ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/01/1991

הצעת חוק עידוד המגזר היצרני (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 208

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט"ו בטבת התשנ"א (1 בינואר 1991) ,שעה l4;00
נכחו
חברי הוועדה; ש' ארבלי-אלמוזלי נו -היו"ר

ג' גל

א' פורז

י ' צידון

מוזמנים; עי תמיר - י ו"ר מטה התעסוקה בהסתדרות הכללית

ש' יודוביץ - מינהלת ההשקעות, משרד ההקלאות

ת' קן - ממונה על חוק ההתישבות, משרד החקלאות

אי פז - סגן מנהל כללי לשעת חירום, עבודה ורווחה

ר' כהנא - סגנית בכירה של היועץ המשפטי, " "

בי פפרמן - רשות לתכנון כוח-אדם, משרד העבודה והרוורה

ר' בר-יוסף - אחראי להצבת אקדמאים, משרד העבודה והרוווחה

י' בר-אורן - מנהל קרן למניעת אבטלה, מי העבודה והרווחה

שי רותם - התאחדות התעשיינים, י ו"ר מועצת המנהלים,

מפעל נייר חדרה

אי סדובניק - סמנכ"ל שירות התעסוקה

י' גטניו - מנהל אגף העבודה ומשאבי אנוש,

התאחדות התעשי י נים

חי ישראל - מנהל מחי גומלין עם הכנסת, הת' התעשיינים

די ארטום - תקציבן משרד העבודה והרווחה

ג' חביליו - מנהלת פרוייקטים תעסוקה, משרד העבודה

והרווחה

די צבן - משרד האוצר

מזכירת הו ועדה; לי ורון

רשמה: ע' הירשפלד
סדר-היום
הצעת חוק עידוד המגזר היצרני (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התש"ן-1990.

מאת חבר-הכנסת ג' גל - המשך הדיון.



הצעת חוק עידוד המגזר היצרני (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התש"ן-1990

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר-יומונו הצעת-חוק עידוד המגזר היצרני

(קליטת עובדים) (הוראת שעה), התש"ן-1990, של חבר-הכנסת גדליה גל. הצעת החוק עבריו

כבר בקריאה ראשונה. אנחנו התחלנו לדון בה והיום אנחנו רוצים לסיים את הדיון.

בישיבה הקודמת הפסקנו בסעיף הגדרות, אבל מאחר שמשרד החקלאות לא היה מיוצג

בישיבות הקודמות ואנחנו רוצים לשמוע את דעתו על הצעת החוק, נעשה זאת בישיבה זו.

ש' יודוביץ;

כידוע לכם, המגזר החקלאי מונה בסך הכל 78,000 - 79,000 מועסקים, מתוכם

כ-20,000 מהמגזר הלא-יהודי.

אני חושבת שהצעת החוק של חבר-הכנסת גל בהחלט ראויה לתמיכה ולעידוד וקידום,

היות ומה שקורה היום במגזר החקלאי שמעסיק את הפועלים שבאים מהשטחים - עוצר,

העובדים האלה לא יוצאים מרצועת עזה או ממקומות אחרים, המשק החקלאי נשאר למעשה עם

מחצית או רבע מהעובדים, תלוי מהו הרכב העובדים במשקים אלה, ולמעשה התלות בהם היא

מאד מאד חזקה וכמעט בלתי-אפשרי לקיים משק חקלאי בימים אלה בלי כוח העבודה הזה.

היום ניתנת למעשה הזדמנות פז לקלוט עובדים מהעליה החדשה. זו עבודה שניתן

ללמוד את מיומנותה וניתן להתקדם בה. אנחנו רואים בהחלט עתיד יותר עתיר-ידע

בהשקעות בחקלאות, עבודה שתהיה הרבה יותר מקצועית ושיכולה לתת מעמד מכובד לעובדים

שייקלטו בעבודה החקלאית הזו.

אנחנו תומכים בהצעת החוק הזו ורואים בחיוב את הכיוון הזה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אתם לא יכולים לקלוט היום פועלים משירות התעסוקה?
שי יודוביץ
אולי אני אעמוד על זה קצת יותר בהרחבה. שכר העבודה שמשולם לעובדי השטחים הוא

נמוך. כלומר, השכר המשולם לקליטת עובד יהודי הוא נמוך מאד. אם היתה השלמת הכנסה

על-ידי קרן אבטלה או על-ידי קרן אחרת, בהחלט ניתן היה לקלוט עובדים יהודים

בעבודות חקלאיות.

ע' תמיר;

משלמים לעובד שכר מינימום?
שי יודוביץ
אולי פחות.

עי תמיר;

עוברים על החוק?
שי יודוביץ
חבר-הכנסת גל אולי יוסיף על דברי, אבל הסכומים המשולמים הם בהחלט נמוכים.

על-מנת לקלוט עובדים יהודים בחלק גדול מהעבודות שמבוצעות היום במגזר החקלאי, יש

צורך בהשלמת הכנסה. אני שמעתי מבעלי משקים רבים, שהם מוכנים לקלוט עולים בעבודות



אלה, אבל הם לא מסוגלים לעמוד בשכר שהם צריכים לשלם. כלומר, הם חייביס או בהשלמת

הכנסה איזו שהיא או בתמיכה כלשהי על-מנת לעמוד בעלות ההוצאה על שכר העבודה הזאת.
ת' קן
מבחינת משרד החקלאות היינו מבקשים שההוק הזה יהול לא רק כפי שכתוב בסעיף 2 של

ההצעה, "בעד כל עובד נוסף", אלא גם בעד כל עובד תהליפי. זאת אומרת שאת המעסיקים

במגזר הרקלאי לא יחייבו לספור מה היה לעומת המצב הקודם שלהם ויחייבו אותם להעסיק

עובדים נוספים, מכיוון שהיום הרקלאות לא במצב של התרחבות. היא לכל היותר במצב של

שמירת הקיים. לכן, שזה יהיה אהד תמורת אחד.

לגבי העובדים מהשטחים, כפי שגב' יודוביץ הזכירה, אני רק רוצה להדגיש ששירות

התעסוקה הצהיר גם בממשלה וגם בוועדות הכנסת, ש-70% מעובדי השטחים מועסקים שלא

בהתאם להסדרים הרשמיים עם שירות התעסוקה. לכן קשה לנו לדעת כמה מתוכם מועסקים

בהתאם לשכר המינימום וכמה מתוכם מועסקים בפחות משכר המינימום.

אנחנו נמצאים היום בתנופה מאד גדולה של שינוי לכיוון של העסקת עולים מרוסיה.

אנחנו עורכים על כך מבצע הדרכה בשיתוף עם שירות ההדרכה של משרד החקלאות, עם משרדי

ממשלה נוספים, כולל משרד הקליטה, והיינו מבקשים שהצעת החוק הזאת גם תועיל לתחום

הזה. זה יכול להועיל רק במקרה שסעיף 2 ישתנה באשר למגזר החקלאי. אם תחייבו את

המגזר החקלאי להוסיף עובדים, כל ההצעה מבחינתנו לא רלבנטית, כי זה בלתי-אפשרי.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
לא יחי יבו אף אחד.
ת' קן
אבל התמריץ יינתן רק למי שיעסיק עובדים מעל למספר העובדים שהוא העסיק בעבר.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

רק למי שהעסיק עובדים עד לכניסתו של החוק.

ת' קן;

אם כך, זה נשמע יותר טוב.

שי יודוביץ;

מה שכתוב בסעיף 2 - "אזרח ישראל או תושב ישראל, מעל הממוצע החדש י " - האם זה

נותן לנו את המוצא הזה שגבי קן העירה קודם?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו נגיע לסעיף 2, נשמע את ההצעות השונות ונחליט. עדיין אין לנו דעה

מגובשת.

אני רוצה לומר לנציגי משרד העבודה והרווחה, שמהישיבה הראשונה הזמנו אתכם ואת

נציגי שירות התעסוקה ולא הופעות.
ר' כהנא
אנחנו ביררנו את הנושא הזה והתברר שההזמנה לא הגיעה.



הרי ידוע שבחקלאות, בעונות מסויימות לוקחים תוספת עובדים. אני מניחה שהכוונה

היתה לא לעבודה עונתית, כי ברור שבתקופה זו מספר העובדים גדל. אבל כך זה קורה כל

שנה. אני שואלת את חברי הוועדה: אם במילא יש תוספת עובדים בעונת הקטיף, למשל,

למה לסבסד את המעסיק?

די ארטום;

האמת היא שמשרד העבודה קיים ביומיים האחרונים סדרת דיונים ברמת השר על-מנת

לגבש עמדה, כי בשבוע האחרון התברר פתאום שהנושא הוא מאד-מאד אקטואלי, מצד אחד,

ויוצר במשרד בעיות חריפות ביותר. ברשותך, גברתי היושבת-ראש, אסביר את עיקר

הבעיות.

מאז הקיץ מופעלת בגדול הכשרה פנים-מפעלית, שהסכומים המדוייקים בה עומדים היום

על 500 שקל בענף הבניה לכל חודש הכשרה. גם בשאר ענפי המשק אנחנו משותפים ב-400

- 450 שקל לחודש, מותנה באזור שבו מתבצעת הפעולה מצד אחד, וכל סוגי ההכשרה זכאים

להכפלה של המענק, אם והעובד מגיע לרמה של תעודת מקצוע כלשהי.

יש כאן גישה שהיתה מקובלת בזמנה על כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, כולל משרד

התעשיה והמסחר, שגרסה שבהזדמנות זו מן הראוי להשקיע גם בכוח-אדם מתוך ראויה לטווח

בינוני וארוך. אני יודע שהתוכנית זכתה להצלחה רבה וגם קיבלה, יחסית, תיקצוב אוהד

מאגף התקציבים. לדוגמא, עד לרגע זה נקלטו בבנין, תוך חודשיים וחצי, 1,600

עובדים. מתוכם התחנה המרכזית בתל-אביב קלטה לפני 6 שבועות 220 עובדים, והיא

מוכנה לקלוט בחודש הבא עוד 200. כל אחד מהנקלטים מקבל חודש לימודים תיאורטיים, 3

חודשים הכשרה מעשית, שבהם המעביד מקבל 500 ש"ח לחודש, ואם הבחור מגיע לרמת תעודה

- כמו טייח או תפסן - הוא מקבל הכפלה של עוד 3 חודשים.
ג' גל
אי-אפשר לקבל בשני מסלולים.
די ארטום
הקו התחתון של עמדתנו, ונדמה לי שזו גם עמדתו של אגף התקציבים באוצר, הוא

שבעוד שהתוכנית שמקויימת עד לרגע זה יש בה רציונל גם של השקעה בכוח-אדם ומתן

הזדמנות הוגנת יותר לפרט בעתיד, בעקבות ההכשרה, ההצעה המוצעת כאן היא גורפת; היא

בעצם לא מעודדת שום הכשרה, שום השקעה בכוח-אדם, אלא תימרוצים אד-הוק שמזמינים

בטווח הארוך, לפי דעתי, אפילו סוגים שונים של ראיסיות. בוודאי שמבחינת מבנה המשק

עשויים לעודד מגמות של אנטי-השקעות גם בכוח-אדם וגם בטכנולוגיה, מפני שהן מזמנות

הוזלה משמעותית של כוח האדם, ללא שום מחשבה ארוכת-טווח. נכון שכל מעביד עשוי

להעדיף את הצעת החוק הזאת, מפני שהיא לא מחייבת אותו לשום דבר, למעט אלמנט

ההעסקה, בעוד שהתוכנית של ההכשרה הפנים-מפעלית, שמופעלת על-ידי ועדה בין-משרדית

בהחלט מחייבת גם את המעסיק להשקיע בתוכנית.

לכן, עמדתנו היא לנסות ולדחות, או לחלופין, להמשיך ולדון בהצעה שמוגשת כאן.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה לומר לנציגי משרד העבודה שכבר דנו במשך מספר ישיבות על הצעת החוק

הזאת. היא היתה בקריאה טרומית, היא היתה כאן בוועדה. אנחנו הבאנו אותה לקריאה

ראשונה ושמענו הצעות ממשרדי הממשלה. ידענו שיש ועדה שדנה בהצעת החוק ומתכוונת

להציע הצעות. גם מצד משרד התעשיה והמסחר שמענו הצעות. אני לא מוכנה לדון מחדש

על החוק. לא זה מה שעומד עכשיו לנגד עינינו. לנגד עינינו עומדים סעיפי החוק.

קודם-כל, אני מודיעה לכם שלא יהיו כפילויות. מי שמקבל באמצעות הכשרה מקצועית

לא יקבל פה. הוא יקבל פעם אחת בלבד. גם אתם לא יודעים מאיזה מקורות מקבלים.

האם הממשלה איחדה את כל המקורות שלה למקור אחד? בוודאי שלא.
ר' כהנא
יש ועדה משותפת.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כן, אבל אינני יודעת אם משרד העבודה שותף בה.

החוק מונח לפנינו. אנחנו התחלנו לדון בהצעות ובסעיפים. אם יש לכם לתרום

לשיפור הסעיפים הללו, בבקשה. רשות הדיבור למר צבן ממשרד האוצר.
ד' צבו
הוועדה שרוכזה על-ידי תמר בן-יוסף ממשרד התעשיה והמסחר למעשה סיימה את

עבודתה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

היא הוזמנה כבר 3 פעמים ולא הופיעה לישיבות. גם זה אומר דרשני.
ר' כהנא
היא אמרה לי, באופן אישי, שהיא לא הוזמנה לישיבות.
ל' ורון
במקרה של ד"ר תמר בן-י וסף, אני שוחחתי אתה הבוקר והזכרתי לה שהיא צריכה להיות

בוועדה, לפי הזמנה של השר, וביקשתי אותה להביא את החלטות הממשלה ואת ההחלטות

שהתקבלו.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
ד"ר בן-יוסף עובדת במשרד התעשיה והמסחר, ואני חושבת שאת, כוותיקה במשרד

העבודה והרווחה יודעת שאנחנו מזמינים את נציגי המשרדים באמצעות לשכת השר ולא

באופן אישי. גם הבוקר דיברו ארנה ובכל-זאת היא לא מצאה לנכון להופיע.

ד' צבן;

התקיימה ישיבה בין שר התעשיה והמסחר ובין הממונה על התקציבים וסוכם בה על

הפעלת הנושא, כאשר עקרונות ההפעלה הם כאלה: סיבסוד השכר ייעשה לתקופה של שנה

ליניארית. כלומר, לא יהיו שיעורי תמיכה. הסיבסוד יופעל על-ידי משרד התמ"ת באופן

של תשלום ישיר למפעלים על-פי דיווחים ואישורים של רואה-חשבון. הכלי הזה יופעל

למעשה שנתיים, מכיוון שאם פרטנית כל עובד רשאי ליהנות מהסיבסוד למשך שנה, זאת

אומרת שאם הכלי מופעל ב-1 בינואר והעובד נכנס למסלול ב-31 בדצמבר 1990. עדיין

האפקט של הפעולה הזאת יהיה לשנה נוספת, כך שזה בעצם שנתיים. סוכם על שיעור אחיד

של 20% מהשכר בפועל שהמועסק מקבל, עד לתיקרה של 3,000 שקל על פני שנתיים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני הצעתי שליש ואינם מציעים 20%.
ד' צבן
זה היה שליש וששית וסוכם על 20%. ה-20% גם מתקשר במידה מסויימת לבעיה שהעלתה

נציגת שירות התעסוקה, לדעתי, עם תחום החקלאות. השאלה היא מה רוצים לעודד פה.

האם רוצים באופן חד-משמעי לסבסד שכר או רוצים ליצור הגברה של תעסוקה. ההנחה היא

שכתוצאה מפעילות במשק במילא יהיה גידול בתעסוקה. הכלכלנים מעריכים שאם הגידול של



התוצר העסקי הוא ב-8%, אז גידול בתעסוקה שנובע מעצם הגידול הזה הוא 4%. לכן

הוהלט להוריד איזה שהוא מקדם שיבטא את זה שממילא המשק עומד בפני גידול בתעסוקה.

לכן, משיעור ממוצע של 24% - שהוא הממוצע של 16.5% ו-33% - הגענו ל-20%. זאת היתה

ההמלצה של הוועדה המשותפת למשרד התמ"ת ולמשרד האוצר. אלה הם העקרונות.

י' צידון;

אתם מניהים שבעיית האבטלה תקטן ותלך? אתה יצאת מהנהת יסוד מסויימת. מה אומרת

הנהת היסוד שלך?

ד' צבן;

הנהת היסוד אומרת שאם התוצר העסקי צפוי ממילא לגדול, יש להניח שגמישות הביקוש

לעובדים היא פחות או יותר קיימת. כך שאם התוצר גדל באחוז, הגידול בביקוש לעובדים

גדל בחצי אחוז.
י' צידון
עשיתם חשבון מה משמעותו במספרים אבסולוטיים מדי שנה, עם תוספת העליה ובהנחה

שהיא תימשך כפי שמדברים?

תוצר עסקי עולה 8%, תוספת - 4%. כמה זה במספרים אבסולטיים? כי המגזר

הציבורי לא גדל, המגזר הציבורי הוא רוב. או נשתדל שהוא לא יגדל. מה יקרה

לתעסוקה?
שי רותם
יש 300,000 איש בתעשיה. קח 4% מהם וזה מה שתקבל,

י' צידון;

זה מה שאני טוען, שזו הנחת יסוד לא מובנת לי. משום שאם אני הולך על-פי הנחת

היסוד הזאת במספרים אבסולוטיים אני פשוט רחוק מלהדביק את הדרישה. גם הבעיה לא

תקטן כתוצאה מזה.
ד' צבן
.

אני חושב ששני הדברים לא קשורים זה לזה, ואסביר מדוע. החלטת הממשלה, וגם

הצעתו של חבר-הכנסת גל באות לפתור בעיה שאומרת שהגידול הטבעי של התוצר והגידול

בפעילות הכלכלית לא יפתרו את בעיית המועסקים במשק.

גי גל;

בתקופת המעבר.

די צבן;

הרצון פה הוא שייקלטו עובדים בתעסוקה מעבר לגידול הזה. יכול להיות

שחבר-הכנסת גל חושב אחרת. בכמה יגדל מספר המועסקים כתוצאה מהפעולה הזאת, ב-12%,

15% או ב-10%? ואז, אם אתה אומר ש-4% ממילא היו צריכים לגדול, אז ההנחה היא שאם

הורדנו את תשלום הסיבסוד מ-24% ל-20%, לא החטאנו; ואם החטאנו, החטאנו לטובת הדרך

הזאת.

לאור הסיכום הקיים הזה, שהממשלה מתכוונת ללכת בו - קרי, לתקדים את הצעת החוק,

אני חושב שכלי עידוד מהסוג הזה עדיף שהוא יופעל, במיוחד כאשר מדובר על צעד



קצר-טווח, צעד חירום. הממשלה הביעה את דעתה נגד החוק .לדעתי , עדיף שהוא יופעל

על-פי נהלים שייקבעו על -ידי הממשלה. לאור זה אני חושב שיש אולי מקום לשקול מהדש

את הצורך בהקיקה כזו.

א' פז;

הרעיון הכללי הוא ברור. אנהנו מהפשים כלים להרהיב תעסוקה והכלי הזה הוא כלי

חשוב. להערכתנו, גם כלי חשוב וטוב צריך לבנות אותו תוך בקרה מסודרת, שהשמוש בו

יהיה אכן שמוש אפקטיבי ולא יהיה בזבוז כספים ללא תועלת, משום שהמשאבים מוגבלים.

יש לי הרגשה שאנהנו כממשלה - משרד התעשיה והמסחר שלא מיוצג כאן עכשיו, משרד

העבודה ושירות התעסוקה, והאוצר - לא ניסינו לגבש יחד את דרכי היישום, כך שרעיון

טוב שהועלה כאן בהצעת חוק, שאני אישית וגם משרדי תומכים בו, יוכל להיות מיושם

ויתן את הפירות המבוקשים על-ידי הוועדה. דהיינו, הרחבת תעסוקה. בדרך הזאת אנחנו

עלולים להחטיא את המטרה, להוציא את אותם משאבים במקומות שבהם בלאו-הכי הגידול

קיים, טבעי, אם מסיבה עונתית או מסיבות אחרות של צמיחה בענף מסויים.

הערה נוספת. הצעת החוק בניסוח שלה, יוצרת בעיה בכיוון אחר, שגברתי

היושבת-ראש מתחבטת בה בוועדת העבודה והרווחה, והוא הנושא הברור בסעיף 2 של הצעת

החוק, שיש פה העדפה לפיטורי עובדים מיש"ע והעסקת עובדים ישראלים. המערכת היא כזו

שכאשר היא עובדת בצורה לא מבוקרת אנחנו עלולים, באמצעות הצעה תמימה כזו,

שכוונותיה פומביות, ליצור דברים שלא ביקשנו.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הרי לא מתכוונים להעסיק עוד פועלים מהשטחים. מספיק שיש 110,000.

א' פז;

שיטת החישוב כפי שהיא מצויינת בהצעת החוק היא כזו שאם יש לי היום משתלה ואני

מעסיק 50 עובדים מהשטחים ו-50 ישראלים, ברגע שאני מרחיב מ-50 ישראלים ל-100

ישראלים, אני זכאי לסיבסוד, במקום ל-50 עובדי השטחים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנהנו שמענו את ההערה הזאת ממשרד החקלאות, שדיברה על החלפת פועלים מהשטחים

בעולים חדשים.

אי פז;

זה מקובל, בצורה מבוקרת, אבל לא בצורה הדה כפי שזה מצויין פה, משום שכמדיניות

כוללת וזהירה, שמנסה לראות את כל המטרות שעומדות לפנינו, נדמה לי שההצעה כפי

שמונחת פה עלולה להחטיא את הכוונה המקורית.

לכן אני מבקש לאפשר לנציגי הממשלה, כולל משרד התעשיה, שמשום-מה לא מיוצג כאן,

לגבש במשך שבוע, ברוח החוק כפי שיתקבל פה, עם אנשי משרד החקלאות, את הדברים

החיוביים והרצויים על-פי מטרת החוק.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מר פז, אילולא סגן השר היה אומר להעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה, יכול

להיות שהיא לא היתה עוברת. אם הכנסת תמכה בהעברתה לוועדת הכלכלה סימן שהיא תמכה

עקרונית בהצעת החוק. בדיון בקריאה הראשונה השתתפו 11 חברי-כנסת ואף אחד לא התנגד.

היתה הצבעה בכנסת להעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שניה ושלישית.

לא היינה כל התנגדות מהממשלה וגם בדיון המוקדם לא שמענו על התנגדות של הממשלה. רק

אמרו: תחכו עד שהוועדה בראשות דייר תמר בן-יוסף תוציא את מסקנותיה. דייר תמר

בן-יוסף היתה בוועדה פעם אחת ולא הופיעה יותר, ואנחנו המשכנו בדיונים שלנו. לא

תהיה שום דחיה נוספת. אני היום חסרת סבלנות. שהממשלה תתרגל לעבוד בקצב קצת יותר



מהיר. הסחבת והביורוקרטיה הן בעוכרינו ואנחנו לא מוכנים לעבוד בצורה כזאת. אינני

רוצה לשמוע היום עוד נאומים שמקומם היה בדיון המוקדם על הצעת החוק. היום נדון אך

ורק על הצעת חחוק שמונחת לפנינו, ומי שיש לו הצעות, שיציע אותן.
שי רותם
אני לא שייך למערכת האינטרסנטית סביב השולחן. אני בא מהשטח, הנושא הזה

מעניין אותי מהצד הפראקטי. בדקתי את עצמי לגבי יישום מעשי של החוק הזה כפי שהוא

מופיע כאן ולגבי תיקונים שיכולים להיות בו. לדוגמא, מפעל שיש לנו בעפולה, שמייצר

טיטולים, יש לו עודף כושר ייצוא על-ידי קווי ייצור במשמרות פנויות. את כל כושר

המימוש של השוק המקומי, וחלק מסויים של יצוא עד לרמת מחירים מסויימת, אנחנו

מממשים בכוח האדם שבנוי ומגוייס במפעל, זה למעלה מ-100 איש. ברגע שיש לנו תמריץ,

כדוגמת הצעת חחוק שלפנינו, אנחנו נכנסים לרמה של עלות מוצר בכמות נוספת, שאנחנו

יכולים להפעיל משמרת שניה. לגבי מפעל כזה זו תוספת של 20% מכוח העבודח, שכולו

יתבסס על כך שנוכל לקחת פלח של שוק יצוא, ששם אנחנו צריכים להתחרות עם רמת מחירים

בכמה אחוזים יותר נמוכה.

בדקתי את עצמי עם מר בר-און, מנכ"ל "פולגת", שמכהן גם כיושב-ראש ענף הטקסטיל

בהתאחדות התעשיינים. הוא עשה בדיקה מחירה אחרי שהעברתי עותק של הצעת החוק חזאת

והשיב לי שבבדיקה מהירה המערכת שהוא קשור אתה יכולה להוסיף 5,000 איש, כאשר נקודת

המוצא שלי היינה תוספת שוק לייצוא ברגע שהוא יכול להוריד בכמה אחוזים מחירים כדי

להתחיל להיכנס לפלחים נוספים של יצוא. זאת אומרת, יש כאן דוגמא של שתי בדיקות.

לחערכתי יש הרבה דוגמאות כאלה, שבהן, על-ידי תימרוץ מסויים של שכר עבודה, בתוספת

כוח-אדם, אפשר לפרוץ לשווקים נוספים וליצור תעסוקה שהיא לא תעסוקת דחק.

זה החלק הפראקטי שאני רוצה להביא לידיעתכם. להערכתי, אם היינו יוצרים קשר עם

תעשיות נוספות ושמים על שולחנם את החוק חזח לפרטיו, היינו יכולים לקבל עוד הרבה

י ותר מספרים.

אני רוצה להעיר כמה הערות על הדברים ששמעתי כאן. לגבי האוצר, חייתי רוצה

שיבינו מה קורה בתעשיה. בשנתיים, שלוש השנים האחרונות, חתעשיה נמצאת בהתייעלות

ובצמצום כוח-אדם והעלאת התפוקה בו-זמנית. רק המערכת שאני קשור בה הורידה בשנתיים

האחרונות 20% מכוח חאדם הקבוע שלה והעלתה את התפוקה בכמה אחוזים טובים.

אם לא חיה מצב של העליה החיובית שקיימת בארץ, התהליך הטבעי שלנו היה להמשיך

ולהצטמצם ולהגדיל את התפוקה.

לכן, להערכתי, אם הביקוש גדל והולך בארץ, לא היינו מוסיפים אף אדם לתפוקה

הנדרשת בארץ. כך שעם כל החישובים של 8% ו-4%, לגבי התעשיה שאני מכיר הם לא

ישימים. את הגידול הטבעי בצריכה בארץ אנחנו יכולים לממש בלי תוספת כוח-אדם, רק

על-ידי המשך אותו תהליך התייעלות שחיינו בו עד עכשיו.

אני רוצה להעיר, כאזרח. אני יושב ושומע את נציגי הממשלה שמופיעים כאן, ואני

מתבייש. אין שום חוק מושלם. כל חוק אפשר למצוא בו חורים. אנחנו התחלנו להפעיל

בית-ספר ל-25 אקדמאים רוסים בעזרת משרד העבודה. הוא לא בא כתחליף לשום דבר דומה

מהחוק הקיים פה, ואנחנו נמשיך בכל חמערכות שלנו להתבסס על מערכות של הדרכה

ותימרוץ של משרד העבודה, בלי שום קשר לחוק הזה, ואינני רואה כפילות.

לערוך דיון, כאילו שאנחנו נמצאים בשנה רגילה ולא קרה דבר, ואפשר לעשות סחבת

ממשלתית של חוק במשך כמה שנים, זה אנכרוניסטי למה שקורה בארץ. אני חושב שאנחנו

עומדים בפני כוח עליון. אני חושב שהכנסת לא מבינה שבעוד כמה חודשים עשרות אלפי

אנשים יעלו ויהרסו את הכנסת, מכיוון שהם לא יהיו מוכנים לשבת בבית. קנה המידה של

העליה לא מתאים בכלל לישיבה הזו, ואני חושב שאנחנו לא מבינים מה קורה כאן. החוק

הזה לא יספיק לחיות הרבה זמן והממשלה תצטרך לתת לנו, לכל התעשיה ולכל החקלאות

ולכל המגזר היצרני , הוראח לקבל כמה מאות עובדים, נניח 5% תוספת כעבודת דחק כדי

שאנשים ייצאו בבוקר לעבודה. אני חושב שאנחנו לא מבינים בכלל על מה אנחנו מדברים.



אני כועס על השיטה. אני חושב שאנחנו בכלל לא מבינים איפה אנחנו חיים ואיפה

אנחנו יושבים. לא חשוב לי בכלל אם החוק הזה הוא פרפקציוניסטי או לא ואם הוא לא

עונה על כל ה"חורים" האפשריים מסביב.

אני מציע שנתייחס לדברים בקנה-מידה שמתאים לבעיה. אם לא היתה בעיה כזו, לא

היתה הצעת-חוק כזאת.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

בעקבות דברי מר רותם אני רוצה להעיר שלא במקרה אמרתי שאני היום חסרת סבלנות,

אמירה שלא מתאימה לאופיי. אני מתפלאה על נציגי הממשלה. להם יש -זמן, הם יקיימו

עוד דיונים, עוד שבוע ועוד שבועיים. במשך השבועיים האלה יעלו לארץ עוד 50,000

עולים ועדייו אף מקום תעסוקה לא התוסף. לא נוצרו מקומות עבודה. אינני יודעת מה

משרד העבודה עשה כדי ליצור מקומות עבודה, פרט לכך שנתן הכשרה מקצועית ל-1,300

פועלי בנין.

לכל דבר יש גבול ואין לעבור אותו. הצעת החוק הזאת מתגלגלת מאוקטובר. אם

למשרד התמ"ת, למשרד החקלאות ולמשרד האוצר לא היה זמן לדון בה, לחוות דעה ולתאם

ביניכם עמדות, אני מצטערת מאד.

אם לא נלך בשיטה הזאת, בסייגים שאמרתי אותם: תנאי ראשון הוא שכל העובדים

צריכים לבוא משירות התעסוקה. התנאי השני הוא שמי שמקבל הכשרה מקצועית לא יקבל

עבור זה תשלום; ג. אם יש לכם הערות לגבי סעיפי החוק, תעירו אותן, כי היום אני

רוצה לסיים את הדיון כדי שהצעת החוק תובא לקריאה שניה ושלישית.

זה לא עומד בסתירה לסיכומים של הממשלה, והלוואי שהיא תוכל לגבש ולקבל החלטות

מהר ככל האפשר. אבל היא מתמהמהת והעליה זורמת, לא ממתינה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת גל, בבקשה.
ג' גל
אני רוצה להעיר כמה הערות בקצרה. בחדש מארס השנה העסיקה אותי השאלה איך

אנחנו מוסיפים מקומות עבודה עד אשר המכונות של ההשקעות, שכולנו קיווינו שיהיו,

ישאו פירות. בחודש מארס היו לפנינו 100,000 עולים, וגם אז כבר חשבתי שהדבר הזה

הכרחי. החוק הונח בחודש יוני וועדת השרים לענייני רקיקה הודיעה שהיא מתנגדת לו.

אני שמח שהממשלה התחילה סוף סוף במירוץ, ואולי זה מירוץ טבעי, מפני שהממשלה

התנגדה לחוק בקריאה ראשונה וחברי הכנסת לא קיבלו את עמדת הממשלה והצביעו בידיים,

והצעת החוק הועברה ברוב קולות להכנתה לקריאה שניה ושלישית.

אם החוק ייפול בקריאה שניה ושלישית וכתוצאה מהמירוץ הזה יהיה משהו טוב אחר,

גם בזה יהיה איזה שהוא שכר.

מה שמאפיין את הממשלה בתוכניות שלה, בכל המגזרים הוא לתת מעט מדי בהתחלה

ולקבל אפס, ולאחר-מכן לתת כפליים ולקבל חצי. דוד בועז הזהיר אותנו שהתוכנית הזאת

תעלה מיליארד ש"ח. בוועדת הכספים אישרנו בשבוע שעבר מיליארד ש"ח למגורונים, שהם

תוצאה של פיגור בבניה.

אני מציע לסיים את הדיון בחוק היום ולעשות מאמץ במליאה שהחוק יעבור ברוב

קולות כדי שהענין הזה ייצא לדרך.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני רוצה להעיר למר צבן, שאפילו אם יהיה לנו גידול בתוצר של 4%, הרי מעריכים

שהאבטלה תגיע למימדים אדירים ומדאיגים. מדברים על כך שיהיו 250,000 מובטלים.

היום יש 160,000 בלתי-מועסקים, וזה בלי העולים שנמצאים באולפנים, ובלי אלה שיגיעו



ויצטרפו למעגל הבלתי-מועסקים. כשמדברים על 250,000 בלתי-מועסקים, שערותי סומרות.

ואז לא תהיה לכם ברירה אלא ליצור עבודה יזומה, או לתת כל מיני תשלומים כדי שאנשים

לא יגיעו לידי חרפת רעב.

לכן, צריך לראות את הדברים בראיה קצת יותר ארוכת-טווח, כי אנחנו מדברים כבר

לא רק על מיליון אלא על שני מיליון עולים, והלוואי וזה יתגשם.

בסעיף הגדרות, אם לא יהיה לנו שום ענין עם שכר מינימום, אני מציעה למחוק את

הענין של שכר מינימום, כי אנחנו לא נצמיד את התשלום לשכר מינימום.

בישיבה הקודמת מחקנו גם את "שכר ממוצע מפעלי". לגבי "תקופה קודמת" - תקופה

של ששה חודשים שסיומה קדם בארבעה חודשים ליום הקובע. למה הכוונה?

ג' גל;

מה יהיה במקום שכר מינימום?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני הצעתי שכר ממוצע במשק. אבל הממשלה קיבלה לא שכר ממוצע במשק אלא תיקרה עד

3,000 ש"ח.

ג' גל;

"תקופה קודמת" - היות והוא יצטרך להוסיף ימי עבודה לחצי שנה שהסתיימה לפני 4

חודשים, כדי שיהיה פרק-זמן שמי שכאילו עשה איזה שהוא תרגיל. זו היתה הכוונה.

צ' ענבר;

ההגדרה ברורה. מבחינה עניינית יכול להיות ויכוח אם זאת ההגדרה הנכונה, אבל

הכוונה של חבר-הכנסת גל ברורה. הוא לוקח 10 חודשים אחורה, רץ 6 חודשים והתקופה

הזאת נגמרת 4 חודשים לפני היום הקובע שהוא ה-1 בחודש אחרי פרסומו של החוק.
י י צידון
רציתי להעיר שמשרד החקלאות כן תומך בחוק הזה. לדעתי יש צורך לשנות את המספר,

בי יש מעט מאד משקים שמעסיקים מ-5 עובדים ומעלה. זאת אומרת, צריך יהיה לראות מה

עושים עם האחד.

דבר שני שצריך לקחת בחשבון הוא שהתפוקה של העולה החדש כפועל בחקלאות, כשמדובר

בנורמות מקובלות, היא נמוכה יותר. על-כן, בלי להתייחס לאידיאולוגיה שבשכר

מינימום או לא, על-מנת שהפועל הזה יוכל להשתלב בעבודה לפחות בעתיד הנראה לעין, כי

אני רואה את הבעיה כקשה מאד, כן נצטרך לדאוג להשלמת הכנסה שלו, מפני שהחקלאי -

כפי שראינו בסיור בעין-יהב - לא יוכל לשאת בתשלום גבוה עבור תפוקה נמוכה. אני

מציע שזה יהיה מעל שני עובדים, ושהחוק יתן דעתו לעובדה שגם בההלפה זה בא בחשבון.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מר צבן, האם האוצר קבע עמדה מאיזה מספר עובדים המעסיק יהיה זכאי לקבל תמריץ

בעד כל עובד נוסף?

ד' צבן;

אנחנו קבענו שהזכאות היא מבחינת מינימום של מועסקים בנקודת ההתחלה במפעל.

המינימום נקבע ל-40 מועסקים. גם בעבודת הוועדה וגם בדיון בין הממונה על התקציבים

ובין שר התעשיה והמסחר היתה התנגדות מפורשת להפעלת החוק בסקטור החקלאי, משום

הבעייתיות שעלתה פה, מפני שכל נושא העונתיות בסקטור החקלאי משבש כל יכולת למדוד



את התוספת הזאת.

י' צידון;

דונם עד דונם וחצי זה פועל. אם איזה מגדיל את שטח החממות, וקיימת מגמה לעשות

זאת אפילו כדי לחסוך מים, על-מנת לשמור על רמת הכנסה, איזה יכול להוסיף הרבה מאד

מקומות עבודה. מקומות העבודה הללו, בשלב ראשון לפחות, הם בתפוקה נמוכה לאדם, כי

מדובר כאן בהרבה מאד מיומנות שרוכשים עם הזמן.

אני לא רואה פתרון אחר של הכנסת כוח-אדם מבין העולים לחקלאות, ואולי שלא על

דעת משרדים אחרים אני רואה בחקלאות עתיד עצום מבחי נת תעסוקה, תפוקה, ייצוא

וכלכליות, אבל איך שהוא צריך להתניע את זה.
י' צבן
הבעיה שאתה מעלה תפורה, לדעתי, למבנה של הכשרה.

י' צידון;

הקטיף הוא מקצוע שדורש מיומנות, אחרת הם נפסלים לייצוא. כפי ששמעת, העונתיות

הזאת נעלמת והולכת, וזה מחזור.

ג' גל;

אני מבין שחבר-הכנסת צידון מציע שבהמשך ההגדרה של "מעסיק" יהיה: ובחקלאות -

מעל שני עובדים. 5 עובדים בכל הענפים ובחקלאות משני עובדים ומעלה.

ר' כהנא;

אפשר להציע שב"מגזר יצרני" יהיה כתוב, בנושא של החקלאות; למעט עובדים

עונתי ים?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

למה, את רוצה שהם יתמוטטו בעונה?

ר' כהנא;

הרי החוק הזה מיועד לעידוד קליטה בעבודה לעולים, לישראלים וכו'. כשמדובר על

קליטה בעבודה אנחנו מדברים על קבלת עובד, מתן קביעות, וזאת איכות החיים שאנחנו

משתדלים להציע בחוק הזה.

ע' תמיר;

אין פה שום התחייבות לקביעות.

ר' כחנא;

אבל זו המטרה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

לא זו המטרה. מדובר כאן על תעסוקה מוגבלת לתקופת מעבר.
צ' ענבר
התמריץ הרי ניתן רק לגבי העסקה במשך 6 חודשים לפחות.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני אציע שנה.

צ' ענבר;

אם מעלים את זה, בוודאי ובוודאי. כך שכבר קשה לדבר על עונתיות.
ר' כהנא
אם יהיה כתוב "שנה לפחות", זה בסדר.
די ארטום
מצב החקלאות היום במדינת ישראל הגיע לסיטואציה שכ-40% מתושבי הישובים

החקלאיים מוצאים את פרנסתם במגזר העירוני. למין אתם מתכוונים פה בחקלאות?
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מדברים על אלה שיש להם משק.
חי ישראל
אני מבקש לא להעלות את התקופה לשנה, כפי ששמעתי פה הצעות, כי המשמעות היא

הערמת קשיים שלא ניתן יהיה לעמוד בביצוע החוק הזה מבחינת המעסיקים. גם היום קשה

לי לתכנן.
ג' גל
מר רותם, אם במפעל שלך בעפולה אתה מקבל תמריץ, ארנה חייב להעסיק את העובד 6

חודשים. אם העסקת אותו 5 חודשים, לא תקבל שום דבר. כשהמעסיק מקבל את ההזמנות

הוא לוקח על עצמו סיכון. אם נאריך את התקופה מעל ל-6 חודשים, הסיכון יהיה כזה
שאנשים יגידו
למה לי להיכנס לעסק?
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו לא הולכים לתקופה קלה יותר. אנחנו הולכים לתקופה קשה.
חי ישראל
אם כך, תאריכו את התחולה של החוק, ובמקום שנה תעשו את זה שנתיים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
שנה, עם אפשרות הארכה לשנתיים, כפי שהממשלה החליטה.
ג' גל
עשינו פה שגיאה טקטית. 1. לפחות 6 חודשים, אבל הוא יכול לקבל את זה ב-9

חודשים. את רוצה להאריך את התקופה של 9 חודשים?



היו"ר ש' ארבלי-אלמויזלינו;

אני רוצה שזה יהיה שנה, עם אפשרות הארכה בעוד שנה.
ג' גל
ואם הוא יקבל, נניח, הזמנות מחו"ל והוא העסיק אנשים רק 7 חודשים, הוא לא יקבל

שום דבר? אני מניה שלא לזה התכוונת.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הוא יקבל את החלק היחסי.
ג' גל
הוא יעסיק לפחות 6 חודשים, והוא יכול לקבל יותר.
צ' ענבר
יש פה 3 מועדים: תקופת ההעסקה שצריכה להיות 6 חודשים; תקופת התשלום, שהיא

כרגע לפי ההצעה 9 חודשים, ותחולת החוק - כלומר, הקבלה של עובד עד תום שנה מיום

תחילתו של החוק. ברגע שיתקבל החוק, אם הוא יקבל אותו בעוד שנה פחות יום, מאז

יתחילו למנות 9 חודשים. זאת אומרת שיש לנו בערך שנה ו-9 חודשים.
ג' גל
ו-6 חודשים מינימום מבחינתו.
צ' ענבר
נכון, זו ההצעה כיום.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שבמקום 6 חודשים יהיה שנה. התשלום יהיה 9 חודשים אבל בתנאי שהוא

מעסיק אותו לפחות שנה.
ע י תמיר
בישיבה הקודמת הבעתי את תמיכת ההסתדרות ואנחנו שוב בדקנו. יש לנו פה כמה

דברים שלדעתנו צריך לקחת אותם בחשבון. א. אנחנו לא רואים כאן שום מחוייבות של

המעסיקים. המעסיק רק מקבל. השאלה מתעוררת ברגע שהוא מפסיק לקבל והוא מקבל פה את

השכר במלואו. צריך לדעת על מה מדברים.
חי ישראל
מדובר פה על 30 או 20. אנחנו משלמים על זה עוד כ-40% וכמה סכומים סוציאליים.

בואו נעמיד את זה בפרופורציות המתאימות.
עי תמיר
הרי אנחנו יודעים למי הכוונה. רוב העובדים, המאסות יקבלו חלק גדול מהשכר.



חי ישראל;

מדובר פה על 30% במקסימום.

ע' תמיר;

מהשכר הממוצע במשק.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
לא. עד לתקרה של השכר הממוצע במשק.

עי תמיר;

בסדר. אני חושבת שהוא חייב להתחייב על 6 חודשים שבהם הוא מקבל את התמריץ,

אבל הוא לא מתחייב מעבר לזה שום דבר.

ג' גל;

אם הוא מעסיק את העובד 5 הודשים, הוא לא מקבל כלום.

ע' תמיר;

ודאי שלא. אבל הוא צריך להתחייב לעוד 6 חודשים מעבר למה שהוא מקבל תמריץ,

שהוא ימשיך להעסיק את העובדים. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו חושבים שיש פה סכנה, וצריך לעגן את זה בזהירות הגדולה ביותר.

גבי תמר קן כבר העלתה את העניו, אולי לא בכוונה, ואמרה שיפטרו עובדים. היום זה

עובדים מהשטחים, מחר זה ישראלים, מחרתיים זה נשים; יפטרו את הוותיקים ויקבלו

מוטיבציה אדירה על-מנת לקבל חדשים. לפי ההצעה הזאת זה בלתי-אפשרי, אבל לפי

התיקון שלך, גבי קן, זה יהיה אפשרי.

אני מאד חוששת ומתנגדת לזה. ראשית, אנחנו חתומים על אמנות ונציגי הממשלה

יושבים כל שנה בג'ניבה - גם המעסיקים וגם ההסתדרות. אנחנו לא יכולים לעשות דבר

כזה. אסור לנו להעלות את זה על דל שפתותינו, לא רק על דל חוקינו.

לכן, אני מציעה לא להיסחף בעניו הזה. הברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו אמרה שאין

לזה קשר עם ההכשרה המקצועית - כי אנחנו רואים היום בנושא ההכשרה המקצועית לבנין

את גולת הכותרת, ויצטרכו לשכלל את זה. יש לנו הצעות לשכלול. אנחנו יודעים

שדרושים 100,000 פועלי בנין. צריך לינת תמריץ גם לעובדים, לא רק למעסיקים. בגלל

חוק ביטוח אבטלה ובגלל השכר הנמוך שהמדד לו הוא ערביי השטחים, השכר היום הוא גם

כן אנטי-תמריץ לעבודה, ואנחנו צריכים לחפש דרך כיצד לתמרץ עובדים ללכת לעבודה לא

אטרקטיבית, והנושא הרציני הוא בנין.

לכו, אם זה לא הא בהא תליא, אנחנו רואים בזה שני נושאים. את הנושא האחר של

ביטוח אבטלה, עם הבנין, שבו אנחנו רואים היום את הנושא הרציני ביותר כרגע, אנחנו

מסכימים רק לעגן את ענין הזמן ומחוייבות של המעסיקים להעסיק את העובדים תקופה

נוספת.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו חייבנו ומחייבים את הנושא של הכשרה מקצועית בענף הבניה. ייחדנו לכך

ישיבה בשבוע שעבר ובירכנו את כל הגורמים על הפעולה שהם התחילו לעשות. צריך

להרחיב אותה ובמימדים גדולים, כי יש צורך בתוספת של 50,000 פועלי בנין. כל זה

מחייב פעילות ותיאום וקצב יותר מהיר של משרדי הממשלה.



שמענו גם שתי נתן תמיכה בגובה 500 שקל, והתשלום לעובד יהיה 1,600 שקל. כך

הודיעו לנו פח.

גם המעסיק צריך לתרום את חלקו. לכן, לפי הצעתי הוא יועסק שנה ויקבל תשלום

עבור 9 הודשים. אני לא רוצה שהוא יפסיד. אני רוצה שהעובד יעבוד אצל המעסיק שנה

והתמריץ יהיה עבור 9 הודשים.

ג' גל;
הרעיון הוא לומר למפעל
הבר יקר, תלך תשיג הזמנות שמקודם פסלת אותן, כדי

שבעלות של ביצוע ההזמנה יהיה כ-10% פהות.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

לכן אנהנו נותנים לו 9 חודשים.

ג' גל;

אבל אס הוא לא ישיג הזמנה לתקופה ארוכה, הוא לא נכנס לזה. יש לו הזמנה ל-6

הודשים. אם הוא צריך להעסיק את העובד שנה, הוא לא יקה את ההזמנה ולא יקה את

העובדים. מרצון להשיג הרבה לא נשיג שום דבר.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מדוע? ההזמנות הן בדיוק ל-6 הודשים ולא ל-9 הודשים?

ג' גל;

אבל גם לא לשנה. מר רותם אמר שבעפולה יש מפעל היתולים. אני היום יכול לייצר

יותר ב-10% פהות, אני מודיע להוייל; תנו לי הזמנות. היום, לפי החוק הזה, הוא יכול

לקהת הזמנה של חצי שנה. לפי הצעתך, גברתי היושבת-ראש, הוא מחוייב לקחת הזמנה

לשנה. או שתהיה לו הזמנה לשנה או שלא תהיה לו. השאלה מה קורה עם המפעלים היום.

ש' רותם;

אני מציע לא לבלבל בין צמיחה, שזה שנתיים - שלוש שנים עד שמקימים תעשיות

להעסקה כלכלית נורמלית של עובדים נוספים. כאן מחפשים פתרון לתקופה של כיבוי

שריפות.

במפעל בעפולה לא כדאי להעסיק אף עובד נוסף מעל למה שהעסק הרגיל יכול לעמוד
בו. המדינה אומרת
תחפשו דרך להעסיק אנשים נוספים. הבדיקה שלנו של 20% תוספת

כוה-אדם מבוססת על כך שהמפעל לא ירוויח שום דבר, אבל הוא יעסיק עובדים. למי הוא

עושה טובה? כאשר נקודת המוצא תהיה שמעסיקים יילכו לעשות רווחים על-ידי הממשלה,

תחפשו חוקים אחרים.

יש כאן הצעה למצוא את השוליים של התוספת של תעסוקה לשנתיים הקרובות, עד שיהיו

תעשיות הדשות. תסתכלו על זה כך. אל תערמו קשיים כאלה שהחוק הזה יעבור ואי-אפשר

יהיה להשתמש בו.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

כך בדיוק אנחנו מסתכלים על החוק. אנחנו רוצים ליצור תעסוקה מהירה לשנתיים

הבאות, עם אפשרות להאריך לשנה ולשנתיים. אם לא, אני מציעה הצעה חליפית. אנהנו

רוצים לשרת את המעסיק ולא להכביד עליו.



שי רותם;

לא צריך לשרת מעסיק. זו זכות.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

הוא עושה טובה שהוא קולט עולים חדשים תמורת תשלום שהוא יקבל? למה אתה רואה

את זה כך?

ש' רותם;

המעסיק הוא חלק מהמדינה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
יפה, ואני טוענת שהוא צריך לתרום את חלקו,

מר רותם, אם אתם לא מוכנים לקבל את ההצעה של שנה, עם אפשרות להאריך לשנה

נוספת, והמעסיק יקבל תמריץ של 9 חודשים ועוד 9 חודשים, אני מציעה הצעה חליפית,

לפיה המעסיק יתחייב להעסיק את העובד 9 חודשים והוא יקבל תמריץ ל-6 חודשים. אבל

אני רוצה שתהיה גם התחייבות של המעסיק. לא ייתכן שעד היום האחרון בדיוק הוא יקבל

את התמריץ ואחר-כך הוא ישלח את העובד הביתה. גם אם העולה יידע שבעוד 3 חודשים

התמריץ הזה יסתיים והוא יצטרך לעזוב את העבודה ולחפש עבודה אחרת, צריך לתת לו את

האפשרות הזאת.

אם אתם לא מוכנים לשנה, אני מוכנה לרדת ל-9 חודשים ושהתמריץ יהיה ל-6 חודשים.
ח' ישראל
אני מציע להשאיר את התקופה של 6 חודשים. ברשותך, אני רוצה להגיב על הדברים

שנאמרו פה.

גם בהתאחדות התעשיינים היו שיחות, חששות וכדומה. אבל מאחר שיש מצב נתון

שצריך לפתור אותו מהר, החלטנו להיכנס לנושא הזה ולראות מה ניתן לעשות כדי לסייע.

אני רוצה להבהיר שמדובר פה על 20% -30% . על זה המעסיק משלם את יתרת שכרו ותנאים

סוציאליים. שלא יתקבל פה הרושם שהמעסיקים הולכים להרוויח.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני לא מדברת על רווח של המעסיקים. אני רוצה לתת בטחון לעובד החדש.

חי ישראל;

כדי שזה יהיה ריאלי, אמרנו שחצי שנה זה זמן סביר. גם בממשלה דיברו על חצי

שנה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

לא, בממשלה דובר על שנה, עם הארכה בשנת נוספת.

חי ישראל;

לכן אנחנו ממליצים להשאיר את הנוסח הקיים.



י' בר-אורן;

הבעיה שנשאלה פה נפתרה במסגרת הקרן למניעת אבטלה בכך שהמעסיקים, בתמיכות

שלנו, מתחייבים על כל חודש תמיכה בשני חודשי העסקה. אבל בהצעה שלפנינו מדובר

בעצם ביחס של חודש והצי העסקה על כל חודש תמיכה. זאת אומרת, כאשר המינימום הנכנס

לחיוב הוא על-פי הצעת החוק 6 חודשים. זאת אומרת, במינימום הזה 6 הודשי העסקה הם

חובה והתשלום יינתן כעבור 3 החודשים הבאים שבעצם הוא מקיים את חובת ההעסקה, ואז

אחרי 9 חודשים.

י' צידון;

התמריץ יינתן אחר-כך? אתה כבר שם הוצאות מימון.
י י בר-אורן
יכול להיות שלזה צריך למצוא גיבוי.
ג' גל
גברתי היושבת-ראש, את מורידה את התמריץ ל-20%. זה לא ברור לך?
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה שהמעסיק יעשה קצת מאמץ.
ג' גל
לפי דעתי בשביל זה הוא צריך לעשות מאמץ. עובדה שהיום הוא לא לוקח את הסחורות

האלה. הרי גם היום הוא יכול לעשות משהו. אז אנחנו אומרים: קבל הזמנות שהיום

אתה לא יכול לקבל אותן כי הן יקרות ונעזור לך לקבל אותן.

י' בר-אורן;

אבל אין לך בקרה על זה.
ג' גל
העיקר שיקלטו עובדים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני בכל-זאת רוצה שהמעסיק יוסיף עוד תקופה של העסקה.
י י צידון
את לא יכולה לרצות את זה כי את הורסת את החוק. זו גישה אנכרוניסטית שאין לה

מקום היום.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני רואה שיש רוב להצעה הקיימת ואני במיעוט. אני לא מצליחה לשכנע. כבר היו

דברים כאלה בעבר.



סעיף 2 איננו לרוחי, אבל אם רוב חברי הוועדה בעד, אני אגיש הסתייגות. אני

מציעה 6 חודשים תשלום ו-9 חודשים העסקה. אני מציעה לחברים לשקול היטב גם את

ההצעה הזאת, בלי שהם ייערכו בהצעה המקורית שכאן.

אנחנו עוברים לסעיף 3 - תשלום התמריץ ושיעורו. (א) "התמריץ ישולם בתום כל

חודש בעד כל עובד כאמור בסעיף 2, אשר הועסק משך כל אותו חודש, ויהיה בשיעור 30%

מהשכר הממוצע המפעלי". אני מציעה לומר: ויהיה בשיעור של שליש משכרו של העובד

באותו ענף, עד לתקרה של השכר הממוצע במשק".

ד' צבן;

אם הוא עובד בענף ה"היי טק", אבל בתחילה הוא הועסק כפועל נקיון, הוא יקבל

שליש משכרו?

י י צידוו;

ודאי שלא.

גי גל;

זה שליש מהשכר שהפועל יקבל בפועל, לפי הנהוג במקום העבודה.

די ארטום;

ההיגיון הוא שבמידה וייקלטו עובדים בתוכנית, הם ייקלטו בשלב אי בתנאי

מינימום, בגין הקליטה. אני מציע שתאחזי באחוזים לגבי שכר המינימום.
ג' גל
גברתי היושבת-ראש, כשהסברת לי לפני הישיבה למה את מתכוונת, אני הבינותי שהוא

מקבל השתתפות בשליש מהשכר המשולם בפועל לעובד, ובתנאי שזה לא יותר מהשכר הממוצע

במשק.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
נכון.
אי פורז
הכוונה היא שהתמריץ לא יעלה על 850 שקל. שיעור התמריץ לא יהיה יותר משליש

מהשכר הממוצע במשק. אם העובד משתכר פחות מסכום מסויים, זה יכול להיות יותר. אם

העובד עובר אותו, זה נעצר ב-850 שקל לחודש.

ד' צבן;

אנחנו הצענו שהמקסימום שהמעסיק יקבל הוא השתתפות של 20% בשכרו של העובד, ועד

לתקרה של 3,000 שקל. 3,000 שקל זה לא ה-20%, אלא 100%.

די ארטום;

בסופו של דבר, ואת זה הדגיש גם מר רותם, הכדאיות של קליטת עובדים מבוססת על

שכר מינימלי בכניסה. השכר המינימלי הוא על-פי חוקי מדינת ישראל שכר מינימום,

שהוא עלות למעביד של כ-1,400 שקל. אני מציע שההתייחסות תהיה באחוזים לאותם 1,400

שקל, מפני שאנחנו מעוניינים לעודד כניסה של עובדים. אנחנו מדברים על קליטה של

מאסה בתקופה בוערת, כפי שנאמר פה לאורך כל השעה האחרונה. אם תקחי שליש מעלויות

המעביד לפי שכר והמינימום, זה פלוס-מינוס 500 ש"ח במונחים של היום, מה שגם הולם את

תוכנית ההכשרה הפנים-מפעלית שמפעיל משרד העבודה. על-ידי זה גם לא תיווצר תחרות



לא הוגנת בין תוכנית שיש בה גם אלמנט של השקעה בעובד לבין תוכנית שיש בת אך ורק

העסקה.

י' בר-אורן;

אני מציע לכתוב: שליש מהשכר ששולם בפועל לעובד ולא יותר משליש השכר הממוצע

במשק. זאת בדיוק ההגדרה שעונה על כל מה שנאמר בענין הזה: להצמיד את זה לשליש

ולא לשכר הממוצע במשק.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
זה מה שאני הצעתי וזאת היתה הכוונה שלי- שליש מהשכר ששולם לעובד בפועל עד

לתקרה של שליש מהשכר הממוצע במשק.
ד' צבן
אני מבקש לרשום שיש הסתייגות של משרד האוצר. 20% עד תקרה של 3,000 שקל. שליש

מהשכר הממוצע במשק הוא מנגנון שהוא עצמו ישפיע על השכר הממוצע במשק.
אי פורז
צמוד למדד.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לתרגם את השליש מהשכר הממוצע במשק לסכום, וזה יהיה עד 800 שקל,

צמוד למדד.
צ' ענבר
מר צבן, ה-3,000 שקל שלכם גם כן צמודים למדד?
היוייר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו רושמים שלאוצר יש זכות הסתייגות. מר צבן, תתייעץ עם האנשים במשרד

האוצר וייתכן שלא תגישו בסופו של דבר הסתייגות, כי ההצעה שאנהנו מציעים היא

מתקבלת על הדעת.

3(ב}: ייתשלום התמריץ ייעשה בדרך של ניכוי התשלום לו זכאי המעסיק מסכום ניכויי

מס הכנסה מעובדיו שעליו להעביר לפקיד השומה". אינני יודעת אם זה צריך להיעשות

באמצעות מס הכנסה. קבלני בנין מתהשבנים עם מס הכנסה פעם בשנה אולי.
י י צידון
כן, אבל בנושא התעשייתי והחקלאי יש לקחת בחשבון שכל פתרון אחר ידרוש תוספת

הון, בצורה זו או אחרת, וזה אומר ביורוקרטיה. לדעתי, אם לא הורדה מתשלום מס, אז

הוא צריך לקבל את הצ'ק כשהוא משלם את הצ'ק. אחרת אתה צריך להוסיף על ההון החוזר,

וההון החוזר קשור בעוד ערבויות. מרבית המפעלים שלנו הם בתת-היוון.
היוייר שי ארבלי-אלמוזלינו
אחרי "זכות לתמריץ" לדעתי צריך לבוא סעיף שאומר שהעובדים יבואו באמצעות שירות

התעסוקה.



אי פורז;

הרי חוק שירות התעסוקה הוא הוק כללי. אני מציע שתגישי הצעת-חוק לההמרת

העונשים.

ד' צבן;

לדעת האוצר הכלי הזה צריך להיות מופעל ישירות לא דרך מנגנון המס אלא

בתשלומים ישירים דרך ההצעה שלנו שיעשה את זה משרד התעשיה והמסהר, על-פי דיווחים

ואישורים של רואה-חשבון.

ע' תמיר;

זאת אומרת שאם יש לו שני עובדים הוא יקה רואה-חשבון.

צ' ענבר;

זה לא 2 אלא 5 עובדים, והוא צריך תמיד רואה-חשבון.

ש' רותם;

המבנה צריך להיות פשוט ביותר. ההרגשה שלי היא שההצעה כפי שהוגשה היתה ישימה,

אלא אם כן לאוצר יש הצעה אחרת. כי כל מעסיק חייב בדיווחים חודשיים לשתי מערכות;

1. ביטוח לאומי; 2. מס הכנסה. אלה המערכות שהחוק הזה רוצה לבנות עליהן את הזיכוי

בכלל. האידיאלי לגבי שזה יישאר במסגרת אותן מערכות ולא לבנות מערכת שלישית.

ד' צבן;

לתת. לאדם סמכות לשפוט על גבי מחוייבות שלו למס הכנסה, זו סמכות שלא עולה על

הדעת, לדעתי.

א' פז;

האם יש אפשרות לאפשר לנו, בקטע הזה, לבדוק עם הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה,

עם כל המנגנון שמטפל באבטלה, ולבחון אפשרות שהטיפול הכספי יתבצע באמצעותם? שירות

התעסוקה שולח אנשים וביטוח לאומי משלים פה? א. לשירות התעסוקה יש מנגנון רחב

מאד. האם יש אפשרות לבחון את ענין -התשלומים עד הישיבה הבאה? .

בי פפרמן;

מאחר שיש כוונה להוריד גם את הענין של זכות המעסיקים בנושא של עלות העבודה

מהנושא של הביטוח הלאומי, בקטע הזה הוא לא ישים. המנגנון היעיל שבו זה יכול

להיות בלי ביורוקרטיה נוספת הוא מס הכנסה, כפי שמוצע כאן.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מי בעד ההצעה שמוצעת כאן? -רוב. אין נגד. אנחנו רוצים שלא יהיו הוצאות

נוספות ואתם באים לקבוע שיהיו רואי-חשבון.

ד' צבן;

אנחנו בעד הפעלת הנושא הזה לתעשיה בלבד.
ת' קן
ומה לגבי החקלאות?
ד' צבן
לא. הורדנו את זה,

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

סעיף 4 - החזר. "נמצא בתום ששה חדשים מהיום הקובע כי המעסיק העסיק לא יותר

מהממוצע החדשי של עובדים שהעסיק בתקופה הקודמת, יהא חייב להחזיר לאוצר המדינה את

התמריץ שקיבל עבור אותם עובדים שעבדו אצלו פחות מששה חדשים, כשהוא צמוד למדד יוקר

המחיה".
ת' קו
תוך כמה זמן?
אי פורז
נדמה לי שהשם המשפטי הנכון הוא מדד המחירים לצרכו.

י' צידון;

כאו אני רוצה להסתייג מדבר אחד. אם הצבעתי קודם על הימנעות מתשלום מס הכנסה,

אני צריך להנהיג כאו לפחות ריבית שמשתווה להלוואה בנקאית שאותו אדם יכול לקבל.

משום שאם לא, זו תהיה שיגרה. הוא יוריד ממס הכנסה ויתחשבן עם מס הכנסה יותר

מאוחר.
אי פורז
תעשה חישוב לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, שם יש שיעורים שמשתנים.

בי פפרמו;

אם אתה לא משלם; יש היום סנקציות במס הכנסה, של קנס והצמדה. אם כך, לשם מה

צריך שיהיו סנקציות על סנקציות?

י י צידון;

"... כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכו, על-פי הנהוג בפיגורי מס ולא יאוחר מששה

חדשים".

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

למה אתם נותנים לו עוד ששה חדשים?

י י צידון;

אם התשלום הזה נחשב לפיגור בתשלום מס הכנסה, הרי מס הכנסה לוקח ריבית העולה

על הריבית הבנקאית. זאת אומרת, יש לו כל האינטרס לשלם את זה אפילו אם הוא לוקח

והלוואה בבנק. עם זה, מאחר שההתחשבנות עם מס הכנסה היא שנתית, ופה הוא לוקח את

וההלוואה לחצי שנה, וכעבור חצי שנה כך וכך, יכול להיות שהוא יכול לבוא להסדר איזה

שהוא עם שלטונות המס - אם הוא משלם בבת-אחת הרבה כסף או צריך לשלם בבת-אחת הרבה

כסף. לכו נראה לי ש-6 חדשים זה לא מוגזם.



צ' ענבר;

אינני יודע אם יש צורך בקביעת הזמן. היום קובעים תוך כמת זמן אדם משלם את

החוב למס הכנסה? מספיק שיש לו סנקציות של הצמדה וריבית. אנהנו יוצרים פה מצב

שבשלב מסויים יש לו חוב למדינה, ולגבי חוב למדינה יש לנו כללים. לא צריך להגיד

לא הצמדה ולא ריבית, יראו את זה כתוב למס הכנסה.
א' פז
מי במס הכנסה יבדוק אחרי 7 חדשים בשביל לדעת כמה עובדים יש?
צ' ענבר
הפנה את שאלתך לאוצר, כי הרעיון של האוצר הוא לראות את זה כחוב למס הכנסה,

וזה נראה לי הגיוני לחלוטין.

די צבן;

אני אמרתי שמכיוון שהוצעה פה הצעה שמנגנון הריבית וההצמדה יהיה זהה למנגנון

הריבית וההצמדה לענין מס הכנסה, ניתן לקשור גם את זה לענין התקופה. אני מאד

מקווה שאין פה כוונה שמס הכנסה יבדוק מעכשיו אם החוק יבוצע.
אי פז
ברור, הוא חייב. מי יבדוק את מספר העובדים?
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
עוד לא הגענו לנקודה הזאת. אתה רוצה שיסמיכו את משרד העבודה לספור את

העובדים.
צי ענבר
לגבי הצעת האוצר, שהתשלום ייעשה על-ידי משרד התמ"ס, על-פי ההצעה המקורית מדי

חודש המעסיק יוריד את את הסכום שהוא חושב שמגיע לו כהחזר. על-פי ההצעה שלכם, מתי

משרד התמ"ס יתחיל לשלם את התשלום הראשון?
ד' צבן
לפי הצעתנו משרד התמ"ס אמור לשלם על-פי תקופות רבעוניות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 5- ראיה. "הדיווח החדשי אשר מעביר המעסיק למס הכנסה ישמש ראיה לכאורה

בדבר מספר העובדים המועסקים אצלו מדי חודש ושכרם". לפי זה אין צורך בפיקוח של

משרד העבודה והרווחה.
ח' ישראל
מדי חדש מגישים למס הכנסה דיווח על השכר ועל הניכויים.
אי פז
אני שואל: מי יעמיד את הבקרה הזאת לאורך זמן?



צ' ענבר;

הכל שר האוצר. הוא ממונה על ביצוע החוק והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

תפקידו, כמובן, לעשות את כל הנדרש על-מנת שהחוק הזה יתבצע כהלכה. זה האינטרס

שלו.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אם בהידברות עם משרד התמ"ס ועם משרד האוצר נתנו את הביצוע לשר התעשיה והמסחר,

אני הייתי משהררת את שר האוצר ומעבירה זאת למשרד התעשיה והמסחר.
אי פורז
אבל אחרי שהחלטנו שמנתקים ממס הכנסה, מערכת הפיקוח וזה יה זאת שכפופה למס

הכנסה. אם היינו הולכים לשיטתם, אני מבין, אבל אחרי שהסכמנו שהמעסיק מנכה

מתשלומיו למס הכנסה, מערכת מס הכנסה היא מערכת הבקרה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אם כך, שר האוצר יעשה את הבקרה?

ג י גל;

אני מציע שנשאיר את זה לשר האוצר.

צ' ענבר;

אם תתקבל הסתייגות האוצר, החוק יצטרך לחזור, כמובן, ויצטרכו להכין אותו

לקריאה שלישית ולהכניס את השינויים הנדרשים.

סעיף 5 התקבל
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 6 - סייג לתמריץ - נמחק.

סעיף 7 - תחולה. "תחולתו של חוק זה היא לגבי עובדים שיתקבלו לעבודה עד תום

שנה מיום תחילתו של החוק".

אי פורז;

תחילתו של חוק זה היא מיום שתקבע הממשלה.

צ' ענבר;

סעיף 7 מדבר על התחולה, על מי הוא חל. אתה מדבר על תחילה, ואין לנו סעיף

כזה.

אי פורז;

לגבי התחולה אני מסכים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

סעיף 8 - ביצוע ותקנות. "שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין

תקנות לביצועו".



ר' כהנא;

אני רוצה להוסיף את הסעיף של מניעת כפל תשלומים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

עקרונית החלטנו. נשאר רק עניו הניסוח. הכוונה היא שמי שנהנה מחוק זה לא

יכול ליהנות מהטבות אחרות.

חי ישראל;

בגין אותם עובדים.
ד' צבן
אני מבקש להכניס הסתייגות בעניו הזה, שמקובלת גם על משרד התעשיה והמסחר,

שמפעלים שייהנו מהטבות על-פי החוק לעידוד השקעות הוו אשר מאפשר, ביו היתר,

ערבויות מדינה גם לנושאים כמו הוו הוזר, לא יהיו זכאים להם. מפעל שמקבל הטבה

על-פי החוק לעידוד השקעות הון לא יהיה זכאי ליהנות מהחוק הזה,
שי יודוביץ
אתה מדבר על ערבות שניתנת למפעלים חדשים, או על הרחבה?
ד' צבן
כן, על הכל.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שאנחנו יכולים להסכים לזה.

חי ישראל;

זה צריך להיעשות בשיקול-דעת, כי אינם יכולים להוריד במחי יד מפעלים. אני מציע

שמר צבו יגיש הסתייגות.

ג' גל;

אני רוצה להביו למה אתם מתכוונים כדי שאולי אוכל להסכים אתכם. מפעל איקס שיש

לו היום 60 עובדים, הגיש בקשה לערבות מדינה, מפעל שוודאי המכונות תתחלנה לעבוד

בעוד שנה וחצי. במפעל הקיים, אם כך, הוא לא יכול ליהנות, ואני מניח שלא לזה

הכוונה.

ד' צבן;

זאת הכוונה ואסביר מדוע. משום שאתה פותח פה פתח למימון כפול לאותה פעולה.

ערבות מדינה שניתנת היום להון חוזר, למשל, היא ערבות מדינה שלא ניתנת לזיהוי עם

הקטע של האם ההרחבה תצא לפועל או לא. גם לעצם פעולת ההרחבה אתה כבר נותו את

ערבות המדינה. ואם אתיז נותו עכשיו גם סיבסוד לשכר, מישהו באמת מסוגל לעשות הפרדה

לעניו הזה?

היו"ר שי ארבלי-אלמזלינו;

מר צבו, אם אנחנו אומרים שלא יהיו תשלומי כפל בגין אותם עובדים, הרי אפילו

כשמדובר על הרחבה ואתה אומר שיש ערבות מדינה וכו', אם זה בגיו אותם עובדים שהוא

צריך לקלוט לאחר ההרחבה, לא יהיה תשלום כפל.



א' פירז;

אבל זה לא מספיק ברור. חקיקה צריכה להיות יותר ברורה. אפשר לקבוע או לשתוק,

ואז יש תשלום כפול, או לקבוע שמי שהקים מפעל לפי סעיפים מסו"מים בחוק לעידוד

השקעות הון לא יהיה זכאי. אלה שתי האלטרנטיבות.

ד' צבן;

לפני המשקיע עומדות היום באופן כללי 3 אופציות ליהנות מהטבות על-פי הוק

לעידוד השקעות הון. אם הוא בחר במסלול של ערבות מדינה זה דבר אהד. אם הוא בחר

במסלול אחר, סימן שאותו מסלול עדיף לו על פני המסלול של ערבות מדינה, אבל מבחינת

המדינה זה אותו דבר.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אבל בעבר לא היתה ערבות מדינה. ערבות מדינה ניתנת רק על-סמך התיקון החדש.

רוב המפעלים הוקמו על-פי חוק לעידוד השקעות הון.

אי פורז;

אולי ניתן לשר האוצר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה, באיזה מקרים יהיה אדם

שקיבל הטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון, זכאי או לא זכאי לפי זה.
ד' צבן
זו הצעה שיכולה להיות מקובלת.

ש' רותם;

אנחנו רוצים תוספת של כוח-אדם מעל למערך הקיים. זאת אומרת, אם יש מפעל באזור

פיתוח שהוא כבר קיים ועובד לפחות שנה והוא מתאים לקריטריונים של כניסה לתמריץ

הזה, אז מספר האנשים שמופיעים כרגע, והשוק שאותו הוא משרת, הוא בנוי כבר לתמריצים

שהוא קיבל, אנחנו רוצים שהוא יקבל כוח-אדם נוסף כרגע. אם תכניס את הקריטריון

הזה, הוא ימשיך להעסיק את אותם אנשים שהוא מעסיק במהלך העסקים הרגיל שלו, אבל אין

לו שום אפשרות לתת את התוספת.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
זה הגיוני מאד. אם האוצר רוצה להגיש הסתייגות לתוספת סעיף, בבקשה.

אם כך, שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. אבל

טרם החלטנו לגבי תחילתו של חוק זה.

אי פורז;

מיום שתקבע הממשלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
לא. למה הממשלה צריכה לקבוע את זה? הכנסת צריכה לקבוע.

צ' ענבר;

אני מציע שהוועדה תקבע שההסייגות של חבר-הכנסת פורז שוללת את עצם החוק ולכן

הוא לא רשאי לצרפה.



א' פורז;

אני אפנה לוועדת הפירושים.

צ' ענבר;

ועדת הפירושים דנח רק לגבי החלטות במליאה.
אי פורז
אם הממשלה חושבת שאין לה כסף החודש, והיא רוצה להפעיל את ההוק בעוד 3 הדשים,

או בעוד 6 חדשים, אני חושב שזכותה לעשות זאת.
צ' ענבר
שהממשלה תגיד עכשיו שהיא רוצה שהחוק ייכנס לתקפו בעוד 3 הדשים?
ד' צבן
אני מציע את הנוסח הבא: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה ועל קביעת המועד

להפעלתו.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שלא נכתוב שום דבר.
צ' ענבר
אני יוצא מנקודת הנחה אחת, שלוועדה מותר לקבוע שתחילתו של החוק ונהיה ביום

שתקבע הממשלה. בהסתייגות לא ניתן לקבוע דבר זה, כי הסתייגות אינה יכולה לשלול את

עצם החוק.
א' פורז
אם כך אני מציע לכתוב שתחילתו של חוק זה בתום 6 חדשים מיום פרסומו.
צ' ענבר
זה אפשר. בזה אינני רואה שלילת עצם החוק.
היו"ר שי ארבלי- אלמוזלינו
לגבי התחילה אנחנו לא קובעים דבר. יש הסתייגות של חבר-הכנסת פורז.
ד' צבן
יש גם הסתייגות של האוצר לענין הזה. אנחנו רוצים ששר האוצר יקבע את תחילתו.
צי ענבר
לא, זו הסתייגות. לממשלה ולמסתייגים יש רק עצה אחת: שיפילו את החוק בקריאה

השלישית.



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

ההגדרה "מעסיק" נשארה פתוחה. חבר-הכנסת צידון מציע: כל מעסיק במגזר היצרני

המעסיק ביום הקובע מעל חמישה עובדים, ובחקלאות מעל שני עובדים. אני לא מקבלת את

זה.
עי תמיר
מעל הבעל והאשח. אתה ואשתך עבדתם, ועכשיו החלטתם, לאור זה, להעסיק עוד

שניים. אני ראיתי את זה במושבים. בחקלאות 5 זה הוגן, לא 2.
ג' גל
גברתי היושבת-ראש, את תקבעי כמה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
לא, אני לא רוצה לקבוע לגבי החקלאות. אני רוצה שחבר-הכנסת צידון ינמק מדוע

שני עובדים ומעלה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:20

קוד המקור של הנתונים