדה
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

מ. גולדמן

ג. גל

ח. מירוס
מוזמנים
ג. ויסמן, עו"ד, ממונה על החקיקה הפלילית, משרד

המשפטים

ר. רוטנברג, עו"ד, היועצת המשפטית, המשרד לאיכות

הסביבה

ר. אדם, עו"ד, ע/היועצת המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה

ד. אגמון, כלכלנית, משרד הכלכלה והתכנון

י. ריבלין, סנ"צ, ראש מדור חקירות ותביעות רכב, משטרת

ישראל

ג. נאור, עו"ד, היועץ המשפטי, משרד התחבורה

ד. לינק, מינהל הבטיחות, משרד התחבורה

פ. מרון, ס/מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה

ע. להבי, משרד התחבורה
היועץ המשפטי
צ. ענבר

מזכירת הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

(1) הצעת חוק המים (תיקון מס' 7התשנא-1991

המשך דיון

(2) הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 27), התשנ"א-1991

הצעתו של ח"כ חגי מירום
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

(1) הצעת חוק המים (תיקון מס' 7 ), התשנ"א-1991

המשך דיון

אני מצטערת לציין, ומקווה שגלוריה, תקבלי

זאת בהבנה. יושב אתנו איש משרד המשפטים במשך כל הישיבות, ולישיבות באים

כאשר מכינים שיעורי בית, ובמיוחד אותם הסעיפים שהם רלוונטיים לנושא של

משרד המשפטים, לפעילות משפטית.

אחרי שגמרנו. את העניין, והעברתי את הצעת החוק להנחה על שולחן הכנסת,

פתאום בא אלי בצורה מבוהלת מר בני רובין ממשרד המשפטים, ואמר לי שלא

להעביר את החוק, היות שהם סבורים שאתנ סעיף 20(כג) צריך לנסח אחרת.

אמרתי לו שילך ליועץ המשפטי שלנו, ואם הוא יסכים, אני לא אתנגד. עברו

יותר משבועיים, ורק היום מביאים לנו את הנוסח בו נצטרך לדון, ולדעת מה

התיקון שמוכנס בסעיף האמור, ומה התועלת שהתיקון הזה מביא לנו.

אני רוצה להודיע שח"כ עדנה סולודר מורידה את ההסתייגות שהיתה לה. לא

הגיוני ולא מתקבל על הדעת שהחוק העיקרי נמצא כאן, ואת התקנות נעביר

בוועדה אחרת.
ג. ויסמן
אני מתנצלת בשם משרד המשפטים על ההליך הבלתי

תקין, ועל אי-הערת הערות בזמן. אני מודה

ליו"ר הוועדה, שבכל-זאת הסכימה שנעביר את הערותינו לסעיף האמור.

הסעיף האמור הוא בקשר לאפשרות של מתן צווי מניעה או צווי עשיה זמניים

בטרם אדם הורשע בשל עבירה של זיהום המים. לפי הצעת הוועדה, ניתן לבקש

צווים אלה מבית-המשפט אפילו לפני הגשת כתב אישום. זה היה הדבר שאצלנו

הדליק את הנורה האדומה הקשה ביותר.

בדרך כלל אין לנו צווים שקשורים, להליך פלילי. נכון שיש יוצאים מן הכלל,

כמו למשל בחוק רישוי עסקים ובפקודת הסמים המסוכנים, בקשר לחילוט, כדי

לאפשר הבטחת. הרכוש שרוצים לחלט אבל בדרך כלל אין. זאת מכיוון שבהליך

פלילי אין הדבר הרגיל שיש בהליך אזרחי, זאת אומרת האפשרות של של כל אדם

- שביהמ"ש בדרך אותו הליך מקבל החלטה - יכול לערור עליו בזמן הדיון.

בהליך פלילי אין דבר ביניים, אלא בנושאים מאוד מאוד מסויימים. אחד מהם

הוא פסילת שופט, והשני הוא בקשר למעצר או לשחרור מערובה. אלה נושאים

שהם כתובים בחוק. אם לא כתוב בחוק שיש זכות ערר או זכות עיון חוזר,

בית-המשפט ממשיך לדון בענין עד שהוא מגיע לפסק-הדין, ולהכרעת הדין,

ולגזר הדין.

כאמור, לגבי אפשרות של מתן צו אחר או אל תעשה לפני הגשת כתב אישום,
אמרנו את הדבר הבא
אם בודקים את הדבר, קודם כל הצו הזה צריך להיות

מאוד קצר, ובתוך אותה תקופה להגיש כתב אישום.

ג. גל; האם לפני הגשת כתב אישום?



ג. ויסמן; זה היה בהצעת הוועדה. הוועדה הציעה לאפשר את

מתן הצווים האלו גם לפני הגשת כתב אישום.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה כאילו מוציאים צו נגד מישהר בבחינת לא

יעשה.

ג. ויסמו; הוא למשל צריך לסגור את המפעל, או שהוא צריך

לעשות פעולות כדי למנוע את זיהום המים.

אינני באה למעט בצורך בצווים האלה, אלא רק בעיתוי של הצו.

לגבי העיתוי, לפני הגשת כתב אישום, הבעיה שלנו היתה כפולה. קודם כל

מכיוון שלא היה זמן לצו. נאמר מתי נותנים את הצו, אבל לא נאמר לכמה

זמן. אני מכירה את דרך עבודת הפרקליטות, ואני לא מדברת על המשרד לאיכות

הסביבה, שהם הרבה יותר פעלתנים מאתנו. אבל בפרקליטות יש לפעמים שמגישים

כתב אישום אחרי שנה, אחרי שנתיים, למעט כאשר יושב האיש במעצר.

קודם כל היה צריך לקצר את התקופה של הצו הזה לפני הגשת כתב אישום, ואם

בסופו של דבר לא הוגש כתב אישום, ונגרם נזק בגלל אותו צו, המדינה צריכה

לשלם פיצויים. ופיצויים זה אומר שצריך עוד אישור של האוצר על ההוצאה

הזאת.

בשיחות עם אנשי המשרד לאיכות הסביבה הגענו למסקנה, שמוטב שלא לבקש, לא

לתת צווים לפני הגשת כתב אישום, אלא למהר ולהגיש כתב אישום, ואז לבקש

מבית-המשפט באותו מעמד או מיד לאחר מכן, לפי הענין, שיוכן צו זמני עד

לתום ההליכים. אבל אז צריך כמה דברים, ואלה הדברים שכתבנו כאך.

אנחנו נמצאים בעצם בהליך פלילי. הליך פלילי אינו כמו הליך אזרחי, שיש

לגביו תקנות מאוד מפורטות. אצלנו רוב ההליך הפלילי מסודר בחוק סדר הדין

הפלילי. אמרנו שכאן יש לנו הליך שהוא בתוך ההליך הפלילי, שעל כן אנחנו

מציעים בחוק לא לחכות ששר המשפטים או שהשר לאיכות הסביבה או מי שלא

יהיה יוציא תקנות, אלא בחוק לכתוב כמה דברים. למשל, לא יתנו את הצו

מבלי לשמוע את האיש אם הוא הוזמן כדין והוא לא בא, בית-המשפט יכול לתת

את הצו בהעדרו, כי אחרת בית-המשפט כאילו .בן-ערובה לרצונו שלו לבוא או

לא לבוא. הדבר השני הוא האפשרות של עיון חוזר בערר. אם אגחנו לא כותבים

שיש זכות לעיון חוזר ולערר, הרי שלא יהיה, וזה דבר שלא יתכן.

ג. גל; ערעור על הצו הזמני.

ג. ויסמן; כן. מצב דומה לזה שיש לנו בפקודת הסמים

המסוכנים. גם בפקודה עצמה נכתב שיש אפשרות

של עיון חוזר וערר. זאת בגלל ההגבלה שאנחנו נמצאים בתוך הליך פלילי,

שזה לא הליך כמו ההליכים האחרים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הערעור שלכם לגבי סעיף 20(כג) הוא לגבי

הנושא הזה של רשאי בית-המשפט ליתן צו עשה או

לא תעשה, וזה לפני שהוגש כתב אישום. אתם טוענים, שאי-אפשר לפנות

לבית-המשפט שיוציא צו עשה או לא תעשה לפני שהוגש כתב אישום.



ג. ויסמן; זו טענה אחת. אני לא אומרת שלא צריך, אני

אומרת שאם כותבים בחוק שהולכים לבית-המשפט,

ומבקשים צו לפני הגשת כתב אישום, צריך לקבוע בחוק לכמה זמן נותנים את

הצו, ובתוך אותה תקופה צריך להגיש כתב אישום.

אם לא מגישים כתב אישום, זה מראה בעצם שאותו זיהום לא היה כל כך קשה.

בינתיים בית-המשפט נתן צו, ואמר לסגור את המפעל, וזאת כאשר מסגירת מפעל

נגרמים הפסדים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה עושים לגבי רמת חובבי אומרים שרמת חובב

פשוט מסכן.
ג. ויסמן
צריך להגיש כתב אישום, ועם הגשת כתב האישום

צריך לבקש את הצו, או צריך ללכת בדרך שאתם

הלכתם. אלא שאז צריך להגיד שביקשנו צו אל תעשה, צו מניעה, סגרנו מפעל,

ולא הגשנו אחר כך כתב אישום. במקרה כזה צריך להגיד שאם נגרמו נזקים,

צריך לפצות על הנזקים. המדינה לא יכולה לסגור מפעל או להגיד לחקלאי שלא

יעשה דבר זה או אחד, או תעשה דבר. הוא מוציא הוצאות, ואחר כך לא קורה

כלום.

ג. גל; אנחנו פה בעצם עוסקים בשני דברים נפרדים.

עוסקים במה שעושים למי שזיהם, אנחנו מענישים

אותו וכו' וכו'; ועוסקים גם במפעל או בגורם מזהם, וצריך או לא צריך

להפסיק את הפעילות שלו. אלה הם בעצם שני דברים נפרדים.

לו היה חוק שכל כולו דן אך ורק בסגירת מפעל מזהם, האם גם אז היית אומרת

אותו הדבר, שאי-אפשר לתת צו עשה או לא תעשה, עד שלא יהיה כתב אישום ל

ג. ויסמו; אני לא רואה איך אתה יכול כמדינה דמוקרטית

לסגור מפעל, אם הוא לא עובר עבירה. אחת

משתיים; אם הוא עובר על תנאי הרשיון שלו, הרי יש לך תמיד עבירה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הוא עובר על חוקי המדינה, הוא מזהם, הוא

גורם נזקים.
ג. ויסמן
ח"כ גל שואל שאלה אחרת. הוא שואל אם רצוי

שיהיה חוק שאומר שסוגרים מפעל, ואז השאלה

היא מה יהיה. לזה אני אומרת שזה נראה לי כלי מאוד קשה. גם אז יהיה לו

תמיד היתרון של הבג"ץ.

ר. רוטנברג; היסכמנו על התיקון, והיתה לנו מערכת דיונים

ופגישות עם משרד המשפטים; זה מוסכם עלינו כי

משפטית זה נכון לעשות. אבל אני מבקשת מאוד, הרי אנחנו לא מדברים על

סגירת מפעלים, וזה מאוד יכול להטעות. מדובר על הפסקת הזרמה של ביוב,

מדובר על חיבור, ויש לנו כמה דוגמאות שהן בשטח. אני לא סוגרת רשות

מקומית ולא מפעל. זה מעמיד את הדברים באור קצת מפחיד אולי, ומוטעה.

הכוונה היא לא לסגור מפעלים. אם למפעל יש מערכת טיהור שפכים והוא לא

מפעיל אותה, בית-המשפט יכול להגיד לו או לא תעשה, לא תזרים את השפכים;



או כן תעשה, תעמיד שם מישהו שיפעיל את המערכת כראוי. יש לנו עכשיו

המקרה של כפר ורדים, שיש מטר או חצי מטר של חיבור בין הביוב של הכפר

ושל מעלות תרשיחא. לגבי קטע זה של החיבור הס רבים על המחיר, כמה יעלה.

בית-המשפט היה נותן צו לחבר או להפסיק להזרים את הביוב, וזה היה נפתר

באותו דיון.

אני מאוד מבקשת שייאמר לפרוטוקול. אני לא אומרת שלא יכול להיות מקרה

מאוד יוצא דופן, אבל אני לא הייתי אומרת לסגור. אנחנו לא היינו בעד

סגירה בכל מקרה, היינו אומרים תוך חודשיים, תוך שלושה חודשים, תוך כמה

זמן אנחנו מבקשים שיתקינו מתקנים.

ג. גל; השופט יכול לומר אחרת.
ר. רוטנברג
נכון, אבל אנחנו באים לבית-המשפט ואנחנו

י מבקשים. שופט בדרך כלל לא נותו יותר ממה

שהתביעה מבקשת. זאת העמדה שלנו כמשרד לאיכות הסביבה.

ג. ויסמן; את הצווים האלה, כשאתם באים לפני בית-המשפט

לבקש, צריך שיהיה די חומר ודי זמן להגשת כתב

אישום. לכן אנחנו אומרים שקודם כל תגישו את כתב האישום. זאת אומרת,

שהתביעה כאילו גמרה בעצמה על חומרת המעשה, על זה שזה עבירה, על זה שיש

ראיות.

ר. רוטנברג; עלינו זה מוסכם.

ג. גל; כמה זמן צריך להגיש כתב אישום?

ר. רוטנברג; בהנחה שאנשי מקצוע בדקו את הנושא, והגיעו

למסקנה שיש כאן זיהום של מקורות מים,

ויודעים מאין הם באים, בתנאי לחץ אפשר לעשות זאת גם בכמה שעות. לפעמים

יכול להיות עיכוב.

צ. ענבר; אני מברך על כל התוספות שנוספו כעת. אני

בהחלט חושב שהתוספות חשובות מאוד, ושכדאי

היה לשם כך לדחות את הבאת החוק, ובלבד שיהיה לנו חוק יותר מושלם.

הסעיף בנוסחו הישן אומר-

נגרם זיהום מים או יש חשש פי ייגרם זיהום מים בדרך או בנסיבות שאיו בהן

משום ענירה לפי סימן א(1). בין שהוגש על הענייה כתב אישום ובין שטים

הוגש, רשאי בית-המשפט ליתן צו.

אני אומר כי כל הערובות שכאן, אני בעדן. ואני עדיין סבור, שאם רואה מי

שאחראי לאכוף את החוק הזה, הוא בא ורואה זיהום נורא, וכדי להגיש כתב

אישום מה שלא יהיה הוא צריך להתחיל לגבות עדויות, וכתב אישום לפעמים זה

דבר מורכב.



ג. גל; איזה עדות הוא צריך, אם זה נורא?

צ. ענבר; כדי להוכיח עבירה צריך להראות שנעברה עבירה

על החוק. אתה צריך למשל להוכיח מה טיבו של

החומר שנשפך, ושטיבו של החומר הזה הוא שמבחינה כימית הוא כזה שהוא מזהם

את המים, ואתה אולי צריך לפנות לטכניון לקבל חוות דעת. זה לא פשוט, זה

מצריך זמן.

אני הייתי מציע לשקול להשאיר לבית-המשפט לגבי כל העובדות שישנן כאן,

דהיינו שלבעל המפעל תהיה הזדמנות לטעון טענותיו. אבל ראו שיש בדיוק

ברגע זה זיהום, דבר ראשון רץ המשרד לאיכות הסביבה לבית-המשפט, ואומר

שפה כעת' כספית נשפכת, ומבקש את בית-המשפט להוציא צו. יקרא לצד השני,

ישמע אותו, ויתן צו מוגבל בנסיבות-ההאלה, בנסיבות של לפני הגשת כתב

אישום. הייתי אומר צו כזה לא יעלה על 7 ימים. אבל הייתי נותן בכל-זאת

את האפשרות להילחם במקרה כזה גם לפני הגשת כתב אישום.

ג. גל; אם אתה הבאת כתב אישום - שאני מבין שיכול

להיעשות תוך כמה שעות - אתה שקט ויודע שלא

היתה פה שרירות.

צ. ענבר; בשום מקרה לא מגישים כתב אישום תוך כמה

שעות. צריך זמן כדי להכין כתב אישום.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני בדעת היועץ המשפטי. נשאיר את הסעיף ואת

הסמכות והאפשרות הזאת על-פי הנאמר בסעיף

כ''ג, ונוסיף על זה את הסעיפים הקטנים האחרים. אני מוכנה שיהיה צו זמני

של 7 ימים.

ג. ויסמן; ומה אם אחר כך מחליטים שלא להגיש כתב

אישום?

צ. ענבר; זה היה בפני בית-המשפט, הוא שמע את הצדדים,

הוא מנע זיהום.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם הבעיה באה על פתרונה, לא מגישים כתב

אישום.

צ. ענבר; מה קורה בהליכים פליליים, כשנותנים צו הפסקת

בניה לפני כתב אישום? נותנים צו הפסקת בניה,

ולא מבצעים.

ר. רוטנברג; ולא יהיו פיצויים?
צ. ענבר
לא. משום שבית-המשפט שמע את הצדדים, והגיע

למסקנה שיש כאן זיהום מים, שאו שמפסיקים

אותו או שמצמצמים אותו.



ג. ויסמו; אס זה צו זמני ל-7 ימים, גס בתוך 7 ימיס אלה

אפשר להגיש כתב אישוס.
צ. ענבר
נכון, זה זרז להגשת כתב אישוס.

ג. ויסמן; התקופה מאוד קצרה, גס אס מדובר לא בצו כפי

שאמרה רות רוטנברג, אלא בצו של 7 ימיס

לסגירת מפעל, כאשר יש באמת זיהוס מאוד גדול.
ג. גל; למה 7 ימיס
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
צריך לקחת בחשבון את יוס ששי ושבת.

ג. גל; אתה דיברת על חומרת הזיהוס, אבל לא על סמך

- זה אתה מוכן לתת לו את 7 הימיס.

צ. ענבר; אומריס שנגרס זיהוס. בית-המשפט יראה לפי

ההיקף.

ג. גל; השאלה היא אס לא להוסיף פה שנגרס זיהוס מיס

חמור.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כל זיהוס מיס הוא חמור.

צ. ענבר; פה לא מדבריס על הפסקת מפעל, מדבריס על

הפסקת החלק של הזיהוס בלבד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לבעל המפעל הזה כבר נתנו התראות, כבר הזהירו

אותו לפני כן. אס הוא לא יעשה שוס דבר, והוא

לא מתרגש מכל ההזהרות וההתראות שהיו לו, ישא באחריות.

צ. ענבר; לסיבוב ראשון היתה פה הסכמה בלי הגבלת זמן,

בלי התייצבות. היוס זה ייעשה רק בנוכחותו.
ג. ויסמן
מה אומר ח"כ גל זה גס נכון, כי יש כאן עונש

דרקוני, אס הוא הורשע בעבירה.

צ. ענבר; אנחנו לא צריכיס את העונש, אנחנו צריכיס את

הפסקת זיהוס המיס.

ר. רוטנברג; ובתוך אותס 7 ימיס מגישיס כתב אישוס?

צ. ענבר; ודאי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בסדר, היועצים המשפטיים ינסחו את הסעיף.

אם כך, נשנה את סעיף 20(כג} בהתאם לנאמר.

בעקרון הוא נשאר מבחינה מהותית, אבל אנחנו משנים ואומרים שנותנים תקופה

של 7 ימים, ובתוך 7 ימים אלה צריך להגיש כתב אישום.

אני מבקשת שהניסוח הסופי ייעשה היום או מחר, כדי שנוכל מחר להניח את

החוק על שולחן הכנסת.

(1) הצעת חוק לתיקון פקידת התעבורה (תיקון מס' 27). התשנ"א-1991

הצעתו של ח"כ חגי מירום

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; את הצעת החוק שנדונה בכנסת קיבלנו לקריאה

מוקדמת, והוחלט להעבירה לוועדת הכלכלה לקראת

הכנתה לקריאה שניה ושלישית.'

ח. מירום; נדמה לי שאין מה להוסיף או לגרוע מהצעת

החוק. ההצעה פשוטה, היא מבטאת את מה שרצינו

להשיג. נכון שמן הראוי היה שתיבדק שוב, אף שכאמור, נדמה לי, לאחר בדיקה

שערכתי, שהיא מכילה את הכל.
ג. נאור
בעקרון אנחנו תומכים בהצעה של ח"כ חגי

מירום, אם המשתמע ממנה הוא בדיוק גם הכוונה

כפי שאנחנו מבינים אותה. אני מבין שח"כ מירום מתכוון בכך שמי שהיה לו

רשיון נהיגה מהסוג הזה, יראו אותו כמי שלא היה לו רשיון נהיגה לענין

ההסכמה.

קראתי עכשיו את הניסוח, ונראה לי שזה לא עולה בדיוק מהניסוח. מהניסוח

יכול להשתמע, שמי שיש לו אחד מרשיונות אלה בכלל לא יחול עליו סעיף

12(א), ואז נשיג אולי תוצאה הפוכה מזו שאנחנו רוצים להשיג.

ח. מירום; רשיון נהיגה לפי סעיף 11 שניתן למי שלא היה

בידו רשיון לנהיגת רכב מנועי. תוקפו יהיה

מוגבל לשנה אחת ובה יראו אותו כנוהג חדש.

ע. להבי; זה לא מצוטט נכון.

צ. ענבר; רשיון נהיגה לפי סעיף 11 שניתן למי שלא היה

נידו רשיון לנהיגת רכב מנועי חדש. תוקפו

יהיו מוגבל - ופה בא השינוי - לשנתיים, ובהן יראו אותו כנוהג חדש,

היועץ המשפטי של משרד התחבורה פחות או יותר רצה לראות משהו בנוסח הזה;

לענין סעיף זה, מי שהיה נידו רשיון לאופנוע. תלת-אופנוע. אופניים וכו'

ופו/ אין רואים אותו כמי שהיה בידו רשיון לנהיגת רכנ מנועי.

ג. נאור; בדיוק. כך נשיג את המטרה.



ע. להבי; צריך להשמיט את המלים! אופניים ותלת-אופנוע

בעל מנוע עזר. הישמטנו הגדרת רכב מהסוג הזה,

והיום הוא קרוי אצלנו אופנוע בעל מנוע עד 50 סמ"ק.
צ. ענבר
ניסחנו לפי הגדרת פקודת התעבורה. היא אומרת

שרכב מנועי כולל גם אופניים או תלת-אופן בעל

מנוע עזר. רצוי שתהיה סימטריה, כי גם ההגדרה וגם הסעיף נמצאים בפקודת

התעבורה.

ע. להבי! נכון מה שאתה אומר, אבל הכוונה שלנו היא

להשמיט את זה.

צ. ענבר; מי שיש לו אופניים בעלי מנוע עזר, רואים את

זה כרכב מנועי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תקריא לנו את הנוסח המוצע.

צ. ענבר; בסעיף 12א רבתי לפקודת התעבורה. אחרי ס"ק

(ג) יבוא;

(ד) לענין סעיף זת מי שהיה בידו רשיון לאופנוע. תלת-אופנוע. אופניים או

תלת- אופן עם מנוע עזר. קטנוע. טרקטור ומבינה ניידת. תאים אותו כבוי

שלא היה בידו רשיון לנהיגת רבב מנועי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; עכשיו זה ברור. זו כוונת ח"כ חגי מירום.

ג. נאור! יש לנו בקשה, שזה יכנס לתוקף לפחות עם הארכת

סעיף 12(ב), קרי, עם ההצעה הזו לכשתבוא.

וזאת כדי שבכל-זאת תהיה עקביות בדבר הזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא נוכל לכתוב זאת בחוק.

ג. נאור; תוקף הסעיף פג ב-26 באוגוסט.

צ. ענבר; תחילתו של חוק זה ביום 26 באוגוסט 1991. כך

זה תואם את תחילת החוק החדש.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מעמידה להצבעה את הצעת החוק בנוסח שהביא

לנו היועץ המשפטי של הוועדה, מר ענבר.

אני מעמידה להצבעה את שני הסעיפים; הראשון, על-פי הניסוח שקרא לנו

היועץ המשפטי; השני, התחולה שהיא ב-26 באוגוסט. מי בעדל מי נגדי אין.

הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תועבר למליאת הכנסת לקריאה שניה

ולקריאה שלישית.

מ. גולדמן; גבירתי היו"ר, אני רוצה לנצל את ההזדמנות

שאנחנו כאן, לאחר ההצעה להחזיר לדיון בוועדת



הכלכלה את הצעתי בנושא חוק המים. גדליה גל הוריד את הבקשה שלו - הוא

ביקש דיון הוזר - כך שלמעשה אנהנו הוזרים לסיכום הוועדה, שאין צורך

בתיקון. הוזרים לנוסח שנשאר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא הימצאת לנו כל נוסה אחר.
מ. גולדמן
גדליה ביקש זאת. היה לחץ של מזכירי

התנועות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה רוצה להודיע, שלכם אין שום דרישה בנושא

של חולו המים.

מ. גולדמן; נכון. לכן אפשר ולהעביר זאת לקריאה שניה

. ושלישית.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! שמענו את הודעת ח"כ מיכה גולדמן על הצעת

החוק (תיקון מס' 8), על כך שאין להם שום

הצעות נוספות לאותו הנוסח שהתקבל כבר בוועדה, והוכן לקריאה השניה

והשלישית.

מאחר שאין הצעות נוספות, נבקש לכלול את החוק בסדר היום, כדי שיובא

לקריאה שניה ושלישית.

הישיבה ננעלה בשעה 30;15

קוד המקור של הנתונים