ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/07/1990

מסקנות בנושא מתן רישיון תעופה נוסף לקיום טיסות שגרתיות לאילת; רמת השרות לציבור בנתב"ג

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 158

של ישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד', י"א בתמוז התש''ן, 4.7.1990, בשעה 9:05

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גדות

ג. גל

ע. זיסמן

ע. לנדאו

י. צידון

מוזמנים; ב. לוי, מנכ"ל רשות שדות התעופה

מ. דבי, מנחל נתב"ג

א. רבדל, דוברת רשות שדות התעופה

א. בן-זאב, עוזר מנכ"ל רשות שדות התעופה

א. אייגס, אגף התקציבים, משרד האוצר

ר. שמואלי, חבר הנהלה, לשכת ארגוני תיירות לישראל

ע. צוקרמן, מנכ"ל לשכת ארגוני תיירות לישראל

א. יושע, סמנכ"ל בכיר, שרותי תיירות, שמרד התיירות

א. גורני, נצ"מ, עוזר ראש מחלקת מודיעין, משטרת ישראל

ח. אלבדרס, ניצב, מפקד מחוז המרכז, משטרת ישראל

א. יערי, נצ"מ, מפקד נמל התעופה, משטרת ישראל

מזכיית הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

(1) מסקנות בנושא מתן רשיון תעופה נוסף לקיום טיסות שגרתיות לאילת

הצעה לסה"י של ח"כ גדעון גדות

(2) ומת השוות לציבוו בנתב'יג

הצעה לסה"י של ח''כ עוזי לנדאו
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני פותחת את ישיבת ועדת הכלכלה.

לסעיף הראשון שעל סדר יומנו לא הוזמנו

אורחים. אני מציעה שנעבור על המסקנות בלבד.

מסקנות בנושא מתן רשיון תעופה נוסף לקיום טיסות שגרתיות לאילת
ל. ורון
"מסקנות".

"בתום דיוניה הגיע הוועדה למסקנות הבאות.-

(1) הוועדה שמעה בסיפוק את הודעת ראש עיריית אילת שיש שביעות רצון מלאה

של התושבים באילת מהשרותים שנותנת חברת "ארקיע".

(2) הוועדה קיבלה את חוות דעתם של נציגי משרד התחבורה כי ברמת הביקוש

הקיימת בטיסות לאילת אין מקום ליותר מאשר מוביל אחד בטיסות סדירות,

ורשמה לפניה את הודעת משרד התחבורה על מינוי ועדה על-ידי השר

לבדיקת נושא התחרות בקו תל-אביב-אילת.

(3) הוועדה דורשת ממשרד התחבורה להעביר, לאחר שיסיימו, את דו"ח הוועדה

הבין-משרדית לבדיקת נושא התחרות בקו תל-אביב-אילת.

(4) הוועדה הגיעה למסקנה כי חברת "ארקיע" עונה על כל הביקושים הנוכחיים

וטרם מיצתה את הפוטנציאל העומד לרשותה, דבר המאפשר גידול במספר

הנוסעים ללא צורך בשינוי התשתית המקצועית והארגונית הקיימת.

לפי תוכנית ההצטיידות שהוצגה לוועדה, "ארקיע" מסוגלת לענות גם על

הביקושים העתידיים.

(5) הוועדה דורשת כי חברת "ארקיע" תמשיך לשפר את רמת השרות ולשמור על

רמת בטיחות גבוהה ותוך התייעלות תביא להוזלת המחירים.

(6) הוועדה קובעת באופן חד-משמעי כי אין מקום למתן רשיון לחברת תעופה

נוספת לקיום טיסות סדירות לאילת וממנה".

י. צידוו; הייתי מוסיף כאן, שהוועדה קיבלה אינפורמציה

על מחירים של קווי תעופה אחרים בארצות זרות

למרחקים זהים והשתכנעה שמחירי "ארקיע" הם נמוכים יותר מהנהוג באירופה

ובמקומות אחרים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה מופיע במבוא.

י. צידוו; הייתי מציע להוסיף זאת גם בסיכום, כי יש

כאלה שקוראים רק את הסיכום.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עוד הערות? אין.

המסקנות אושרו.



אם לח"כ גדות יש השגות והוא רוצה להגיש מסקנות יחיד, בבקשה, נשמור לו

את הזכות הזאת וברצון נעשה.

ג. גדות; אני מבקש רביזיה על ההחלטה. הבאת את זה

להצבעה מבלי שדיברת אתי משפט אחד על הנושא

הזה, ולכן אני מבקש רביזיה על-פי התקנון, אני רוצה לקיים הצבעה נוספת

תוך כדי הנמקה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
המסקנות ניתנו לך, יכולת להגיש את הערותיך.

יכולת להציע. תהיה רביזיה.
ג. גדות
אני חושב שנהגת שלא נאה כלפי, אבל זכותך, את

יושבת-הראש. פניתי למזכירת הוועדה, היא

יודעת שיש בעיה, שאני מתנגד לסעיף מסויים. אני מבקש רביזיה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אז אל תגיד שנהגתי לא בסדר.

ג. גדות; נהגת באופן לא חברי כלפי.

רמת השרות לציבור בנתב"ג

קיבלתי העתק מכתב שכתב ח"כ עוזי לנדאו לרב-ניצב יעקב טרנר, מפכ"ל משטרת

ישראל, האומר;

"כבוד המפכ"ל

הנדון; משטרת הגבולות בנתב"ג, שרות לציבור.

ביום ראשון, ג' בסיון התש"ן, 27.5.90 הגיעה טיסת "אל-על" 008 מניו-יורק

לנתב"ג. מטוס הג'מבו היה מלא ובביקורת הגבולות היו 6 עמדות מאויישות

בלבד, פירוש הדבר שכל עמדה משרתת בממוצע כ-75 איש ממטוס זה.

נוסעי המטוס המתינו זמן רב לביקורת, שבכל שדה, כך מקובל במערב, נמשכת

לכל היותר כ-15 דקות.

לאחר כחצי שעה טילפנתי למר מוטי דבי, מנהל השדה, ומסרתי לו על התור

הארוך. מספר העמדות המאויישות עלו ל-14, ביקורת הגבולות שלי נסתיימה

כעבור 55 דקות. נמסר לי על-ידי עובדים בשדה כי תופעה זו חוזרת על עצמה

מדי פעם. כך אי אפשר לקבל תיירים. גם אזרחי ישראל ראויים לשרות טוב.

חרף השיפורים בשדה., והם ניכרים, יש ברמת שרות כזאת משום ביצוע רשלני של

חובות משטרת הגבולות לציבור ותעודת עניות לה ולרשות שדות התעופה.

הרשיתי לעצמי להביא הסוגיה הזאת לידיעתך".

הוא כתב גם לי וציטט את הנאמר במכתבו למפכ"ל המשטרה. ביקורת הנוסעים

שלו ארכה 55 דקות והוא מעריך שאחרון הנוסעים בתור זה עמד עוד כ-15



דקות. "אני סבור שראוי שוועדת כלכלה תדון ברמת השרות שזוכים לה תיירים

המבקרים בארץ, כמו בני הארץ עצמם, וחלון הראווה של כולנו הוא שדה

התעופה בן-גוריון. אפשר שהבעיות, אם אכן הן קיימות, נובעות בחלקן

מחלוקת אחריות וסמכות לא נכונות בנתב"ג בין רשות שדות התעופה לבין

המשטרה.

אולי רצוי יהיה להעביר עבודת משטרת הגבולות לגופים אחרים - משרד הפנים,

רשות שדות התעופה ואחרים.

אציע להקדים לדיון סקירה רחבה על התפתחות רמת השרות לנוסע בשדה שתיתן

רשות שדות התעופה ולקבל על כך את תגובת המשתמשים, סוכני נסיעות, עובדי

תיירות, חברות תעופה וכד'.

מכל מקום, צריך שהדיון יהיה לפני הדיון בתעריפי האגרה בשדה על-ידי

הוועדה".

לא חיכיתי עד שיביאו לנו לדיון את כל נושא אגרות השדה ותעריפי האגרה

בשדה אלא מצאתי לנכון להביאו כבר עכשיו, מה עוד שהנושא חשוב ונוגע

לשרות שניתן למאות ואלפי נוסעים שעוברים יום יום בשדה. רצוי שהשרות

יהיה יעיל ומהיר כך שגם הנוסע, התייר, אזרח הארץ הזאת לא יצטרכו לחכות

הרבה מאוד זמן, שיהיו שבעי רצון ויקבלו שרות כפי שקיים בשדות תעופה

אחרים בעולם.

ע. לנדאו; קיבלתי מכתב תשובה ראשוני של מפכ"ל המשטרה

ואני חושב שבגלל רוחו החיובית חשוב לראות מה

גישת המשטרה לנושא.
כותב מר טרנר
"הרגשתי כהרגשתך, לעתים אנחנו מופצצים בתיירים ועולים

בעומס מכריע. ענין עמדות הביקורת הלא-מאויישות מתעורר מדי פעם מחדש

ואין ברצוני להצטדק. אני מתכוון בימים הקרובים לכנס את הנוגעים בדבר

ולדון בדרך טיפול המשמרות ועמידה בשעות הלחץ לעומת שעות ללא פעילות".

ח. אלבדרס; אני רוצה להוסיף, שאנחנו מוזמנים למפכ"ל

המשטרה ביום ששי הקרוב, כדי לבדוק איך עובדת

המערכת, להציג בפניו מקסימום שיפורים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בואו נשמע קודם איך מתנהלים העניינים בשדה,

חלוקת התפקידים, מי עושה מה. אם התופעות

שנתקל בהם ח"כ עוזי לנדאו קיימות כתופעה שחוזרת על עצמה מדי שבוע

בשבוע, מדי יום ביומו או שזו תופעה נדירה, פעם בכמה חודשים. בכל-זאת,

גם בתקופת עונת התיירות, אני חושבת, שהלחץ גדול על שדה התעופה והטיפול

ביוצאים ובנכנסים הוא טיפול של עומס על אותם העובדים- נשמע מה הן למעשה

הבעיות שאתם נתקלים בהן ומביאות אתכם למצב שצריך לחכות 55 דקות כפי

שחיכה ח"כ עוזי לנדאו.

ב. לוי; אתן את רשות הדיבור למפקד הנמל, אבל אקדים

ואומר, שהבעיה המרכזית היא כמות הבקרים

העומדים לרשותנו. זה לא סוד שב-4 השנים האחרונות היו קיצוצים. כמו בכל



המגזרים במשטרה, גם נושא ביקורת הגבולות קוצץ. אנחנו עדים לכמות הגדולה

של נוסעים בשדה התעופה, מספיק אם אציין, שב-1989 עברו בנמל התעופה כ-3

והצי מיליון (אני מעגל את המספרים, זה קצת יותר) והצפי ל-1990 הוא 4

מיליון. לא רק שלא נשארנו עם אותה כמות בקרים, אלא אף קיצצנו. מכאן,

שמתן שרות ליותר אנשים, מטבע הדברים מחייב יותר תקנים. זו אחת הבעיות

שבעצם מדי יום אנחנו משתדלים, עם כמות כוח האדם שיש לנו, להתאים ללוח

הטיסות, כדי לתת את השרות הטוב ביותר. יש מקרים שמחכים אף יותר מ-55

דקות, אבל יש גם סיבות לדברים אלה. ביתר פרוט יוכל לדבר מפקד הנמל

ואחרי כן נוכל להיכנס לפרטים ולדיון.

א. יערי; הכנתי בכתב את הנתונים שאציג.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה היה הקיצוץ בתקנים? כמה היו לכם וכמה

קוצצו?

ח. אלבדרס; אנחנו מוכנים להציג את הנתונים בארבע השנים

האחרונות.
א. יערי
בשנת 86 היתה תנועת נוסעים של 3 מיליון עם

119 בקרים; בשנת 87 היתה תנועה של 3 וחצי

מיליון נוסעים עם 112 תקנים; בשנת 88 היתה ירידה במספר הנוסעים, עם 102

תקנים; בשנת 89 היתה תנועה של כ-3 וחצי מיליון עם 98 בקרים; ב-1990 היו

103 בקרים.

ח. אלבדרס; התוספת התקבלה ממשרד הפנים עקב בוא העולים,

כדי לתת שרות מהיר יותר לעולים המגיעים.

א. יערי; לעמוד בתור 55 דקות, זה מקרה חריג. אני לא

רוצה להיכנס למקרה הספציפי, אבל יש לנו

מקרים של לחץ, אבל מקרה כזה של המתנה בת 55 דקות (ואני חצי שנה בשדה)

זה באמת מקרה חריג. יש לנו מקרים של עומס ואני אסביר את הנושא.

יש לנו היום 96 שוטרים שהם בקרי גבולות, עובדים קבועים, שוטרים קבועים

במשרה מלאה, עם ותק. הם עובדים ב-4 קבוצות עבודה, קבוצה אחת שהיא קבוצת

תגבורת בשעות שצריך אותם. יש לנו עזרה מסויימת משרות לאומי של 17 בנות,

שעובדות 10 חודשים בשנה, עד חודש אוגוסט. בחודש אוגוסט הן מסיימות

ועוזבות. קיבלנו השנה (גם בשנים קודמות) מרשות שדות התעופה 20 משרות של

עובדים עונתיים, שאנחנו מכשירים ומעסיקים אותם בתקופת העומס, עד

אוקטובר. זה מה שעומד לרשותנו ועל-פי זה עובדים.

התכנון שלנו נעשה על-פי לוח הטיסות המתוכנן שמקבלים אותו חודשי ושבועי,

כאשר החשבון הוא של יציאות וכניסות נוסעים. יציאות הנוסעים - מתחילים

לחשב אותם 3 שעות לפני הטיסה, ובעקרון, הנוסעים מתפזרים מ-3 שעות לפני

הטיסה, עד לחצי 20-30 דקות לפני הטיסה, אז עולים הנוסעים.

גם פה יש לנו בעיות של דברים לא צפויים, כאשר מגיע צ'ארטר או קבוצה

מאורגנת, שעשתה צ'קינג מרוכז במלון או במקום אחר, היכן ש"אל-על" מאפשרת



להם בטרמינל היבשתי, הם מגיעים אלינו ובבת-אחת מגיעה כמות של 200-300

איש והם נכנסים בבת אחת. זה יוצר נקודת לחץ.

כניסות מטוסים מחשבים עם נחיתת המטוס, בסביבות 20 דקות מרגע שהמטוס

נוחת ועד שהנוסעים הראשונים מגיעים לשדה התעופה. יש לנו עדיפות ליציאות

על פני הכניסות, כדי שלא יהיו איחורים בהמראות המטוסים.

זה כאשר הדברים מתוכננים ואת הכמות שאמרתי לכם, אם תעשו חשבון של 3 ו-4

משמרות, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כאשר אנחנו מעטים יותר בשבת

וביום ששי בלילה, (אז כמעט אין טיסות) מחלקים את כוח האדם העומד

לרשותנו.
ע. לנדאו
אולי תוכל להסביר את סעיף 3 בכוח האדם.

א. יערי; 99 שוטרים במשטרת ישראל שעובדים בביקורת

הגבולות. בהמשך אדבר על התפקידים שלהם. 17

בנות שרות לאומי, שמסייעות לנו עם כל מיני מיגבלות, אבל בכל אופן הן

נותנות סיוע. הסידור הוא, שבתחילת אוגוסט הן מסיימות את השרות.
ח. אלבדרס
אז יש פער של חודשיים.

א. גורני; בנות השרות הלאומי לא משרתות רק בנתב"ג ולא

רק במשטרת ישראל, אנחנו מקבלים אותן למשטרת

ישראל ומחזירים אותן בתאריכים שבהם צריך להחזיר.

ח. אלבדרס; אנחנו מקבלים אותן בסוף ספטמבר והן משרתות

עד ה-10 לאוגוסט. אלה הם התנאים. אגב, זה לא

רק בנתב"ג, זה בכל המשטרה ואני חושב שבכל המגזרים אותו הדבר.
ג. גל
אם, נניח, היו נשארים 99 שוטרים והיה עולה

מספר הבנות, זה היה פותר את הבעיה?
א. יערי
בוודאי, תלוי בכמות. כל אדם נוסף מקל

עלינו.

אני רוצה לדבר על האילוצים שיש לנו ובעיות שמחייבות אותנו בטיפולים

מיוחדים, שאולי יתנו לכם קצת יותר מושג על נושא ביקורת הגבולות. הבעיות

שלנו, כאשר יש שינויים לא מתוכננים בלוח טיסות. זאת אומרת, מספיק שמטוס

אחד מאחר או מטוס אחד מקדים, אז מצטברת בבת-אחת כמות לא מתוכננת של

נוסעים, לא בדיוק לפי הסדר, וברגע שנוצר לחץ אנחנו לא יכולים להשלים את

החסר. אנחנו יכולים רק לווסת בין הכניסות, בין הבקרים שיושבים בכניסות

לבין הבקרים היושבים ביציאות, למרות שגם כאן יש בעיה, שבהמשך אדבר

עליה.

אפילו אם מקבלים התראה של חצי שעה או שעה על איחור במטוס, מכיוון

שהאנשים שעובדים אצלנו הם תושבי אשקלון, נתניה וירושלים, לא ניתן

בהתראה של חצי שעה להביא בקרים מחוץ לשדה.



ח. אלבדרס; אם מקבלים התראה של '24 שעות או של 10 שעות

או של 15 שעות, אנחנו יכולים להתארגן, אבל

אחורים של עד שעתיים - קשה מאוד להתארגן בכוחות עצמנו ולהתחיל להביא

אנשים ממקומות אחרים.

א. יערי; על-ידי כוח האדם שיש לנו, אנחנו מווסתים בין

הכניסות והיציאות, כאשר העדיפות היא

ביציאות. גם כאן יש בעיה טכנית שכדאי לדעת אותה. כאשר סוגרים תור,

רוצים להעביר שני בקרים מהיציאות לכניסות, צריך לסגור את התור זמן מה

לפני כן, תלוי לפי כמות התור הממתין, כי אי-אפשר לסגור דלפק ולהגיד

לנוסעים שעמדו רבע שעה או 20 דקות שילכו לעמוד בתור חדש. זאת בעיה

ארגונית קטנה, אבל צריך לסגור את הדלפק אחרי שהתור נגמר.

דברים נוספים שמעסיקים את ביקורת הגבולות. יש לנו טיפולים חריגים

המחייבים אותנו ומעכבים את הנוסעים. הבקרים נתקלים בזה בדרך כלל בדלפק

ביקורת. הם לוקחים את הנוסעים למשרד - יש משרד גם בכניסות וגם ביציאות

- ובמשרד הזה חייבת לשבת כמות אנשים ולפי כמות הבעיות, כמות האנשים

יורדת מהדלפקים למשרדים. ככל שהעומס רב, כך נאלצים להחזיק שם אנשים.
יותר מדובר בהפללות ומאסרים. לדוגמא
(א) הפללות, כל אותם אנשים שנמצאים בכרטסת ביקורת הגבולות, שלגביהם

צריך להיעשות איזה שהוא טיפול. הטיפול יכול להיות מעצר, הטיפול

יכול להיות עם גורמי הבטחון, יכול להיעשות בצורת חיפוש, הטיפול

יכול להיות דברים מהסוג הזה. לוקחים את האדם, מביאים אותו למשרד,

לוקחים לו את הדרכון, מבררים את הסיבות שהוא מופיע בכרטסת, מבררים

עם הגורם שביקש להכניס אותו לכרטסת. כל הדברים האלה מעסיקים את כוח

האדם הזה.

(ב) נושאים של צה"ל. בענין הזה אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה לשרותי

הבטחון, לצה"ל, למשרד הפנים, להוצאה לפועל, לבתי-משפט, דברים שבכלל

לא קשורים לביקורת הגבולות עצמה.

(ג) חייבי שרות צה"ל, מגיע אדם שאין לו אישור מתאים מצה"ל, יש אמנם

נציג צה"ל בשדה אבל צריך ליצור קשר, להביא אותו, להחזיק אותו שלא

יצא בלי הביקורת.

(ד) שרות מיוחד שאנחנו נותנים בדלפק מיוחד או במשרדים לאח"מים, לנכים,

לילדים, לצוותים.

(ה) סירובי כניסה, כידוע לכם מדינת ישראל לא מרשה לכל אחד להיכנס

למדינת ישראל, יש קבוצות שלא יכולות להיכנס וישנם בודדים. יש

הנחיות קבועות ממשרד הפנים, בדרך כלל, למי לא לאפשר להיכנס.

(ו) הענקת אשרות כניסה ממדינות שצריכות לתת אשרות, אדם מגיע לארץ ואין

לו אשרה, גם זה אנחנו מעניקים בכניסה.



(ז) ברור מעמד לצרכי מס נסיעות. אדם מגיע, מתחיל ויכוח, הוא טוען שהוא

אזרח אמריקאי, הוא תושב אמריקאי, הוא לא צריך לשלם, הוא עלה למעלה

ועבר את הבטחון, צריך להוריד איתו מלווה לבנק, לשלם.

כל הדברים האלה הם לא ביקורת נטו של ביקורת גבולות - מס נסיעות בכלל לא

שייך לביקורת הגבולות המשטרתית - אבל אלה דברים שאנחנו כמשטרה התחייבנו

לעשות ואנחנו עושים זאת עבור כל הגורמים.

בשנים הקודמות היתה בעיה של מחשב והיו לנו הרבה מאוד קשיים. ממש בימים

אלה אנחנו בסיום הכנסת מערכת ממוחשבת חדשה עם גיבויים מתאימים,

הגיבויים הם ברמה גבוהה מאוד וגיבוי מוחלט אנחנו מכניסים בסוף השנה

הזאת. זה לא יקצץ לנו את זמן התגובה, אבל זה ימנע מאתנו תקלות. גם

היום, כאשר יש תקלה במחשב, צריך לעבוד עם ספרי ביקורת במקום המחשב ואתם

יכולים לתאר לעצמכם מה קורה לביקורת גבולות שפתאום עוברים לספרים -

בעיקר כשלא מיומנים בספרים - ואז התור מתחיל להתמשך ללא סוף.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם מערכת המחשב תהיה מסודרת, זה יקל עליכם

מבחינת כוח האדם?
א. יערי
היא מונעת תקלות.

ח. אלבדרס; בעבר היה קורה שהעומס על המחשב היה מביא

לנפילה ובקרי הביקורת היו צריכים לעבוד

ידנית עם ספרים. תארו לעצמכם מה זה להתחיל לחפש שמות בתוך ספרים, בעוד

שבמחשב תוך כדי לחיצה מקבלים את השם.

ג. גל; מה חסר לכם כדי למנוע מצב כזה?

ח. אלבדרס; כוח אדם.
ג. גדות
כמה עמדות יש לכם בכניסתי

א. יערי; 26 ו-24.
ג. גדות
אם היו מוסיפים לכס עוד נקודה אחת,

תיאורטית, בכמה זה הלה מקצר את הענין? יש

לכם 26 נקודות, נשאלת השאלה אם הייתם מוסיפים עוד נקודה אחת, תיאורטית,

בכמה אחוזים זה היה מקל עליכם את הענין?
ח. אלבדרס
לא מקל בכלל כי אני לא מאייש את כל

הנקודות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה מתוך ה-26 נקודות מאויישות?
ח. אלבדרס
על-פי עומס הטיסות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה מקסימום מאויישות? בשעת עומס.



א. יערי; אנחנו מאיישים דלפקים במקסימום, גם בכניסות

וגם ביציאות יחד, עד 30 בעומס מקסימלי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
השאלה ששואלים חברי הכנסת, כמה כוח אדם נוסף

דרוש כדי שזה יזרום ולא יצטרכו לחכות 55

דקות אלא 15-20 דקות? מהו כוח האדם הדרוש כתוספתל

א. גורני; אם רוצים לאייש את כל העמדות, מדובר ב-200

איש.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא זאת השאלה.
ע. זיסמן
ב-87 היו 112. מ-112 ירדנו עכשיו ל-103.

הורידו משום שצריך לקצץ את משרד המשטרה,

וכאשר מקצצים את משרד המשטרה, שר המשטרה מחפש את הנקודות החלשות ואז

ירדתם בתקנים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כוח האדם ירד ואילו מספר הנוסעים היוצאים

והנכנסים עלה.

ע. זיסמו; אם היתה למשל בדיקה אובייקטיבית, שקבעה מה

זה לשכת שר אוצר, כמה עובדים, מזכירות,

כתבניות, עוזרים, נהגים. כאן צריכה להיות בדיקה אובייקטיבית. בבדיקה

אובייקטיבית, כמה תקנים אתה צריך! למה ירדנו מ-112!

ח. אלבדרס; אתה לבד נתת את התשובה. אמרת שקיצצו בכל

המשרדים, משרד המשטרה קיצץ אצלנו. זאת

אומרת, החלוקה של משטרת ישראל, המטה הארצי קבע שיקצצו אצלנו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמה תקנים נוספים דרושים לכם כדי שתורידו את

העומס שיש לכם בזמן ההמתנה ל-15-20 דקותל

ח. אלבדרס; אני לא רוצה לשלוף מהמותן נתון כזה, מפני

שאנחנו כל הזמן עובדים תחת אילוצים. מאחר

ואנחנו לא יודעים או לא נראה לעין, שאם אבוא מחר בבוקר לבקש 50 תקנים

מראש אגף התכנון, הוא נותן לי אותם. בדיקה כזאת לא נעשתה. אני מוכן

שתעשה עבודה ומתחייב כלפי הוועדה מינימום תוך 3-4-5 ימים להעביר את

הדרישה כפי שאת מבקשת, שנוסע מגיע לא יעמוד יותר מאשר 15-20 דקות,

על-פי כמות הנוסעים, על-פי הלחץ. את זה אני מוכן להעביר, אבל לא לשלוף

נתון כזה. אף פעם לא חשבתי בכיוון זה משום שאני בטוח שאין תקנים

במגירות.

ב. לוי; קח את הלוח של 84 ותראה שאז היו לך 132

תקנים.

ח. אלבדרס; מאחר ולא אני ולא יערי היינו ב-84 בשדה, האם

ב-84 היה טוב?



ב. לוי; אני הייתי בשדה, היה מצויין.

ח. אלבדרס! וכמה נוסעים היו ב-84?

מ. דבי; מספר הנוסעים ב-84 היה קרוב ל-3 מיליון

נוסעים. מ-3 מיליון הגענו היום לקרוב

ל-3,600 והשנה אנחנו מתוכננים ל-3,800 וירידה משמעותית בכוח אדם.

ח. אלבדרס! נקודה זאת אנחנו מציעים מהתחלה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בשנת 84 התקנים היו 132, כמות נוסעים היתה

3,161,928.

ח. אלבדרס; צריך להזכיר שב-84 לא היה מחשב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אז כבר התחיל הקיצוץ. ב-86 קיצצו ל-124

תקנים, מספר הנוסעים היה 3,010,475; רשות

שדות התעופה נתנה לכם 10 תקנים. ב-84 עוד לא היו תקנים של רשות שדות

התעופה; ב-87 היו 112 תקנים עם 3,615,000; רשות שדות התעופה נתנה לכם

15 תקנים; ב-88 היו לכם 112 תקנים עם 3,318,000 נוסעים; ב-89 היו 99

תקנים עם מספר נוסעים (עד 1 לאוקסובר) של 3,753,000; רשות שדות התעופה

נתנה לכם 20 תקנים.

ח. אלבדרס; אני רוצה להוסיף שב-1984 לא היה מחשב בשדה

והעבודה היתה ידנית. אני מכיר את זה מהנגב,

באילת, כאשר בקרית צריכה לשבת ולעדכן את הספרים ביד ואחר כך לחפש את

הנוסע באמצעות אלפון, לקח זמן רב. מאז השתכללנו וצריך לקחת בחשבון.

השכלולים והאמצעים שהוכנסו חייבו להוריד בכמות כוח האדם.

ג. גדות; זה צריך להיות בין 98 ל-130.

א. גורני; אני מלווה את המערכת הזאת עם קצת הפסקות

משנת 1978. אני סגן ראש מחלקת המודיעין,

עוסק בנושא ביקורת הגבולות ובתקופות קודמות הייתי ראש מדור זרים, אחראי

בין היתר גם על ביקורת גבולות.

היו לנו שני סוגים של קיצוצים במערך ביקורת הגבולות. הסוג הראשון, מה

שמר אלבדרס אמר, כאשר כל האנשים שהיו עסוקים - ואני מודיע לכם - היה

חיל שלם של אנשים שעסקו בעידכון שוטף של ספרי ביקורת הגבולות הידניים.

כאשר היתה מגיעה גברת ורוצה לעכב את בעלה עם צו של בית-משפט, היה יוצא

מאתנו, מהמשרד שלי, מברק לכל תחנות ביקורת הגבולות, שם היתה יושבת גברת

אחרת ומתקנת את כל הספרים מיידית, כדי שבעלה של הגברת, אם הוא רוצה

לצאת בלי לשלם מזונות, יעוכב. היום עושים זאת במחשב. ברגע שהצו מגיע

למטה הארצי (וגם לנו יש שם לחץ) עומדים על כך, שתוך זמן קצר ביותר

ההכללה מופיעה על המחשב ומופיעה אצל כל האחרים.

אגף התכנון שלנן עשה חשבון והוריד אותם אנשים שעסקו בעדכון הספרים.

בנוסף, עקב צוק העתים, וכפי שחברי הוועדה הנכבדים יודעים, שמשנת 75,



משטרת ישראל לא עלתה במספר התקנים וכאשר יש לנו משימות נוספות, התשובות

שאנחנו מקבלים הן בדרך כלל, תתייעלו בפנים, קחו מבפנים, תתווסתו,

ואנחנו מתווסתים.

אני רוצה לומר, כסגן ראש מחלקת המודיעין, אני ממונח על נושאים נוספים,

גם בהם קוצצנו ולא פחות קיצוצים מכבידים, זאת על-מנת לאפשר תגבורים

במגזרים אחרים שהיו בראש מעייניה של המשטרה באותה תקופה.

כמה מלים לגבי מערך הרשב"ג. אמר אלי יערי, אנחנו כאן משרתים של יותר

מ-10 גופים שונים. הדברים עלו בחריפותם כעת, כאשר היינו צריכים להחליף

את מערכת המחשב והיה צריך להשיג מימון. בא האוצר וביקש מימון מכל

הגופים, קיבלנו תקציב מהאוצר למחשב חדש. אין עוד רשב"ג כזה המוכר לי

ממקום אחר בעולם. הישווה ח"כ עוזי לנדאו את הרשב"ג שלנו לרשב"ג

האמריקאי, ואני יכול להגיד, לא לפרוטוקול, אני חושב שאפילו

פרופורציונית יש לנו יותר אנשים ברשב"ג, אפילו אבסולוטית. אצלנו אדם

שחייב אלף שקלים לידידו ולא שילם, מוציאים נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ

והוא לא יוצא עד שהוא לא משלם, או שמאתרים אותו שהוא נכנס ומבקשים ממנו

את הכסף. דבר כזה לא קיים בארה"ב, אין מערכת בטחונית כל כך סבוכה כמו

אצלנו.

כל הדברים האלה הן מטלות עלינו. מן הדין, שאם באמת רוצים שנעשה את

הלבנים, יתנו לנו בבקשה את הקש ולא יאמרו: "תבן אין נותנים לעבדיך

ולבנים אומרים לנו עשו". יש לנו קושי אמיתי בתגבור תקנים. אם נקבל

תגבור תקנים, וכמו שאמר מר אלבדרס, את החשבון אנחנו מוכנים להגיש

לבחינה של מי שצריך, ודאי שנוכל לשפר את השרות.

ג. גדות; אם בנוסף ל-17 בנות השרות הלאומי היו

מוסיפים לכם עוד 10 בכות, כולל חודש אוגוסט,

זה היה פותר את הבעיה?
א. גורני
פותר ודאי לא, משפר.
ח. אלבדרס
בנות השרות הלאומי מוגבלות לעבודת יום בלבד,

הן לא עובדות בלילה.

א. גורני! כל הפתרונות המאולתרים הם פתרונות חלקיים

בלבד. בקר גבול זה מקצוע קשה. אדם שלומד

להיות בקר גבול חייב לדעת שפות, חייב ללמוד להכיר את הדרכונים, החותמות

ואת כל הפטנטים שבפנים, הוא עובר מבחנים, מוסמך על-ידי שר הפנים לשמש

כקצין ביקורת גבולות, יש לו סמכות לא להכניס אנשים ארצה. זה מקצוע

הדורש לימוד. כל הפתרונות החלקיים, גם על-ידי אנשים של שבח וגם על-ידי

הבנות לשרות לאומי, אין ספק שהם יותר טובים מכלום, אבל אין הם יכולים

לשמש תחליף לבקרי גבול. לצורך זה לא איכפת לי שיהיו אלה בקרי גבול שלנו

או בקרי גבול של רשות שדות התעופה אבל כאלה שהם מועסקים ועובדים במשרה

מלאה, שזה מקצועם, לכך הם הוכשרו ולכך הם התקדמו עם השנים.

ג. גל; 20 המשרות נכללות בתוך 99 השוטרים?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא. יש 99 שוטרים, בנוסף יש 20 משרות של

רשות שדות התעופה ובנוסף לזה יש עוד 17 בנות

שרות לאומי.

ח. אלבדרס! 20 משרות זה לא שוטרים, כי לשוטר אני יכול

להגיד שהוא נשאר עכשיו עוד 4 שעות, לעובד

אחר אני לא יכול להגיד את זה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אבל הוא ברשותך.
ח. אלבדרס
הוא ברשותי, אבל הוא מוגבל בשעות עבודה.

לשוטר אני יכול להגיד שיעבוד 2 משמרות, הוא

לא הולד הביתה. לאזרח הזה, אחרי גמר המיכסה שלו, הוא הולך הביתה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא חשוב שהוא הולך הביתה, זאת היא משרה של 8

שעות.

ח. אלבדרס; היא מסייעת, בוודאי שהיא מסייעת, אבל לי אין

עוד 20 שוטרים, יש לי עוד 20 משרות. עם זה

אני לא עושה מה שאני רוצה, אני מוגבל בשעות העבודה שלהם.

א. יושע; אני רוצה להדגיש, שכמי שמייצג את משרד

התיירות, למעשה מרבית התלונות שמתייחסות לכל

מה שרק נאמר ולא נאמר כאן, מגיעות אלינו. להבהרה, מהי מהות הבעיה. היא

הרבה יותר רחבה ומסובכת ממה שהוצג כאן.

ראשית, איפה מצויות הבעיות? גם בכניסה וגם ביציאה. הן לא רק בנתב"ג, הן

גם בכניסות ימיות - אשדוד וחיפה - כאשר שם הבעיה היא עוד הרבה יותר

חמורה ובהמשך אסביר בקיצור.

לגבי כניסה, הבעיה העיקרית, להערכתי, מתייחסת לפרק השהות של. התייר עד

כניסתו פנימה לארץ, משום שלפעמים ההליכים מתמשכים. אני מבין את

האילוצים, אבל מבחינת התייר יש בעיה, הוא נכנס כבר "מטורטר" ארצה

ואי-אפשר לומר שזה לא משפיע אחר כך על המשך שהותו והתרשמותו מהארץ.

ג. גדות; למה הוא נכנס מטורטר?

א. יושע; כי הוא ממתין שלושת-רבעי שעה בתור. אני

אישית קיבלתי מספר קבוצות ואני אומר

באחריות, לפעמים האחרון נכנס אחרי כשעה בתקופות שיא, כשכמה מטוסים

מזדמנים גם יחד. זאת עובדה וניתן לבדוק זאת. אני לא חושב שאנשי המשטרה

יכחישו ואני מבין את הבעיה שלהם. זה כולל הכל למעט המכס.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הטענה לגבי ביקורת הגבולות, ניתן לטעון

אותה, אבל הבעיה לגבי המזוודות, התור שמחכים

עד שהמזוודות תגענה, לפעמים גם זה אורך זמן רב.



א. יושע; נכון.

ג. גדות; אתח עושה עוול למשטרה. הנושא עכשיו הוא על

מגזר מסויים. תתייחס אליו. לא צריך להטיל גם

את זה עליהם, ממילא יש להם עכשיו 'גיבנת' שהם רוצים להיפטר ממנה.
א. יושע
אני לא מתכוון לעשות זאת, אני רק טוען שהקטע

של העמידה בתור למעבר הגבולות, לפעמים מתמשך

מעבר לחצי שעה. זה פרק זמן ארוך מדי.

שנית, ביציאות - אני עדיין מתייחס לנתב"ג - הבעיה היא לא רק משך השהות

עד שנכנסים פנימה, אלא גם איך שוהים. הזהות שם היא בתור באולמות

החיצוניים שהם לא הכי נוחים בעולם. מה שהכי חשוב, מרבית התלונות - ואני

מבין את הבעיה, שלא יהיו ספקות בענין - הן בנושא של התחקיר הבטחוני. יש

לנו בענין זה תלונות חמורות ביותר על דרך התיחקור של התייר היוצא.
ג. גדות
זה שייך למשטרה?

א. יושע; לא. אבל אני מודיע שיש בעיה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו דנים היום במכלול.

א. יושע! יש לנו עשרות תלונות, בחלקן הועברו גם למוטי

דבי מהרשות.

ענין כניסות אחרות, שכן קשור לפי הבנתי במשטרה, ואני מדבר על אשדוד

וחיפה כאשר הבעיה מתייחסת בעיקרה לאניות סיור שמגיעות ליום ביקור

בישראל, היינו 10-11 שעות. כאשר קורה, שתייר אחרון שעוזב את הנמל זה

עסק של 3-4-5 שעות, היינו בחלק מהמקרים אין שום סיבה בעולם לאניה לעצור

באשדוד ולשהות בביקור בישראל, כי חצי הזמן שהיא אמורה לבקר בישראל

מתבזבז - בצדק או שלא בצדק - על-ידי אדמניסטרציה לגבי הכניסה של התייר

פנימה. לנושא זה נגרם נזק עצום והדבר הגיע עד כדי כך, שחברות אניות

וספינות הודיעו לנו שהן מבטלות את הביקורים באשדוד, ומדובר ב-80-90 אלף

תיירים בשנה, נזק בלתי משוער מבחינת הנזקים שהוא גורם, וזאת פונקציה של

המשטרה של מעבר גבולות.

אני רוצה להסביר בהדגשה חד-משמעית. משקיעים מיליונים של דולרים בחו"ל

לעידוד תיירות. לא יתכן שיבוא תייר - בין כתוצאה מכך ובין ביוזמתו הוא

- ויצא מהארץ בלתי מרוצה כאשר חלק מאי-שביעות הרצון נובעת מנושא

אדמניסטרציה במדינת ישראל. היות ואנחנו מתבססים הרבה מאוד על תעמולה,

הסברה או עידוד מפה לאוזן, תייר בלתי מרוצה גורם לחמישה אחרים שלא

יבואו לישראל.

ר. שמואלי! אני גם מנכ"ל גבי-טורס, אנחנו עוסקים רק

בתיירות נכנסת, מביאים תיירות ארצה ולכן אני

גם נמצא הרבה בשדה התעופה כדי לקבל קבוצות.



כמובן שיש בעיה בכניסה לשדה. כנראה, שבלי עזרת רשות שדות התעופה עם 20

המשרות היה הרבה יותר גרוע. האמת היא שעמדתי פעם בלוס-אנג'לס שעתיים,

יש מקרים שמגיעים כמה מטוסים ואז יש בעיה. אני חושב שהנמל בסה'יכ מתפקד

בסדר גמור, אבל יש בעיות שלפעמים צריך להמתין. כמובן שאנחנו - ואנחנו

לא ארה"ב או אירופה - צריכים לשפר את השרות והתייר לא צריך לחכות כאן

כל כך הרבה זמן.

התלונות הרבות ביותר שאני מקבל מהתיירים זו לא הכניסה, אלא היציאה.

כולנו מודעים לכך שצריך תחקיר בטחוני. אני לא יודע מי מתדרך, אבל סוג

השאלות הנשאלות, כל שבוע אני מקבל עשרות מכתבים מתיירים המתלוננים

ואומרים שלא יבואו יותר ארצה. הם אומרים שהם לא פשעו, שואלים אותם -

ואני מציע שכמה חברי כנסת יבואו וישמעו את השאלות - לשם מה הוא בא

לארץ, מה יש לו לעשות בארץ, את מי הוא ביקר, איפה הוא היה, מה עשה, וזה

נמשך לפעמים - תלוי גם איך נראה התייר - חצי שעה והתייר יוצא ממורמר.

ברור שהבטחון חייב להיות, השאלה אם אי-אפשר לשפר שישאלו שאלות לענין.

הרי אותו הדבר קורה בחו"ל, הגרמנים מאוד מקפידים וגם שואלים שאלות, אבל

הם שואלים שאלות לענין, בודקים מה שיש לבדוק - את המטען.

א. גורני; מי קובע מה זה שאלות לענין?
ר. שמואלי
אני לא עושה את זה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בארה"ב שואלים כמעט אותן השאלות. יושבים

כאן חברי כנסת, שהם חברי ועדת חוץ ובטחון,

שומעים את הדברים ויטפלו בזה היכן שצריך לטפל.

ר. שמואלי; צריך לשאול שאלות, אבל אני מציע שתשמעו פעם

את השאלות הנשאלות ותגיעו אתם למסקנה אםצריך

לשאול את כל אותן השאלות. ברור שצריך לשאול, אבל יש שאלות מביכות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הזדמנתי כמה פעמים לארה"ב ונשאלתי שאלות

בנוסח, מה אני הולכת לעשות וכוי. מצבה

הבטחוני של ארה"ב איננו כמו מצבה הבטחוני של מדינת ישראל. אם שואלים את

התייר פה איפה היה, מה הוא עשה, לא קורה כלום.

א. גורני; כשיש תלונות הן מועברות אלינו, אנחנו

מעבירים אותן אל הגוף המטפל ומקבלים

התייחסויות. לפעמים יש גם שאלות לא לענין ואז אנשים ננזפים. ככלל,

אנשים אלה עוסקים במלאכת קודש, אז בואו לא נזרוק בהם אבן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא לגביהם הטענות. הטענות הן לגבי ההנחיות

הניתנות להם איזה שאלות לשאול. מי ששואל, לא

הוא מרכיב את השאלות.

א. גורני; כשבא תייר ורוצה לצאת החוצה, מחטטים לו

במזוודה ושואלים אותו שאלות, הופכים לו את

הדברים ומחפשים לו בניירות - ואלה שמחפשים יודעים גם למה - זה לא נעים,

אפילו אם תדבר אתו הכי יפה. לפעמים זה באמת רק חיפוש ולא תמיד הנבדק לא



בסדר, אבל זח חלק מהמערכת של בדיקות בטחוניות עקב המצב חמיוחד בו אנחנו

חיים וצריך להשתדל שיהיה מה שפחות ולא ישאלו שאלות מביכות. כל תלונה

נבדקת לגופה ואנשים גם ננזפים, אבל אף פעם אדם שבאמת עשו לו חיפוש עמוק

בחפצים ובניירות ושאלו אותו, מה מספרי הטלפונים האלה, אף פעם הוא לא

יצא מרוצה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הנקודות האלה הובאו לתשומת ליבם של חברי

ועדת חוץ ובטחון שאם ירצו ישאלו שם מי הם

אלה שנותנים את ההוראות על השאלות ואם ירצו יזמנו פגישה אתם יחד. אנחנו

לא נעסוק בזה. הטענות אינם כלפי המחפשים והשואלים, הטענות הן כלפי אלה

שנותנים את ההוראות. כי אדם העובד ממלא את תפקידו נאמנה ואוי ואבוי לו

אס לא יעשה כן, אנחנו לא נבוא אליו בטענות.
ח. אלבדרס
יש בוודאי חריגים של כאלה המוסיפים שאלות

משל עצמם.

ע. צוקרמן; אני רוצה לציין לזכותם של רשות שדות התעופה

ונמל התעופה בן-גוריון, על-מנת להקל על

התיירים הנכנסים והיוצאים מהארץ, בשיתוף עם המכס יצרנו מסלול ירוק במכס

לקבוצות תיירים. לוקחים את המזוודה ויוצאים, לא מצלמים, לא משקפים, לא

שום דבר. אם יש לו איזה שהוא דבר להצהיר עליו, הוא עובר במסלול האדום.

זה פתר בעיה חמורה מאוד של מעבר בתוך המכס עם שאלות. יצרנו מסלול ירוק

מיוחד לקבוצות תיירים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נעבור לרשות שדות התעופה. הסיוע שאתם נותנים

למשטרה הוא במשרות שהן למעשה חלקיות, לא

עומדות לרשות המשטרה בסידור עבודה של 2 ו-3 משמרות, על-פי הצרכים שלהם.

אתם יכולים להגדיל! פעם היו לכם 25 משרות.

ב. לוי; השיא היה 20.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אבל עכשיו בכל-זאת יש גידול במספר הנוסעים.

אולי בא בחשבון להגדיל את המספר הזה של

המשרות. לכם צריך להיות ענין בזה.

ב. לוי; יושב כאן נציג האוצר?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כן, הוא תיכף יאמר את דברו.

ב. לוי; רשות שדות התעופה היא גוף ממלכתי, מקבלת

הנחיות לפי מה שהממשלה קובעת. משטרת ישראל

זה משרד ממשלתי המקבל הוראות מאותו גוף. בשנת 86 גוף זה קבע שפלוגה

בסדר גודל של 132 שוטרים ישולמו על-ידי רשות שדות התעופה, המימון יועבר

לרשות שדות התעופה. לאחר ויכוחים ממושכים על הסכומים והעלויות, רשות

שדות התעופה נכנעה לדרישה ומאז היא משלמת את הסכום הזה עבור כ-132

משרות של פלוגת מג"ב. לכן מימנו את זה. את 20 המשרות נתנו בגלל קשיים

כאלה, אבל לא יעלה על הדעת, שמצד אחד משרות תועברנה למימון ברשות שדות

התעופה, מצד שני יכפו על משטרת ישראל לצמצם תקנים. לכן ביקשתי שבעמודה



יצוייו מ-84 תקופה שמספר המשרות של שוטרי הגבול, הבקרים, היה 132. כאשר

משטרת ישראל תחזור ל-132 תקנים ויתעוררו בעיות, באותה פרוצדורה שאנחנו

ממשיכים בה נשמח לבדוק ולעזור. לא יעלה על הדעת, שמצד אחד נתגבר ונצטרך

אולי להעלות אגרות בהמשך, ואילו משטרת ישראל מצד שני תצמצם או תאולץ

לצמצם. אני נאלץ להשתמש במושג זה, כי אני בטוח שגם אתם הייתם רוצים

שהתורים בדלפקים יהיו קצרים יותר.

אנחנו רואים את עצמנו כנותני שרות ולכן משתדלים כל הזמן לשפר. גבירתי

היו"ר, כיו"ר ועדת העבודה אולי תביני את משמעות הדברים שלי. לרשות שדות

התעופה יש 1,884 משרות. בחודשי השיא אנחנו מתקרבים ל-2,500 בחודשי השפל

אנחנו יורדים. אפשר להפעיל את רשות שדות התעופה ב-500 עובדים פחות,

האמינו לי, אף מטוס לא יפגע לא יהיה סיכון בטיחותי ולא בסיכון בטחוני.

אבל אנחנו מפעילים בכמויות האלה, כדי שרמת השרות תישמר ברמה שאנחנו

רוצים.

צר לי שמר שמואלי לא מעודכן והוא קצת גרם כאן להטעיה בענין הבטחוני. מה

שמר שמואלי התכוון, זה אחוז קטן ביותר שלא מתקרב אפילו לאחוז אחד. זה

לא הוגן להעלות נושא של אחוז אחד על השולחן כשאנחנו לא נוכל לפרוס את

הבעיה ולקבל החלטות או להחליף דעות.
ע. זיסמן
הבטחון הוא מעל הכל. מוטב שהוא יפסיד אחוז

אחד כדי שאנחנו לא נפסיד 100 אחוזים. כך

צריכה להיות הגישה, ומה שאני אומר זה לא רק לגביו. הרצון המסחרי לא

להפסיד איזה שהוא תייר, אבל הענין הבטחוני מאוד חשוב.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מותר לו להעלות את הטענות שמשמיעים התיירים.

זו חובתו. זה לא אומר שאנחנו צריכים לקבל את

הטענות האלה.

ב. לוי; כדי שנוכל להעלות את רמת השרות גם לאחוז

הזה, בנינו חדרים מיוחדים, קוראים להם בידוד

סולידי, כדי שהבדיקה "הקשה" ששיקולים חשובים מאוד הובילו לעשות את

הבדיקה הזאת, תיעשה בצינעה עד כמה שניתן. גם זה לא הניח את דעתנו.

מחודש פברואר-אמצע מרץ לכל אדם כזה אנחנו מחלקים עט קטן, שי צנוע עם

כרטיס התנצלות שלי ושל מוטי ומבקשים את סליחתו על כך שהבדיקה היתה קשה,

אבל עשינו זאת לטובתו ולטובת כל הנוסעים. כפי שאמרתי, מדובר פה על פחות

מאחוז. יותר מכך אני חושב שלא ניתן לעשות, גם זה עולה לנו הון תועפות,

אבל אחוז התלונות ירד. שר התיירות ציין פורמלית לשבח את הארוע הזה לפני

חודשיים ואמר, שבאמת ובתמים קיבל מכתבים בהם הודו לו על תשומת הלב

והתחילו להבין את משמעות הבדיקה.

בכל המערכת הזאת אנחנו רואים מערכת שנותנת שרות. כמי שנותן שרות עלינו

לשפר, זה טוב מאוד, מוסיף לנו המון כבוד וגם שם טוב, אבל אנחנו צריכים

להבין, בגלל צרכים או כורח כלשהו הממשלה נאלצה להוריד מ-132 ל-99

ובפועל נדמה לי שיש 98. כאשר המשטרה תשלים 34 משרות של שוטרים ותיווצר

בעיה, יש מערכת מאוד מתואמת, שיתוף פעולה של מאה אחוזים, דבר שאני מאחל

לכל הגופים האחרים, בין הנהלת נתב"ג לבין מפקד משטרת נתב"ג. אנחנו

נמשיך לסייע כמה שניתן. הדלפקים הן הוצאות שלנו, שם אנחנו מחזיקים 50



דלפקים כאשר בשיא יש עדיין 30 פנויים. הנטיה שלנו היא לשפר את רמת

השרות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נעבור לאיש האוצר. שמענו את הטענות על

המצוקה בעקבות הקיצוצים בכוה אדם, שכתוצאה

מכך ירד השרות. פה ענין ההתייעלות לא משחק תפקיד. שמענו את רשות שדות

התעופה, כאשר שאלנו אותם אם חם היו מוכנים לתרום עוד כמה תקנים למשטרה,

התנאי שלהם הוא, בתנאי שהמשטרה תחזור ל-132 תקנים.

א. אייגס; אני רוצה לציין שנושא הישיבה היום הוא רמת

השרות לציבור בנתב"ג ולא נושא משטרת

הגבולות, כי במקרה של דיון כזה היה יושב פה מישהו אחר, רפרנט של המשטרה

ולא של משרד התחבורה והוא היה יכול בוודאי לתת הסברים טובים יותר מאלה

שאני אתן. אעשה כמיטב יכולתי לתת את התשובות אשר יספקו את חברי

הוועדה.

נושא כוח האדם במשטרה. כמו שאני מכיר את הקיצוצים בכוח אדם, לא אומרים

למשטרת ישראל להוריד בנתב"ג 20 שוטרים או במשטרת התנועה תקצצו 100

שוטרים, למשטרה יש איזה שהוא חופש פעולה. לכן נושא זה הוא חלק ממבנה

כוח האדם של המשטרה. כאן נכנס מקומו של רפרנט המשטרה ואיני יכול לדבר

על דברים שאני לא מכיר.

לגבי עצם המחסור בכוח אדם. ראשית, יש הבדל בין מה שקורה בארץ ומה שקורה

בחו"ל. בחוי'ל לא בודקים כל אדם כפי שבודקים בארץ. בחו''ל, התושבים

המקומיים לא תמיד עוברים אותה בדיקה שעוברים התיירים. יכול להיות שזה

הפתרון, אולי צריך לשנות את ההוראות בנושא הזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה רוצה שלא יבדקו את היוצאים?

א. אייגס; שיבדקו בצורה אחרת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בכל-זאת יש מבריחים וכו'.

א. אייגס; אני לא יודע, אני לא מומחה לבטחון, אני רק

יודע מה קורה בחו"ל.

ח. אלבדרס; לא יעלה על הדעת. מדינת ישראל עדיין לא

נמצאת במצב, שיכולה לאפשר לכל אחד להיכנס

בלא שיבדקו אותו או לחלק לקבוצות אלה ואחרות. בפרנקפורט, בגלל לחץ

נוסעים, בודקים 20 אחוזים מדגמים מהנכנסים והיוצאים. הם לא מסוגלים

לעמוד בלחץ ולכן לוקחים רק 20 אחוזים, כמו שעושים במכס כאן.

א. אייגס; כפי שאמרתי, אני לא מומחה לבטחון וקשה לי

להצביע בדיוק מה הבדיקות שצריכות להיעשות או

לא. נושא זה צריך לעבור בדיקה, אולי אפשר להקל בצורה מסויימת על

העבודה, שמוטלת על המשטרה, בדרך זאת. יכול להיות, שאזרחי מדינת ישראל

צריכים לעבור בדיקה אחרת, קצת יותר קצרה, יותר קלה.



ע. לנדאו; אתה צריך להצביע מה מיותר ולכן צריך להוריד

אותו.

א. אייגס; אמרתי, אני לא מומחה לזה.

ע. לנדאו; ברור שאתה לא מומחה לזה, והמומחה גם אומר לך

שעוברים כאן יותר בדיקות. אבל הרלוונטיות,

יש טעם בהערה שאתה מעלה בתנאי אחד, שאתה מצביע על משהו שאיננו כשורה.

אותו טיעון, שאתה אומר, שיש לבדוק, הכל צריך לבדוק, אבל בוא נבדוק אותו

דבר, שמראש יש לנו חשש סביר או הערכה שמשהו שם משובש. מה לפי דעתך

משובש בשאלות ששואלים?

א. אייגס; אני לא מצביע על נקודה. אני חושב שנכון מאוד

להגיד שצריך לבחון. כל עוד לא ידעתי

שאומרים, שיש מצוקת כוח אדם במשטרת הגבולות בשדה התעופה בן-גוריון, לא

היתה בעיה, אבל כשיש בעיה צריך לראות מה עושה המשטרה לפני שמגדילים את

כוח האדם. קודם לראות מה היא עושה, האם היא צריכה לעשות כל מה שהיא

עושה, אולי לא צריך לעשות חלק ואז פתרנו את הבעיה. הפתרון הוא לא תמיד

להוסיף כסף ולהוסיף כוח אדם. זה הפתרון הקל והמסוכן. הפתרון הטוב הוא

לראות מה עושה אותו ארגון, מה המבנה שלו, האם צריך לשנות מה הוא עושה,

האם אפשר להקל, האם אפשר על-ידי הכנסת מחשב לצמצם את היקף כוח האדם

שצריך.

ע. לנדאו; אני רוצה לדעת מה התרומה שבדבריך לדיון.

א. אייגס; אם חסר כוח אדם, צריך קודם לבדוק מה עושים

שם. קשה להגיד שלי יש הפתרון האידיאלי

ועכשיו אני אציג בפניכם פתרון שאומר שינוי כזה בהוראות הבדיקה, שינוי

כזה בכוח אדם ושינוי כזה בתקציב.

ע. זיסמן ; זו דעה של המשרה.

ע. לנדאו; זו דעה של כל אחד, שכל דבר אפשר לבדוק

ולראות.

א. אייגס; נכון לרגע זה, זו דעתי.

א. גורני; אצלנו מורידים פה ושמים שם, לפי הצרכים. יש

יותר תאונות דרכים, צריך יותר שוטרי תנועה,

אתה מוריד מחקירות וממודיעין. אחרי כן יש משהו אחר, מעבירים לנושא

השני. לכן יש לנו אגף תקנים ובשמיכה הקצרה שלנו פעם מושכים לכאן ופעם

מושכים לכאן.

א. אייגס; אני חוזר להערה בה התחלתי, מי שהיה צריך

לשבת כאן הוא אותו אדם המכיר את מבנה

המשטרה.



שאלו אותי אם זו דעת משרד האוצר. אני לא יכול להציג זאת כעמדת משרד

האוצר, אבל זו דעתי בתור כלכלן, שבאים אליו עם בעיה של תוספת תקנים

שבעצם היא תוספת תקציב. אבל אני כמעט בטוח, כפי שאני מכיר את צורת

ההשיבה באגף התקציבים, זו התשובה שתתקבל.

ע. זיסמו; אם יתברר שההערה שלך היא אולי הגיונית

מבחינתך, אבל לא ישימה, היא מודדת את הרצוי,

אתה חייב להתחשב במה שנאמר. אני מבקש רשמית שתהיה בדיקה בנושא זה.

א. אייגס; אני מניח שזה לא הדיון האחרון שמתקיים בנושא

זה. כשהיה דיון נוסף, אני מבקש. להודיע לנו

שהנושא הוא משטרת הגבולות. אצלנו כבר ידאגו להביא את מי שצריך.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חשבתי שנסיים היום את הדיון ולא נקיים ישיבה

נוספת בנושא.

א. אייגס; לא ביקשתי לקיים עוד דיון, נתתי את התשובה

הטובה ביותר שיכולתי לתת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ח"כ לנדאו, יש לך עוד משהו לגבי שדות

התעופה?

ב. לוי; אנחנו מוכנים לקחת את בקרי הגבול, כולם, קחו

בחזרה את שוטרי מג"ב.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זו לא החלטה שלהם.

ב. לוי; זה פחות או יותר אותו סדר גודל. אנחנו נדאג

שלא יהיה תור, כפוף לאישורים הממלכתיים -

משרד הפנים וכוי. אנחנו נאייש את כל הדלפקים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; במה תאיישו? בכוח אדם רגיל אזרחי או משטרה?

ב. לוי; אזרחי.

ח. אלבדרס; יש כמה גופים שקשורים בבטחון והם שצריכים

לדון בכך. פלוגה תמורת פלוגה, מי יממן פלוגה

וכמה פלוגה.

ע. לנדאו; זו שאלה אחרת, שאני חושב שצצה מאחורי

הדברים. למשטרה יש התנגדות עקרונית, שרוב

האנשים היושבים בדלפקים לא יהיו אנשים שכפופים לכם בתקן אלא אנשים

כפופים ומועסקים על-ידי רשות שדות התעופה! הם ישלמו אותם מתוך האגרה

שהם גובים. כאשר יש תנועת נוסעים יותר גדולה, יקהו יותר אנשים. יש

תנועה קטנה יותר של נוסעים, יקחו פחות אנשים. השאלה היא, האם באופן

עקרוני אתם מוכנים, שמי שאיננו שוטר יעשה את העבודה?



א. גורני; אני לא מוסמך לענות על כך. זה נושא הדורש

בדיקה. הנושא כולו שונה מעניינים משטרתיים

אחרים. בכל הנושאים של המשטרה, אנחנו כפופים למפכ"ל; בנושא של ביקורת

גבולות אנחנו כפופים למשרד הפנים. הגורם המקצועי המנחה שלנו הוא משרד

הפנים ואחר כך יש עוד הרבה גורמים אחרים שאתם אנחנו עובדים בגלל הבעיות

הבטחוניות. העלאת מספר האזרחים שעובדים, אני כבר יכול להגיד לך, כן;

להפוך את מירב התקנים של בקרי גבולות לאזרחים, זאת שאלה הצריכה עיון

ובדיקה. אם הוא יתגבר אותנו ב-20, נחיה עם זה. להפוך, שיהיה לי 20

בקרים או ראשי הקבוצות שלנו יהיו שוטרים והיושבים בדלפקים כולם, לא, זה

דורש בדיקה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תעשו את הבדיקה הזאת. יש הצעה של מנכ"ל רשות

שדות התעופה, תבדקו אותה ותראו אם היא

ישימה, אם זה ניתך או לא.

א. גורני; אני מציע שההצעה המעניינת של מנכ"ל הרשות

תועבר למפכ"ל משטרת ישראל בצורה מסודרת

ונקיים על זה דיון.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מבקשת ממר לוי לפנות למפכ"ל המשטרה,

תציע לו את ההצעה הזאת, שההצעה הזאת תיבדק

ותראו אם אפשר ליישם אותה.
ב. לוי
האמת היא שזה נושא ישן. הפלוגה הזו לא היתה

ממומנת על-ידינו, עכשיו היא ממומנת באותו

סדר גודל. אנחנו נוכל לתגבר, ויתכן מאוד - בלי בדיקה מוקדמת - שאפילו

תהיה מידה של יעילות כי לנו יש עובדים בסקטורים אחרים בעלי כשרון רב

מאוד, שהם בשעת שפל כשבמקום אחר יש לחץ. יכול להיות שחלק גם יביא

לחסכון בכללותו.

א. אייגס; לי לפחות יש בעיה - האנשים שעובדים בשטח בטח

מכירים את זה יותר - לדעת מהי היקף הבעיה.

כי מעבר לאותו מכתב שהיו"ר הקריאה לנו, אנחנו לא יודעים בעצם כמה אנשים

מחכים, כמה זמן בממוצע מחכה נוסע. השאלה באיזה אחוז של נוסעים מדובר,

אולי מדובר באחוז אחד שמחכה מדי פעם שעה וחצי, אני לא יודע.

ב. לוי; אם מגיעים 480 איש ב-747 ויש רק 10 דלפקי

כניסה, אז ברור לך שבכל מקום יעמדו כ-50

איש. אם מטוס אחד איחר, הגיעו שני מטוסים ביחד, כבר מחכים יותר אנשים.

א. אייגס; אני רק אומר שצריך לבדוק מהי היקף הבעיה. אם

נגיע למסקנה שבשנה מחכים אלף איש, זה יעלה

10 מיליון שקל כדי לכסות את זה, צריך להגיד אם זה שווה או לא שווה את

החשבון. צריך את הנתונים מול העיניים כאשר עושים את החשבון הזה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נקודה נוספת, בענין שרות לאומי.



ח. אלבדרס; לגבי השרות הלאומי יש מיגבלות בהפעלתן. הן

לא עובדות לילה, לא עובדות שבתות, לא עובדות

חגים. זאת אומרת, הן מסייעות, אבל זח לא כמו שאני יכול להגיד לשוטר

שלי, שהיוס הוא מאריך את המשמרת בגלל שני מטוסים שאחרו. אותו דבר גם

לגבי העובדים שאני מקבל מהסיוע של רשות שדה התעופה. הם עובדים שעות, הם

מסייעים, אני יכול להביא אותם לעבודה מתי שאני רוצה, אבל כשהוא גמר את

חצי המשרה - זה 40 איש בחצאי משרות שהם 20 תקנים - אני חייב לשחרר

אותו, כי לא אני משלם לו. הוא לא מוסיף, הוא נותן לי 20 כפול 8 שעות.

זאת אומרת, צריך לראות את התגבור הזה של שרות הלאומי ושל הסיוע שאנחנו

מקבלים מהרשות כסיוע, אבל לא במקום שוטרים. אם היו לי 20 שוטרים ועוד

17 שוטרים, שהם 37 שוטרים, הייתי מפעיל את המערכת הרבה יותר טוב מאשר

יש לי כרגע את האנשים המסייעים.
ע. לנדאו
היום יש לכם כ-90 שוטרים שמועסקים, השאלה

היא האם בגלל תיגבור המשרות שקיבלתם מרשות

שדות התעופה, בעצם לא הקטנתם או הרשיתם לעצמכם להפחית את מספר השוטרים

שלכם, שהיו מועסקים, והעברתם אותם למשימות אחרות במשטרה?
א. רבדל
חלק מהעובדה של הירידה בתקנים נובע מעובדת

הכנסת המחשב.
ח. אלבדרס
בזמנו עסקו בעידכון ספרים ואז היינו 132.

כשהכניסו את המחשב, עשו את החישוב ואז קיצצו

את המספר. מדברים על 1984, כשהכניסו את המחשב קיצצו את הקיצוץ הגדול.

מ-1986 עד היום אנחנו במשטרת ישראל, עקב קיצוצים של האוצר בתקציב

ובתקנים, קיצצו אצלנו בהשוואה, לא משום שאנחנו מקבלים מרשות שדות

התעופה. ההתחלה היתה בגלל המחשב.

ע. לנדאו! קיצוץ של 20 אחוזים במערכת שנמצאת בעומס,

משמעות הקיצוץ עבורכם, כמו שאמר איתן, שלא

נותנים לכם קש ולבנים רוצים שתעשו. התוצאה היא שאת הקש אוכל ציבור

התיירים. אם, נניח, לא היתם מקבלים מהם תוספת של 20 התקנים, האם לא

הייתם מורידים בתקנים שלכם?
ח. אלבדרס
היינו מורידים. אין לנו ברירה. את החישוב

הפנימי במשטרת ישראל עושה אגף התכנון. זה לא

שאני בא, לוקח בקרים ומעביר אותם לתנועה.
ע. זיסמו
אנחנו יכולים למעשה לקבל רק החלטת ביניים.

אני לא מומחה לתחבורה

כמו עוזי שמכיר את הנושא - ההתרשמות שלי מהדיון היום פשוטה מאוד, גם

אין קריטריון. אני לא רוצה לעמוד בתור, אלא רק שניה. זה שרות, מה זה

חצי שעה או 50 דקותז השאלה אם אנחנו רוצים להקל ולפשט את התהליך כדי

שכמה שאפשר יחכו פחות. זו המטרה. אם זאת המטרה - יש הכנסה והרווחים לא

צריכים ללכת למשהו אחר. ההתרשמות שלי היא כללית, שהמשטרה לא יכולה בגלל

הקיצוצים בתקציב שלה לעמוד בדבר זה.



ביקשתי מהאוצר לבדוק מה הוא אומר, כולל התחשבות בהערה שלו. אני רוצה

בדיקה של ממש. אם יתברר בבדיקה, שההצעה הפרטית שלו היא בלתי ריאלית

ובלתי כבונה, הוא הייב להתהשב במה שנאמר כאן. אנחנו קשורים גם לשיקול

שר המשטרה. כל שנה אנחנו רוצים לעזור לשר המשטרה כשמתקיים דיון על

תקציב המשטרה, אבל בסופו של דבר התשובה שניתנה היא תשובת אמת. כשהוא

צריך לקצץ, הוא מעדיף צרכי בטחון שוטפים מאשר צרכים אחרים. הוא עושה את

החלוקה הפנימית.

אחרי שהוא יעשה את הבדיקה, נוכל להתערב כוועדת כלכלה ולומר לשר המשטרה

של היום שאנחנו סבורים, שהוא לא היה צריך לקצץ אלא צריך להוסיף וכוי.

שנית, ההצעה צריכה להיבדק.

לפי דעתי, מסקנת הביניים של ועדת הכלכלה היום, היא אחת ויחידה, שהנושא

תזה ראוי לתיקון ולשיפור. איך? אני לא יכול להתייחס עד שלא ייבדקו שני

הדברים גם יחד.

א. גורני; העלה עמיתי ממשרד התיירות את השאלה של

ביקורי יום של אניות ודיבר על פיגורים. זה

רשום בפרוטוקול ככתם עלינו ולכן הייתי רוצה להתייחס לזה. הבעיה קיימת,

אנחנו עושים רבות כדי להתגבר עליה. נעשות פעולות שונות, שלא הייתי רוצה

שיירשמו בפרוטוקול. אנחנו עושים, נעשה ונשתדל ומאוד משתדלים כאשר אניה

באה עם אלף נוסעים, שירדו הכי מהר כדי לנצל את ביקורי היום באופן מלא.

ע. לנדאו; לגבי המקרים שחוקרים תיירים, מצד אחד אי

אפשר לוותר וחייבים לשאול, אבל אם זה לא

נעשה - ואני מניח שברוב המקרים זה ודאי נעשה - צריך להקפיד שכל מי

ששואל שאלות את התייר, צריך בסוף הבדיקה להתנצל בפניו ולהסביר לו שהוא

עלה במדגם וכך אנחנו נוהגים כדי שלא יקרו אסונות, שדבר זה הוא לבריאותו

ולבטחונו, כדי שלא יקרו מקרי אסון. נתינת המתנה בסוף, זה דבר חשוב.

אני מציע שכל מקרה, אסור לעבור עליו לסדר היום, צריך להביא אותו לבדיקה

כי אותו אחוז זאת אותה טיפת חומץ שיכולה להחמיץ את כל החלב. אסור לוותר

בענין זה.

הערה שניה, לגבי האפשרות להעסיק אנשים בתפקידים אלה, שוטרים לשעבר

פנסיונרים, או אנשים בחלקי משרות, כדי שבעונות עומס של השנה אפשר יהיה

לקרוא להם - סטודנטים או פנסיונרים - שישבו באותן שעות. הם לא יהיו

עובדים קבועים של השדה. נדמה לי, שבשעתו, היה סידור של משרד התחבורה עם

בוחני רישום פנסיונרים. בכל מקרה, הנקודה היא איך לתגבר את שעות העומס

כאשר בחוץ בוודאי יש ציבור שיהיה מוכן וישמח לקחת את המשימה הזאת.

אני חושב שבדיון חסרה לנו היום תמונה רחבה יותר על טיב השרות שמקבלים

בשדה. הבעיה היא, שלא אומרים שבן-אדם יחכה שניה וזהו, מדברים על משהו

סביר, שקורה בשדות התעופה בעולם. באופן כללי היו תקופות, לא מזמן,

שהשדה שלנו היה במצב יותר טוב מאשר כל שדה אחר. היה לוקח 25-30 דקות

מרגע שהמטוס נוחת ועד שהוא היה בהוץ. לא כך המצב היום.



האינטואיציה שלי אומרת, שזה לא מקרה יוצא דופן ובודדים אנשים המחכים 55

דקות. זה יותר מאשר מקרים בודדים. אני חושב שצריך לעשות מה שהציע נציג

האוצר. יש לקיים ישיבה ולקבל מספרים, נתונים על רמת השרות בעמדות

היציאה ובעמדות הכניסה. אם אחוז אחד מחכה שעה, זה דבר אחד: אבל אם 15

אחוזים מחכים יותר משעה, זה דבר שצריך לטפל בו באופן הרבה יותר חריף.
יכולים להיות שני צווארי בקבוק
האחד, בעמדות הכניסה של משטרת הגבולות;

ושני, כמה זמן לוקח עד שהמזוודה מגיעה. צוואר הבקבוק האמיתי לא צריך

להיות משטרת הגבולות. אני מציע לקיים דיון כדי לראות מהי תמונת רמת

השרות, מה אומרים המספרים האחרונים.

ברור לגמרי שבמספרים ההולכים ועולים כאן, כוח האדם לא יספיק. אפשר

להתייעל עד גבול מסויים, אבל מעבר לזה - אם לא מגדילים את מספר האנשים

היושבים - שום דבר לא יעזור. אני מציע לנציג אנשי התיירות, שאומר שהכל

בשדה בסדר, אני מסתכל על המספרים מה בעצם קורה. גם כאשר מספר התושבים

שנכנסים גדל כמעט ב-20 אחוזים ומספר העמדות המאויישות קטן ב-20 אחוזים,

אולי ההגיון צריך לומר, שבמקום שיעלה מספר הנוסעים, אולי ישתפר השרות

אם נוריד עמדות. אני חושב שצריך להיזהר בטיעון הזה, לדעתי הוא גם לא

מדוייק. אם עולה מספר הנוסעים ביותר מ-20 אחוזים, לא משנה איזה יעול

תעשה, בסוף תצטרך להוסיף אנשים. אני חושב שצריך למצוא כאן את הדרך,

צריך לקבל תשובה מהחתן, הכלה והשושבין, שהוא האוצר, איך אנחנו יוצרים

מנגנון שמתאים עצמו לשינוי בתנועת הנוסעים בשדה, כדי שרמת השרות תהיה

טובה.

אני מציע שנקיים דיון בוועדה אחרי שישבו אנשי משרד התחבורה, המשטרה

ואנשי משרד הפנים ויציעו את ההצעה שלהם, אם היא מקובלת. אם היא איננה

מקובלת או לא הגיעו לסיכום משותף, גם את זה עלינו לדעת, כי חובתנו

כחברי ועדה בכנסת זה לדאוג לציבור. אם אין פתרון, נתחיל אנחנו ליזום

מהלך מן המקום הזה. אם הם יאמרו שהם זקוקים לחודש, תהיה לנו סיבה בזמן

הפגרה לבוא ולדון בנושא.

א. אייגס; מאחר וניתן לי תפקיד השושבין, אני רוצה

להעיר הערה.

ע. לנדאו; באנגלית אומרים שושבין ,Best menאבל אני לא

אמהר להעניק לאוצר את התואר שהוא בוודאי לא

רוצה בו.

א. אייגס; אני חושב שמבחינת התהליך הנכון, הבדיקה

צריכה להיות קודם כל בתוך המשטרה. צריך

לבדוק איך 99 שוטרים מפוזרים על פני היום, על פני המשמרות, מה הם

עושים. אולי אתם עושים היום כל מה שאני אומר, אבל אני מרגיש חובה להגיד

זאת. אחרי שבתוך המשטרה מישהו יבוא ויוכיח שצורת חלוקת 99 השוטרים היום

היא אופטימלית, וזה הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות במסגרת המטלות שיש על

אותה יחידה בנמל תעופה בן-גוריון, הוא צריך לבוא עם זה למשטרה ולהגיד

שהם צריכים יותר, לא במסגרת דיון כולל על כוח אדם במשטרה. יכול להיות

שהמשטרה תגיד שזה יותר טוב, אז יעבירו לפה שוטרים. אני מכיר את זה

ממשרד התחבורה, כל תת-יחידה באה אלי בנפרד. אף אחד לא מסתכל על המערכת

הכוללת של כוח האדם במשטרה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
על המשטרה מוטלת עבודה קשה מאוד ואחראית.

אני מלווה את המשטרה כבר שנים רבות מוועדת

הפנים ומוועדת העבודה, בטיפול בתנאי העבודה והשכר שלהם, שהיה למטה מכל

ביקורת, שכר מחפיר, וגם תנאי העבודה שלהם. אני לא יודעת אם הגענו למצב

שאפשר להגיד, שהשוטרים מקבלים את התמורה הנאותה על עבודתם.

עבודתם קשה ואנחנו זוכרים כל שנה בדיון על תקציב התקנים, יש קיצוצים

ועל-פי הסרגל האוצר מקצץ שווה בכל המשרדים, גם במשטרה. פעם 3 אחוזים,

פעם יותר, פעם פחות, אבל מקצץ גם ממשרד המשטרה. אני זוכרת תחנונים של

חיים בר-לב, שנאבק כאריה נגד הקיצוצים, ואפילו היו לו הקפאות תקנים כי

לא היו לו אנשים לגייס, אמרו לו שיש תקנים פנויים ואת כולם לוקחים. עד

שהחזירו לו כמה תקנים, היתה זאת קריעת ים טוף.

למשטרה יש צרכים רבים ולא הם מחלקים כמה הם מקבלים. לירושלים צריך לתת

יותר שוטרים כי פה יש בעיות בטחוניות קשות ולא פעם מגייטים את השוטרים

מכל הארץ כדי לבוא לירושלים להתגבר על הבעיות ומפקירים מקומות אחרים.

כי זאת ירושלים ויש לה בעיות בטחוניות וצריך להתמודד אתןואנחנו רוצים

שבירושלים יהיה שקט ולא תהיינה התפרעויות, לא פעולות טרור. בואו לא

נטיל עליהם את התפקיד הזה. הם לא בודקים את עצמם יום יום אם הם יעילים

או לא יעילים. אם יכלו להתייעל יותר, היו עושים זאת. קיצצו להם מ-132

תקנים ל-98-99 תקנים בפועל. מספר הנוסעים גדל, תנועת הנוסעים גדלה,

מספר התקנים קטן. ככלכלן תגיד לי כמה אפשר להתייעלי כמה נוסעים צריך על

שוטר אחדל מה כאן יכולה להיות חוסר היעילות? אדם עומד בתחנת הביקורת

והוא צריך לטפל באנשים. הוא מתבטל? כאשר התור משתרע, הוא לא יעבוד?

אנחנו רואים איך הם עובדים. אילו יכולים להתייעל, בבקשה, תגידו לנו,

אולי נקצץ לכם עוד מה-99. הייתי מברכת אותם על כך אילו זה היה ניתן.

מחשב כבר יש, על זה קיצצו 8 תקנים בשנת 85, אז מה יש עוד להתייעל? איזה

כלים נוספים צריכים לעמוד לרשותם כדי להתייעל? אותו כוח אדם צריך לעשות

את העבודה, לבדוק, לראות תעודות, לראות על המחשב אם הוא בין הפושעים

שבורחים, אם הוא לא נותן דמי מזונות צריך לעכב את יציאתו מהארץ. כל

הדברים האלה מחייבים אחריות גדולה מאוד. תאר לך שהם יפספסו אחד כזה

והוא יסע לו והטענות בסופו של דבר תהיינה כלפי המשטרה, שלא בדקה ולא

עצרה אותו.

לגבי הבדיקות הבטחוניות האחרות, השאלה האם המשטרה צריכה לעשות אותן,

לגבי הטיפולים החריגים האלה, הכללות ומעצרים, חייבי שרות צה"ל - הם

צריכים לבדוק אם הוא חייב שרות או לא, גם את זה המשטרה צריכה לעשות. יש

דברים שהם לא בתפקידה הישיר של המשטרה, אבל מאחר ולא רוצים להעמיד

אנשים נוספים אחרים, מטילים הכל עליהם. אם מטילים הכל עליהם, צריך לקחת

זאת בחשבון, שיהיה כוח אדם שימלא את כל התפקידים הללו.

המסקנות שלי, כפי שחברי הכנסת התבטאו היום, קודם כל אתה בא בטענות, אז

בבקשה, תבדוק יחד עם המשטרה - אל תטיל עליהם לבדוק, הם בודקים את עצמם

יום יום - תבדוק אתה יחד עם המשטרה, אתה או הרפרנט האחר, תבדקו יחד עם

המשטרה אם באמת הפעולות שעושה כל שוטר הן מיותרות, אולי צריך לקצץ חלק

מהן, אני לא מומחית בנושא זה ולא יכולה לתת עצות. אמרו חברי הכנסת,

ואני מחזקת את דבריהם, הבדיקה תעשה ביחד. לא אתה לבד ולא הם לבד. הם

טוענים שצריך להוסיף תקנים, אולי תשבו אתם ותגידו שסוף זה וזה של פעולה



מיותר, שלא יבדקו את אזרחי ישראל. אם תתקבל הוראה מלמעלה שאת אזרחי

ישראל הנכנסים לא צריך לבדוק בביקורת הגבולות, הם ימלאו אחר ההוראה.

חוליה אחת קשורה בשניה. זה לגבי תפקידה של המשטרה.

אנחנו מעוניינים שהתיירים הנכנסים לארץ, יהיו שבעי רצוו, הן בכניסתם

והן ביציאתם, וישבחו את ישראל וידברו עליה בכל מקום ומקום, הם יהיו

השליחים של מדינת ישראל מבחינת שמה הטוב, מבחינת היחס שנותנים לו

בכניסתו או ביציאתו. הדברים האלה חשובים, זה מביא תיירים נוספים, מטבע

זר נוסף, זו עבודה נוספת במדינת ישראל. לדברים הקטנים האלה יש השלכות

על משק המדינה וזה חשוב. אתם רואים את זה רק מצד אחד, אנחנו רואים זאת

מתוך סה"כ התמונה הכוללת.

דבר שני שצריך להיבדק, הצעתו של מר ברוך לוי, מנכ"ל רשות שדות התעופה,

שהם היו מוכנים לאייש את העמדות האלה וכמובן זה יהיה בפיקוחה והנהלתה

של רשות שדות התעופה והמשטרה תשוחרר מהעול הזה. גם הסוגיה הזו צריכה

להיבדק ואני מבקשת, שיצא מכתב ממר לוי למפכ"ל, עם ההצעה הזאת. ההצעה

תיבדק יחד עם האוצר. אם ההצעה עונה על הצרכים, אם האנשים האלה יכולים

למלא את התפקיד במשטרה, לנו אין שום התנגדות ואין שום מניעה, כי עבורנו

החשוב הוא שהעבודה תעשה וזמן ההמתנה יקוצר.

מכתב ההתנצלות שניתן לאדם שנבדק ונפגע, מאוד חשוב. אנחנו מתנצלים על

אי-הנעימות שנגרמת לו וכו', השאלה אם באמת ניתן לתת לו אחרי שהוא גומר

את הבדיקה.

ב. לוי; זה מתבצע החל ממרץ השנה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שזה יוציא את העוקץ והתייר יבין,

שמה שעושים - נעשה גם לטובתו. יתגלה משהו

אצל אותו הנוסע באותו המטוס, הרי זה גם כדי להציל את חייו.

צריך לבדוק את השאלה, האם אפשר לתגבר על-ידי פנסיונרים של המשטרה

בתקופות של לחץ. הענין הוא, שלא תמיד יכולים לדעת במשך היום אם יזדקקו

לתגבורת או לא. מודיעים על איחור במטוס ומגיעים שני מטוסים ביחד, ילכו

להזעיק פנסיונר? זאת ניתן לעשות בתוך שדה התעופה בשעת הלחץ, להעביר

עובד מעמדה אחת לשניה, אבל הם לא יכולים לגייס כוח אדם באותו ולהביא

סטודנט או פנסיונר כדי להקל על הלחץ. יכול להיות שבעונות הבוערות של

התיירות אפשר לתגבר. גם את הסוגיה הזו אני מבקשת לבדוק, אם ניתן להעסיק

פנסיונרים או סטודנטים. זה בהחלט זול יותר, לא במשך כל ימות השנה, לא

יעלה 10 מיליון וזה לא במסגרת התקנים הקבועים אלא כתוספת הוצאה ולא

תוספת תקנים.

אני לא יודעת אם נספיק לדון לפני שהכנסת יוצאת לפגרה, אבל אחרי שהכנסת

תחזור מהפגרה בהחלט נוכל לקיים דיון נוסף כדי לשמוע את הסיכומים

וההצעות. בסופו של דבר, כולנו רוצים אותה מטרה שהיא לשרת את התייר,

לשרת את הנוסעים לשביעות רצונם ויחד עם זאת לשמור על בטחון המדינה

ולשמור על כל אותם חוקים שמנחים את כולנו ואת אלה שממלאים את תפקידם,

אם זה המשטרה או גוף אחר.



ב. לוי; אולי בגלל העובדה שהכנסת יוצאת לפגרה ועונת

השיא חולפת, אני מניח שהוועדה היתה כבר

בנתב"ג, אני מתכבד בהזדמנות זו להזמין את מי שירצח מחברי הוועדה, או את

כל חברי הוועדה, לבוא לראות את השיא, במה דברים אמורים ויהיה קל יותר

לקבל את ההחלטות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ברצון. מזכירת הוועדה תתאם ביקור בשדה

התעופה. נזמין גם את איש האוצר להתרשם

מהביקור.
א. רבדל
אם תבואו ותראו את זה בעין, זה יהיה נכון

מבחינתכם לקבל תמונה אמיתית.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ניצב אלבדרס, אתם יושבים אצל המפכ''ל ביום

ששי. אני מבקשת ממך להביא בפניו את בקשת

הוועדה על הדיון שהתקיים כאן ועל הצורך בתגבור משטרת הגבולות כדי לענות

על הצרכים. ספרו לו גם על ההצעות שגיבשנו כאן כדי שיקח אותן בחשבון.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלת נשעה 00;11

קוד המקור של הנתונים