ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/02/1991

יבוא מוצרי תעשייה מחו"ל והפוגעים בייצור המקומי - מסקנות הוועדה הצעה לסה"י של ח"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו; מתן רישיון לחברת תעופה נוספת לקיום טיסות שיגרתית לאילת - מסקנות הצעה לסה"י של ח"כ גדעון גדות; תקנות רשות שדות התעופה (אגרות) התשנ"א-1991; תקנות רשות שדות התעופה אגרות במסופי מעבר יבשתיים (תיקון) התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 237

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימו? ביום גי, י"ב באדר התשנ''א, 26.2.1991, בשעה 14:00

נפחו;

חברי הוועדה; חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גל

א. פורז

מוזמנים; ב. לוי, מנכ"ל רשות שדות התעופה

א. אורן, רשות שדות התעופה

א. כרמל, סמנכי'ל לכספים וכלכלה, רשות שדות התעופה

י. סלוצקי, כלכלן, רשות שדות התעופה

א. רבדל, דוברת רשות שדות התעופה

ש. שוהמי, ראש מינהל התעופה האזרחי

ש. שפירא, סמנכ"ל בכיר לתפקידים מיוחדים, משרד התחבורה

נ. מנירב, אגף התקציבים, משרד האוצר

א. מילר, חשב חברת "ארקיע"

ד. יערי, עו"ד, מזכיר חברת "ארקיע"

י. בורוביץ, מנכ"ל חברת "ארקיע"

מ. ורד, מזכירת הנהלה, חברת "ארקיע"

ע. להבי, עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה

ב. רובין, עו"ד, משרד המשפטים

ג. כהן, סגן הממונה על סחר חוץ, משרד התעשיה והמסחר

א. כהן, התאחדות התעשיינים

פ. ברמן, כלכלנית, איגוד לשכות המסחר

צ. גל-ים, כלכלנית, בנק ישראל

ג. בן-ישראל, יו"ר לשכת הקשר בהסתדרות עם הכנסת

מזכירת הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
המתרגמים בע"מ

סדר היום

(1) מתן רשיון לחברת תעופה נוספת לקיום טיסות שיגרותיות לאילת

מסקנות ועדת הכלכלה

הצעה לסה"י של ח"כ גדעון גדות

(2) תקנות רשות שדות התעופה. אגוות במסופי המעבר היבשתיים (תיקוו).

התשנ"א-1991

(3) תקנות רשות שדות תעופה. אגרות. התשנ"א-1991

(4) יבוא מוצרי תעשיה מחו"ל הפוגעים בייצור המקומי - מסקנות הוועדה

הצעה לסה"י של ח"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. י

(1) מתן רשיון לחברת תעופה נוספת לקיום טיסות שיגרתית לאילת - מסקנות.

הצעה לסה"י של ח"כ גדעון גדות
ל. ורוו
מסקנות ועדת הכלכלה בנושא מתן רשיון לחברת

תעופת נוספת לקיום טיסות שיגרתיות לאילת.

הצעה לסה"י מספר 2373.

ביום 28 בפברואר 1990 העבירה מליאת הכנסת את דיון בהצעתו לסדר היום של

ח"כ גדעון גדות בנושא מתן רשיון לחברת תעופת נוספת לקיום טיסות

שיגרתיות לאילת.

הוועדה דנת בנושא בישיבתה מיום 11 ביוני 1990. אלית הוזמנו נציגי משרד

התחבורה. ראש מינהל התעופה האזרחית, נציגי משרד האוצר. ראש עיריית

אילת. יו"ר מועצת המנהלים של "ארקיע" ומנכ"ל "ארקיע".

יו"ר מועצת המנהלים של "ארקיע" ומנכ"ל "ארקיע" מסרו לוועדה כי "ארקיע"

מספקת את כל הביקושים בכל קווי טיסותיה הפנים-ארציות ובמיוחד למרכז

הארץ. לאילת וחזרה. ל"ארקיע" יש ביום יכולת ייצור של 670 אלף מקומות.

היפול לענות על ביקושים גדולים בהרבה מאלה הקיימים היום.

לפי התחזית מספר הנוסעים הצפוי לשנת 1990 יגיע ל-420 אלף זאת כפועל

יוצא של ממוצע חדרי בתי-המלון הקיימים כיום באילת ושרותי תיירות אחרים.

רק ב-1995 בהתאם לתחזיות צפוי גידול משמעותי במספר חדרי המלון באילת.

רמת השרות לנוסעים הניתנת על-ידי "ארקיע" הינה גבוהה ועומדת בכל סטנדרד

מבחינת נוחות. סוג הציוד. בטחון. אמינות. לוח זמני טיסות ועמידה בו.

מחירי הטיסות לאילת וממנה הם מן הנמוכים בעולם. מבצעי המכירות לגורמים

השונים הורידו את ממוצע מחיר כרטיס הטיסה ל-44 דולר לכיוון. שהינו כ-35

אחוזים מתחת למחיר הרשמי המפורסם. מאושר ומפוקח על-ידי משרד התחבורה

והאוצר.

"ארקיע" מסבסדת את תושבי אילת בכ-30 אחוזים ממחיר הכרטיס.

מהנתונים שהוצגו לוועדה של השוואת מחירי הטיסות בישראל ומחירי הטיסות

בארצות מערביות שונות באירופה ובארה"ב עולה כי המחירים של חברת "ארקיע"

זולים בעשרות אחוזים.

"ארקיע" הינה אחת החברות הראשונות אשר נמכרה כחברה תושבת לבעלות פרטית.

הפרטה. כיום 75 אחוזים ממניותיה בידיים פרטיות ו-25 אחוזים בידי

העובדים. החברה אינה נהנית מתמיכה ממשלתית וציבורית כלשהי.

על יסוד הזכיוו להפעלת כל הטיסות הסדירות הפנים-ארציות שניתנו לחברה

על"ידי משרד התחבורה. השקיעה החברה בציוד טיסה ובציוד קרקעי לתעופה

הפנים-ארצית למעלה מ-30 מיליון דולר ארה"ב ולאחרונה כ-5 מיליון דולר

במטוס דס-7 נוסף ללא סיוע ממשלתי.



תכנית ההצטיידות של "ארקיע" לקראת שנות ה-90 כוללת החלפתם של ארבעת

מטוסי הדס-7 איברבעה מטוסים בעלי 72 מושבים נוסעים כל אחד. בהשקעה של

כ-55 מיליון דולו', דגר שיאפשר יכולת ייצור של מיליון ו-100 אלף מקומות.

כלומר גידול של כ-40 אחוזים בכמות.

ל"ארקיע" קיימת תחרות מתמדת מצד התחבורה הציבורית היבשתית המסובסדת.

מצד כלי הרכב הפרטיים. מצד מפעילים אחרים הרשאים על-פי דין לקיים טיסות

שכר לאילת ומצד חברות תעופה זרות. לרכות "אל-על" הטסות ישירות מחו"ל

לאילת. טיסות השכר גורמות לחסימת בתי-המלון באילת בפני הנופש הישראלי

ולהקפאה כמעט מוחלטת של נופשים ישראלים באילת בתקופת החורף. הדבר גורם

לירידה בכמות הנוסעים ב"ארקיע" בהיקף של עשרות אלפי נוסעים בשנה.

ל"ארקיע" קו אחד עם פוטנציאל מוגבל של נוסעים ועליו פרנסת החברה ופרנסת

630 משפחות. החברה השקיעה בפיתוח הקו. בפיתוח הרגלי צריכה. בחיפוש אחר

לקוחות. במשאבי ענק של פירסום ומערכות קידום מכירות. כל מסיע נוסף לא

יגדיל את שוק הלקוחות אלא יגזול מהעוגה הקיימת.

ראש עיריית אילת מסר לוועדה כי תושבי אילת מקבלים מחברת "ארקיע" שרות

אמין וטוב ומרוצים מהשרותים שהחברה נותנת. בימים ראשון וחמישי. בהם

מגיעים הביקושים לשיא. נותנת החברה שרות טוב עם תוספת מטוסים שמתאפשרת

הודות לניהול הגמיש והפתוח.

ראש מינהל התעופה האזרחית מסר לוועדה כי עמדת משרד התחבורה היא שאין

כיום מקום ואין הצדקה לקיומה של יותר מחברה אחת בקו זה. לדבריו פתיחת

הקו לתחרות תגרום בשלב הראשון לירידת מחירים תוד פגיעה משמעותית

בבטיחות וברמת השרות. ובשלב השני. לפי הנסיון בארה"ב. להתמוטטות אחת

החברות או כולן ולפגיעה בנוסעים. ניצול היצע המקומות בהשוואה ליכולת

יצור המקומות עומד על 62 אחוזים וניתן תוד שמירה על רמת שרות נאותה

להגיע לכ-75 אחוזים. לכן ל"ארקיע" יש מרווח רב המאפשר הגדלת התנועה ללא

צורד בהגדלת התשתית.

לוועדה נמסר מסמד של משרד התחבורה בנושא מדיניות התעופה האזרחית של

ישראל הקובע; ברמת הביקוש הקיימת בטיסות לאילת און מבחינה כלכלית מקום

ליותר מאשר מוביל אחד בטיסות סדירות. אם יפעל בקו יותר ממוביל אחד.

הרווחיות הנמצאת כיום על גבול האיזון תעלם וכתוצאה מכד ירד בשל חוסר

כדאיות מספר הטיסות שהוצעו לציבור והמחירים יעלו. כל אלה עלולים לגרום

להתמוטטות השרות.

אפשרות אחרת היא שעקב התחרות הפרועה ירדו המחירים לרמה כזו שכל החברות

המתחרות תתמוטטנה.

מסיבה זו המדיניות היא שלא ניתנים רשיונות לטיסות סדירות בקו העיקרי

בין מרכז הארץ לבין אילת אלא למוביל אחד. המוביל שנקבע. בעיקר מסיבות

היסטוריות. הוא חברת "ארקיע" שהיא כיום החברה הגדולה והמבוססת בתעופה

הפנים-ארצית בישראל ושהושקע בה הון רב וציוד חדיש ובכוח אדם המתאים

במיוחד לצרכי הקו.



חשוב לציין כי הפן האחר של העדפת "ארקיע" כאמור הוא החובות שהוטלו

עליה. דהיינו להפעיל את הקו כך שיינתן שרות סביר ואמין בכל ימות השנה

במחירים סבירים כדי לענות על הביקוש.

כמו כן חייבת החברה להפעיל גם קווים אחרים נלתי-רווחיים שאחרת לא היה

ניתן בהם שרות טיסות סדיר.

על-מנת לסייע לאיזורי פיתוח הרחוקים ממרכז הארץ מוענקת לתושבי אותם

איזורים סובסידיה ממשלתית הניתנת כהשלמה של מחיר הטיסה הנמוך אותו משלם

התושב. מדובר בתושבי אילת וישובי הערבה. לרבות תושבי מצפה רמון.

מנהל האגף לתכנון וכלכלה במשרד התחבורה אמר לוועדה כי רק באם ישתנו

התנאים ותגדל משמעותית כמות הנוסעים. יש מקום לשקול כניסתה של חברה

מתחרה. הוא מסר לוועדה כי בימים הקרובים יוגש לשי התחבורה דיווח הוועדה

הבין-משרדית שבראשה הוא עומד לבדיקת נושא התחיות בתעופה בקו

תל-אביב-אילת.

נציג האוצי מסי כי באוצי מאמינים שיש מקום לחניה נוספת בענף בהשגחה

מסיבית על נושא הבטיחות על-ידי הגוימים המפקחים. לדבריו התחרות תשפר את

רמת השרות ותאפשר טיסות ברמות שרות שונות. אם או בלי דיילים. אם או בלי

ארוחות וכיו"ב.

בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות;

(1) הוועדה שמעה בסיפוק את הודעת ראש עיריית אילת שיש שביעות רצון מלאה

של התושבים באילת מהשירותים שנותנת חברת "ארקיע"

(2) הוועדה קיבלה את חוות דעתם של נציגי משרד התחבורה כי ברמת הביקוש

הקיימת לטיסות באילת אין מקום ליותי מאשי מוביל אחד בטיסות סדייות

וישמה לפניה את הודעת משיד התחבויה על מינוי ועדה עלי ידי השי

לבדיקת נושא התחיות בקו תל-אביב-אילת.

(3) הוועדה דוישת ממשיד התחבורה להעביר אליה. לאחי שיסיימו. את דו"ח

הוועדה הבין-משידית לבדיקת נושא התחיות בקו תל-אביב-אילת.

(4) הוועדה הגיעה למסקנה כי חברת "ארקיע" עונה על כל הביקושים הנוכחיים

וטים מיצתה את הפוטנציאל העומד לישותה. דבר המאפשי גידול במספר

הנוסעים ללא צויד בשינוי התשתית המשקית. המקצועית והאיגונית

הקיימת. לפי תכנית ההצטיידות שהוצגה לוועדה כי "ארקיע" מסוגלת

לענות גם על הביקושים העתידיים.

(5) הוועדה דוישת כי חברת "ארקיע" תמשיד לשפר את ימת השיות ולשמוי על

רמת בטיחות גבוהה בתוד התייעלות וקיום ימת מחייים מקבילים בקווים

דומים באיות אחיות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
רציתי לשאול את נציג משרד התחבורה. האם

הוועדה הזאת לא סיימה את עבודתה?



ש. שפירא; כן, הוועדת סיימת את עבודתה, היא הגישה את

מסקנותיה להנהלת המשרד, למנכ"ל המשרד ולשר

התחבורה, והשר אימץ את המלצות הוועדה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה המליצה הוועדה?

ש. שפירא; הוועדה המליצה שהקו ייפתה לתחרות, לא ברור

עדייו אם הוא ייפתח לתחרות מוגבלת או לתחרות

חופשית לחלוטין, רק כאשר היקף התנועה שבין מרכז הארץ לאילת יגיע ל-600

אלף נוסעים.

החלטנו להגיע למספר הזה כדי להמליץ בפני "ארקיע" להשקיע סכומי כסף

נכבדים מאוד בחידוש צי המטוסים שלה. "ארקיע", כפי שכתוב בדו"ח הוועדה,

שוקלת או עומדת להשקיע סכומים נכבדים בהחלפת המטוסים מסידרה 7 במטוסים

הדישים יותר, שיוסיפו לקיבולת דהיום. להערכתנו אי-פתיחת הקו עד לגבול

של 6.00 אלף נוסעים יאפשר ל"ארקיע" להשקיע את הכספים האלה, ולקבל החזר

נאות להשקעה הזו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם תהיה חברה מתחרה.

ש. שפירא; אם לא תהיה חברה מתחרה עד לגבול של 600 אלף

נוסעים. מעל 600 אלף נוסעים, תהיה חברה

מתחרה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמה היום היקף הנוסעים!

ש. שפירא; 420 אלף,
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כשאנחנו אומרים לשפר את רמת השרות, אפשר

להוסיף ולומר; ולהשקיע בחידוש הציוד.

ג. גל; אני מציע בסעיף (1) להשמיט את המלה "לשביעות

רצון מלאה". מספיק לומר "שביעות רצון".

ב. רוביו; לא הייתי מעורב בעבודה הזאת, אבל בסעיף (5)

אני רואה משהו מוזר והוא המשפט האחרון,

האומר; "קיום רמת מחירים מקבילים לקווים דומים בארצות אחרות". לפני כן

נאמר שהמחיר של "ארקיע" נמוך בעשרות אחוזים. אם כך, אני לא יודע מה

המשמעות של הנאמר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ייכונב
"תוך התייעלות וקיום רמת מחירים

אני מבקשת שתעבירו אלינו את מסקנות הוועדה.

(2) תקנות רשות שדות התעופה. אגרות במסופי מעבר יבשתיים (תיקון).

התשנ"א-1991
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
קיבלתי מכתב משר התחבורה מר משה קצב,- ובו
הוא אומר
הנדון; תקנות רשות שדות תעופה, אגרות במסופי מעפר היבשתיים (תיקון),

התשנ"א-1991.

תוקפן של התקנות הפוטרות את העוברים במסוף המעבר היבשתי בטאבה מתשלום

אגרת מעבר יפוג היום. 31 בינואר 1991.

ביו0 27 בינואר 1991 אישרה הממשלה את הארכת תוקפן של התקנות האמורות

לתקופה נוספת של 6 חודשים. דהינו עד ליום 31 ביולי 1991.

בהתאם לחוק רשות שדות תעופה הוראת שעה. התש"ם- 1980. טעונה קביעת אגרות

במסופי המעבר היבשתיים גם אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

אודה אם תעלי על סדר יומה של הוועדה לאישורה את הצעת התקנות שבנדוו.

רצ"ב נוסח התיקון של התקנות.

אם ניקח את מספר היוצאים והנכנסים עתה, אפשר לספור אותם על אצבעות

הידיים. כמה עבדו את טאבה?

ע. להבי; בנובמבר עברו 3,200 לכל כיוון. זאת אומרת,

6,500 בערד בשני הכיוונים. אני רוצה להדגיש

שמדובר באלו שעברו למלון, לקילומטר האחד שמעבר לגבול, למלון ולא מעבר

לו, ובהתאם להסכם הפטור הוא רק עבורם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם כל אלה היו ישראלים?

ע. להבי; אנחנו לא יודעים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם יש לך נתונים מה קרה בחודשים קודמים?

ע. להבי; יש לי נתונים על אוגוסט. הנתונים של נובמבר

פחות או יותר משקפים. המספרים קודם לכן היו

הרבה יותר גדולים. בשנת 1989 ממרץ ועד לאוגוסט, שזה היה המועד שטאבה

הועברה למצרים, היה מדובר במספרים של 120 אלף עוברים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ה-120 אלף עברו ב-5 חודשים. האם גם זה לשני

הכיוונים?

ע. להבי; כן. המספרים השנתיים היו בדרך כלל בקצב של

כ-140 אלף עוברים בשנה, והוא הלך וגבר עד

למשבר במפרץ, באוגוסט. אז היתה הנפילה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנאשר את התקופה ל-6 חודשים,

ונראה מה יהיה בעוד 6 הודשים. אושר.



(3) תקנות רשות שדות התעופה (אגרות). התשנ"א-1991

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; במכתבו של שר התחבורה מר משה קצב, נאמר
כלהלן
הנדון; תקנות רשות שדות התעופה (אגרות). התשנ"א-1991

אבקשך להביא את הצעת ההחלטה הרצ"ב לאישור ועדת הכלכלה בישיבתו? הקרובה

להצעת החלטה.

מצ"ב דברי הסבר ונו נוסה מוצע .

אני רוצה שמישהו יסביר לנו. פה יש חומר רב על אגרות למיניהן, ובכולן

אני מתארת לעצמי שאתם מבקשים להעלות את גובה האגרות, ולא להוריד.

ע. להבי; וגם ליצור אגרות הדשות.

א. כרמל; אם זכור לכבוד היו"ר, בדיון האחרון שלנו

בנושא האגרות, הסבת את תשומת לבנו שמערכת

התקנות שלנו עובדת על שערי מטבע שקל-דולר שעבר זמנם, בשער יסודי של

התקנות שהיה בזמנו, ביוני 1985. כל הדיון הזה היה ב-1988. ביקשת מאתנו

שבדיון הקרוב אם נתבקש או נבקש להעלות אגרות או לתקן תיקונים בתקנות

האגרות שלנו, שנעשה שיערוך של כל הסכומים לפי מדדים ושערי מטבע. לכן

בעצם לגבי כל מערכת התקנות שמובאת כאן לאישור עשינו אותה מחדש, מ-אי עד

ת', כאשר כל המספרים השתנו אך ורק כתוצאה מהשיערוך של המדדים ושערי

המטבע, ואין בהם שום העלאה.

יש שינוי יסודי בנושא של אגרת נוסע בתעופה פנים-ארצית. זו אגרה חדשה

שמופיעה כאן בתקנה 14. אני מדבר על שינוי שערי המטבע ושינוי שער המדד

היסודי.

מערכת האגרות של רשות שדות התעופה בתעופה הבינלאומית היא: אגרת נחיתה,

אגרת פיקוח אווירי, אגרת סבלות, אגרת חניה של מטוסים.

מערכת האגרות של רשות שדות התעופה בטיסות הפנים-ארציות היא; אגרת חניה,

אגרת נחיתה משולבת עם חניה.

אין פה אגרה שלא קיימת, למעט אגרת נוסע בתעופה פנים-ארצית, שזו אגרה

חדשה.

עוד מהלך שעשינו כאן הוא מהלך של הכנסת אילת מחדש לתחום התעופה

הבינלאומי, וזאת משום שישנה פניה של משרד האוצר לשינוי החקיקה בכנסת של

חוק איזור סחר חופשי, שבזמנו פטר את כל הנוסעים הבינלאומיים שבאו לאילת

עוד בשדה התעופה בעובדה מאגרות בינלאומיות. פעלנו לביטול הפטור הזה,

ועדת שרים לענייני כלכלה אישרה את בקשתנו. ישנו הליך חקיקה בכנסת שלא

קשור לתקנות האגרות שלנו, אלא זה חוק איזור סחר חופשי, וזה בטיפול משרד

האוצר.



ב. לוי; אנחנו מבקשים 50 אחוזים מתאגרת, לא אגרה

מלאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
קודם נשמע מה היה, ואחר כך נשמע מיג החדש, מה

אתם מציעים לגבי מה שהיה ומה אתם מציעים

לגבי החדש.

א. כרמל; אנחנו מכניסים כאן את אילת, אבל כותבים

במפורש שכל עוד חוק איזור סחר חופשי בתוכו

כפי שהוא, האגרה הזו איננה נכנסת לפעולה, כי זה בניגוד לחוק. והיה אם

החוק יאושר בכנסת, אגרת נוסע בתעופה בינלאומית אילת ואגרת נחיתה, זה

פיקוח אווירי באילת.

ג. גל; ועד היום זה לא קיים?

א. כרמל; זה לא קיים, כתוצאה מהפטור שקיבלו בתוקף

איזור סחר חופשי באילת. עד אז זה היה, אבל

מיום שחוקק החוק הזה, זה בוטל.

על-מנת שלא יווצר מצב שאם הכנסת תאשר את ביטול הפטור הזה, שאנחנו נגבה

באילת אגרות בשיעורים כפי שנהוגים בנתב"ג, והרי אנחנו מעוניינים לעודד

שם ולתת הנחת מהאגרות, קבענו כאן, שאם יתוקן חוק איזור סחר חופשי -

תינתן לנו אפשרות לגבות אגרות, אנחנו נגבה באילת אגרת נוסע יוצא בשיעור

של 50 אחוזים מהאגרה הנהוגה בנתב"ג, זאת אומרת 6 דולרים במקום 12 דולר,

וכל האגרות האחרות שמשתלמות על-ידי חברות התעופה, אגרת נחיתה, ופיקוח

אווירי, זה יהיה 60 אחוזים מהאגרה הנהוגה בנתב"ג.

זה דבר חדש אבל הוא כמובן לא לביצוע כל עוד הכנסת לא תיקנה את חוק

איזור סחר חופשי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
קודם זה היה אפס.

א. כרמל; זה היה אפס כתוצאה מהחוק. לפני החוק, לפני

1985, כן היו אגרות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; עכשיו זה אפס.

ג. גל; למה צריך להדביק את זה לחוקו

א. כרמל; אם תהיה חקיקה בכנסת, אצטרך על-פי התקנות

הקיימות לגבות באילת כמו בבן-גוריון. אין לי

ברירה אחרת, ואני לא רוצה בזה.

ג. גל; מה יפריע לך לפנות לאחר חקיקה?

א. כרמל; אני מניח שיהיה פער בין אישור החקיקה בכנסת

לאישור החקיקה כאן. זה יכול לקרות.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כאשר מתקבל חוק בכנסת נותנים גם שחות גם

מיום פירסומו ועד שמפרסמים אותו עובר זמו.

האם אנחנו נבוא לחוקק תקנות לפני שהכנסת אישרה את התיקון לחוק?

א. כרמל; התקנות מוגבלות. הן תיכנסנה לתוקף רק לאחר

התיקון.

ב. לוי; יש כאן אי-הבנה. אנחנו לא צריכים לבוא לכבוד

הוועדה אם הכנסת תאשר. אנחנו התחייבנו

שאנחנו מבקשים רק מחצית, ולא את כל האגרה. לכן אנחנו מקדימים להגיד

שאנחנו מבקשים מהוועדה להחליט על מחצית. הכנסת, כאשר היא תבטל את

האישור, אנחנו נגבה את כל האגרה. אנחנו התחייבנו למשרד התיירות,

לעיריית אילת ולעוד כל מיני גופים, שאנחנו נגבה 50 אחוזים נוסע, 60

אחוזים לאגרות האחרות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; גם כדי לגבות את כל האגרה אתם צריכים לבוא

לכאן.

ב. לוי; לא.

ג. גל; חוק איזור סחר חופשי מגישה הממשלה. הוא יבוא

לכנסת לקריאה ראשונה, ואחר כך יובא לוועדה.

אני רוצה להבין למה יהודי כמוני, שהחוק אמור לבוא אליו בעח-

חודש-חודשיים לקריאה ראשונה, לפני שהוא מכיר את החוק ההוא, צריך לשמוע

הסברים ולקבל היום החלטה.

ב. לוי; התחייבנו לכם, וכדי לעמוד בהתחייבותנו אנחנו

אומרים שאנחנו מתכוונים לחצי. בחוק אנחנו

מקבלים זכות מלאה, וזה ההסכם עם שר התיירות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; איזור סחר חופשי מבטל את הפטור הזה. הם

אומרים לד שאם החוק ההוא יתקבל, כל-זאת

בהתחשב עם אילת, הם רוצים לגבות 50 אחוזים. אם החוק לא יתקבל, היום יש

פטור. החוק בא לבטל את הפטור, והם רוצים לתת 50 אחוזים פטור.

א. אורן; ניסיתי להראות לך קודם את התקנות שבתוקף.

לפי התקנות שבתוקף יש הבחנה בין שדה תעופה

ירושלים לשדות תעופה אחרים. אילת ועובדה יפלו במסגרת השדות האחרים, ואז

הם יצטרכו לשלם 100 אחוזים. מאחר שכאן ניתנה התחייבות, שזה יהיה רק 50

אחוזים, היינו צריכים לדאוג מראש שביום שיתקבל החוק, ויהיה בתוקף באותו

יום, זה יהיה רק 50 אחוזים. זה בגלל המבנה הקודם של התקנות.

ב. לוי; ההתחייבות של ה-50 וה-60 אחוזים מלווית גם

בלוח זמנים. כשאנחנו מחזיקים את שדה אילת

פתוח בשעות מסויימות, הפסד הכספים שלנו גדול עוד יותר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה אומר ראש עיריית אילת? האם הוא יודע על

הענין הזה?



ב. לוי; הדברים האלה מסוכמים כבר עם כולם. המשא ומתן

נמשך כמעט 3 שנים.
א. כרמל; הדברים החדשים הנוספים הם
אנחנו מציעים לאחד את ריבית הפיגורים שקיימת
היום בתקנות. יש לנו היום שתי ריביות פיגורים
(1) דולרית, על אותן אגרות שצמודות לדולר בשיעור של 18 אחוזים לשנה

ריבית פיגורים.

C2(על האגרות השקליות יש לנו ריבית פיגורים שהיא ריבית שקלית, שהיא

ריבית החשב הכללי, ועוד 3 אחוזים בחודש.

אנחנו מציעים לבטל את ריבית הפיגורים הדולרית, ואת ריבית הפיגורים

השקלית לעשות ריבית חשב כללי פלוס 2 אחוזים.

נושא נוסף שהוא שונה מהתקנות הקודמות: האגרות הפנים-ארציות בתקנות

הקודמות היו מוצמדות למדד אחת לחודש. פה אנחנו מציעים לעשות את ההצמדה

אחת לשלושה חודשים במקום אחת לחודש.
ג. גל
מה זה אגרה חדשה?
א. כרמל
בתעופה פנים-ארצית יש לנו מצב בלתי נסבל.

רשות שדות התעופה נושאת בגרעון של שדות

תעופה פנים-ארציים שהגיע ב-31 במרץ 1990 על-פי מאזן שנעשה על-ידי רואה

החשבון שלנו להיקף של 15 מיליון שקל לשנת 1989-90.

האגרות הפנים-ארציות הן ממש נמוכות, נמוכות עד כדי כך שבעצם המצב של

רשות שדות תעופה הוא שנמל תעופה בן-גוריון מסבסד סיבסוד צולב בשנה

שעברה בהיקף של 15 מיליון שקל את כל התעופה הפנים-ארצית. הנוסע

הבינלאומי בעצם משלם עבור אחזקת שדות התעופה הפנים-ארציים.

אם ההיקף היה של מיליון-שני מיליון, ניחא. אבל מצב של 15 מיליון שקל

גרעון בשדות תעופה פנים-ארציים, להערכתי לפחות הוא בלתי נסבל. על-מנת

לצמצם את בשדות תעופה פנים-ארציים הצענו כאן להטיל אגרה חדשה, ושמה

"אגרת נוסע בתעופה הפנים-ארצית", שתהיה בשיעור של 5.37 אגורות. על-פי

החלטת ועדת שרים לענייני כלכלה תושבי אילת יהיו פטורים ממנה. זאת

אומרת, הראיה היא כאן שתושבי אילת, עבורם התעופה הפנים-ארצית היא בעצם

כאילו תחבורה ציבורית. תושבי אילת משתמשים בכלי הטיס בקשר שלהם עם צפון

הארץ או מרכז הארץ כאילו זו תחבורה ציבורית, לכן יש פטור לתושבי אילת.

על כל האחרים אנחנו מציעים להטיל את האגרה הזאת. על-פי חישוב שעשינו

היא אמורה לתת לנו במימד שנתי הכנסה של כמיליון וחצי שקל, שהם כ-10

אחוזים מהגרעון השנתי שלנו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי שנוסע לאילת וממנה לא יהיה פטור.
א. כרמל
לא יהיה פטור.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זח דבר שהוא מנוגד למוז שהיה. חיום כל מי

שנוסע לא נושא באגרת.

ב. לוי; לא שהוא לא נושא באגרה. יש לו בעיה מיוחדת

במינה. כל שדה מהשדות של רשות שדות התעופה

יש להפעיל על בסיס כלכלי עד כמה שניתן. המלה "עד כמה שניתן" כחוק נותנת

לנו אפשרות, כאשר השדות האלה מפסידים ונתב"ג מרוויח, לכסות את ההפסדים

על-ידי העודף של נתב"ג. כאשר נתב"ג מפסיד, כמו עכשיו, מספסמבר עד

עכשיו, אנחנו מפסידים עשרות מיליוני שקלים, ולמעשה אנחנו לא יכולים

להפעיל את השדות. לא רק להוריד את השעות היקרות, אלא בכלל לא יכולים

להפעיל.

למעשה אנחנו אומרים שמהפסד עלות תפעול של 15 מיליון שקל, אנחנו מבקשים

10 אחוזים. זה מקטין לנו את ההוצאות.

ג. גל; מספרית זה נכון, אבל אם אתה לא יכול לתפעל

אותו, כי חסרים לך 15 מיליון, מה ישתנה כאשר

יחסרו לך 13 וחצי מיליון? אמנם זה פחות מ-15 מיליון.

ב. לוי; עושים עוד פעולות ייעול. מקזזים מוזשעות,

מורידים מפה, מורידים משם. אם לא נעשה זאת,

התוצאה הבלתי נמנעת תהיה שרמת השרות תיפגע. האזרח לא יוכל לטוס כי

משמרות לילה הן משמרות יקרות מאוד, ואנחנו נצטרך לבטל את זה. רכדי

להחזיק משמרת לילה לצערי הרב המדינה שלנו בנויה כך, שאני צריך להביא

בלוגיסטיקה אנשי בטחון הן לבדיקה והן לאבטחה. אנחנו נצטרך לקזז,

והתעופה הפנים-ארצית בארץ תיפגע. לכן הקדמתי קודם ואמרתי לגבירתי,

שנוסף להסבר, נתנו לוח זמנים לשר התיירות, באיזה שעות אנחנו מפעילים את

קו אילת. להפעיל קו לאילת זה עניין יקר מאוד עבורנו. כשמישהו נוחת

בעובדה אנחנו צריכים לקחת 60 קילומטר צפונה אנשי אבטחה ובודקים,

ולהוריד אותם לשם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה עם שדה התעופה של אילת?

ב. לוי; עכשיו זה רץ. זה קיבל תנופה מחודשת. שר

התחבורה נכנס לתמונה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כל עוד רשות שדות התעופה לא כל כך מעוניינת

בנמל הזה שיהיה בעברונה, הוא לא יהיה.

ב. לוי; היא מאוד מעוניינת. הבעיה איננה הענין שלנו,

הבעיה היא העיתוי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו כמעט שנתיים כבר מדברים על הנושא.

ב. לוי; עובדה שהמיכרז לא היה בידינו, אלא בידי משרד

הכלכלה. גם הוא לא העלה דבר.



ג. גל; כמה עולה אחזקת שדת התעופה באילת?

ב. לוי; באילת נטו, עד כמה שזכור לי, זה 10-11

מיליון שקל.

ג. גל; כולל בטחון, כולל הכל.

ב. לוי; הכל. יש פה דו"ח של רואה חשבון.

א. כרמל; ההוצאות בנמל התעופה אילת בשנת 1989-90 היו

82 מיליוני שקל; ההכנסות היו 1,6 מיליון

שקל) גרעון; 6,6 מיליוני שקל. ההכנסות כוללות נחיתה, חניה, ומאחר

שעובדה נמצאת בתוך הענין הזה, יש גם הכנסות מסחריות מחנויות פטורות

ממכס וכן הלאה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מאז שאני בתפקיד כיו"ר ועדת הכלכלה הובא

לידיעתי הסדר שהיה עם ראש רשות שדות התעופה

ז"ל על הסדר והסכם שהיה על האגרות על תוצרת חקלאית. על-פי ההסכם הם

קיבלו הנחות, וההנחות היו צריכות להיות רטרואקטיביות לשנה, מינואר

1990. גרוני כבר ניחר מלבקש מאנשי משרד התחבורה שיביאו לנו את התקנות.

אתם עכשיו באים עם כל התקנות האלה, והתקנות האחרות אינן. איך ניתן

להסביר זאת?
ג. גל
התקנות האחרות הן בוועדת שרים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כל דבר עובר ועדת שרים.

ג. גל; זה כבר אחרי ועדת שרים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; , בוודאי. אם הם הביאו את זה לוועדת שרים, למה

הם לא הביאו באותו זמן גם את התקנות ההן?
ב. לוי
הבאנו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו לא נסיים את הדיון בתקנות האלה היום.

אני רוצה שיובאו התקנות ההן, ונדון ביחד.

בכל פעם אמרו לנו שזה יהיה כעבור חודש. היו הבטחות מעוזרי השר ומהיועץ

המשפטי, ועד היום שום דבר לא קיבלנו. צריך לכבד הבטחות, ולכבד גם דברים

שמוסרים ואומרים. ישבנו עם הנציגים ועם רשות שדות התעופה, היה הסכם.

אין לי הסבר לדברים האלה.

ב. לוי; אם כוונת היו"ר שאנחנו נשמש שופר להעברת

מידע לצד גי, אני שותק. אם באמת גבירתי

מתייחסת לגופו של ענין, אני מוכרח להגיד שידינו לא בענין. הנושא הועלה,

שר האוצר משך את זה מכל מיני סיבות שאני לא רוצה להיכנס אליהן, כי לא

הייתי עד, ואין לי מידע מדוייק ביותר. לכן אני לא יכול לתת לגבירתי

תשובה. איש האוצר יכול לתת את התשובה לכך. אני חושב שהדרך הנאותה איננה

להעניש אותנו. זו עלולה להיות פגיעה ברשות שדות התעופה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם שר התחבורה לא יכול לבקש שהנושא יעמוד

על סדר יומה של ועדת שרים לענייני כלכלה? לא

יכול שר האוצר להעמיד רק נושאים שמעניינים אותו ושיכניסו לו כסף, ואותם

נושאים שיש בהם הנחות לתת לגופים אלה ואחרים, לא מגישים. שנה וחצי זה

לא מובא לדיון. יביא לדיון, תהיה החלטה של השרים, והם ידחו או שיאשרו.

ב. לוי; הכספים האלה לא מיועדים לאוצר. אם גבירתי

רוצה ליצור משקל נגדי, אפשר לעשות זאת

בכספים שמגיעים לאוצר, לא בכספים שמגיעים לרשות שדות התעופה. הכספים

האלה באים להקסין את הגרעון שלנו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
התוצרת החקלאית עוברת גם דרככם, אתם נותנים

להם שירותים.

ב. לוי; בנושא הזה מה שהבטחנו למיגזר החקלאי, גם

קיימנו.

א. פורז; האם האגרות האלה הן עבור רשות שדות התעופה?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כן.

א. פורז; אני מציע שלא לאשר שום דבר.

ב. לוי; זאת תהיה פגיעה בתעופה הפנים-ארצית.

א. פורז; הדרך היחידה להזיז דברים היא אם כאן זה לא

יאושר.
ב. לוי
אני מצטער להגיד שאני אחסוך הרבה מאוד

מיליונים על-ידי סגירה של השעות הלא-נוחות

בשדות הפנים-ארציים. לי יש עילה, חובה על-פי החוק, לסגור את השדות. חבל

מאוד שהתעופה הפנים-ארצית תיפגע, אבל אם הוועדה כועסת על שר האוצר, היא

לא צריכה לתת לזה ביטוי על רשות שדות התעופה. אני אצטרך להודות לוועדה

שפתחה בפני את האשנב של צימצום שעות הפעילות בשדות הפנים-ארציים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מר לוי, איומים לא עלינו. אתה תסגור שדות

תעופה, לא תפעיל, לא תעשה, יש שר תחבורה,

הוא הכתובת. אם אתה לא רוצה להפעיל תפנה לשר התחבורה. אני כיו"ר ועדה,

אני מתביישת בפני אותם הגורמים אשר בהתערבותי הגיעו להסדר ולהסכם כפי

שהגיעו, ועל-פי זה גם הצעתם את התקנות שהגשתם לוועדת שרים לענייני

כלכלה ולשר התחבורה. לא אתם מגישים אלא שר התחבורה מגיש. היום אתם

מביאים תקנות על תשלום אגרות לשדות התעופה, והתוצרת החקלאית לא קיימת.

האם אתה רוצה שאני לא אגיב? בוודאי אגיב.

ב. לוי; רשות שדות התעופה קיימה את הבטחתה, והגישה

לשר התחבורה. שר התחבורה קיים את הבטחתו

והגיש את זה לוועדת שרים לענייני כלכלה. לא שר התחבורה, לא רשות שדות

התעופה מנהלים את ועדת השרים לענייני כלכלה. שר האוצר משך את זה.



היו"ר ש. ארבלי"אלמוזלינו; הוא לא יכול למשוך.

ב. לוי; גבירתי, אני לא קובע סדרי עבודת.

על-פי החוק לא אוכל להפעיל את שדה התעופה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו" אני יודעת איך עובדת ועדת שרים לענייני

כלכלה. שר שחיה מעוניין בדבר מסויים, לא

איפשר לשר האוצר לעשות זאת, והוא ביקש להעמיד את זה לדיון. שר האוצר לא

יכול למשוך, כי זה לא נושא ששייך לו. מי שיכול למשוך תקנות בחזרה זה רק

שר התחבורה, ושר התחבורה לא משך אותן. זו גם יוקרה של שר התחבורה,

שנוציא את התקנות הללו שמונחות על שולחן ועדת שרים לענייני כלכלה ולא

דנו בהם. אני לא מבינה איך הוא עובר לסדר היום.

א. פורז; מי בעל הסמכות?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
שר התחבורה.

א. אורן; התקנות בענין אגרות יובאו לשר התחבורה, שר

התחבורה יעביר אותן לממשלה, הממשלה תאשר,

ואחר כך ועדת הכלכלה תאשר.
א. פורז
אני מציע שניזום כולנו הצעת חוק שנבטל את

האישור של הממשלה ושל שר האוצר. התקנות

יאושרו באישור שר התחבורה ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

ב. לוי; אין לי התנגדות.

א. פורז; אני לא מבין לשם מה צריך את כל הממשלה בשביל

אגרות בשדות התעופה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; שר התחבורה צריך לתבוע את עלבונו. שנה וחצי

תקנות שהוא היה ממונה עליהן מונחות על שולחן

ועדת שרים לענייני כלכלה, ולא דנים בהן.

א. פורז; מעמיסים דברים על ועדת שרים לענייני כלכלה

שבכלל לא היו צריכים להידון שם. בואו ניזום

ועדת הכלכלה כולנו הצעת חוק לתיקון רשות שדות התעופה, והסמכות תהיה

בידי שר התחבורה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כתבתי מכתב בענין הזה לשר התחבורה ב-24

באוקטובר 1989, ואפילו לא קיבלתי תשובה.

ב. לוי; גבירתי כתבה לשר תחבורה א' ונכנס שר תחבורה

בי לתפקיד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כתבתי למשה קצב.



א. פורז; האם את כל המסמכים של הקודם שרפו?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; השר קצב החליף את קורפו מהתחלת הקדנציה, הוא

לא התחלף באמצע.

ג. גל; עסקתי בנושא הזה במשך שנתיים. שתקתי משום

שעבודתי נעשתה בידי חברי כאן. היתה הסכמה עם

רשות שדות התעופה על ההנחות האלה, שניתנה עוד לפני שבאת לכאן, זה עוד

סוכם עם יו"ר הוועדה הקודם, עוד ח"כ שוחט סיפל בזה. השיחות הראשונות

היו עם שוחט, ואחר כך עם יו"ר הוועדה הנוכחית. עשיתי דבר שאף פעם לא

עשיתי, והלואי שלא אצטרך לעשות יותר. עיכבתי בקשות תקציביות בוועדת

הכספים למשרד התחבורה, כי לא ענו על מכתבים ושום דבר לא זז. ועדת שרים

לא דנה, ורק לאחרונה, אחרי כל ההתגוששויות האלה, קיימתי ישיבה עם שר

התחבורה. מה שקורה הוא דבר פנטסטי, משום ששר התחבורה אמר לי שאת מה שפה

התחייבו נציגיו הוא לא מצליח להעביר בוועדת כלכלה. לכן הוא צימצם את

הבקשה.

אם אתם שניכם, גבירתי היו"ר וח"כ פורז, מציעים לחדד שיניים, זה מוצא חן

בעיני.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה לשמור על כבודה של ועדת הכלכלה של

הכנסת. לא רק שכתבתי מכתב, אלא התקשרנו כל

הזמן עם עדנה, עוזרת שר התחבורה.

י. בורוביץ; באותו דיון שהתקיים ב-8 במרץ 1989, שבו

הוחלט על הנחות לתעופה החקלאית, הוחלט

במפורש על הנחה לחברת "ארקיע". ההחלטה של הוועדה בראשותו של ח"כ שוחט

מתייחסת לשתי החברות, ל"קאל" ול"ארקיע", שתיהן במיקשה אחת. אם גבירתי

תעיין בפרוטוקול מה-8 במרץ 1989 היא תוכל לראות זאת. לגבינו הציעו

הצעה. ההצעה היתה לעשות אותה אגרה פנים-ארצית על נוסעים 1.30 שקל, כאשר

יוותרו לנו על אותו שליש שאנחנו נושאים בבטחון. הם אמרו מה שהם אומרים

היום, אבל אז הם אמרו שהם יטילו אגרה על הנושא הפנים-ארצי בסך של 1.30

שקל. אני מחזיק מכתב שהופנה אליכם על-ידי מר גרוזבורד ז"ל מה-29 במרץ.

את 1.30 השקל האלה הם יחזירו ל"ארקיע" באמצעות זה שהם יוותרו לנו על

אותו שליש. היום "ארקיע" נושאת בשליש מהוצאות הבטחון. הם יוותרו לנו על

הוצאות בטחון שאנחנו משלמים היום מכיסנו, ובצורה כזאת הם יתנו לנו

כאילו את ההנחה בנתב"ג. ב-9 באפריל כתבנו לגבירתי מכתב, וכנראה קיבלתם

את זה ולא דנתם עד היום בהצעה של רשות שדות התעופה, כי היא לא היתה

סבירה.

לכן מה שטוב לגבי "קאל", אותו דיון בוועדת שרים, "ארקיע" נמצאת באותה

מיקשה. הם עדיין צריכים להביא הצעה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הם הביאו עכשיו הצעה.

ד. יערי; הצעה של הנחות באגרות בנמל התעופה בן-גוריון

בתעופה הבינלאומית. הצעה כזאת עד היום לא

הובאה בפני הוועדה, והצעה כזאת עד היום לא נדונה בפני הוועדה.



לכן אנחנו מבקשים שמח שיוחלט כאן לגבי "קאל", לגבי התעופה החקלאית,

יוחלט גם לגבי "ארקיע". אותו דיון שהתקיים ב-8 במרץ היה דיון מיוחד על

מתן הנחות ל"ארקיע" ול"קאל" בנמל התעופה בן-גוריון.

אני מבקש שתונח הצעה כפי שהונחה, וועדת השרים דנה בזה לגבי "קאל",

ושתונח הצעה לגבי "ארקיע".

ישנה עוד בעיה. הם אומרים שזה לא-חוקי. כתבתי לוועדה, וכתבתי גם לרשות

איך לעשות את הכל באופן חוקי על-ידי אותה אמנת שיקגו. יש סעיף של טיסות

שכר, ווליום של טיסות שכר, וזה ניתן.

י. סלוצקי! הסכום שנקבע, 1.30 שקל, הוא על בסיס מדד

התקנות האחרונות, עשיתי ואני אחראי לחישוב

והמחיר מוצמד למדד התקנות הקיים כרגע, שהוא מדד יוני 1985. על-פי

דרישתך בשנת 1988, נדרשנו ובצדק לבוא עם מספרים מעודכנים. הסכום של

1.30 שקל שהופיע אז הוא היום 5.37 שקל לפי מדד דצמבר, כאשר על-פי החלטת

ועדת שרים לענייני כלכלה שביטלה אותו חלק של התעופה לתושבי אילת,

הוועדה ביקשה מאתנו להעלות את האגרה בהתאם. 1.30 שקל צריך להיות כ-4.40

שקל. ותוספת ההפסד פר-ווליום הנוסעים מביא את הסכום ל-5.37 שקל.

לגבי הטענה האחרת של "ארקיע" כבר השבנו לוועדה, והתקיים דיון בנושא הזה

בוועדה. אין באפשרותנו להיענות לבקשה, כי זו תהיה אפליה לטובה, וזה

מנוגד לחוק.

י. בורוביץ; מעולם לא היה דיון כזה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו היום לא נעסוק בתקנות האלה. היתה לי

שיחה עם ראש עיריית אילת, הם מתנגדים בכל

תוקף לנושא של האגרה החדשה שאתם רוצים להטיל על הנוסעים, למעט על תושבי

אילת. עד היום כל נוסע שנסע לאילת לא שילם אגרה, ועכשיו אתם רוצים

להטיל עליו אגרה. לא חשוב מה הגובה, חשוב העקרון. זו תהיה פגיעה

באילת.

זה לא יתכן, ואני אומרת את זה גם בעקבות הערות שתמיד משמיע ח"כ פורז.

יש גורם שצובר גרעונות, לא נותנים לו להעלות מחירים ומעלים מסים כדי

שהוא יוכל לכסות את הגרעונות שלו. אומרים לו שיתייעל. אם רשות שדות

התעופה נכנסה לגרעון של 15 מיליון, בבקשה, תשב ותעשה את החשבון שלה איך

היא יכולה להתייעל בלי לרדת ברמת השרות שהיא נותנת, ולא להטיל את זה על

הנוסע. כל מעמסה נוספת על הנוסע מקטינה את מספר הנוסעים.
א. רבדל
זו אגרה שניתנת עבור שירותים שהנוסע מקבל

מרשות שדות התעופה, והיום הוא לא משלם

עבורם.

בנושא ההתייעלות אליו התייחסת, שהוא מאוד נכון, ישנה רק בעיה' אחת.

התייעלות יכולה לבוא במערכת שיש לה מצד אחד הכנסות ומצד שני הוצאות. אם

נבודד את נמל התעופה אילת או נמל התעופה עובדה או נמל תעופה שדה-דב



כנמל תעופה שעובד בפני עצמו, נמצא שרמת ההכנסות בנמלי התעופה

הפנים-ארציים שואפת לאפס.

השרות בשדה התעופה מתחלק לשני דברים: למטוסים ולנוסעים. המטוסים משלמים

חלק שולי בהוצאות עבורם, ולעומת זאת הנוסעים לא משלמים לחלוטין את

ההוצאות עבורם. במערכת שאין בה הכנסות על ההוצאות שלה, ההתייעלות

היחידה שלה יכולה להיות סגירת המערכת, משום שיש לך הוצאות קבועות בשדה

תעופה אם יש לך נוסע אחד או אם יש לך 100 אלף נוסעים. זה תפעול של

כוח-אדם, זה הרכבים, זה המסלולים, זה הבטחון, זה הבטיחות, זה דברים שאת

חייבת להוציא עליהם. מכבי-אש, למשל. תודה לאל, לא היתה אף פעם שריפה.

ויש לך תקן בינלאומי של מכבי-אש, שגם אם את יודעת בוודאות שבעוד מיליון

שנה לא תהיה שריפה, את חייבת להחזיק את התקן הזה של מספר עובדים

ורכבי-אש. אלו הוצאות כספיות ניכרות לרשות.

מספר העובדים לא גדל, הוא קטן באופן משמעותי. מספטמבר ועד היום נתב"ג

באופן מוחלט מסבסד את כל ההוצאות של כל שדות התעופה הפנים-ארציים.

לצערנו' הרב נבת"ג הפך להיות האבן השואבת, שבאמצעותו אנחנו מסבסדים

עיריה כמו אילת בעצם, על-ידי זה שאנחנו מבטלים. נתב"ג נכנס להפסדים

מאוד קשים על רקע ירידה של 57 אחוזים במספר הנוסעים בחודש פברואר,

ירידה של 50 אחוזים בחודש ינואר, וירידה ממוצעת של 30 אחוזים בחודשים

ספטמבר-אוטובר-נובמבר-דצמבר. בחודש ינואר ופברואר מספר המטוסים ירד

בלמעלה מ-50 אחוזים. המשך הסיבסוד הזה יכול להכניס את הרשות לגרעונות

גדולים.

א. כרמל! הביטוי שנכנסנו לגרעונות לא תופס במקום הזה,

מפני ששדות התעופה הפנים-ארציים מאז ומעולם

היו גרעוניים, וידענו את זה. צויין בתוך חוק רשות שדות התעופה שהם

גרעוניים.

המצב כיום הוא שסה"כ ההכנסות בשדות התעופה הפנים-ארציים הוא 3,4

מיליוני שקל בשנה, סה"כ ההוצאות הן 18 מיליון. שום התייעלות שבעולם לא

יכולה לכסות את הפער הזה, זה בלתי-אפשרי בכלל.

י. בותביץ! נדמה לי שאני יושב כאן וחולם. רק בשבוע שעבר

היינו כאן כדי שמשרד התחבורה יאמר לנו עד

כמה פעלה החברה יפה ובסדר בזמן החרום. ברוך לוי כל הזמן משתמש במושג

בסיס כלכלי. בסיס כלכלי זה דבר שניתן לבדיקה. מהו בכלל בסיס כלכלי. אני

למשל חושב שבכל התקופה שדובר עליה כאן, גם "ארקיע" הפסידה הון תועפות

מה-2 באוגוסט. כל התיירות הפסידה.

האגרה אומרת דבר מאוד פשוט, זו העלאת מחיר הטיסה הפנים-ארצית, וזה אומר

באופן טבעי הורדת התנועה. מספרים שהצגנו פה בוועדה מראים שקרוב ל-85

אחוזים מהנוסעים הם נוסעים שקשורים בתיירות או בתושבי אילת. זאת אומרת

שעומדים לפגוע בתיירות. הם לא מסבסדים, אנחנו מסבסדים. הוא מפסיד 15

מיליון שקל, ואני מוכן שהוא לא יפסיד ולא ירוויח שם. תבקרו ותראו מה זה

שדה פנים-ארצי, להוציא את אילת, כי באילת יש שדה בינלאומי, והיא סיפור

אחר.



אני חושב שהיום לבוא ולעשות דבר כזה מבחינה ציונית, מבחינה ישראלית, זה

דבר שלא יתכן שיעשו, כי אסור לפגוע בכלל בנושא של תיירות, ובפנים-ארצי

מרבית הנוסעים הם חלק של תיירות. אני לא רוצה להיכנס להיבטים הטכניים.

אם גבירתי רוצה, הכנו כאן הצגה של כל הנתונים האלה.

ב. לוי! לפי ההצגה שלך, מהו אחוז תושבי אילת שטסים

בימים רגילים!

י. בורוביץ; 33 אחוזים.

ב. לוי; שליש הם תושבי אילת. אנחנו מבקשים אגרה

בסה"כ על שני-שלישים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני לא אצביע היום, אבל אם יש לכם משהו נוסף

להגיד, תוכלו להגיד.

ב. לוי; להתייעלות יש הרבה מאוד זרועות. אחת הזרועות

היא להפעיל עוד חברה במקום "ארקיע", ולהגיע

למחירים של 200 שקל, ולא של 240 שקל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מציעה שנעמיד היום נקודה. אני גם אזמין

את ראש עיריית אילת, כי זה נוגע לאילת, מה

עוד שהוא פנה אלי אתמול. הוא שמע שעומדים להטיל אגרה, וביקש שאזמין

אותו לדיון. מאתמול להיום הוא לא יכול היה להגיע.

הודעתי בהתחלה, שקיבלתי את הצעת ח"כ פורז ואני מצטרפת אליה. אנחנו לא

נדון בתקנון כל עוד לא תביאו לנו את התקנות שמתייחסות גם לתוצרת

החקלאית.

י. בורוביץ; וגם לנו בבינלאומית. זאת החלטת הוועדה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני אבדוק את זה. אני לא יכולה לזכור כל

ידבר.

אם תסתדרו בלי להעלות אגרות, מה טוב. אנחנו לא נדון בכך כל עוד לא יובא

בפנינו ענין התוצרת החקלאית, ואז נדון בזו; כמיקשה אחת.

(4) יבוא מוצרי תעשיה מחו"ל והפוגעים בייצור המקומי - מסקנות הוועדה

הצעה לסה"י של ח"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; עוד לפני שבועיים רציתי לסיים את הדיון, אבל

החברים ביקשו לדחותו לאור השעה המאוחרת,

ולכן קטענו את הדיון. חבל שנושאים שבהם גמרנו את הדיון יהיו מונחים

כאן, במקום שאנחנו כבר נניח אותם על שולחן הכנסת.

ל. ורון; ביום י"א בכסלו התשנ"א. 29 בנובמבר- 1990.

הענייה הכנסת לוועדת הכלכלה את ההצעה לסדר

היום של ח"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו בנושא יבוא מוצרי תעשיה מחו"ל

הפוגעים בייצור המקומי.



תוועדה דנה בנושא ב-3 ישיבות: 20 בדצמבר 1990. 19 בדצמבר 1990 ו-8

בינואר 1991. והיום זו תהיה הישיבה הרביעית. בהשתתפות שר המשפטים. של

הכלכלה והתכנון. מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר ונציגי משרדי האוצר. המסחר

והתעשיה. הפלפלה והתכנון. העבודה והרווחה ובנק ישראל. השתתפו מנכ"ל

התאחדות התעשיינים ונציגי התאחדות התעשיינים. הנהלות מפעלים. ועדי

עובדים. נציגי ההסתדרות הפללית ומועצות פועלים. נשיאות איגוד לשפות

המסחר.

הוועדה קיימה סיור ב-6 בינואר 1991 במפעלי תעשיה שמוצריהם מוגדרים

פרגישים לחשיפה פדי לבחון את נושא החשיפה במפעלים.

התעשיה והמשק בישראל חשופים פבר במלואם ליבוא מארה"ב וממערב אירופה

ואין חולק בין הגורמים המרפזיים במשק ביחס לנחיצות המשק הישראלי להחשף

ליבוא מתחרה.

הוועדה דנה בשאלת עיתוי החשיפה ורמת הפחתת ההגנה לנוכח המצב המיוחד בו

נתונה ישראל. הפוללת מאות אלפי עולים. ושיעור האבטלה בה הגיע בשנת 1990

לכ-10 אחוזים.

הוועדה דנה בפוונה לחשוף את התעשיה למדינות שלישראל יש הספמי סחר עמן

וששפר העבודה בהן הוא מהנמופים ביותר. תנאי העבודה מחפירים ואיפות

המוצרים ירודה.

התעשיה הישראלית וגם התעשיות במדינות מפותחות ועשירות בעולם. לרבות

ארה"ב. מוגנת באמצעות סוגי הגנה מקובלים: הגנה מיפסית. הגנה שאינה

מיפסית. תקינה וכד', הגנה אדמניסטרטיבית. רשיונות יבוא וכד',

וסובסידיות בצורות עקיפות.

ב-14 באוקטובר 1990 החליטה ממשלת ישראל על הנהגת מדיניות חשיפת הייצור

המקומי לתחרות מיבוא גם מארצות שלישיות. בין היתר נקבעו העקרונות של

ביטול ההגבלות האדמניסטרטיביות על היבוא והצורד ברשיונות יבוא. שיעורי

המפס יופחתו עד לביטולם במשד 5 שנים בשיעורים שווים בפל שנה ודרישות

התקינה לא ישמשו פאמצעי למניעת יבוא מתחרה.

לוועדה נמסר פי הענפים העיקריים המוגנים פיום באמצעים אדמניסטרטיביים

הינם ענפי הטקסטיל. ההלבשה. ההנעלה. צינורות מתפת. זכוכית. פלי בית

ומטבח. תרופות. קוסמטיקה ופימיקלים. צעצועים. מזוז. תשומות לבניה.

נייר.עץ וכו'. בענפים אלה מועסקים פיום כ-83 אלף עובדים.

לוועדה הובהר פי חשיפה בענפים אלה ונוספים תגרזם לפיטורי עובדים ותיקים

ומניעת העסקת עולים חדשים במפעלים אשר קלטו 80 אחוזים מסד 12 אלף

העולים שנקלטו מינואר ועד ספטמבר 1990 במפעלי התעשיה.

קיימים חילוקי דעזת על מספר המפוטרים בתוצאה מהחשיפה המיידית. אם יגיע

ל-75 אלף בשלוש שנים הקרובות אז רק ל-20 אלף. חילוקי דעות המצביעים על

פי לא נאספז נתונים. לא נעשו בדיקות מפורטות ומעמיקות בפל ענף התעשיה

ופן לא נבדקו השלפות התעסוקה והפיטורים הצפויים ובהתחשב בסיווג המפעלים



בהתאם למידת רגישותם ולמידת הפגיעה בתעסוקה באיזורי פיתוח ובעיירות

שעיקר התעסוקה בהן מבוססת על המפעל הסמוך להן והצפוי לחשיפה.

בוועדה נטען. כי בעוד שלהסכמי השוק המשותף ניתנו 17 שנות הפנה

והיערכות. הרי שלחשיפה טוטלית בישראל ממדינות שלישיות ניתן פרק זמן קצר

והמגיע למספר חודשים בלבד.

לוועדה נמסר על תנאים בלתי שווים בבר כיום בתחרות בין התעשיין הישראלי

עם עמיתו בעולם. בין היתר בגין עלויות הייצור. מסים למיניהם בדוגמת מס

מעסיקים. ארנונה. מחירי האנרגיה. השבר. המימוו. שער חליפין לא ריאלי.

הפחתת ביטוח השער ליצואנים. מדיניות כלכלית לא ברורה ומשתנה ומצב

פוליטי שאינו תורם לעסקים ולהזמנות. בן הובע החשש בי מנהלים בחברות

יצרניות במשק יעברו הסבה מיצרנים ליבואנים תוד ניצול התשתית והקשרים

הבינלאומיים שלהם. דבי שיפגע בעובדים ויגרום לפיטורי העובדים.

היבוא מהמזרח הרחוק נמצא בעליה משמעותית. אם מה-1 בינואר 1989 ועד 30

בספטמבר 1989 הסתכם היבוא ב-9 מיליארד ו-717 מיליוו דולר. ובאותה

תקופה. בשנת 1990. גדל היבוא ל-10 מיליארד ו-943 מיליון דולר. בלומר

עליה של 12.5 אחוזים, הרי שהיבוא מהמזרח הרחוק שהסתבם בשנה הקודמת

ב-570 מיליון דולר הגיע השנה ל-735 מיליון דולר. גידול ב-28 אחוזים.

הוועדה עמדה על חילוקי הדעות בנושא חשיפת הייצור המקומי לתחרות מיבוא.

בעמדות המשרדים הנוגעים בדבר ובין השרים שבצוות השרים לתיקוני חקיקה

בלבלית שבראשות שר המשפטים שמונתה על-ידי הממשלה.

בן נמסר לוועדה על ויכוחים עקרוניים בוועדת ארבעת השרים ועל הפרשנות של

החלטת הממשלה מאוקטובר 1990.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
(1) ועדת הבלבלה תומכת בעקרונות ובמדיניות חשיפת המשק והתעשיה הישראלית

ליבוא ופתיחות בסחר הבינלאומי.

יחד עם זאת הוועדה בדעה בי את החשיפה ליבוא יש לבצע בהדרגה. בצעדים

מדודים ומחושבים ובמשך מספר שנים.

(2) לנוכח מאות אלפי העולים המגיעים לישראל והגידול הצפוי בשיעור

האבטלה. ההערכה היא בי בסוף 1991 יגיע שיעור האבטלה לכ-13 אחוזים.

דהיינו ל-245 אלף מובטלים. הוועדה בדעה בי חשיפה מיידית ובלתי

מבוקרת תביא לפיטורי עובדים. ולכן טומנת בחובה סבנות חברתיות

ופלבליות למשק.

הוועדה מזהירה מהשלכות הרסניות של החשיפה הבלתי מבוקרת על מספר

ענפים במשק ומהמתיר הפבד של קריסת מפעלים ומפיטורי עובדים שיצטרפו

למעגל האבטלה. ומהזעזועים החברתיים הצפויים למשק ולחברה בישראל.

(3) הוועדה בדעה בי בל עוד לא נוספו מקומות עבודה חדשים במשק. לא הוקמו

מפעלי תעשיות מתוחכמות ולא הופנו מקורות תעסוקה אלטרנטיביים. יש



צורך בניצול מקסימלי של התשתית הקיימת בענפי התעשיה. כמ-כן יש

להגדיל בתקופת הביניים ולהרחיב את ענפי התעשיה הקיימים ולדחות בשלב

זה את ביצוע החשיפה.
א. פורז
אני מתנגד לסעיף חזה כולו, ואני מבקש להשמיט

אותו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נכתוב שבדעת מיעוט ח"כ פורז מתנגד.

ל. ורוו; חלק מהסעיף זו הצעה שלו.

א. פורז; אני לא אומר לדחות את ביצוע החשיפה, אני

אומר שהחשיפה צריכה להיעשות לא באופן גורף

ובלתי-מבוקר אלא לאט לאט, ולבחון דבר דבר. כשאומרים לדחות, פירושו

שכרגע אין חשיפה בכלל, ואני חושב שהמדיניות היא תהליך אטי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כך אמרנו.

א. פורז; אני לא מסכים שנדחה זאת כל עוד לא נוצרו

מקומות עבודה חדשים. יש מקרים שיש עודפים

מופרזים, והצרכן משלם על המוצר מחיר מטורף משום שאין חשיפה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתה אמרת שהיום ליצור מקום עבודה בתעשיה

מתוחכמת עולה 80 אלף דולר, וכי צריך לנצל

את התשתית הקיימת.

א. פורז; במקום לדחות, אני מוכן שייאמר; לבצע

בהדרגה. לבצע את החשיפה בשלבים מבוקרים.

ג. גל; להאט.

א. פורז; בסדר, בקצב מואט ומבוקר.

ג. גל; אני לא הייתי נובח. האם התייחסתם גם לחומרי

גלם?

א. פורז; לא, זה לא נוגע לחומרי גלם, מדובר במוצר

מוגמר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הכוונה לחומרי גלם שלא מיוצרים בארץ. דווקא

דיברנו על זה.

א. פורז; להאט ולבצע באופן מבוקר את ביצוע החשיפה.

אני אשב עם לאה על הניסוח.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אפשר להגיד; להאט בשלב זה את ביצוע החשיפה.



א. פורז! אותי לא כל כך מטרידה המהירות כמו שמטריד

אותי שיקול הדעת. יש דברים מסויימים שיש

לחם יצרן מקומי, ושפתאום המחירים גבוהים, ואנשים שאין ידם משגת משלמים

מחיר מופקע על מוצר, כי אין בו תחרות. אני חושב שבמקרה כזה לא צריך

למנוע.

ג. גל; בכל מקרה הוא חשוף למערב אירופה ולארה"ב.

א. פורז! אני מציע להשאיר שיקול דעת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! להאט ולבצע באופן מבוקר את ביצוע החשיפה.

א. פורז! בסדר.
ל. ורון
(4) הוועדה ממליצה לסיים תחילה את תהליך החשיפה מול ארה"ב ואירופה

המערבית ולא להאיץ את תהליך החשיפה מול הארצות השלישיות. בהן שפר

העבודה זול וכן לא מול ארצות מזרח-אירופאיות. בהן טרם מקובלת הגישה

של פלפלת שוק ומערכת המחירים נקבעת באופן ריכוזי.

תהליך החשיפה מול ארצות אלה יבוצע במסגרת הסכמים בילטרליים אשר

יבטיחו שמירה על עקרון ההדדיות בסחר וישמשו כמנוף לקידום היצוא

הישראלי ממדינות אלה.
א. פורז
פה צריך להיות נוסח אחר, וצריך לנהוג

בזהירות באשר לתהליך החשיפה. אני מציע לכתוב

אחרי המלים "ואירופה המערבית", במקום "ולא להאיץ", את המלים: "ולנהוג

בזהירות באשר לתהליך החשיפה מול הארצות השלישיות". נעלי ספורט עולות

כאן לפעמים 250 שקל. נכון שזה מוצר של מדינות שלישיות, אבל גם באירופה

מוכרים אותן בשליש המחיר. כתוצאה מכך אנשים מגיעים עם מזוודות עמוסות

נעליים. אנשים באים מחו"ל ומביאים נעליים מכל העולם.
ג. גל
אולי אפשר לבלום. לבלום זו לא עצירה טוטלית,

וזה בסדר.

א. פורז! אני מציע משהו פרווה, כמו - לנהוג בזהירות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנכתוב גם לנהוג בזהירות וגם לא

להאיץ את תהליך החשיפה מול הארצות

השלישיות.
א. פורז
בסדר.
ל. ורון
(5) הוועדה דורשת לאפשר למשרדי הממשלה המטפלים בנושא החשיפה לפצע את

הסקרים הנדרשים ולהגיש נתינים רלוונטיים לגבי פל ענף תעשייתי. דפר

שיאפשר לבצע מהלפים פהסתמד על נתונים ומסקנות אופרטיביות.



א. פורז; אני מציע שייכתב שהוועדה מבקשת, ולא דורשת,

לשם הנימוס.

נ. כהו! האמת היא שהתכנית שהגשנו שונה ברוחה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתם הוזמנתם כדי להעיר את ההערות שלכם.

ג. כהן; חשבתי שתיפני אלינו.

המשרד שלנו הוא היחידי שחתם על דו"ח הוועדה.

זה הפך להיות כמעט דו"ח של המשרד, אף שהיה תוצאה של משא ומתן בין שני

משרדים.
היו"ר ש. ארבלי-אמוזלינו
איזה דו"ח של הוועדה, ועדת השרים?

ג. כהי; דו"ח של הוועדה הבין-משרדית של משרד האוצר

ומשרד התעשיה. הוועדה סיימה את הדיונים שלה,

והגישה דו"ח שנחתם על-ידי חברי הצוות מטעם משרד התעשיה, ואחר כך,

לבסוף, לא קיבל את החתימה של אותם חברי הצוות מטעם משרד האוצר שכן

הסכימו והיו שותפים מלאים לכתיבת הדו"ח. בעצם נשאר רק הדו"ח של משרד

התעשיה, והמשרד עומד מאחורי הדו"ח הזה, שבכל-זאת מדבר על חשיפה, חשיפה

מאוד מבוקרת, אבל עם יעדים מאוד ברורים וקבועים מראש, וכמובן עם אמצעי

בקרה.

הגישה הזאת למעשה שונה ממה שהמשרד הציג.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! אני חושבת שזו הגישה של המשרד. כך התרשמנו

מההופעה של מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר כאן,

וגם מהשיחות עם השר משה נסים. זו גם הגישה של שר הכלכלה והתכנון, שהם

היו על גל אחד בוועדת השרים.

ג. כהן; יש אלמנטים משותפים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תעירי לכל סעיף וסעיף את הערותיך.
א. פורז
הם אומרים שבגלל אילוצים הם עושים זאת לאט

לאט.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יש חשיפה הדרגתית, זה מה שאמרנו.

א. פורז! כשקוראים את המסמך הזה לא רואים בו סימפטיה

יוצאת דופן לתהליך החשיפה. אמנם אנהנו

משלמים מס שפתיים בהתחלה כאשר אנחנו אומרים שאנחנו תומכים, אבל אחר כך

אנחנו בעצם מתנגדים.

ג. כהו! זה מסמך נגד תהליך החשיפה, למעשה. גם מבחינת

המשרד שלנו לא דובר על הגדלת ענפים שהם היום

מוגנים. זה לא נאמר אצלנו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני שמעתי במו אוזני, והדברים בוודאי רש\מיס

בפרוטוקול, שמשרד התעשיח והמסחר, לגבי אותם

המפעלים שיש סיכוי להעמיד אותם על הרגלים ויש סיכוי שהם יהיו

בני-תחרות, צריך כן לעזור להם, והחשיפה אצלם תהיה תוך פרק זמן אפילו של

7-8 שנים.

ג. כהו; כן, אבל לא זה מה שכתוב כאן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; את רוצח שנכתוב זאת מלה במלה! גם את המסמך

לא הגשתם לנו. יכול להיות שמהמסמך שלכם

יכולנו לדלות הצעות שהיו נראות לנו.

ג. כהו; חוק היטלי סחר מיועד לטפל בדברים מאוד

נקודתיים, בבעיות ספציפיות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; פח דיברו על 7-8 שנים.

ג. כהו; לכן חוק היטלי סחר לא שייך לענין. תכנית

החשיפה מדברת על המרת הגבלות כמותיות. לא

ביטול רישוי אצלנו, אלא המרת הגבלות כמותיות בהגבלות מיכסיות.

א. פורז; זה נמצא בסוף עמוד 3 למטה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; את לקחת את החומר. יכולת לשבת ולהכין את

ההצעות שלך, הייתי מודיעה למזכירת הוועדה.

נתנו לכם את המסמך כדי לקבל את ההערות שלכם. לא עשיתם שיעורי בית, אתם

באים לא מוכנים.

ג. גל; נדמה לי שהדיון נושא אופי של התנצלות. יש

בארץ הזו חשיפה מארצות שלישיות, יש גישה

האומרת שנפל דבר בישראל, ומזה שנה אנחנו צפויים למיליון איש שצריך לתת

להם מקורות תעסוקה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זו היתה גישתו של שר המסחר והתעשיה.

ג. גל; זה הוויכוח. יפה לבוא ולומר שאנחנו כולנו

בעד חשיפה, אבל ראינו מה קורה כשמגיעים

מבית-חרושת למלט, שרוצה להשקיע, ואומרים שאפשר להביא יוגוסלבים בחצי

מחיר. מצד שני באים ואומרים שמלט מתחרה יפה מאוד בכל ארצות השוק. למלט

אין הגנה, הוא חשוף מול אירופה, הוא חשוף מול ארה"ב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני לא אפתח ויכוח חדש. יש לכם המסמך, תעירו

את הערותיכם לגבי כל סעיף וסעיף.

צ. גל-ים; במקום להעיר בכל סעיף וסעיף, אגיד את זה

רק פעם אחת, כי אחרת זה יצריך זמן רב מדי.

חוק הערבויות מצד אחד וקליטת העליה מצד שני הם נימוקים בעד צעדי חשיפה

ולא נגד צעדי חשיפה.



אני חושבת שזח מאוד חשוב לקלוט את חעליה מחר, מאוד חשוב לקלוט אותה

טוב, ואני מאוד בעד גידול טוב ומהיר של חתעשיח. אני חושבת שזו לא הדרך

לחתפתחות טובח של תעשיח, לגידול מחיר של תעשיה.

א. פורז! את צודקת, אבל את לא תשכנעי לא את היו"ר ולא

את חברי הוועדח.

צ. גל"ים; אני רוצח לשאול דבר מאוד פשוט. סיפור קליטת

חעליה מעמיד אותנו בפני תקופה שבח ההשקעות

תחיינח מאוד גדולות בתעשיה. האם אתה רוצה שההשקעות בתקופה חזאת תחיינה

מותאמות לעוד 7 שנים, או שמספיק שתהיינה מותאמות לשנח חזאת? זאת חשאלח

הגדולה. העובדה שאותו משקיע משקיע הרבה מאוד כסף בתעשיה אומרת שחשוב

יותר מתמיד לחעמיד מחירים נכונים, שחמפעל שמוקם חיום יוכל לעמוד על

רגליו גם בעוד 4 שנים. חוק ערבויות חמדינה מכפיל את החשיבות של הענין

הזח, משום שאם אתח מבטיח לענף שחוא יחיח מוגן ב-10 חשנים חבאות, מבחינת

היצרן חפרטי חאחד כדאי לו תחת חומת חגנח להקים עוד בית-חרושת יעלי", אם

אתה מגן על "אדידס" ובמקרה "אדידס" מיוצר ביוגוסלביה ובמזרח-הרחוק.

השאלה היא מח יקרח למפעל חזה בעוד 5 שנים, כשאתח תאלץ מכוח חחגיון

הפנימי במשק ללכת ולחשוף, משום שזה תהליך שעובר על כל העולם, וגם על זה

אני מוכנה לדבר. וזה לטובת התעשיח, ולא לרעת התעשיה.

דווקא כדי שחשכר לתעשיינים במט"ח יהיה יותר נמוך אתה צריך חשיפה, ולא

להיפך, לא כיוון שאנחנו אוהבים כל מיני טקסט-בוק. יש מנגנונים שקל מאוד

להסביר אותם, איך חעובדה שאתה מגן כנגד נעלי "אדידס" מעלה את השכר

במשק, מנקודת ראות חתעשיינים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
איך חם יתחרו בשכר שמשלמים במזרח-חרחוק

ובמדינות חשלישיות?

צ. גל-ים! כמו שמתחרים באירופח ובארה"ב.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חם מקבלים 40 דולר לחודש. חאם פועל שלנו

מקבל ממוצע של 40 דולר לחודש?

צ. גל-ים! לא. חפועל חצרפתי לא מקבל 40 דולר לחודש. מה

שכתוב כאן באחד הסעיפים, זה פשוט לא כך.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! כמה עולים קולטת צרפת! איזה בעיות יש לצרפת!

האם מלחמות היא עוברת!
צ. גל-ים
השאלה היא אם אנחנו רוצים להיות כמו צרפת או

לחיות כמו יוגוסלביה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו רוצים להיות כמו צרפת, אבל לא עכשיו

אלא בבוא הזמן. צריך ליצור את התנאים לכך.
צ. גל-ים
אם נותנים בהמלצות כאלה הגנה לתעשיין כדי

שיקים מפעל שהכדאיות שלו תלויה רק בהגנה

שהוא מקבל, הוא יעשה את הרווחים שלו, את התשואה היפה שלו בשנים

הראשונות, ואם אתה תחשוף אותו כעבור 6 שנים מאוד בזהירות ובאופן מבוקר,

בעוד 6 שנים הוא לא יוכל לעמוד, הוא יקרוס, והערבויות הן ערבויות

המדינה.

אני חושבת שצריך לחשוב על זה היטב שוב, משום שזה דחוף מאוד. אני לא

מציעה לעשות חשיפה מהירה או לא-מבוקרת, אבל אני מציעה להגיד היום מה

יהיה בעוד 6 שנים כדי שהוא יתכונן לכך, ואני יודעת מה יהיה.

א. פורז; ישראל לא יכולה לייצר כנראה נעלי ילדים

מנוסח זה וזה, כי לעולם היא לא תתחרה

במזרח-הרחוק במחיר הזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יקימו ועדות לכל ענף וענף. יכול להיות

שיגיעו למסקנה, ויגידו שלענף מסויים אין

זכות קיום, לא עכשיו ולא בעוד 6 שנים.
א. כהן
התיאור הזה היה נכון אלמלא המשק היה חשוף

לחלוטין מול אירופה ומול ארה"ב. הוויכוח

המהותי הוא לא לגבי נכונות וכדאיות של השקעות היום. הוויכוח מתמקד בין

הטווח הקצר לבין שיקולי הטווח הארוך. על זה הוויכוח שלנו. הטענה שלך

אומרת שבטווח הקצר אנחנו מדינה עניה מדי, ונתונה במצב קשה מכדי לנהוג

על-פי התיאוריה של בנק ישראל.

ג. כהו; כדי להעמיד דברים על דיוקם. אם אנחנו

מסתכלים על העמוד הראשון בו כתוב לגבי ענפים

מוגנים היום, הרי שקוסמטיקה לא מוגנת, גם צעצועים לא מוגנים, אין רישוי

ליבוא. טיוואן היא חופשית, וסין - בגלל היות סין מדינה מוגבלת, אבל

צעצועים לא מוגבלים ביבוא. כני'ל לגבי קוסמטיקה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה עוד לא מוגן? האם רק הצעצועים לא מוגנים?

אם זו הבעיה, נמחק את הצעצועים.

ג. כהו; לגבי עמוד 2, סעיף השני. אני חושבת שבשום

תכנית לא מדובר על מספר חודשים. מדובר

בתחילת התהליך, אבל אף אחד לא טען לחשיפה תוך מספר חודשים. תחילת תהליך

זה משהו אחר. תחילת התהליך בעצם לא כל כך רלוונטית, השאלה באיזה תנאים

קובעים את תחילת התהליך, וזה רלוונטי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אלה דברים שנאמרו על-ידי נציגי משרד התעשיה

והמסחר ועל-ידי התאחדות התעשיינים ועל-ידי

כל אלה שהופיעו בפני הוועדה. אלה לא דברים שאנחנו אמרנו אותם.

ל. ורוו;



(6) הוועדה דורשת להקים צוותים וועדות מקצועיות משותפות לממשלה.

ו?תאחדות התעשיינים וההסתדרות הכללית לענפי התעשיה השונים כרי לבחון

ולהכין תכנית לפל ענף, לקבוע את פרק הזמן הדרוש כדי להגיע לחשיפה

ובאילו תנאים. לבחון את הסיוע למפעלים שצפויים להינזק מהחשיפה וכן

להיערך להפשרת עובדים להסבה מקצועית הנדרשת.

א. פורז; אני מבקש למחוק את חסעיף הזח. אני חושב

שהממשלה צריכת לשקול, היא לא צריכה להקים

צוותים לא עם התעשיינים ולא עם ההסתדרות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מצטערת מאוד, נמסר לנו כאן שיושבים,

מקבלים החלטות ומחליטים ללא שום בדיקה

יסודית וללא שיתופו של הגורם הנוגע בדבר.

א. פורז-. אני לא מתנגד שידברו עם כל מי שרוצים, בנוסח

הזח זה עושה דבר פריטטי, כביכול ועדת שלושה.

ההסתדרות תגיד שהיא נגד, התעשיינים יגידו שחם נגד, הממשלה תחיח במיעוט.

הממשלה צריכה לקבוע מדיניות כלכלית.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אין מדיניות כלכלית, ואנחנו מוכרחים להציע

הצעות.

ג.גל: באיזה סיוע מדובר, בסיוע להסבה?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כן.

ג. גל; צריך לכתוב זאת.

א. פורז; זה סיוע בכסף.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זה סיוע להסבה.

א. כהן; זה כתוב.

ל. ורון;

(7) הוועדה בדעה פי ההשיפה הינה הלק בלתי נפרד מתפנית הצעדים

הפלפליים.

(8) הוועדה ממליצה שלא לעגן את עקרון השיפת המשק ליבוא בחקיקה ראשית.

זאת פדי לאפשר גמישות מירבית ומתן סמפויות לשרים לבהון את תגובת

המשק ולעקוב בתאריפים קבועים מראש ברמה הענפית ולקבל ההלטות בהתאם.

ופו לקבוע ולשנות שיעורי מפס בהתאם להתפתחויות בשווקים הבינלאומיים

והמצב במשק הישראלי.

א. פורז; אני מציע להוסיף שיעורי מס, כי יש גם בלו,

ויש גם מס קניה, וכל מיני היטלים מיוחדים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מכס ומסים אחרים.

ל. ורוו;

(9) הוועדה ממליצה להקפיד על ביצוע ההנחיה של החשב הכללי באוצר על-פי

החלטת הממשלה להעדיף תוצרת הארץ במשרדי הממשלה ולהרחיבה לכלל

החברות הממשלתיות והגופים הסמוכים על תקציבים ממשלתיים וכן להיערך

למבצע הסברתי מקיף בפדי לשכנע את הצרכן הישראלי להעדיף מוצרים

ישראלים.

הוועדה ממליצה לשקול אפשרות של חקיקת חוק כחול-לבן שיחייב משרדי

ממשלה. חברות ממשלתיות-והגופים הסמוכים לתקציבים הממשלתיים להעדיף

מוצרים מתוצרת הארץ.

יצויין פי חקיקה דומה קיימת במספר מדינות בגון בארה"ב.
ג. כהן
רצוי להוסיף שזה הכל כפוף להסכמים

בינלאומיים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מקובל.

ל. ורון;

(10) לדעת הוועדה חשיפה איך פירושה תחרות פרועה עם יבוא ללא כללים.

ולפו הוועדה רושמת לפניה פי הושלמה חקיקתו של חוק היטלי הסחר לשם

הבטחת הגנה כנגד יבוא בהיצף ולמניעת פגיעה בייצור המקומי.

הוועדה ממליצה להקצות למשרדים הנוגעים את התקציבים והפלים הדרושים

ליישום סעיפי החוק.

הוועדה ממליצה שלא לוותר לחלוטין על כלי הרישוי להגנה בפני היבוא.

לאפשר ליבואנים לייבא מוצרים באמצעות רשיונות יבוא ולהמשיד ברישוי

המגביל לענפים מסויימים ובפללים שייקבעו.
א. פורז
אני מציע למחוק את זה, ובמקום זה לומר:

הוועדה ממליצה כי הגנה על היצור המקומי

תיעשה באמצעות מיסוי, ולא באמצעות צעדים אדמניסטרטיביים כגון רשיונות

יבוא.

א. כהו; גם בארצות השוק האירופי יש רשיונות יבוא.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם ארה"ב לא עושה זאת? גם שם יש הגנה

אדמניסטרטיבית. מה שמותר לארה"ב מותר גם

לנו.

ג. כהל; המשרד שלנו מתנגד למיכסות, אבל לפעמים

חייבים להפעיל מיכסות. למשל, בכל מה שקשור

בחקלאות כאשר יש מדיניות שיש מיכסות, יש מיכסות לחלב, יש מיכסות לייצור



חלב, וזח ברור שגם לגבי יבוא חייבים לקחת בחשבון מיכסות במקרים

מיוחדים.

אני מסכימה לכך, אבל יש להשתמש במידת האפשר.
א. פורז; בנוסח שלי תכתבי
הוועדה ממליצה כי הגדלה

נוספת תיעשה ככל האפשר.
א. כהן
הערה נוספת לענין הזה. זו אחת הבעיות שנתקלו

בו; כאשר חשבו על המנגנון שיחליף את התגנה

האדמניסטרטיבית, כאשר יש פער גדול מאוד במחירים בין מוצר שמגיע ממדינה

שבח משלמים שכר עבודח נמוך מאוד לבין מחיר בשוק המקומי. המדינה, הממונה

על הכנסות המדינה, משרד האוצר, אינם מסכימים לקבוע רמת מס בשיעור גבוה

מאוד שיהווה הגנה על ייצור מקומי.

א. פורז; אני יודע, שכשאתה נותן מיכסות ומישהו מקבל

את המיכסה, הפכת אותו לאיש עשיר.

ל. ורוו;

(11) הוועדה ממליצה שלא לוותר על מכשיר התקינה ההולך ומותאם לתקן

האירופי המתגבש לקראת 1992. התקן קובע קריטריונים ברורים למוצר

מנתינת בטיחות. איכות. בריאות וכיו"ב. התקן משמש כאמצעי הגנה

לתוצרת הישראלית. וגם כדי למנוע הצפת השוק המקומי במוצרים באיכות

ירודה. המגיעים כנר חיום מהמזרח-הרחוק דרך ארצות השוק המשותף תוך

החלפת תעודות. ומבלי שהמכס יהיה מסוגל לאתר מקרים אלה ולאכוף

החוקים.

הוועדה ממליצת להעמיד לרשות המכס את ולכלים המתאימים כדי לפקח על

סימון נכון של מוצרי היבוא וארץ ייצורם.

א. פורז; אני מציע בסעיף (11) בו כתוב: הוועדה ממליצה

לחשתמש במכשיר התקינה רק לצורך הבטחת איכות

המוצר, ולא למטרות אחרות.

צ. גל-ים; יש פה סתירה בניסוח שלכם. אם אתם מקבלים את

התקן האירופי ורוצים שהתקן הישראלי יהיה

כמוהו, זה בשום אופן לא יוכל לעצור בעד אותם מוצרים נוראים שמגיעים דרך

השוק המשותף, משום שאם הם לא תואמים את התקן האירופי, הם לא יכולים

להגיע דרך השוק המשותף.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עד עכשיו עשו את זח. שרון, כשהיה שר חתעשיה

והמסחר, מאוד מאוד הקפיד על כך שיכתבו את

ארץ המוצא של המוצר.

צ. גל-ים; אם הם לא עומדים בתקן האירופי, הם לא יכולים

להיכנס לאירופה.



ג. כהן; יש כאן ערוב של שני תחומים. יש ענין של תקן,

ויש בעיה של החלפת תעודות לגבי מקור הסחורה.

רצוי להפריד בין שני הדברים.
א. פורז
לגבי תעודות, אני תומך. אני תומך בכך שלא

יחליפו תעודות, אבל אני מתנגד לשימוש בתקן

למטרות פסולות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נפריד את הסעיף הזה לשני סעיפים.
ל. ורון
(12) הוועדה תומכת באימוץ כל אותן שיטות ההגנה המקובלות בארצות השוק

האירופי ובארה"ב להגנה על התוצרת המקומית שלהן.

(13) הוועדה ממליצה לדחות את מועד התחלת החשיפה. אד לקבוע לטווח הארוך

את החשיפה ביעד. ולהודיע למפעלים קיימים ולמשקיעים להיערד בטווח

הרחוק בהתאם.

א. פורז; אני מבקש למחוק את סעיף (13) ולומר: הוועדה

ממליצה לבצע את החשיפה באופן מבוקר.

ג. גל; אטי ומבוקר. להוסיף סעיף (14) ששר האוצר

ממונה על הביצוע.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו עכשיו נמצאים בתקופה קשה מאוד. אני לא

יודעת מתי המשק יתאושש מכל מה שספגנו בעקבות

המלחמה הזו במפרץ. אם תהיה עכשיו חשיפה, אני לא יודעת איזו חשיפה זו

יכולה להיות.

א. פורז י. חשיפה אטית ומבוקרת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
את זה כבר אמרנו בסעיפים אחרים.

ג. גל; אטי ומבוקר.

צ. גל-ים; בסעיף (12), בשיטות ההגנה האלה כל המדינות

האלה נמצאות בעודף יבוא גדול מאוד מארצות

המזרח-הרחוק. אנחנו נמצאים בעודף יצוא גדול. זאת אומרת, שעקב שיטות

ההגנה של ארה"ב ואירופה יהיה יבוא הרבה יותר גדול מארצות

המזרח-הרחוק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זו תוספת. זה לא אומר שרק אותן.
ג. כהן
בנושא של התקינה רציתי להזכיר גם את הנושא

של הגנת הצרכן.



ג. גל; הוועדה ממליצה לחשוף בקצב מהיר חומרי גלם

שאינם מיוצרים בארץ, לבטל מיסוי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בסדר.

א. כהן; רציתי להוסיף עוד 2-3 סעיפים.

הראשון, אני מציע שהוועדה תמליץ שלא לחשוף

בשום מקרה את המשק בפני יבוא ממדינות וחברות שמחרימות או מפלות לרעה את

היצוא הישראלי.

נושא שני, ושוב אני מדבר בטווח הארוך, אס וכאשר יבוצע מהלך של חשיפה,

אני מציע שהוועדה תמליץ כי בסיום תהליך ההשיפה תישמר הגנה מיכסית מול

הארצות השלישיות ברמה המקובלת בארצות המערב, וזה בניגוד למה שהוחלט -

או שלא הוחלט, גם זה נתון במחלוקת במסגרת הממשלה - להפחית את רמת

המכסים לאפס.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מקבלת את שני הסעיפים, הם יוספו

למסקנות.

א. כהן! נושא שלישי קשור גם הוא לנושא המכסים. אני

מציע שתהליך ההפחתה של המכסים לא ייעשה בקצב

מהיר של 5 שנים, אלא ייפרס לאורך זמן בהתאם לשיקולים שייקבעו.
צ. גל-ים
זו חשיפה אטית ומבוקרת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כן, זה כבר הוכנס. את שני הסעיפים הראשונים

עליהם דיברת תנסה ותיתן למזכירת הוועדה.

א. כהן! נושא נוסף הוא נושא של שימוש במכס קצוב

לאותם מקרים שבהם באמת פער המחירים כל כך

גבוה, עד ששימוש במכס באחוזים איננו יכול לתת פתרון. זה פתרון טכני. זה

דבר טכני, אבל יש לו מתנגדים רבים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עזוב את זה. לא ניכנס לפרטי פרטים כאלה.

ג. כהן! אם בנק ישראל מתנגד ואומר שזה לא טכני, ושזה

נושא חשוב, אולי כדאי שזה יהיה כתוב בכל-זאת

במסקנות הוועדה.

א. כהן! אולי אני אסביר במה דברים אמורים. במצב שבו

מחיר המוצר במזרח הרחוק הוא 10 ומחיר המוצר

בייצור מקומי באירופה הוא 80-90-100, הפער הוא גדול מאוד, וזה נובע

מאלף ואחת סיבות, בין היתר בגלל שכר עבודה נמוך מאוד. כאשר נצטרך לקבוע

איזה שהוא מנגנון של הגנה באמצעות מכס, נצטרך לקבוע שיעורי מכס

אסטרונומיים של מאות אחוזים. על-מנת להימנע ממצב כזה - וזה נכון גם

לגבי מדינות מזרח-אירופה שבהן אין כלכלת שוק בכלל - הפתרון לזה הוא

טכני, והוא - לקבוע מכס קצוב בשקלים. לומר ששיעור המכס הוא 50 אחוזים,



אך לא פחות מ-50 שקלים ליחידת מוצר. אגב, זין פתרון שהתקבל בנושא של

נשר, מלט.
ג. כהן
זה פתרון מאוד מקובל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תרשום את שלושת הסעיפים חללו, תמסור אותם

למזכירת חוועדח ונכלול אותם במסקנות שלנו.

אני מודח לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 20;16

קוד המקור של הנתונים