ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/04/1991

דיווח מנכ"ל משרד החקלאות על פעולות המשרד דרכי שיווק פרי ההדר לאחר פירוק מועצת פרי ההדר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 251

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י' באייר התשנ"א (24 באפריל 1991). שעה 09:00

נוכחו; חברי הוועדה;

ש. ארבלי-אלמוזלינו - יו"ר

ג. גל

פ. גרופר

מ. ג ולדמן

א. פורז
מוזמנים
ג. שליטין - מנכ"ל משרד החקלאות

מ. בן-ישי -מנכ"ל ארגון קניות משקי בית"ר

ש. רייזמן - מנכ"ל התאחדות האיכרים

ק. פורר- סמנכ"ל התאחדות האיכרים

נ. מאור - נשיא עמותת מגדלי ההדרים

ד"ר מ. אהרוני - שיווק חופשי, עמותת מגדלי ההדרים

ד. קריצ'מן - עוזר שר החקלאות

ד. צמחי - מנכ"ל אגרקסקו

ע. דליהו - ראש אגף לתכנון כולל, משרד החקלאות

י. פרידמן - יו"ר הוועדה לבדיקת דרכי השיווק בענף ההדרים

ר. אלון - אגף התקציבים, משרד האוצר

י . תמרי - ממונה על תיק המים במרכז החקלאי

ח. מולכו - המרכז החקלאי

א. שפירא - כלכלן, המרכז החקלאי

י. קפלן - יו"ר המועצה לשיווק פרי הדר

ד. אגמון - כלכלנית, משרד הכלכלה והתכנון

ע.צדוק - מזכיר איגוד המושבים, הפועל המזרחי

מ. דלג'ו - מז"כל האיחוד החקלאי
מזכירת הוועדה
ל. ורון
קצרנית
ש. אלתרמן
סדר-היום
דיווח מנ"כל משרד הרוקלאות על פעולות המשרד -דרכי שיווק

פרי ההדר לאחר פירוק מועצת פרי ההדר; הפיצוי לחקלאים על

הקיצוץ במיכסות המים.



דיווח מנכ"ל משרד החקלאות על פעולות המשרד

דרכי שיווק פרי ההדר לאחר פירוק מועצת פרי ההדר

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. יש לנו שני נושאים בסדר היום שענינם חקלאות: 1.

דרכי שיווק פרי הדר לאחר פירוק מועצת פרי ההדר. 2. הפיצוי לחקלאים לאחר הקיצוץ

במיכסות המים. הזמן מוגבל ואנחנו חייבים לחלק את זמננו בין שני הנושאים.

אני מקדמת את כולכם בברכה, ובמיוחד את מנכ"ל משרד החקלאות שנענה לפנייתנו,

אתן למנ"כל לומר דברי פתירה. הוא יציג בפנינו את הנושא הראשון לגבי פרי ההדר.

בבקשה.

ג. שליטין;

כידוע, לפי החלטת שר החקלאות פורקה מועצת פרי הדר ויש ועד ממונה שפועל במקום

המועצה וממלא את הפונקציות של המועצה. כמו כן קיימת ועדה שמינה שר החקלאות שהיא

פועלת להצעה של כללים ותקנים, לפיהם יפעל הענף. מדובר על השיווק, הייצוא והשוק

המקומי.

בשוק המקומי היתה החלטה על פתיחת השוק המקומי. פתיחת השוק המקומי נכנסה

לתוקפה ב-9 באפריל. משמעות פתיחת השוק המקומי שכל פרדסן יכול לשווק איפה וכמה

שהוא רוצה, לפי רצונו. הוא ממלא תעודות משלוח ומשווק איפה שהוא רוצה, מתי שהוא

רוצה, כמה שהוא רוצה ובמחיר שהוא רוצה.

לגבי הייצוא, הוועדה גמרה את רוב הכללים והתקינה שקשורה בפתיחת הייצוא. היא

תפרסם את רוב הכללים האלה כבר היום ומחר. היום ישנה ישיבה של הוועדה. בראש הוועדה

עומד יאיר קפלן, שהוא גם יושב-ראש מועצת המעבר של פרי ההדר. היא כבר תפרסם את

הכללים האלה, להוציא נושא אחד, נושא מאד מורכב - הנושא של השינוע. בנושא של

השינוע הדיונים עדיין לא נגמרו. הם יימשכו עוד זמן קצר ויסתיימו. אז אפשר יהיה

לפרסם גם את הנושא של השינוע.
עיקר העבודה של הוועדה
קביעה של קריטריונים של יצואנים. מי ואיך יכולים

לייצא? מה יהיה הסדר ומה יהיה תפקיד מי שממונה על היצואנים האלה. זו תהיה גם כן

מועצת פרי הדר, אבל מועצת פרי הדר בצורה אחרת לגמרי, אשר לא תתעסק כמובן בעצמה

בייצוא של פרי הדר. אני אפרט כל אחד מהדברים האלה.

קודם כל לגבי הנושא של השוק המקומי. הפתיחה של השוק המקומי כבר הביאה לפי

סקרים שנערכו (אלה לא נתונים סטטיסטיים) למספר פעולות: ירידת מחירים לצרכן בצורה

רצינית, משהו כמו 1.20 עד 1.50 שקלים לעומת 2.00 ו-2.50 שקלים, שהיו נהוגים לפני

הפתיחה. לפרדסן זה הביא תמורה יותר גדולה. גם ההיקף של השיווק בשוק המקומי גדל

בצורה גדולה ביותר. אנהנו מדברים על הערכות. מה שעובר בשוק הסיטונאי בערך ב-50%

יותר. עם מה שלא עובר, יש בסך הכל הכפלה של הכמות שנמכרת בשוק המקומי.

אני אומר עוד הפעם, אלה הן הערכות של מספר נקודותך לא מבוקרות ולא כלליות,

אבל אין אחרות כיוון שעברו רק שבועיחים מאז.

עכשיו לגבי הנושא של הייצוא. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, גם אין טעם להיכנס

לפרטים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בכמה הכמויות גדולות יותר?



ג. שליטין;

היות והמחירים היו מאד גבוהים, 1.50, 2.00, 2.50 שקלים ואף יותר, הכמויות

שאפשר למכור קטנות יותר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מה עשו עם העודפים?

ג. שליטין;

הלכו כמויות גדולות יותר לתעשייה. אפשר לעשות השוואות בין מה שקרה במהלך

העונה. אי אפשר לעשות השוואות ביו העונות ישנם הבדלים גדולים מאד באיכויות של

הפרי. השנה היו הרבה מאד גורמים שגרמו לשינוי באיכויות של הפרי. היות ואנחנו

מדברים על סוף השנה, כל נתון סטטיסטי לא יהיה טוב מספיק, הוץ מאשר לגבי הולנסיה,

בסך הכל הנושא הזה יוכל להילמד ולהיות מנותח יותר אם ייבדק במשך שנה.

עכשיו לגבי הנושא של פתיהת הייצוא. כמו שאמרתי, הוועדה סיימה פהות או יותר את

עבודתה לגבי קביעת כללים וקריטריונים מי יהיה יצואן ואיך יתבצע הייצוא, להוציא את

הנושא של השינוע. הדברים האלה הוצגו לפני ולפני שר החקלאות. הם נתקבלו. כמעט שלא

היו הערות. אין טעם להיכנס לפרטים, היות והיום המועצה צריכה לאשר אותם. גם לאשר

את השיטה של פירסום התקנות והקריטריונים ללא הנושא של השינוע. הנושא של השינוע

ימשיך להיות נידון. איננו רוצים לדחות את הפירסום, היות ויצואנים פוטנציאליים

חייבים לדעת מה עומד לפניהם ויתחילו לבצע התקשרויות בחוץ-לארץ.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו רוצים לדעת מהם הקריטריונים.

פ. גרופר;

אין.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יש, אתמול אישרו אותם. אנחנו מבקשים לדעת מה הקריטריונים שהוסכם עליהם

ומביאים אותם לאישור.

ג. שליטין;

אני רוצה לחזור על הדברים. הוועדה שעוסקת בנושא של פתיחת הייצוא כמעט סיימה

את עבודתה. היא קבעה כללים וקריטריונים ליצואנים ואיך הנושא הזה יופעל. הנושא הזה

הובא אתמול לפני ולפני שר החקלאות. הנושא בהחלט מתקבל, להוציא נושא אחד שעדיין

הדיון עליו לא נגמר וזה הנושא של השינוע. אמרתי גם שאני לא רוצה פה להיכנס

לפרטים, היות והנושא הזה לא אושר על ידי הוועדה או הוועד הפועל של המועצה,

שהוא צריך להתכנס היום ולדון בדברים האלה. ההצעה היא להפריד בין סך הכל

הקריטריונים והתנאים לייצוא כשנושא של השינוע ולפרסם את הקריטריונים ואת התנאים

לייצוא. באופן כזה שיצואנים פוטנציאליים יוכלו להתארגן, יוכלו ליצור התקשרויות גם

ברכישה של פרי בארץ, גם התקשוריות לייצוא בשנה הבאה. כמובן שלא כדאי לדחות את

הענין הזה. אנחנו מקווים שתוך כמה ימים גם הנושא שקשור בשינוע יסתיים, ואז כל

המיכלול של הייצוא יהיה ידוע לכל המעונינים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ועדת הכלכלה של הכנסת זכאית ורשאית, וחובתכם למסור לה, בדיון הזה של היום

מהם הקריטריונים שהתגבשו אתמול אצל שר החקלאות. אתה מסתפק באמירה כללית שאתם

סיכמתם, אבל זוהי ועדה של הכנסת. מה פירוש העובדה שלא תמסרו לה על הקריטריונים

שקיבלתם? אנחנו רוצים לחוות את דעתנו בנושא הזה.

ג. שליטיו;

אני יכול לומר באופן כללי ואולי יאיר קפלן יפרט יותר. הקריטריון הכללי

ליצואנים אשר היקף הייצוא השנתי שלהם יהיה מ-5000 טון ומעלה, בקליפים מ-1000

טון ומעלה. זה לא כולל אל ליימ-קווקט וקומ-קווקט, שבהם לא תהיה הגבלה של

כמויות. ישנן עוד דרישות לגבי היטלים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אלה יוכלו להיות יצואנים. מהם קליפים?
ג. שליטין
כל מיני זנים שקל לקלף אותם.

י. קפלו;

אם מדובר לגבי הקריטריונים, הרי אני זוכר אותם. סידרי הגודל; 1000 טון

קלפים, 5000 טון מכל הזנים יחד. הווה אומר 325 אלף תיבות. זו פחות או יותר

הכמות של בית האריזה הקטן ביותר בארץ.

כל יצואן כזה יהיה חייב לתת ערבות בנקאית למועצה, כשיש תנאים ברורים מתי

הערבות מופעלת. וזה כדי להבטיח את עמידתו של אותו יצואן במספר נושאים. העיקרי

שבהם כלפי המועצה - עמידה ב"רפרנס פיירס". ישנה נוסחה ואני יכול להרחיב עליה

את הדיבור, אם תרצו.

בהמשך להבטיח בצורה מסויימת שאכן הפרדסן שסיכם עם היצואן על משלוח הפרי

שלו ונפגע, יוכל להבטיח את קבלת כספו.

פ. גרופר;

נפגע ממה?

י. קפלן;

מכך שאותו יצואן לא עמד בהסכם. רוב הפרדסנים לא מודעים עדיין להסכמים. לא

מספיק שהפרדסן יגיש תלונה, הוא צריך להוכיח שיש תביעה משפטית. אם אכן בית משפט

או גוף בורר יפסוק שמגיע לפרדסן הכסף שהוא תובע, לאותו יצואן תהיה גם האפשרות

לשלם לו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מה גובה הערבות?



י. קפלן;

יש נוסחה מסוימת, שהיא מכפלה של 50 דולר כפול כל כמות הפרי שאותו יצואן

ביקש לייצא, זה לא מחיר טונה של פרי, אבל אף פעם לא קורה שכל הפרי נמצא בידי

היצואן. יש כאן מחזוריות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

לכל תיבה 50 דולר?
י. קפלן
לא, לטונה פרי ייצוא שהועברה. "רפרנס פרייס" הוא אותו מחיר ריצפה הבא

להבטיח שהמחירים באירופה לא יפלו בשוק המשותף.

לגבינו יש זנים שהוא בכלל לא תופס. למשל, על אשכוליות אין "רפרנס פרייס".

בתז"י - שמוטי, ולנסיה, נבלג שלנו - יש מחירי "רפרנס פרייס", הם תקופתיים

ובמחיר נמוך מאד מאד. אם נגיע אי פעם למחיר כזה, זה פחות מחצי המחיר שאנחנו

מוכרים בו היום את הפרי שלנו. בערך 4.5 דולר לתיבה גרוס. אם אנחנו לא מוכרים

את הפרי שלנו בפחות מ- 7-8 דולר, אין כדאיות לייצא אותו. יכול לקרות מצב

שמישהו שלח פרי שלא נמכר והוא מתחיל להירקב, אז הוא כן עושה את זה. לתפיסה

ב"רפרנס פרייס" יש נוסחה מאד מסודרת. יש 28 שווקים באירופה שנבדקים על ידי

ארצות הנוגעות בדבר. יום יום עוברים בשווקים ורושמים את המחירים. אם אנחנו

נתפסים במעל שליש מהשווקים האלה במשך שלשה ימים רצופים במחיר שהוא נמוך

מה"רפרנס פרייס", אנחנו שבוע אחרי זה נקנסים בתחום שבו ירדנו מתחת ל"רפרנס

פרייס".

עד היום הגיעה לישראל תלונה אחת על "רפרנס פרייס", ודווקא בנושא שלא

היינו מוכנים אליו - בלימון. לא שלחנו פרי ליוון, אבל זה לא מעניין אף אחד.

נשלה פרי ליוגוסלביה. הם העבירו אותו ליוון. שם הפרי נתפס במחיר נמוך. אנחנו

בכלל לא נכנסים עם לימון לשוק המשותף. זה שייך לארצות שמחוץ לשוק המשותף.
פ. גרופר
מתי זה היה?

י. קפלו;

לפני כשלש שנים. אנחנו צריכים להיזהר, אבל זה לא דבר דרקוני. יש זנים

שפחות ויש זנים שיותר.

קריטריון נוסף - עמידה ב ,0ACD-הווה אומר באיכות הפרי לפי שירותי ביקורת

פרי. זה תקן אירופאי שאנחנו חייבים לעמוד בו. זה היה וזה נשאר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי יבדוק?

י. קפלן;

שירות הביקורת. אני לא יכול לוותר על דבר שהוא לא שלי. הוא לא בסמכותנו

בכלל. ישנו שירות הביקורת של משרד החקלאות שבודק את הפירות והירקות מכל

הסוגים.



המועצה שומרת לעצמה את השם .JAFFAהוא יצא מהארץ בתור קלאס 1 משופר. עליו

יש נוסחאות מסוימות נוספות. כל מי שירצה לעבוד עם השם JAFFAבנוסף לשם שלו,

יהיו כללים מסודרים בנושא הזה. גם את הבדיקה הזאת יעשה שירות ביקורת הפרי, וזה

כבר בעבור תשלום מסוים. הם לא חייבים לעשות זאת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

הם יכולים לבחור להם שם אחר.
י. קפלו
כן. לאחר בדיקות ומהקרים לא מעטים הגענו למסקנה שהשם JAFFAמוסיף בממוצע

בין 15 ל-20% למחיר הפרי מאותה איכות ורמה. זה בשלב ראשון. בשלב שני יכול

להיות שאחד היצואנים יעשה לעצמו מותג עם איכות טובה יותר והוא יהיה מעל זה.

בנוסחאות מסוימות נעמוד לא רק על על איכות הפרי, אלא גם על איכות חיצונית

ואיכות פנימית, צורת קרטון, צורת פיקוח, אמינות בהגנה, תובלה עם קירור ובלי

קירור. כל הנושא הזה יהיה מסודר. מי שירצה להיכנס למועדון, יצטרך לעמוד

בקריטריונים וישלם תמלוג מסוים. התמלוג הזה יהיה החלק שבו אנחנו מתכוונים לחזק

המותג עם אותה עזרה ממשלתית של דולר מול דולר. אלה הדברים הכלליים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

כמה יצואנים יהיו בערך?

י. קפלן;

יש כרגע בין 8 ל-10- בקשות. הם הגישו בקשות, אינני יודע אם יעמדו בגודל.

יש לנו מעט מאד פרי ויותר מדי אנשים שרוצים למכור אותו. בתחילה חששו שיהיה

לחיפך. יש לנו בין 20 ל-25 מליון תיבות. אנחנו לא יודעים מה יהיה חלקו של

הקיצוץ בהדרים בגלל המים.
ד. קריצימן
לא ידוע מה תהיה ההשפעה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

למבקשי רשות הדיבור, אתן שתים-שלש דקות ולא יותר.

ש. רייזמן;

גבירתי, חברים יקרים, ביום מן הימים כאשר תכתבי את סיפור חייך בעוד הרבה

שנים, בין שאר ציוני הדרך תוכלי לומר שאת עמדת על ערס קבורתו של ענף ההדרים

הישראלי, ענף הייצוא מסי 1 של ארץ ישראל במשך הרבה מאד שנים.

אילו היה מדובר בתורכיה או ביוון או במרוקו או בספרד, היינו יכולים לשבת

ולהרים כוסית. מאחר ומדובר בילד שלנו, אנחנו צריכים להגיד תהילים. זוהי קבורתו

של ענף ההדרים הישראלי. אין לו שום תקומה יותר במתכונת הנוכחית.

יד אחת שיווקה את כמות הפרי הישראלי ועמדה מול הקונים שלנו עד עכשיו. ב-

1992 יהיו 8 עד 10 קונים לפרי הישראלי, ומהארץ ירוצו 20 ,15 ו-25 מוכרחים, 25

פקסימיליות, 25 טלקסים ועשרות רבות של מוכרים שירוצו עם 5000 טון כדי לנסות

למכור את הפרי. כאשר הקונים שלנו בחוץ-לארץ יחגגו.



תארי לך הובלה של 5000 טון. אוניה מטעינה 350 אלף תיבות. יצטרכו לשכור

אוניות תורכיות ויווניות קטנות, אם בכלל. אין אוניות קירור כאלה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני מניח שהשינוע יהיה ביחד.

ש. רייזמן;

המועדים למשלוח הפרי הם שונים. כל הרוכלים הקטנים ירוצו עם התיבות שלהם.

המהלך שעשה השר הוא מהלך שהותווה על ידי קבוצה קטנה של פרדסנים, כאשר 95%

ממגדלי פרי ההדר הישראלי אינם רוצים במהלך הזה. זה באשר לייצוא ואנחנו עומדים

על קבורתו של שוק ההדר הישראלי.
השוק המקומי
גם כאן יעמדו פרדסנים בצידי פרדסיהם וימכרו שקיות של פרי

בכמה שקלים, וגם יעקפו את מס הכנסה. מילא, זו לא דאגה שלי, זו דאגה של מישהו

אחר. המחיר צנח מ-1.5 ל-40 ו-50 אגורות. אפשר לקנות היום גם ב-20 אגורות בפתח

פרדס. זה איננו מכסה את הקטיף ובוודאי לא את המים ואת הדישון.

לדעתי אין מה לעשות בענין הזה. גבירתי, אני יודע את רצונך הטוב ואת דאגתך

לחקלאות, זה חלב שנשפך. השר נחוש בעמדתו בענין זה, הוא עקשן בענין הזה. לפעמים

העקשנות היא טובה ולפעמים היא רעה. הוא נתמך על ידי החבורה הזאת שיושבת כאן.

היא בוודאי תגן על עמדתו, למרות שהיא תיפגע מהענין הזה.

נ. מאור;

אני מבקש למחות.
ש. רייזמן
לא דיברתי עליך. כבר היום, כאשר השיטה החלה בשוק המקומי המחיר צנח ואיננו

מכסה את הוצאות הקטיף. אנחנו כבר בסוף העונה ויש רק שאריות. האמת תתגלה על כל

מערומיה בשנה הבאה כאשר יתחיל העסק לפרוח. הייצוא לא ילך. הם מאחרים בתשלום

לפרדסנים. הם מתגאים בכך שהמועצה איננה חייבת אלא כמה מליוני דולרים, לעומת 70

מליון. אבל מי שחייב את אותו כסף הם הפרדסנים. אין משלמים להם. יש איחור של

חודשים בתשלום לפרדסנים. לא יעלה על הדעת שאדם עובד לא יקבל את כספו. הם אינם

מקבלים את כספם. הבנקים אינם מוכנים לתת להם את הכספים האלה. הפרדסנים צריכים

לפתוח היום בהשקייה ואין להם כסף להשקייה. ערב הפסח היו פרדסנים שלא היה להם

כסף לעשות את הפסח. לגלגו עלינו ואמרו שהפרדסן הוא איש עשיר. זה לא נכון. אס

אין לפרדסן הכנסות ממקורות אחרים, הוא איש עני היום.

נקודה נוספת ובזה אני גומר. שואלים אותנו:למה היה כל כך רע קודם? לא נגעו

בנקודה שהיה צריך לגעת בה. פרי ההדר הישראלי מאז ומעולם קיבל תמיד שער דולר

מעוות. היו פעם שני שערי דולר: היה שער דולר של 80 אגורות להדרים, שהיו ענף

הייצוא היחידי במדינת ישראל, כאשר שער הדולר היה 1.20 לירות. לנו חסר לשער

המתוקן 30% בערך. אילו היו 30% אלה, הכל היה טוב. המועצה היתה טובה והשיטה

היתה טובה. במקום ללכת לאוצר ולבקש שער דולר ריאלי, מצאו את הדרך הקלה על ידי

פירוק המועצה, על ידי הפיכת היד החזקה לעשר-עשרים-שלשים יצואנים קטנים, רוכלים

קטנים שיעמדו בשווקי אירופה. זה המצב ולדעתי כבר אין הרבה מה לעשות.



נ. מאור;

יושבת ראש נכבדה, חברי כנסת, כפרדסן קיבלתי לפני שנתיים 11 אגורות חק"ג

ברוטו. לאחר ששלחתי את הפרי ועשיתי סיכום כמה הלך לייצוא וכמה הלך לשוק

המקומי, קיבלתי 11 אגורות לק"ג. יותר גרוע מאשר היה לא יכול להיות. כל המספרים

שאתם מזכירים, 40 אגורות, 50 אגורות הם רק לטובה.

נקודה שניה. אנחנו היינו בתקופה של מונופול, שהיה צריך לשגשג, היה צריך

להיות לרווחת הפרדסן. ירדנו ממליון טון ל-300 אלף טן. זה אומר הכל. היו

פרדסנים שלא יכלו לפתוח את המים. אני לא מדבר על קבלת כספים כהלוואות, אני

מדבר על בסיס שמכרת את הפרי בכסף ולפי זה יכולת לנהל את המשק שלך.

לא הלוואות ולא מענקים. פרדסן חייב לדעת מה הוא מוכר, כמה הוא מקבל ולפי

זה לנהל את המשק שלו. שנה וחצי-שנתיים אחרי המכירה הייתי מקבל חשבון. אראה לכם

שאני חייב עבור כסף שלא ביקשתי שלש שנים אחורה.

נקודה שלישית. רבותי, אני פונה אליכם כנשיא עמותת מגדלי הדרים: תפסיקו

להסתכל על הפרדסן כנכה, כילד מפגר. ענף הפרדסנות הוא ענף כלכלי שחייב לעמוד על

בסיס כלכלי מאלף עד תו. הוא לא זקוק ליועצים ולאנשים מטעם. מי שהוא פרדסן - יש

לו זכות לדבר. מי שאיננו פרדסן - שלא ידבר. אני לא מדבר על כבשים, אל תדבר לי

על פרדסים. מה טוב לי - אני אבחר לעצמי כמו כל דבר אחר. נהיה כמו כל מדינה

אחרת. אני רואה כהישג לאומי גדול בזכות זה שפרדסן יחליט בעצמו מה טוב לו.
לגבי הקריטריונים
כאשר אדם בונה בית ומתקשר לקבלן, שר הבינוי לא מתערב

איזה קבלן יבחר. כך הפרדסן יכול לשווק את הפרי שלו ואינו זקוק למליץ יושר.

יבדוק את האמינות של המשווק, של היצואן ויחליט. הקריטריונים שנקבעו מזכירים לי

גלגל שסוגר את עצמו ואחר-כך לא יהיה כדאי לפרדסן לשווק את הפרי שלו. אם אתה

מחליט מחר להיות יצואן ואתה מצליח לשכנע אותי שאני אתן לך את הפרי, אתה נותן

לי את הכסף עבור הפרי ושלום. לא מעניין אותי איך תשווק אותו. כמו בכל עיסקה

כלכלית.

כמו שידידי שלמה אמר, הישיבה הזאת תהיה ישיבה היסטורית. הפרדסן נכנס

לעידן של חופש. כבודו של האדם שווה פי כמה מכסף. רבותי, כל פרדסן אם הוא רוצה

להיות פרדסן ויישאר פרדסן, הוא יחליט על גורלו ואיך לנהל את משקו. העובדה

שאזרח יכול להיכנס היום לפרדס ולקנות פרי - זאת היא הברכה הגדולה. כמו שהוא

נכנס למפעל וקונה שוקולוד, כך הוא ייכנס לפרדס ויקנה פרי.

אנחנו שיווקנו בארץ פרי מזוייף, פרי עם כימיקלים. מה לא עשינו לפרי הזה.

"לא מכרנו פרי טבעי, פרי שיהיה ראוי לשיווק לאזרחי ישראל.
באים אנשים ושואלים
איפה הפרדסנות שלכם? למה לא רואים פרי בכל מקום?

רואים פה כל מיני משקאות, רק משקאות של פרי הדר לא רואים. לאחר ההישג הגדול של

שר החקלאות עם צוות העובדים , אני מקווה שאנחנו ובאמת ובתמים נגיע לחופש הזה

שכל כך רצינו בו, שהוא שווה פי כמה מאשר האנשים האלה שדואגים לנו. תודה רבה.
מ. דלג'ו
לי משום מה עצוב. ענף ההדרים נמצא מזה עשר שנים בנסיגה, הן כמותית והן

מבחינת רווחת היצרן. ואכן נדרש רה-ארגון בענף. אבל לא לזה אני ייחלתי. לא

ייחלתי שיעשו את הרה-ארגון כולו על גב החקלאי.

החקלאי נפגע השנה א. בגין מה שקרה במים. אני כבר לא מדבר על השנה הבאה,

אני מדבר על השנה הקודמת. ב. תוצאות המלחמה. ג. כתוצאה מכך שהפרי נשאר על העץ.

לא מספיק שהמחיר שהוא קיבל היה נמוך, המחיר שהתעשייה שילמה היה נמוך.



אני בהחלט מצפה לשינוי. לצערי חרב, אני לא רואה מי דואג לחקלאים. בשנה

כזו משרד החקלאות היה צריך לעשות את שנת המעבר עם תמיכה בחקלאי. בשנים פחות

גרועות מהשנה הזאת ניתנו סובסידיות לחקלאים. ואני לא חסיד של סובסידיות, אבל

איך אפשר לעשות את שנת המעבר מבלי דאגח חקלאים? זה מה שמציק לי.

אם היום במצב הקשה של החקלאי אין מי שידאג לו, מי מבטיח לי מה יקרה עם

הרה-ארגון החדש. אינני יודע למה אתה קורא חופש. בחקלאות חופש מוחלט אף פעם לא

עובד.

לסיכום, אני בהחלט מקבל שצריך לעשות רה-ארגון. לצערי הרב התוצאות של הרה-

ארגון הזה השנה, כפי שמתבטאות אצל החקלאי, מעוררות בי דאגה כבדה מאד לגבי

העתיד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה היו ההצעות שלכם?

מ. דלג'ו;

אנחנו בעד רה-ארגון בענף. אנחנו באנו לשרי החקלאות, הנוכחי והקודם,

והצענו להם בשלב אי לתת אפשרות ליצואן אחד ועוד שנים. הצבענו אפילו על חברה,

מהדרין או חברה נוספת. לעשות שנת נסיון ולראות כיצד זה יתבצע. אם מדברים על

שמונה או עשרה, ייתכן וזה יהיה עשרים ושלשים.
א. פורז
האם ההסדר צריך להיות סטטוטורי? הוא לא יכול להיות וולנטרי?
ע. צדוק
אני לא רוצה לחזור על דברים. אני לא יודע מי יתן לנו תשובות בעוד שנה-

שנתיים על מה שעכשיו קרה בענף החדרים. זה מה שמדאיג אותי. אלה סתם תאוריות

שאין מאחוריהן שום מחקר רציני, בדיקה רצינית. יש עמותות ויש אנשים שנבחרו

בצורה מסודרת על ידי החקלאים. לא זאת הבעיה.

אני רוצה לשאול את מנכ"ל משרד החקלאות. לצערי הוא דיבר על מספרים לא

בדוקים. הוא עצמו אמר שהם לא בדוקים. היום הצריכה בשוק המקומי היא בסך הכל

בגבולות של 75-80 אלף טון מתוך 1,400 מליון טון. איזה הגיון היה לפתוח את השוק

המקומי דווקא עכשיו לפני גמר העונה?
א. פורז
מה פסול בזה?
ע. צדוק
אני מדבר בשם חקלאים ולא בשם צרכנים. 20% מאזרחי המדינה לא קונים בכלל.

פרדסנים או קרובים של פרדסנים לא קונים. החלק השני קנה במחירים סבירים - 1.5,

1.8 שקלים.

תלכו רבותי ותראו מה קורה. לא נכון מה שהוא אומר. היום גם ב-40 ו-50

אגורות מוכרים בשוק ק"ג תפוזים, כאשר לחקלאי בקושי מגיעים 20 או 30 אגורות. זה

אפילו לא מחיר הקטיף. זאת הכוונה, להרוס את החקלאים? לכן אני לא מבין איזה

הגיון היה לפתוח את הנושא.



יכולים חמישה אנשים להקים עמותה, לבהור להם נשיא ולהופיע בטלוויזיה. הוא

לא נבחר על ידי חקלאים ואין לו 300 אלף דונם מטעים. אינני מבין את ההגיון

בפתיחת השוק המקומי. היה צריך לעשות רפורמה מדורגת. אין שום הגיון, לא כלכלי

ולא לטובת עם ישראל, כי בסופו של דבר השוק הזה ייהרס.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מר יאיר קפלן מבקש לעדכן כמה דברים לפני המשך הדיון. בבקשה מר קפלן.

י. קפלו;

אני מצטער שיש פה הרבה דמגוגיה, ויסלחו לי אלה שאני מתכוון אליהם. מדוע

אתם מפחדים להתמודד עם הנושא של השוק המקומי? יש לי כאן מחירים עדכניים. אני

יום יום עושה סקר בשווקים. אתם הולכים לראות איפה הסף הנמוך של המחירים. תמצא

תמיד איזה שהוא פרי בררה שמישהו קטף.

ע. צדוק;

אתה תהרוס את ענף ההדרים. הוא דיבר על דמגוגיה, הוא הדמגוג הכי גדול בענף

הזה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני רוצה להודיע לאורחים, מי שיתפרץ - אני אבקש אותו לעזוב את הישיבה.

אתם לא פעם ראשונה כאן ואתם תמיד נהנים מיחס הוגן וחם. תמיד נתתי רשות הדיבור

לכל מי שרצה. תנו לנו לנהל את הישיבה בצורה מכובדת ללא התפרצויות.

י. קפלו;

תרשו לי לא להיכנס לפוליטיקה אלא לעובדות בפועל בשטח. בידי חוברת שמופקת

כל שבוע על ידי משרד החקלאות, על ידי שרים. הוא אוסף את מחירי השווקים. אני

יום יום מקבל דיווח עדכני מהשווקים מכל הסוגים, מקמעונאות ועד סיטונאות ועד

צידי דרכים, כולל איכויות הפרי. אני מדבר כאן בצורה הברורה ביותר.

בשבוע הראשון של הפתיחה, שבו אני חזיתי מפולת נוראית של המחירים,

התאכזבתי לטובה במאות אחוזים. לא לחינם לא נמצא פה יריב גדיש, מזכיר ארגון

מגדלי הדרים מהמרכז החקלאי. הוא הביא ניירות עבודה, ועל סמך זה כמעט כולם

מסתמכים פה כרגע, מודפים יפה, עם כותרות יפות. ושם היה כתוב 25 אגודות

סיטונאות. תתחיל להוריד מזה את הכל, נשאר מינוס.

המחיר הסיטונאי שכאן מופיע בממוצע של כל השבוע היה בין חצי שקל לשקל. אני

בדקתי יום יום בשוק את האיכויות. מה שנמכר בחצי שקל אף תפוז שם לא היה איכות

ייצוא. ממוצע המועצה בשנתיים האחרונות היה מתחת ל-90 אגורות. ואני מדבר על זני

הנתח ולא על קליפים. אני עושה הגבלה, הכל איכות ייצוא, פרי שהגיע קלאס 1

בקרטונים לנמל והופנה לשוק. מדוע? רצון המועצה היה, אולי גם כנה, להתמודד עם

ההברחות שהיו. הם אמרו; הם נותנים פרי כזה, אנחנו ניתן פרי טוב. מה זה פרי

טוב? פרי גדול.

הערך המוסף של הפרי הנמצא היום בשוק גבוה ממה שכולנו חושבים. השוק נפתח

לפני שבועיים ואני שומע מחנויות שמוכרים כמויות כפולות ויותר של פרי. הפרי

הולך למיץ. עד היום אזרחי ישראל שתו משקאות קלים מזויפים, ישתו עכשיו מיץ טרי.

במחיר של 1.00-1.20 הק"ג כדאי לסחוט פרי. ואם מחר ימכרו פרי בצידי דרכים,

בתחנות דלק ובמגרשי חנייה - אני אשמח. זה יקל על עקרת הבית לשאת את התפוזים,

לסחוט אותו ולעשות מיץ לילדיה.



א. פורז;

אתם צריכים לעשות תשדיר שירות בענין חזה.

י. קפלן;

יש פה גם מחיר לקמעונאי וגם ברשתות. אני יודע על אחת החברות הגדולות

שעשתה עסק עם אחת הרשתות הגדולות. הם קיבלו מנינים שמעולם לא הגיעו לשוק. 88

ו-100 מעולם לא הגיעו לשוק, כי הוא סרב לקבל אותם. זו איכות תעשייה או איכות

ייצוא במחיר נמוך.

לבוא ולדבר על 25 אגורות, ועל סמך זה לעשות אסיפות עם? שיכנעו את

המשוכנעים.

היום זורחות עיניהם של פרדסנים. אני לא אומר שקיבלתי עשרות טלפונים, אבל

קיבלתי כ-15 טלפונים מחקלאים בשבוע הראשון של הפתיחה. אנשים אומרים לי: עשית

לנו משהו, פתחת לנו את העינים סוף סוף. לא הבנו שאנחנו בכלל אריסים של מישהו.

אני מדבר על חקלאים שלא מכירים אותי מהעמק, מהיוגב, מיוקנעם, מרמות.

אני די חששתי, לא היה לי בטחון עצמי מופרז. אמרתי שיקח זמן עד שאנחנו

בארץ נתרגל לנושא הזה. הוא יצא למחרת פסח, וכמו שמישהו הגדיר את זה - מעבדות

לחירות. אני לא רוצה לגעת בנושא הפוליטי, ענינית לכלכלה במפורש.

ה-90 אגורות שעליהם דובר, הם לא נטו לחקלאי. חס וחלילה. זה הלך לבריכה

הגדולה של הכסף שסבסדה את הייצוא.

פ. גרופר;

מה כל כך רע? תסביר.

י. קפלן;

לקחו את הכסף של השוק המקומי, שמו אותו בתוך פול הייצוא והוסיפו לייצוא.

זה בא לידי ביטוי אכן בכסף, אבל אף אחד לא אומר מה נשאר בגאותם 90 אגורות בנטו

אחרי שהיו כל ההורדות. התוצאה היתה מ-1 מליון ל-300 אלף טון. זו התוצאה בפועל.

גם דלג'ו אמר את הדבר הזה. אני מסכים איתו בדברים שלו, אבל זה לא הנושא כאן.

הרי הנושא של פתיחת השוק היה כתוב בכל מקום על הקיר.

משרד החקלאות עשה סקר, נתן שאלות ושם 85% מציבור הפרדסנים היה בעד

הרפורמה, בעד פתיחה, גם שוק מקומי וגם ייצוא, ללא כחל וסרק. אני עצמי חקלאי,

אני הגעתי למועצה לא להרבה זמן. מי שחושב שאני אשב שם על הכסא הרבה זמן? לא,

אני כבר מודיע לכם. ייגמר הביצוע ואני חוזר למשק.

חברי החקלאים, אני לא רוצה לפגוע בו באף אחד. אבל לא לשלמה, לא לפסי אין

פרדסים. אתם נציגי פרדסנים, עם כל הכבוד ויש לכם זכויות עבר. אבל אני יודע מה

נעשה בפרדסנות.

פ. גרופר;

אתה נציג עם ישראל? יש לך פרדס, הפכת להיות מומחה בינלאומי. אל תגיד לי

אם יש לי פרדס או אין לי. אני פונה אליך, כחבר כנסת אני מומחה להדרים ומומחה

לאוניות. תשאל את פורז, הוא מומחה לכל הדברים וזו זכותו.



דבר שני. גם באופן אישי אני רוצה לומר לך. עם 60 דונם פרדס אתה יכול לא

להבין בענף, או עם 20 דונם פרדס להיות אחד המבינים הכי גדולים. אז בוא לא נדבר

על מה אני מייצג. עוד תשמע את דברי, אני אחד התומכים הנלהבים שלך. יש לך

הפתעה. ברדיו הכל דיבורים, עוד שנה ניפגש.
י. קפלו
אתה שאלת אם נעשתה בדיקה רצינית לא. אני הושב שבדיקה רצינית יותר טובה ממה

שנעשתה בעשר השנים האחרונות לא יכולה להיות. בפועל היתה בדיקה של עשר השנים

האחרונות בשיטה הקיימת. היא הלכה והידרדרה ואני לא יודע לאן היינו מגיעים

בכלל. עשינו את הצעדים האלה ברעד ובחלחלה. הלכתי צעד צעד עם הצוות שעבד איתי

יחד. בדקנו ובדקנו עוד הפעם, עם אנשי מקצוע. אולי פה בכל השולחן הזה אין אף

אחד שיודע מה זה מסחר. לא שאני יודע, חס וחלילה. אנשי מסהר אלה שמוכרים בפועל

את עלי החסה, את הפרי, את האבוקדו וכו'. אלה יודעים את השיווק והם מבינים את

הנושא הזה. כאשר אתה לשאול אותם, יש להם דיעות שונות ומשונות גם כן. תלוי מי

שואל אותם ובאיזה כיוון, ואם מחר הוא מקבל אצלו את הג'וב או לא. חבריא, זו

המציאות בפועל.

כמה עולה עובד מועצה בחו"ל - אני יודע. בין 150 ל-180 אלף דולר עלותו

בפועל של עובד ישראלי לשנה. הווה אומר, 1500 עד 2000 דונם שמוטי עלות של עובד

אחד.
א. פורז
כמה כאלה היו בחוץ-לארץ?
י. קפלן
היו הרבה מאד, עכשיו כבר יש פחות. לפני שלש שנים היו 39, עכשיו יש 14.

אבל יש גם עובדי מועצה שהיו בחוץ-לארץ וחזרו, ומשכורתם היא די גבוהה גם ככה.
א. פורז
כמה עובדי מועצה עבדו פה בארץ לפני כל הסיפור?
י. קפלן
עובדי מועצה עם חברות בת יש כ-250 איש.
ש. רייזמן
עכשיו, גבירתי, 10 יצואנים יחזיקו 200 פקידים.
י. קפלן
אני מוכרח הייתי לומר את הדברים האלה, כי כאן התקבל הרושם שלא נבדק שום

דבר ולא נעשתה עבודה ואין עכשיו מעקב אחרי הדברים האלה. כאשר דיברנו על

הקריטריונים והותקפנו למה זה לא יצא הרבה יותר מוקדם, מאותן הסיבות. רצינו

שהדבר הזה יגיע להיות מדוייק, מקצועי. גם אחרי זה ברור לי שעוד יהיו טעויות.

מי שעושה עושה גם טעויות. אם יצטרכו להיטב את הנושא הזה ולשנות דברים, במשך

העבודה עצמה.



ד. קריצ'מן;

מספר מלים, בעיקר ל"ירמיהו" רייזמן כתשובה. במשך עשר שנים העובדות

כהוויתן. עשר שנים הענף נמצא בירידה.

ש. רייזמן;

נתתי לך את הסיבה. תוספת של 30% לשער הדולר והכל בסדר.

ד. קריצימן;

כל אותן עשר שנים אתה ועוד הרבה חברים שלך שיושבים פה, וגם אני, מלווים

את הענף הזה בקול דממה דקה.
א. פורז
מר רייזמן, אתם לא מייצאים גם לשוק האירופי, שמדברים כל הזמן על הדולר?

אין ייצוא ישראלי של הדרים למערב אירופה?

ש. רייזמן;

מתורגם לדולרים.

ד. קריצימן;

כל מה שאתה אומר זה נכון, ועוד יותר נכון מה שאומר מוטי. כולם מסכימים

לשינוי, וצריך היה לעשות אותו בשיטה אחרת. עובדה, בפועל עשר שנים אף אחד לא

עשה שום דבר, החל משער הדולר שאתה מדבר עליו וכלה בקיצוצים במועצה, שינוי

מיבנים ועוד. לא אתה ולא פסי. אתה לא יכול להגיד שאתה לא ישבת כל התקופה הזאת

בכמה מהצמתים החשובים.

פ. גרופר;

אני מאחל לשר שלך שיעשה 50% ממה שאני עשיתי לטובת הפרדסנים. 40 מליון

דולר הזרמתי להם.

ד. קריצימן;

המהלך נעשה בזהירות המירבית שאפשר. נכון שלא הכל בטוח. הזמן יעשה את שלו

ונראה מה יהיו התוצאות. לפי הערכתנו הן לא יכולות להיות יותר גרועות. יכול

להיות שלא יהיה שיפור, אבל הן לא יכולות להיות יותר גרועות.

לגבי השוק המקומי; לא נכון להציג שמה שקורה היום בענף הוא כתוצאה מהמהלך

הזה. מה שקורה כעת בענף, סידרי הגודל של הכסף, למעט ההפסקות של התשלומים שהיו

כתוצאה ממה שהיה בבנקים, הכל תוצאות של השיטה הקודמת. אל תייחסו את זה לשיטה

החדשה. היא עוד לא נכנסה לפועל.

לגבי השוק המקומי; התכנון בשוק המקומי והפיקוח בשוק המקומי לבטח גרמו

לשני דברים; א. 40% או 50% של המגדלים הלכו לשוק השחור. אלה המתנגדים הכי

גדולים לפתיחת השוק, כיוון שזה כורת להם ענף מאד רציני. ב. קיפוח זועק לשמיים

של זנים חדשים בקליפים לשוק המקומי, שלא מגיעים לשוק המקומי בגלל הצורך לשמור

על זנים ישנים שנמצאים על העצים. אם רק בשני הדברים האלה נתקדם, תאמינו לי

שהרווחנו הרבה מאד כסף.



ש. אסף;

אני רוצה לומר דברים בקיצור רב, כי נאמרו דברים הרבה. אני יוצא מנקודת

הנחה שיש למעורבות של משרד החקלאות וכל משרד ממשלתי כשהוא לוקה על עצמו

אחריות לתוצאות שנבעו משינויים שנעשה בענף. אם הקנוספט הוא מה שהיה היה גרוע

ועל כן ננסה משהו אחד, ואין בצד המעשה אחריות, הרי שמאבדים את הזכות לבוא מטעם

המדינה ולעשות שינוי. אני מדבר על גיבוי תקציבי כלפי הסקטור שגרמו לו שינוי

מאונס או אפילו רצה בכך, בין שידע מה הוא רוצה ובין שלא ידע, כלומר, נקודת

האחריות פה היא נקודת מוצא ולדעתי חובה על ועדת הכלכלה והובה על הכנסת כרשות

המפקחת על מעשי הממשלה לרשום אותה לפניה כאשר עושים שינויים.

דבר שני. לנו ברור - וקיימנו על כך הרבה דיונים במסגרת כל ארגוני החקלאים

- שהיה צריך להנהיג שינוי במסגרת ענף ההדרים. כשם שהיה ברור לנו שהשינוי נעשה

בגדול בתקופה שהיא מאד מאד לא נוחה לעצם שינויים. אינני רוצה לחזור כאן על

הדברים של מוטי.

השתתפתי בדיון אצל שר החקלאות עם נציגי פרדסנים ושם אמר לנו רפול שר
החקלאות
אתם מנהלים כאן קרב נסיגה, בקרב נסיגה לא מנצחים. בסך הכל אי ן לכם מה

לומר כאן.

אני חוזר אל נקודת הפתיחה. אי אפשר היום לחזור אל מה שהיה, כי המערכת

ששיווקה את פרי ההדר פורקה. פורקה והפכה למערכת ממונה. השוק המקומי נפתח, זאת

עובדה. אני רוצה לפנות כאן לועדת הכלכלה ואל משרד החקלאות, נא להיות אחראים

בעתיד לתוצאה שתיגרם לענף ממעשים שנעשו על ידי הממשלה כלפי הסקטור.

אני רוצה להתייחס לנקודת הירידה בהיקף היבולים. כל ימי אני מתברך שנולדתי

בעמק יזרעאל. אני זוכר את שדות עמק יזרעאל שהיו שדות דורה. אני זוכר את שדות

עמק יזרעאל שהי ו שדות תירס. אני זוכר את כפרי שהוא היה כפר תפוחי העץ. אני

זוכר שמסביב לכפר היו כרמים. אני זוכר את העמק כולו כעמק כותנה והעמק הולך

ונהיה עמק חיטה.

אי אפשר לתלות את מה שהיה, מליון טון לבין מה שישנו עכשיו, אך ורק בתוצאה

של המיבנה הארגוני. בזה אני לא רוצה לבוא ולומר שאכן המיבנה הארגוני היה בסדר.

בלי כל ספק היה צריך לשנות אותו.

אני חוזר, נא לקחת את האהריות למה שיקרה. בלי נושא פוליטי, אנחנו נראה מה

יקרה בשנה הבאה, ונקווה לטוב.
מ. אהרוני
בקיצור רב. התמונה שצויירה בעבר לגבי ענף ההדרים אינה משקפת את המציאות.

הייצוא של כל היצואנים לאירופה, שפעלו בשיטה של ייצוא פרוע אליבא חבר הכנסת

גרופר, בת"זים ובהדרים גדל בעשור האחרון. למעט מדינת ישראל שבה הייצוא פחת מ-

1 מליון ל-300 אלף טון. הקטע הזה הוא חד-משמעי וברור ואי אפשר לייחס אותו לשום

דבר אלא רק לשיטה.

זו בעיה של כלל מדינת ישראל, חברי כנסת והמוסדות שותפים לה. יש רע בשיטה,

אבל רע מזה שכל ההפסד בא מכיסי ולא מכיס אחר. כל המערכת כולה שגרמה לירידה מ-

1 מליון ל-300 אלף לא נפגעה, אבל אנוכי המגדל נפגעתי.

לגבי השוק המקומי התבטא יאיר ואני אחריף קצת. בעבר הפרדסן לא קיבל אגורה

שחוקה מזני הנפח. בין שהמועצה מכרה ב-1 שקל או 1.20 שקל, הפרדסן לא קיבל אגורה

שחוקה. אני פרדסן, אני יכול להציג חשבונות של עשרים שנה. מעולם לא ראיתי בזני

הנפח אגורה אחת משוק מקומי.



תמיד סיפרו לי, שמו את זה שם ושמו את זה שם. יכול להיות ששמו. כשאני מוכר

משהו אני צריך לקבל חשבון מדוייק, לטוב ולרע. ומי שמפהד לתת לי חשבון, אני

פוסל אותו לחלוטין. חד משמעית, חשבון לא קיבלתי על שוק מקומי. לכן היום כשאני

מוכר את התפוזים בשקיות פלסטיק, ולא חשוב אם אני מוכר ב-20 או 30 אגורות, זה

כסף שמעולם לא ראיתי. אני מברך את האנשים שעושים. כל דבר אפשר לעשות טוב ואפשר

לעשות רע. זה קטע אחד.

אני פונה אל האנשים שעושים את העבודה. אם קלטתי נכון, אתם הולכים להעמיד

את הנושא של ה- JAFFA על בסיס וולנטרי. אתם מגבילים את היצואנים, אבל לא

מחייבים אותם. אם כך, אני מבקש שגם את הפתרון להובלה ולשינוי תעמידו גם כן על

בסיס וולנטרי. זאת אומרת, אני כיצואן בהחלט מצפה שהקברניטים יעשו מסגרת טובה

לפי דעתם לשינוע ויעמידו אותה לרשותי כיצואן. רוצה - משתמש בזה, לא רוצה - לא

משתמש. אם זה ייעשה כך, אני על כל פנים מברך אותכם מאד.

הקריטריונים שלכם על פניהם נראים לי סבירים. תמיד אפשר לשפר ויש ביקורת.

אותה. אני רוצה לעמוד על נקודה אחת: אין בעולם יצואן של זן אחד או יצואן של רק

פרי הדר. לצערי, אם פסי גרופר מחכה ליאיר קפלן שנה אחת, פסי גרופר יזכה. כי מי

שינסה לייצא רק הדרים הוא מראש נכשל.

ג. שליטין;

ייצוא של מוצרים אחרים בדיון היום?
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא. אין לנו זמן לזה ואני מבקשת לא להיכנס לזה בשום אופן.
מ. אהרוני
אני אדבר על הדרים. אני היצואן הפרטי היחיד של פרי הדר במדינת ישראל. עד

היום לא היה כזה. אני מחזיק בהיתר מסי 1 לייצא פרי הדר מישראל. לי מותר לייצא

רק זן אחד. כאשר הקנינים שלי מבקשים זנים שונים, הם לא מסוגלים להבי ן את ההסבר

שלי. בפועל הם מרימים טלפון לספק אחר שלהם, במצרים או בספרד, ומקבלים את אותו

סל הזנים. .
ד. קריצימן
עכשיו תוכל לקבל.
מ. אהרוני
אני לא מדבר על הדרים. אתמול שלחתי משלוח ומחר אני שולח. מתחננים בפני

לקבל זנים אחרים.
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מכרת במחיר יותר טובה?
מ. אהרוני
גבירתי, מכרתי במחיר יותר טוב, בכמות יותר גדולה. ובעיקר, מגדל שלא רוצה

לעבוד איתי, אומר לי יפה תודה והולך לשכן שלי שמתחרה בי. מה יכול להיות יותר

טוב מזה. לא ייתכן לייצא רק זן אחד.



ד. צמחי;

אני לא רוצה להיכנס לויכוח, אני פשוט רוצה לספר כאן קצת עובדות. אני לא

אומר שאהרוני אומר דברי שקל, הוא פשוט לא יודע את כל העובדות או לא זוכר אותן.

רוב החברות הגדולות בעולם מתמחות בסוג אחד. "אולדספן" דרום אפריקה עוסקת רק

בהדרים ולא בשום דבר אחר. "צייקיטה" עוסקת רק בבננות. "דון" עוסקת רק בבננות

ואננס. "סאן קיסט" קליפורניה רק הדרים. כל הנסיונות שלהם לנצל את המותג לדבר

נוסף נכשלו.

בכל העני ן הזה אין חוקים ואין כללים, הדיבורים הם בדרך כלל לצורך נוחות

הענין. כל אחד משתמש במה שהוא רוצה. אני רק מצטער שמכשילים את מי שאין לו

בדיוק את המידע המדוייק בדברים האלה.
י. פרידמן
אני רוצה גם כן להתייחס בעיקר לעובדות ולא להיכנס לנושאים של דמגוגיה או

מי מייצג את מי. בכל ויכוה באופן טבעי יש דמגוגיה. לדעתי רוב הגורמים שיושבים

סביב השולחן הזה הסכימו שצריך שינויים דרסטיים בענף ההדרים, לא רק מהסקר שעשו

אצל הפרדסנים. אני זכור כאשר פסי נכנס לתפקיד, הוא אמר שצריך לעשות שינוי

דרסטי במועצה. זאת אומרת, כולם הסכימו על זה. כאשר מתחילים ללכת, לכל אחד יש

דרך קצת אחרת.

לית מאן דפליג שאף אחד מאיתנו לא נביא. אנחנו יודעים יודעים איפה זה

ייגמר. אני גם מערער על זה שבעוד שנה נהיה יותר חכמים. זה יקה לנו שנה-שנתיים

והסיבה מאד פשוטה וזה גורם שאנחנו לא שולטים עליו - נושא המים. לא יעקרו מחר

מאה אלף דונם פרדסים, גם כאשר חסר מים. זה יהיה תהליך. חלק ייצרו תפוזים

באיכות גרועה מאד וימכרו אותם בשער הפרדס ב-20 אגורות. למה? כי בדרך לייבוש

הפרדס הוא ינסה למכור מה שהוא יכול. אגב, יהיו כאלה שייבשו פרדסים טובים, כי

יש להם אלטרנטיבות יותר טובות.

זאת אומרת, כל הנושא הזה הוא מאד לא ברור. אבל אנחנו יכולים לסמן לעצמנו
רק דבר אחד
בין היצואנים של הדרים ישנם לא רק ספרד ומרוקו, אלא גם איטליה

ויוון. הם היו יצרנים גדולים מאד של פרי הדר. עכשיו בואו נשים לב למי שהיה

מוגן. לא רק ישראל ירדה. ירדה איטליה וירדה יוון. הם ירדו בכמויות וירדו

במחירים בשוק. אלה מדינות מוגנות על ידי השוק האירופי.

כלומר, ההגנה הזאת שהיתה להם והיתה לנו לא הבטיחה לנו את הטופ. אם ניתן

לתחרות לפעול, אין לי ספק שיישארו רק הטובים בסופו של דבר. יישארו הטובים

שרוצים בענף. ואז אני מניח שגם בעיית הייצוא תיפתר.

דבר שני. הועלו כאן כמה מספרים שאני רוצה לתקן אותם. השוק המקומי לא צורך

80 אלף, אלא הוא צורך בין 120 ל-130 אלף טון, לפי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.

זה אומר שבין 40 ל-50 אלף טון גונבים, מישהו מבריח לשוק.

כלומר, עכשיו כאשר פתחנו איפשרנו גם לאלה שב"טיפשותם" מכרו דרך המערכת

ושילמו מס הכנסה ומסים אחרים, להתחרות בצורה חופשית. ההערכה שלנו מראש היתה

שהמחירים ירדו בכ-50%, וב-50% עדיין אפשר יהיה להתקיים.

גורם נוסף אחרון שלא הועלה כאן לדיון, והוא לא הועלה גם בדוח הוועדה, אבל

זה נאמר אצל רפול ואני רוצה לומר גם כאן. השוק שהכי הרבה ישפיע על מחיר

התפוזים והת"זי הוא שוק התעשייה. אנחנו בכוונה לא העלינו את זה כאן בתוך המסמך
מסיבה אחת פשוטה
אנחנו מייבאים רכז. אנחנו המלצנו להקטין בהרבה את ייבוא

הרכז. אני תמיד מציע להשאיר אופציה למשחקים גם בשנים הבאות. המלצנו להקטין

בהרבה את ייבוא הרכז.



הברזילאים לא יכולים לעשות דמפינג בארצות הברית, הם יכולים לעשות דמפינג

אצלנו, כי לנו אין רווק נגד זה. לאמריקאים יש חוק. אם לא היו נותנים לייבא רכז,

אז לא הייתם צריכים לשבור את הראש אם השוק המקומי ירד ל-50 או ל-30 טון. וכל

המספרים שנאמרו יכולים להיות נכונים. התעשייה לא היתה משחקת איתנו.

אני לא מייצג פרדסנים, יש לי פרדס שלי ואני יודע, כאשר אתה מצלצל לבית
חרושת לשימורים, הוא אומר לך
תעביר רק דרך בית האריזה. הוא יכול להרשות לעצמו

לשחק איתי. אם הוא לא יכול היה לייבא את הרכז, הוא לא יכול היה לשחק איתי. זה

גורם הכי כבד שישנו היום בתוך הענף וכדאי לזכור אותו.
ש. רייזמן
חשבו שהתעשייה תציל את ענף ההדרים. הרכז לא נשאר בארץ, מוכרים אותו בחוץ.

אם ברזיל מוכרת רכז בזול, התעשייה בארץ תקנה מהפרדסן ב-175 דולר טונה אבל היא

לא תוכל למכור אותו מפני שהמחירים בעולם זולים.

פ. גרופר;

אני רוצה לחלק את דברי לשני החלקים, השוק המקומי והייצוא. לא הסכמתי למה

שנאמר על השוק המקומי. רק הערה אחת, גבירתי, ואותה צריך לקחת בחשבון. כאילו כל

אלה שניהלו את הענף היו אטומים בראשם ורק שילמו פרוטות למגדלים. זה לא נכון.

היתה החלטה שיקחו סיבסוד מהתפוזים שמוכרים בשוק המקומי כדי לעודד את הייצוא.

זה הכניס 50 מליון שקל לשנה.

חלק ייצוא, חלק שוק מקומי וחלק תעשייה. אותן התיבות שיוצאו לחוץ לארץ

סובסדו מהכסף הזה. בהחלטה מראש אמרו נחזק את הייצוא כי אנחנו רוצים שיכניס

יותר כסף למגדלים. לא היו אטומים ואמרו שהמגדל מקבל 20 או 30 אגורות.

מה קרה עכשיו? נגמר חסיבסוד של הייצוא מהשוק המקומי. בסדר, אני בעד.

גבירתי, מוכרים בארץ מעל למליון טון ירקות, מוכרחים 450 אלף טון פירות ולא

בצורה פרועה. כל אחד יכתוב לו תעודת משלוח, הגיעו ימי המשיח.

הוחלט, אינני רוצה לדבר על חלב שנשפך. אמר שמחה והוא צודק, מי שעשה הוא

משרד החקלאות. בעוד שנה נשב פה אצלך ונשאל אותו מה עשית. אני כבר עברתי את זה

על בשרי, עברתי את אותם הויכוחים עם אותם החברים ואכלתי אותה, נכשלתי. היו 14

יצואני פרחים פרטיים. עברו לא הרבה שנים ו-97.5% של ענף הפרחים בידי יד אחת,

2.5% נשארו. המסכנים חלק מהם בבתי סוהר, חלק פשטו את הרגל והחקלאים הפסידו

מאות אלפי דולרים.

אני פונה למשרד החקלאות, אנחנו היינו משווקים 80 אלף טון לשנה בצורה

מסודרת ועוד 40 אלף טון הבריחו. אנחנו גם כחברי כנסת וגם כאנשי התנועות לעולם

לא נותנים יד לגנוב מהמדינה. אנחנו לא נגן על מי שרוצה לעקוף את החוק. אלה

שהלכו ליד העגלה הממוסדת עשו הרבה כסף. זה לא סוד, לא מחדשים לנו שום דבר. לא

יכולנו עם הפיקוח לשמור על כל שטח מדינת ישראל. כל שנה היו תופסים מאות מקרים

ומעמידים אותם למשפט, אבל זה היה מסודר.

מה עשו עכשיו? בפירות וירקות זה ממוסד, יש תעודות משלוח הניתנות דרך

המועצות. כאן הפליגו. אני שש לחכות לשנה הבאה, כי השוק שהם פתחו הוא כבר סוף

העונה. אני שש ולא ישן בלילות אולי זה יצליח ואני אהיה מאושר. שלא תחשוב רגע

אחד שאני רוצה שאתה תיכשל. לא אתה נכשל. אם אני כשר נכשל, אלה המסכנים שעומדים

מאחורי. אני שש שלא תיכשל, אני מחכה בכליון עיניים לעוד שנה, כדי לראות איך

האופרציה הזאת עובדת.



עכשיו לנושא הייצוא. גבירתי, עסקתי בזה. הייתי יושב ראש המועצה שנתיים,

אני מכיר את הנושא. אני לא בא לומר שלא היה צריך לעשות שינויים ונעשו הרבה מאד

שינויים במשך השנים. בעשר השנים האחרונות לא ישבתי שם, אבל עשו הרבה מאד

שינויים, גם עם העובדים בהוץ. היה צריך עוד לעשות.

בא שר חדש עם צוות חדש ואומר: עד כאן, אני הולך לשנות את השיטה. זכותו.

אבל מותר לאלה שמשנים עבורם את השיטה, והם המגדלים, להביע את דעתם. הרי הוא לא

משנה שיטה בשביל עצמו, הוא משנה בשביל עשרות אלפי מגדלים. ברור שאותו הצבא,

שאני המפקד שלו, רוצה לדעת על מה אני יוצא למלחמה.

החליטו לפתוח את הייצוא בשנה הבאה. האם יהיו הרבה או מעט יצואנים - איננו

יודעים. בעבר נמכר הפרי של מדינת ישראל לפי מחירי השווקים. אחרי ניכוי העמלות

וההוצאות היו משלמים לחקלאים. היום יש צורה חדשה. יכול סוחר לבוא לחקלאי

ולקנות ממנו את כל הפרדס, כמו למשל בספרד. הפסיד - הפסיד, הרוויח - הרוויח.

אבל השוק יישבר מפני שברקע יופיעו חמישה-ששה סוחרים ויציעו מחירים שונים. הוא

מוכרח להישבר. הלוואי ולא יישבר.

החליפו מועצה בטענה שהקודמת לא היתה טובה. אני מכיר את השיטה הזאת. אבל

אתם גם כן משאירים מועצה של חמישה. והנה אתה מדבר על הובלה, מי אתה שתתערב

בהובלה של יצואן פרטי? יצאתם מהענף, תנו לאנשים להילחם לבד, אל תתערבו. אם אתם

רוצים להתערב, תגידו לי. למה לא? זו שיטה בארץ:, אתם לא טובים, אני מביא את

שלי.
ג. שליטיו
מי אמר שלא יהיה חופשי.
פ. גרופר
אין יותר מועצה, אין יותר הוצאה של גרוש אחד על אנשי מועצה, אין פקידים,

אין קבלנים, אין שום דבר. יש חקלאים בשטח ויש משרד חקלאות. לגבי האחריות, נראה

אותכם בשנה הבאה.
ג. גל
שמירה על זן או על היקף של ענף זה לא יעד לאומי וזה לא יעד חקלאי. אם

הענף הצטמצם או הענף התרחב, לפי דעתי זו לא בעיה שצריכה להטריד אף אחד.

מבחינתי היעד היחידי הקיים שלמשפחה חקלאית תהיה פרנסה. אם ענף ההדרים היה

ממשיך לשמור על ההיקף שלו ומתרכז כולו בארבע-חמש חברות גדולות, ולעומת זה

חקלאים עם 20 או 30 דונם לא היו יכולים להתקיים בענף הזה והיו נעלמים - בזה

אני הייתי רואה בעיה של מדינת ישראל.

אם השנה הייצוא החקלאי במונחים דולריים גדל ב-25%, לפי הנתונים שלכם, אני

רואה בזה דבר מאד חיובי. מי שחושב שהוא יכול ללכת דורות עם זן מסוים, הוא

איננו יודע איפה הוא חי. משום שאז הוא הולך על מוצרי באלק ולא על מוצרים

שנותנים שמנת ואפשר לחיות מהם. אני חושב ששמחה הציג את הכיוון החיובי, החקלאות

חייבת להתחדש כל הזמן ולעבור מזן לזן ומענף לענף.

אי אפשר להחזיר את המהלך שנעשה במועצת ההדרים. לפי דעתי הוא גם היה מהלך

מתבקש. אי אפשר היה לאורך זמן להיות באוירה שנציגי החקלאים או מרביתם לא רוצים

בסגנון הזה. בשנה האחרונה רוב הנציגי החקלאים ביטאו את דעתם שהם אינם רוצים

ייצוא ביד אחת. כל סקטור וכל ארגון הופיע עם מוזיקה אחרת, ושר החקלאות היה

צריך להחליט, והוא החליט כפי שהוא החליט.



אני שומע את הדברים ואני חושב שזה מישגה לעסוק במה שהיה וכבר אי אפשר

לתקן. תעסקו במה שיהיה מחר. טוב היה, לפי דעתי, אם הייתם יורדים מהויכוח הזה
והייתם תובעים משר החקלאות
היות וזה נסי ן מרחיק לכת - והלוואי שהוא יצליח

כפי שפסי אמר - להשאיר אותו בענף הזה ולהמתין עם שינוי המסגרות בענפים

האחרים של הפירות והירקות עד שיהיה שנלמד מהנסיון בענף הזה. אני חושב שהשר

ייענה.

יאיר, ההצגה של הדברים שלך היתה מיותרת. זה לא פרק זמן מספיק כדי לבדוק.

הלוואי והנתונים יהיו נכונים. כבר לא יעזור שום דבר, המהלך כבר נעשה. אני

מקווה שלך ולנו יהיה יושר אינטלקטואלי. בתום השנה הבאה נבדוק פרק זמן של שנה,

שהוא גם קצר, ונסיק את המסקנות הנכונות.

פ. גרופר;

זה סוף עונה.
ג. גל
אני מציע לעמוד על המשמר. אם יש גופים אחרים או מועצות שעוסקים בייצוא,

לא להתחיל שם מהלך כזה לפני שממצים את המהלך כאן ולומדים ממנו. שמעתי את הרצון

הבלתי ניתן לעצירה של משה אהרוני לקחת כבר את אגרקסקו. לא, צריך לעשות את

הנסיון כאן וללכת הלאה.

דבר שני. מוכרחה להישאר מועצה קטנה. אני מקווה שבשינוי החוק תציעו שתהיה

לה סמכות לעשות שינויים מרחיקי לכת. אני מניח שאם יתברר שי יצוא ביד אחת יותר

טוב, שיהיה הכלי החוקי לבצע את זה בתום שנה. ולא להמשיך בדבר שנעשה מכורח

שינוי ולא הבטחנו את הדרך חזרה.

דבר אחרון. אני מקווה שאכן מקפידים שהסטנדרטים בשוק המקומי יישמרו.
ד. קריצימן
המחירים יעשו את הסטנדרטים.
א. פורז
אני מאמין גדול בכלכלת שוק. המודל הזה צריך לעבוד, זולת במקרים י וצאי

דופן. במדינות מזרח איורפה ניסו לעשות כלכלה מכוונת עם מיכסות, עם רגולציה, עם

בקרה ועם תכנון. הכל היה מסודר מאד ואנחנו יודעים מה קרה להם. במקומות אחרים

במערב שהכל היה אנרכיסטי, לא מתוכנן ולא מסודר ואיש הישר בעיניו יעשה, גיהינום

על פני אדמות ובסוף מסתבר שזה פועל.

אני עקבתי אחרי ענף ההדרים תקופה ארוכה מאד ואני התרשמתי שציבור גדול של

חקלאים, מגדלי פרי, היו במצב שעמלם פשוט נשדד מהם בדרכים אדמיניסטרטיביות והם

לא קיבלו את התרומה הראוייה. כנגד זה עמד איזה מנגנון שכבר התחיל לחיות בשביל

עצמו. הרי הבירוקרטיה בהתחלה באה לשרת מטרה, אבל במשך הזמן קיומה כשלעצמו

מהווה את המטרה. הרי אנשים עובדים עם קביעות ועם תנאים. כאשר אחד הוא לא טוב

מביאים אחר, ולא מפטרים את הראשון. והעסק הזה גדל ומתפתח.

לכן בעקרון אני חושב ששר החקלאות ואנשי משרד החקלאות ראויים לברכות

אמיתיות על המהלך הזה. ייתכן מאד שבשלבים הראשונים, אולי בשנה הראשונה ואולי

גם בשניה יהיו חריקות ויהיו בעיות קשות מאד. גם מדינות מזרח אירופה לא

מתאוששות. החליטו שתהיה שם כלכלה קפיטליסטית והם לא מתאוששים. לא מספיק לקרוא

ליזמים ולומר שהכל פתוח.



יכול להיות שיהיו משברים. כמו שאומר חבר הכנסת גרופר, הנושא ייבחן לא בעוד

שנה אלא בעוד. אני מאמין שבסופו של דבר השוק יעשה את שלו. בתחום הייצוא לא

יכולים להיות הרבה מאד גורמים, החזקת נציגים ומערכות שינוע הם יקרים מאד.

באופן טבעי מתאגדים יחד. אני לא רוצה לעשות את זה כפוי מכוח החוק. אני רוצה

לתת לאנשים להתאגד, כאשר הם חושבים שזה באינטרס שלהם להתאגד.

, גם בתחום המקומי אני מניח שיהיו כל מיני סידורים, אבל שיהיו כלכליים

פתוחים חופשיים. חיי מסחר רגילים, נוח לי, טוב לי - אני עושה עסק עם מישהו.

אני שוב אומר, שר החקלאות שיש לי ביקורת רבה על הרבה דברים שהוא עושה,

בתחום הזה אני מוריד את הכובע.

מ. ג ולדמן;

אני לא רוצה להאריך הרבה, אני רוצה להתייחס לשלש נקודות. שינויים הם דבר

חיובי ולא צריך להיבהל משינויים. פה אני רואה את הבעיה הבסיסית. לא מספיק
שיוצאים בהצהרה ואומרים
אנחנו חייבים לעמוד מאחורי השינוי. איך עושים את

השינוי עם הכלים הנדרשים, ואותם צריכים להכין מראש ובמקביל. ולא להחליט על

השינוי ואחר כך לראות איך אנחנו מבצעים את השינוי.

היו כאן אמירות שהשינוי רע מראש. הוא לא רע מראש. אני בעד שינוי, קודם

כל. אני מכיר את הבעיה של כל החקלאות בישראל. אהרי חמישים ומאה שנה של חקלאות

חייבים היו לעשות התאמות, שאותן לא הכינו מספיק מראש.

גם הצעד שנעשה עתה הוא עוד לא מוכן. יכול להיות שאחרי שנה יחזרו למצב

שלפני שנה כתוצאה מכך שלא עשו מספיק הכנות. לכן אני לא בעד לקבל החלטה שכעבור

שנה נבחון את הענין. אני חושב ששנתיים זה זמן סביר ולא שנה.

אני לא מקבל את הדברים של פסי שלא צריך לבחור מועצה בכלל. אין דבר כזה

בלי יחידת מטה או מיני מועצה. ביחידת המטה הקטנה הזאת חייבים לחשוב על

החקלאות העתידית בכל נושא הזנים, על מחקר ופיתוח במקביל.

אני חזרתי עכשיו מדרום אפריקה וראיתי חקלאות פורחת. הם שם אומרים שה-

JAFFA הולכת ונעלמת, ההדרים הולכים ונעלמים. כשאני שואל אותם למה זה הולך

ונעלם, הם עונים שאנחנו חיים זנים שהיו טובים בשנות הארבעים והחמישים. לא בגלל

שהחקלאים במדינת ישראל לא טובים, הם חקלאים מצטיינים. לא דאגו להעמיד כספים

לזנים אחרים.

ירדו מ-1 מליון ל-300 אלף טון בגלל לא בגלל שהמועצוז לא ניהלה את העסק

נכון, אלא בגלל שהזנים נשחקו עם הזמן והם הורידו את הכמויות. נוצרו זנים

אחרים שהיו כדאיים וכלכליים יותר. על זה לא שמו מספיק דגש.
לסיכום דברי
א. נושא השינוי הוא דבר בריא. ב. כל מי שיוכל לייצא 5000

טון ומעלה יוכל להיות יצואן. איך זה לא יביא נזק לכל היסוד הבריא שרוצים לתקן.

צריך להבטיח את הדברים האלה. ג. להעמיד את הכסף למחקר לזנים אחרים במהירות

האפשרית. אנחנו צריכים לנצל עכשיו את מצב המים גם לזנים אחרים. כדי שנוכל לומר

שאותם 25%, לפי הנתונים שנמסרו כאן על ידי שמחה והמרכזי החקלאי, הם לא רק

חקלאות וגידולים אחרים. נוכל גם להחיות את ההדרים שיש להם סיכוי גדול בזנים

אחרים ולהעלותם מ-25% ל-50%.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו לא נסכם היום. נמשיך את הדיון בשבוע הבא וניתן גם למנ"כל וגם

לחברים שפתחו את הדיון להתייחס להערות ששמעו.

רבותי, דנו על הנושא הזה של המועצה לפרי הדר ועל הכוונות של משרד החקלאות

בשתים- שלש ישיבות. והנה הגענו היום למצב שיש הצעה ויש מדיניות. -זכותו של שר

לקבוע את המדיניות על פי השקפת עולמו, על פי דרכו ועל פי החלטות ממשלה. זו

גישתו של שר החקלאות, זו השקפתו והוא קבע כפי שהוא קבע.

אנחנו יכולים לבקר מהלך זה ומהלך אחר, אבל אנחנו עומדים בפני עובדה. אלה

הם הדברים וזאת היא המדיניות. אבל גם כאשר שר קובע מדיניות והוא צריך לבצע

אותה, הוא צריך להתחשב בדעת רוב המגדלים. אם זה לא נעשה, יש להצטער על כך.
ג. שליטיו
נעשה מאד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

לאחר שיש כבר מדיניות ולאחר שיש הצעה, אני קוראת למגדלים לשתף פעולה בכדי

לא לגרום נזקים למגדלים עצמם אחר-כך. באותו הזמן כאשר בא וקובע מדיניות, הוא

חייב לקחת על עצמו גם אחריות לתוצאה של אותה מדיניות, אם הוא ימשיך להיות שר

הקלאות כעבור שנה או כעבור שנתיים. יבוא שר חקלאות אחר ויאמר: מה אתם רוצים

ממני, אני לא בעל המדיניות הזאת ואני לא נושא באחריות.

לא ייתכן שהשר שקובע את המדיניות הזאת לא ישא באחריות לגבי המגדלים. אם

מחר תהיה קטסטרופה ויהיה כשלון, חס וחלילה? אני בעד זה שתהיה הצלחה וקוראת

למגדלים לשתף פעולה. אבל אם יהיה הפסדים ונזקים גדולים למגדלים, מי יפצה אותם

על הדברים האלה? מי ישא באחריות? הרי המדיניות נקבעת על ידי אותה הממשלה והיא

אכן צריכה לשאת באחריות.

שר האוצר שינה את מדיניותו כבר מספר פעמים, כי הוא ראה שהמדיניות שהוא

קבע אינה עוברת לסוחר, אינה פותרת בעיות. הוא ויתר אפילו על ההשקפה הליברלית

שלו בתחומים מסויימים ואמר שבינתיים הוא מזיז אותה הצידה. אתם קובעים מדיניות,

תקבלו על עצמכם אחריות. זו נקודה אחת.

נקודה שניה. לא צריך להגזים ולקבוע קריטריונים כאלה שמספר היצואנים

שיסתובבו בחוץ לארץ יהיה כל כך גדול, כי זה יהיה לרעתם של המגדלים והפרדסנים.

לא כל המרבה הרי זה משובח. בהחלט לא.

מה שהיה לא היה לרוחי. התחייב שינוי ושינוי היה צריך לעשות. אני סברתי

שצריך לקבוע את השינוי על פי הכשלון שהיה בניסוי הזה בענף הפרחים. הניסוי נכשל

בשעתו. לכן עברו לשיטה שהיא טובה היום ומוכיחה את עצמה לגבי ענף הפרחים. אפשר

היה לקחת את זה כדוגמא ולעשות אותו הדבר, כמו לגבי ענף הפרחים.

אני מציעה שיהיה שיתוף פעולה כדי להצליח, כי ההצלחה תהיה לא רק של השר

שקבע את המדיניות אלא של המגדלים עצמם, וזה מה שמדאיג אותנו.

נקודה שלישית. פרקו מועצה. יש עובדים במועצה - מה גורלם? מי נושא באחריות

לגבי העובדים אלה? יש גימלאים. אני זוכרת את הויכוח שהיה בקשר לנושא הזה, מי

ימשיך לשלם, מי ישא באחריות. איפה האחריות שלכם לגבי הגימלאים ולגבי העובדים?

אני אבקש לשמוע על כך בישיבה הבאה. לא ייתכן לפרק מוסד שקיים חרבה מאד שנים

ולא לדעת מי נושא באחריות לגבי העובדים.



ד. קריצ'מן;

יש לנו תשובות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את התשובות האלה בישיבה הבאה.

נקודה רביעית. אל תלכו עכשיו לאורך כל הדרך לגבי אנשי החקלאות ותעשו

כלכלה חופשית ושיווק חופשי.
ג. שליטי ן
אין כוונה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

הנסיון הראשון הוא לגבי ענף ההדרים. אם הנסיון הזה יצליח בעוד שנתיים-

שלש, תלכו לענפים אחרים.

אני קוראת לשר החקלאות לעמוד בהבטחה שהוא נתן גם למגדלים, לא הולכים היום

לענפים אחרים אלא מתרכזים אך ורק בנושא של ההדרים. עם הנסיון של תקופה של

שנתיים-שלש שנים אכן ניתן להסיק את המסקנות, להצלחה או לכשלון. ואז בהתאם לכך

לקבוע את הדרך לגבי ענפים אחרים.

מאחר והזמן דוחק, אני לא רוצה להמשיך. נמשיך בשבוע הבא ביום רביעי ונשמע

גם על הפיצוי.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00

קוד המקור של הנתונים