ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/12/1990

תקנות המים (מניעת זיהום המים), (שטיפת מתקני ריסוס), התשנ"א-1990; תקנות התעבורה התשנ"א-1990תקנות נהג חדש - הצעת לסה"י של ח"כ חגי מרום; תקנות התעבורה. התשנ"א-1990סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים, קציני בטיחות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 199

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג', כ"ד בכסלו התשנ"א, 11.12.1990, בשעה 11:00

נכהו;
חברי הוועדה
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ע. זיסמן

יאיר לוי

ח. מירום

א. פורז
מוזמנים
א. מרינוב, ד"ר, מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

ע. שנלר, ראש המינהל לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה

ג. נאור, עו"ד, היועץ המשפטי, משרד התחבורה

ב. רוביו, עו"ד, משרד המשפטים

י. ריבליו, ראש מדור חקירות ותביעות, מחלקת התנועה

א. אליעזר, עו"ד, הלשכה המשפטית

א. גרשוב, יו"ר איגוד קציני בטיחות

ע. שכטר, חבר הנהלת איגוד קציני בטיחות

גי. עמר, מנהל מחלקת הבטיחות בהסתדרות

י. אמיתי, עו"ד, מועצת מובילי המשאיות

ב. רזניק, משרד עורך-דין אמיתי

מ. כהן, מועצת המובילים

י. גולדפרב, מנהל, מועצת המובילים

ח. בכור, מנהל, מועצת המובילים

ה. בן-יהושע, אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

ג. גיל, מינהל הבטיחות, משרד התחבורה

ש. הורן, דוברת המינהל לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה

א. מרגלית, קצין בטיחות לתעבורה, קואופרטיב "דן"

א. תמיר, עו"ד, היועץ המשפטי, נציבות המים

ר. הלפרין, מהנדס תברואה ראשי, משרד הבריאות

א. מיישר, עו"ד, משרד הבריאות

ר. רוטנברג, עו"ד, יועצת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

ר. אגם, עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה

מ. דיוויס, אקולוגיה כפרית, המשרד לאיכות הסביבה

י. מאיר, מנהל מדור ניתור רעלים, רשות שמורות הטבע

ז. גסטר, ראש המועצה גליל עליון
מזכירת הוועדה
ל. ורון
יועץ משפטי
צ. ענבר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

(א) תקנות התעבורה. התשנ"א"1990

סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים. קציני בטיחות

תקנות נהג חדש - הצעה לסה"י של ח"כ חגי מירום

(ב) תקנות המים (מניעת זיהום ולמים) (שטיפת מתקני ריסוס). התשנ"א-1990
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של

הכנסת.

תקנות התעבורה התשנ"א-1990

תקנות נהג חדש - הצעת לסה"י של ח"כ חגי מרום

ח. מירום; הדבר מדבר בעד עצמו מתוך המכתב שכתבתי אל

יו"ר הוועדה.

יש בעיה עם תקנות התעבורה "נהג חדש", הואיל והסעיף הנ"ל חל על נהג חדש

שמוציא רשיון נהיגה בפעם הראשונה לסוג רכב שעליו הוא נוהג, והיא לא חלה

על נהג שמעלה את דרגת רשיונו בכלל. יכול להיות נהג שנוהג במכונית בדרגה

בי, ועושה רשיון ג'. הוא איננו נהג חדש, ולפי דעתי יש מקום לדון בשאלה

האם אין צורך לקבוע סייגי נהג חדש למי שמעלה את דרגתו.

דבר חמור יותר, שבגללו ביקשתי פה את הדיון, קשור לנהגי טרקטור, מן

הסקטור שאני בא ממנו ומייצג אותו. חבריה צעירים מאוד, בני 16, עושים

רשיון נהיגה על טרקטור, נוהגים בשדה, לא נוהגים נהיגת כביש, ואינם

מנוסים בכלל בנהיגה ברכב. והנה, היות שיש להם רשיון נהיגה כבר מגיל 16,

כאשר הם עושים רשיון נהיגה ב', הם אינם בבחינת נהג חדש, הם כבר בבחינת

נהג ותיק, הם אינם צריכים לשים שלט "נהג חדש", ואינם כפופים להוראות

החקיקה של נהג חדש. לדעתי זו לקונה.

אני רוצה להעריך לטובת המחוקק שהוא לא שם לב לשאלה הזו, אבל יתכן - כאן

אומרים לי - שיש פה תפיסת עולם מאחורי הענין הזה, ועל כן צריך לדון

בשאלה הזו.

יש הרבה מאוד נהגי טרקטור צעירים, במיוחד בסקטור המושבי ובמגזר הערבי,

שעושים רשיון נהיגה וכאילו אינם נהגים חדשים, ואחר כך קורה מה שקורה.

אם הלכנו בדרך החקיקה הזו - שלפי דעתי היא נכונה, הגם שהיא מכבידה על

חלק מהציבור - וקבענו חובת נהג חדש, היא צריכה לחול על כל מי שמשנה את

סוג רכב שבו הוא נוהג, כך דרגתו עולה על דרגת הרכב הקודם, ולחילופין,

לפחות על המעבר מטרקטור לרכב.

זאת היא השגתי. היא קטנה, יכולתי להכין הצעת חקיקה חדשה, חשבתי שמן

הראוי שאעניין את המשרד ואת הוועדה בדבר הזה, וביחד לנסות להביא תיקון

לנושא.

ג. נאור; עקרונית אינני פוסל את הגישה שהציג ח"כ חגי

מירום. נכון, בפקודת התעבורה אין הבחנה בנהג

חדש לגבי דרגת הרשיון. אני מבין שההצעה של ח"כ חגי מירום היא, שכל

הנושא של נהג חדש יתייחס למי שיש לו לפחות רשיון נהיגה לרכב פרטי, ולא

יתייחס לאחרים. דהיינו, תקופת הנסיון, או הנהיגה על-תנאי, יחול רק על

מי שקיבל רשיון רכב פרטי ומעלה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ולא חשוב אם הוא נהג על טרקטור או על טוסטוס

או על אופנוע.
ח. מירוס
כן, זו הצעתי.
ג. נאור
אם זו ההצעה, אנחנו נבדוק אצלנו את הדבר

במשרד התחבורה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם זה מחייב תיקון חוק?

ג. נאור-. כן. הדבר מעוגן בסעיף 12(א) או (ב) לפקודת

התעבורה, וזה מחייב שינוי חוק. יכולות להיות

כמה דרכים. אפשר שאנחנו ניזום, ואפשר בדרן מהירה יותר במקרה הזה,

שתיזום הצעת חוק פרטית.

ח. מירום; אם אתם תודיעו שאתם לא מתנגדים, נוכל להריץ

את זה במסלול חקיקה במהירות.

ג. נאור; בעקרון יש הרבה הגיון בהצעה. אנחנו נתייעץ

עם המומחים אצלנו, עם אנשי אגף הרישוי, עם

אנשי האגף לבטיחות וכל השאר, ונבחן את הנושא. אני מניח שתוך שבוע ניזום

דיון, וגם נביא את הענין בפני השר, כדי לשמוע גם מה גישתו ועמדתו

בענין.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מודה לח"כ מירום. משרד התחבורה יבדוק את

ההצעה, ויתן לנו תשובה תוך שבוע-10 ימים.

תקנות התעבורה. התשנ"א-1990

סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב נמפעלים, קציני בטיחות

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; למעשה עברנו כבר על כל החוק, שמענו את כל

הגורמים, למעט גורם אחד, שהוא "אגד". אני

מצטערת שגם היום על אף העובדה ששר התחבורה הוא אורח שלהם היום לא שלחו

נציג. הם יכלו לשלוח אחד מהנהלת "אגד". נוסף לשמיעת הגורמים, קיבלנו גם

הצעות בכתב.

צ. ענבר; ההצעות מתייחסות לתקנות שונות, וכדאי

להתייחס אליהן כשנגיע לאותן תקנות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנעבור על סעיפי הצעת התקנות,

ועל-פי ההצעות נצביע ונכריע.

ג. נאור; בעקבות הערות שהיו בישיבה האחרונה, הדפסנו

נוסח שמהותית לא שינה הרבה, אבל הוא התחשב

בכמה הערות שקיבלנו כאן בוועדה. כשנעבור על התקנות, מתוך התיקון שלנו

אעיר מה אנחנו מציעים לתקן.

תקנות התעבורה (תיקון מס' - אחרי כן הוא יקבל מספר). התשנ"א-1990.



בתוקף סמכותי לפי סעיף 70 לפקודת התעבורה, ובאישור ועדת הכלכלה של

הכנסת. אני מתקין תקנות אלה;

1. תיקון תקנה 579.

בתקנה 579 לתקנות התעבורה. התשכ"א-1196 (להלן התקנות העיקריות):

(1) במקום הגדרת "מפעל" יבוא: "מפעל" כל אהד מאלה!

(א) מיזם. עסק. תאגיד או מוסד. שרשומים על שמו, או שהוא מפעיל

או מנהל כלי רכב מסוג כמפורט להלן בטור א' במספר שאינו פחות
מהנקוב לצדו בטור ב'
טור א' טור ב'

(1) רכב נוסעים פרטי. רכב פרטי

דו-שימושי. רכב מסחרי שמשקלו

הכולל המותר עד 4.000 ק"ג 40 ליכ רכב

(2) אוטובוס מונית.

או רכב מסיורי שמשקלו הכולל

המותר 4.001 ק"ג או יותר 20 ליכ רכב

(3) חלקם מהסוג שבפסקה (1)

וחלקם מהסוג שבפסקה (2)

או סוג אחר 20 ליכ רכב

(ב) (1) "משרד הובלה" במשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים

(שירותי הובלה ושירותי גרורים). התשל"ט-1978.

(2) "משרד להסעות" במשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים

(הסעת סיור. הסעה מיוחדת והשכרת רכב). התשמ"ה-1985,

(2) במקום הגדרת "קצין בטיחות", יבוא:

"קצין בטיחות" אדם שהרשות הסמיכה אותו לקצין בטיחות. לפי חלק

זה בכתב הסמכה,

(3) הגדרת "אישור"- תימחק.

י. אמיתי; אני מתייחס לטור אי, קטע ב'. אס אני מדבר על

מספרים, בסה"כ מתוך המפעלים שצריכים, רק

ב-30 אחוזים יש קציני בטיחות, וזה נובע משום העובדה שזה לא יעיל, כי זה

לא צריך להיות כך, וצריך לפתח ולהרחיב את זה. זה נובע גם משום שאי-אפשר

לפקח על זה. נוצר מצב, שאתם תאשרו תקנה שהציבור לא יעמוד בה, והוא לא

עומד בה.

אני מציע שנעזר בדו"חות של משרד הרישוי, בוועדות שלהם, שטענו שהמספר

הסביר לכלי רכב הוא בין 60 ל-80. ישנו הדו"ח שהוגש למנהל הכללי ב-5

במרץ 1990.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה אתה מציע במקום מה שכתוב כאן! כבר שמענו

אתכם, אני לא רוצה לפתוח שוב את הדיון.

י. אמיתי! אני מציע 80 במקום 20.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני לא יכולה לפתוח דיון מחדש. ביקשתי

שתציעו את הצעותיכם במקום ההצעות המובאות.

אני רוצה להבהיר, מה שגם אני לא ידעתי ולמדתי מקציני הבטיחות. כאשר

מדברים על רכב נוסעים פרטי אין הכוונה לרכב הפרטי שיש לך. השאלה היא

לגבי אותו רכב שיש למשרד, והוא מעמיד את זה לרשות העובדים. זו ההגדרה

של רכב פרטי. בישיבה הקודמת לא הבנתי זאת ככה. גם כל ההערות והשאלות

היו, אם במשרד החינוך למשל בבית-הטפר ילכו לטפל ברכב של המורות. לא זו

הכוונה. פה הכוונה לרכב ששייך למקום העבודה, למעביד, למעסיק. הוא חייב

שהדבר הזה יטופל, כי זה עובר הרבה מאוד ידיים, הרבה מאוד נהגים.

א. פורז! זאת אנחנו לא יודעים. יכול להיות שרכב אחד

צמוד לעובד אחד, ומתייחסים אליו כאל פרטי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מבלי לבדוק הצעת 80 במקום 40, ופה גילית

חוסר רצינות. אתה מתייחס למובלים, תייצג

אותם נאמנה. תעיר את ההערה ותציע הצעות. אבל לגבי הענין השני, אני

חושבת שזה לא נוגע אליכם.

י. אמיתי! אני בטוח שבידי חברי ממשרד הרישוי ישנם

דו"חות של הוועדות שלהם.

הצעה שניה היא, שאם יש מספר מפעלים שלהם יש יחד עד 60-80 כלי רכב, יהיה

קצין בטיחות אחד. היה על זה עכשיו בג"ץ, ולאור הבג"ץ יש הצעה לתיקון.

הצעה שלישית, הוועדה מנציחה מצב של אפליה מאוד רציני, ואני מאוד מצטער

שנציג "אגד" איננו כאן. ב"אגד" יש 3,800 כלי רכב ושלושה קציני בטיחות.

ל"דן" 1,300 כלי רכב וקצין בטיחות אחד. אם המצב טוב כל כך, ומאפשרים

להם זאת, אני מוכן ליישם את זה אצלי. יש לי 7 ארגוני גג, שכל אחד מאגד

בתוכו כ-1,000 עד 1,000 ומשהו כלי רכב. ניתן להם קצין בטיחות אחד, ובכל

חברה נאמן בטיחות. זו תהיה הצעתי כשנגיע לנושא.

אני מציע, ומסכם את הצעתי: להגדיל את מספר כלי הרכב ל-80, גם לגבי

אוטובוס; הצעה חלופית או בנספח! אם מנציחים את המצב ב"אגד" ו"דן", אני

מציע באיגודים שלי שנגדיל בתוכם ארגונים פנימיים, אני מציע קצין בטיחות

אחד או שניים ראשיים ונאמן בטיחות בכל חברה וחברה, שיוכל לעבור קורס של

איקס שבועות. כדי להיות קצין בטיחות הוא יצטרך לעבור קורס של שנתיים.

ע. שנלר! נוהל העבודה של כל משרד ממשלתי הוא, שככל

שמצטטים, ראוי להבהיר שידעו במה המדובר.

עבודת המטה היא, שגומרים לקחת את כל הדו"חות של כולם, ומגישים למנכ"ל

משרד התחבורה. מערכת עבודה מסודרת מוגשת למשרד התחבורה, והוא מגיש

לוועדת הכלכלה של הכנסת. זאת אומרת, שהשורה התחתונה ששר התחבורה מבקש

היא להקל על קציני הבטיחות, ואני מקווה שנצליח להקל על קציני הבטיחות,
בהעברת התקנות האלה
ולכן שום דו"ה ביניים, שאיש לא מכיר אותו, לפחות

בהדר הזה, איננו רלוונטי לעצם הענין.

ההצעה הבסיסית היתה להשאיר 20 כלי רכב לכל תאגיד, לכל מוסד, לכל דבר.

היום זה 20. רוצים להשאיר? שישארו 20. רוצים להקל כתהליך עבור המפעלים,

עבור המערכת! הצענו להגדיל ל-40. לכן זהו תהליך שאני בטוה שימשיך בהקלה

ובהרחבת הנושא הזה.

אני מבקש להוסיף כהצעה לניסוח אופרטיבי דבר המוסכם גם על הלשכה

המשפטית. להוסיף סעיף ב(3), שאחרי משרד הובלה, משרד להסעות, נוסיף גם

את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האיזוריות. זאת משום היות מערך

הסעות בהן. לדוגמא, מטה בנימין או מטה יהודה או גליל עליון או כל מערכת

אחרת היא מחזיקה מערכת הסעים גדולה מאוד. החוק צריך לתת סיפק בידינו,

שכל מערכת הסעים, בעיקר של תלמידים ופועלים ועובדים, באשר היא כמערכת

הסעים, תהיה תחת פיקוח קצין בטיחות בתעבורה.

קשורים לכאן גם משרדי הובלות, משרדי הסעות או רשויות. שכן, יכול להיות

שלרשות יש 5 כלי רכב, למטה יהודה אין 20 אוטובוסים, יש לו רק 18

אוטובוסים, ובכל זאת דרכי ההסעה שלו מחייבים על פניו. הדברים האלה

קשורים בעיקר למועצות האיזוריות ולרשויות. לכן אנחנו רוצים להוסיף גם

את הקטע הזה.
ג. נאור; זה יהיה
מועצה מקומית ועיריה וכל אחת

מהמקבילות.

אתן הסבר קצר. התקנות כיום מדברות על הגדרה מאוד כוללת של מפעל, ככל מי

שיש לו 20 כלי רכב. התקנות המוצעות מבחינות בין שתי קטיגוריות שונות של

מפעל: האחת, שתאובחן על-פי מספר כלי רכב במפעלים שאצלו, השניה, בסעיף

(ב) בעמוד השני, זה משרד הובלה כהגדרתו בצו, ומשרד להסעות בין שיש להם

רכב אחד, שניים או שלושה. לכן פיצלנו את זה לסעיפים קטנים (א)

ו-(ב).

הצעתו של מנהל מינהל הבטיחות היא, לכלול בסעיף (ב) גם מועצות מקומיות

ואזוריות ועיריות, ששם כל רכב, לגבי עיריות גדולות אין בעיה; לגבי

מועצות קטנות מקומיות, אם יש להם 2-3 כלי רכב, גם הם יעסיקו. הגזרה לא

תהיה קשה מאוד, מפני שבהמשך אנחנו נסביר שהתקנות יאפשרו העסקת קצין

בטיחות אחד בכמה מועצות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את סעיף 1. סעיף 1 מורכב

משלושה חלקים. מס"ק (1), אשר אחר כך מורכב

מ-(א) ויש לו טור א' שבו שלושה חלקים - (1), (2), (3) - וטור ב'. אחר

כך יש לנו סעיף (ב) ובו שלושה סעיפי משנה, (1), (2) והסעיף שמתווסף

עכשיו, (3). אחר כך יש לנו סעיף (2), ויש לנו סעיף (3).

אני רוצה להצביע על הסעיף (1), לגבי ההגדרות. "במקום הגדרת מפעל יבוא".

לגבי סעיף קטן (1) יש הצעה, שבמקום 40 בטור ב' יהיה 80, אף שהמצב היום

הוא שיש 20.



מי בעד שזה יהיה 40?שלושה. מי בעד ההצעה שהציעו המובילים, שיהיה 80?

אחד. ההצעה התקבלה. המספר יהיה 40.

נצביע על ההצעה מרחיקת הלכת בסעיף קטן (2): מי בעד 80? אין. מי נגד?

כולם. ההצעה נופלת.

מי בעד 40? מי נגד? ההצעה נופלת.

מי בעד 20? מי נגד? אין. התקבל 20.

נצביע על סעיף קטן (3): מי בעד 20? שלושה. מי בעד ה-40? אחד. ההצעה של

ה-20 התקבלה.

אנחנו מצביעים על סעיף (ב)(1) ו-(2). מי בעד? מי נגד? אין. שני הסעיפים

אושרו.

יש הצעה, לתוספת סעיף קטן (3) להוסיף רק רשות מקומית. מי בעד הוספת

סעיף (3)? מי נגד? אין נגד. ההצעה התקבלה.

מי בעד סעיף (2)? מי נגד? אין. סעיף (2 )התקבל.

מי בעד סעיף (3)? מי נגד? אין. סעיף (3) התקבל.

ג. נאור;

2. החלפת תקנה 580.
במקום תקנה 580 לתקנות העיקריות יניא
"העסקת קצין בטיחות" 580.

(א) נעל מפעל יעסיק נמפעלו קצין בטיחות שיש לו רשיון נהיגה לסוגי

הרכב המופעלים נמפעלו.

(נ) קצין נטיחות יעמוד לרשות המפעל נלנד ולא יעסוק נמפעל נפל תפקיד

זולת תפקידו כקצין נטיחות. אלא נאישור הרשות.

(ג) הרשות רשאית. בתנאים שתקבע. לאשר העסקת אותו קצין בטיחות ביותר

ממפעל אחד.

(ד) היו ברשות המפעל יותר ממאה פלי רכב או היו פלי רכב מופעלים

במקומות שונים. רשאית הרשות לקבוע למפעל הסדרי פיקוח נוספים.



יאיר לוי! י אולי אפשר לראות כאן את ההגדרה של מעסיק?

האם מי שיש לו 2 עובדים נחשב גם הוא

כמעסיק?
ג. נאור
אין לנו הגדרה למעסיק.
ע. שנלר
בסעיף הקודם הוגדר מה נכלל במסגרת חובת

העסקת קצין בטיחות. קרי, הסעיף הזה אומר

שבאותו מפעל שהוגדר כחייב להעסיק קצין בטיחות, הוא יעסיק.
יאיר לוי
השאלה היא אם זה יחול על כל מעסיק, גם מי

שיש לו מכולת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא.

צ. ענבר! אם לבעל המכולת הזאת יהיו 40 מכוניות, הוא

יצטרך. הקואופ יצטרך. המכולת שבפינה - לא.

ג. נאור; את סעיף (ד) הוספנו לפי דרישת הוועדה בישיבה

הקודמת. חזרנו על פיסקה שהיתה בתקנות

המקוריות הנוהגות כיום.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם יש הערות? אין. אני מעמידה להצבעה את

סעיף 2, תקנת משנה (א), (ב), (ג) ו-(ד}. מי בעד? מי נגד? אין. הסעיף

אושר.

ג. נאור!

3. החלפת תקנה 581.
במקום תקנה 581 לתקנות העיקריות יבוא
חונת הודעה 581.

בעל מפעל יודיע לרשות על התחלה או סיום של העסקת קצין בטיחות

במפעלו. תוד 15 ימים מיום התחילה או הסיום.

בהודעה יפרט בעל המפעל את שמו ופרטיו האישיים של קצין הבטיחות וכן

את פרטי בתב הסמכתו.

יאיר לוי! איפה אנחנו רואים את ההכשרה שלו בכל הנושא

הזה?
ג. נאור
ההכשרה מופיעה בתקנות הקיימות, תקנה 582,

שגם אותה נתקן בכמה סעיפים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שבעל המפעל יודיע תוך 30 יום מיום

התחילה או הסיום.



מי בעד אישור סעיף (3)ז? מי נגד? אין. סעיף (3 )אושר.

ג. נאור;

4. תיקון תקנת 582.

בתקנה 582 לתקנות העיקריות;

(1) בפסקה (1) במקום "אחת עשרה שנות לימוד". יבוא: "שתים עשרה שנות

לימוד".

(2) נמקום פסקה (3) יבוא;

"(3) הוא עסק במשד שלוש שנים רצופות באחד מהמקצועות בתחום

התחבורה שקבעה הרשות ובידו תעודת סוג 2 במכונאות רכב מאת משרד

העבודה והרווחה".

(3) במקום פסקה (4) יבוא:

"(4) הוא בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 179 לפחות".

(4) אחרי פסקה (7) יבוא;

''(8) עמד בהצלחה במבחן אישיות".

בישיבה הקודמת מסרתי את התקנות הקיימות. מכל מקום, תקנה 582 מפרטת את

כל הכישורים הנדרשים מקצין בטיחות וערכנו כמה שינויים.
יאיר לוי
אם בחור ישב ולמד 12 שנים בישיבה, האם זה לא

נופל בקריטריונים שלכם?

נ. נאור; הקריטריון היום אומר שהוא סיים לפחות 12

שנות לימוד, מהן 3 שנות לימוד בבית-ספר

מקצועי במגמת מכונאות רכב.

ע. זיסמו; למה לתחום את זה בשנות לימוד, ולא לתחום את

זה בסיום לימודים בלי בגרותי

ע. שנלר; עד היום תנאי הקבלה היו מכבידים מאוד. אמנם

נדרשו רק 11 שנים ולא 12 שנים, אבל נדרשו

עוד תנאים, קשים מאוד. למשל - שהוא עבד במוסך באופן מוכח 5 שנים, כל

מיני דברים שהקשו עליו להתקבל. אנחנו רוצים גם בתחום הזה להעמיק יותר

בקורס, ולהקל בתנאי הקבלה.

אשר על כן הצענו הצעה בסיסית, שנראה את אישיותם וכיוונים של האנשים

באשר הם בני אדם, בלי קשר לידע המקצועי. שנית, אנחנו אומרים שיעסוק

באחד ממקצועות התעבורה האחרות, לאו דווקא מוסכנ"יק. אם הוא נגע בתחום

מקצועות התעבורה האחרים, זה מספק, גם אם הוא לא היה מוסכנ"יק. נרצה

שיהיה ברמה מסויימת של ידע, אחרת הוא לא יכול לבצע את תפקידו, כמו

שרופא בלי ללמוד רפואה לא יכול להיות רופא. אם נרצה נלך הלאה. הרשות

רשאית על-פי התקנות להמיר ולפטור שנה, או לפי אותו מקרה בתמורה לדבר,
ואתן דוגמא
אתמול וזיו אצלי אנשי משטרת ישראל עם בוחני התנועה שלהם. בא

הבוחן הראשי, ואמר שיש לו מועמדים לקורס קציני בטיחות שאינם בוגרי 12

שנות לימוד אלא 10 שנות לימוד. אבל המשטרה ומשרד החינוך ומשרד העבודה

מכירים באיקס קורסים משטרתיים ובמבחן או שניים בבגרות כשווה ערך ל-12

שנות לימוד. אמרתי לבוחן הראשי של המשטרה - "ברוך הבא". אם הדבר הזה

מוכר ברמה האחרת, במערכת הממלכתית האחרת, ודאי שאנחנו נרצה להקל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
12 שנות לימוד אינן בהכרח בגרות.

ע. זיסמן; אני לא מדבר על בגרות. אני לא רוצה את המלה

12.

א. פורז; גם אני לא רוצה.
ע. זיסמן
יש מסיים בית-ספר תיכוני שאין לו בגרות. אני

בעד עניין הסיום.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סיים בית-ספר תיכון.

ע. זיסמו; אני לא רוצה לקבוע את המספר 12.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
איך הוא מסיים לימודים, מבלי שיש לו 12 שנות

לימוד?

ע. שנלר; אם יהיה ניסוח שסיים בית-ספר תיכון מקצועי

או עיוני או כלשהו, זה בסדר.

ע. זיסמן; סיים, אבל בלי בגרות.

ע. שכטר; אני רוצה להעיר לגבי 12 שנות לימוד. חיפשנו

12 שנות לימוד או שווה ערך. למשל - מי

שמשתתף בקורסים וכוי. מה שאני אומר הוא, שמעולם לא ביקשנו תעודת גמר של

12 שנות לימוד, ביקשנו תעודה שהוא השתתף בלימודים. לכן הנייר הולך

בהחלט לקולא, מכל הכיוונים, גם זה של משרד התחבורה, גם זה של קציני

בטיחות, גם זה של כל מי שעוסק בענין.

ע. זיסמו; אנחנו מעלים את רמת ההשכלה. מה שדרשנו לפני

30 שנה, אינו המצב היום. גם בצה"ל קצינים

עולים בדרגות, משתלמים. יש איזה שהוא הליך במדינת ישראל של העמקת

ההשכלה. אני לא רוצה לפגוע בכל אלה שקיימים היום, אני מדבר על אלה שאני

מקבל מהיום והלאה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ח"כ זיסמן הציע הצעה, וצריך לראות אם היא

באה לסייע או באה להקשות. אנחנו לא רוצים

להקשות, אנחנו רוצים לסייע, בלי להוריד את הרמה, ולאפשר על-פי אותה

השכלה שיש - למלא את התפקיד על הצד הטוב ביותר.
י. אמיתי
האם אתם לא נותנים כוח גדול מדי לקציני

בטיחות? הוא יכול לקבוע אם אדם עומד בתנאים

או שאינו עומד בתנאים, הוא רוצה מבחן אישיות בסעיף (8) ב-(3).
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה קיים כבר היום.

צ. ענבר; מבחן אישיות זו תוספת.

י. אמיתי; אתם נותנים בתקנות לקציני הבטיחות את הסמכות

לעשות כמעט כל מה שהם רוצים. האם אתם לא

נותנים להם סמכות יתרל שמעתי מתברי הוועדה, שהם יכולים לוותר על תנאים

בתקנות. בתקנות נתתם אפשרות לוותר על תנאים. למה שלא תגבילו קצת גם את

קציני הבטיחות? אני לא מבין למה להעלות מ-11 ל-12 שנות לימוד. לא

הבנתי, אבל אני לא חבר ועדה שלכם.
ע. זיסמן
אתה קיבלת רשיון עורך-דין לפני 25-30 שנה.

אתה יודע שהיום המצב השתנה. היום כדי ללמוד

משפטים, זה לא כפי שהיה בזמן שאתה למדת.

י. אמיתי; האם אתה חושב שזה חיובי?

ע. זיסמו; אני חושב שזה חיובי.

י. אמיתי; אתם בתקנות האלה נותנים לקציני הבטיחות כוח

מעל הכוח הרגיל. לתשומת לבכם, התקנות האלה

והמצב הזה שכולם משבחים אותו הגיע לכך, שרק ל-30 אחוזים מהמפעלים יש

קציני בטיחות. בעל המפעל לא יכול לעמוד בזה, ואתם עוד מקשים עליו.

יאיר לוי; לי לא נוח עניין שנות הלימוד. אנחנו רוצים

להפוך את המדינה שלנו לכך שכולם יהיו

משכילים? זה לא נוח לי. כשאשתי התקבלה לבנק היא לא התקבלה לעבוד כשהיא

היתה צריכה שנות לימוד. והיום, אם היא תצא החוצה ליום אחד ותחזור, היא

תצטרך תעודת בגרות ואוניברסיטה כדי לחזור לאותה משרה שהיא עושה בצורה

הטובה ביותר, וכך מעידים עליה המעבידים שלה. אני רואה מיגבלה בשנות

הלימוד.

לכן אני מבקש שלא נהפוך את המדינה שלנו לאקדמאים בלבד. יש "עמך" שאני

בא מתוכו. אני רוצה שהציבור הזה יקבל את מה שיכול להגיע לו בפוטנציאל

שיש לו. אני רוצה להוריד את הנושא הזה של שנות לימוד. אם אתה רואה

שהמשטרה קבעה שאין לו עבר פלילי, אתה יודע שהוא הוכשר בבית-ספר, אתה

יודע שיש לו פוטנציאל, תוותר על שנות הלימוד.

ג. נאור; אני רוצה לענות, משום שהטענות שהועלו ודאי

וודאי חשובות והגיוניות.

לא בכדי נקבעו 12 שנות לימוד. הכל מותאם לתכנית לימודים, שאחרי כן

המועמד עובר בטכניון. אבל דווקא משום כך הקלנו. כבר בתקנה 582 הקיימת

היום, בסיפא נאמר; "אולם הרשות רשאית לפטור מבקש כתב הסמכה מהתנאי של



לימודים בבית-ספר מקצועי בכל התקופה או בחלקה, אם לדעתה הוא בעל נסיון

מעשי מספיק במכונאות רכב".

הסעיף השני, סעיף 584 הקיים היום, שם מדובר על ועדת הסמכה לקציני

בטיחות, שהיא לא פוסלת מועמד גם אם לא מתקיים בו התנאי. בפיסקה ^

נאמר "מוסמכת הוועדה על מתן פטור מהוראות תקנה 582(1} ו-(3), כולם או

חלקם, לצורך הסמכת קצין בטיחות".

זה בצד הפורמלי משפטי. המגמה של משרד התחבורה, מינהל הבטיחות ומחלקת

קציני בטיחות היא לעודד עד כמה שיותר קציני בטיחות למערכת. זאת אומרת,

שאיו כאן תהליך של החמרה. יש לנו רצון במשרד ליצור תהליך אחר של הקלה.

השאלה היא, באיזו מידה אנחנו מתפשרים ברמת המקצועיות של אותו קצין

בטיחות שמקבלים אחרי כן.

לכן ועדת ההסמכה בעניינים האלה הולכת תמיד לקולא. גם אני הייתי בזמני

חבר ועדת הסמכה. בענין הזה הולכים לקולא עד כמה שאפשר, כאשר המגמה היא

לגייס ככל שאפשר יותר קציני בטיחות.

ע. שנלר; זה כמו אוניברסיטה. אוניברסיטה קובעת כללי

יסוד לכניסה, על-מנת שתכנית הלימודים תתחיל

ממדרגה מסויימת ואילך. אם נוריד את המיגבלה של איקס שנות לימוד, ויכנס

כל אדם שיש לו כל הכישורים למעט שנות לימוד, קורס קציני הבטיחות לא

יהיה 500 או 600 שעות אלא יהיה 800 או 900 שעות, כי יצטרכו להתחיל ללמד

מתמטיקה, הנדסה ודברים אחרים.

אנחנו בונים תכנית לימודים מרמה איקס. אותו אדם שהוא מוכשר בכל, למעט

קטע פורמלי, ישלים באופן אקסטרני או אחר. ועדת ההסמכה תיתן לו להיכנס,

ולו בלבד שיעמוד לבסוף בבחינות.

יאיר לוי; אם כך, תשאיר את ה-11 שנות לימוד.
היו"ר ש. ארבלי"אלמוזלינו
אבל כל הרמות עולות במשק.

יאיר לוי; נשאיר את שנות הלימוד כפי שזה היה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
פה מדובר על שנות לימוד, לא מדובר על בגרות.

זה לא אומר שהוא צריך תעודת בגרות. קורס

בטיחות כולל 500 וכמה שעות. אם הרמה אינה מספיקה, והוא למד רק 11 שנים

ולא 12, זה חסר לו, וצריך יהיה להגדיל את מספר שעות הקורס, כדי לתת לו

את מה שזה מתחייב.

יאיר לוי; אם כך שיכינו קורס לפי 11 שנות לימוד.

ע. שנלר; באופן מעשי מה אתה אומר שיהיו שתי רמות. זה

הרי מה שקורה. אני לא רוצה ליצור מצב שאדם

שסיים בגרות ריאלית במתמטיקה ישב על פעולות חשבוניות רגילות, כי תנאי

הקבלה הם מרמה איקס. לכן אני אומר אחרת, שהרמה היא שהציבור יכול לעמוד

בה. 12 שנים בלי בגרות, בלי בחינות. מי שחסר לו, חייב להשלים ממילא,



ויש לו ממילא תכנית- משנה, שתוא עושה עם עצמו. אנחנו עוזרים לו דרך

המערכת המכשירה.
ג. גיל
כל המקצועות הנלמדים היום באמצעות משרד

התחבורה, קרי, מורי נהיגה, בוחני רכב, כולם

מחוייבים במינימום של 12 שנות לימוד. כולנו חיים במדינה ורואים מה

קורה. מתפרסמת מודעה בעתון לקבלת עבודה, נהג ב"בלו-בנד תלמה",

הקריטריון הראשון הנדרש לעבודה זה 12 שנות לימוד, ולא רשיון נהיגה

למשאית. אנחנו מדברים על אותו קצין בטיחות, שצריך להיות ברמה שתהיה מעל

הנהג הממוצע שנמצא אצלו במפעל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי בעד השארת 11 שנות לימוד? אחד. מי בעד

12 שנות לימודל אושר 12 שנות לימוד.
יאיר לוי
אני מבקש על זה רביזיה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אין על זה רביזיה, אלו תקנות, זה לא חוק.
צ. ענבר
לגבי פיסקה (3) - "במקום פיסקה (4) לתקנות"

- זה לא ברור לי.
ג. נאור
הוא בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 179, זה רשיון

ג/ רשיון למשאית.
צ. ענבר
פיסקה (4) לא היתה כלולה בנוסח שהועבר

לוועדה, זה נמצא רק בנוסח הזה, זו תוספת.
ע. שכטר
זה היה תיקון. בתיקון הזכירו את (1), (2)

ו-(3). לא רשמו את פיסקה (4). זה מסוג

התקנות לקולא. אנחנו אומרים שאנחנו לא דורשים גם נסיון.
צ. ענבר
בסעיף (4) היום נאמר: "ובעל רשיון נהיגה לפי

תקנה 179 ונהג במשך 5 שנים בכל סוגי הרכב

העיקריים המופעלים על-ידי המפעל אשר בגינו מבוקש האישור".
ע. שכטר
אנחנו הקלנו, ואת הסיפא השמטנו.
ג. נאור
עלינו להבין מה מהות ההצעה. סעיף (4) הקיים
היום קבע שני תנאים ברישא
"בעל רשיון נהיגה

לפי תקנה 179". את זה לא שינינו, זה נשאר בהצעה. בהמשך נאמר, ואת זה
השמטנו מההצעה
"ונהג במשך 5 שנים בכל סוגי הרכב העיקריים המופעלים

על-ידי המפעל אשר בגינו מבוקש האישור". חשבנו שזה תנאי מכביד מאוד,

ולכן אנחנו משמיטים את זה.

אני מבין את השאלה של צבי, למחוק את המלה "לפחות". אומרים לי שאם אני

לא אומר "לפחות", הרי ישנם גם סוגי רכב, למשל אוטובוס ואחרים, ואז זה

לא ב-179.
צ. ענבר
אבל אתה דורש ממני לפי 179.

נ. נאור; לא, יש גס אוטובוס. אני הייתי מציע; לפי

תקנה 179, או דרגת נהיגה גבוהה יותר.

צ. ענבר; יש לך שני דברים. לגבי מפעל ספציפי אתה דורש

שיהיה לו רשיון לכלי הנהיגה במפעל. אבל חוץ

מזה אתה בא ואומר, שהמינימום כדי להיכנס הוא, שיהיה לו רשיון לפי סעיף

179. אתה רוצה לפי 179, זה המינימום כדי להיכנס למפעל כקצין בטיחות.

וכדי שיהיה קצין בטיחות במפעל מסויים, אתה דורש ממנו גם לפי 580. 582

דן במתן כתב הסמכה. כדי לקבל כתב הסמכה, הוא צריך להיות 179. הוא לא

יכול להיות במפעל המסויים בלי 580.

ג. נאור; במקום "לפחות" נכתוב; או דרגת נהיגה גבוהה

יותר. עם היועץ נמצא אחרי כן את הנוסח

המתאים. עקרונית, תדע הוועדה מה היא מאשרת; או דרגת נהיגה גבוהה יותר.

צ. ענבר; מה פירושו של גבוהה יותר?

ג. גיל; ישנה תקנה מזה מספר שנים, שניתן להוציא

רשיון לאוטובוס ישירות מרכב פרטי. הוציאו את

זה לאחר מלחמת יום הכיפורים. לכן לאותו נהג שהוציא מרכב פרטי ישירות

לאוטובוס, אין לו משאית. לכן הכנסנו תקנה, שזה יכנס לקורס. להתקבל

לקורס הוא צריך מינימום דרגה 03 או יותר, או שבתוספת למשאית יש לו גם

אוטובוס.

צ. ענבר; ואם יש לו רק אוטובוס, האם זה יותרו

ג. גיל; לא.

צ. ענבר; זאת אומרת שהוא לא יוכל.

ג. גיל; ודאי שלא. יש לו מרכב פרטי, ולכן אני אומר

שלהתקבל לקורס הוא צריך את ה-03 כמינימום.

לאחר מכן, כשהוא יוסמך למפעל מסויים, הוא יצטרך לעבור רשיונות בהתאם

לסוגי כלי הרכב במפעל.

צ. ענבר; אנחנו נבדוק את הנקודה הזאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שבסעיף (3), המדבר על "במקום

פיסקה (4)", ייבדק אחר כך על-ידכם אם המלה

"לפחות" מתאימה והולמת, או שצריך להחליף אותה במשהו אחר.

לגבי סעיף (4) המדבר על "עמד בהצלחה במבחן אישיות", למר אמיתי היתה

הערה.
ע. שנלר
כל מקצועות התעבורה דורשים את הדבר הזה,

מורי נהיגה, בוחני נהיגה, כולם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה את סעיף 4 להצבעה, סעיפים קטנים

(1), (2), (3) ו-(4).

מי בעד? מי נגדי איך. סעיף 4 התקבל.

ג. נאור;

5. תיקון תקנת 583.

בתקנת 583 (1) לתקנות העיקריות, בפיסקה (1) במקום "עד (5)", יבוא

ע"ד (5) ו-(8).

סעיף (8) מדבר על מבחן האישיות, מה שהיה בתקנה הקודמת.

גי. עמר; יש לי תיקון לגבי התקנה 583, לעניין 5 שנים.

ההסמכה של 5 שנים וגביית אגרה.

צ. ענבר! עוד לא הגענו לאגרה, זה יגיע עוד מעט.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אין התנגדות לסעיף5. סעיף 5 אושר.

ג. נאור;

6. תוספת תקנת 583א'.
אחרי תקנת 583 לתקנות העיקריות, יבוא
תקופת תוקף נתב הסמכה. 583א'.

(א) תרשות רשאית לתת נתב תסמבת או לחדשו לתקופת של חמש שנים,

(ב) אגרת בעד נתב תסמנת או חידושו תהיה במפורט בתוספת תראשונה חלק

גי. עמר; היום האגרה היא בסכום כולל של 300 שקל, וזה

כבד מאוד עבור מספר קציני בטיחות שהם

מובטלים. כלומר, כדי לקבל תעסוקה הם צריכים לשלם 300 שקל. לדעתי זה

מכביד מאוד על הענין. זו אגרה גבוהה מאוד, וצריך להוזיל אותה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו לא מדברים עכשיו על האגרה. כאן כתוב

מבחינה עקרונית, אגרה בעד כתב הסמכה. כאשר

נגיע לגובה האגרה, תעיר את ההערה שלך.

ע. שכטר; לגבי תוקף כתב ההסמכה. "הרשות רשאית לתת כתב

הסמכה או לחדשו לתקופה של חמש שנים". על-פי

התקנות הקודמות כתב ההסמכה היה לצמיתות. אם הסעיף הזה של 5 שנים יכנס,

יחול עליו שוב הנושא של 15(ב}, שמופיע בתקנות התעבורה, בתקנה 582, ס"ק

(5); לא נתקיים כאמור בתקנה 15(ב}. החידוש של 5 שנים מכניס את קצין

הבטיחות למצב ממש בלתי נסבל. מי שקורא את תקנה 15(ב) רואה שזו תקנה

דרקונית. היא נכתבה במקור בפרק י' רק כתנאי לקבלה. לא כתנאי לחידוש,

אלא רק כתנאי לקבלה לקורס.



אנחנו מבקשים שכתב חחסמכה יחיה לצמיתות כפי שחיה, וכפי שמקובל במקצועות

אחרים.

ג. נאור; בתקנות הקיימות היו למעשה שני מנגנונים של

אישור עד היום, שאחד מהם ביטלנו: האחד, כפי

שאמר פה ידידי, זה כתב ההסמכה, זה מה שנקרא תעודת קצין בטיחות לכל

החיים. אנחנו לא נוגעים בזה; השני הוא האישור השנתי, שבא כדי לאפשר

לרשות לפקח על קציני הבטיחות, לדעת איפה הם עובדים, מאיזה מפעל לאיזה

מפעל הם עוברים. את הדבר הזה רצינו להקל ולפשט.

יחד עם זאת, לא יתכן שאנחנו לא נעקוב אחרי כתב ההסמכה והרשיון הניתן

לקצין בטיחות. הפשרה היתה שלא נבקש חידוש פעם בשנה או פעם ב-3 שנים,

כמו שאנחנו רוצים להנהיג ברשיון נהיגה, והתפשרנו על 5 שנים. אנחנו

חושבים שהענין סביר בהחלט.

לענין של האגרה אני לא מגיב בשלב זה, כשנגיע לאישור האגרה, שם נדבר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ח"כ זיסמן, האם יש לך הערות?
ע. זיסמן
לא.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 6 אושר.

ג. נאור;

7. תיקון תקנה 586.

בתקנת 586 לתקנות העיקריות. המלים "שמונה על-ידי רשות הרישוי

כבוחן" - יימחקו.

בתקנה 586 נאמר; קצין בטיחות שמונה על-ידי רשות הרישוי כבוחן, רשאי

לאסור את השימוש ברכב וכוי. לא רצינו ליצור פה שתי הסמכות. לקצין

בטיחות ממילא יש כל הכשירויות המתאימות, גם לאלה הניתנות לבוחן, שהוא

במעמד הרבה פחות מקצועי. לכן לא רצינו לתת לו שתי תעודות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי בעדי מי נגדל אין. סעיף 7 אושר.

ג. נאור;

8. תיקון תקנה 587ב'.

בתקנה 587ב' לתקנות העיקריות. תקנת משנה (א) והסימון "(ב)" -

יימחקו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 8 אושר.

ג. נאור;

9. תיקון תקנה 587ג'.
בתקנת 587ג' לתקנות העיקריות
(1) בתקנות משנה (א) ו-(ב) אחרי "לבעל מפעל" יבוא:" או לקציו

בטיחות".



(2) אחרי תקנת משנה (ב) יניא:

''(ג) הרשות רשאית להזמין ככל עת בעל מפעל או קצין בטיחות

להתייצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור פל הוראה

שניתנה וכל ענין לפי חלק זה".

את הסעיף הזה הוספנו גס בעקבות הערות ששמענו פה בדיון הקודם.

י. אמיתי; קצין בטיחות, ניחא. אבל אונם רוצים שכל בעל

עסק יצטרך להתייצב בפני קצין בטיחות

בתל-אביב בשעה שהוא יתבקש לכך. לדעתי לא צריך לתת את זת.
ע. שנלר
הסיבה היא פשוטה. אנחנו לומדים על כך מפי

ענפים אחרים בתחום הרכב. בעל מכון רישוי,

אשר המכון שלו נותן רישוי לרכב לא תקין, רשות הרישוי חייבת להזמין אותו

או רשאית להזמין אותו לצורך הברור והכנת תיק מולו. אותו הדבר לגבי

מערכות מוסכים.

קצין הבטיחות הוא עובד של בעל מפעל. יוצא איפוא, שאם בעל מפעל יהיה

משוחרר מלהופיע, תמיד הוא יוכל להתחבא אחרי פיטורים או אחרי כל מיני

התנקמויות בעובד שלו. לכן יש מקום להחיל את האחריות הסטטוטורית על בעל

המפעל, שהוא מעסיק, והוא אחראי מבחינת החוק על מה שקורה במפעל שלו.

י. אמיתי; יש בארץ 30 מכוני רישוי ו-200-300 מוסכים.

יש בארץ 500 אלף בעלי מפעלים, או 300 אלף.

אתה יכול לבקש מראש עיריית תל-אביב לבוא אליך, כי אתה חושב שקצין

הבטיחות שלו אינו פועל כדין, או מבעלי מפעל מקרית-שמונה לבוא לתל-אביב,

כי קצין הבטיחות לא מצא חן בעיניך, או האם מכונית של "אגד" נעצרה באיזה

מקום באילת, תבקש ממנהל "אגד" להופיע בפניך. אתה לוקח זכות שפוגעת

בזכויות האזרח בצורה שאין לה דוגמה.

ע. זיסמו; אולי נוריד את המלה "בכל עת". יהיה רק.-

רשאית להזמין.

ע. שנלר; הניסוח הזה הוא כמו לגבי רישוי.
ג. גיל
התקנות האלה קיימות לגבי מנהל אגף הרישוי,

ובסמכותו לזמן כל מחזיק רשיון נהיגה לשם

ברור, וכל בעל כלי רכב. זאת אומרת, שהתקנות האלה כבר שרירות וקיימות

במערכת. הכוונה היא כאן, שבמקרים חריגים תינתן אפשרות בידי הרשות

לקציני בטיחות לזמן בעל מפעל, שהחוק בעצם חל עליו, ולא על קצין

הבטיחות, לזמן אותו לשם ברור.

ע. שנלר; אני מקבל את הצעתו של ח"כ זיסמן, להוריד את

המלה "בכל עת".
י. אמיתי
אפילו למשטרה אין סמכות כזאת. אם היא חושבת

שאני עברתי עבירה, היא יכולה להזמין אותי.

ואני כאזרח לא רוצה לבוא למשטרה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אבל אתה בעל העסק.

י. אמיתי! אז מהל כאן זה בזמן שהוא רוצה אני אוזמן

לחקירה.

ע. זיסמו; הרשות יכולה להסביר את סיבת ההזמנה.

י. אמיתי! אתה נותן כוח למחלקה אחת בתוך משרד התחבורה

לעשות דבר שאיננו בשום מקום אחר בעולם. אם

אתה נותן לו את הכוח, לפחות שיסביר את עצמו. לפי התקנה, אם אדם ירצה

להיות קיצוני, הוא יגיד! יש לך מפעל, בוא אלי.
ג. נאור
ההסבר מופיע בתקנה .י "לשם ברור כל הוראה

שניתנה וכל ענין לפי חלק זה".

י. אמיתי! לפי התקנה אתה לא חייב לנמק ולהסביר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
התקנות מתייחסות לקצין הבטיחות, לסמכויותיו

וכוי. פה מדובר על הרשות. הרשות רשאית

להזמין בכל עת. בעל מפעל שיש ברשותו 40 כלי רכב ולא התקיימו דברים אלה

ואחרים וכוי, האם אסור להזמין אותו ולברר אצלו לגבי אותן ההוראות

שניתנו? זאת הם עושים. האם זה יכביד על בעל המפעל? ואם צי הרכב שלו

איננו תקין?

י. אמיתי! אני מנהל מחלקת הבטיחות, ואני רוצה שבעל

מפעל פלוני יבוא אלי. שיסביר, שיכתוב את

הסיבות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יכתבו בהזמנה, למה מזמינים אותו.

ע. שנלר! יש כאן הטעיה חמורה מאוד. אני רוצה לומר

משהו במטבע לשון של העורך-דין המלומד. קבע

עורך-דין אמיתי, כי רק מעט מאוד מפעלים מחזיקים קצין בטיחות ותעבורה.

י. אמיתי! 30 אחוזים.

ע. שנלר! ודאי יסכים עו"ד אמיתי, שזה איננו סביר

שבמדינת ישראל שומרים חוק רק 30 אחוזים.

י. אמיתי! רע מאוד.

ע. שנלר! אשר על כן, הרשות צריכה לקבל כלים כדי לאכוף

את החוק הזה. אשר על כן קבעה ועדת הכלכלה

והמליצה איקס המלצות, ואנחנו עכשיו בסעיף 9. צריכים לאכוף אותן. הכלי

הזה נותן לי כלי מינימלי להידבר עם בעל המפעל, על-מנת שיהיה אפשר להכין

תיק בכלל. היום אין לי יכולת להכין תיק משפטי, משום שלא נותנים לי

להיכנס למפעל. שואלים אותי מכוח מה אני בא למפעל, מכוח מה אני מבקש

בכלל אינפורמציה. יוצא, איפוא, שהטענה שלך לגבי 30 אחוזים היא הנותנת,



וישנו הצורך לחייב עבריין לכאורה להופיע בפני שלטונות החוק המעוגנים

כאן כרשות, לתת עדות, לברר את הפרטים לצורך אכיפת החוק.
י. אמיתי
אתה עושה את כל בעלי העסקים עבריינים

לכאורה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מר אמיתי, אם הניסוח לא מוצא חן בעיניך, תלך

לבית-המשפט, תוציא בג"ץ, אולי תזכה.

י. אמיתי; גם כך נתתם סמכות גדולה מאוד. אבל אתם לא

יכולים לתת להם סמכות שאיננה אפילו בידי

מערכת שלטונית אחרת. יש כמה אפשרויות: האחת, אם קצין בטיחות לא בסדר,

הוא יכול להזמין וחובתו לבוא, אם בעל מפעל, שלכאורה לדברי מר שנלר הוא

עבריין, אבל הרי אני במדינה דמוקרטית, כל עוד לא הוכחתי כאשם ובהזמנה

אני כבר בעצם אשם כי אני כבר לכאורה צריך לבוא אליו, יש כמה אופציות:

או שהוא יטרח ויבוא אלי, שהרי בשביל זה הוא מקבל כסף, יש לו מחלקה-, או

שהוא מזמין אותי, ואז לפחות שיחוייב לנמק בהזמנה למה הוא הזמין. יכול

להיות שיישלח מכתב, ובו יהיה כתוב: נא לבוא אלינו.
צ. ענבר
587גי פותח בכך, שהרשות רשאית להורות לבעל

מפעל כל הוראה שיש בה לדעתה צורך וכוי.

הפיסקה החדשה, פיסקה (ג) מדברת על "לשם ברור כל הוראה שניתנה". אני לא

סבור שלרשות יש מה לברר עם בעל המפעל לגבי הוראה שניתנה. מי שנתן את

ההוראה, זו הרשות עצמה. הוראה שהיא נתנה, היא לא צריכה לברר.

הייתי מציע שהסיפא תהיה כזאת-. לשם ברור כל ענין לפי חלק זה, כפי שיפורט

בהזמנה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מקובל.
צ. ענבר
לשם ברור כל ענין לפי חלק זה, כפי שיפורט

בהזמנה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יש דברים שאינם כל כך עקרוניים, וניתן למצוא

להם את הניסוח המתאים. לא צריך להפוך כל דבר

לענין עקרוני שעליו נאבקים בבחינת ייהרג ובל יעבור.
ג. נאור
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות ליועץ

המשפטי של הוועדה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כולנו מודים לו.
צ. ענבר
לפרוטוקול, הצעתי, והיועץ המשפטי של משרד

התחבורה קיבל תיקון לשוני. בתקנה 9 תהיינה
שלוש פיסקאות
(1) בתקנת משנה (א) אחרי "לבעל מפעל" יבוא "או לקצין בטיחות".



(2) בתקנת משנה (ב) אחרי "בעל מפעל" יבוא "קצין בטיחות".

(3) מה שהיה פיסקה (2) הופך להיות פיסקה (3).
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 9 אושר עם כל ההערות והתיקונים.

ג. נאור;

10. תיקון התוספת הראשונה.
בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות. נחלק א'
(1) בכותרת אחרי "רשיונות נהיגה" יבוא "כתב הסמכה לקצין בטיחות".

(2) אחרי פרט 7, יבוא:

טור א' טור ב'

"8. בעד מתן כתב הסמכה לקצין

בטיחות או בעד חידושו לי5 שנים" 300

ע. שנלר; כאן מדובר על חידוש פעם ב-5 שנים, ולכן חשב

מי שחשב שיש מקום לתת אגרה לענין הזה. אילו

האגרה היתה מגיעה לאותו נושא, היה לי קשה לומר. אבל משום שהאגרה הזאת

תגיע לאיזה מקום שאינני יודע מהו, ובניגוד גמור לכל בעל עסק שמשלם עבור

הפעלת עסק כעצמאי, יש לנו כאן קייס שונה. יש לנו כאן שכיר שמקבל

משכורתו, וכשכיר הוא נדרש לשלם אגרה בשביל לזכות במקום עבודתו.

לכן, אם תעלה הצעה אחרת של היושבים כאן, שתשלול אגרה או גובה האגרה,

אנחנו כמינהל לבטיחות ודאי לא נתנגד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה לבטל בכלל את התשלום.

ג. נאור; האגרה, תכליתה פשוטה מאוד; המדינה מעסיקה

מחלקה לקציני בטיחות ובה מנגנון שלם. אין זה

משנה אם הם מקבלים באופן ישיר או באמצעות האוצר, ויש הצדקה מלאה שתוטל

אגרה. לגבי שיעור האגרה, יעיד פה ידידי עו"ד אמיתי, שעו"ד משלם כפול

מכך אפילו לשנה אחת. אנחנו חושבים שהאגרה סבירה בהחלט. לא באנו להטיל

גזרות נוראות.
צ. ענבר
הואיל וגם האגרה הזאת תצטרך להיות משולמת

על-ידי מעבידים, שגם זה הציבור עצמו הוא

שיצטרך לשלמה, הייתי מציע לוועדה לשקול אולי הפחתת אגרה, אבל לא

ביטולה.

גי. עמר; אני לא מקבל את הטענה, שבכל עבודה שתעבוד

תשלם אגרה לעבודה. זה כמו שעכשיו יש לנו

במחלקת הבטיחות למעלה מ-300 איש שממונים על בטיחות, והם יצטרכו לשלם

אגרה, משום שהם ממונים על בטיחות במפעלים.



אני גורס, שאם אנחנו מדברים על המעביד, זה צריך לבוא לידי ביטוי בחוק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה לא, אנחנו לא קובעים הסכמי עבודה.

ג'. עמר; אם לא, לדעתי קצין בסיחות הוא שכיר, ואני

מציע, היות שהוא משלם ממילא את האגרות שלו

לרישוי רכב ולכל מיני דברים, מדוע להטיל עליו אגרה נוספת למקצועי אני

טוען ש-300 שקל זה מוגזם. ישנם קציני רכב שפוטרו לאחרונה, וכדי לקבל

שוב את ההסמכה שלהם יצטרכו לשלם את ה-300 שקל, וזה לא טוב לדרוש

ממובטלים סכום כזה.

ע. זיסמו! אני מציע להוריד ל-100 שקל.

ע. שנלר; אנחנו לא משלמים עבור הזכות לעבוד, אנחנו

משלמים עבור כתב הסמכה. לגבי כתב הסמכה, בכל

מקצוע משלמים אגרה. אם אנחנו לוקחים משהו מקביל, למשל לשמאי רכב, האגרה

דומה. כאן מדובר על אגרה ל-5 שנים, מדובר בערך על 1,000 קציני בטיחות,

זאת אומרת שמדובר ב-60 אלף שקל לשנה.
ע. שכטר
אנחנו מציעים, שכאשר אדם יסיים את הלימודים

ויקבל כתב הסמכה, ישלם אגרה חד-פעמית בגובה

של 100 או 150 שקל, ובזה נגמר הסיפור.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מודיעה לכם שכולם משלמים אגרה על חידוש.

לכן הייתי מציעה, שבמקום 300 יהיו 150 ל-5

שנים, 30 שקל לשנה. זה בהחלט סביר. אני מציעה שנאשר 150 שקל אגרה שצריך

לשלם אותה אחת ל-5 שנים. אושר.

ג. נאור;

11. תחילה.

תחילתן של תקנית אלת שישה חודשים מיום פרסומן.

כאן היתה הוראת מעבר. הוראת המעבר היתה, שמי שהיה קצין בטיחות ערב

תחילתה, יראו אותו כמי שהוסמך כקצין בטיחות וכוי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בסדר. אושר.

התקנות על כל הסעיפים והתקנות אושרו.

אני מבקשת מהיועץ המשפטי שלנו יחד עם הגורמים האחרים להכניס את כל

התיקונים הדרושים ולפרסמם.

תקנות המים (מניעת זיהום המים). (שטיפת מתקני ריסוס). התשנ"א-1990
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתנצלת על כך שהדיון בחלק הראשון של

הישיבה התארך, והסליחה עמכם על שהייתם

צריכים להמתין. קיבלתי מכתב מד"ר אורי מרינוב, המנהל הכללי של המשרד
לאיכות הסביבה, מיום 20 בנובמבר 1990, וזו לשונו
"לכבוד

ח"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו

יו"ר ועדת הכלכלה

הכנסת.

ג.נ.
הנדון
הצעת תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שטיפת מתקני ריסוס).

התשנ"א-1990.

השר לאיכות הסביבה ממונה על ביצועו של סימן א1; מניעת זיהום מים, לחוק

המים, התשי''ט-1959. לפי סעיף 20ד(א)(1) לחוק האמור, רשאי השר להתקין

תקנות בנושא "מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות

אישור ועדת הכלכלה של הכנסת".

היות והצעת התקנות הרצ"ב קובעת הוראות לעגין מיקומם והקמתם של מתקני

שטיפה לשאריות חומרי הדברה, אודה לך באם תביאי את ההצעה האמורה בפני

ועדת הכלכלה, לאישורה, בהקדם האפשרי.

ההצעה הוכנה בתיאום עם המשרדים והגורמים הנוגעים, ובהתאם להוראות חוק

המים התקיימו התייעצויות הן עם שר הבריאות והן עם מועצת המים, בישיבתה

מיום 15.11.1990.

הייתי מציעה שתגידו לנו באופן כללי מהם השינויים המוצעים בתקנות הללו.

א. מרינוב; בעית איכות המים ידועה. יש לנו בעיות קשות

מאוד בנושא הזה. האחריות לסעיף של איכות

המים בחוק המים הועברה לפי החלטת הממשלה משר החקלאות לשר לאיכות

הסביבה. במשך הרבה שנים לא התקיימה פעולת חקיקה ותקינה על-פי חוק המים.

החלטנו לראות נושא זה בסדר עדיפות גבוה מאוד של המשרד. פירסמנו - וזה

יובא לדיון בוועדת שרים לחקיקה בשבוע הבא - הצעת חוק לתיקון לחוק המים,

להחמרת העונשים, כי החוק לא חמור דיו בענין הזה. אנחנו מכינים שורה

ארוכה של תקנות שנביא אליכם בחודשים הקרובים, בכל מה שקשור לשמירת

איכות המים במדינת ישראל.

הסט הראשון של התקנות הוכן בעקבות בעיה קשה שהיתה בחודש יולי בשנה

שעברה בירדן, שכתוצאה משטיפה של חומרי הדברה מתו אלפי דגים בירדן,

ורשות שמורות הטבע, שהיתה בשטח, הגישה לנו דו"ח על הדבר הזה. בין

המסקנות וההמלצות של הדו"ח של הרשות נאמר, שמשטחי השטיפה של המרססים

נשטפים ישר לירדן, ולכן קרתה התקרית הזאת. הטלתי על הלשכה המשפטית שלנו

להכין תקנות בנושא המים, בשיתוף פעולה מלא עם עו"ד אורה תמיד מנציבות



שרות המים ועם רשות- שמורות הטבע. זה עבר את ההתייעצות עם שר הבריאות

ועם מועצת המים,
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם התקנות הללו קיימות במקום אחד/

א. מרינוב; לא.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
צריכים להתקין אותן.

א. מרינוב; נכון. הן חדשות לחלוטין. הסעיף העיקרי הוא

ש"לא יתקן אדם ולא ישטוף ולא יגרום שירוקנו

תכשירים אל מקור מים בין במישרין ובין בעקיפין". זה הסעיף האופרטיבי של

התקנות האלה. סביבו ישנם כל הדברים שקשורים בו, כגון - איך להקים את

המשטח, מה לעשות, וכמובן נשאלת תמיד השאלה מה לעשות בסופו של דבר עם

החומר הרעיל. על-פי התקנות שפירסמנו לאחרונה על פסולת רעילה, כל פסולת

רעילה במדינת ישראל צריך להעביר לרמת חובב - ואת מכירה את זה בתוקף

תפקידך כשרת הבריאות. לכן אנחנו מבקשים, שבתום עונת הריסוס, כשמצטברת

כמות גדולה של חומר, יעבירו אותה לסילוק לרמת חובב.

אלה הם הנושאים העיקריים שבתקנות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
באופן כללי אני רוצה לומר שאני מאוד מחייבת

את התקנת התקנות הללו, אשר באות למנוע זיהום

מים, ובמיוחד באותם המקומות אשר יש בהם מתקני ריסוס. אותו החומר גם

עלול לחדור ולחלחל, לזהם לא רק את מקורות המים, אלא לגרום לנזקים

נוספים. הוא יכול לחלחל גם עד לתהום. גם הרזרבה שיש לנו יכולה להיות

מזוהמת.

היינו באמת עדים לתופעות כאלה, שלא רק שלא היתה לא ערנות מספקת, אלא לא

היו הוראות והנחיות ותקנות אשר חייבו את הזהירות שתמנע מהם להתנהג

בהפקרות כפי שהיתה נהוגה עד עכשיו.

אני מציעה שנתחיל לקרוא את התקנות, ותוך כדי הקריאה נראה אם יש הערות.
ר. רוטנברג
התקנות האלה אושרו מבחינת נוסח על-ידי משרד

המשפטים. הנוסח כבר לוטש, כמובן אפשר לעשות

שינויים, אבל זה נוסח שהוא על-דעת משרד המשפטים.

תקנות המים (מניעת זיתים מים). (שטיפת מיתקני ריסוס). התשנ"א-1990,

בתוקף סמכותי לפי סעיף 20ד(א)(1)ו-(2) לחזק המים. התשי"ט-1959 (להלן -

החוק) ולאחר התייעצות עם שר הבריאות זעם מועצת המים. ובאישור ועדת

הכלכלה של הכנסת. אני מתקין תקנזת אלה;

1 .הגדרות.
בתקנזת אלה
"בריכת אידוי" - בריכה המיזעדת לאגירת שפכים במטרה לאייד מהם מים

ומרכיבים נדיפים אחרים.



"השר" - השר לאיכות הסביבה או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלת.

"מתקן ריסוס" - מיתקן לפטור תכשירים.

"מתקן שטיפה" - מיתקן לשטיפת מיתקני ריסוס מתפשירים ושאריותיהם.

"מכל איסוף" - מפל המיועד לאיסוף תכשירים או שאריותיהם ממיתקן

ריסוס.

"מקור מים" - מקור מים פמשמעותו בסעיף 2 לחוק שהוא עילי.

בחוק יש הגדרה של כל מיני סוגים - תחתיים ועיליים - כשבכל מקום

בתקנות האלה כאשר נזכר מקור מים, המשמעות היא שהוא עילי. זה נחל,

תעלה פתוחה, מוביל וכוי, וכמובן אגם מים, כמו אגם הכינרת.

"תכשיר"- חומר פימי או ביולוגי או תערובת של חמרים פימיים או

ביולוגיים המיועדים למטרות אלה;

(1) ויסות צמיחה. פריחה ופוריות. ומגיעתן.

(2) דישון וזיבול.

(3) מניעת מחלות חסר ומחלות פיזיולוגיות.

(4) שילוד עלים.

(5) ביעור. דחיה או משיפה של נגעים הן בצמחים והן בבעלי חיים.

(6) שיטוח. הדבקה והרטבה של תפשירים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם יש הערות? אין. סעיף הגדרות אושר.

ר. רוטנברג;

2. איסור הרקה ושטיפה למקור מים.

לא ירוקן אדם. לא ישטוף ולא יגרום לפד שירוקנו או ישטפו תפשירים או

שאריותיהם ממיתקן ריסוס. ממפל איסוף. או ממיתקן אחר אל מקור מים.

ביו במישרין וביו בעקיפין.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 2 אושר.

ר. רוטנברג;

3. מיתקן שטיפה.

(א) לא יתקים אדם ולא יפעיל מיתקן שטיפה אלא בהתאם להוראות תקנות

אלה.

(ב) לא יותקן ולא יופעל מיתקן שטיפה במרחק שיפחת מ-100.מטרים מפל

מקור מים.



(ג) מיתקן שטיפה יהיה מורכב ממשטח שטיפה מכל איסוף. או ממשטח שטיפה

ובריכת אידוי.

ע. זיסמו; למה מדובר על 100 מטר? מישהו אמר לי שזה

יגרום לבעיה בכמה מקומות.

א. מרינוב; אם תהיה תקלה, שיהיה מרחק הגנה מספיק.

ע. זיסמו; האם 100 מטרים מהווים מרחק הגנה! למה לא 50

מטרים? אני לא בעל מקצוע, אבל מישהו הסב את

תשומת לבי לכך.

י. מאיר; זו פשרה. כל הנקודות האדומות הם משטחי

שטיפה, שנכון להיום נכנסים לשטחים החקלאיים

בתעלות הירדן. אם נעשה 200 מטר, הרי כל איזור עמק החולה מלא תעלות

ניקוז, וזה לא מעשי. אם נקטין את המרחק, שוב, זה מצב של פלטה. בכל מצב

כזה של הצפה, זה יזרום. הפשרה היתה איזה שהוא מרחק סביר. הסתובבנו הרבה

ודיברנו גם עם החקלאים.

ע. זיסמן; האם מרחק כזה הוא על דעת החקלאים?

י. מאיר; לא כולם מסכימים. זה באופן כללי לאחר שערכנו

בדיקה בשטח.

א. מרינוב; כל מספר שנגיד יהיה איזו שהיא פשרה בין

הרצוי למצוי. אנחנו חושבים ש-100 מטרים זה

מרחק סביר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 3 אושר.

יש לי בעיה. השעה היא 1:00 ואנחנו על-פי

ועדת הכנסת יושבים מ-11:00 עד 1:00, ואחר כך אנחנו לא יכולים לקיים

הצבעות.

צ. ענבר; אם זו ישיבה שאחריה מתקיימת ישיבה של ועדה

אחרת, אי-אפשר לקיים הצבעות. אבל אחרי

הישיבה הזו אין ועדות אחרות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם אתה נותן את ההסכמה, יש לנו כיסוי.

ר. רוטנברג;

4. משטח שטיפה.

(א) משטח שטיפה יהיו? עשוי בטון במידות של 5 על 6 מטרים לפחות, עם

קירות היקפיים בגובה שלא יפחת מ-20 סנטימטרים. למעט מצד

הכניסה.



(ב) משטח השטיפה יהיה אטום באופן שימנע חדירה לקרקע של הנוזלים

שהצטברו בו.

(ג) משטח השטיפה יהיה משופע בלפי צינור ניקוז פדי לאפשר ניקוז

שאריות התבשירים לתוד מבל איסוף או לתוד בריבת אידוי. ובדי

למנוע את גלישתם מחוץ למשטח השטיפה. במפורט בתקנות 5 ו-6.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם יצטרכו למדוד ולבדוק מה השיפוע שלו?

א. מריגוב! כן.

ר. רוטנברג! לא יהיה ניקוז סביר, אם לא יהיה עניו

השיפוע.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 4 אושר.

ר. רוטנברג;

5. מבל איסוף.

(א) בקצה התחתוו של שיפוע משטח השטיפה יותקו ויופעל מבל איסוף שאליו

יחובר צינור הניקוז ממשטח השטיפה.

(ב) מבל האיסוף;

(1) יהיה בקיבולת שתספיק להביל את בל נוזלי השטיפה שהצטברו בו.

בד שתימנע גלישתם אל מחוצה לו.

(2) יהיה אטום באופן שימנע חדירה לקרקע של בל חומר שהצטבר בו.

(3) יהיה מבוסה היטב בבל עת. למעט בשעת הרקתו.

(4) יתוחזק ויופעל בתנאי בטיחות נאותים למניעת סבנה לבני אדם

ולבעלי חיים. לרבות התקנת שלטי אזהרה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 5(א) ו-(ב) אושר.

ר. רוטנברג;

6. בריבת אידוי.

שימוש בבריכת אידוי לצורך ניקוז שאריות תכשירים באמור בתקנה 4(ג),
יחייב קיום תנאים אלה בבריבת האידוי
(1) היא תותקו באופן שימנע בניסת נגר עילי לתובה.

(2) היא תהיה בקיבולת שתספיק להביל את בל נוזלי השטיפה. לרבות מי

גשמים. בד שתימנע אפשרות גלישתם אל מחוצה לה.

(3) היא תהיה אטומה באופן שתמנע חדירה לקרקע של חומר שהצטבר בה.

ובכפוף להנחיות השר.



(4) היא לא תופעל אלא לאחר שהשר אישר בפכתב כי הותקנה ונאטמו? כנדרש.

(5) היא תגודר והחזקתה והפעלתה יהיו כאמור בתקנה 5(ב)(4).

ז. גסטר; כל המערכת הזאת תצטרך לקבל איזו שהיא תקופת

מעבר לגבי משטחים. אני לא צריך להגיד לכס מה

מצב החקלאות היום. אני חושב שזו חובתנו לנסות ולחפש.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 6 אושר.

ר. רוטנברג!

7. סילוק.

(א) בסוף כל עונת ריסוס ולא יאוחר מה-30 בחודש נובמנר של כל שנה,

ובמועדים נוספים. אם קיים צורד בפד לפי קביעת השר. ירוקן מפל

האיסוף מפל חומר שהצטבר בו והחומר יסולק בפפוף להוראות פל דין

למרפז לטיפול בפסולת תעשייתית ברמת חובב (להלן - אתר רמת חובב)

או למקום אחר בהתאם להוראות השר,

(ב) בריפת האידוי תרוקן מזמן לזמן בהתאם לצורד. בפי שיקבע השר. פדי

למנוע גלישת הנוזלים שהצטברו בה אל מחוצה לה; החומר המרוקו

יסולק בכפוף להוראות פל דיו לאתר ברמת חובב,

ז. גסטר; אתם יודעים איפה הגליל העליון ואיפה רמת

חובב. זו תקנה מאוד קשה, ואני חושש שאם לא

נטפל בה כראוי, יהיה קשה לעמוד בה. אני לא רוצה להגיד שום דבר מעבר

לזה.

דיברנו על הענין הזה עם כמה חברים באזור. אנחנו חושבים שהיינו יכולים

באישור המוסדות המוסמכים לאתר מקום הולם שיעמוד בדרישות, ושאנחנו

יכולים שם לאדות את החומר הזה. בררתי את מחיר הנסיעה של מיכלית כזאת

לרמת חובב, וזה כסף רב מאוד. תהיה בעיה עם זה.

היום יש לנו הסדר, שאת החומר שנשאר במכלים הלא-מדוללים, אנחנו אוספים,

וחברות הכימיקלים מפנות מהאיזור. בענין הזה אנחנו מקפידים. יש לנו בעיה

גם של חומרי אריזה של החומרים האלה, שצריך לרכז אותם במקום מסויים.

מחיר ההובלה הוא כ-80 שקל לנפח קוב.

לכן אני מבקש שהנושא של רמת חובב לא יהיה חד-משמעי, אלא שיתאפשר לאתר

שטח, ובו נוכל לרוקן. אפשרו לנו לטפל בענין הזה.

ע. זיסמן; אתה מציע למחוק את הסיפא.

ז. גסטר; כן. כשכתוב רמת חובב, אני מציע לכתוב: או כל

מקום אחר שיוסכם עליו.
א. מרינוב
לגבי סעיף (א) זה כתוב, או למקום אחר בהתאס

להוראות השר. אם כתוב, אין צורך להוסיף.



לגבי סעיף (ב), אנחנו -מעריכים שהדבר חזה יקרה פעם בכמח שנים. זח יקרה

כשיצטבר לך החומר בבריכות חאידוי. אם תעביר את זה לבריכת אידוי אחרת,

גם שם יצטבר בסופו של דבר, ותצטרך אז. להעביר. לכן אנחנו מעריכים שזו לא

הוצאה כה גדולה. פעם בכמה שנים יצטרכו להעביר כמה חביות של החומר הזה

לרמת חובב. אנחנו מאוד מאוד מקפידים היום להעביר את כל הפסולת הרעילה

לרמת חובב, זה גם לפי תקנות חוק רישוי עסקים ופקודת העם, ואנחנו מאוד

מאוד מקפידים שלא יהיו איזורים בארץ, שלשם מסלקים פסולת רעילה, אלא

לרמת חובב, כי זה המקום המיועד לזה.

ז. גסטר; באחריותו של מי זהז האם זו האחריות של

המועצה האיזורית?

א. מרינוב; האחריות היא של מי שמפעיל את המתקן.
ר. רוטנברג
יתאחדו כל החקלאים באזור, ותהיה להם בריכה

אחת. מדובר בחומר מאוד מרוכז ורעיל, שאחרי

שנים של התאדות, מה שנשאר לא עולה על הדעת שישאר באזור בגליל העליון או

באתר ההיקוות של הכינרת. לא מדובר על טיפול יום-יומי או שוטף.

י. מאיר; יש לנו בריכת אידוי בעמק החולה, במנחת של

המטוסים. מאז זה קיים, 8-9 שנים, זה עדיין

לא הגיע למצב שצריך להוציא. בסעיף הזה מדובר במשהו שיקרה לעתים מאוד

רחוקות, כך שאני חושב שאין צורך להתעקש על זה. פעם בכמה שנים יסעו לרמת

חובב.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לגבי הסעיף הראשון, מה שהערת הוא נכון,

ונתנו פה אפשרות להעביר למקום אחר בהתאם

להוראות השר. מדובר בכמויות קטנות, וכפי שאתה אומר לא צריך להעביר קוב

אחד או שניים. אפשר לרכז אותם, וכאשר המקום יתמלא, אפשר להעביר לרמת

חובב. לגבי בריכת אידוי, לא מרוקנים אותה בכל יום, אלא פעם בכמה שנים.

אם זה פעם בכמה שנים, כמה בריכות בגליל יש כאלה? האם יש לכם הרבה? כאשר

ירוקנו את כל הבריכות, יובילו את כל הפסולת הזאת שלא ניתן להוביל אותה

לאתר אחר בבת אחת. כך שהיתה התחשבות בענין הזה.

מי בעד סעיף 7(א) ו-(ב)? מי נגד? אין. סעיף 7(א) ו(ב) אושר.

ר. רוטנברג;

8. שמירת דינים.

תקנית אלה באות להוסיף על הוראות כל דין( אחר בדבר הטיפול נתפשייים

ולא לגרוע מהן.

הכוונה להוראות לפי חוק הגנת הצומח.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 8 אושר.

ר. רוטנברג;



9. עונשין.

תעובר על הוראת מהוראות תקנות אלת. דינו קנס שלא יעלה על הקבוע

בסעיף 40(2) לחוק העונשין. התשל"ז-1977.

סעיף 40(2) לחוק העונשין קובע מדרגות ענישה לפי סולם מסויים. מדובר על

קנסות ולא על מאסר. בסעיף 40(2) מדובר על קנס שלא יעלה על 4,500 שקל.
ע. זיסמן
למה להצמיד את זה לסעיף 40(2)?

צ. ענבר; לפי סעיף 16(2) לפקודת הפרשנות, אפשר לגבי

עבירה בתקנות לקבוע רק לפי סעיף 40(2), אלא

אם כן ההוק המסמיך קובע אחרת. במקרה הזה ההסתמכות היא על ההסמכה הכללית

של סעיף 16(2) לחוק.
אפשר להגיד
קנס כאמור בסעיף 40(2).
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 9 אושר.

ר. רוטנברג;

10. תחילה.

תחילתן של תקנות אלה תשעים ימים מיום פרסומן.

יש לנו 90 ימים, ויש לנו 60 ימים נוספים בתקנה 11, שהיא הוראת מעבר

לענין מתקני השטיפה, מה שצריך להתקין.

ע. זיסמו; אני מציע חצי שנה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
גם אני.

א. מרינוב; אנחנו מדברים על עונת הריסוס.

ר. רוטנברג; אנחנו צריכים להיות מוכנים לקראת עונת

הריסוס.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כל השנים לא היו לך תקנות, ועכשיו את באה

להתקין. תני להם זמן להתארגן. אחר כך עוד

תהפכו אותם לעבריינים, משום שהם לא הספיקו להתארגן.

א. מרינוב; אם כך, לא צריך הוראת מעבר. נעשה 6 חודשים

בלי הוראת מעבר.

היוייר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ואז 6 החודשים חלים על הכל. אם כך, אנחנו

מוחקים את סעיף 11. סעיף 10 אושר. עם התיקון

שאומר 6 חודשים במקום 90 ימים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15

קוד המקור של הנתונים