ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 25/12/1990

הצעת חוק עידוד המגזר היצרני (קליטת עובדי) (הוראת שעה) התש"ן-1990. של חבר הכנסת גדליה גל; חוק החשמל (הגבלת צריבה חינם של עובדי חברת החשמל) התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסה השתים עשרה,

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שלישי. ח' בטבת התשנ"א - 25 בדצמבר. 1990. כשעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: ש' ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

צ' ביטון

גי גל

אי פורז
מוזמנים
ע' תמיר - יו"ר מטה התעסוקה כהסתדרות הכללית

ד' דרור הכהן- משרד המשפטים

ג' חביליו - מנהלת המח' לפרוייקטים תעסוקתיים, שירות התעסוקה

א- סדובניק - סמנכ"ל שירות התעסוקה

אי יושע - סמנכ"ל שרותי תייירות

צי לירן - ממונה על הדרכת כוח אדם, משרד התיירות

יי גטניו - ראש אגף עכורה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

צי לירן - ממונה על הדרכת כוח אדם, משרד התיירות

י' ישראל - התאחדות התעשיינים

ד' צבן - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי איתן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ני כהן - כלכלנית ראשית מנהל סחר חוץ, משרד התעשיה והמסחר

שר האנרגיה והמדע י' נאמן

ש' ברוכנדר - סמנכ"ל לחשמל משרד האנרגיה

די אוזן - משרד האנרגיה

א' עינב - מדען ראשי, משרד האנרגיה

י' נאמן - עוזרת שר האנרגיה

אי פרחן - יועץ לשר האנרגיה

מ' כץ - מנכ"ל חברת החשמל

שי סילכן - יו"ר הדירקטוריון הברת החשמל

י' רזון - מנהל כוח אדם, חברת החשמל

י' אוברקוביץ- יו"ר ועד עובדי חברת החשמל

א' כהן - ועד עובדי חברת החשמל צפון

יי יקב - ועד עובדי חברת החשמל

פ' מיארה - מזכיר חברת החשמל

ר' בן סירא - דובר חברת החשמל

ב' שרון - אגף התקציבים, משרד האוצר

א' ג'ילוני - יו"ר המח" לתחיקת העבודה, תיק חברת החשמל בהסתדרות
יועץ משפטי
צי ענבר
מזכירת הוועדה
ל' ורון
קצרנית
ש' צהר
סדר היום
1. הצעת חוק עידוד המגזר היצרני (קליטת עובדים)(הוראת שעה)

התש"ן-1990 - חה"כ גדליה גל.

2. חוק החשמל (הגבלת צריכת חינם של עובדי חבתר החשמל,

חתשמ"ט-1989.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה ומקדמת בברכה את כל הנוכחים.

שני סעיפים על סדר היום שלנו; הראשון - הצעת חוק לעידוד המגזר היצרני, של

חבר הכנסת גדליה גל; השני - חוק החשמל (הגבלת צריכת חינם של עובדי חברת

החשמל.

הצעה לחבר הכנסת גדליה גל.

כפי שכולנו רואים וחשים, מצוקת הדיור הולך ומחריפה, ואם העליה תימשך כפי

שכולנו מקווים ומצפים אז המחסור בדיור ילווה אותנו עוד הרבה שנים. עם כל הרצן

הטוב, וגם אם נרכז את כל הפוטנציאל האפשרי, כפי שהייתי מצפה, הפתרונות

הרגילים לא ידביקו את הצרכים.

כאשר התקיים אתמול ויכוח על המגורונים הילתל בין אלה שסברו שגם אם נאשר

את עניו המגורונים, ואני הילת' בעד זה, נראה שלא נברח ממגורים באוהלים,

ובמספרים עצומים.

מעריכים שבערלם השונות ישנם בין 70 ל-100 משרדים הממוקמים בדירות מגורים

המחוברות לרשת הביוב והחשמל, ועל אף העובדה שישנו חוק הדורש פינוי המשרדים

מדירות המגורים האלה, החוק הזה אינו מופעל.

נראה לי שבשעת חירום זו מן הראוי שוועדת הכלכלה של הכנסת תזמין לישיבה
לפחות את ראשי הערים הגדולות
חיפה, נתניה, תל אביב, פתח תקווה, ירושלים ובאר

שבע, ונשמע מהם בכמה דירות מגורים כאלה מדובר, מה אומר החוק הקיים בנדון ומה

הם עושים כדי לפנות את הדלרות האלה כדי לשחררן למגורים. את הדבר הזה צריך היה

לעשות גם כלי קשר לממדל העליה, אבל על אחת כמה וכמה יש לעשות זאת עכשיו

כשהעליה היא בממדלה הנוכחיים.

יש חוק ברור ומפורט בנושא הזה, אלא שאין אוכפים אותו. לכן אני חוזר ואומר

שישיבה משותפת שלנו עם ראשי הערים או סגניהם תעזור לבירור הנושא ולקבלת החלטה

באשר לצעדים שיש לנקוט בנדון.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שלא תהלה התנגדות להעמיד את הנושא חזה על סדר היום שלנו. אנחנו

עוסקים רבות בנושא חבינול וחשלכון. גובח שכר חדלרה הוא נושא שבשבוע חבא תדון

בו הוועדה, ותשמע את עמדת הוועדה שעסקה בנושא הזה.

אני חושבת שנאמץ את הצעתו של חבר הכנסת גל ונקיים דיון בנושא באחת

הישיבות הקרובות של חוועדה. אם זה יובל לעזור בפתרון בעלת המצוקה בדירות עבור

עולים ועבור זוגות צעירים, כי אז נצא כולנו נשכרלם.

א. הצעת חוק עידוד המגזר היצרני (קליטת עובדי) (הוראת שעה)

התש"ן-1990. של חבר הכנסת גדליה גל
היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו
הצעת החוק הזאת עברח בוועדה קריאה מוקדמת, ופה אחד הוחלט להעבירה לקריאה

ראשונה במליאת הכנסת, והמליאה החליטה להחזיר אותה לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה

שניח ושלישית.



לפני שנתחיל לדון ד בהצעת החוק אני רוצה להביא לידיעתכם שקבלתי מכתב ממר

דוד בועז, הממונה על התקציבים, שנשלח ב-14 בנובמבר 1990. להלן נוסח המכתב:

"הנדון-. חוק עידוד המגזר היצרני וקליטת עוברים (הוראת שעה) התש"ן1990.

1. מנציג אגף התקציבים שנוכה בדיון - שהתקיים ביום 13,11.90 בועדת הכלכלה -

בהצעת החוק האמורה, נודע לי שהועדח החליטה להעבירו לקריאה ראעשונה בכנסת ולא

להמתין להמלצות הועדה הבין-משרדית שחוקמה לענין זה בעקבות החלטת הממשלה מיום

29.8.90.

2. החוק במתכונתו המוצעת טומן בחובו עיוותים משקיים רבים, אך בעיקר הוצאה

תקציבית אדירה בהיקף מוערך של כמיליארד ש"ח בשנה, הוצאה שאותה אין תקציב

המדינה יכול לספוג לנוכח התקציב הגרעוני הכבד העומד בפנינו בעיקבות הצרכים

הננזירם מקליטת העליה.

3. לפיכך, אבקשך לשוב ולשקול את בקשתנו שלא להמשיך את הליכי החקיקה של הצעת

החוק האמורה ולהמתין לסיום עבודתה של הועדה הבינמשרדית, אשר תיקה בחשבון את

כלל השיקולים הנוגעים לענין זה.

בכבוד רב,

דוד בועז".

הודענו טלפונית למר בועז שבעת הדיון בקריאה הטרומית נודע לנו על קיומה של

אותה ועדה בין-משרדתית, ושבקשנו שהוועדה תסיים את עבודתה עד שהצעה החוק הזתא

תבוא לכנסת לקריאה ראשונה ועד שתחזור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שניה

ושלישית. באשר לעצם ההצעה, שר התעשיה והמסחר מסר כאן חד משמעית כמעט את אותם

הדברים הכלולים בהצעתו של חבר הכנסת גדליה גל, וכי הוא הולך לבצע מדלניות אשר

תיתן תמריצים, וכינס זאת בשם "יצירת עבודה מהירה".

ג' גלף

יכול להיות שהוא באמת רוצה בזאת, אבל האוצר מתנגד.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אינני יודעת. הוא לא אמר שזה עדיין לא סוכם עם האוצר, הוא אמר שהוא

מתכונן ליישם זאת. בכדי ליצור עבודה מהירה ומבלי להמתין להשקעות ולמשקיעים

שאינם עדיין, ומבלי להמתין להקמת מפעים חדישם וליצירת מקומותך תעסוקה חדשים,

חובה לתת היום תשובה ללמעלה מ-160 אלף בלתי מועסקים, ללמעלה מ-100 אלף דורשי

עבודה, וללמעלה מ-60 אלף מקבלי דמי אבטלה. והמספרים האלה לא לוקחים בחשבון את

העולים החדשים שעדיין נמצאים היום באולפנים ויעזבו אותם בקרוב ויצטרפו אל מעגל

מחפשי העבודה, ומבלי לקחת בחשבון את האלפים הזורמים אלינו מדי יום, ולוואי

וימשיכו להגיע.

המצב הזה מחילב את הממשלה שלא להמשיך בשיגרה אלא לחשוב במונחים שונים

לגמרי, כדי לתת תשובה למחוסרי העבודה של היום, ולאלה שיתווספו מחר ומחרתיים.

אסור לנו להיות אדישים לתופעח הזאת ולהמתין עד שיתרחש מה שהתרחש בבאר שבע

בנושא הדיור. שהרי איננו רוצים בהפגנה של מובטלים ומחוסרי עבודה.

למעלה מ-60 אלף איש מקבלים דמי אבטלה. הרי חלק מהאנשים האלה אפשר להכניס

לעבודה במסגרת התעסוקה המהירה שתיווצר, ואז חלק מדמי האבטלה המשולמים לאנשים

שאינם עובדים יינתן למעסיקים כתמריץ להעסתקם של האנשים האלה בתנאים המצויינים

בחוק. חכסף זזזה, שיינתן כתמריץ, לא יבוא כלל מתקציב המדינה, אלא מדמי האבטלה.

במקום שישולם למובטלים שאינם עובדים, הוא ישולם למעסיקים אותם ויהווה תמריץ

לאנשים לעבוד.



מצאתי לנכון להתייחס למכתבו של מר רוד בועז. היה לכם מספיק זמן לבירור

הנושאים האלה ולהתייחס עכשיו לחוק כשאנו דנים בו בקריאה ראשונה, איננו מוכנה

לדחות את הדיון בחוק הזה.
א' איתן
אני חושב שמי שמכיר את התבנית של השר השר נסים יודע שהממשלה נתנה את דעתה

לנושא התעסוקה. בתבנית של השר נסים כלולה הרחבה תקציבית בין מיליארד למיליאנרד

וחצי שקל עד שני מיליארד שקל לשנה לדברים שהם הרחבת תעסוקה. כך שאי א3שר

להניד שהממשלה לא נתנה את דעתה על הנושא הזה. למעשה הממשלה פנתה או נמצאת

בתהליך של פנייה אל ועדת הבספים של הכנסת לאישור תקציב גם לנושא הזה. אבל אני

חושב שהנושא הזה איננו נושא שמתאים לחקיקה.

אי פורז;

מליאת הכנסת חשבה אחרת.
א' איתן
אני אומר את דעתי. למיטב הבנתי, אם זו היתה הצעת חוק של הממשלה הייתי

כמובן מנוע מלהגיד את דעתי, אבל מאחר וזו הצעה של הכנסת מותר לי להניד את

דעתי.
א' פורז
אתם מגלים חוסר אחריות בכל הנושא שהזה. לא אתה אישית כמובן. אם יש נ?משלה

ויש קואליציה היא היתה צריכה לגרום לכך שהצעת חוק זו לא תעבור במליאה. אבל

מאחר וזה עבר במליאה, אנחנו נקדם את זה עד הסוף. הרוב בכנסת חושב שזה טוב. אתם

פשוט מתעוררים מאוחר. אתה אישית בוודאי לא אשם בזה. הבעיה היא שאני חושב שאתה

צודק.
אי איתן
אני יכול רק להגיד שהוועדה הבין-משרדית עומדת לסיים את דיוניה. ישנם בחוק

הזה כמה דברים שאני חושב שמקצועית הם לא נכונים, גם לאור המצב התקציבי והנרעון

האדיר שאנחנו צופים אותו בשנת 1991. אני יכול לתת כדוגמה את ענף הבנייה. רק

מהביקוש לדירות אנחנו צופים בענף הבנייה לגידול ב-110 אלף מבקשי עבודה. הדבר

הזה נובע מהביקוש. אם אנחנו נבלול בחוק תמריץ של הממשלה לענף הבנייה, המשמעות

התקציבית תתבטא בסכום שנע סביב 400 מיליון שקל בענף הבנייה בלבד, אם ניקח

בחשבון 110 אלף עובדים ונכפיל זאת ב-500 שקל לחודש דמי תמריץ, וזאת בהנחה שלא

יהיו פה רמאויות, ושאנחנו הולכים לחצי שנה. ידובר כמובן בסכום הרבה יותר גדול

אם זה יימשך למעלה מחצי שנה.

אני חושב שעם סכום הסובסידיות שיהיה בגובה שכר מינימום בגובה של 30%

שאותם מציע חבר הכנסת גל, אנחנו מדברים על רמת שכר מאד גבוהה, ואינני חושב

שזאת אכן כוונת המחוקקים.
י' ישראל
30% ובלבד שלא יעלה על שכר המינימום.
אי איתן
לא כך. הסובסידיה הממשלתית עד שכר המינימום. זאת אומרת שאתה מדבר על רמת

שכר של 3000 שקל. תהרוג אותי אם אני מבין מדוע הממשלה צריכה לסבסד שכר של

3,000 שקל למצטרפים חדשים.



אני מבקש לשמור לאוצר את הזכות להעיר הערות ספציפיות לסעיפי החוק. אני

חוזר ואומר שהנושא הזה איננו נושא לחקיקה. זה נושא שהממשלה נתנה דעתה עליו ונם

קיבלה החלטה לנביו.. זה נם איננו נושא פשוט להפעלה. נציב מס הכנסה הביע חשש

מאד גדול שכאשר יהיה חוק כזה יהיו מפעלים שיחליפו עוברים, או יקימו חברה חדשה

שכל העובדים שעבדו בחברה הישנה יצטרפו אליה, ואין לך אפשרות למנוע זאת.
נ' גל
זה לא עובד כך. זה ניתן רק בתוספת לאותה חברה, עבור עובדים נוספים לאלו

שהיו בה במשך 6 חודשים ארבעה חודשים לפני בן.
אי איתז
החברה תפעל במשך ששה חודשים עם שני עובדים בלבד, ואחר בך יבואו אליה

עובדים חדשים כביכול.

יהיו לנו, באמור, הערות ספציפיות לחוק כאשר נדון בסעיפיו, במקרה ולא

תקבלו את עמדתנו שהנושא הזה אינו נושא לחקיקה.
אי פורז
הוועדה לא יכולה לקבל את עמדתבם זו, בי מליאת הכנסת הטילה על הוועדה הזאת

להכין את החוק לקריאה שניה ושלישי, ואנחנו לא בני חורין לעשות בו כרצוננו.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מליאת הכנסת החליטה על פי הצבעה, שבה השתתפו חברי כנסת רבים, להעביר את

הצעת החוק לוועדת הכלכלה להכנתו לקריאה שניה ושלישית. וזה בדיוק הדבר אותו

אנחנו עושים. את הערותיכם לסעיפי החוק השונים נשמע כשנדון בהם.
עי תמיר
אני לא מתכוונת להכנס לפרטי הצעת החוק, אלא לדבר על העקרון שיש בהצעת

החוק הזאת. אני חושבת שהצעה כזאת היא חשובה מאד. כנציגת מטה התעסוקה בהסתדרות

יש לי הזדמנות להפגש יום יום עם מובטלים רבים ועם מעסיקים רבים, ואני חושבת

שאנחנו יכולים להוכיח שעל ירי סיוע ועידוד אפשר להוריד מובטלים רבים מגימלת

האבטלה.

צריו לזכור, ואני בטוחה שמשרד האוצר מודע לזה, שבשנת 1990 50 אלף איש

קיבלו מדי חודש תשלומי ביטוח אבטלה, כאשר הממוצע נע בין 1,000 ל- 800 שקל

לחודש, בסך הכל כ-60 מיליון שקל לחודש. בשנת 1990 שולם סן של 60 מיליון שקל

לחודש ביטוח אבטלה, יש 104 אלף דורשי עבודה, אבל לא כולם זכאים. יש עובדים

חדשים שאינם זכאים ויש כל מיני קטגוריות. השלמת הכנסה מקבל רק מי שסיים את

זכאותו והוא עונה לקריטריונים קשוחים הרבה יותר: אין לו רכב, ואין לו אשה

עובדת, ואין לו קרקע וכוי. הבטחת הכנסה מסתכמת ב-17% מהשכר הממוצע במשק. אין

לי נתונים על העלות של השלמת הכנסה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כמה מדורשי העבודה שכבר מיצו את דמי האבטלה מקבלים השלמת הכנסה?
ע' תמיר
החוק הזה בא לתת עבודה למובטלים. המשאב הוא ביטוח אבטלה. בענף ביטוח

אבטלה יש עדיין עודף משנת 1989, ואותו הדבר יהיה כנראה נם בשנת 1990. מדובר

במאגר של 3,5 מיליארד שקל המונחים באוצר, וזה כספם של עובדים ושל מעסיקים

שביטחו את עצמם מפני יום סגריר. מדי חודש יש עודף בענף הזה, ואין בו גרעון.

כלומר, כאשר באים להציע הצעות של עידוד וסיוע אנחנו יודעים למה אנחנו

מתכוונים.

אם דוד בועז מדבר על מיליארד שקל, הרי הכסף הזה יבוא מביטוח אבטלה. וזו

אכן מטרת החוק. יושבת ראש הוועדה השתתפה בדיון שהתקיים לפני שבועיים-שלושה

בוועדת העבודה שוהרווחה בהשתתפות פרופסור רבקה בר יוסף, שהיתה בעד קבלת הצעת

ביטוח אבטלה, והיא חזרה פעמים אחדות על המטרח של חוק ביטוח אבטלה. והמטרה אכן

היתה לימים אלה שאליהם הגענו, שבהם צריו היה לעשות מעשים, אלא שלצערנו לא

רואים את המעשים. חצעה כמו זו שלפנינו יכולה לתת פתרון מידי לעשרות אלפי

מובטלים שיוכלו להשתלב במעגל העבודה. דה.

ביחד עם מר סדובניק ביקרתי אתמול ביריד תעסוקה בנתניה. הצטופפו שם כ-

5,000 מובטלים, רובם עולים חדשים, שבאו לחפש עבודה. זה היה מראה עצוב מאד

לראות איר הם מתנהגים כשאינם יודעים מה לעשות כדי למצוא מקום עבודה. הוצג

בפניהם הסכם עבודה של קבלנים-משרד העבודה-ונציגי ההסתדרות האומר שכל מובטל

שיצטרף לענף הבניין ויקבל הכשרה מקצועית מיד באתר הבנין, יקבל 500 שקל לחודש

כהשלמה לשכר ההתחלתי הנהוג בענף לאדם בלתי מקצועי, שהוא שכר המינימום בסך 1040

שקל 300 מובטלים נרשמו טם, מבלי שהיינו צריכים להאיץ בהם אפילו פעם אחת להרשם

לזה. הם עברו בין עשרוה הדוכנים, ו-300 מהם בחרו להרשם לענף הבנייה. אני

מעריכה שכ-90% מהנרשמים לענף הבנייה היו עולים חדשים.

עמדתי שם במשך שעתיים ושוחחתי עם ישראלים משוחררי צה"ל ומיואשים. שאלתי

אותם מדוע אינם נרשמים לענף הבנייה, והם השיבו לי שתמורת 1040 שקל לחודש הם לא

מוכנים לעבוד בבנין. הראיתי להם את ההסכם המבטיח להם תוספת של 500 שקל לחודש

מהיום הראשון, והסברתי להם שהם עשויים בהחלט להתקדם עם הזמן ולהיות טי יחים

טובים, רצפים טובים וכו' ולהשתכר אז 3.000 שקל לחודש. הם היו קצת סקפטים
ואמרו
חאם זה באמת בר ביצוע, שהרי אתם רק מברברים. אם את מבטיחה לנו שאמנם כך

המצב, אנחנו מוכנים להרשם. והם אמנם הלכו ונרשמו.

אמש ישבנו בחולון עם 100 עולים על ההסכם הזה, כי בשכר נמוך מזה גם העולים

לא מוכנים להצטרף לעבודה. עוד ברוסיה הם למדו את כל האפשרויות. כשאנחנו אומרים

להם שהמשכורת ההתחלתית בבנייה היא 1600 - 1500 שקל לחודש הם מוכנים ללכת

לעבודה חזאת. מח בעצם קורח כאן? הרי ממילא הם זכאים לביטוח אבטלה, וחם מקבלים

100% דמי אבטלה. אז אנחנו אומרים שאנחנו נותנים תוספת בגובה של 50% מדמי

האבטלה למי שעובד בעבודה הזאת שהיא עבודה יצרנית ודרושה.

בוועדה המרכזת של ההסתדרות העזתי להציע הצעה, שאפילו התקבלה. אני טוענת

שאנחנו חייבים להציע שינוי חוק ביטוח אבטלה 127 ח' המדבר על הכשרה מקצועית,

שכל מובטל עד גיל 30 והוא בעל כושר גופני סביר יהיה חייב להצטרף להכשרה

מקצועית. וזה נחשב הכשרה מפני שזה נעשה באתר, כמו הכשרה פנים מפעלית, ומחר זה

יכול להיות בתעשיה או במלונאות, כאשר תשוב ותשגשג, וזה יכול להיות בענפים רבים

אחרים, גם בחקלאות. אנחנו אומרים שמי שלא הולך לזה, רואים אותו סרבן. חברים
בוועדה המרכזת כעסו וטענו
מה זה כאן, רוסיה? אתם מחליפים את רוסיה ברוסיה?

השבנו שזו הוראת שעה, שעת חירום. אנחנו רואים בהוראה הזו הוראת שעה, ואנחנו

רואים את עצמנו היום בשעת חירום. ואנחנו בהחלט מודעים לכך שענף הבנייה יהיה

זקוק לעוד 110 אלף עובדים, וכי הקבלנים זועקים כל הזמן לעוד ועוד עובדים. אבל

אנחנו יודעים גם שבשכר שהוא למטה מ-1500 או 1600 שקל לחודש אי אפשר יהיה להשיג

עובדים. בינתיים אי אפשר לכפות על אנשים ללכת לעבוד תמורת שכר שהם יודעים שאין

בו די לקיומם.



אני לא מייצגת כאן קבלנים, אבל אני יכולה להבין את הקבלן, שאינו יכול

לשלם לעובר מתחיל יותר מהמינימום. העובדים מאידך לא מוכנים לעבוד בבניין תמורת

שכר מינימום. אבל אנחנו רואים שעובדים בניין יימצאו כאשר תינתן להם בנוסף לשכר

המינימום תוספת בגובה של 500 ש"ח לחודש מביטוח אבטלה, ומאז שהבטחנו את התוספת

הזאת ישנם כבר הרבה מאד מועמדים ומה בעצם האלטרנטיבה? 80% מהעובדים בבניית

אלף יחידות הדיור, אם לא למעלה מזה, הם לא מבני ישראל, אלא עובדים זרים.

אני אומרת שצריך לברך על הצעת החוק הזאת, וצריך לעודד ולמהר ואולי גם

לאחד, אם זה קשור בחוק ביטוח אבטלה. הקבלנים כבר מבקשים רשיונות להביא אלף

עובדים זרים. האמנם ניתן להם רשות להביא עובדים זרים שעה שיש לנו כל כך הרבה

מובטלים? הרי לא יתכן שדבר כזה יעלה כלל על הדעת. לכן ברכתנו נתונה להצעת החוק

הזה, ואנחנו מציעים לזרז את התהליך ככל האפשר.
א' יושע
אני רוצה להתייחס לנושא שנמצא כאן בדיון מנקודת מבט צרה של ענף המלונאות

בלבד, כי בענף התיירות יש גם מקצועות אחרים. אני מדבר, כאמור, רק על ענף

המלונאות שנמצא עכשיו במשבר ביחד עם כל ענף התיירות. למשרד התיירות, הידוע

באופטימיות השוררת בו, יש תקווה וציפיה לכך שעם סיום המשבר במפרץ הפרסי

התיירות תחזור לקדמותה, ואז יסתמן מצב חדש בכל הקשור לענף התיירות בישראל,

ואני רוצה להסביר איך זה מתקשר ךלהצעת החוק של חבר הכנסת גל, שאנחנו מברכים

עליה.

ענף המלונאות, שמקיף היום ב-320-330 בתי מלון, עם 35 אלף חדרים בכל רחבי

הארץ, מקיים בתוכו מספר מקצועות שחלקם מורשים וחלקם אינם מורשים. מקצועות

מורשים הם אותם מקצועות המחייבים את העוסקים בהם לעבור בהצלחה קורסים מיוחדים,

שמאורגנים על ידי הממשלה, ולקבל תעודה. אני רוצה להתייחס למקצועית הבלתי

מורשים כמו מלצרות, חדרנות, מנהלי משק, פקידי קבלה וכו' שאינם מחייבים הכשרה

מוקדמת, וניתן ללמוד אותם במהלך העבודה ותוך כדי עבודה במקום עצמו. חשוב

לציין שמגזר המלונאות מפוזר גאוגרפית על פני כל הארץ, ולכן מאפשר קליטה באופן

כלל ארצי, אבל הדגש הוא בכל זאת במרכזי תיירות בערי תיירות ספציפיים.

נושא חשוב נוסף הוא שרמות השכר בהקשר הזה הן יחסית נמוכות, כך שאין פה

בעיה של עלויות מעבר לדמי האבטלה המשולמים.

אני מעריך שברגע שנצא מהמשבר הנוכחי יזדקק ענף המלונאות ברחבי הארץ ל-

3,000 עד 5,000 עובדים בתחומים השונים שהזכרתי. העובדים האלה יידרשו לא רק

כדי למלא צרכים קונקרטיים תפקודיים במלון, אלא גם כדי לשנות קצת את פני

המלונאות מבחינת איכות כוח העבודה. אנחנו יודעים שמגיעים אלינו עולים מאיכות

מעולה, ויש ביניהם בוודאי באלה שימצאו בענף המלונאות והתיירות את מקצוע העתיד

שלהם,

למרות המשבר בענף התיירות, ומתוך ציפיה לשינוי מהיר של המצב, נמצאים כיום

בבנייה כ-5,000 חדרי מלון נוספים במקומות שונים בארץ. מאחר וכולנו יודעים

שלכל מלון בן 100 עד 150 חדרים דרושים בין 200 ל-300 עובדים, מחציתם במקצועות

הספציפיים שהזכרתי, ברור שרק בשביל התוספת הזו בחדרים יהיה צורך בעוד 2,000

עובדים לפחות בענף המלונאוח.

אני מעריך שהפוטנציאל קיים. האפשרות הזאת תסייע גם למלונאים, ובוודאי

תהיה טובה לציבור העולים וגם לישראלים המהפשים תעסוקה בכיוונים שלא חשבו עליהם

קודם לכן.

אני מברך על החוק ומקווה שיתקבל בהקדם.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כולנו מכירים את מצבה הקשה של החקלאות, ויודעים שהיא נאלצת להעסיק היום

מתנדבים, ואיני רוצה להכנס עכשיו לנושא המתנדבים. אבל אנחנו יודעים שבעזרת

הסידור המוצע בחוק שלפנינו היא היתה יכולה להעסיק עובדים נוספים רבים מבין

העולים והישראלים כאהד. אנהנו זוכרים מה קרה כאשר החיילים המשוחררים שעבדו

בעבודות מועדפות הפסיקו לקבל את תשלום המענק. הם פשוט לא היו מוכנים להמשיך

לעבוד תמורת שכר המינימום בלבד.

אנחנו נקרא עכשיו את החוק. האם נציגת משרד המסחר והתעשיה מוכנה לקרוא את

סעיפי החוק?
ני כהז
אני נתבקשתי לבוא לשאלה נגזרת מהצעת החוק הזאת, האם הצעת החוק עומדת

בהתחייבויות הבינלאומיות שלנו. אני לא נכנסת לעצם ענין החוק.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבינה שאתם תומכים בחוק.
נ' כהן
לא תודרכתי לעצם נושא החוק, אלא לסתירות שעלולות להיות בקשר להתחייבויות

הבינלאומית. אנחנו חתומים על קוד הסובסידיות, ובסעיף 11 שלו הוא מכיר בכך שיש

מטרות חשובות כגון תמיכה בתעסוקה, שמצדיקות תמיכות. תמיכות כאלה הן בהחלט

מוכרות ויש הערכה לתךמיכות מסוג זה גם כאשר מדובר בארצות מפותחות, ועל אחת במה

וכמה כאשר מדובר בארצות מתפתחות,

הקוד שמתגבש היום אומר ספציפית שתמיכות מסוג זה, שהן כלליות על בסיס ק6ל

תעסוקה, או של אחוז התעסוקה, או על בסיס איזורי, הן תמיכות שמותרות ולא ניתן

להטיל נגדן היטלים משווים. זה יותר חזק ממה שנאמר קודם לכן.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
פירוש הדבר שבוווק הזה איננו עובדים על שום הסכם בינלאומי.

גי כהו!

אכן איננו עוברים. ההתחייבויות שלנו הן אך ורק בתחום סבסוד יצוא. קור זה

הסכם בין מספר מדיניות החברות בגת בנושא סבסוד, והוא מסדיר מה נחשב כסבסוד, 23ה

מותר ומה לא מותר, ומתי ניתן להטיל היטל כנגד הוון מסובסד.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

התמיכה שבה אנחנו מדברים כאן ניתנת לצרכים חיוביים מאד, כמו יצירת מקדמות

עתסוקה, פשוטו כמשמעו. הי גם כללית מאד, ואין בה דברים שיכולים להשפיע על

ארצות אחרות.

אני מציעה שהיועץ המפשטי יקרא את סעיפי החוק.

צי ענברי.

(קורא את סעיפי החוק).



סעיף 1 - הגדרות
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם יש למי מכם הערות לסעיף 1, סעלף ההגדרות?
א' איתן
תהיה לנו הערה לגבי שיעור הסבסוד המקסימלי. אנהנו בדעה שהוא צריך להיות

במו הסבום של הכשרה פנים מפעלית. במידה והערתנו תתקבל, אז לנושא שכר המינימום

אין לדעתנו מקום בחוק, ואין לו גם מקום בהגדרה. אם תקבלו את הערתנו לגבי

שיעור ההשתתפות של הממשלה, אז מיותר להכניס את זה בהגדרה.

אנחנו חושבים ששיעור ההשתתפות של הממשלה צריך להיות 500 שקל לחודש, שזה

סכום ההשתתפות המקסימלי של משרד העבודה והרווחה בהכשרה פנים מפעלית.
אי פורז
אני מבין שזה סכום קבוע, בלא כל קשר לרמת שכרו של העובד. פירוש הדבדר

שככל שהשכר יותר נמוך שיעור התמריץ באחוזים היא יותר גבוה.

י' ישראל;

זה תלוי באיזור. באיזור פיתוח אי - 500 שקל לחודש; באיזור פיתוח בי -

450 שקל לחודש, ובשאר תלקי הארץ - 400 שקל לחודש.
א' איתן
אנחנו מציעים סכום אחיד לכל חלקי הארץ, אבל לא יותר מזה.

גי גל;

אחד הדברים שמאפיינים את כל ההחלטות בשנה האחרונה, שכל הזמן מנסים לתת מה

שפחות, ובחמשד נגררים לתת כפליים. בדיון שהתקיים בוועדת הכספים על המגורנים

היה ברור לכל אחד שהמגורנים הם מחיר הפיגור בבנייה. להזכירכם שגם בבניה זה

התחיל מאי השתתפות המדינה וכוי, ואחר כך הובטחה רכישה של 50% ו-70%, ולבסוף

גם 120%.

בהצעת החוק הזאת אמרנו באופן מודע שהבה נלך בלד קצת נדיבה, כדי להמנע

ממצב שמחר ניתן את כל הדברים האלה מתוך פאניקה. ואני חושש שאכן ניכנס לפאניקה.

כבר היום אנחנו בפיגור עם הצעת החוק הזו. כעוד כמה ימים יתחילו לצאת

מהאולפנים מחזורים של 20 אלף עוללם מדי חודש. ואין ספק שנכנס לפאניקה.

הכוונה היא לכך שמנהל מפעל לא יוכל לקבל פעמילם: פעם אחת את הכסף הזה,

ופעם אחת הכשרה מקצועית וכו'. אין שום סיבה לתת את הדבדר הזה בצורה אחידה.

בענף בו המיומנות יותר גבוהה וגם השכר יותר גבוה אין הצדקה לתת את 500 השקלים

האלה. אין שום סיבה לשוויון בענין זה.
אי אלתו
מצד שני, בענף מסויים אתה דורש ממפעל לא רק לקלוט עובדים, אלא גם לתת להם

הכשרה פנים מפעלית. פה אתה נותן לו תמריץ, ואתה למעשה אומר לו: לא צריך את זה.

יש לך מסלול שבו אתה מקבל יותר.



אני מתפלל שדוד בועז יהיה צודק. אם זה יעלה מיליארד שקל הרי פירושו של

דבר יהיה ש- 80 אלף איש נכנסו למעגל העבודה במגזר היצרני; לא בשירותים, לא

בבתי חולים, לא בבתי ספר וכו', אלא בעבודה יצרנית דווקה. אני לא מצפה לתוספת

כזו של 80 אלף עובדים, אבל אם נגיע לתוספת של 30 אלף עובדים גם אז עשינו משהו.

צריו לדעת באיזו סביבה אנחנו נמצאים. לא מעניין אותי מה יעשה מפעל מוצרי נייר

הדרה, או מפעל הוגלה, ובלבד שיהיו אצלם עו שניים, שלושה ארבעה ויותר עובדים

שבאים בבוקר לעבודה, והראש שלהם אינו נתון להפגנות ולא למחשבות על הדרך שבה

אפשר להפוך את המדינה הזאת על פלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה דעתכם על ההצעה, שבתקופה הראשונה לקבל תוספת של 1/3 מהשכר, עד לתקרה

של השכר הממוצע במשק; בתקופה הנותרת יקבל תוספת של 1/6.
אי פורז
החשש שלל השוא שלקראת קריאה שניה ושללשלת של החוק האוצר עלול לגייס את

הממשלה ואת הקואליציה להפיל אותו. בשעתו הם פשוט לא היו מאורגנלם ולכן לא

הפילו את החוק. משום כר אני חושב שכדאי ללכת לקראתם בפרטים הקטנים כדי בכל זאת

להתקדם.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
את ההצעה שהעליתי זה עתה הציע בשעתו השר נסים.
אז פורז
אני הייתי מציע 600 שקל לחודש.
ג' גל
השאלה הלא על מה היינו מצליחים להגיע להסכם,
א' פורז
השר נסים הציע 500 שקל, ואני מציע 600 שקל לכולם באופן שווה. אנחנו

מדברים על קליטת עובדים בענפים הבסיסיים כמו בנייה, תעשיה פשוטה, בדברים של

המסה, ואת הבעיה שלהם פותר גם סכום של 500 או 600 שקל לחודש. הסבסוד הציבורי

של עובד המשתכר 2,500 שקל לחודש יהיה רק רבע משכרו. ככל שהשכר גבוה יותר

הסבסוס באחוזים יהיה קטן יותר.
ד' צבן
חבל שתמר בן יוסף ממשרד התעשיה איננה נמצאת כאן, כל הלא מרכזת את הוועדה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הלא השתתפה כאן בישיבות קודמות, אבל ברור שאיננו יכולים לדחות את הדיון

בנושא הזה בגלל העדרה של הגברת בן יוסף.

הליתי רוצה למסור לכם בקיצור מה עשתה הוועדה שתמר בן-לוסף עומדת בראשה,

כי זה מציג קצת את הבעיתיות שבכל האופרציה. אם זה לא מעניין את הוועדה, אני

מוכן להתייחס רק לסעיפי החוק.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת ממך להתייחס לסעיפי החוק.
ד' צבן
לדעתי שכר ממוצע מפעלי הוא לא רלבנטי לענין הזה. הוא שייך גם לבעייתיות

של גובה התקרה. אם מדברים על השתתפות ב-30%, והתקרה היא בסדר גודל של 990 שקל,

אז מדברים על רמות שבר מאד גבוהות., ואינני חושב שאלה רמות השכר שבהן הבעיה.

אם יש היום מעסיק שמחפש עובד שזאת רמת שכרו, אני מניח שיקה אותו גם בלי

הסבסוד.

עיקר הבעיה בקליטת עובדים במערכת היצור. ולכן אני הושב שסכום של 500 שקל

כן עונה לבעיה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
גם אני בעד זה שנמוכר את השכר הממוצע המפעלי, ונלך על 600 שקל אחיד

לכולם.
י' גטניו
אם היתה רמה פיטורים בתעשיה היא היתה לדעתי ברמות הביניים ולא ברמות

היצור. אני לא בטוח שטקסטיל ומזון יכולים לקלוט היום מאות אלפי עובדים. אני

הושב שדווקה רמות הביניים יקלטו עובדים. רמות ביניים הם עובדים מקצועיים בענפי

מתכת, השמל וכו'.

לפי פרסומי הלשנה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע הכללי בתעשיה, הכולל

את כל עובדי התעשיה, הוא כ- 2,900 שקל לחודש. זה בולל אמנם גם את שגרם של

המנכי'לים , אבל כמה מנכג"לים יש בתעשיה? מכל מקום השכר הממוצע של עובדי התעשיה

הוא מעל לשכר הממוצע במשק. ואם מדברים על תוספת של 30% אנחנו בכל זתא מגיעים

לכאלף שקל תוספת, שזה בערך שכר המינימום.

אם אתה תעודד עובד טקסטיל אז אתה תעודד אותו יחסית הרבה יותר, כי הוא

משלם שכר מינימום ואתה תעודד אותו ב-600 שקל, וכך נמצאת משלם 60% משכרו. אם

מדובר על לשיש, התמונה קצת שונה. אבל אתם הרי הצעתם 600 שקל לכולם.

אנחנו נעודד באמצעות החוק הזה יותר ענפים מתעשיות מסורתיות, שגם האוצר לא

כל כך אוהב, וניתן להם באמצעות הסבסוד הזה 50% מהשכר. לעומת זאת, אם ייקלט

עובד אקדמאי וכו' רמת הסבסוד תהיה הרבה יותר מנוכה. לכן ההצעה הזאת מצד אחד

כאילו מכסה קטע, ומצד שני חושפת קטע.

אי פורז;

אתה מתעלם מזה שמי שמשלם שכר יותר גבוה הוא יותר רווחי, ואחוז הסבסוד

הציבורי צריך להיות יותר נמוך. מי שיכול לשלם שכר גבוה בעיקרון זקוק פחות

לסבסוד.
נ' גל
אם היינו מחליטים ללכת לא על שליש משבר מפעלי, אלא על סכום קבוע, האם זה

היה משנה את עמדת האוצר לגבי החוק הזה?



אני לא יודע אם זה היה משנה, אני יודע מה אנחנו עושים בוועדה. אני מקווה

שהוועדה תסיים את עבודתה בתקופה הקרובה. הממשלה החליטה שהמנגנון יהיה כבל

הנראה דרך מנגנון המס. יושב בוועדה הזאת סגן נציב מס הכנסה, חיים דוקלר. הדרך

המוצעת בחוק היא דרך הפוכה, כאשר קודם אתה נותן ואחר כך אתה מקבל בסימן שאלה

מאד גדול.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו חייבים להפסיק את הדיון במקום הזה, כי אנחנו צריכים לעבור לסעיף

השני שעל סדר יומנו.

אני מציעה לנציגי האוצר לחשוב על הדברים שנאמרו כאן היום. בישיבה הבאה

אנחנו חיבים לסכם את הדברים, בין שהוועדה בראשותה של תמר בן-יוסף תסיים את

עבודתה ובין שלא. אני מאד מקווה שבשבוע הבא נסיים את החוק הזה. יכול להיות

שנקיים ישיבה מיוחדת שלא מן המנין לדיון בנושא הזה.

י' ישראלף

אנחנו הבנו שהצעת החלק הזו באה לתת תמריץ למעסיקים לקלוט עוד עובדים מעבר

למצבת כוח האדם הנוכחו שלחם. זה בא להוסיף על הקיים, ולא במקום הקיים. מה

שמציע נציג האוצר בקשר להכשרה פנים מפעלית זה למעשה אותו דבר, אלא שקוראים לו

אחרת. אני אומר שאם רוצדים לתת פה תמריץ, אז זה צריך להיות תמריץ, ולא מה

שניתן לקבל דרך הכשרה פנים מפעלית.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הוא רוצח לתת את אותו הסכום, אבל אין לזה שום קשר עם הכשרו! פנים מפעלית.
י' ישראל
עם כל הכבוד לנציג האוצר, יש החלטת ממשלה בקטע הזה, ונציג האוצר לא יכול

ללכת נגד החלטת ממשלה, והחלטתך הממשלה מדברת גם על סכומים.

היא לא מדברת על סכומים.
י' ישראל
ההחלטה שהתקבלה נ?דברת על אחוזים ועל שיטה. האחוזים נובעים מחשכר חממוצע.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מאמצת את הצעתו של השר נסים: 1/3 משכר העבודה שמקבל העובד, עד לתקרה

של השכר הממוצע במשק בתקופה הראשונה. ובתקופה הבאה - i/6מהשבר, בי במשך הזמן

הוא התקדם ויש לו תוספות וכו'.
עי תמיר
1/3 יכול להסתכם ב-300 שקל בלבד, וזה לא עונה לצרכים. בזה בוודאי אין .

תמריץ. ואשר להכשרה פנים מפעלית, יודעים רעי המעסיקים כי חלק גדול מהכשרה פנים

מפעלית היא פיקציה. כיוון שמחפשים דרך, וזה לוקח חודשים. מעסלקים רבים לא

רוצים כלל לחתשמש בזח.
י' ישראל
אני לא מסכים שזו פיקציה.
עי תמיר
אתה רשאי כמובן לא להסכים. אבל דבר אתם ותשמע מה הם אומרים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אגי מציעה שעד לישיבה הבאה נשקול אח כל ההצעות שהועלו באן. ולפני שאנחנו

עוברים לסעיף הבא שעל סדר היום שלנו, אני רוצה להודות לכל מי שנטל חלק בדיון

בהצעת חוק עידוד המגזר היצרני (קליטת עובדים)(הוראת שעה).

ב. חוק החשמל (הגבלת צריבה חינם של עובדי חברת החשמל) התשמ"ט-1989
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו עוברים לסעיף השני- שעל סדר היום שלנו; חוק החשמל (הגבלת צריכה הינם

של עובדי חברת החשמל), התשמ"ט-1989, הצעתו של חבר הכנסת אברהם פורז.

אני מקדמת בברכה את שר האנרגיה והמדע, פרופסור יובל נאמן, ואת כל

המוזמנים הנוכחים באן היום. אני רוצה לנצל הזדמנות זו בדי לברך את מר משה בץ

המנכ"ל החדש של חברת החשמל ולאחל לו הצלחה במילוי תפקידו, בתקווה שימשיך לקדם

את החברה ביחד עם העובדים ולהביא לשגשוגה. במו בן אני רוצה לברך את מר סילבן

שלום יו"ר הדירקטוריון, עם בניסתו לתפקידו החדש, לאחל לו הצלחה בתקווה

שיתרום תרומח נכבדה להאדרת כוחה של החברח.

הוועדה שלנו הקדישה שתי ישיבות לנושא הזה. שמענו את דבריו של בבוד השר,

ובן את דברי נציגות העובדים. גם השר התנגד לחקיקה בנושא הזה, ואני חשובת

שהנימוקים שהוא העלה בזמנו היו נימוקים כבדי משקל שצריך להתחשב בהם. בקשנו

ממנו שייעשו מאמצים נוספים כדי להביא למציאת הסדר מניח את הדעת עם העובדים.

אני מציעה שנשמע עכשיו מבבוד השר לע מה שנעשה מאז הדיונים הקודמים. אחר

בך נשמע גם את נציגות העובדים.
שר האנרגיה והמדע י' נאמן
אזביר לחברי הוועדה כי בשעתו ראיתי במה סיבות למניעת החוק, כי ראיתי במה

חסרונות בחקיקה חזאת. הסיבה העיקרית היתה נעוצה בעובדה שהעובדים הביעו עוד

לפני בן נבונות להכניס בצורה וולונטרית מספר מגבלות, ובעיקר הגבלה על כמות

מירבית של צריכה. לכן חשבתי שבמקום לכפות חוק שיש בו מפום לקיחת זבות חברתית

מוקנית, שהיא חלק ממכלול זכויות שניתנו לעובד, מוטב להגיע להסדר וולונטרי. אני

זובר שהבאתי בפניכם דוגמה אישית, שמשום שאני פרופסור באוניברסיטה ניתנת לילדי

האפשרות ללמוד באוניברסיטה מבלי לשלם שבר לימוד. עובדים במוסדות או ארגונים

אחרים נהנים מדברים שונים אחרים. שחשרי עובדה היא שיש היום זכויות מוקנות

לציבורי עובדים שונים.

יתכן שיש מקום לרפורמה בראייה הכללית של הסדרי השכר במדינה, בביוון של

האחדה והפיכת כל הזכויות והתופסות לצ'יק אחד לחודש, בלא דבדר מעבר לזה. זו

צריבה אז להיות חדרך של כולם, ואי אפשר לכפות אותה במכת פטיש דווקה על ציבור

אחד. לפני שנים היתה ועדת בן שחר שהכניסה ל"לוקש" חלק ניכר מהתוספות השונות

שהיו למשכורת. יתכן שהגיע הזמן לבדוק, יחד עם ההסתדרות, תהליך דומה, שבו יהפבו

את כל הזכויות האלה למספרים בלוקש, אבל לא באופן פתאומי, אלא הדרגתי.



אנחנו בקשנו מההנהלה ומהעובדים של חברת החשמל שיכנסו לתהליך של משא ומתן

וחשיבה מעשית בכיוון של שינויים וולונטריים, במידת האפשר, בנושא הזה. יחד עם

זה הייתי מציע לוועדה, ולחבר הכנסת פורז שהוא היוזם של החוק, לחשוב גם על

הכיוון השני, על ראייה כוללת והליכה לפתרון כולל, אם אמנם זה טוב יותר, אף

שאני לא בטוח בדבר, כי לפעמים מרוב סדר יכול להגרם גם הפסד. אני מציע לחשוב על

הענין. אם היעד הזה באמת רצוי ושווה את החיכוך גם אז כדאי להפחית את החיכוך עד

כמה שאפשר על ידי עבודה ביחד עם ההסתדרות בנושא שהזה.
שי סילב
הנושא הזה נמצא על סדר היום זה שנים ארוכות. מדובר בהטבה שניתנת לעובדים

מזה שנות דור. היה נסיון של שר האנרגיה הקודם, וגם של שרים שכיהנו בתפקיד הזה

לפניו, להביא לביטול ההטבה הזאת לעובדים. טענת העובדים בנושא הזה עומדת במבחן

מציאותי, גם חוקי. זו הטבה שניתנת לעובדים כדין, דוגמת הטבות שונות שניתנות

לסקטורים אחרים, כמו לימוד חינם לבניהם ובנותיהם של העובדים באוניברסיטאות,

כמו נסיעה חינם לבני משפחת העובד בחברת אגד, כמו טיסות חינם לעובדי אל-על ובני

משפחותיהם וכו'.
אי פורז
האמנם יש עוד סקטור שבו ניתנות ההטבות ללא הגבלה?

שי סילבן;

באגד ניתנה ההטבה הזאת ללא הגבלה. מובן שאין אדם קם בבוקר ומתחיל לנסוע

סתם כך ברחבי הארץ. אבל הוא בהחלט נוסע נסיעות עירוניות ללא כל הגבלה כל ימות

השנה.
אי פורז
באל-על יש הגבלות.

שי סילבן!

העובדים יודעים שהנושא הזה הוא נושא כאוב. אני נוהג לומר להם שכאשר

שואלים עובד חברת החשמל היכן הוא עובד, והוא משיב שהוא עובד בחברת החשמל, מיד
מנידים ראש ואומרים
אז אתה מקבל חשמל חינם. אני מסביר להם שזה לא פועל לטובה

על דימוי החברה והעובדים שלדעתי עושים הרבה דברים טובים למען המדינה, גם אם לא

כל כך מבחינים בזה מפני שאין תקלות. כל זמן שדי בלחיצה על כפתור כדי לקבל אור

ואין בעיות, לא חושבים עד כמה חברת החשמל עובדת טוב ואין תקלות. רק כשיש תקלות

מתעוררות שאלות ובעיות.

אנשינו עובדים בלילות, בגשמים ובסערות, ומצעידים את חברת החשמל קדימה.

ואם השר שרון מכין עכשיות תכניות בנייה ממעלות בצפון ועד לבאר שבע בדרום, תהיה

זו חברת החשמל שתבצע את חלקה בעבודה בצורה הטובה ביותר, ועובדיה יעשו את

העבודה 24 שעות ביממה.
שר האנרגיה והמדע י' נאמן
כדאי אולי להזכיר שהדירקטוריון הגיע להחלטה בענין תאורת צמתים ברחבי

הארץ, פעולה חשובה ביותר.
שי סילבן
אני רוצה לציין שלהצעתו של חבר הכנסת פורז מתנגד אפילו משרד האוצר, מפני

שאיננו רוצה שזה יהיה בהקיקה. מעדיפים להעלים עין ובלבד שדבר כזה לא יהיה

בחולו. מכל מקום, העובדים הגבילו את עצמם, אבל נכון שגם אחרי ההגבלה הצריבה

עדיין גבוהה, ואני אישית חושב שצריך להוריד אותה.

אגב, מתוך 10,000 עובדים רק 500 עובדים צורכים 18,000 קילווט לשנה,

הצריכה הממוצעת של עובדי חברת החשמל נעה בין 10,000 ל-11,000, ואילו חבר

הכנסת פורז הציע להגביל את הצריכה של עובדי חברת החשמל ל-12,000 קילווט.

אני חושב שהנושא הזה מצריך טיפול יותר כוללני של ראשי המשק. ועד העובדים

ישקול גם את הענין הזח של הגבלה מרצון לכמויות נמוכות יותר. יחד עם זאת, אם

תהיה הצעה כוללת של שר האוצר או מישהו אחר להגביל את הצריכה של העובדים בכל

ענפי המשק, נמו חברת אל-על, חברת אגד ועוד במאה גופים כאלה, אני חושב שעובדי

חברת החשמל לא יהיו שונים מכל האחרים, וכל הצעת חוק כוללת בנדון תתקבל על ידי

כולם בברכה.
מי כץ
כמי שהינו ותיק בחברה ונהנה אף הוא מהזכות הזאת אני רוצח להזכיר שזו זכות

המוקנית לעובדי החברה מזה הרבה שנים. מן הראוי להזכיר שוב כי מזה שנים רבות

שלא היו בחברה שלנו סכסוכים, ואין בה סכסוכים מפני שההנהלה מנסה לפתור את

הבעיות המתעוררות מדי פעם ביחד עם ארגון העובדים, ובדרך כלל בהצלחה רבה. אנחנו

מצליחים לשכנע את ארגון העובדים ואנחנו משתפים אותו במשימות השונות שיש לנו.

עכשיו במיוחד מצפה לנו תקופה קשה ביותר, כי אנחנו מתכוננים לחכפיל ב-10 השנים

הקרובות את כל מה שעשינו במשך 60 שנה, והרצון הטוב של העובדים לפעול ולעשות

דרוש לנו עתה במיוחד.

אין ספק שהנושא הזה הוא נושא רגיש ביותר, ציבור העובדים טוען, כפי

ששמעתם, שיש בארץ עוד הרבה חברות שלעובדים בהן יש זכויות מוקנות שהערך הכספי

שלחן גבוה בהרבה מהערך הכספי של הזכות המוקנית לעובדי חברת החשמל. אם אנחנו

מתרגמים את הצריכה השנתית של 10,000 הקילוטט לכסף, לפי מחיר של קילווט שעה,

הרינו מדברים על תוספת של 140 עד 150 שקל נטו לחודש. מכאן שלא מדובר בסכום כל

כך גבוה ובלתי רגיל במשק. העובדים שלנו לא מבינים מדוע דווקה הם צריכים להיות

הראשונים שהזכות הזאת תישלל מהם, ובמיוחד באמצעות חקיקה.

אנחנו מדברים עם העוברים שלנו על הנושא הזה במשך כל השנים, ומנסים לשכנע

אותם. אנחנו כמובן נמשיך לדבר אתם. אבל כדי שנוכל להמשיך בדרך שבה הלכנו עד

היום, דרך של שיתוף פעולה בין העובדים להנהלה, אנחנו מבקשים מכם לא לחוקק את

החוק הזה, אלא לאפשר לגו לחמשיך לבוא בדברים עם העובדים גם בעתיד, כפי שעשינו

עד היום.
די אוזן
כשאומרים שהצריכה אינה מוגבלת יוצרים מן טעות אופטית, כי אף שהצריכה אכן

לא מוגבלת הצריכה הממוצעת היא בכל זאת די יציבה, ובשנה האחרונה היתה ירידה של

4% בצריכה הממוצעת לעומת השנה הקודמת.

נכון שהצריכה היא כביכול ללא תקרה, אבל יש התפלגות די נורמלית של הצריכה

של העובדים בין משפחות צעירות, משפחות ותיקות ופנסיונרים של החברה, וחיא נשמרת

הרבה מאד זמן.



אני חייב להודות שיש ועליות משותפות שעוברות על הנושא הזה במלוא הרצינות

כבר מספר שנים, וועדי העובדים הפעילו "טרור" על אותם עובדים שבצריכה שלהם חרגו

מגבולות שנראים סבירים. הירידה בצריכה היא כפי הנראה תוצאה של הפעילות הזו של

ועדי העובדים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם יש עדיין הריגות?
די אוזז
קשה להגדיר חריגה, אנחנו בודקים אם הצרכן משתמש בחשמל לצרכי ביתו בחסכון.

אם הוא לא משתמש בחשמל בחסכון הוא אמנם לא נקנס אלא אם כן הצריכה שלו היתה מעל

ל-25,000 קילווט, וזאת הגבלה של העובדים מרצון. הדבר הזה נשמר שנתיים. הם

הודיעו על כך לפני שנה בישיבה של הוועדה הזו. בשנה שעברה היו 54 עובדים כאלה,

תבינו מהם את הכסף. בשנה היה מספרם קצת פחות מ-ל50, וגבינו מהם כסף. אפשר

איפוא לומר שמגבלה פורמלית כבר קיימת. נכון שיש בהחלט מקום לרדת מהגובה הזה של

הצריכה וזה עדיין לא יפגע ברווחת העובדים.

אני חושב שאס תיווצר מערכת של אמון, ויבינו שאנחנו רוצים לשים את ההטבה

הזאת בפרופורציה של הרווחה המתאימה במסגרת המשק, אני מאמין שנגיע לזה גם אם זה

יקח קצת זמן. אף אחד לא האמין בעבר שנגיע למצב בו עובדים ישלמו בכלל בעד

הריגה, ועובדה שכבר שנתיים יש עובדים שמשלמים. צריך להתאזר בסבלנות ולהמשיך

בתהליך של דו שיח, מה גט שאנחנו רוצים שהממוצע יציב כבר מזה זמן, ואפילו ירד

קצת.
א' ג'ילוני
אני חושב שהיושבים סביב השולחן הזה יודעים שחברת החשמל זו חברה טובה,

הברה יעילה על פי כל אמת מידה אובייקטיבית. אני מלווה את מערכת הברת החשמל

מזה 8 שנים, ואני יכול לומר שגם לפי מיטב ידיעתי מערכת יחסי העבודה בחברת

החשמל היא מן הטובות במערכות יחסי העבודה בארץ. אם אנחנו מסתכלים הן על הסקטור

הציבורי, הן על הסקטור הפרטי והן על הסקטור ההסתדרותי אנחנו יכולים לניווכח

שיחסי העבודה בחברת החשמל הם טובים, למעט אותם מקרים כאשר על פי קריאתה של

ההסתדרות נטלו עובדיה חלק בשביתה. היה זה בשנת 1985 כאשר נאמר עליהם שהם סגרו

את השלטר.

חברת החשמל היא הברה ותיקה. ההסדרים והזכויות של העובדים מאורגנים

ומעוגנים כדין., וצריכת החשמל על ידם היא חלק ממערכת ההטבות שבה זכו העובדים.

מי שמכיר את הנושא הזה יודע שאין כמעט מגזר בארץ, בהיקף כזה או אחר, שעובדיו

אינם זכאים ואינם מקבלים הטבות מהטבות שונות על פי הסכמים בין המעסיק לבין

העובדים. אמרו כאן נציגי ההנהלה שהזכות הזאת מתבטאת בכ-140 עד 200 שקל לחודש.

אני מכיר הרבה מאד מגזרים שההטבות של עובדיהם מסתכמות בסכום העולה על זה

בהרבה. אבל אני יודע נם שישנם אנשים שיש להם רגישות מיוחדת לגבי ההטבה הזאת של

עובדי חברת ההשמל, וזה לא דבר חדש.

אחרי שחתמנו על הסכם בשירות הציבורי אנחנו מתדיינים עכשיו עם האוצר על

הסכם בדבדר מבנה שבר הדש. במסגרת המבנה הזה של ועדת זוסמן כל הדברים האלה

יצטרכו להיות נדונים כמקשה אחת. אבל כשבאים לחקוק היום חוק בשביל ציבור אחד

בלבד, ציבור עובדי חברת החשמל, הרי ברור שזה יוצר חיכוך בתוך החברה, ומערכת

יהסי העבודה בחברה לא תחיה שקטה. המדינה עומדת בפני משימה גדולה של מתיחת

קווים ושל הכנות לקראת שנות האלפיים. ואני חושש שבמקום לעסוק בעבודה שבה אנחנו

צריכים לעסוק אנחנו נעסוק בכיבוי שריפות בין ההנהלה לעובדים, ואולי אפילו

בתמיכת גורמים ממשלתיים. אז מה הועילו חכמים בתקנתם?



עובדה היא שבמשך השנים האחרונות נטלו העובדים על עצמם מגבלות, ולא מפני

שהם התנדבו לוותר על חלק מהזכויות שלהם, אלא בדי לא להיות בפה של אף אחד, כפי

שהם מתבטאים. אז הבה נכבד את הענין הזה. דברים כאלה לא נעשים מהיום למחר. עוד

לא ראיתי אדם שמוכן לוותר על מה שכבר השיג, לא בבית הזה ולא בבתים אחרים. לא

ראיתי מתנדבים כאלה בעם, אבל ראיתי שכל אחד מוכן לנדב את ההישג שהשיג מישהו

אחר.

כיוון שאנו מכירים את המערכת הזאת, ואנחנו יודעים שהעובדים וההנהלה

פועלים בכיוון הרצוי מתוך רצון למצוא את המכנה הנכון, אני מציע שהחקיקה הזאת

לא תצא אל הפוועל, ונאמין שהאנשים שלקחו על עצמם מגבלות ימשיכו לפעול בכיוון

הזה באופן חופשי עד שיגיעו לנקודה המתאימה.
י' אוברקוביץ
אני מאד מקווה שבית חמדווקקים הזה לא יכנס בהווה, ואף לא בעתיד, לחקיקה

בתחום יחסי העבודה שבין עובד למעבדי, ולא יחיה צד בענין הזה. כי ברגע שבית

המחוקקים יקח על עצמו את עצם הדקיקה, בטלים למעשה הסזכמי העבודה, הכל בטל, וכל

חבר נבחר לכנסת ישראל יחוקק חוקים לפי הקו שהוא מכבד, בין שיהיו אלה חוקים בעד

ובין שיהיו אלה חוקים נגד.
א' פורז
אנחנו -עושים זאת כאן מדי יום. שכר מינימום זו גם כן התערבות ביחסי עובד

ומעביד.
י' אוברקוביץ
ואתה בוודאי חושב שאנחנו יושבים בשקט בענין שכר המינימום.

חזרתי ואמרתי שאנחנו נהיה השניים בתור, אחרי שיגבילו את עצמם כל עובדי

המוסדות שמקבלים "חינמים" למיניהם, ובמדינת ישראל יש ברוך ה' הרבה מאד מקבלי

"חינמים", ותמיד אמרנו שאנחנו נהיה השניים.

אני בהחלט רוצה להעיר אח תשומת לב יושבת ראש הוועדה, שר האנרגיה וחברי

הכנסת הנכבדים, שיש לנו הרושם שיש איזה שהוא קו מכוון להתעסק עם ארגון עובדי

חברת החשמל מעבר לנושא חשמל-חינם. אנחנו מוצאים את זה על כל צעד ושעל, וגם

היום אנחנו מוצאים זאת בשני קווים נוספים. ההרגשה שלנו היא שכל נסיון לחשוב

שונה ייחשב בעיני החברים כחולשה ארגונית ובעיני העובדים כפשיטת רגל ארגונית.

אני מאד מקווה --

אחה מוכן אולי להכביר למה אתה מתכוון. באיזה נושאים רוצים להצר אח

צעדיכם, פרט לנושא הזה של צריכה מוגזמת של חשמל?

אני כבר מגיע לזה, ויכול להיות שאני מקדים בשעה וחצי דיון אחר. עובדה היא

שלא היה הסכם שכר אחד בחברת החשמל, שהנעשה באישורם של שר האנרגיה, של

הדירקטוריון והנהלת חברת החשמל, שלא הובא מחדש ל"גיליוטינה", כפי שאני קורא

לזה, כי אנחנו הולכים להתמורדות על הנושא הזה, כאשר משרד האוצר מנסה להכנס לזה

דרך חוק התקציב. שמעתי הבוקר ברדיו ששר האוצר מזהיר את יו"ר הדירקטוריונים,

שמי שיחרוג יעוף או ישא בתוצאות.



בנוסף לכר לא מופעל על חברת החשמל הסכם השכר החדש. אנחנו רואים אתזה

כהתגרות בנו, ואותנו לא מעניו כל דבר אחר. אנחנו רואים בזה התגרות מכוונת

בארגון חברת החשמל ובציבור עובדי חברת החשמל, אז מעבר לנושא של צריכת החשמל

אנחנו מאד מאד מבקשים, ואומרים לכם שאם אתם חושבים שכדאי לחשוב על עתיד אולי

משותף יותר וטוב יותר, אל תתגרו בנו, כדי שאפשר יהיה לחשוב נורמלית.
א' כהן
הערה בענין הצריכה המוגזמת. לרוב עובדי חברת החשמל יש משק בית המורכב

ממכשירי חשמל שמצויים ברוב הבתים במדינה. אין לנו שתי מכונות כביסה או שלושה

מדיחי כלים. רוב עובדי חברת החשמל משתמשים במכשירים החשמליים שלהם כמו

שמשתמשים בהם אזרחי מדינה אחרים, ואין הם מפעילים אותם ללא הפסק וללא צורך.

בחריגים אנחנו מטפלים טיפול קשה וחדש. גם אנחנו כארגון עובדים מתנגדים לכך

שמיעוט יקלקל את שמנו הטוב. לכן, אנא השאירו את הטיפול בהם בידינו, ואני מאמין

שנשיג תוצאות טובות יותר.
י' וגנר
אני מבקשת להבהיר את עמדת האוצר. בעקרון האוצר אומר שיש לתקן את זה, אבל

לא הביע עמדה בשאלה אם זה ייעשה באמצעות חקיקה או משא ומתן.

ואשר לרשות החברות הממשלתיות, העמדה היא שרצוי שהדבר ייעשה בדרך של יחסי

עבודה תקינים, וללא התערבות חקיקה, כי זה יכול להעשות גם לגבי חברות אחרות,

והדבר הזה אינו רצוי. מעבר לזה אנחנו סוברים שיכול להיות שיהיו לזה השלכות. כי

ויתור על הטבה שקיימת כבר 70 שנה, כפי ששמענו כאן, עלול לגרור אחריו מסקנה שיש

פה הרעה בתנאים מבחינת דיני עבודה, וזה יהיה אולי ברור בפיצוי אחר, ופה אנחנו

נכנסים להשלכות של חוקים אחרים. לכן אנחנו סבורים שהדבר צריך להעשות במסגרת

'-חסי העבודה.
ב' שרון
אני רוצה להזכיר לכולנו שהדיון פה הוא לא על ביטול המכסה, אלא על העמדתה

על סטנדרט יותר סביר מאשר 24 או 25 אלף שעות. אני רוצה להזכיר גם שבדיון

הראשון שהתקיים פה בנדון דובר על כך שהוועדה וההנהלה יביאו בפני הוועדה הסכם

שנעשה ביניהם בענין זה על הגבלה מרצון. את הדבר הזה לא קיבלנו עדיין, ולמעשה

מציעים לנו פה להוריד את הענין מסדר-היום ללא כל שינוי מחייב מבחינת החברה.

דובר כאן על מספר מכשירי החשמל הביתיים שבבתי העובדים וכוי, אבל לא זה

הדבר המעניין. מעניינת הצריכה הממשית של העובדים. וצריך לזכור שהצריבה הממוצעת

של עובדי החברה, מבלי לקחת בחשבון את החריגים, היא עדיין כפולה מהצריכה

הממוצעת של העשירון העליון של האוכלוסיה בארץ מבחינת ההכנסה. אני מדבר על

הצריכה הממוצעת של 10% של בעלי ההכנסות הגבוהות במדינה.
מי כץ
זה שווה לצריכה הממוצעת של עובדי החברה.
בי שרון
נכון שמדובר בזכות מוקנית במסגרת הנורמות הקיימות במשק, כמו במוסדות

להשכלה גבוהה, בקואופרטיבים למיניהם וכדי, ואין להפלות לרעה דווקה את עובדי

חברת החשמל. מצד שני, גם לשר נאמר, שחינך את ילדיו באוניברסיטה חינם, היתה

מגבלה מסויימת כמו מספר הילדים שלו. גם עובדי חברת אל-על לא טסים כל יום שני

וחמישי, כך שיש בכל זאת מגבלה בתחום הסביר. אנחנו מבקשים שמגבלה בזאת תושג גם



לגבי עובדי חברה החשמל. נברך על כל הסכם בין ההנהלה והעובדים, גם לנו נראה

העקרון שהוצג כאן, שהדבר יושג במשא ומתן בין ההנהלה לעובדים ללא התערבות של

חקיקה. אבל אנחנו מבקשים שהחברה והעובדים, שהבטיחו לנו הסבם סולידי, אכן

ישיגו זאת, ושלא ינפנפו את חענין וישאירו אותו כפי שהוא.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
בסיום הישיבה הקודמת ביקש שר האנרגיה שניתן להם פרק זמן מסויים כדי לבוא

בדברים בענין זה עם העובדים, כי הם הגיעו למסקנה שבשלב הזה לא צריך לעשות את

הדבר הזה באמצעות חקיקה, אלא להמשיך במשא ומרנן עם העובדים.

אני מבקשת לשאול את נציג האוצר אם הוא רוצה לבטל באמעות חקיקה זכות

מוקנית של עובדי חברת החשמל? ואם עושים זאת לגבי עובדי חברמל החשמל, האם לא

צריך יהיה לעשות זאת באופן כולל גם לגבי אחרים?
ב' שרון
עריפה מבחינתנו שיטת ההידברות, אלא אם כן היא לא מושגת.

אני חושב שהדיבור על שינוי סוחף הוא קצת דמגוגי, כי לא מדובר פה בביטול

הזכות הזאת של עובדי חברת החשמל, אלאל העמדתה על נורמות סבירות, ואפילו יותר

מזה. אף אחד לא מציע לשנות את בל השיטה בשלב זה.
א' פורז
הענין פשוט ביותר. הרוב הגדול של עובדי חברת החשמל הם אנשים שצורכים

בגבולות מה שאני מציע, וזו גם הצריכה של העשירון העליון בארץ. עובדי חבדת

החשמל צורכים בממוצע 11 אלף קילווט, ואני מציע 12 אלף קילווט, כך שהדבר לא

יפגע ברוב המכריע של עובדי חברת החשמל. לכן גם לא נכונה הטענה של ועד העובדים,

שקודם כל צריר לעשות סדר עם כל האחרים. חברי הכנסת, למשל, מקבלים שיחות טלפון

חינם, אבל גם בן במכסה, ולא ללא הגבלה. לעובדי אל על יש טיסות חינם, גם כן

במכסה.

שר האנרגיה והמדע;

חבר הכנסת פורז, אם היית מציע חוק האומר שצריכה להיות הגבלה בזכויות

מהסוג הזה, ושיוחלט לגבי כל תחום מה ההגבלה שלו, כי אז היתה לזה משמעות אחרת.

אבל מר. יורם אוברקוביץ העיר כאן שהחוק הזה הוא חוק עם פנס על חברת החשמל.
א' פשורז
הייתי חבר דירקטוריון חברת בזק, ובמשרד התקשורת היה מקובל שלעובדים

בכירים מסויימים יש שיחות טלפון ללא הגבלה, ואנחנו נלחמנו בחברת בזק, והיום יש

הגבלה, ומי שעובר את המכסה שלו - משלם.

הייתי מאושר אילו אמרו לנו היום עובדי חברת החשמל שהם הגיעו להסכמה, וכי

המכסה הועמדה על פי שלושה מהממוצע, ו-70% מהעובדים נכנסים במסגרת הזאת. אם היו

מבקשים עור אלף קילווט לשנה, היינו מסכימים גם לזה, כי אני בהחלט מפרגן להם.

אבל פה קורה רבד משונה, כשלדעתי נציגות העובדים פועלת נגד העובדים עצמם, מפני

שאינה רוצה ליצור תקדים של כניעה כביכול באיזו שהיא נקודה. כלומר, הם מוכנים

להאבק גם על דבר לא נכון ולא צודק, ובלבד שיישמר המוניטין שלהם שהם לא מוותרים

על דבר. על זה בעצם המאבק. וכבר אמר לנו מר יורם אוברקוביץ אמר בפעם הקודמת:

אל תנסו את חוזק השרירים שלנו.



נראה לי שאם לא הייתם חוששים שמא יגידו שהכניעו אתכם, שהכניעו את יורם

אוברקוביץ ואת הוועד, הייתם אתם בעצמכם צריכים להציע את ההצעה הזאת, כי כאשר

עובר חברת החשמל מציג היום את עצמו כמי שעובר בחברת החשמל, מי ר אומרים לו:

אהה, אתה הוא זה עם החשמל חינם, בשביל מה נחוצה לכם הסטיגמה הזאת?

אני בער שימוש בחשמל בשווי של 150 או 160 שקל לחודש. ההטבה הזאת לא תרר

לפי הצעתי. ומי שצורך חשמל פי שלושה מקבל בסך הכל הטבה של עור 200 שקל לחודש,

והכל יסכימו שמרינת ישראל לא תתמוטט מהסכומים האלה. אלא שהענין הוא באמת לא

כלכלין, אלא שיש בזה רבר שהוא בבחינת שערוריה מבחינה ציבורית וחוא מקומם את

הציבור. ואני מתפלא על עוברי חברת החשמל שלא רוצים להסיר מעל עצמם את הצלב

הזח. הם סוחבים על גבם צלב שהוא בהחלט מיותר. אני לא חושב ש-70% או 80% של

ציבור עוברי חברת החשמל צריכים לשאת בכתם של "עושקי הציבור" בגלל קבוצת עוברים

המונה 20% או 30%.

החוק שלי הוגש ועבר במליאה לפני שנה וחצי. ביקשה ממני לדחות את הדיון בו

בגלל טעמים שונים, והסכמתי. וז הישיבה הלשישית שאנחנו מקיימים בנדון. עובדה

היא שההתקדמות לא מושגת. אם יש בוועדה רוב נגד החקיקה, אם מרוצים מחמצב הקיים,

אני אקבל את דעת הרוב. אני חושב שוועד עובדי חברת החשמל היה צריך להיות הגורם

הכי מליטנטי כדי לקבוע תקרה סבירה לצריכת החשמל של עובדי החברה, על מנח

להוריד מעובדי וזברה החשמל את הסטיגמה שדבקה בהם. המחיר הכספי לא שווה את

הסטיגמה. באמת לא כדאי להתבזות בשביל קבוצה קטנה של 10% או 15% מכלל עובדי

החברה.

אני מציע שהוועדה תאשר את החוק ותעביר אותו לקריאה ראשונה. אני מקווה שעד

למועד הקריאה הראשונה של החוק וער שיעבור את כל מדורי הגהינום הצפויים לו

יקדישו העובדים לנושא הזה מחשבה שניה.

אני מכין את השר שדיבר על מחיר החיכוך, אני מבין גם את דברי יושב-ראש

הדירקטוריון על החשמל הסטטי שישנו באוויר. אני גם יודע שפוחדים מעובדי חברת

החשמל, כי הם חזקים מאד, כי זה ציבור שמחזיק את היד על השלטר, עובדה היא גם

שאין רבים שמוכנים לבדוק את חוזק השרירים של יורם ארביקוביץ, אף שאני לא כל כך

בטוח שהוא כל כך חזק. מכל מקום, רבים הם הנוהרים.

אני חושב שצריך לעשות את זה למען ההגיינה הציבורית, וגם למען הרוב הגדול

של עובדי חברת החשמל שלדעתי נפגע מהמצב הנוכחי.
ג' גל
אני אישית לא אוהב את הזכויות המוקנות, לא את אלו של עוברי חברת החשמל,

לא של חברי הכנסת, לא של עובדי האוניברסיטאות וכוי, כשם שלא אהבתי בזמנו את

התופעה שעובדי ועדת התרבות בכפר שלי יכלו להכנס חינם לצפות בסרט.

אני מבין מדבריו של אשר שלעובדים בעצם לא נוח עם החריגים האלה. זה אומר

שכאשר חבר הכנסת פורז נותן ביטוי לאיזה שהם רחשים בציבור, הדבר מקובל גם עליכם

כאשר מדובר בחריגים. אני מבין גם שהתחלתם לטפל בזה, ושזה לא פשוט כל כך ושזה

יקח זמן.

על סדר היום שלנו עומדת השאלה אם להתערב בענין זה באמצעות חקיקה, או

לא; ואם להתערב בחקיקה ספציפית, או לא. אני לא חושב שאנחנו צריכים להתערב

בדברים כאלה באמצעות חקיקה. אבל אני מצפה לכך שועד העובדים ימשיך במאמציו כדי

להוריד את הצריכה של החריגים. אני מבקש לכן שתעשו מאמץ כדי שתרדו מסדר היום

הציבורי בנושא הזה.
צי ביטון
על פי ההיסטוריה שלנו כחברי כנסת והפעילות שלנו בכל מקרה של שביתות של

עוברים במשק וכו', אנחנו העלינו הצעה לסרר היום של הכנסת, והאוצר נהג להגיד

לנו: אל תתערבו. זה מאבק של העובדים, ולא עניינה של הכנסת, כי היא איננה המוסד

שצריך לדון בזה ובוודאי לא המוסד שיכול להכריע בענין. אנחנו שבעים ממאבקים

כאלה, ובוודאי שאנחנו שבעים מהם בוועדת העבדוה והרווחה של הכנסת.

אני לא רוצה להכנס לענין של עובדי חברת החשמל, כי די דיברנו בנושא הזה.

אני מציע שנשאיר את הענין להידברות בין ההנהלה והעובדים. עדיף שזה ייעשה כך,

ובלבד שהדברים ייגמרו במסגרת הזאת. שמענו בתחילת הדיון שהעובדים בעצמם עושים

הכל כדי לצמצם את צריכת החשמל של אותם 20% הצורכים צריכה גבוהה מזו של שאר

העובדים. לא אנחנו נקבע בחקיקה מל יקבל הטבה כזאת, ומי יקבל הסבה אחרת. שפר

גורלו של עובד אחד מגורלו של עובד אחר. שפר גורלו של עובד אל על מגורלו של

עובד בבית חרושת פרומין, שכל מה שהוא יכול לקחת לביתו זו קופסה של ביסקוויטים.

או עובד בבית חרושת לנעלים, שיכול לקחת הביתה זוג נעלים.
אי פורז
האמנם ללא הגבלה?
צי ביטון
יש בעל הבית שביחד עם הווועד קובע מה מגיע לעובדים. הרי את אותו הדבר

א3שר להגיד לגבי עורכי דין, ולהגביל אותם באשר לרווח שלהם, בעיקר שהם גוזלים

ושודדים את האנשים הנזקקים להם. האם תציע כאן להגביל גם את סכומי הכסף שגובים

רופאי השיניים עבור טיפול כזה או אחר, והאם תקבע כמה עולה עקירת שן שוכמה עולה

סתימה של שן? אני מציע לרדת מהנושא הזה.
שי רובניה
אני רוצה להתייחס לכותרת של הצעת החוק ולתוכן שלה. קיים חוק שנקרא חוק

החשמל 1954, והחוק הוא בסמכות שר האנרגיה. זה חוק שבא להסדיר עניינים טכניים

ומקצועיים שקובעים איך יגיע החוט לשטקר, ומה יהיה קו מתח נמוך, ולפי איזה

קריטריונים. לחוק הזה יש מערכת שלמה של הגדרת, וזה חוק-מסגרת שפועל ומתמלא

תוכן על ידי ועדת הוראות טכנית. האכסניה שחבר הכנסת פורז מציע להצעת החוק שלו

איננה מתאימה לחוק החשמל. מאחר וזה חוק שעסקו ענייני עבודה, אני לא חושב

שהאסמכתה של שחוק החשמל מתאימה.
אי פורז
אם יחליטו בעד החוק, נמצא כבר את הפורמולה המשפטית במתאימה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את חוק החשמל (הגבלת צריכה חינם של עובדי חברת החשמל),

התשמ"ט-1989, של חבר הכנסת פורז.

בעד החוק הצביע אחד, נגר החוק הצביעו 3. חוק החשמל (הגבלת צריכה חינם של

עובדי חברת החשמל), התשמ"ט-1989 לא התקבל.

אני מודח לכם על שאיפשרתם לנו לקיים את הדיון בהצעת החוק הזו בצורה

יסודית ומעמיקה. מתוך הערכה וכבוד לפעילותו של חבר הכנסת פורז בוועדה, בהיותו

חבר מכובד בה, קיימנו שלוש ישיבות בנושא הזה, בהשתתפות כל הגורמים הקשורים בו,



החל משר האנרגיה, דרך דירקטוריון ההגרה, המנכ"ל הקורם של והמנב"ל ההרש, שניסו

לשכנע את חברי הוועדה, ואת חבר הכנסת פורז, להימנע ממעשה חקיקה בנושא הזה,

במיוחד מאחר ומדובר בזכויות מוקנות של עובדים שקיימות כבר הרבה מאד שנים, מיום

היווסדה של חברת החשמל.

אנחנו נמצאים בתקופה בה יש לפנינו משימות קשות וכבדות מכל הבחינות, ובראש

וראשונה המשימה החשובה של קליטת עליה וקליטת עובדים כעכודה, הצורך בשמירה של

שקט תעשייתי. על העובדים מוטלות משימות לא קלות שעה שעומדים להטיל עליהם

נזירות חדשות באמצעות חוק ההסדרים במשק ובאמצעות חוק התקציב, ודי בדברים האלה

כדי לשכנע אותנו, חבר הכנסת פורז, שלא צריך להוסיף על כל הדברים האלה דכרים

נוספים שיגרמו ערערו מעכרת יחסי העבודה התקינים והטובים הנמשכים בחברת החשמל

זה חרבה מאד שנים. את הדבר חזה יש לזקוף לזכותם של העובדים ולזכותה של

ההנהלה.

הבה נאפשר לחברת החשמל להמשיך לפעול ברוח של הבנה והידברות. אני בטוחה

שגם נציגות העובדים תתחשב בדברים שנטמעו כאן, וכמשא ומתן שיתנהל על הסכמי

השכר החדשים הם יקהו אותם בחשבון.

אני מבקשת לברך את ועד העובדים על המאמצים שעשיתם כדי להללחם בחריגים

שישנם בקרב העובדים שלכם. אני מציעה לכם ומבקשת מכם להמשיך במאמצים האלה, כדי

להוריד עד כמה שאפשר את מספרם הקטן של העובדים החריגים, על מנת לשמור על שמה

הטוב של חברת החשמל ושל עובדיה. כי אכן יש לחברה ולעובדיה שם טוב, כי אתם

עושים עבודה יוצאת מן הכלל, עבודה מצויינת כפיתוח ובהקמת התחנות המפוארות.

כולנו גאים בכם. תמשיכו אלפוא במאמצים כדי לצמצם את החריגות של אותם בודדים

מכין חבריכם.

ברוח הדברים האלה אני רוצח לסיים את הישיבה. אני רוצה להודות לכבוד השר

שהשתתף בשתי ישיבות שלנו. אני רוצה להודות גם ליו"ר החדש של הדירקטוריון שמצא

לנכון לבוא לישיבה שלנו מפני שהוא רוצה לשמור על השקט התעשייתי בחברה. וברכה

גם למנכ"ל החדש של החברה. אני מברכת אותך לכניסתך לתפקידך זה ומקווה שיהיה

בינינו שיתוף פעולה מלא, כמו זה שהיה לנו עם מי שקדם לך בעבודה הזאת, ואני

מאחלת לכם שלא תדעו אף פעם סכסוך עבודה בחברה.
צי ענבר
אני מבקש להבהיר שהחלטת הוועדה היא המלצה למליאת הכנסת להסיד את הצעת

החוק. מליאת הכנסת היא שתכריע בהצבעה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
תודה רבה לכלכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:15)

קוד המקור של הנתונים