ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 02/08/1990

חוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות (תיקון מס' 5), התש"ן-1990; מסקנות ועדת הכלכלה להצעות לסה"י בנושאים; מצוקת שופרי הדירות לנופת העלית הניכרת בדמי השכירות; שיעור שכר דירה בדירות; תקנות רשות שדות התעופה, אגרות במסופי מעבר יבשתיים (תיקון), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 170

של ישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ה/ י"א באב התש"ן, 2.8.1990, בשעה 9:00

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גל

פ. גרופר

ר. ריבליו
מוזמנים
א. שלום, מנכ"ל מועצת הירקות

מ. דינאי, עו"ד, יועץ משפטי של מועצת הירקות

ש. אסף, המזכיר הכללי של המרכז החקלאי

ב. רוביו, עו"ד, יועץ משפטי, משרד המשפטים

א. שורצשטייו, משרד האוצר

ש. ברלנד, עו"ד, היועץ המשפטי, משרד החקלאות

א. שפירא, כלכלן ראשי, המרכז ההחקלאי

א. קורן, רפרנט שיכון, משרד האוצר

ע. וייס, משרד התחבורה

א. ירושלמי, משרד התחבורה
יועץ משפטי
צ. עכבר
מזכירת הוועדה
ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

(א) הצעת חוק המועצה ליצור ולשיווק ירקות (תיקון מסי 5), התשיץ-1990.

(ב) מסקנות הוועדה להצעות לסה"י:

מצוקת שוכרי הדירות לנוכח העליה הניכרת בדמי השכירות

שיעור שכר הדירה בדירות

(ג) תקנות רשות שדות התעופה, אגרות במסופי מעבר יבשתיים (תיקון),

התש"ן-1990
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

א)תקנות רשות שדות התעופה. אגרות במסופי מעבר יבשתיים (תיקון).

התש"ן-1990

אני רוצה למסור לוועדה, שאתמול קיבלתי מכתב משר התחבורה, מר משה קצב,
והוא כותב
"התקנות הפוטרות את העובדים במסוף המעבר היבשתי בטאבה

מתשלום אגרת מעבר במסוף הוארכו לאחרונה ב-6 חודשים, דהיינו עד ליום 16

ביולי 1990. ביום 15 ביולי 90 אישרה הממשלה את הארכת תוקפן של התקנות

האמורות לתקופה נוספת של חודשיים.

בהתאם לחוק רשות שדות התעופה, הוראת שעה, תש"ם-1980, טעונה קביעת אגרות

במסופי המעבר היבשתיים גם אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

אודה אם תעלי על סדר יומה של הוועדה לאישורה את הצעת התקנות בנדון.

רצ"ב נוסח תיקון התקנות".

תוקף התקנות הסתיים ב-16 ביולי, הממשלה אישרה את ההארכה ל-6 חודשים,

מכתבו של שר התחבורה אלי הוא מה-30 ביולי, כלומר שבועיים לאחר שפקע

תוקפן של התקנות. אני מציינת עובדות, כי בדברים האלה צריך להקפיד.

מדובר בעניינים כספיים. במשך השבועיים האלה יכלו לגבות כסף מהעובדים

שעוברים לטאבה. אם ב-16 ביולי נגמר תוקף התקנות, צריך לבוא ב-1 ביולי,

או לפחות שבוע לפני זה. מאחר שהדבר הזה דחוף, הוספתי אותו לסדר היום,

זה לא היה כלול על סדר היום. לכן נכתוב מכתב לשר התחבורה, שאנחנו

מתריעים על התופעה הזאת. אני רוצה לקוות שתופעה כזאת לא תחזור שנית, זה

ממש ליקוי טכני.

פ. גרופר; בזמנה היתה ישיבה בוועדת הכספים בענין רשות

שדות התעופה. שם יש סיפור נורא. הם גובים

כספים מהאיחוד החקלאי פי 3 ופי 4 מאשר מכל אחד אחר. ממיץ עכשיו הפכה

להיות חברה פרטית. העלינו את זה ושאלנו למה. הוכח שאם זו חברה פרטית,

היא יכולה לעשות עבודה הרבה יותר זולה בנמל. מהחקלאים ממשיכים לגבות

מאות אחוזים, 30 וכמה דולר לטונה, משהו כזה. אני רוצה להעלות את העניין

בהזדמנות זו, הרי אחרת אי-אפשר לתפוס אותם. הם גם הבטיחו לי שאקבל

תשובה במשך הזמן, ביקשתי שיבדקו ויגידו לי למה זה. במשך השנה זה מצטבר

למאות אלפי דולרים, שעוד פעם נופלים על החקלאים. אולי בהזדמנות זו נקבל

הסבר.

א. ירושלמי! אנחנו הולכים לשנות את מבנה האגרות של חברת

ממ"ן, כך שאיכשהו האגרות תהיינה קשורות

לתעריפים. האגרות תהיינה פונקציה של ההוצאות ולא יהיו מנופחות מעבר

להוצאות. עד עכשיו היה סיבסוד צולב בין סוגים של שירותים, ותשואה מאוד

רצינית בנמלים ובכל המערכות. אנחנו עומדים לשנות את הפרופורציות, וזה

יקל קצת על החקלאים. אני מקווה שבקרוב שר התחבורה יביא הצעה כזאת

לממשלה, אנחנו אפילו לא צריכים לעבור את ועדת הכלכלה של הכנסת בענין

אגרות של ממ"ן.

אתה מתייחס לגבי אגרות רשות שדות התעופה. עומדת לעלות הצעה לגבי הפחתת

אגרות במטוסי מטען ב-20 אחוזים, בזה אנחנו הולכים לקראת החקלאים בסדרי

גודל של מאות אלפי דולר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האס אלה אותן התקנות שאנחנו כבר שנה רודפים

אחריכם לגביהן?
א. ירושלמי
זה נמצא על סדר היום של הממשלה כבר שנה. זאת

לא בעיה של משרד התחבורה.
פ. גרופר
אם אפשר לתת הנחה שמגיעה, למי זה איכפת?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; עוד לפני שנה היתה הבטחה שידונו בזה.
א. ירושלמי
משרד התחבורה הגיש את ההצעה עוד לפני שנה,

טרם היה דיון.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם לא היה צריך את ועדת הכלכלה, היה צריך

להפנות זאת לוועדת שרים לענייני כלכלה.
א. ירושלמי
אכן זה יעלה.
פ. גרופר
אנחנו יוצאים לפגרה, אבל אני אשלח לך מכתב

ובו אני מבקש להעלות את הנושא הזה. תוכלי

לנצל את הזכויות שלך כיושבת-ראש הוועדה, ולהזמין את שר התחבורה. מדובר

בכסף רב.
א. ירושלמי
זה לא שאנחנו כמשרד התחבורה מעכבים את הנושא

הזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כששר התחבורה רוצה לקדם נושא, הוא יודע איך

לקדם אותו.

מאשרים הארכת תוקף תקנות רשות שדות התעופה, אגרות במסופי מעבר יבשתיים,

התש"ן-1990.

(ב) חוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות (תיקון מס' 5), התש"ן-1990
ש. ברלנד
כפי שהדגשנו בדברי ההסבר, כיום המצב בחוק

המועצה לייצור ושיווק ירקות הוא, שוועדת

הקנסות שפועלת מכוח החוק מוסמכת להטיל קנסות על המגדלים שהפרו אותו.

במסגרת חוק המועצה יש טריבונל, יש ועדת קנסות, והקנסות עצמם, לאור

הנסיון בשנים האחרונות, לא היוו מכשיר שהספיק לאכיפת התכנון באותם

הגידולים שיש. לפיכך אנחנו מציעים לתקן את החוק, ולהשוות את חוק מועצת

הירקות לחוק מועצת הפירות. שם ישנו מכשיר נוסף, שמאפשר להביא מקרים

חמורים של חריגה בפני ועדת קנסות בראשות שופט שלום, ולבקש, לגבי חריגות

גדולות - הכוונה לזריעות שנעשו ללא מיכסה - גם צווי השמדה.

זה המצב שקיים היום בחוק מועצת הפירות. אנחנו מבקשים להשוות אליהם את

המצב בחוק מועצת הירקות, כדי שנוכל לייעל את יישום התכנון החקלאי.

זה בקיצור לגבי דברי ההסבר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מח מרכיב את ועדת הקנסות?

ש. ברלנד; עד חיום זו ועדה שיושב בראשה משפטן שכשר

להיות שופט, ויושבים בה שני נציגי ציבור.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מי קובע את מיכטת השטחים שנועדו לגידולי

ש. ברלנד; ועדת מיכסות, בהתאם לחוק מועצת הירקות.

המועצה קובעת, כאשר היא מחליטה שיש צורך

לתכנן ענף מטויים, גידול מטויים, מליאת המועצה מחליטה על היקף הענף

מבחינת המקרו, ואחרי כן ועדת המיכטות, לפי קריטריונים, היא אשר קובעת

את המיכטות האישיות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה אתם באים כאן לתקן למעשה?

ש. ברלנד; אנחנו באים להקנות טמכות נוטפת לוועדת

הקנטות. היא תוכל לפעול כאשר יש הפרה חמורה

של החוק מבחינת החריגה של התכנון באותם הגידולים שיש תכנון. לא בכל

הגידולים יש תכנון. בשנה שעברה היו חריגות כבדות מאוד עד כמה שידוע לי.

מטפרים אפשר לקבל ממנהל המועצה. היו חריגות כבדות מאוד בתפוחי-אדמה

למשל. במקרים אלה אנחנו נפעיל את המכשיר הזה, כדי שנוכל לייעל את אכיפת

התכנון.

א. שלום; כמה דברים באופן כללי. מכל טוגי הירקות, שהם

למעלה מ-50 טוגים, יש 4 גידולים שהם

במיכטות. ארבעת הגידולים האלה הם בערך מרכיב עיקרי בטל המזון, והם;

תפוח-אדמה, עגבניה, גזר ובצל. כל שאר הירקות אינם במיכטה. ארבעת

הגידולים האלה הם במיכטה. המיכטות נקבעות על-פי צרכי מדינת ישראל. מצד

אחד אנחנו לא רוצים שיהיה מחטור, ושהמחירים יעלו, ושבמידת הצורך יצטרכו

לייבא. מאידך אנחנו לא רוצים שיגדלו כמויות בלתי נטבלות, שיצטרכו בטופו

של דבר, למרות הקיצוץ במים ובזבוז האנרגיה, לשלוח לרפתות ולהפטיד גם את

התוצרת וגם את הכטפים. לכן אנחנו קובעים את המיכטות, בהתאם לביקושים.

אין טפק שבחקלאות הדברים אינם כמו בתעשיה, שאפשר לכוון בכפתורים, אלא

קובעים את הנורמות של היבוא פחות או יותר, ואת היקפי הדונמים בתחילת

השנה, או אפילו חצי שנה לפני הזריעה. את זה אנחנו צריכים לפרטם גם בחוק

וברשומות, ושני שרים צריכים לחתום על הכללים האלה. ברגע שהדבר הזה

נעשה, מובן שאנחנו מקצים את המיכטות לחקלאים. ישנם חקלאים שזו פרנטתם,

ולכן מציעים למישהו לקבל 10 דונם תפוח-אדמה, לאחר 5 דונם עגבניות. יש

הם פורעי חוק, שעושים על דעת עצמם מה שהם רוצים. נניח שמישהו לא קיבל

הקצאה, ויכול להיות שיש לו קרקע פרטית, והוא פתאום מחליט לזרוע 50 דונם

תפוחי-אדמה, בשעה שאיש לא ביקש ממנו. והחקלאי, שכל קיומו על זה, אומרים

לו לגדל 10 דונם, ואחר כך הוא בעצם מתחרה בו. את התוצרת הזאת צריכים

להביא אז למיזבלה, וגם כשהחקלאי מקבל איזה תשלום, זה לא מכטה אפילו חלק

מהוצאות הייצור שלו. זה בא לתת תוקף וחיזוק למועצה, על-מנת לשמור על

הכללים והחוקים ועל אכיפת התכנון בגידולים האלה.

בשנה שעברה, לדוגמא, על 20 אלף תפוחי-אדמה היו באביב כ-2,900 דונם

חריגה. זה אומר 20 אחוזים חריגה וזה המון. בטתיו האחרון על 3,900 דונם

בצל היו כ-1,800 דונם חריגה, ואת הבצל הזה שמרו במחטנים ובמתבנים.



ומשקי הערבה, שזה עיקר קיומם, בינואר היו צריכים לשווק את הבצל שלהם.

הם הוציאו את זה מכל מיני מהסנים ואז את הבצל של הערבה לא יכלו לשווק,

וקיבלו רבע מהיר מאשר בשנה שעברה. הייתי צריך ללכת לידידי מימין

ולהתחנן כדי שנתמוך בהם במשהו. הקמנו קרן, האוצר נתן 700 אלף שקל ,

והמועצה נתנה למעלה ממיליון שקל. מקרנות של החקלאים הוציאה ושילמה עבור

השמדה. לא עבור השלמת מחיר, אלא עבור ההשמדה בלבד. זה דבר שגורם נזק.

כך היה בעגבניה, וגם בגזר. לא מדובר ב-2 או ב-5 אחוזים, אלא מדובר

בהיקפים של מעל 20 אחוזים חריגות בשנתיים האחרונות. ככל שהמצוקה גוברת

בחקלאות, כל אחד חושב שאם הוא לוקח נתח הוא ירוויח. לא תמיד לגדל יותר

אומר גם רווחים, וזה גורם יותר להפסד מאשר לרווח.
ג. גל
קיימנו דיון, וניסינו לבדוק את הכמויות

המגיעות מהשטחים. לפי מה שאתה אומר המסה

הגדולה של העודפים נמצאת בארץ, ולא בשטחים.

א. שלום; בהחלט זה נעשה גם בארץ. השנה הכבדנו הכבדת

יתר, הוצאנו יותר פקחים, יותר שמירה, יותר

סיירת, עד כדי כך ששכרנו מסוק פרטי, הסתובבנו בשמי הארץ, וראינו איפה

השטחים שישנן שם חריגות, ויש צילומי אוויר. כאשר ניסו להוציא ולהבריח,

מיד הזעקנו את רשות הפיקוח כדי לשים יד.

לגבי ההיקפים של השנה, אני יכול להגיד בוודאות מהמספרים שיש לי, שמעונת

הקיץ האחרונה הם לא עולים אפילו על 4-5 אחוזים. כלומר, זה היה במימדי

של השנה שעברה, אחרי המכה הזו שהנחתנו עליהם בהפקדה ובקנסות ובאיסור של

השיווק. השנה המימדים האלה קטנו עד לכדי 4-5 אחוזים, ואני חושב שזה

הישג מכובד מאוד.

לגבי השטחים יש לנו מספרים, שמראים נתונים איומים על כך שהם חודרים

לכאן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנתחיל בקריאת סעיפי החוק.

ש. ברלנד; "חוק המועצה לייצור ושיווק של ירקות (תיקוו

מסי 5). התש"ו-1990.

הוספת סעיף 43(א)1. אחרי סעיף 43(א) לחוק המועצה לייצור ושיווק ירקות.

יבוא".

יש פה שינוי של סדרי הסעיפים. המספרים מסומנים בצורה אחרת ואחרי כן יש

שינוי לגבי הקנס, כאשר יש עבירה מתמשכת. במקום קנס קבוע, יש פה

התייחסות לסעיף 61 לחוק העונשין, ושם נקבע קנס אחר. התיקון הוא בהחלט

במקום, ובסה"כ הוא לא משנה את ההצעה.

"אחרי סעיף 43(א) לחוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות. התשי"ט-1959

(להלן - החוק) יבוא;

השמדת דבר שנעשתה עבירה לגביו.

(א) עבר אדם עבירה על הוראה מעבירות הפרק השלישי או התקנות שהותקנו או

ההוראות שניתנו לפיו. רשאית ועדת קנסות שהוקמה לפי סעיף 43(ב)

שהיושב-ראש שלה הוא שופט בית-משפט שלום. לחייב את האדם. בצו סילוק.

להשמיד. תוד מועד שייקבע ובאופו שייקבע בצו. את הדברים שלגביהם

נעברה עבירה. איו בקיום הצו כדי לפטור מאחריות פלילית לעבירה

שנעברה.



(ב) לא קיים אדם צו סילוק שחוייב בו. רשאית המועצה לבצע את הצו על

חשבונו.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה שביחס אליה אפשר לתת צו סילוק.

רשאית ועדת הקנסות לאסור. לתקופה שלא תעלה על 28 ימים. את העברתם

לאחר או את טלטולם של דברים שצו הסילוק עשוי לחול עליהם.

(ד) מי שחוייב בצו סילוק וזכה בערר על הרשעתו. תפצה אותו המועצה על

מלוא הנזק. לרבות הפסד רווח צפוי. שגרם לו הצו.

(ה) לא קיים אדם צו סילוק. רשאית ועדת הקנסות להטיל עליו קנס כאמור

בסעיף 61(ג) לחוק העונשיו התשל"ז-1977. לכל יום שבו נמשכה העבירה

לאחר שקיבל את הצו.

פ. גרופר; איפה הוא יכול לערער?

ג. גל; יש פה שופט בית-משפט שלום.

ש. ברלנד; גם הוועדה מוסמכת, היא ועדה בראשות שופט.

פ. גרופר; האם הוא שופט שלום בבית-משפט?

ש. ברלנד; כן. הוועדות האלה יושבות בתוך בית-משפט

שלום. הוועדה הזאת, שמוסמכת לתת את צו

ההשמדה, זו ועדה שיושבת בבית-משפט בראשות שופט. הנתבע לא חייב לשכור

עורך-דין. הוא יכול להופיע בעצמו ולטעון את טענותיו, והשופט ישמע. יש

שני חברים שיושבים לצידו - שופטים יותר מומחים לצורך הנושא, מתוך הענף

- והשופט יחליט לפי ההוכחות שיובאו בפניו, אם זה מצדיק לתת את הצו או

לא מצדיק. יש לו שיקול דעת. זה לא צו שהוא חייב לתת.

ג. גל; . האם הוועדה מונתה על-ידי מועצת הירקות!

ש. ברלנד; לא.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי מממו את ועדת הערר?

צ. ענבר; "בוועדת הקנסות, שופט בית-משפט שלום או חבר

לשכת עורכי-הדין הכשיר לכהן כשופט בית-משפט

שלום שמינה אותו שר המשפטים, ושני נציגי ציבור". זו ועדת הקנסות.

"השרים יקבעו שתי רשימות של נציגי ציבור; האחת מתוך רשימות שיוגשו להם,

ארגונים יציגים של המגדלים; והשניה, מתוך רשימות שהגישו להם ארגונים

יציגים של משווקים, ולחברי המועצה אסור להיכלל ברשימות".

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ועדת הקנסות מורכבת ממי שכשיר להיות שופט

שלום, נציג המגדלים ונציג המשווקים.

צ. ענבר; בכל הרכב צריך לשבת אחד, אחד ואחד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זאת היא ועדת קנסות. מי ממנה את ועדת הערר?

ש. ברלנד; גם אותה ממנה שר המשפטים. ההרכב דומה, עם

שופט. הוא יכול להיות גם שופט מחוזי, ולא רק

שופט שלום, ושוב - נציג כזה ונציג כזה. בההלט זה פורום מכובד מאוד. יש

לנתבע כל האפשרות להתגונן, להביא את החוק, יש פרוצדורה, זה עיון

רציני.

צ. ענבר; אני אסביר' את השינוי שחל בסעיף (ה). ההצעה

מדברת על קנס בסך של 245 ש"ח. למעשה היא

מדברת כך רק מתוך רצון של מציעי החוק להשוות את הסעיף הזה כמעט בכל

לסעיף 47 בחוק מועצת הפירות ייצור ושיווק, התשל"ג-1973. בחוק ההוא

מדובר בס"ק (ה) על קנס עד 245 ש'יח לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל

את הצו.

לגבי קביעת הקנס בסכום מדוייק של שקלים, היום משתדלים להימנע ממנה,

מפני שאחרי שנה-שנתיים-שלוש זה הופך להיות מיושן. היום מקובל בדברי

חקיקה, כאשר קוצבים קנס לעבירה, להיצמד לנוסחה הקבועה בחוק העונשין.

בחוק העונשין, בסעיף 61(ג) יש הנוסחה לגבי עבירה נמשכת. זאת הנוסחה של

עבירה נמשכת. כל הקנסות בסעיף 61 מתעדכנים על-ידי שר המשפטים באישור

ועדת החוקה חוק ומשפט, כך שזה נעשה תמיד, ולא צריך להתחיל לרוץ או

לגלות פתאום, שקנס מסוייס לא עידכנת מזה 5 או 10 שנים. לכן ההצעה היא

לשנות, ובמקום קנס של 245 שקלים, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
באיזה סכום יתחילו?

צ. ענבר! הסכום הוא הסכום של העבירה. פה מדברים על

מישהו שלא קיים צו סילוק. אין סכום. זה סעיף

חדש לגבי צו סילוק. היום הסכום הוא 450 ש"ח, וכאן בהחלט אתם רשאים

לשקול אם אתם רוצים את הסכום הזה של עד 450 שקלים, כאשר קיימת גם

אפשרות לקבוע, אם תרצו בכך, לומר שהקנס יהיה מחצית הקנס האמור בסעיף

61(ג}. מותר לכם, אתם רשאים לקבוע זאת. היום הקנס הקבוע בסעיף 61(ג)

הוא עד ל-450 ש"ח.

פ. גרופר; ברגע שמאשרים את הקנס, הוא מתחיל לרוץ. אם

הוא קיבל את פסק-הדין ולא ביצע אותו, הקנס

רץ מאפס עד 450 ש"ח.

ג. גל; כאן כתוב שזה החל מיום שנמשכה העבירה, לאחר

שקיבל את הצו. אני מבין שהכוונה היא שזה

מתחיל לא מהיום שהוא קיבל את הצו, אלא לאחר היום שבו אומר הצו שהוא היה

. אמור לסלק. לכן יש כאן בעיה. יכול להיות שנמשכה העבירה לאחר שקיבל את

הצו.

צ. ענבר; לפי ס"ק (א) נאמר; "תוך מועד שייקבע בצו".

כלומר, הצו איננו חייב להיות, ולכן באמת

נצטרך למצוא את התיקון, ולומר "לאחר המועד שנקבע בצו".



פ. גרופר; אם יצא פסק-דין, זה לא מאותו יום שהוצא הצו,

והוא צריך להיערך לזה. האם זה נכון?

ג. גל; בצו נתנו לו את זה.

צ. ענבר; בצו נתנו לו את זה, הצו קבע לו את היום.

ש. ברלנד; בהצעה כתוב לחייב אדם בצו סילוק להשמיד

וכוי, תוך 'מועד שייקבע ובאופן שייקבע בצו.

דהיינו, הרשות השופטת הזו, ועדת הקנסות המיוחדת, היא תקבע את היום שבו

תתחיל האחריות לבצע את צו הסילוק. זה לא מיד למחרת פסק-הדין.

צ. ענבר; ב-43(ה) ההצעה היא להטיל את הקנס לכל יום

שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל את הצו. אם הוא

קיבל היום את הצו, ואומרים לו לסלק בעוד שבוע, אף על פי שיש לו שבוע

זמן לסלק, כבר רשאים להטיל עליו קנס, כי יש לו הצו ביד.

אנחנו צריכים כעת לתקן את זה. לא מהיום שקיבל את הצו, אלא מהמועד שנקבע

בצו לסילוק.

ג. גל; בכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד הנקוב

בצו, ולא שקיבל את הצו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם הוא הגיש ערעור, והערעור לא התקיים מיד

וזה לא באשמתו? האם הוא צריך לשלם את

הקנסות?

פ. גרופר; אתה עושה הוצאה לפועל למישהו בבית-משפט,

והוא מבקש להגיש ערעור. יש ביד פסק-דין של

הוצאה לפועל, ועכשיו הוא מקבל פטור לחצי שנה. היו"ר שאלה שאלה טובה.

אתה שפטת אותי, אני בא ואומר שאני מגיש ערעור. פסק-הדין לא יכול להיות

מבוצע כאשר אני מגיש את הערעור. האם זה לא צריך להיות בחוק?

ש. ברלנד; אם אחר כך הוא זכה בערעור, הוא לא מקבל סתם

פיצוי, הוא מקבל פיצוי. יש פה סנקציה מאוד

חריפה; "מי שקיבל צו סילוק וזכה בערר, תפצה אותו המועצה במלוא הנזק

למרות הפסד רווח צפוי שגרם לו הצו". יש פה כיסוי מלא.

פ. גרופר; קיבל מחר יהודי פסק, והשופט לא אמר שהוא

מעכב את זה עד לערעור. יכול מנהל המועצה

לקחת ולעשות חשבון, שאם הוא לא יאפשר לו בתקופת הערעור, והוא ישמיד לו

את זה מיד, המועצה תוכל להגיע לתשלום של מאות אלפי שקלים.

ג. גל; הוא צריך להיות מאוד זהיר בהשמדה.

פ. גרופר; אם הוא יחליט לחכות עד הערעור, האם אתם

- מגינים על זה בחוק? אפרים יגיד שאם יש

ערעור, הוא לא צריך לסכן את המועצה ב-200 אלף שקל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ועדת הקנסות הוציאה צו. אס הוא משמיד

ומקיים, אין בעיות. אס הוא לא עושה את זה,

היא מטילה עליו קנס. כעבור שבוע הוא החליט להגיש ערעור. השופט יכול לתת

צו עיכוב, ויכול שלא לתת צו עיכוב. אס הוא לא נותן צו עיכוב, הקנסות

נמשכיס עד לפסק-הדין של השופט. אס הוא זוכה בערעור, כל מה שלקחו ממנו

יצטרכו להחזיר לו, ועוד רווח.

ג. גל; השאלה היא מדוע לא לקבוע מועד לערעור. נניח

שבאמת מביאיס לבית-משפט שורה שלמה של

יצרניס, ונקבעו הקנסות. כעבור חודשייס יופיעו כל המערעריס האלה בפני

ועדת ערר שהלוך המחשבה שלה שונה לגמרי מזה של אותה שלישיה שישבה בסטטוס

הראשון, ואז המועצה יכולה להיתבע לשלם מיליוני שקליס. השאלה היא אס לא

כדאי לומר, שאס יש ערר, הוא חייב לחכות עד שמיעתו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; צריך להגביל את התקופה של הגשת הערר ל-30

יוס. אחר כך צריך להגביל בדיון על הערר, כדי

שהערעור יתברר תוך כך וכך זמן.

פ. גרופר; את זה לא נוהגיס לקבוע. הגידול יגמר, והוא

ימכור אותו כבר. תוך שבוע יושבת ועדת ערר,

כי זה גידול עונתי. ברגע שעובריס חודשייס-שלושה, נגמר הסיפור.

ש. ברלנד; לכן ביקשנו שתהיה לנו אפשרות לכך. היה לנו

גס ויכוח, אס זה צריך להיות שופט בדימוס או

שופט שלוס פעיל. ביקשנו שיהיו שופטי שלוס פעיליס, כדי שנוכל לקייס את

הדיון במהירות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אס תעמיד את הדיון על שופטי השלוס

בבית-המשפט, אתה לא תגיע לדיון חודשיס.

ש. ברלנד; יש שופט שלוס ששומע את הנושא הזה, והוא די

זמין. זאת לאור הנסיון שהיה לנו גס במועצת

הפירות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זה לא נכלל בסוג התביעות המהירות.

ש. ברלנד! זאת לא פרוצדורה של משפט רגיל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; צריך לקחת בחשבון שהערר לא יידון כל כך מהר,

וזה יכול לקחת יותר מחודש. בינתייס את היבול

- הוא עשה ומכר, וכאילו לא היה שוס דבר. ואז המועצה גס לא יכולה לגבות

ממנו את הקנסות.

ש. ברלנד; קבענו בסעיף (ג), שאס יש לנו כתב אישוס

שהוגש כבר בשל העבירה הזאת, אפשר לאסור

לתקופה של 28 יוס את העברת התוצרת. כלומר, יש אפשרות לבקש גס פניה

כזאת, וזה מופיע פה בסעיף 43(א)(ג). הוגש נגד אדס כתב אישוס בשל עבירה

שביחס אליה הוצא צו סילוק, נאסר לתקופה שלא תעלה 28 יוס את טילטולס של



טובין שצו הסילוק עשוי לחול עליחס. כלומר, יש פה איזה שהוא מכשיר,

שמאפשר לבקש - כמובן בסמכות ועדת הקנסות - בשלב הראשוני שלא יזיז את

הדברים, שישאיר אותם, להקפיא את המצב.

א. שלום! כל הדברים האלה באו לחזק ולתת תוקף למעשה

הזה של קיום המיכסות. כמה סעיפים, אם הם לא

יהיו רלוונטים לנושא, כל החוק הזה יהיה פלסתר. אם הדבר הזה יימשך, אין

מה לעשות, או שבינתיים הוא יוציא את הסחורה. שנית, גם כשאתה משאיר את

זה ללא טיפול, העגבניה תרקב ולא יהיה מה לעשות אתה עוד לפני כל התהליך

הזה. אמנם זיז לא מופיע כאן, אבל לכן קבעו את השיפוט בראשות שופט. יש

הסדר עם מספר שופטים שעוסקים בנושא עצמו. כלומר, יכול להיות שאותו שופט

הוא שופט בבית-משפט השלום בענייני תעבורה, או דברים אחרים, והוא מקציב

לזה מועדים. זה הולך די מהר. לא נתקלנו בבעיה, ואני מקווה שגם בעתיד

הדבר הזה ימשיך להיות כך. הם מקציבים את הזמן הדרוש, גם הם מבינים

שהנושא הזח לא ניתן לעיכוב יתר על המידה, משום שבינתיים יכול להיגרם .

נזק לתוצרת.

ש. ברלנד; במועצת הפירות היו מספר מקרים שבהם הצדדים

התפשרו. לא הגענו להחלטה. גם לא עושים שימוש

רב במכשיר הזה. בכל אופן בפירות היינו מאוד זהירים, כי המכשיר הוא

מכשיר רציני מאוד. גם האנשים שמגישים את כתבי האישום, עורכי-הדין, ערים

לענין הזה, והם לא לוקחים ורצים. הם רואים אם המקרה חמור, ומביאים רק

את המקרים החמורים, יוצאי הדופן.

מ. דינאי! שר המשפטים הסכים ופעל כך. בשנים האחרונות

מינו יושבי-ראש ועדות ערר לא רק שופטים

בפועל, אלא גם שופטים בדימוס, ביניהם מחוזיים ואפילו אחד מהעליון, שלמה

אשר. זה נתן זמינות, ולא היה צורך לפי בדיקה שנעשתה בתיקון חוק לשם כך.

פשוט המינוי בוצע, וזה עובד.

הפרקטיקה מלמדת שבדרך כלל העררים הם על מידת הקנס, ולא כל כך על שאלת

ההרשעה. בשאלת ההרשעה העבירה מוחלטת בדרך כלל, וההוכחות הן על שני

דברים- אם יש מיכסה או אין מיכסה; אם יש - בכמה חרג. דהיינו, שני

המימצאים הקובעים זה ענין ההיתר או אי-היתר, ענין המיכסה, וההוכחה

בשטח. היות שההוכחות הן חותכות בדרך כלל, עיקר העררים הם על מידת

העונש, ולא על ההרשעה. כך שהסכנה שתהיה הסתבכות של כל המערכת כאשר יש

זיכוי, תביעה לפיצויים ונזקים וכדומה, היא נדירה ביותר. כמובן, סעיף

כזה חיוני והכרחי, אבל הוא נדיר. אנחנו יכולים להיות רגועים שאין פה

סכנה של מקרים רבים שיסתבכו בתביעות נזיקין.

לענין הסעף הנותן סעד זמני. בסעיף 43(ב)(ג) - לפי ה-- Blue print נאמר

"לתקופה שלא תעלה על 28 יום", יכול להיות איסור על-ידי אותה ועדת קנסות

שהוגש כתב אישום בפניה בשלב התחלתי, לא להעביר, לא לטלטל וכוי וכו'' את

התוצרת נשוא האישום. 28 הימים הללו באים מההיסטוריה, כשזה היה בחוק

הפירות בסעיף 47, בשנת 73, כאשר חוקק. לפני 17 שנה. זה לא מתאים

לגידולי הירקות. אני לא יודע איך זה התאים לפירות, זה לא עונה על שום

דבר, זה לא יתן לנו מאומה, ולא נוכל להשתמש בסעד החילופי הזה, שיכול

להיות שעדיף לפעמים סעד מיידי חילופי במקום השמדות. זה צריך להיות עד

למתן פסק-דין. קודם כל, עונות גידול זה אופטימום 3 חודשים. יוצא שאחרי

28 יום פג תוקף האיסור הזמני, ואז לא עשינו שום דבר. הסעיף הזה בחוק



ישאר אות מתה. לא נגביל אותו בכלל, לא נבקש סעד כזה. צריך שתהיה תקופה,

אבל עד למתן פסק-דין. הרי זה סעד עזר, כדי שלא יווצרו מצבי ביניים בין

כתב אישום לבין פסק-דין.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם זה מקובל עליכם? אנהנו יכולים לתקן.

מ. דינאי; במקום 28 יום - נכתוב: עד למתן פסק-דין, עד

למתן ההלטה.

יש סעיף מאוד מדאיג בענין פיצוי לאותם 'מקרים שיקרו, אם בערר האיש יזוכה

ויתקבל ערעורו. בחוק הפירות, בסעיף 47 נאמר, שבמקרה כזה הוא יהיה זכאי

לפיצוי על הנזק הממשי שסבל מחמת הצו. פה, במקום נזק ממשי, הרחיבן יותר

מדי, וכתבו על מלוא הנזק לרבות הפסד רווה צפוי. לגבי צפוי, יש לאדם

ציפיות. יש איזו קביעת נורמה שקבע משרד ההקלאות. מקדם יבוא, למשל. יש

לנו דבר כזה. דונם עגבניה למשל מתוכננת על-ידי משרד החקלאות ל-8 טון,

והחקלאי יגיד שהוא ציפה שיהיה לו 20 טון לדונם, והנזק הממשי והציפיות

שלו היו ל-20 טון.

ג. גל; מי קובע את גובה הפיצוי?
מ. דינאי
רשות שיפוטית.
ג. גל
האם הרשות של הערר קובעת גם את זה?
מ. דינאי
לא. קובע זאת בית-משפט אזרחי רגיל, בתביעת

נזיקין. יש לי הצעת פתרון מהנסיון שלי, כאשר

ישבתי פה בדיון על חוק רשות הפיקוח, שלוקחים סחורה, ונאמר שם שצריך

להשתמש מינהג בעלים. פה הייתי אומר שאם החקלאי יזוכה, אזי הפיצוי שלו

יהיה לפי מקדמי היבולים, בהתאם לעונות שנקבעו על-ידי משרד החקלאות

ולמחירים המוצעים שהיו באותה התקופה. יש רישום ללשכה המרכזית

לסטטיסטיקה, גם למשרד החקלאות יש רשימת מחירים, גם לנו יש. כך שאותו

חקלאי לא יכול להגיד שהוא חשב שהוא ימכור את העגבניה ב-5 שקלים במקום

שקל וחצי, או שיהיה לו יבול של 30 טון במקום 8 טון. זו באמת הגדרה

נכונה וטובה, ויש על זה גם ביקורת ציבורית וגם ממלכתית. צריך להגיד

יבול נורמטיבי. לכן אני אומר, שגם על היבולים יש קביעה של יבול

נורמטיבי, ויש גם מחירים, אלה המחירים הסבירים שהיו באותה עת בשוק,

ואפשר יהיה בהחלט להוכיח את הדבר.
א. שלום
הביטוי שהוסיפו כאן, רווח צפוי, יזמין

משפטים בלי גבול. כי להתחיל להעריך מה זה

רווח צפוי, יהיה מאד מורכב. זה ענין למשפט מורכב מאוד באינסטנציה

ראשונה פלוס ערר, וזה ממש יזמין תביעות. חבל להכניס את הנושא הזה.
מ. דינאי
הביטוי הקיים בחוק הקיים, "נזק ממשי",

לעניות דעתי עונה על הכל. בית-המשפט ידע

להעריך את הנזק האמיתי. כאשר שמים לבית-משפט עילת תביעה של רווח צפוי,

בית-המשפט יצטרך לקבל חוות דעת כלכליות מסובכות, מה יכול היה לקבל. אני

לא מכיר תקדים כזה, אח ורע לענין כזה באחת החקיקות.



עניו טכני. בסעיף האחרון נאמר 43(ח) וזאת כנראה טעות סופר.
צ. ענבר
זה 43(ז).

ש. ברלנד; לגבי הפסד רווח צפוי, מדובר כאן על קביעה

אובייקטיבית של שופט, והדבר הזה מוכר בשומות

של נזיקים. אנחנו יודעים שהמושג הזה, הפסד רווח, קייס גם באנגלית. מובן

שזה הפסד שהוא יכול לקרות, ולכן אנחנו משתמשים בזה. בסופו של דבר השופט

יקבע מהו הנזק. אני חושב שהוויכוח פה הוא ויכוח יותר אקדימי.

פ. גרופר; אם עומדים להשמיד שטח או משהו כזה. האם בחוק

לא צריך להיות מעוגן שיש לדעת את גבולות

השטח, שצריך לשלוח מומחה או שמאי שיראה מה עומדים להשמיד, לפני

שמשמידים?
ב. רובין
בוודאי. קודם כל יוצאים לשם כדי לקבוע שהיתה

חריגה.

פ. גרופר; לא, אחרי תביעת חריגה ואחרי פסק-דין צריך

לעקור את זה, להשמיד את זה. צריך שמישהו

יקבע מה להשמיד, כי אחרת בערעור הוא יכול לבוא ולהגיד שזה היה לו כבר

לפני כן. האם לא צריך להבטיח בחוק, שאי-אפשר יהיה להשמיד שטח לפני

ששמאי או סמכות אחרת יבואו לראות?

ב. רובין; בדרך כלל, אם תתעורר שאלת הפיצויים, החקלאי

יצטרך להוכיח מה היה. אני מניח שהמועצה כדי

להבטיח את עצמה, תעשה את זה ממילא. לא צריך לקבוע את זה בחוק. היא לא

יכולה באופן סתמי להשמיד שטחים, מה עוד שיש לה צו מוגדר, ובצו המוגדר

הזה יצטרכו לתת בדיוק את השטח ואת מראה המקום בצורה מדוייקת. זה לא

יכול להתבצע אחרת.

ג. גל; הייתי שמח אם מישהו מהחברים היה נותן איזו

שהיא תמונה איך כל זה עובד.
א. שלום
אתה לא מדבר על הצד המשפטי, אלא על הצד

הביצועי.

יש לנו אנשים בשטח. הם מקבלים דיווח. יש לנו גם אנשי מודיעין וגם

צילומי אוויר, ואנחנו מאתרים שטח ויודעים שהשטח שייך לפייסי גרופר,

והוא לא קיבל סעד לגדל אותו. שולחים שני מודדים, לא אחד. אף פעם אנחנו

לא שולחים אחד, כדי שלא יתעוררו ספיקות וויכוחים. השניים האלה הולכים

ומודדים את השטח לא בצעדים ולא בטביעת עין, אלא בעזרת מכשיר, בעזרת

רולטה, כדי שלא יהיו ספיקות.

אחר כך הם כתבים דו"ח, ולרוב הם גם לוקחים מישהו מאותו ישוב כעד או

כבא-כוח הישוב לדבר לוזה. רושמים דו"ח, את הדו"ח הזה מביאים לוועדה,

וועדת מיכסות קובעת שהיתה לו מיכסה רק ל-10 דונם והוא ביצע 20 דונם.

מגישים את זה על-ידי כתב תביעה לוועדת קנסות, וועדת הקנסות הזאת צריכה

להוציא את הצו. כל עוד היא לא מוציאה את הצו, אנחנו לא יכולים לפעול.

אחרי שהיא הוציאה את הצו, אנחנו צריכים להביא את הצו לאיש, ואומרים לו



שהוא חרג ב-10 דונם, מבקשים ממנו לחרוש. לפעמים אנחנו מציעים לו

פתרונות אחרים, כמו לשלוח לתעשיח או לשלוח את תיבול ליצוא וכוי וכוי.

מציעים לו פתרונות נוסף לעבירה שהוא עשה.

אחרי שהוא לא עשה כלום, בא השלב הזה. מטילים עליו קנס, על כל יום של

אי-ביצוע של הצו. בסופו של דבר, אם הוא לא יבצע, יש קנס, ומוציאים נגדו

הוצאה לפועל. כמו כן הוא צריך באופן פעיל להשמיד את השטח. האמת היא,

שהשמדת השטח פיזית זו פעולה מאוד מורכבת, היו כאלה שחשבו שיעשו את זה

בריסוסי אוויר, ואני אמרתי לאותו שר נכבד שריסוס אוויר לא ניתן

להיעשות. פשוט מאוד, ישנה חלקה של '40 חקלאים, 400 דונם, ופתאום שני

אנשים - אחד באמצע ואחד בשליש השני - חרגו. במטוס הוא יכול להשמיד את

כל 400 הדונם, ואני לא אתן את ידי. לדבר הזה. צריך לקחת טרקטור ולחרוש.

ההגנה שמקבלים לביצוע החוק היא כמו מבנה שבונים ללא אישור, ואז המשטרה

או מישהו צריך לתת הגנה כדי להרוס, או לא לתת לו להוציא את היבול,

שישאר בשטח עד שהוא יירקב.

ג. גל; מה בערך לוח הזמנים של פרוצדורת כזאתי

א. שלום; הפרוצדורה הזאת לוקחת בדרך כלל למעלה מחודש

ימים. יש כאלה שגם אז לא עושים את הנדרש,

ואז אנחנו הולכים לבית-משפט ומוציאים צו מניעה. בתי-המשפט לא נותנים

לנו אותו בקלי קלות. הם מבקשים מאתנו ערבות כספית-בנקאית, כדי שאם

אנחנו לא צודקים, יהיה גם מקור כספי בטוח לפיצוי לחקלאי, ולא סומכים רק

על הקופה שלנו.

ג. גל; אם החקלאי משמיד בעצמו, האם הוא יכול גם אז

לערער?

א. שלום; כן, ודאי, תמיד הזכות לערער עומדת לו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שמיצינו את הנושא.
צ. ענבר
מדובר היום בחוק מועצת הפירות על ההסדר הזה,

שמי שחוייב - תפצה אותו המועצה. בניגוד למה

שוועדת הקנסות היא שקונסת אותו, פה עובר העסק הזה לגוף המועצה. איך

בפועל זה מתבצע? האם המועצה מפנה אותו לבית-משפט, או שהוא בא ומביא

ראיות והמועצה שומעת? מה ההליך שהמועצה עושה, כדי לקבוע היום את

הנזק?

א. שלום; המועצה שולחת אנשים שעושים את ההערכות הן של

הגידולים, של היבולים, והן מבחינה כספית. אם

הוא זכה, הוא יקבל את הפיצוי, והמועצה היא שמפצה אותו.

ג. גל; אם ככה, למה לא לכתוב "לפי רווח צפוי על-פי

הערכת שמאי"?

צ. ענבר; הבעיה היא, כפי שאני מבין אותה, בהבדל בין

נזק ממשי לבין ההצעה החדשה. נזק ממשי,

יכולים להגיד לו שיקה את מחיר הזרעים, המחיר שעלה לו הטרקטור, כוח



העבודה, זה מה שהוא הוציא וזה הנזק הממשי שנגרם. נאמר שאדם מביא לך

חוזה שאליבא דכולם הוא לא חוזה פקטיבי, הוא חוזה אמיתי, שהוא מכר את

היבול הזה בכך וכך. ואילו הוא היה צריך להשמיד אותו, ואחר כך התברר שזה

הושמד בטעות. יש לו חוזה, והוא אומר שהוא הפסיד כך וכך. אם נקבל את

ההצעה למחוק את הרווח הצפוי, האיש הזה יצא נפסד שלא באשמתו.

א. שלום; בתחילה אמרתי, שהנזק למעשה ייקבע על-ידי

מקדם היבול.

r

צ. ענבר; זה לא ניתן. בתי-המשפט במדינה עוסקים כל

החיים שלהם בהערכת נזקים. יש כללים איך

קובעים נזק, אלה כללים ענייניים, כללים משפטיים.

מ. דינאי; יש לי הצעה לפישוט הענין. אולי הפתרון בסעיף

הזה יהיה לגמור את זה במלים, במקום הנזק

הממשי שכתוב בחוק הפירות, ושלדעת מר ענבר זה לא מספיק, וכן גם לדעת מר

ברלנד, אולי נסתפק במלים; במלוא הנזק שנגרם לו. בלאו הכי בית-המשפט

קובע מהו הנזק, וזה כמו בכל ענייני נזיקים.
ש. ברלנד
אני רוצה לומר לכם שזהו ניסוח של היועץ

המשפטי לממשלה, מר חריש.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הנזק כולל גם את הרווח.

ש. ברלנד; אם כך, נישאר בנוסח המוצע.

צ. ענבר; אני אומר שוב, כדי להבין את ההליך. אדם עובר

עבירה, ועדת הקנסות רשאית להטיל עליו קנס,

זה מה שהיה עד היום. עכשיו אנחנו באים ואומרים, שנוסף לקנס יש צו

סילוק. צו סילוק פירושו, שהוא חייב להשמיד. יש גם דבר שלישי, חוץ מקנס

וחוץ מצו סילוק, וזה מה שנקרא איסור העברה.

ש. ברלנד; זה בעצם סעד זמני.
צ. ענבר
השאלה הראשונה היא לגבי צו סילוק. נאמר, שאם

לא קיים אדם צו סילוק, רשאית ועדת הקנסות

לתת קנס לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל את הצו. הוא יכול לא

לקיים צו סילוק בשתי דרכים; דרך אחת, שהוא לא משמיד, הוא משאיר את הכל,

ואז יש לנו כל יום. אנחנו יודעים לספור, שמיום זה וזה היה הצו. מה קורה

אם הוא לא מקיים צו סילוק כתוצאה מזה שהוא אסף את היבול ומכר אותו? הוא

לא קיים צו סילוק, יש לנו כאן סנקציה על כך. או שאנחנו אומרים, שעצם

העובדה שהוא מקבל כבר את העונש על זה שהוא גידל שלא כדין, היא מספקת.

ג. גל; אבל הוא כבר סילק את זה.

צ. ענבר; אבל מדובר על השמדה. אני עוד לא מדבר על

הפרה של (ג), אני מדבר על הפרת צו הסילוק.



לא אסרו העברה, נתנו צו סילוק. לא ניתו צו של (ג). האיש מכר, הוא הפר

צו סילוק. האם יש לו הסנקציה?
ב. רוביו
לא צריכה להיות סנקציה. לכן יש סמכות ב-(ג)

לתת צו.

צ. ענבר; ואס הוא הפר את צו ההעברה? אני טוען שצו

סילוק אפשר לתת, ואפשר שלא לתת. נתנו צו

סילוק. אפשר כעת לתת איסור העברה, ואפשר שלא לתת איסור העברה. הוא יכול

להפר את צו הסילוק על-ידי זה שהוא לא משמיד, הוא יכול להפר את צו

הסילוק על-ידי זה שהוא מוכר. מה הסנקציה אם הוא מכר? אני רוצה שבמודע

יבוא הפורום הזה ויאמר, שצו סילוק שלא קויים, איו עליו סנקציה, נקודה.

כי ס"ק (ה) זה רק אם הוא השאיר, אם הוא לא השמיד. אבל אם הוא מכר, ס"ק

(ה) לא חל.
א. שלום
את השאלה עוררתי גם אצל היועץ המשפטי שלי,

ואני הושב שלדבר הזה אין ביטוי. רשמתי לעצמי

להעיר עליו לכשנגיע אליו. הייבת להיות לכך תשובה. אדם קיבל צו סילוק

ולא קיים אותו, והוא סילק את התוצרת, ובכך הוא גרם נזק בהורדת מהיר

תוצרת, או שיצר עודף בגין אותה כמות שהוא הביא לשוק, ואז הקלאי אהר לא

מסוגל למכור, ואני צריך לשלם לאלה שיש להם צו מיכסה לסלק את תוצרתם

ולתת להם פיצוי. לדעתי חייבת להיות סנקציה נגדו. צריך שהוא יחוייב

במלוא הנזק שייגרם כתוצאה מהעודף שהוא הביא לשוק.

צ. ענבר; צו הסילוק הוא להשמיד. איו צו סילוק כדי

לסלק אותו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנעבור עכשיו סעיף סעיף, ונשמע את

ההערות.

השמדת דבר שנעשתה עבירה לגביו.

סעיף 43(א)(1).

(א) עבר אדם עבירה על הוראה מהוראות הפרק השלישי או התקנות שהותקנו או

ההוראות שניתנו לפיו. רשאית ועדת קנסות שהוקמה לפי סעיף 43(ב)

שהיושב-ראש שלה הוא שופט בית-משפט שלום. לחייב את האדם. בצו סילוק.

להשמיד, תוך מועד שייקבע ובאופו שייקבע בצו, את הדברים שלגביהם

נעברה העבירה. איו בקיום הצו כדי לפטור מאחריות פלילית לעבירה

שנעברה.

האם יש הערות לסעיף הזה? איו.

מי בעד אישור הסעיף? מי נגד? איו. אושר.

(ב) לא קיים אדם צו סילוק שהוייב בו. רשאית המועצה לבצ את הצו על

חשבונו.

האם יש הערות ענייניות, משפטיות? איו.

מי בעד אישור סעיף (ב). מי נגד? איו. אושר.



(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירת שביחס אליה אפשר לתת צו סילוק.

רשאית ועדת הקנסות לאסור. עד למתו החלטה סופית - הכוונה גס עד למתן

פסק הערר - את העברתם לאחר או את סלטולם של דברים שצו הסילוק עשוי

לחול עליהם.

צ. ענבר; כאן אני טענתי, שעל אי-קיום צו העברה אין

שום סנקציה. כלומר, ועדת הקנסות אסרה העברה,

והאיש בכל-זאת העביר. איפה הסנקציה? ועדת הקנסות יכולה לדון על-פי החוק

היום, אם האיש הפר את המיכסה שהוטלה עליו. אבל פה הוא לא הפר את

המיכסה. האם אתה אומר שיראו את ההעברה כנסיבה מחמירה על העבירה

המקורית?
ש. ברלנד
כל האמצעי הזה הוא בעקבות חריגות. המכשיר

הזה הוא אמצעי נוסף.

מ. דינאי זה כמו הפרת צו מניעה. למה שלא נחיל על זה

דיני בזיון בית-משפט? אחרת אין לו שיניים.

ש. ברלנד; מה אתה רוצה לכתוב?

מ. דינאי; אי-קיום הצו, דינו כדין בזיון בית-משפט.

צ. ענבר; זה לא בזיון בית-משפט, אבל יש לנו עבירות של

אי-קיום צווים בהרבה חוקים. יש לנו בחוק

התכנון והבניה למשל, מה קורה כאשר אדם לא קיים צו. נחפש את הסנקציה

המתאימה.

ג. גל; הוגש נגד אדם כתב אישום, וזה היה שבוע לפני

השיווק, ועוד אין פסיקה. אז גם אפשר לומר

שהוא לא יכול להזיז את זה, ועד שהגיע למשפט עצמו, העסק נרקב. מה קורה

אזל

ש. ברלנד; יש פיצוי.

ג. גל; הוא לא בערר.

א. שלום; כל המטרה שלנו היא, שהוא לא ישווק את זה.

ג. גל; אתה הגשת נגד מישהו צו לבית-המשפט, וזה היה

שבוע לפני שהיבול עומד להיות משווק, וקבעת

- שהוא לא יכול להזיז את זה. כעבור שבועיים היה המשפט, והשופט החליט שהוא

זכאי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
במקרה כזה יפצו אותו.

ג. גל; איד? לפי מה?
א. שלום
בערר.

צ. ענבר; גם אם ועדת הקנסות זיכתה אותו.

א. שלום; כדאי לכתוב זאת. לא רק בערר, אם הוא זוכה,

יקבל את הפיצוי. עשינו זאת בעבר הרבה

פעמים.

ג. גל; לולא זה היה לפני שיווק, לא היית רוצה למנוע

אותו מלטלטל.

א. שלום; במקום שיש בערר, אני בהחלט חושב שצריך

להכניס.

מ. דינאי; למחוק את המלה "ערר" בסעיף (ד) אי-אפשר, כי

מדובר על צו סילוק, וצו סילוק הוא רק אחרי

הרשעה. אבל מה שבאמת חסר, ב-(ג), כפי שאומר ח"כ גל, שאין תשובה למצב

שהאיש יצא נקי בשלב של לפני ההרשעה, דהיינו, לא המשיכו את כתב האישום,

בוטל כתב האישום, ובינתיים היה צו מניעה כזה, והענין נופל בין הכסאות.

יכול להיות שצריך להוסיף ב-(ד) מי שחוייב בצו סילוק וזכה, או מי שנאסר

עליו לפי סעיף (ג) להעביר תוצרת וכיו"ב, ולא הורשע בדינו - לא הורשע,

דהיינו, לא המשיך כתב האישום וכיו"ב - אז בא ההמשך האומר, שתפצה אותו

המועצה וכו' וכוי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נכון. זאת אומרת, שיש לקחת גם את המצב

השני.

מ. דינאי; זה מצב ביניים.
צ. ענבר
לס"ק (ד) מוסיפים את האלמנט, שאומר שגם אם

ניתן איסור העברה ואחר כך זוכה.

ב. רוביו; אולי כדאי להכניס את זה בהתחלה, לפני

האפשרות הקיימת.
מ. דינאי
ב-(ג} חשוב מאוד להוסיף את המלים; רשאית

ועדת הקנסות - בענין האיסור הזמני - אף

במעמד צד אחד. אם יזמינו אותו לדיון, בינתיים הוא יכול להבריח את הכל.

כך בשעת הצורך יש אופציה לדון אף במעמד צד אחד.

צ. ענבר; לא איכפת לי להוסיף את זה, אבל בתנאי שהאיש

יכול מיד לגרום לדיון חוזר. צריך לתת לו

אפשרות לדיון חוזר.

מ. דינאי; לכן אמרתי "אף במעמד צד אחד", בית-המשפט

יחליט אם לתת את זה. ועדת הקנסות יכולה שלא

לתת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ב-(ג) נכתוב שניתן צו בהעדרו, רשאי הוא לבקש

דיון חוזר בוועדת הקנסות.

א. שלום; אם הוא הפר את צו ההעברה, נקבע סנקציה

מתאימה.

צ. ענבר; בזה אמרנו שנלך לפי הצווים האחרים, לפי

המקובל במקרים דומים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תוסיף שהוא רשאי לבקש דיון חוזר בוועדת

הקנסות.

צ. ענבר; האיסור יכול להיות רק במעמד צד אחד, עם

אפשרות לאיש לבקש דיון חוזר בנוכחותו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מי בעד אישור סעיף (ג) עם כל התיקונים? מי

נגד? אין. אושר. היועץ המשפטי של הוועדה

יכין לנו את הנוסח הסופי.

צ. ענבר; לגבי (ד). הם מציעים "נזק", לא "נזק מלא".

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מלוא הנזק שגרם לו הצו.

ש. ברלנד; אני בעד השארת "לרבות הפסד רווח צפוי".

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתה צריך לעשות הערכת רווח וכוי.

צ. ענבר! אנחנו אומרים; מלוא הנזק שגרם לו הצו, תהיה

איזו שהיא תביעה על אדם שהיה לו כבר חוזה

טוב ביד, ואז תבוא המועצה לבית-המשפט ותגיד שבחוברת הכחולה רצו לתת לו

גם על הפסד רווח צפוי, אבל המחוקק מחק את זה, המחוקק לא רוצה לתת לו

רווח צפוי.

א. שלום; אבל אם יש לו חוזה, והצו גרם לו להפסד,

וכתוצאה מהצו הוא לא יכול היה לממש את

החוזה, זה קרה בגלל מה שאנחנו גרמנו לו, ואז הוא יכול לדרוש תמורה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כוונת המחוקק היא, שמלוא הנזק כולל ויכלול

גם את הנושא של רווח, שיכול היה להיות

רווח.

צ. ענבר; אפשר להגיד "מלוא הנזק כולל רווח צפוי".
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי בעד אישור סעיף (ד) עם התיקונים? מי נגד?

אין. אושר.



(ח) לא קייס אדס צו סילוק. רשאית ועדת הקנסות להטיל עליו קנס כאמור

בסעיף 61(0 להוק העונשין התשל"ז-1977 עבירה לכל יום שבו לא קייס

את הצו.

מי בעד הסעיף? מי נגד? אין. אושר.

צ. ענבר; אם הוא לא קיים את הצו על-ידי כך שהוא מכר

את זה, ואין אפשרות של ימים, אני חושב שפה

צריך להיות אותו הדבר כמו לגבי קיום צו אי-העברה, כמו שעשינו ב-(ג).

סנקציה על אי-קיום צו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נכון.

תיקיו סעיף 43(ג).

סעיף 2 - בסעיף 43(ג) לחוק. אחרי המלים "לא תטיל קנס". יתווספו המלים

"ולא תיתו צו סילוק".

מי בעד אישור הסעיף? מי נגד? אין. אושר.

סעיף 3 - תיקוו סעיף 43(ז). בסעיף 43(ז) לחוק. המלים "בדבר חיוב בקנס

שלא הוגש עליו ערר". יבוא "שלא הוגש עליה ערר".

מי בעד אישור הסעיף? מי נגד? אין. אושר.

סעיף 4 - בסעיף 47 לחוק מועצת הפירות ייצור ושיווק התשל"ג-1983. במקום

ס"ק (ה) יבוא; לא קייס אדם צו סילוק. רשאית ועדת הקנסות להטיל עליו קנס

כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשיו התשל"ז-1977. לכל יום שבו נמשכה העבירה

לאחר שקיבל את הצו.

פה אנחנו צריכים לתקן. לא קיים את הצו - לכל יום שבו לא קיים את הצו.

צ. ענבר; הסעיף הזה, שלא מופיע בהצעת החוק המקורית,

בא מתוך כוונה להשוות את המצב למועצת

הפירות. השאלה היא אם אין מקום לכל התיקונים שעשינו.

ש. ברלנד! בחוק מועצת הפירות די שיהיה משפטך שכשיר

להיות שופט בית-משפט שלום. אני חושב שזה לא

מספיק, מכיוון שבמקרה של צו כזה צריך שיהיה שופט שלום או שופט שלום

בדימוס. דבר אחר הוא ענין הפיצוי, כי כתוב שם נזק ממשי. אולי בהזדמנות

חגיגית זאת אפשר להוסיף שם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה רוצה לתקן את חוק הפירות?
ש. ברלנד
כן. להוסיף; מלוא הנזק שנגרם לו. שתהיה

התאמה בין שני החוקים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לנו אין התנגדות, אם הממשלה לא מתנגדת.

צ. ענבר; מתקנים את ענין מלוא הנזק במועצת הפירות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה לא כלול בהצעת ההוק של חוק המועצה לייצור

ולשיווק של ירקות (תיקון מס' 5) התש"ו-1990,

והוא בא לתקן את ההוק של מועצת הפירות ייצור ושיווק במגמה להשוות את

שני החוקים.

אם כך, אנחנו מאשרים גם את התיקוו לחוק מועצת הפירות ייצור ושיווק

בסעיף 4, וזה במגמה להשוות בין שני החוקים, אשר למעשה יש להם כללים

דומים.

תודה רבה.

(ג) מסקנות ועדת הכלכלה להצעות לסה"י בנושאים;

מצוקת שופרי הדירות לנופת העלית הניכרת בדמי השכירות;

שיעור שכר דירה בדירות.

ל. ורוו; "ביום כ"ח באייר התש'ץ-1990 העבירה הכנסת

לוועדת הכלכלה את ההצעה לסה"י של ח"כ רן כהן

בנושא מצוקת שוכרי הדירות לנוכח העליה הניכרת בדמי השכירות, ואת ההצעה

לסה"י של ח"כ ראובן ריבלין בנושא שיעור שכר-דירה בדירות.
הוועדה דנה בנושא בשלוש ישיבות
18 ביוני 1990, 1 באוגוסט 1990, 2

באוגוסט 1990, אליהן הוזמנו נציגי משרדי האוצר, הבינוי והשיכון, המשרד

לקליטת העליה, נציגי בנק ישראל, הרשות להגנת הצרכן, המועצה לצרכנות,

הנהלת מלד"ן (עמותת המתווכים לנכסי דלא ניידי), נציגי צח"ד (צעירים

חסרי דיור), יו"ר ארגון הנכים, ארגון נפגעי המשכנתאות.

הבניה בישראל אינה מצליחה לתת מענה לצורכי הדיור של האוכלוסיה, וקיים

מחסור חריף בשוק הדירות. מתוך כלל מספר הדירות בישראל, מוערכות רק

כ-230 אלף דירות כמיועדות להשכרה. לחברות "עמידר" ו"עמיגור" בעלות על

כ-120 אלף יחידות, ושאר הדירות, כ-120 אלף, הן בבעלות פרטית. מספר נמוך

זה אינו מהווה מלאי לצורך השכרה ארוכת טווה כמקובל בארצות המערב

(באנליה 40 אחוזים מכלל הדירות הינן דירות להשכרה, בגרמניה כ-60

אחוזים).

חוזי ההשכרה לדירות שבבעלות פרטית נערכים בדרך כלל לתקופה קצרה (עד

שלוש שנים מקסימום).

במחצית השנה האחרונה הלך מלאי הדירות להשכרה ואזל. כיום אין כמעט דירות

להשכרה, ומחיר שכר הדירה עלה באיזורים מסויימים פי 2 ואפילו פי 3

באיזורים מסויימים. מרבית השוכרים נדרשים לשלם שנה מראש, ונאלצים לקחת

הלוואות מהבנקים לצורך תשלום שכר-דירה. הנכים נפגעים מהמחסור בדירות,

ובעיקר מהמחסור בדירות בקומת קרקע לנכים "נפגעי ניידות".

משרד הבינוי והשיכון מסייע מתקציב המדינה לכ-23 אלף זכאים בהשתתפות

בשכר-דירה (לכ-10.000 ישראלים וזוגות צעירים וכ-10.000 עולים לאחר תום

שנת הקליטה הישירה). ההשתתפות בשכר-דירה בהתאם לקבוצות הזכאות: 190 ש"ח

(ל-57 אחוזים), 260 ש"ח (ל-32 אחוזים), 375 ש"ח (ל-11 אחוזים).



נציג משרד הבינוי והשיכון מסר לוועדה, כי בבקשה לתקציב הנוסף שהגיש השר

מיועדים 53 מיליון שי'ה לסיוע בהשתתפות בשכר-דירה.
בתום דיוניה הגיע הוועדת למסקנות הבאות
(1) ועדת הכלכלה מביעה דאגה עמוקה מהמחסור החמור בדירות בכלל, ובדירות

להשכרה בפרט, שכתוצאה ממנו נשארו רבבות משפחות מחוסרי דיור.

הוועדה מזהירה מפני התסיסה החברתית והמחאה של מחוסרי הדיור.

(2) הוועדה קובעת כי המחסור החריף בדירות גרם לעליה בגובה שכר-הדירה,

ואילץ שוכרים רבים לפנות את דירתם, והם ללא פתרונות דיור אחרים.

(3) הוועדה פונה למשכירי הדירות שלא לנצל את המצב קיים של המחסור

בדירות, ותוך גילוי אחריות לאומית לא להעלות את מחירי שכר-הדירה.

(4) הוועדה מביעה את צערה על כי עד היום הממשלה לא גיבשה תוכנית לפתרון

המחסור בדיור, הן לזוגות צעירים והן לעולים חדשים.

הוועדה דורשת מהממשלה לדון ולהחליט על תוכניות הנותנות פתרונות

מגוונים ומהירים לטווח הקצר וכן לטווח הארוך למחוסרי הדיור".
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אין תוכניות, ואנחנו לא יודעים מה התוכנית

הכוללת, מה עומדים לבנות.

ר. ריבליו! אם את רוצה להיות ריאלית, את צריכה לכתוב

שהממשלה צריכה לבחון מיד את נושא המשכנתאות

לזוגות צעירים ועידכונן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בענין המשכנתאות כבר הנחנו מסקנות בנפרד.

ר. ריבליו; אם כך, תאזכרי את המסקנות, ותגידי שהוועדה

חוזרת גם על החלטתה מיום זה וזה. אם יעדכנו

את המשכנתאות יפתרו בעיות רבות, ותהיה הכנסה הרבה יותר פנויה לאותם

זוגות צעירים. בענין המשכנתאות, אני הייתי כותב שינוי ועידכון

הקריטריונים. לא צריך שינוי הקריטריונים, אלא עידכון הקריטריונים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ושינוי שיטת ההצמדה.

ר. ריבליו; בזה אין בכלל ספק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני לא רוצה שהממשלה תבחן, אני רוצה שהיא

תחליט.

ל. ורון; בסעיף (4) אפשר לכתוב; "הוועדה דורשת
מהממשלה להחליט על סוגי פתרונות"; או
"הוועדה דורשת מהממשלה להחליט על תוכניות הנותנות פתרונות מגוונים

ומהירים לטווח הקצר וכן לטווח הארוך למחוסרי דירות".
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בסדר. אני רוצה תוכנית כוללת.

ל. ורוו; אפשר להשאיר "על סוגי פתרונות ועל תוכנית

כוללת, נקודה".

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; "הוועדה דורשת מהממשלה לדוו ולהחליט על

תוכנית כוללת לכל סוגי הפתרונות". בסוגריים

אנחנו יכולים לפרט. "לטווח הארוך ולטווח הקצר", פתרונות מהירים.

האם יש לך הערות עד עכשיו?

א. קורן; יש לי באופן כללי הערה של האוצר. לגבי

התוכנית הכוללת, יש עכשיו ישיבת ממשלה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם כך, אנחנו מתכוונים לדעת גדולים. אבל

העיקר הוא שתחליט הממשלה מה היא רוצה, מה

היא אומרת, מה התוכנית שלה. אנחנו דורשים את זה. אנחנו דורשים שהממשלה

תקבל החלטה על תוכנית כוללת.

אני הייתי מציעה מיד אחרי זה לבוא עם הדרישה שלנו להחלטה על תוכנית

כוללת.

ל. ורוו;

(5) "הוועדה מביעה דאגה מההעלאה המסחררת בשכר-הדירה בשנה האחרונה,

ודורשת משר הבינוי והשיכון להוציא צו (בהסתמך על חוק הפיקוח על

מצרכים ושירותים או על-פי חוק יציבות מחירים), שמחייב הקפאת

שכר-דירה ופיקוח על גובה שכר-דירה לתקופה של שנה, ועד שיגדל היצע

הדירות בשוק וייווצר האיזון שבין ההיצע לביקוש.

(6) הוועדה בדעה כי יש לדאוג למלאי של דירות להשכרה כדי לתת פתרונות

למי שאינו יכול לממש זכאותו להלוואה לרכישת דירה, וכן בהתחשב בכך

שלא כל העולים (בעיקר מבוגרים) יצליחו לממש משכנתאות ולעמוד

בהחזרים הנדרשים לרכישת דירות.

(7) הוועדה דורשת ממשרד הבינוי והשיכון לאפשר בניה ציבורית של דירות

להשכרה ובשכירות סוציאלית וסוציו-כלכלית.

(8) הוועדה דורשת כי משרד הבינוי והשיכון יחייב את הקבלנים במסגרת

הפרוגרמות לבנות דירות שייועדו להשכרה, וכן לבנות דירות קטנות כדי

לתת פתרונות גם למי שאין בידו אמצעים מספיקים.

הוועדה ממליצה בפני מוסדות התכנון לשנות תוכניות בנין עיר באופן

שניתן יהיה לבנות דירות קטנות יותר תוך ניצול מיכסת אחוזי הבניה.

(9) הוועדה רשמה לפניה את הודעת נציג משרד בינוי והשיכון על כי השר כלל

בתוכנית שהגיש לממשלה לתוספת תקציב, סכום של 53 מיליון ש"ח לסיבסוד

שכר-הדירה.

(10)הוועדה דורשת ממשרד האוצר וממשרד השיכון להגדיל את התקציב להשתתפות

הממשלה בשכר-דירה, כדי לאפשר הגדלת סכום ההשתתפות בשכר-הדירה



לזכאים. להגמיש את הקריטריונים לזכאים לזכאות כדי לסייע לקבוצות של

פונים נוספים, וכן לאפשר הארכת תקופת הסיוע לזכאים.

(11)הוועדה ממליצה לארגון הנכים להמשיך את ההידברות עם משרד הבינוי

והשיכון למציאת הדרכים לסייע לנכים במציאת דירות מתאימות ודירות

בקומת קרקע.

הוועדה בדעה כי יש להמשיך ולתת עדיפות לנכים בסיוע בשכר-דירה

וברכישת דירות מתאימות.

(12)הוועדה מציעה למשרד הפנים ולעיריות לפעול לפינוי מאיזורי מגורים

משרדים ועסקים ולהפנותם לאיזורי תעשיה ומסחר, ולהעמידם לאיכלוס

חסרי הדיור והעולים החדשים.

(13)הוועדה סבורה שאין לשחרר את העיריות מהאחריות שלהם כלפי תושבי

עירם, ומהצורך בלקיחת חלק בפתרון בעיותיהם.

הוועדה דורשת לבדוק את האפשרות להקמת קרן משותפת למשרד הבינוי

והשיכון, לאוצר ולרשויות המקומיות להשלמת שכר-דירה, כדי למנוע

הוצאת דיירים מדירותיהם.

(14)הוועדה דורשת משר הבינוי והשיכון לדווח לה תוך חודשיים על הטיפול

וההתקדמות בביצוע המסקנות".
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חסר לי! "הוועדה רשמה לפניה את ההודעה של

משרד הבינוי והשיכון על מספר של 8,500 דירות

"עמידר" הנמצאות בתהליך של שיפוצים". את הדירות האלה אנחנו רוצים

להעמיד בתנאי שכר-דירה לרשות חסרי הדיור.

א. קורי; באופן כללי, הגישה של הגבלת נפח השכירות

על שוק השכירות, זו גם גישת האוצר.

את דיברת על תוכנית כוללת, וגם זאת היא גישת האוצר. הטיפול בבעיות

שכר-הדירה לא יוכל להיפתר לבדו, אלא רק כחלק מתוכנית כוללת. באופן

כללי, אפשר לעשות את זה דרך הורדת עלות הבניה יותר מאשר דרך סיבסוד.

הקפאת שכר-דירה זה דבר שרק ירע, משום שזה לא יעודד אנשים להשכיר את

הדירות שלהם, ויש דירות ריקות שלא מושכרות. אם נקפיא את שכר-הדירה, הם

לא ישכירו, זה יגדיל את המחסור ויפעל שוק שחור.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מי שיושב, יושב. לא צריך לזרוק אותו ולא

צריך להוציא אותו. האם הם יוציאו אותו,

והדירה תישאר ריקה? היא לא תישאר ריקה. הם ישכירו אותה, אבל צריך שיהיה

מצפון. עד עכשיו לקחו 150 דולר ופתאום רוצים מהדייר 450-500 דולר!

מנצלים את הסיטואציה הקיימת כדי לזרוק אנשים. הם לא יוותרו על הכסף.
א.קורן
באופן כללי אנחנו רוצים לעודד השכרת דירות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ננסה למשך שנה אחת, ונראה מה קורה. הם

מעוניינים ברווח, ואין להם שום מצפון.



ככל. אופן, זו תיתה דעת הוועדה, ואנחנו לא נשנה אותה.

בתוכנית הכוללות הייתי רוצה להוסיף, שרוצים לראות התחלות בניה מסיביות,

והפעלת המפעלים לבניה טרומית (בינוי מתועש).

האס ענין הקרוואנים ילך או לא ילך? לא יבוא בתים. אני מתנגדת ליבוא

בתים.

א. קורו; בעקרון הגישה היא למצות ככל שאפשר יותר את

הקיים. ,
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ניצול מקסימלי של אפשרויות שוק הבניה

הקיים.

א. קורו; אנחנו לא יכולים לדעת את מספר העולים, ולכן

יבוא הקרוואנים הוא פתרון אחרון.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כדיור זמני.

אני חושבת שהקפנו את הכל.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10

קוד המקור של הנתונים