ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/05/1990

הקמת תחנת המימסר קול אמריקה - סיכום דיון ומסקנות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 143

של ישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד' כ"ח באייר התש"ן, 23.5.1990, בשעה 9:00
נכחו
חברי הוועדה: היו'יר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גדות

ג. גל

א. פורז

י. צידון
מוזמנים
ד. תומר, סא"ל, נציג צה"ל, רע"נ תשתית ופריסה

א. שלייפר, מינהלת "תומר"

ר. ירדור, ראש מינהלת "תומר", משרד התקשורת
מזכירת הוועדה
ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

הקמת תחנת המימסר קול אמריקה - סיכום דיון ומסקנות



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

הוועדה קיימה 5-6 ישיבות, וכן סיור ודיון

יסודי ומקיף בכל הנושא. נשמעו הדעות בעד, הדעות נגד, והגיע היום הזמן

לסכם. אני יודעת שוועדת הכלכלה ביקשה ממני לבוא בדברים עם יו"ר ועדת

המישנה, ועדת חוץ וביטחון, ח"כ שגיא, על אפשרות לקיים ישיבה משותפת.

לאחר שיחה שהיתה לי אתו הוא סיפר לי, שהדיון אצלו הסתיים, והוא עכשיו

עובד על הכנת המסקנות. אני לא אמתין עד שיהיו מסקנות ועדת חוץ וביטחון.

במנותק ממסקנות ועדת חוץ וביטחון קיימנו דיון בוועדת הכלכלה, ואנחנו

רשאים להוציא בעצמנו את המסקנות שלנו. הצטערתי שהוא לא קיבל בחיוב את

הצעתי לדיון משותף, מאחר שהוא כבר סיים את הדיון בוועדה, ולכן אין לו

מה לחדש. זאת טיוטא, לגבי המסקנות חלו שינויים והם בתיקון, אבל בינתיים

נתחיל לעבוד על המבוא ונעדכן מה שצריך לעדכן. אולי התחדשו דברים, אולי

יש שינויים.

המבוא הוכן על-ידי מזכירת הוועדה, לאה, והוא מסתמך על כל הדיונים שהיא

העלתה מהפרוטוקולים ומהדברים שהיא שמעה מהגורמים שהופיעו בפני הוועדה.
ל. ורון
"הקמת תחנת המימסר קול אמריקה.

ועדת הכלכלה קיימה בנושא הקמת תחנת המימסר

קול אמריקה דיונים בימים 21 בפברואר 90, 27 בפברואר 90, 23 באפריל 90

ו-23 במאי 90. ביום 18 במרץ 90 קיימה הוועדה סיור באתר המיועד להקמת

התחנה וסביבתו, וכן פגישה עם תושבי האיזור ונציגות של רשות שמורות הטבע

והחברה להגנת הטבע.

במהלך הדיונים והסיור שמעה הוועדה את דברי השר לאיכות הסביבה ונציגי

המשרד, את שר התקשורת ונציגי המשרד, וכן נציגי המשרדים: התחבורה,

הכלכלה והתכנון, הפנים, הבריאות, האוצר, נציגי רשות שדות התעופה, ראש

מינהלת הפרוייקט "תומר", נציגי צה"ל (המטכ"ל), נציג התעשיה האווירית,

נציג רפאי'ל, אלביט, תדיראן, נציגי רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע,

ראש תמועצה המקומית מצפה רמון, ראש המועצה האיזורית תמר, נציגי מושב

חצבה, נציגי מושב עידן.

ראש מינהלת הפרוייקט מסר לוועדה, כי באוגוסט 85 נתנה ממשלת ישראל

לממשלת ארה"ב את הסכמתה העקרונית להקמת תחנת המימסר בערבה. במאי 87

אושרה טיוטת ההסכם על-ידי ממשלת ישראל, ביוני 87 נחתם ההסכם על-ידי

ראשי תאגידי השידור של ארה"ב ושר התקשורת של ישראל. בדצמבר 1987 אושר

ההסכם על-ידי ממשלת ישראל, ובפברואר 1988 אושרר ההסכם על-ידי הקונגרס

של ארה"ב, והועבר תשלום של 16 מיליון דולר לממשלת ישראל.

האתר הנבחר להקמת תחנת המימסר הוא באיזור נחל ביתרון שבערבה, 30

קילומטר מדרום לים המלח, וכ-120 קילומטר מצפון לאילת. האתר ישתרע על

8,000 דונם שמקצתם יועד לחקלאות, כאשר בתוכו ישנם שדות אנטנות ומערכי

אנטנות.

ההיקף הכללי של הפרוייקט נאמד בכ-300 מיליון דולר, הוא ימומן כולו

מכספי ממשלת ארה"ב ויבוצע כולו על-ידי קבלנים ישראלים.



היקף העבודה הישראלית הצפויה יהיה כ-176 מיליון דולר, מתוך סכום זה

עבודות וחוזים בהיקף של כ-150 מיליון דולר מצויים כבר בשלבים שונים של

התקשרויות וביצוע. נחתם כבר חוזה בין האמריקאים לבין מע"צ להעסקת 9

קילומטרים של כביש הערבה, העובר היום בתוך אתר התחנה; וכן מתבצעת

על-ידי חברת החשמל עבודה בהיקף של 3 מיליוני דולרים להבאת קו מתח עליון

אל האתר מכיוון סדום.

בתקופת ההקמה יועסקו בפרוייקט כ-480 עובדים. בעבודות בינוי, תשתית

והנדסה אזרחית שיימשכו כשנתיים יועסקו כ-300 עובדים. בעבודות הקמת מערך

השידור שיימשכו כ-3 שנים, יועסקו כ-180 עובדים.

על-פי המתוכנן תימשך הקמת התחנה עד אמצע 1993. החל ממועד זה תופעל

התחנה על-פי ההסכם 25 שנה, עם אופציה להארכה ל-25 שנים נוספות, ותביא

לתוספת של כ-160 מקומות עבודה, מרביתם במקצועות טכנולוגיים. ב-25 השנים

היקף הפרוייקט יהיה כשלושת-רבעי מיליארד דולרים.. ?.

טרם חתימת ההסכם נעשו בדיקות ראשוניות בהשתתפות צה''ל, גורמי מערכת

הביטחון, הסוכנות היהודית, רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע. עד כה

לא נישלמו כל הבדיקות הסביבתיות, והן מתבצעות במקביל לתכנונים

המפורטים.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה על הכנת תוכנית מיתאר ארצית ותזכיר

השפעה על הסביבה. בדיקות אלה כללו סקר ציפורים נודדות, שבוצע על-ידי

רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע במשך 3 עונות נדידה".

ר. ירדור; סתיו 86, אביב 87, סתיו 87. כתוצאה מביצוע

הסקר הזה חסרים עוד כמה נתונים.

י. צידוו; הם אישרו בדיון שזה בוצע, הם רק טענו שלא

היה להם המיכשור הדרוש.

ר. ירדור; יש ציפורי שיר שנודדות בלילה ובהמונים,

השאלה היא אם הן עוברות באתר הזה, או שהן

עוברות כמו הגדולות, בשוליים. הגדולות הולכות לשוליים, להרים.

ל. ורוו! "האתר שנבחר להקמת התחנה היה על דעת צה''ל,

הסוכנות ורשות שמורות הטבע.

בפברואר 1989 הוגש תזכיר על-ידי המכון הגרעיני בנחל שורק על ההשפעה של

קרינה אלקטרומגנטית".

י. צידון! להבא לא צריך לבקש מחקר ממכון גרעיני על

קרינה. יכולתם לבקש מרפא"ל או מכל מיני

מקומות אחרים. בגלל זה אני חושב שקיים הפחד המטופש שעירבבו קרינה

בקרינה.

ר. ירדור! גם בגלל זה, אבל לא רק בגלל זה.



ל. ורון; "העוצמות האלקטרומגנטיות שמהוות סיכון הן

בין 1,000 ל-2,000 וולט למטר. התקן המומלץ

לאוכלוסיה כללית הוא 27.5 וולט למטר. בישובי הסביבה צפויה קרינה".

י. צידוו; אולי לרשום "התקן המקסימלי המומלץ", או

"התקן המירבי המומלץ". זה בעצם לא מומלץ, זה

מקובל.

ר. ירדור; מדובר על האוכלוסיה הכללית, וזה בניגוד

לעובדי התחנה, שלהם מותר להיות חשופים

ליותר.
י. צידוו
את המלים "האוכלוסיה הכללית" תשימי במרכאות

כפולות. יש אוכלוסית עובדים, ויש אוכלוסיה

כללית.

ל. ורוו! "התקן המירבי לאוכלוסיה "כללית" הוא 27.5

וולט למטר. לישובי הסביבה צפויה קרינה

במקסימום 2 וולט למטר. כמו-כן נתקבלו במועצה הארצית חוות דעת של מומחים

בינלאומיים, העומדים בראש מכוני תקינה בינלאומיים ובלתי-תלויים, בין

הגדולים בעולם המערבי, המאשרים כי בנתוני התחנה אין היא מהווה כל סיכון

לתושבי הסביבה.

השר לאיכות הסביבה דאז, מר רוני מילוא, מסר לוועדה כי אם לא יחול שינוי

בעמדת האמריקאים, המשרד לאיכות הסביבה לא יתנגד לפרוייקט. הוא מסר כי

המשרד לאיכות הסביבה מופתע מיעילות המחקרים היסודיים שנערכו גם בארה"ב

בנושא השפעת פרוייקט מסוג זה על הסביבה.

שר התקשורת דאז, מר גד יעקבי, מסר לוועדה, כי להסכם שנחתם יש משמעות

אסטרטגית ממדרגה ראשונה, והוא מבטא אחד מתחומי שיתוף הפעולה שבין ישראל

לבין ארה"ב. עמדתה החיובית של ממשלת ישראל לאחר שקיימה את כל הדיונים

והבירורים היא חד-משמעית, והיא קיבלה אישור נוסף בימים אלה בפורום

הארבעה ובקבינט".

א. פורז; מה זה "פורום הארבעה"?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אלה העובדות, אנחנו מוכרחים לכתוב אותן.

א. פורז; אולי נכתוב "פורום ארבעת השרים". תכניסי את

המלים "פורום הארבעה" במרכאות.
ל. ורוו
"בפורום הארבעה ובקבינט. בעקבות השינויים

המתחוללים בגוש המזרחי, תתמקד התחנה

בשידורים לאיזור האיסלמי והפונדמנטליסטי, נוסף לשידורי רדיו שמתאימים

לכל אזרח בעולם. השר מסר כי ציוד התחנה יועבר ללא תמורה לבעלות ממשלת

ישראל אחרי 17 שנים.



נציגי רפא"ל, התעשיה האווירית, אלביט ותדיראן בירכו על. הקמת הפרוייקט,

שיאפשר לתעשיה לעבור מתעשיה צבאית לתעשיה אזרחית בהדרגתיות, דבר שחייב

להיעשות בעקבות הצמצומים בשוק הצבאי. הפרוייקט יאפשר לתעשיות גם קידום

טכנולוגי רב והעמקת הידע בתחום זה.

ראש מינהל התעופה האזרחית אמר, כי האתר נמצא מתחת לנתיב הטיסות ממרכז

הארץ לאילת, והיה חשש כי עוצמת השידור תשבש את הקשר שבין המטוסים, וכן

תהיה פגיעה מסויימת באביזרי הניווט הקרקעיים. לאחר הבדיקות נמצא פתרון,

שעל-פיו יוסט נתיב התעופה האזרחי בניווט ראיה (סי.בי.אר.) מערבית לכביש

הערבה (כביש 90).

נציג צה"ל מסר, כי לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה על הקמת התחנה, בדק צה''ל

את הדרכים לקיום החלטה זו באופן שימנע פגיעה במערכת הביטחון ופגיעות

סביבתיות. לדבריו, האתר שנבחר הינו בחזקת הרע במיעוטו.

במסגרת ההסכם נקבע, כי ייבדקו על-ידי "תומר" השפעות תאימות

אלקטרומגנטיות באיזור התחנה. תוצאות הבדיקות הנוספות על-ידי צה"ל העלו,

כי צה"ל יוכל "לחיות" עם התחנה, אך עקב הסטת חלק מנתיבי התעופה האזרחית

מערבה, הפעילות תפגע בחלק ממטווח 90, ויהיה צורך למצוא השלמה לחלק

מהמטווח שנפגע. הפתרון שנמצא הוא העתקה של חלק ממטווח 90 דרומה. יחד עם

זאת, הפתרונות שנבדקו מתוכננים לביצוע על-ידי צה"ל, ונעשו במגמה למנוע

ככל הניתן פגיעה בערכי טבע ונוף ומניעת שיבוש הפעילות האזרחית באיזור,
וזאת באמצעות
(א) השארת ציר נחל מרזבה פתוח לכל אורכו למטיילים.

(ב) שיפור ציר נחל נקרות הסגור כיום, ומצוי בתוך שטח אש.

(ג) שימוש ככל הניתן בשטחים הסגורים כבר כיום.

(ד) שחרור שטחים מתוך מטווח 90 לשימוש אזרחי.

(ה) הנחת המטרות במטווח החדש, המתבצעת בשיתוף רשות שמורות הטבע, תתבצע

תוך הקפדה על פגיעת מזערית ככל שמתאפשר בערכי טבע ונוף.

(ו) לא יהיה שימוש בתחמושת נפוצה במטווח.

נציג משרד הפנים מסר לוועדה, כי ועדת המישנה של המועצה הארצית לתכנון

ולבנייה קיימה מספר דיונים. המועצה הארצית טרם אישרה את התוכנית.

הדיונים בוועדת המישנת התייחסו במיוחד לסיכוני הבריאות לאדם בישובים

הסמוכים, ואף פנתה לקבל חוות דעת של מומחים. כמו כן מסר, כי ד"ר

אלינורה דר מארה"ב מסרה בחוות דעתה, כי אין חשש לבריאות התושבים מרמת

הקרינה מחוץ לגדרות התחנה. לעומת זאת התקבלו חוות דעת אחרות של בעלי

השגות לתוכנית, שטענו שאין הוכחה חד-משמעית שתהיה על-ידי הקמת התחנה

פגיעה בבריאות התושבים, כשם שאין הוכחה חד-משמעית שלא תהיה כל פגיעה

בהם. המומחים המליצו על מחקרים נוספים, מאחר שלא נעשו די מחקרים בעולם

בסוג כזה של קרינה בתדירויות או בעוצמות כפי שהתחנה שאמורה לקום תפעל

בהן".



י. צידון; נכון הוא שלא נעשו מחקרים בתדירויות

ובעוצמות כפי שהתחנה שאמורה לקום תפעל בהן,

אבל לעומת זאת לעוצמות שדה בתדירויות שיהיו במקומות האלה, יש כבר הרבה

מאוד מימצאים. המימצאים מדברים באופן חד-משמעי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זה מה שמסר נציג משרד הפנים. פה מצטטים מה

שאמר נציג משרד הפנים, והוא ציטט מה שאמרו

המומחים. בדיוק את הדברים האלה הוא אמר.

י. צידוו! את צודקת. זה מה שנציג משרד הפנים אמר.
ל. ורון
"נציגי רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע

הביעו התנגדות להקמת הפרוייקט.

(א) האיזור הינו חלק מציר הנדידה- של הציפורים, ובנתיב זה עוברות פעמיים

בשנה עשרות מיליוני ציפורים. קיים חשש כי התחנה תגרום נזקים

לציפורים, וכן כי תופר האמנה שמדינת ישראל חתמה ב-1983, אמנת בון,

שקוראת לאי-פגיעה בבעלי חיים נודדים.

הסקרים העקרוניים הצביעו על כך שנתיב הנדידה המרכזי אינו עובר מעל

התחנה, אלא הוא בשוליים.

האמריקאים התחייבו לערוך סקרים מפורטים במשך תקופת התכנון וההקמה,

כדי לברר את מימדי התופעה והאמצעים למנוע נזק לציפורים.

כן נדרש ביצוע סקר בשעות הלילה באמצעות מכ"ם.

(ב) פגיעה בהיבט התיירותי-כלכלי ובחינוך הנוער בעקבות שינוי והגדלת

שטחי האימונים של צה"ל.

אף שבשנת 1982 נמסר כי מיקום התחנה לא יחייב שינוי בשטחי האימונים

של צה"ל, הציגה מערכת הביטחון בספטמבר השנה מסמך למועצה הארצית

לתכנון ולבנייה, ולפיו יוסטו שטחי האימונים והאש דרומה, ויורחבו.

כך יצומצם השטח שנותר פתוח לציבור המטיילים, ותהיה פגיעה במערך

שטחי הנוף הפתוח בנגב באיזור בו ישנם ערכי טבע ייחודיים ונוף

בראשית שטרם נפגע. השטח הוא מהבודדים במרכז הנגב, שבו קיים פרוזדור

רצוף של שטח פתוח לטיול מזרחה ועד גבול מצרים במערב.
נציגי התושבים
ראש המועצה המקומית מצפה רמון הביע חשש, כי בעקבות הצרת

שטחי התיירות תהיה פגיעה בנושא התיירות שבכוונת מצפה רמון לפתח. הוא

דרש כי העובדים שיעבדו בתחנה יגורו במרכז הנגב. ראש המועצה הביע דרישה

לקבלת פיצוי כלכלי.

נציגי הישובים עידן וחצבה הביעו התנגדות חריפה להקמת התחנה בגלל הסיכוי

להשפעה אלקטרומגנטית עליהם. הם ביקשו חוות דעת של מומחים, ושכרו את

פרופ' קורנשטיין מאוניברסיטת תל-אביב שמסר, כי עד כה לא נעשתה בדיקה

ישירה של השפעת תחנות שידור בעולם על האוכלוסיה הסמוכה, ולא ידוע

בבירור מהי ההשפעה האפידמיולוגית והשפעת החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית על



האוכלוסיה. גם ד"ר ריכטר מבית-הספר לרפואה הדסה מסר, כי קיימת אי-ודאות

לגבי הסיכונים לבני אדם, וכי אין ויכוח היום על כך שיש השפעות

ביולוגיות מיסודות אלקטרומגנטיים ותוצאות בריאותיות מוגדרות על בני אדם

מיסודות אלקטרומגנטיים. יש ויכוח לגבי העוצמות.

הם דחו את חוות דעת המומחים הבינלאומיים שקבעו בצורה פסקנית, כי אין כל

חשש לנזק בריאותי כלשהו לתושבי הערבה.

תושבי עידן וחצבה הביעו חשש לסבל מבחינה חברתית. הקמת התחנה תקשה על

תהליך קליטה של אנשים נוספים בישובים, וכן למשך כל תקופת הקמת התחנה

יבואו לאיזור ערבים שיעסקו בהקמת התחנה, ואנשי מקצוע זרים שיביאו

לאיזור פשע וזנות".
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
"יבואו לאיזור -ערבים" - את זה לא הייתי

מכניסה.

א. פורז; נרשום- "עובדים ואנשי מקצוע זרים".
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בכל תקופת הקמת התחנה יועסקו אנשי מקצוע

זרים.

עד עכשיו זו היתה סקירה מצומצמת על הדברים שנאמרו. עכשיו אנחנו מגיעים

למסקנות.

ל. ורוו; "עם תום דיוניה הגיע ועדת הכלכלה למסקנות

הבאות;

(1) ועדת הכלכלה התמקדה בדיוניה ובחנה את ההיבטים הקובעים בהקמת

תחנת המימסר קול אמריקה, את ההיבט הכלכלי שיש לו השפעה רבה על

המשק הישראלי, הצבאי, הביטחוני והבריאותי. כמו-כן דנה בהשפעתה של

הקמת התחנה על איכות הסביבה, על הציפורים הנודדות ועל התיירות.

(2) הוועדה רשמה לפניה את הודעת הממשלה על המחוייבות שיש לה להקמת

הפרוייקט, לאחר שנתנה את הסכמתה ב-1985, ולאחר אישורה ב-1987

ואישרור נוסף על-ידי "פורום הארבעה" ובקבינט (בממשלת האחדות

הלאומית בחודשים האחרונים).

(3) הוועדה סבורה שהפרוייקט יגביר את הפעילות הכלכלית בנגב ובאיזור

הערבה, וכי בתקופת ההקמה ולאחריה תהיה לו משמעות רבה לגבי רמת

האבטלה וההכנסות במטבע חוץ.

(4) הוועדה רואה בחיוב תוספת מקומות עבודה במשק לקליטת עובדים ישראלים

ועולים חדשים בתקופה של אבטלה גוברת וקפאון בצמיחה. על-פי המידע

שקיבלה הוועדה, יועסקו בפרוייקט כ-480 עובדים. בעבודות בינוי,

תשתית והנדסה אזרחית שיימשכו כשנתיים - כ-300 עובדים, בעבודות

הקמת מערך השידור שיימשך כ-3 שנים - יועסקו כ-180 עובדים.

(5) הוועדה בעמדה כי יש לדרוש התחייבות של מינהלת הפרוייקט, כי הן

בשלב הקמת הפרוייקט והו בהפעלתו יירכש במידת האפשר ציוד ישראלי,



וכל האנשים שיועסקו בו יהיו ישראלים, תוך מתן עדיפות לתושבי הנגב

והערבה, ולבעלי מקצוע בארץ היכולים לבצע את העבודה הנדרשת.

(6) הוועדה מציינת כי אמנם נעשו בדיקות ראשוניות טרם חתימת ההסכם

בהשתתפות צה"ל, גורמי מערכת הביטחון, הסוכנות היהודית, רשות

שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע, אך בדיקות אלה לא עומדות כיום

בדרישות, ויש צורך בקיום סקרים נוספים.

(7) הוועדה מציינת כי ישנן השפעות ומשתנים חדשים בפרישת צה"ל בנגב

(נושא זה מוצה בדיוני ועדת חוץ וביטחון), וכן קיים חוסר מידע ברמה

בינלאומית מבחינת ההשפעה על פעילות התושבים ואיכות הסביבה.

הוועדה התרשמה שלא נעשו די סקרים ומחקרים מקיפים ויסודיים במכלול

הבעיות, טרם התקבלה ההחלטה הראשונה בממשלה.

(8) הוועדה מביעה דאגה עמוקה מאוד לבריאותם של תושבי האיזור, הזכאים

לקבל מידע מוסמך בכל הקשור להשפעת התחנה על בריאותם.

הוועדה דורשת כי יימשכו הסקרים והמחקרים הנוגעים לבריאות תושבי

הסביבה.

הוועדה דורשת, כי הנהלת הפרוייקט תתחייב לממן את כל ההוצאות

הכרוכות בסקרים ובמחקרים שייעשו, ותנקוט את כל האמצעים הנדרשים

להבטיח את בריאות תושבי הסביבה ולטפל בכל הנזקים.

(9) הוועדה דורשת כי גורמי הביטחון יבטיחו, שאופן השימוש בשטח על-ידי

צה"ל יגרום ככל האפשר פחות נזק לערכי טבע ונוף, וכי צה"ל לא יבצע

פעילות מיותרת באיזור. פעילות צה"ל בקרקע תהיה מתואמת עם רשות

שמורות הטבע.

הוועדה קוראת לצה"ל להגמיש ככל שיותר מתן היתרי כניסה למטיילים

בשטח שמוגדר לאימונים.

(10) הוועדה דורשת המשך ביצוע סקרים בנושא נדידת הציפורים במימון הנהלת

הפרוייקט, ונקיטת כל האמצעים, כולל הקמה והפעלה של התחנה

והשידורים למניעת נזקים לציפורים הנודדות.

(11) הוועדה רשמה את הודעות נציג המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ומבקשת

להמליץ בפניה כי בהחלטותיה תביע בצורה חד-משמעית על דרכי הטיפול

בנושא השפעה על בריאות התושבים, איכות הסביבה, נדידת הציפורים

ושטחי האימונים שלצה"ל.

(12) הוועדה דורשת מהנהלת "תומר" דיווח על התקדמות הביצוע ונתונים על

ההשקעות בארץ ובחו"ל בשלבי ההקמה וההפעלה של התחנה".

ג. גדות; גבירתי היו"ר, יש לנו מסורת די נאה של הסכמה

בינינו על החלטות הוועדה, והייתי מאוד מקווה



שגם ההחלטה הזו תהיה במסגרת אותה מסורת. אלא שיש לי איזה חששות מבעבעים

בבטן, שהפעם עומד להיות חריג, ואנחנו לא נסכים בינינו בדיון.

הסיבה לכך היא שהחלטות הוועדה, כפי שרשומות כאן, לדעתי אינן מביאות

כבוד רב מדי לוועדה הזו. אלה החלטות - סליחה על הביטוי, אבל בלשון

הילדים - של פחדנים. אם לוועדה הזו יש עמדה, היא צריכה להביע אותה. אם

אין לה עמדה, שתיצור לעצמה עמדה לאחר שהיא תאסוף את כל האינפורמציה.

ההחלטה פה באופן כללי בעצם מסירה את אחריותה מכל העניין, מעבירה את

האחריות למועצה הארצית, כדי שהיא תצטרך להתמודד עם העניין. במקביל היא

אומרת, עכשיו, על חשבון אלה שכבר השקיעו שם כסף רב, גם מע"צ מזיז כבר

את הכביש, ויש כבר פעולות אמיתיות בשטח, אומרים לנו שהנה יש איזה

עניין. אני רוצה שתדעי, שהצרות הגדולות ביותר הן דווקא בדברים שאת לא

מצפה להם, כמו נדידת ציפורים והפעלת מערכת בינלאומית של לחצים עלינו,

שלא לדבר על בריאות התושבים, שלא לדבר על שמירת ערכי טבע ונוף, שלא

לדבר על הרבה מאוד דברים אחרים.

אני הייתי מחלק את העניין הזה לשניים. באופן טבעי, כפי שזה נראה לי,

היתי מצביע נגד. אבל מאחר שאני לא יכול לעשות מעשה לא הוגן, ולומר

שהוועדה לא יכולה להצביע "בעד" משום שאין לה די אינפורמציה, אני אצביע

נגד ללא אותה אינפורמציה. הרי זו אותה משוואה. אני לא יכול לעשות אותו

עניין.

לכן, כפי שהדברים נראים כרגע, צריך להצביע נגד העניין כי אין לנו די

נתונים. אני מבין את המועקה הגדולה, כי הממשלה ללא בדיקה - ולא משנה

לצורך זה מי היה אחראי על הבאת העניין - עם כל הכבוד, ההחלטה לדעתי

היתה לא אחראית במיוחד, והיא ניתנה ללא הבדיקות שהיו צריכות להיעשות.

עוסקים במעצמה, שיש לי הרגשה שקשה לעמוד מול הלחצים האלה. אבל עם היד

על הלב, המצב הוא כזה, שהוועדה לדעתי איננה מסוגלת לקבל החלטה חיובית.

אם היא איננה מסוגלת לקבל החלטה חיובית, אזי מסקנותיה כפי שמובאות כאן

ב-12 הסעיפים המובאים, מנוסחות לדעתי בצורה הלא נכונה מבחינת מעמדה של

הוועדה וכבודה. זה מזכיר לי קצת החלטות של ועידה פוליטית, ואת יודעת

בדיוק למה אני מתכוון. עושים שכולם יהיו מרוצים.

אני מאמין שהחלטות הוועדה כפי שמובאות כאן. אינן טובות, הן לא מגלות

אומץ לב ציבורי, ואנחנו צריכים להחליט אחת מהשתיים.-

(א) נטיל את הכל על המועצה הארצית, ונאמר לה שאנחנו כוועדת כלכלה, לא

מתפקידנו ליטול את התפקידים שלה כמועצה ארצית. היא צריכה לגמור את

עבודתה, לקבל את ההחלטות, להביא את המסקנות שלה לוועדה הזו, ואז

אנחנו, על בסיס כל העבודה שהיא תעשה, נביע את דעתנו.

(ב) האפשרות השניה, שאיננה מקובלת עלי, היא, שאנחנו נעשה את עבודת

הוועדה, ונקרא למומחים לציפורים ולאנשים ולקרינה ולכל היתר. אני

מתכוון מבחינת קבלת ההחלטות הספציפיות.

אם הכוונה שלנו היא שלא להעביר זאת למועצה הארצית לתכנון, אנחנו צריכים

לומר בצורה הברורה ביותר, שלאור העובדה שאין לנו תשובות לכל כך הרבה

שאלות, על הממשלה - לא על המועצה, זה אמנם גוף סטטוטורי, אבל מקצועי,



שעוסק בתחום מסויים - לשוב ולדון בעניין, תוך כדי מגעים עם ממשלת

ארה"ב, לשקול האם הם עדיין כל כך מעוניינים בתחנה, והאם הם כל כך רוצים

לעשות את זה כאן, בחבל ארץ זה.

הסברתי למה אסור להצביע בעד, אבל על אותו בסיס קשה לי להצביע נגד. אם

זה יגיע לידי "כן" או "לא" חד משמעי, משום שאין דרך אחרת, אני פשוט

אצביע נגד העניין.

ג. גל; אני לא יודע בדיוק מי ניסח את המסקנות האלה,

אבל אני משוכנע שזה נוסח גם על-פי

הפרוטוקולים של דיוני הוועדה, וגם על-פי ההתרשמות ממה שנשמע כאן.

לו לא הייתי בכל הדיונים אלא רק הייתי מקבל את המסקנות האלה, הייתי

מצביע נגדן. אני משוכנע שהדבר הזה נעשה ביושר מוחלט, אני יודע שלא כתבו

כאן דברים מגמתיים, אלא שהדברים יוצאים מתוך הדברים שנאמרו. אם אני

שוקל את הדברים, מה בעד ומה נגד, אני מוצא פה 4 סעיפים, סעיף 2, 3, 4,

5, שאומרים שאלה נימוקים שמחייבים הצבעה בעדם: התחייבות הממשלה, פעילות

כלכלית, תוספת עבודה. אבל לעומת זה, סעיפים 6, 7, 8, 9, 10 מדברים נגד,

משום שכל הסעיפים מדברים על פגיעה בערכי טבע ובבריאות הציבור בצורה

חריפה. כשאני מעמיד את הסעיפים שאני נגדם מול הסעיפים שאני בעדם, לולא

שמעתי את כל מה שהיה כאן, אני בהחלט הייתי מתנגד לענין הזה.

אני לא הבינותי כך את סעיף 8, וכאן אני רוצה להקל בעוצמה של ההתנגדות.

לא התרשמתי שיש סכנה בריאותית למתיישבים באיזור.
ג. גדות
אם הסקרים יוכיחו בעוד 3 שנים אחרת, האם

יפרקו את התחנה?

ג. גל; ההתרשמות שלי מבעלי המקצוע היא, שאין סכנה

בריאותית.

ג. גדות; אם כך, למה לכתוב אותה?
ג. גל
אני בא להקטין קצת את ההתנגדות, כי אני חושב

שסעיף 8 הוא חריף, הוא לא קולע למה שאני

התרשמתי. כשאתה מעמיד את הדברים זה מול זה, יש פה איזה שהוא איזון, לא

משום שזה 4 סעיפים מול 4 סעיפים. כשאני שוקל את הדברים, אני מגיע

למסקנה, שלולא האמריקאים ביקשו את התחנה ולולא היתה קמה, עם כל החשיבות

שאני מייחס לתוספת שיש מזה, הייתי שמח אם היא לא היתה באה לעולם.

אני מייחס משקל כבד להתחייבות ממשלת ישראל כלפי ארה"ב ולהפרת הסכמים.

המסקנה שלי היא שעכשיו המועד, נוכח השינויים שחלים באירופה ובמזרח

אירופה, לפנות אל האמריקאים לבחון שוב את חשיבות הקמת התחנה, משום שהיא

מעוררת בעיות אקולוגיות ובעיות של טבע ובעיות של ציפורים וכיו"ב, ומשום

שתושבי האיזור מתנגדים, כי זה יכביד עליהם, וחלק מאיים בעזיבה וכוי.



אם האמריקאים, כתוצאה מהשיקול הנוסף, יחליטו להסתלק מהענין, אין בעיה.

אם אף על פי כן יחליטו שהם רוצים להמשיך בתחנה, אני חושב שצריך להפעיל

את כל הסעיפים עם התיקונים הנדרשים שיש במסקנות.

לכן אני מציע לחלק את הסיכום לשניים: בחלק הראשון תהיה פנייה לממשלת

ישראל ולבקש שתפנה אל האמריקאים שיבדקו שוב את ההכרח שבהקמת התחנה,

נוכח מה שקורה במזרח אירופה. אם תשובת האמריקאים, לאחר הבדיקה, תהיה

חיובית - יבואו לידי ביטוי שאר הסעיפים שבהמלצות האלה, עם תיקונים, שעל

אחד מהם הערתי, ובוודאי חברים יעירו הערות נוספות.

י. צידוו; אני רוצה להמשיך במקום שח"כ גל הפסיק.

אין לי התנגדות להמלצת הוועדה לפנייה

לממשלה, שהיא תשאל את האמריקאים האם הדבר הזה תקף עדיין, לאור כל מיני

התנגדויות וכוי, תוך קביעה ברורה וחד-משמעית שאם זה נחוץ להם, אנחנו

ממשיכים. אבל רק לפני כחודשיים, נדמה לי, אמרו האמריקאים שהם רוצים את

זה.

אני רואה בחומרה עצומה הפרת חוזים. זו לבנטיניות שלא היתה כמותה. הדבר

היחידי שיש לישראל מבחינת האמריקאים, זו מידה מערבית של אמינות,

שמתחילה להיות מוטלת בספק, ולא רק במקרה זה.

אני לא יודע אם השרים שלקחו התחייבויות, לקחו את זה בלי מידע מספיק.

כדי שאני אפר חוזה, צריכים להביא לפני ארגומנטים כבדים ורציניים מאוד,

והארגומנטים האלה הם בריאות הציבור.

מבחינה מעשית הארגומנטים האלה לא הובאו בפנינו, ולכן אני מתנגד לסעיפים

7, 8 וכוי.

אני בעד המשך המחקרים, אבל אני שוכנעתי מעל כל צל של ספק ממה ששמעתי,

שאין איום ידוע. יכול להיות שאור היום הוא איום, יכול להיות שעלי

האקליפטוס הם איום, הכל יכול להיות איום על בריאות הציבור. אלא שישנם

חששות שהתפתחו מתוך איזה שהוא כדור שלג פסיכולוגי שהתגלגל לו כפי

שהתגלגל. אני בעד המשך המחקרים בכל אלה, גם להעשרת המידע, ובעיקר כדי

להפיג את החששות בעתיד, ולא מפני שאני חרד לבריאות הציבור. אילו הייתי

חרד לבריאות הציבור, הייתי אומר "לא".

אני גם בעד זה שממשלת ארה"ב חייבת להיות שותפה - ולפי מה שהבנתי מתנאי

החוזה היא אמנם כזאת - לנושא של אמנת בון. גם היא חתומה שם. אני רוצה

לבוא ולהגיד לה, שאם יש בעיה עם אמנת בון, שהיא תפתור את הבעיה, על-ידי

זה שתקבל את ההיתר של חברי ההנהלה, או על-ידי זה שתפרק את התחנה, כי זה

לא רק ענייני שלי.

אני מצטרף לדעתו של ח"כ גדות. אני לא רוצה להעביר את הנושא לאף אחד, גם

לא למועצה הארצית. אני רוצה להיות חד-משמעי. התשובה שלי, אם הייתי ועדה

של איש אחד, היתה לאור כל המימצאים מ-1 עד 6, חד-משמעית חיובית. יש

להמשיך בקיום החוזה. באשר לנקודות 7-8 יש להמשיך במחקרים, על-מנת להפיג

חששות ולהעשיר את הידע, ומבלי כל חשש לבריאות הציבור, כי אחרת הייתי

מצביע נגד.



בקשר לסעיף 9, זה בסדר שהיא פונה או דורשת. סעיף 10 בעצם שייך לסעיפים

הקודמים. את סעיף 11 לא הייתי כותב כלל. הייתי מציין אם אני ממליץ או

לא ממליץ. אני חושב שזה יהיה מכובד יותר. אני אישית ממליץ, אני טוען רק

שצריך לשנות את הניסוח של סעיפים 7-8 ו-11, ולומר שאין שום חששות

לבריאות. אילו היו לי חששות, לא הייתי ממליץ.

בקשר להצעה לשאול את האמריקאים, האמריקאים רק לפני חודשיים אמרו שהם

רוצים את זה. יכול להיות שגם האמריקאים משנים את דעתם כל יום שני

וחמישי. אבל יש להודיע בשאלה הזאת שהחוזה יקויים חד-משמעית, אם התשובה

שלהם היא שהם רוצים להמשיך. אינני משתמש בזה כתירוץ שלא לדחות למחר מה

שאני יכול לדחות למחרתיים. זה שטח שאולי קל לי יותר מפני שאני מתמצא

בו, מבחינת הקרינה, ולכל אני רגוע לגמרי מבחינת בריאות הציבור. אני

חושב שהיה כאן כדור שלג מיותר ולא משנה איך הוא התגלגל. נמצאו פתרונות

לכל שאר הדברים. במלים אחרות, לא הובאו שום ארגומנטים כבדים עד כדי

שממשלת ישראל תפר חוזה שחתמה עליו, אישררה אותו וקיבלה כסף עבורו. זה

לא יכול להיות. בתפיסה . הבינלאומית המערבית זה פשע שלא יכופר. אם זה

קשור בחיי אדם זה ענין אחר, אבל לדעתי זה לא קשור בחיי אדם.

א. פורז; אני לא בדיוק יודע בשביל מה האמריקאים

צריכים את הפרוייקט הזה, אבל זה לא עניננו.

אני יודע דבר אחד, והוא שאנחנו צריכים מאוד את הפרוייקט הזה, ואני

בהחלט מתנגד לכל הנטיונות לבוא לאמריקאים ולבקש מהם להרהר שנית,

ושלישית ולבקש מהם לחזור בהם. אני חושב שאנחנו בזה עושים טעות. אני

מניח למה האמריקאים רוצים את הפרוייקט הזה, אני גם יודע שיש כל מיני

אינטרסים כלכליים בארה"ב. גם אם יהיה שלום עולמי, יהיה ענין למישהו

להחזיק צבא.

אני בטוח שאנחנו צריכים את הפרוייקט הזה. אנחנו צריכים את הפרוייקט הזה

גם משום שעל-ידי זה אנחנו קושרים את האמריקאים אסטרטגית לישראל במקרה

של מלחמה או משהו דומה. יש להם פה מתקן שלהם, נוסף לדברים רבים אחרים.

יש פה השקעה אדירה במטבע חוץ. יש פה הזמנות אדירות לתעשיה ישראלית,

שהיא היום במצב קשה מאוד. בעיקר אנחנו יודעים על כל מיני מערכות וחברות

שעסקו בקשר צבאי, וחלק מהציוד הן יכולות לספק. תפעול התחנה לטווח ארוך

ומקומות העבודה שם, בעיני זה פרוייקט תעשייתי-כלכלי חשוב מאין כמותו

לערבה. לדעתי הפרוייקט הזה יהיה אחד המפעלים הכלכליים החשובים בדרום

הארץ, והוא יהיה אולי מנוף גם לדברים אחרים.

י. צידון; 30 מיליון דולר עבודה לשנה, זה הרבה כסף.

א. פורז; האם במצבנו אנחנו יכולים להיות אניני טעם?

חברה שיש לה עודף כסף, יש לה מחסור בגורמי

יצור ואי אפשר להשיג כוח אדם, שלא יודעת מה לעשות עם העודפים של

מיליארדים של דולרים, ומבקשים ממנה משהו כזה, אולי היא צריכה לשקול

פעמיים. לנו אין מה לשקול.

הסיפור הזה על איכות הסביבה חוזר בכל פרוייקט תעשייתי, בכל פרוייקט של

פיתוח הארץ. אין מה לעשות, יש התנגשות. י
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא יעשו שוס דבר בארץ הזאת, כי יש השפעה על

הסביבה. צריך לנקוט אמצעים כדי שההשפעה

הזאת תהיה המינימלית ביותר.
א. פורז
מה שקורה בפועל הוא שאין לך פרוייקט, זולת

מי שבתוך הדירה שלו רוצה לתפור שמלות, שאין

לו השפעה על איכות הסביבה. יש התנגשות בין איכות הסביבה לבין פיתוח.

החברה הנקיה ביותר היא חברה אגררית שמעבדת את האדמה בשוורים ומחרשות

מעץ, ואז אין זיהום. אין מנועים, אין עשן, אין פיח.

משדרים רבי עוצמה בתחום הרדיו קיימים בהרבה מאוד מדינות בעולם, אפילו

בגבעתיים. לא נכנסתי לעוצמות, אני יודע שהתחנה הזאת היא בעוצמה יוצאת

דופן, אבל בגרמניה המערבית לאמריקאים יש מספר משדרים רבי עוצמה

שמחוברים עם מזרח אירופה. אלה המשדרים של רדיו. ליברטי ורדיו אירופה

החופשית, שמורכבים בחלקם במרכזים עירוניים, קרוב מא.וד למרכזי אוכלוסיה.

השידור שבא מבוואריה מכוון להגיע עד למוסקבה, באותה מידה שהשידור שבא

מחצבה מיועד להגיע לגרוזיה או לאוזבקיסטן. מתוך ראיית הגיאוגרפיה

שלמדתי, זה פלוס-מינוס אותו מרחק בשיברים. ביבנה יש לקול ישראל משדרים,

בכל מקום ישנם. פה יצרו היסטריה מלאכותית ובלתי סבירה. לפני שבאים להפר

פרוייקט, צריך הוכחות חד-משמעיות שזה פוגע במישהו.

לפי כל הנתונים שנמסרו פה, אין שום פגיעה בבריאות של תושבי הסביבה. אבל

פה אפשר לקבל התחייבות מהאמריקאים, שאם יסתבר שזה פולט קרינה בקנה מידה

יותר גדול, עליהם לדומם את התחנה. הם לדעתי צריכים לקבל על עצמם

מיגבלות מסויימות. אם הם יקימו פרוייקט, והפרוייקט הזה לא יעמוד

בתקנים, ויסתבר שיש קרינה מעבר למה שמותר - שהם יטפלו בנושא.

י. צידון; ברור שהוא עומד בתקנים. זה ישתנה רק אם

ישתנו התקנים.

א. פורז; לדעתי אסור לנו בשום פנים ואופן להכניס את

הסעיפים 7-8. להיפך, אני חושב שהוועדה צריכה

לומר שלא הובאו בפנינו הוכחות המאמתות או- מצדיקות חשש. לפגיעה בבריאות.

אם אנחנו נאמר כל דבר אחר, יצא שאנחנו אנשים חסרי אחריות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא הובאו בפנינו הוכחות כאלה, לכן אני לא

יכולה חד-משמעית לקבוע את זה.

א. פורז; אני לא רוצה שתקבעי, אני רוצה שנאמר דבר

אחד: לא הובאו בפנינו הוכחות משכנעות, לפיהן

יש חשש לבריאות התושבים. אם נאמר ששמענו דעות, אבל אנחנו לא מחליטים,

פירוש הדבר הוא שיש בפנינו הוכחות לכאורה על סכנה, ואנחנו מתעלמים מהן.

אני, חלילה לי מלהסכים לדבר כזה.

אנחנו לא גוף סטטוטורי, הגוף שמוסמך להחליט מבחינת דיני תכנון ובנייה

הוא המועצה הארצית לתכנון ובנייה. לדעתי החוזה גם הוא לא מסמכותנו.

עליו המדינה חתמה. אבל אנחנו בדקנו את הענין, ולכן אני אומר שהוועדה

רואה בחיוב את המשך הפרוייקט.



אפשר לעשות תוכנית מיתאר מקומית, ולהפקיד אותה ולשבת עם התנגדויות

ולהביא הוכחות. תוכנית מיתאר ארצית בדרך כלל היא תוכנית שקובעת פרמטרים

לכל המדינה. מאחר שזה מקרו, לא רוצים שכל המדינה תבוא ותתנגד, ואז

המועצה הארצית מאשרת את זה בלי התנגדויות. אבל תוכנית מיתאר ארצית, ככל

שתהיה בעלת הסמכויות הרבות ביותר, מונעת בעצם מהציבור יכולת להתערב. פה

באמת לדעתי נעשה מישגה בשיטת הפעולה.

ר. ירדור; כאן המועצה הארצית נתנה רשות לציבור להעלות

התנגדויות, ללא מיגבלות שישנן בוועדה

מקומית.

א. פורז; לדעתי פה היה צריך להכין תוכנית מיתאר

מקומית, ולהפקיד אותה.

ר. ירדור; , פסק כבר בית-המשפט העליון על העניין הזה.

א. פורז! זה חוקי, אני לא אומר שזה לא חוקי.

ר. ירדור! הוא גם אמר שהיה ראוי לעשות כך.

א. פורז; מאחר שנשמעו חוות הדעת, אנחנו, כחברי ועדה

שבחנו את זה, צריכים לומר שאנחנו בעד

הפרוייקט.

י. צידוו; הייתי רוצה לצרף את הסיום שלו עם הפתיחה שלי

שלי ולומר שעל-מנת שהוועדה תמליץ על שינוי

מדיניות הממשלה לגבי הגשמת הפרוייקט, לגבי קיום הפרוייקט, היא צריכה

לקבל טענות כבדות ביותר שתצדקנה הפרת חוזה, כגון סכנות בריאות הציבור.

טענות כאלה לא נתקבלו, ועל-כן הוועדה ממליצה להמשיך בפרוייקט.

א. פורז; טענות התקבלו, הן לא הוכחו.

י. צידוו! נכון, הן לא הוכחו.
א. פורז
לא הובאו בפנינו הוכחות חד-משמעיות המצדיקות

לסטות מהחלטת הממשלה או מהחלטות הגופים.

י. צידוו; הפתיחה שלי היתה שמדובר בתהליך שכבר בעשייה.

אם אני רוצה לעצור אותו, זה צריך להיות

רציני מאוד. אבל לא קיבלתי שום דבר שהוא רציני מאוד, כולל בריאות

הציבור.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בניתי את המסקנות בצורה מאוזנת. בניתי אותן

על סמך אינפורמציה שנשמעה, על סמך ההתרשמות

שלנו, ויש בהן חיוב ויש בהן שלילה. ישנם הסקרים והמחקרים שמסרו לנו

עליהם, שאינם נותנים בצורה חד-משמעית תשובה ברורה. אני מסכימה שבסעיף 8

צריך לכתוב על החששות של התושבים. צריך לתקן את ההתחלה של הסעיף. כדי



להסיר את החששות האלה, צריכים לעשות את הסקרים והמחקרים באופן יסודי.

אני מסכימה שיתוקן ברוח הזאת.

י. צידוו; אני אפילו הולך לקראתך, "להסיר את החששות

ולהעשיר את הידע בנושא". לי אין חששות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לך אין, אבל לאוכלוסיה היו חששות, ואנחנו לא

יכולים להתעלם מהן. אני אתקן את תחילת סעיף

8, שהוועדה התייחסה לחששות ולדאגות לבריאותכם שהובאו בפניה על-ידי

התושבים. אחר כך נגיד שהוועדה בדעה שהתושבים זכאים לקבל מידע מוסמך על

השפעות וכו' וכו', ואנחנו דורשים מהנהלת הפרוייקט שהיא תקיים וכוי.

א. פורז; אולי נלך מהסוף, ונאמר שהוועדה תובעת שככל

שיסתבר בעתיד שיש איזו שהיא סכנה לבריאות,

יינקטו האמצעים המתאימים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; את זה אני אומרת אחר כך.

י. צידון; "אם שלא על-פי המימצאים הקיימים כיום יתברר

בעתיד שישנו חשש כלשהו". כמו שאת אומרת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מציעה לפצל את סעיף 7; "הוועדה מציינת

כי ישנן השפעות ומשתנים חדשים על פרישת צה"ל

בנגב, הנושא הזה נמצא בדיוני ועדת חוץ וביטחון". נקודה.

לחבר אחר כך את השורה שנשארה עם שתי השורות הנוספות ונאמר; "הוועדה

מציינת כי קיים חוסר מידע ברמה בינלאומית מבחינת השפעה על בריאות

התושבים ואיכות הסביבה. הוועדה גם התרשמה שלא נעשו די סקרים ומחקרים

יסודיים ומקיפים במכלול הבעיות בטרם קיבלה הממשלה את החלטתה הראשונה".

י. צידוו; "עם זאת, לא הובאו בפנינו טענות שמעוררות

חששות".

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מוכנה להוסיף את זה.

א. פורז; לא, זה לא נראה לי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מוכנה לקבל את הצעתו של גדליה, ולומר

בסעיף 2; "הוועדה בדעה שיש לכבד הסכמים. יחד

עם זאת ממליצה הוועדה בפני הממשלה לפנות לאמריקאים פעם נוספת, ולוודא

אם אכן האמריקאים עומדים עדיין על דעתם בעניין קיומה של התחנה".

א. פורז; למה אנחנו צריכים את זה?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כך הציעו.

י. צידון; לי לא איכפת להתפשר בנושא הזה. לדעתי אנחנו

מתבזים בזה, מפני שרק לפני חודשיים הם אמרו



שהם רוצים בה, על אף כל מה שקרה. אבל אם הדבר הזה יגביר את בטחונם של

חברים בוועדה, כדי שנתאחד סביב סיכום אחד, נתפשר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שאנחנו לא צריכים להגיד שאנחנו

בעד או אנחנו נגד. אסור לוועדה להביע דעה

חד-משמעית לכאן או לכאן. אני מוכנה שנכתוב סעיף נוסף אשר יאמר: "הוועדה

תחזור לדון בנושא לאחר פרק זמן מסויים, כאשר יובאו בפניה מימצאים

נוספים, הן לגבי המחקרים והסקרים שייעשו וכו' וכו', ותקבע את עמדתה

החד-משמעית". אבל עכשיו אני לא יכולה לקבוע את עמדתנו.

י. צידוו; אני רוצה לנסות לנסח ניסוח אחד שונה. אני

בכל-זאת הייתי עומד על הכנסת פיסקה אחת.

אגב, אני גם לא בעד זה שבעתיד אקבע את הדעה חד-משמעית. מחקרים כאלה,

על-פי מיטב ידיעתי, ייגמרו בעוד 50 שנה או 150 שנה, אינני יודע, ואז

יהיה קשה לכנס את הפורום. לדעתי יהיה הרבה יותר מכובד אם אנחנו נכניס

סעיף האומר, שעל-מנת שהוועדה תמליץ לממשלה לשנות את מדיניותה בהקשר

לחוזה שנחתם, אושרר והופעל הלכה למעשה על-ידי הוצאת כספים, צריכים

להביא טענות כבדות משקל כדי להכריח את הוועדה לעשות זאת. טענות כאלה לא

הובאו. נקודה.

ד. תומר! דווקא בנושא הזה אני לא רוצה להתערב, אני

רוצה לעזור ולנסח.

סעיף 7 בהצעה שלך להערכתי יסתור את רוח הדברים כפי שהוצגה בסעיף 8.

כלומר, יכול להיות שצריך לרכך מעט את האופן שבו את מבקשת לנסח את סעיף

7, כי בסעיף 7 החדש את מביעה הרבה מאוד דאגה, ואחר כך יש הפגה משמעותית

של הדאגה שלך בסעיף 8. זו ההצעה לגבי סעיף 7.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה אתה מציע לגבי סעיף 7? להשאיר אותו כמות

שהוא?

ד. תומר; לא. אני חושב שהסיפא, מ-"וכן קיים", די

מיותרת למעשה. בסעיף 8, את שתי השורות

הראשונות, בשתי השורות הראשונות, במקום שהוועדה מייחסת חשיבות עמוקה

לבריאות תושבי הסביבה, נכתוב; "מהנתונים שהוצגו לוועדה לא ניתן להגיע

למסקנה שקיים חשש לבריאות תושבי הסביבה". ואז, להוסיף לפני השורה

השלישית; "למרות זאת, על-מנת להפיג כל חשש ולהעשיר את הידע הקיים

בנושא, הוועדה דורשת" וכוי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתה אומר בצורה חד-משמעית כי אין חשש, ואני

לא רוצה לכתוב את זה.

ד. תומר; לא, להיפך. הוועדה מייחסת חשיבות עמוקה

לבריאות תושבי הסביבה. עד כאן הדקלרציה

חד-משמעית. מהנתונים שהוצגו לוועדה לא ניתן להגיע למסקנה שקיים חשש

לבריאות תושבי הסביבה. אני לא אכתוב כמו שח"כ צידון אומר שאין, אני

אומר שלא ניתן להגיע למסקנה שקיים חשש לבריאות תושבי הסביבה.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; גם לא ניתן להגיע למסקנה שלא קיים.

ד. תומר; נכון.

א. פורז; אני מוכן להוסיף על זה עוד משפט; "אם יסתבר

לאחר הפעלת התחנה שהפעלתה גורמת לזה, היא לא

תופעל".
ד. תומר; זה כבר קיים ב-4 השורות האחרונות בסעיף 8
"ותנקוט את כל האמצעים עד כדי הפסקתה". כך

אנחנו סוגרים את זה מכל הכיוונים.

ג. גל; אני מכיר את התהליך. בדרך כלל בדיונים

נותנים זמן רב, ואחר כך במסקנות אנחנו קצת

קצרי רוח. אני אמרתי זאת כהקדמה למה שאני עומד לומר עכשיו. אני מציע

לחלק את הסיכום לשלושה חלקים. בחלקי הראשון לתת את הסיכום כמו מרבית

הסעיפים שמופיעים בו, אחר כך לומר מהי המסקנה, ואחר כך מה הן ההמלצות.

אני חוזר שוב; בהתחלה לתת סיכום של עיקרי הדברים עם התיקונים שעכשיו

ייעשו, להפריד את ההמלצות מעיקרי הדברים, ואת ההמלצות לתת בסוף. כמסקנה

אני מציע; "העובדות והנימוקים שהובאו בפני הוועדה, אין בהם כדי לבטל

הסכם שנערך בין ממשלת ישראל לממשלת ארה"ב".

י. צידוו; מספיק לי.

ג. גל; "אבל יש בהם כדי לבקש את ממשלת ישראל..."
א. פורז
"להצדיק פנייה של ממשלת ישראל לממשלת ארה"ב

לשקול..."

ג. גל; "...נוכח השינויים במזרח אירופה". אחר כך

יהיו ההמלצות כפי שאת אמרת, כפי שמופיע פה.

לבקש את ממשלת ישראל לפנות לאמריקאים לבדוק פעם נוספת את הצורך בהקמת

התחנה, נוכח השינויים במזרח. אירופה. לו הייתי מתרשם כמוך, הייתי מצביע

נגד. אני לא רוצה להצביע בעד, אם הייתי חושב שיש סכנה לבריאות התושבים.

קיבלתי מכתב מבחורה, והיתה לי בעיה עם המכתב הזה. היא כותבת לי שבגללי

היא ירדה מחצבה. בהיותי מרכז ועדת הנוער של תנועת המושבים, היא שומעת

אותי ברדיו אומר שלו זה היה ליד ביתי גם אני הייתי מתנגד, ואילו היא פה

עם ילדיה, והיא חוששת. מי שגר ליד רידינג היה שמח לדחוף את רידינג

לגבעתיים, וזה טבעי. האם אנחנו ניקח על מצפוננו, שלאיזה שהוא ילד בעוד

20 שנה תהיה לוקמיה? אני השתכנעתי שאין סכנה בריאותית. כי לו הייתי

משתכנע שיש - הייתי מתנגד.

י. צידוו; גם אני השתכנעתי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני לא משוכנעת שיש, אני משוכנעת שאין.
י. צידון
הפקפוקים שלי הם באשר להשפעות השליליות על

בריאות האנשים שם, והם בפקפוקים שלי להשפעת

הפלורוסנט, ולהשפעת האקליפטוס.

ג. גל; אפילו את הושבת באופן יותר חריף ממני, ודאי

שכדאי לבחון את זה שוב. אני הייתי רוצה

שלמסקנה הזו לא יוקדש סעיף אחד מתוך עשרה, אלא שזה יהיה פרק, כי זו

המסקנה.

י. צידוו! כל סעיף הוא פרק.

ג. גל; אני מבהין בין מימצאים, מסקנה והמלצות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זה יהיה סעיף אחרון.
א. פורז
בדרך הזו שום פרוייקט לא יקום, כי בכל

פרוייקט יהיה משהו שיפגע בבריאות הסביבה.
י. צידון
המסקנה שלו חיובית. הוא רוצה לחלק את זה

למימצאים, מסקנה, המלצות. המסקנה היא שאין

בכל אלה כדי להצדיק את הפרת החוזה, או משהו כזה.
א. פורז
אני מתנגד לפנות לאמריקאים כדי שישקלו

שנית.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
העילה שהוא מציע לפנות לאמריקאים איננה

במימצאים, אלא העילה היא רק מה שהתרחש במזרח

אירופה.

א. פורז; האם אנחנו מנהלים את המדיניות הגלובלית של

ארה"ב?

י. צידון; אני מוכן להתפשר על זה. לאור אי-הנחת בציבור

הישראלי שואלים את. האמריקאים, האם דעתם

נחושה. אם היא נחושה, אנחנו נמשיך.אני מתפשר, אני לא אוהב את זה. אם

תוך כדי זה נגיע להחלטה, אני מוכן להתבזות קצת. אבל בוודאי לא הייתי

נותן להם עצות לגבי מזרח אירופה. הייתי אומר שלאור התגובות הציבוריות

אצלנו, אני שואל אותם אם הם באמת רוצים את זה, אם הם באמת צריכים את

זה. אם כן - אני אמשיך. שינסחו את זה הנסחים.
ר. ירדור
אני לא רוצה להתייחס בכלל לצד הפוליטי

בהיותי מייצג את הממשלה רק בצד הטכנוקרטי.

בהקשר הזה, הטכנוקרטי, אני מבקש להראות שלושה שקפים, שמראים את תהליך

קבלת ההחלטות. כל זה עבור הפרוטוקול של הוועדה, ועבור שתי השורות שישנן

עכשיו בין סעיף 7 לסעיף 8. לדעתי הן עושות עוול לעובדות של תהליך קבלת

ההחלטות בממשלה, ולצערי הרב זו ההתרשמות שכל הזמן מופצת גם באמצעי

התקשורת, ולא הייתי רוצה שהוועדה הזאת תישאר תחת ההתרשמות הזאת ותסיק

מסקנות שההחלטות כאילו התקבלו בקלות דעת.



השתתפתי בימי בכמה וכמה פרוייקטים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתה כבר היית ב-85?
ר. ירדור
לא.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו מדברים על ההחלטה מ-85.

ר. ירדור! אני רוצה להראות כמה בדיקות וכמה נתונים

עמדו בפני הממשלה בכל שלב של קבלת החלטות.

מובן שאי אפשר היה לעשות את כל הבדיקות המעמיקות שעושים אחרי שהתחנה

מתוכננת, לפני שבכלל יודעים אם היא תוקם או לא תוקם. תהליך הבדיקות

הראשוניות דווקא מוזכר כאן די בפירוט, ושעל פיו אחרי 8 חודשים, הממשלה

נתנה תשובה עקרונית חיובית, שאפשר לבדוק ולהיכנס למשא ומתן. רשות

שמורות הטבע במכתב בחתימת מר אורי ביידץ' אמרה: מתוך 7 האתרים שנבחנו,

אנחנו מעדיפים בעדיפות ראשונה את .מה שנקרא אתר עידן. זה לא האתר שנבחר,

זה אתר קצת יותל צפוני-מזרחי, אבל מבחינת ציפורים הוא בדיוק מתאים;

בעדיפות שניה, אתר ביתרון, שזה האתר שנבחר.

ג. גל; שאלו אם זה מפריע או לא או שרק שאלו אותו

מתוך האתרים איזה הוא מעדיף?

ר. ירדור; קודם כל פסלו חצי מדינה, והלכו בדרך של

אלימינציה. אמרו שאין על מה לדבר, אין מקום.

על יותר מחצי המדינה, על כל הנגב, פסלו חלקים בתוכו, ואיתרו 7 אתרים

שיש לגביהם על מק לדבר. על האתרים האלה נעשתה עבודת מטה.
ג. גל
יש הבדל בשאלה אם באו ואמרו שיש תחנה, ורק

תגיד לנו אתה איפה. הוא התייחס אם בכלל זה

מוסיף או גורע לחברה להגנת הטבע.

ר. ירדור; הוא התייחס קונקרטית. לא שאלו לדעתו

פוליטית, אם לדעתו צריך תחנה. הסוכנות ענתה

גם לשאלה אם צריך או לא צריך בערך בכיוון שהתכוונו להקים באותו אתר.

בסוף הם אמרו שהתכוונו להקים שם . ישוב, אבל הם רואים יתרונות בהקמת תחנה

במקום מאשר אותו ישוב שתיכננו להקים.

אחרי הסכמה עקרונית, הממשלה הקימה צוות בין-משרדי לענין הזה. יש מסמכים

שפשוט לא ראיתם אותם, שלא הובא לכאן. יש מסמך שנקרא הערכה סביבתית.

שוב, רשות שמורות הטבע השתתפה שם, וכל הגורמים האלה, ובהקשר הזה, קצת

יותר מאוחר, נעשה גס סקר הציפורים שעליו מדובר. ואז אמרו שאפשר לחיות

עם התחנה, ואנחנו היינו כבר ביוני 86. זה אחרי הסקר הראשון מתוך שלוש

העונות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אבל רשות שמורות הטבע טענה, שהיא הסכימה

לאתר, ורק מאחר שבא צה"ל ושינה, השתנו

הדברים.



י. צידון; זח לא בגלל הציפורים, אלא בגלל המיטווח.

ר. ירדור; מה שקרה עכשיו הוא לא עם הרשות, אלא יותר עם

החברה להגנת הטבע. כי צה"ל העלה דרישה

מרגיזה, וגם המועד היה מרגיז, יותר מהדרישה. הדרישה היא של שטח האש,

ופתאום כל מה שעבדו על ציפורים במשך 3 שנים, פתאום זה הפך לבעיה. הם לא

היו דבר שעליו צריכה ליפול התחנה, ופתאום שטח האש נהיה דבר שעליו צריכה

ליפול התחנה. יש דו"ח כתוב, שממליץ לממשלה מה לעשות כדי להפיק יותר

תועלת מהתחנה שם, ומה ההשפעות על הבריאות, וזה מזכיר את תושבי הסביבה

באתרים שהם בדקו.

במקביל נערכו סקרים עם מערכת הביטחון לגבי ההשפעות, נתקבלו הנחיות

המכון לבריאות הסביבה שדיברתי עליהן כבר, ואז אישררו את ההיתכנות של

הקמת התחנה אחרי שההסכם נחתם. האמריקאים עמדו על כך שבגוף ההסכם יהיה

כתוב שהוא יופעל רק אחרי אישרור ההיתכנות שלו מבחינה אלקטרו-מגנטית, כי

עד אז לא כל סקרי רפא"ל נסתיימו. אחרי שנסתיימו סקרי רפא"ל היה אישרור

ההיתכנות של התחנה.

לאור ההיתכנות הזו הופעל ההסכם ושולם הכסף הראשון, ואחרי זה בהנחיית

המועצה הארצית לתכנון ולבניה, נערכו כל הסקרים המפורטים ביותר שעדיין

חלקם לא הסתיימו, וחלקם צריכים להמשיך להתבצע גם במהלך הפעלת התחנה.

ההתנגדות הציבורית שקראו לזה פסיכולוגיה או היסטריה או מלים יותר

חריפות, התחילה לא מכיוון שלא נעשו בדיקות, ואף אחד לא יודע, ובקלות

דעת הוחלטו ההחלטות על-ידי הממשלה, אלא בגלל אותה הדרישה המרגיזה יותר

בעיתוי שלה מאשר בתוכן שלה, מצדו של צה"ל, והתחילה התנגדות ציבורית לכל

דבר בתחנה הזאת. זה מה שקרה מיוני 89.

לממשלה לעומת זאת לא הובאו נתונים אחרים. אני מוכרח להגיד שגם במועצה

הארצית לתכנון ובניה מיוצגים באופן רציני הגורמים הסביבתיים וגם

התושבים. למרות זאת, כאשר היא בדקה עניינית, גם נושא הבריאות לדוגמא,

כבר סוכם במועצה הארצית, סוכם ואושרר. המועצה הארצית לא מודאגת יותר

מנושא הבריאות.

י. צידוו; אני חושב שהוא צודק. אפשר להכניס כסעיף
סיכום
"לגבי תהליך קבלת ההחלטות בנושא, ראה

נספח א'". אתה נותן ל-120 סיכום, הסיכום הזה מכובד. מי שרוצה, יקרא שפה

אכן נעשתה עבודה.

ד. תומר; המטרה שלי היתה רק כדי להציע למחוק את שתי

השורות שבין סעיף 7 לסעיף 8: "הוועדה התרשמה

שלא נעשו די סקרים ומחקרים בטרם קיבלה" וכוי. נכון שהוספנו את המלה

"ההחלטה הראשונה", הייתם מצפים שכן ייעשו בטרם החלטה ראשונה, אבל בטרם

החלטה ראשונה לא יכולים להיעשות.

י. צידוו; נוסיף את החלק הזה באשר לתהליך קבלת

ההחלטות. ישפטו הקוראים אם זה טוב או לא.



א. פורז; אומרים לנו מה טען זה ומה טען האחר. נציג

הממשלה טען שנעשו הבדיקות, כמפורט בנספח א'.

י. צידוו! הוא לא טען, הוא הציג את תהליך קבלת

ההחלטות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מדברת על מכלול הבעיות. נושא הבריאות לא

נבדק אז.

ר. ירדור! נושא הבריאות נבדק עד כמה שראו צורך לבדוק

אותו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בקבלת ההחלטה הראשונה נושא הבריאות לא

נבדק.
ר. ירדור
הוא גם לא יכול היה להיבדק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לכן אני אומרת, "מכלול הבעיות בטרם קבלת

ההחלטה".

י. צידון; אני מתכנן בניין, אני מתכנן מתקן, והדבר

הראשון שאני עושה, שאני הולך לספר המהנדס,

ואני מסתכל מהם התקנים המחייבים אותי. ישנו ספר המהנדס, שאומר תקן כזה

וכזה. אדם הולך ומתכנן דבר כזה, וזה עשיתי כאשר תיכננתי מפעל. אתה רואה

מה מטר מרובע לפועל, כמה מקלחות דרושות, כמה מטר מרובע לחדר אוכל, את

כל הדברים האלה אתה מקבל. על כל משקל אתה רואה מה עוצמת קרינה, אם הדבר

הזה הוא ישים, ובמקרה זה הוא ישים. מה הדברים שנדרשים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא דיברתי על הקרינה, אני דיברתי על

הבריאות.

י. צידוו; עניין בריאות הוא אם ישנה השפעה שלילית

כתוצאה מאחת הפעולות. והפעולות הן בניה,

קרינה ובו'. למה יש תקנים בנושאים האלה! בגלל בריאות. אומרים לאנשים

שאם הם לא עוברים את השיעור התקני של קרינה, של אבק, של זיהום, של נפח

לאדם וכך הלאה, אתם בסדר. זאת אומרת, שכל זמן שאני עומד בתקנים, אני

בסדר.

הערעור שהובא לכאן הוא, האם התקנים בכלל תקפים, או האם קיימים תקנים,

או שצריכים להתקיים תקנים שאנחנו עדיין לא יודעים עליהם. מה שקורה

למעשה הוא, שהממשלה הלכה ובדקה את כל הדברים האלה בתקנים הקיימים, כל

אחד בשטח שלו. המסקנה היתה, שאם באמריקה מותר 10 וולט למטר ופה מותר

27.5 וולט למטר וכך הלאה וכך הלאה, הכל בסדר. מאחר שכך המצב, אין לי

בעיה בריאותית. זו מסקנה סבירה.

את באה ואומרת שלא הוכחה בעיה בריאותית, אבל כדי להפיג חשש, כדי להעשיר

ידע, שיעשו מחקרים. אילו היה לי חשש על-פי הידוע כיום בעולם, וידוע שיש



תקנים לזה, לא הייתי מאשר את זה. אבל על-פי כל מה שידוע בעולם, וקיימים

תקנים לנושא הזה, זיז בסדר. אם כך למה לי לא לאשר את זה?

ל. ורוו; היא לא אומרת את כל הדברים האלה. היא בסהי'כ

אומרת שהוועדה רשמה שלא נעשו די סקרים.

י. צידוו; אני הבאתי את הבריאות כדוגמא. במקרה הזה הוא

צודק, זה עומד בתקן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; איזה תקן?

א. פורז; אם יסתבר שהפעלת התחנה גורמת לסיכונים,

אנחנו תובעים את הפסקת פעולתה.

ר. ירדור; אני מצטער שגרמתי לוויכוח אחר. כל מה שרציתי

הוא שלא ישאר הרושם כאילו החלטות הממשלה,

תהליך קבלת ההחלטות, נעשה מבלי להתייחס לנתונים, בצורה חפוזה, בלי

לדרוש די נתונים, כאשר לכל שלב יש רמת הנתונים שהיית מצפה. לא יכול

להיות לפני שאתה יודע בכלל איפה תקום התחנה ואיך היא תקום, לבדוק את כל

ההשפעות הסביבתיות. זה דבר מובן מאליו. בעוד שהרושם שנשאר - ואני אומר

את זה על סמך הרושם המופץ בתקשורת - שלא בדקו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בהחלטה הראשונית עוד לא היו כל הדברים האלה,

הם לא יכלו להיות. אני מבקשת שיוכיחו לי מה

עשו בענין הבריאות, וכיצד הגיעו למסקנה שאין חשש לבריאות האוכלוסיה.

י. צידון; למען הבריאות עשו ספרי המהנדס. כשאת בונה

בית זה הנדסה, ולא בריאות, השאלה אם העסק

הזה עומד בתקני הבריאות או לא עומד בתקני הבריאות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אין לך תקני בריאות.

י. צידוו; יש.

היו"ר ש. ארבלי אלמוזלינו; אתם רוצים להוכיח שאין השפעה, שאין שום דבר,

שהכל בסדר, אבל אני לא משוכנעת בזה.

י. צידון; יש תקני קרינה. אבק היא לא עושה, גזים היא

לא עושה. היא מקרינה קרינה אלקטרומגנטית. יש

תקנים לקרינה אלקטרומגנטית. השאלה היחידה שלי במקרה הזה היא, האם

הקרינה הזו עומדת בתקנים לגבי התושבים או שאיננה עומדת, ובאיזה תקנים.

ואכן היא עומדת.

יש אפילו תקינה לגבי קווי מתח גבוה. מסתבר שמבחינת התחנה התדר הנמוך,

קווי המתח הגבוה והמתח הנמוך, זה בכמה סדרי גודל יותר נמוך. זאת אומרת

שסכנה מהתחנה פתחנה שקורנת קרינה אלקטרומגנטית, אין לי לפי התקנים.

הנושא היחידי שאני יכול להמשיך את המחקרים עליו הוא, האם צריך לשנות את

התקנים הבינלאומיים.



א. פורז; יותר מסוכן לעמוד מול מכשיר הטלוויזיה מאשר

באיזור התחנה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני ישבתי בממשלה, ואני יודעת דרך קבלת

החלטות ואיך מתקבלות החלטות בממשלה. כך שאל

תשכנעו אותי בעניין הזה. במכלול אני אומרת שחלק כן נעשה, וחלק לא

נעשה.

י. צידוו; זה לא משביע את רצונך. את רצוני זה משביע.

ד. תומר; שתי השורות הראשונות של סעיף 7 שעוררו

חילוקי דיעות כאן, הן בפירוש לעניינה של

הוועדה הזאת שתחליט האם בכלל היו צריכים נושאים אלה להיעשות ולהיבדק עד

85, כשהתקבלה ההחלטה העקרונית, והאם היה צריך לעשות איזה שהן בדיקות או

פעילויות נוספות. אם באמת -הוועדה תחליט שהיה צריך לעשות פעילויות

נוספות, יש מקום לאותן שתי שורות. אם היא תחליט שלא היה צריך לעשות,

מאחר שזו רק היתה בדיקה ברמה העקרונית שניתן היה לחזור ממנה אחרי

שהתקבלה, הרי שאין מקום לאותן שתי שורות. כלומר, צריך לראות באמת מה

עוצמתה של אותה החלטה עקרונית שנתנה הממשלה בשנת 85 עד שנת 87. יכול

להיות שבשנת 86 התגלתה שואה לציפורים, או התגלתה איזו בעיה עם הבריאות

לממשלת ארה'יב, למרות השכלתנו העקרונית בשנת 85, ולכן אנחנו בשנת 86

אומרים לכם שאנחנו יורדים מזה. זה באמת לשיקול דעתה של הוועדה, ואני לא

הייתי רוצה להתערב בזה.

אם הוועדה תחליט שיש מקום לביקורת המסויימת הזו על הממשלה, הייתי מציג
המשך לאותו סעיף
יחד עם זאת, על-פי מה שהוצג לוועדה, עד למועד אישרור

ההחלטה בשנת 1987, בוצעו סקרים נוספים, אשר במסגרת סקרים נוספים אלו

נבדקו ההיבטים, או נבדקו גם ההיבטים, של בריאות הציבור והשפעת נדידת

הציפורים ומערכות של מערכת הביטחון, אשר באים או אשר מסקנותיהן באות

לידי ביטוי בטיוטא של תוכנית המיתאר הארצית. כי בתוכנית המיתאר הארצית

שהוכנה ונמצאת היום ומוגשת לדיונים של המועצה הארצית לתכנון ובניה יש

היישום של אותן בדיקות בריאותיות, של תזכיר השפעה של הציפורים ושל

מערכות של מערכת הביטחון.

זה עשוי במידה מסויימת אולי לרצות את אלה שמתנגדים לריישא.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עצם העובדה שאתה מכניס את זה, משמש סימן

שאני צודקת.
ד. תומר
אני לא מביע דעה בכלל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו את המסקנות האלה לא מניחים על שולחן

הכנסת. אני יכולה לשלוח את זה ל-120 חברי

כנסת ולכל הגורמים שהיו כאן. ננסה לחלק את זה ל-3 חלקים, זה לא משנה את

המהות, זה רק משנה את העריכה. את זה אני מקבלת, ואני מחלקת ל-3 חלקים.

את סעיף 8 נתקן בהתאם למוצע, רק נפריד את עניין הצבא מיתר הדברים. בקשר

לתוספת, ניקח את הנוסח ונראה מה אנחנו מכניסים ומה לא מכניסים, כי



התוספת היא יותר מאשר שורה אחת שכתבנו פה. צריך להיות קצת איזון בין

המשפט שמציין עובדות לבין הדברים שבאים לרכך את המשפט.

בסעיף 11 נצטרך להכניס את ההחלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, מה

היא החליטה, אם בענין הבריאות או בעניין אחר. ולכן אנחנו מבקשים לקבל

את החלטות המועצה.

ר. ירדור; אנחנו נעביר בפאקס את ההחלטות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם יש החלטות אחרות, אנחנו רוצים לרשום אותן

לפנינו.

ר. ירדור! המועצה בעצם עדיין לא החליטה בנושא הציפורים

ובנושא שטח האש. בכל שאר הנושאים היא

החליטה.

א. פורז; בנושא הבריאות היא החליטה?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בהחלט. נרשום את ההחלטה של המועצה הארצית

לתכנון ובנייה.

א. שלייפר; אפשר להגיד במלים שלנו, שהמועצה הארצית

מסתפקת בחוות הדעת שהובאו בפניה, והמועצה

מחליטה כי אם ייקבע באיזה שהוא מקום בעולם המערבי תקן מחמיר יותר

בעתיד, הוא יחול אוטומטית גם על התחנה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; צריך לכתוב את זה.

לגבי המסקנה; "העובדות והנימוקים שהובאו

בפני הוועדה אין בהם בכדי לבטל את ההסכם, אך יש בהם כדי לבקש" - וכאן

אני מציעה שבסעיף האחרון נכתוב גם את הענין הזה של כיבוד הסכמים.

ר. ירדור; "אין בהם כדי להצדיק אי-כיבוד הסכם".

י. צידון; "אי-כיבוד הסכם שנחתם, אושרר והוצאו עבורו

כספים".

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; "אך יש בהם כדי לבקש את ממשלת ישראל לבדוק

פעם נוספת אצל האמריקאים את הצורך בהקמה".

א. פורז; לזה אני מתנגד בכל תוקף.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא מתקשר לי מזרח אירופה עם כל הנימוקים

שנתנו אותם.

י. צידון; "לאור תגובות ציבור בישראל, לבחון אם באמת

הם מעוניינים".



א. פורז-. אני מתנגד לזה בכל תוקף.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
"לנוכח התגובות שנשמעו בישראל".

א. פורז; לזה אני מתנגד. אני פוחד שיקרוו אותנו

ברצינות.

י. צידוו; אני מבטיח לך שמבין הקוראים את הדבר הזה, 99

אחוזים ודאי לא יתייחסו אליו.

א. פורז; האם תהיה לנו הטיוטא הסופית?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כן.

א. פורז; פה הניואנסים מאוד חשובים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים