ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/07/1990

הצעת חוק המשכנתאות הציבוריות; מסקנות הוועדה בנושא: תנאי המשכנתאות לזכאי משרד הבינוי והשיכון

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ד בתמוז התש"ן (17 ביולי 1990). שעה 00;11
נ כ ח ו
חברי הוועדה: ש' ארבלי-אלמוזלינו -היו"ר

ע' זיסמן

ר' כהן

אי פורז
מוזמנים
א' גבאי - סגן החשב הכללי - משרד האוצר

ר' שגב - עוזר לסגן היושב הכללי - משרד האוצר

מ' גרזון - סגנית מנוזל אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

מי דקל - עוזר ליועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון
יועץ משפטי
צ' ענבר
מזכירת הוועדה
לי ורון
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
א. מסקנות הוועדה בנושא: תנאי המשכנתאות לזכאי משרד הבינוי והשיכון.

ב. הצעת חוק המשכנתאות הציבוריות - של חברי הכנסת רן כהן ואלי דיין.
מסקנות הוועדה בנושא
תנאי המשכנתאות לזכאי משרד הבינוי והשיכון
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.
שני סעיפים על סדר--היום
1. מסקנות הוועדה בנושא: תנאי המשכנתאות לזכאי משרד

הבינוי והשיכון - הצעות לסדר-היום של הברי הכנסת משה גפני ואברהם ורדיגר. 2. הצעת

הוק המשכנתאות הציבוריות של שני הברי כנסת: אלי דיין ורן כהן.

נתחיל לקרוא את המסקנות.
ל' ורון
(קוראת המסקנות).
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
במסקנה מסי 4 - מה לגבי היתר?
ל' ורון
היתר לא בוצע.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
צריך להגיד, שהוועדה מביעה תמיהה או צער.
א' פורז
גברתי היושבת-ראש, לצערי אני צריך ללכת לבג"ץ לשמוע את פסק הדין. אני העברתי

פה הערות לגבי כמה סעיפים. כתבתי את הנוסח האלטרנטיבי. אני מבקש שתקראו את זה פה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בסדר, כשנגיע לסעיפים.

במסקנה מס' 4 צריך לכתוב: הוועדה מביעה ביקורת חריפה על כי החלטות הכנסת

שהתקבלו בהסכמת שר הבינוי והשיכון ---
אי גבאי
יש חמש החלטות של הכנסת. שתי החלטות התקבלו שהם למעשה החלק של הממשלה. האחרים

הם החלק של הבנקים. השאלה אם אנחנו יכולים להכריח את הבנקים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אתם הייתם צריכים לפעול עם הבנקים בענין זה.
אי גבאי
אני לא יכול להכריח את הבנקים. מה שאנחנו עשינו למעשה זה הורדנו מ-13%ל-10%

על חשבונם.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אבל הכנסת החליטה על 7.5% .
א' גבאי
להוריד מ- 13%- 7.5% זה עולה כסף וזאת הבעיה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בוודאי שזה עולה כסף. גם 10%קשה לשלם היום, כאשר הממשלה לוקחת 3% או 2.5% .

זה בלתי אפשרי. לכן היה צריך למצוא הסדר עם הבנקים.
מ' גרזון
לפי הנוסה שרשום כאן לא נקבע בהכרח החלה רטרואקטיבית של תקרת ההלוואות של

7.5%.
א' גבאי
יש שני דברים. סעיף אחד מדבר על 7.5% לעתיד. הסעיף האחרון מדבר על הורדה

ל-8% זה רק כספי בנק, כי אין היום כספי תקציב מעל ל-6.2% .אנחנו הורדנו ויישרנו

ל-6.2% הסעיף הראשון שמדבר על הגדלת נפח, כשנגיע אליו יש לי מה להעיר על זה.
ל' ורון
גם מנכייל איגוד הבנקים מדבר על זה שהריבית ירדה.
אי גבאי
ההצעה האחרונה זה לגבי העבר. 8% זה לאחור.7.5% לקדימה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה שנדרש מהממשלה ואכן היא קיימה, ציינו את זה. אבל יש להצטער ולהביע דאגה

שעל אף הפניות החוזרות ונשנות אל הבנקים לא נמצא ההסדר המתאים שיכול להקל על

המשתכנים שקיבלו הלוואות בריבית גבוהה.
א' גבאי
צריך לקחת בחשבון דבר נוסף. אפילו אם הבנקים יסכימו, בנק ישראל לא יתן להם.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
"הוועדה ממליצה בפני האוצר ובנק ישראל לבוא בדברים עם הבנקים במגמה למצוא

הסדר מניח את הדעת ולקיים את החלטת הכנסתיי. את זה נוסיף אחרי סעיף 4.
מ' גרזון
מסקנה מסי 5 - אני חושבת שהזמן לא סביר. אני לא יודעת בדיוק לאיזו רמה הכוונה

לבדוק.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
היום יש לכם ניקוד, קריטריונים, על-פיהם אתם קובעים את רמת הזכאות.
ע' זיסמן
שאלתי אתמול את השר בקריאת ביניים והוא אמר: אנחנו נבחן מהדש את הכל.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אם חודש לא מספיק לכם, תכתבו מכתב שאתם מבקשים הארכה.

אי גבאי;

מסקנה מס' 6 - אני אומר שבמצב שקיים היום, שחסרות דירות, כל הגדלה של נפח

תגרום לעליה נוספת בביקוש ובמחיר. ואז מה יקרה? כל זוג צעיר כזה יסתבך עוד יותר

בעתיד. לכן לדעתי צריך קודם כל לפתור את בעיית החוסר בדיור ואחר-כך להתאים את

המשכנתאות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
העידכון האחרון היה לפני שנה וחצי. אנחנו לא יכולים להשלים עם העובדה שזה לא

מתעדכן.
מ' גרזון
המשרד הגדיל במסגרת מבצע זה נקרא, את המשכנתאות לזוגות צעירים שצברו אלפיים

נקודות ויותר או שנשואים חמש שנים ועם שלושה ילדים לפחות ב-15 אלף שקלים.

זה היה לחצי שנה והוארך בעוד חצי שנה.
היו"ר ש' ארבלי-יאלמוזלינו
אנחנו רוצים לעדכן כדי להקל על אלה שכן יוכלו לממש את הזכאות שלהם. למת צריך

להשאיר אותם חסרי דיור?
א' גבאי
אלה שיש להם אלפיים נקודות, הם יסתבכו עוד יותר, מזה אני חושש. הם יקהו נפח

כזה גדול שתהיה להם בעיה עם ההחזר החודשי.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
להיפך, אנחנו רוצים שיפרסו את זה להרבה שנים.
א' גבאי
למרות שזה פרוס. אנחנו מדברים על 30 שנה פריסה. גם ל-30 שנה פריסה יש לנו

בעיות עם זה. .
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הרי אנחנו מדברים על ביטול ההצמדה למדד. בכל אופן זו היינה דעתה של הוועדה.

בסעיף 8 - דירות קטנות, הכוונה לחדר וחצי, שני חדרים.
מ' דקל
דירות קטנות תיצורנה אחר כך בעיות. זה יצור מעין קרון נוסעים, מעין בית

מלון, שאנשים לא יוכלו לגור שם ברגע שהמשפחה מתרחבת.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זוג צעיר, זח עתה נישא, עד שיהיו להם ילדים יכולים לגור בדירה הזאת. אחר-כך

הם יכולים לעבור לדירה יותר גדולה. באיזו מדינה בעולם נשמע שבונים רק דירות

גדולות? רק מדינת ישראל אימצה לעצמה את הנורמה הזאת של שלושה, ארבעה וחמישה

חדרים.
א' גבאי
דירות של שני חדרים, המחיר שלהן קפץ בצורה לא נורמלית.
עי ז יסמן
הרי אנחנו מדברים על מדיניות. המדיניות צריכה להיות שיש דירות מכל הסוגים אבל

עם אפשרות למעבר. צריך ליצור ניידות וגם אפשרות של הרחבת הדיור.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אפשר להוסיף: משפחות אלה יוכלו לעבור לדירות גדולות יותר עם הרחבת המשפילה או

להרחיב את הדיור הקיים.
מ' גרזון
המשרד ייוחס תכנית לדיור שיש לו גרעין מצומצם עם אפשרות להרחבה.
ל' ורון
"זכאים אלה יוכלו לעבור מהדירות הקטנות עם התרחבות משפחתם או במידת

האפשר להגדיל את דירותיהם".
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
יכולים לעבור כשזה גם מתאפשר להם מבחינת יכולת כספית.
ל' ורון
לחבר הכנסת פורז יש הערה לסעיף 7.הוא אומר: אין כל הצדקה לבניית דירות

תקציביות. על המדינה לסבסד שכר דירה בהתאם למצבו הסוציאלי של הזכאי לכך.
א' גבאי
הבעיה בדירות תקציביות זה למעשה מה שנעשה בעבר. כל הדירות הריקות שהיו בעבר,

הן היו דירות שנבנו דווקא על ידי המדינה בערי פיתוח והן נעזבו. לכן בשלב זה אנחנו

נגד דירות תקציביות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני לא משנה את הסעיף. אפשר לכתוב את ההסתייגות של הבר הכנסת פורז לסעיף 7.
לי ורון
לסעיף 8 הוא כותב שזה ענין תיכנוני. הוועדה ממליצה בפני מוסדות התיכנון לשנות

תכניות בנין עיר באופן שניתן יהיה לבנות דירות קטנות יותר, תוך ניצול מיכסת אחוזי

הבניה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אין סתירה בין שני הדברים, הוא רק מפרט. אפשר להוסיף את זה.
ע' זיסמן
משרד השיכון יכול לחייב את הקבלנים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
תמורת 70% מהדירות שהממשלה מקבלת על עצמה לרכוש מהקבלנים אם הם לא מצליחים

למכור את הדירות האלה, היא יכולה בהחלט להייב אותם במסגרת פרוגרמה 90 של משרד

הבינוי והשיכון.

הוועדה ממליצה בפני מוסדות התיכנון לשנות וכו' כדי לאפשר את הדבר הזה. -זו

תוספת.

לי ורון;

סעיף 9, זה נושא הפיקורו של גובה שכר הדירה. פה כותב חבר הכנסת פורז שהוא

מתנגד. אסור בשום פנים ואופן להתערב באופן חקיקתי בשכר הדירה, משום שהדבר עלול

לגרום לאי-השכרת דירות. הפתרון הראוי הוא להגדיל את ההיצע מצד אחד ולסבסד באופן

ישיר על בסיס סוציאלי את אלה שידם אינה משגת לשלם.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בדיונים שקיימנו, חברי הכנסת פורז וצידון התנגדו והרוב בוועדה היה בעד

הפיקוח. אם יש הסתייגות היא תירשם.
היו"ר ש' ארבלי-יאלמוזלינו
לגבי סעיף 10 - אני הייתי אומרת גם בדרך של רקיקה.

עי ז יסמן;

לשר שרון היה אתמול מושג חדש. הוא לא אמר להשוות, הוא אמר במקביל.
מ' גרזון
השוואת נפחים. לא דיברו על השוואת תנאים. אם אנחנו מדברים על מדיניות

פרוגרסיבית אז השוואת התנאים פירושו של דבר הוא גם לחזקים וגם לחלשים. אנחנו היום

מדרגים את הזוגות הצעירים.
א' גבאי
מה שהיא מנסה להגיד הוא להשוות את הנפח אבל בריבית שקיימת היום לכל קבוצה,

חזקה או חלשה, זאת הכוונה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מדברים על תנאי ההחזר.

מי גרזון;

ברגע שמדברים על שוויון מלא, מבטלים את הפרוגרסיביות בסיוע לזוג צעיר.
א' גבאי
זאת-אומרת אין משמעות לנקודות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
נכתוב: השוואה בתנאי המשכנתאות. נוציא את המלה: מלאה.
מ' גרזון
אפשר לכתוב: השוואה בנפח.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
זה לא רק השוואה בנפה. נוציא את המלה: מלאה. "הוועדה דורשת השוואה בתנאי

המשכנתאות וההחזר לעולים וחדשים ולמחוסרי הדיור זכאי משרד השיכון".
עי ז יסמן
אילו היו בוהנים את הקריטריונים מחדש והייתי רואה את הבהינה המהודשת, הייתי

נותנת יד למה שאת אומרת.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אז אנחנו משאירים את זה. "הוועדה דורשת השוואה בתנאי המשכנתאות והההזר לעולים
הדשים ולמחוסרי הדיור", בלי המלה
מלאה.
ל' ורון
בלי המלים: לעגן בהוק?
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
כן.
לי ורון
"הוועדה דורשת לעגן בהוק השוואה בתנאי המשכנתאות - הוספתי פה את המלה: נפח.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
"הנפח וההחזר".
ל' ורון
"הוועדה דורשת לעגן בחוק השוואה בתנאי המשכנתאות, הנפח וההחזר לעולים החדשים

ולמחוסרי דיור".

מי גרזון;

המשרד בדרך כלל מתנגד לתחיקה, כי היום יש לו הגמישות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כשהשר היה פה דיברנו על החקיקה.
מ' גרזון
אני רק מציגה את העמדה של המשרד.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אתמול דיברנו והוא לא אמר לנו שהוא מתנגד לחקיקה, אבל הוא לא אמר שהוא מקבל.
אמרתי לו
אתה יכול לתת פה הצהרה ומישהו אהר יכול לתת הצהרה נגדית וכו'. בהצהרות

לא נפתור בעיות. אם זה לא יעוגן בחוק, כל ההצהרות לא שוות דבר. כך יודעים מחוסרי

הדיור וזכאי משרד השיכון מה הזכויות של העולים ומה הזכויות שלהם. אגב, יש הצעת

חוק כזאת.

בסעיף 11 - הייתי אומרת לבטל את ההצמדה למדד ולהצמיד את המשכנתא לתוספת

היוקר. לשנות את השיטה. השיטה היא הצמדה למדד. אנחנו רוצים לבטל את ההצמדה למדד

ולהצמיד לתוספת היוקר.
מ' גרזון
אנחנו עשינו בדיקה שהיא לא מעודכנת להיום לגבי הנושא של תוספות יוקר. אני אתן

נתונים. במהלך חמש שנים, לו חיו מצמידים הלוואה לתוספת היוקר היא היתה מגיעה

ל- 44% מערכה, וזה על שום שתוספת היוקר היא בעצם מנגנון חלקי לפיצוי על

התייקרויות. ישנם מנגנונים נוספים שהם לא ניתנים בעצם למדידה, והמשמעות של הצמדה

לתוספת היוקר היא בעצם שחיקה הדרגתית של החזר המשכנתא. המשמעות בעצם שזו הלוואה

לא ריאלית.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
המשכנתא צמודה למדד. לא ככל שעולה המדד הזכאי שהוא עובד שכיר מקבל פיצוי על

עליית המדד, אלא זה על פי הסכמים בין האוצר לבין ההסתדרות. המשכנתא מתעדכנת על פי

עליית המדד. יוצא אפוא, שהמשכנתא שלו גדלה ב-9%, ב-10%, ב-12% והוא לא קיבל שום

פיצוי על כל ההתייקרויות האלה. זה עוול. זה חוסר צדק משווע. בואו נעשה צדק, כפי

שהוא יקבל, תעדכנו לו את המשכנתא באורנה המידה.

מי דקל;

יש פיצוי, הוא קיבל נכס.
א' גבאי
אם רוצים לעשות צדק אז המקביל למעשה זה תוספות השכר ולא תוספת היוקר. יש

זחילת שכר. האיש מקבל דרגה, האיש מקבל תוספת רכב הוא מקבל כל מיני דברים.

זאת-אומרת, השכר שלו גדל. אם באמת רוצים ללכת על משהו ריאלי, צריכים להסתכל על

השכר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אבל זה לא מפצה אותו על השחיקה שחלה בעקבות זה שהוא לא מקבל את כל הפיצוי בעד

עליית המדד.
אי גבאי
אני אומר שהמדד צריך להיות למעשה עליית השכר הכוללת שלו ולא תוספת היוקר. כי

תוספת יוקר זה הסכמים בין קיסר לבין האוצר, שהוא מוותר על תוספת יוקר ומקבל

משהו במקומה. לכן זה לא מודד. המודד האמיתי זה כמה יש לי בתלוש בכל חודש. מזה אני

יכול לשלם.



סמדר אלחנני מוועדת הכספים עשתה עבודת מחקר בנושא הזה. משנת 1983 ועד היום,

השכר במשק עלה יותר מחמדד בכל המי גזרים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
היית מוכן לכתוב שההחזר לא יעלה על 25% מהשכר שלו?
א' גבאי
תיכף נגיע לזה בהצעת החוק. יש לי הערה גם לזה. זו גם כן בעיה.
עי ז יסמן
צריכה להיות פשרה, כי לא יכולה להיות ירידה מ- 100%ל-44% תוך ארבע שנים.
אי גבאי
דבר נוסף. אנחנו הולכים לכיוון של רפורמה בכל המשק שלנו ומעבירים את ההלוואות

לבנקים. ברגע שהבנק לא יכול לגייס מקור שצמוד לתוספת יוקר, לא יהיה כסף

למשכנתאות. זאת-אומרת, חייב להיות מקור לכל הנושא הזה. אם היום אפשר לגייס כסף

רק צמוד, אני חייב לתת צמוד, אחרת הבנק יפשוט את הרגל או לא עשינו כלום בענין של

הרפורמה.

לכן אני לא חושב שזה נכון להצמיד לתוספת היוקר, כי זה הרבה מעבר למה

שמתכוונים.
מ' דקל
בהצעה כפי שמציעים עכשיו בעצם זה מעין סיבסוד. כל הרעיון של המשכנתאות היה

בעצם לתת לאנשים את הסכום הראשוני לקבל את הדירה לחזקתם ולפרוע עם פריסה ל-30

שנה. הרעיון הוא שיחזירו את הסיבסוד המלא בפריסה כפי שאפשר ולאפשר לו לשלם את

מלוא התשלום ולא ליצור מעין סיבסוד שסופו מי ישורנו.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אבל את ההצמדה המלאה הזאת הוא משלם ומשלם והוא נשאר לא רק עם אותו סכום אלא

הסכום הולך וגדל.
מ' דקל
יתכן, אבל הוא מקבל נכס.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הוא אוכל את הנכס הזה? הוא מוכר אותו כי הוא איננו יכול לעמוד בזה. הוא חוזר

לגור אצל ההורים או שהוא נשאר חסר דיור.
מ' דקל
ההצעה צריכה להיות אולי הפחתה בהחזרים אבל לא הפחתה בסכום הכללי. כלומר,

חייבת להיות הצמדה למדד ואז נשאר המחיר הרגיל שהוא מוחזר. צריך לחשוב על פתרונות

של החזרים שיקלו עליו.

אם אנחנו צמודים לרעיון שאנחנו לא מסבסדים אלא רק מקילים ונותנים לאנשים

אפשרות להחזיר, אנחנו צריכים להיות צמודים להצעה הזאת. אז הפתרונות יהיו אולי

להקים ועדת משנה שתבחן מדי פעם אם היתה עליה מסויימת, ואם כן אולי לתת סיבסוד

חד-פעמי או דברים כאלה, אבל לא להחליט מראש שיש סיבסוד שסופו מי ישורנו.
אי גבאי
אנחנו מדברים על אפשרות החזר. אפשרות החזר זה שכר. אבל מה קורה בשטח? זוג

צעיר, ששניהם עובדים, לוקח דירה של ארבעה חדרים מעבר לאמצעיו כי ההכנסה שלו לא

גדולה. אחר-כך האשה מפסיקה לעבוד או קורה דבר אחר ואז באמת ההחזר שלו עולה יחסית

להכנסה הכוללת, אבל ירוסית לשכר זה לא משתנה.

דרך אגב, בוועדה לנפגעי המשכנאות יש בחור אחד שאמרו לו שיעשו את זה מהשכר,
הוא אמר
מה פתאם? הנה לדוגמא אני הרווחתי אלפיים, עכשיו אני מרוויח חמשת אלפים

כי עברתי מקום עבודה. כלומר, זה עובד בשני הכיוונים. מה שקובע זה השכר ולא תוספת

היוקר ולא דבר אחר. אם נלך לפי השכר נרע את מצבם.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מתנגדת בכל התוקף לענין ההצמדה לשכר. אתה רוצה להצמיד את המשכנתא כדי

לשמור על הערך הריאלי. העובד לא מקבל את מלוא עליית המדד אלא רק חלק ממנה, אבל

הוא נדרש להחזיר את מלוא העליה.

ר' שגב;

מה זה מדד המחירים? מדד המחירים בא לעשות ממוצע של כל סל המוצרים שהצרכן

קונה. זאת-אומרת, שתוספת היוקר שלא מפצה אותו בהשוואה למדד המחירים בעצם פוגעת בו

בכל המוצרים שהוא קונה, לא רק בתשלום משכנתא. אם היא לא מפצה אותו לגבי כל

המוצרים, היא גם לא מפצה אותו במשכנתא.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
למה אני צריכה להכביד עליו בתנאי ההחזר?
ר' שגב
זה נכון לגבי כל המוצרים, לא רק לגבי המשכנתא. תוספת היוקר לוקחת בחשבון את

הדברים האחרים שקורים לשכר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
תוספת היוקר לא משתלמת בהתאם לעליית המדד. כי האוצר רוצה לחסוך כסף, הוא לא

משלם והוא מתפשר. עיסקת חבילה הוא עושה עם ההסתדרות.
אי גבאי
בדיוק, לכן אני אומר להשאיר את המצב הקיים.
מי גרזון
ב-1985 כשבאמת הגענו לשחיקה רצינית של השכר היתה התערבות שגם באה מצד האוצר.

זאת-אומרת, היה סיכום בין שני המשרדים והחזרי המשכנתאות הוקלו לתקופה עד לתשלום

תוספת היוקר. בעצם מה שקרה, היתה דחיה של ההחזרים לסוף תקופת ההלוואה, לשנתיים

האחרונות, עם פריסה. הזכאי כמעט לא מרגיש. ברגע שנוצר מצב של משבר, כמעט בטוח

שתהיה התערבות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני לא משנה.
א' גבאי
הערה קטנה לסעיף 13.למעשה לפני כשנה היתה ועדה שאני הייתי בראשה להמליץ על

כל הרפורמה. אחד הדברים שבדקנו היה הנקודה הזאת והגענו למסקנה שבמקרה הזה מי

שאיננו נפגע הם דווקא ההזקים ולא ההלשים, כי ההלשים לא משלמים מס. מי שיקבל אלה

דווקא העשירים.

לי ורון;
הבר הכנסת פורז כותב
הוצאה אישית אינה יכולה להיות הוצאה מוכרת למס הכנסה,

משום שבכך יש כדי לערער את שיטת המיסוי.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מוחקים את סעיף 13.

סעיף 14 - יש לזה הצדקה מוסרית בהחלט.
אי גבאי
לגבי סעיף 15 ,לא צריך לדרוש, אנחנו עושים את זה.
לי ורון
איד אתם עונים על הטענה של הזוגות הצעירים נפגעי המשכנתאות שאמרו בוועדה, שיש

מקרים ששני בני הזוג אינם מרוויחים, או שאחד מהם מרוויח משכורת נמוכה מאד והוועדה

מוצאת אותם כלא זכאים לטיפול על ידי ועדת החריגים?
א' גבאי
יש פה שני דברים. הקטע הראשון, שהאיש מגיע לבנק. במקרה שהבנק לא מצליח לפתור

את הבעיה, יש ועדה עליונה במשרד השיכון שהיא למעשה מנסה להקל בהחזרים. ברגע שהיא

לא מצליחה להקל, חלק מהדברים היא דוחה. ברגע שיש בעיה של מחיקה או של דברים

כספיים אז זה מגיע אלי. יכול להיות שפה מדובר על ועדה של משרד השיכון.
מי גרזון
אני מציעה שתעבירו את המקרים האלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בסעיף 15 נכתוב: "הוועדה דורשת מהוועדות של משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון

להגביר את הטיפול הפרטני----יי.
א' גבאי
אני לא יודע אם זה ענין של להגביר, כי את לא אמרת שהקצב לא נכון, אמרת

שדוהים. פה נאמר כאילו לא עומדים בקצב וזה לא נכון.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
'ילהמשיד את הטיפול הפרטני".
א' גבאי
סעיף 16 - זה לא נכון, כי כל מי שמוכר את הדירה תוך כדי דיון בוועדה,

נרשם כזכאי מחדש של משרד השיכון.
היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו
אתמול כשהופיעה נוזחת קצב בוועדה, היא הראתה לשר מכתב של משרד הבינוי
והשיכון. עד עכשיו אמרו לכולם
כבר מיצית את הזכאות שלך, אתה לא זכאי יותר. רק
במקרה אחד אמרו
אתה צריך למצות את הזכאות שלך מחדש והוא לקח את המכתב הזה כדי

לבדוק את זכותו.
אי גבאי
אני יודע שכל מי שמוכר את הדירה ומוחקים לו את יתרת החוב, הופך להיות

זכאי מחדש. אצלי בוועדה לא יהיה אחד שימכור דירה וישאר ברחוב. אנחנו לא נמכור

לו את הדירה, הוא יישאר חייב. התנאי למכירה שהוא יהיה זכאי מחדש, אחרת לא

עשיתי כלום.
לי ורון
והוא מצליח לממש את הזכאות?
אי גבאי
זה סיפור אחר. אבל מה שקרה, החוב הקודם שלו איננו. זאת-אומרת, הוא מתחיל

מהדש.
ר' כהן
פגשתי עשרות אנשים שהיו במאהלים שמכרו דירה ואיבדו את זכאותם.
אי גבאי
את הסיפורים האלה צריך לבחון עד הסוף. כי כל המקרים שבדקתי התברר שזה לא

כמו שאומרים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מוסיפים בסעיף 16: "הוועדה דורשת להקנות להם זכאות מחדש".
אי גבאי
מה הכוונה בסעיף קטן ג'?
לי ורון
חבר הכנסת צידון העלה באחת הישיבות ודיבר על הקרן הזאת.
אי גבאי
זה קיים היום בלי הקרן. אם זה עזרה בשכר דירה, יש השתתפות של משרד

השיכון. אם זו בעיה של החזרים, זה מגיע לוועדה ומוחקים. אני לא מבין מה

הכוונה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנהנו מוחקים את סעיף קטן ג'.

רו כהן;

אני לא יודע אם זה מופיע בסעיף אחר. אבל הייתי ממליץ לא להקים קרן אלא

להגדיל את הקרן, כי הסכומים שהמשרד מסייע בשכר דירה הם קטנים ביחס לעליה

המואצת בשככ הדירה.

אי גבאי;

להגדיל את התקציב לא את הקרן.
עי זיסמן
הוא דיבר על קרן, שליש אוצר, שליש שיכון, שליש מרכז השלטון המקומי. זה

משהו חדש.
אי גבאי
בסופו של דבר הכל זה ממשלה.
מ' גרזון
סעיף 17 - ההלוואות המשלימות, מה שנקרא בעבר רפורמה נפדות ללא עמלת

פרעון.
לי ורון
כן, לכן מחקתי וכתבתי: מכספי הבנקים.
מ' גרזון
יש כאלה שהם גם כספי הבנקים. אותן הלוואות משלימות נפדות בלי קנס. זה רק

בעיה של הלוואה משלימה חופשית. זאת-אומרת, מה שמעבר למשלימה רגילה.
ר' כהן
אני מציע שלא תכתבו: חופשיות. פה מדובר על הלוואות למשכנאות. מה שממילא

אין קנס, אין קנס. מה שיש עליו קנס, מוטב שיורידו אותו.
אי גבאי
בכספי ממשלה או בכספים מוכרים אין קנס. קנס יש רק על כספי הבנקים.

P.
ר' כהן
יכול להיות שהממשלה צריכה להגיד לבנקים למשכנתאות: נכון, שזה כספים שלכם,

אבל מאחר ויש אלפי זוגות במצוקה, אנחנו לוקחים חלק בסיבסוד הענין.

לי ורון;

חבר הכנסת פורז מעיר לסעיף 17: הסעיף בניסוחו הנוכחי יבוטל. הנוסח יהיה:

הוועדה דורשת כי במקרים קשים, כאשר הריבית היא גבוהה במיוחד וכאשר מדובר

בדירות גדולות, תוקם קרן לעזרה בהחזרת ההלוואה. הקרן תוקם מכספי המדינה ומכספי

הבנקים למשכנתאות.
אי גבאי
הוא מדבר על החזר חודשי. זה סעיף חדש.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מדברים על פרעון מוקדם. הקנס על פרעון מוקדם הוא לפעמים גבוה מאד.

אני משאירה את הסעיף כמו שהוא.
אי גבאי
סעיף 18 - פה יש בעיה רצינית. אי-אפשר להוציא אנשים מהדירה. ואז מה שיקרה

הוא, מאחר ולא יהיו ערבים, אנשים יפסיקו לשלם. מזה אני חושש. היום, אחד הדברים

שתופסים אנשים לשלם זה הערבים.
רן כהן
היום התוצאה היא שהאדם גם מסתכסך עם המשפחה, עם הידידים וגם מסולק מהדירה

על ידי זה שהבנק לוחץ על הערבים.
אי גבאי
מחר לא יהיו ערבים ואז לא תוכל להוציא אותו מהדירה הוא לא ישלם.
לי ורון
לכן באה פה ההצעה שתוקם קרן שתטפל במקרים חריגים. ואז אמר חבר הכנסת

צידון, שאחד התפקידים של הקרן יהיה להתמודד עם הלווים.
ר' כהן
אני מציע שלא תסתייגו כל כך מהר מהנושא הזה. זאת הנורמה שישנה בעולם

הקפיטליסטי. הבנק לוקח סיכון והאדם לוקח סיכון. מה שקרה פה בארץ, שיש הגנה

מוחלטת על הבנקים ויש הפקרה מוחלטת של הרוכשים שלא בצדק. לדעתי מה שפה מוצע זה

יצירת איזון בענין הזה. הבנק לוקח סיכון, כי גם לבנק יש רווחים מאד גדולים,

והאדם לוקח סיכון. במקרים קיצוניים י ילכו לבית המשפט ויוציאו את האדם מהדירה

כשיוכיחו שיש לו בעצם כסף.
אי גבאי
המצב היום שבתי משפט לא מוציאים אנשים מדירות.
רו כהן
במקרים קיצוניים בתי המשפט יהיו יותר מחמירים, הקרן הזאת תעזור והמצב

יהיה יותר מאוזן. היום הגיעו למצב שבו אלפי משפחות בארץ מסוכסכות כמעט עד

אלימות פנים-משפחתית, בין אחים, אחיות, הורים.

מי דקל;

הפתרון הוא בסעיפים הקודמים. הסעיף הזה לא יעיל, כי אי-אפשר לפנות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בשעתו הציע את ההצעה הזאת חבר הכנסת צידון ואנחנו בהחלט תמכנו בגישה

הזאת. הסעיף נשאר.

לי ורוו;

חבר הכנסת פורז מסתייג והוא מציע; הוועדה ממליצה בפני משרד האוצר ובנק

ישראל לנסות למצוא הסדר מתאים לבעיית הערבויות האישיות של קרובי משפחה. לאחר

שיהיה הסדר מתאים לפיו ניתן יהיה למכור את הדירה אם לא תוחזר המשכנתא, רק אז

ניתן יהיה לוותר על הערבויות האישיות.
היו"ר ש' ארבלי-יאלמוזלינו
הוא מייצג נאמנה את משרד האוצר.

בסעיף 19 יש להוסיף את האוצר ובנק ישראל.

הצעת חוק המשכנתאות הציבוריות
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בישיבה שקיימנו על שתי הצעות החוק היתה דווקא גישה חיובית בוועדה לחוקק

חוק בנושא המשכנתאות. לא שמענו את עמדת הממשלה. בקשנו שהממשלה תבוא עם עמדה

ברורה כדי שנוכל להתקדם עם החוק.

מי דקל;

יש החלטת ממשלה בנושא הזה שהיא אומרת שהיא מתנגדת להצעת החוק. בהחלטת

הממשלה בקשר להצעת חוק של מספר חברי כנסת נאמר; "הנני מתכבד להביא לתשומת לבך

את החלטה מספר חק/28 של ועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת חוק מישיבתה ביום בי

טי בתמוז התש"ן, 2 ביולי 1990. מחליטים, בהתאם לסעיף 53בי לתקנון עבודת

הממשלה, להתנגד להצעת חוק להקלת פרעון של משכנתאות של מספר חברי כנסת".

רן כהן;

זו לא ההצעה. אנחנו מדברים על חוק משכנתאות ציבוריות.
מ' דקל
בקשר למשכנתאות ציבוריות יש עוד החלטה. "הנני מתכבד להביא לתשומת לבך את

ההחלטה מסי חק/39 של ועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק מישיבתה ביום ב' ט'

בתמוז התש"ן, 2 ביולי 1990. הצעת חוק משכנתאות ציבוריות, התש"ן-1990 המעידה על



עמדת הממשלה בוועדת הכלכלה של הכנסת. מחליטים להתייחס להחלטה מספר חק/2 של

ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק מיום כ"ה בסיוון התש"ן, שעניינה הצעת

חוק משכנתאות ציבוריות, חתש"ן-1990 של חבר הכנסת רן כהן, בעקבות אישורה של

הצעת חוק בקריאה טרומית בכנסת והעברתה לדיון בוועדת הכלכלה, להורות לנציגי

הממשלה המשתתפים בדיוני הוועדה או שישתתפו בהם, לעמוד על עמדת הממשלה שנקבעה

בהחלטה מסי חק/2 הנ"ל לגבי הצעת החוק הנ"ל. ב. בהמשך לנ"ל, ועדת שרים לענייני

חקיקה ואכיפת חוק קובעת כי עמדת הממשלה שנקבעה היא להתנגד להצעת החוק של חבר

הכנסת רן כהן".
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
למה? אתם חייבים להסביר למה אתם מתנגדים.
רן כהן
כנ"ל לגבי חבר הכנסת אלי דיין, אני מבין.
מ' דקל
כן.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הצעת החוק של חבר הכנסת אלי דיין קצת שונה, כי היא משאירה את הזכות לשר

הבינוי והשיכון להתקין תקנות שבאות להבטיח שמשכנתא מירבית תהיה של 75 אלף

שקלים, להצמיד את הסכום למדד המחירים לצרכן והריבית לא תעלה על 4% לשנה.
מי דקל
באשר לנימוקים, יש לי פה מסמך של שמעון פרס שהיה בזמנו שר האוצר ושהוא

מתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת רן כהן. הוא כותב: "מתנגד להצעת החוק שבנדון
וזאת מן הטעמים הבאים
1. יישום הצעת החוק יביא להגדלת תקציב המדינה בסכום של

1.4-1.1 מיליארד ש"ח אשר יגקרום להגדלת הגרעון התקציבי בסכום זהה. לכיסוי

הגרעון התקציבי תצטרך הממשלה לגייס הון נוסף מן הציבור ותגרום בכך לעליית

הריבית במשק, דבר שבנוסף להעלאת מחיר הגיוס של הממשלה יביא גם לפגיעה בסקטור

העסקי. 2. הצעת החוק מפרידה בין צד המקורות לצד שימושים, דבר שאינו אפשרי

מבחינת ההגיון התקציבי. לא יתכן לקבוע זכאות להלוואה בחוק בתנאים מסויימים

מבלי להתחשב במצב המשק ובתנאי הריבית בשוק ההון. 3. קביעת הריבית אינה ענין

לקביעת שר השיכון. גובה הריבית במשק הינה גורם שהשפעתו המקרו-כלכלית חשובה

ביותר, ולכן קביעתו חייבת להיות בידי שר האוצר האחראי על עיצוב המדיניות

הכלכלית. 4. קביעת משכנתא אחידה לכל איזור הינה רגרסיבית ועומדת בסתירה

למטרות המושגות היום במדיניות מתן המשכנתאות---"
רו כהן
אין פה אחידות. קרית שמונה זה לא כמו בירושלים.
מ' דיין
המשמעות של זה שבישוב פיתוח אתה תיתן משכנתא רק לשני חדרים, בעוד שהיום

כשנותנים סכום קבוע של משכנתא אתה מעודד בעצם את פיזור האוכלוסיה.
ר' כהן
תציעו דבר יותר חכם מזה אני אשמח לתקן את זה.

מי דקל;

"5. קביעת גובה המשכנתא לפי מחיר הדירות באותו איזור תגדיל את סכומי

המשכנתא במרכז הארץ ותפגע באופן משמעותי בערי הפיתוח ובמדיניות פיזור

האוכלוסיה".

אני אתן את ההתייחסות שלנו לגבי הצעת החוק של חבר הכנסת רן כהן.

"1. משרד הבינוי והשיכון ער לבעיות הדיור של זכאיו ובמסגרת זו עושה המשרד

לשפור הסיוע לזכאי ו. במסגרת זו הורדה השנה הריבית על ההלוואות המשלימות מ-9%

ל- 6.2% וריבית על ההלוואות התקציביות מ-6% ל- 4.5% כן הוארכה תקופת ההחזר על

ההלוואות הצמודות ללא ריבית מ-25 שנה ל-30 שנה. המשרד עושה ככל יכולתו להמשך

שפור תנאי הסיוע לזכאים.

2. המשרד אינו סבור שהסיוע צריך להיות אחיד לכלל הזכאים כפי שמציע ח"כ רן

כהן בסעיף 2 אלא סבור שהסיוע צריך להיות פרוגרסיבי עפ"י מצבו הסוציו-כלכלי של

הזכאי.

3. לסעיף 3 - כבר היום 60% מהלוואות המשרד הן ל-30 שנה כאשר להלוואות עם

ריבית הארכת תקופת ההחזר מ-20 שנה ל-30 שנה תביא להורדה לא משמעותית בהחזרים

ומכאן שהארכה כזו לא תתרום לרווחת הזכאים.

4. לסעיף 4 - השכר במשק בפועל מורכב מתוספת יוקר הסכמי שכר וזחילת שכר

ובפועל השכר הריאלי במשק לא נשחק".
ר' כהן
השכר הריאלי הממוצע לא נשחק. אבל השכר שמתחת לממוצע כן נשחק.
מ' דקל
"5. לסעיף 7 - עפ"י הכללים כיום לא נדרשת כל עמלה לפרעון מוקדם על

ההלוואות התקציביות במשך כל תקופת ההלוואה ולא רק בשנתיים וחצי הראשונות".

אי גבאי;

הוא לא מדבר על שנתיים וחצי. הוא מדבר על פרקי זמן. דרך אגב, זה קיים

בפועל;

מי דקל;

בקשר להצעת החוק של חבר הכנסת אלי דיין יש נימוקים של השר הקודם, דוד

לוי. הוא אומר כך; "היעד שהחוק המוצע אמור להסדיר מושג באמצעות כללי הסיוע

והגדלת מקורות התקציב של משרד הבינוי והשיכון. משרדנו מעניק הלוואות לזכאים על

פי מערכת קריטריונים קבועה ומוסדרת בנוהלים.

סעיף 2 להצעת החיק מורה כי משכנתה מירבית תהיה של 75,000 ש"ח. במערכת

הזכאויות הקיימת היום במשרד, זכאית קבוצה מסויימת של זכאים להלוואה מירבית

בסכום העולה על 75,000 ש"ח. יוצא אפוא כי קבוצה זו או אחרת המערכת הסיוע תיפגע

עקב קביעת סכום נקוב כמוצע בהצעת החוק.



זאת ועוד, סעיף 2 להצעת החוק קובע כי סכום ההלוואה יהיה צמוד למדד

המחירים לצרכן - גובה עדכון ההלוואות הנעשה על ידי משרדנו מעת לעת, נקבע על פי

השינויים החלים בשוק הדיור ועל פי צרכי מגזרי אוכלוסיית הזכאים. עידכון

המשכנתאות נועד לתת מענה, הן לבעיות ענף הבניה והן לקבוצות זכאים חלשות. לכן

יש מקום לעתים לעדכן הסיוע מעבר לעליית המדד ולא כפי שנקבע בהצעת חחוק.

דרך החקיקה כמוצע אינה הכלי והאמצעי המתאים למערכת עדכון משכנתאות וקביעת

שיעורי הריבית. התקנת תקנות בנושא זה תביא לחוסר גמישות ולמגבלות הן בקביעת

הסכומים המתעדכנים מעת לעת והן בהכבדה על הפעלת מערכת הסיוע כולה. לפיכך אינני

רואה לנכון לתמוך בהצעת החוק".
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מקווה שקראת את שני הנוסחים. התמיכה היא יותר בהצעה של חבר הכנסת רן

כהן עם שינויים מסויימים שנוכל לדון עליהם, מאשר בהצעה של חבר הכנסת אלי דיין.

נכון או לא?
מ' דקל
אנחנו היום בעצם מנועים מלתמוך בהצעת החוק, וזאת לאור החלטת הממשלה.

המשרד מגבש תכנית כוללת שתבוא כאלטרנטיבה להצעת החוק של הבר הכנסת רן כהן

בעיקר בתחום סיבסוד הסיוע.

אי גבאי t

דרך אגב, יש הצעת חוק דומה של מספר חברי הכנסת: אריה גמליאל, שלמה דיין

ויאיר לוי, שהיתה בוועדת שרים.
רן כהן
אבל זה עוד לא היה במליאה.
אי גבאי
זה נדחה בוועדת שרים. יש לנו להצעת החוק תשובה של השר החדש, יצחק מודעי.

אני קורא אותה. "אני מתנגד להצעת החוק שבנדון וזאת מן הטעמים הבאים:

(1) הגבלת פרעון המשכנתאות לסכומים שלא יעלו על שליש מהכנסתם של הלווים

מבלי להתייחס לסכום המשכנתא הופך למעשה את חלק המשכנתא למענק. מיגבלה זו גם

תטיל על הבנקים המעמידים את ההלוואות נטל כבד נוסף בבדיקת יכולת הפרעון של

הלווים בהתאם ותגרום לדיווחים בלתי אמינים על גובה ההכנסה.

(2) לגבי המשכנתאות שיעמידו הבנקים ממקורות המדינה - קבלת הצעת החוק

תגרום להוצאה תקציבית גבוהה מאד ובלתי מבוקרת שתגלם בתוכה סובסידיה בסכומים

גבוהים מבלי שניתן יהיה לחזותם מראש.

(3) לגבי המשכנתאות שיעמידו הבנקים - תנאי הפרעון המוצעים לא יאפשרו

לבנקים להעמיד משכנתאות ללווים מאחר ואין ביכולתם לגייס כספים בתנאים המוצעים.

יתר על כן, האפשרות להפוך חלק מהמשכנתא להלוואה עומדת או לחוב שיהיה על

הבנקים למחוק, מטילה למעשה על הבנקים המסחריים חובה לסבסד את הציבור. סבסוד

כזה, אם יש לו מקום, אינו מתפקידם של הבנקים ועומד בסתירה לפעולתם כבנקים

מסחריים החייבים לפעול בהתאם לכללים שקובע המפקח על הבנקים בבנק ישראל".



בסעיף 7 אתה מציע שבפרקים של שנתיים וחצי החייבים יהיו רשאים להחזיר את

המשכנתא ללא קנס. מה שאני רוצה לומר הוא שבמערכת הבנקאית זה קייס. מי שלוקח

הלוואה עם ריבית משתנה כל תקופה מסויימת, בתום אותה תקופה הוא יכול לפרוע

אותה.

רו כהו;

אני לא יודע על מה הצעקה. האנשים כל הזמן בקטסטרופה של תשלומי קנסות. הם

לא מצליחים לצאת מן הענין.
א' גבאי
אנחנו מדברים למעשה על הפרקים של שנתיים וחצי וחמש שנים. זה למעשה דבר

הדש. הצעקה היא על העבר. לגבי העבד- אין אפשרות, כי לא היתה הלוואה ניידת.

לגבי הדברים האחרים, אני חושב שעניתי עליהם.

רו כהן;

אפשר היה להבין מדברי השר שרון במליאה שהמשרד אולי יביא לשינוי מהותי

בנושא המשכנתאות כך שאולי לא נצטרך את החוק הזה. השאלה היא אם יש בידי משרד

השיכון הצעה אלטרנטיבית שלא נצטרך לחוק הזה, כי אז אולי נוותר.
א' גבאי
לפי מה שאתם אומרים ולפי מה שהשר שרון אומר, אני מבין שהם עובדים על משהו

חליפי. תן להם פרק זמן. אם בתוך פרק זמן זה לא יהיה, תעלה את זה מחדש.
מ' גרזון
המשרד מנסה להשוות את התנאים של גובה הסיוע לזוגות צעירים לזה של עולים

חדשים. כל הנושא צריך להיבדק בפירוט. נעשה בדיקת נושא הניקוד של הזוגות

הצעירים.

רו כהו;

הדברים האלה לוחצים מאד. השאלה אם אפשר לדעת תוך פרק זמן קצר, לפני

שהכנסת יוצאת לפגרה, מהו המצב ומה התכנית של משרד השיכון. כי פה לא כל הדברים

הולכים עין בעין, כנסת וממשלה. יהיו אנשים מהקואליציה שיילכו עם הכנסת לא עם

הממשלה, אלא אם כן הממשלה תבוא ותציע הצעה כזאת שגם אנחנו נלך עם הממשלה.

מי גרזוו;

אני יכולה להגיד מה נעשה בפועל. הצגתי את זה כבר קודם. לזוגות הצעירים

בעלי ניקוד גבוה המיוחד, אלפיים נקודות, או כאלה שנשואים חמש שנים ושלושה

ילדים, ניתן תוספת סיוע של 15 אלף ש"ח.

בנוסף, במקומות שהמשרד בונה במסגרת הפרוגרמה ישנה תוספת של הלוואה בסכום

של 45 אלף ש"ח לזכאים. אמנם גם ללא זכאים, אבל לצורך עידוד המכירה ויצירת שוק

באותם מקומות, ההלוואה ניתנת חציה ללא ריבית וחציה ב- 4.5% ריבית.



רו כהו;

פלוס הצמדה?
מ' גרזון
ודאי. אין היום הלוואות לא צמודות. אם נסכם את סכומי הסיוע, ההחזרים

המירביים היום הם 211 ש"ח של זוג צעיר במרכז על הסיוע הבסיסי. על הסיוע של

הלוואה משלימה - 119 ש"ה ועל הסיוע של40 אלף שיירו נוספים - 183 ש"ח.
רו כהו
כלומר, באופן מעשי, מי שיכול לקנות -דירה עם הסיוע שלכם זה רק מי שיש לו

כסף או שהוא בכלל מהמר מטורף, כי בנוסף למה שאתם מציעים הוא ילך למערכת

הבנקאית יקח הלוואה נוספת ואז תוך פרק זמן הוא יצטרך למכור את הדירה.

אי גבאי;

לא בדיוק. היא אמרה ששר השיכון רוצה להשוות נפחים בין זוגות צעירים

לעולים הדשים. אם הולכים להשוות נפחים כמו ששרי השיכון והאוצר אמרו, היום מקבל

עולה הדש 74 אלף שקלים פלוס 40 אלף שקלים הלוואת מקום.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה הריבית על 40 אלף שקלים?

אי גבאי;

20 אלף שקלים ב- 4.5% ו-20 אלף שקלים באפס אהוז. יש דיון בין שני השרים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנמתין לבירורים שיתקיימו.
ר כהן
אני מציע שתפני אליהם בעוד שבוע שיתנו תשובה מה העמדה שלהם ולפי זה נחליט

אם אנחנו ממשיכים בחקיקה או לא.

מי גרזוו;

אני רוצה להגיד, שהלהץ על המשרד להערכתי הוא לא פחות מאשר על חברי הכנסת.

כך שללא ספק, מה שנעשה היום נעשה כמה שיותר מהר.

רן כהן;

יש גם הבדלי השקפה. אני למשל התרשמתי בוועדה הזאת שיש מגמה בהחלט לראות

בענין של סיבסוד רכישת דירה ראשונה כמגמה חיובית. אנחנו לא רואים בזה דבר

שלילי. בעוד התשובות של השרים על הצעות התוק לא רואות עין בעין את הדבר הזה.

אם יביאו דבר שיהיה מספק, נוכל לעכב את הענין. אם לא, נצטרך להמשיך את החקיקה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מקבלת את ההצעה שלך. אנחנו מבקשים שתדווהו לנו בעוד שבוע.
מ' גרזון
אני לא מעריכה שזה ייגמר בסוף השבוע.

רו כהן;

לא, שנקבל תשובה תוך שבוע. התשובה יכולה להיות מה הוא הולך לעשות ובאי -זה

פרקי זמן.
מ' גרזון
התשובה, אמר כבר אבי גבאי. הוא יודע טוב כמוני מה המגמות שלנו. איך זה

ייגמר, זו בעיה תקציבית.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אתמול השר דיבר על 300 אלף יהידות דיור, 400 אלף יחידות דיור תוך חמש

שנים. זה עולה הרבה כסף, אין ספק בכך. גם ההצעות שהוא הציע כתכנית שיביא אותה

לממשלה, אין לכך עדין תקציב, אין החלטת ממשלה. נקווה שהממשלה תאשר אותה כדי

לפתור את הבעיות באופן מהיר.

אני מציעה שנעמיד כאן נקודה. אתם תבדקו תוך שבועיים ותתנו תשובה בענין 8

זה.

אי גבאי;

אני רוצה להבהיר משהו. הכוונה שאנחנו נבדוק רק בנושא הנפח, כי בדברים

האחרים אני מתאר לי שהשר שלנו מתנגד. הבעיה היחידה שאנחנו יכולים לבדוק זה

נושא הנפח.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
יש כמה דברים. הדבר הראשון הוא העקרון. האם לעגן בחוק או לא. הדבר השני

הוא לגבי סעיפי החוק. אם יש לכם נוסח אחר, אנחנו נתווכח על התוכן. אני מדברת

קודם כל על העקרון אם אנחנו רוצים לעגן בחוק את הנושא של משכנתאות ציבוריות אם

לאו ונשאיר את זה כל פעם לרצונו של שר אוצר זה או אחר, שר שיכון זה או אחר. זו

השאלה העקרונית שמעניינת אותנו.
א' גבאי
על השאלה העקרונית יש לנו תשובה, שהממשלה מתנגדת לעגן את הנושא הזה בחוק.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כי היא אומרת שהיא תכין הצעה אחרת שתהפוך את החוק למיותר. בבקשה, תביאו

לנו את ההצעה האלטרנטיבית שעונה ויכולה לבוא במקום החוק, נקבל אותה במקום

החוק.

אי גבאי;

בכל מקרה זה לא יפתור את רוב הנקודות, כי אני לא מאמין שבתכנית החדשה לא

יצמידו את זה למדד. מעבר לזה, לפי מה שהבנתי בוועדת שרים כשהיה דיון בחוק

דומה, באופן עקרוני מתנגדת ועדת השרים להכניס דבר כזה להצעת חוק.



רו כהן;

לגבי הצד העקרוני של הקיקה, בדיוק בגלל -זה אנהנו מעלים את הענין. אם משרד

השיכון ביחד עם משרד האוצר מביאים תקנות שמסדירות את הדברים העקרוניים, גם

אנחנו לא להוטים להצעת החוק. החוק בא לנסות לתת מענה למציאות מאד קשה שאנשים

חיים בה. אם המשרדים יפתרו את הבעיה הזאת נוותר על החוק. המרכיבים העיקריים

לדעתי שעליהם צריכה להיות תשובה בתקנות: א. בעיה הנפח. איך לאפשר מבהינת הנפח

יכולת של זוגות צעירים, משפחות חד-הוריות לרכוש דירה מינימלית באזורים השונים.

בעיה שניה זה תנאי ההחזר. נוצרה מציאות היום שאנשים לפעמים מחזירים יותר

מכל הכנסתם ובעצם חם צריכים לוותר על הדירה. אני יכול לגלות לכם דבר אחד. יש

הרבה נשים בודדות שהיום נותנות הוראה בלתי חוזרת לשלם את קיצבות הילדים

למשכנתא, דבר שמנוגד באופן מפורש לחוק, כי החוק מעביר את קיצבת הילדים

לחשבונה של חאשה כדי שישמש פרופר לחלב ולחם לילדים.

הבעיה השלישית היא בעית הערבות. לי לא איכפת אם תקופת ההצמדה תהיה 30 שנה

20 שנה או 40 שנה, אם היקף ההחזר הוא סביר ויש איזשהו קשר בינו לבין היקף

ההשתכרות. אולי אתם תבואו ותציעו לא להצמיד ל-20% או 30% אבל מכל הכנסה יישאר

לפחות סכום כזה וכזה לקיום מוחוץ לדירה. תפתרו את הבעיה בתקנות לשביעות רצון

כולנו, שיהיה. לא, נצטרך ללכת לחקיקה, לא תהיה ברירה. אותו דבר קרה לגבי חוק"

שכר מינימום. השתדלנו לא לחוקק את החוק הזה. אמרנו, שאם המעסיקים עם ההסתדרות

יגיעו להסכמה ששכר המינימום יהיה נורמלי, נבטל את החוק. היינו 62 חברי כנסת

על הצעת חוק אחת. חיכינו וחיכינו, לא פתרו את הבעיה, הלכנו לחוק. אותו דבר גם

פה, יפתרו את בעית המשכנתאות, לא נלך לחוק.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מעמידים כאן נקודה. הבנתם את שלוש הנקודות העיקריות של הצעת החוק

ואנחנו מבקשים תוך שבועיים לקבל תשובה מכם היכן אנחנו עומדים. תדברו עם השר על

הענין הזה.

תודה רבה לכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים