ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/04/1990

פיתוח אזור ים המלח ועידוד התיירות

פרוטוקול

 
פרוטוקול מס' 191

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ה בניסן התש"ן, 18.4.90. שעה 13.15.
נכחו
חברי הוועדה: ש. ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

פ. זיסמן

י . צידון
מוזמנים
שר התיירות ג. פת

א. רוזנטל -מנכ"ל משרד התיירות

א. רוזנמן - יופץ השר לפיתוח

פ. קדמי - היועץ המשפטי של -משרד התיירות

ויו"ר הדירקטריון של החברה לפיתוח

חוף ים המלח

י. שובל - דובר משרד התיירות

ג. שניר - סמנכ"ל אגף תכנון וכלכלה, משרד

התיירות

א.ריפטין - סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים,

משרד הבריאות

ש. דנינו - משרד הפנים, הממונה על מחוז הדרום

מ. אטיאס - אגף התקציבים, האוצר

כ. זריהן - אגף התקציבים, האוצר

מ. שמיר - יו"ר מועצה אזורית תמר

י. אשל - מנכ"ל החברה לפיתוח חוף ים המלח

א .רונן - מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות

ז.טמקין - מנכ"ל המינהלה לתיירות בנגב

מ . עמיר -מנהל התאחדות בתי המלון

י. יוציס - סגן נשיא התאחדות בתי המלון

ב. אמדורסקי - יו"ר התאחדות המלונאים בים המלח

א. שחם - אחראי לפרוייקטים בהתאחדות המלונאים

בים המלח

ו. אלברנס - עוזר סמנכ"ל שירותי תיירות

מזכירת הוועדה; ל. ורון

רשמה: מ. כהן
סדר-היום
פיתוח אזור ים המלח ועידוד התיירות.



נוסח לא מתוקן



פיתוח אזור ים המלח ועידוד התיירות
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה ומקדמת בברכה שר התיירות מר גדעון פת ואת

כל המוזמנים, והרשימה באםת ארוכה. זימנו את הישיבה הזאת בפגרה בהמשך לסיור

שהיה לנו באזור ים המלח. התחלנו את הדיון שם והבטחנו להמשיך אותו כאן

בהשתתפות שר התיירות וכל הגורמים הנוגעים בדב ר -.

קודם כל אני רוצה לברך על התופעה שהיתה בחג, תופעה מאד מרנינה

ומלבבת, התיירות בגליל ובנגב, הנגב זכה להרבה מאד מטיילים בחג הפסח. דבר

שלא היה בעבר. 150 אלף מטיילים בחג הפסח בנגב - זו תופעה נדירה, ואולי היא

מבשרת טובות לעתיד,זה תלוי כמובן בדברים שייעשו לקראת. העתיד. בתקופה הזאת

נתקלה שחסרים הרבה דברים שיש בהם כדי לאפשר למטיילים גם לשהות במקומות

יותר זמן , גם בגליל וגם בנגב. לא שמענו באמציעי התקשורת כל המטיילים באזור

ים המלח. אני מתארת לי שהם את האזור הזה פקדו הרבה יותר אנשים מאשר בדרך

כלל בחגים.

שר התיירות ג. פת;

היה שם פסטיבל של שירי נשמה, פסטיבל "בלוז", והיו שם 12 אלף אנשים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת את. שר התיירות שיפרוס בפנינו את ההצעות והתכניות להבי אזור

ים המלח. נשמח לשמוע גם על על אזורים אחרים.
שר התיירות ג. פת
אני רוצה לפונות בדברי ונודה על שיתוף הפעולה שאנחנו עדים לו בשנה

האחרונה מצד כל הגורמים. הדברים לא היו כך קודם לכן. אני רוצה לציין את

העזרה החשובה מאד של הממונה על מחוז הדרום מטעם משרד הפנים, מר דנינו, את

העזרה ושיתוף הפעולה מצד ראש המועצה המועצה תמר מר שמיר למעשה אנחנו

הולכים יד ביד" שמחתי מאד שהוא נשאר בתפקידו. כבר הרבה שנים הוא נושא

בעול, וחשוב לנו מאד שהוא ממשיך בתפקיד" אני רוצה לציין גם את מינהל

מקרקעי ישראל, וכמובן את חוד החנית של הפעילות, המינהלה לתיירות בנגב,

והחברה שנושאת בעול של העבודה היום-יומית.

בחג הסוכות היו בנגב 20 אלף מבקרים, חשבנו שזה דבר יוצא דופן. בפסח

השנה היו 150 אלף. וקיבלתי טלפונים מכל ראשי הערים והעיירות באזור הנגב.

מובן שהלקח הראשון הוא בקשר לאמצעי איכסון.זה לא דבר שלא ידענו

אותו, אבל במשך כל השנים לא נעשה דבר כדי לקדם אותו. ייתכן מאד שנצליח

לפתור את הבעיה באופן חלקי מאד במצפה רמון - אני פועל עכשיו להביא יזם

לבאר-שבע. אילו היו אמצעי איכסון, הישובים בנגב היו נהנים לא רק מביקורים

של יום או יומיים, אלא חלק גדול מ-150 אלף המטיילים האלה היה נשאר שלושה

או ארבעה ימים. המטרה שלנו, של גורמי התיירות, היא גם להראות את ארץ-ישראל

היפה, וגם להביא מקורות פרנסה לאותם ישובים. שמחתי מאד לשמוע שכל המדפים

של חנויות המכולת ו הסופרמרקטים בבאר-שבע ובמקומות אחרים התרוקנו, ובלילה

הביאו מצרכים נוספים. האווירה היתה טובה. והאנשים באותם מקומות, שבעבר

היתה להם הרגשה שהם נמצאים במקומות שכוחי אל, פתאום ראו שהם נמצאים במרכז

הארץ.



הדבר גם השפיע לטובה על המטיילים בגליל. היו תקופות שאגשים יצאו

לטייל בגליל ולא יכלו ליהנות בהלל הצפיפות הרבה. אבל כש-150 אלף איש פונים

נגב, אין ספק שזה משפיע.

ובכן מתברר שאפשר לעשות את זה גם בגדול, ולא רק טיפין טיפין . ואפשר

להביא לנגב 150 אלף איש לא פעם בשנה, אלא פעם בשלושה חודשים, אם עושים את

האירועים המתאימים, מנהל המינהלה יספר לכם מה היה גודל ההוצאה הציבורית

לאירועים האלה בנגב. ההוצאה לא היתה הדולה. לקחו מפה ומשם. התקציב עצמו

היה קצת יותר מ-300 אלף שקלים בסך הכל. זאת אומרת שמדינת ישראל השקיעה 2

שקלים על כל אדם שירד לנגב.

זה מחייב לשאוף להצלחות נוספות- אנחנו כמובן נשב, נלמד את הדברים,.

נ למד את כל מה שצריך להיעשות בעתיד , נפיק לקחים, ו בשיתוף פעולה של כל

הגורמים שנמצאים כאן , התאחדות בתי המלון , המועצה האזורית,. משרד הפנים,

החברה הממשלתית לתיירות, החברה לפיתות תוף ים המלח, נוכל להרים את המשימה

הגדולה הזאת, לטובת מדינת ישראל ולטובת הנגב.

הישיבה הזאת זומנה בעיקר כדי לדבר על אזור ים המלח. אני זוכר שבעבר

זכיתי בוועדה זו לשיתוף פעולה טוב. לא היה לי כל ספק שכך יהיה. יושבת-ראש

הוועדה ואני מכירים הרבה שנים- לוועדה זו יש חלק לא קטן בכך שאולי בפעם

הראשונה בתולדות מדינת ישראל היו בארץ בחודש אחד כרבע מיליון תיירים

מהחוץ. בתי המלון מלאים, השירות משתפר והולך- המחירים אמנם גבוהים, עוד

נדבר על כך, אבל בכל זאת יש שיפור לעומת מה שהיה. אמרתי בוועדה שבשם

שבשנים 1979 , 1930, 1981, ריכזנו מאמצים באילת - ועל אילת כבר לא צריך

לספר, השנה היתה שם שנה יוצאת מן הכלל - עכשיו צריך לרכז את המאמצים באותה

דרך, בחוד חנית, בים המלח. יושב-ראש המועצה האזורית בוודאי ידבר על כך.

נפגשנו לפני כמה שבועות כדי לבדוק את האפשרויות להרחבת הפעילות התעשיתית

והפיתותית של ים המלח, על מה שקרוי שלב ג'. מגרשי שלב א' וב' כבר לא

קיימים, כי הם כבר הוקצו ליזמים. והיום אני יכול לומר הרבה יותר בוודאות

שאפשר לצפות שבשנת 1995 תהיה לנו בים המלח המתכונת של 4,000 חדרי מלון

שסביבה אפשר לפתח את ים המלח, ואז אפשר יהיה להתחיל את התכנונים של האזור

הצפוני, ולהפוך את זה למעשה ליחידה אחת. היום יש באילת 4,000 חדרי מלון.

תארו לכם מה יהיה בים המלח עם 4,000 חדרי מלון . לא תהיה בעיה מה לעשות,

יהיו דיסקוטקים, מסעדות, מרכזי קניות, בוטיקים, בתי קולנוע, והכל יהיה

שונה לחלוטין .

מה שיותר חשוב הוא שבמסגרת הפיתוח של הים המלח אני רואה פיתוח של

מקורות תעסוקה לקרוב ל-4,000 מפרנסים. אם אנחנו מדברים על תוספת של 2,500

תדרי מלוך , מרביתם ברמה של 5-4 כוכבים, חלק ברמה של 3 כוכבים, הממוצע הוא

1.1 עובד לחדר, עם כל העובדים של המערכת הרפואית. אז רק בבתי מלון אנחנו

מדברים על 3,000 מקומות תעסוקה. ויהיו עוד שירותים נלווים. האנשים יבואו

מערד, דימונה ובאר-שבע, ותבוא ברכה על כל האזור.

מובן שהדבר מחייב פעילות תשתיתית יסודית רחבה מאד. אנחנו יושבים שם

על סף בריכה תעשייתית, לא על שפת ים- כאשר תכננו את עין-בוקק לא לקחו את

זו-בחשבון. אילו הייתי צריך היום להתחיל מהתחלה, הייתי הולך ישר צפונה,

למקום שנמצא בו הים. אבל היום כבר יש שם 1,400 חדרים , אי אפשר להעביר אותם

למקום אחר. בשרטוט שאני מחזיק בידי אתם יכולים לראות שאנחנו מתכננים לבנות

למונה בבריכה, וחברות כבר בודקות את כל הבסיס התשתיתי. היו לנו קשיים לא

מעטים עד שמפעלי ים המלח הירשו לנו לעשות את כל הבדיקות ולאפשר לנו את

הפעילות על שטח של 300 דונם. כשבאתי אליהם בפעם הראשונה ואמרתי שאלי צריך

300 דונם מבריכות המלח, אמרו.' בסדר, אבל תשלם בעד זה ותשלם און ההכנסה

הצפויה לכמה עשרות שנים בעתיד. אמרתי לשחר: יש לך היום 30 אלף דונם של

בריכות תעשייתיות, אתה מבקש עוד 20 אלף דונם בצפון, לא תקבל אותם אם לא

תתן לי את 300 הדונם פה.



ובכן אנחנו פועלים היום יחד גנם מינהל מקרקעי ישראל ולגם חברה הולנדית.

שבודקת את היסודות איך לבנות את הלגונה, התכנון של הלגונה הוא כזה שיהיו

מפרצי מים בטמפרטורות שונות, תהיה מעין סוללה שיהיו עליה אטרקציות

תיירותיות שונות. יכול להיות שנעביר את הסולריום למרכז הלגונה, כי

הסולריום היום הוא בעייתי מאד, הוא לא מספק את הצרכים והוא עלוב ביותר.

ואם אנחנו מדברים על כל כך הרבה מיטות, אנחנו צריכים סולריום שיוכל לספק

את כל הצרכים.כלומר מדובר פה בפיתוח תשתיתי יסודי ביותר שיש בו בדי לשוות

סדרי עולם, וכמובן על כל הדברים האחרים, נוסף על בתי המלון.

לגבי בתי המלון , לגבי היזמים הפוטנציאליים, מדובר בגדולי העולם בתחום

הזה: "הילטון אינטרנשיונל", "קונרד הילטון", שהוא הילטון המקורי, עם

סידורים,, עם ה"בלו קרוס" וה"בלו שילד": מדובר על "שמרוק", עם מגרשים

ספציפיים. חלק מהגורמים הללו כבר שילמו את הכספים, הם ישלמו את דמי

הפיתוח. יהיו עוד שנים שלושה גורמים שכבר קיבלו את המגרשים. מגרש אחד יצא

למיכרז, מגרש טוב מאד, בין מלון לוט לבין צל הרים. שמונה גורמים רציניים

מאד, מהם ששה יזמים זרים, משתתפים בזה. כולם נבדקו על ידינו. יש ביניהם

יזמים שמזיזים תיירות מרפא בעשרות אלפי דולרים ממדינה למדינה. בחודש מאי

נדע מה תוצאות המיכרז,
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה תהיה ההשקעה שלהם?
שר התיירות ג. פת
אם מדברים על 2,500 חדרי מלון, מדובר על השקעה של 300 מיליון דולר

בים המלח. אני מדבר על בתי מלון והיחידות- הרפואיות הקשורות לזה. אגב,

כשאנחנו מדברים על כוח אדם, אנחנו מדברים הם על כוח אדם רפואי, רופאים,

אתיות וכל המנגנון הזה. ולזה יש להוסיף את כל הפעילות התשתית הנוספת,
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה יתן תעסוקה גם לערלים"

שר התיירות ג . פת;

שוחחתי אתמול עם ראש אגף התקציבים. השבוע ניפגש עם האוצר ומי נהל

מקרקעי ישראל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אמרת שיש כבר מיכרזים וכו'. במה היזמים האלה באים להשקיע?

שר התיירות ג. פת;

הם משקיעים בבתי מלון. אבל כל אחד מהם לא משקיע רק בבית מלון בים

המלח, אלא הם בתשתית הרפואית. למשל, להבי "הילטון אינטרנשיונל" מדובר על

800-750 חדרים. אותו דבר להבי "קונרד הילטון", אותו דבר להבי "שמרוק". הם

כמובן בונים לעצמם גם את יחידות הריפוי בתוך בתי המלון.
היו"ר ש. ארבלי~אלמוזלינו
הם הם יעשו את העבודה להביא לכאן את תיירות המרפא?



שר התיירות ג. פת;

כן. למשל, ה"קונרד הילטון" מתקשרים עם ה"בלו קרוס" וה"בלו שילד". אלה

שפנו למיכרזים שלנו כאן - יש למשל אדם בשם הייקל - הם פועלים יחד לגם קופות

החולים. במדינות מסויימות באירופה קופות החולים מכירות בריפוי הזה, ואז הן

משלמות עבורו. מדובר גבל אנשים שבאים לתקופה של 28 יחים, והם צריכים לחזור

לטיפול מדי שנתיים-שלוש" כלומר מדובר כאן על דבר חדש לגמרי.

אנחנו מאד מתלהבים מהענין הזה. כפי שאמרתי, אנחנו ניפגש השבוע גבם ראש

אגף התקציבים באוצר ועם ראש מי נהל מקרקעי ישראל. הרעיון היה שאנחנו לנושים

את נושא ים המלח כיחידה שהורה, כלומר שהכספים שישולמו הם בנכד הפיתוח והם

בעד הקרקע יושקעו בתשתית. שוחחנו על זה גם עם שר האוצר דאז, שתהיה אותה

פורמולה שאימצו להבי טבריה ופיתות הכביש והפיכת הקרקעות לקרקעות שאפשר

למכור אותן. זה באמת יכול להפוך את הענין הזה לרציני מאד,

אם אנתנו מדברים על הנגב בכלל, וכוללים בזה הם את אילת, באר-שבע,

מצפה רמון , ים-המלח, הרי אנחנו מדברים בסך הכל על היקפים של בין 650 ל-700

מיליון דולר השקעה בענף התיירות בדרום הארץ, באילת בונים עכשיו כ-4000

חדרי מלון, פלוס 1,500 דירות נופש. אני רוצה לציין בענין זה את עזרתו הרבה

ושיתוף הפעולה המצויין של מר דנינו ממשרד הפנים.

אנחנו הולכים לנושא חדש באילת. עומדים לב נ ו ת מלון גולף באילת, לא

באזור התיירות למטה, אלא למעלה. אותר שטח של 800 דונם שמינהל מקרקעי ישראל

מעמיד לצורך שדה הגולף. זה מלון של 320 חדרים. הוא ינוהל כנראה על-ידי

שרתון . יש להם רשת של מלונות גולף. במקום שבו יקום המלון מזג האוויר פחות

חם מאשר למטה בשלוש עד חמש מעלות. כלומר זה מהרש גולף שאפשר לשחק בו 11

חודשים בשנה. יש אוכלוסיה הדולה מאד. של מיליוני אנשים, שנוסעים ממדינה

למדינה לשחק גולף. זו "נישה" חדשה שאנחנו מקימים.

אני רוצה לציין לשבח את שיתוף הפעולה שלנו עם העיריה ולבם ראש העיריה

באילת. באילונ יש כ~2.5 מיליון מים מטוהרים. הם לא מטוהרים מספיק, ולדעת

המשרד לאיכות הסביבה אפילו לא די מטוהרים כדי לשפיכתם מחדש לים. אם מעלים

את המים האלה למעלת, בשביל שדה הגולף זה דבר מצויין . אהב, ליד זה יש השקעה

קטנה, נוספת, בקשר למשחקי פולו. זה הם כן מענין את אותם אנשים שנוסעים

ממדינה למדינה. מדובר על שטח של 200 דונם.

אני רוצה לומר שאנחנו מחדשים את רשות נאות מרפא. זה נושא שיושבת-ראש

הוועדה נתנה את דעתה עליו כשכיהנה כשרת הבריאות. אנחנו מכניסים בחוק הרשות

כמה שינויים, על פי הצעת י ושב-ראש המועצה האזורית. יש כבר אדם שמיועד

להיות מנהל הרשות, הוא הוצע על-ידי יעקב צור. אני התרשמתי ממנו טוב מאד.

אנחנו הולכים יחד עם משרד הבריאות לנושא של מחקר רפואי מיוחד וזאת כדי

לונת לאוכלוסיה הבינלאומית את ההושפנקה המדעית לנושא ים המלח ומה שמתפתח

שם.

אינני יודע מי יעסוק במלאכה זו, אבל אם תהיה לי הזכות לעשות זאת, אני

חושב שבשנים 1992, 1993, 1994, תהיה מציאות אחרת לגמר בנגב ומציאות

אוזרת לגמרי בים המלח. זה מאד מלהיב. זה דבר שהיה צריך להיעשות לפני הרבה

שנים, אבל עדיין לא מאוחר מדי לעשות זאת. אני אשמח מאד לדווח לו ונידה מדי

פעם כיצד הענינים מתפתחים, ולהזמין את הוועדה מדי פעם לראות את הדברים

מקרוב.
היו"ר ש. ארבלי- אלמוזלינו
תודה רבה לשר והתיירות על הסקירה. אני מציעה שאנחנו נתמקד עכשיו בנושא

של- אזור ים המלח. כל המוזמנים נוגעים בנושא הזה, והדיון הזה מתקיים בעקבות

הסיור שקי יגונו שם. נשמע תחילה את מר משה שמיר, יושב ראש המועצה האזורית

תמר.
מ. שמיר
אני מלווה את פיתוח התיירות בארץ כבר עשרים שנה, ובים המלח בפרט

בארבע-עשרה השנים האחרונות. בשנים 1979-1981 היה ריכוז מאמץ ממלכתי מצד

משרד התיירות בפיתוח אילת. היה ליי אז ויכוח עם שר התיירות,. בי חשבתי שאת

הפיתוח הזה צריך להפנות לים המלח, לא לאילת- אבל כתפיסה עקרונית חשבתי

שהמהלך היה מאד נבון. כי לראשונה בהיסטוריב של מדינת ישראל, במקום לפזר את

התקציב הדל של משרד התיירות המיועד לפיתוח.- ב-20, 30 או 40 מקומות, כאשר

בל השקעה כזאת לא תורמתת לפיתות בצורה משמעותית, נעשה מהלך מאד ובון, והוא

גם נתן תוצאות. הוא היה אפקטיבי באילת- היתה לי תקווה גדולה, כים שובל של

השר פת למשרד התיירות, שאנחנו נראה מהלך דומה הם לגבי ים המלח.

נדמה לי שהיום, בניגוד לפבר, כולם מסכימים לגבי הפוטנציאל שטמון בים

המלח. המצב היום בים המלח הוא כזה שעדיין לא התחלנו "לגרד" אותו, השר

הזכיר את התכניות שנמצאות בצינור, מדובר על כ-300 מיליון דולר השקעות

בפרוייקטים מלונאיים. אם אני לוקח את תקציב משרד התיירות לשנת 1990,

בפיתות ים המלח מושקע בקושי פרומיל אחד בתשתית. אני חושב שהיחס הזה אומר

הכל. אינני אומר שצריך להשקיע את כל 8 מיליון השקלים,. שהם תקציב הפיתוח של

משרד התיירות, בים המלח. אבל אני תושב שאם המשרד היה נוקט בים המלח באותה

גישה של אגרוף פיתוחי, כפי שנקט בהנהגתו של השר בשנים 1951-1979 באילת,

כלומך להקצות 70%- 80% מתקציב הפיתוח לתשתית בים המלח, היינו רואים תנופה

מהירה יותר והשגת היעדים שמדובר בהם בצורה יותר מהירה, שבסיכומו של דבר

היא נכונה וטובה למשק הלאומי, לצערי אינני רואה את זה.

אני יודע שמתנהל מאמץ שאני בהחלט תומך בו, אני חושב שהוא מהלך נכון,

להגדרת ים המלח כמשק סגור, וכל ההכנסות מדמי חכירה של קרקע ומבני פיתוח

צריכות להיות מושקעות שוב בפיתוח האתר. אבל אני מכיר את אנשי האוצר ואת

קצב העבודה שלהם, אינני יודע אם מטרה זו תושב בשנה הקרובה או אפילו

בשנתיים הקרובות. אשמח מאד אם היא תושג קודם.
שר התיירות ג. פת
מחר הפגישה אתם.
מ. שמיר
הייתי רוצה לראות בטווח המידי סדר גודל של בין 70% ל-80% מתקציב

הפיתות של המשרד מושקע בתשתית בים המלח. אנחנו הגשנו לשר תכנית, שנינו

הסכמנו שהיא מאד מינימליסטית, של השקעות מידיות שנדרשות בים המלח לפתרון

בעיות שהיום מהוות צוואר בקבוק, בסדר גודל של 12 מיליון שקלים. ואת זה

צריך לפתור היום, לא מחר או מחרתיים" כי אם לא יפתרו את זה היום, אם לא

יהיה פיתוח תשתית, להערכתי לא יהיו אותן השקעות של יזמים פרטיים. אחד

הדברים ההדולים שהשר פת עשה ב-1979~1981 להבי אילת, היה בדיוק המהלך הזה.

כי ברגע שהיזמים הפרטיים רואים שהממשלה משקיעה בצורה משמעותית, זה מושך

אותם מאד להשקיע באותם מקומות. וכך האזור מתפתח.

אני רוצה להתמקד רק בנקודה הזאת. ואם הוועדה רוצה בענין הזה לעזור

למשרד התיירות ולכל מי שרוצה בפיתות האזור, ולא רק לשלם מס שפתיים, צריך



לדאוג ש70%-80% מתקציב משרד התיירות המיועד לפיתוח ילכו מיד לפיתוח

התשתית בים הגולה. וכשיחליטו סופית כיל הרעיון של משק סגור, שאני בהחלט

בעדו , זו תהיה תרומה גדולה ואפשר יהיה לקדם את האזור הזה בגבורה יותר

מהירה.
ע. זיסמן
אבל הפיתוח איננו רד, בידי משרד התיירות- 'אתה מדבר כראש מועצה אזורית

שרוצה לפתה אזור שלם. למה אתה מפנה את כל הדרישות רק למשרד התיירות.

אתה דורש מאחרים?
מ. שמיר
אנחנו יושבים פה עם אנשי משרד התיירות, לכו אני מתמקד בנושאים

הנוגעים למשרד התיירות. אם אפרוק פה אוי כל הצרכים של אזור ים המלח, כלפי

כל המשרדים, אצא מכאן בלא כלום. אם אני מתמקד כרגע בנקודה הספציפית הנוגעת

למשרד התיירות ובמה שאני מצפה ממשרד התיירות, אני רוצה לקוות שנוכל לקדם

במשהו את הפיתוח של אזור ים המלח.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה צודק. אבל הם חבר-הכנסת זיסמן צודק. הוא רוצה לדעת מה התחומים

האחרים שגם בהם צריך להתמקד כדי להביא לפיתוח כולל של אזור ים המלח.

י. צידון;

למשל כביש עוקף מצדה.

מ.שמיר;

לפני שאתייחס לכביש עוקף מצדה אני רוצה לומר כמה דברים. אנחנו אזור

מאד מיוחד. לרוע מזלנו יש לנו בו ציר תנועה אחד בלבד, ציר אורך אתד בלבד,

בביש מס' 90. הכביש הזה נסלל בזמנו ככביש גישה לישוב בודד, ולא לפי

קריטריונים של כביש ארצי. והוא הולך ונהרס. הוא מצוי לפתחי נחלים. בכל

חורף הוא נשטף, תיירים נתקעים בו, מאחרים להגיע למטוסים, ונלמידים לא

מגיעים לבית-הספר בהלל שטפונות, ולא פעם זה גם עולה לנו בחיי אדם. זו

נקודה אחת. מע"ץ היתה צריכה להיכנס לזה עם תקציב, לשפר את הכביש הזה ולתת

מענה לבעיית הכביש.

שנית, זה אזור מאד מיוחד גם מבחינה זו שהוא מנותק מעורף אורבני. ערד

צריכה להיות העורף האורבני שלו. אם לא יבצעו את כביש עוקף מצדה, שיחבר את

ערד, מצדה וים המלח, ערד לא תוכל לתת את המענה האורבני הנכון לאזור ים

המלח.

נושא התקשורת. בבתי-המלון בים המלח האורחים קולטים בצורה הטובה ביותר

את השידורים של ירדן. אז אנחנו מביאים אותם לארץ, רוצים שהם יהפכו

לשגרירים של רצון טוב במקומותיהם, ומלעיטים אותם בתעמולה המשודרת

בטלוויזיה הירדנית. משרד התקשורת עד היום לא היה מסו הל לתת מענה לבעיה

הזאת.

מניתי רק מעט מן הבעיות. יש עוד בעיות רבות, כמו למשל פיתוח של שדה

תעופה שיכול להביא טיסות צ'רטר ישירות מאירופה לים המלח. זה היה נותן

תנופה אדירי. לפיתוח התיירות. ויש תשתית, יש משקיעים שהיו מוכנים ללכת לזה.

אינני רוצה להרחיב יותר מדי את היריעה. אם יפתרו את הבלניות שמניתי, תהיה

בזה התקדמות. רבה מאד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה רבה. נשמע; עכשיו את מר דנינו, הממונה על מחוז הדרום במשרד

הפנים.
ש . ד נ י נ ו
קודם כל אני רוצה להעלות על נס ונדמה לי יכולה להיות דוגמה

יוצאת מן הכלל הם למקומות אחרים - את שיתוף הפעולה הקיים בנגב, במחוז

הדרום, בין כל הגורמים הפועלים בתיירות ובנושאים אתרים. יש שיתוף פעולה גם

בין משרדי הממשלה לבין עצמם, וגם בין משרדי הממשלה לבין גורמים אחרים.

וזאת למען המטרות והיעדים שנקבעים. זה אמור הם בנושאי תיירות ובנושאים

לאומיים אתרים. זה בהחלט לברכה.

להבי אזור ים המלה, התיירות בעין-בוקק היא תיירות מרפא שנדמה לי שאין

לה אחת ורע בכל מדינת ישראל. בביקורים שם ראיתי לנד כמה התפוסה מלאה, ושיש

שם דרישה לתוקפת בתי-מלון . אני תושב שככל שיבנו שם, לא יישארו חדרים

ריקים.

יש שם הצלחה יוצאת מן הכלל גם בתעשיה, במפעלי ים המלח. וכשאנחנו

מדברים על ניצול משאבים מקומיים וניצול הכנסות מקומיות, אינני מתכוון

להכנסות מתעשיה, כי אז האזור הזה היה צריך להיות אזור משגשג הרבה יותר ממה

שהוא היום.

לגבי הפעילות של המועצה האזורית -כממונה על מחוז אני חייב לומר

שנעשית עבודה טובה, זו מועצה שמתנהלת על פי כללי מינהל מסודרים. יש מקים

להתפתחות. אני שומע את הדרישה של בתי-המלון לייצור במועצה האזורית. השר

כבד חתם על צו, ובתי-המלון אינם כלולים, אבל אוזני כרויות הם לעניך הזה,

יש לנו בעיה ונכנונית שאנחנו מתמודדים אתה בימים אלה, עם הגשת התכניות

של קירוב הים לבתי-המלון, שכן הוא התרחק מהם. אנחנו מתמודדים עם הבנייה

הזאת. יש לנו עוד בעיה, כי אם בבוא היום, אינני יודע מתי, תחודש התכנית של

תעלת הימים, ויתוקפו מים לים המלח, שוב הים יתקרב, ומה יהיה אז? אין

בכוונתי לדון על כך עכשיו. אני רק אומר שאנחנו מתמודדים עם הסוגיה הזאת

בימים אלה בלשכת התכנון. אני מאד מקווה שיימצא הפתרון התכנוני להבאת הים,

אם בצורה של לגונה או בצורה של בריכות, שוב לבתי-המלון שנבנו ליד הים.

להבי הנושא של כביש עוקף מצדה-ערד, ראש המועצה אינו מרפה ואני מחזק

את ידיו. אבל יש פה התנגדויות עקשניות מאד של מוסדות ההשכלה הגבוהה ושל

הרשויות להגנת הטבע שאינם ששים לסלילה שמונה הקילומטרים האלה.
י. צידון
מדוע. האוניברסיטאות מתנגדות?

ש. דני נו 8

המוסדות להשכלה גבוהה מתנגדים לזה בגלל הנושא המחקרי. צריך לשמוע

אותם.

בסך הכל אני רוצה לומר שמבחינת משולש התיירות של הנגב, המשולש אילת-

עין-בוקק-אשקלון , חוף ים המלח הוא אזור חי, מבטיח, וצריך לחזק את

ידיה של הוועדה שדנה היום בנושא הזה ברצונה להביא לאזור הזה תוספת של

השקעות כדי להעלותו על דרך המלך.
היו"ר ש. ארבלי- אלמוזלינו
תודה רבה. מר בני אמדורסקי, יו "ר התאחדודת המלונאים בים המלח, בבקשה.
ב. אמדורסקי
אני רואה את הישיבה הזאת בהמשך של הישיבה הקודמת, ולכן אתייחס יותר

לדברים שנאמרו פה. אין ספק שכולנו שמתים גלל מה שהיה בפסח השנה. יחד עם זה

צריכים להסיק מסקנות ולראות איך משפרים ומתקנים דברים, ויש מה לעשות. לא

אכנס עכשיו לפרטים.

אם להתייחס ברצינות לדברי השר, ואני מתייחס אליהם ברצינות, בלומר

שתוך חמש שנים האזור ישנה את פניו, אני חושב שחייבים מיד- להתחיל בנושא של

שיווק האזור. צריך להתכונן לקראת מצב שיהיו בו 4.000 הדרים" וצריך להתכונן

עם ענין המחקרים. ללא מחקרים מדעיים, לא רק שהחדרים הנוספים חייבנו לא

יתמלאו, אלא גם אותם 1,360 החדרים הקיימים לא יתמלאו. היום הם בתפוסה

ממוצעת, שנתית, של 60%. אפילו אם התפוסה יותר גבוהה, היא עדיין לא מלאה"

אם לא יטפלו בנושא המחקרי בצורה מדעית ובפרסומים בירחונים מקצועיים,

החדרים הנוספים יעמדו ריקים. לכן מוטב לעשות זאת שעה אחת קודם,

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

תודה רבה. מר יוסי אשל, מנהל החברה לפיתות חוף ים המלח, בבקשה.
י. אשל
אני רוצה להתייחס בקצרה לשני דברים. אנחנו מדברים על "לוויין

תיירותי" שאין מאחוריו עורף אורבני, בשלב הנוכחי, לבם כ-1,500 חדרים. בזמנו

ישבו המתכננים, הכלכלנים, אנשי משרד האוצר, גורמי תיירות, האבות המייסדים

וכו', והשכילו להקים חברה ולייעד תקציבים, להיכנס לתכנונים ולתב"עות,

והקימו פרוייקט מסויים. בשלב מסויים קרה משהו, הכספים לא הגיעו בעיתוי

הנכון, הם יזמים לא הגיעו בעיתוי הנכון. היום המצב הוא שאין קרקע אחת

פנויה באתר התיירות בים המלח. ואם אנחנו לא נשכיל להעמיד את התשתיות

הנחוצות בקצב הנכון , מחיר ההון יהיה יקר והיזמים יברחו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מה זאת אומרת אין קרקע פנויה?
י. אשל
אין קרקע פנויה. על כל קרקע יש לפחות יזם אחד או יותר. יש כבר

הקצאות. נעשתה עבודה קשה במערכת השיווק כדי למשוך אלינו את היזמים. לאחר

ששונו התמריצים והמענקים, ולאחר שיזמים ראו שנכנסים לפיתוח בנושא הזה,

ולאחר שהתחילו להיכנס לנושא של הלגונות - היזמים באים. לא מדובר

בפילנטרופים. מדובר ביזמים שמטרתם,, יחד עם המדינה, יחד עם המשק, לעשות

ולהרוויח כסף. ברור שזה יביא תעסוקה, וזה יתרום הרבה כדי לפתח את האזור

הזה. כל הגופים הפעילים בשטח שותפים לתקוות, כולם מאמינים בפוטנציאל.

ו-1מכנה המשותף של כולם הוא רחב" יש מה לעשות.

אם לא נשקיע בתקופה של שלוש השנים הקרובות: בתשתיות הנחוצות, בצורה

הולמת, באתר המסויים הזה, נחמיץ את ההזדמנות, ולא נוכל שוי'. לפתח אונ האזור

הזה. אנחנו נאבקים היום עם קווי ביוב ישנים. בזמנו התקציבים היו דלים, אז

בוצעו קווי ביוב מסור, יותר יותר לא סוג א', קודם בל בדי לתת תשובות



לבעיות המידיות. היום מדובר עלי פיתוח תיירות מודרנית, ואנחנו מדברים לאו

דווקא על תיירות מרפא. אנחנו מדברים על אנשים בגילים שונים שמגיעים לשם

לשלושה ימים של עונג, של עיסוי, של קוסמטיקה, של מנוחה, של נופש. לא

חייבים להיות חולים כדי לבוא לים המלח.
שר התיירות ג. פת
זה המקום היחיד בגבולם שבו אדם יכיל להשתזף בלי לסכן את עצמו בקרינה

סרטנית.
י. צידון
ואת זה צריך למכור.
ב. אמדורסקי
בשביל זה צריך לעשות מחקר.

י. אשל;

מדברים על פלחי שוק, מדברים על שיווק. בשלב הזה צריכים לעשות שלושה
צעדים
1. להשקיט: בתשתיות לעכשיו; 2. להתחיל להקים את בתי המלון; 3. בעת

ובעונה אתת צריך להיכנס לנושא של שיווק,. כדי שלא נעמוד עם הרבה בתי מלון

שלא נוכל לאכלס אותם. שלושת הדברים האלה צריכים להיעשות ביית ובעונה אחת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי צריך להזיז את כל הדברים האליה?
י. אשל
כולם.

שר התיירות ג. פת;

משה שמיר צודק בדבריו. נניח שאני אחליט מחר לקחת אוו 8 או 9 מיליון

השקלים של החברה הממשלתית לתיירות, ולהשקיע 70% בים המלח. אז יהיו לים

המלח 5 או 6 מיליון שקלים. זה כלום. מצד שני, מה, שאנחנו מדברים היום על

משק, סגור, מדובר על 35-30 מיליון שקלים. ואת זה צריך לעשות שם. שר האוצר

הסכים לזה שדמי הפיתוח ודמי הקרקע ילכו חזרה לחברה, ואז החברה תוכל לפעול.

קתו למשל את נושא הסולאריום. אי אפשר לתת את הסולאריום לגורם מלונאי,

מפני שהוא גורם אינטרסנטי. אז צריך למצוא הורם שהוא לא מלונאי ולא פרטי,

שכן אז לא תהיה עליו שום שליטה. אני למשל מנסה להשפיע על חברת "מבני

תעשיה" שתיכנס לענין הזה. זה עסק -מצויין. מדובר פה על משהו קשיח, מדובר על

המערכת הרפואית סביב זה. אם יהיו הרבה בתי מלון, צריך להרחיק את הסולאריום

ממקומו הנוכחי. לכן אנחנו חושבים על האפשרות של העמדת הסולאריום במסגרת

הלגונה. כל הדברים האלה נמצאים היום בתהליך של יצירה. אני מאמין שאנחנו

נקדם את זה.
י. צידון
בצרפונ יש מספר קומבינציות ממשלתיות כאלה בצורת רז'י, כמו הרז'י של מי

וישי. יש דברים שהם בבעלות הממשלה ומנוהלים כחברה פרטית. אולי כדאי לראות

איזו דוגמה יורידית מהם.
שר התיירות ג. פת
אני רוצה לספר עוד דבר. דיברתי עם גורמים במזרח גרמניה. במזרח גרמניה

לא דאגו בכלל לנושא של איכות חיים. יש שם 6 מיליון נפש, מתוך 17 מיליון,

שיש להם בעיות של מחלות עור, ביחוד באזורים של התעשיה הפטרוכימית. הם

לקוחות של הדבר הזה.

י . אשל;

אני מזמין את חברי הוועדדה לראות את הסולאריום. כדאי לראות על מה

מדובר. באמצעים שישנם כרגע הסולאריום מנוהל, מתפקד ועובד בצורה הטיבה

ביותר. הוא נקי, מסודר ומצוחצח, עם מיטות לכל אחד. יש שיתוף פעולה מבחינת

הצרכים עם הלקוחות, הגרמנים, האוסטרים, הדנים והישראלים, לגבי שבילים,

צמחיה, סוג האירועים. החוף והקשרים. הכל נדון יחד אתם, כי מי כמוהם יודע

מה הצרכים.

אני רוצה לומר עוד דבר. השר דיבר על יזמים. יש עכשיו קבוצה הדשה של

יזמים שמתענינים בהקמת סולאריום לציבור החרדי, צפונית למלון מוריה. זר.

פרוייקט חשוב בפני עצמו . מבחינת החרדים שמעדיפים בתי-מלון ששם ההכשר הוא

"גלאט כשר", זה ,יתן לנו פוטנציאל נוסף. מדובר על חסידים מגור, חסידים

מבעלז וחסידים אחרים. זה פרוייקט שהתגלגל בשלוש השנים האחרונות, כבר אושר

במשרד התיירות, ובזמן הקרוב מתחילים בנושא המסויים הזה.

אני רוצה לסכם את דברי. היושבת-ראש שאלה להבי השיווק, וכן מי צריך

לעשות זאת. הייתי שמח מאד אם זאב טמקין , מנהל המינהלה לתיירות בנגב, יספר

מעט על השיווק ולנל תוצאות השיווק שנעשה עכשיו בפסח, אנחנו ביצענו שם

פסטיבל בלוז באמפיתיאטרון הנמוך ביותר בעולם, שנמצא בעין-בוקק. בערב

הראשון ציפינו ל-5,000 איש; הגיעו 7,000. הפסטיבל היה יפה,. באו מכל הארץ.

ידענו שבתי המלון יהיו מלאים, אבל רצינו לפנות לאותו פלח שוק שעד היום לא

בא לים המלח, לציבור הצעיר יותר. לגביהם ים המלח היה אזור שמהיעים אליו

אנשים בגילים יותר מבוגרים. רצינו לפנות לצעירים יותר, להראות שבאזור הזה

יש פעילויות, אמפיתיאטרון יפה, יש שם גם מועדונים ודיסקוטקים ואטרקציות,

מסעדה סינית חדשה שנפתחה לפני שבועיים. ובאמת ראינו שם הרבה ישראלים שיצאו

לחופשת פסח, עם תרמילים, עם מפות, הם היו בערב הראשון והשני, ורצו להישאר

גם בערב השלישי. לא האמנו שהם יישארו שם. בחודש יולי, יחד עם פסטיבל ערד,

נפעל גם באזור ים המלח. זו תהיה עוד פינה של פסטיבל ערד. ולקראת החורף

מדובר על פסטיבל יותר קאמרי, יותר סגור, פסטיבל מספרים. הכוונה להביא

מספרים מכל העולם. זה דבר ייחודי, וזה יתרום הרבה חיים לאזור הזה.

אני משוכנלנ שכתוצאה מכל המאמצים שנעשים על-ידי כל הגופים, לאפשר יהיה

לקדם את האזור הזה. למרות חילוקי הדעות, נעשים בשטח הרבה מאד דברים

חיוביים. ואנשים שכמה שנים לא היו באזור ים המלח רואים פתאום שהאזור הזה

פורח, מתפקד, נראה הרבה יותר חי ותוסס. אני מאמין שאנחנו בכיוון הנכון,
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. מר זאב טמקין, מנכ"ל המינהלה לתיירות בנגב, בבקשה.
ז. טמקין
;

מדינת ישראל הכריזה לא פעם שהיא רוצה לפתח את הנקב. אם נכון מה

שמתפרסם בעתונים, שיעורי האבטלה הגבוהים ביותר בישראל הם בנגב המזרחי,

בעיירות ירוחם, דימונה ו ערד . בשנה האחרונה היתה בעיירות אלה הגירה שלילית

מחוסר תעסוקה. באזור הזה מושכים משאבים יותר מאשר מכניסים אליו. היום

האזור הזה הוא בעצם יצרן משאבים, הם של אשלג, גם הם של תיירות, שבהם מממנים



מטרות אחרות במדינת ישראל. זה אזור פריפריה- היום יש הסכמה בקרב אנשי

המעשה לגבי דרכי הפתרון ואופי הפתרונות, ועובדים על הנושאים האלה צוותים

בצורה מאד הדוקה. השאלה תהיה כמובן כמה משאבים יושקעו בענין, ולא משנה

כרגע אם הם יושקעו על-ידי משרד התיירות או על-ידי משרדים אתרים,. אחרים

יהיה תקציב מיוחד. יש סך הכל של תקציבים שממשלת ישראל, בעדיפיות הלאומיות

שלה, צריבה להחליט שהם מושקפים באזוור הזה כדי להפוך אותר לאזור תוסס וחי,

ואין כרגע שום מניעה, לא מבחינה הנדסית, לא מבחינה שיווקית ולא מבחינה

בתקרית, אבל צריך לזרז את התהליכים האלה ולהגיע למצב שתוך ארבע שנים יהיו

4,000 חדרי מלון באזור הזה. זה ישנה את כל האזור ויקרין על העשיה בנגב

כולו. אילת היא סיפור של הצלחה. בים המלח אפשר להגיע ל-4.000 חדרים,מדבר

הקדקוד השלישי של המשולש שגם בי צריך לטפל הוא הקדקוד של אשקלון . ויש

שמרכזו הוא מצפה רמון . שנמצא במרחק של שעתיים מכל אחד מהקדקודים האלה.

במושגי תיירות אלה לא מרחקים גדולים. ואז מצפה רמון תהיה מוקד של תיירות

מדבר.

לפני שנה, שנה וחצי, הרבה אנשים היו מסוייגים בנושאייים של פיתויי

התיירות בנהב, ונשאלו הרבה שאלות ציניות בנושא הזה. התשובות הן פשוטות

משקיעים מנוסים מאד בענף התיירות רוצים היום להשקיע בנהב, והם לנושים את

החישובים שלהם בצורה טובה. שנית, כאשר משווקים בצורה נכונה את המוצר,

לפחות בתיירות פנים, ואנחנו עוקקים הם בתיירות פנים, עם ישראל נוהר לנגב.

ראינו זאת בחג הסוכות, בפסח יותר, ואפשר לחזור על זה במשך השנה, אם כי הם

את זה צריך לשפר.

השאלה היא מהו סדר העדיפויות הלאומיות, ובענין זה הוועדה צריכה

לו-.מליץ בפני- הממשלה. השאלה היא האם להשקיע באזור הזה כדי להביא אותו

לצמיחה נאותה, או להשאיר אותו במצבו הנוכחי, וזה מצב מנוון.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני רוצה לשאול שאלה שאינה נוגעת ישירות לנושא. בחג הפסח היו בנגב

150 אלף מטיילים, וזו באמת תופעה מאד משמחת ומבטיחה לגבי העתיד. אני רוצה

לשאול האם הקמת תחנת המימסר של קול אמריקה יכולה להפריע לנושא הטיולים?
ז. טמקין
אני מציע לא להפריז באיומים על עם ישראל בנושא הזה. תחנת המימסר הזאת

היא מיפגע אקולוגי, מיפגע סביבתי. אבלי לא כל הטיולים של עם ישראל הם באזור

הזה. היתה הסכמה שהתחנה תוקם באזור שלא כל כך מטיילים בו. אבל בשלב יותר

מאוחר חיל האוויר החליט שהוא צריך להלנתיק את שטחי האימונים שלו, וחלק

מההעתקה של שטחי האימונים היא על אחד מאזורי התיירות שמהווים עורף לפיתוח

התיירות באזור מצפה רמון. אם מדיבר באזור מצפה רמון על תיירות מדברית,

וניירות שמהיעה לאזורי פריפריה, טיולי ההייפים ומסעות רגליים וכדומה,

לאוכלוסיה הזאת זה יפריע. אבל זה עוד לא פוגע בפיתוח התיירות בנהב או

באזור ים המליח.

שר התיירות ה. פת5

אני רוצה לשאול שאלת אחת. למעשה אנחנו מצליחים "להרוג" את ים המלח.

אין ליו שום תוספת מים, והוא נסיה כל הזמן . אני חושב שהם לבלי זה צריך לידבר.

י. צידון ;

אני מקווה שבקרוב תוצע תכנית בענין הזה. אנחנו בעיצומן של בדיקות

כלכליות לבחינת האפשרויות השונות, עם התפלה וחשמל- בינתיים הסימנים 10 ובים"



שר התיירות ג . פת;

אני חושב שהממשלה שגתה שגיאה חמורה כאשר החליטה על ביטולי תעלת הימים.

אני הצבעתי אז נגד זה. הממשלה קיבלה החלטה פזיזה כשהחליטה על הפרוייקט,

אב;' החלטה הרבה יותר פזיזה היונה בביטול הפרוייקט. אני חושב שהפרוייקט הזה

היה משנה את כל האקלים לאורך התעלה,

י . צידון;

את האקלים זה לא ישנה, אבל זה ישנה את המצב הכלכלי באזור. אשמח למסור

כאן פרטים. אנחנו בעיצומן של הבדיקות הכלכליות.

מ. שמיר

בגדול זה נכון, אבל עשויות להיות עם זה לא מעט בעיות.למשל, מה קורה

במיפגש של מי הים התיכון עם מי ים מלח. יש טענה חזקה מאד שזה יוצר שכבת

גיר, שכבת גבס על פני ים המלח, ואז בעצם הרגת אותו במכה ארזת מבחינה

תיירותית.
י. צידון
את כל הדברים האלה בודקים בטכניון.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה למר טמקין . נשמע עכשיו את מר יאיר יוציס, כהן נשיא התאחדות בתי

המלון .
י . י וציס
אני מסכים לרוב הדברים שנאמרו כאן. אני רוצה להתריע; בפני איזו תופעה.

אנחנו מדברים כאן גבל תפוסות הבוהות בבתי המלון, על תיירות מרפא, אבל אנחנו

שוכחים שהתיירות הזאת מגיעה לאזור ים המלח במשך ששה וחצי חודשים

בשנה, לא יותר מזה. בחודשים האחרים של הקיץ והחורף התפוסה. בבתי המלון

נמוכה מאד.
ז. טמקין
זו בעיה או ב י י קט י ב י ת או בע י ה שיווקית?
י. יוציס
גם שיווקית והם אובייקטיבית.
ז. טמקין
רק שיווקית.
י. יוציס
יכול להיות. אבל דבר אחד ברור, שאם אכן יוכפל מספר חדרי המלון שם, לא

תהיה בעיה למלא אותם ו לאכלס אותם בעונות הטובות. תהיה בעיה לעשות זאת

בעונות האחרות.



עכשיו יש מצב די חדש של תמריצים גבוהים במיוחד לאזור ים המלח. כ-40%,

38% ניתנים כמענק, לפי החלטת ועדת שרים לנגב. הדבר מדרבן יזמים כפי שלא

היה בעבר. כפי שאמרתי, החשש שלנו הוא שלא בכל העונות יהיו מספיק תיירים

כדי למלא את בתי המלון . נכון שאני נמצא כאן מטעם התאחדות בתי המלון, אבל

כמנכ"ל ברשת שמפעילה שני בתי מלון בים הגזלה אני רוצה לספר לכם שלמרות

התפוקה של העונה הזאת ולמרות תפוסות יחסית טובות בעונות אחרות, קשה מאד

להוכיח הצדקה כלכלית או תשואה נאותה להשקעה בים המלח. אנחנו יודעים שיזמים

רבים מסתנוורים מהמענק, נוצרת אווירה שהכל טיב." אבל הוצאות התיפעול שם הן

גבוהות מאז, הרבה יותר מאשר בכל מקום אחר בישראל, ולכן זה לא מספיק. ופעם

אחר פעם אנחנו עומדים בפני מצב שהתפוסה לא רעה, אבל התשואה על ההשקעה אינה

טובה. ההוצאות הרבה יותר גבוהות מאשר באילת. תשוו למשל את מחירי המים

באזור ים המלה לאזורים אחרים. או, למשל, העובדים באזור שלנו מקבלים עוד

חצי שעה שכר ביום בהלל הנסיעות, וכן את הוצאות הנסיעה. מלאי החלפים שצריך

להחזיק הוא גדול יותר. יש בעלי מקצוע שחייבים להחזיק בפני שאןי תשתית

עירונית מאחורינו. הוצאות התיפעול הרבה יותר הבוהות.

כדי שנוכל להתגבר על הבעיה של חודשי השפל;. חייבים לבצע את המחקרים.

לפני כל דבר אחר. כי אם המחקרים יוכיחו שפרט ליתרונות שיש לים המלח לחולי

עור יש גם יתרונות לחולי ראומטיזם ובעיות אחרות, אלה יכולים לאכלס את

האזור בעונות האחרות. בלי מחקר רציני מאד ברמה אוניברסיטאית לא נוכל לעשות

זאת. שר התיירות הזכיר את "בלו קרוס" ו"בלו שילד". אני נפגשתי אתם לפני

כארבע שנים. הם אמרו לי במפורש שעד שלא תהיה חוות דעת רפואית מוסמכת הם לא

ישתפו פעולה בנושא הזה"

י. שובל;

לפני ארבעה שבועות הם קיבלו החלטה להתוזיל לשלוח חולים 3נל בסיס

אינדיבידואלי לאזור ים המלח.

י. יוציס;

יכול להיות שבמשך השנים משהו השתנה שם.
ב. אמדורסקי
אבל הם החליטו לא להשתתף בטיסות וכדומה, וזה למעשה הורס את כל

התכנית. אבל אם יהיה מחקר רפואי, הם יהיו חייבים להשתתף הם בהוצאות אחרות,

כמו באירופה.

י. יוציס;

חשוב ביותר לבצע את המחקרים, ביחוד בתחום הראומה, שזה שדה בור, כדי

לנסות ולמלא את בתי המלון בעונות השפל. וצריך לדאוג שהקמת בתי המלון תהיה

בקצב שיתאם את היכולת השיווקית של האזור, ולא מהר מדי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

ונודה. מר ריפטין, סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים במשרד הבריאות, בבקשה.
א. ריפטין
שמחתי מאד לשמוע שרשות נאות מרפא תשוב לפעול. מאז 1937 ארבעה שרים

קיבלו החלטות בענין הזה. ייתכן שאותה רשות סטטוטירית אכן ויהיה אותו יצול

שעליו ירתמו את כל האינטרסים, שיהיה הורם אחד שימשוך אותם ויתאם ביניהם

כדי שהדבר הזה יתקיים.



אני רוצה להתייחס לדברים שונים שנאמרו כאן על תשתית אורבנית וכדומה.

אני יודע משיחות עם רופאים שלחולי פסוריאזיס יש בלניות רפואיות נוספות,

נלוות. בדרך כלל זה הולך יחד. אם לבושים מערכת שיווק אגרסיבית כדי באמת

למלא את בתי המלון באזור ים המלח לא במשך ששה חודשים בשנה אלא יותר, וכמי

שהיה פעיל ברשות אני חושב שהדבר הזה אפשרי .- צריכים לדאוג לתשתית. רפואית

נאותה, ולהערכתי היא אינה קיימת במקום. מדברים תמיד על אמבולנסים, כל מגן

דור אדום. -זה אמצעי להעברת תולה- ומדובר במקום שמרוחק מירושלים,. מבית

חולים חיוני כמו הדסה, או מבית החולים סורוקה בבאר--שבע, על מרחק נסיעה

באמבולנס של למעלה משעה. ומדובר על אנשים שבאים מאירופה וממקומות אחרים,

לתנאי אקלים קשים, עם מחלות בסיסיות מסויימות שנלוות אל הפסוריאזיס.

יש להניח שאם יהיו שם 4,000 חדרים, אכן תהיינה שם בעיות, אנשים

יצטרכו טיפול רפואי, גם במסגרת של רפואת חירום והם במסגרת של רפואה

ראשונית שלמעשה לא קיימת שם. אם כל הקומפלכס הזה היה במקום קרוב לעיר, לא

היתה בעיה, אז יש מרתק נקיעה של רבע שעה, עשרים דקות, לבית תולים קרוב. אם

ארם נפגע, מקבל התקף לב או לחץ דם גבוה, יש לאן להסיע אותו, יש איפה לטפל

בו. פה הבעיה בעינה עומדת. יש אמבולנס, לא הבי משופר, לא הכי טוב שמופעל

על ידי המועצה האזורית הוא לא כשיר להעברת חולים למרחקים כל כך גדולים,

לבית תולים שבו אפשר להושיט להם עזרה. אינני מדבר על תאונות מקוהים שונים,

כמו מעידה, הכשת בתש או עקרב וכו'-.

יש שם עוד בעיה. באזור עין -גדי יש "ספה".
שר התיירות ג. פת
אין לנו אמבולנס שם. ואם יש, הנסיעה בו קשה מאד, במיוחד לאדם וזולה

שזקוק לעזרה.
מ. שמיר
יש אמבולנס. אמבולנס הוא אמצעי העברה, לא אמצעי טיפולי. הנסיעה

באמבולנס של המועצה היא לא כל כך נוראה.
א. ריפטין
אלה דברים שאפשר לשפר אותם. זה לא בלתי אפשרי. הבעיה היא מי יחזיק

אותם, מי יתפעל אותם ומה העלויות שלהם. מתוך ידיעת החצב אני טוען שכשאנחנו

"מוכרים" לאנשים מאירופה את ים המלח, אנחנו צריכים הם לדאוג לכך שאם קורה

אסון אפשר יהיה להעביר את התולה באמבולנס מצוייד כניידת טיפול נמרץ,

כשהוא מלווה על-ידי רופא וחובש פארא-מדיק. וצריך להפעיל מוקד כזה. ה"ספה"

שמול עין-הדי נמצא במרחק של 25 ק"מ מעין-בוקק, ושם עומדים לרכז כ-4,000

חדרים, כלומר כ-7,000 איש. הם צפויים לבעיות, הם מסיבות אקלימיות, הם בהלל

קפיצות-ראש אל תוך ים המלח, מחוסר ידיעה. וזאת יכולה להיות פגיעה רצינית

מאד. זה עלול להדום צרות רבות. ואם תהיה ריצה אחרי המיתקנים הדרושים לכך,

זה עלול להיות קצת מאוחר.

לכן אני ביקשתי בזמנו, זה היה בתקופת כהונתה של חברת-הכנסת ארבלי

אלמוזלינו כשרת הבריאות, שקופת-חולים הכללית, שהיא נותך השירותים הגדול

ביותר במדינת ישראל, תיקח לתשומת לב שיש לה פוטנציאל רציני לפתח שירות

במקום. חברת מור נכנסה לענין, לדעתי לא במידה מספקת. הם קופת חולים לאומית

פתחה מרפאה ליד מלון הוד. זה לא מספיק. אני מבקש להתריע על כך, אנחנו נחיה

שם בבעיות. חייבים לפתח שם מרפאה לנם כמה מיטות השהיה, שיהיו שם לפוזות שני

ר1פאים מקצועיים. כשיש מספר כה גדול של תיירים, אנחנו צריכים לתת להם

שירות. אם לא נעשה זאת, הם לא יבואו יותר. וצריכים לתת הס שירות של העברה,

במקרו; של אסון, תוך הסכם עם אחד מבתי -החולים, הדסה בירושלים או סורוקה



בבאר-שבע. אני מציע את סורוקה, זה אולי יתן תעסוקה לנוספת למקום הזה, כדי

שיפתחו תשתית של מרפאה, של רפואה ראשונית, רפואת חירום במקום, ויתנו שירות.

לכל האזור הזה. לא ייתכן שהדבר הזה לא יתוכן מראש, אני יודע שהיו שם מקרי

אסון לא מעטים.
מ. שמיר
מר ריפטי, מה משרד הבריאות מוכן לתרום לענין

שהרשות המקומית עומדת בודדה עם מעט המשאבים שיש לה, והיא היחידה שנושאת

בנטל. וזה לא בדיוק התפקיד שלה,
א. ריפטין
אנחנו מדברים על קונגלומרט עסקי, פרט בעיקרו, ולא בעיר. מי שמכיר את
חוק מגן דוד אדום יודע
מה מוטל על הארגון הזה. השנה יש לו תקציב גרעוני של

10 מיליון שקלים, והוא עומד לפטר ב-150 עובדים,. נוסף על 120 שכבר פוטרו.

מגן דוד אדום הוא תאגיד, והוא פועל על פי חוק מגן דוד אדום משנת 1950. אי

אפשר לדרוש ממנו לפתח במקום הזה שירות, כאשר אין מי שיתן לו את הסיוע.

הדרוש או את התקציב הדרוש לכך. האוצר אינו מוכן לסייע בענין זה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בשעתו דיברנו עם בתי המלון, הם צריכים לסייע, והיתה הסכמה לכך.
א. ריפטין
אני רוצה להציע הצעה נוספת, מר שמיר לא אוהב אותה. מפי מר שמיר שמעתי

שעוברים שם כמיליון איש. אנחנו מדברים כבל אזור ים המלח, מצפון ים המלח עד

לסדום. יש שם שמורות טבע. גובים מאנשים דמי כניסה אליהן. אני מציע שיגבו

מהם עוד חצי שקל למטרות של עזרה ראשונה.
דבר נוסף
אני מציע לעשות יותר חופים מוסדרים שם, שיהיה צו של שר

הפנים על תופים מוסדרים, ושיגבו בהם דמי כניסה. הם מבחינה אקולוגית אלה

יהיו חופי רחצה טובים יותר, ולא כפי שהם מוחזקים בצורה פראית, ובל אחד

הולך לאן שהוא רוצה.
ב. אמדורסקי
באיזה מקום גובים תשלום בחופים בשביל טיפול- רפואי? האם בחופים של

חיפה ותל אביב גובים בשביל טיפול רפואי?

א. ריפטין?

באזור ים המלח גובים 800 שקלים כדי להעביר חולה באמבולנס לבית חולים.

למה שלא יגבו בחופים גם בשביל טיפול רפואי? אנחנו לא יכולים לשאת בזה.

משרד הבריאות צריך לחפש פתרון להרבה בעיות אחרות.
מ. שמ י ר
תמיד נופלים בפח הזה, ואנשים לא מבינים, כי אנשים תוקפים את הבעיה

בממד מאד צר ולא רואים את הדברים בראיה הכוללת. מר ריפתין צודק בנקודה

אחת: האזור הזה הוא אזור עם השקעות פרטיות או אחרות, לא משנה כרגע, מנותק

מעורף אורבני. זה יוצר מערכת שלמה של אילוצים. אם כל אחד בממד הצר שלו

יתבע מבתי המלון לשאת בנטל, הם יגלגלו את זה על הויייר. כי זה לא נגמר רק

בשירותי רפואה. יש הם שירותי כיבוי אש, משטרה, הרבה מאד מערכות של



שירותים. ואז יקום שר התיירות, בצדק, ויגיד שמחיר החבילה גבוה מדי וצריך

להכניס את המערכת לפיקוח. יש סתירה בדברים.,
ע. זיסמן
האם יש אפשרות של העברה בהליקופטר במקרים דחופים?
מ. שמיר
העברה בהליקופטר היא דבר מאד מאד יקר"
ע. זיסמן
אבל אם יקרה אסון אחד או שנים, זו מכת מוות לכל המאמצים שאתה עושה
מ. שמיר
לא. אבל מישהו צריך לממן את זה.
ט:. זיסמן
מי שרוצה משק סגור צריך להיות ערוך ומוכן לכל דבר כזה.
מ. שמיר
אני מקבל את זה ואני מוכן לכך.

א. ריפטין ;

אנחנו הצענו כמה דברים להבי שינוי חוק רשות נאות מרפא, היתה החלטה

לחדש את הפעילות של רשות נאות מרפא. כידוע שר הבריאות פרש מן הממשלה.

הבעיה היתה תיקצוב של הרשות. לדעתי אנחנו מחמיצים פה הזדמנות של איזה שהוא

מורם שיתן דחיפה לענין הזה.

אני רוצה לומר שרי, הבוקר דיברתי עם פרופ' אברמסקי, המדעי הראשי של

משרד הבריאות. משרד התיירות ומשרד הבריאות נתנו כסף , משרד הבריאות קצת

פחות, למחקר, לפרופ' קראל מאוניברסיטת הנהב ולבית-חולים סורוקה. לפי ההסכם

הוא היה אמור למסור את תוצאות המחקר. וזה נוסף לעשרות מחקרים שכבר נעשו.
ב. אמדורסקי
מי עיכב את המחקר? גם אנחנו השתתפנו בזה, וגייסנו את הכסף. אגודת

חולי הפסוריאדיס הם כן גייסה כסף, והמועצה האזורית גייסה כסף. מי שמנע את

זה זה משרד התיירות ומשרד הבריאות שלא השלישו את הכסף" הם היום אפשר לעשות

את המחקר הזה, אם תוננו את הכסף.

היו"ר ש. ארבלי -אלמוזלינו;

בשעתו מינינו מדען ראשי הדש למשרד הבריאות, פרופ' עודד אברמסקי מהדסה

ירושלים, הוא לקח את הענינים לידים וקידם את הנושא של המחקר.
א. ריפטין
אם התצאות יצדיקו את הציפיות והמדען הראשי שלנו יתן את הפרסומת

הנאוונה בעתונות המקצועית בחסותו, והיא בעל מוניטין, יש להניח שזרו גם כן

יתן דחיפה לא קטנה לשיווק.



אני מקווה שלא יהיו הרבה שינויים בהצעת החוק שאנחנו הצענו. אני מקווה

שהחוק יתוקן והרשות תוקם במחדש ואכן תפעל לקידום הענין

לבסוף אני רוצה לחזור על מה שאמרתי על התשתית הרפואית שאינה קיימת

שם. לדעתי חייבים להכניס את

שעומדים לעשות פה. לא שמעתי על כך. בסקירה של השר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הוא דיבר על מחקרים.
א. ריפטין
אבל אם אין תשתית רפואית ממשית, זה עלול לפגוע. ואני מאד מבקש שהדבר

הזה יילקח בחשבון כדי שלא נשלם כולנו אחר כך את המחיר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. מר אפרים רונן,. סנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות, בבקשה,
א. רונן
המשאב הכספי היה ויהיה תמיד הדבר הקובע. אין ויכוח בין כל הדוברים פה

גבל הצורך בפיתות, מה צריך ייפתח ולמה. הבעיה היא המשאבים הכספיים וסדרי

העדיפויות. ראש המועצה הזכיר את הפרומילים שמוזרמים לים המלח על-ידי ממשלת

ישראל, על פי סדרי העדיפויות שליה.

אנחנו מחזיקים בידינו ביצת זהב אמיתית, ים המלח בפרט והתיירות בכלל

במדינת ישראל .וכפי שכבר אמרו כאן בלי תשתית שום דבר לא יקום, קל וחומר

בנושא התיירות שמתחיל מהתשתית. עד שהדבר הזה לא יקבל את העדיפות המתאימה,

שום דבר לא יזוז.

לפני כחודש חתמתי על מיכרז לשבעה קידוחי נסיון באותה לגונה שהשר

הזכיר. תאמינו לי שחתמתי עליו ביד רועדת, כאשר לנגד עיני הפער העצום

בין מחקר שאנחנו יוצאים אליו עכשיו, לבין הסכומים האדירים שיידרשו כדי

לסיים פעם את הלגונות האלה. אבל זאת המציאות. המציאות הזאת חייבת להשתנות

פעם, ואז נשמח כולנו ממה שנראה בשטח מבחינת העשיה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה רבה. מר משה אטיאס באגף התקציבים באוצר, בבקשה.
מ. אטיאס
אני רוצה להדגיש רק כמה נקודות. דיברו פה על אותם 9 מיליון שקלים,

תקציב הפיתוח של משרד התיירות. דרך אהב, האוצר ממעט להתערב בקביעת סדרי

העדיפויות של המשרד; משרד התיירות קובע בעצמו את סדרי העדיפויות שלו.

אנחנו מעירים הערות, אבל בסופו של דבר המשרד הוא זה שקובע. אני רוצה לומר

שצריך להוסיף לזה גם נושאים נוספים שהמדינה משקיעה בהם באותו אזור, השר

דיבר על 300 מיליון דולר השקעה בבתי-מלון 40%, .38% מזה זה 120 מיליון

דולר, אלה מענקים שהמדינה נותנת.
ע. קדמי
הכסף הזה עוד איננו.
היו"ר ש. ארבלי- אלמוזלינו
אבל- יש נכונות לתת אותו- יש החלטה של ועדת שרים.
מ. אטיאס
בזמן הדיונים על התקציב הצענו למשרד התיירות שלאט לאט, בהדרגה, נקטין

את סכום המענקים שנותנים לבתי מלון . מכיוון שהצורך המיידי הוא בתשתית,

הצענו שלאט לאט נקטין אוי המענקים, וניתן את הכסף שייוותר, אפילו עם תוספת,

לתשתיות. כלומר הקטנה במענקים שלא במסגרת החוק, ויותר מענקים לתשתיות.

משרד התיירות ביקש ללמוד את הנושא. עוד לא קיבלנו תשובה סופית. הוא טען,

אולי בצדק, שכיוון שבתעשיה לא עושים את זה, הם אינם רוצים להיות הראשונים,

אולי דוקא משרד התיירות צריך להראות פריצת דרך בכיוון זה. לדעתנו זה כיוון

יותר נכון, כי המדינה צריכה להשקיע בתשתית ולתת ליזמים לעשות את ההשקעות

בבתי מלון .

דבר שני הוא הנושא של משק סגור. אינני יודע על הבטחה שהיתה מצד שר

האוצר, אבל אני יודע שמדברים על משק סגור לגבי פרוייקט הלגונות. אומרים

שאת הקרקעות שנייבש בים המלח נמכור, ונשתמש בכסף לצורך הפרוייקט, אנחנו לא

ראינו בדיקה כלכלית של הנושא הזה. ההערכה שלי לפחות, בצורה מאד שטחית. היא

שהכסף שיבוא מהקרקעות לא יספיק כדי לממן את הפרוייקט שהוא בסדר גודל של

בין 20 ל-30 מיליון דולר. לדעתי פה צריך לבוא בתביעה למפעלי ים המלח. שהם

ישתתפו ויצטרפו ויממנו חלק מפרוייקט הלגונות.
י. צידון
מה עם מועצת המנהלים של מפעלי ים המלח? הרי לממשלה יש שליטה בענין

הזה. כמה מזה בבורסה?
מ. אטיאס
חברת מפעלי ים המלח פועלת כחברה עסקית על פי חוק החברות הממשלתיות.

יש לה 9%-10% בבורסה.
ע. זיסמן
האם מלבד הטענה של משרד התיירות שיתחילו קודם עם התעשיינים יש טענה

אחרת משמעותית מצדם? הטענה הזאת לא נראית לי. אני רוצה לדעת אם יש טיעון

משמעותי אחר.
מ. אטיאס
זה הטיעון העיקרי. שר התיירות קיבל במקור את הרעיון ללכת בכיוון הזה,

אבל אמר שבמקביל צריך לעשות זאת גם בתעשיה, לא רק בתיירות.
ע. זיסמן
אילו היו מקבלים את הצעת האוצר, איזה דברים לפי דעתך היו מתרחשים?
מ. אטיאס
לדעתי אז היו מקורות כספיים רבים יותר להשקעות בתשתית, למשל, נושא

הלגונות, זה היה מקור להשקעה שם.



אז יזמים לא היו באים.

צריך לברר את הנושא הזה. יש פה מחלוקת, לא של פרסטיז'ה, זו מחלוקת

מהותית. אני רוצה להבין אותה.
מ. עמיר
חבר-הכנסת זיסמן, יש היום הצעה של האוצר על שינויים בחוק לעידוד

השקעות הון. מכאן נובעת כל הבעיה.
א. רוזנטל
מבחינת מדיניות של משרד התיירות, כשהשר הנוכחי נכנס לתפקידו בהתחלת

הקדנציה הוא אמר שאחת מאבני הדרך של המדיניות היא להשוות את המלונאות

לתעשיה ולשמור על כך שתעשיית התיירות היא תעשיה לכל דבר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נכון, זו תעשיה לכל דבר.
א. רוזנטל
לאור זאת, שר התיירות ושר האוצר סיכמו על הנושא של ביטוח שער לסוכני

נסיעות, למשל, או למארגני תיירות לחוץ-לארץ, דבר שלפני כן אף פעם לא הוכר

כיצוא בצורה הזאת. ורוב הנוסעים שהביאו המלונאים, אם היתה אפשרות כלשהי

להשוות את מעמדם לתעשיה, עשינו זאת. עכשיו לא נלך נגד המדיניות, לא נלך

לשנות חוקים ולהרע למלונאים, רק כדי שיהיה לתשתית. כל מה שאנחנו אומרים

בענין התשתית הוא טוב ויפה. אבל יש חוק לעידוד השקעות הון וצריך לפעול

לפיו. לפי החוק יש 29% מענק השקעה, 17% ועוד 12%. אם אתה רוצה - אתה

מוסיף. עובדה שלגבי הנגב עלינו ל-38%. נניח שכולנו נסכים היום לרדת ל-25%.

מר אטיאס אומר שזה ילך ללגונות. אבל מה יהיה בעתיד? לאן- ילך הכסף הזה?
י. צידון
זה ילך לשוטף.
ע. זיסמן
אני שמת ששאלתי, כדי לקבל את התשובה המפורטת הזאת. אחרת זה היה נשאר

בלתי ברור.
א. רוזנטל
זאת התשובה. עדיף שיש משהו כדי לתמרץ את היזם מאשר ציפורים על העץ.
ע. קדמי
אני רוצה להדגיש נקודה אחת. כשזה היה 29% בים המלח, אף משקיע לא

הגיע והמגרשים היו ריקים. ברגע שהוחלט לעלות ל-38% כולם הגיעו. זאת אומרת

הרגישות של המשקיעים לאחוז היא גורם מאוד חשוב. אחת ההסתייגויות שלנו



לאימוץ מידי של הרעיון של האוצר היינה שצריך לבדוק מה הרגישות של ההשקעות

לגובה התמריץ. זה דבר אחד שעיכב את התשובה.

צריך לזכור דבר נוסף, שברגע שמרעים את התנאים בענף אחד, משקיע

פוטנציאלי, שהוא לאו דווקא מלונאי, יעדיף ענף אחר, ואז נמצא את כל

המשקיעים שהיום אנחנו מתפארים בהם עוברים מהשקעה בתיירות להשקעה בתעשיה

במקומות אחרים. יש פה ענין של תן וקח. וזה לא ענין כל כך טריוויאלי שאפשר

לקבל הצעה מרחיקת לכת כזאת בלי לבדוק אותה מראש, לכן התשובה היתה: נבדוק

את זה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. כרמלה זריהן מהאוצר, בבקשה.
כ. זריהן
אני רוצה להתייחס באופן כללי לכל הנישא של פיתוח הנגב, שבאמת בשנה

האחרונה קיבל תאוצה די משמעותית על-ידי עצם הקמת המינהלה והתקציבים

שעוברים דרכה לפיתוח אזור מצפה רמון ואזור ים המלח.

לגבי נושא השיווק, לדעתי יש כאן משום מה איזו התמצה, וצריך ללמוד

לקח מהפעולות שנעשו במהלך השנה הזאת, לגבי עד כמה צריך להשקיע בשיווק סמוך

לתקופות החגים, שבהן ממילא מספר התיירים מהארץ ומחוץ-לארץ הוא די גבוה,

והאם לא צריך ללכת יותר לכיוון של יתר עונות השנה שבהן שיעורי התפוסה של

בתי-המלון נמוכים יותר. זה אחד הדברים שצריך לקחת בחשבון .

לגבי הנושא של תשתית מול השקעות של יזמים - צריך להבין שיש מגבלות

תקציב. אנחנו יודעים שכבר היום יש באזור ים המלח, הם לגבי 1,500 החדרים

הקיימים, בעיה של תשתית. השאלה היא האם אנחנו נוסיף סיוע ונתמרץ את אלפי

החדרים שאמורים להתוסף באזור, ואילו את התשתית נשאיר מאחור. במצב כזה צריך

לחשוב על הסטת משאבים מסיוע למשקיעים לכיוון של סיוע בתשתיות.
י. צידון
אני רוצה להעיר שתי הערות. קודם כל, להבי השאלה מתי עושים פרסומת, אם

אני הייתי באוצר לא הייתי עוסק בזה.

שנית, בנושא התשתית, אני בהחלט הייתי מנסה להשתכנע האם ההשקעה בתשתית

הזאת מבטיחה את התשואה הטובה ביותר על הון בזמן הסביר ביותר. הבחירה צריכה

להיות כמובן על התשואה הטובה ביותר בזמן הסביר ביותר. הרושם שלי, גם

מהוויכוחים שהיו בענין תעלת הימים בנושא הגבס, והם בהזדמנויות אחרות, הוא

שים המלח הוא באמת מיכרה שרחוק מלהיות מנוצל כראוי, ושצריך לעשות מספר

פעולות, התל באישורים אקדמיים ורפואיים בקשר לזה שאפשר להשתזף שם בלי

להישרף וכו', ופעולות נוספות.

אם האוצר בדעה שים המלח הוא מיכרה פוטנציאלי טוב, צריך להשקיע בזה.

אינני רואה סיבה מדוע לא לנצל שליטה ממשלתית בחברה שכעת היא רווחית, כמו

מפעלי ים המלח. תקראי לזה משק סגור או לא, אינני יודע, אבל צריך לנסות

ולנצל את המשאבים כדי לדרבן את הצמיחה. ככל שהמעגל יותר סגור, יותר טוב.

במערכת הביורוקרטית הישראלית למדתי שהחיכוך הפנימי בה הוא כזה שכשמוציאים

שקל אחד התוצה, עד שהוא מהיע חזרה הוא נשחק כמעט להמרי. לכן הייתי רוצה

שיהיו מה שיותר משקים סגורים, שיצמחו בתוך המערכת. כדאי לתת על זה את

הדעת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה. מר משה שמיר, בבקשה.
מ. שמיר
אני רוצה להוסיף רק כמה מלים, הבעיה מתמקדת בשתי נקודות עיקריות:

האחת - נושא המשאבים. דיברו על כך מספיק. הנקודה השניה היא ריבוי הרשויות.

הפוטנציאל של ים המלח משול לעגלה שצריך להניע אותה לאיזה שהוא כיוון.

לצערי הרב יש לנו תכונה בארץ הזאת להרבות רשויות, והתוצאה היא מה שחבר

הכנסת צידון אמר, השתיקה הגדולה של המשאבים. אני מתריע על כך. אני חושב

שהקמת רשות נאות מרפא תהיה נזק בלתי הפיך למערכת. גם כך היזם צריך לעבור

כשש-עשרה רשויות, והוא נשחק מאד. ניקח יזם שיש לו העוזר הכי טוב, שמכיר את

כל הפרוצדורות ואת כל המערכות וקיצורי הדרך האפשריים במערכת הביוריקרטית

המסובכת במדינת ישראל. עם כל זה, מרגע שהיזם מעלה רעיון עד הרגע שהוא יכול

להניח את האבן הראשונה בשטח, עוברות שלוש שנים, במקרה הטוב. זה נחשב מהלך

מאד מהיר. אם אנחנו רוצים באמת ובתמים להביא את הפוטנציאל הזה לידי ביטוי

ולידי יישום, צריך לקצר מאד את ההליכים הביורוקרטיים, לאפשר ליזם לפעול

בלי כל מיני עיכובים כאלה, ולתת למערכת הזאת לצמוח. אנחנו מקשים עליה,

מכבידים עליה, ומצד שני תולים מערכת אדירה של ציפיות. זה לא עובד ביחד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הרשות הזאת לא היתה קיימת כמעט. מי הפריע לעשות?
מ. עמיר
אני רוצה לקרוא רק סעיף אחד מתקנות רשות נאות מרפא: "בשטח נאות מרפא

לא יקיים ולא יפעיל אדם נאות מרפא, משרד, מיתקן או שירות, אלא בהרשאה מאת

הרשות ולפי תנאי ההרשאה". זאת אומרת שמי שרוצה להקים מסעדה. מספרה, מספרה,

קיוסק, קולנוע, צריך לפנות, בנוסף לכל הרשויות, גם לרשות נאות מרפא.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תיקנו את זה בשעתו. מלבד זאת, החוק הזה עוד יבוא אלינו לדיון

ולתיקון.

אני רוצה לסכם את הדיון. בהמשך לדיון שקיימנו לאחר הסיור, אני רוצה

לומר שאזור ים המלח הוא מיכרה זהב שעדיין לא יודעים בדיוק איך לנצל אותו.

לכן קיימנו שם ביקור וראשית דיון, והיום המשכנו לדון בזה גם מתוך אספקטים

נוספים. אינני יודעת אם כבר העלינו כאן הצעות ורעיונות שיש בכוחם כדי לקדם

את הנושא הזה יותר. בכל אופן שמענו היום דברים חדשים שלא שמענו בביקור

שלנו. שמענו את דבריו של שר התיירות על הצעות ותכניות. גם של יזמים וגם של

משרד התיירות. וכו'. נקווה שכל התכניות האלה יגיעו הם לביצוע ולא יישארו רק

בגדר משאלות או תכניות.

אני חושבת שצריך לראות את ים המלח משני אספקטים: האחד - ריפוי; השני

נופש. כמו שאנשים הולכים לנופש לגליל ולמקומות אחרים, באים הם לאזור ים

המלח , להינפש ולנוח. זה מקום שקט מאד , ומי שרוצה לנוח ולצאת משרדות היום-

יום, יכול בהחלט לעשות זאת בים המלח. יש שם נוף מרהיב עין. ובכן אפשר לפתח

את המקום בשני הכיוונים האלה. ובאמת צריך לחשוב איך לשווק ואיך למכור את

המוצר הזה בשוק, הן לנופש והן לריפוי.



צדק מר ריפטין שדיבר על כך שנוכל הפיתוח ??? לא הוזכרה תשתית רפואית.

רוצים להביא לאזור הזה עוד 7,000 אנשים. יכולים לקרות שם כל מיני דברים

בתחום הבריאות, בתחום הרפואי, ולמעשה אין מי שיניח את התשתית ??? שבהן

את הטיפול הדרוש . גם אנשים בריאים בריאים נזקקים לעתים לטיפול רפואי , על

אחת כמה וכמה כשמדובר באנשים שבאים לריפוי שך מחלה מסויימת. אבל יש להם גם

מחלות אחרות. שדובר באנשים מבוגרים בדרך כלל. לא ייתכן שזה לא יילקח

בחשבון.בשעתו קופת חולים באמת לא רצתה לקחת על עצמה את כל העול הזה. זו

השקעה גדולה. אם הממשלה לא תעזור לה בהשקעה הזאת. קופת חולים לבדה, במצב

שבו היא נתונה, לא תבוא להשקיע שם כספים. אולי במהלך השנים ההשקעה תחזור

אליה. אבל צריך להיות סיוע.

לגבי הנושא של מרפא, אם יהיו מחקרים והעבודה מוסמכת שתיעשה על-ידי

אוניברסיטה, שיש לה גושפנקהלכך, שאפשר להציג אותם בחוץ-לארץ ולהגיד שאכן

יש אסמכתה של מחקר מדעי רפואי, אסמכתה של האוניברסיטה, שמי ים המלח הם

מקור למרפא, בהחלט יהיה יותר קל למכור את הסחורה הזאת

הנסיון של אלה שכבר היו ומספרים זאת לחבריהם ומכריהם. הם קופות חולים

שאליהן הם שייכים השתכנעו והגיעו למסקנה הזאת , ?????????? , אבל אנחנו

הרי רוצים למכור את ים המלח וסגולות המרפא שלו גם במקומות אחרים, אנחנו

שומעים ש-2% מהאוכלוסיה של אירופה חולים במחלה הזאת. אז צריך לתת דגש

לנושא המחקר.

אני מברכת את המדען הראשי של משרד הבריאות, שהיתה לי הזכות למנות

אותו לתפקידו . אני- חושבת שזה היה מינוי מוצלח מאד. הוא בעצמו ???? ??????????,

לקדם מחקרים בתחום הרפואי, לא רק לקבי ים המלח, גם לגבי דברים אוזרים

בתחומים אחרים, ואולי הם לגייס קצת אמצעים. התקציב של המדען הראשי של משרד

הבריאות; היה אז 800 אלף שקלים. מסכום כזה קשה לתת סיוע רב למחקרים לכל

מיני דברים אחרים. אבל אז בא מנכ"ל משרד הפיתוח, כאשר הדיבור פה היה שר
המדע והפיתוח, ואמר א
נחנו בההלט מוכנים לתת כסף לעריכת מחקרים, אבל לא

היה מי שיזיז את הענין הזה, אפשר בהחלט להתלבש לול הנושא הזה. זו נקודות

מפתח.

נוקף לתשתית הרפואית דובר הם נבל דברים אחרים שצריכים להיות באותו

אזור. בזמנו הצענו שבתי-החלון יקתו חלק כלשהו בזה. בהתחלה הם הסכימו.- אחר

כך חזרו בהם. אינני יודעת מי השפיע עליהם. לדעתי הם שגו. הדבר הזה מתבקש.

לא מדובר בהוצאה כה הדולה שבתי המלון אינם יכולים לעמוד בה. הס צריכים

להשתתף במשהו כדי להבטיח את שירותי החירום באזור. למה לא לעשות זאת בשעתו

הרעיון לא קסם לראש המועצה האזורית מר שמיר. אמרת שיש צורך בהחלטה של

הממונה על המחוז. דובר לבל גביה של חצי שקל.
ש . דנינו
גם מה שהוא עושה היום -זה לא מחובתו.

מ. שמיר;

אחר כך יציעו לגבות עוד חצי שקל עבור כיבוי אש, ולבוד- חצי שקל עבור

שירותי משטרה. למה לא?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נניח שלא תגבה חצי שקל מכל אחד. אז צריך לפנות לבתי המלון- אני חושבת

שבתי המלון צריכים לחזור להצפה המקורית ולשאת בחלק מסויים כדי להבטיוז את

שירותי החירום.
ג. אמדורסקי
שר התיירות יתנגד לזה. כי זה יעלה את מחירי הארוח.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בכמה זה יעלה את מחירי האירוח? בכמה יצטרכו לשאת כל בתי המלון שם?

מ. שמיר;

אני רוצה להציע שעל כל שקל שהמועצה תתן, מתי המלון יתנו שקל, וכול זה

שמשרד התיירות ומשרד הבריאות יתנו כל אחד שקל, בקומבינציה כזאת, באשר

מחצית הסכום תעמיד הממשלה ומחצית הסכום יעמיד האזור. אפשר יהיה להרים את

זה. אני מוכן לקחת על עצמי לשכנע את בתי המלון בענין הזה, מוחנה ????

תקציב ממשלתי שווה לסכום שיגייס האזור לנושא זה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בשעתו הצענו שתהיה שותפות של כל הגורמים בנשיאה בעול של שירותי

חירום. אי אפשר להטיל את זה על מגן דוד אדום, כי מצבו קשה מאד. כל הגורמים

הנוגעים בדבר צריכים לקהת חלק בזה,
א. רוזנטל
משרד בריאות יאמר כמה זה צריך לעלות, ונחלק את זה בין ארבעת

הגורמים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

בדיוק כך. מר ריפטין, אני מציעה שתכין הצעה ברוח זו , שבמעמסה הזאת
ישאו ארבעת. הגורמים האלה
משרד התיירות., בתי המלון . המועצה האזורית: ומשרד

הבריאות,אז מכל ארבעה שקלים יוטל עליכם שקל אחד. אינני יודעת; בכמה מסתכמת

ההוצאה לשנה.
א. ריפטין
עם המרפאה, זה כחצי מיליון שקלים בשנה, ויהיה להם שירות יוצא מן

הכלל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ובכן אני מבקשת שההצעה הזאת תוגש לכל הגורמים, כי בכל זאת המטיילים

והתיירים שבאים לאזור צריכים להיות בטוחים שאם חלילה קורה להם חשהו, יש שם

שירותי חירום טובים. כבר קרו אסונות באזור הזה-

עוד כמה מלים בקשר לחוק לעידוד השקעות הון ,אני בהחלט תומכת בגישה

שהוגי ירוונ היא תעשיה, ואני חושבת שהוועדה כולה תומכת בגישה זו. היא מביאה

מטבע זר למדינת ישראל. התיירות היא תעשיה, והיא צריכה ליהנות מכל ההטבות

שהתעשיה נהנית מהן . ואם סוף סוף יש החלטה שגם התיירות תיהנה מזה, אל

ונתחילו לכרסם בזה ואל תפרטו את זה לפרוטות. או שנותנים או שלא נותנים. אם

כבר הוחלט לתת, אל ונעשו אץ פיתוח הלגונה ודברים אחרים על חשבון בתי המלון .

אפשר אולי אתר כך, אתרי שמקבלים את ההקלות והתמריצים לבוא אליהם ולהציע

להם להשתתף בזה, מתוך הסכם נפרד. חוק זה חוק, צריך לקיים אותו- אחר כך
אפשר להגיד להם
אנחנו רוצים לפתח לגונות לכו', אולי תשתתפו בחלק. יכול

להיות שהם ישתתפו בפיתוח הלגונות, ויהיה להם הלק ברווחים שיהיו,
מ. אטיאס
הם לא יבואו אם לא תהיה ????
והיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אפשר למצוא את הדרך לענין אותם,.שגם הם ישקיעו בזה.

י .צידון ;

זה אחוז גבוה מדי מההשקעה הבסיסית של כל אחד ואחד מהם, אם מדובר

בהשקעה של 320 מליון דולר, זה 10% או 12% תוספת, זה הרבה, זה יכול לשנות

את הרווחיות.
מ. אטיאס
אם על כל מגרש קופצים כמה יזמים, למה שהיזם לא יעשה אצ ההשקעה הזאת

מכספו , והמדינה תדאג שמסביב הכל יהיה בסדר. כי לנו אין פתרון קסם לעוד 30

מליון דולר להשקעה בתשתית,

ה י ו " ר ש. ארבל י -אלמוזלינו ;

רבותי, אני מציעה שהוועדה תבקש לקבל דיווח על הנושאים השונים שעלו

כאן היום בעוד ששה חודשים, זו תקופה לא קצרה, ואז היא תשמע מה נעשה לגבי

כל ההצעות והתבניות שמדובר עליהם כאן, יכיר להיות שנקיים פגישה נוספת כזאת

נבט שר התיירות, אינני יודעת מי יהיה אז שר התיירות.אבל זה לא חשוב, יהיה

מי שיהיה,ונשמע דיווח על כל הנושאים ואיך הדברים מתקדמים,
מ. שמיר
במהלך הסיכום שלך אמרת כנוה דברים חשובים ומשמעותיים מאד , אני מקווה

שהם יצאו כהמלצה של ועדת הכלכלה למשרדי הממשלה השונים. למשל, איחוד התנאים

לתעשיית התיירות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

נכון, בהחלט. אני מברכת את ועדת השרים שהחליטה לנל כך בשעתו. הגיע

הזמן להשוות את התיירות לתעשיה.
מ. שמיר
אותו דבר בקשר לר1מלצ;ה טיל נושא המחקר הרפואי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

גם ענין המחקר הרפואי. והטלנו על מר ריפטין לטפל בנושא של שירותי

החירום.

זה יהיה בעוד כמה חודשים, כי מגן דוד אדום נדרש עכשיו לרפורמה רצינית

ביותר, לתכנית הבראה רצינית.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

איננו מדברים על מגן דוד אדום אלא על משרד הבריאות.
א. ריפטין
אבל הם מופקדים על שירותי החירום.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
משרד הבריאות יתן להם את הכסף, צריך להבטיח את שירותי החירום. שר

ו-ובריאות מופקד על מגן דוד אדום. ב????ן זה לא נחכהף ששה חודשים. אני מבקשת

שתור שבועיים תוגש ההצעה שדיברנו עליה לגורמים השונים מתוך מגמה ליישם

אותה.

אני מודה לכולכם על שבאתם לבאן. תודה רבה. הישיבה גלגולה.

(הישיבה נסתיימה בשעה 15.35).

קוד המקור של הנתונים