ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 27/05/1991

ביטול המחלקה הגיאולוגית - המשך הדיון

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 265

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ב', י"ד בסיון התשנ"א, 27.5.1991, בשעה 13:50
נפחו
חברי הוועדה: היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גל
מוזמנים
א. וירצבורגר, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית

א. גרינברג, מנכ"ל חברת התשתית לחיפושי נפט

מ. מויאל, מהנדס, חברת התשתית לחיפושי נפט

א. וולף, מהנדס, חברת התשתית לחיפושי נפט

ל. פליישר, חברת התשתית לחיפושי נפט

ע. לירם, מזכ"ל הסתדרות המהנדסים בוועד הפועל

נ. קרטקא, מזכיר הסתדרות המהנדסים, מחוז תל-אביב

מ. בייט, מכון לחקר מדעי האדמה, משרד האנרגיה והתשתית

י. ברטוב, המדען הראשי, מינהל המחקר למדעי האדמה, משרד

האנרגיה והתשתית

ז. אורן, סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות

א. צבטלר, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר
מזכירות הוועדה
ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

ביטול המחלקה הגיאולוגית - המשך הדיון
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני פותחת את ישיבת ועדת הכלכלה. אנחנו

ממשיכים את הדיון, היות שרצינו שמנכ"ל משרד

האנרגיה והתשתית יכבד אותנו בנוכחותו, ואני מקדמת אותו בברכה.

השאלה שהיתה בישיבה הקודמת ולא יכלו לתת עליה תשובה, שהיא חוזרת אל

מנכ"ל המשרד, היתה בנושא חיוניות המשך קיומה של המחלקה הגיאולוגית

בחברת התשתית. שמענו את כל ההיסטוריה שהיתה. בשבוע שעבר השתתף בישיבה

גם ח"כ שחל, שדיבר על הטיפול שניתן בשעתו, ואיך אחדו שלושה גורמים.

שמענו מהפרופסור מאוניברסיטת תל-אביב על החיוניות של המשך קיומה של

המחלקה הזאת, ושאין לבטלה ולסגור אותה. כמובן, זה קשור גם עם המשך

העסקתם של 11 העובדים במחלקה הזאת.

קודם כל רצינו לדעת מדוע עומדים לבטל את המחלקה הזאת, האם היא לא

חיונית, האם היא כבר לא חשובה. גם כשצריך לבטל חברה שמחפשת נפט, צריכים

להיות נתונים, צריכים להיות מחקרים שנעשו, עבודות שנעשו, זאת כדי שמי

שמתעניין יהיו לו גם קצת נתונים, תהיה לו קצת אינפורמציה על המתרחש. לא

יתכן שמכל מה שהיה עם הרה-ארגון הזה שנעשה, עכשיו יבואו ויגידו שהמחלקה

הזאת עשתה את שלה, והיא יכולה ללכת.

אנחנו רוצים לדעת מה התוכניות שלכם, מה ההצעות שלהם, מדוע המחלקה הזאת

מיותרת וצריך לבטל אותה, מה יהיה במקומה.

א. וירצבורגר; בשבוע שעבר לא יכולתי להשתתף בישיבה, ואני

מבין שלמעשה כבר ניתנה סקירה. עוד לפני

שנתיים וחצי הוחלט על הפסקת הפעילות של חברת חנ"ה. זה נבע מתוך מדיניות

הממשלה לעסוק בעצמה בחיפושי נפט. כלומר, להשקיע כספי מדינה בחיפושי

נפט. ההחלטה הזאת התקבלה לפני מספר שנים ובעקבות זה הופסקה הפעילות של

חברת חנ"ה, וקבוצה קטנה של אנשים הועברה לחברת התשתית. זאת הקבוצה עליה

מדובר היום.

מה שקרה הוא, שהממשלה החליטה להפסיק את הפעילות ולהקציב סכומי כסף מאוד

מוגבלים לעבודות מסויימות לשמירת התשתית.

התקציבים האלה לא נשמרו למחלקה או לקבוצת כוח-אדם אלא לנושאים. לכן אם

ישנו איזה סכום מסויים - שאני מבין שגם הוא צוטט כאן - של תקציב

למחקרים אגניים שמופיע בתקציב משרד האנרגיה, זה לא מופיע בתקציב החברה

אלא בתקציב המשרד. המשרד חייב בהתאם לנוהליו לחפש לגבי כל נושא ונושא

את הגופים המתאימים ביותר במשק שמסוגלים לבצע את העבודה. בהתאם לנוהל

ולחוק התקציב זה איננו תקציב שאתה בא ואומר שבזה אתה מחזיק קבוצת

אנשים.

ג. גל; מי מסוגל לעשות את המחקר הזהו

א. וירצבורגר; יכולים לעסוק בזה גורמים אוניברסיטאיים,

גורמים במכון הגיאולוגי, גורמים במכון

למחקרי נפרו-גיאו-פיזיקה, וכל אדם.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בשבוע שעבר נאמר לנו שלא המכון הגיאולוגי.

א. וירצבורגר; גם בעבר, כאשר בוצעו עבודות בתחום המחקר

האגני, העבודות היו משולבות עם גורמים

שונים, כולל בשנה שעברה. היו מחקרים שבוצעו בעבודת צוות של מספר אנשים.

לא זאת הקבוצה שהיא המתאימה היחידה, או שהיא עושה את העבודה בצורה

המתאימה ביותר. אני רוצה שתבינו, אני אומר את הדברים בלב כבד. חלק

מהאנשים האלה אני מכיר עשרות שנים, אני בעצמי גיאולוג. אבל עם כל הרצון

הטוב אני לא יכול להגיד שאנחנו לוקחים תקציב מדינה שמיועד למחקר, ובו

מממנים קבוצת אנשים. הנוהלים לא מאפשרים את זה, והוועדות המקצועיות לא

מאפשרות את זה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם הם לא מתאימים מבחינה מקצועית להמשך

העבודה הזאת?

א. וירצבורגר! תלוי מהו הנושא. מחקר אגני זה שם כללי מאוד,

שמתפרק לאיקס נושאים. לגבי כל אחד מהם צריך

למצוא את האנשים המתאימים ביותר. אני בטוח שחלק מן האנשים האלה במסגרת

זאת או אחרת עשויים להשתלב במחקר האגני.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
איך ישתלבו?

א. וירצבורגר! אנחנו מחפשים את הדרך. מבחינת חברת התשתית

אין לנו שום ברירה, לחברת התשתית אין תקציב

ואין לה היעוד לתקציב הזה היום. חברת התשתית חייבת לפטר את הקבוצה, דבר

לא יעזור, אין לזה שום כיסוי. מדובר בבני-אדם, וחייבים לנסות אחד לאחד

למצוא לאנשים פתרונות. אני יודע שלחלק מהם יש כבר פתרונות מסומנים.
ג. גל
כמה זה חלק?

א. וירצבורגר .י אל תתפסו אותי בלשון. אינני רוצה לפרט.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם אפשר למצוא פתרון ל-7-8 אנשים?
א. וירצבורגר
אני מבקש סליחתכם. כל אדם נוסף שאנחנו

מוצאים לו פתרון, אנחנו מברכים על כך. אבל

אי-אפשר לבוא ולהגיד שאנחנו פותרים את הבעיה. אנחנו מחפשים, לחלק יש

מסגרת אחת, לחלק מסגרת שניה, לאחדים מהם, אם אכן יענו על נושא מחקר,

נמצא את המסגרת להעסיק אותם על-מנת שיוכלו שם לבצע את העבודה.

ג. גל! בכל מקרה, ה-11 האלה מפוטרים.
א. וירצבורגר
כן.

ג. גל! יהיה מי שיעבור למקום עבודה שאתם תדאגו לו,

ויהיה מי שיפוטר ללא פתרון. האם מבחינת

הפיצויים זה יהיה אותו דבר?



א. וירצבורגר; אותו הדבר. האמת היא, שאנחנו לכולם רוצים

לתת את המקסימום שמותר לנו. זה בעצם מה

שעומד מאחורי הענין.

ג. גל; יש הבדל אם אחד עובר ממוסד למוסד.

א. וירצבורגר; גם אם הוא עובר, הוא עשוי להתחיל בתנאים

אחרים. כל אדם ייפגע.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; היום כל אדם שיוצא, אם הוא צריך לחזור

ולהיכנס מחדש, זה נעשה על-פי חוזה. לצערנו

זו היום המדיניות.

ג. גל; אבל יש הבדל בין מי שעובר למוסד אחר, לבין

מי שיוצא למרחב.

א. וירצבורגר; כפי שנאמר כאן, גם מי שעובר, יתכן מאוד

שיתחיל בתנאים יותר גרועים מאשר עבד קודם

לכן. זה המינימום שאנחנו כן יכולים לעשות. זה תחום שבו יש לנו - איזו

שהיא גמישות, ושאנחנו רוצים לבוא לקראת האנשים.

ג. גל; בדרך כלל כשמישהו גמר את התפקיד שלו, חלק

מהאנשים מצבם יותר גרוע, חלק נשאר באותו

מצב, וחלק מצבו משתפר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה שאני רוצה להבין, ותקן לי אם אני טועה.

החיוניות והחשיבות של המחקר האגני קיימת,

אבל אתה אומר שמחקר אגני אתם יכולים לבצע לאו דווקא בקבוצה הזו, אתם

יכולים לתת אותו לאנשים שונים אחרים, מתאימים יותר, שמבחינה מקצועית

יכולים לבצע את העבודה. אתה לא שולל שבתוכם יש שיכולים לבצע את העבודה,

אבל לא במסגרת של חברת התשתית.

האם זאת מדיניות הממשלה, שכדי להיפטר מהאנשים מבטלים פוקנציות קיימות,

מוציאים את העבודות החוצה, מה שנקרא הפרטה, ואם צריכים במסגרת אחרת

להעסיק את האנשים האלה, לא עושים זאת על-פי התנאים שהיו קיימים, אלא

יעסיקו אותם על-פי חוזה מיוחד, ובתנאים גרועים יותר מאשר היו להם קודם לכן.

א. וירצבורגר; זה לא לגמרי מדוייק. צריך בכל-זאת להבחין

בין העסקה בחברה לבין תקציב של הממשלה. זה

לא אותו הדבר. חברת התשתית חייבת לפטר את האנשים האלה, כי אין לה עבודה

עבורם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם המחקר האגני יצא מחברת התשתית?

א. וירצבורגר; לא.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזליני; הוא ישאר בחברת התשתית.

א. וירצבורגר; לא. הוא חלק מתקציב משרד האנרגיה, מינהל

המחקר למדעי האדמה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מדברת על הביצוע.

א. וירצבורגר; הביצוע יצא ממינהל המחקר למדעי האדמה. מיכאל

בייט הוא מנהל המינהל, והוא האחראי לתקציב

הזה ולהפצתו, כלומר להפצת הפרוייקטים השונים, שממנו הוא מורכב, לגורמים

המתאימים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מי הם הגורמים המתאימים ביותר?

מ. בייט; יש מוסדות מחקר במסגרת הממשלה, ויש מוסדות

מחקר אוניברסיטאיים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; את מי אתם תעסיקו במקום אנשים אלה? את מי

תעסיקו במחקר האגני, כשאותם אתם מוציאים

החוצה? אני מתארת לי שאתם מתכוונים לקחת עולים חדשים.

א. וירצבורגר; לא. ציפיתי לשאלה הזאת, כי כבר נשאלתי. האם

את מעלה על דעתך שבחוסר ברירה נאלצים לפטר

אנשים ותיקים ומעורים בארץ, עם כל החשיבות של קליטת עולים, ושלתפקידים

האלה נקלוט עולים חדשים? התקציב היום אינו מה שהיה, ואנחנו נצטמצם. הוא

מורכב מ-5-6-7- נושאים, ולגבי כל אחד מהם נצטרך למצוא את הקבוצה המתאימה

ביותר. ואני מדגיש, חלק בוודאי מתוך הקבוצה הזאת.

אני רוצה שתביני, לא מדובר על העסקתם במסגרת חברה שמשלמת משכורתם עם כל

מה שקשור בכך. התקציב שלרשותנו הוא במסגרת תקציבי פיתוח, שהוא נכון

לשנה זאת. אנחנו לא יודעים מה יהיה שנה אחרי זה. לגביו אנחנו מחפשים

קבוצת חוקרים שמסוגלת לבצע את זה. אם לא תהיה המסגרת, נמצא את המסגרת

המתאימה להם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אבל זה בא מתקציב הממשלה.

א. וירצבורגר; כן, אבל לא במסגרת העסקה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתם תשלמו עבור העבודות האלה כאשר תזמינו

אותן באוניברסיטה או במוסד מחקר אחר. אותו

התקציב שעומד לרשותך, אתה תשלם לגורמים אחרים לצורך עבודת המחקר.

א. וירצבורגר; ברור.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זאת אומרת, שתקציב יהיה לך, ישאר לך התקציב,

רק מבצעיו יהיו אחרים.
א. וירצבורגר
חלקית. אני חייב לכל נושא לענות בצורה חטובה

ביותר שאני יכול. מבחינה זו אני לא מצליח

להסביר את עצמי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מבינה, אתה הולך לבצע הפרטה. אתה חושב

שאני לא מבינה את המדיניות שאתם רוצים לבצע?

אבל לא בכל מחיר. מבצעים מדיניות של הפרטה, הממשלה עשתה כיוון מסויים,

שינתה כיוון. היא הלכה בכיוון ההפרטה כבר שנה וחצי, וראתה שזה לא נתן

לה כמעט שום דבר. היא חשבה שהעליה תיקלט על-ידי הסקטור העסקי, ועל-ידי

היוזמה החופשית, ועל-ידי הפרטה. היא ראתה שזה לא מתבצע, ושינתה כיוון.

אותו שר אוצר, אותו שר תעשיה ומטהר אמרו שאת ההשקפה הליברלית שלהם

ישימו עכשיו הצידה,כי זה לא מסתדר. היה אצלנו הממונה על אגף התקציבים

במשרד האוצר שהודיע לנו, שהממשלה אישרה 5.5 מיליארד, מיליארד וחצי

מתקציבה, בוועדת שרים לענייני כלכלה, לפני שבוע. היתר יהיה מהרשויות -

רשות החברות הממשלתיות - וזאת כדי לבצע עבודות וליצור מקורות תעטוקה.

מה שאתם עושים הוא, שבמקום ליצור תעטוקה, אתם מפטרים עובדים, ואתם לא

חוטכים לכם תקציב. זה היה שונה אם הייתם אומרים שאתם יותר לא זקוקים

לנושא המחקר האגני, אתם מפטיקים לבצע אותו, לכן הפונקציה הזאת מבוטלת

ואין בה צורך יותר. אבל אתם לא אומרים זאת. המחקר האגני חשוב וחיוני,

צריך להמשיך ולקיים אותו, אבל במקום שזו תהיה יחידה במשרד, את הכטף הזה

אתם רוצים לשלם לאחרים שיבצעו את העבודה. זו ההפרטה שהמשרד שלך רוצה

לבצע.

אני מתפלאת על שר האנרגיה והתשתית, שיש לי מלוא ההערכה אליו ואליך,

שאתם הולכים בכיוון הזה.
א. וירצבורגר
המדיניות הזו ננקטה על-ידי שר האנרגיה

הקודם, ברגע שהוא הביא להחלטה להפטיק השקעה

בחיפושי נפט. צר לי, אני אומר את הדברים חלילה לא על בטיט פוליטי. אני

קיבלתי את המשרד במדיניות קיימת שרצה במטלול מטויים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הוא עשה רה-ארגון.

א. וירצבורגר; הוא פיטר אז 60-70 איש בחברת חנ"ה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הביא להתייעלות.

א. וירצבורגר; וקבע מטגרת זמנית, ואני מצטער, המטגרת הזאת

היום מרוקנת מתוכן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתה את הנושא עצמו לא מבטל, אתה אומר שהוא

חשוב וחיוני ותקיים אותו, ותמשיך לקיים

אותו, אבל במתכונת אחרת.

א. וירצבורגר; אני יודע מה נעשה בו בעבר, זה לא יהיה כך

בעתיד.



מ. מויאל; שר האנרגיה לשעבר ישב פה, ואמר שהוא בנה

משלוש חברות גדולות ומסורבלות קומץ קטן יותר

של שלוש חברות מקומצות, שהיוו את חברת התשתית בהרכב כוח אדם מינימלי,

פלוס-מינוס אחד פה, אחד שם. זה היה צריך להוות את הגוף שישרת את הממשלה

כדי למשוך את המשקיעים מחו"ל, כדי לבצע עבודות בשטח.

הוא גם אמר שהוא לא מבין את הדבר המעוות הזה, שבאים ואומרים בתוך

השלושה אחד מבטלים, והיום שמעתי שבעצם מבטלים את האנשים ולא את הנושא.

זאת אומרת שפה יש החלטה שניתנה בשרירות לב של אדם, שאומר שהוא יסלק את

האנשים ויקח את הכסף שלהם, ובכסף שלהם יעשה מה שהוא רוצה.

לדעתי זה דבר בלוגי מוסרי. אתם יודעים שכל אדם זה עולם ומלואו. איך

נהגתם בחופזה, בפזיזות, בקלות דעת, לשלוח אנשים עם ממוצע גיל 53, ממוצע

ותק 21 שנה, שעל-פי אמות המידה של משרד האנרגיה לפני שנתיים היו טובים

למחקר אגני, והיום לא? זאת אומרת שלא רק התקמצנו והתכווצנו ועברנו דרך

חתחתים וקיצוצים אחרי קיצוצים משנת 1984. אז נאמר לנו שנגיע אל הנחלה,

יעשו גוף קטן, והגוף הקטן ימשיך להתקיים, הממשלה תשמור עליו. ממה שאני

שומע, לא שמעתי שממשלת ישראל החליטה לשנות את ההרכב הזה, לא במהותו ולא

בצורתו.

לגבי כביכול לחברת התשתית אין כסף. הרי מה מקור הכסף? היכן שיש החלטת

ממשלה. בהחלטת הממשלה נאמר שהמחלקה הגיאולוגית תמומן על-ידי משרד

האנרגיה, אבל לא נאמר שפקיד בכיר במשרד האנרגיה יקבע לפי האקלים לאן

ילך הכסף. זה לדעתי דבר חדש, דבר לא רציונאלי.

אני רוצה לציין כמה עובדות -.

(1) ד"ר בייט שיושב כאן, שעמד בראש ועדה פנים-משרדית שהמליצה להפריד את

המכון הגיאו-פיזי חברת התשתית, הוא עצמו יו"ר מועצת המנהלים של

המכון הגיאו-פיזי, אותו מכון שסיים את השנה בגרעון תקציבי של

מיליון ש"ח ומעלה.

(2} ד"ר ברטוב שישב פה אמר לפני שבוע שהוא חושב שהמקום הטוב ביותר

למחקר אגני זה המכון הגיאולוגי. הוא עצמו עובד המכון הגיאולוגי

שהושאל למשרד האנרגיה.

(3) 734 אלף השקל היום מיועדים לכל הנושא, אבל מאחורי הנושא עמדו

אנשים. זה לא נושא ערטילאי.
כמה שאלות
אומרים שקיים דו"ח בייט - האם באמת קיים דו"ח בייט? - בקשר

לארגון מחדש של חברת התשתית. אם כן, מה כתוב בדו"ח זה לגבי עתיד עובדי

חנייה לשעבר.

האם התקבלו אישורים מהרשויות המתאימות - קרי, רשות החברות וממשלת

ישראל - כדי להפוך את הקערה על'פיה? על-פי הידע שיש בידינו, אין דבר

כזה.

מר וירצבורגר אמר שילכו לקראתנו. אנחנו היום עומדים לשלוח לרחוב כ-75

אחוזים מעובדי חנייה לשעבר, וחושבים לפטר כ-15-20 אחוזים מעובדי המכון



הגיאו-פיזי. מצד שני אנחנו בעוד 3 ימים נימצא בחוץ, בזמן שאף עובד

מהמכון הגיאו-פיזי לא קיבל עד היום הזה מכתב פיטורים. תאי-צדק כלפי

עובדי חנ"ה זועק לשמים,

הנהלת חברת התשתית מציעה לעובדי חנ"ה לשעבר, לאלה שעובדים מעל 21 שנה,

פיצויים בגובה של 180 אחוזים, כשהכספים הנמצאים בקופת הפנסיה כלולים

ב-180 האחוזים. במלים אחרות, ללא הכספים הטמונים בקופת, הם יקבלו

מקסימלית ביד 80-90 אחוזים. לעומת זאת, העובדים שנחשבו פחות חיוניים

מאתנו, והיו חייבים לעזוב את המערכת לפני שנה-שנתיים, קיבלו ביד 180

אחוזים מהפיצויים הרגילים.

הגענו למצב שאפשר להגיד טוב ורע לו, רע וטוב לו. במקום שהעובדים

החיוניים ביותר יקבלו פרס, רוצים שיקבלו קנס. הנוזלת התשתית מתכחשת

לזכויות שצברנו במשך. מחצית יובל השנים, ואחר כך מדברים על גישה

ליברלית. אין גישה ליברלית, מדובר בגישה אנטי-.ליברלית מובהקת. לדעתי לא

עושים אתנו צדק, אלא צדק של סדום ועמורה. זו קהות חושים, איבוד שכל, לב

אבן, התאכזרות כלפי אנשים שנמצאים במצב חיה פגועה.

לא יתכן שמשרד האנרגיה יזרוק אותנו לרחוב, וחברת התשתית רוצה להפשיט
אותנו, כפי שאומר הפסוק
גם רצחת וגם ירשת. זה מצבנו האומלל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה להזכיר נקודה שציין ח"כ שחל בישיבה

הקודמת. כאשר מ-3 המסגרות עשו מסגרת אחת,

הוא אמר שכולם שווים. נשאלת השאלה: אם באים לבטל פונקציה כזו או אחרת,

האם רק מי שעובד באותה הפונקציה, לגביו מסיקים את המסקנה? או שכאילו כל

שלוש הפונקציוונ הללו היו פוקנציה אחת, והאנשים האלו עבדו בפונקציה הזאת

במשך כל השנים. אם כך, הפיטורים הם לא על-פי מה שבאו, כאשר התאחדו שלוש

הפונקציות, אלא על-פי ותק, על-פי כל מיני דברים אחרים שלוקחים אותם

כאשר מצמצמים עבודה.

א. וירצבורגר; התשובה היא למעשה הפונקציות. יש פונקציות

שבוטלו, יש פונקציות שנמשכות.
ע. לירם
אני רוצה להעיר לשני דברים. כבר שמנו לב שלא

מתכוננים לבטל את המחקר תאגני, ובתקציב

שעומד לרשותו ובמה שהחליט שר האוצר וועדת שרים לענייני כלכלה, כנראה

אפילו יגדילו את התקציבים לנושאים האלה, כפי שהגדילו לנושאים אחרים

במדינה.

כותב פה פרופ' פיקארד, ואני מצטט מעט מתוך 2-3 עמודים צפופים: "ללא

מיפוי גיאולוגי מפורט אי-אפשר לתכנן דבר, לא כור גרעיני, לא אתר מיזבלה

עירוני ובוודאי שלא הקמת ערים חדשות או רשת כבישים מסועפת". אנחנו

עומדים לקלוט מיליון עולים, הגיעו כבר שליש מהם, ובוודאי נצטרך מעבר

לנפט גם את המחקר הגיאולוגי, כולל המחקר האגני. כך שיעשו את זה.

החליטו שרירותית במשרד האנרגיה שסעיף תקציבי מסויים לא יעבור לחברת

התשתית. למה? ככה. אני לא נכנס לזה. אני לא רוצה שאתם תנתלו את הסתדרות

המהנדסים, אני לא רוצה לנהל את משרד האנרגיה. אבל זה שרירותי לא להעביר



את הכסף הזח לחברת התשתית, וזכותך להחליט שרירותית שחברת התשתית לא

תעסוק במחקרים האלה. יש לכם מכון גיאו-פיזי, יש לכם מכון גיאולוגי, יש

לכם ארבע אוניברסיטאות שעוסקות בזה, זכותכם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; המסקנה שלך לגבי שרירותי, אני לא יודעת איך

הגעת אליה.

ע. לירם; מפני שהכסף ישנו, הם אמרו לך זאת. התקציב

ישנו, אלא יש החלטה אדמניסטרטיבית. לא בדקתי

את הנימוקים. אבל מרגע שהחליטו החלטה כזו, היא לא יכולה לגזור דינן של

נפשות. אתה עוסק בדיני נפשות, לא אני. להסתדרות המהנדסים אין דיני

נפשות, היא לא מייצגת אנשים, היא מייצגת תוכניות עבודה. היות שמדובר

בדיני נפשות, אני לא בא לבקש רחמים, אבל את הזכויות שלהם. מה שהיה טוב

לפני שנתיים לא תואם את מה שקורה היום, כשהאבטלה הולכת וגואה. האנשים

האלה אינם צעירים. אתה שולח אותם לרחוב, וקובע שרק בגיל גבוה נכון יהיה

לתת להם פנסיה מוקדמת. איך זה אפשרי? היום גבר בן 50 לא ימצא עבודה,

ואנחנו רואים את זה בכל אמצעי התקשורת ומקבלים דו"חות. האדם תרם

למערכת, תרם מבריאותו, תרם מחייו. נכון, הוא עבד, קיבל משכורת. אבל

היום כשאתם מחליטים החלטה אדמניסטרטיבית שרירותית לשנות מבנה, אתם

מחליטים שהבחורים האלה ילכו הביתה. אני מבטיח לך שחלק גדול מהם לא ימצא

עבודה. אי לכך אתה חייב לנהוג לפחות כפי שנהגת לגבי הקבוצה שפיטרתם

לפני שנתיים ושלוש, כשאז המצב בשוק היה שונה לחלוטין. אי-אפשר להתנהג

כלפיהם בשרירות לב, וזה כל מה שאנחנו מבקשים כאיגוד מקצועי.

באתי לכאן לומר שלא יתכן לומר שזה נעשה בהחלטת שר או בנימוקים שלו.

אבקש מאנשי המשרד לנסות למזער את הבעיה על-ידי טיפול אינדבידואלי,

ולעשות כל מיני דברים לקראתם. מחליטים לתת חצי ממה שהיה לגבי אחרים,

ודווקא בתנאים הקשים ביותר שקיימים כיום. אתה רוצה שהם יחיו מדמי

אבטלה? מסעד? תן להם לצאת בכבוד לפחות, תן להם לפחות את זכויותיהם

בכבוד, ולא לקחת חצי מכל דבר שהיה בהסכם הקודם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כאן אנחנו לא מנהלים משא ומתן.
ע. לירם
יחזיקו אותם, וימצאו את התקציב, והם יעשו את

העבודה שהמשרד רוצה, או שאם הוא לא רוצה,

שיתייחס אליהם בצורה מכובדת. אי-אפשר להחזיק את החבל בשני קצוותיו.

ל. פליישר; הייתי רוצה להוסיף כמה מלים על חקר אגני.

אני עובד 28 שנה, וחקר אגני למעשה עשינו כל

השנים, כמשימה. כדי להגדיר את הפוטנציאל שיכולה מדינת ישראל להפיק

מהתת-קרקע שלה, הוחלט בעקבות איזה שהוא מעשה שהגדיל את הרפורמה של

1989, שקצת נפסיק עם הקידוחים, יעשו איזה שהוא ניתוח על כלל מדינת

ישראל, ויביאו בפני מקבלי ההחלטות הצעה לגבי שנות האלפיים.

באופן מעשי, אותם האנשים כאן, פלוס אחרים שנמצאים בחנ"ל, עשו את העבודה

הזאת משנת 1984 ועד 1989. התברר שקרו דברים בגלל אילוצים תקציביים,

בגלל הרפורמה בעצמה שחלה בשנת 1989 עם הקמת חברת התשתית, ושינוי כל

המערכת.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה העבודות שעשיתם בשנה-שנתיים האחרונות?

ל. פליישר; אותו הדבר. עשינו חלקים של מחקר אגני זה

במישור החוף, לגבי גו ביו-גני או לגבי כל

המבנה בארץ. אבל כמובן היתה איזו שהיא מנהיגות מקצועית שרצתה לכוון

לכיוון אחר. היות שראו שמשק הנפט אינו בפרופספריטי, אמרו שצריכים למצוא

מקורות לאותה חברת התשתית, חטיבת המחקר ופיתוח, בכיוונים אחרים - כמו

מים, מיכרות, פרוייקטים לחברת החשמל, והשתלבנו בדברים האלה.

היום הניגונים. הדרושים לבן-אדם לעסוק בתת-קרקע זה קודם כל שידע

גיאו-פיזיקה, שידע גיאולוגיה של ארץ-ישראל מספיק טוב, שידע לפתח את

הלוגים ולשלב את כל הנתונים האלה יחד. האם קבוצה כזו קיימת במקום אחר?

קבוצה בעלת ידע כמו שלנו לא קיימת במכון הגיאולוגי, ולא קיימת במקום

אחר. שם יש מקצועות ספציפיים שתמיד השתמשנו בהם, ותמיד זה עזר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי נתן לכם עבודות?

ל. פליישר; משרד האנרגיה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מי קבע את הפרוייקטים?

ל. פליישר; בתוך חברת התשתית בחטיבת מחקר ופיתוח קבעו

איזה שהוא סדר עדיפויות של מחקרים שהוגשו

על-ידי אנשים, ועוגנו על-ידי ההנהלה המקצועית. יש הכוונה. זה לא שאנשים

עשו מה שהם רצו או ישבו עם הרגליים על השולחן. הפרוייקטים האלה הוצעו

בוועדה מכובדת במשרד האנרגיה, ועדת אישורים של הצעות מחקר, ואושרו. כך

אנשים עבדו. יש שכר, יש מועדים מתי צריך לתת דיווחים ואיך לעשות את

הדברים.

בכל מקרה, הנושא שאנשים לא רלוונטיים, זה בכלל לא בא בחשבון. ידעו

בדיוק בשנת 1989 את מי מעבירים לחברת התשתית. ידעו כל הצדדים שהיו

מעורבים ברה-ארגון של שנת 1989, ידעו מה הכישורים של האנשים, וזה לא

נאמר אז לאף אחד, לא על-ידי המנכ"ל ולא על-ידי ההסתדרות ולא על-ידי

משרד האנרגיה. ההיפך אמרו, שאנחנו עושים צעד שמוביל קדימה. אילו מישהו

מאתנו - ואני אומר באופן אישי כרגע - היה יודע שזו עבודה זמנית, אני

אישית לא הייתי מסכן 26 שנות עבודה על עוד שנתיים מבוזבזות, וזאת מפני

שאני מבוגר בשנתיים, ואין לי היום שום אפשרות להיכנס לשוק, ובסופו של

דבר אני גם מקבל פחות פיצויים. אף אחד לא הודיע זאת, אלא אמרו שזו

שמירת תשתית גיאולוגית של תת-קרקע לחיפושי נפט. זה המקצוע שלנו. אנחנו

לא בנאי בנין, אנחנו לא בונים חלליות.

אם זה ממשיך להתקיים, המקום שלנו בפנים. אם רוצים להביא אנשים יותר

חכמים מאתנו, בבקשה, תמיד זה מותר, תמיד היתה להם אפשרות כזו, וגם היום

יש אפשרות כזו.

נ. קרטקא; אנחנו דנים כאן בשתי סוגיות. סוגיה ראשונה

מדברת על המשך המחקר האגני, כאשר הכוונה היא

שזה ייעשה לא עם כל הקבוצה הזאת, אולי עם חלק מהקבוצה, ואולי בשיתוף



אנשים אחרים. אם המהנדסים הללו היו בעבודה הזו 25 שנה, והיו טובים

לעבודה הזו במשך 25 שנה, היו מצויינים 25 שנה, אין סיבה עכשיו לומר להם

סליחה, התבגרתם, שלום.

אני רוצה לדבר עכשיו לגבי אספקט אחר. כאשר היה הצימצום של חברת חנ"ה,

הצימצום הגדול של שנת 1989, חלק קטן של 11 איש עבר לחברת התשתית. פוטרו

אני חושב אז בסביבות 20 איש. ה-11 שהועברו, אלה היו ה-11 הטובים ביותר

בקבוצה, כי הפחות טובים נפלטו, וקיבלו אז תנאים טובים, באמת טובים.

אני עשיתי את הסכם ההעברה עם מנכ"ל החברה, מר אפרים גרינברג. בהסכם

ההעברה היה כתוב בפירוש כי בכוונת הצדדים לחתום על הסכם קיבוצי בתוך

כ-3 חודשים. העובדים הבינו שיש פה כוונה רצינית להמשך העסקה בחברה

בריאה, העסקה ממושכת ובריאה, העסקה. ממושכת וקבועה, שתהיה על-פי הסכם

קיבוצי כמו בכל חברה בריאה. מסיבות ששמורות עם-החברה, לא נחתם הסכם

קיבוצי אתנו במשך שנתיים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זו השגיאה.

נ. קרטקא; היה סירוב. הוצג לנו תנאי בלתי אפשרי, תנאי

שנעבור למיגזר העסקי, דבר שעל ההסתדרות לא

מקובל בשום פנים ואופן. נוצר תנאי בלתי אפשרי, ולא נחתם הסכם קיבוצי.

אבל שיהיה ברור שהאנשים הללו, שיכלו לפרוש בתנאים המשופרים לפני

שנתיים, האמינו לחברה שעומדת לקום חברה בריאה שתעסיק אותם, עסקו עוד

שנתיים ובתמורה לשנתיים האלה הם צריכים למכור את כל הזכויות שהיו

יכולים לקבל שנתיים קודם לכן בהסכם פרישה משופר.

הפעם אני כבר אומר שזו שרירות לב. הייתי מבקש להביא לתשומת ליבה של

החברה שבאמת ההסתדרות רואה זאת בעין מאוד גרועה.

א. גרינברג; האמת היא, כפי שנאמר פה, לפני שנתיים וחצי

פרשו בתנאים מועדפים לעומת הקיים היום.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יכלו לפרוש אז, והיו מקבלים תנאים טובים

יותר.

א. גרינברג! נכון, יכלו לפרוש אז. אנחנו פועלים על-פי

קריטריונים הקיימים היום ברשות החברות.

אנחנו מנסים לשפר את הקריטריונים הקיימים, לא גמרנו את המגעים עם רשות

החברות. במקרה גם מחר יש לי פגישה בנושא הזה. אבל היום התנאים השתנו,

ולא השתנו על בסיס של שרירות לב של חברת התשתית, אלא אנחנו פועלים בתוך

מסגרת של החברות הממשלתיות, במסגרת של תנאי פרישה, שאני בהחלט חושב

שאפשר יהיה לשפר אותם. זאת הערכתי. אנחנו במגעים, יש לנו ענין רב להיות

בית הלל, ולתת פה את מירב התנאים לעובדים הפורשים. אבל כפי שאמרתי

אנחנו חיים במסגרת שונה.
ז. אורן
יש כללים וקריטריונים כלליים לגבי תנאי

פרישה במקרה של פיטורים. הכללים הללו אינם

כללים ספציפיים לחברת התשתית, אלא לכלל החברות הממשלתיות, והכללים הללו



משתנים מעת לעת. כיוס ישנם כללים. אנחנו לא מנחלים כאן משא ומתן, זה לא

נושא הדיון שעומד על סדר היום.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ודאי, זח לא עומד על סדר היום, אבל לפעמים

זח גולש.

ז. אורן; חכללים חם בחתאם לכללים שיש לכלל עובדי

חחברות חממשלתיות, ושתקפים כיום.

ע. לירם; כפי שידוע לך יש תביעה משאול חבשוש להסכים

לצימצומים ולפיטורים בתעשיח חצבאית. יש

ויכוח, אבל. התנאים ידועים, מאושרים על-ידי רשות חחברות חממשלתיות

ששותפח לחסכם שנחתם בענין הזה בזמנו בהקמת חחברה, וזה רק מנובמבר 1990,

כלומר לפני חצי שנח. למח התנאים של חברח אחת שונים מאלח שמוצעים בחברת

התשתית? איפח חאחידות? כשרוצים, טובים; כשלא רוצים, פחות טובים.

ז. אורן; אני לא בקיא בפרטי חהסכם, אבל עם עובדי תע"ש

היה הסכם מעבר משרות המדינה, וזח חסכם שנעשח

עם המדינה כמעביד, כמעסיק. אני מדבר על כללי פרישה, קריטריונים לגבי

עובדי חברות ממשלתיות, וזח משחו אחר לחלוטין.

א. וולף; אני רוצח לחחזיר את השיחח לנושא עבורו באנו.

טוב שחזכירו את זח, ודאי שמבחינתנו זח טוב.

אבל בעצם אנחנו מדברים על עבודח, לא על פיצויים. אני רוצח להגיד לך,

שאחרי 27 שנים שאני עובד, לא שמעתי בשנתיים חאחרונות חאלח שלמנחיגות

חמקצועית חיו חשגות, או שחיא באח לאנשים ואמרה שחם לא עושים עבודתם

חיטב, שלא יודעים מח עושים. לא חיו דברים כאלח מעולם. אם עשינו עבודח

גרועה, אותה מנחיגות מקצועית שחיום יושבת באותו משרד, פרט למנכ"ל שחוא

אמנם רק 9 חודשים שם, אישרח את חפעילויות, לא חעירח חערח אחת, חיא לא

באה אלינו בטענות. אם מישהו לא בסדר, אני מצפה שהאחראי יבוא ויטען את

חטענות, יגיד שישפר את דרכו או שיעשח כך או אחרת. וחנח פתאום אנחנו

שומעים שאנחנו לאי-מתאימים.. פרט ל-3 אנשים אף אחד לא מתאים. זח אחרי כל

כך הרבה שנים לא מתקבל על השכל הישר. הצטברות הידע במשך השנים האלה גם

היא לא דבר של מח בכך.

אני לא רוצח שיווצר הרושם שישבו כאן שנתיים אנשים שלא ידעו את עבודתם,

משכו את המדינה באף ועשו מעשים שאף אחד לא צריך אותם. גם אם חמדיניות

של המשרד השתנתה, אין זה אפשרי לקחת ולעשות איקס על חאנשים חאלה,

ולהגיד שאלה לא מסוגלים. איפח חיו חאנשים חאלח, חחברים שלנו - וצר לי

שאני אומר את זה - כל חשנים? חוץ מלרכל עלינו במוסדות חשונים שהם

נמצאים, חוץ מרכלנות מאחורי חגב, לא שמעתי את חדברים חאלח בפנים. חם גם

לא אומרים את זח בפנים. ולכן כשבאים פתאום ומוצאים שוקת שבורח, כואב

חלב, ואני מבין את אורי. אורי מכיר אווני הרבה שנים, ודאי שכואב לו חלב.

אני מכיר אותו כאדם, ולא כאדם שבא לחתוך ולחסל.

מבצע כזח של שינוי, זח מבצע שצריך לחשוב עליו, לתכנן אותו, למצוא

פתרונות מראש, ורק אחרי כן לצאת לדרך. כפי שאנחנו רואים, שיעורי חבית



האלה נעשו לא מספיק, וכרגע, כשהגענו לשעת השין, מתחילות ריצות למצוא

אולי פתרון כזה או פתרון אחר. למה החופזת הזאת?

יש לי הרגשה קשה מאוד, כמו שבא היום עולה חדש, עם כל הכבוד ועם כל הכאב

וגם לי יש משפחה שעלתה, ואני צריך לפנות את החדר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
שמענו את הודעת המנכ"ל בנושא הזה. אמרתי זאת

מכיוון שאתם אמרתם זאת בישיבה הקודמת.

שאלתי, והמנכ"ל מסר שאין זו הכוונה.

א. וולף; האוצר משלם את דמי האבטלה שלי כמובטל, ואת

תקציב משרד הקליטה כקולט. אצל כולם זה בא

מאותה קופה של מודעי. אם אני צריך לפנות את החדר ונכנס לשם

גיאו-פיזיקאי שבא מבריה"מ, ואמנם אומרים לו שהוא ישב שם רק שנה וחצי,

חוא הרי יושב שם על אותו תקציב, ואני צריך ללכת לרחוב, במחילה מכבודכם,

אחרי 27 שנים. ואחרי 55 שנים שאני במדינה הזאת, הלב כואב. אי-אפשר

להתייחס לדברים האלה מבלי להתייחס לאנשים ולעבודה שהם עשו בעבר.

ל. פליישר; בעוד שלושה ימים חלים עלינו הפיטורים. בעוד

3 ימים 11 איש נמצאים בחוץ. היינו במשרד

האנרגיה כבר קרוב לחודשיים ימים, נפגשנו עם המנכ"ל, נפגשנו עם השר,

נפגשנו עם עוזר המנכ"ל. עד עכשיו שמענו אך ורק הבטחות. אני מודיע לכם

חגיגית, לגבי אף אחד מתוך ה-11 אין הצעה קונקרטית, הצעת עבודה או הבטחה

מסויימת. לא כתוב דבר, לא נאמר דבר ולא יודעים כלום, הכל באוויר. האם

יתכן שפה יגידו דברים שאין להם שום שורש? שאין להם שום כיסוי? ב-1

ביוני אנחנו בחוץ.

הייתי מבקש שאם באמת קיימות כוונות, שהכוונות האלה יהיו גלויות, ויגידו

בדיוק כמה, בדיוק מי, בדיוק לכמה זמן ובדיוק מה יעשו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצה לסכם את הדיון. זה דיון עצוב. לכם

כואב, להם עוד יותר כואב, ולנו עוד יותר

כואב. אבל הם הנפגעים העיקריים. כפי שהם אומרים, ב-1 ביוני הם נזרקים

החוצה. הממשלה מגבשת תוכניות שכל מקום שיקלוט עובד נוסף יקבל שליש

מהשכר- תוספת תשלום, תמריץ, וכל הדבר הזה, ופה באים וזורקים החוצה

אנשים, והולכים למסור את העבודות למסגרות אחרות. אילו היתה מתבטלת

הפונקציה, יכולתי להבין זאת. אבל הפונקציה איננה מתבטלת. המשך המחקר

האגני חיוני מאוד, כפי ששמענו, שמענו זארת היום גם מהמנכ"ל ומכם. אותן

העבודות תימסרנה לגורמים אחרים בחוץ. התקציב ישאר אותו תקציב. לא

מתכוונים לבטל אותו. אבל במקום לתת לאנשים האלה את העבודה, ילכו לתת

אותה לגורמים אחרים. יכול להיות שהנימוקים שלכם נכונים מבחינת

המקצועיות, אני לא איש מקצוע, אינני באה לקבוע עובדה מבחינה מקצועית

בשום פנים ואופן, אני לא יכולה להתייחס מבחינת הרמה המקצועית. אבל

האנשים עובדים 21 שנים, ואצלכם כבר יותר משנתיים, ולא היה ערעור על

המקצועיות שלהם. אני לא יודעת אם הם לא בסדר מבחינה מקצועית, אולי

אחרים לא בסדר מבחינה מקצועית על שלא העירו להם, לא היפנו תשומת לבם.

כיצד יתכן עכשיו באמתלא שהם לא מקצועיים, שאתם יכולים למסור לאנשים

מקצועיים שיעשו את העבודה? זה לא מקובל עלי.



צריך לקחת בחשבון שהתקציב נשאר אותו תקציב, החיוניות של ביצוע מחקר

אגני נשארה אותה חיוניות, רק רוצים להחליף את האנשים. להחליף אנשים

בתקופה שהאנשים האלה, איש לא יקלוט אותם בעבודה, הם לא יכולים להיקלט

בכלל בעבודהז

אילו היתה קבוצה גדולה של 100 איש, יכולתי להבין. אבל מדובר בקבוצה

מצומצמת. אתה אדוני המנכ"ל בעצמך אומר - וזה אמר גם ח"כ שחל - שחלק מהם

ניתן בהחלט לשץ במסגרות אחרות, כי הם בעלי מקצוע טובים, ויכולים לעשות

את העבודה. יתכן של-2-3 שלושה אולי לא יימצא מקום אצלכם, יכול להיות,

אבל לרוב עוד ניתן למצוא מקום. אתה אמרת זאת היום, ואני מעריכה את

הרצון שלך לעזור במציאת פתרונות לפני שתטיקו את המטקנה, שב-1 ביוני

כולם הולכים הביתה.

אני באה לבקש: שבו על המדוכה הזו פעם נוטפת, ותשקלו את כל ההיבטים,

ותעזבו את ענין ההפרטה. נראה מה קורה עד סוף השנה לגבי התקציב הבא.

בינתיים יש לכם תקציב. תטילו עליהם פרוייקטים שהם יעשו, תעמידו אותם

במבחן פעם נוטפת, ותראו אם יבצעו טוב או לא יבצעו טוב את העבודה שאתם

רוצים להטיל עליהם.

אני מאוד מבקשת. אני יודעת את המאבקים שעשה כבוד השר להשיג תקציבים כדי

להרחיב את הנושא של עבודות מדע ומו"פ ועבודות תשתית, כדי ליצור תעסוקה

לאנשים. אילן היו אלה אנשים צעירים והייתם מוציאים אותם החוצה, הם היו

יכולים להתמודד עם אחרים, ועוד ירשמו אותם בלשכת עבודה, וירצו לקבל

אותם למקומות אחרים. אבל קחו בחשבון שלהם לא תהיה אפשרות להיקלט במקום

עבודה. אין להם פנטיה, אפילו בגיל 55, גיל בו נהוג על-פי שרות המדינה

להוציא לפנטיה מוקדמת או משהו כזה, גם זה היום איננו בין האפשרויות, כי

הם לא בני 55 עדיין.

גם השיקול צריך לפעול אצלכם. בסה"כ מדובר ב-11 איש. אני בטוחה, אדוני

המנכ"ל, שאם תשבו קצת על המלוכה ותשקלו את הנושא היטב, תוכלו לשבץ את

האנשים האלה גם במסגרות מקיימות, ולא להביא למצב שאנשים בעלי משפחות,

ותיקים בארץ, שנתנו את כל השנים היפות שלהם למען המדינה, למען בטחונה,

שירתו בנאמנות גם את מקום העבודה שלהם, ייזרקו לרחוב. לא צריך כך

להתנהג אתם. אילו הייתם אומרים שאתם מבטלים את הפונקציה, שהיא לא תהיה

קיימת יותר, ואתם לא מוסרים עבודות החוצה כי אתם לא זקוקים לזה, זה

שיקול אחר לגמרי. בואו נראה מה יקרה עד לסוף שנת התקציב. אולי במשך

הזמן ייפתחו אופקים חדשים, יבואו משקיעים.

אני מאוד מבקשת, ה-1 ביוני זו גזירה שניתן בהחלט לדחות אותה, ותעשו את

כל האפשרויות כדי לתת פתרונות לאנשים האלה.

ברוח הזו אני רוצה לסיים את הישיבה הזאת. גם למר גרינברג היתה גישה

חיובית ואנושיונ קצת יותר מאשר בישיבה הקודמת. אם צריך לדבר עם השר,

אדבר אתו. אני לא יודעת מתי הוא חוזר, הוא נסע לבריה"מ, ונאחל לו הצלחה

בשליחותו שם.
א. וירצבורגר
המסגרת הזו לא קיימת, היא חוסלה לפני

שנתיים, ובזה קשה להכיר.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אבל הם עשו עבודה במשך שנתיים.

א. וירצבורגר; ללא מסגרת, ללא אותה מסגרת שאפשר להוביל.

לכן מה שאנחנו הייבים לעשות מקובל עלי.

לדעתי את האקט צריכים לחתוך. למחרת היום לנסות ולקלוט את האנשים, חלק

מהם, במסגרות האפשרויות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תנסה קודם.

א. וירצבורגר; זה לא הולך קודם. אי-אפשר להתחיל מקום אחד

לפני שלא גומרים במקום הקודם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; למה לא? אתה קובע שמתאריך זה הוא עובר למקום

אחר.

א. וירצבורגר; ואם הוא איננו רוצה?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתה מציע לו אפשרויות.

א. וירצבורגר; לאחר ה-1 ביוני לכל הקבוצה יש 3 חודשי

הסתגלות, במהלך שלושת החודשים האלה אפשר

להסדיר את כל מה שצריך.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; עם רצון טוב, לפני שאתם מסיקים את המסקנות

ונוקטים צעדים, אפשר לשבת, ותוך הבנה להגיע

גם לסידור, גם לפתרון המניח את הדעת שלכם ושלהם. אני בטוחה שהם יגלו

גמישות מבחינת השתלבות במסגרת כזו או אחרת. תן להם אותן העבודות שאתה

רוצה להוציא החוצה, נראה את המבחן שלהם, יעמדו בזה או לא יעמדו בזה.

תנסה פעם נוספת. מה יכול להיות? שום דבר. במקום שאת הגזרה אתה קובע ב-1

ביוני, תעשה אותה לעוד חודש, לעוד חודשיים, ובינתיים תן להם להוכיח את

עצמם. יכול להיות שמישהו עד עכשיו לא נתן להם עבודות מהסוג הזה שהם

יוכלו אכן להוכיח את עצמם. עובד אף פעם איננו אשם. אם לא נתנו לו, הוא

לא עשה. הוא לא- צריך לשלם על החטאים של הממונים.

את הוויכוח תמשיכו לעשות גם על-ידי הסתדרות המהנדסים, שחזקה עליה שתדע

לייצג אתכם נאמנה. מבחינה זו אנחנו לא באים כאן במקום הסתדרות המהנדסים

ולא במקום האיגוד המקצועי. אנחנו בררנו את הנושא הזה מבחינת חיוניות

קיומו של המחקר האגני. בשבילנו היתה דאגה בנושא הזה מבחינת המשך חיפושי

הנפט על-ידי משקיעים שיכולים לבוא גם מחו"ל. מסתבר לנו שהמחקר האגני

יימשך ויתקיים. במקום שיתנו את זה במסגרת הזאת, הם רוצים להוציא את זה

החוצה באותו התקציב שיש להם.

אני אומרת שניתן לנסות לתת לאותם האנשים להוכיח את המקצועיות שלהם. מה

יכול לקרות? תנסו. שום דבר לא יכול לקרות. שנית, יינתנו אפשרויות שילוב

במסגרת אחרת. אין לזרוק את העובדים החוצה. עוול ייעשה לאנשים אם בתקופה

כזאת, בחוסר עבודה כל כך גדול, מוסיפים אנשים על מחוסרי העבודה, ומדובר

באנשים כל כך ותיקים. צריך לקחת את זה בחשבון. כל אחד צריך לחשוב מה

היה עושה אילו היה במקומם.



מי שעדיין לא נכנס לעבודה ולא עובד, צריך לעזור לו שיסתדר וישתלב

בעבודה, אבל אלה שכבר עובדים ומוציאים אותם החוצה, זה דבר חמור מאוד,

כאשר הממשלה נוקטת אמצעים ונותנת תמריצים למעסיקים.

א. וירצבורגר; לא אצלנו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני לא אומרת שזה אצלכם. אותה ממשלה נותנת

תמריצים לתעשיינים, כך שכל מפעל שיש לו מעל

20 עובדים, עבור כל עובד שהוא מקבל מעל מספר העובדים שיש לו, היא נותנת

לו השתתפות במשכורת. יש פרוייקטים חדשים שהיא נותנת ערבויות, וסיוע,

וקרנות, וכל הדברים האלה. יכול להיות שהם היו מעלים רעיון להקים עמותה,

ולהופיע במיכרז עם אותם המוסדות שאתם רוצים למסור להם עבודות. יכול גם

להיות שהם היו זוכים במיכרז.

מאחר שהפונקציה ממשיכה להתקיים, החיוניות נשארת, התקציב ישנו, אני מאוד

מבקשת שתידחו את הגזרה הזאת עד לסוף שנת התקציב, ונראה מה יהיה הלאה.

אני מאוד מבקשת שתביאו את הדבר הזה בפני כבוד השר, ותגידו לו שזה מה

שאומרת ועדת הכלכלה, שזו הבקשה שלה, ואני בטוחה שתהיה התחשבות מצדו.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00

קוד המקור של הנתונים