ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 21/01/1991

השפעת האירועים על החקלאות; מינהלת ההסדר והסדר החקלאים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 218

מישיבת ועדת הכלכלה - ישיבת בוקר

שהתקיימה ביום ב/ וי בשבט התשנ"א, 21.1.1991, בשעה 11:10

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

מ. גולדמן

ג. גל

פ. גרופר
מוזמנים
ג. שליטיו, מנכ"ל משרד החקלאות

י. ישי, מנכ"ל מינהלת ההסדר

ש. רייזמן, מנכ"ל התאחדות האיכרים

ק. פורר, טמנכ"ל התאחדות האיכרים

א. שפירא, כלכלן, המרכז החקלאי
יועץ משפטי
צ. ענבר
מזכירת הוועדה
ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

השפעת האירועים על החקלאות

מינהלת ההסדר והסדר החקלאים



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני פותחת את ישיבת ועדת הכלכלה.

היזמנו גם את פרופ' עזרא סדן ששמעתי שהחליף

את מר ריצ'רד. אנחנו רוצים לדעת מבחינת ההסדר היכן אנחנו עומדים. הייתי

מבקשת, לפני שנתחיל בנושא של הסדר המושבים, שמנכ"ל משרד החקלאות ימסור

לנו דין וחשבון על מה שקורה בתחום החקלאות בימים אלה. אנחנו שומעים את

זעקתם של החקלאים על מחסור בכוח אדם, על בעיות ביצוא, על בעיות כאלה

ואחרות, ולכן אודה לך מאוד מאוד אם תעדכן אותנו במתרחש.

ג. שליטיו! לגבי מה שמתרחש בימים אלה בחקלאות. מבחינת

מלאי מספוא, יש לנו כ-85 אלף טון גרעיני

מספוא, המאוחסנים במלאי חרום, חלק מזה עם פלומבות, שאסור לשרוף אותם

בלי אישור שלנו, חלק ,ללא פלומבות, שאסור למכור אותם ללא אישור שלנו.

כ-60 אחוזים מיועדים לעופות, לשלוחות הפטם וההטלה, ו-35-40 אחוזים

מיועדים לרפת החלב, כאשר יש כמויות מזעריות לצאן.

כ-10 אניות הנמצאות בדרכן לחופי הארץ, והן צפויות להגיע במהלך 25 הימים

הקרובים. מתוכן מספר אניות עיכבו את הגעתן, בעיקר בגלל העלאת מחיר

הביטוח. יתכן שיש כאלה שגם בגלל חשש פיזי לעובדים על האניות או

לבעליהן.

האניות האלה מביאות גם חיטה, גם שעורה, ואני יכול לתת פרוט מאוד מדוייק

על כל המלאים, גם לגבי מה יש במלאים ובאניות באופן כללי. בסה"כ הן

מביאות גרעינים מגוונים, גם שעורה, גם חיטה, גם תירס. יש לי פה רשימה

של כמויות.

למשל ב-16 בחודש היתה צריכה להגיע אניה, ולא הגיעה. זו אניה שהיתה

צריכה להגיע ראשונה עם 1,900 טון שבבי תירס. היא תקועה בפמגוסטה כבר

מספר ימים, אנחנו יודעים שהיא לא רוצה להתקרב.

אניה אחרת, מרקטן, היתה צריכה להגיע ב-19 בחודש. גם היא לא הגיעה, ויש

עליה 10,750 טון שבבי תירס. זה מרכיב של המספוא שנמצא בכמות המצומצמת

ביותר. זה מיועד להאבסה. אני מדבר רק על החלק שאנחנו אחראים לו, על

מספוא לבעלי חיים. איננו אחראיים למזון לאוכלוסיה, לחיטה או למצרכים

אחרים למאכל אדם.

יש לנו עוד אניה אחת, אבל אין טעם שאקרא את כל הרשימה. מדובר ביותר

מ-10 אניות. על כל פנים, האניה שבה יש מטען גדול מאוד צריכה להגיע מחר,

ב-22 בחודש, ועליה 19 אלף טון. אתמול בדקנו, ועוד לא קיבלנו את הדיווח,

האם האניה הזאת מגיעה בזמן או לא. אני מעריך שהיא לא תגיע בזמן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם היא עדיין לא הפליגה, היא לא תגיע.

ג. שליטין! כל האניות האלה כבר בדרך, ונמצאות במספר

נמלים. הן מחכות לראות את ההתפתחויות.

ג. גל; האם זה כולל גם אניות אמריקאיות שמתעכבותו



ג. שליטיו; מכל הרשימה של 15 אניות, רק שתיים הן

אמריקאיות. יש אניה אחת ישראלית, שוודאי

שהיא תגיע ב-29 בחודש, ועליה יש מטען רציני מאוד.

אני מוכרח להגיד שיש לנו מחסור מסויים במלאי הרוס, שהתחלנו לשחרר אותו.

זה נעשה בסיועו של ח"כ גרופר. הוא קייס מספר שיחות טלפון, פתר לנו מספר

בעיות של מחסומים כספיים של האוצר למילוי של המלאי. אני מקווה שהדברים

האלה יוסדרו בקרוב, ועם ההגעה הגדולה של הכמויות הגדולות האלה שנמצאות

בים, נוכל למלא את מלאי החרום שלנו, ועוד להוסיף עליו מעבר למה שהיה

קבוע בתקן המינימליסטי ביותר שהיה עד כה. זאת אומרת, תוספת של 25 אלף

טון נוספים מעבר למיכסה המינימלית.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לשם מה היה דרוש המימון הזה?
ג. שליטין
המימון הזה היה דרוש לאחת משתי אפשרויות:

היבוא של המספוא הוא יבוא חופשי ופתוח

לסוחרים. את מלאי החרום שלנו, יש לנו שתי אפשרויות לממן; אנחנו יכולים

לרכוש אותו מתקציב המדינה, ואנחנו אחראיים לו, אנחנו יכולים לאפשר

לסוחרים לאחסן אותו, עושים הסכם עם סוחרים, שהם מאחסנים אותו, ומרעננים

אותו, ואז העלות המיידית של ההוצאה הכספית הרבה יותר נמוכה. החשבון הוא

חשבון של האוצר, באיזו מידה נוחה לו אחת משתי האפשרויות. ההבדלים הם

הבדלים גדולים מאוד בתקציב הזמין והמיידי שצריך להקצות לענין.

על כל פנים, יש לי כאן רשימה של כ-15 אניות שנמצאות בדרך, ואין טעם

לפרט כרגע. אם קורה משהו, ואף אחת מהאניות האלה לא מגיעה, יש לנו במלאי

החרום שלנו אספקה לבעלי החיים לכ-20 יום, 22 יום, אם ננהג בצימצום. זה

המצב נכון להיום.

ג. גל; צריך להביא בחשבון, שחלק מהמלאי נמצא

במכונים.

ג. שליטין; אני לוקח בחשבון גם את המלאי שבמכונים.

המכונים הגיעו עד מלאי אפס פחות או יותר. יש

עלינו לחצים ממספר די גדול של מכונים, וכבר שיחררנו כ-7,000 טון ממלאי

החרום שלנו. הם גם לא מוסרים את כל העובדות, כי כל אחד רוצה שישאר לו

קצת בצד, שישאר עם איזה שהוא מלאי. להערכתי, היו גם לחצים בימים

האחרונים מצד ספקולנטים למיניהם, שטענו שהמלאים שלהם נגמרו, ושהם

חייבים לספק, והם רצו לרכוש ממלאי החרום שלנו. ההנחה שלהם הייתה,

שהמחירים יעלו כתוצאה מהמחסור. אנחנו בודקים בכל מקרה של דרישה מי הוא

המזמין, מה מצב המלאי האמיתי שלו בשטח, ולפי זה אנחנו משחררים מהמלאי.

פ. גרופר; בעבר, היות שזה היה סחר ממשלתי, לא היתה

בעיה. היום כאשר המסחר החופשי, הם לא

מחזיקים מלאי. זאת אני יודע מידיעה אישית. כדי להחזיק מלאי צריך כסף.

הם סומכים על זה, שאם קורה משהו, הם ימשכו ממלאי החרום. אין להם מלאים,

זה ברור. כל מלאי זה מצריך כסף רב.



ג. שליטיו! המלאי האופרטיבי לפני המשבר היה סביב 30-40

אלף טון בכל הארץ. זאת אומרת, לא מלאי

גדול.

פ. גרופר! בגלל הכסף הס לא מחזיקים.

חיוי"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; איך עלות הביטוח יכולה להשפיע על המחירים?
פ. גרופר
אני רוצה למסור משהו. אתמול היה ויכוח גדול

בוועדת הכספים עם אנשי מל"ח, כי הביטוחים

עלו לגבי הכל, לא רק לגבי חקלאות. זה לא יכול כך לעבוד. בלילה דיברתי

עם השר, והוא אמר לי שהוא חושב שתוך יומיים - וכך גם נאמר במל"ח -

האוצר צריך לחוקק תקנה, שאת כל הביטוחים האלה הוא לוקח על עצמו, משום

שהוא יכול להתחשבן עם כולם בעתיד. זה משפיע גם פה. האניה לא נכנסת,

משום שהיא רוצה ביטוח פי 3 או פי 4.
ג. שליטין
לגבי החקלאים היא רוצה פי 20.

פ. גרופר! הסוחר שקנה שואל מי ישלם לו, הוא כבר מכר.

והאניה עומדת. אני מאמין שמה שהם אמרו

אתמול, שהממשלה תתערב, זה אכן מה שיקרה. כך זה לא רק לגבי חקלאות, אלא

בכל היבוא התעשייתי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הגישה שלנו צריכה להיות, שהאוצר צריך לקבל

את האחריות עליו בנושא של העלאת דמי

הביטוח.

פ. גרופר! אחר כך הם יתחשבנו.

ג. שליטיו! זו גם היתה דעת ועדת הכספים.
ג. גל
מה קורה לגבי היצוא?

ג. שליטיו! המצב ביצוא עד אתמול לא היה טוב, מפני שקודם

כל בנושא של פירות וירקות היה מחסור גדול

מאוד בכוח אדם בטרנזיטים. ההופעה לעבודה היתה מינימלית בטרנזיטים

שעוסקים ביצוא, בבתי האריזה שעוסקים ביצוא. זה פגע ביצוא. לאור ההודעות

שהיו ברדיו, אני חושב שאנשים הגיעו היום לעבודה, אין לי אינפורמציה

עדכנית לגבי היום, אבל אני מקווה שהגיעו לעבודה. ההודעות היו ברוח כזו,

שהמגזר החקלאי עובד כולו.

ג. גל; האם אין בעיה עם אניות ליצוא?

ג. שליטין! אין בעיה לא עם אניות ליצוא, ולא עם מטוסים

ליצוא. ההיפך, יש לנו האניות ויש לנו

המטוסים. התוצרת לא הגיעה יום אחד, וזה עוד לא אסון. אבל אם זה ימשך

מספר ימים, זה לא יהיה טוב.



ג. גל; האם יש אניות של פרי הדר?

ג. שליטיו; אגב, ביצוא של הפרחים לא היתה בעיה, זה ענף

חזק מאוד, שעובד גם בימים האלה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אין להם בעיה ביצוא, אבל יש להם בעיה בקטיפת

הפרחים.

ג. שליטין; חם התגברו על הבעיה באיזו שהיא צורה. על כל

פנים, מערכת היצוא גם בבתי-האריזה וגנז בקטיף

עובדת פחות או יותר בסדר. אני מוסר אינפורמציה לגבי יום אחד בלבד, לגבי

יום אתמול. איך הדברים יתפתחו - נראה היום ומחר.

ג. גל; האם יש לכם דיווח על נזקים במשקים!

ג. שליטיו; יש לנו בעיה קשה ביותר בענף אחד, וזה ענף

ההדרים. את זה אנחנו יודעים כבר היום. בענף

ההדרים באופן פרקטי איו קטיף ואיו מיוו, אולי להוציא שוליים כאלה

ואחרים. קיבלנו הבוקר דיווח ממנכ"ל מועצת ההדרים ויו"ר מועצת ההדרים,

והתמונה ברורה ביותר. עד היום יוצאו בערך ס5 אחוזים מהכמויות שהיו

צריכות להיות מיוצאות לפי המקובל בעונה מקבילה של שנה זאת. זה לא קרה

בגלל המצב, אלא בגלל העונה המוזרה. אני לא רוצה להגיד מספרים, אף

ששמעתי אותם הבוקר, אבל אני לא רוצה לטעות. המספרים מאוד קטנים. שמוטי

נשלח עד היום בכמות של מיליוו וחצי מתוך 12 מיליון. יש פיגור עצום,

פיגור אדיר.

ש. רייזמו; פניתי לשמואל גורן, והייתי מבקש, כפוף

לבעיית הבטחוו, לשחרר אפילו בצורה מבוקרת,

מספר עובדי קטיף. ביקשנו עכשיו להוסיף 15 שקל ליום לקטיף לעובדים.

ג. שליטיו; כמו שהסברתי, בנושא של פיגורים בענף ההדרים,

הגורם הראשוני היה הקיץ המתמשך, לא הגיע

החורף, ואי-אפשר היה לקטוף את הפרי ולשווק אותו. ועכשיו, כאשר הפרי

הגיע כבר למצב טוב, ויש קניינים בחו"ל, ויש דרישה - אנחנו פתאום תקועים

במצב הזה, ואיו קטיף. באופו פרקטי בעצם איו קטיף.

ג. גל; האם המשרד מעורב בנושא?

ג. שליטיו; אנחנו נערב את עצמנו. לפני חודש וחצי, כאשר

התחילו מספר ימים של סגר, ומספר ימים של

שביתות, לקחתי אני על עצמי - לא שזה תפקיד המשרד - לנסות ולארגן,

ולקשור את הקצוות ביו הצרכנים של ימי העבודה האלה - חמש החברות

הגדולות, בעיקר - לביו העולים מבריה"מ, כדי שיהיה לנו לפחות השלד

העיקרי במציאות של עבודה. לא יתכו שיש אניות ולוגיסטיקה כל כך מורכבת,

ושאנחנו פתאום ניתקע בגלל שביתה או בגלל איזה דבר כזה. היזמנתי את

מנכ"לי חמש החברות הגדולות ואת נציגי משרד העבודה ומשרד הקליטה לדיוו

בנושא הזה, והתברר לי לאחר ניתוח העניינים, שאנחנו נוכל לבצע כמות

מסויימת של החלפה של הערבים מהשטחים בעולי בריה"מ, אם יעלו את השכר



ב-15 שקל ליום עבודה. אם נוכל לקבל סיבסוד של 15 שקל ליום עבודה, נוכל

לבצע את הדבר הזה, נוכל להעסיק אולי 4,000-5,000 פועלים, שיוכלו לעבוד

בקטיף במהלך ששת החודשים של הקטיף. זה בערך חצי מיליון ימי עבודה.

כדי לבצע את המהלך הזה, משרד העבודה היה מוכן להקצות 7,5 שקלים ליום

עבודה, והיו חסרים 7,5 שקלים מצד האוצר. במערכת של דרישות ובקשות לא

הצלחנו לגרום לכך שהאוצר יסבסד את הנושא הזה של עבודה בקטיף, ואני

מוכרח להגיד, שפה בעצם יש איזה שהם שיקולים שאני לא כל כך מכיר אותם.

15 שקלים יכולים לתרום למהלך הזה. לבעלי הפרדסים או החברות הקבלניות

אפילו עם תוספת של 15 שקלים, העלות גבוהה יותר מאשר עובדים פועלים

ערביים. זאת אומרת, שהם בעצם סופגים חלק מההפרש. המהלך הזה עוד לא יצא

אל הפועל, ואני מאוד מקווה שלפחות עכשיו, כאשר אנחנו נמצאים במצב חרום

כזה, יימצא הסדר.

ניהלתי את המגעים האלה עם האוצר, ועד עכשיו התשובה היא שלילית. היום

במשרד ביקשתי את תמר, עוזרת השר, לטפל בנושא הזה, והיא ממשיכה לטפל בו.

כל התשובות שהיא קיבלה הן שליליות, עד נכון לשבוע שעבר.
ג. גל
יש רישום של נזקים כמו למשל בבקעה, שם יש

חממות שלא קטפו בהן.

ג. שליטיו! כן, בבקעה יש בעיה מיוחדת.

ג. גל.' האם המשרד שולח למקומות האלה שמאים להעריך,

כדי שאחר כך לא יהיה ויכוח?

ג. שליטיו! עוד לא התחלנו לטפל בנושא של נזקים. היום

היתה פניה גדולה. זה התחיל בענף ההדרים.

הייתה פנייה של מנכ"ל ויו"ר המועצה, כדי שאנחנו נפעל לשיחרור של מספר

מינימלי לפחות של פועלים ערביים, שיבואו ויעבדו בקטיף. אני חושב שזה

באיזו שהיא צורה יצטרך להיות דומה וזהה גם לגבי קטיף הפרחים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם אין ערבים ישראלים! יש הרבה שרשומים

בשרות התעסוקה.

ג. שליטין! הערבים הישראלים גם הם לא רוצים לעבוד

בעבודות האלה. דרך אגב, חלק מהעובדים בענף

הם ערבים ישראלים, אבל זה חלק קטן, כ-20 אחוזים.

ג. גל! האם אפשר לבקש מכם, שתערך איזו שהיא הערכה

שמאית במקומות שיש בהם נזקים, כדי שאחר כך

לא יהיה ויכוח?
ג. שליטין
ארשום זאת לפני, ונטפל בענין הזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בבקעה הבעיה היא פרחים.



ג. שליטיו; אני רושם את הבקשה, ואטפל בענין הזה מחר.

ג. גל; מה עם הנושא של ה-15 שקל ליום? אולי מישהו

יכול לדבר עם האוצר?
פ. גרופר
למה אתה צריך את האוצר?
ג. שליטיו
אמרתי שאני מנסה כבר חודש וחצי לטפל בזה,

שישלחו פועלים עולים מבריה"מ לקטיף ולמיון.

פ. גרופר; אומרים שלקחו, והם לא חזרו.

ג. שליטיו; משום שלא משתלם להם. עשינו חשבון, שעם 15

שקלים באיזו שהיא צורה אפשר יהיה להסתדר,

ולעולים יהיה משתלם. זה תקציב שצריך לעלות לאוצר 3.5 עד 4 מיליוני

שקלים למשך כל העונה. זח יתן כ-400 אלף ימי עבודה.

ג. גל; למה רק לעולים? זה יכול להשתלב גם עם 500

השקל של החיילים המשוחררים, שהפסיקו. היה

כדאי ללכת באופן גורף.
ג. שליטין
מדובר גם בחיילים משוחררים, אבל חשבנו על

עולים, כי חשבנו שעולה שיוכל לצבור לעצמו

5-6 חודשי עבודה, וזה יעזור לו באיזו שהיא צורה להיקלט.

ג. גל; אני מציע לזמן את נציגי האוצר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; יש לנו ישיבה היום אחה"צ, ואני בהחלט יכולה

לזמן לכאן מישהו מהאוצר, כדי שידווח לנו

מדוע האוצר מתנגד. אנחנו יכולים לקבל החלטה גם בענין הזה. אנחנו קוראים

לאוצר לראות את הדבר הזה כחיוני וכדחוף, ולהשתתף בסכום.

ג. גל; המענק שהיה בזמנו לחיילים משוחררים נפסק. יש

לתת לחיילים המשוחררים, ולהרחיב זאת גם

לעולים. זה לא יחיה איזה דבר חדש. זח יתווסף לדבר שהיה קיים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; קראת להם כבר הרבה פעמים, גם פה וגם בוועדת

הכספים, אבל האוזניים אטומות. אין שומעים.

פ. גרופר; כמה הוא מקבל היום?

ג. שליטין; העבודות הן לפי נורמות. נורמות לפי מיכלים,

וזה תלוי באיזה זנים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מאין לוקחים את העולים החדשים?

ג. שליטיו; לוקחים אותם ממרכזי קליטה.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם גם האתיופים לא מוכנים ללכת?

ג. שליטיו; לדעתי, אם ישלמו להם, תהיה להם מוטיבציה.

אחרים אומרים, שאפילו ישלמו להם פי 3, הם

יעבדו וילכו הביתה. אני לא כל כך מאמין בזה.

כמו שאמרתי, יש פניה של ראשי המועצה לשר שישחרר מספר מינימלי של

כ-1,000 עובדים מהשטחים לביצוע של עבודות קטיף ההדרים. השר ישקול את זה

בחיוב, ויבדוק את ההיבטים השונים. יכול להיות שיפעל בנושא הזה, אם

ייעשו שתי הפעולות. הם אומרים שב-1,000 פועלים אפשר לעשות משהו באיזו

שהיא צורה. אם ישחררו את כולם, כל הפעולה הזאת של העולים החדשים תיפול

מיד, ומחרתיים המצב יחזור לקדמותו, ושוב יהיה שיתוק מוחלט בענף. צריך

לזכור, שצריך לפחות שיהיה שלד, שאפילו ההספקים שלו קטנים יותר, והעלות

שלו גבוהה יותר, הוא זה שיכול להזיז את הענף קדימה.

ג. גל; מה קורה בנושא בתי-ספר וגדנעים?

פ. גרופר; אם לא נותנים להם ללמוד, יתנו להם לעבוד?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הם לא ילדים קטנים, הם תיכוניסטים.

ג. שליטיו; הם לא מסוגלים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הסטודנטים מהאוניברסיטאות?

ג. שליטיו; הם טובים רק למיון ולאריזה, ולא לקטיף. זו

עבודה קשה ביותר, ובתנאים קשים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זו חוויה.

ש. רייזמו; עשינו נסיון עם רוסים באיזור פתח-תקוה. הם

באו יומיים לעבודה ואחרי כן אמרו שאפילו

נשלם יותר הם לא באים.

ג. גל; בבקעה, כתוצאה מקריאת המועצה, הגיעו 80

איש.

ש. רייזמו; הבוקר טילפנה אלי בחורה, ואמרה לי שיש קבוצה

של אנשים, ושנוריד אותם לבקעה. אמרתי להם

שהבקעה אינה התחום שלי, והפניתי אותם. הם אמרו שהם מוכנים, ויש עוד

מתנדבים. הם מוכנים לרדת לבקעה. צילצל אלי גד שפי, מנהל משרד התעסוקה

באיזור תל-אביב, והוא אמר לי שהגיעו מתנדבים מאמריקה, והם רוצים לרדת

לערבה לעבודה. מאחר שאני לא שייך לערבה, הפניתי אותו הלאה.

הבעיה העיקרית כרגע היא ענף ההדרים, ואני מציע למקד את מסקנות הוועדה

בשני נושאים אליהם היפנה גדי. גדי צודק בעקרון בענין הזה, כשהוא אומר

לגבי הרוסים או העולים החדשים וחיילים משוחררים, כי אם יהיה משהו,

יסגרו שוב את הפועלים הערבים, ואז לא פתרנו שום דבר. אבל הקרובים ביותר



לעבודה חזו הס הערבים, וצריך לפחות למלא את האניות שבדרך. יש עכשיו

הזמנות אדירות ליצוא. אנחנו יכולים עכשיו עוד להציל משהו מהעונה. שלחתי

מברק למשרד הבטחון, שיאפשר באופן דחוף לערבים האלה שעובדים, והם יודעים

מי ומי העובדים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הקטיף נחשב מפעל חיוני, על-פי ההגדרות של

מל"ח.

ג. שליטיו; כל ענף החקלאות נחשב כך.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם אין עובדים, ורוב העובדים היו ערבים,

אפשר לגייס גם מילואים. יש סטודנטים,

והאוניברסיטאות סגורות. מדוע אי-אפשר לגייס את הסטודנטים הללו לצאת

לעבוד בקטיף? זה דבר אחד שצריך לטפל בו, ומיד.

כך גם לגבי התיכוניסטים. הרי בימים רגילים גם את התיכוניסטים גייסו.

גייסו תלמידי בתי-ספר לקטיף. הם חושבים כבר להחזיר אותם ללימודים, ולכן

בינתיים יגייסו אותם לקטיף. אני חושבת שעבורם זו תהיה חוויה, ותהיה

עבודה נעימה.

אני לא מציעה שאנחנו כוועדת כלכלה נקרא לענין הזה שיביאו את הערבים. יש

לשר שיקול, השר מטפל בזה, ואנחנו לא נעסוק בנושא הערבים.

ג. שליטין; השר יודע למי לפנות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
על מדינת ישראל להוכיח את עצמה, שגם בלי זה

היא תוכל להסתדר.
ש. רייזמן
. יש אניות בנמל להעמסת פרי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כל הגיבורים שמדברים. האס עם ישראל לא יכול

לגייס אנשים לקטיף? אני לא מבינה.

פ. גרופר; אפשר לקחת את כל התל-אביבים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נכון. כל התל-אביבים באו לירושלים, מילאו את

בתי-המלון בירושלים.
ש. רייזמן
ארקיע מפעילה רכבת אווירית, 22 מטוסים

יוצאים מלאים לאילת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה לקרוא למתנדבים לבוא לקטיף, ואני

בטוחה שהם יבואו. צריך ללכת בכל הכיוונים

האלה. גם סטודנטים מהאוניברסיטאות הסגורות, גם מתנדבים, גם תיכוניסטים.

אולי גם עובדי מדינה, שבינתיים המשרדים שלהם סגורים. עובדי מדינה, הרי

בכל שנה גם נתנו להם הקלות כאלה ואחרות, למי שעובד מדינה ויצא לעבוד

בקטיף, אפילו נתנו לו הנחות והקלות במס הכנסה. מדוע שעכשיו לא נקרא גם

להם!
ג. שליטיו
זח יפתור את הבעיה רק בשוליים, ולא במרכז.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתם מטפלים בענין הערבים, לכן תדברו עם

שמואל גורן.

ג. שליטיו; אם ועדת הכלכלה תצא בקריאה להתנדבות, אני

חושב שזה יעשה משהו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בהחלט.

ש. רייזמו; ישנם דברים פשוטים. למשל, החקלאים באיזורים

הכפריים עובדים. נכון שיש מחסור בידיים

עובדות, אבל יש גם בעיה של הקשר עם העיר. במוצ"ש טילפנתי למי שממונה על

מל"ח במשרד החקלאות, ואמרתי לו שיעשה משהו, כי לא פותחים את השוק

הסיטונאי. אחר כך פתחו אותו. היה קצר בענין הזה. מי יגיד לנו לפתוח את

השוק הסיטונאי? עיריית תל-אביב. פתאום עיריית תל-אביב פותחת וסוגרת את

השוק הסיטונאי. יש פה איזה שהוא קצר.

ג. שליטין; אמנם זה לא תפקידו הישיר של משרד החקלאות,

אבל כשקיבלנו אינפורמציה, שרק חלק מהשוק

הסיטונאי פתוח, וחנויות רבות של השוק נשארו סגורות, חשבנו על אפשרות של

לחץ כדי שיפתחו את החנויות, אפילו על-ידי הוצאת צווים. בעוד אנו משחקים

בעניו, קיבלנו אינפורמציה נוספת שבמהלך יום אתמול נפתחו חנויות,

והדברים הסתדרו פחות או יותר.

אני בהחלט חושב שצריכה לבוא פניה. כל המגזר החקלאי יכול להיות פעיל

בעבודה, אבל אם השווקים הסיטונאים יהיו סגורים, בעצם לא עשינו שום דבר.

אני חושב שצריכה לבוא פניה מוועדת הכלכלה, שהשווקים הסיטונאים יהיו

מפעלים חיוניים, ויתפקדו כרגיל.

ש. רייזמו; האיזור הכפרי יכול לשלוח תוצרת. אי-אפשר

להגיד שאיו בעיה, כי יש בעיה. אבל הם ישלחו

תוצרת. הרי את התוצרת שלא קוטפים היום, לא יקטפו מחר.

ג. שליטיו; בינתיים יש אספקה שוטפת של ירקות ושל פירות

לשווקים. אני חושב שמהבחינה הזאת איו מחסור.

אולי יש בשוליים פה ושם, אבל יש אספקה שוטפת, והדברים מסודרים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה עם היצוא של ירקות ופירות?

ג. שליטיו; אתמול היתה בעיה בטרנזיטים, וזה היה בגלל

מחסור בכוח-אדם, בעיקר של נשים שעובדות

בטרנזיטים. הילדים שלהו נמצאים בבית, ולכו לא יכלו להגיע לעבודה. זה

שיתק את העבודה של הטרנזיטים. אני מקווה שהיום הדברים האלה חזרו

למסלול, והנזק יהיה מינימלי. אם לא, נטפל גם בנושא הזה, וננסה להוציא

צווי חרום גם לגבי הטרנזיטים.



לגבי חלב, האספקה היא רגילה, אין שום בעיות. יש לנו גם מלאי של 1,500

טון אבקת חלב, שזה משהו כמו 17 מיליון ליטר. זו כמות מספיקה, לא צריכה

להיות שום בעיה מבחינת אספקה של תוצרת חלב.

ג. גל; האם אוכלים יותר גבינות!

ג. שליטיו; אין לי אינפורמציה על זה. אני חושב שאנשים

קנו דברים כאלה, ולכן היתה הוצאה של מלאים.

אבל בסה"כ יש מלאים גדולים מאוד של גבינות ושל מוצרי חלב עמידים.

לגבי פטם, המצב הוא טוב. המשחטות עובדות. נכון לאתמול עבדו 80 אחוזים

מהמשחטות. 20 אחוזים מהמשחטות לא עבדו בגלל שתי סיבות, כפי שנמסר לי-

לא הופיעו ערבים לעבודה במשחטות האלה, ויש עבודות שדווקא ערבים התמחו

בהן. וכן, לא הופיעו בכמה משחטות שוחטים, ולכן היו עיכובים בשחיטה. אין

בעיה של אספקה, האספקה זורמת. יש 80 אחוזים עובדים, ואני מתאר לעצמי

שהיום יחזרו לתפוקה מלאה.

יש לנו במלאי 2,200 טון פטם קפוא, ואנחנו מקווים שבסוף המצב הזה, לאחר

המלחמה, נישאר עם אפס מלאי, כי בינתיים היתה לנו בעיה הפוכה. היה לנו

עודף מלאי קפוא, והמחירים ירדו. היתה לנו בעיה איך להיפטר מהמלאי הזה,

אפילו דיברו על יצוא מסובסד של חלק מהמלאי. על כל פנים, לא יהיה

מחסור.

בביצים אין בעיה באספקה, יש ייצור שוטף, התרנגולות לא מרגישות שיש

מלחמה, הן מטילות והמערכת עובדת. בביצים אין צורך במלאים גדולים. אנחנו

במלאי סביר של מספר ימים, לא יותר.

זו פחות או יותר תמונת מצב של המגזר החקלאי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם אנחנו רוצים לסכם את תמונת המצב לגבי

החקלאות בתחום היבוא והעלאת דמי הביטוח,

אנחנו בהחלט תובעים מהאוצר שיודיע על כך שהוא לוקח על עצמו את האחריות

לכסות או לשלם את הפרש העלאת דמי הביטוח.

בענין פרי הדר. שמענו שאין קטיף. למעשה לא מתקיים קטיף, ואם הוא

מתקיים, הוא מתקיים בקנה מידה מצומצם. האניות בדרך, וחייבים את היצוא

לשלוח. אנחנו שומעים בדאגה, שעד עכשיו נשלחו רק 2 מיליוני תיבות מתוך

12 מיליון תיבות.

ג. שליטין; דיברו כאן רק על שמוטי. בסה"כ יצאו כ-7

מיליונים וחצי תיבות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו בהחלט דורשים מהאוצר אכן לסבסד את יום

העבודה בקטיף בגבולות של 15 שקל ליום, כאשר

משרד העבודה הביע נכונות להשתתף מתוך זה ב-50 אחוזים, ב-7.5 שקלים. את

7.5 השקלים הנוספים חייב האוצר לשלם.



דורשים להחזיר את המענק לחיילים שעובדים בעבודה מועדפת, וכנ"ל לגבי

העולים החדשים, לאלה שעובדים בעבודה מועדפת.

אנחנו סבורים, שאם היו נזקים, חייבים מיד לעשות הערכה של הנזקים שהיו

בחקלאות באיזורי הארץ השונים.

אנחנו קוראים למתנדבים להתנדב לעבודת הקטיף. כנ"ל גם לגבי הסטודנטים

באוניברסיטאות ולגבי התיכוניסטים. אנחנו קוראים גם לעובדי מדינה שאינם

עובדים היום, שהם יכולים לצאת לקטיף כפי שעשו בשנים עברו.

על-ידי זה לא ייגרמו נזקים ליצוא החקלאי ולמדינה, וגם לא לחקלאים,

שפרנסתם למעשה נפגעת.

עכשיו נעבור לנושא הדיון שלנו היום.

מינהלת ההסדר והסדר החקלאים

ג. שליטיו; אני אדווח באופן כללי, כי אני חושב שלפרטים

בשלב הזה קשה לרדת, ואסביר למה.

המצב נכון להיום הוא, שהסדר המושבים איננו עובד. הייתי אומר בצורה די

קיצונית, שהסדר המושבים עלה על שרטון. חלק גדול מהמושבים, או רוב

המושבים, לא נכנסו להסדר. אלה שנכנסו להסדר, רבים מהם לא מסוגלים לעמוד

כבר היום בתנאים. יש כאלה שעומדים בו, נכון להיום, אבל לא יוכלו לעמוד

בו לאורך ימים.

אני חושב שהיום ברור לכולם, שההסדר הזה איננו ישים. כשאני אומר לכולם,

אני מתכוון גם לבנקים. גם לבנקים היום בתר, שההסדר כפי שהוא הוא הסדר

בלתי ישים, ושיהיה טוב ככל שיהיה מבחינת תנאים כאלה או אחרים לצד זה או

לצד אחר, הסדר שאיננו עובד, בסופו של דבר גרוע ביותר לכל המערכת.

יש הבנה כללית, שצריך לעשות שינוי בהסדר. השינוי חייב להיות שינוי

מהותי, והוא צריך להיות כזה, שהמגזר החקלאי מסוגל לעמוד בו.

אמרתי שאין טעם להיכנס לפרטים, ואסביר למה. אנחנו, הנהלת המשרד, יחד עם

אנשי מינהלת ההסדר, נפגשנו עם נציגי הבנקים מספר פעמים, ואני חושב

שהתמונה ברורה גם לבנקים. אני חושב שיש נכונות באופן כללי גם מצד

הבנקים לגשת לשינוי בהסדר. מובן שאני מדבר רק על המושבים כרגע, מדברים

על שינוי רטרואקטיבי, כולל לאלה שחתמו על ההסדר ונכנסו להסדר.

הנהלת משרד החקלאות הציגה את התמונה, ועמדנו בקשר עם האוצר במשך כל

התקופה. בשלב מאוחר יותר הצגנו בנוכחות שר החקלאות את התמונה לשר האוצר

ולאגף התקציבים, כפי שהיא נראית לנו. באופן כללי אני יכול להגיד,

שקיימת הבנה באוצר לכך שצריכים לגשת לשינוי בהסדר. לאור השינוי בהסדר

סוכם על-ידי שני השרים, שר האוצר ושר החקלאות, שצריך לשנות את מינהלת

ההסדר מכפי שהיא היתה, ובשינוי הזה הוסכם שריצ'רד ערמון, שעמד בראש

מועצת ההסדר, יסיים את תפקידו, ואת מקומו ימלא פרופ' עזרא סדן, שיקים



לעצמו מינהלת הסדר. הפעולה הראשונה שהמינהלת החדשה תעשה היא בדיקת כושר

החזר אמיתי של המגזר החקלאי. לאחר שיהיו בידינו נתונים עדכניים חדשים

לגבי כושר ההחזר של המגזר החקלאי, וכושר ההחזר ייקבע לא רק לפי מצב

נוכחי, אלא גם לפי מצב עתידי, כמו התפתחויות עתידיות, הרעה בתנאי הסחר

שכל הזמן קיימים במגזר החקלאי, התייקרות של התשומות, ואולי אפילו ירידה

במחירים של הפדיון ושל הרווחים, יצטרכו להותיר למגזר החקלאי תקציב

לחידוש המשק, ולהצלת המשק, ולטיפוח המשק, ולמוטיבציה של יצוא. ההסדר

הקודם גרם לחוסר מוטיבציה אצל חלק גדול מהמגזר החקלאי להמשיך לייצר

ולפתח.

כאשר הנתונים האלה של כושר ההחזר יהיו עדכניים ונכונים, ואנחנו נדע גם

את הסכומים המדוייקים לגבי פער שבין כושר ההחזר של המגזר החקלאי לדברים

- האלה שדיברתי עליהם, לחידוש המשק ולהמשך פיתוח, אז ייפגשו שלושת

הגורמים, משרד החקלאות, משרד האוצר והבנקים, וייעשה ההסדר החדש.

אני מבקש שלא ניכנס היום לפרטי פרטים של אינפורמציה קודמת שהיתה, היות

שכל האינפורמציה הקודמת שהיתה איננה רלוונטית למה שאנחנו עומדים לעשות

בהסדר החדש. אנחנו נבדוק את המערכת מחדש. הבדיקה תיעשה בתקופה קרובה

ביותר. על כל פנים, לא מדובר בתקופה של שנים וחודשים, שיבדקו את כל

הנושא מחדש, אלא מדובר בבדיקה נקודתית כדי שנקבל תמונה כללית לגבי כושר

ההחזר, ולגבי גמר החלק שצריך למחוק אותו. כאשר המספרים האלה יהיו

ברורים, נתכנס שוב כל הגורמים. כמובן, ראש מינהלת ההסדר ומנכ"ל מינהלת

ההסדר יציגו את הנתונים החדשים, ואז נוכל לגשת ולבצע את השינוי בפועל.

אני מקווה שכל התהליך הזה יהיה תהליך קצר, היות שהדברים ברורים לכל אחד

מהצדדים הנוגעים בדבר. מה שלא ברור הוא, באיזה חלק ישא כל אחד מהצדדים.

נדמה לי שהתקופה שדובר עליה היא עד ה-1 בפברואר, או משהו כזה.

ש. רייזמו! אני מבין שזה כולל את כל המגזר המושבי

והפרטי. לקיבוצים יש הסדר משלהם, ואנחנו לא

נכנסים אליו.

ג. שליטיו; אני לא אמרתי שלא נכנסים אליו. אמרתי שמה

שאנחנו עוסקים בשלב הזה, זה הנושא של הסדר

המושבים. השר הצהיר שכולם בעצם בנים לאותם הורים, לאותה אמא, והיא

צריכה לטפל בכולם.

ג. גל; מה קורה עם משפטים, בירורים, עיקולים?

ג. שליטין; יצאה בקשה משני הצדדים, שלא יפעלו בעיקולים

ובסנקציות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נשמע מיוסי מה קורה בתקופת הביניים הזאת.

י. ישי! אני לא יכול הרבה להרחיב, אבל קיימנו פגישה

לפני כשבוע, בה התחלנו להעלות רעיונות.

אנחנו כמינהלת לא יכולים לפנות לבנקים. אבל האוצר, לאור זה שכבר ישב עם

הבנקים, צריך לפנות אל הבנקים ולבקש מהם להאריך את האולטימטום.



האולטימטום של הבנקים נגמר, נדמה לי, לפני כמה ימים. השר לקח על עצמו

לקיים פגישה נוספת עם הבנקים, ולבקש להאריך את זה, מתוך תקוה שבזמן קצר

מאוד נהיה מוכנים בענין הזה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה יהיה בינתיים?

י. ישי; אני לא מאמין שיהיה לחץ. השר לקח על עצמו

לפנות אליהם.

ש. רייזמו; הם לא יורדים על המושבים, אבל הם יורדים על

הסקטור הפרטי.

ק. פורר; הבעיה המרכזית כרגע היא הנושא של הקפאת

הבנקים מכל ההליכים. אני לא יודע מה נעשה

במושבים, אבל אצלנו הם ממשיכים, ובמלוא כל הקצב. רק ביום ששי התקבל צו

הוצאה לפועל על בית אחד החברים שלנו, בית שהוא גר בו. תוך 21 יום הבית

האישי שהוא גר בו מוצא למכירה. אין עם מי לדבר בבנקים. אני מבקש שתצא

מפה בקשה, שיורידו בינתיים את הבנקים מהענין הזה.

אני מציע לפנות לבנקים ולדרוש הקפאה מוחלטת. אני מציע לקרוא לבנקים

לבצע הסדרי ביניים. אנחנו יודעים מהו החוב, אנחנו מעריכים מהו הסכום

לשפיטה, יודעים שזה לתקופה של 20 שנה. יחכו תקופה של חודשיים, ובתקופה

הזו החקלאי או המושב ישלם את העלות השוטפת, שהיתה אמורה להשתלם אילו

היו נכנסים להסדר. אני מדבר על מקרים מסויימים, שבהם הבנקים ירדו לחיי

מתיישבים. אם יש מקרה חורג, שאדם עומד כבר בפני הוצאה לפועל, אני מבקש

שיעכבו זאת באופן זמני לתקופה של חודש-חודשיים.
א. שפירא
אני רוצה להתייחס לנקודה אחת, שיכול להיות

שאני מתפרץ בה לדלת פתוחה, כי ישי אמר

שבודקים את כל הנושא מחדש. נדמה לי שמה שקורה בנושא המים בחקלאות בעצם

הופך על פניו את כל ההסדר הקיים מבחינת כושר החזר של החקלאים. פה אני

לא מבדיל בין מושבים לקיבוצים כי זה יפול על שניהם. מדובר היום על

קיצוץ של 550 מיליון קוב מים, לסה"כ החקלאות. אלה סדרי גודל כאלה, שאם

הערך של המים במונחים של זרם הכנסות עתידי שמהוונים אותו להיום, הוא

לפחות 10 שקל לקוב. צא וחשב, שאתה מדבר פה על מינימום נזק. ערך נוכחי

הוא כשאני אומר שאני מביא את כל ההכנסות מהעתיד להיום ורואה מהו שווה

הערך של זה. זה כמעט כמו חובות אחרי הסדרי המחיקה בכל המגזר הזה. זה

אומר שבעצם לסקטור הזה לא יהיה כושר החזר, ואני מדבר בצורה כללית. יכול

להיות חקלאי בודד שאפילו יצא נשכר מהמצב הזה, משום שאם יהיה קצת קיצוץ

בכמויות, יכול להיות שהפדיון שלו יעלה דרך המחירים, ולא תמיד בהכרח מי

שחייב הוא זה שיינזק. זאת אומרת, שלא תהיה פה התאמה. אבל בסה"כ הסקטור

לפי דעתי יעמוד במצב כזה, שכל ההסדר הזה צריך לקרוס, ואני לא יודע מה

יהיה במקום זה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; המנכ"ל אמר שבודקים את הכל.



א. שפירא; אני יודע. לכן אמרתי שיתכן שאני מתפרץ לדלת

פתוחה. רציתי להמחיש שלנקודה הזו יש השלכות

גס מעבר לכל הדברים האחרים.

פ. גרופר; אני מחלק את הנושא לשני חלקים, וכאן אני

מגיע לנקודה הכאובה. אני מדבר על מה שהיה,

אף שאחר כך אדבר גם על החדש. תיכף אוכיח לך שאין הסדר, לא יהיה הסדר,

ואין שום דבר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; יש הצעת חוק.

פ. גרופר; ידענו שיש פת קבוצה שדמה הפקר, וזוהי קבוצת

אנשי התאחדות האיכרים. למה היה הטיפול הזה

באנשי התאחדות האיכרים? למה רצו עם ההסדר הזה? בגלל השחיתות או בגלל

האובייקטיביות? והנה עכשיו זה מתנקם. לשום מושבניק אי-אפשר לקחת את

הבית ולמכור אותו, כי הוא יושב על אדמת לאום. לכן לקחו את הקבוצה הזו

של התאחדות האיכרים, והפקירו את דמה. מי לא ידע מזה? רק משרד החקלאות

לא ידע מזה, והוא יצא אז בכל תרועה וחצוצרה, ואמר שאנחנו מושחתים.

עכשיו מי ישלם את הדם הזה? ימכרו את הבתים, לא יעצרו אותם, כי אלה בתים

שאינם אדמת לאום, הם לא ממושכנים, אלה אינם זוגות צעירים. היום התאחדות

האיכרים יכולה היתה להיות הסקטור היחידי שכבר היה חתום על ההסכמים

הלא-טובים. הלא אומרים שההסכם שהיה עד היום אינו טוב. הסקטור היחידי

שמבצע פריסה לא טובה, הוא התאחדות האיכרים. הם עומדים כבר לפני סיום עם

המינהלת, עם משרד החקלאות, עם ריצירד ערמון, בלי ריצ'רד ערמון משום

שאלה אנשים אחראיים. הם רצו לגמור את הצרה הצרורה שלהם. זה יכול היה

להיסגר, זה יכול היה להיגמר, אבל תפסו את הגנבים בלילה. את התאחדות

האיכרים תפסו באמצע הלילה. מי ילך לבנקים להגיד להם, שלא יעשו את

העיקולים? האם הם שומעים למישהו, הבנקים האלה? האם איכפת להם ממישהו?

השר ילך וידבר. איזה שר ילך וידבר? יש 25 שרים. מי מהם ילך לדבר, ולמי

הם ישמעו בכלל?

באו ואמרו שלא יהיה הסדר כללי. התאחדות איכרים משתתפת בהסדר כללי.

חיפשו את הצדק בפרוג'קטור, בבקשה בהתאם להסדר הכללי, תלך ותעצור את

הבנקים שלא יעקלו בית פרטי, נראה אותך עושה את זה, נראה אותך יכול

לעצור. לא תפקיר את הדם שלנו עכשיו. אני אתבע מכם את הדם הזה. הלא

ידענו כל הזמן שלחקלאי מסכן בהתיישבות הזו אי-אפשר לעשות שום דבר. יקחו

לו את הטלביזיה, יקחו לו את הווידאו, את המכוניות הם כבר העבירו על-שם

בני משפחה. כך יכולות לעמוד ליד מושבניק שתי מכוניות, ואפשר לעקל לו

סל. עיקלו להם מה שהין יכולים, מי שהיה לו ביטוחי חיים בבנקים וכוי. לא

שהם עבת את זה בשמחה גדולה. אבל אי-אפשר להרוס אותם. אבל את האנשים

שלנו יהרסו. פשוט יהרסו אותם. ובגלל מה? בגלל רשע?

אני הולך להסדר בכלל. אין הסדר, לא יהיה הסדר, ואגיד לך מדוע. ההסדר

נגמר. חבל שהפרופסור לא יושב אתנו. אם אתם עוד יכולים עכשיו לשבת ולדון

על הסדרים, מה הרצינות בדיונים האלה? אני רוצה שכל מלה תרשם.



ב-50 אחוזים כבר קיצצו את המיס, ההודעה היתה צריכה לצאת. זה אמור עד

לינואר, ואמרו שבינואר יראו מה יהיה מזג האוויר. מזג האוויר הכזיב, אין

ינואר. לכן אני אומר שאין הסדר. אוי לבושה הזו, שאני עוד אדבר על הסדר,

ובזמן שאני הולך אני לא מתקיף אף אחד. עכשיו יצטרכו להיכנס לשעת חתם

סופית, שמשמעותה היא 700-750 אלף דונם מטעים. אני לא מדבר על הטפשויות

האלה של כותנה וגידולי שדה, וכל השטויות האלה. אני הולך לדבר אתך על כך

שבעמל של שנים הקימו כאן משק מפואר של כ-700-750 אלף דונם מטעים, כולל

פרדסים, אבוקדו, נשירים וכרמים. השקיעו בזה מאות מיליארדים. בקיצוץ

שיבוא בפברואר, והוא יבוא, משום שגם אלהים מעניש אותנו, אנהנו נגיע

לאפס.

זה אומר שיעשו. את כל המאמצים איך להחזיק את המטעים האלה בחיים, ולא

שיתנו גם פרי. אפשר לייבא תפוחי-עץ, אפשר לייבא בננות, אפשר לייבא הכל.

יש לאגודה מיליון קוב מים, וחיים מזה כך וכך אנשים. מקצצים 50 אחוזים,

ונשארים 500 אלף קוב מים. בעבודה הזו אחד גידל תפוחי-אדמה, ואחד גידל

מטעים, לאחד היתה רפת, למישהו אחר היה לול וכו' וכו' וכו'. באים

ואומרים שגידולי שדה לא מקבלים משקי חצר - חלב, ביצים וכו' - אלה

יקבלו, ברור שיקבלו בצדק, זה לא מצריך הרבה מים. לאן הקיצוץ ילך?

לכיוון המטעים. בקיצוץ של 50 האחוזים אומרים שגידולי שדה לא מגדלים,

ונשארו מטעים. אבל בפברואר הם יעשו את הקיצוץ הגדול. הודיעו היום

רשמית, שירדו עד עכשיו 35 אחוזים מהמשקעים של שנה שעברה, ועם הגרעון

במשק המים והכינרת אין תרופה. בחודשיים הבאים היא לא תתמלא, והיא לא

תעלה, ושואבים היום מהכינרת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמה גשמים ירדו אתמול?

פ. גרופר; יחד עם אתמול ושלשום ירדו 35 אחוזים. עכשיו

שואבים מהכינרת את שבעת הסנטימטרים

האחרונים, כמי שתיה. יוצא איפוא שבקיצוץ השני, האכזרי, והוא נעשה בצדק,

יקצצו לבעלי המטעים. עוד לא אומרים להם ממה לחיות. עוד לא מציעים ממה

יחיה אותו איש שמקצצים לו. האם זה לא בן-אדם? אין לו משפחה? אין לו

ילדים? אין לו כלום? אומרים לו תמות, כך אומרים לו, ואגיד לך למה

אומרים לו תמות. אם בקיצוץ השני יגידו שמחצי מיליון קוב מים שנשארו

יתנו לו 250 אלף, וזה עם כל מיני קומבינציות, אם אתה תיתן לעץ קצת מים,

תחזיק את העץ שלא ימות, בשנה הבאה אלהים גדול. אני שואל פה את מנכ"ל
משרד החקלאות
אתם כבר יודעים שהמשבר לא בשער. הוא כבר בפנים. היה לכם

דיון, צריך היה לראות איך לתת לאנשים האלה לחיות. אם כן, אני אשמח.

בקיצוץ השני יגיע הסוף כולו. יש רק ישועה אחת, שאלה שמקבלים את המים

המושבים - וזו קבוצה של 250 מיליון קוב מים - הם ימשיכו עם המים האלה.

אבל אני מדבר על המים השפירים.

אין דיון היום על השאלה ממה נחיה אנחנו החקלאים. אבל אני מודיע לך ממה

אנחנו נחיה, כי אנחנו מתארגנים עכשיו להביא 10,000 חקלאים לכנסת. מחכים

רק שנגמור עם המצב הנוכחי. אני מדבר על אלה שהיו חקלאים, ושיבואו לתת

להם תשובה ממה לחיות. הם לא רוצים שום דבר אחר.

עכשיו אני מגיע לנושא הדיון של היום, להסדר חובות. על איזה הסדר חובות

מדברים? על מה מדברים בכלל? האם מדברים על בית-קברות, איך לקבור את



המתי זה מה שעושים. עכשיו זה מורטוריום, עכשיו זו הצעת חוק של 40 חברי

כנסת שרצה בכנסת. אמרתי שהחוק הזה הרי יכול למוטט את הבנקים, והוא יכול

למוטט אותם. אני מאמין שנשב עם הממשלה, נשב עם האוצר, נשב קודם כל עם

שר החקלאות, ונתכנן אתו ביחד. הוא צריך להוביל את הקרב עכשיו. כל המשרד

הזה עם כל מה שהוא עושה, בקיים אין לו בעיות, עם המשק החי אין לו

בעיות. אבל הוא צריך עכשיו להוביל את הקרב כאשר המטרה היא לתת למשפחות

האלה לחיות שנה.

אני פונה אליך גדי, ואני מכיר את המערכות היטב, גם אתה מכיר, דמנו כעת

מתחיל להישפך. קיבלתי את הדיווח הבוקר. יש להפסיק את כל הביורוקרטיות,

את ההליכה לבנק, להפסיק את שפיכת הדם הזאת. אני לא מאמין בה. אני מחפש

את שר החקלאות, אדבר גם אתו, אבל אני רוצה שתעביר לו, שלא יפקיר את דמם

של אנשי התאחדות האיכרים. הוא משחק בנפשות חיות. שיהיה ברור,

שבתל-עדשים ובנהלל לא ימכרו בתים, ואילו אצלנו כן ימכרו את הבתים. אני

אומר לך כאן, שלא תהיה איפה ואיפה, כי אתם אשמים בזה שימכרו בתים, רק

אתם אשמים. זה כבר היה יכול להיות גמור, ולא היו מוכרים את הבתים, והיו

חותמים על ההסדר הלא-טוב, ואחר כך - אלהים גדול.

אם יש עליכם אשמה כזו, אני מבקש לעצור את השפיטה הזו. אל תשפכו את

דמנו, עם כל החקלאות או בלי כל החקלאות. אני יכול להוציא את האנשים

שלנו גם כן, הם יילחמו על החיים שלהם. בממשלה הזו חלק גדול של האנשים

עוד לא מבין מה קרה. אבל אתה ודאי יודע, והשר שלנו יודע, שצריך ? להביא

את זה לממשלה. אפשר להכריז על מצב חרום בחקלאות, להפסיק עכשיו את כל

נושא הבנקים בהחלטת ממשלה בגלל הבצורת, רק משום שבאנו ולקחנו מכל

הסקטור הזה את מה שהיה לו בשביל לחיות ולהחזיר. עכשיו אין לו ממה

להחזיר, ואין לו ממה לחיות.

לכן כל ההסדר עליו מדברים היום בכלל לא מעניין אותי. אישית הוא לא

מעניין אותי. זה כמו לשחק בדברים דמיוניים. אין לי מה לומר, זה הכל

דמיוני. שמעתי הבוקר, שלא פורסם הצו הזה. הוא יפורסם, בצדק, בעוד כמה

ימים. אתה צריך לפרסם אותו מהר, כי אחרת בממשלה יגידו שעוד לא קיצצו.

אני מכיר אותם. ישבתי בממשלות האלה. בפברואר, אם חס וחלילה תהיה

הקטסטרופה כמו שאנחנו חוששים, אז תוציאו עוד צו, ותקצצו עוד רבע,

ותשאירו רבע. מ-30 האחוזים האלה אולי נחזיק מעמד.

מ. גולדמן; יושבים כאן האנשים שזה הנושא הקרוב אליהם

ביותר. אני לא מכיר כאן מישהו שאיננו ממשפחת

האדמה. אדוני המנכ"ל, ראשית הממשלה צריכה לצאת בצורה מסודרת, וקודם כל

להעביר החלטת ממשלה במסגרת ועדת השרים לחרום לאומי. היא צריכה להורות

לפחות על הכלים שהיא אחראית עליהם.

אביא שתי דוגמאות, המראות שבימים אלה פועלים בצורה שלומיאלית. רק ממשלה

עויינת היתה עושה זאת. פניתי לשר האוצר כבר בשבוע שעבר, ואמרתי שלא

יכול להיות שהבנקים ימשיכו בעיקולים בימים שכאלה. אבל יש גם רשויות

שאינן בנקים, ויש גופים שהחקלאים לא יכולים לעמוד מולם, כמו למשל שרותי

אשראי. זה מה שנקרא הכסף בשוק האפור. שרותי אשראי העמידו כספים למגזר

החקלאי, אם זה לחקלאים פרטיים ואם זה לאגודות חקלאיות או לגופים כאלה

ואחרים. ושרותי אשראי מפעילים עיקולים. גם ישובים חזקים - כמו מושב של



הפועל המזרחי, שדה אילן, שיש לו משק חלב - לא יכולים היום לעמוד מול

שרותי אשראי, ויוסי מכיר את הנושא מקרוב. הוא חייב לשלם, אבל אין לו

מאיו לשלם. אני מדבר על משק חלב, ולא על משק מטעים, ולא משק שחי

מגידולי שדה.

אמרתי שחיייבים לכנס את ועדת השרים לחרום לאומי, שעומד בראשה שר האוצר,

וחייבים להביא לוועדת השרים הזאת את דבר החקלאים באמצעות שר החקלאים,

כדי שיורו קודם כל לגורמים הממשלתיים שלא להמשיך לפעול כפי שהם פעלו.

בפועל הם הפעילו עיקולים. בדישון, בקו העימות, מס הכנסה הפעיל עיקולים.

בשנתיים האחרונות הרי אין הכנסות, לכן הס אומרים שעל השנתיים האלה לא

יהיו עיקולים, והם הולכים רטרואקטיבית על אותן השנים שכאילו היתה בהן

הכנסה. משום שההכנסה שהגיעה, לא הגיעה לחקלאים. היא הגיעה אל ארגון

הקניות שהתמוטט. ארגון הקניות התמוטט, ודורשים את זה עכשיו מהבודד,

משום שהוא היה ערב לארגון הקניות.

פ. גרופר! אצלו זה נרשם כהכנסה.
מ. גולדמן
אצלו זה נרשם כהכנסה, אבל הוא לא ראה אותה.

יש לנו בעיה, איך מתמודדים מול הספקים

הפרטיים ושירותי אשראי. לגבי הבנקים, נצא מכאן ונגיד שבנק ישראל ושר

האוצר ינחו את הבנקים באמצעות גופים שיפעלו בתאום עם מינהלת ההסדר,

ויעצרו את התהליך של הבנקים. אבל אין לנו תשובה ואין לנו כלים להתמודד

מול גופים פרטיים כמו ספקים וכמו שירותי אשראי. יש לי בעיה עכשיו עם

מושב בקעות, שם מדובר על ספקים פרטיים. מדובר במיליון ו-300 אלף שקל,

והישוב הזה לא יכול לתפקד. נפגשנו אצל השר בשבוע שעבר, סיכמנו שתהיה

ישיבה משלימה. כתוצאה מהאירועים הישיבה לא התקיימה. הבוקר עברתי

בבקעות, והחבר'ה נמצאים במצב שאין להם תשובות, הם לא יודעים איך

להתמודד מול זה. פה יצטרכו להיכנס לעימות לא קל.

לגבי ההסדר. אני חושב שלגבי ההסדר צריכים להעביר החלטה על הקפאה של 3

חודשים בשלב ראשון. יש להקפיא את כל הענין ל-3 חודשים. נראה להיכן

אנחנו מגיעים. עד 31 במרץ, למשך 3 חודשים, אנחנו מקפיאים את כל התהליך,

משום שהיום גם ישובים שחתמו על ההסדר, כל אמצעי הייצור שלהם היו

מבוססים גם על הגשם, היו מבוססים על משהו. זה כמו לגבי אדם שאומרים לו

שהוא חתם על מקרר או על טלביזיה, ובנה לו את ההסדרים על-פי המשכורת

שלו, ופתאום המפעל התמוטט, והוא לא מקבל משכורת, הוא מקבל רק דמי

אבטלה. לחקלאים אין גם דמי אבטלה. חקלאים על-פי החוק אינם זכאים לדמי

אבטלה, הם עצמאיים. חקלאי לא זכאי לקבל דמי אבטלה כתוצאה ממצב חרום או

כתוצאה מאסון טבע. לכן בהצעת החוק ביקשתי לשנות את זה. לכן אני אומר,

שיש להקפיא את הענין ל-3 חודשים.

לגבי נושא המים. אני נזכר בכל תכנון המשק בישראל בכלל. בנושא המים,

משרד החקלאות יחד עם נציב המים צריכים לשבת ולעשות פה רביזיה, זו

רביזיה זמנית. ישנם משקים שמבוססים על משק חי, ויש להם מיכסות מים

כאילו הם מגדלים מטעים וגידולי שדה, או ירקות ליצוא, או ירקות בכלל

לשוק המקומי. אתה יכול לבוא ולמצוא חקלאי שיש לו זכות על 30 או 40 אלף

קוב לשנה, ואומרים לו שהוא יקוצץ ב-50 אחוזים, הוא יורד ל-25 אלף קוב

או ל-22 אלף קוב. לעומת זאת ישנם משקים שבנויים על 15 אלף קוב, ואתה



מוריד אותו ל-7,500 קוב, אבל הוא מבוסס רק על גידולי שדה ומטעים. כך

אתה מעניש אותו פעמיים-. פעם הענשת אותו בגלל מציאות, ופעם שניה אתת

מעמיד אותו חסר אונים מול הבנקים. הקיצוצים צריכים להיות גם ברביזית.

צריכים פה לראות את הקיצוצים בצורה כזו, שלא יכול להיות שמשק שמבוסס על

מטעים וגידולי שדה במדרגות כאלה, דינו בקיצוץ יהיה כמו למשק חי. זה לא

יכול להיות, זה בכלל לא דומה. צריכים לאתר את הרשימות ולהתמודד עם הדבר

הזה, זה מחייב עבודת מטה מסודרת.

הדבר החמור ביותר שקורה עכשיו הוא ההתייחסות לחקלאות הפרטית. החקלאות

הפרטית בישראל היא החקלאות היחידה שיושבת על רכוש פרטי. ישנם חקלאים

פרטיים- שניסו לנהל את המשק שלהם כישוב קואופרטיבי. אפשר לראות מושבות

כאלה כמו יבניאל, כפר-תבור, בנימינה. אני יכול להראות לכם הרבה ישובים

כאלה. בשנים שפייסי היה שר החקלאות הוא אמר להם שהם משוגעים משום שתם

לא לוקחים הלוואות. הרי הם צריכים להחליף ציוד, לכן שינצלו את זה. זאת

היתה הגישה של אותן השנים. כתוצאה מהגישה הזאת, החבריה הלכו וחתמו

ערבות הדדית כלפי המושב. המושב לקח את הציוד, וכתוצאה מכניסה לשותפות

במפעלים איזוריים, כתוצאה משותפות בארגונים, כתוצאה מהשקעות, הם מישכנו

את האדמות הפרטיות והבתים, משום שהבנקים ידען שזה הקליינט הטוב, והבטוח

ביותר. החקלאי, מתוך רצון לפתח את המשק החקלאי שלו, לא הסתכל על המחר,

הוא הסתכל על היום. הוא אמר שהיום הוא הולך להבטיח לעצמו משק, והכל

נעשה מתוך כוונות של שיפור המשק היצרני. זה לא נעשה עבור החלפת דירות,

ולא עבור החלפת מכוניות. אני לא יכול להתחייב בשם כולם, יכול להיות

שבשוליים ישנם גם כאלה.

היום בפועל קורה, שהבנקים או הספקים הפרטיים - ואני מכיר את זה גם

מהישוב שלי - שלחו הודעות לערבים. הערבים הם ערבים תמימים, הם באו

וחתמו לאותו חקלאי. זה יכול להיות שכיר שגר בישוב שכן, או חבר, או שכן.

במושבות חי ציבור שלא כולו חקלאי, חיים שכירים שחתמו מתוך רצון טוב של

חברות של יום ששי או של יום חול. הם קיבלו הודעות מהבנקים על הערבות,

שאם תוך מספר ימים האיש לא יחזיר את הכסף ידרשו אותו מהערבים.

בכפר-תבור יש אדם שברח לדרום-אמריקה, והשאיר חוב של 640 אלף שקל, עליו

חתומים ערבים. הערבים שילמו את הכסף. כתוצאה מזה שניים קיבלו התקף לב,

שילמו 74 אלף שקל מהחשבון. אנשים שילמו כסף משום שאדם ברח. האדם ברח

לדרום-אמריקה. הוא ידע שהוא לא יוכל לשלם את הכסף הזה. אשתו לשעבר

נאלצה למכור את האדמה, משום שהיא היתה ערבה לבנק בתקופה שהם היו

נשואים. הבנק מכר עבורה את האדמה. ולא משנה שהוא מכר את האדמה לערבי,

משום שהמרבה במחיר הוא זה שקונה. השכירים, אחד מהם מורה לספורט, מכר את

הבית כתוצאה מערבותו. אשתו עומדת עכשיו להתגרש ממנו, כי הוא משנה את

מצבו ועובר לבית קטן. אני בטוח שמה שמספר קובי על פרדס חנה, על אותו

בית, זה המצב לאמיתו.

ס. פורר; זהו מרדכי אלמגור מפרדס-חנה. דיברתי עם

העורך-דיו של הבנק, הוא אמר שהוא מוציא את

הבית למכירה.

מ. גולדמן; יותר גרועים הם שרותי אשראי. לקחו מהם כסף,

והם רוצים את הכסף בחזרה.



מה שסיפרתי לכם אלה סיפורים ששמענו אותם. יש כאלה רבים. אני בטוח

שגדליה יכול לספר עליהם, ופייסי יכול לספר עליהם, וגדי יכול לספר,

ויוסי יכול לספר. כולם יכולים לספר. אין אדם שלא יכול להביא כמה

דוגמאות כאלה. הדוגמאות האלה, כל זמו שזה לא נוגע לנו באופן אישי,

אנחנו לא רואים את הכאב; אבל אני רואה את האנשים האלה, רואה מה זה יוצר

אצל משפחות הערבים, ואני כבר לא מדבר על מה שזה יוצר אצל משפחת החותם.

אתם לא יודעים מה זה, שפתאום אדם שחתם בצורה תמימה, פתאום באים אליו,

ואומרים לו שהוא צריך לשלם את הכסף. זה דבר נורא.

ג. גל; אני חושב שגם במצוקה הזו, שהיא מצוקה קשה,

אנחנו חוטאים כשאנחנו עושים הכללות. עם

ידידי פייסי יש לי כבר ויכוח על כך כמה חודשים, משום שלא כל החקלאים

נמצאים על הקרשים, ולא כולם מסובכים, ואסור לנו ליצור אווירה כזאת. אני

מדבר על הנימה של בר-מינן. זה לא בר-מינן. אני מציין את זה, משום שאתם

יכולים לראות את המסמכים הכתובים שישנם באוצר.

אני חי בתחושה, שאם ההסדר החדש לא ייעשה מהר, מה שיבוא במקומו יהיה

החקיקה בכנסת, שחשבנו שאפשר יהיה בלעדיה. איש מאתנו לא רצה את החוק

להקפאת חובות עד להסדר חדש במשק. אבל בהעדר הסדר חדש, זה מה שיקרה, וזה

פשוט חבל. משום שכאשר לא משלמים, ואין הסדר ישים, כולנו יודעים שגם לא

מעט משפחות שיכולות היו לשלם, אינן משלמות.

אני מצטרף לדברי פייסי בנושא המים. נושא המים הוא בסדר עדיפות שצריך

להיות היום קודם לכל דבר אחר. המחשבה שהקיצוץ יהיה קיצוץ לכולם, בעיני

הוא ההחמצה הגדולה ביותר שיכולה להיות. יש הזדמנות לנצל את העובדה שיש

מחסור במים מחד, ואת הצורך בהכשרת קרקעות לבניה מאידך. יש אפשרות לחבר

לפי דעתי את שני הדברים האלה, ולהוציא דבר בעל ערך, שאי-אפשר היה לעשות

אותו במשך 20 או 30 או 40 שנה. מספר החקלאים במשק המשפחתי הצטמצם כבר

מזמן. יש אלפי משפחות שמחזיקות בקרקע ומים בהכנסה שב-90 אחוזים איננה

לחקלאות, אלא לכל מיני דברים אחרים. היה צריך היום לעשות את ההתאמה בין

החקלאים בפועל לבין המחזיקים בקרקע ומים, ואפשר לעשות זאת דרך גזר ולא

דרך שוט. לא הייתי נותן היום מגרש לבניה, לא לבן שני ולא לבן שלישי,

ולא לצורך מכירת המגרש, אלא למי שמחזיר את הקרקע והמים. הייתי נותן

איזו שהיא פיסת קרקע למי שעשוי למכור את זה, ובתנאי שיחזיר את הקרקע

והמים. זה מהלך אפשרי, וזה מהלך אפקטיבי. אני לא רוצה לנקוב בשמות של

ישובים, אבל יש ישובים שהקרקע שלהם מופקרת, והמים שלהם מופקרים, ויש

להם סוכנות ביטוח. אלה אנשים טובים, אנשים ישרים, אבל אין סיבה שניתן

להם היום מגרש או 2-3 מגרשים מבלי לנצל את זה, כדי שאפשר יהיה שמי

שבאמת חי רק מחקלאות, יוכל יקבל את מיכסת המים.

יש בארץ לפי הערכתי 150 אלף דונם מטע שצריך היה לעקור, בלי שום קשר

לנושא המים. זה קיים במושבות, וזה קיים במושבים, וזה קיים אולי גם

בקיבוצים. לפחות 150 אלף דונם צורכים בין 120 ל-130 מיליון קוב מים. אם

בארץ יש 80 אלף דונם אבוקדו, והיבול הממוצע הוא 750 קילו, המשמעות היא,

שלפחות 50 אלף דונם אבוקדו אין להם זכות קיום, בלי קשר למים.

מ. גולדמן; מה אתה מציע לו כאלטרנטיבה?



ג. גל; גס היום אין לו אלטרנטיבה. הוא מגלגל את זה.

ראשית כל, את הדונמים האלה צריך לעקור בעזרת

תמריץ לא גדול, לפי דעתי, כי הבעיה היא בעיה פסיכולוגית. קשה לבוא

ליהודי ולהגיד לו שיעקרו את הדונמים האלה.

פ. גרופר! 4,000 דונם של זן מסויים של ענבים העיק על

המשק. שנים עבדנו על זה שהאוצר ישתתף

בעקירה, שמדינת ישראל תעקור. והנה הפלא ופלא, הממשלה קצת זזה עם מועצת

הפירות, ובשנה שעברה עקרו 1,300 דונם בתקציב, והשנה כבר עושים רשימות

שיש תקציב לעוד 1,200-1,300 דונם, ואת זה כבר עוקרים עכשיו. זה מה

שאומר גדליה, ואני רוצה לחזק את דבריו.

ג. גל; לא מזדרזים לעקור.

יש לא מעט שטחים מרוכזים שמעבדים אותם

במרוכז, גם כאן בסכום לא גדול אפשר להפסיק עם זה.

אם לסכם את שלושת הפקטורים;

(1) לתמרץ עקירת מטעים ב-150 אלף דונם.

(2) ללא כסף, אלא על-ידי מתן מגרשים, רק למי שמחזיר קרקע ומים, ושהוא

כבר ימכור את זה. הוא יתן לבן, וזה הדבר הקל ביותר לממשלה

לעשות.

(3) לבדוק שטחים מרוכזים.

אני מעריך שאפשר בדרך הזו לחסוך 250-300 מליון קוב מים, שזה בעצם מה

שמקצצים. כך אפשר יהיה, שמי שימשיך לעסוק בחקלאות, הקיצוץ שלו יהיה של

10-15 אחוזים, והוא יוכל להמשיך ולקיים משק מפואר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
דיברתי עם אריאב, וסיפרתי לו על ההצעות שלנו

בעניו הפרדסים, בענין הקטיף, בענין הביטוח.

כנראה בענין הביטוח תהיה הסכמה. באשר לנושא של הקטיף, כלומר, סיבסוד 50

האחוזים ליום קטיף, הוא אומר שהם בברוך גדול, הם לא יודעים מהיכן לקחת

את האמצעים לכך. אם הפרי יירקב על העץ, ולא יוכלו לקטוף אותו, ולא נוכל

לייצא, אנחנו גם מאבדים מטבע זר, וגם מאמץ החקלאים יורד לטמיון. הוא

מציע לקרוא למתנדבים. אמרתי לו שאנחנו קוראים למתנדבים, אבל נשאלת

השאלה מה הם עושים.

מ. גולדמן ל לבקעה הגיעו 80 מתנדבים במאורגן, הגיעו

60-70 איש במכוניות פרטיות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; צריך לקרוא להתנדבות באמצעי התקשורת, ולחזור

על זה. אחרת הקטיף לא יהיה, והנזק שיהיה

חמור מאוד. אמרתי לו שעכשיו אי-אפשר לדבר, מדובר על 3-4 מיליונים לכל

העונה. היום בכלל לא עושים חשבון מאין לקחת, לכן שהם יציעו מאין לקחת.

היום אנחנו נמצאים בתקופת מלחמה, אנחנו נמצאים במצב חתם, והממשלה

חייבת לתת את התשובה. אין דרך אחרת, אין ברירה אחרת. כמו שאין לו מאין



לקחת ולתת למערכת הבטחון, באותה העין ובאותה המידה יראה גם את התחום

הזה. ביקשתי ממנו שימסור את הדברים ואת הדעה של ועדת הכלכלה למר בועז,

וגם לשר האוצר, ואני רוצה לקוות שתהיה התייחסות חיובית.

ג. שליטיו; לגבי ההסדר. נאמרו דברים חשובים והגיוניים.

אנחנו בדעה שהעקרון שלנו בהסדר הוא עקרון

ראשון, עקרון ראשון הוא שחובות צריך להחזיר. אני חושב שאף אחד רציני לא

יבוא ויגיד שיכולוז להיות הפקרות מוחלטת בכל נושא החזר החובות. אני חושב

שהמגזר החקלאי בעצמו לא יהיה מוכן לזה, ואולי הוא יהיה הראשון שייפגע

מגישה כזאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הוא גם לא דורש את זה.

ג. שליטין; נכון. הוא לא דורש את זה. אנחנו בדעה שזה

צריך להיות עקרון ראשון.

כדי לדעת מה סכום החוב הכללי, צריך לעשות אימות של סכום החוב הכללי;

צריך לבדוק את כושר ההחזר, ולהחזיר לפי כושר ההחזר, ולא דברים

אבסורדיים שאי-אפשר לעמוד בהם. כשעושים הסדר אבסורדי, זה יהיה הסדר

שבמוקדם או במאוחר לא יעבוד. זה הסדר שיוצר אי-אמינות של המגזר החקלאי

כולו בעיני הציבור ובעיני הבנקים, ובסופו של דבר יכול ליצור תדמית

שלילית שיכולה לפגוע במגזר החקלאי, וליצור בו פסול לעולמים.

כשאנחנו מדברים על שינוי ההסדר, העקרון הוא שחובות צריך להחזיר. זה

עקרון ראשון. אנחנו לא מוכנים, גם אנחנו וגם החקלאים, שהם יהיו בעיני

הציבור לא-יוצלחים, אלה שנכשלו, פושטי-רגל. אנחנו חושבים שלמגזר החקלאי

יש בהחלט פוטנציאל להתאושש מהמצב הנוכחי בו הוא נמצא, למרות כל המכות

שניחתו עליו, כולל עצירת הגשמים. יש לו הפוטנציאל להתאושש, והוא יתאושש

מהמצב שבו הוא נמצא היום. אנחנו יודעים את הידע העצום, אנחנו זוכרים

איך היה נראה המגזר החקלאי מספר שנים קודם לכן, גם בעיני עצמו, גם

בעיני הציבור בישראל, וגם בעיני העולם כולו. הידע קיים, הטכנולוגיה

קיימת, ותהיה התאוששות מהמצב, שהוא אולי הגרוע ביותר שפקד את המגזר

החקלאי אי-פעם.

מובן, שצריך להחזיר חובות רק לפי כושר ההחזר האמיתי, כאשר כושר ההחזר

לוקח בחשבון גם חידוש ציוד וגם המשך פיתוח, ולא סטגנציה. מה שקרה היום

בחלק מהמגזר החקלאי, ומה שאמר גדליה זה נכון, שהיתה סטגנציה, והיה

אפילו פחד מפני פיתוח.

המשימה הראשונה שהוטלה על המינהלת החדשה בראשותו של פרופ' עזרא סדן היא

לבדוק את כושר ההחזר האמיתי, כולל התנאים המשתנים והמצוקה של המים

שקיימת היום, כולל ההתפתחויות שתהיינה לאור המצוקה של המים והנזק העצום

שהמצוקה הזו מביאה למגזר החקלאי.

לגבי זריקת משפטים שהדם של החקלאים הפרטיים הוא הפקר, במפורש אני אומר,

ואני מצטט בענין הזה את השר, שלא תהיה העדפה של מגזר איקס על מגזר ווי

בכל הנושא של הסדר המושבים, כולל הפרטיים. לא תהיה העדפה, ואותו הטיפול

יהיה גם במגזר הפרטי וגם במגזר המושבי. במפורש רשמתי את מה שנאמר כאן

לגבי המקרה הזה, ולגבי הבנק, ואני הולך למסור את הנושא הזה לשר. פייסי



שאל. מי ישמע לשר, מי ישמע למישהו. ובכן, הבנקים שומעים לשר. השר ביקש

פעמיים מהבנקים שיפסיקו את הסנקציות, יפסיקו את העיקולים, יפסיקו את

הפעילות המשפטית נגד ישובים. בפעם הראשונה ביקש לתקופה של חודשיים,

ואחר כך הוא ביקש הארכה ובעצם ההארכה, היא עד עכשיו. בשני המקרים האלה

הבנקים נענו לדרישת השר. אני חושב שהבנקים מודעים לזה שהם צריכים את שר

החקלאות, כדי שבעצם יפתור את מצב - הביש שבו קיים תוהו ובוהו בכל הנושא

של ההסדר.

שר החקלאות הזה - ואני מוכרח להגיד זאת לשיבחו - מרגע שנכנס למשרד

החליט שהוא לוקח את הנושא על עצמו. הנושא של החובות וההסדר של המגזר

החקלאי זה בוודאי עניינו של משרד החקלאות, אף שמשרד החקלאות לא מעורב

בו באופן ישיר,. לא כנושה ולא כבעל חוב. הוא מעניינו של משרד החקלאות,

היות שהוא הגורם הדומיננטי ביותר בתקופה הזו על כל המגזר החקלאי. ולכן

מהיום שהוא נכנס לתפקידו, הוא לקח על עצמו את הנושא של טיפול בהסדר,

ולא התנער מהענין, אף שהוא לא צד בעסק.

שר החקלאות הודיע והצהיר מספר פעמים שיטפל בכל המגזרים, כולל המגזר

הפרטי, והדברים שנאמרו פה בהחלט יועברו לשר החקלאות. אני בטוח ומשוכנע

שהוא יטפל בהם.

אחת האפשרויות שהוצעה כאן, אני לא הייתי קורא לזה מורטוריום, כי

מורטוריום היא מלה לא טובה לענין הזה. הייתי קורא לזה גרייס, או איזו

שהיא אפשרות של מעבר. הנושא נלקח בחשבון בדיונים, והדיונים נערכים

בצורה מאוד אינטנסיבית במשרד. אחת האפשרויות היא, שהמגזר החקלאי יוכל

לעבור את התקופה הקשה הזאת במינימום נזק, גם מבחינת הנושים-הבנקים.

כשאנחנו מדברים על הבנקים, אנחנו מדברים גם על נושים אחרים, הנושא קצת

יותר מורכב, ובנושא של נושים אחרים אני פחות בקיא בפרטים. אולי יוסי

יוכל להרחיב קצת.

כסיכום של הנושא הזה אני אומר, שבדיקה של כושר ההחזר לוקחת בחשבון את

הבעיה של מצוקת המים במגזר החקלאי, ואת הנזק הנגרם כתוצאה ממצוקת

המים.

הדיון קצת גלש לנושא של קיצוצים במים, איך צריך לעשות קיצוצים במים

וכוי, אבל זה לא הנושא שנדון היום.

פ. גרופר; נכון, זה לא הנושא, אבל זה קשור לשאלה איך

יעברו את השנה, ממה יחיו החקלאים בארץ.
ג. שליטין
המשרד יושב על המדוכה, וחלק גדול ורציני

מהזמן של הנהלת המשרד מוקדש לקיצוצים במים,

וכיצד לבצע את הקיצוצים במגזר החקלאי. רק הבוקר, לפני הישיבה כאן,

עסקנו בנושא הזה של הקיצוצים במים למגזר החקלאי. אתן לכם כמשל, שבעצם

אין יום שעובר ואין לנו איזה שהוא דיון בהיבט כזה או אחר בנושא של

קיצוצים במים, ואני לא רוצה לפרוס כאן את כל הנושא, כי זה מצריך ישיבה

מיוחדת במינה. באופן כללי אני יכול להגיד שהדברים מטופלים, והדברים

טופלו גם בעבר. יש שתי הצעות לגבי קיצוצים במים, כאשר אחת האפשרויות

היא הכרזה של תקנון לשעת חרום בנושא של קיצוצים במים. יש לי פה רשימה



היכן לקצץ, ושלא יחשוב מישהו שמדובר במטעים והדרים. יש לנו הרישום כאן,

כמה לקצץ בכל אחד ואחד מהאיזורים. זו רשימה של היום, שהיום קיבלתי

אותה. ערכו אותה היום במשרד. יש לנו תחזית של שימוש בהדרים לשנת 1991

בכל אחד מהאיזורים, מה יהיה אם נקצץ 20-30-40-50 אחוזים. יש לנו כל

האינפורמציה הזאת, כמה חסכון במים הדברים האלה יתנו. אותו דבר יש לנו

לגבי כל המטעים. הדברים האלה נדונים, הם במקרה נמצאים אצלי כאן. לא

הייתי מביא אותם, כי זה לא היה הנושא, אבל היות שזה עלה בדיון, יש לי

כאן כל. ראשי הפרקים, יש לי כאן הכמויות שאנחנו חושבים שתהיינה למגזר

החקלאי מכל מיני מקורות.

יש לנו גם תכנית מקיפה של פיתוח מקורות מים, תכנית חרום לפיתוח מקורות

מים לשנה, כדי שנוכל לקבל מהם תפוקה של מים כבר השנה. זו תכנית שאנחנו

מתכוונים לדון בה עם האוצר. זו תכנית גדולה, שאם תבוצע - היא צריכה

להפיק משהו, בעיקר מים ממוחזרים, מי קולחין, בסדר גודל של 80 מיליון

קוב כבר לשנה הנוכחית, או במהלך השנה הנוכחית. הסכומים הם כבדים, ואני

מבין את המצוקה הכלכלית שהאוצר מדבר עליה. אני מבין שהם לא מתנגדים

שלנו, אלא יש להם גם היבטים אחרים. אבל זו בהחלט תכנית שאנחנו הכנו,

וכבר ישבנו עם האוצר, והצגנו את התכנית הזאת, ומתחילים לעבוד בדיונים

על פרוט התכנית. אני מקווה שהדיונים האלה יסתיימו מהר, ונוכל להקצות

אולי לא את הכל, אבל את החלק העיקרי של הסכום הזה, כדי לפדות מים

חסרים. יש גם תכנית לגבי מספוא, יש גם תכניות אחרות.

אנחנו עוסקים בכל ההיבטים, אנחנו יוצרים סדרי עדיפויות ושיטות שונות של

אפשרויות קיצוץ, קיצוץ גורף או קיצוץ לפי ענפים. נראה שנצטרך ללכת בשני

הכיוונים האלה. אני בהחלט רשמתי גם מה שח"כ גדליה גל אמר, הדברים האלה

אכן נדונו בחלק מההיבטים, ואני חושב שבהחלט יש פה רעיונות חשובים.

מ. גולדמן; יש הקטע שאף אגודת מים לא תוכל להתמודד אתה,

ואגיד לך איפה הבעיה הקשה. ישנם איזורים שאם

אתה יורד ברמת הפרט, ואגודת המים מורכבת הלא מנציגים של איזור ושל

ישובים, יהיה לה קשה להתמודד עם אותם חקלאים ששם הישוב מתחלק לשלוש

קבוצות- קבוצה אחת שיש לה משק חי, קבוצה אחת שיש לה מטעים, וקבוצה אחת

שמגדלת ירקות או פרחים. אצלי הייתי מסוגל לקחת גרזן, ולמי שצריך,

להוריד את הראש. אבל אתה לא יכול לעשות את זה בכל מקום. יש כאלה

שיושבים לך על 15 אלף קוב מים, והוא מחכיר את האדמה שלו לשכן, בעוד הוא

עצמו עורך-דין או פקיד. פה צריך להפעיל יד חזקה וכואבת. יהיה נורא אם

לא נדע להתמודד במסגרת אגודות המים בנושאים האלה. אתה מדבר על רמה

איזורית, אבל תיצור את הבעיות ברמה המקומית.

פ. גרופר; הנה לוקחים לי מים. מה אתה מתכונן לעשות? מה

אעשה? ממה אני אחיה!

ג. שליטיו; מה שאמרת מהווה בהחלט בעיה. אנחנו בטוחים

שזאת איננה הבעיה היחידה. יש הרבה בעיות

קשות וכאובות. פה אכן מקצצים בבשר החי, מקצצים בנפשו של החקלאי.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הוא אמר שבמסגרת הבדיקה שנעשית עכשיו על

כושר ההחזר, על יכולת ההחזר, יילקח בחשבון

גם נושא המיס.

פ. גרופר; אני מדבר על הקיום, לא על ההחזר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; פה יש שתי שאלות. שאלה אחת שלו היא, אם

תילקח בחשבון שאלת קיצוץ המים. ח"כ גרופר

מדבר על הפיצוי שיינתן בגלל הקיצוץ במים, וממה יחיו החקלאים; הוא שאל

אם הדבר הזה יילקח בחשבון בקשר לכושר ההחזר.

מ. גולדמו; זה אותו הדבר.

א. שפירא; המשרד, עד כמה שידוע לי, התנגד לטפל בנושא

של פיצויים, בין אם לרעיון ובין אם

פרמננטית, תלוי איזו דרגת קיצוץ יפעילו. כי לגבי אגודות מים שונות, זה

יהיה שונה. הפיצויים האלה מהווים חלק מכושר ההחזר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; יש הצעת חוק פיצויים, ומתנגד לה שר

החקלאות.
ג. שליטיו
בנושא של פיצוי שאתה מדבר עליו, קיים חוק

אסונות טבע, וחוק אסונות טבע אמנם עוד לא

אושר, אבל הוא מוסכם. החוק קיים, אבל הדיונים לגבי התקנות שקשורות בחוק

הזה הסתיימו בינינו לבין האוצר. אני לא משפטן כדי שאוכל להבין דברים

בתרים. הנושא של עצירת הגשמים הבלתי-שיגרתית הזאת יצטרך להיבדק, כי

לפי חוק אסונות טבע כל תופעת טבע שהיא תופעה שקורית בצורה נדירה - ויש

הגדרה מהי צורה נדירה - היא דבר שנכלל בחוק אסונות הטבע. אני לא יודע

באיזו מסגרת המגזר החקלאי יכול או צריך לבוא בתביעות.

לגבי הנושא של טיפול משרד החקלאות בנושא, עד כמה שאני מכיר את הנושא,

אין החלטה במשרד החקלאות, החלטה מסויימת ונכונה להיום, האם המשרד יטפל

בזה או שהמשרד לא יטפל בזה.

פ. גרופר; אין משרד אחר. מי יטפל בזה?

ג. שליטיו; אמרתי שאין החלטה. אם היתה החלטה, גם אז

הטיפול היה צריך להיעשות כאשר המצוקה ברורה.

היו דיונים, אבל אין החלטה באיזו מידה משרד החקלאות חייב לטפל או לא

לטפל בנושא של פיצויים. כמובן, החלק השני של דברי קשור גם בחלק הראשון.

אם במסגרת של חוק אסונות טבע הנושא הזה יקבל ביטוי משפטי, הרי שהבעיה

נפתרת. אם לא, משרד החקלאות יצטרך להחליט באיזו מידה הוא נכנס לטיפול

בנושא.

פ. גרופר; אני רוצה להגיד לך בפני מה אתם עומדים. עם

כל הכבוד לשר, אתה המנכ"ל, וכולכם עומדים

בפני מעשה, ואני מזהיר את עצמנו. אתם אולי עוד לא מודעים למה שקורה.



לדוגמא, השר בא אלי בשם ממשלת ישראל, שנותנת לך את הכוח ואת החוק,

ואומר לי שהשנה הוא, שר החקלאות, לוקח לי את המים. אני לא שואל למה,

אבל אני יודע דבר אחד, והוא - שאתה באת אלי, ואמרת לי שהשנה לקחת לי את

המים.

ואתה בא עכשיו ואומר לי, שעוד לא החלטת? אתה בא עכשיו ואומר לי שאתה

עוד לא יודע? אתה יודע רק לקחת את לחמיו אתה יודע רק לתת הוראה לקחת

לחם מילדים קטנים? אתם לא חשבתם על הדבר הנורא הזה, שאתם לוקחים לקחת

לחם, פרנסה לשנה הזו? אתה מצד אחד לוקח לי, ומצד שני אתה אומר שאתה עוד

לא יודע מי יטפל. מה קרה לכם? האם אתה רוצה שיישפך דם בארץ? האנשים

האלה רוצים לחיות. אין להם איגוד מקצועי, אין להם ביטוחים, אין להם שום

דבר. הם לא יכולים להרשם בלשכת- העבודה, כי הם עצמאים. אני לא מבין

אותך. אולי אתם לא מודעים לטרגדיה הזאת.

ש. רייזמן! אין ספק בלבי שגדי יודע את האמת. יש להם

בעיה במשרד, וזו עמדת השר בענין הה. כאן

צריך אולי שוועדת הכלכלה תביע את דעתה בענין הזה, מפני שצריך לשנות.

לשר יש גאוות עניים, הוא לא לוקח פיצויים. לך יש ממה לחיות, אבל לנו

אין ממה לחיות.

ג. שליטיו! אני חוזר ואומר, שלא התקבלה במשרד החלטה שלא

לטפל בנושא. השר הביע את דעתו, אין החלטה

גורפת במשרד שהמשרד לא יטפל בנושא.

רשמתי את הנקודות שהועלו כאן על-ידי הדוברים, רשמתי את הבקשה לטיפול של

המשרד, ואני מודיע שאנחנו במשרד נטפל בבנקים גם לגבי חקלאים פרטיים,

כפי שאנחנו מטפלים גם במגזר המושבים. רשמתי כאן את שם האיש שהוזכר

ופרטיו, ואני מבקש שאם יהיה עוד נושא מהסוג הזה, יביאו זאת לידיעתנו.

אפשר לרכז את הנושא הזה אצל יוסי, הדברים האלה יובאו לידיעתנו,

ויטופלו. הם חקלאים טובים, אנחנו רואים אותם באותה ראיה כמו שאנחנו

רואים מושבניקים או איזה שהוא מגזר אחר של המשק החקלאי במדינת ישראל.

רשמתי את הנושא הזה של העיקולים של מס הכנסה. אגב, הוא כבר הגיע

לידיעתנו, ואנחנו ננסה לטפל בו. רשמתי את דישון. אם יש עוד אינפורמציה,

בהחלט הייתי רוצה לקבל אותה.

רשמתי את הנושא של מניעה של סנקציות על-ידי נושים פרטיים, נושים שאינם

בנקים. אני לא יודע איך מטפלים בנושא, אבל אולי ליוסי יש בכך יותר

נסיון, והוא ישכיל אותי.

מ. גולדמן! עסקנו בנושא אצל השר. יש פה בעיה. מינהלת

ההסדר איננה יכולה להתמודד למשל עם שרותי

אשראי. ספק ניילונים סיפק למושב בקעות, וכאן אתה יכול ליצור מה שנקרא

מימון ביניים. מימון הביניים יכול לבוא משני מקורות: מאותם גופים

שצריכים לקבל את הכסף כתוצאה מאותו ייצור, אם למשל ניקח פרחים, מועצת

הפרחים צריכה לקדם את השוק.



י. ישי; אני חושב שלא מינהלת ההסדר ולא משרד החקלאות

יכולים לבוא לספק שסיפק תוצרת, והבטיחו לו

כסף, ולא ישלמו לו את הכסף. הלואי שהיה גוח לעבוד עם הבנקים האחרים כמו

עם שירותי אשראי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בקשר לחלק הראשון, מסרתי את האינפורמציה

שנמסרה לי על-ידי האוצר, שעלי היא לא

מקובלת, על הוועדה היא לא מקובלת, וכפי שמשרד האוצר יהיה חייב למצוא את

האמצעים כדי לממן את ההוצאות של מערכת הבטחון בתקופה הזו, הוא חייב

למצוא גם את האמצעים כדי לממן את החלק הזה עליו אנחנו מדברים, את הנושא

של הקטיף ומציאת אנשים לעבודה, ומימון חלק מהשכר. אחרת הקטיף לא יהיה,

לא יהיה יצוא, נאבד שווקים, וגם עמלם של החקלאים לצערי הרב ירד לטמיון.

זה באשר לנושא הראשון, ולא אחזור על דברים שסיכמתי בנושא הראשון.

בנושא של הסדר המושבים. לא במקרה העמדתי את הנושא היום לסדר היום.

אנחנו רואים את הקשיים שהולכים ומצטברים ונערמים על החקלאים אחרי

הגזרות, אם זה משמים ואם זה מדאגה. אנחנו מגיעים למסקנה, שהסדר שנחתם

איננו בר-ביצוע. למסקנה הזו הגענו כבר לפני הרבה מאוד זמן. שיתפנו

פעולה גם עם מינהלת ההסדר, ודווקא עודדנו ישובים להצטרף לאותו הסדר

ולחתום על הסכמים. יצא שלצערי הרב מצבם של אלה שחתמו על ההסדר, יותר

גרוע ממצבם של אלה שלא חתמו על ההסדר.
מ. גולדמן
בהרבה מקרים זה נכון.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זה חמור מאוד. זאת בכלל לא דוגמא חינוכית.

הם היו ממושמעים, הם הביעו נכונות לחתום על

ההסדר, הם נענו לקריאת כולם - גם של התנועות המיישבות, גם שלנו, וגם של

מינהלת ההסדר - וחתמו על ההסדרים, והם לא יכולים לעמוד בתנאי ההסדר. הם

לא קיבלו אשראי, לא קיבלו תקציבים לפיתוח, ולא שום דבר. גם אפשרות

למחיה לא היתה להם. זה דבר שאומר דרשני, ויש להצטער עליו. אמרו שמשרד

החקלאות מפריע לישובים לחתום על ההסדר. הוא מהתחלה אמר שההסדר הזה

איננו בר-ביצוע, וצריך ליצור הסדר אחר. מאז שהוא אמר ועד עכשיו עברו

כבר כמה חודשים," וזה חבל, ועל כך יש להצטער. עכשיו הגיעו למסקנה

הסופית, גם האוצר הגיע להבנה, וגם הבנקים, כפי שאנחנו שומעים, הגיעו

להבנה שההסדר הקיים איננו בר-ביצוע. צריך לפעול להשגת הסדר חדש, שיקח

בחשבון את יכולת ההחזר, ושגם תישאר יכולת הקיום לאותו האדם, יכולת

הפיתוח, אפשרויות הפיתוח, אפשרויות האשראי שיעמדו לרשותו. שיקח בחשבון

את כל השינויים שהתחוללו במשבר בחקלאות, לגבי קיצוץ במיכסות המים, כל

הדברים הללו צריכים להילקח בחשבון. גם הבסיס. חישבו להם בסיס של 86,

ובאה להם לאחר מכן שנה גרועה מאוד, ואני יכולה לתת דוגמא של מושב

נבטים. הם אומללים. כשאנחנו ביקרנו שם, שמענו מהם את הדברים, ולכן

פניתי למינהלת ההסדר, והתחננתי שישבו אתם, וימצאו את ההסדר שיאפשר להם

להמשיך לשלם את החובות שלהם. כעבור שנה הייתה שנה קרה, שהורידה לטמיון

את כל עמלם, ולכן הם לא יכלו לעמוד בתנאי ההחזר. אפילו הסכומים לקיום

שמורידים להם, לא עודכנו כבר 4-5-6 שנים. זה דבר חמור.



לא במקרה הגענו למסקנה, שצריך להגיש הצעת חוק להקפאת החובות עד שלא

יימצא הסדר אחר. כל הכבוד לחקלאים. הס לא רוצים מתנות, הס לא רוצים

מענקים, הם רוצים להחזיר חובות. לא באשמתם הם נקלעו למצב הזה. זה באשמת

כל אותה מדיניות כלכלית שהיתה נקוטה באותה תקופה. גם התעשיה, גס כל

המגזרים האחרים במשק, גם החקלאות, כולם נפגעו בגלל המדיניות שהנהיגה

הממשלה באותן השנים.

אני מברכת על כך שסוף סוף כולם הגיעו למסקנה שההסדר הקיים רע מאוד,

גרוע מאוד, ולא יכולים לעמוד בו. החליפו את ראש המינהלת, הביאו ראש

מינהלת אחר, ואני מקווה שזה יהיה סוף פסוק. זה כבר ההרכב השלישי של

המינהלת, שעדיין לא מוציאה את העגלה מהבוץ. ראש המינהלת מטפל, אף שזה

לא בידו. הוא יושב עם אנשים, וזה חשוב שאנשים ידעו שיש כתובת אליה

יכולים לפנות. אבל לא הוא קובע את המדיניות, גם הוא כבול על ידי

מדיניות הקיימת היום.

שמענו, ואנחנו רושמים לפנינו, שעד התחלת פברואר המינהלת החדשה אכן תוכל

לסיים את הבדיקה שנתבקשה לעשות בקשר לכל הנושא הזה של ההסדרים. אינני

יודעת אם יספיקו לסיים זאת בזמן, כי יש מצב חרום, יש מלחמה, ואינני

יודעת אם יספיקו לבדוק את כל הנושא הזה בכל המושבים. אבל יש תקופת

ביניים.
אדוני המנכ"ל, דבר לא יעזור
צריכים להגיד לבנקים בצורה הברורה ביותר,

שחייבים להקפיא כל פעילות נגד המושבים, אם זה השיתופיים ואם זה

הפרטיים. דין אחד יהיה לכולם. בינתיים יש להקפיא את כל הפעילויות הן

לגבי עיקולים, הן לגבי משפטים, הן לגבי סנקציות שמטילים. יש להקפיא

אותן עד לתקופה שיהיה הסדר חדש, שיקח בחשבון את כל הדברים שאמרת, ואכן

יאפשר לכל אחד שהוא חייב לפרוע את החוב שלו שישתרע על 30 שנה, 25 שנים,

אינני יודעת כמה כל חודש הוא צריך להחזיר, אבל יש להשאיר לו גם אפשרות

לקיום, להשאיר לו אפשרות לפתח משק שממנו הוא למעשה מתקיים.

בנושא של המים קיימנו דיון עם שר החקלאות, שמענו ממנו אינפורמציה, והוא

לא כל כך התייחס ברצינות לפיצוי בקיצוץ במיכסות המים. השתוממתי ולא

הבנתי. הוא כשר חקלאות צריך לייצג את החקלאים, והוא צריך להיות להם

לפה, והוא צריך להיאבק את המאבק שלהם. אין מי שיעשה את זה בלעדיו. שר

התעשיה והמסחר נלחם את מאבק התעשיה, כל שר נאבק את המאבק של המשרד שלו.

דווקא שר החקלאות צריך להיות הפה של החקלאים, ולהיאבק את המאבק שלהם.

אם קיצצו מיכסה ראשונה ולא נתנו פיצויים, ובאים עכשיו לקצץ מיכסה שניה

ולא יתנו פיצויים, ממה הם יחיו? ממה הם יתקיימו?

פ. גרופר; תהיה גם מיכסת קיצוצים שלישית.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נכון. את זה אני לא יכולה להבין.
פ. גרופר
אם שר החקלאות לא יבוא לוועדת שרים או

לממשלת ישראל ויגיד שהוא לא רוצה להיות הרע,

שאמרו לו לקחת את הפרנסה שלהם, ולכן שיתנו לו גם כסף. אם הוא לא יגיד

את זה, מי יגיד את זה?



מ. גולדמן; נביא אותו לזה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הוא לא רצה, שאלנו אותו כאן. הוא הודיע פה

שהוא לא רוצה, שהוא לא מוכן. אס שר האוצר

רוצה לשלם, שהוא ישלם. הוא לא מוכן.

יצמצמו להם את מיכסות המים, זה אומר צימצום של הגידולים. וממה הם יהיו?

ממה הם יתקיימו? תשובה חייבים לתת. אתם אחראיים לנושא הזה ולא מישהו

אחר.

אני מציעה לבדוק את כל ההצעות שהועלו כאן, למשל על-ידי ח"כ גדליה גל,

לגבי עקירת מטעים. אפשר ליצור תמריצים לגבי אותם מטעים שלא מניבים

פירות. צריך להקצות את האמצעים הדרושים לכך.

הייתי מציעה שלא יהיה קיצוץ נוסף של מיס כל עוד לא יובטח הפיצוי הדרוש

לחקלאים.

פ. גרופר; הלא הוא בא לדרוש את הפיצוי.

ש. רייזמו; אומרת היו"ר שלא יהיה קיצוץ במים, אס לא

תיתן פיצוי. זה יכריח אותו לתת פיצוי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בדיוק כך. הוא לא יכול לעשות זאת. הוא לא

יכול לגזול את הפרנסה, ולא לתת דבר במקום

זאת.
ג. שליטין
אתם אומרים דברים שאין להם שום אחיזה

במציאות, אלה דברים מנותקים מהמציאות. אתם

אומרים שאתם לא תיתנו לקצץ את מיכטת המים, אם לא יתנו לכם פיצוי. אתס

תישארו עם מיכטת מים בלי מים. אין מים. על מה אתם מדברים? הטנקציה הזאת

היא טנקציה של בועת אוויר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מציעה, שכאשר אתס יושבים לתכנן את

הקיצוצים, מה מקצצים מכל אחד, תדאגו גם

לפיצוי על הקיצוץ הזה, בכדי לאפשר לחקלאי מחיה עד שימצא לעצמו מחיה

אלטרנטיבית. אם אין לו מחיה אלטרנטיבית, ממה הוא יתקיים?

ג. שליטיו; מה המשמעות של זה? שוועדת הכלכלה של הכנטת

פונה לשר החקלאות?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כן. זה מה שאני אומרת.

יש מספר הצעות לטדר יום שעלו בכנטת, והן

עברו לוועדת הכלכלה. נקיים דיון מחודש, ובהקדם, בקשר לכל הנושא הזה של

המים, בקשר למשבר המים, למיכטות המים, לקיצוץ המיס, לשעת חרום. בצד זה

אנחנו רוצים לדעת מה אתם מתכוונים להציע לאותם החקלאים, אם אתם לא

רוצים לתת להם פיצוי.



ג. שליטין; מי אמר שלא רוצים לתת להס פיצוי? אמרתי

שכרגע אין החלטה במשרד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; השר אמר את זה כאן.

אנחנו רוצים לבקש משר החקלאות לשקול שנית את

עמדתו בנושא הזת, ושיהיה הוא נושא הדגל של המאבק להבטחת פיצוי לאותם

החקלאים שיקצצו להם במיכסות המים.

את הדברים האחרים שמעת, ורשמת הערות, ואני רוצה לקוות שאכן נוכל לסייע

ולעזור. בדיונים האלה אנחנו דווקא רוצים לסייע למשרד החקלאות ולעזור

לו, כי אנחנו תאים בו כתובת ואחראי לכל מה שנעשה בתחום הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 15;13

קוד המקור של הנתונים