ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/05/1991

הצורך בפיתוח מואץ של הגולן

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 257

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ג באייר התשנ"א (7 במאי 1991). שעה 00;11
נ כ רז ו
חברי הוועדה: שי ארבלי-אלמוזלינו -היו"ר

מ' גולדמן

ג' גל

מוזמנים; י' כהן - מנכ"ל מע"ץ

י' שחר - מנהל מרחב הצפון, הסוכנות היהודית

י' אורן - עוזר לראש החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית

י' גולדין - מנהל האגף לתכנון מפורט, משרד החקלאות

מי סנדלר - מנהל מרחב הגליל, משרד החקלאות

אי רוזנמן - יועץ שר התיירות לפיתוח ותשתית

נ' פרץ - החברה הממשלתית לתיירות

די צבן - אגף התקציבים, משרד האוצר

י י וולמן - ראש מועצה אזורית גולן

אי מלכה - יו"ר ועד ישובי רמת הגולן

שי בר לב - ראש המועצה המקומית קצרין

מי מוניץ - סגן ראש המועצה המקומית קצרין

אי דורמן - מנכ"ל מורג רמת הגולן

מזכירת הוועדה; לי ורון

רשמה: מזל כהן
סדר-היום
הצורך בפיתוח מואץ של הגולן - הצעה לס"ה של חברת הכנסת עי סולודר



הצורך בפיתוח מואץ של הגולן
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

על סדר היום המשך הדיון בהצעה לסדר-היום של הברת הכנסת עדנה סולודר בנושא:

הצורך בפיתוח מואץ של הגולן. אמנם הדיון מתקיים כאשר חברת הכנסת עדנה סולודר

נמצאת בחוץ לארץ, אבל לא רציתי לדחות את הדיון על רמת הגולן, כי אנחנו צריכים

לקיים אולי עוד ישיבה אחת או שתיים ואז זה מתמשך. לכו גם בעצה עם החברים מרמת

הגולן החלטנו לקיים את הדיון היום. חברת הכנסת עדנה סולודר וזהיה בדיונים הבאים.

היום למעשה נתמקד בנושא התיירות ברמת הגולן; בנושא החקלאות, מה התכניות של

משרד החקלאות, מה הולכים לעשות, מה הולכים לקצץ; בנושא הכבישים. אלה שלושת הדברים

שאנחנו נתמקד בהם. נתחיל בנושא התיירות.

מר איתן רוזנמן, בבקשה.
א' רוזנמן
באתר החרמון השקענו בחמש השנים האחרונות סדר גודל של 500 אלף שקל. בחמת גדר

השקענו בשנת שעברה 75 אלף שקל בהקמת בריכת רחצה לסקטור הדתי. בפארק קצרין, השנה

תקצבנו 100 אלף שקל כדי לגמור את הטיפול בבית הכנסת העתיק. אנחנו מתכננים שם פארק

ליין במסגרת היקב. בחופי הרחצה בצפון מזרח הכנרת פתחנו את חוף לבנון וחוף

חלוקים. נוסף לכך השקענו השנה במעגנה בחוף הגולן.השנה אנחנו פועלים לסידור חוף

הרחצה בכינר היות שהמים נסוגו שם, בסדר גודל של מליון ו-150 אלף שקל. השנה אנחנו

נתקצב גם את פארק הירדן, במורד הדרומי של הגולן, בסדר גודל של 200 אלף שקל.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מה יהיה בסך הכל בשנה הבאה מבחינת התקציב שהקציתם לנושא התיירות ברמת הגולן?
נ י פרץ
בפארק קצרין הקצינו השנה 100 אלף שקל. זה לא רק תלוי ברצון הטוב שלנו מהצד

התקציבי אלא יש שם גם אלמנטים של מרקר ארכיאולוגי שצריך להיות מושלם. אנחנו

מקווים שהוא יושלם. בצפון מזרח הכנרת, כפי שנאמר, אנחנו משלימים את מעגן הגולן.

בחוף כינר, העבודה התחילה בסוף שנת התקציב הקודמת והיא כמובן גולשת גם השנה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כמה כסף הקציתם לחוף כינר?
נ י פרץ
הפרוייקט יעלה מליון ו-150 אלף שקל. זה יסדיר את החוף ויתן אפשרות לרחצה

נפרדת לגברים ונשים. בפארק הירדן, הקצבנו כסף לנושא הקמת מבנה שירותים. נעשה את

זה בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית. בשנה שעברה עבדנו באופן מאד חלקי. גם בגלל

האילוצים הבטחוניים אנחנו לא יכולים לעבוד שם במלוא ההיקף הרצוי. שמנו שם איזה

מבנה כניסת קטן יחד עם רשות שמורות הטבע. אנחנו נמצאים איתם במשא ומתן ואם נצליח

להביא תכניות מסודרות, יכול להיות שנצא השנה איתם לפרוייקט נוסף. בעדיפות ראשונה

יהודייה, אבל זה עדין לא הוחלט. נבדקות מספר תכניות נוספות. מתוקצב ונעשה בפועל

כיום עידכון של כל התכניות האזוריות הקיימות בשטח. מתוכן תיבחרנה לביצוע, כנראה

במהלך שנה הבאה, אותן תכניות שגם תראינה ישימות כלכלית וגם תהיינה זמינות לביצוע

בשטח. למשל נבדקת עכשיו הזמינות והכדאיות הכלכלית של פרוייקט כפר חרוב.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה צריך להיות בכפר חרוב?

נ י פרץ;

יש תכנית לעשות בכפר חרוב מיצפור נוף יפה ולשלב בזה פרוייקט כלכלי, למשל אחת

האפשרויות זה מזנון יפה. יש שם תכנית קצת יותר גרנדיוזית שכנראה לא תעמוד במבחן

הכדאיות, של רכבל שיחבר את כפר חרוב עם סוסיתא ולמטה לעין-גב. זה נמצא כרגע

בבדיקה כלכלית.

ישנן תכניות שנמצאות בבדיקה כמו פרוייקט הבניאס שהוא כמובן בתחילת חפירה ועוד

ירחק היום עד שנראה בו משהו כלכלי.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מהו הפרוייקט למעשה?
נ י פרץ
יש שם עיר רומית שכרגע עדין לא חפורה. הפרוייקט צריך להיחפר ואחר כך תיבדק

האפשרות של השיחזור. כל הדברים האלה נמצאים כרגע, כפי שאמרתי, מתוקצבים כתכניות

בבדיקה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
כמה הוא סך כל התקציב השנה שמיועד לפיתוח תיירות ברמת הגולן?

נ י פרץ;

סדר גודל של מליון וחצי שקלים.

נ י פרץ;

אם נביא בחשבון שכל תקציב החברה הממשלתית לתיירות, לרבות חמי נהלה, התכנו ן

וכו' הוא 10 מליון שקל, מליון וחצי הם סכום לא מבוטל, זה 10%.

י י וולמן;

שם המשחק לגבי פיתוח התיירות בגולן הוא כסף ואמצעים. בשנה הקרובה מליון וחצי

שקל, מעט מאד ניתן לעשות עם זה אם אנחנו רוצים לעמוד בתכניות שלנו לגבי השנה

הקרובה ולתת דחיפה רצינית מאד לדברים שבצנרת היום. חלק מהדברים הם המשך פיתוח

מקומות קיימים שהפעילות בהם החלה בשנה האחרונה או לפני שנתיים, כמו חוף צפון-מזרח

כנרת שיש הרבה מה לפתוח ודברים אחרים שעדין בשלב מאד בתולי, כמו פרוייקט כפר חרוב

שפוטנציאלית הוא בלתי רגיל, התצפית מקסימה ופשוט צריך לדאוג לסידורים מתאימים כדי

שעם ישראל וגם תיירים יגיעו. על זה כמובן יש תכנית של מרכז מבקרים ודברים נוספים.
שי ארבלי-אלמוזלינו
התכנית של כפר חרוב מושלמת או עדין לא מוכנח?
י' וולמן
עדין לא מוכנה. התכניות חן גם נתון שלא מנותק ממידת הידע של כולנו לגבי

המשאבים שקיימים, וזה בתהליך. אני מניח שתוך שלושה שבועות, חודש מהיום

תהיה תכנית גמורה לגבי כפר חרוב.



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

במי זה תלוי, נירה?

נ י פרץ;

כפי שאמרתי, עכשיו נעשית בדיקה כלכלית של כל האלמנטים שמרכיבים את התכנית.

י י ו ולמן;

יש נושא נוסף שכרגע הוא ברמה ערטילאית ואני מציע לא להכנס לפרטים, כי אנחנו

לא שולטים בחומר מספיק, nrהנושא של פיתוח גמלא. הדיון- הזה מתקיים במשרד אחר,

במשרד הבטחו ן ואנחנו מקווים שבעקבות פתיחות שנוצרה עם משרד הבטחון להזיז את הכביש

הראשי שייצור איזשהו שינוי במטווח צה"ל, אנחנו נוכל לעשות את המקום הזה אחד

המקומות האטרקטיביים ביותר בארץ. הנושא הזה בטיפול מאד מסודר ורחב שלנו. אני

מקווה שתוך פרק זמן של חדשים אנחנו נדע. אני חושב שיש מקום כבר היום להתחיל לקבוע

את הקרן הכספית לענין, כי הפיתוח יעלה הרבה מאד כסף.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
יש מקום להזמין את אנשי לצה"ל לכאן בקשר לנושא הזה או אין צורך?
י י וולמן
יש מקום, אך נעשה את זה בתיאום. ברמה העקרונית יש מקום. ברמה הכללית נשב ואחר

כך נעדכן אותך בכל הפרטים של הנושא הזה. התחושה שלי היא שענין גמלא זה לא יהיה

דבר לשנת התקציב 1992.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

נשאלת השאלה אם לשכת התיירות תיקח על עצמה גם את פרוייקט גמלא? אתה מדבר על

קרן כספית, נשאלת השאלה מאי ן.
י י וולמן
מבחינתי, לשכת התיירות והחברה הממשלתית לתיירות הן כתובת טובה ואני לא מציע

שתהיה כתובת אחרת. הן יכולות לפעול לפי מידת התקציב שיש להן.

אי רוז נמן;

אם נמצא שותפים ללכת לתכנית רב-שנתית כמו שעשינו בבית שאן או כפי שאנחנו

עושים עכשיו בעכו - בהחלט כן.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני בטורה שתמצאו שותפים.

נ י פרץ;

רשות שמורות הטבע בוודאי.
י י וולמן
הוזכר כאן הנושא של פארק הירדן, סדר גודל ההשקעה שכאן נמסר הוא השקעה

התחלתית, זה תקציב שהולך למבנה שירותים, אבל יש פיתוח של הפארק, יש תכנית

אדריכלית. גם את הנושא הזה צריך לתקצב.



עד נושא נכנס לפיתוח הגולן, הוא האירוח הכפרי, כמו במקומות אחרים. גם את

הנושא הזה צריך לתקצב.

לדעתי התקציב הריאלי לתיירות ברמת הגולן בשנה הזאת שכבר התחילה צריך לעמוד על

6.5 מליון דולר, 13 מליון שקל, לטובת משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות. אם

רוצים להיכנס בגדול, יש עוד כמה דברים שלא מנינו. קלעת נמרוד למשל שהוא פוטנציאל

בלתי רגיל, גם לגבי זה קיימים רעיונות ותכניות, פלוס חלק מסוים שבתחום התיירות

צריך לתקצב גם את החטיבה להתיישבות באותו תקציב שכבר עסקנו בו ודברנו עליו.

ש' בר לב;

ברשימת הפרוייקטים שהוזכרו, אני חושב שאיתן רוזנמן שכח להזכיר פרוייקט אחד

שבביקור האחרון של שר התיירות במוזיאון קצרין הובטחו 150 אלף שקל שזה רק חצי, כי

לגבי היתר היה לנו כסף וכבר השקענו את החלק שלנו. זה בנושא שקשור עם גמלא. בנינו

שם אגף לגמלא עם תכנית אור-קולית והפעלה. התכנית התקבלה ואושרה. היא בביצוע.

נכנסנו שם להתחייבויות קשות. זה היה סיכום ברור עם השר. אחרי זה וידאנו אותו עם

המנכ"ל ועם איתן. מאז לא קבלנו שום דבר, ואני מופתע שזה לא הולך.

אי רוזנמן;

רק המקור לא היה משרד התיירות. הוא הבטיח את זה מקרן עזבונות המדינה.
שי בר לב
אני מוכן מאיפה שהוא רוצה, העיקר שזה יהיה בציקים.

הערה כללית דווקא ברוח סוף הדברים של יהודה ו ולמן. אני חושב שבנושא התיירות

יש הרבה מה לעשות ברמת הגולן וההשקעה היא בסדרי גודל כבדים מאד, כי זאת ינשתית. מה

שהיה צריך לעשות הוא כמו שעשו במינהלת הנגב, שהקימו את המינהלת ותקצבו אותה

במליוני שקלים לטווח של תכנית חומש וכל שנה היה להם שני מליון דולר. אז הם באמת

עשו מהפכה, גם בתודעה של האנשים איך הם מתייחסים לנגב. אם רוצים להרים את נושא

התיירות בצורה רצינית, צריך תכנית כזאת של חומש או אפילו עשור, עם תקציב רציני,

שהאנשים יודעים כל שנה יש מליון דולר, שני מליון דולר.

מי גולדמן;

הריר כבר יוצא מהפה ממה שמבזבז ים שם.

ש' בר לב;

בפסח היה אירוע, עם השקעה בפרסום. בשבוע פסח הגיעו וביקרו ברמת הגולן 150 אלף

איש. אני לא צריך לספר מה זה רמת הגולן וכמה היא חשובה מבחינה תי ירותית-לאומית.

אני חושב שצריך לשים את רמת הגולן בראש התור ובצורה גדולה.

אי דורמן;

אנחנו מדברים בגדול, לנצל את היתרון היחסי הכלכלי של רמת הגולן בתיירות.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלי נו;

יש תכניות נוספות על אלה שנמנו בפרוייקטים?

אי דורמן;

הדברים שציינו, צריך לעשות אותם ולהקציב להם את הכסף המתאים כדי לסיים אותם

כדי שנוכל לנצל אותם ולקבל את התמורה המתאימה.



נושא הפיתוח הכפרי, הוא נושא בעל פוטנציאל אדיר ואמצעי ייצור נוסף לכל

ההתיישבות הכפרית ברמת הגולן. צריך להכיר בו כמפעל במסגרת החוק לעידוד השקעות

הון.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלנו;

זה מחייב להעמיד לו את המענקים המתאימים של משרד התיירות.

אי רוזנמן;

האוצר צריך לאשר את זה.
אי דורמן
ברור שהאוצר צריך לאשר את זה. נחייב אותו להתייחס אליו כמו כל מפעל מאושר

ולאפשר להתיישבות להקים אותו. היום הנושא הזה עדין לא מופיע כמפעל מאושר.

ד' צבן;

זה לא ייחודי לרמת הגולן?

אי דורמן;

בכלל לא.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלנו
למה מיועדים המענקים?
אי דורמן
באירוח הכפרי הם מיועדים להוספת חדרים ומבנים, לתשתית, בכל מה שקשור בזה.

היו"ר שי ארבל'-אלמוזלינו;

מה סכום המענק?

אי רוזנמן;

אם זה אזור פיתוח אי, זה 28% מענק.

מי גולדמן;

נושא האירוה הכפרי הפך לשלאגר בכל הצפון. אנשים רוצים לצאת למקומות כאלה

לבילוי משפחתי. זה נושא שיכול לתת פתרונות, במיוחד היום, בעקבות המשבר ברקלאות

ברמת הגולן, כמו בכל מיני מקומות אחרים בארץ.

משרד התיירות, לפי הסכם עם אגף התקציבים באוצר, מסייע בנושא אירוח כפרי על פי

האזורים. לצערנו הרב, בגולן ובגליל הוא מאשר רק 28% מענק, ובנגב 38%. פה יש

אפלייה. צריך להשוות את המענקים לתיירות לרמת הגולן ולצפון, משום שזה אזור שצריך

לקבל עדיפות.

בשיחה שלי עם שר התיירות ומנכ"ל משרד התיירות, השר אמר שהוא רוצה לאמץ את

השיטה לפיה כל מי שיבוא עם שני חדרים ויותר, הוא "כלל. זה יכלול את רמת הגולן,

זה יכלול את כל אזורי הצימרינג באזורי פיתוח. ומרכז ההשקעות, כמו שהוא נותן

לתיירות בחיפה הוא 'תן גם בעמקים ובכל מקום אחר. אנחנו רוצים שזה יכלול גם את רמת

הגולן.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אבל עכשיו שום דבר לא קיים ברמת הגולן.
אי רוזנמן
מפני שעד היום לא נקבעו קריטריונים. אין בשום מקום בארץ מענק לגבי

צימרינג. זה לא מוכר כמפעל מאושר לעידוד השקעות הון, אך ורק בתי מלון. הכרת

בתי מלון היא משבעה הדשים ומעלה. יש ועדה במשרד בשיתוף עם הרפרנט שלנו באוצר

בה הולכים לגבש קריטריונים לנושא הצימרינג. כשזה יהיה מוכן, אני מקווה שהאוצר

יסכים אכן לתקצב את הנושא הזה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
כמה אתם יכולים לפתה ברמת הגולן אם נושא הצימרינג יוכר?
אי דורמן
יש יכולת כמעט בלתי מוגבלת גם של המתיישבים וגם מבחינת מספר המבקרים

בגולן. הביקוש הוא אדיר. בפסח, רוב אלה שהיו ברמת הגולן, לא לנו ברמת הגולן.

מי ג ולדמן;

אתן דוגמא. בתל-קציר, מאהר ויש את הטריק הזה של שבעה חדרים, מה עשו?

לקחו בית ילדים והפכו אותו לבית אירוח. בקיבוצים עושים את זה וזה עובד מצוין.

הביקוש הוא מעל ומעבר להיצע. ברמת הגולן יש אוויר צח ומקומות לטייל בהם.

כשאנשים שומעים בית מלון, פסיכולוגית זה נשמע להם יותר יקר. יש אנשים שרוצים

לעשות את הפסח בקיבוץ. הם יבואו למרום גולן ולכל קיבוץ אחר.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

פעם היתה הצעה לבית מלון, היא ירדה מהפרק?

מי ג ולדמן;

יש מלון. קודם כל שיטפלו בו כמו שצריך.
שי בר לב
אנחנו מנסים להתקשר עם יזמים. עוד אין יזם רציני.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

למה האפליה הזאת בין הנגב לגליל?
די צבן
זו לא אפלייה. יש מדיניות של העדפת אזורים.



שי בר לב;

כששמעון פרס היה שר האוצר, הוא רצה לתת עדיפות לנגב, ואז הוא הקים את

מינהלת התיירות בנגב ותוספת אחוזים כדי לפתה את הנגב. זה יפה מאד. לכן אם

רוצים לתת עדיפות לרמת הגולן, זו יכולה להיות הדרך. אז יבואו יזמים ונוכל

לדחוף את הנושא הזה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
תמיד כשדנו בכנסת בנושא הזה דברנו על הגליל והנגב באותה נשימה, כי

החשיבות של פיתוח הגליל לא פחותה מחשיבות פיתוח הנגב מבחינה דמוגרפית, מבחינה

בטחונית, מכל הבחינות. לכן אני מתפלאה על העדיפות שניתנה רק לנגב ולא ניתנה

לגליל.
די צבו
יכול להיות שההעדפה הזאת נועדה לפצות על נחיתות גדולה יותר שהיתה באותה

תקופה לנגב. קשה לי להניח שהיו שיקולים זרים בהעדפה של הנגב. אבל אפשר לומר את

זה על כל דבר, כמו למשל למה קו בין אזור פיתוח אי ל-ב' עובר בנקודה מסויימת.

הוא חייב לעבור באיזושהי נקודה.

אני לא חושב שצריך להסתכל על זה כאפל"ה. זה פשוט במסגרת מדיניות של

העדפת אזורים שהממשלה נותנת.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו לא מתנגדים שיתנו לנגב 38%. אנחנו דורשים ומבקשים מהאוצר שיברר את

האפשרות כדי להשוות את התנאים. אנחנו מבקשים שהצפון כמו הנגב יקבלו 38%.
די צבו
לא כל כך ברורה לי הבקשה מהאוצר. אני מניח שהנושאים האלה נבדקו והסיבה

שהם לא הושוו, בעיקרה בשל מגבלות תקציביות.
היו"ר שי ארבלי-יאלמוזלינו
עכשיו אתם רוצים לתת 50 מליון שקלים כדי להעסיק עובדים. אני שמעתי משר

האוצר כשהיה פה שאם יש תכניות לתעסוקה אין בעיה תקציבית. זה מה שאמר שר האוצר

בוועדה בשבוע שעבר. הוא בא בטענות אל המשרדים על כך שאין להם תכניות ליצירת

מקורות תעסוקה וכוי. הזכרנו לו את הפרוייקטים הלאומיים, כבישים, תיירות וכוי.

הנה יש כאן תכנית. כמה מלי ונים היא יכולה לעלות?
מי גולדמו
זו השקעה שמושכת כסף. זה שקל שמביא לך שני שקלים. זה כמו כבישים. כבישים

שאתם לא עושים, אתם גורמים לאסון לאומי.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מיד נעבור לנושא הכבישים. החקלאות הולכת ומצטמקת. מכסות המים לחקלאים

יקוצצו. הפיצוי שיכול להינתן להם הוא גם על ידי זה שהם יוכלו לעבור לנושא

התיירות והצימרינג. זה יוסיף הכנסה ויתן תעסוקה לעובדים נוספים.



ד' צבן;

ההצעה שהוצעה פה, המשמעות שלה היא שינוי בתקנות של הוק לעידוד השקעות הון

בתיירות, ואין הבדל בין ההצעה להעלות את רמת ההשתתפות בצפון מ-28% ל-38% לבין
לבוא ולומר
למה 38% ניתן 60%.
מי גולדמן
אני אמרתי להשוות, לא להעלות.

די צבן;

אי ן מושג כזה להשוות.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

יש.

אי רוזנמן;

לא מדובר בכלל על הוק לעידוד השקעות הון, מפני שהמענק לנגב הוא מענק נפרד

שהאוצר מתקצב אותו.
ד' צבן
כשאתה אומר: תשווה אותי או תעלה אותי מ-28% ל-38%, זו טענה שצריכה להישקל

בדיוק על אותו מישור כמו שתאמר: תעלה אותי מ-28% ל-58%. המשמעות של הדבר הזה

היא הרחבת תקציבים. גם התעשיה תבוא ותאמר: תעלה את שיעור המענק ל-40%.
מי גולדמן
שם התנגדנו ואמרנו להוריד לא להעלות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
בנושא התיירות, אנהנו פונים לשר האוצר להשוות את התנאים של הצפון לתנאים

הקי ימים בנגב.
מי ג ולדמן
עם כל זה, נעשתה פעולה יפה של משרד התיירות שנקראת: "גו גלילי". אנחנו

רוצים שהאנשים יבואו לגליל. עשינו מבצע שיווקי בשיתוף "אל-על" ועמותות התיירות

בצפון והעמדנו תקציב מיוחד לנציגויות בחוץ לארץ שנועד להפנות תיירים לצפון.

נעשה כנס גדול בצפון אליו באו סוכנים. זו היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה

הישראלית שמשרד התיירות הצליח להביא מעל מאה סוכנים זרים. צריך להבין, כשבאים

סוכני תיירות, זה לא ללכת לקנות קפה אוסם, פה צריך להכין את השטח שישה עד עשרה

חדשים מראש. זו פעולה שאת פריה נתחיל לקטוף בקיץ הזה. נכון שהיו באמצע

אירועים, כמו מלחמת המפרץ. אבל זח נסיון ליצור הכוונה לצפון, ולשם כך העמידו

כספים לא מעטים.



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

בנושא התיירות אני רוצה לסכם את הנקודות הבאות. שמענו את ההצעה המפורטת

על התכניות הנבדקות על ידי החברה הממשלתית לתיירות. אנחנו מבקשים לזרז את קצב

הבדיקה ואישור התכניות שתבוצענה ברמת הגולן. זה דבר אהד.

דבר שני, אנהנו מבקשים להגדיל את העוגה המוקצבת לרמת הגולן. עכשיו מדברים

על רמת הגולן כאזור שצריך לתת לו עדיפות, והמבין יבין, אפשר בההלט להכפיל

ולשלש את הסכום ממליון וחצי לחמישה מליון כדי לבצע את הפרוייקטים שיש בהם לתת

תנופה גם למשיכת תיירים לרמת הגולן. רמת הגולן יפהפיה. היא מושכת אליה מבקרים.

דבר שלישי, דברנו על עידוד נושא אירוח כפרי, דהיינו צימרינג. אנחנו

מבקשים שרמת הגולן ביחד עם הגליל יושוו למענקים הניתנים לאזור הנגב, דהיינו מ-

28% ל-38%. מענק

בקשר לתכנית חומש, בהחלט ניתן להכין תכנית חומש אשר תקיף את כל הנושאים

אשר מפתחים את רמת הגולן כאתר תיירות. זה לגבי נושא התיירות.

אני מציעה שנעבור לנושא הכבישים. אני מבקשת ממנכ"ל מע"ץ למסור לנו דיווח

לגבי הכבישים ברמת הגולן, מה ההצעה של השנה הזאת ומה היקף התכניות. אנחנו

סיירנו יומיים ברמת הגולן. כשנסענו על כבישי רמת הגולן, אני לא רוצה להגיד

שקללו את מע"ץ, אבל הזכירו כל הזמן את מע"ץ. מצב הכבישים הזכיר לנו שמע"ץ

קיימת והיא לא עושה ברמת הגולן את מה שצריך לעשות, כדי שאפשר יהיה לנסוע על

הכבישים הללו גם כדי לקצר את הזמן, גם כדי לא לגרום נזקים לרכבים וגם לא

להיטלטל כל הזמן כמו נדנדה. שמענו על הפרוייקט שרוצים לבצע על הגשר ואנחנו

מברכים על כך.

י' כהן;

הכל מתחיל ונגמר בתקציבים ובהרבה כסף. אני חייב לומר שלושה-ארבעה משפטי

הבהרה לפני שאכנס למספרים. זה מאד אינדיקטיבי שמתוך 150 מליון שקלים שעורכי

ההצעה מבקשים בחמש השנים הבאות, 35% מהם זה בכבישים. למעלה מ-50 מליון שקל הם

מציעים לכבישים. לדעתי ההצעה לא מופרזת מבחינת ההיקף. זה בערך 40% ויותר ממה

שאנחנו משקיעים בפועל היום בכבישים ברמת הגולן.

כבישי רמת הגולן במקורם הם כבישים סוריים שעברו עליהם שתי מלהמות והרבה

מאד אימונים של צה"ל. את זה כדאי לדעת. עד 1985 - הגורם היחידי שהשקיע ברמת

הגולן בכבישים אם השקיע היה בעיקר צה"ל, מערכת הבטחון. הכבישים, עד 1985, לא

היו כלולים במפה של מע"ץ.

מי ג ולדמן;

כולל הכביש התחתון או רק הכבישים העליונים?

י' כהן;

הכבישים העליונים. בשנים האחרונות, בהשתתפות לא קטנה של מערכת הבטחון,

התחלנו להשקיע בהיקפים של 5 עד 7 מליון שקל כל שנה, כולל השנה.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אמרו לנו שתשנה השקיעו מליון וחצי.

י' כהן;

זה לא נכון. מליון וחצי שקלים אולי בעד האחזקה. אבל אני מדבר גם על

פיתוח. רק עוקף רמת מגשימים, שאנחנו עושים השנה, 2.5 מליון שקל. אני טוען

שההשקעה שאנחנו משקיעים לא מספיקה והמספרים שאנשי רמת הגולן מציעים הם סבירים,

אולי הייתי מוסיף עליהם קצת.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

תגיד לנו מה הצרכים של רמת הגולן, מה התכניות, מה אתם מבצעים השנה ובשנים

הבאות.

י י כהן;

לפני ארבעה חדשים הצגתי לכם כאן תכנית עבודה של 400 מליון שקל. אני לא

זוכר שמישהו ראה שם פרוייקט מיותר. אני מבקש להדגיש, כשמישהו רוצה לקבל החלטה

לעשות מהפך באזור מסוים, והפעם זה ברמת הגולן, לדעתי צריך לעשות אחת מהשתיים:

או להגיד, החלטנו את רמת הגולן להעלות שלוש כיתות ובמקום למשוך את זה עשר שנים

נעשה את זה בחמש שנים, אנחנו מסכימים לזה וכשאומרים דבר כזה, צריך להגיד: קחו

כסף נוסף; או תבטלו פרוייקטים אחרים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
למה שר הבינוי והשיכון לא יתן עדיפות גם לרמת הגולן כמו שהוא נותן עדיפות

ליהודה ושומרון?
י י כהן
אני מבקש לא לשאול אותי שאלות מהסוג הזה. אני עוסק בכבישים במדינת ישראל

על פי תקציבים שאני מקבל מאגף התקציבים ותכנית מאושרת, הצגתי אותה גם פה לפני

ארבעה חדשים ולא זכור לי שמישהו העיר על סלילת כביש במקום כלשהו.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
גם אז דברנו על רמת הגולן כשהצגת לנו את התכנית.
י' כה ן
ודאי. אמרתי לכם שאנחנו משקיעים 5.5 מליון שקל בתשעה חדשים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מישהו מכם אמר לנו, אני חושבת שזה היה מר שנירר, שהתקציב בשנה שעברה היה

5 מליון והשנה הוא מליון וחצי.
י' כהן
הוא טעה. יכול להיות שהוא לא הבין את השאלה והוא התייחס רק לנושא האחזקה

ואז הנתון הזה הוא נכון. מליון ו-300 אלף שקל משקיעים באהזקה. אבל אנחנו

מדברים פה על השקעה כוללת.

אני חושב שאי-אפשר לא לקבל את הכיוון הזה ולומר: מהכבישים שאושרו השנה

או לשנים הבאות - אגב, חלקם פרוייקטים מתמשכים - צריך להפסיק באיזשהו מקום,

למשל לא לסלול מספר מחלפים במרכז הארץ, ואני לא אומר את זה בציניות חלילה, או

למשל באזור כרמיאל ועכו, או באזור מעלות ושדרות שאנחנו סוללים בקצב גדול בגלל

העליה,או במיגזר הדרוזי שאנחנו לא מצליחים להשקיע אפילו שליש מה שצריך להשקיע

או לקחת מהאחזקה. הרי איש לא אומר שיש פרוייקטים מיותרים. הפיגור הוא עצום.

כדי להוסיף 5 מליון שקל לרמת הגולן כל שנה, וזה הסכום שאני מציע - במקום 6-7

מליון שקל אני מציע 12-14 מליון שקל בשנה לרמת הגולן וזה סביר בחמש-שש שנים

הבאות - צריך להחליט אחת מהשתיים: או שמוסיפים כסף או שמבטלים פרוייקטים

אחרים.
מ' ג ולדמן
כמה מתוך 400 מליון שקלים השנה מיועדים לפיתוח?
י' כהן
פחות מ-300 מליון שקלים. זה גידול ריאלי של 30% לעומת שנה שעברה.

יש עכשיו הצעה שלנו למשרד האוצר - זו היתה יוזמה של האוצר - על תוספת

לשנת 1991 של 70 מליון שקל. יש לנו תכניות מוכנות. אגב, חבל שלא הייתי פה כששר

האוצר אמר שחסרות תכניות. הגשתי תכניות של 450 מליון שקל השנה ואשרו לי 250

מליון שקל. אם נקבל את ה-70 מליון שקל, יש סיכוי השנה לתגבר את רמת הגולן מעבר

למה שאני קורא עכשיו.

מה אנחנו עושים בשנת 1991? משקיעים מליון ו-300 אלף שקלים באחזקה. בנוסף

לזה סוללים כביש חדש עוקף רמת מגשימים. ממשיכים עוד קטע בהיקף של 2.3 מליון

שקל בין וואסת לנפח. סך הכל 5.5 מליון שקל, עם סיכוי להשתתפות של משרד הבטחון

בעוד חצי מליון שקל. אנחנו עשויים להגיע על פי התכנית העכשוית לכ-6 מליון שקל

ברמת הגולן.

מאחר וכבישי רמת הגולן הם כפי שתיארתי כאן בהתחלה, ההשקעות שם הן כבדות

באופן יחסי. בהרבה מקומות זה לא אחזקה ושיקום אלא סלילה מחדש. סלילת קילומטר

כביש זה בין מליון וחצי לשני מליון שקלים, עם ההפקעות עם הזזת הבזק והחשמל.

מאהר והרשת היתה כמו שהיא היתה, גם במעט שמשקיעים לא מקבלים את מלוא התועלת.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
האוצר מתכוון לתת תקציב ליצירת מקורות תעסוקה. ביניהם נכללים פרוייקטים

לאומיים. פרוייקטים לאומיים זה גם רשת כבישים שתוכל לאפשר לאנשים שגרים בצפון

ובדרום להגיע למקומות תעסוקה, כי לא מוכרחים להקים מפעל בכל מקום. אתה אומר

שהאוצר בעצמו הציע להוסיף השנה 70 מליון שקל. כמה מזה אתה מוכן להקצות לרמת

הגולן עוד השנה?



י' כהן;

עוד 5 מליון שקל.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לא יותר?

י' כהן;

לא יותר. 5 מליון שקל זה כמעט פליטת פה, ואני אומר את יזה בגלוי, כי יש לי

תכניות לעוד 5 מליון שקל השנה.

ש' בר לב;

הכביש של מסעדה, אתה יודע כמה תקציב דרוש לשיקום הקטע הקטן הזה שכבר אין

שם כביש וכמות המכוניות בו היא הגדולה ביותר ברמת הגולן?

י' כהן;

שיקום קילומטר כביש ברמת הגולן הוא בין מליון למליון ורוצי שקל.

שי בר לב;

אני מוכרח להגיד שאת הכביש הזה לפי דעתי צריך לשים בראש סדר העדיפויות.

זה קטע של פחות מקילומטר שאין בו כבר כביש.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

איזה קטע של כביש אתם מתכוונים לסלול מ-5 מליון שקל האלה? החלטתם או עדין

לא?

יי כהן;

ודאי שההלטנו. כל האזור של מגדל-שמס, מסעדה לכיוון דרום, שם הכבישים

הרוסים. היינו מטפלים בהם, אנחנו מוכנים לטפל בהם. אנחנו רוצים להשלים את כביש

וואסת-נפח, במקום לעשות כל שנה עוד קצת ועוד קצת. את הכביש של רמת מגשימים,

דרומה וצפונה. כביש העורק של רמת הגולן. יש לנו תכניות. התכנון שם לא מסובך,

זה לא בתוך כפר שמריהו ולא בתוך הכפר הירוק. התכנון ברמת הגולן יחסית קל,

כלומר אפשר לעשות.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אז תתחילו את הביצוע.

י' כהן;

אין ביצוע. לביצוע יש רק 5.5 מליון שקל,

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אמרת שהאוצר מציע לתת לכם 70 מליון שקל.



י' כהן;

הוא בודק את זה. אני מקווה שהבדיקה תהיה היובית.
מי גולדמן
לגבי נושא הכבישים, קודם כל טוב לשמוע את מנכ"ל מע"ץ. תמיד הוא היה

אופטימי ונשאר אופטימי. אם יש השקעה כלכלית זה בסלילת כבישים. דברנו קודם

שצריך לחזק את נושא התיירות ברמת הגולן. בשביל לחזק את נושא התיירות, צריך

להגיע לרמת הגולן. אם יוזמים פרוייקט מיוחד כמו שנעשה ברמת הגולן שנקרא: חפש

את המטמון ומביאים 100 אלף איש, אני רוצה שתדעו, בבית התפוצות, לאורך כל השנה,

מבקרים 20 אלף איש. במוזיאון ישראל מבקרים 150 אלף איש בשנה. אם בפסח באו לרמת

הגולן 100 אלף איש, הלקם לא יחזרו לשם, משום שצריך לבדוק כמה כלי רכב היו

במוסכים בשכם, בגיני ן ובנצרת כתוצאה מהנסיעה לשם וכמה התלוננו על כך שמארגנים

אירוע כזה כשאין כבישים מתאימים. חלק מהכבישים הם כבישים שצריך להגיע איתם

לעיסוקים בגולן, להביא יזמים, בעלי מקצוע, אנשי מכירות. כל עיכוב בנסיעה זו

הוצאה כספית. לכן אני אומר שהשקעה בכבישים היא השקעה כלכלית.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

עכשיו דנים באוצר על הקצאת אמצעים לפרוייקטים לאומיים, בתוכם גם הכבישים.

מה מתגבש בהצעה של אגף התקציבים?
די צבו
שר האוצר החליט לפנות למשרדים שיגישו הצעות לפרוייקטי תשתית שתוכננו ואשר

יש להם הצדקה כלכלית והם עוכבו מפאת בעיות של תקציב. כלומר, פרוייקטים שנבחנו

ונדחו לשנת 1992 למשל או אפילו רחוק יותר ושניתן מיד להתחיל לקדם אותם.

המשרדים הגישו תכניות. כרגע הן בדיון אצל שר האוצר. אני מניח שבימים הקרובים

הנושא הזה י יחתם.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

משרד הבינוי והשיכון הגיש תכנית בענין הכבישים על 70 מליון שקל?

י י כהן;

כן. הגשנו את התכנית לפני שבוע לפי בקשת משרד האוצר.

י' ו ולמן;

מה לוח הזמנים לגבי כביש רמת מגשימים וכביש נפח-וואסט?

י' כהן;

לפי התקציב הזה הכבישים ימשיכו להיסלל בקצב שהיה עד עכשיו. כביש עוקף רמת

מגשימים ייגמר בקיץ.



י' ו ולמן;

המצב הוא חמור מאד, אני לא יודע מה הס השיקולים הכלכליים. בתכנית שהגשנו

למנכייל מע"ץ הגדרנו ארבעה כבישים בלבד. אנחנו צריכים להגדיר הרבה יותר כבישים,

הגדרנו ארבעה כבישים שהם הצירים העיקריים, אורך ורוחב. כביש עין-זיוון-גשר

בנות יעקב, כביש הרוחב שממשיך את ציר רמת מגשימים נטור, כביש מרום-גולן-מגדל

שאמס והגדרנו עוד כביש גישה שאנחנו חושבים שהיום הוא מסוכן מאד, כביש וואסט.

ברמת הגולן היום בונים 1,500 דירות. זאת אומרת, אנחנו צריכים להביא 1,500

משפחות. האזור הזה קולט משפחות מזה שלוש שנים. אנחנו רוצים להוסיף עוד 1,500

דירות, זאת אומרת 3,000 דירות.

נושא הכבישים הוא קריטי מבחינה כלכלית ומבחינה בטיחותית. אני חושב שלא

יתכן לעבור את הקיץ פעם נוספת כשכביש המרכז, נטור-אבני איתן, הרוס לחלוטין, כל

החיבור של דרום הגולן לצפון הגולן. השקענו הרבה מאד בפסח האחרון. ביום העצמאות

היה המשך של הפסח. למה שלא נמשיך את זה? יש עם מי לעשות עסקים. יש פוטנציאל

מכל הבחינות, גם מבחינה נופית וגם מבחינה אנושית. בחקלאות יש תכניות ברורות

לחלוטין מה אנחנו רוצים לעשות עם כל הקושי. לדעתי נושא הכבישים חייב להיפתר

ברמה הלאומית. אני חושב שאי-אפשר שלא לקהת בחשבון את האוכלוסיה הדרוזית בצפון

רמת-הגולן שצריכה לקבל מסר ברור מאד מבחינת מדינת ישראל, וכביש זה מסר.

גשר בנות יעקב הרוס, עושה פנ'צרים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אמרו לנו שהולכים לסלול את הכביש הזה.

י' כהן;

גשר בנות יעקב מתוכנן בשעצטך עם מערכת הבטחון שממונה על הגשר. הגשר הזה

הוא גשר יקר עם שני קטעי כביש גדולים שצריכים להגיע אליו ומאליו. מע"ץ לא תוכל

להרים את הפרוייקט הזה בתקציבים של היום. גם אם תהיה תוספת של 70 מליון שקל,

זה לא פרוייקט שאפשר להרים אותו לבד. מערכת הבטחון יצאה אתנו לדרך. אנחנו

מקווים שתצא אתנו גם בביצוע.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני רוצה לסכם את נושא הכבישים. אנחנו מביעים מורת רוח על ההזנחה שהיתה

בנושא סלילת כבישים ברמת הגולן מאז 1967. הכבישים האלה נסללו על ידי הסורים

ועדין לא נסללו כבישים חדשים במקומם או עליהם.

י' כהן;

בחלק כן.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

חלק קטן מאד. חשיבות הכבישים היא גם כלכלית וגם בטחונית. לא פעם כשצריך

להקים נקודת ישוב שחשיבותה בטחונית ממדרגה ראשונה - והיו דברים מעולים - היו

צריכים לסלול כביש כדי שהצבא יוכל לעלות למעלה וכדי שתהיה גישה לישוב. יש

חשיבות גם כלכלית וגם בטחונית. לא כל הקווים של אגד הם קווים כלכליים והממשלה

מסבסדת את אגד כדי שתהיה תחבורה שתקשר בין הישובים ושהם לא יהיו מנותקים. לא

כל מה שנעשה במדינת ישראל הוא רק משיקול כלכלי.



שוב אני אומרת, הכספים שהולכים להשקיע עכשי ו לא יושקעו בדברים שיניבו

פירות כלכליים. הכל כתוצאה מהזנחה שהיתה. השבו שהשוק ההופשי יפתור את כל

הבעיות, הסקטור העסקי יפתור את כל הבעיות, את בעיות הכלכלה, בעיות הקליטה,

בעיות תעסוקה והממשלה לא תעשה כלום. אנחנו משלמים ביוקר רב על כל ההזנהה שהיתה

עד כה.

שר האוצר אמר שאת התורה הליברלית, בינתיים הוא מזיז הצידה ויש מעורבות של

הממשלה וחייבת להיות מעורבות של הממשלה. לא יתכן שלא תהיה המעורבות הזאת ברמת

הגולן. יש כבישים עורקיים שעליהם נוסעים הרבה. כשרוצים להצות את רמת הגולן

לאורכה, אין כביש מתאים לכך. בירידה לאל-המה הסיבובים והפיתולים מסוכנים.

מישהו סלל כבישים שם במשך תשנים? לא. לנסוע על הכבישים ברמת הגולן זה דבר

נורא. הזכרתי את הנזקים המשקיים שיכולים להיות לרכב בתהזוקה, בזמן שהולך

לאיבוד, הדלק שנשרף וגם בנוחיות הנוסעים. הכבישים הרוסים לחלוטין.

חייבים לתת עדיפות גם לנושא הכבישים. כפי ששר הבינוי והשיכון נותן ליהודה

ושומרון, אנחנו מבקשים שהוא יתן עדיפות גם לרמת הגולן. שיתן 50% ממה שהוא נותן

ליהודה ושומרון. רמת הגולן מקופחת כל השנים. אני חושבת שממשלת ישראל לא חושבת

לרדת מרמת הגולן ולהחזיר את רמת הגולן לסורים. האיום זה קיים. לכן צריך לחזק

את רמת הגולן. צריך לתת שירותים לאוכלוסיה שבאה להתיישב שם. ראינו תנופת הבניה

שם, 1,500 יחידות דיור. זו תוספת של שליש לאוכלוסיה. לא מגיע לה שירותים כאלה?

במיוחד כשהממשלה הולכת להקצות אמצעים נוספים בשביל פרוייקטים כדי ליצור מקורות

תעסוקה וביניהם תשתית כבישים.

אני חושבת ש-5 מליון שקל לאור הצרכים האלה אינם מספיקים. יהודה כהן, אני

פונה אליך ומבקשת לבדוק את האפשירות של הגדלת הסכום הזה כדי לתת תשובה לדברים

הבוערים, אותם כבישים שלא ניתן לנסוע עליהם. נסענו מעין-קיניה לכי נר שעות

רבות. אילו הכביש היה טוב אפשר היה לנסוע בחצי הזמן. 5 מליון שקל נוספים שאתה

חושב להקצות אינם מספיקים ואנחנו מבקשים להגדיל את הסכום השנה ולתת עדיפות

בשנים הבאות לרמת הגולן כדי לענות על הצרכים, גם הכלכליים וגם הבטחוניים. פה

שני הדברים משתלבים יחד.

אני מבקשת מהאוצר, בבואו לבדוק את התכניות הללו, יתן אמצעים לנושא רשת

הכבישים. פעם כשהייתי בממשלה, רצו לקחת כסף מרשות הנמלים. אמרו שהיא צברה כסף.

לקחו ממנה 300 מליון או 250 מליון שקל ואמרו שמעבירים את הכסף הזה לרשת

הכבישים. אני לא יודעת למי נתנר אחר כך את הכסף הזה.

אני רוצה לקוות שהסיכום שסיכמתי היום יתן את התוצאה החיובית ותינתן תשובה

לנושא שנקרא רמת הגולן.

י' כהן;

אנחנו קיימים בשביל לסלול כבישים. אנחנו יודעים לעשות את זה ויודעים

לעשות את זה מהר. באמת ובתמים, הבעיה היא, אם לא מגדילים את העוגה, היכן לקצץ.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני מדברת על 70 מליון שקל הנוספים.
ד' צבן
אמר כאן מנכ"ל מע"ץ שתקציב הכבישים הוגדל ריאלית ב-30%. תוספת של 70

מליון שקל מעלה את התקציב בעוד 10% או 15%. אם מע"ץ תבוא ותשכנע שצריך לשים את

כל ה-70 מליון שקל ברמת הגולן, ישימו את כל ה-70 מליון שקל. זו מערכת שבה יש

תכניות עבודה למע"ץ ומע"ץ מגישה אותן לרפרנטים באגף התקציבים. בצורה זו

עובדים. יותר מזה אני לא יכול לומר. 70 מליון שקל תוספת לתשתית כבישים על

תוספת ריאלית של 30%, כשהתקציב הוא כל כך לחוץ עם גרעון תקציבי כל כך גדול,

אני לא הושב שיש עם זה בעיה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני מדברת על החלוקה הפנימית של ה-70 מליון שקל ומבקשת שמע"ץ תיתן עדיפות

לרמת הגולן. 5 מליון שקל תוספת אינם מספיקים ואינם עונים על הצרכים.

עכשיו אנחנו עוברים לנושא החקלאות. מר דורמן, בבקשה.

אי דורמן;

בנושא החקלאי גם הגדרנו תקציב וגם הגדרנו את היעדים שהם על סמך היתרונות
היחסיים ברמת הגולן. היעדים הם
1. הגדלה משמעותית של תקציב החטיבה להתיישבות

בהסתדרות הציונית. 2. הגדלה משמעותית של מכסות הייצור בענפי הפטם, הודים, חלב,

בצל, תפוחי אדמה ועגבניות. בנוסף לכך אנחנו מבקשים, כמו שהיום ניתנת סובסידיה

לענף הפטם בגליל, תינתן סובסידיה גם לענף הפטם בגולן, וכמו כן תוחזר הסובסידיה

לענף החלב בגולן, שהוא ענף מרכזי, ועצם ביטול הסובסידיה גורם לירידה מאד

משמעותית ברווחיות של הענף הזה.
דברים נוספים שאנחנו מבקשים הם
תוספת תקציב מו"פ. אנחנו עדים כרגע לאפס

תקציב למו"פ ממשרד החקלאות לצפון. בל התקציב הולך לכיסוי חובות של שנים

קודמות. אם לפני שנה התקציב למו"פ צפון היה 600 אלף שקל, השנה אפס. זה המצב

נכון להיום.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

משרד האוצר אישר תקציב של 150 מליון שקל לקליטת מדענים ובתוך זה גם מו"פ.
די צבו
זה מו"פ תעשי יתי.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
לא רק תעשיה, גם לחקלאות. זה הולך למשרדים השונים. אני מברכת על כך.
גי גל
שר האוצר היה כאן לפני שבוע והוא אמר לנו שכל מי שיביא תכנית לביוב ומים,

תכנית שאפשר מחר לבצע, הוא מתחייב לתת את התקציב. האם יש לכם תכניות בנושא

המים ובנושא הביוב שאפשר להראות שמחר ניתן לבצע אותן?



אי דורמן;

יש תכניות לביצוע גם בנושא המים. יש היום תכנית של 4 מליון שקל לאיסוף

קולחי דרום רמת הגולן, תכנית מוכנה לביצוע. יש נושא המים והביוב שחייב לוות את

הפיתוה והקליטה של משפהות נוספות. יש שלושה נושאים פיננסיים: קרן למימון הון

עצמי להשקעות. קרן להון חוזר בהיקף של 20% מכלל הייצור השנתי. אני חושב שנושא

ההון החוזר בחקלאות הוא בעיה קשה ביותר. בטלו את כל הקרנות שהיו. דבר אחרון,

קרן משותפת בנושא של ערבויות.

בנושא החקלאות יש לנו תכניות פיתוה. אלא מה? רוב תכניות הפיתוח לא בדיוק

מתאימות לסדרי העדיפויות של משרד החקלאות. היום, משרד החקלאות נותן את עיקר

הכסף או המענקים לגידולי יצוא. אצלנו, רוב העוגה החקלאית לא הולכת ליצוא. מה

לעשות, זה האזור, זח האקלים. לכן אנחנו עדים למצב שאנחנו יורדים בצורה דרסטית

בכמות המענקים שמגיעה לחקלאים באזור בגלל יעדים וסדרי עדיפויות של משרד

החקלאות.

יש לנו תכניות לבתי צמיחה. אנחנו נעשה בתי צמיחה. הגשנו בקשות למשרד

החקלאות לקבלת תמיכח מסיבית בנושא הזה, אבל זה בשוליים. זה לא יגיע להיקפים של

אלפיים-שלושת אלפים דונם כמו שיש באזור הדרום או במרכז הארץ. עיקר ההשקעות

אצלנו הוא במטעים, ברפתות, בלולים ובענין הזח אנחנו נפגעים. זה הקטע הראשון.

הקטע השני הוא הקטע של התמיכה, הסובסידיה, מלה מגונה, אין מה לעשות היא

קיימת. בגידולי יצוא היא קיימת. לעגבניה שהולכת לאירופה נותנים תמיכה, לפרח

שהולך לאירופה נותנים תמיכה. לנו אין את זה.

לכן אנחנו תובעים להחזיר את הסובסידיה לפחות בפטם ובענין הזה להשוות

אותנו לאזור הגליל, לא לפגוע בענף הזה שהוא ענף מרכזי בעיקר בהתיישבות

השיתופית ברמת הגולן.

משפט אחרון בקשר למכסות הייצור בענפי הירקות. בקטע הזה אנחנו דלים

וקרובים לאפס. כל חקלאות השלחי ן ברמת הגולן שהיתה מושתתת בעיקר על כותנה, תירס

לתעשיה ועגבניות חולכת ומתחסלת בגלל משבר חמים ובגלל שינוי בגישה לגבי מחירי

המים. הדברים הכלכליים, שנושאים את התמורה הגבוהה למים, זה בצל, תפוחי-אדמה

ועגבניה, בדברים חאלה יש לנו יתרון. בדברים האלה צפויה עליה בצריכה. אנחנו

מבקשים שמשרד החקלאות יגדיר כעדיפות מרכזית העדפת מכסות בנושא הזה לרמת הגולן.
י' גולדין
קודם אדבר על חיש ואחר-כך אתייחס לגבי האין. קודם כל בנושא פיתוח חממות,

יש כרגע תכנית לפיתוח חממות בדרום הרמה. המים שם גיאו-תרמיים. אישרנו בתקופה

האחרונה את הקרקע הדרושה לנושא הזה, 400 דונם וככל שהם יוכלו לבצע המשרד ישתתף

בהשתתפות המקובלת לגבי הגידול הזה.

אשר לענף הרפת, אפריד פה בין המשק השיתופי לבין המשק המשפחתי. במשק

השיתופי אשרנו בשנה זו תוספת של 3 מליון ליטר חלב, שזה בערך 10% מכלל התוספת

למיגזר הזה, הארצי, ובמהלך השנתיים האחרונות אושרו רפתות חדשות בקיבוצים: קשת,

יהונתן, נטור. כרגע אשרנו רפת משולשת משותפת לשלושה קיבוצים: מרום-גולן, עין-

זיוון ואל-רום. גם אשרנו למושב שיתופי רמת-מגשימים בינתיים להתחיל לחלוב את

פרות בשר שלו, נראה מה ייצא להם. במשק המשפחתי אשרנו תוספת במהלך שנה זאת של

כמיליון ו-700 אלף ליטר. בסך הכל לשני המי גזרים יחד אנחנו מתקרבים ל-5 מליון

ליטר חלב נוספים השנה. אשרנו רפתות משפחתיות חדשות, כעשר יחידות. באבני איתן,

ברמות, בנאות-גולן ובנוב. זה אשר לענף החלב.



לאחרונה קבלנו הצעה לשינוי הפרוגרמה בישובי רמת הגולן הצפוניים על מנת

לתגבר שם את נושא המים והמטעים ומקובל עלינו הענין הזה. במידה שיגישו לנו את

התכנית המפורטת, נאשר אותה. הם גם יודעים את זה.

ביחס למיכסות בגידול ירקות, המצב הוא זה, ענף הירקות למעשה מספק את כל

הצריכה בשוק המקומי, גם בבצל וגם בעגבניות. תוספת לרמת הגולן פירושה קיצוץ

במקום אחר. אנחנו גם נמצאים במצב של עודפים בענפים הללו. ולכן קשה או כמעט

בלתי אפשרי לדבר על תוספת מכסות בענפים הללו.

אני עובר לנושא הלול. במיכסות פטימים, הבית הזה החליט לתת במסגרת חוק

הגליל את כל התוספת לגליל.

מי גולדמן;

הכנסנו עכשיו את רמת הגולן ואת קיבוצי הגליל העליון בתיקון לחוק.
יי גולדין
בינתיים המצב הוא שכל התוספת שנוספה השנה הופנתה למושבי הגליל וגם לקבוצי

הגליל. כך שאנחנו לא יכולים השנה, לצערנו, להוסיף לולים נוספים בפיטום ברמת

הגולן.

בהודים המצב בשנה זו הוא שאין למעשה מיכסות. אם וכאשר יכנס הענף מחדש

למסגרת מיכסות ייצור, בהחלט נוכל לתגבר את הענף הזה גם ברמת הגולן. כרגע הענף

פתוה, כך שאני לא יכול להתייחס לענף שהוא פתוח.

בנושא הסובסידיות, יש סובסידיה מיוחדת לגליל רק בענף הביצים. למעשה אין

היום סובסידיה בביצים. בענף הפטם, כאשר בכל הארץ היתה סובסידיה גם רמת הגולן

קיבלה את הסובסידיה. כאשר לא יהיה כעת סובסידיה, גם לרמת הגולן לא יהיה

סובסידיה. כלומר, אין לגליל סובסידיה מיוחדת בענף הפטם.

נושא סובסידיה לחלב ולענפים אחרים, זאת מדיניות כללית. אם תהיה סובסידיה

בענפים האלה, היא תהיה גם לרמת הגולן.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה עם מו"פ?

י' גולדין;

לצערנו, השנה אין לנו תקציב למו"פ. אני חושב שההסתדרות הציונית היא שותפה

בכירה לענין הזח וכדאי לשמוע גם אותם.
מי ג ולדמן
לגבי מו"פ, מנכ"ל משרד החקלאות הבטיח לנו שבמסגרת הדיונים עם האוצר על

אותם תקציבים מיוחדים הוא מוכן להתייחס, מפני שלא יכול להיות שלא שומרים על

רמת תקצוב של שנה קודמת, אני כבר לא מדבר על תוספת תקציב. במו"פ יש פגיעה לא

רק באי-העלאת תקציב אלא יש גם ירידה לאפס. העלינו את הנושא הזה בפני שר

החקלאות ומנכ"ל משרד החקלאות הבטיח לתת תשובה תוך חמישה ימים. העלינו דבר

נוסף בענין קליטת מדענים, שזה בא להרחיק את אותם אנשי מחקר, שנעשו מאמצים

גדולים להשאיר אותם בגולן ובצפון.



לכן בנושא מו"פ אני חושב שיד אחת מדברת ויד אחת הורסת במשרד חחקלאות,

מפני ששר חחקלאות לא יכול מצד אחד להצחיר הצהרות על חקלאות עתידית ומצד שני

הוא נותן יד לחיסול המו"פ בכלל, ואנחנו מדברים פה על רמת הגולן.

לגבי הגידולים, בוודאי לא נביא למצב של עודף היצע מול הביקוש בשוק

המקומי. אבל תכניות הקליטה של 250 אלף שנקלטו ו-250 אלף שיגיעו השנה, זה עוד

נפה פיות של 500 אלף איש. בנפח זה צריך לתת עדיפות לגולן בשוק המקומי. הרי

הביקוש יהיה גדול יותר, באוכל האנשים לא חוסכים, מדובר פה על מוצרי יסוד לא על

מוצרים יוקרתיים, צריך לתת העדפה בשוק המקומי לרמת הגולן.

לגבי חוק הגליל, בהסכמה בין הסיעות אנחנו מתכוונים לתקן את הקיפוח שנעשה

לרמת הגולן ולקיבוצי הגליל העליון. ברגע שהשר יחזור נביא את הצעת החוק לקריאה

טרומית ותוך שלושה שבועות נעביר אותה. נעשה את זה בוועדת הכלכלה משום שזו

הוועדה שצריכה לעסוק בזה ולא ועדת הפנים. אני בטוח שיושבת-ראש הוועדה תיתן לזה

עדיפות מי וחדת.

מי סנדלר

אנחנו לא מוגבלים בתקציבי פיתוח לאותם ענפים שהמשרד נותן להם את העדיפות,

אבל אני חושב שהבעיה העיקרית בפיתוח ענפים חדשים בגולן היום זה גודל הסיוע

שהמשרד נותן. 40% זה סיוע מכובד. אבל מושבניק או משק קיבוצי ברמת הגולן במצבו

היום מתקשה מאד להרים מפעל חממה או פרוייקט אחר ב-40% מימון כאשר אין לו שום

מקורות למימון משלים, אין לו שום מקורות להון חוזר. אפילו אם הוא כבר הקים את

המפעל או את ההממה, הוא לא יכול לעמוד בזה מבלי לקבל הון חוזר. אני חושב שזו

הבעיה שמעכבת את כל הפיתוח. אם היה או סיוע יותר גדול או הון משלים להקמת

ההממות או הון הוזר להמשיך להחזיק בזה, הפיתוח היה פי כמה יותר מהר.
י י שחר
אני חושב שיש פה שני היבטים. אגב, לא הייתי מתייחס לזה כנושא של החקלאות.

אנחנו צריכים להתייחס לזה כאל נושא של אמצעי ייצור, פרנסה, ותהיה טעות לחשוב

שבאמצעות החקלאות נפתור את הבעיות.

אנחנו מדברים לא על 1,500 יחידות, אנחנו מדברים על 2,500 יחידות בניה

ברמת הגולן. זה 1,500 בקצרין ו-1,000 בהתיישבות הכפרית. זה 10 אלפים איש. אם

היום יש 10 אלפים איש ברמת הגולן יהיו 20 אלף איש, כי בתים יהיו והאנשים גם

יבואו, כי לא יהיה להם מקום אחר לעבור. זה נושא אחד מרכזי ואני מציע שנתייחס

אלי ו.

כשאני מדבר על פרנסה בתוחום החקלאות, יש דברים שיש להם יתרון יחסי, זה

נושא של מטע בצפון. אני חושב שמשרד החקלאות נתן מיכסה מאד מכובדת לרמת הגולן

בנושא החלב. לצערי, זה לא מלווה בסיוע תקציבי. נתנו מיכסה ואת כל החבילה הזאת

השאירו בעצם על החטיבה להתיישבות. אין בכוחנו, בתקציבים הקיימים, להרים את כל

החבילה הזאת.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מדוע משרד החקלאות לא מסייע?
יי גולדין
משרד החקלאות נותן היום רק לענפי יצוא. מינהלת ההשקעות יכולה לתת היום על

פי חוק רק לפרוייקטים שהם ליצוא ואיננה יכולה לתת תקציבים לענפים לשוק המקומי.



י' שחר;

לפי דעתי צריך למצוא דרך שמשרד החקלאות ישותף במימון. זו מטלה כבדח להקים

רפת קיבוצית. זה עולה 2.5 מליון דולר. זה ענף מאד רציני מאד בסיסי. מבחינה

כלכלית זה עסק טוב. אני חושב שהכיוון של משרד החקלאות הוא נכון ופה צריך לתת

כתף מכל הכיוונים כדי להרים את זה.

גברתי היושבת-ראש, דברת על נושא הביוב. בכל רפת אנחנו משקיעים היום 700

אלף שקל בביוב. אנחנו מחברים מספר ישובים לחברות שיפעילו רפתות על מנת שחענין

הזה יוכר. שלא לדבר גם על המשק המושבי. דברו פה על 10 משקים חדשים ברפת

המושבית, להשקיע במסגרות שישנם זה כמעט בלתי אפשרי למושבניק הבודד.

חטיבת ההתיישבות עומדת בשנת 1991 להשקיע סדר גודל של 12 מליון שקל. מול

המספרים שדיברו סביב השולחן זה נשמע מספר גדול. אני מודיע לכם שהמספר הזה הוא

מספר זעום לעומת הצרכים.

גי גל;

כמה היה תקציב המחלקה בשנה שעברה?

י' שהר;

בשנה שעברה היה 12 מליון כאשר היתה תוספת לחטיבה של 5 מליון שקל. בשלב

יותר מאוחר קבלנו עוד 3.5 מליון שקל, ואז זה נותן בסך הכל 21 מליון שקל שהיו

רק כספי החטיבה לפיתוח רמת הגולן. זה סכום בהחלט מכובד בהתייחס לתנאים שישנם.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ירדתם ל-12 מליון שקל?

י י שחר;

אנחנו ירדנו בסכום הנומינלי אם אנחנו לא מתייחסים כרגע לתוספת של החטיבה.

זה דבר הכי משמעותי. אני מאד מקווה שהתוספת של החטיבה א. תהיה לפחות בסכום

שהיה בשנה קודמת. ב. לפי דעתי צריך למצוא דרך לתת העדפה לרמת הגולן במסגרת

הזאת, ואני אומר לכם מתוך ידיעת החומר, שיהיה נכון לעשות את זה. אני חושב שיש

מקום לפנות לשני ראשי החטיבה ולבקש מהם שבשנה הקרובה יתנו עדיפות לרמת הגולן.

יש לנו פרוייקטים מוכנים עם תכנון מוכן, אם זה בנושא של חממות, אם זה בנושא של

רפתות, אם זה בנושא הרחבת תעשיה ואם זה בנושא תיירות. בנושא של חדרי אירוח יש

תכניות מוכנות. אנחנו מדברים כבר שנים עם אנשי משרד התיירות על נושא של חדרי

אירוח. כשמדברים על חדר אירוח יש סל מימון, מה סל המתיישב, מה נותנת החטיבה

להתיישבות כחלקו בהון העצמי ומה נותנת מדינת ישראל באמצעות הממשלה. מוכרחים

להכניס את הנושא הזה למתכונת מסודרת.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
זה הולך להתממש.



י' שחר;

אני מקווה. אנחנו מדברים אתם כבר הרבה שנים על הענין הזה. בנווה אטי"ב יש

שבעה ועשרה חדרים. הם לא מוכנים לתת לפרוייקטים האלה את הכסף. אישית דברתי עם

מר שריר כשהוא עוד היה שר ואמרתי לו שהוא צריך לעזור בענין הזה. בזמנו הוא

הבטיח לעזור ולא קרה כלום.

מכל הדברים האלה אני חושב שהדבר המשמעותי ביותר הוא לשמור על התוספת

לחטיבה, כשיש הבטחה של שר האוצר, וזה הכרחי. צריך לעשות את זה בעיקר מהר. היום

אנחנו בחודש יוני, עד שזה יתגלגל בוועדות ויקבל את האישורים, השנה נגמרת

בדצמבר.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

חצי שנה כבר חלפה.

י' שחר;

כן. תכניות יש. עכשיו צריך רק להעמיד את חתקציבים. אם יעמידו את

התקציבים, אפשר לעשות פיתוח בהרבה תחומים שדברו עליהם.

גי גל;

אני רוצה לפתוח בהערה. לפני כשנה הנחתי חוק להשוואת עידוד השקעות הון

בחקלאות לתעשיה. קבלתי סיוע של שר המסחר והתעשיה. בא משרד החקלאות וביקש ממני

לעצור, כי הוא הניח שהוא ישיג יותר מ-40% בהשקעות ואז זה יותר טוב מאשר בחוק

עידוד הון להשקעות בתעשיה. מר גולדין, תבדקו את הענין הזה. כי אם זה לא יותר

טוב-

יי גולדין;

זה לא י ותר טוב.
גי גל
אני לא רוצה להיות במצב שאני אעביר חוק ואחר-כך יגידו לחקלאים שאני רצתי

עם חוק כשמשרד החקלאות משיג יותר טוב. תבדקו את זה בבית, כי אז לפי הצעת החוק,

אם אני זוכר אותו בעל-פה, ברמת הגולן היו מקבלים את המענק, ואם לא היו בוחרים

במסלול של מס היו מקבלים ערבות מדינה בחלק מההשקעה כפי שמקובל בתעשיה וזה היה

נותן תשובה להלוואה.

אני חושב שכל הסדר שלא יהיה, יהיה הסדר שיש בו אלמנט של בטחון. צריך

לעשות כל מאמץ שמרמת הגולן ועד בואכה אילת, לאורך הקו הזה, תהיה התיישבות

מסיבית. עם כל הרצון הטוב, הבעיה לא תיפתר על ידי מיכסת ההודים וכו', ומראש

אני בעד לתת או השוואה של הביצים והפטמים, כי מדובר פה על הבאת אלפי משפחות.

והמפתח הוא בשני דברים לפי דעתי. אחד, השקעות בתשתית. דבר שני, הבאת יזמים

לתעשיה. אלה שני דברים שיכולים לעשות את הפריצה ברמת הגולן, מעבר לכל הדברים

האחרים.



אני מציע שנעמיד את שר האוצר במבחן במקום להתעסק בהרבה דברים וחברי ועדת

הכספים יחדשו את פעילותם ויתבעו ממנו לתת לפחות את מה שנתנו בשנה שעברה. זה

אומר תוספת של 27 מליון שקל לחטיבה. צריך לחדש את הלחץ. בוועדת הכספים יהיו

מספיק חברים שיתמכו בתוספת התקציב הזאת.

שר האוצר הצהיר כאן בשבוע שעבר שכל תכנית לביצוע בביוב ובמים, הוא נותן

לכך מיד תקציב. אני מבקש מכם שתעבירו ליושבת-ראש הוועדה תזכיר עם התכניות

המאושרות ויושבת-ראש הוועדה בשם הוועדה תעביר את השטר הזה לפרעו ן. בואו נעמיד

אותו במבחן ולפי מה שאתם אומרים אני מבין שאצלכם אפשר לגשת לביצוע תכניות

לביוב ומים בסך 6 מליון שקל. אני בטוח שחברי הוועדה בראשות חברת הכנסת שושנה

ארבלי-אלמוזלינו יעמדו על כך שההתחייבות תקויים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

ובכן נסכם גם את הקטע הזה שנקרא חקלאות. אני חושבת שגם בקטע הזה יש

מגבלות לרמת הגולן. יש מגבלות מבחינת האקלים, מבחינת המים גם מבחינת הקרקע

לגידול ענפים מסויימים בחקלאות. אם משרד החקלאות קבע מדיניות לפיה המענקים

ניתנים רק לענפים שמיועדים ליצוא. זו מדיניות חיובית, אני לא חולקת עליה. אבל

לא כל הדברים שיכולים לגדל ברמת הגולן או שאישרו לגדל ברמת הגולן מיועדים

ליצוא. אני לא יודעת כמה נושא החממות מתאים לרמת הגולן.

י' גולדין;

במקום שהולכים לעשות את זה, זה מתאים.

י' ו ולמן;

בשוליים.

היו"ר שי ארבלי-יאלמוזלינו;

אבל לא כל מי שמתיישב ברמת הגולן יכול אכן ללכת לדבר הזה, כפי שבאזורים

אחרים של הארץ, שהם יותר חמים, יכולים ללכת לזה. זה דבר אחד. דבר שני, מהיכן

יביא את ה-60% הנותרים כדי שיוכל להשלים את ההשקעה.

לכן מוצדקת התביעה, לפחות לגבי הדברים שהם לשוק המקומי, לתת עדיפות לרמת

הגולן. זו סמכותו של משרד החקלאות. זו דרישה לגיטימית, מוצדקת ואני מבקשת

ממשרד החקלאות לשקול אותה תוך גישה חיובית כדי להיענות לצרכים של רמת הגולן

ולאפשר פרנסה לאותם חקלאים.

בנושא מו"פ חקלאות, לא יכול להיות שהממשלה תאשר תקציב של 150 מליון שקל

לקליטת מדענים ובתוך זה גם נושא מו"פ לתעשיה בלבד. 150 מליון שקל מיועדים

לתכניות רבות. היה על כך דיון בכנסת. יש לי גם אפילו הפירוט של התכנית ששר

המדע והאנרגיה הציג. אבל לא יכול להיות שהחקלאות לא תקבל מהעוגה הזאת של 150

מנליון שקל שום דבר, במיוחד כשהיא ירדה לאפס בנושא מו"פ ברמת הגולן. אני לא

יודעת מה הוא התקציב למחקר ופיתוח במשרד החקלאות. זה משרד שצריך להמשיך ולחקור

זנים חדשים, אפשרויות חדשות שקשורות בנושא החקלאות וכוי. החקלאות בלי מחקר

ופיתוח לא חיתה מתקדמת כפי שהתקדמה. אני חושבת ששר החקלאות צריך לדרוש את

חלקו בעוגה הזאת לנושא מחקר ופיתוח, ואני בטוחה שבזה יקלטו גם מדענים עולים

חדשים.



אני רוצה לציין- בהערכה את החטיבה להתיישבות על העזרה והסיוע שהיא נותנת,

אבל הוא איננו מספיק, הוא נמצא בירידה. 12 מליון שקל השנה לעומת 21 מליון שקל

בשנה שעברה, זו ירידה של כמעט הצי.

י י שהר;

אבל זי; לתשעה חדשים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

כל שנה, כשאישרו בוועדת הכספים את תקציב המדינה, אישרו תוספת לא רק

להתיישבות ביהודה ושומרון אלא גם לבקעת הירדן ולרמת הגולן. השנה, לצערי הרב

אני לא יודעת איך פספסו את כל הענין הזה. לא אישרו אגורה אחת. הבטיחו שיאשרו.

אני אומרת את זה לחברינו בוועדת הכספים, לחברי ההתיישבות בוועדת הכספים.

אנחנו דורשים מהאוצר לאשר את אותו תקציב שהיה בשנה קודמת לרמת הגולן גם

השנה ולהביא הצעה לוועדת הכספים לאישור. לא ניתן לעבור לסדר היום על הקיפוח

והעוולה המשוועים של רמת הגולן ובקעת הירדן לעומת אזורים אחרים.

בנושא ביוב ומים, צדק חבר הכנסת גדליה גל. אם יש לכם הצעות ותכניות בנושא

הביוב ומיחזור מי השפכים כדי להפוך אותם למים שניתנים לשימוש חוזר בחקלאות,

בבקשה תעבירו אותן לשר האוצר אם העתק אלי ותגידו: על סמך דברים שאמרת בוועדת

הכלכלה, אנחנו מגישים לך הצעות ותכניות ומבקשים אישור והקצאת אמצעים הדרושים

לכך.

מר גולדין, אני מעריכה את מה שאתם עושים ומה שנעשה ברמת הגולן. אבל זה

שבנושא הרפת אתם לא משתתפים באגורה אחת והכל נשאר כמעמסה על החטיבה להתיישבות

במקום שהיא תתפנה לפיתוח דברים אחרים, זה לא מתקבל על הדעת. אמנם אתם לא

משתתפים בנושא הרפת במקומות אחרים, אבל המקומות האלה מבוססים, הם לא צריכים את

העזרה שלכם. רמת הגולן טרם התבססה, טרם הגיעה למנוחה ולנהלה. אני מבקשת מכם

לבדוק את הנושא הזה. יש מקרים יוצאי דופן, יש חריגים.

ובכלל בנושא הזה, גם החטיבה להתיישבות וגם משרד החקלאות צריכים לתת

עדיפות גדולה יותר ממה שהיה בשנים עברו לרמת הגולן. הפיתוח שהגיע לרמת הגולן

הוא פיתוח יפה. זה הודות לאנשים שיושבים שם, מסורים, נאמנים, נאחזים במקום.

הודות למוטיבציה שיש להם אכן יש מה שיש היום ברמת הגולן. צריך להחזיר להם מידה

כנגד מידה מבחינה זאת ולפצות אותם על כל הקיפוח שהיה במשך כל השנים.

אנחנו מעמידים נקודה היום. בישיבה הבאה נדון בנושא מסחר ותעשיה, נזמין את

מערכת הבטחון לענין אתר ההרמון, מערכת הכבישים ואתר גמלא.
א' דורמן
בנושא של המשרד המסחר והתעשיה יש נושא שהוא קשור לחקלאות וזה נושא של

ההגנה על ענף הבקר לבשר. אני רוצה שבהזמנה שהם יקבלו הם יידעו שאנחנו נעלה את

הנושא הזה. זה נושא כאוב מאין כמותו. גם נושא ההודים פתוח. הוא פתוח בגלל ששר

המסחר והתעשיה מתנגד לזה שיהיו מיכסות ייצור בענף ההודים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

המיגזר הקיבוצי בעד ביטול המיכסות.



אי דורמן;

שיבטלו במיגזר הקיבוצי.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

בעקבות הדיון שלנו ב-16 בפברואר 1991, קבלנו מכתב כגדליה הראל.
"הנדון
תכנון ענף ההודים. בישיבות שהתקיימו בוועדת הכלכלה לגבי תביעת

הלק מנציגי הענף לבטל את התכנון בענף ההודים, נתבקשנו להציג את עמדת משרד

החקלאות בנדון. לאחר דיונים פנימיים בהנהלת המשרד סוכם להגיש לאישור מליאת

מועצת הלול כללי תכנון בענף ההודים המתייחסים למיכסה של 80 אלף טון. הגדלת

המיכסה ב-20 אלף טון לעומת המיכסה הקודמת של 60 אלף טון נבעה מהעובדה כי

הייצור בפועל הינו למעשה לפי המיכסה החדשה וכי אין מקום ליצור פער בין המיכסה

המחולקת לייצור בפועל. הכללים הנ"ל אישרו על ידי מליאת מועצת הלול בישיבתה ב-1

באוקטובר--. עם זאת, למרות אישור הכללים הוחלט בהנהלת המשרד לנהל משא ומתן עם

המתנגדים לתכנון בענף ההודים מתוך מגמה להגמיש את התכנון ותוך הבטחת מיכסת

הודים ליצרנים באזורים פריפרייליים וניסוח חוזה בין משווקים למגדלים שיבטיח

הגנה על זכויות שני הצדדים."

זאת אומרת, מגדילים קודם כל את המיכסה ב-20 אלף טון, מ-60 אלף טון ל-80

אלף טון. התכנון מבחינת מיכסות נשאר, לא מבטלים את זה. תדרשו את חלקכם בהגדלה

הזאת, במיוחד כאשר אוכלוסיית ישראל גדלה ב-250 אלף עולים אשר הגיעו אליה. אין

ספק שהגידול במיכסות הודים דרוש.

עוד לא סכמנו את הדיון בנושא ההודים. אנחנו עוד נחזור אליו. חיכינו שמשרד

החקלאות יקבע את העמדה שלו, כי לא היתה לו עמדה בנושא הזה. אפילו החקלאים

חלוקים בענין זה, חלק רוצה לבטל את המיכסות, חלק רוצה תכנון והמשך קיומן של

המיכסות.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35

קוד המקור של הנתונים