ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/01/1991

יישום מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין תאונות דרכים -תשתית ואחזקת רשת כבישים, הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת מ' חריש; תכניות מע"צ

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 221

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. חי בשבט התשנ"א (23 בינואר 1991). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; שי ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

ג' גל

מוזמנים; חבר-הכנסת מי חריש

י' כהן - מנכ"ל מע"צ

די אילוז _ המועצה הלאומית למניעת תאונות

א' איגס - משרד האוצר

ד"ר ד' לינק - המינהל לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה

מ' הירש - המפקח על התעבורה, משרד התחבורה

א' אבנון - דובר מע"צ

מזכירת הו ועדה; לי ורון

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; יישום מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית בענין תאונות דרכים -

תשתית ואחזקת רשת כבישים, הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת מי חריש.

תכניות מע"צ.



יישום מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית בענין תאונות דרכים -

תשתית ואחזקת רשת כבישים, הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת מ' חריש

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני פותחת את הישיבה. אני מצטערת שלא יכולנו להתחיל בזמן. בגלל המצב

התיזמון של חברי הכנסת הוא לא כרגיל. נקווה שנעבור את הימים האלה בשלום וכי

כל המדינה והמשק יחזרו לשיגרה ולתיפקוד רגיל. לא רודן כמו סאדם חוסיין יכתיב

לנו את קצב החיים שלנו בישראל. אתמול היה לילה קשה, בעיקר לתושבי רמת-גן.

אמנם אנחנו היינו בירושלים, אבל גם אנחנו אזרחים במדינת ישראל ובלבנו אנחנו

עם תושבי רמת-גן. כאבנו את הכאב ובלב כבד וקשה אנהנו ממשיכים את העבודה ואת

חיי היומיום שלנו. נקווה שזה יהיה הטיל האחרון שיפול.
הנושא שלנו הוא
יישום מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית בענין תאונות

דרכים - תשתית ואחזקת רשת כבישים, הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת מיכה חריש.

קיימנו בנושא זה דיון אחד והחלטנו שנערוך עליו דיון נוסף. בתום הישיבה היום

נעביר את המשך הדיון לוועדת המשנה בראשותו של חבר-הכנסת ז יסמן. אני מצטערת

שהוא איננו נוכח כרגע. אני מבינה שנוסף לתפקידיו הרבים הוא גם יושב-ראש ועדת

מלייח בירושלים. אני מקווה שהוא עוד יגיע.

תכניות מע"צ

הזמנו את אנשי מע"צ והם יסבירו לנו מה התכניות העומדות על הפרק לקראת

השנה הבאה, איזה תכניות היו בשנה החולפת מבחינת הקצאת התקציבים שעמדו לרשותם,

האם תקציבים אלה הוצאו ומה התקציב שיעמוד לרשותם בשנה הבאה.

מספר כלי הרכב בארץ הולך וגדל ואנחנו למדים כי במקום מיליון כלי רכב

הנמצאים עכשיו על הכבישים, נגיע בשנת 1995 למיליון וחצי כלי רכב. האם רשת

הכבישים הקיימת היום תוכל לענות על הצרכים וההתפתחות המואצת הזאת? והרי. אנחנו

רוצים להקטין את התאונות ואת הקטל בדרכים. הסיכום בשנת 1990 היה 17 אלף תאונות

עם 24 אלף נפגעים. כלומר, לעומת 1989 לא ירד מספר התאונות והנפגעים, אלא יש

עלייה של למעלה מ-4%. אם לא נדביק את קצב ההתפתחות נהיה עדים שוב לתופעה

המדאיגה של העלייה בעקומה של התאונות והקטל בדרכים. אמנם הנושא של רשת

הכבישים אינו האלמנט היחיד המשפיע בתחום תאונות הדרכים, יש אלמנטים אחרים

נוספים, אבל הוא מן החשובים שבהם.

ענין נוסף עליו אני מבקשת לשמוע מכם היא טענת האוצר, שהועלתה בישיבה

הקודמת, כי משרד התחבורה לא הוציא את תקציב הפיתוח שיועד למטרות אלה.

אציג את הנוכחים. מר יהודה כהן, מנכ"ל מע"צ; מר אבינועם אבנון, דובר

מע"צ; מר דני אילוז, רכז סניף ירושלים במועצה הלאומית למניעת תאונות; מר

איתי אי גס, משרד האוצר; מר משה הירש, המפקח על התעבורה, משרד התחבורה; ד"ר דן

לינק, המינהל לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה.

בבקשה, נשמע את מנכ"ל מע"צ.
י' כהן
כפי שידוע מע"צ ממונה על רשת הכבישים הבין-עירונית בארץ. כל הכבישים שלא

מוגדרים כבישים בין-עירוניים שייכים לעיריות או לרשויות המקומיות. ברשת של

מע"צ יש למעלה מכ-4,000 ק"מ אורך של כבישים, ביניהם כבישים חד-מסלוליים, דו-

מסלוליים וכבישים עם שלושה נתיבים מכל צד. בשנים האחרונות הכבישים כמעט שלא

גדלו לאורך אלא בעיקר לרוחב. יש כבישים שסוללים אותם מחדש, או מרחיבים אותם

ומוסיפים להם צמתים ומחלפים, אבל האורך גדל בצורה צנועה, ויש לקחת זאת בחשבון.

כמה דברים מאפיינים את הרשת הזאת. הוזכר כאן הגידול בכלי הרכב. אני לא

מכיר הרבה מדינות בהן הגידול השנתי בכלי רכב מתקרב לזה של מדינת ישראל. לפי

נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין שנת 1980 ל-1989 גדל צי הרכב הכללי

במדינת ישראל בלמעלה מ-82%. מספר כלי הרכב הפרטיים גדל ביותר מ-90%. כלומר,

כמעט הכפלה של מספר כלי הרכב בתשע השנים האחרונות. עברנו כבר את המספר של

מיליון כלי רכב. אם נביא בחשבון תחזית שמרנית, לא היסטרית, עד שנת 2000 נכפיל

את המספר ונגיע לכמעט שני מיליון כלי רכב. השאלה היא מה זה יעשה לרשת

הכבישים.

לפני כשנה עשינו סקר באזור המרכז, בערך בין נתניה לאשדוד, ובדקנו מה יקרה

שם עם קצב הגידול הרגיל הקיים היום, אפילו בקצב גידול קטן ממנו. בהנחה שיעשו

רכבת פרברית למעלה ולמטה, וחלק מהנוסעים יסעו בתחבורה ציבורית, ראינו שתוך

מספר שנים הרשת הזאת תגיע למצב של סתימה מוחלטת, אלא אם כן תבוצע אחת החלופות

שהצענו בחוברת שהופצה על-ידינו והגיעה בוודאי גם לחברי הוועדה. אני מזכיר זאת

למרות שהחוברת כבר לא רלוונטית, משום שאז לא ידענו על גלי העלייה העצומים

שיגיעו וחלק מהם יאכלסו את אזור המרכז. כאשר ערכנו את הסקר הבאנו בחשבון קצב

עלייה של 20 או 40 אלף בשנה ולא של מאות אלפים.

נוסף לזה אנחנו משלימים עכשיו תכנית חומש לכבישים על כל מדינת ישראל.

תכנית זו כבר לוקחת בחשבון את הפריסה החזויה של העולים החדשים על-פי תכניות

הבינוי ממשרד האם שלנו, משרד השיכון. אספנו את כל תחזיות הבנייה בגליל, בנגב

ובמרכז הארץ, הנחנו אותן על המפה, תרגמנו אותן לכלי רכב ועשינו תחזית זהירה של

כלי רכב שיסעו על רשת הכבישים הזאת. התכנית שאנחנו עומדים לסיים את תכנונה

מביאה בחשבון את הפריסה החדשה של העולים.
גי גל
האם נלקחו בחשבון גם הישובים ההדשים לאורך הקו הירוק כמו שער אפרים?
י' כהן
בוודאי. במיוחד כל אזור מודיעין ושוהם. בקרוב נניח על שולחנכם את תכנית

החומש השלמה שכבר מביאה בחשבון את גלי העלייה הבאים עלינו לטובה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כלומר, אתם מעדכנים את התכניות?

י' כהן;

לאזור המרכז עשינו תכנית מצומצמת והיא נשארה לפי הנתונים הקודמים. לכל

הארץ יש לנו תכנית לחמש השנים הבאות הכוללת את הפרוייקטים שחובה לעשות אותם

בהתחשב בגידול כלי הרכב, האוכלוסיה והפריסה המתוכננת. אני מציג כמה

פרוייקטים.



(מלווה את דבריו בשקפים)

המפה שלפנינו כוללת רשת כבישים מבאר-שבע עד גבול לבנון. כביש מספר 6

מתחיל באזור באר-שבע ומתוכנן לפי תכנית מתאר ארצית עד אזור אליקים-יקנעם.

צריכות לחיות לו שתי חדירות לגליל: חאחת - למרכז הגליל; השניה - צפונה,

לנהריה. הכביש הזה יחבר את הדרום למרכז ואת הצפון למרכז, את הדרום לצפון

ולהיפך, הוא יהיה המוביל הארצי של התחבורח. אנחנו רוצים לסלול אותו לא במודל

רגיל אלא בהשקעה של יזמים שיקבלו קרקע ממדינת ישראל ויוכלו לגבות אגרה מכל אדם

שיבחר בכביש הזה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מה המסלול של הכביש הזה?
י' כהן
הכביש הזה מתחיל בבאר-שבע, עובר צפונה ליד קרית-גת, ליד בן-שמן, ראש-העין

- פחות או יותר לאורך הקו הירוק. באזור 'קנעם תתפצל זרוע אחר לכיוון מרכז

הגליל וזרוע אחרת לצפון מערב הגליל. זה יהיה כביש השדרה המזרחית של מדינת

ישראל שיהיה כביש מהיר. הוא "סלל ברמה של , FREEWAYאוטוסטרדה, ללא צמתים

וללא רמזורים, רק עם מחלפים. הכביש ימומן באמצעות יזמים פרטיים שיקחו אותו

כ.BUSINESS-

ביום ראשון הקרוב או ביום ראשון הבא תונח על שולחן הממשלה הצעת משרד

הבינוי והשיכון עם שני סעיפים, לפיה: א. השר מציע לממשלת ישראל לסלול את הכביש

הזה במתכונת של כביש עסקי; ב. לחוקק חוק מיוחד שיסדיר את כל הבעיות הפיננסיות

הנובעות מכך וכן כל הבעיות הסטטוטוריות הנובעות מאישור מהיר של הכביש הזה, שלא

בדרך הרגילה של ועדות שרים. זה החידוש ברשת הזאת.

אני קופץ עכשיו לאזור החוף. אני מראה לכם כביש דו-מסלולי שכבר היום

מתחיל כמעט מנהריה - אני אומר "כמעט" כי חסר קטע קטן דו-מסלולי מנהריה, לוחמי

הגיטאות - כביש דו-מסלולי מנהריה שעובר לאורך החוף. בחלקו הוא מתמזג בנתיבי

איילון, שזה למעשה חלק מכביש מספר 2, ממשיך בקטעים מסויימים בכביש מהיר עד

אשדוד, אחר-כך עד אשקלון, ובסופו יגיע עד מחסום ארז. כלומר, בנוסף לכביש מספר

6 המהיר יהיה לנו עוד כביש, מהיר ברובו הגדול, לאורך החוף, שבחלקו, מאשדוד

לתל-אביב הוא כביש מהיר כבר עכשיו.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
זה לא יהיה כביש אגרה? .
י' כהן
?

זה לא יהיה כביש אגרה. הקטע מהרצליה עד חיפה גם כן יהיה כביש מהיר.

היום הכביש הוא מהיר רק בקטע מחדרה לחיפה. אנחנו רוצים להפוך אותו לכביש מהיר

גם מחדרה דרך הרצליה עד לנתיבי איילון, כשכל הכביש לאורך החוף יחיה ללא צמתים

וללא רמזורים. זח הכביש הקיים היום שאנחנו רוצים להרחיב אותו ולבנות בו

מחלפים. כדוגמת כביש ירושלים-תל-אביב.

גי גל;

מי שירצח לנסוע מזכרון-יעקב על כביש אגרה יצטרך לשלם?



י' כהן;

כן, הוא יצטרך לשלם. יש שערים עם כרטיסים מגנטיים, כפי שזה קיים בחוץ-

לארץ.

גי גל;

מה הוא יעשה אם לא יהיה כדאי לו לשלם את הכסף?

י' כהן;

הוא יסע בכביש חלופי.

אני רוצה להוסיף כי כביש מספר 6 המהיר ייסלל בשלבים הבאים; כאן במפה זו

גלילות, וכאן כביש ירושלים. הקטע הזה צריך להיסלל בשלב ראשון והוא יהפוך

לכביש טבעת RING-ROADשל אזור המטרופולין והמרכז. זה מתחיל מגלילות, מזרחה

לכפר קאסם או ראש-העין; מראש-העין דרומה לכביש מספר 1, ומערבה, חזרה לתל-

אביב. כלומר, הקטע שבין כפר קאסם לכביש המהיר תל-אביב, לכביש המהיר ירושלים,

הוא חלק מכביש מספר 6, שלדעתי צריך להיסלל בשלב ראשון, והוא צריך לשמש גם

ככביש טבעת וגם כחלק מכביש מספר 6.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אם יהיה אישור, כמה זמן תימשך סלילה של כביש כזה?

י' כהן;

לדעתי, אם יהיו יזמים ונוכל לחוקק חוק מיוחד שיקצר את תהליכי האישור

הסטטוטוריים, הכביש הזה שיהיה כביש עסקי, יוכל להיסלל בקצב שאנחנו לא רגילים

אליו.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מה לוח הזמנים?

י' כהן;

בהנחה שהממשלה תאשר את ההצעה ביום ראשון ויהיה חוק, נוכל להתחיל בכביש

הזה בשנת 1993 ולסיים את החלק הראשון בשנת 1996. ב-1997-1996 נגמור את הקטע

הפרובלמטי ביותר, החשוב ביותר והכדאי ביותר מכל הכבישים. אגב, בדיקה מן ההיבט

הכלכלי הראתה תשואות שאנחנו לא רגילים אליהן בגלל הביקוש העצום לקטע הזה.

בכביש מספר 6 תהיינה אצבעות חדירה מערבה, כלומר, אדם יוכל לצאת ולהיכנס

מכביש גלילות-מורשה-כפר קאסם, או דרך כביש מסובים-יהוד-אוויה, או דרך כביש

מספר 1, או דרך כביש מכבים שצריך להתחיל מבר-אילן מזרחה לכיוון כביש לד-רמלה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מה ההערכה לעלות של כביש כזה?



י' כהן;

הקטע המרכזי ביותר, בין נתניה עד אל מול נמל אשדוד, שאורכו 63 ק"מ,

עלותו, להערכתנו, היא בין 450 ל-500 מיליון דולר. כאשר נגיע למצב שהקטע הזה

נסלל, סללנו את הקטע המרכזי, העיקרי והכדאי ביותר של התוואי הזה. אחר-כך

נמשיך דרומה וצפונה.

גי גל;

זה צריך להיות עם יזם אחד או שזה יכול להיעשות עם יותר יזמים?

י' כהן;

בשלב זה אנהנו עדיין לומדים את הנושא, כי לא כל קטע של הכביש יהיה כדאי

ליזם. יהיו מקומות שהמדינה תצטרך אולי לתת תמריצים כדי שיסללו כביש מסויים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

כוונתי היתה לכל כביש מספר 6, מבאר-שבע ועד לצפון. כמה זה, מיליארד או

למעלה מזה?

י' כהן;

עדיין אין לי אומדן רציני. הקטע עליו יש לי אומדן מפורט הכולל גם את

ההפקעות והעלויות הוא בין נתניה לאשדוד.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מה אורכו של כביש מספר 6, כולו?
י י כהן
כ-120 ק"מ עד יקנעם. זה הכביש המהיר המזרחי.

הכביש המהיר המערבי, כוונתי לכביש החוף, כביש דו-מסלולי שקיים היום כמעט

מנהריה, דרך חיפה, נתניה, תל-אביב, אשדוד ועד אשקלון, בחלקו הוא כביש ברמה של

כביש מהיר. הכוונה היא להגיע לכביש דו-מסלולי עד מחסום ארז, לפחות עד יד-

מרדכי, כשחלקים ממנו יהיו כבישים מהירים, כמו הקטע מאשדוד לתל-אביב, או הקטע

שבין חדרה לחיפה.

כלומר, יהיו לנו שני כבישים מהירים: האחד - לאורך החוף; האחר - פחות או

יותר לאורך הקו הירוק. באמצע יהיו כבישים ראשיים מאספים, למשל, כביש חדרה,

בית-ליד, רעננה, לד, רמלה, בילו, גדרת. לפי התכנית שלנו אלה יהיו כבישים דו-

מסלוליים, אבל כבישים מאספים עם צמתים ורמזורים, לא עם מחלפים, כי להערכתנו לא

נוכל להביא אותם למצב הזה בגלל היוקר העצום. כמו כן, נראה לנו שבין שני

כבישים מהירים צריך להיות כביש מאסף לתנועה המקומית אשר מזרים אותה לכביש

המהיר המזרחי, כביש מספר 6, או לכביש תמחיר המערבי, כביש מספר 2.

לכיוון מזרח ומערב יש לנו מספר צירים חשובים מאוד, אם כי לא בכל מקום.

למשל, כביש ואדי ערה שמתחיל מתחנת הכרה בחדרה לכיוון עפולה מתוכנן להיות כביש

דו-מסלולי וכמעט מבוצע עכשיו בפועל. כלומר, מכביש החוף המהיר או מכביש מהיר

מספר 6 אפשר יהיה לעלות על כביש דו-מסלולי בכיוון כביש הסרגל לעפולה ולמרכז

הגליל. מי שנסע שם בימים האחרונים יכול היה לראות שבצומת מגידו כבר בנינו

כביש דו-מסלולי. בעלייה של ביידא ומוסמוס לא היה טעם לעשות כביש דו-מסלולי



כוונתנו להתחיל בכביש דו-מסלולי מגן-שמואל לכיוון עפולה. יש שם הרבה בעיות

קרקעיות, רשת צינורות תת-קרקעיים של בזק, וחשמל, או בעיות של אדמות מדינה

ואדמות פרטיות.

יש עוד כביש אחד, כביש ואדי מילק, מזכרון-יעקב, פארדיס, אליקים, יקנעם,

שגם הוא צריך להיות כביש דו-מסלולי, אך לא ברמה של כביש מהיר. כך יהיו לנו

שני חיבורים מכביש החוף לכיוון הגליל. כאשר יהיה כביש מספר 6 תהיה לנו אפשרות

לעבור מכביש ראשי דו-מסלולי לכביש מהיר דו-מסלולי.

אני עובר דרומה לכביש המהיר ירושלים. משער-הגיא לירושלים הכביש הוא ברמה

לא גבוהה, אבל משער-הגיא לתל-אביב הוא ברמה של כביש מהיר. בנוסף לכך נמצא

עכשיו בשלב מתקדם של סלילה כביש מבן-שמן דרך מודיעין, מכבים, בית-חורון, גבעת

זאב ועטרות. זה יהיה כביש חד-מסלולי ברמה ארצית, שחלקים ממנו כבר סלולים.

היום אפשר להגיע למחלף בן-שמן בכביש המהיר, לעלות למעלה ולנסוע בכביש חדש

לחלוטין לכיוון בית-חורון עליון, ובשנה הבאה כמעט עד גבעת זאב.

יש עוד הרבה פרוייקטים בתכנית החומש ואינני רוצה לפרט. בקרוב נוציא את

את תכנית החומש באופן מיוחד, נערוך, נדפיס ונפיץ אותה.

אשר לתכנית העבודה של מע"צ בשנה הבאה שכבר נגזרת מתכנית החומש.

בניגוד להרבה מדינות שמחלקות את העומס על הכבישים באמצעות רכבות, תעלות

מים, נהרות, כאשר חלק גדול מהמשאות הכבדים מובלים באמצעות מערכות חלופיות, לנו

בארץ אין את הלוכסוס הזה. כאן, כל מה שזז ונע - זז על הכביש, אנשים, תחבורה

ציבורית, משא כבד. אנחנו מובילים בעולם באחוז המשא הכבד המובל על הכבישים,

מעל 93%-94%, כי אין מערכות אחרות. דבר זה גורם לשחיקה והזדקנות מהירים מאוד

של הכביש ולדעתי זה גם גורם לתאונות דרכים. הערבוביה של מכוניות פרטיות עם

משאיות של 30 ,40 ,ו-50 טון על הכביש לא מועילה אלא מסבה נזקים כלכליים. זה

מחייב השקעות גדולות באחזקה ושיקום. כדאי להביא זאת בחשבון יחד עם העובדה שצי

הרכב בעשר השנים האחרונות הוכפל. כל המסה הזאת נכנסת לרשת שכמעט לא גדלה

לאורך אלא רק לרוחב.

אני מציג בפניכם טבלה המראה את התפתחות התקציב של מע"צ בארבע השנים

האחרונות, ותרגמנו זאת לשקלים של היום. בשנת 1988/89, לכל הצרכים: להרחבה,

לשיקום, לבטיחות, למחלפים, להפקעות, תשלום לבזק ולחברת החשמל, עמדו לרשותנו כ-

230 מיליון שקל. זה גדל ריאלית, ובשנת 1991 הגענו לתקציב הנושק כמעט ל-400

מיליון שקל. חלק מתקציב זה מועבר אלינו דרך משרד השיכון וחלק גדול כמובן

מתקציב של האוצר המועבר ישירות למע"צ.

אני מפנה תשומת-לבכם לכמה מספרים. כבישים אדומים וכבישים בגוש דן מקבלים

רוב הזמן נתחים גדולים מאוד של כסף. הכבישים האדומים הם כבישים שלפני כמה

שנים הגדירה אותם ועדת שרים לכבישים בראשותו של חבר-הכנסת קורפו. את רוב

הכבישים האלה כבר סללנו. למרות זאת, יש לנו עכשיו הרבה מאוד כבישים שהתנועה

בהם צפופה והתאונות בהם מרובות - אלה היו האיפיונים של כבישים אדומים. גם אז

ההגדרה הזאת היתה שנויה במחלוקת, אבל עכשיו זה בוודאי כבר לא רלוונטי. מדובר

בכבישים שהיה צורך להשקיע בהם בצמתים, בתאורה, בגשרים, במחלפים, וברובם העבודה

נעשתה.

סעיף אחר שזוכה בשנתיים האחרונות לגידול משמעותי הם כבישים הנקראים

"פיתוח אזורי". בהשוואה לכבישים האדומים ולכבישים בגוש דן, שהקריטריונים

לגביהם הם הכלכליות של הכביש - תשואה, השקעה, הקטנת צפיפות, הקטנת עומס -

הסעיף הזה מיועד לפתוח אזורים. אם אנחנו עושים את כביש תפן-כרמיאל, זה לא בגלל



התנועה הצפופה אלא כדי שאנשים מכרמיאל יגיעו לתעשייה בתפן; או כדי שאנשים

ממעלות יוכלו להגיע לכרמיאל ולחיפה דרך כביש טוב. כאשר עושים בירוחם כביש זה

לא בגלל התנועה הצפופה שם אלא כדי שלאנשים יהיה כביש ברמה טובה.

בתכנית הקודמת שלנו כבישים באזור מעלות, נתיבות, שדרות או אופקים, היו

בתחתית הסולם. בשנה שעברה, ובמיוחד השנה, הם קיבלו חיזוק גדול ובצורה משמעותית

בגלל העלייה. מי שנוסע בדרום יכול לראות שליד נתיבות ואופקים עושים הרחבות

גדולות של הכביש, או בצפון, מנהריה למעלות ומנהריה לשלומי. כלומר, הופכים כביש

צר ומפותל לכביש ברמה ארצית עם שוליים של מטר, בהנחה שבכל האזורים האלה, עם

העלייה הגדולה, התנועה והצפיפות יגברו ויש צורך להעלות את רמת הכבישים לפחות

בשתי כיתות.

אנחנו לא חלמנו שבשנת 1990/91 נתחיל לסלול כביש דו-מסלולי מעכו לכרמיאל.

היום נמצא בעבודה כביש דו-מסלולי מעכו לכרמיאל. בכיוון כרמיאל עובדים כבר

בשניים-שלושה אתרים. אם יהיו לנו התקציבים הדרושים, תוך שנתיים-שלוש אדם יוכל

לצאת בכביש דו-מסלולי מכרמיאל לעכו ולחיפה, דרך כביש עוקף עכו. פתחנו חלק

ממנו לפני כחודש ונמשיך אותו בשנה הבאה.
גי גל
כמה תוציאו השנה מה-110 מיליון?

י' כהן;

מה שאומר עכשיו מתייחס לכל הדיון: עוד לא קרה שלא חרגנו כל שנה מהתקציב

בכמה אחוזים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הוצאתם השנה את כל התקציב?
י י כהן
את כל התקציב.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
למה מר איגס אמר שלא מוציאים?
אי איגס
חס והלילה. לא אמרתי.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אינני יודעת מי היה בישיבה הקודמת ואמר שמשרד התחבורה לא הוציא- - -
י' כהן
אנחנו לא משרד התחבורה.
גי גל
יש למשרד התחבורה הוצאה תקציבית שהיא לא מע"צ.



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

ברור, לגבי תאונות דרכים וכוי.

י' כהן;

אנחנו מדברים על התקציב שלנו. אנחנו לא יודעים מה קורה במשרד התחבורה.

לא נוח לומר זאת, אבל כל שנה אנחנו עוברים קצת על התקציב. מדוע? כי אם רואים

באמצע השנה שפרוייקט לא מתקדם בשל בעיה כלשהי, מייד מתחילים פרוייקט אחר.
גי גל
זה מתקזז לך בשנה שלאהר מכן.

י י כהן;

בסדר. לפני שנתיים, למשל, הפרוייקט של הכפר הירוק לא התקדם. הלכנו

לבית-קמא, לבאר-שבע בכביש דו-מסלולי שהיה בתכנית ולא היה לכך כסף.

גי גל;

בנתונים האלה אין מגבלה של ביצוע?

י' כהן;

בנתונים האלה לא. אפשר לבצע יותר מזה. אבל אם תגיד לי: קחו 2 מיליארד

שקל, יש גבול ליכולת הביצוע שלנו ושל הקבלנים. אבל כאן עוד לא הגענו ליכולת

הביצוע הלאומית שלנו.

כפי שאמרתי הסעיף של פיתוח אזורי גדל בהשוואה לשנים האחרונות. זה לא

בעיקר, אלא רק בגלל ההתיישבות הצפויה בכרמיאל, במעלות, בצפת, בבאר-שבע

ובאזורים אלה.

אני רוצה לומר משהו לגבי הסעיף של שיקום כבישים ואחזקה. נקודת התורפה של

מע"צ היא ביכולת שלנו לתחזק את הכבישים ברמה המתקבלת על הדעת. מאחר שהשחיקה

גדולה, ומאחר שמספר שנים הנושא של אחזקה לא טופל פיאות, הפיגור הוא עצום.

לדוגמה, אם אתה צריך להשקיע באחזקה רגילה דולר אחד, כאשר אתה מאחר בחמש שנים

אתה כבר משקיע 2.5 דולר והעונש כפול: אנשים נוסעים על כבישים משובשים וגם אתה

משלם הרבה יותר כדי לתקן אותם אחר-כך.

הסעיף של שיקום כבישים הוא גדול בהשוואה למספרים בשנים קודמות. אנחנו

עומדים היום בסביבות 50 מיליון שקל, שהם כשני שליש, אם לא מחצית, ממה שדרוש.

יש בארץ 4,000 ק"מ כבישים בין -עירוני ים. בעולם מקובל שפעם בשש-שבע שנים

מחליפים את השיכבה העליונה. לנו אין כסף ולכן אמרנו שנחליף את השיכבה העליונה

פעם בעשר שנים. בממוצע יוצא שבכל שנה יש להחליף כ-400-300 ק"מ. לפני מספר

שנים היו מחליפים 50 או 60 או 70 ק"מ, לא 400 ק"מ. כלומר לא היה שום סיכוי

להשיג את הפיגור. היום אנחנו במצב שבו משקמים בכל שנה בין 250 ל-300 ק"מ. זה

הישג אדיר. הדברים האלה נכונים לגבי צבע, שוליים, תאורה וכל הדברים הקטנים

האחרים. אנחנו ממלאים רק שליש עד מחצית מהצרכים וזה מתבטא בכך שיש כבישים

שאנחנו לא צובעים. צובעים את הכבישים הראשיים ואת הצמתים, אבל כבישים צדדיים

פריפריאליים צובעים פעם בשנתיים, דבר שלא יעלה על הדעת. צבע ומחזירי אור

חייבים להיות חלק תקני מכל כביש. תקציבי האחזקה לא מאפשרים להחזיק את הכבישים

ברמה המתקבלת על הדעת.



לכן אם שואלים אותי מה הבעיה של מע"צ היום? יש תקציבי פיתוח. עובדים

באזור המרכז ובפריפריה. יש לנו 100 מיליון שקל, שהם 25% מכלל התקציב כדי

להחזיק זאת, עם השקעה של תקציבי שיקום, בטיחות ואחזקה שוטפת. כדי להבטיח אחזקה

טובה אנחנו זקוקים ל-200 מיליון שקל לפחות בכל שנה. אם דרוש לי הסכום הזה עלי

לקחת אותו מהפיתוח, אבל אינני יכול לעשות זאת.
מי חריש
בסדר העדיפויות שאתם קובעים בתקציב הקיים יש נפילה בעבודות בטיחות מ-1989

ל-1990 מ-22.9 עד ל-9.9. זו נפילה מאוד גדולה וזה לא בריא.

י' כהן;

זו נפילה גדולה. אני מקווה שאינני מטעה את הציבור. היתה שנה בה קיבלנו

ממינהל הבטיחות סכום כסף משמעותי בעזרתו עשינו כמה דברים טובים וזה נספג אחר-

כך. השנה כמעט שלא קיבלנו שום תקציב ממינהל הבטיחות. למעשה, כל דבר שאנחנו

עושים בכבישים הוא בטיחות אבל יש דברים שהם פרופר בטיחות: תאורה בצומת, פנייה

מסודרת שמאלה, מעקה בטחון. בשנה שקיבלנו עזרה מסיבית ממינהל הבטיחות הצלחנו

להגיע ל-22 מיליון שקל.
מי חריש
אני מציע שבסעיף הזה נכנס יותר לעומק, כי אלה תרופות לטווח קצר. הענין

של קירות ההפרדה הוא אחד הדברים הקריטיים בתאונות קטלניות ושווה דיווח נפרד.

נדמה לי שבכביש ירושלים אתם מסיימים פחות או יותר.
י' כהן
פחות או י ותר.

עכשיו אני מציג את התכנית לשלושת-רבעי שנה, כי קיבלנו שלושה רבעים לשנת
התקציב החדשה. החלוקה היא כדלקמן
298 מיליון שקל ל-9. חודשים, בסך-הכל לכל

השנה - 400 מיליון שקל. לפיתוה כבישים כלכליים וכבישים אדומים וכבישים בגוש

דן - כ-71 מיליון שקל; לכבישים לפיתוח אזורי - 134 מיליון שקל;. לאחזקה ושיקום

- 73 מיליון שקל; לתכנון, הפקעות ורזרבה - 19 מיליון שקל.
כבישים אדומים שעדיין בטיפול
אותו קטע מפורסם בכביש עוקף עכו, הקטע

הצפוני שלו; כביש 4 צומת אליאנס-הדרה. מצפון לחדרה יש גשר צר שמתאים לתקופה

הטורקית ותמיד יש שם פקקים. השנה אנחנו מתחילים לעבוד על הצומת ועל הגשר;

המשך של כביש רעננה-בית-ליד-חדרה, צומת רופין-עמק חפר; הקטע של כפר סבא, הוד

השרון, פתח תקווה - צומת סגולה-הוד השרון, בו אנחנו עובדים כבר שלוש שנים. זה

אחד הכבישים המסובכים עם כל הצרות האפשריות שאני מכיר; כביש שאנחנו מרחיבים

לשני מסלולים בילו-גדרה; מנהרה מתחת לכביש במוצא, אחד הצמתים הכי מסוכנים

בארץ, ואני מקווה לקחת אתכם לסיור במקום; כביש מספר 3 מסמייה-נחשון, שהמשכו

יהיה מנהשון לכפר ורבורג ולאשקלון. כביש מסמייה-נחשון ייגמר בעוד חודשיים,

סלילת ההמשך שלו תסתיים בעוד כחודש וחצי, בסוף פברואר, ונמשיך אותו לכיוון כפר

סילבר ואשקלון. כל הכבישים האלה הוגדרו על-ידי הוועדה שהזכרתי ככבישים

אדומים.
פרוייקטים בגוש דן
מחלף כפר שמריהו ומחלף הסירה הם שני מקומות שגורמים

לפקקים הגדולים בכביש ההוף. בכל בוקר שומעים ברדיו שמכפר שמריהו יש פקק המגיע

עד שפיים ולפעמים עד וינגייט. דרומה משם נמצא מחלף הסירה-מחלף אכדיה וכאשר זה

ייפתח, תתאפשר זרימה של התנועה עד נתיבי איילון, עד גלילות. מדוע לא עושים את



זה? הוגש נגדנו בג"צ על-ידי התושבים בטענה שהמחלף בכפו- שמריהו מביא להרעת

תנאי חייהם. בג"צ צריך להחליט עד תחילת פברואר ואז נוכל להתחיל לטפל באחד

הצמתים הפקוקים ביותר באזור המרכז; צומת ירקון-צומת מורשה - הכביש נסלל לפני

כמה שנים והכוונה היא להוסיף מסלול משום שהקבולת שם היא של אלפי כלי רכב ביום;

מערכת מחלפים אלוף שדה-בר אילן, שהזכרתי קודם, נמצאת כבר בעבודה. מדובר בשני

פרוייקטים - אלוף שדה שיהיה צומת גדול ומחלף, ובר-אילן עצמו יהיה מחלף. זאת

אומרת, מי שיעבור בבוקר את מורשה ויגיע לכביש גהה - נוסע ב ,FREEWAY- עד

ירושלים או עד אשדוד. זה מתאפשר כי מחלף גהה נבנה, מסובים נבנה, אלוף שדה

נסלל עכשיו ונשאר בר-אילן.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הלוואי.

י' כהן;

יש עוד כמה פרוייקטים באזור המרכז של הוספת נתיבים מהכביש המהיר ירושלים

לתל-אביב; ממחלף גנות לנתיבי איילון - הוספת נתיב; עבודות במחלף שפירים;

ראשון-לציון - מחלף השבעה, הרחבת הכבישים כדי לספוג קיבולת. אנחנו לא תולים

הרבה תקוות בהרחבות האלה, כי גם אם מוסיפים נתיב הוא מתמלא תוך שנה-שנתיים.

במידה רבה זה פתרון זמני, משום שכל עוד לא בונים מערכות של רכבות או מערכות

אחרות, כלי הרכב המתוספים נעים על הכבישים האלה.

עכשיו אני מגיע לרשימה של עשרות פרוייקטים בכל הארץ ואדבר רק על כמה
מהבולטים בהם
כביש תפן-כרמיאל, כביש יקר מאוד בשטח קשה, שיתן חיבור ממעלות

לתפן, לכרמיאל ולחיפה. זה כביש ברמה ארצית גבוהה. רובו כבר נסלל והוא יושלם

בשנה הבאה; כביש אחר ממזרח למערב הוא כביש עכו-כרמיאל, כביש דו-מסלולי;

גילעם-אפק יהיה כביש עוקף הקריות ואורכו כ-8 ק"מ. זה יקל בצורה משמעותית כי,,

לא יהיה צורך להיכנס לקריות.

מחלף אולגה. היום הכביש המהיר מגיע מחיפה עד אולגה, שם יש צומת מרומזר.

כאשר נגמור את העבודה במחלף אולגה אנשים יוכלו לנסוע ללא רמזור מחיפה עד כפר

שמריהו, כי המחלפים בבית-ינאי ובחבצלת נבנו, בנתניה ובדרום נתניה יש מחלפים.

כאשר נגמור את כפר שמריהו, יהיה כביש מהיר ופתוח עד גלילית.

יש כאן שלושה שקפים שיכולים להציג הרבה מאוד כבישים חשובים, אבל זה יימשך

הרבה זמן אם אציג אותם. אעביר אליכם תיק עם צילום של כל השקפים והטבלאות

ותוכלו לעבור עליהם. כל המפורט בתיק מביא אותנו לתקציב של 300 מיליון שקל בהם
כלולים
שיקום כבישים, צבע, שילוט ותאורה. לדוגמה, בכל שנה אנחנו משלמים

לחברת החשמל דמי שימוש בחשמל בסך מיליון שקל על התאורה בכבישים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
זה שום דבר.

י' כהן;

זה כסף רב, את כל גדרות הבטחון לירושלים אפשר לגמור בסכום הזה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה עוד מקיפה התכנית שלכם, בראשי פרקים?



י' כהן;

בתחום האחזקה. כ-250 ק"מ שיקום כבישים. הסדרת צמתים, תאורה, פניות

שמאלה, גשרים להולבי רגל, גדרות בטחון, החלפת השילוט הירוק הדוהה, החלפת חוטי

חשמל בהיקף עצום כשאנחנו עוברים מעמודי פלסטיק מתפוררים לעמודי פלדה או

אלומי ניום.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה התקציב שיעמוד לרשותכם לכל התכניות הללו?

י' כהן;

התקציב השנתי הוא בסך-הכל 400 מיליון שקל. עד דצמבר - 9 חודשים - יעמדו

לרשותנו כ-300 מיליון שקל.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה התקציב שיעמוד לרשותכם בתחום האחזקה, לתאורה, שילוט וכו'?

י' כהן;

90 מיליון שקל.

היוייר שי ארבלי-אלמוזלינו;

על איזה סוג שילוט אתה מדבר?

י' כהן;

על השלטים הירוקים שהם שלטי הכוונה זוהרים. אני כבר לא מדבר על עיני

חתול מחזירי אור. אנחנו מתקינים כמה שיותר עיני חתול כי מסתבר שזה אביזר

שמאוד עוזר בחשיכה ובערפל. כל מחזיר אור כזה עולה 10 שקלים ואנחנו צורכים

אותם בכמויות ניכרות.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אתם שבעי-רצון מהתקציב שיעמוד לרשותכם?

י' כהן;

הנתח לפיתוח בתקציב הזה הוא סביר. אפשר לעשות יותר. אבל הנתח לתקציב

האחזקה הוא מחצית ממה שהוא צריך להיות. אני אומר זאת במלוא האחריות. במקום

90 מיליון שקל, תקציב האחזקה צריך לעמוד על 200 מיליון שקל, כי כפי שאמרתי

הפיגור הוא עצום.

היוייר שי ארבלי-אלמוזלינו;

האם לנציגי משרד התחבורה יש משהו להוסיף, דייר לינק?
דייר די לינק
יש לי הערה בקשר לתקציב הסיוע למעייצ בנושא הבטיחות. הקרן לבטיחות בדרכים

מקצה את הכספים שלה לפי סדרי עדיפויות המעודכנים בכל תקופת זמן. אני לא חבר



בהנהלת הקרן ואינני יכול לייצג אותה, אבל הקרן גורסת שהיא אינה מהווה תחליף

לתקציב מסודר. היא משלימה בהתאם לצורך אבל היא לא יכולה לשמש כסיוע קבוע

בתקציב לנושאים מסויימים. לכן, בשנה הקרובה, התקציב לתחום עבודות בטיחות

פרופר יורד ל-10 מיליון שקל. אני מאוד מקווה שהקרן תגדיל את התקציב בשנים

הקרובות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
כמה -זה היה קודם?

דייר די לינק;

12-10 מיליון שקל. בצורה כזאת, לפני כשנתיים התקציב הגיע ל-23 מיליון.

הקרן היא קרן ציבורית ויש לה את סדרי העדיפויות שלה. היא צריכה לתת להסברה,

לאכיפה ולדברים אחרים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מר איגס, מה האפשרות להגדיל את התקציב בסעיף התחזוקה?
אי איגס
ראשית, אני משמש חבר בהנהלת קרן הבטיחות. בהנהלת הקרן יש הילוקי-דעות

וטבעי הוא כי בשנה אחת דעה אחת גוברת ובשנה אחרת דעה אחרת גוברת. התוצאה היא

חוסר יציבות של היקף התקציבים גם פה וגם בתקציבים שמקבל משרד התחבורה לנושא

בטיחות וכן בכל תחום אחר שהקרן מקצה לו כספים.

שנית, לגבי היקף התקציבים לאחזקה. אני לא אומר שיש תקציבים במאה אחוז

וכי אנחנו פותרים את כל בעיות האחזקה. בכל מקום אנחנו סובלים מהמצוקה של

תקציב המדינה. בנושא הכבישים אנחנו דוחפים להגדיל את התקציבים אפילו יותר

מאשר המשרדים המטפלים בזה, זה בוודאי נכון לשנה הבאה. הגידול בתקציב שהוזכר

פה, גם בהקשר לתכנית החומש, הוא תוצאה של עבודה משותפת שלנו עם מע"צ.

יש קצת חילוקי-דעות באשר לנושא האחזקה. הסכום של 90 מיליון שקל הוא לא

מדוייק. אם משקיעים בפיתוח כבישים סכומים יותר גדולים זה תמיד מתבטא גם

בבטיחות. כאשר נסלל כביש חדש במקום כביש ישן עם בורות ועקומות, חוא צריך

להיות כביש יותר בטיחותי. כאשר משקיעים בכביש כזה למשל 10 מיליון שקל, קשה

לאמוד כמה זה בטיחות ואיזה חלק הוא פיתוח. בכל פיתוח יש אלמנט של בטיחות ולכן

אי-אפשר לומר שאין גידול בסכום לבטיחות.
י י כהו
ברור שכאשר עושים מחלף זו תרומה ישירה לבטיחות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מר איגס, מוה הן האפשרויות?
אי איגס
לשנה הבאה מיצינו את כל האפשרויות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אתה חושב שהקרן יכולה לתת יותר לאחזקה של הכבישים?
אי איגס
מאחר שעדיין לא קיימו דיון על תקציבי הקרן זה לא יהיה הוגן שאביע דעתי

בנושא הזה.
דייר די לי נק
מלה טובה אחת. מספר תאונות הדרכים הקטלניות בשנת 1990 היה נמוך בערך ב-

11% מאשר בשנת 1989. הירידה בתאונות בכבישים הלא-עירוניים היתה של כ-10%,

ובכבישים העירוניים היתה ירידה של כ-13%. אמנם המספר הכללי של תאונות הדרכים

עלה, אבל מספר התאונות הקטלניות ביחד עם מספר האנשים שנהרגו ירד בצורה

משמעותית. אבל יש עוד הרבה לשפר.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני מסכמת. אני מודה למר יהודה כהן על ההרצאה המעניינת והמאלפת וגם על

התכניות הנרקמות, כמו תכנית החומש שצריכה לקחת בחשבון את הגידול באוכלוסיה

במדינת ישראל בעקבות העלייה הגדולה שבאה אלינו ונקווה שתמשיך להגיע.

אין לי ספק שיש קשר בל יינתק בין מצב מערכת הכבישים לבין העקומה של

תאונות הדרכים. ככל שהמערכת הזאת תשתפר כך יקטן מספר תאונות הדרכים הקטלניות,

מספר ההרוגים וגם מספר הנפגעים. יש גורמים נוספים לתאונות הדרכים, גורמים

אנושיים שתלויים באדם עצמו, גורמים חינוכיים, הסברתיים, ומודעות של הציבור

הרהב - אתם אנחנו מתמודדים במישורים אחרים. נושא הכבישים, לדעתי, הוא הנושא

הראשון שחייבים להקדיש לו תשומת לב ולהשקיע בו את האמצעים הדרושים כי זה
משתלם
א. מבחינת הבטיחות בדרכים והקטנת מספר התאונות; ב. מבחינת המשק

הציבורי, מר איגס. מערכת כבישים מסודרת מהווה חסכון רציני למשק המדינה. אם

תחשב את הזמן המתבזבז בכל בוקר בכניסות לתל-אביב מכל הכיוונים וגם את הדלק

הנשרף - זה הפסד למשק. ככל שנקטין את זמן ההמתנה, והכניסה לתל-אביב תהיה

שוטפת ומהירה יותר, נחסוך אמצעים וכספים למשק עצמו.

כאשר מגיעים עולים אנחנו מפזרים אותם לפריפריה, לגליל ולנגב. באזורים אלה

אין תעסוקה לכולם, גם לא לחלקם או למחציתם, יש שם אבטלה, ויקה זמן רב עד שיהיו

מקורות תעסוקה, אולי שנתיים-שלוש עד שיוקמו כמה מפעלים. מערכת כבישים מסודרת

יכולה לקצר את הזמן ולאפשר גם לעולים החדשים וגם לתושבים האחרים של אותם

אזורים להגיע למקומות עבודה אחרים בהם ימצאו את פרנסתם. דובר פה על כביש ואדי

ערה וכבישים אחרים שיקלו על המצב, אבל כביש מספר 6 שמתחיל בבאר-שבע ומגיע עד

צפון הארץ, יש לו תרומה נכבדה מאוד בהקשר של העלייה.

אני מברכת על המגמה של סלילת כביש אגרה. דיברו הרבה מאוד זמן על כביש

כזה. כביש אגרה נהוג בהרבה ארצות בעולם. זה כביש שמחזיק את עצמו ומוכיח את

עצמו וטוב שגם אנחנו ננסה זאת ונראה איך הוא יפעל במדינת ישראל. זה היוני

וחיובי ואני מקווה שהממשלה תאשר את ההצעה של שר הבינוי והשיכון ויינקטו כל

ההליכים כדי לאפשר זירוז האישורים והתכניות - כי זה כרוך בהרבה הכנות - כדי

להגיע לביצוע הפרוייקט הזה.



אשר לנושא האחזקה. בית שלא שומרים עליו מתבלה מהר מאוד ואילו היו

מקדישים לו תשומת לב נאותה לא היה צריך להשקיע בשיפוצו כל כך הרבה כסף. הוא

הדבר לגבי כבישים. יש כבישים שלא שופצו זמן רב ולא נעים לנסוע עליהם כאשר הם

משובשים, מלאים מהמורות ובורות, הנסיעה בחם אינה נוחה וגורמת לטלטולים מרובים.

הדברים שמנה מר כהן בסקירתו הם חיוניים וחשובים לאחזקת הכבישים. אם אין פיתוח

שיקיף את הכבישים האלה יש לפחות לשמור על הקיים.

אני פונה אל משרד האוצר וגם אל קרן המינהל לבטיחות בדרכים, שאתה חבר בה,
מר איגס
יש למצוא את האפשרות להוסיף לתקציב המיועד לתחזוקה של הכבישים. כל

דבר שייעשה יגביר את הבטיחות וכדאי לא לקמץ בכך, לצערי הרב, יש עכשיו הוצאות

של מיליארדים רבים על נזקי המלחמה ועל צורכי בטחון, אבל הכבישים משרתים גם את

מערכת הבטחון ואת המטרות של משק המדינה, אין שום ספק בכך, מה גם שלא מדובר

במיליונים רבים. בעבר לקחו מעודפי התקציב של רשות הנמלים ונתנו לכבישים.
דייר ד' לי נק
זה היה אפס קצהו, 15 מיליון דולר בלבד.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

כאשר הייתי אז בממשלה, המגמה היתה שאס יש עודפים יש להקצות מהם גם

לכבישים. יש להצטער על כך שהסכום היה כל כך זעום.

לכן, אני מבקשת מכם שתוציאו מן הגורן ומן היקב ותמצאו תקציבים נוספים

. לצרכי תחזוקה שהוא נושא חיוני וחשוב.

אנחנו נעביר לוועדת המשנה את הנושא של יישום מסקנות ועדת החקירה

הפרלמנטרית בענין תאונות דרכים - תשתית ואחזקת רשת כבישים, הצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת מיכה חריש, שתמשיך לעסוק בנושא, ואחר-כך תחזיר אלינו לוועדה את

מסקנותיה.

אני מודה לכם שהשתתפתם בדיון הזה ואני מצטערת על המצב בו קיימנו אותו.

אני מקווה שנדע ימים שקטים וטובים לעם ישראל.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים