ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/11/1990

הקמת שדה תעופה בנבטים שליד באר-שבע הצעה לסדר-היום שלי חבר-הכנסת ר. ריבלין

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 188

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. כ"ו בחשון התשנ"א. 14.11.1990. שעה 9.00
נכחו
חברי הוועדה: ש. ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

מ. גולדמן

י. צידון
מוזמנים
חבר-הכנסת ר. ריבלין

א. בוקר - סגן ראש עירית באר-שבע

ש. שוהמי - ראש מינהל התעופה האזרחי

ב. לוי - מנכ"ל רשות שדות התעופה

א. עובד - סמנכ"ל למבצעים, רשות שדות

התעופה

י. צונץ - סמנכ"ל תכנון מידע ותקינה

ברשות שדות התעופה

ה. פלד - סגן ראש מינהל התעופה האזרחי

א. אייגס - אגף התקציבים, האוצר
מזכירת הוועדה
ל. ורון
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
הקמת שדה תעופה בנבטים שליד באר-שבע -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ר. ריבלין.



הקמת שדה תעופה בנבטים שליד באר-שבע

הצעה לסדר-היום שלי חבר-הכנסת ר. ריבלין
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת

ועדת הכלכלה של הכנסת. על סדר-יומנו

הצעתו לסדר-היום של חבר-הכנסת ראובן ריבלין, אשר הועלתה ביום 1 באוגוסט

1990, בקשר הקמת שדה תעופה בנבטים שליד באר-שבע.

קודם שנפתח בדיון אני אציג את הנוכחים

(מציגה את האורחים).

אני מקווה שנוכל למצות היום את הדיון

אבל אם יתעורר צורך לקיים עוד ישיבה, נעשה זאת.

רשות הדיבור למציע ההצעה, חבר-הכנסת

ראובן ריבלין. בבקשה.

ר. ריבלין; חברי הוועדה לא הגיעו עדיין לדיון, בין

היתר בשל העובדה שמספר גדול מהם נמצא

עכשיו בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ובכלל יום רביעי נחשב יום צפוף מאד

בבית הזה.

אינני צריך להרחיב את הדיבור על הצעתי

לסדר היום כיוון שיושבים בינינו אנשים שבקיאים עשרת מונים ממני בהצעה

שהעליתי, וודאי שיהיה עדיף לשמוע אותם ולבדוק אם בכלל אפשר להזיז את

אותו ענייך שאני בטוח שכולנו רוצים ביקרו.

בזמנו הצעתי קיבלה רוב במליאה והוחלט

להעבירה לוועדת הכלכלה של הכנסת מהטעם שכולנו משלמים כבר ארבעים שנה

לבירת-הנגב, באר-שבע, מס-שפתיים. כל ראש ממשלה, בשלב כלשהו, בעיקר

ראש-הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, דיבר על-כך שהנגב צריך להיות גולת-

הכותרת של עם ישראל ושל מדינת-ישראל, אבל באר-שבע משתרכת היום במקום ה-

23 או ה-24 מבחינת גודל האוכלוסיה. מיקומה הגיאוגרפי לא צריך לקבל

ממני הרחבה או תיאור, והחשיבות שלה כמקום מרכזי או כצומת-דרכים, ברורה.

אבל אף אחד לא עושה שום דבר בעניינה.

היום יש לנו שתי הזדמנויות שאפשר לאחד

אותן כדי לתת תנופה גדולה לקידום העיר: הצורך, עד כמה שאני הבנתי

מחוות-דעת של מומחים שקיבלתי, בעתיד הלא רחוק, בשדה-תעופה בינלאומי שני

במדינת-ישראל, בעוד עשור או קצת יותר, והארועים ההיסטוריים שאנחנו עדים

להם בימים אלה ואשר נהיה עדים להם גם בחמש השנים הקרובות בעזרת השם, של

עליה מוגברת, כל אלה נותנים לנו את האפשרות לחשוב מדוע לא יוזרמו כספים

שהיום מזרימים בין השאר בכדי למצוא תעסוקה לעובדים, לפרוייקט שהוא לא

בבחינת תעסוקה של עבודות-דחק, אלא פרוייקט שבפירוש מדינת-ישראל תצטרך

אותו בדור הזה? כאשר עולים מגיעים וסותמים את נמל-התעופה לוד במשך

שעות רבות, מדוע לא נתחיל להזרים כספים מיד להקמת אותו שדה-תעופה

מיועד באזור באר-שבע ועל-ידי-כך נוכל לצוד שתי ארנבות באותה מכה? אחת

- לאפשר קליטת עולים בצורה יעילה ביותר בבאר-שבע, והשניה יצירת שדה-

תעופה בינלאומי בעל רמה נאותה באותו אזור על-מנת שישרת אותנו בעוד

עשור?

אני סבור שהצעתי זאת צריכה להגיע לכלל

דיון יחד עם הנוכחים, שהם האורים והתומים בכל הנושא הזה. אני מברך את

סגן ראש-עירית באר-שבע, שבין השאר, ביוזמתו, מספר חברי הכנסת לא מועט

התחיל להתעניין בכל מה שקשור לעירו, לאו-דווקה בנושא של שדה-התעופה,

ואני תקווה שכל יתר המוזמנים מבינים שהציונות חייבת לעבור דרך הנגב



בכלל ודרך באר-שבע בפרט כעיר מרכזית בה. צריך להפסיק לעולם מס-שפתיים

ולבדוק האם אפשר להוציא מך הכוח אל הפועל רעיון שכולם, עד כמה שידוע

לי, גומרים עליו את ההלל, ומכירים בחשיבותו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. אני מבקשת ממר ברוך לוי שיסביר

לנו מה התכניות? האם בכלל קיימת מגמה

להקים שדה-תעופה שני?
ב. לוי
גבירתי היושבת-ראש, לפני שנה וחודש

שר התחבורה סייר בבאר-שבע סיור ממלכתי

בקשר-בעיות תחבורה ותעופה, וראש העיר ביקש לבדוק אפשרות לפיה שדה-תעופה

תימן יהפך להיות שדה-תעופה לצורך קיצור המרחקים שחבר-הכנסת ראובך

ריבלין הזכיר בדבריו. הנושא הזה הובא לבדיקה משותפת בין רשות שדות-

התעופה ועירית באר-שבע כאשר בראש הצוות של עירית באר-שבע עמד סגן ראש

העיריה, מר בוקר. הרצנו את הנושא, אבל הוא נעצר כיווך שלפתע הגיעה

הצעה חדשה לבדוק את השאלה האם שדה-התעופה הצבאי נבטים יכול לההפך לשדה-

תעופה אזרחי על בסיס בניית תעשיה תעופתית? חבר-הכנסת צידון נכנס לעובי

הקורה ובהמשך לדברים האלה התקיים דיון רחב וממצה אצל מנכ"ל משרד

התחבורה לפני שלושה-ארבעה חודשים, בו כל הנוכחים הגיעו למסקנה שהרעיון

של בניית תעשיה תעופתית בנבטים הוא רעיון חלוצי, ציוני, יתרום הרבה מאד

לפיתוח הנגב, הוא כזה עם הפנים לעתיד, אבל בשלב הזה לא ניתן להפעיל

שדה-תעופה אזרחי בגלל שהפעלתו כרוכה בהוצאות גדולות מאד שלא תהיינה

כלכליות. הוסכם על דעת כולם שהתשתית לפיתוח בירת הנגב זאת התעשיה

התעופתית. חבר-הכנסת צידון הסביר שעם התגברות העליה מרוסיה יש הרבה

מאד טכנאים שיוכלו לעבוד בתעשיה הזאת, וצה"ל מפריש כל שנה כמעט אלפיים

עובדים בענף הזה שהוא עתיר-ידע, כזה שדורש מהימנות גבוהה מאד.

ניתן לפתח את האזור שאנחנו מדברים עליו

לכזה שתהיה בו תעשיה גדולה מאד, ולקבל עבודות מחוץ-לארץ. מדובר על

השקעה של 80 מיליון דולר לצררך התעשיה הזאת שנחשבת לבסיס של הפירמידה.

אבל לא ניתן לקחת קוביה מהפירמידה שנקראת-. תעופה אזרחית, ולהעביר אותה

לנבטים. צריך להבין בהקשר הדברים האלה שאדם לא יטוס לבאר-שבע אם המרחק

מתל-אביב או מלוד לנבטים הוא בסך הכל 50 דקות. היום הוא אורך שעה.

אם אדם יצטרך לטוס לבאר-שבע, הוא יצטרך לבזבז שעה בנמל-התעופה לבד

מהטיסה. קיימת אצלנו בעיה בטחינית והפרוצדורה בנמל אורכת זמן.

בקשר שדה בינלאומי היה ברצוני לציין כי

עד שנת אלפיים וחמישים על-פי אומדנים שלנו, יגיעו למדינת-ישראל בין 10

ל-12 מיליון תיירים, ואת כולם ניתן לקלוט בנמל-התעופה בן-גוריון. לפני

שנה רשות שדות התעופה התחילה לסלול מסלול הסעה, זאת אומרת שכאשר מטוס

ינחת, הוא מיז יזוז שמאלה או ימינה ויעבור למסלול אחר כדי לפנות את

המסלול לנחיתתו של מטוס אחר. המסלול הזה יאפשר לנמל התעופה בן-גוריון

לשרת עד 12 מיליון איש, זאת אומרת שהוא יוכל לשרת אותנו עד שנת אלפיים

וחמישים. נכון שיהיה צורך לפתח בו טרמינל נוסף.

מכל מקום התשובה שלנו לשאלה שהעלה חבר-

הכנסת ריבלין היא שהקמת שדה-תעופה שני לא צריכה להיות בבאר-שבע.

קיימת תמיד שאלה לגבי תעופה מה יקרה אם חס-וחלילה קורה משהו בנמל-

התעופה כמו זה שלנו בן-גוריון? היכן ינחתו מטוסים? התשובה שלנו או

האלטרנטיבה שלנו לכך היא עטרות.
מ. גולדמן
או רמת-דוד.
ר. ריבלין
האם ניתן להבין מדבריך, מר לוי, ששדה-

התעופה השני הוא אילת?



הואיל והמיכרז מלפני חודשיים לא נשא�
לוי:�
ב.�

פרי _ _ _�


-אלמוזלינו
המיכרז באילת לא נשא פירות בגלל התנאים�
"ר ש. ארבלי�
היו�

הקשים.�



מה זאת אומרת תנאים קשים? אם שואלים�
לוי:�
ב.�

גוף מקצועי מה הוא צריך, הוא אומר כל מה�



שהוא צריך מבחינה מקצועית. אם הוא אומר שהמסלול ארוך או קצר - - -�
"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אינני מדברת על הצד המקצועי אלא על�
היו�

הצדדים האחרים של המיכרז.�



כל התנאים ניבנו על-פי נתונים מקצועיים.�
לוי:�
ב.�

מקצועיים מצד אחד, אבל מן הצד האחר יש�
גולדמן

מ.�

גם שיקולים כלכליים. יש גם צד עסקי, לא�



במקרה הזה היה גם שיקול כזה כך שמראש ידענו שמדובר על�
הצד הלאומי.�
רק�

לפועל.�
מיכרז שלא יצא�

כאשר באו לרשות שדות-התעופה לפני שש-שבע�
לוי:�
ב.�

שנים, מיד עם לידתו של הרעיון, הרשות�



יתן לבנות שדה תעופה מבחינה כלכלית. כיוון שכך שאלו את�
אמרה לנו שלא נ�
הרשות
מה איכפת לכם? אתם נותנים צריף של מעברה ומקבלים תמורתו מלון�

כיוון שכך רשות שדרת-התעופה הסירה את התנגדותה. הוא�
חמישה כוכבים.�

התחבורה.�
ן לגבי משרד�
הדי�
-אלמוזלינו
מצד אחד הוא הסיר את התנגדותו, ומן הצד�
"ר ש. ארבל'-�
היו�

האחר הוא חיבל בסיכויים.�


אם נגיד
הקשיח עמדה, זה יהיה יותר�
לוי:�
ב.�

נכון.�



היקשה.�
גולדמן

מ.�

גם משרד התחבורה וגם רשות שדות-התעופה�
לוי:�
ב.�

אמרו שלא זקוקים לשדה. אז אמרו לני:�



אתם לא צריכים להשקיע כלום. בהקשר הזה של הדברים�
איכפת לכם?�
מה�

בפניכם דוגמה כדי להמחיש את הרצון הטוב גם של משרד�
מבקש להביא�
אני�

של רשות שדות-התעופה. למרות שלא התחייבנו בהתחלה, לאחר�
התחבורה וגם�

התחייבנו להשקיע בנושא הזה 7,5 מיליון דולר. אחר-כך כאשר אמרו�
מכן�

ם, אמרנו שניתן להסביר שה-7,5 דולר של אז שווים היום 10�
שיש קשי י�
לנו�

עידכנו את הדולר. מדוע אני מספר לכם זאת? - להראותכם�
מיליון דולר.�

להחשב גוף שהיה מעוניין לחבל בתכנית הזאת.�
ננו יכולים�
שאי�
-אלמוזלינו
דיברו על הארכת המסלול - - -�
"ר ש. ארבלי�
היו�

גם היום המסלול נחשב לכזה רק עד אירופה.�
לוי:�
ב.�

הוא לא יכול להגיע עד ארצות-הברית.�




במקום 3.6.�
2.8�

בקשר נבטים התשתית הנכונה ביותר, כפי�



שאמר חבר-הככסת יואש צידון, היא התשתית התעשייתית-תעופתית. כאשר�

היו נוסעים, רשות שדות-התעופה בשמחה תיכנס לעובי הקורה.�
ורר צורך רי�
יתע�





אבל לא ניתך לבנות פירמידה בצורה הפוכה ולהתחיל עם רשות שדות התעופה.

לתשתית שעליה מדובר יש עתיד, לעומת זאת מספר הנוסעים שיגיעו - יהיה

מוגבל.
מ. גולדמו
פורסמה ידיעה באחד העתונים לפיה יש

כוונה להקים שדה-תעופה קטנטן על-יד

טבריה. האם יש לכם איזושהי אינפורמציה בקשר הידיעה הזאת?
ב. לוי
זה סיפור ישן נושך. בהיותי מנכ"ל משרד

התחבורה ההצעה הוגשה לנו ואנחנו הסברנו

לכבוד ראש העיר שהוא מדבר על תכנית דמיונית.
מ. גולדמך
אני לא מדבר על זה אלא על משהו חדש.
ש. שוהמי
חבר-הכנסת גולדמך מתכוון למינחת ליד

קיבוץ לביא, המיועדת למטוסים קלים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מקדמת בברכה את חבר-הכנסת צידון

שנכנס זה עתה לחדר הישיבה, ומעבירה אליו

את רשות הדיבור.
י. צידון
אני לא הייתי שותף לעבודתה של ועדת

גולדרייך שדנה בנושא של שדה-התעופה

הבינלאומי בנבטים, אבל איך כל סתירה בין הדברים כיוון שאילו היה מוקם

שדה-תעופה בינלאומי בנבטים יתכך שלמפעל במקום היתה עבודה נוספת, וודאי

שהיו ניתנים שירותים טובים יותר ולא היה צריך לעשות תיאום עם חיל-

האוויר. מאחר שוועדת גולדרייך המליצה מה שהמליצה, שני הדברים לא רק

שלא סותרים האחד את השני אלא משלימים האחד את השני. הם לא באים האחד

על-חשבון השני.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
איך מדברים על תעשיה אם אין שדה-

תעופה במקום?
י. צידוו
יש שדה-תעופה של חיל-האוויר, וחי-האוויר

מתיר לצורך עבודות תחזוקה, כניסות לא

תכופות במסלול שלו. לצורך תעופה אזרחית סדירה הוא לא מתיר שימוש

במסלולי ו בשלב זה.

מבחינת הקמת המפעל, המסלול האזרחי איננו

חיוני. כך חיוני לבנות מסלול הסעה אל המסלול הצבאי. מבחינת המפעל

העניין הזה יתקבל בברכה, אבל אנחנו איננו צד בעניין הזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כל הזמך הזכירו אותך והסתמכו על - - -
ב. לוי
אני שיבחתי את מעלותיה של התכנית

שהצגת בפני מנכ"ל משרד התחבורה בישיבה

המשותפת שקיימנו, והסברתי שזאת התשתית לפיתוח. כאשר יהיו נוסעים, נשמח

כרשות שדות-תעופה להצטרף להתחיל לבצע את התכניות. אבל כרגע אני טועך

שהך לא ממשיות.
ר. ריבליו
תעשיה תעופתית יכולה להתפתח אם איך שדה-

תעופה?
ב. לוי
יש שדה-תעופה.
י . צידון
מונחת על שולחני מפה אשר הייתי רוצה

להפנות תשומת-ליבכם אליה. יש אזור

אליפטי (מראה על המפה). צפרך הציר הארוך של האליפסה הוא מזרח-מערב

פחות או יותר. החלק הצפוני של האליפסה הוא הבסיס הצבאי. החלק הדרומי

של האליפסה הוא החלק האזרחי. החלק הדרומי-מזרחי מיועד לתעשיה. במסגרת

התעשיה שעומדת לקום המפעל של נגב תעופה צריך להיות באזור התעשייתי

שיועד מלכתחילה לתעשיה - - -
מ. גולדמו
איך האזור הזה נקרא?
י. צידוו
איך לו עדיין שם. יש יעוד קרקע.

משם צריך לעשות מסלול הסעה אל השדה של

חיל-האוויר.
מ. גולדמו
על כמה קילומטרים מדובר?
י. צידון
1200 מטר. יכול להיות שהשטח יקטן ל-

800 מטר.

מסלול ההסעה יוביל אל המסלול הצבאי,

והמסלול הזה לא מיותר כיוון שתמיד יהיה צורך לחבר את שני המסלולים,

והדברים האלה כלל אינם סותרים האחד את השני. מי שיקום קודם - יבורך.

אני מקווה שמפעל נגב-תעופה יקום קודם.

מבחינת התעסוקה צריך לשים לב לכך שוועדת

גולדרייך אמרה שהמפעל צריך להעסיק בשלב ראשון כ-1350 איש - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ועדת גולדרייך הוקמה כדי לבדוק - - -
י. צידון
היא הוקמה ב-11 בפברואר 1990 ותפקידה

היה לבדוק את הנושא כולו. היא החליטה

שמבחינת התעסוקה ותשתית תעופתית, המפעל הוא הרבה יותר גדול מהשדה.

המפעל היה צריך להעסיק בערך 1350 איש, והשדה היה צריך להעסיק, במקרה

הטוב, פחות ממאה איש.

מבחינה כלכלית המפעל חשוב, לא עוד שאלא

שאם הוא יצליח הוא יכול לגדול ולהעסיק 10 עד 15 אלף איש.

אני חוזר ואומר שאין סתירה בין

השניים - - -
י. צונץ
להיפך.
י. צידון
ברשותה של היושבת-ראש אני אחזור לישיבת

ועדת החוקה, חוק ומשפט.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מודה לך. רשות הדיבור למר צונץ.
י. צונץ
הרעיון שעומד מאחורי הדברים שאנחנו

מדברים עליהם היה לספק תעשיה ולתת מנוף

כלכלי לפיתוח העיר. כדי להשלים את דבריו של חבר-הכנסת צידון עלי לציין

כי אין ספק בכך שהמפעל עומד בסדרי-גודל אחרים לחלוטין מול שדה התעופה

האזרחי.



רעיון נוסף שעלה בהקשר הדברים האליה ואשר

תוכלו למצוא לגביו עניין הוא כזה שפעילות אחזקה מסויימת שנעשית היום

במטוסי חיל-האוויר, באזרר נמל התעופה בן-גוריון, תוכל לעבור למקום

שעליו אנחנו מדברים ולשמש מנוף דומה לגיוס כוח-אדם. צד התחזוקה ניסמך

היום על הרבה כוח-אדם מיומן באותם מקצועות שמר לוי הזכיר בדבריו קודם

לכן.

הפוטנציאל של תנועת נוסעים בינלאומית

ופנים-ארצית נראה כרגע נמוך מאד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה שנים אורך להקים בארץ שדה-תעופה,

מאותו רגע שמתכננים אותו?
ב. לוי
כ-4 שנים, ואני מדבר על נמל-תעופה

בינלאומי.
י. צונץ
הקטע הקשה הוא בדרך-כלל אישורים של

התכניות בשלבים המוקדמים. תכנית מיתאר

ארצית לשדות-תעופה בארץ נמצאת על שולחנה של המועצה הארצית, לבדיקה

סופית, ואני מקווה שתוך כשנה היא תאושר. בין היתר מדובר גם על האתר

הזה - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה תכנית המיתאר כוללת?
י. צונץ
פריסה של שדות-תעופה במדינת-ישראל,

בינלאומיים, פנים-ארציים - - -
ר. ריבלין
עד שנת 2050?
י. צונץ
לכל טווח אופק שנראה, גם מעבר לו.

התכנית נועדה להגן על רזרבות הקרקע,

והמטרה היא לשמר את האפשרות ביום מן הימים, כאשר תהיה הצדקה כלכלית,

לפתוח שדות. המידרג של השדות כולל ארבע רמות של שדות, משדות-תעופה

בינלאומיים מלאים, דוגמת נמל-התעופה בן-גוריון, כיוון שלטווח הרבה מעבר

לאופק שאנחנו מסוגלים לראות היום ידרש שדה-תעופה בינלאומי נוסף - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינר
מה ההצעה?
י. צונץ
נבטים ו זיקים. נבטים נחשב האתר העתידי

השני להיות שדה-תעופה בינלאומי. לפי

ההערכות שלנו יכולת הקיבולת של נמל-התעופה בן-גוריון היא הרבה מעבר

המספרים שצויינו במהלך הישיבה. בקשר המיקום של נמל-התעופה בן-גוריון,

מבחינת פיזור האוכלוסיה ומוקדי הביקוש, אי-אפשר היה למצוא משהו יותר

טוב, כיוון שמרכז-הכובד של המדינה נמצא באזור הוד-השרון. זאת שיכבה

ראשונה של שדות-תעופה בינלאומיים. השיכבה הבאה של שדות-תעופה

בינלאומיים מיועדת לטיסות-שכר ובקטגוריה הזאת נמצאים אילת, עטרות, שדה

נוסף בגליל, ואולי יוקם אחד גם באזור חיפה. זאת השיכבה היותר נמוכה,

שהפעילות בה לא תהיה בהכרח על-פני כל השנה; כאשר מדובר על מטוסים יותר

קטנים - - -
מ. גולדמן
על איזה אורך מסלול אתה מדבר? 2.6?
ב. לוי
הנוכחי הוא 1.8.
מ. גולדמן
האם אפשר יהיה להגיע ל-2.6?
י. צונץ
אפשר להגיע עד קר החרף.
ב. לוי
הבעיה נובעת מכך שגם קר החרף שנוי

במחלוקת.
י. צרנץ
תרכן תכנית מיתאר ארצית חלקית כדי לפתרר

את הקרנפליקט הקיים.
היר"ר ש. ארבלי-אלמרזלינו
נמלי-תערפה בינלארמיים יהיר נבטים

וזיקים - - -
י. צונץ
לזיקים יש פחרת סיכויים, אבל נבטים היא

האלטרנטיבה היותר קררבה למציארת.

השיכבה הבאה היא שדרת-תערפה פנים-ארציים

בהיקף מלא, רלקטגרריה הזאת נכנסים כל השדות הקיימים שלנו, רהשיכבה

הנמוכה יותר מדברת על תעופה קלה פנים-ארצית. לקטגוריה הזאת נכנסים-.

דרום הערבה אתר אחד או שניים, ירוחם, אפק בגולן, ומקומות שבאמת מדברים

בקשר אליהם על מסלולים קצרים מאד ועל טיסות אזוריות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה עם קרית-שמונה?
ב. לוי
קרית-שמונה, מגידו, לביא, כל אלה נכללים

ב"ממלכה" של מר שוהמי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו" כאשר אתה מדבר על נמל-תעופה בינלאומי

בנבטים, כמה זמן לפי דעתך - - -
י. צונץ
במונחי תנועת-נוסעים והצדקה כלכלית לא

יהיה צורך בהשקעת-פיתוח מבחינה כלכלית

עבור התעופה האזרחית בנבטים במשך הרבה מאד שנים אם אנחנו נעמיד את

היכולת של נמל-התעופה בן-גוריון על כ-50-60 שנה, אם יהיה פיתוח אזורי

שם. אם, לדוגמה, אזור ים המלח יהפך להיות אתר תיירות כזה שיהיו בו 10-

15 אלף חדרי מלון, יכול להיות שההתייחסות לנושא תהיה אחרת, בדומה

לפעילות שצמחה באילת. התשובה לשאלתה של היושבת-ראש תלויה בשורה של

מרכיבים נוספים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
על איזו תקופת-זמן אתה מדבר? 50 שנה?
י. צונץ
אני מניח שכן.
ב. לוי
המרחק מנבטים לים-המלח מתבטא בלמעלה

משעה וחצי נסיעה. היום, אם מישהו טס

לאחד המלונות בים-המלח מנמל-התעופה בן-גוריון, הוא טס שעה וחצי.
ר. ריבלין
אין לי כל ספק בכך שלגבי לוח הזמנים

שמר לוי מדבר עליו, ואני יכול להראות לו

איך לוח-הזמנים יכול להצטמצם, אם היינו מדברים רק על הנושא התעופתי

ההגיון היה צרוף. אבל מה אני אומר? שבימים אלה בהם אנחנו מחפשים

תעסוקה, אפילו תהיה זאת תעסוקה יזומה, ומדינת-ישראל אמורה להשקיע בנושא

הזה ממון רב, והחוק לעידוד השקעות הון נותן היום 2 דולר על כל דולר

השקעה, אני אומר שבהזדמנות ציונית גדולה זאת שבה מדובר על 25 מיליארד

דולר השקעה בקליטת העליה, מדוע שלא נקדים דור בנושא שדה-התעופה כדי

לקדם את העיר באר-שבע?



מה שהמומחים שיושבים אתנו מספרים לנו מבחינה מקצועית כסובך

שמקובל עלי, אבל אני רוצה להסביר את כוונתי. אם מדברים פרופר על

נושאים מקצועיים הרי שברור לכולנו שהמומחים שיושבים כאן הם אלה שיודעים

בדיוק מתי נצטרך את השדה ומתי לא.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לפעמים מומחים טועים בהערכותיהם.
ר. ריבליד
אנשים טועים לגבי דברים שלא יודעים.

אפילו החזון הכי גדול והאמונה הכי גדולה

הופכים לפעמים קטנטנים לעומת המציאות.

מה שאני טוען הוא שצריך לבדוק את הנושא

הזה גם מבחינת מי שנוגעים לנושא העליה והקליטה, ובעיקר האוצר. אם

נקיים עוד ישיבה בנושא הזה כי אז אני מציע ליושבת-ראש להזמין את נציג

האוצר כדי שיגיד לנו האם לא כדאי היום להקדים דור בנושא של שדות-

התעופה? הרי בלאו הכי צריך להוציא כסף כדי למצוא מקורות תעסוקה.

אני בטוח שלסגן ראש עירית באר-שבע יש מה לומר בנושא הזה.

אם אני אומר היום שמיליון וחצי רוסים

רשומים כדי לעלות לארץ, מלבד אלה שכבר עלו, האם העובדה הזאת תשנה

מבחינת יכולת הקיבול והקליטה של נמל-התעופה לוד?
מ. גולדמד
הם יבואו במקום 2 מיליון תיירים.
ר. ריבליד
אם נצא מתוך הנחה שמיליון וחצי עולים

עומדים בשער ומתוך הנחה שמדינת-ישראל

מסוגלת לקלוט אותם, ואלה הן הנחות שדורשות הוכחה, ומתוך הנחה שבסופו-

של-דבר הגאולה תבוא במובן זה שאנשי יהודה ושומרון יבינו שהם צריכים

לחיות אתנו בשלום, ותיפסק כל פעולה אלימה כנגד מדינת-ישראל, יבואו

אלינו תיירים, מאות, אלפים ומיליונים כפי שאנחנו מצפים להם. אם,

לדוגמה, סנריו כזה יוצג בפניכם בעוד חצי שנה, האם תפיסה כזאת לא תשנה

את יכולת הקליטה של נמל-התעופה לוד?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
רשות הדיבור למר צונץ.
י. צונץ
בהחלט. אלא שההוצאה להערכות כזאת

בנמל-התעופה בן-גוריון היא הוצאה שולית,

ואני אסביר למה אני מתכוון בדברי אלה. ההוצאה בנויה על אותה מערכת.

אנחנו צריכים לבנות מיתקן לקליטת נוסעים בעלות מסויימת. לא נכנסים

בהקשר כזה להשקעות במסלולים שעולים עשרות מיליוני דולר, שהם תנאי

מוקדם.

אם נצטרך לקלוט, לדוגמה, 8 מיליון

נוסעים, ונחליט לקלוט 6 מיליון בשדה אחד ו-2 מיליון בשדה אחר, ה-2

מיליון יעלו לנו כמו ה-6 האחרים.
ב. לוי
היום מדינת-ישראל איננה נחשבת צומת

תעופתי. מגיע אלינו מי שרוצה מתי שהוא

רוצה. אנחנו ערוכים לשעות שיא. אבל אם באמת יגיעו אלינו כל-כך הרבה

אנשים, לא תהיינה לנו שעות מתות. נוכל לעשות שימוש בשעות המתות שיש

לנו ואז נגדיל את המספרים שקודם ציינתי. כל המספרים שלי מושתתים על
נתונים של היום
על שעות שיא, ושעות שפל. יש שעות רבות בהן השדה ריק.

אם בשעות האלה נקלוט מטוסים, ובדרך-כלל הצ'רטרים נדחפים אליהן, הקיבולת

תהיה עוד יותר גדולה.
היו"ר ש. ארבלי-אלימוזלינו
תודה. רשות הדיבור למר עובד.
א. עובד
אני הייתי- חבר הררעדה והוקמה לצורך

ענייך נבטים - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם אפשר לקבל אח המלצות הוועדה?
י. צונץ
ודאי. אני כבר מעביר אותן ליושבת-ראש.
א. עובד
מתוך רצון להחיות את הנגב בכלל ואת

באר-שבע בפרט ולהכשיר שדה-תעופה

בינלאומי התחלנו לתור אחרי פוטנציאל אפשרי להבאת נוסעים לשדה-התעופה

נבטים בבאר-שבע. דיברנו על הבאת תיירים ישר לאזור ים-המלח, דיברנו על

הפוטנציאל של האוכלוסיה הערבית המתגוררת באזור באר-שבע, דיברנו על הבאת

מטוסים אפילו של חברת אל-על למרות הקשיים הכרוכים בעניין הזה אפילו

כאשר היא לא תרצה לפצל את הפעילות שלה לנוסעים שיגיעו לבאר-שבע

ולנוסעים שיגיעו לנמל-התעופה בן-גוריון. אם מטוס, לדוגמה, יוריד

נוסעים בבאר-שבע יהיה צורך לחשוב על עניין תחחזוקה והאחזקה שקיימים

סביב הנושא הזה. פיצול תעופה יוצר בעיה קשה.

כאשר רוצים להפעיל את שדה-התעופה,

ורוצים לראות את המטוס האזרחי הראשון נוחת בנבטים, צריך לחשוב על

ההתנגדות שקיימת מצד חיל-האוויר שאנחנו נשתמש במסלולים שלו לצורך

נחיתות והמראות. אנחנו אמרנו כבר שבנמל-התעופה בן-גוריון חיל-האוויר

משתמש במסלולים שלנו, ואנחנו נותנים לו שירותים. כיוון שכך, כדי

להתחיל להפעיל את השדה בנבטים, נתחיל בצעד ראשון לפיו המטוס הראשון

ינחת מבלי שאנחנו נשקיע במסלולים.

חיל-האוויר אמר שאנחנו צריכים לבנות

בנבטים מסלולים על-פי תכנית-האב ורק לאחר-מכן נפעיל שירותי פיקוח טיסה,

תכנון מסלולים, רחבות חניה, טרמינל, ועוד, ורק לאחר מכן ננחית מטוסים.

זאת אומרת שנצטרך להקדים את העגלה לפני הסוסים ודבר כזה לא מתקבל על

דעתנו גם לא מבחינה כלכלית. כיוון שכך ביקשנו לבדוק איך התעופה

מתנהגת? איך הפוטנציאל שלה? ביקשנו להשתמש במסלולים של חיל-האוויר

בהתחלה, לנחות ולהמריא מהם, לבנות טרמינל הכי קטן שאפשר, ולהתחיל כמו

שהתחלנו בעובדה מטרמינל קטנטן, ואז נבדוק איך הפעילות תתפתח. אם היא

תתפתח כפי שאנחנו חושבים, כאשר ההשקעה שלנו בשלב הזה תהיה מינימלית,

הכל יהיה בסדר, ועל-פי קצב ההתפתחות אנחנו נב:נה מסלולים, רחבות חניה,

טרמינל וכדומה.

חיל-האוויר מתנגד לתכנית שלנו מנימוקי

בטחון בגלל כניסה של נוסעים דרך המחנה הצבאי-, והשימוש במסלול. מכל

מקום צריך להבין שהעניין הזה די מורכב.

ההצעה של חבר-הכנסת צידון יכולה להוות

פתרון תעסוקתי יותר מאשר התעסוקה של אנשי רשות שדות התעופה שמפעילים

שדה תעופה כמו זה של עובדה. אנחנו שולחים חוליה, היא מפעילה את השדה,

וחוזרת חזרה. מדובר על חוליה קטנה. אנחנו מחפשים מקורות תעסוקה

לאנשי באר-שבע. לעומת זה המפעל שעליו מדבר חבר-הכנסת צידון יכול להיות

פוטנציאל אדיר.

חיל האוויר מסכים לכך שהמטוסים של

התעשיה ינחתו ו ימריאו מהמסלולים שלו בנבטים כיוון שהם לא מטיסים

נוסעים, ודבר כזה יכול לתת תנופה לקידום השדה בעתיד. אני לא מדבר על

הצד הכללי ועל השאלה כמה נושא כזה יעלה, כיווך שברור שמבחינת הרשות לא

כלכלי להפעיל שדה בקנה-מידה כזה. אבל אם השדה יפתחת ונתחיל לעבוד כך



שהצבא ירשה לנו להשתמש במסלולים שלו לצורך קליטת מטוסים, אפילו אם אלה

ערלים, ונוכל להקים טרמינל קטן, זה יהיה צעד ראשון לקראת הקמת שדה-

תעופה בינלאומי בעתיד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
איך אפשר לשכנע את חיל-האוויר?

א. עובדי. לדו"ח הוועדה צורף נספח שבו מובעת עמדת

חיל-האוויר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מהי?
א. עובד
חיל-האוויר אומר שאנחנו צריכים קודם כל

לבנות מסלולים על-פי תכנית-האב, כאשר

תכנית-האב מדברת על שדה אזרחי ועל שדה צבאי, ואילו אנחנו טוענים שחבל

להשקיע מיליונים בבניית מסלול אם איננו בטוחים בכלל שמטוס ינחת באותו

מקום. אנחנו רוצים לוודא קודם כל שהמטוס הראשון ינחת, ורק אחר-

כך
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הם מסכימים או לא מסכימים?
א. עובד
צריך לשכנע אותם. הם מתנגדים להצעה

שלנו. בראיה לאומית צריך לבחון ולמצוא

לבעיה פתרון. אני משוכנע שאפשר לפתור אותה. הטיעון המושמע היום הוא

זה ששדה התעופה נבטים עמוס לעייפה מבחינת הפעילות הצבאית, ואין לו

אפשרות לקלוט מטוסים. אבל אנחנו הלכנו לקראת חיל-האוויר ואמרנו שאפשר

לווסת את התנועה. אנחנו ננחת בשעות שהצבא יכתיב לנו. אפשר למצוא

זמנים בהם יש שפל תעבורה צבאי כדי לנצל אותם לטובתנו. אם לא נעשה את

הצעד הזה כי אז הפרוייקט שעליו אנחנו מדברים נדון לכשלון מלכתחילה.

אין לנו דברים ממשיים ביד. מדברים על תיירות לים-המלח אבל בפועל אין

כזאת. צריך לדאוג לכך שסוכנים יביאו חבילות תיירות ישר לים-המלח, דבר

שיחסוך להם יום. במקום לנחות בנמל-התעופה בן-גוריון ולנסוע משם לים-

המלך, התיירים ינחתו בנבטים. חבילות-תיירות כאלה בהחלט אפשריות, והן

בבחינת מעט לעומת בניית שדה-תעופה בינלאומי או מסלולים.

ההצעה שלנו היתה לחבר את מסלול ההסעה

שמוביל למסלולים של חיל-האוויר, לבנות מעין טרמינל בהשקעה מינימלית,

כאשר בצד זה המפעל שעליו מדבר חבר-הכנסת צידון יקום, יביא פוטנציאל רב

מאד מבחינת כוח-אדם ומקורות תעסוקה, ורק אז נבדוק אם תנועת המטוסים

תגדל. דבר כזה יביא תנופה לפיתוח שדה התעופה נבטים בעתיד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה יקרה אם חיל-האוויר יתמיד בהתנגדותו?

כל הפרוייקט נדון לכשלון?
א. עובד
אם חיל-האוויר ימשיך בהתנגדותו כי אז

יהיה לנו קושי לממש את מה שאני מדבר

עליו. אני לא יודע מי ישקיע בבניית מסלול בשדה שלא יהיה בשימוש.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. רשות הדיבור למר שוהמי.
ש. שוהמי
לא ניתר לי הרבה מה להוסיף על הדברים

שהושמעו בפני הוועדה, יחד עם זאת אני

מבקש לציין אלמנט חשוב שלא הוזכר ואשר הוא מהווה גורם מקביל בנמל-

התעופה בן-גוריון, פרט לעניין הקיבולת של השדה, והוא הקירבה של השדה

לאזורי אוכלוסיה ובעיית הרעש שנמל-התעופה גורם. הבעיה הזאת מהווה

בהחלט גורם חשוב בהחלטה. אמנם המטוסים הולכים ונעשים שקטים יותר ויותר



ככל שהזמן חוטף, מוציאים מטוסים רועשים מהפעילות, יש תקנים מחמירים מאד

בכל מה שקשור לרעש, אבל עדיין הבעיה העיקרית של נמל-התעופה בן-גוריון,

והמיכשול בפני התרחבותו בעתיד, היא בעיית הקונפליקט בינו ובין

האוכלוסייה בכל מה שקשור לנושא הרעש. זה מרכיב שעלול לקצר את התקופה

בקשר העיתוי, שמעבר לה יהיה צורך לעבור לשדה מישני או לשדה נוסף.

בסך הכל כל ההערכות שהושמעו במהלך

הישיבה נכונות - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יש לנמל-התעופה בן-גוריון עתודת קרקע

כדי להתרחב?
ש. שוהמי
יש. יש תכניות למסלול המראה ונחיתה

נוסף, להארכת מסלול קיים שהיום הוא כמעט

לא בשימוש בקשר תעופה בינלאומית, ועכשיו סוללים - - -
ב. לוי
מדובר על שטח שגודלו פי 3 מגבעתיים.

9 אלפים דונם.
ש. שוהמי
השדה, בלי הרבה השקעות, מתאים היום ל-

12 מיליון נוסעים. כיום הוא עונה על

בערך 4,5 מיליון נוסעים - - -
ב. לוי
טעות בידך; 3,6.
ש. שוהמי
קיימת הערכה שעד שנת אלפיים התנועה

העולמית תוכפל. אם, לדוגמה, התנועה

אצלנו תתנהג כמו בכל העולם, דבר שאיננו נכון כיוון שאצלנו הגידול הרבה

יותר קטן, עד שנת אלפיים התנועה היתה מגיעה בישראל כדי בערך 7 מיליון

נוסעים. כך שאם הקיבולת של נמל-התעופה בן-גוריון, בלי השקעות, עומדת

על 12 מיליון נוסעים, אפשר לעשות בקלות את החשבון. ברצוני לומר לחבר-

הכנסת ריבלין כי בחודש האחרון היתה ירידה בתנועה האווירית בישראל וממנה

ב-16%, כולל עולים. זאת אומרת שאילו היינו מנכים את הגידול של מספר

העולים שמגיע לישראל כי אז היתה ירידה יותר גדולה. זאת אומרת שלגבי כל

התחזיות אצלנו, כל שנה יש שינויים מפליגים - - -
ב. לוי
בשבעת הימים הראשונים של חודש נובמבר

היתה ירידה של 36% בתנועה, בלי העולים.

עם העולים היינו מתקרבים ל-50% ומשהו.
ש. שוהמי
ברצוני לציין דבר נוסף שלא הועלה במהלך

הדיון והוא זה שבתכנון המקורי מלפני 20-

30 שנה נבטים תוכנן כשדה אלטרנטיבי שני בינלאומי של ישראל ולצורך כך

הוקצה בתכנון הכלל-ארצי שטח. אחרי הנסיגה מסיני הוחלט שהשדה של חיל-

האוויר יבנה על האתר הזה אבל עדיין נשארו בהקצאה ובתכנון שטח אזרחי

סמוך לשדה בסדר-גודל של 4 אלפים דונם.

מה שנאמר במהלך הישיבה נכון. האפשרות

היחידה לשימוש אזרחי בשדה הזה בטווח של 40-50 השנה הקרובות הוא לא

בתחום של נוסעים שהם צרכנים גדולים מאד של זמן, אלא בתחום של התעשיה

והיצוא החקלאי. אם היצוא החקלאי יגדל כי אז אפשר יהיה לרכז אותו כך

שבחלק הדרומי של הארץ היצוא יעשה מנבטים.



טייסות התובלה של חיל-הארויר הם גורמי

הרעש מספר אחד באזור, זאת דווקה בשעה שמטוסים אזרחיים הולכים ונעשים

שקטים יותר ויותר, כפי שצויין במהלך הישיבה, לעומת המטוסים הצבאיים

שממשיכים להיות רועשים, לכן אין שום סיבה שטייסות התובלה של חיל-האוויר

תישארנה במרכז הארץ. אם הן תועברנה לאזור נבטים זה בהחלט יתרום לפיתוח

האזור.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה.
מ. גולדמן
מה אתה יכול לומר בקשר שדה-התעופה

במגידו?
ש. שוהמי
מגידו איננו שדה- תעופה אלא מינחת

לשימוש של כלוב התעופה, לשימושו של

כימאוויר, ולשימושים חקלאיים. המינחת הזה לא נמצא באחריותה של רשות

שדות התעופה אלא בבעלות משרד הבטחון. אני לא בטוח שמשרד הבטחון

מעוניין בפיתוח, מעבר מה שקיים היום, אבל זאת, כמובן, שאלה אחרת.

כל גורם שירצה להכניס טיסות ממינחת מגידו למרכז הארץ או לאילת אי לכל

מקום אחר בארץ יזכה בברכתנו ויקבל רשיון, אם הוא יענה על התנאים

המבצעיים. היו מספר פניות שלגביהן נתנו את התשובה העקרונית החיובית,

אבל מאז לא נעשה שום דבר בשטח. זאת אומרת שאנחנו עדיין מחכים לבקשות

שתועברנה אלינו.
י. צונץ
אני מבקש להזכיר שמדובר על מיתקן

בטחוני ושלחיל-האוויר יש התנגדות

מוחלטת לכל הצעה שהיא.
א. עובד
שכחתי לציין באזניכם עובדה מסויימח והיא

שאם בונים את המסלולים האזרחיים בנבטים,

חייבים להכשיר תשתית של כבישים, נושא שמתבטא גם הוא בעלות לא-מבוטלת.

מינחת מגידו נמצאת בקירבה גדולה לרמת

דוד ואני לא בטוח שלגבי כל מה שקשור בחיל-האוויר יהיה חיכוך תעבורה

אווירית בין פעילות מטוסיו ובין הפעילות של המטוסים האזרחיים במגידו.

בנוסף לכך חיל-האוויר משתמש במסלול הזה בזמן מלחמה - - -
ש. שוהמי
זאת לא בעיה כיוון שגם היום משתמשים

במסלול הזה לפעילות אזרחית. אם מדובר

על שלוש-ארבע טיסות ליום כי אז לא יקרה למסלול הזה שום דבר.
ר. ריבלין
אפשר יהיה להביא לשם עולים?
ש. שוהמי
בלי כל בעיה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה בקשר קרית-שמונה?
ש. שוהמי
שם יש מינחת קצר מאד שמשמש לפעילות של

חברת תעופה פנים-ארצית בשם סנונית,

שמקיימת קו סדיר בן שלוש טיסות יומיות. מטוסי ארקיע לא יכולים לנחות

במינחת הזה. חברת סנונית מפעילה את מטוס ערבה שמיוצר בתעשיה האווירית,

והיא מתכוונת לרכוש עוד מטוס כזה כיוון שהתנועה לאזור הזה הולכת וגדלה.

מן הצד האחר מערכת הבטחון החלה לסלול מסלול חדש סמרך מאד למינחת הקיים.

אם יהיו תקציבים והמסלול אכן יסלל זאת תהיה פריצת-דרך וניתן יהיה גם

למטוסי ארקיע או למטוסים יותר גדולים לנחות שם.



אנחנו מעודדים את התנועה ממרכז הארץ

לפריפריה, וקרית-שמונה מעודדת את הציבור גם על-ידי הרישיונות שהענקנו

וגם בעזרת סובסידיה שתושבי אצבע-הגליל מקבלים - - -
מ. גולדמד
לא רק תושבי אצבע-הגליל אלא כל תושבי

הגליל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. רשות הדיבור למר לוי.
ב. לוי
עמדת רשות שדות התעופה היא שיש לנו

במרחק של 30 קילומטר משם, בראש-פינה,

שדה ברמה גבוהה מאד, עם כיבוי אש ועם עזרה ראשונה וצוות שמתפקד 12

שעות, נושא שעולה לרשות שדות-התעופה כהפסד 1,5 מיליון שקלים בשנה. עם

כל הכבוד אני לא חושב שכל 30 קילומטר במדינה כמו שלנו צריך להקים שדה-

תעופה.
ר. ריבלין
יש לנו לובי של ראשי ערים וכך יהיה.
ב. לוי
ביקשנו ממשרד התחבורה להגדיל סיבסוד

לתושבי האזור שיכולים ליהנות מהעניין,

ואני יכול לומר לכם שקרוב ל-169 אלף תושב יוכלו ליהנות מהשירות הזה

כיוון שאנחנו מחזיקים שדה ללא שימוש. התנועה בו דלילה עד כדי כך שמנהל

השדה קיבל ממני היתר לסגור את השדה, פרט חס-וחלילה למקרה חירום של

שריפה בסביבה, כדי שאפשר יהיה לשלוח את מכבי-האש, למרות שזה לא

ענייננו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. רשות הדיבור לסגן ראש עירית-

באר-שבע, מר בוקר.
א. בוקר
כבוד גבירתי יושבת-ראש ועדת הכלכלה של

הכנסת, חברת-הכנסת שושנה ארבלי-

אלמוזלינו, כבוד חברי הכנסת, וכבוד האורחים שיושבים אתנו כאן. אני

מודה ליושבת-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת על-כך שהיא הזמינה אותי לישיבה

הזאת.

ברצוני לומר כי העובדות שהושמעו במהלך

הדיון נכונות בעיקרן, אלא שההמלצות שהושמעו הן בדיוק להיפך מאלה שחתמו

עליהן נציגי רשות שדות-התעופה פה אחד בקשר איזרוח שדה התעופה בנבטים.

בחודש פברואר הוקמה ועדה בראשותו של מר

גולדרייך - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מיהו גולדרייך?
א. בוקר
הוא היה נווט ראשי של חברת אל-על ויש לו

נסיון רב בהקמת שדות תעופה בעולם. הוא

נחשב אדם רציני שעשה עבודה טובה מאד, ובאינטנסיביות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם נציג האוצר היה חבר באותה ועדה? .
א. בוקר
לא. מכל מקום הוועדה התמנתה בחודש

פברואר ובחודש יוני היא הגישה את

המלצותיה, לאחר דיונים אינטנסיביים מאד. העברנו לוועדה על כל החומר

שיכול היה לסייע על-מנת שהיא תוכל להמליץ את המלצותיה בנושא איזרוח

שדה-התעופה נבטים.



המלצות הוועדה היו חד-משמעיות והן

דיברו על הקמת שדה-תעופה אזרחי בנבטים שמסתמך על מספר אלמנטים, בראשם

המפעל שמריץ חבר-הכנסת יואש צידון. אבל מה שבדקה הוועדה היה הפוטנציאל

העתידי של אותו שדה-תעופה אזרחי שעליו היא הסתמכה למעשה, ולא על דברים

מוכחים. בקשר לפוטנציאל העתידי מה שעמד בסדר-העדיפויות הוא בהחלט

העניין של התיירות. יש היום תכניות ממומשות של תיירות-מרפא בים-המלת.

נימכרו כבר רוב החלקות ועכשיו יש תהליך הקמה של תיירות מרפא בים-המלח.

קיימת מינהלת תיירות בנגב שמפתחת את נושא תיירות-המידבר שנחשבת תיירות

בעלת פוטנציאל רב מאד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה מספר התיירים שפוקדים את באר-שבע?
א. בוקר
היום יש בעיר בית-מלון אחד לכן אין

שום סיבה שתיירים יפקדו את באר-שבע. לא

עשו במשך כל השנים שום דבר - - -
ר. ריבלין
באר-שבע נחשבת יותר עיר-מעבר.
א. בוקר
לשדה-התעופה, כאשר תכננו את תכנית-האב,

קראו: שדה-התעופה באר-שבע, אבל הוא לא

נמצא בכלל בבאר-שבע. נבטים היא לא אותה נבטים שאתם מכירים אלא זאת
שנמצאת במרכז של
באר-שבע - דימונה- ערד, הטענה שהושמעה על-ידי מר

ברוך לוי שאורך שעה וחצי להגיע לשם איננה מציאותית.

נושא התיירות נבחן, והוכח בעליל שיש

חסכון של יום אחד כאשר במקום לנחות בנמל-התעופה בן-גוריון, תיירים

שמגיעים לצורך תיירות-מרפא או כאלה שמגיעים לשם תיירות-מידבר נוחתים

בנבטים ישירות. אנשים באים מחוץ-לארץ למספר ימים מצומצם לצורך

מסויים, ויש כאלה שבאים רק לצורך תיירות המרפא ומקבלים מקופות-החולים

שלהם, כמו אלה שבגרמניה, החזרת הוצאות, ומדובר על תיירות עצומה.

אנשים כאלה לא מעוני ינים אפילו לבקר בירושלים. הם באים לנגב למטרה אחת

והיא לקבל מרפא בים-המלח. כפי שכבר אמרתי הפוטנציאל גדול מאד.

פוטנציאל גדול נוסף הוא נושא החקלאות.

החקלאות באזור הזה נחשבת מבוקשת מאד באירופה. ה"מאפיה" של המרכז

איננה מעוניינת בהגשמת הנושא שעליו אנחנו מדברים מסיבות כלכליות גרידא

והיא תחפש את כל הסיבות שבעולם על-מנת לסכל את כוונתנו. הרי לא יעלה

על הדעת ששר במדינת ישראל, השר קצב, מבקש להקים ועדה שמנכ"ל מקים אותה,

ורשות שדות-התעופה שהיא זרוע של משרד התחבורה שיושבת בדיונים וחותמת פה

אחד על ההמלצות, מגיעה לכאן לוועדת הכלכלה של הכנסת ואומרת דברים

אחרים. מי אומר שרשות שדות-התעופה צריכה להשקיע את התשתיות? מר

ברוך לוי אמר שהם לא מעוניינים בפרוייקט כיוון שהנושא לא כלכלי.

הצטערתי לשמוע זאת ואני אעביר את הדברים הלאה, - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מר שוהמי דיבר בשם שר התחבורה.
א. בוקר
אני מדבר על רשות שדות-התעופה.

הדברים שנאמרו כאן הם לא אותם דברים

שנאמרו בשיחות עם ראש העיר באר-שבע - - -
ר. ריבלין
אני מציע ליושבת-ראש לבדוק מה אמר שר

התחבורה - - -
א. בוקר
אני לא מבין את הסתירה.
ש. שוהמי
אין סתירה בין מה שנאמר כאן.
א. בוקר
ההמלצות אחרות ממה שנאמר כאן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
שר התחבורה אמר מעל במת הכנסת ביום 1

באוגוסט 1990: "קיים באזור פוטנציאל

ביקוש לתעשיה תעופתית ושיפוץ מטוסים,

לתיירות, בעיקר למטרות מרפא בים המלח ולתיירות מידברית, להטסה שר תוצרת

חקלאית באזור הערבה והנגב הצפוני, להטסת אוכלוסיה מדרום הארץ, לתחזוקת

מטוסי תובלה צבאיים ולשימוש בשדה כשדה מישני לנמל-התעופה בן-גוריון

למקרה- חירום. בהתאם לכך יש לבסס את התכנון להקמת שדה התעופה בנבטים.

אבל מעבר לבך אני רואה את שדה-התעופה בנבטים כשדה שצריך להיות מיועד

לשימוש כשדה התעופה הבינלאומי השני של מדינת-ישראל, בנוסף לשדה התעופה

בן-גוריון. אנו מחוייבים לפיתוח הנגב באזור באר-שבע ומכירים בחיוניות

הנגב כעתודה לתעופה האזרחית בישראל.

הבעיה העיקרית היא שהיקף ההכנסות

הצפויות מהפעלת השדה לשימוש אזרחי לא יכסה את ההשקעות שצריך יהיה לבצע

בשדה בעת ההוצאות השוטפות של הפעלתו בטווח של עשר השנים הקרובות. לשם

כך יש להקצות משאבים כספיים למטרה זו על-ידי תוספת תקציב.".
א. בוקר
אני בטוח שזה מה שהשר רצה, וגם בגלל זה

הוא הקים את הוועדה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
את הדברים שקראתי באזניכם השר אמר

בתחילת חודש אוגוסט, לאחר שכבר הוגשו

מסקנות הוועדה. הוועדה הגישה את מסקנותיה, כאמור, בחודש יוני.
א. בוקר
בדיוק על-כך אנחנו מסתמכים. אז אמנם

לא היה שפל בתיירות אבל גם לא היתה עליה

גדולה.

שכחנו דבר אחד והוא שמעבר כל הדברים

האלה אנחנו הרי רוצים לפתח את הנגב וזה צריך להיות פרוייקט לאומי מוביל

של הנגב;. הוא זול. באר-שבע נותנת את כל השירותים בשביל ההקמה. יש

לה פוטנציאל; יש לה אוניברסיטה. חייבת להיות עיר ליד שדה-תעופה מהסוג

הזה על-מנת שהאחד ישאב מהשני, וכל אחד מהם יהנה האחד מהשני. יש כל

התנאים להקמת שדה תעופה בנבטים.

אני מבקש מוועדת הכלכלה של הכנסת שתמליץ

את ההמלצות המתבקשות על-מנת ששדה-התעופה בנבטים יוקם. אני לא מדבר על

המוראל ועל-כך שמדברים על כמויות אדירות של עולים שצריכות להגיע לנגב.

רק בכדי לסבר את האוזן אני מבקש לומר לכם שיש לי תכניות זמינות כיוון

שאני ממונה על נושא ההנדסה בבאר-שבע, ומדובר על 21 אלף יחידות דיור - -
ר. ריבלין
כמה בדימונה?
א. בוקר
עוד אלפים רבים. אני מדבר על קרקעות

זמינות, דבר שלא קיים במרכז.

כרגע יש לנו 3,800 יחידות דיור בבניה,

ואנחנו בשנתיים וחצי הקרובות אמורים להקים 21 אלף יחידות דיור רק בבאר-

שבע. זאת אומרת שמדברים על כמעט הכפלתה של אוכלוסיית באר-שבע במשך

שלוש שנים. נגיע ל-200 אלף, כאשר הפריפריה הקרובה אלינו גם היא תוכפל

ותימנה כ-200-250 אלף נפש. זאת אומרת שמדובר על כחצי מיליון נפש.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אולי הגיעה שעתה הגדולה של באר-שבע

כבירת הנגב.
א. בוקר
זאת שעתה היפה של הנגב. אם נחכה ערד

מספר שנים, אני לא יודע מה יקרה. אני

בכלל לא יודע אם יצטרכר אז את שדה-התערפה נבטים. המקום הזה הוכשר כדי

להיות שדה-תעופה אלטרנטיבי וכך מצויין בתכניות הראשונות של שנות

השבעים.

חיל-האוויר אומר דבר פשוט. בישיבה

הראשונה של הוועדה נשאלה שאלה האם צהי'ל מתנגד לענייך? אילו התשובה

היתה כך, היינו מתקפלים ומתפרקים כיוון שלא היה לנו מה לעשות אילו צה"ל

היתה מתנגד, אבל התשובה הרשמית של צה"ל ושל חיל-האוויר היתה שהם אינם

מתנגדים. כמובן שעכשיו הם רוצים לשפר את תנאיהם ומנסים לקבל דברים

נוספים. יש עוד שותפויות של צה"ל עם המיגזר האזרחי, לכך אני אומר

שמדובר רק על הידברות ועל החלטה מדינית. אם שר הבטחון יגיד לצה"ל

שבנבטים צריך להיות גם שדה-תעופה אזרחי, ימצאו את הסידורים המתאימים

מבחינה בטחונית כדי להתגבר על הבעיה. הדברים האלה נאמרו לנו במפורש

בוועדה. נאמר לנו שאין התנגדות להקמת שדה-תעופה אזרחי בנבטים.

בנושא העלויות אמרתי שמדובר על גוף

שמבחינה כלכלית מתפקד כגוף עצמאי וזאת אולי הבעיה שעליה דיברו ברשות,

אבל ברשות דיברו על עוד דבר אחד;. ששום נמל-תעופה במדינת-ישראל לא

התחיל והיה רווחי, כולל נמל-התעופה בך-גוריוך. האם אתם זוכרים אחרי כמה

שנים נמל-התעופה בך-גוריוך הפך להיות רווחי?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אחרי 40 שנה.
י. צונץ
החוק מטיל על הרשות את החובה לנהל את

כל עסקיה בצורה כלכלית,
א. בוקר
התכנית שאנחנו אישרנו ואשר כפופה לכל

אותך המלצות שאנחנו חתומים עליה היא

תכנית שרשות שדות התעופה הביאה בפנינו והמליצה עליה מתוך מספר

אלטרנטיבות.

אני בטוח שוועדת הכלכלה של הכנסת תדחף

את הנושא על-מנת שהאוצר יסכים לו. דווקה מהבחינה הזאת לחבר-הכנסת

ריבליך יש חברים טובים שיוכלו לממש את חזונו של דוד בן-גוריון - - -
ר. ריבלין
טדי קולק מגשים את תורת זיבוטינסקי

בירושלים, ואנחנו נגשים את חזונו ואת

תורתו של דוד בן-גוריון.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם תהיה תעסוקה לכל האנשים - - -
א. בוקר
יש לי הצעה בכתב בקשר הנושא הזה. אגב,

לאף אחד אין תעסוקה לכולם.
ר. ריבליד
כמה יעלה כדי להכין את אותו שלב שלגביו

אפשר, במידה מסויימת, להפעיל את נבטים?
ב. לוי
מתוך הנחה שהמסלולים יהיו של נבטים,

כלומר לא יבנו מסלולים, יהיה צורך

בהסעה, ומסלול הסעה עולה בדיוק 50% מעלותו של מסלול נחיתה. זאת

אומרת שבמקום 10 מיליון, הנושא יעלה 5 מיליון דולר לכל קילומטר.

בנוסף לכך בנבטים יש צורך לבנות מערכת תחבורתית.
ר. ריבליו
על כמה כסף מדובר?
ש. שוהמי
20 מיליון דולר.
ר. ריבלין
כדי להכשיר את התכנית הבסיסית שתהפוך את

נמל-התעופה נבטים בשלב הראשון גם כשדה-

תעופה אזרחי בינלאומי דרושים כ-20 מיליוך דולר. זאת אומרת שלא מדובר

על מיליארדים; גם לא על עשרות מיליון. גם לא מאה מיליון וגם לא

חמישים מיליון. אם כך אפשר להעביר את הנושא הזה בחוק.
א. עובד
העניין הזה מחייב הסכמת משרד הבטחון.
ב. לוי
הסכום הזה לא כולל עוד מספר נושאים.

יצטרך, לדוגמה, להתנהל משא-ומתן עם חיל-

האוויר בקשר השאלת האם אנחנו נבנה מגדל-פיקוח או הם?
ר. ריבלין
20 מיליון יעלו המסלולים. כמה עוד

יצטרכו להשקיע בנושא כזה? עוד 10

מיליון דולר?
ב. לוי
מגדל פיקוח עולה פחות מ-10 מיליון דולר.
י. צונץ
את הנושאים שכלל לא באו לידי ביטוי

בישיבה הזאת אני מעריך בעוד כ-10-15

מיליון דולר.
ר. ריבלין
זאת אומרת שאנחנו מדברים על השקעה של עד

50 מיליון דולר, בלי מסלול. עם מסלול

הסעה. זאת אומרת שמדובר על בין 30 ל-40 מיליון דולר - - -
י. צונץ
מבלי להתייחס להוצאות התיפעול - - -
ר. ריבליד
על זה אין ויכוח.
מ. גולדמד
הוצאות תיפערל הן כבר דבר אחר.
ר. ריבליו
במשך כמה זמן תכנית כזאת צריכה להתבצע?

שנתיים-שלוש?
מ. גולדמו
פרוייקט כזה יתן תעסוקה לעולים החדשים.
ר. ריבליו
במקום דמי אבטלה אפשר יהיה לגייס אנשים

לעבוד באזור.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם יש לכם הערכה כמה אנשים יצטרכו

להעסיק בהקמת שדה התעופה נבטים?
ב. לוי
אין לנו הנתונים כיוון שלא נערכנו

לגביהם, אבל נוכל להכין אותם לישיבה

הבאה.
ר. ריבליד
כמה אנשים עובדים בבניית קילומטר אחד?
ב. לוי
לא הרבה.
מ. גולדמד
50 איש לקילומטר: לא יותר.
ש. שוהמי
כולם יבואר מאזור תל-אביב.
מ. גולדמן
בגמרו הימים האלה. אני נתתי הנחיה

ברורה שכל מהנדס שגר דרומית לחדרה

יפוטר. צריך רק להחליט.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
רשות הדיבור למר בוקר.
א. בוקר
אני רוצה להודות, בשמי ובשם ראש עירית

באר-שבע, ליושבת-ראש ועדת הכלכלה של

הכנסת-, חברת-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, ולהזמינה יחד עם חברי הוועדה

לבאר-שבע כדי להתרשם מהפיתוח ומהצרכים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הבטחתי לראש העיר מזמן שהוועדה הזאת

תקיים סיור בבאר-שבע ובאזור. אנחנו

מקבלים את ההזמנה ומודים עליה.
א. בוקר
אני בטוח שנוכל לארגן לכם ביקור גם

באזור שדה-התעופה נבטים עצמו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. רשות הדיבור לנציג האוצר.
א. אייגס
אני חייב לומר שאינני מכיר את הדו"ח

שעליו דובר במהלך הישיבה הזאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מדוע אינך מכיר את הדו"ח? לא התעניית

בו?
א. אייגס
התעניינו בו אלא שלא רצו להעביר לנו

עותק ממנו.

במהלך הישיבה הושמעה הערה שאני פשוט לא

מבין אותה. כאשר מדברים על התועלות, הנושא הזה מערער אצלי את כל

הבטחון בקשר השאלה מה עשו בקשר אליהן? סגן ראש עירית באר-שבע אמר

שנחיתה בבאר-שבע עבור תיירות המרפא בים-המלח תחסוך יום, לעומת נחיתה של

התיירים בנמל-התעופה בן-גוריון. הכיצד? איך דבר כזה יכול להיות

בגבולות האלה של מדינת-ישראל? אולי הדו"ח מסביר את העניין הזה?
ר. ריבליו
לא קראת את הדו"ח. אני מציע שתקרא

אותו.

אני מבקש לומר לך שיושבת-ראש ועדת

הכלכלה של הכנסת נחשבת ליושבת-ראש ליברלית מאד כיוון שבו ועדות אחרות של

הכנסת דורשים שהמו זמנים יגיעו לישיבה בזמן כדי שהם יוכלו לשמוע את כל

הדברים, ביחוד מה היתה הכוונה המרכזית שעומדת מאחורי הדברים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה אייגס היה מוזמן לשתי ועדות בעת

ובעונה אחת, והוא בחר להיות בישיבת

הוועדה האחרת בשעה תשע, ורק אחר-כך לבוא לכאן. האוצר היה צריך לשלוח

שני נציגים לשתי ועדות שונות.
א. אייגס
מאחר שאני לא מכיר את הדו"ח אני לא רוצה

להיכנס לשאלה של כדאיות או אי-כדאיות

כאשר אין לי נתונים. למרות שהיו התכתבויות בינינו ואנחנו הודענו

בפירוש שנשמח לראות כל נתון שקשור לנושא הזח ואשר יכול לעזור לנו לבצע



אלזושהי בדיקת כדאיות, לא קיבלנו עד היום תגובה על-כך. אנחנו רק

יודעים שבמשרד התחבורה היתה ועדה פנימית שביקשנו לקבל את הדו''ח שלה,

ואני אפילו לא יודע אם מדובר על אותו דו"ח - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמרזלינו
מר לוי, מדוע לא שלחתם את הדו"ת לאוצר?
ב. לוי
אני בסך-הכל הייתי חבר באותה ועדה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי מינה את הוועדה?
א. בוקר
מנכ"ל משרד התחבורה.
א. אייגס
מתוך מערכת היחסים שיש בין אגף התקציבים

ומשרד התחבורה אני יודע שכאשר יש משהו

כדאי, לא מהססים לשלוח לנו דו"ח, ואף עושים זאת מהר מאד. אם באמת

קיימת כדאיות, יש על מה לדבר, ומשרד התחבורה מאמין בכך, אני מאמין

שאנחנו נקבל את הדו"ח ואז אפשר יהיה לקיים דיון רציני על בסיסו. נכון

לרגע זה אנחנו נמצאים באיזשהו מקום מחוץ לכל הדיון, כאשר מנסים לשכנע

אותנו לקבל החלטות על בסיס נתונים שאיננו מכירים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה מבטיח לנו שלקראת הישיבה הבאה תקרא

את הדו"ח, ותבוא לכאן עם עמדה מגובשת?
א. אייגס
אם הדו"ח היה מגיע אלינו קודם הישיבה

הזאת הייתי מגיע לכאן היום עם התייחסות

אליו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם כך אני מעבירה אליך את העותק שקיבלתי.
מ. גולדמן
גבירתי היושבת-ראש, אני סבור שמבחינת

מינהל תקין צריך לצאת מהוועדה הזאת מכתב

למנכ"ל משרד התחבורה, כיוון שהוא זה שהיה צריך להעביר עותק של הדו"ח

לאוצר בצורה מסודרת. הדו"ח לא צריך להגיע לאוצר בגלל מיקריות כזאת

שנציג האוצר ישב בוועדת הכלכלה של הכנסת ושם הוא שמע שיש דו"ח כזה.

צריך לצאת מכאן מכתב חריף למנכ"ל משרד התחבורה בקשר השאלה איך הוא משלה

אנשים לאורך חודשים, נציגו מגיע לישיבה ומופתע לשמוע בכלל שקיים דו"ח

כזה או שהאוצר בכלל לא שמע על העניין הזה. אני חרשב שזה דבר חמור

ביותר.
ב. לוי
נאמרים כאן דברים חמורים שאני מבקש להגיב

עליהם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עוד מעט אני אתן לך את רשות הדיבור.

מר אייגס טרם סיים אח דבריו.
א. אייגס
אם משרד התחבורה חושב שלא צריך לקדם את

הנושא הזה אז בצדק הרא לא העביר לנו עותק

של הדו"ח. אילו הוא היה סבור שצריך לקדם את העניין יחד עם האוצר, היה

מקום להעביר אותו.

לא הספקתי לשמוע את תגובת משרד התחבורה

כיוון שהגעתי באחור לישיבה, אלא רק הערות בקשר עמדת רשות שדות התעופה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אילו היית נמצא כאן מתחילת הישיבה הדברים

היו נראים אחרת.
א. אייגס
את צודקת, אבל אילו הייתי כאן בראשית

הישיבה, לא חייתי יכול להיות בראשית

הישיבה בישיבת הוועדה האחרת שגם אללה הוזמנתי. היתה לי בעיה הבוקר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מדוע האוצר לא דואג ששני נציגים שלו

יבואו לשתי ישיבות שונות? הרי אי-אפשר

לשלוח נציג אהד לשתי ישיבות.
א. אייגס
לצערי היום בצוות תחבורה יש רק שני

נציגים, ואחד מהם משרת במילואים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תמיד אנחנו שומעים את הטיעון הזה.
ר. ריבליו
הצעה לסדר; המצב שנוצר בארץ, כאשר האוצר

מחליט על הכל, ידוע לכולם. אפשר לקבל

החלטות מרחיקות-לכת אבל אם האוצר לא שותף להן, כאילו לא עשינו דבר. גם

כאשר האוצר שותף להחלטות, לא תמיד הן מיושמות.

יתכן מאד שמשרד התחבורה התכוון רק לשלם

מס-שפתיים ולכן הוא חשב שהוא לא צריך להעביר עותק מהדו"ח לאוצר. נציג

האוצר הראה לי את הקטע מדברי שר התחבורה המדבר על כדאיות כלכלית לעשר

שנים, שנחשבת כדאיות כלכלית רבה מאד-. אבל הוא לא קרא את הדברים של שר

התחבורה כאשר הוא ענה להצעה לסדר, וקיבל אותה בברכה מבחינת ישום

הרעיון. כיוון שכך אני מציע לזמן לכאן את שר התחבורה לישיבה הבאה

שנקיים בקשר הנושא הזה, כמו-כך את ראש אגף התקציבים, כיוון שמדובר על

השקעה בסדר-גודל של 50 מיליון דולר שלגביה אנחנו מבקשים לשמוע עמדה חד-

משמעית.

המטרה המרכזית שלנו איננה שדה-התעופה,

אלא העיר באר-שבע. אנחנו יודעים שאם מדברים על מושגים כלכליים או על

מושגים של כדאיות, יתכן בהחלט שכדאי לעשות את האולימפיאדה במקום

בברצלונה, בפילדלפיה. את זה כולם יודעים. אבל אנחנו לא מדברים על

ברצלונה או על פילדלפיה אלא על העיר- באר-שבע שעם ישראל משלם לה מס-

שפתיים.

אם הרקמה ועדה ממשלתית שקבעה שיש אפשרות

להתחיל לקדם את נושא שדה-התעופה נבטים לתועלת העיר באר-שבע, אנחנו

נקדים את המהלכים בעשר שנים ונעשה משהו לטובת העיר-באר-שבע. היום

שמענו שיכול להיות שאנחנו מקדימים את העניין בחמישים שנה, אבל זאת כבר

שאלה אחרת. מה שאנחנו רוצים זה למשכן את העתיד לטובת ההווה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. רשות הדיבור למר לוי.
ב. לוי
הואיל ונאמרו במהלך הישיבה דברים שיכולים

להשתמע כחריפים נגד משרד התחבורה, וכמי

שהיה הרבה שנים מנכ"ל המשרד הזה, אני חייב לציין שגם מנכ"ל משרד

התחבורה וגם כל מנכ"ל ממשלתי אחר רשאי למנות ועדה לבדוק נושא מסויים

בלי שהוא יובא בכלל לידיעת האוצר.

אם מנכ"ל משרד התחבורה מינה ועדה שלא

העבירה מסמכים לאוצר, יכול להיות שכוונתו היתה לבדיקה פנימית - - -
מ. גולדמן
ההערה שאני הערתי לא באה כדי לפגוע

באיש זה או איש אחר, אלא כדי ליצור מצב

אחר מזה שקיים כאן עכשיו. לישיבה הזאת הגיע סגן ראש-עירית באר-שבע

בתחושה שהוא ישמע היום שלב בי, לאתר שהוא כבר מכיר את שלב אי של הנושא



שהתבטא בביקורו של שר התחבורה בעירו, וערד אחרי שהוא יודע שאחרי הביקור

האמור השר הקים ועדה לבדיקת הנושא. סגן-ראש העיר הגיע לכאן והוא יודע

שבלי שותפות מצד האוצר שרם דבר לא יתקדם.

שר התחבורה יכול להחליט להקים ועדות

לבדיקה פנימית של כל נושא שהלא, אבל אסור שסגן ראש-עיר יצא מכאן עם

הרגשה כזאת שהוא עלול לצאת אתה היום מפה. הוא יחזור לעירו, ידווח על

הישיבה לראש העיר, ויספר ששום דבר לא זז, וכי כל העניין הזה נוצר רק

כדי לקנות כמה חברי מרכז לטובת איש זה או איש אחר.
ב. לוי
ברשות היושבת-ראש אני מבקש להעיר עוד

הערה. התקיימו מספר ישיבות בעניין נבטים

ובכולן נציגי רשות שדות התעופה ציינו את המפעל הזה כמפעל ציוני-חלוצי

שצריך לקום לטובת העיר באר-שבע בפרט והנגב בכלל. אבל אין זה קשור עם

חוות-הדעת המקצועית שלנו המדברת על-כך שאין בנושא הזה כדאיות כלכלית.
מ. גולדמן
אתם עשיתם את עבודתכם המקצועית על הצד

הטוב ביותר - - -
ב. לוי
חבר-הכנסת ראובן ריבלין, ידידי, יכול היה

להעיר את ההערה שלר לנציג אגף התקציבים

כאשר הלה נכנס לחדר באחור, לא כאשר הוא ביקש את רשות הדיבור, ולנסות

למנוע זאת ממנו באמצעות פרוצדורה. זה לא יאה כלפי נציגי ציבור שעושים

מאמץ למסור מידע מדוייק לוועדה הנכבדה הזאת. תחשבו לרגע מה אנחנו נעשה

אם הוועדה הזאת תשאל אותנו בעוד מספר שנים את השאלה: הרי אתם אמרתם כן

לבנות או לא לבנות את שדה-התעופה נבטים? - אנחנו בסך-הכל מבטאים את

דעותינו המקצועיות.
א. אייגס
לי לא היתה שום טענה כלפי משרד התחבורה.

אם הדברים הובנו בצורה כזאת כי אז אני

מבקש להדגיש שאין לי כל טענה נגד המשרד - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא העבירו לכם את הדו"ח.
א. אייגס
אני לא טוען שום טענה נגד העובדה שלא

העבירו לנו את הדו"ח אלא אומר שמאחר שאני

מבין שמשרד התחבורה בשלב הזה לא תומך בנושא הזה, אני יכול להבין מדוע

הוא לא העביר לנו עותק של הדו"ח. אני אגב לא חושב שהוא עשה טעות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מדוע אתה אומר דברים שהם לא אמרו?

אני קראתי באזני הנוכחים את דברי שר

התחבורה כפי שהם נאמרו מעל דוכן הכנסת, במליאה.
מ. גולדמן
יש זרוע מקצועית, יש זרוע פוליטית,

וצריך לעשות הפרדה בין השתיים.
א. אייגס
הזרוע הפוליטית לא אמרה דבר אחר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה אמרת לנו שלא העבירו לכם את הדו"ח

ולכן אתה לא יכול להתייחס לנושא שלשמו

התכנסנו.
א. אייגס
אני לרגע לא חושב שהדו"ח הזה היה צריך

להיות מועבר אלי אם משרד התחבורה לא חושב

לקדם את הנושא שעליו מתקיים הדיון, בשנים הקרובות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה לא נימוק של אי-קביעת עמדה מצד משרד

האוצר. אי-העברת הדו"ח לא יכול לשמש

נימוק.
א. אייגס
אי-הבעת עמדתו של האוצר נובעת כרגע מחוסר

ידע מספיק של הנושא הנדון. איך לנו את

אותם הנתונים שאולי יש לעירית באר-שבע או לרשות שדות התעופה או למשרד

התחבורה - - -
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הוזמנת לישיבה הזאת לפני שבוע. מדוע

לא הכנת שיעורי-בית? התכוונת לבוא לכאן

ולא להביע את עמדת האוצר לגבי הנושא הנדון? מדוע לא ביקשת לקבל

נתונים? מדוע לא ביקשת חומר? אני שואלת את כל השאלות האלה כיוון שאתם

עושים דבר כזה לא פעם ולא פעמיים.
א. אייגס
אני מוכן להתייחס רק לנושא הזה, אבל

להערתה של היושבת-ראש שאנחנו נוהגים כך

כל הזמן אינני מסכים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אל תיתלה בדברים שוליים. אנחנו מדברים

עכשיו על נושא מסויים. במשך שבוע ימים

יכולת לקבל אינפורמציה ולבוא לכאן עם עמדה מגובשת.
א. אייגס
קיבלתי עמדה בעל-פה ממספר גורמים במשרד

התחבורה לפיה בדיקות הכדאיות לא הראו

שקיימת כדאיות כלשהי, והעמדה של אנשים אחרים במשרד התחבורה היתה שאין

כל מקום לפיתוח שדה-תעופה בינלאומי נוסף בישראל. את זה, כאמור, קיבלתי

בעל-פה. את הנתונים לפרטי פרטים או העניין של הקמת תעשיה כזאת או אחרת

ליד שדה-התעופה ואת המשמעויות שלה, לא קיבלנו למרות שביקשנו. אם יהיו

לנו נתונים, נוכל להעריך, מסקימום בשלב הזה, את עלות ההקמה על בסיס מה

שאנחנו מכירים ברשות שדות התעופה. את הנתונים האחרים בקשר התועלות

אנחנו צריכים לקבל מהגורמים שעוסקים בכך, אם לא מעבירים לנו את

הנתונים האלה, לא נוכל לעשות כלום. עירית באר-שבע, עם כל הכבוד, היא

זאת שהיתה צריכה לדחוף את הנושא. אם היא היחידה שבטוחה שהנושא הזה

כדאי, היא זאת שהיתה צריכה לדחוף אותו בכל המקומות, כולל באוצר.
א. בוקר
ראש העיר פנה לראש אגף התקציבים בנושא

הנדון.
א. אייגס
לא העבירו אלינו איזשהו נתון שיכול

לשכנע אותנו - - -
א. בוקר
אנחנו לא נרפה, אפילו אם נצטרך לעשות את

העבודה של כל המשרדים.
א. אייגס
אני מבטיח לך, בשם אגף התקציבים, שברגע

שנקבל את כל הנתונים שיכולים להוות בסיס

לבדיקת כדאיות, נתייחס אליהם במלוא הרצינות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
רשות הדיבור למר שוהמי.
ש. שוהמי
אני מבקש להבהיר את עמדת משרד התחבורה

ולומר שהמשרד בדעה, ולצורך העניין הזה

אנחנו מקבלים את הדו"ח כרוחו וכלשונו, שלטווח ארוך יש מקום להקמת שדה-

תעופה שני בישראל, בנבטים. לטווח קצר, מיידי, לפי דעתנו אין כדאיות



כלכלית לפתח את השדה אבל אני מסייג את דברי אלה בסייג חשוב מאד. אם

תוקם תעשיה באזור הזה, ואם כל התהליכים שקשורים בה יסתיימו, לדעתנו יש

מקום לספק את התשתית הנחוצה לצורך הקמת התעשיה הזאת באזור, מבחינת

עלות-תועלת של השקעה. כרגע הפרוייקט שיוזם חבר-הכנסת צידון נמצא

בדיונים במרכז ההשקעות. אם מרכז ההשקעות יאשר את הקמת המפעל במקום,

והמפעל יהיה מפעל מאושר, יהיה מקום לשקול את ההשקעות שידרשו מטעם משרד

התחבורה ורשות התעופה בתשתית כדי לאפשר הקמת המפעל. אם חבר-הכנסת

צידון מדבר על כ-1100 או 1300 עובדים זאת כמות רצינית מאד של תוספת

עבודה בבאר-שבע, ואנחנו כמובן נתמוך בעניין הזה.

הסיבה שהדו"ח לא הועבר לאוצר היא משום

שהנושא הזה איננו מיועד לביצוע כרגע. ברגע שתתקבל החלטה להקים את

המפעל, אז יתחילו הבדיקות המעשיות לגבי הצורך בהשקעה ובקשר השאלות: מה

צריך להשקיע? מי צריך להשקיע? חלק היזם? חלק רשות שדות התעופה? כל

הדברים האלה תלויים עדיין באוויר. אז, אני מניח, משרד האוצר יהיה שותף

מלא לדיונים, ולו רק משום שחוק שדות התעופה מחייב שכל תוספת או כל

שינוי בתקציב הפיתוח של הרשות מחייבים את אישור משרד האוצר ואישור משרד

התחבורה. גם פורמלית משרד האוצר יהיה חייב אז להיות שותף לדיונים.

כרגע הנושא הזה איננו מעשי.
ב. לוי
לנושא הפיתוח אחראית הממשלה?
ש. שוהמי
כן, אבל כדי שהממשלה תדון בהצעה, האוצר

יצטרך להיות הגורם הראשון שצריך לאשר את

התכניות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לסכם את הישיבה ולומר את

הדברים הבאים; אני מחלקת את הנושא שהונח

הבוקר על שולחנה של ועדת הכלכלה של הכנסת לשניים. לצד העקרוני, ולצד

המעשי. מבחינת הצד העקרוני אנחנו תמימי-דעים ששדה-תעופה שני לשדה-

התעופה בן-גוריון צריך לקום בנבטים. בעובדה הזאת כולם תומכים, ובקשר
אליה אני מבקשת לשאול אתכם
אולי הגיע הזמן לגאול את הנגב מההד נחה שבה

הוא אופיין במשך שנים? אולי הגיעה שעתו היפה? יקום בסביבתו מפעל

שחבר-הכנסת צידון יוזם, תגיע לעיר באר-שבע עליה גדולה, וכל אלה יתנו

לעיר פיתוח נוסף שתגביר את הפעילות הכלכלית בנגב, הן מבחינת החקלאות,

הן מבחינת התעשיה, והן מבחינת התיירות. כל אלה יתנו לעיר באר-שבע

תנופה. הגיע הזמן לתת תשומת-לב מיוחדת ועדיפות גם לנגב וגם לגליל.

היום אנחנו מדברים על הנגב. כמה אפשר לפוצץ את המרכז? מדוע שלא נדאג

לכך שיקומו מרכזים אחרים בארץ?

ועדת הכלכלה של הכנסת תומכת במגמה הזאת

ובגישה האומרת ששדה-תעופה שני צריך לקום בנגב, בנבטים.

בקשר השאלות מתי הפרוייקט הזה יקום?

מה יהיה הטווח? האם צריכה להיות השקעה עכשיו או בעוד עשר שנים? מה

מבחינת כדאיות ההשקעה? כל השאלות האלה צריכות, בהחלט, להיבדק. שר

התחבורה עשה לעצמו מלאכה קלה כיוון שהוא אמר: "הבעיה העיקרית היא שהיקף

ההכנסות הצפויות מהפעלת השדה לשימוש אזרחי לא יכסה את ההשקעות שצריך

יהיה לבצע בשדה בעת ההרצאות השוטפות של הפעלתו בטווח של עשר השנים

הקרובות.". כולם יודעים זאת. אבל הוא הוסיף ואמר באותה הזדמנות מעל

במת הכנסת "לשם כך יש להקצות משאבים כספיים למטרה זו על-ידי תוספת

תקציב.". זאת אומרת שהוא יודע שיש צורך בתוספת תקציב אבל הוא לא ציין

את המקורות, ולא אמר מי יגייס את התקציב? האם הוא יפעל לגיוסו או

שמישהו אחר צריך לגייס את התקציב הזה? הרי שדה-תעופה לא יקום בעצמו,

בלי השקעה. השר גם יודע שההשקעה של 10 השנים לא תהא כדאית; היא לא



תחזיר את עצמה. אבל הפיתוח שיהיה במשך השנים הללו יצדיק את הקמת שדה-

התעופה השני בנבטים. חייבים להתחיל לחשוב בכיוון הזה? חייבים להתחיל

לנקוט פעילויות כאלה שתכשרנה הקמתו של שדה-התעופה.

חיל האוויר לא יעזור לנו. הוא מתנגד

להצעה והוא לא יהיה מוכן להפוך את שדה-התעופה הצבאי לשדה-תעופה אזרחי.
א. עובד
בשלב טרומי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אפילו לא בשלב טרומי. אינני יודעת

אם תצליחו לשכנע אותו. אם כן - תבוא

עליכם הברכה, אגב אנחנו היזמנו את נציגי חיל-האוויר לישיבה הזאת אבל

הם אמרו לנו שההתראה היתה קצרה מדי לכן הם לא יוכלו להגיע.
א. עובד
הם מתנגדים לשימוש במסלולים שלהם. זאת

אומרת שאנחנו צריכים קודם לכל לבנות

מסלול, וזאת השקעה אדירה. דבר כזה יכול לגרום לדחיית הפעלת השדה.
א. בוקר
אבל הם אמרו עוד דבר אחד; הם אמרו שאם

נבקש להנחית מחר מטוס, סביר להניח שנקבל

אישור. זאת אומרת שלא מדובר על שלילה מוחלטת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חבר-הכנסת צידון אמר שחיל-האוויר לא

מתנגד לכך שמטוסים ינחתו בשדה הצבאי.

אבל לא מדובר על מטוסי נוסעים אלא על מטוסים של התעשיה.

את הטיעון של נציג האוצר אינני מקבלת.

לפעמים מנכ"ל משרד מקים ועדה פנימית כדי לבדוק נושא כלשהו לפני שהוא

מתחיל לגלגל אותו במסדרונות האוצר. אז הוא מקים ועדה מקצועית לצורך

הנושא המיוחד. זכותו למנות ועדה שתגיש לו הצעות והמלצות. יכול להיות

שמשרד התחבורה לא רצה, בשלב הזה, להעביר עותק של הדו"ח לאוצר, אבל אתה,

מר אייגס, כנציג האוצר, אם אתה מוזמן לישיבת ועדה בכנסת ואתה יודע על

איזה נושא יתקיים הדיון, איך אתה מרשה לעצמך לבוא לישיבה מבלי שהכנת

שיעורי-בית? דבר כזה איננו מקובל עלי. דבר כזה לא יאמר לזכותכם. אל

תגלגל את האשמה על מישהו אחר. אתה היית צריך לבקש את החומר כדי לדעת

על מה מדובר. האוצר מחזיק היום הכל בידיו לכן היא חייב לדעת הכל.

אני מבקשת ממר שוהמי לומר למנכ"ל משרד

התחבורה שיעביר לנציג האוצר העתק של הדו"ח. זה לא סודי. לעירית באר-

שבע יש חומר, וגם היא יכולה להעביר אותו לנציג האוצר. תלחצו על האוצר

כפי שגורמים אחרים לוחצים עליו. אבל כל זה לא פותר את נציג האוצר,

כיוון שהוא לא צריך לחכות עד שהניירות יגיעו אליו. הוא צריך לדאוג

לבוא מוכן לישיבה.
סיכום-הביניים של הוועדה הוא זה
ועדת

הכלכלה של הכנסת תומכת ברעיון או בהצעה של הקמת שדה-תעופה שני בנבטים.

לגבי הישום אני מציעה שלישיבה הבאה תובא בפנינו הצעת-הערכה הן לגבי

הזמנים, הן לגבי עלויות, הן לגבי חלק מהנושאים האחרים כמו מסלול הסעה
ולא המראה, או בקשר השאלה
מה תהיינה העלויות אם ההצעה תשתלב עם הצבא

לדוגמה? כמה הן תחסוכנה? תביאו בפנינו הצעות של עלויות כדי שנדע

היכן אנחנו עומדים, וכן את המקורות התקציביים ששר התחבורה חושב עליהם.

אנחנו צריכים לדעת מאין ניקח את המקורות התקציביים; הרי כדי לממש את

ההצעה צריך מקורות תקציביים.
ש. שוחמי
אני מציע אם כך שהישיבה הבאה שהוועדה

הזאת תקיים תהיה אחרי ההחלטה שתתקבל

במרכז ההשקעות כיוון שהנושא שאנחנו דנים עליו קשור קשר שאי-אפשר לנתק

אותו מהשאלה אם המפעל שאותו יוזם חבר-הכנסת צידון יקום במקום או לא?

אם המפעל שעליו מדברים לא יקרם, אין שום הצדקה בטווח הקצר להציע הקמת

שדה-התעופה נבטים לשימוש אזרחי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לפי כל ההערכות המפעל יקום.
ש. שוהמי
יש חילוקי-דעות במרכז ההשקעות על-כך.

הבעיה מתמקדת בכך שהתעשיה האווירית

מתנגדת להקמת המפעל. לא להקמת המפעל באותו מקום, אלא בכלל למפעל כזה

כיוון שהיא טוענת שזאת תהיה תחרות לתעשיה האווירית והיא תינזק כתוצאה

מכך. מכל מקום טרם התקבלה החלטה בקשר המפעל שאותו יוזם חבר-הכנסת

יואש צידון.

משרד התחבורה תומך בהקמת המפעל, ואנחנו

מקווים שהוא יקום.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת גולדמן.
מ. גולדמן
אינני רוצה לחזור על דברים שכבר אמרתי

ואשר נאמרו על-ידי אחרים. ודאי שבאמירות

כלליות שנאמרות על-ידי כל פוליטיקאי גם אני אומר שהנגב חשוב לכולם,

חשוב שבאר-שבע תהיה עיר בת 500 אלף תושב, שדימונה תימנה 200 אלף תושב,

וחשוב שעומר תתייבש כאשר יחזירו את כל תושביה לבאר-שבע כדי להחיות את

באר-שבע ולתת לה תשתית בריאה עם אנשים נכונים שברחו ממנה.

רשות שדות התעופה תעשה את הדבר הלא נכון

אילו היא תציג בפני כל מי שלא יהיה עבודה לא מקצועית. מה שהיא מסרה

לוועדה היה דו"ח מקצועי. זה היה תפקידה והיא עשתה את הדבר הנכון. היא

היתה צריכה להציג את הנתונים בפני שר התחבורה והיא עשתה זאת. היא

הציגה אותם גם בפני הוועדה, כאמור. שר התחבורה, איש פרליטי, הרא זה

שצריך להכריע בנושא הזה ולקבוע האם השיקול צריך להירת רק כלכלי אר שהרא

גם צריך להיות שיקול על-פי חזונו של דוד בן-גוריון רעל-פי מדינירת

הממשלה, גם הנרכחית, בקשר השאיפה לחזק את המדיניות של פיזור האוכלרסיה.

אין ויכוח על-כך שצריך להסתכל לא רק על הצד הכלכלי של הנושא.

אני תרמך בחיזוק הנגב ראני גם תומך

בחיזוק הגליל. אני רואה בקשר המדיניות של פיזור האוכלוסין את הנגב ואת

הגליל ראני לא אומר שהגליל צריך לקבל יותר עדיפות רהנגב פחרת עם כל זה

שאני יכרל לרמר שלנגב לא תהיה בעיה בחמישים השנים הבארת. הבעיה

האמיתית מתבטאת בגליל קיימת בעיה דמוגרפית, דבר שלא קיים בנגב. אני לא

רוצה לפתרח עכשיו בוויכוח בקשר השאלה: למי צריך לתת עדיפות ראשונה

במדינת-ישראל? לנגב, כפי שכבר ציינתי, אין הבעיה של חמישים השנים

הבארת, לערמת הגליל שבר קיימת סכנה של איברד הגליל, דבר שלא קיים לגבי

הנגב.
א. בוקר
היית ברהט?
מ. גולדמו
אתה יודע כמה רהטים יש בגליל? לכם יש

רהט אחת; לנו יש מאה רהטים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמרזלינו
בגליל אין שטחים ריקים כמר אלה שקיימים

בנגב.
מ. גולדמן
ודאי שצריך להתייחס לכל מה ששמענו ולעשרת

הכל למען הרעיון. יש החלטת ממשלה לקדם

את ההצעה של נבטים לכך חייבים לעשות הכל, גם דברים מלאכותיים כמו אלה

שנעשים בנגב ואשר אני מברך עליהם. אני יודע שכל השקעה באתרי-התיירות
בנגב זאת השקעה מיותרת
זאת זריקת עשרות מיליוני שקלים כל שנה.

זורקים כסף לחינם. ההשקעה הזאת לא תביא לאזור אף תייר אחד. העניין

הזה מספק כסף למשרדי פרסום, להקמת מינהלות, ולעוד כל מיני דברים. לו

היו נותנים את הכסף הזה להקמת שדה-התעופה בנבטים זה היה יכול להיות

הצעד הראשון למימוש ההצעה שהועלתה הבוקר של שולחנה של ועדת הכלכלה של

הכנסת. אבל במקום זה עשו כל מיני דברים פופוליסטיים כדי לעשות כותרות

וכדי לקנות חברי מרכז.

חשוב לנו כרגע לרכז את המאמץ ולקדם את מה

שנעשה משום ששדה-התעופה יכול לתת גם לכם וגם לנו את אותם הדברים שכולנו

רוצים בהם. אנחנו רוצים שבאר-שבע תחזור להירת העיר המרכזיה בנגב, מה

שלא קרה בשנים האחרונות. זאת הזדמנות גדולה לעיר באר-שבע בעקבות העליה
ובעקבות דבר חשוב מאד שנקרא
שדה-תעופה. שדה-תעופה יכול לתת לעיר

דחיפה גדולה מאד.

אני לא חושב שנציג האוצר הוא הבעיה שלנו.

הוא לא אשם. דו"חות מוצאים בכל משרד ומשרד והם לא חייבים להגיע לאוצר.

ברגע שלשר יהיה עניין לקבל את ההחלטה, הוא יצטרך להביאה בפני האוצר.

לא קודם לכן. אם האוצר יעסוק בכל מסמך שכל משרד מוציא כי אז לא יהיה

לו זמן לעסוק בדברים החשובים שסדר העדיפות מחייב אותם. רכך אני אומר

שאינני מאשים את נציג האוצר.

צריך לזמן לוועדה הזאת את שר התחבורה כדי

שהוא יגיד לנו אם הנושא הזה עומד בסדר-עדיפות ראשון אצלו, ואז הוא ירכז

בו את המאמץ, יתמודד עם שר האוצר כדי לתקצב את הנושא הזה, להעביר את

השלב הראשון לתכנון מעשי, ואז נדע שהעניין רציני. כרגע אני לא רואה

שלאף אחד יש עניין רציני בהצעה. כרגע מה שקורה כאן הוא דיווח על

דו"ח.
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
איננו מאשימים לא את משרד התחבורה

ולא את האוצר. מדובר על נושא שדנים בו

ואשר רוצים שיגבשו לגביו הצעות לכאן או לכאן. צריך להסתכל על הנושא הזה

גם מצדו העקרוני בכל מה שקשור לפיתוח הנגב, ולא רק על כדאיות ההשקעה.

לא תמיד הכדאיות שאיננה משתלמת היא זאת שצריכה להנחות את הצדדים . יש

נושאים שמשקיעים בהם על אף העובדה שיודעים שהם אינם כדאיים.

צריך להקים שדה-תעופה שניי בנבטים.

מדינת-ישראל תגדל מבחינת הפוטנציאל, מבחינת האוכלוסיה ומבחינת התיירות,

ויש גם תקווה שיושג שלום באזורנו. השלום יכול להתממש ואז מספר התיירים

יגדל. צריך שיהיה לנו גם חזון. אילו למקימי מדינת-ישראל לא היה חזון,

המדינה לא היתה קמה.
י. צונץ
זה לא פרוייקט כלכלי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כל המדינה לא פרוייקט כלכלי. היא היתה

פרוייקט כלכלי כאשר הקימו אותה? המוביל

הארצי היה פרוייקט כלכלי כאשר הקימו אותו? אם נחשוב בכיוון כזה לא

נעשה אף פעם כלום.

אם רוצים לפתח אזור מסויים, גם אם ההשקעה

בו איננה כלכלית, צריך לתמוך בה. היא תהיה כלכלית בעתיד. צריך להיות

חזון. צריך להיות פיזור אוכלוסיה במדינה הקטנה הזאת: אי-אפשר לחשוב

רק על המרכז.



אני לא מאשימה אף אחד בשלב הזה אלא טוענת

ששר התחבורה לא אמר מאין יבואו התקציבים לפרוייקט הזה. אם השר תומך

בהקמת שדה-התעופה הזה הוא יצטרך להפשיל שרוולים ולהתחיל לגייס את

המשאבים. הוא חייב לגייס את האמצעים, ואת זה הוא צריך לעשות בעזרתו של

האוצר. האוצר צריך לתת את דעתו לנושא הזה. אולי לפני כן לא, אבל ברגע

שהנושא מגיע לכלל דיון בוועדה מוועדות הכנסת, נציג האוצר חייב להתכונן

ולהביע דעה. אנחנו צריכים לדעת מה עמדת האוצר.

לישיבה הבאה שנקיים אנחנו רוצים לקבל

עמדה מפורטת יותר של משרד התחבורה הן לגבי המקורות, הן לגבי התכניות,

הן לג-בי העלויות. אנחנו צריכים לדעת דברים ברורים.

דו"ח הוועדה לא עמד לנגד עינינו בדיון

שקיימנו היום כיוון שקיבלנו אותו רק בזמן הישיבה. אנחנו צריכים ללמוד

אותו ורק אז לקיים ישיבה נוספת שאליה נזמין גם את נציגי חיל-האוויר.

ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים סיור בבאר-

שבע, לא רק באזור שדה-התעופה.

אני מודה לכולכם על השתתפותכם בדיון.

הישיבה הסתיימה בשעה 11.05

קוד המקור של הנתונים