ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/12/1990

שיווק ויצוא של פרי הדר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 197

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד', י"ח בכסלו התשנ"א, 5.12.1990, בשעה 9:15

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גל

פ. גרופר

י. פרח

מוזמנים; ג. שליטין, מנכ"ל משרד החקלאות

ש. ריזמן, מנכ"ל חתאחדות האיכרים

ק. פורר, סמנכ"ל התאחדות האיכרים

א. איזקסון, נשיא התאחדות האיכרים

ג. מקוב, מנכ"ל אגודת "פרדס"

י. קפלו, יו"ר המועצה לשיווק פרי הדר

ע. צדוק, מזכ"ל איגוד המושבים של הפועל המזרחי

א. מרגלית, מנכ"ל תנובה אקספורט

צ. לביא, תנובה אקספורט

ד. ברוך, רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

מ. ליפא, ד"ר, תנובה אקספורט

מזכירת הוועדה; ל. ותן

נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

שיווק ויצוא של פרי הדר



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

הנושא שלנו, שאני יזמתי אותו, הוא שיווק

ויצוא של פרי הדר. אני מקדמת בברכה את מנכ"ל משרד החקלאות, גדי שליטיו,

שלו זו הפעם הראשונה להופיע בוועדה. אני מאחלת לך הצלחה בתפקידך.

החקלאות עוברת תקופה קשה מאוד, וזקוקה למי שיעמוד לצדה וינווט אותה

באפיק הנכון כדי שתהיה לנו חקלאות משגשגת, פורחת וגס רווחית. החקלאות

היתה ונשארה גאוות כולנו. הלב פשוט מתרחב כששומעים בבוקר שיצאו 10 טון

לבריה"מ ממיטב הפרי שלנו, הירקות והפירות, כמחווה וכרצון טוב, גם כדי

לסייע במחסור שישנו. זה מוסיף כבוד וגאווה למדינת ישראל. העקרון הזה

שישנו - חייבים לשמור עליו, ואסור לנו למוטט אותו.

אני מאחלת לך הצלחה. אני רוצה להגיד לך שהוועדה הזאת עוסקת הרבה מאוד

בנושא החקלאי יש שיתוף פעולה בינינו ואני מקווה שכך הוא גם יימשך

בעתיד.

יזמתי את הדיון הזה גם בעקבות כל הפרסומים. אני יכולה להראות לכם ערימה

גדולה של פרסומים שהיו בעתונות, אף שלא את כל הפרסומים אספנו. אחרי

שאני קוראת את כל מה שנכתב בחודשים האחרונים - אוקטובר, נובמבר - אני

עדיין לא יודעת לאיזה כיוון אנחנו הולכים מבחינת יצוא ושיווק של פרי

הדר.

ידוע לנו שישראל ייצאה בשנה שעברה 400 אלף טון פרי הדר. מנבאים לנו

שבעונה הזאת, של 90-91, תהיה ירידה של 20 אחוזים. אני מבקשת מהמשתתפים

בדיון, והעוסקים בענף הזה ומופקדים עליו, שיגיבו על הנתונים הללו.

טוענים שהרווחיות של הפרדסן נמוכה, והיא משאירה רווח דל מאוד על כל

העמל שהוא משקיע. יש המעריכים שזה מסתכם ב-7-8 אחוזים בלבד, וכל היתר

הולך להוצאות של המערכות הקיימות העוסקים ביצוא ובשיווק. את כל ההאשמות

מטילים על הגורם המונופוליסטי הקיים, שזה המועצה לייצור ושיווק פרי

הדר, אשר בידה מרוכז השיווק. טוענים שאצלה יש בזבוז, ויש הוצאות גדולות

מאוד.

כוונתו של שר החקלאות החדש היתה, וגם לפני שנכנס לתפקידו דנו בנושא

הזה, בעקבות תביעה שהיתה לשבור את המונופול הקיים, ולאפשר יצוא ושיווק

באופן חופשי לכל מי שרוצה לעסוק בזה מאותם הפרדסנים המגדלים.

נשאלת השאלה, איזו שיטה עדיפה. השיטה של יצוא חופשי היתה פעם, ניסו

אותה, והיא לא הוכיחה את עצמה. אבל על-כך נשמע מכם היום. נשאלת השאלה

האם לא עדיפה השיטה הריכוזית, כאשר המועצה לייצור ושיווק פרי הדר היא

המשווקת את כל הפרי באמצעותה. יש הערכה, שדווקא אודות לריכוזיות הזאת,

גם הפרי שלנו עומד בלוח הזמנים, והוא משווק בצורה מסודרת ומקבל את

המחיר הראוי לו, ואין תחרות באירופה, כאשר כל אחד בא עם מרכולתו ועם

התוצרת שלו, ומתחילים להתחרות על המחיר במקום. זו העדיפות שיש לנו על

ספרד, שיש לה שיווק חופשי.

לעומת זאת אלה שדוגלים ביצוא החופשי טוענים ההיפך. הם טוענים שיוכלו

להגיע ביתר קלות, גם יוכלו לקבל מחיר יותר טוב, ותפחתנה ההוצאות, ומה

שישאר בידם יהיה רב יותר.



בינתיים קיים ויכוח, ויכוח מעל דפי חעתונות. שר חחקלאות מינח ועדה

לאסטרטגיה חקלאית, שהתפלגה ל-22 ועדות. אחת הוועדות הללו אכן עסקה

בנושא יצוא ושיווק פרי חדר, ואנחנו רוצים לקבל את מסקנותיה והצעותיה.

העונה התחילה באוקטובר, ואני לא רואה שיש עכשיו מדיניות ברורה של שר

החקלאות שהוא יכול לנהוג על-פיה, והוא יכול לכוון את היצוא ואת השיווק

של פרי ההדר לפי השיטה ולפי המסגרת הארגונית שתיקבע. שמעתי שלעונה

הזאת, לגבי השיווק המקומי, יהיה שיווק חופשי; ואילו לעונה הבאה,

באוקטובר, יתחיל השיווק החופשי לגבי היצוא. אי-אפשר לבוא ולפרק מערכות

קיימות בלי שאתה יודע מה הן המערכות החדשות אשר תטפלנה בנושא. צריך

להוכיח את היעילות ואת העדיפות של השיטה החדשה ושל המערכות החדשות

שתהיינה. לעת עתה אין מדיניות, יש לדעתי אנדרלמוסיה, אף אחד לא יודע מה

הוא עומד לעשות, מה המדיניות של שר החקלאות בענין זה, והדבר הזה חמור

מאוד, ומסכן לדעתי את אפשרויות היצוא והשיווק של פרי ההדר בצורה היעילה

ביותר, והטובה ביותר, והרווחית ביותר.

עקב כל הסיבות הללו מצאתי לנכון להעמיד את הנושא הזה על סדר היום כאן

בוועדה, ולפחות להפגיש את כל הגורמים, כדי לשמוע מה המדיניות המתגבשת,

כי, כפי שאמרתי, אנחנו בתוך העונה.

אני מבקשת ממנכ"ל משרד החקלאות למסור לנו את האני מאמין של שר החקלאות,

ומה אתם מתכוונים לעשות בעונה הזאת.

ג. שליטין; אני מודה על הברכות של יו"ר הוועדה. המצב

בחקלאות באמת חמור מאוד, גם השמים נלחמים

נגדנו, נוסף לבעיות האובייקטיביות שלנו.

אני רוצה להתייחס קודם כל לירידת הרווחיות בענף פרי ההדר, ואכן קיימת

ירידה רצינית ברווחיות של ענף פרי ההדר. את הדברים האלה אנחנו רואים

בשטח. אנחנו רואים שמיצוא של 950 אלף טון לפני 15 שנה, ירדנו ליצוא של

350 אלף טון, כאשר השנה האחרונה היתה שנה טובה, והגענו ליצוא של

420-450 אלף טון. רואים עקירות מסיביות של פרדסים בכל איזורי הארץ,

ואני חושב שלגבי הנקודה הזאת, אם יש ירידה רצינית מאוד ברווחיות של ענף

הפרדס, אין ויכוח.

אנחנו חושבים שהירידה ברווחיות של ענף פרי ההדר לא נבעה רק בגלל המועצה

לפרי הדר, אלא מהרבה מאוד גורמים. אני מאשים את הענף כולו, ולאו דווקא

את המועצה, באי-חידוש ואי-פיתוח של זנים חדשים. נשארנו, מאז קום

המדינה, ב-80 אחוזים מהפרדסים, עם הזנים שהיו לפני קום המדינה. במשך

השנים טפחנו לעצמנו על השכם - ואני לא מדבר על המועצה אלא על הענף -

ואמרנו שהשמוטי הוא עדיין הטוב ביותר, האשכולית הלבנה היא עדיין הטובה

ביותר, הוולנסיה היא עדיין הטובה ביותר, אבל אנחנו רואים שהשוק החליט

אחרת. יש פיתוחים בארצות אחרות, יש תחרות, יש פיתוח של זנים, ופה לא

מדברים דווקא על בעיה של מועצת פרי ההדר. אולי במידה מסויימת המועצה

לפרי הדר היתה יכולה לתרום קצת יותר לשינוי ולהבאה להכרה של הדברים

שקורים בחוי'ל, אבל בעקרון זאת בעיה של כל המערכת שעסקה בענף.



יש ירידה ברווחיות של ענף פרי ההדר גם בגלל סיבות של עליה רצינית ביותר

במחיר התשומות, עליה רצינית ביותר במחיר המים. אלה הם דברים שהענף

והחקלאות הישראלית יצטרכו ללמוד להתמודד אתם, גם אם הסיבסוד על המים

יהיה כזה או אחר. יצטרכו להתמודד עם מחירים יותר ריאליים של המים, מפני

שאחרת קיים בזבוז במים. יש שיטה אדמניסטרטיבית, שהיא לשים שוטרים

שישמרו על השיברים. שיטה אחרת היא להעלות את מחיר המים. לכן גם בנושא

הזה ענף הפרדסנות היה צריך להשתנות, ולהגיע לזנים יותר רווחיים, ואנחנו

יודעים שישנה אפשרות. את השינוי הזה היה צריך לעשות הרבה הרבה יותר

מוקדם ובקנה מידה הרבה יותר גדול משנעשה עד היום.

זה לגבי הרווחיות של הענף. בהחלט יש תרומה רצינית מאוד לשינוי הזה שאני

מתאר בענף, לשיטה שבה עבדה המועצה לפרי הדר ולחוק מועצת פרי ההדר.

השיטה שבה עבדה מועצת פרי ההדר, והחוק שבעצם נתן למועצה כוח ליישם את

השיטה הזאת, בהכרח החמיר שבעתיים את המצב מעבר למגבלות האובייקטיביות

שמניתי עתה. הדברים ברורים. במשך שנים רבות היה סיבסוד צולב של יעדים

שונים של השיווק. השוק המקומי סיבסד בצורה מסיבית ביותר את היצוא. גם

היום השוק המקומי עדיין מסבסד את היצוא, חלק בצורה גלויה, חלק אחר

בצורה סמויה, על-ידי זה שמוטלות על השוק המקומי הוצאות. החלק היחסי של

ההוצאות על השוק המקומי גדולות יותר מאשר על היצוא.

יש סיבסוד של השוק המקומי על היצוא. השוק המקומי הוא היעד המועדף, היעד

הרווחי ביותר. הכמויות שמגיעות לשוק המקומי קטנות, כ-10 אחוזים מסה"כ

הייצור. זה סוג אחד של סיבסוד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; איזה היטלים מוטלים על השוק המקומי!

ג. שליטיו; על השוק המקומי מוטלים היטלים, יכול להיות

שמישהו אחר כאן יכול לתת לך את המספרים

המדוייקים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתה אומר שהשוק המקומי מסבסד את הייצוא.

כיצד זה נעשה?

פ. גרופר! זה לא סיבסוד, הוא קורא לזה סיבסוד.

ג. שליטיו; אגיד זאת אחרת. מי שמסבסד את היצוא הוא

הפרדסן, מכיסו. זה לא השוק המקומי ולא

המניינים הגדולים שמסבסדים את הקטנים. אביא שמסבסדים את הקטנים. אביא
דוגמא
אנחנו במדינת ישראל מייצרים היום כ-110 אלף טון תפוחי-עץ. מהם

יש עודפים כ-10-15 אלף טון, זה תלוי בעונה. אנחנו עושים מהם מיץ במחיר

הפסד. מחר בבוקר אנחנו יכולים להגיד שנתחיל ליצא תפוחי-עץ לאירופה.

המחיר שלנו לתפוחי-עץ אמנם יקר אולי כמעט פי 3 בסטנדרטים זהים,

באיכויות דומות, ואנחנו עדיין יכולים להגיד שהשוק המקומי יסבסד את

היצוא לאירופה, ואנחנו נייצא 30-40 אלף טון של תפוחי-עץ לאירופה. היצוא

יהיה הפסדי, זה ברור. מי שיסבסד את היצוא לא יהיה השוק המקומי, אלא

מגדל התפוחים. זוהי דוגמא יותר ריאלית, משום שהדברים בתפוחים בנויים

אחרת מאשר במועצה לפרי הדר. שם יש ליברליזציה מוחלטת בכל הנושא של

בחירת היעדים. אף אחד לא יעלה על דעתו לעשות יצוא של תפוחי-עץ, כשהמחיר



באירופה הוא שליש. כמובן הבאתי דוגמא קצת מוגזמת ודרמטית, אבל העובדות

והעקרונות עובדים אותו הדבר גם כאן, במועצה לפרי הדר.

זה לגבי בעיית הרווחיות, ואני מבין שלאחר מכן יתקיים דיון, ואפשר יהיה

להיכנס קצת יותר לפרטים.

לגבי הנושא של יצוא ביד אחת. בכוח החוק יש היום מונופול למועצת פרי

ההדר להיות היצואן היחיד של פרי הדר, ואני לא מתכחש לכך שיש יתרון

מטויים ליצוא ביד אחת. כולנו יודעים ומודעים לכך, שאם רק אדם אחד מנהל

משא ומתן, זה שונה מאשר באים 10 בני-אדם ומנהלים משא ומתן, ואפשר לעמוד

על המקח עם כל אחד לחוד, ואז מצב הקניין טוב יותר. הדברים האלה נכונים

וידועים, ואני לא מחדש מושגים בכלכלה.

צריך להבחין כאן בין כמה דברים. כשאנחנו מדברים על שוק שבו יש לנו רמה

של ייחודיות, שיש לנו מוצר ייחודי ומונופוליטטי מהבחינה הזאת שהוא

ייחודי, הוא המוצר הדומיננטי בשוק, אז יש יתרון ליצוא ביד אחת. אני

מביא לדוגמא את ענף האבוקדו. בו יש יתרון ברור ליצוא ביד אחת. אנחנו

עדיין מהווים 70 אחוזים מענף האבוקדו באירופה, תלוי לפי השנה. בזמן

האחרון יש לנו שנות שפל, אבל אנחנו מדברים על הממוצעים של 10 השנים

האחרונות. אנחנו עדיין 70-80 אחוזים מאירופה, והיעד העיקרי והמועדף

שלנו בנושא של אבוקדו הוא צרפת, והיעד העיקרי שלנו בצרפת הוא פאריט.

כאשר מופיעה יד אחת לקניינים הגדולים של פאריט והפריפריה, ומציעים להם

אבוקדו באיכות שלנו במחיר מטויים, זה עדיף לאין ערוך מאשר יבואו 10

משווקים לאותם הקניינים, והמשווק משחק אתם במשחקים של משא ומתן ומקח

ומימכר. זאת דוגמא למקרה שבו חשוב מאוד לשמור על המונופול או על שיווק

ביד אחת.

יש דוגמא שניה. כאשר אנחנו מגיעים לאירופה עם מטות של פרי כמו

אשכוליות, כמו ולנטיה, כמו שמוטי, פרי שהיה פעם דומה לאבוקדו - לצערנו

היום כבר לא, ואנחנו רואים את המחירים - השאלה היא מה קורה כאשר אנחנו

באים עם טיפה לאוקינוט של פרי מאותו מין, באותן האיכויות, איזה יתרון

יש לנו אם אנחנו באים עם טיפה או עם 5 רטיטים של טיפה לאוקינוט הזה.

כאן היתרון מפוקפק מאוד. הערך הגדול הוא בפרי ייחודי, כאשר יש לנו

הטחורה ביד, ואנחנו בעלי כוח במשא ומתן, ולא כאשר אנחנו באים לים של

פרי. הטיפור קצת נראה אחרת.

בעיה שניה היא יעילות, תמריצים, מוטיבציה. באה מועצה שבנויה על מערכת

של מנגנון של פקידים מצויינים - וראיתי את העבודה שלהם בחוי'ל, אני

מודיע לכם שהאנשים מאוד רציניים ונאמנים למקצוע - אבל הדברים חייבים

להיות שונים, כי גם זאת כלכלה. כאשר יש תחרות, המוטיבציה עולה. יכול

להיות שאם לא נהיה טובים די הצורך, ואם התמורה שתישאר בטוף הצינור של

השיווק תהיה תמורה נמוכה יותר מאשר למישהו אחר שמשווק באופן אלטרנטיבי,

הוא יעזוב אותנו וילך למישהו אחר. יש מוטיבציה מעולם אחר לעשות את

העבודה. ואני אומר שוב, האנשים שעושים את העבודה לפי ההתרשמות שלי,

בחו"ל ובארץ, הם אנשים טובים, הם אנשים נחמדים. אם אותם אנשים היו

עובדים בשיטה אחרת, היו עושים עבודה יותר טובה.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מי יעשה את העבודה של המשווקים האחרים? האם

חם יעשו זאת בעצמם? האם לא יהיה להם מנגנון?

הרי כל אחד יקים בשביל עצמו מנגנון כדי לעשות את השיווק.

ג. שליטיו; אתייחס לכל הנקודות שהעלית, אף שאני לא נכנס

לפרטים רבים, מכיוון שעוד יתקיים כאן

הדיון.

למה שיווק ביד אחת צריך להיות בכוח החוק? החקלאים שלנו מאוד מפותחים

ובעלי שכל, ומבינים את הנושא של השיווק, וכל אחד יכול להיות ראש-ממשלה

בנושא של שיווק. אם זה כל כך טוב וכל כך ברור, הם יכולים להתארגן באופן

וולנטרי ולעשות שיווק ביד אחת, שלא בכוח כפיה של החוק. אף אחד אינו

מונע מהם מחר להתארגן ולהחליט שהם עושים שיווק ביד אחת. אבל יהיה רק
הבדל אחד
יש להם אופציה, יש להם ברירה לעזוב את המשווק המסויים הזה

שהם יבחרו בו, ולהגיד לו שהוא לא טוב, שהתמורה שלהם היתה קטנה מאוד,

שהם עקבו אחרי העבודה שלו בחו"ל, ושהוא לא ניצל את הפוטנציאל. לכן הם

עוברים למשווק אחר. זה הבדל שבין שיווק מונופוליסטי בכוח החוק הקיים

היום, לבין שיווק ביד אחת וולנטרי. יהיו 80 אחוזים שילכו ביד אחת,

ואילו 10-15-20 אחוזים ילכו בדרכים אלטרנטיביות, ויגידו שהם רוצים ללכת

בדרך אחרת, כי אינם מאמינים במערכת הזאת. הצינור הצדדי הזה, אותם 10-15

אחוזים של המשווקים האחרים שיהיו, הם אלה שיתנו מוטיבציה אדירה למערכת

של 80 האחוזים להיות היעילה שבעולם, כי יש לה תחרות. זאת תחרות שאפשר

ליצור עוד בעונת השיווק הזו, עוד היום, להשוות את הפרפורמנס של אלה

שהולכים מהצד לאלה שהולכים ביד אחת.

לא אפרט כאן את כל המלצות הוועדה, כי זה יצריך זמן רב, אבל את הדברים

העיקריים אני מבין שכולם יודעים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם נוכל לקבל את המלצות הוועדה?

ג. שליטיו; ודאי.

ההחלטה של הוועדה היא שלא לבטל את המועצה

לפרי הדר בנושא של השיווק בחו"ל. ההחלטה של הוועדה היא לפצל, ליצור שתי

מועצות פרי. המועצה הקיימת הנוכחית תמשיך לעבוד בחו"ל, אבל המונופול

יבוטל. כך היא תהפוך לחברה מסחרית, ותצטרך להוכיח פרפורמנס, ולא ילכו

אתה בכוח החוק. אם יבואו חברות אחרות, היא תצטרך להוכיח שהיא טובה

יותר. ויבואו נציגי המגדלים לפי בחירה, כפי שנעשה במועצות ציבוריות,

והם יגידו שהם רוצים להתארגן ליד אחת. יהיה שולחן של מגדלים, ולידו

נציגים נבחרים של המגדלים. הוועדה גם מציעה איך לבחור את הנציגים בצורה

הדמוקרטית ביותר שישנה. הם ישבו לשולחן כמו שאנחנו יושבים היום,

ויחליטו שכדאי להם מטעמים ברורים ללכת ולעשות את היצוא ביד אחת, יגידו

שהם רוצים לעשות זאת דרך מועצת פרי הדר שאף אחד לא ביטל אותה, רק הוריד

ממנה את המונופול, יוכלו ללכת מחר עם המועצה לפרי הדר כולה באותה שיטה,

חוץ מדבר אחד. זה יהיה וולנטרי ולא כפייתי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם זה מחייב חקיקה?



ג. שליטיו! . הדברים האלה מחייבים שינוי החקיקה. קודם כל

צריך להחליט מה רוצים.

אני לא רוצה להקדים מוקדם למאוחר, אבל היות שנשאלה השאלה אענה. פתיחת

השוק ליצוא, הורדת המונופול מהמועצה לפרי הדר, אינה מתוכננת לעונה

הנוכחית, אלא לעונה של שנה הבאה. יש זמן לשנות ולטפל בשינוי החקיקה. זה

נושא שקשור ליצוא.

מה שקשור לשוק המקומי. עד היום המצב היה שהפרי על העץ לא שייך לפרדסן.

מהרגע שהפרי הבשיל והגיע יומו, הפרי שייך למועצה בכוח החוק, והמועצה

יכולה להחליט לאן הפרי הזה הולך. בשנים האחרונות נעשה שינוי בנושא

ההתקשרויות לתעשיינים. הפרדסן בוחר לו את הקבלן שאתו הוא עובד, הפרי

צריך לעבוד דרך המערכת, המערכת מאוד יקרה, ובסופו של דבר מה שנשאר

לפרדסן זה השאריות שנשארות לאחר כל ההוצאות של המערכת, האריזה והמיון

והמנגנון והיצוא בחו"ל וכוי. גם בענין הזה אני חושב שאף אחד לא יכול

להגיד שמה שנשאר זה טוב, זה מספיק, זה מספק, זה רווחי, זה עומד באיזה

שהוא קריטריון כלכלי.

מדיניות השר בהחלט ברורה. השר החליט לאמץ את החלטות הוועדה לאסטרטגיה,

המעניקות חופש התקשרות לפרדסן לשלושת היעדים של השיווק: לשוק המקומי עם

סוכן מורשה; ליצוא עם יצואן שעומד בקריטריונים, ואהיה מוכן לפרט מהם

הקריטריונים, ולתעשיה, אם מישהו בוחר בכך.

לשוק המקומי משווק מורשה. בעצם הנושא של משווק מורשה עדיין לא התמלא

בתוכן. שר החקלאות אימץ את ההמלצה של הוועדה לאסטרטגיה להקים מינהלת

מעבר, שתמלא בתוכן, בתקנות, בהצעות לתקנות לכל המערכות האלה. יו"ר

המועצה לפרי הדר, קפלן, הוא גם יו"ר מינהלת המעבר, שצריך להמליץ לשר,

עם ועדה שהוא עומד בראשה, את המערכת של הכללים והתקנות שלפיה כל המערכת

הזאת תפעל. גם לשוק המקומי נקבע איזה שהוא תאריך טנטטיבי, שהוא פברואר,

אבל יכול להיות שזה יידחה. אף אחד לא רודף אחרינו. אנחנו רוצים שתהיה

הרצה, אנחנו רוצים שההרצה תהיה מסחרית, כדי שנוכל גם ללמוד ולשנות

ולעדכן את עצמנו.

אנחנו משווקים הרבה מאוד פירות בשוק המקומי. אנחנו משווקים הרבה

תפוזים, הרבה פירות אחרים, הרבה ענבים. בעל הכרם, למשל, בוחר לעצמו את

היעד. הוא מחליט כמה הוא שולח לשוק המקומי, הוא מחליט כמה הוא שולח

ליצוא, איזה יצוא הוא עושה. אם הוא רוצה אותו הפרי לשלוח ליצוא, גם על

זה הוא מחליט. תפוחי-עץ, מדברים על 120 אלף טון שוק מקומי, המספרים

יותר גדולים, מתחילים להיות די דומים לשיווק של ההדרים לשוק המקומי,

ובהדרים יש כמה זנים. ישנה שיטה. המערכת הזאת פועלת לגבי פירות אחרים.

אין שום סיבה בעולם למה המערכת הזאת איננה יכולה לפעול באותה שיטה

ובאותה צורה כפי שהיא פועלת בפירות אחרים בשוק המקומי. ההיפך הוא

הנכון. אף אחד לא יעלה על דעתו היום ממגדלי התפוחים ללכת ולצעוק שהם

רוצים שבכוח החוק יכפו עליהם שיהיה להם מישהו שיפזר להם בשוק המקומי,

ולא שיפעלו בצורה וולנטרית, כפי שהדברים האלה נעשים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בכל-זאת המחירים של הפירות שאתה מדבר עליהם

לא ירדו.



ג. שליטין; . אנחנו הרי רוצים לתגן על החקלאים, מי אמר

שהמחירים צריכים לרדתז אם הכמות שתגיע לשוק

המקומי תהיה יותר גדולה - ואני אומר שהיא תהיה יותר גדולה, אין לי שום

ספק שהיא תהיה יותר גדולה - המחירים באמת יהיו יותר נמוכים, וכאן יהיה

הרווח של הצרכן. הרווח של הפרדסן יהיה מהעובדה שהכמויות שתגענה לשוק

המקומי תהיינה הרבה יותר גדולות, ועדיין השוק המקומי ישאר השוק העדיף.

אני באמת מאמין שיאכלו הרבה יותר פרי הדר בשוק המקומי, כאשר המחירים

ירדו ב-30-40 אחוזים בשוק המקומי. המערכת - ואני מתכוון לתיווך - תיקח

פחות מהנתח, ואני בטוח שישאר לחקלאי הרבה יותר בסה"כ הכללי.

מדיניות השר ברורה בכל הנושאים שקשורים גם לשוק המקומי וגם ליצוא.

אמרתי גם, שהכללים עכשיו בתהליך בבניה של הוועדה למינהלת המעבר, שאמורה

לתת תוכן להחלטות האלה, תוכן של תקנות, תוכן של כללים.

לא כל אחד יהיה מסוגל לייצא, ולא כל אחד יוכל לקבל רשיון יצוא. יוכל

לקבל רשיון יצוא מי שקודם כל יעמוד בקריטריונים של יצואן. ומהם

הקריטריונים של יצואן? פה אנחנו לומדים מהעבר, אם מישהו ינסה להביא לי

את ענף הפרחים שפעם פתחו אותו.
פ. גרופר
זה לא היה פעם, ענף הפרחים פתוח גם היום.

ג. שליטיו; אני מדבר על "שווימברים".

פ. גרופר; גם היום יש כאלה.

ג. שליטין; אנחנו מדברים על עקרונות. הקריטריונים

למשווק מורשה, ליצואן, יהיו קריטריונים

שעכשיו נמצאים בבניה. באופן כללי ניתן ליצור קריטריונים כאלה, כדי שלא

יכנסו כל מיני נוכלים למיניהם, ואני לא אומר שכולנו חכמים. היו

נסיונות, ואני לא אומר שכל הנסיונות היו טובים, אבל צריך ללמוד

מהנסיון. במקום להגיד שכל השיטה לא שווה, צריך ללמוד מהנסיונות, וליצור

כללים אחרים, שיהיו טובים. למשל, אדם שיהיה יצואן, יצטרך להביא ערבויות

בנקאיות על הפרי שבו הוא עושה את העיסקה של היצוא, מהיצרן ליצרן; או

למועצת פרי הדר שיכולה לארגן את הנושא הזה. היא תקבל את הקריטריונים,

והיא תראה אם הקריטריונים עומדים במערכת. ערבויות לגבי הפרי שיילקח

מהפרדסן, שייחתם אתו חוזה או הסכם.

הוא יצטרך לתת ערבויות רציניות, ויכול להיות שהוא יצטרך שבנק יתן לו

ערבות בלתי מוגבלת לנושא, כדי שהוא לא ירד מתחת למחירי הרפרנס.

פ. גרופר; ואם הוא לא יקבל ערבות?

ג. שליטיו; עדיין אין לנו כללים. אני אומר מה אפשר

לעשות, ופועלים בכיוון הזה. אם הוא לא יתן

ערבות, הוא לא יהיה יצואן. אם הוא לא יתן ערבות מסויימת, שלא יפגע

במחירי הרפרנס הנהוגים באירופה, הוא לא יקבל רשיון ליצוא. אף אחד לא

אמר שאנחנו מעוניינים להכניס את כל הארחי-פרחי שבעולם וכל מיני

"חאפרים" שרוצים לעשות את הדולר המהיר. להם לא יתנו להיכנס למערכת.



אפשר ליצור את הקריטריונים של אמינות, מבוססים ומעוגנים בערבויות

בנקאיות רציניות ביותר.

גם אני קראתי קטעי עתונות ואחרים, שסיפרו כאילו ראינו כדגם את ענף

הפרחים. וזיו 15 יצואנים, שניים יושבים בבית-סוהר והשאר פשטו את הרגל,

והחקלאים שעבדו אתם פשטו את הרגל, וכל הדברים האלה. אלה דברים שאפשר

בקלות - אם יוצרים את הכללים הנכונים ועומדים בהם - למנוע אותם, וכך

אמנם ייעשה. אף אחד לא מתכוון לעשות אנרכיה בנושא של היצוא. מבקשים

לבטל את המונופול של המועצה לפרי הדר, לא ליצור אנרכיה בנושא של

היצוא.

היו"ר אמרה, שאולי צריך להוכיח קודם כל את השיטה החדשה, לפני שמיישמים

אותה על הענף. אני אומר שאין אפשרות להוכיח את השיטה החדשה לפני

שמיישמים אותה, לא קיימת אפשרות כזאת. את השיטה החדשה צריך לנסות. גם

בנושא של פרי הדר אפשר היה לעשות שגיאות. אם מישהו לא יצר את הדפוסים

הנכונים, את האפשרות של פגיעה זה בזה, את האפשרות של פגיעה בכל הענף

על-ידי מכירה מתחת למחיר רפרנס, מי שלא עשה את הדברים האלה, עשה את

הדברים לא נכון. אי-אפשר להקיש ולהביא דוגמאות מכשלונות שעשו דברים

באופן גרוע ולא נכון, ולהביא וליישם אותם. אני בטוח שהשם הילרון יעלה

כאן פעמים רבות. אנחנו יודעים שמה שנעשה עם הילרון דווקא לא נעשה בצורה

אחרת מאשר בכוח החוק. מה שנעשה עם הילרון היה הגרוע ביותר, בענף הגרוע

ביותר, בשיטה הגרועה ביותר, עם האדם הלא נכון. נעשו בעצם כל השגיאות

האפשריות שנעשו בנושא של ענף האבוקדו, ואסור לעשות זאת בשום פנים

ואופן. אם עשו זאת בצורה כזאת, זה לא חכמה להגיד שנכשלו. חס וחלילה,

בדברים האלה ובגישה של פתיחת המונופול, אף אחד לא מתכונן להעתיק את

השיטות הבלתי-נכונות שנעשו בעבר. ההיפך, מבקשים ללמוד מהן ולהימנע מהן

בעתיד. לגבי הוכחת השיטה החדשה, אי-אפשר להוכיח.

בענף יש אנדרלמוסיה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אמרתי שחוסר מדיניות יוצרת אנדרלמוסיה

בענף.

ג. שליטין! ישנה מדיניות, וברגע שהכללים של מועצת המעבר

ייקבעו - וזה יהיה בזמן קצר ביותר, בזמן

הקרוב ביותר - הדברים האלה יפורסמו, הדברים האלה יועברו לכל מי שיש לו

יד ורגל בנושא הזה. הוא ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות, מה הכללים ואיך

הנוהלים. אני מצטער שישנם אנשים בענף שזורעים מרה שחורה ופחד, ועם

ישראל מתחיל לדמיין ומתחיל לבנות מגדלים פורחים באוויר.

ההחלטה התקבלה, הביצוע הזה ייעשה, הייתי מבקש מכל המערכות קודם כל

שיתוף פעולה מלא. אנחנו זקוקים לשיתוף הפעולה הזה, ולא ליצור סתם רגשות

ולהט יצרים, מפני שבסופו של דבר זה יכול לפגוע בענף. אני מכיר את

האנשים שעובדים בענף, האנשים כולם אנשים רציניים. זה שיש חילוקי דעות

בהשקפות, זה קיים, אבל האנשים רציניים, ואיכפת להם וחשוב להם מה יקרה

לענף מגדלי ההדרים, והייתי מאוד מבקש שיתוף פעולה מלא.



ש. ריזמן; . אני אתחיל מהסוף. אחיה קצר ולא ארד לפרטים.

את הדברים יגיד מר איזקסון, שמבין היושבים

כאן באולם הוא הוותיק. והוא עוד חזה על בשרו את השיטה הקודמת אליה

אנחנו חוזרים עכשיו במדיניות, מה שקורא גדי המדיניות החדשה. הוא יכול

להשוות בין העבר להווה, ומה שצופן לנו העתיד.

הישיבה הזו היתה נמנעת, וכל הענין הזה היה נמנע אילו ממשלת ישראל, משרד

האוצר, היו נותנים שער ריאלי ליצוא, למטבע, 30 אחוזים. הכל היה נמנע.

מנקודת התחלה כזאת ראשונית שתלויה בנו, טובך הענף כולו, ואז התחילה

המצוקה. ישנו גם המצב האובייקטיבי, אנחנו מרוחקים מהשווקים יותר מכל

המדינות, ויש השלכות של תובלה. אנחנו לא מדברים בתחתונים של דלתא, אלא

אנחנו מדברים בדבר מתכלה. זה מכריח אותנו לארוז לפעמים את הפרי מחדש

באירופה, וכל מיני צעדים כאלה. המתחרות שלנו מבינות יותר ללבם של מגדלי

ההדרים שלהם. מצבן של טפרד ומרוקו מבחינה אובייקטיבית הרבה יותר טוב

מבחינת קירבה לשוק ובהשתייכות לשוק המשותף. השוק שלנו בעיקרו הוא השוק

האירופי. הן מטבטדות את פרי ההדר שלהן, בדולר-דולר וחצי לתיבה. נוטף

לשער הדולר שאנחנו מקבלים, נקודת ההתחלה שלהם יותר טובה, משום שכל תיבה

שיוצאת מטובטדת בין דולר לדולר וחצי. התשומות שלהן יותר זולות, כוח

העבודה, שר החקלאות נלחם על העלאת מחירי המים, דבר שיביא לאי-כדאיות

החקלאות כולה, ובימים הקרובים מאוד אולי נגיע למצב שנייבא את כל הפירות

שמיוצרים היום בארץ, אם תתקבל הצעתו.

כל נקודות ההתחלה האלו מעמידות אותנו במצב נחות. כוחנו היה בריכוזיות

וביד האחת שבה מכרנו את הפרי שלנו. גדי כבר הקדים רפואה למכה, ואמר

שיביאו לדוגמא את מגדלי הפרחים שחלקם יושב בבית-טוהר. בחלקם החקלאים עד

היום לא התאושש מאי-התשלום שלא הועבר להם, אבל אין לי ברירה, אני חייב

להזכיר זאת. יש לנו דוגמאות מה היה. באבוקדו היה הילרון, ובמו עיני

נוכחתי בשוק בצרפת כאשר הקניינים עברו בין אגרטקו לבין הילרון, והורידו

את המחיר של האבוקדו, מאחר שמדובר בפרי שמשחיר כעבור כמה ימים. הם אמרו

שהילרון רוצה כך, שאלו וכמה אתה נותן, וכך הורידו ומכרו את זה באפט,

כמובן על גבו של מגדל האבוקדו.

יהיו בארץ כ-10 יצואנים שיעמדו בקריטריונים. אגי יושב בוועדה

לאטטרטגיה, ואני ראיתי את הקריטריונים. לא מיניה ולא מקצתיה, אין שום

קריטריונים כמעט. באירופה של 1992, אירופה המאוחדת, יהיו 10 קניינים

שקונים מאתנו את הפרי, ומהארץ יבואו 20 יצואנים שמוכרים את הפרי,

ולקונים שלנו יהיה מצב אידיאלי. במקום יד אחת, משרד אחד, שאתה יושב

וגומר אתו על מחיר, והוא נותן לך את הפרי, וזה פרי שיש לו ביקוש, יהיו

10-20 יצואנים, ויתחילו דוגמת האבוקדו לעבור בין האחד לשני, ויתחיל מקח

ומימכר לגבי המחיר. בינתיים הפרי הולך ומתקלקל. זה לא משהו שאפשר

להחזיק כמה חודשים במשך המשא ומתן ובטופו של דבר, התיבה תימכר ב-3 דולר

וחצי.

אחר כך מתחילה בעיה של אמינות. חלק גדול ממה שהיה בריכוזיות היה

האמינות שלנו, לעומת המרוקאים, היוונים והקפריטאים, שהעמיסו על אניות

ישנות ושלחו, ופעם זה הגיע בזמן ופעם זה הגיע אחרי הזמן ופעם לפני

הזמן. יהיו 10 יצואנים, הם יקבלו הזמנות, אחד צריך לשווק ל-1 בדצמבר



והשני ל-3 בדצמבר. כדי למלא אניח צריך 350-400 אלף תיבות, והוא קיבל

הזמנה ל-50 אלף תיבות בלבד. מדובר באניות קרור, ואז אין אניה, יתחילו

להעמיס על אניות יווניות וקפריסאיות, ישלחו 50 אלף תיבות, וזה יגיע וזה

לא יגיע. ה-Jaffoקנתה מוניטין במשך 100 שנה, כל המוניטין הזה ירד

לטמיון בעונה אחת. אחר כך ישנם מחירי הרפרנס. אס אחד יסטה ממחיר

הרפרנס, הקנס יהיה על כל עם ישראל, על כולנו. כשהיתה ריכוזיות והיתה יד

אחת, יכולת להבטיח זאת. המועצה שלטה בענין הזה. אבל איך תשלוט על 10

יצואנים שמסתובבים עם הפריז כל הדברים האלה יפלו בסופו של דבר על

הפרדסן.

ישנה המצוקה האמיתית. זה נכון, אני לא יכול לבוא בטענות, אבל המצוקה לא

היתה תלויה בשיטה המונופוליסטית. השיטה המונופוליסטית הצילה את מה

שאפשר היה להציל במצב הקיים. השיטה המונופוליסטית הזו עזרה לעבור אותן

השנים. היו שנים טובות יותר ושנים טובות פחות, כמו בחקלאות. כך זה בכל

הענפים, ראה בעגבניות היום. בשנה שעברה הרוויחו כסף, השנה לא. קבוצה

קטנה של צעקנים השתלטה על הענין הזה, השר מינה ועדה לאסטרטגיה, יש לי

זכות להיות חבר בה. מתוכה הוקמה ועדת הדרים, שאיננה מורכבת מאנשי

מקצוע. בחלקו הגדול הופיעו בפניה הפרדסנים, אנשי מקצוע אמיתיים לא

הופיעו, הם הגישו את השגותיהם בכתב. הוועדה שעסקה בהדרים היתה בנויה

מאנשים שאין להם יד וראש בענין הזה, לא עסקו מעולם בענין, ולא מכירים

אותו. שני פרופסורים או פרופסור אחד ופקידים מקומיים. השר הלך על-פי

עצתה של קבוצה צעקנית, שבחלקה היא קבוצה דמגוגית, ובחלקה קבוצה שמחמת

המצוקה צעקה לעזרה, ולא ידעה לאיזה כיוונים לצעוק. והשר, שאיננו מצוי

בענין - ואין לי טענות אליו, איש תמים והגון - התמימות שלו הובילה אותו

לתת את היד לאותה קבוצה צעקנית קטנה.

בענין הזה אני חוזה מפולת נוראה. אני לא אומר שאין דרך חזרה ממנה, אבל

היא תצריך מספר שנים כדי להקים את המערכת שהקמנו, ושהיתה נושא לקנאה

בקרב כל הארצות, אצל המרוקאים ואצל הספרדים. המועצה הזו היתה נושא

לקנאה על אופן העבודה.

יש לנו בעיות יסוד שקשה להתגבר עליהן, וצריך להתגבר עליהן. אבל להתגבר

עליהן בדרך של הריסת המערכת הקיימת ובניית מערכת חדשה כפי שהם מציעים,

זו איננה הדרך. היא תביא אותנו לקריסת הענף, היא תביא אותנו לנזקים

אדירים על גבם של פרדסנים.

ע. צדוק! חושבים שכל הרווחיות של החקלאים תגדל כי הצד

הארגוני והשיווקי כאילו יתייעל, ואני חושב

שזאת גישה מאוד לא נכונה. בעולם המודרני היום הנושא של השיווק והנושא

של הפרסום והנושא של התחרות הוא היום הדומיננטי. זאת גישה שאנחנו

נתקלים בה היום במשרד החקלאות לאורך כל החזית. כאילו חלק ההוצאות

הארגוניות והשיווקיות הוא זה שמפיל את החקלאים.

אנחנו כופרים בזה, זה לא נכון. אמרתי לשר החקלאות לפני שבועיים במועצת

המים, שאולי פעם אחת - אחרי שהקימו 25 ועדות - תוקם ועדה אחת כדי שתראה

לו ותאיר את עיניו, במה הוא נלחם יום ולילה. מה שמפיל את החקלאות הוא

התשומות שעולות כל שנה ב-20-25 אחוזים, והפדיון נשאר עומד כל הזמן.



אנחנו מדברים על היצוא, וזח חחלק חגדול של רווחיות חחקלאות, שחולך

ונופל בכל חקטע.

לגבי הנושא הספציפי. אני לא יודע אם אנחנו, המימסד החקלאי, צריך להילחם

במלחמה הזו שזה לא יהיה וולנטרי. לא איכפת לי שמועצת הפירות על-פי החוק

תאפשר גם יצואנים אחרים, אבל המדינה צריכה להגן על החקלאים. היא צריכה

לדאוג לכך, שלא יפלו בידי כל מיני אנשים לא מקצועיים ונוכלים. לפי דעתי

קרה כאן אבסורד. ענף ההדרים שונה מכל ענפי החקלאות האחרים שלנו, שונה

מאבוקדו, שונה מהתפוחים. יש דברים שאנחנו עושים לצריכה מקומית, כי

אנחנו יודעים שאין להם שום סיכוי לצריכה בחו"ל. אנחנו צורכים 15-16

אחוזים בארץ, גם אם תהיה עליה. אם עוקרים הרבה פרדסים, זה משתי סיבות:

האחת, מחיר הקרקע, היכן שיש פרדסים, שם יותר אטרקטיבי לבניה, כמו

בנתניה; והשניה משום שלא מרווחים. יש מחקרים שמראים את רווחיות

החקלאות, ומראים שאם היו נותנים לנו איזה שהוא עידוד, ומשווים לנו את

שער המטבע, הענף היה במצב טוב.

לכן אני חושב שהקו הזה של משרד החקלאות שיעסוק בצד הארגוני ובכך יביאו

את המזור לחקלאות, לפי דעתי זה קו מוטעה. אני חושש שהדברים נעשים בלי

שיתוף. שלמה ריזמן יושב בוועדות, אבל יש ארגונים יציגים שנבחרו בצורה

דמוקרטית, ואותם לא שיתפו. מדובר בבעלי מקצוע מצויינים, הם מעורים בתוך

החקלאות, חיים הרבה שנים בתוך החקלאות, ולא שיתפו אותם. היום באופנה

לקחת את כל מי שצועק בחוץ מכל מיני סיבות, ולשים אותו בראש. יכול להיות

שזו שיטה, יכול להיות שזה דבר שמקובל על כל מיני אנשים, אבל אני חושב

שזה לא סדר טוב, זאת לא אחריות של מדינה שמנהלת את המשק שלה בצורה

מסודרת. לדעתי הדברים האלה יכולים להיות הרבה יותר מסודרים, אם היו

עושים זאת בצורה נבונה ובצורה אחראית, בשיתוף כל החקלאים.

א. איזקסון; המנכ"ל אמר דבר חמור מאוד, ואני חושב שצריך

להדגיש אותו לשלילה. אמר המנכי'ל - במלים אלו

או אחרות - שלא יעזור לנו כלום, הם מבצעים את הדבר הזה, לכן יותר טוב

שנשתף פעולה, זאת אומרת שנסכים למה שהם רוצים. לדעתי הרוב המכריע של

החקלאים במדינת ישראל מתנגד גמור לכל ההצעות האלה.

אפשר בפירוש לשאול אותי ולהגיד מאין אני יודע. לי יש מודד פשוט. עוד לא

יבש הדיו מהפרוטוקולים של ועידת התאחדות האיכרים לפני 5-6 שבועות. ב-24

באוקטובר, היו בחירות דמוקרטיות בכל הסניפים שלנו, היו בכמה סניפים

בחירות חשאיות, ולא נבחר אחד מאלה הדוגלים בשיטה הזאת. היה צריך

פרוטקציה מיוחדת כדי לתת לאחד הדוברים מהעמותה שיבוא ויגיד את דבריו

בפני הוועידה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמה פרדסנים יש?

א. איזקסון; כ-10,000 פרדסנים.

י. קפלן; אתם מהווים 10 אחוזים.

א. איזקסון; אתה ספרתי אנחנו לא מהווים 10 אחוזים, אנחנו

הרבה יותר מ-10 אחוזים. יש לנו עוד



קואופרטיבים, יש גם בינינו חילוקי דעות, ואני חושב שאני לא יכול להגיד

שכולנו פה אחד מתנגדים לכל הרעיון, ובהמשך אבהיר.

בפרדסנות יש שני סוגי פרדסנים, שני סוגי גופים: יש הפרדסן

האינדבידואלי, שהוא חבר הקואופרטיב, חבר המוסד; ויש החברות הגדולות,

שהן בעיקר מהדרים פרי-אור, שזו חברה יוצאת מהכלל, היא חברה בהתאחדות,

ולה יש דעות משלה בקשר לעניינים האלה. זה גוף אחד גדול מאוד. יש להם

דעות משלהם. אני חושב שאם היו נותנים להם ליישם את ההצעות האלה, הדברים

היו מקבלים צורה לגמרי אחרת.

לכן הנקודה הראשונה שלי היא, שאני קורא למשרד החקלאות באמצעות המנכ"ל

לשתף פעולה עם כל החקלאים. הקמנו עכשיו גוף משותף של המרכז החקלאי, וזה

לא 10 אחוזים אלא 100 אחוזים. אנחנו רוצים שהדברים יהיו מסודרים

ומתואמים בין משרד החקלאות לבין החקלאים, כדי שלא נגיע למצב שרוצים

לכפות עלינו טובח. אנחנו לא רוצים שיכפו עלינו טובה.

שלמה ריזמן, בחור נהדר, למד הרבה ממה שאני אומר. הוא העלה כמה נקודות

מאוד חשובות. הנקודה החשובה ביותר היא, שהריב שלנו איננו בתוכנו, ולא

צריך היה להיות עם משרד החקלאות. יש עיוות נורא לא רק בחקלאות, זה גם

בתעשיה. אתמול היתה הודעה מטעם נשיא התאחדות התעשיינים, שצואר הבקבוק

של היצוא הוא ענין השער. אם זה חל על תעשיה מתקדמת ומפותחת, על אחת כמה

וכמה זה חל על חקלאות, שתמיד היא הולכת בצעדים רבים אחרי התעשיה. שער

היצוא הוא דבר חיוני. הייתי רוצה לראות תחשיבים מה יקרה אם יוסיפו

לתמורה שלנו 20 אחוזים.

אני חייתי בעת שהיה שוק חופשי, וקשה לתאר את האנדרלמוסיה ואת ההפסדים

שנגרמו לפרדסנים אז. עכשיו אנחנו הרבה יותר מתוחכמים, אפשר למנוע כמה

וכמה דברים, אבל לא הכל. כדוגמא אקח את ענין ההובלה הימית שהיה גם אז

חשוב ביותר, ופעם אחת צריך גם להיכנס יותר לעומק. ההובלה הימית, כיום

היא גורם של עשרות אחוזים בתשומות של הפרדסן. אם לא יהיה סדר מדוייק,

אף שבהמלצות יש איזה רמז לענין ההובלה הימית, וכל גורם יתחיל להתחרות

בקשר למקום באניה - וזה היה בזמנו כך - אנחנו עלולים להגיע להוצאות

גדולות מאוד ולמצב של פרי לא טוב. מספר האניות המסויים שאנחנו משתמשים

בו כיום הוא מוגבל. זאת אני מביא כדוגמא אחת.

המנכ"ל אמר שנשמע כאן את-' ענין הילרון, ואני אעלה את הנושא. עמוס הדר

אמר לי את הדברים שהמנכ"ל אומר עכשיו באותו תום לב. הוא אמר לי שהוא

רוצה שהבחורים של הילרון, כאשר הם קנו את הילרון, יסתכלו מאחורי גבם,

מאחורי כתפיהם מה עושים אנשי אגרסקו, והוא רוצה שאנשי אגרסקו יסתכלו

ויפחדו מאנשי הילרון, שלא יקחו פחות מהם. מה שיצא הוא, שהיתה תחרות של

האחד בשני עד הסוף. זה לא שייך לאדון הלל, ולא שייך לזהותו של מר הלל,

הוא לא היה גורם לכך. זו שיטה שבחקלאות, אם רוצים להגן על החקלאים,

צריך לשמור על יד אחת. אם רוצים לפגוע באינטרסים של החקלאים, צריך ללכת

בדרך הזו. אני אחראי לכל מלה שאני אומר. אני רוצה שיהיה ברור, שהחקלאים

אינם מוכנים לוותר על זכותם הגדולה.

הדיון המתקיים כאן עולה לי בהרבה בריאות, משום שכל חיי עסקתי בפרדסנות.

אני דור שלישי פרדסן, ואני רואה שאנשים ישרים שלא מבינים רוצים להרוס



את הענף. אנשים טובים ותמימים הולכים בדרך לא נכונה, ואנחנו צריכים

לעצור זאת.

יש נקודה מסויימת שהיא די נכונה, ושאני מדבר עליה כבר זמן מה, זה ענין

המוטיבציה. אני חושב שבמטגרת המועצה לשיווק פרי הדר צריך להכניט

שינויים מהותיים אדמניטטרטיביים. אבל אני מדבר רק על העקרון שצריך

להישאר, צריך שיהיה קשר בין הפרדטן לבין בית האריזה של הפרדטן ולקונה

בחוי'ל. זאת אפשר לעשות על-ידי חזרה למצב שהיה בזמנו. היום אנחנו אורזים

הכל באופן אנונימי, פעם היתה זו מדיניות חשובה, אחרי מלחמת העולם השניה

וכל המצב שהיה בזמנו. היו זקוקים לויטמינים שלנו ולא היה צריך להוציא

כטף רב על פירטום, או באופן יחטי פחות ממה שהיום מוציאים המתחרים שלנו.

צריך שיהיה מאגר, והקונה בחו"ל ידע מאיזה בית-אריזה הוא קונה, ויתן

יותר כטף עבור פרי טוב. ואם הפרי הזה מצטיין במטגרת המועצה לשיווק פרי

הדר, הכטף הזה ילך לבית האריזה המצטיין, קרי, לפרדטן. אני חושב שאפשר

לעשות קריטריונים. מיד אחרי מלחמת העולם היתה תקופה שאפשר היה לעשות את

זה. זה מטובך, אבל זה הרע במיעוטו, כדי לתת את המוטיבציה לבית האריזה

לתת פרי טוב יותר, ולקבל עבור זה יותר כטף.

לגבי המצב בשווקים. יש מצב של משבר. המצב הכלכלי בארה"ב גרוע. באירופה

- מחוץ לגרמניה - המצב איננו טוב, אני חושב שזה אינו הזמן עכשיו, בעת

רפיון ביקוש, לבוא מפורדים. בסה"כ כולנו מוכרים אותו הפרי. למה שנתחרה

זה בזה? מה נקבל? זה אותו השמוטי, ושום דמגוגיה לא תואיל. זה אותו

הפרי. אנחנו נבוא מפוצלים, בעת שיש מגמה ברורה באירופה, בשוק המשותף

שהיבואנים הולכים ומתארגנים, הולכים וגדלים ויש עכשיו מטגרות לאין ערוך

יותר גדולות מאשר היו בעבר. קודם היו המטגרות לאומיות, היום המטגרות הן

בינלאומיות, וזה בולט ביותר. אנחנו החכמים, והיות שאנחנו חכמים גדולים,

ויש אנשים חשובים שמחליטים, כאלה שעוד לא היו בשווקים מימיהם, והם

יודעים שעכשיו צריך להתפלג. עכשיו הזמן, כאשר כולם מתרכזים, אנחנו

נתפלג.

ג. מקוב; שמעתי בהתלהבות את הדיבורים של מנכ"ל משרד

החקלאות, והלואי שהייתי יכול להציג בדרך שלו

את העמדה שלי. לצערי הרב חלק מהדברים שנאמרו אין להם על מה להטתמך.

המצב של התעשיה בארץ, וכל ענף ההדרים הוא תעשיה מבחינתי, בכלל לא דומה

למצב בשום ארץ אחרת באגן הים התיקון. בשנה שעברה במדינת ישראל 63

אחוזים מהפרי הלכו לתעשיה. אין אף מדינה באגן הים התיכון שאחוזים כאלה

של הפרי שלה עברו לתעשייה. רק 5,7 או 5,8 אחוזים מכלל היצוא נצרכו בשוק

המקומי. מעולם לא עברנו את 8 האחוזים בשוק המקומי, בשנים הגרועות

ביותר. והשנים הגרועות היו כשהיתה לנו בעיה עם מיליון טון. בשנה שעברה

היה גם מי שאמר שאפשר להטתמך רק על התעשיה, אלה היו אנשים מכובדים מאוד

ולא אצטט אותם. התעשיה השנה במשבר, אין היום מחיר לפרי שמביאים לתעשיה.

לא קולטים ולא משלמים. כשאני אומר שאין מחיר, אני מתכוון שלא משלמים.

היום אין מועדי תשלום, כי המשבר גדול, ולא יודעים מה יהיה.

רוצים ללכת קדימה, וח"כ שאל מה אפשר לעשות כאשר יש כאלה שרוצים שינוי.

נגד שינוי קשה מאוד להתמודד. אני מבין שמישהו לוקח על עצמו אחריות

במדיניות, ואומר שהוא תומך במהלך הזה, והוא ישים תקציב של 30 מיליון



דולר. אם הכנסות הפרדסנים והיצרנים ירדו עקב החלטתו, הוא יתמוך בענף

הזה. אבל היום כולם יושבים על הגדר. מוציאים פתרונות של מדיניות,

ואומרים ללכת להתמודד בענין הזה וכי יהיה יותר טוב. אני אומר שלא יהיה

יותר טוב, לא יכול להיות יותר טוב מעצם המבנה של הענף היום. אנחנו לא

מסוגלים כבודדים למלא אניות, אלא רק ביד אחת. אף אחד לא מסוגל היום לתת

ערבות בעניו מחירי רפרנס. מי שאומר את זה, יסלח לי, אינו מבין על מה

הוא מדבר. אנחנו שולחים בשבועיים 2 מיליוני תיבות פרי הדר. די שיתפסו

פרי אחד בשוק מתחת למחיר הרפרנס, וכל הפרי של מדינת ישראל יוכה. איזה

ערבות אני אכה אם אני יצואן של מאה אלף תיבות? הלא מכים את כל מדינת

ישראל. האם אני אתן ערבות על כל הפרי של מדינת ישראל? במחילה, גם

כשבאים עם נושא כזה וזה נשמע טוב מאוד, צריך להבין מה עומד מאחורי זה.

מדברים על אבוקדו, שהוא פרי ייחודי. אני קובע בוודאות שירדנו לפחות

מ-50 אחוזים באירופה באבוקדו. אני מצטער, כי נדמה לי שיש פה רעיון

לגמרי אחר. רוצים לשמור את האבוקדו בגוף אחד, קרי, באגרסקו, ולהעביר

פרי הדר מאגרסקו על-מנת שיהיה לאגרסקו יתרון שיווקי, אם יהיה לו גם

האבוקדו וגם פרי ההדר. אני לא אומר שזה אולי משום שהמנכ"ל הוא גם יו"ר

אגרסקו, אבל אני יודע שיש גם מחשבות כאלה.

יש פה בעיה ואף אחד לא מציג אותה. אומרים שהכניסו את זה בחוק התקציב.

הכניסו את זה עכשיו בחוק התקציב. קבעו שייקבע שופט בדימוס, שיקבע מה זה

זן ייחודי, והוא יקבע שזן ייחודי ישאר בשיווק ביד אחת. זה מופיע בהצעות

שהוגשו עכשיו.

אני מסכים שהיתה אולי שנה יוצאת דופן בשנה שעברה. בלי ביטוח שער ובלי

תמיכת ממשלה, הפדיון של הענף הזה היה 460 מיליון דולר. עלות המערכת

מבחינת עלות כוח אדם - כי על זה צועקים כל הזמן - היא 8,2 מיליון דולר

בארץ. נוסף על כך יש 1,800 מיליון, שזה עלות פנסיה תקציבית. לצערי הרב,

בעוונות המייסדים הראשונים, עבדו בשיטה של פנסיה תקציבית. בתקציב של

המועצה מופיעים מיליון ו-800 אלף דולר בתקציב השנתי שמוטל על הפרדסנים

של היום, שהוא נושא הפנסיה התקציבית של העובדים. אם יפצלו את המועצה

לשתיים, מי ישאר במועצה לשלם את הפנסיה התקציבית? איש לא ישאר במועצה.

אם יהיו שני גופים, כל מי שיכול יברח. מיליון ו-800 אלף דולר הם עלות

שנתית בתקציב של 90-91, וזה מכסה 94 פנסיונרים. ל-55 אנשים פנסיה

תקציבית עד אחרית ימיהם, כולל אלמנותיהם; ל-39 אנשים פנסיה תקציבית, עד

הגיעם לגיל הפנסיה, אנשים שפרשו פרישה מוקדמת. מה זאת אומרת שיפצלו או

יעסיקו? ועל מי ישאירו את הנטל הזה?

מדברים בשם היצרנים. הפרדסנים-היצרנים היום מוסרים את פריים למועצה,

המועצה היום היא רק סוכן. בעבר המועצה היתה נותנת הלוואות ייחוד

בגבולות של 30 מיליון דולר, ואז אפשר היה לומר שחייבים את הכסף, וצריך

להעביר תקציב דרכה. היום היא אינה נותנת הלוואות. המועצה הזו תיתן

ערבויות לפרדסנים - בדיוק כמו שהמנכ"ל אמר, שהיצואנים יצטרכו לתת בשנה

הבאה. אנחנו פועלים היום ללא כל ערבות, מכניסים את הפרי למועצה, תהיה

קופה, יהיו עיקולים על הקופה, הפנסיונרים יעשו עיקולים, פקידי המועצה

יעשו עיקולים, כל מי שיש לו איזו שהיא תביעה נגזרת או נמשכת על הענף

יעשה עיקולים, והפרדסנים ישארו בלי אגורה. הייתי מצפה שהנהלת משרד

החקלאות, שיוזמת את השינויים, תקום מיד ותגיד לעבוד בחשבון נאמנות,



שהכסף נכנס לחשבון נאמנות ונאמנים יחלקו את הכסף למי שמגיע, או למנות

מפרק מתאים, על-מנת שלא תהיה יד לאף אחד להכניס יד ורגל בכספי פרדסנים.

לא ראיתי את משרד החקלאות קם ואומר שצריך לשמור על הפרדסנים בדרך הזו.

כשהייתי אצל שר החקלאות והראיתי לו מחוייבות של השר הקודם, הוא אמר שזה

לא שווה את הנייר שזה כתוב עליו, והוא לא יתן לנו נייר כזה. אולי זה

באמת יושרו, הוא לא רצה לתת לנו נייר, מאחר שאמר שאנחנו ננפנף בזה אחר

כך.

אני לא רוצה להכתיב, אבל אני רוצה לומר שהבטיחו ליצרנים בתחילת העונה

מה שנקרא מחיר מינימום מובטח. זה במסגרת הסכם של חוק התקציב או הסדר

קודם.

פ. גרופר! האם לא ידעת שזה בוטל?

ג. מקוב; אני לא יודע שום דבר. הפרדסנים היום יודעים

שיש להם מחיר מובטח. המחיר המובטח בנוי

מתרומות מכל מיני ערוצי שיווק. אם יבטלו את השוק המקומי, לא יהיה מחיר

מובטח. גם את זה לא אומרים ליצרנים. פה באמת האוצר הודיע על 1 בפברואר,

המנכ"ל אמר שאולי זה יידחה קצת. אני מניח שזאת אחת הסיבות. אבל אני

קובע קטיגורית, שגם היום הפרדסנים לא יודעים את מצבם האמיתי, מפני שאף

אחד לא טורח לקום ולומר להם.

לכן אני חושב שבאמת צריך לנקוט מיד שני מהלכים חשובים:

(א) מיד למנות מפרק מפעיל;

(ב) לשריין מיד תקציב לתקופת מעבר, למקרה שהרעיונות לא יוכיחו את עצמם.

לכל ההצגה שכאילו ישנם המניינים הגדולים. יש בסה"כ ענין של מערכת,

ומערכת, בעיקר כשיש לה עלויות, בוודאי היקפי היצוא שלה קובעים. לא

להתייחס לענין הזה, ולהגיד שיש סיבסוד צולב או לא צולב. אני חושב שזו

תפיסה של מישהו שלא מבין את המצב. אני לא מתכוון למנכ"ל, אלא למי

שהעביר לו את המידע הזה, והוא לא מכיר את הנושא עד תומו.

י. קפלו; אני שמח שיצא לי לדבר אחרי גדעון. אני אומר

רק דברים שיש החלטות לגביהם, או איך תמונת

המצב כרגע. לא מדובר בהחלטות, אלא בתמונת מצב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם אתה עומד בראש הוועדה שמכינה את

התקנות?

י. קפלו; לפני 50 יום קיבלתי מינוי להיות יו"ר המועצה

של פרי הדר. לא מדובר ב-100 ימי חסד, לא

ביקשתי אותם. וכן מינוי של יו"ר מינהלת המעבר ליישום אותן המלצות,

שהוועדה לבדיקת החקלאות אישרה, והשר המליץ ליישם אותן. אכן הוקמה

מינהלת, והיא התחילה השבוע את פעולתה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מקווה שגורלה לא יהיה כמו מינהלת ההסדר

של המושבים.

י. קפלו! צר לי מאוד לשמוע את התמונה שתיארו מספר

הברים שדיברו לפני, ובמיוהד גדעון. איך פה

עניו של שמהה. חלק לא קטן מהנקודות שהועלו כאן אכן על סדר היום בבדיקה,

ובנסיון למצוא את הפתרונות, ומיד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ממי מורכבת מינהלת המעבר?

י. קפלו; כרגע היא מורכבת מ-6 איש. אני כיו"ר, מנכ"ל

המועצה לשיווק פרי הדר הוא אחד מחבריה-, דוד

ברוך הוא נציג האוצר במשרד החקלאות; פרדסן ונציג הפרדסנים באיזור

השרון, צביקה גליאס מכפר הס; יעקב פרידמן, שהיה יו"ר הוועדה לבדיקת

נושא ההדרים באותה ועדה שהשר הקים, ומשפטן. זו המינהלת שהוקמה, והיא

צריכה לתת את הדעת ואת ההצעות, ולנווט את הנושא לפי הכיוון.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מהו כתב המינוי שלה?

י. קפלו; כשמה כן היא. מינהלת מעבר ליישם את ההמלצות

שהמליצה אותה ועדה. זה לא דבר סגור, אין שם

חוליה מחוברת לחוליה, וזה יוצר דברים עקרוניים תיאורתיים. כדי לעשות

באופן מעשי, יש לבדוק מבחינה משפטית כל דבר ודבר, אבל לפני שקובעים

משפטית, צריך לדעת מה רוצים. את הכיוון קיבלנו מהשר על-ידי אותן

המלצות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
להקים מועצה מתחרה, מועצה נוספת.

י. קפלו; לא. הכיוון הוא לגמור את המונפול של המועצה

לשיווק פרי הדר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זאת אומרת להקים מועצה נוספת.

י. קפלו; מעבר לנושא הזה הועלו גם דברים של נוסטלגיה

והיסטוריה. היו"ר, בפתיחת דבריך אמרת, שלפי

מיטב האינפורמציה שיש לך, לחקלאי במקרה הטוב יש 7 אחוזים מהמחזור. זה

במקרה הטוב וזה לא לכולם, אלא לחלקם. יש כאלה שצריכים גם להוסיף כסף

בכל שנה ואני לא מדבר לאחר גמר היבול, אני מדבר בשער ההעמסה. זה לא

נכון, כפי שנאמר כאן, שהפרי אינו שלי כשהוא על העץ. כל זמן שהוא על העץ

הוא שלי. רק לאחר שקטפנו אותו הוא מתחיל להיות לא שלי. אם אלו הן

התוצאות, ופעם ב-5 שנים אנחנו עדים לאיזו שהיא שנה טובה, זה לא בזכותנו

אלא בזכות הצרות שיש למתחרינו בפלורידה או בספרד.

א. איזקסוו; למה אתה מתעלם מענין השערל

י. קפלו; אני אתך לגמרי בענין השער. אני אומר שנושא

השער חמור. יש לי נתונים, אף שלא הבאתי כל



חומר כתוב. כשהגעתי למועצה היה חומר רב, עד היום כמעט שלא הספקתי לגעת

במשהו, ואני לא יודע אם יש טעם לגעת. המצב של שנת 1990 הוא לא המצב של

שנות ה-40, שאז הוקמה המועצה. המצב השתנה לא רק בארץ, אלא גם בעולם.

לפי נתונים שיש לי כרגע, ושקיבלתי אותם, כל החקלאות שאנחנו מכירים

בעולם, החקלאות המתקדמת, היא מסובסדת. זה מתחיל באוסטרליה ב-10 אחוזים,

וזה מגיע עד יפן ב-70 אחוזים, כשבאירופה זה 37 עד 40 אחוזים. אצלנו הוא

אינו מגיע לקרסוליים של זה, בענף ההדרים זה לא מגיע לשום פרופורציה

בנושא הסיבסוד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; שר החקלאות מתנגד לסבסד את החקלאות.

י. קפלו; השאלה מה לסבסד. אפשר לומר שהגענו היום

למצב, שבו המדינה נותנת כספים להקצאת שטחים,

שטחי חקלאות, מיכסה לסוגים מסויימים של הדרים.

פ. גרופר; אתה לא חושב שזו שגיאה?

ג. גל; אתה לא נציג הממשלה, למה לך להגן עליה?

י. 7?פלו; להיפך, אני עובר להתקיף אותה. אני אומר שזו

שגיאה חמורה. אני חושב שאם זה ישנו, זה חייב

להיות במוצר עצמו. דיברו על ענף האבקודו, נטעו 150 אלף דונם מאורגנים

בכספי מדינה, היום נוטעים 75 אלף דונם בלבד. נשאלת השאלה היכן כל

היתר.

ג. שליטיו; אני יכול לתקן את המספרים. מעולם לא היו

יותר מ-110 אלף דונם.

י. קפלו; קשה לקבל נתונים על היבולים, כי הנתונים הם

כאלה, שבשנים האחרונות היבול שואף ל-150

קילו ממוצע מדונם, והשנה, שכולנו מתהדרים בה לטובה, זה לא יגיע ל-60

קילו.

אני נותן את התמונה של ענף ההדרים. כדי שפרדסני הענף הזה יתקיימו

מהענף, הם צריכים להגיע לאיזו שהיא רמה של 100 נקודות. הענף כולו בארץ

היום הוא מתחת ל-100, הוא נע בין 90 ל-95. אבל אם הממוצע הוא 95, זה

הממוצע, והקו האדום הוא 100. יש כאלה של 130, ויש כאלה שהם 60. כרגע,

ביד האחת - כל דונם טוב או כל טון של פרי טוב, סוחב על גבו דונם או טון

גרועים, שלא יכול לקיים גם את מחצית הענף. אני מכיר את המצב. אני חש

אותו, כי אני מקבל את התוצאות שלו. את התוצאה למטה אני מקבל כל השנים.

כל אחד יכול לומר שגם הוא יש לו פרדס, וגם הוא שומע את הדברים. אבל יש

מי שיש לו 5 דונם פרדס והוא יודע מה קורה לו, ויש מי שאולי יש לו הרבה

יותר מהדברים האלה, והוא רואה את הדברים האלה בצורה יותר גדולה. אעיד

על עצמי, שאני ראיתי את המצב כבר לפני הרבה שנים. מר איזקסון דיבר תמיד

טובה, וראיתי אותו בטלביזיה, נהניתי מאוד. לי אין שמוטי. אמרתי שהפגע

הזה לא יכנס בחלקות שלי, כי ראיתי את התמונה קודם.



מדברים על כ-750 אלף דונם. לדעתי, במצב הקיים ובמגוון הזנים שנוטעים,

איו כמעט מקום כרגע למעל 200 אלף דונם. יכול להיות שהמגזר החקלאי, שר

החקלאות או אלה שאחראים על נושא המים ישמחו לנושא הזה. אני לא יודע אם

מחרתיים, כשיעקרו את זה, יבנו שם שיכונים. סביב כל המושבות והערים

הגדולות - כפר-סבא, הוד השרון - שם היום יצמחו בתי קומות במקום

הפרדסים. אני לא מדבר על המקומות האלה, אני מדבר על הפרדסים שנמצאים

באיזור ששם כרגע ממשיכים לחיות מהפרדס. התמונה כרגע גרועה מאוד.

ג. גל; כמה דונם יש באיזורים האלה, באיזורי הבניה?
י. קפלו
אני לא יכול לדעת אם הכל פרדסים, אבל מדובר

בעשרות אלפי דונמים, לפי אינפורמציה שיש לי,

וכרגע אוספים את הנתונים.

אגש עכשיו לנושא שעל סדר היום. שר החקלאות הטיל עלי את התפקיד כיו"ר

מינהלת המעבר, והסיכום בינינו היה, שהוא יתן לי את האפשרות להקים את

המינהלה. אמרתי שלא יתן לי שמות, כי אולי לא אוכל לעבוד אתם, ואני רוצה

להזדהות עם הענין. לא רוצה מינוי פוליטי או לא פוליטי, אני רוצה אנשים

מתאימים. אחד מחברי המינהלת הוא דוד ברוך, והוא יודע בדיוק למה הוא

יושב שם.

אני מסכים כמעט לכל דבריו של גדעון מקוב. גדעון דיבר על תקציב לשנה.

צריך לקחת בחשבון את גיל הפנסיונרים, והנושא יובא לדיון ראשוני. מגדלי

שנות ה-90 משלמים את ההוצאות של מגדלי שנות ה-40 וה-50, כי העסק נוהל

שלא כהלכה. אם המדינה תחליט שהיא לוקחת את הכסף, היא תיקח אותו בתוקף

הנסיבות. אם לא תהיה הסכמה, הם צריכים לכפות את זה. כשהגעתי היתה לי

אסיפת ועד עובדים במועצה, אני לא מורגל לדברים כאלה. כרגע יש 124

מקומיים, זה לא כולל חו"ל; ישנם כ-20 ישראלים בחו"ל.

ג. שליטין; יש 220,7 עובדי מועצה. חלק מהם קבועים וחלק

מהם לא קבועים. הלא קבועים עובדים בחו"ל.

בחו"ל ישנם 14 קבועים, 68,7 ארעיים.

י. קפלן; החובה לתת את הדעת כאן שלא נוכל, אפילו תהיה

הפרטה או הפרדה, והנושא יעבור לשיווק של

חברות שיכנסו לשיווק, אף אחד מאתנו לא יוכל להכניס פרי הדר אחד

לאירופה, אם לא יפתרו גם את בעיית הזרים שם. לא תוכל להכניס פרי הדר אם

לא תיתן את כל מה שמגיע לעובדים הבלגים בבלגיה, בהולנד וכוי. זה על-פי

החוקים הסוציאליים.

הובא כקו מחשבה לעבוד בצורה של מפרק למועצה, וזה יעמיד את הנושא כמות

שהוא. מיד בתחילת הדרך היתה ישיבה עם ועד העובדים, וישבתי מול 21

עובדים. גם העובדים שם מפולגים ביניהם. אני אמרתי להם דברים די ברורים,

ללא כל הבטחות בנושא הזה. הנושא שלהם יטופל, ומיד. היינו במשלחת אצל

השר, וביקשו ממנו אותו הדבר. אמרתי להם דבר נוסף, שאני לא אתן במודע או

במתוכנן שזה יבוא מכספי הפרדסנים.



פ. גרופר; מאין אתה יכול לשלם את זה?

י. קפלו! קודם כל אמרתי מה אני רוצה. אני לא שר

האוצר.
פ. גרופר
אני קורא עתונות בדיוק כמוך. הוא אמר שהוא

נגד קבלת סובסידיה ועזרה, והחקלאות צריכה

לעמוד בעצמה על רגליה. אני הושב שלא תקבל מהאוצר.

י. קפלן; אני לא יכול להבטיה כאן שהדבר אכן ייעשה

בצורה של אוטוסטרדה. עולים על כביש ונוסעים

עד למקום בטוח, ושם יגיעו אל המנוחה ואל הנחלה. החקלאות במצב

אובייקטיבי. אחת השאלות האהרות שאני אשאל היא, האם המדינה רוצה את

החקלאות, והאם היא רוצה יצוא. כשאני אדע שזה הכיוון, אני אפעל במודע,

עם כל הצעדים שכאן מנכ"ל משרד החקלאות ציין, ועל חלקם הוא הותקף.

אי-אפשר לפרט לפרטי פרטים. נכון שהוועדות ישבו, הן היו ועדות

תיאורתיות, אני לא הייתי שם אף פעם. היו שם פרופסורים. צריכים לשתף גם

את אלה שמכניסים את הידיים למים. במודע לא אעשה שום פעולה או לא אמליץ

לעשות שום פעולה שעשויה ועלולה להביא לנזק לפרדסן.

בהמשך אני אומר, אפילו שיוצאים לדרך, ויודעים את התחלת הכיוון, מהצדדים

יורים עליך ומנסים להכשיל אותך. לא משום שרוצים להכשיל את המעשה. אני

מבין שהיתה רק החלטה. הפרסום לא היה טוב, זה לא היה על דעתי בכלל, עד

לרגע הזה לא שמעתם הצהרה שלי בשום עתון. אני מסרב לתת הצהרות, ועתונאים

מנסים להוציא ממני מה שהם יכולים. חוץ מאשר שמי, אפילו על המצב המשפחתי

אני לא מדבר אתם. זה כל מה שאני אומר כרגע על מה שהוחלט לבצע. יש

כיוון, אבל לדעתי תוכן הכיוון יקבע בעצם האם זה אפשרי או לא.

ההכרזות היו, והלחצים ישנם כל הזמן מכל הצדדים. ביקשתי מהשר בשבוע שעבר

וישבתי עם מנכ"ל המועצה, שלדעתי הוא איש המקצוע. הוא גם בא מחברה

מצליחה, והוא מונה למנכ"ל. הוא גדל בחברה, והוא היום מנכ"ל המועצה. אני

רוצה לשמוע את דעתו. אתו הייתי אצל שר החקלאות, כדי לקבל את הכיוון,

ושיגיד מה הוא רוצה. אם היה מתברר שהוא רוצה דברים שאני לא מסוגל,

הייתי אומר לו שאני לא יכול. לכן הוא אמר לנו בצורה הברורה ביותר שאין

כאן ענין של הכרזה. הוא מוכן להכריז את ההכרזה ולאכול את הכובע, אם זה

בלתי אפשרי - תבואו לומר לי את זה. זאת אומרת, שאנחנו עושים זאת בצורה

זהירה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הוא השאיר אופציה לנסיגה.

י. קפלו; אף שהוא התבקש לעמוד מאחורינו, הוא אמר

שרמטכ"ל תמיד רץ קדימה, ואחריו הלכו. פה הוא

יעמוד מאחורינו. אבל אם נגיע בכביש הזה לאותו קיר פלדה - וזו המלה שלו

- שלא נתנפל על הקיר הזה.

אם כך, האופציות פתוחות, ואני אומר את הדברים האלה כאן, ואני אומר את

מה שאני חושב.



פ. גרופר; . אני חושב שחברים שדיברו מיצו את כל הפרטים

מסביב לנושא.

אני רוצה לתקוף את הנושא בצורה אובייקטיבית. לנו יש מועצת הדרים, מועצה

שקיימת 50 שנה. מגדלי ההדרים במשך 50 שנה י אני לא רוצה לדבר על

נוסטלגיה - חיו. אני הייתי יו"ר המועצה שנתיים, בזמנו של שר החקלאות

ארליך המנוח, כך שאני מכיר אותה. נכון הוא, שבמשך שנים היו הסתאבויות,

ואני לא מדבר חט וחלילה על יושר, אלא בעצם העבודה. אבל אני מעיד שגם

בתקופתי וגם אחר כך כל הזמן המועצה הזו היתה מתייעלת בכל מיני נושאים

פנימה, כי מאלה שעבדו שם, הרוב המכריע היו המגדלים.

כל שר זכותו לבוא ולשנות, ולעשות הכל, אבל באחריות מלאה, שאם הוא משנה

מבנה מטויים, הוא צריך לדעת שהוא אחראי. לשנות מבנה מטויים ולא להיות

אחראי על התוצאה, אני אישית חושב שזה לא יכול להתקבל. אנחנו במדינת

ישראל חיים במשטר דמוקרטי. יש שרים, כל שר ממונה על התיק שלו, וכל שר

נלחם בשביל הקליינטים שלו. אם זה משה נטים, הוא כופף את שר האוצר ואת

הממשלה, והוציא את ערבויות המדינה בשביל מיליארד שקל. זה שלא מבצעים

שום דבר, זה דבר אחר, אבל הוא נלחם בשביל הקליינטים שלו. כשאני הייתי

שנה אחת שר החקלאות, ציפו ממני שאעשה מה שאני יכול בשביל כל החקלאות,

ולא רק להדרים. אז היתה מדיניות במשרד, ואת מכירה אותה בחלקה הגדול. אם

יש מקרים חריגים, כמו ישובי התענכים או יותר צפונה, שחרגו ושתלו

עגבניות שלא כחוק, אבל פשטו את הרגל, ומדובר במשפחות של 10-12 נפשות,

תמיד עשינו לפנים משורת הדין בעדם, ולא הענשנו. אני יודע מי גר בישובים

האלה בבית-שאן, בחום הזה. חיום זה לא גבול כמו שהיה פעם, פעם הם גם

טפגו מכות מעבר לגבול. אם היתה חריגה בביצים, הילבנו. היתה מדיניות.

המדיניות של משרד החקלאות חיום היא, שמי שלא עובד לפי קריטריונים, אין

לו על מה לדבר עם המשרד. אם הוא חרג, אין לו על מה לדבר עם המשרד. אבל

אלה נושאים אחרים, שאנחנו לא דנים עליהם היום. אולי זו מדיניות טובה,

אני לא יודע. אבל אני יודע שהיום, במדינת ישראל, ואת גבירתי עוטקת הרבה

בחקלאות עם כל הלב, לא רק בתפקידך בכנטת, כי זה כואב לך - 50 אחוזים

מכל המקרים שאת שומעת עליהם, היום הם כבר לא חקלאים, הם רק לא אמרו לך

את זה.

אתם רוצים לשנות את מועצת ההדרים, כל הכבוד לכם, תשנו. אני לא אדבר כמו

חברי, אף שאני בדעתם באופן מלא. מי שינטה את הנטיון לשווק בחו"ל לא

בזרוע אחת, ישבור את הראש, הוא יתנפץ לא על קיר פלדה אלא על קיר אטומי.

אולי אני אהיה הטיפש, ואתה בשנה הבאה תבוא ותגיד שיש 15 יצואנים, כל

אחד רץ ורוצה להשיג את השני, ויש תמורה. או שאתה תתחבא בכלל, ולא תרצה

לראות אותי כשאני אבוא אליך ואגיד לך לראות מה עשית. אולי אבוא אליך

ואתה תברח, או שאתה תבוא אלי ואני אברח. אבל קח אחריות, אל תבוא ותגיד

שאתה משנה, ושיהיה הברוך באותה שנה ואתה תצטרך 30 מיליון דולר. השר שלך

מצהיר כל יום בכנטת שאתם דואגים לחקלאים. לא דואגים למימטד, לא לפער

תיווך, לא מעניין אתכם כלום, מעניין אתכם שלחקלאי תהיה הכנטה. אם כך,

קחו אחריות.

כשאתה בא ונותן דוגמאות מהשוק המקומי, כל הכבוד בזה. התחיל בזה

כ"ץ-עוז, שהלך ופרק את מועצת הפירות. השאיר את מועצת הפירות כמועצת

פירות, פרק את התכנון, ואמר לכל יהודי ישראל קדימה. אני מודיע לך



גבירתי, ואמרתי זאת לתם, שבסה"כ היה יצוא של 6,000 טון, ואני מאחל להם

שיגיעו ל-10,000 טון, אבל תמיד חיתה קופה. ביצוא הזה היתה קופה, כי

אמרו שאם היצוא ירד מהמחירים, לא יהיה כדאי בכלל לייצא. בכל יצוא

השאירו גם קופה. באו אל דוד ברוך ואמרו לו שרוצים לייצא 6,000 טון, כל

זמן שהמחירים מכסים עד מחיר ריצפה מטויים, כולנו בחוץ. ברגע שאני יורד

ממחיר המצפה הזה, אנחנו רוצים קרן משותפת. היתה קרן, וכיסו זה את זה.

היום אני שומע, והלואי שאתבדה, שלא צריך קרנות. אתם מייצאים על

אחריותכם, על בתיכם, על פשיטות הרגל שלכם. אותו הדבר באים לעשות עם

ההדרים, ופה אני לא מסכים. דע לך, אני לא נגד זה שתשנה. אני מצטער היום

שלא פיזרתם את המועצה השנה, והייתם צריכים לתת לכולם לרוץ, ושמהר מאוד

יקבלו חזרה את סטירות הלחי. למה אני צריך את היסורים האלה? פתאום

מתחילים לשמוע שחייבים מיליונים לעובדים במועצה, מיליונים יהיו חייבים

לרפרנט, ואנחנו יודעים מה זה רפרנס. ומי שלא יודע, שלא יעבוד ביצוא. זה

הלא דבר נורא הרפרנס הזה. ברגע שיתפסו שרלטן קטן בשוק באירופה, כל

המגדלים ישלמו את הקנס. עוד לא קיבלנו תשובה על זה.

בתקופת ארליך-גרופר היו 20 מיליון דולר, שבאנו לממשלה ואמרנו שישימו

לסיבסוד. למה? כי יש פער של המטבעות, וכל אדם נורמלי מבין שכל זמן

שהמדינה מנהלת מדיניות, והיא רוצה להחזיק את הדולר כמו שהיא רוצה, עליה

לתת פיצוי. היא לא אומרת לי שאני הולך לייצא, ואשבור את ראשי, ואפסיד

כסף על אחריותי. בתקופתנו היו 20 מיליון, בתקופת נחמקין אני לא יודע,

בתקופת כ"ץ-עוז היו 21 מיליון דולר סיבסוד. זו היתה סובסידיה, אני לא

יודע מה עשה השר החדש. אם תהיה סובסידיה לשנים הבאות או שלא תהיה, אני

לא יודע. אני רק יודע דבר אחד, והוא - שהיה צריך עכשיו לשלם 6 מיליון

דולר.

אני לא מבין איך אתה גדי יכול להסתובב במדינה ולהגיד שאתה רוצה לדאוג

לחקלאים, והיו צריכים כעת לחלק 6 מיליוני דולר לפי חשבונות. בא גדי

ואמר, שיש בעיה, הבנקים רוצים ערבויות, המועצה כבר לא טובה, אנחנו

רוצים ש-6 מיליוני דולר אלה ישארו במועצה ויהיו פקדון, ויש על זה בג"ץ.

פסק גדי ואמר, שהיתה הצבעה במועצה אצלו, ובמועצה הרוב הם מגדלים. 6

אמרו לחלק, ו-6 אמרו שלא. למה? אני לא יודע. זה כסף לא שלהם, זה כסף של

המדינה שנתנה לחקלאים. בקיצור, לא רק שלא נתנו, לא רק שמבקשים עזרה, גם

את 6 המיליונים השאירו במועצה. אני אומר שהאנשים האלה הם אנשים תמימים,

והם פוחדים משרים.

אני רוצה להזהיר את משרד החקלאות, ואני בעד כל הרפורמות שתעשו לא רק

פה, אלא בכל ענף, אבל באזהרה אחת ויחידה: יש לכם אפשרות לשבור מסגרות -

לחיוב, לא לשלילה - ולשנות מסגרות, ותעשו זאת בתקופות ביניים של שנתיים

ושלוש וארבע. ותראו אם זה טוב או לא טוב. אבל עשו באחריות מלאה שלכם.

מפני שלהביא אותם לקרשים, הם לא יוכלו להתרומם יותר, וזאת אתה יודע

כמוני.

ענף ההדרים השנה במשבר. השנה הוא עומד להפסיד כטף, והשנה הפרדסנים

במדינת ישראל יצאו בתחתונים ולא במכנסים, מפני שהתעשיה הורידה את

המחירים לחצי. בחו"ל יש תחרויות גדולות עליהן דובר פה. המשבר שם נעשה

גם על-ידי זה שכל הקניינים שלנו יודעים שבשנה הבאה אין מועצה, והם כבר



מתקשרים עם קליינטים של כל הארצות. בעוד חודשיים-שלושה יגידו שבגלל

המועצה פושטים רגל.

ג. גל! קיבלתי את המלצות הוועדה שעוסקת באסטרטגיה

חקלאית. נקודת המוצא שלי היא - ואת זה אני

מציע להברי - שאי-אפשר לנהל מערכה מתמדת בשיווק כפי שהיה, אם חלק של

הפרדסנים לא רוצים בזה. החלק הזה, אי-אפשר לומר שהוא חלק שולי, כי זה

לא נכון.

אני מעריך שאם המועצה תיתן את המנדט ליצוא, היצואנים יתארגנו במועדון,

והם יעשו זאת כחלק מהשיווק ביד אחת. אני לא חושש שיווצר מצב שבחו"ל

יהיה מועדון והחברות תתפקדנה יחד. היתרון הוא שתהיה לפרדסנים הרגשה שהם

פועלים לא מתוך כפיה. אני לא רוצה להיכנס לזה. אותה שאלה שאלו כאשר

אמרנו לפני 7 שנים שקרטונים ב-18 מיליון דולר תעשינה החברות לבד,

והתברר שהחברות מיד תוך שבועיים-שלושה אחרי כן עשו יד אחת, עשו מועדון

עם כל המנגנון, והורידו את מחיר הקרטונים ב-20 אחוזים בשנה או 30

אחוזים. לא קרה אסון. במקרה ההוא המצב הפך לטוב יותר, כך שלא מוכרחים

תמיד לראות שדים ורוחות. ההנחה שלי שיהיה מועדון כזה. ימצאו את הדרך לא

להשתקע, הרי בסה"כ אף אחד לא רוצה להתאבד. נניח שמהדרין זו חברה

שאומרים עליה שהיא בנויה לייצא במהירות הגדולה ביותר. אבל גם היא תבין,

שאם היא לא תעשה איזה שהוא מועדון, היא תפסיד את המכנסיים. אני מניח

שיווצר איזה שהוא מועדון שיהיה מחוץ למועצה, גוף וולנטרי. אני חושב

שנקודת המוצא שלי היא, שהמאבק המתמיד נגד קבוצות של פרדסנים משיג את

המטרה ההפוכה ממה שאתם רוצים.

אני חושב שיאיר הציג את היעדים ואת הדרך שהוא רואה כדרך שמשרתת את

האינטרסים של החקלאים, ובזה כולם רוצים. אני יודע שאם יהיה שיתוף פעולה

עם יאיר וחבורתו, התוצאה תהיה טובה מאשר אם לא יהיה שיתוף פעולה. נדמה

לי שבמקום להילחם נגד הדבר הזה, כדאי לסייע, ואולי גם איש או שניים

יצטרפו לוועדה שלו, בהנחה שלא באו להכשיל אלא באו לעזור. יש הבדל אם

מציעים לו איש במגמה שמכריזים שרוצים לחבל בענין, ובין אם משנים דעה.

אני מציע לכם לבחור בדרך השניה.

ד. ברוך; אני חושב שמשרד החקלאות עשה מהלך נכון כשהוא

מינה ועדות ציבוריות, כדי לבחון מספר נושאים

שחלק מהם הרבה מאוד זמן לא נפתרו. בוועדות האלה, דרך אגב, לא היו חברים

נציגי ממשלה, כך שמי שייצג את המלצות הוועדה היו בדרך כלל אנשים בעלי

תפקידים ציבוריים או חקלאים.

את הוועדה של ענף ההדרים ליוויתי כמשקיף בכל הישיבות. ההרכב היה הרכב

מאוזן, אנשים אינטליגנטים, בדרך כלל בלי אינטרס כלכלי, ואני חושב שהם

בעלי נסיון מספיק טוב כדי להיות חברים בצוות הזה. לא מדובר בציבור פרוע

של עמותה כזו או אחרת. ישבו שם גם אנשי משק, גם אנשי אקדמיה וגם אנשים

שמכירים את העסק, ועשו תהליך ארוך ומתיש. למרות הלחץ של רפול להגיש את

ההמלצות של אוגוסט, הוועדה הודיעה לו שהיא מסרבת לעשות כך עד שלא תגמור

לדון בנושא. מבחינת היקף הנושאים שהוועדה הזאת דנה בהם, כמעט לא היתה

סוגיה שקשורה בהדרים שלא נבחנה, ואם נמצאו תשובות, הן מוצגות בסיכום

הוועדה.



בשנים האחרונות היו מספר ועדות שדנו בהדרים. כל הוועדות האלה זיהו את

הבעיה מוהנופוליסטית כבעיה מרכזית בענף, אבל לא היה מנדט פוליטי לדון

בזה. הייתי חבר בוועדה הקודמת, הוועדה שמונתה על-ידי נחמקין. הוועדה

הזו דנה בענף ההדרים, הוציאה לטובת "הרפורמה" הקודמת סכום של 15 מיליון

דולר, במשך 3 שנים הממשלה הוציאה 22 מיליון וחצי דולר, ואני חושב שזה

כסף שהושחת, שלא שרת שום מטרות. זה רק הנציח את הבעיות שהיו בענף,

ולמעשה הוא עיבה את השיטה המעוותת של סיבסוד צולב.

בשנים האחרונות יש סל של זנים, שמזמן עבר מן העולם. לו השוק הישראלי

היה פתוח לתחרות ולתגובה מיידית של השוק, אני מניח שפרדסני ישראל היו

מקבלים לפני 20 שנה החלטות כלכליות נכונות, שהיו מביאות לסל זנים שונה

מאשר הקיים. אבל ברגע שיש מערכת סיבסוד כולל, שדואגת שהשמוטי יקבל

תמורה והמטרות הן כמעט סוציאליות, יש עיוותים. השמוטי ירד והדרדר

בשווקי העולם, ואנחנו כל השנים הצפנו אותו מעל המים. הצפנו אותו בעזרת

סובסידיה, וזאת סובסידיה ממשלתית, וזה כסף מבוזבז. הצפנו אותו על-חשבון

גידולים טובים אחרים. לקחנו את הכסף מהתעשיה, וכך זה פגע בענף חשוב

מאוד שהוא ענף התעשיה. לקחנו כסף לסיבסוד צולב מהתעשיה. מי שהלך לתעשיה

שילם מס או כופר כדי לשלם לשמוטי ולאשכולית.

ב-1994, עם שינוי תנאי המכס בארה"ב, בינינו לבין הברזילאים להערכתי

יהיה פער בין 300 ל-400 טון לרכז. הדבר הזה נותן יתרון יחסי ומוחלט של

רכז ברזילאי על רכז ישראלי. א0 רכהז בברזיל ישאר ברמה הנוכחית, להערכתי

זה נותן קרן אור, מהיחידות שיש בענף ההדרים לתעשיה. לאורך שנים יצרנו

יתרון של יצוא טרי מול יצוא תעשייתי.

ענפים טובים, גידולים חדשים, שילמו לאורך כל השנים מס, שאני יכול להיות

משוכנע שהמגדל עצמו לא ידע מעולם על שיעור המס הזה בתוך המערכת שעשתה

הצלבות מחירים. הוא שילם מס כבד, וקיבל למעשה תמורה נמוכה ממה שהוא היה

אמור לקבל. ברגע שאתח מקבל תמורה נמוכה ממה שאתה מקבל בשוק, אתה מקבל

החלטות כלכליות לא נכונות. אתת לא נוטע את הזנים הנכונים, והשמוטי נראה

עדיין אטרקטיבי.

המונופול הזה קם לשרת שתי מטרות: האחת, לנצל את הכוח חמונופוליסטי

בחו"ל; השניה, לנצל יתרונות לגודל. לגבי הכוח המונופוליסטי בחו"ל, אפשר

לדבר על אשכוליות בנפרד, אבל אשכוליות זה פן קטן מסך יצוא ההדרים.

בסה"כ מדינת ישראל לא מהווה מונופול בשום מדינה, בשום שוק, בשום שלב

כזה או אחר בתקופות השיווק. אני יכול להוכיח, שהיתרונות לגודל שלו בקטע

של העלויות, הוא בעייתי, ואני חושב שהוא אינו עומד במבחן. אני לא בטוח

שהמועצה לאורך כל השנים היתה גוף יעיל, אף שבשנים האחרונות היא הצטמצמה

באופן דרמטי.

כל זה מקבל בעיה נוספת במסגרת החוקית. ברגע שיש מסגרת חוקית, שמעגנת את

מערכת הקשרים בין המשווק לבין בית האריזה לבין היצרן, נוצרים פה

עיוותים חמורים מאוד. לא יכול להיות שבעל התוצרת לא יכול לעשות לפי חוק

החוזים הסכם בסיסי עם כל מי שהוא רוצה, ולהעביר לו את התוצרת. מה שקורה

פה הוא, שהבאת התוצרת היא על-פי חוק. זה נתן איזה שהוא מעמד שאסור היה

לתת לקבלנים.



אס ננתח את מספר בתי האריזה בישראל, אפשר להגיד שיש עודף של 50 אחוזים

בבתי-אריזה. גס היוס יש עודף של 50 אחוזיס. בתי-האריזה האלה מתקיימים,

כי חייבים להעביר אליהם את התוצרת, ולהעביר אותה דרך מסלול בית-האריזה.

כשהעסק הזה סגור, זה יוצר מצב שבית-האריזה מסוגל לחיות לאורך זמן.

פונקציית המטרה של בית-האריזה היא לעבוד ולהרוויח, ולא איכפת לו אם הוא

אורז כוסות קפה או תפוזים. הוא במקרה מתמחה בתפוזים. הוא היה מעוניין

שתהיה לו תוצרת לתקופה ארוכה ככל האפשר, בכמויות הגדולות ביותר, ושזה

יעסיק את בית-האריזה. דואגים גם שכל נושא הקטיף יותאם לאופטימיזציה

לוגיסטית, גם של אריזה וגם של קטיף, ולא לאופטימיזציה של שיווק. הפרי

נסע לאנגליה ולגרמניה ושכב שם מספר שבועות, כי זה הסתדר עם מטריצת

ההובלה של המועצה לשיווק פרי הדר, וזה הסתדר עם בית-האריזה של גדעון

והסתדר עם בית-האריזה של ליפה. זה דבר שעיוות את הכל. קטפו במועדים הלא

נכונים. כתוצאה מזה שאתה מחזיק היקף כזה בבית-האריזה, נגרם שקטע

העלויות גדול, ונטל נוסף הוטל על החקלאים.

אם קצב סגירת בתי-האריזה היה מלווה את צימצום הענף, זה היה בסדר. אבל

זה לא קורה. בתי-האריזה תרמו לקבירת העסק הזה בהיקף גדול מאוד של

הוצאות. כל זה משום שיש פה מערכת מאוד מאוד נוקשה של חוק. נפתור את זה.

אני מבטיח שבעוד שנתיים שנשב פה בלי לדבר, 30 אחוזים מבתי-האריזה

ייסגרו, יהפכו למבני תעשיה אחרים, לבתי-אריזה לתפוחים או לכל יבול אחר,

בלי שנצטרך להתווכח ולעשות רפורמה. השוק יסגור את זה, אף אחד לא ישלח

לבית-אריזה שגובה 50 דולר לטון יותר מבית-אריזה אחר, שעובד בפול

קפסטי.

העיוותים בתוך המערכת היו נוראים. מי שנסע לחו"ל ראה תיבה של תפוזים,

ששוכבת 8 שבועות באנגליה ואחר כך הולכת לבית-אריזה אנגלי, ועוברת ברור,

ויש בתוכה 25 אחוזים בררה שהולך לתעשיה באנגליה. וזה יצא כבר בפרי

ארוז, זה בקופסא שמשלמים עליה הרבה מאוד כסף במיון יקר מאוד. על הפרי

הזה שנכנס לבררה תעשייתית שם, למעשה משלמים מלוא עלויות היצוא, שכוללות

הובלה, בית-אריזה וכו' וכוי. זה לא ארוע חד-פעמי, זה חלק משיגרה. יש

בית-אריזה בגרמניה, יש באנגליה והדבר הזה מעוות. נכון שספרדי שמקבל

בטלפון פקודת מכירה, הוא קוטף, מעמיס ואחרי יומיים הפרי בשוק. לצערנו

יש לנו כמה מאות קילומטרים בים, שלא מאפשרים לנו לעשות זאת כך. אבל

בהחלט אפשר לערוך לוח זמנים הגיוני בין הזמן שמוכרים את הפרי לבין הזמן

שקוטפים אותו. הנקודה הטובה ביותר לשמירת המלאי היא לא באנגליה, אלא על

העץ.

במערכת כללי המשחק הקיימים אי-אפשר לעשות את זה. הרפורמה הזאת לא פוסלת

את היתרון לגודל. אם יש יתרונות לגודל, הם יתקיימו. אגב, הוויכוח על

היתרונות לגודל חזק מאוד בנושא של יבוא מספוא. הסקטור החקלאי עמד על

הרגליים, ואמר שברגע שהממשלה תעשה רפורמה ביבוא מספוא, יבטלו את

המונפול ביבוא, יפתחו אותו. אין ספק שיהיו מהפיכות שייקרו את המספוא

במדינת ישראל, אמרו אפילו שענף בעלי החיים יתמוטט. העבירו את העסק

ליבואנים, מחירי עלויות הטיפול והמשלוח וההובלה של מספוא ירדו בצורה

דרמטית, ולא קרה שום דבר. יש יבואנים שנכנסים ויוצאים, וכל המשחק הוא

כמו בכל שוק אחר. הדבר הזה צריך לקרות גם בהדרים.



אם יש יתרון לגודל, אולי מחר יקראו לזה יזם - ויזם זה לא פקיד, זה לא

דוד ברוך, וזה לא פקיד מועצה, וזה לא חבר כנסת ולא פקיד מתנועת המושבים

- אלא יזם שמתמחה בספנות, משרד עסקי. הוא יפתח עסק, ומחר יפנה אל

המגדלים ויגיד שהוא מתמחה בחובלח ימית, והוא יכול לערוך להם תכנית

הובלה משותפת אם הוא יוכיח שאפשר להוביל 90 אחוזים מההובלה של מדינת

ישראל ביד אחת, וזה יהיה כדאי, הוא יעשה זאת. אם זה לא יהיה כדאי, זה

לא ייעשה. הוא ימצא ויעשה את החשבון שלו, וכל אחד יודע לעשות את

החשבון. והוא ישאל אם כדאי לו לשלוח עם אותו יזם שיביא את הפרי שלו, או

שהוא יכול לעשות חוזה הובלה לבדו, הוא ילך לחברת הובלה כמו שהולך כל

יצואן אחר, ויעשה זאת לבדו. הוא יוכל לבחור. אני מניח שכל המנהלים

במדינת ישראל לא צריכים את היעוץ לא של דוד ברוך, ולא של תנועת

המושבים, ולא של התאחדות האיכרים, כי הם מנהלים שמתמחים בעסקים, ואנחנו

לא מתמחים בעסקים. עם כל הכבוד, אף אחד שלא יושב על כסא ומוטלת עליו

אחריות עסקית לא יכול לתת הוראות למישהו אחר.

אי-אפשר לשמוע דברים כאילו אנחנו יודעים יותר טוב מכולם. ישבו המגדלים

אצלו והצביעו, אז תנו את הקרדיט לזה שכל אחד שישב שם חשב, ויש לו זכות

לחשוב ולבחור. אם הוא טעה, כמו שאני טועה בקניית המכנסיים האלה ואחרי

חודש הם מתפוררים, אני לוקח את הסיכון. אף אחד לא אומר לי לא בכנסת ולא

בממשלה שאקנה מכנסיים מסוג מסויים, כי המכנסיים האלה יכולים להתפורר.

אני חושב שזה דבר בסיסי, שבכלל לא צריך להתווכח עליו.

הממשלה סייעה באמצעות סיבסודים צולבים. מי שחושב שהממשלה מחפשת הזדמנות

באמצעות הרפורמות האלה לברוח מתמיכה ביצוא, טועה. המדיניות לאורך זמן

היתה של העברת מרכז הכובד מתמיכה בשוק מקומי ליצוא. מי שעוקב אחרי ספרי

התקציב בשנים האחרונות רואה באופן ברור, שכל הקיצוצים שהממשלה הטילה

סוייגו אך ורק לדברים שהם בתחומי סובסידיות בשוק מקומי. קיצוצים לא

נעשו בתחומי היצוא.

אני מגיע לנושא ההדרים. ספר התקציב הנוכחי כולל את שנת התקציב האחרונה

שבה הממשלה היתה אמורה לתקצב ביוזמתה את ענף ההדרים, עם עתודה לרפורמה,

מתוך כוונה שהענף הזה הוא ענף גדול. ואם יש ענפים נוספים שנתמכים, גם

הענף הזה ייתמך.

הוויכוח הוא איך ייתמך הענף הזה. הוא לא ייתמך בצורה שבה הוא נתמך

היום, כי אם הוא ייתמך בצורה שבה הוא נתמך היום, נהרוס אותו עוד יותר.

הוא ייתמך בצורה מוסכמת שתעזור לו לפתח שווקים, לחדור לשווקים, לחדור

לכל הקטע של העלות הפיקוחית של כניסת יצואנים חדשים. סה"כ אני חושב,

שלאף אחד אין אינטרס - לא למשרד האוצר ולא למשרד החקלאות - להרוס ענף.

יש פה ענף שיש לו פוטנציאל גדול מאוד, ובסה"כ רוצים לארגן אותו אחרת.

אין לי שום ספק שאור גנוז מיום התחלת הרפורמה לא יהיה. הענף הזה

בהדרדרות, וההדרדרות מהירה. הכוונה היא שהרפורמה הזאת תאט את זה, ומי

שמסוגל להתמודד בתנאים החדשים, הוא זה שישרוד. אין לי שום ספק ש-30

אחוזים מהפירות שהיום מופנים ליצוא הם פירות שלא ייוצאו בעתיד. אם נשב

פה בעוד שנה, אף אהד שלא יביא דו"ח וישאל מה קרה ליצוא הישראלי. בשנה

הבאה, פרי שאסור לו לחצות את הים מבחינת שיקולים כלכליים, לא יהצה את

הים, כי בשנה הבאה יקבלו את ההחלטות אנשים שעושים עסקים, ולא פקידים.



ג. שליטין; חבל שמר איזקסון איננו, כי בסה"כ אני רוצה

להתחיל מגורם שאני חושב שהוא מרכזי. מר

איזקסון אמר שהרוב המכריע של הפרדסנים מתנגד למהלכים האלה שנעשו. הוא

אמר שהיו בחירות דמוקרטיות בהתאחדות האיכרים, והתאחדות האיכרים בחרה

בהנהגה שמתנגדת לביטול המונופול של המועצה, ולחופש ההתקשרות בשוק

המקומי. מר איזקסון אמר שלא 10 אחוזים אלא 100 אחוזים מהחקלאים מאוגדים

היום בהתאחדות האיכרים, במערכת החדשה שקוראים לה בשם חדש, וגם אחרים

התבטאו בנושא.

אולי לא ידוע לכם, ותרשו לי לחדש לכולכם: משרד החקלאות ערך סקר.

אי-אפשר היה לעשות משאל עם וללכת לכל פרדסן ופרדסן, אבל היה סקר של

מדגם סטטיסטי, וכל הפרדסנים במדינת ישראל נכנסו לסקר. במידגם הזה נבחרו

באופן אקראי על-ידי סטטיסטיקאים שקבעו שזה המדגם המתאים 300 פרדסנים

מייצגים. אני מדבר על פרדסנים, ולא על מה שנקרא בלשון העמך "מאכערים".

לא אנשי מנגנון, לא בעלי חברות, לא אלה שמתפרנסים מהפרדסנים, לא אנשי

התיווך באמצע, אלא הפרדסנים עצמם.

לא אקרא לכם את כל החוברת שאני מחזיק בידי, אבל אני בטוח שאם אקרא לכם

כמה סעיפים זה יספק את כולם.
הצעת הוועדה
חופש ההתקשרות בשוק המקומי ליעדים השונים, לסוחר מורשה

שהוא רוצה, לתעשיין שהוא רוצה, מה להכניס ומה לא להכניס לשוק, להשאיר

לשוק המקומי. מהסקר הזה 79.8 אחוזים היו בעד חופש ההתקשרות. זה מדגם

סטטיסטי של פרדסנים.

ביטול המונופול של המועצה בנושא של יצוא, 77,4 אחוזים. זה סקר שנעשה

על-ידי מומחים, על-ידי סטטיסטיקאים ואלו התוצאות.

נאמר כאן שהחקלאים או הפרדסנים לא יודעים אפילו האם קיים או לא קיים

סיבסוד צולב. ובכן, גם בענין הזה החקלאים אכן יודעים. לפחות 60 אחוזים

מהחקלאים אמרו שהם יודעים שקיים סיבסוד צולב של המניינים הבלתי-רווחיים

ביצוא, שהם מסובסדים על-ידי המניינים הגדולים, שהשוק המקומי מסבסד את

היצוא.

יש כאן שאלות רבות, ואתן לכם רק מספר דוגמאות של השאלות שנשאלו בסקר,
ודוגמאות מתשובות הנשאלים
(א) האם לדעתך המערכת הנוכחית אכן מעניקה לפרדסן את התמורה הגבוהה

ביותר בתנאים הנוכחיים, בתנאים הקיימים? - 81,2 אחוזים אמרו "לא"

באופן מוחלט, 13 אחוזים אמרו "לא יודע".

(ב) האם האינטרסים של הפרדסנים מיוצגים בצורה טובה על-ידי מועצת פרי

הדר? - 63 אחוזים מהנשאלים אמרו "לא"; 21 אחוזים מהנשאלים אמרו "לא

יודע"; 14 אחוזים מהנשאלים אמרו "כן".

(ג) האם להשאיר את מועצת פרי ההדר כגוף יחיד, או להכניס יצואנים נוספים

לפעולה? - 84 אחוזים תמכו מהכנסת יצואנים נוספים.



פ. גרופר; . יש טעות ביסוד הסקר. 50 אחוזים של הפרדסנות

זח שתי חברות.

ג. שליטיו; שאלו את בעלי חפרדסים, לא את חקבלנים. אני

מבין שזח מעורר סערת רגשות.

אולי חאנשים שנשאלו לא מבינים מספיק, אבל לפחות באשר אנחנו באים

ואומרים שאנחנו מייצגים את אלח ואלח, נדע כולנו את מי אנחנו באמת

מייצגים. זח מייצג, ולא מח שאתם מספרים.

אני חושב בדיוק כמוכם בנושא של הקפאת שער חדולר, בנושא של כל חמגזר

חחקלאי המייצא, שנשחקת חתמורח שלו, שחתשומות עולות ללא כל פרופורציח

לתשואות שיש לו מהחקלאות בכלל. אני חושב שהנושא צריך למצוא את פתרונו

בהיקפים יותר גדולים מאשר דיבר עליהם דוד ברוך, ושהתמיכה ביצוא של

מדינת ישראל צריכה להיות בהיקפים יותר גדולים מאשר קיימים היום. אני

מסכים לדברי דוד ברוך בנושא של כיוון התמיכה ליעדים כלכליים שיכולים

לתת פתרון לבעיות ולא עיוות למצב כלכלי מסויים, שבעצם גרם באופן חלקי

להדרדרות של ענף הפרדסנות במדינת ישראל.

לגבי מחירי רפרנס, חייב להיות תנאי של ערבות מלאה ליצואן לגבי ירידה

מתחת למחירי הרפרנס, והערבות על הענין הזה חייבת להיות מלאה. התנאים של

הערבות אינם קלים, ומי שלא יוכל להשיג את הערבויות האלה לא היה יצואן.

זו דעתי, ואני מקווה שזו תהיה גם דעת מינהלת המעבר, וגם של השר שצריך

לתת את ההחלטה שלו לענין הזה. הנושא של מחירי רפרנס, הנושא של אירופה

הוא בנפשנו. לכן הדברים האלה חייבים להיות מוסדרים בצורה הרמטית.

לגבי שיתוף בוועדה. אני יודע שהוזמנו בעתונים במודעות גדולות מאוד

אנשים שיש להם מה לתרום ומה להציע לגבי ענף ההדרים ומועצת ההדרים. רבים

מאוד הופיעו בפני הוועדה. בוועדה ישב שלמה ריזמן, שהוא נציג האופוזיציה

להחלטות הוועדה, והדברים הובאו לפני הוועדה. גם אני ישבתי בישיבה אחת.

לגבי הובלה ימית, דוד ברוך כבר ענה. אין שום מניעה להתארגן ולעשות את

ההובלה הימית ביד אחת או כמעט ביד אחת. אני גם בטוח שזה יקרה, אפילו

יהיו מספר יצואנים. אין לי שום ספק שהנושא הזה יוכל להיפתר בדרך יותר

טובה מאשר היום, מפני שישנם גורמים נוספים אחרים, שלא היה ביניהם שיתוף

פעולה מלא בנושא של תאום היצוא. אני מדבר עכשיו על אגרסקו, גם בנושא

הזה יכול להיות תאום יותר טוב. אני יודע שבשוליים בתקופה האחרונה יש

תאום יותר טוב מאשר בעבר, אבל אין תאום פעולה מלא בין אגרסקו לבין

המועצה לפרי הדר. הדברים האלה צריכים להיות, והם יכולים להיות מתואמים

ומסודרים לרווחתו של הפרדסן בסופו של דבר.

בעיה אמיתית קיימת בתעשיית הרכז, שלא קשורה בכלל להחלטות השר לגבי

השינוי המוצע במועצה לפרי הדר. יש לנו בעיה חמורה, שקרוב למיליון טון

תפוזים ואשכוליות הגיעו לתעשיית הרכז. תעשייה זו נמצאת במצב של קפאון,

חלק ממנה בתהליכים של פשיטת רגל או במשבר כלכלי, וחלק תקוע עם מלאים

יקרים שקנו בשנה שעברה, כאשר מחיר הרכז בשוק העולמי היה מחיר שיא. היום

מחירו בעולם הוא מחיר של הדרדרות שלא היה כדוגמתו, והתעשיה לא מוכנה

לקנות גם עם הבטחת מחירים כלשהם, ולא בחצי מחיר של שנה שעברה. זאת



קטסטרופה אמיתית ללא שום קשר להחלטות השר בנושא היצוא בשנה הבאה או

בחצי השני של העונה.

ש. ריזמו; יש קשר אמיץ, כי היצוא הוא פונקציה של

תעשיה, ותעשיה בעיקרה היא פונקציה של יצוא.
ג. שליטין
אני יכול להביא מספרים על התעשיה התקועה עם

רכז שקנתה באשתקד במחירי שיא. הם לא ידעו על

הוועדה, עוד לא היה שר החקלאות הנוכחי, ולכן כל הנושא הזה לא שייך ולא

קשור. אנחנו בסהי'כ טרמפיסטים, שנראים כמו זבוב על השור החורש בנושא של

ההשפעה על המחירים של תעשיית הרכז בעולם.

אני רוצה שיירשם לפניכם, שכל הבעיות בנושא הזה של תעשיה בכלל לא קשורות

למהלכים האלה. מי שירצה לנסות ולעשות את העיוות בעתיד, ולשייך באיזו

שהיא צורה את המשבר בענף הרכז ובפליטה של תפוזים שהיו אמורים ללכת לרכז

אל ההחלטות של השר, עושה שקר בנפשו.

מישהו אמר שאבוקדו איננו פרי ייחודי של מדינת ישראל כבר היום. אנחנו

יודעים שב-3 השנים האחרונות היתה לנו בעיה קשה מאוד. אנחנו לא שמחים עם

השנה הזאת, והדברים נכונים. צריך לקבל טון לדונם, זה מחיר רווח מסויים

וסביר לדונם אבוקדו, תלוי בזנים השונים ולא אכנס כאן לפרטים. אנחנו

עדייו דומיננטיים בשוק, ונהיה דומיננטיים. אנחנו מהווים עדיין 70-75

אחוזים בשווקי היעד שלנו באירופה. השנה ליצוא יהיו בסביבות 45 אלף טון.

זו היתה השנה הגרועה ביותר. הגענו ל-90 אלף טון ביצוא, זו שנה ששילמה

400 או 500 דולר לטון, תלוי באיזה זנים ובאיזה קטע של העונה. אנחנו

רוצים לקבל יבולים טובים, אבל יש לנו ענף שיורד מאיגרא רמא לשאול

התחתית.

נאמר פה, ואני רוצה להגיד זאת שוב, והשר הצהיר ואני חוזר על הצהרתו של

השר. הנושא של הפנסיונרים יילקח בחשבון, אף אחד לא הולך לזרוק את

הפנסיונרים לכלבים, אף אחד לא ינשל אותם מהפנסיה שלהם. הדברים האלה

נלקחים בחשבון כאחד הסעיפים שמינהלת המעבר נותנת את דעתה עליו, תגיש

המלצותיה לשר והשר יטפל בנושא הזה עד תומו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מדוד שמענו משהו אחר.

ד. ברוד; בוועדת העבודה והרווחה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם על זה אתה תלך לוועדת העבודה והרווחה?

האם נפתח את כל הדיון על ענף ההדרים שם? מה

זה שייך בכלל לוועדת העבודה והרווחה?

ג. שליטיו; מה שעשיתי כאן הוא לחזור על הצהרתו של שר

החקלאות. יש לי אמונה מלאה ששר החקלאות

בנושא הזה ילך עד הסוף, ואם יצטרכו יביא את הנושא הזה לממשלה, ואם

יצטרכו יביא את הנושא הזה לכנסת. נמצה את הנושא הזה עד תום האפשרויות.

הדברים האלה נלקחים בחשבון, הדברים האלה יטופלו. היום אין כללים, עדיין

לא נקבעו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינן
היתה שאלה על עלות הפרוק.

ג. שליטיו; אין עלות פרוק. מינהלת המעבר עושה את הדברים

האלה בצורה וולנטרית, אלה לא אנשים שמקבלים

משכורת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מדברת על עלות פרוק המועצה.

ג. שליטיו-. כבר אמרתי היום 3 פעמים, ואני אומר שוב, שלא

מפרקים את המועצה. לפי המלצות הוועדה,

מחלקים את המועצה לשניים. הפרטים עדיין לא נקבעו, אבל יש מועצה שתעבוד

בנושא של שיווק ויצוא של פרי הדר בחו"ל. כל הדברים האלה הם דברים

כלכליים ורציניים, והם יילקחו בחשבון בכל הנושא של תשלומים שצריך

לשריין. הכללים עדיין לא נקבעו עד תומם, ומינהלת המעבר תעסוק בנושא

הזה.

ח"כ גרופר העיר כמה הערות כלליות, שלא נוגעות בדיוק למועצה ולענף

ההדרים, ואני חייב לו תשובה. הוא אמר שהוא חושב שמשרד החקלאות איננו

אחראי לחקלאים, והביא לדוגמא - לשמחתי הרבה, כי אם הוא לא היה מביא,

אני הייתי מביא - את ישובי בקועה שעברו על המיכסה וחרגו ממנה. הם

נמצאים בפשיטת רגל. לידיעתך, ההבטחה שלך שאתה נתת, והיו לנו הרבה מאוד

קשיים ביישום שלה, מפני שהיא היתה לא מגובה בתקציב, היא היתה הצהרה.

מצאנו לענין הזה תקציב מסויים, ונתנו אותו השבוע.

אני יכול לתת לך עוד דוגמא אחת, על משבר בענף העגבניות, שכולם ודאי

שמעו עליו. יש לנו בעיה חמורה מאוד, ואתמול מצאנו פתרון שאני מקווה

שיפצה את המגדלים, גם מגדלים של שטח פתוח וגם המגדלים בחממה. אני מדבר

על עגבניות למאכל, לא עגבניות לתעשיה. מצאנו תשובת שיכולה לתת את

הפתרון לחקלאים.

אני רוצה לחזור על בקשתי הראשונה. יש החלטה מסויימת, ולפי האופן

שהדברים נראים היום - לא התכוונתי לפגוע באף אחד, לא להשתחץ כלפי אף

אחד - ההחלטה נפלה, הדברים נעשים, הם נמצאים בהילוך גבוה של עשייה. אני

יוצא בבקשה לאנשים האלה שהיו מתנגדים עד עכשיו, בואו נמתן את השינוי

ואת הניתוח הזה בצורה שתהיה הקלה והנוחה ביותר לעיכול, ושתשאיר בסופו

של דבר את הרווחיות הגדולה ביותר לפרדסנים.

אני קורא לכם לשתף פעולה מלאה עם משרד החקלאות, עם מינהלת המעבר, וגם

בייעוץ. לא רק בהרתמות לעגלה הנוסעת. אני קורא לכם לשתף פעולה כדי

שנוכל ליישם את החלטות הוועדה בצורה הטובה והנכונה ביותר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו-. אני מודאגת מאוד מאוד מהדיון שהתקיים כאן,

כי התמונה עדיין איננה ברורה. גם המדיניות

איננה ברורה, וכבר ישנו הוויכוח שאנחנו יכולים להיות עדים לו גם בעתיד

- גם לגבי ההמלצות שתהיינה כאלה או אחרות - בין האוצר לבין משרד

החקלאות. אנחנו צופים אותו כבר מעכשיו. הדברים הקצרים של דוד ברוך מאגף

התקציבים הספיקו כדי להביא אותי למסקנה הזאת.



אילו חייתי בטוחה ויודעת ששר חחקלאות עומד איתן בהתייצבות שלו עם

חחקלאים לטובת חחקלאים, הייתי יותר שקטה. אבל אני מצטערת מאוד,

בההצהרות שלו, וגם מההופעות שלו כאן בוועדה, הוא אמר דברים ברורים:

יותר אין סובסידיות בחקלאות, צריכה החקלאות להתמודד עם עצמה, תחיה או

תמות וכוי וכוי. הכל חל גם על המגזר הזה של החקלאות, אף שעכשיו שמענו

על שיעורי הסיבסוד של הארצות האחרות, ובכמה הן מסבסדות את החקלאות. רק

ישראל לא מסבסדת. פתאום היא אימצה לה מדיניות, שסיבסוד לחקלאות לא צריך

להיות.

אני מודאגת מאוד מעתידו של ענף ההדרים, כאשר מישהו רוצה להכניס רפורמה,

ולא יקח סיכון על עצמו אלא הסיכון - כפי שדוד ברוך מגלגל אותו - על

הפרדסנים.

ד. ברוד; על מי הוא מוטל היום ל

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הם רוצים להמשיך בשיטה הקיימת. מהתמונה הזאת

שמצטיירת צריכים להיות מודאגים מאוד מאוד,

כי אתה לא יודע מה צופן לך העתיד. שמענו היום מהמנכ"ל, וזאת גם דעתי,

שזה שלא נשאר הרבה רווח נקי לפרדסן אינו רק בגלל הצד הארגוני של אותה

מועצה ליצוא ושיווק פרי הדר. אתה בא ומטיל את כל יהבך על הצד הזה של

הארגון, כשלא מדובר רק בצד הארגוני.

יש גורמים נוספים, כמו המדיניות הכלכלית של הממשלה, המדיניות הפיסקלית

של הממשלה, ומזה אתם מתנערים, את זה אתם לא לוקחים בחשבון. זה הבסיס

לכל מה שהתפתח במשק ומה שנעשה במשק. איך אפשר שלא לדבר על השערז איך

אפשר שלא לדבר על התשומות בהוצאות הייצור! איך אפשר שלא לדבר על הדברים

האלה? הכל עולה, והרווחיות קטנה.

באים לעשות רפורמה ארגונית והדבר הזה נבדק מבחינה מקצועית. לכן שאלתי,

האם קודם כל שוברים כלים קיימים? הרי עדיין אינך יודע אם הכלים החדשים

האלה אכן יגשימו לך את התקוות שאתה רוצה. יהיו עוד 10 יצואנים בענף פרי

ההדר, ול-10 האלה יש גם כן הוצאות, יהיו משרדים, יהיו מתווכים, יהיו

משווקים, יצטרכו לחפש שווקים חדשים. המועצה הזאת עד היום רכשה שווקים,

יש לה שווקים בעולם כולו, במקומות שהיא מייצאת אליהן את הפרי הזה. האם

היצואנים החדשים יפתחו שווקים חדשים במדינות אחרות, או ילכו להתחרות

באותו מקום, על אותו השוק? הם יתחרו על אותו השוק, כי מספר הטונות לא

יגדל. הוא יקטן. יהיו הרבה יצואנים על מספר קטן יותר של טונות. אילו

היינו גדולים, יכולתי להבין שזה לא מספיק, אולי צריך להכניס עוד

יצואנים לענף הזה, כי הם לא משתלטים, יש שווקים חדשים, יש מדינות שעוד

לא חדרנו אליהן. אס נותנים למישהו רשיון יצואן מורשה, יבואו 10 או 20.

ואם לא תיתן להם רשיון, הם יפנו לבג"ץ, כי נתת להוא ולהם לא. אתה משאיר

את האופציה הזאת שהם יפשטו את הרגל, אבל הרי כל ענף ההדרים אחר כך

יפשוט את הרגל. יש הרבה רמאים גם בין היצואנים שאתה תבחר בהם, ואלה לא

אותם אנשים הקנאים שעשו את זה 50 שנה. היו כבר נסיונות בעבר, ושמענו

שנכשלו.

ועדת הכלכלה עוסקת בנושא החקלאות. מאז שאני יו"ר הוועדה אני מקדישה

ישיבות רבות לנושא החקלאות, כי יש לי יחס חם לחקלאות, ואני רואה את



המשבר שפוקד את החקלאות לנגד עינינו והלב מתכווץ. לממשלה לא איכפת,

ואומרת שמי שישרוד - ישרוד, שתהיה התמודדות חופשית. אני מקדישה הרבה

מאוד ישיבות לנושא. בכל אופן יש המלצות של ועדה, תואילו בטובכם להעביר

לפחות נוסח אחד לידיעת הוועדה, זה לא סודי. האם אני צריכה מהעתונות

לקרוא ולדעת על אותן ההמלצות של הוועדה הזאת? אני רוצה לקוות שבעתיד

תתקנו את הדברים האלה, ותראו את ועדת הכלכלה כשותף שצריך לדעת, כי הוא

עוקב ומתעניין וחשוב לו גם מה שמתרחש בכל ענף וענף.

באו והקימו מינהלת מעבר. יש לי אסוציאציה מאוד לא טובה ממינהלת ההסדר

של המושבים. אני מזהירה את עצמנו, שמינהלת המעבר הזאת לא תקבע לה

כללים, ולא תקבע תקנות והסדרים שלא יעמדו במבחן המציאות, אלא יביאו

לנזקים יותר גדולים לחקלאות ולענף הפרדסנות. אני מזהירה את המינהלת

הזאת, שאתה ידידי מר קפלן עומד בראשה. שמחתי לשמוע ממך את הדברים

הזהירים אבל החד-משמעיים בענין חזה. קיבלת מינוי, ואתה צריך להגיש

המלצות. יכול להיות שלא יהיה לך רוב לאותו "אני מאמין" שלך. דוד ברוך

התנגד קודם ל"אני מאמין" שלך. יש לו "אני מאמין" אחר. חברי הוועדה

האחרים, יכול להיות שגם הם לא יתמכו ב"אני מאמין" שלך, אתה תהיה

במיעוט, ותקבל מסקנות של ועדה שאתה לא התכוונת אליהן, ואתה לא יכול

להמליץ עליהן, ואחר כך זה יהיה כבר מאוחר.

דיברת על שיתוף, ואתה קורא לגורמים לשתף פעולה. ברפורמה שאתם הולכים

לעשות, קודם כל הרכב המינהלת צריך היה להיות הרכב שמייצג יותר גם את

האינטרסים של הגופים האלה, אנשי מקצוע שעסקו בנושא הזה, ויש להם נסיון

שהצטבר. חס וחלילה, אני לא מזלזת באינטליגנציה של אף אחד מהפרופסורים

ולא בבעלי ההשכלה הגבוהה. אבל לא הם אשר יובילו, אלא אנשי הנסיון ואנשי

הידע המקצועי בתחומים האלה, שגם חשו אותו על בשרם, יש להם קצת רגש

לנושא הזה, יש להם קצת זיקה לנושא הזה. לא פעם אני מתווכחת - וחבל שח"כ

צידון איננו, הוא נסע לפרלמנט האירופי - ואני אומרת לו את הדברים האלה.

הוא הציע את ענין האסטרטגיה בחקלאות, והציע לפורר את המונופול, לשבור

אותו ולתת לכל מי שרוצה לייצא בעצמו יצוא חופשי. זהו הקו שהינחה גם את

שר החקלאות, ואני מאוד מצטערת על כך. הוא אימץ לו את הקו הזה מבלי

שתהיה בחינה מעמיקה ומדוקדקת. פה כולנו יכולים לשבור את הראש, ובמיוחד

הפרדסנים, ולא רק שר החקלאות. היום ישנו שר החקלאות הזה, מחר יהיה

מישהו אחר, כמו שהיו לפניו אחרים. הם לא לעולם ועד שרים. גם כשהייתי

בתפקידי כשר, כך ראיתי את הדברים האלה. אנחנו לא לעולם ועד יושבים על

הכיסא ההוא.

צריך שיהיה שיתוף פעולה אמיתי, ולא להנחית הוראות. זה לא צבא. אני

אוהבת אותם ומעריכה אותם, והערצתי את רפול כשהיה רמטכ"ל, ויש לי הערכה

אליו גם היום. אבל אין להנחית הוראות. זו לא דיקטטורה, אנחנו חיים

במשטר דמוקרטי. אין להנחית הוראות, אלא לעבוד בשיתוף פעולה מלא,

ובמיוחד כאשר יש התנגדות גדולה. יש דווקא לשתף חלק מהמתנגדים האלה, כדי

להביא אותם לשיתוף פעולה אמיתי, ולקבוע כללים שניתן ליישם אותם, ושניתן

לשמור בעזרתם גם על הענף הזה, שהוא אחד הענפים החשובים, שעל אף המשברים

מכניס דולרים למדינת ישראל במשך כל התקופות.

יקומו יזמים בעלי ידע, והם ידעו מה טוב וכיצד לשווק, ואיך יקבלו רווחים

יותר גדולים. תעשה את כל זה במנותק מהמדיניות הכלכלית אשר הממשלה תחליט



עליה לגבי התשומות ולגבי השער. יהיו גאונים, יביאו רווחים יותר גדולים,

הם יעלו את מחיר הפרי שלנו, שיש לו מוניטין כל כך גדול בחו"ל. האמן לי,

הם יורידו. לא במקרה שאלתי כמה פרדסנים יש, כי קראתי את המספר הזה של

300 בעתון. יש 10,000 פרדסנים, ואתם לקחתם מדגם של 300. האם זה מדגם

מייצג? אינני יודעת. אולי רובם יצאו מאלה שרוצים לפרק את המונופול?

ג. שליטיו; סטטיסטיקאים מקצועיים לקחו מידגם, והחליטו

שזה מידגם מייצג. אם היה אחוז אחד פלוס

ואחוז אחד מינוס, היית יכולה להגיד זאת; אבל מדובר ב-90 אחוזים לעומת 3

אחוזים, והיתר אינם יודעים מה הם רוצים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בתקופת הבחירות כל אחד עושה סקר כזה וסקר

אחר. כל אחד בונה לו סקר על-פי מה שהוא

חושב, גם את השאלות הוא כותב כפי שהוא רוצה. אין לי שום ספק שיש גם

סקרים מכוונים. חבל על הכסף וחבל על ההוצאות, ולא על זה אתם צריכים

להתבסס.

אני לא מדברת על פירוק או לא פירוק. אני שמחה לשמוע שאין כוונה לפרק את

המועצה, אבל אני אומרת כאן ליו"ר המועצה. ולחברי המועצה, שחייבים גם

להתייעל. אני יודעת שהמועצה התייעלה. בהחלט חייבים להמשיך ולהתייעל,

כדי לסתור את ההתקפה על כך שיש הסתאבות ושיש הוצאות גדולות וכו' וכוי.

חייבים להתייעל במקסימום, ולהקטין את ההוצאות הכרוכות בנושא היצוא

והשיווק, כדי לאפשר תמורה יותר טובה ויותר גדולה לחקלאי.

אחד התנאים שמינהלת המעבר חייבת לעמוד עליהם הוא אותו הפתרון של

הפנסיונרים. אמרת שישנם 90, זה לא מספר כל כך גדול. זה חייב להיות

מובטח בכל אותן המסקנות וההצעות שאתם תחליטו עליהן, וקודם כל הדבר הזה.

די בזריקת עובדים. האם גם פנסיונרים צריך לזרוק ולא לדאוג להם? האם נלך

לוועדת העבודה ונתחיל לדון בכל הפרשה הזאת מחדש? זה לא שייך לוועדת

העבודה. כאן עומדים לעשות סידור, שהוא חלק מההוצאות של המועצה. היום

משלמים. אנחנו לא עומדים לקבוע תנאים חדשים. את הכסף הזה מוציאים בכל

שנה, וכפי ששמענו מדובר במיליון ו-800 אלף. זה צריך להיות מובטח, ואין

לקבוע תנאים חדשים. הכסף עבור הפנסיה התקציבית חייב להיות מובטח בכל

סידור שיהיה, בכל סיטואציה שתהיה.

אני מבקשת ממנכ"ל משרד החקלאות וגם מיו"ר מינהלת המעבר לדאוג שנהיה

מדווחים. אני לא יודעת כמה זמן נתתם למינהלת המעבר כדי שתכין את התקנות

ואת הוראות המעבר והכללים וכוי וכוי, אבל אני רוצה בעוד זמן מסויים

לקיים דיון נוסף. נשמע מה הכללים אשר מעבדים לתקופת המעבר, כדי שנוכל

לחוות גם אנחנו את דעתנו, ולא שתביאו לנו דברים מוגמרים, את זה לא

נקבל. אנחנו לא יכולים לקבל דברים מוגמרים. אנחנו רוצים לחוות את דעתנו

בטרם יתגבשו כל המסקנות. איננו מבקשים ניסוח סופי שתצטרכו למסור לשר,

אלא את רוח הדברים, והעקרונות והכללים שעומדים להתגבש. וזאת כדי למנוע

קטסטרופה נוספת, כפי שהביא הסדר המושבים, שלא ניתן ליישם אותו, לא ניתן

לקיים אותו, וכואב הלב לראות את המושבים הללו. אנחנו רוצים שהפרדסנים

לא יעמדו באותו המצב שעומדים היום המושבים.



אני מודה לכס מאוד מאוד.

הישיבה ננעלת בשעת 10;12

קוד המקור של הנתונים