ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/03/1990

מכסת רישיונות להפעלת מוניות ואגרת רישיון

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרטוקול מס' 130

מישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה ביום רביעי

בי בניסן התש"ן - 90 .3 .28, בשעה 13.00
נוכחו
חברי הוועדה: ש. ארבלי-אלמוזלינו - יו"ר

א. בורג

יאיר לוי

מ. מיעארי

א. פורז

י. צידון
מוזמנים
י. אבן - מנכ"ל משרד התחבורה

י. לביא - עוזר מנכ"ל

עו"ד ע. וייס - משרד התחבורה

עו"ד א. ברזילי - משרד התחבורה

עו"ד ב. רובין - משרד המשפטים

מזכירת הוועדה;

ל. ורון
קצרנית
ש. אלתרמן
סדר-היום
פכסת רשיונות להפעלת מוניות ואגרת רשיון



מכסת רשיונות להפעלת מוניות ואגרת רשיון
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
רבותי, אני מתכבדת לפתות את הישיבה. ראשית, אני מתנצלת בפניכם. הייתי

צריכה לנאום בפליאה ובאמצע ירדתי.

אני מצאתי לנכון לזמן היום את הישיבה, ובלבד לסיים את הנושא. הנושא
העופד על סדר יומנו
מכסת רשיונות להפעלת מוניות ואגרת רשיון. קיימנו אמש

דיון. יש חילוקי דיעות בפרשנות לגבי נוסח החוק וכידצ הוועדה צריכה לנהוג

כדי לקבל החלטות בענין זה. שמענו את חוות דעתו של היועץ המשפטי לוועדה.

שמענו גם את חוות דעתם של אנשי משרד התחבורה ושל פי שעוסק, בנושא הזה.

הגעתי למסקנה שפן הנכון יהיה להעביר את הנושא להכרעתו של היועץ המשפטי

לממשלה. מה שהוא יקבע- יוכל לשמש לגבינו בסיס איתן לקבלת החלטה בו ועדה.

אנשי משרד המשפטים וגם אנשי משרד התחבורה ראו שזו משימה לא כל כך

אפשרית, מהיום למחר לפנות ליועץ המשפטי שיתפנה ויתן חוות דעת. לקחתי אני

את היוזמה מתוך יחסים של העבר הלא רחוק בינינו, מתוך כבוד והערכה הדדיים.

פניתי בבוקר ליועץ המשפטי של הממשלה וביקשתי ממנו שיקה את הענין, יבדוק

אותו ויתן לנו את חוות דעתו. סיפרתי לו שמר רובין היה איתנו בדיון בוועדת

והוא יכול לעדכן אותו. סיפרתי לו על חילוקי הדיעות ואנחנו ממתינים למה

שיאמר. אודה לך - אפרתי לו - אם תוכל לעשות מאמצים כדי לתת לי היום את

חוות הדעת. אני מוכנה לזפן ישיבת הוועדה כדי לסיים את הדיון לפני פסח ולא

לדחות לאחר הפגרא. האנשים מחכים והענין רובן על מצפוני

כעבור שעה וחצי מצלצל היועץ המשפטי חזרה. הוא קרא את מר רובין ושמע

ממנוך את הדברים. לאחר מכן דיבר גם עם היועץ המשפטי של הוועדה מר צבי

ענבר. הוא לא תספיק לתת את חוות דעתו בכתב, על כן נתן אותה בטלפון .

היועץ המשפטי אומר, אמת שהחוק קבע שכל שנה תיקבע פיכסה וצריך לחלק

אותה באותה שנה. אילו השר היה קובע תוכנית חופש ומהי פיכסה של כל שנה,

הדבר היה הרבה יותר קשה, כי אז המיכסה חייבת לצאת באותה שנה. כאשר תיועץ

המשפטי שאל את עצמו, מה הטובה משתי הרעות, שאדם מחכה לרשיון למונית וידלגו

על אותה שנח, או עדיף האיחור פאי הביצוע בכלל. זה פה שעמד לנגד עיניו. הוא

החליט שעדיף האיחור מאי ביצוע בכללח או תמשך הקיפוח.

י. צידון;

זאת אומרת, לא כתקציב הדבר הזה עובר משנה לשנה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא. עדיף האיחור מאי הביצוע. הוא מדבר רק על המקרה הקונקרטי המסויים.

גם הוא בדיעה, כפי שאנחנו הבענו אתפול, שצריך להכניס שינויים בחוק, צריך

לתקן את החוק. הוא כותב מכתב קשה לשר התחבורה. אמרתי לו שגם אנחנו

מתכוונים לכתוב מכתב לשר התחבורה, אבל בואו לא נעניש את אלה הממתינים.

ביקשתי מהיועץ שישלח לי העתק ממכתבו לשר התחבורה.

חברי הכנסת, זו חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. אני כמעט הלכתי

באותו כיוון, אבל לא נתתי לו את הביסוס המשפטי. בכל זאת, בואו לא ניתן

לאנשים לחכות. היה מחדל, היה מישגה, שר התחבורה לא הביא את ההצעה שלו ב-

1989 אלא בהתחלת 1990. המקרה הזה לא יחזור על עצמו שנית. הפעם נלך בפרשנות

לקולא.

לדעתי יש לקונה בחוק. צריך לדעת לתת תשובה לשאלה: אם לא חילקו באותה

השנה, מה גורלה של אותה מכסה? האם היא הולכת לאיבוד או יכולה לעבור לשנה

הבאה?



דבר שני שאני מטלה, לא בפעם הראשונה, לפני אנשי משרד התחבורה ובפני

המנכ"ל - ענין נהגי המוניות השכירים. נעשה להם עוול בחלוקה הקודמת. בהגרלה

הקודמת כמעט לא זכה אף אהד, אולי אהד או שנים מתוך 5000 שהלכו להגרלה. לא

נוכל לשאת יותר את העוול הזה וחייבים להקצות להם מכסה מתוך המכסה הכללית.

כפו שמקצים לנכי צה"ל ולמשפחות השכולות, תהיה הקצאה מיוחדת מתוך אותה

המכסה הכללית גם לשכירים.

אני הגשתי הצעת חוק פרטית. היא תונח על שולחן הכנסת ביפים האלה. אני

מתייחסת רק לנקודה הזאת בענין השכירים. לא התיחסתי לתיקונים הפתחייבים

מהחוק הקיים. אני מבקשת מכם שתעשו את זה בתקופת הפגרא, כדי ששר התחבורה

יניח חוק על שולחן הכנסת שבא לתקן את החוק, על כל המחדלים שיש בו ועל כל

העיוותים שהוא יוצר כתוצאה מכן.

אינני יכולים שלא לציין שכאן משרד התחבורה נהג ברשלנות, לא היה ער

לחוק הכתוב ולא עפר בכללים שהחוק קבע. על אף האזהרות שלנו ועל אף העובדה

שוועדת הכלכלה, ואני במיוחד, הפנינו את תשומת ליבו מספר פעמים לכך שהשנה

הולכת ומסתיימת ועדיין לא קיבלנו הצעה.

אני חוזרת להוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ואני מודה לו על חוות

דעתו. היא תרופה חשובה פאר לציבור הזה. אני מציעה לוועדה לאשר את המיכסה

שמציע שר התחבורה - 350 ; כאשר 50 ממנה הולכים לנכים ויחולקו על פי רשימה

ששר הבטחון מגיש. עד כאן.
צ. ענבר
היועץ המשפטי לממשלה קיים איתי שיחה לא קצרה בנושא הזה. במקרה היה

נוכה בחדרי חבר הכנסת פורז ושמע את אשר אפרנו. משום פה רצה היועץ המשפטי

לממשלה שהחלטתו תתקבל בהסכמה. אמרתי לו: מבחינתי זו לא שאלה

קונסטיטוציונית שאני צריך להתעקש עליה. זו שאלה של פרשנות חוק, שאתה נוטה

להעדיף פרשנות אחת על פני פרשנות שניה. ברגע שאתה כיועץ משפטי לפפשלה לוקח

על עצמך את האחריות להגן על החלטת הוועדה - זה פה שמעניין אותי. יש

ליושבת-ראש הוועדה ענין לאשר את המיכסה - בבקשה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אין לי ענין אישי אלא ציבורי. אני לא יודעת פי יזכו.

צ. ענבר;

בוודאי ענין ציבורי. אמדתי לו דברים שבחלקם אפרה יושבת-ראש הוועדה.

אני פקווה שזה לא יחיה פתח להמשך ועידוד לאי קיום המועדים הקבועים. או

יתקנו את החוק או נחייב את משרד התחבורה לעמוד בלוח זמנים. לא ניתן לעמוד

בו, אז כדאי לשנות את החוק.

כעת יכולה להיות בעיה אם תהיה מכסה שניה בשנת 1990. צריך לפצוא לזה

פתרון.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מודיעה פה חד משמעית, לא נאשד את הפיכסה השניה, אם כל העיוותים

חאלה לא יבואו על תיקונם. אני פקדפת בברכת את חבר הכנסת צידון עם שובו.

אנחנו הרגשנו בחסרונו.
א. פורז
אני עדיין חושב שצבי ענבר צדק אתפול והיועץ חפשפטי היום לא צודק. אבל

לא חשוב, אם הוא מוכן להגן בבג"צ על הדבר הזה. לגוף הענין הרי אין לנו

טענה ענינית שיש פסול. להיפך, אני חושב שיצירת פהסור פלאכותי של רשיונות

חוא לא דבר רצוי. צריך להקצות כל תזמן רשיונות כדי לא ליצור פחסור

מלאכותי.



יש לי רק בעיה אחת, גבירתי היושבת-ראש. כותב לנו משרד התחבורה שערך

מספר ירוק בשוק הוא 80 אלף שקל והם מציעים למכור אותו ב-40 אלף.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אחר-כך נדבר על האגרה. עכשיו אנחנו מדברים על המכסה.
א. פורז
לגבי עצם המספר אין לי בעיה. השאלה אם זה לא כלול? אם אני מאשר את

המספר, אני אוטומתית חייב לאשר את האגרה.

צ. ענבר;

לא, אלה החלטות שונות ונפרדות.
י. צידון
קודם כל אני מקבל את הענין הזה שאין צורך לבטל משום פיגור. בסדר, היה

נון באיזה מקום. הין הרבה גונים השנה. זה לא מה שמדאיג אותי.

פה כן מדאיג אותי? אני אומר בזהירות ובתשומת לב רבה לעצם הענף כולו,

אנחנו צריכים איך שהוא לעבור תהליך של ליברליזציה גם בתוך הענף הזה. מבלי

לקחת את פרנסתם של אנשים, מבלי לזעזע ענינים, מוכרחים לאט לאט להשוות את

הענין. ואני רוצה להסביר.

אם ערך המספר הירוק הוא 80 אלף שקל בשוק והמונית מושכרת לנהגים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ב-600=500 דולר.

י. צידון;

זה כבר ירד. פירושו של דבר שזו תשואה יכה דולרית על הון אפילו של 70

אלף דולר, לא רק שקל. אם יש תשואה כל כך יפה, אם זה שווה למישהו לשכור

מונית במחיר הזה, סימן שחסרות מוניות בשוק.

אני לא הייתי רוצה למוטט את הענף. אנשים השקיעו 80 אלף במספר ירוק,

פתאום המספר הירוק הזה יהיה שווה הרבה פחות. זה דבר אחר. אני מבקש ממשרד

התחבורה להציע לנו תוך זמן נתון, נאמר שלשה חודשים, תוכנית ליברליזציה של

הענף. איך הענף הזח לאט לאט יצא מפיקוח מבלי לקפח את העובדים בו. זאת אני

מבקש לצרף להסכמתי להצעה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

ידידי היקר, יש ועדת בראשותו של פרופסור רייכמן. שר התחבורה פינה

אותה לצורך בדיקת הנושא הזה של חלוקת רשיונות. לפי מה שנמסר לנו, הוועדה

הזאת עומדת לסיים את עבודתה ולהגיש את מסקנותיה.
י. צידון
אם כך. אני מבקש למחוק מהפרוטוקול. נחכה לראות מה הוא עשה. זה לא דבר

שניתן לפתרון מיידי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני אתן למנ"כל משרד התחבורה להשלים את הדברים. אם הוועדה סיימה את

עבודתה, אנחנו מבקשים לקבל את המסקנות שלה.
י. צידון
קודם נלמד את פה שהוועדה אמרה. אני מבקש לדון אחר-כך בענין האגרה.

למכסה אני מסכים.
י. אבן
קודם כל, אני רונה להודות ליושבת-ראש על היוזמה. הדבר הכי חשוב שאני

רואה ביוזמה שאי אפשר לעצור את החיים. אני לא יכול לקבל שמשרד התחבורה עשה

מחדל. מפני שהנושא הזה הוא מסובך. משרד התחבורה לא חלם בשנת 1989. הוא דן

עם גורמי השטח, הוא רן עם הציבור, הוא דן עם המפעילים. שר התחבורה הקים

ועדה שסיימה רק עתה את עבודתה. לכן זה לא תואם בדיוק את לוח הזמנים

הקלנררי. זאת היא המציאות.

בתום לב אני מוכן לומר שמשרד התחבורה כמו כל משרד אחר עובד מול שנות

תקציב של אפריל-אפריל. כשאני שאלתי את היועץ המשפטי לממשלה במה מדובר, אף

אחד לא ראה בחומרה הזאת של התקנה שאמרה שנה קלנדרית. לכן הייתי מבקש

להוריד מרמת החומרה את ההערה שכאילו משרד התחבורה התרשל במשהו. הוא לא

התרשל, הוא עשה את עבודתו.

לגופו של ענין. גם עכשיו, אחרי שדו"ח ועדת רייכמן מונח לנגד עיני,

אני עוד לא יודע פתרון. בדיון הקודם הוא עוד לא היה. אני עוסק בעבודת שטח

ואני רואה שהסוגיה הזאת של הנהגים השכירים היא סוגיה שחייבת לקבל פתרון

ודוי'ח ועדת רייכמן לא פותר אותה. הוא פותר תפישה של ליברליזציה, של ראייה

במקרו של הדברים.

אבל בין זה לבין התשובה בשטח המרחק הוא גדול. לכן היוזמה הפרטית שלך

בענין הזה היא ברוכה בעיני. נראה איך מתמודדים עם זה. כאן בהזדמנות הזאת

אני אומר שאנחנו ב-1990 נעמוד במתחייב מהתקנה כנדרש ונקווה שנגיע למסקנה

הנכונה.

היום המסקנה הנכונה היא של מספר 350, מהם 50 לנכי צה"ל. זה מספר

ששואב מנתונים מסוימים, שהם גידול של בין 5 ל-./-6 במשק. לכן הוא מספר נכון

ולכן היה צריך לאשר אותו. אני מודה לך פעם שנייה. אני בהחלט מקווה שאנחנו

נתמודד עם הבעיה הזאת בשנה הבאה בצורה הרבה יותר יעילה, כאשר נקבל נתונים

יותר טובים. תודה.

א. פורז;

אפשר לבקש לקבל את הדו"ח?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני ביקשתי.

יאיר לוי;

מי קובע את הרשימה של הנכים?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
משרד הבטחון. לגבי נכי צהל אין הגרלה, אלא כתוב בחוק. מר ענבר, אולי

תצטט את הנוסח שישנו בחוק.
צ. ענבר
אני מעריך שגם זה מוגבל באותה מסגרת של השר לאחר התיעצות ולאחר

האישור. מה נאמר ? בסעיף קטן ב' לסעיף 14 נאמר כך: במסגרת המכסה השנתית

ייקבע מספר רשיונות להפעלת מוניות אשר יוקצו למבקשים ששר הבטחון הודיע

עליהם למפקח על התעבורה והם נכים כמשמעותם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום),

או בני משפחה של חייל שנספה במערכה. כלומר, כאשר מאשרים את המיכסה צריך גם

לקבוע פה מתוך המכסה לנכים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

50 רשיונות.

יאיר לוי;

וזה עונה על רצונו של שר הבטחון מבחינת הצרכים?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כן, זה מסוכם איתם.
יאיר לוי
כי האמת היא שיש מקום לתת להם עדיפות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

כמה קיבלו בחלוקה הקודמת?

עו"ר ע. וייס;

25 ולא ניצלו אותה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חבר הכנסת פורז, איש מאיתנו לא חלק על פה שאמר היועץ המשפטי של

הוועדה. אני הצטערתי על פה שהיה בישיבה. אחר-כך יישרנו את ההידורים. היועץ

המשפטי הורה שלא היה צרין להיות כפי שהיה.

איש לא חלק על מה שכתוב בחוק. התחזקתי ברעתי כאשר שמעתי את חוות הדעת

של השופט ויינר. הוא בכל זאת הסכים שהפיכסה שהיתה מיועדת ל-1988 תינתן ב-

1989. על העובדה שכתוב בחוק.

א. פורז;

זה נכון, זה לא ענין קונסטיטוציוני שנהרגים עליו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה לא אתי, זה לא בסרר. התחשבתי מאד מאד בפנייתו של מנכ"ל משרד

התחבורה בצעריו הראשונים, שהוא מתייחס ברצינות לנושא הזה של ענף המוניות,

ובציבור שממתין. אנחנו שיגענו את הציבור. רציתי שנלך לקולא.

ברגע שהיתה אי הסכמה של היועץ המשפטי שלנו, מצאתי לנכון לא להחליט

אלא לשמוע חוות רעת יותר מוספכת של היועץ המשפטי לממשלה. אם מישהו ילך נגד

החלטת הוועדה לבג"צ, היועץ המשפטי לממשלה יגן עליה.



מכל הבחינות נהגנו בסדר, על פי כל ההגיון וטל פי כל המתחייב וגם על

פי חוק. הוא נר לרגלינו. היה גם ענין של שנה קלנדרית, האם היא מסתיימת

בינואר או באפריל. גם זה היה שיקול שעמד לנגד עינינו.

טוב שאנחנו כבר מאחורי זה ויש לנו חוות דעת של היועץ המשפטי. אני

מעמידה להצבעה את ההצעה להקצות מכסה של 350 רשיונות, מהם 50 לנכי צה"ל

ולמשפחות השכולות, שיינתנו על פי רשימה ששר הבטחון למעשה ממציא אותה למפקח

על התעבורה.

הצבעה

אושרה מכסת הרשיונות למוניות

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

עכשיו אנחנו עוברים לגובה האגרה. בפעם הקודמת, כאשר אישרנו את המכסה

של ה-500, האגרה היתה 30 אלף, 15 אלף בזמן ההרשמה ו-15 אלף לאחר הזכייה.

פתאום גדל התיאבון של הממשלה ועכשיו מביאים לנו הצעה של 40 אלף, 20 אלף

בזמן ההרשמה ו-20 אלף לאחר הזכייה.

אפילו אותם אנשים שרוצים ללכת להירשם והם נהגים שכירים, אין ידם משגת

להכניס עכשיו 20 אלף שקל ואחר-כך 20 אלף. אילו היה בידם הסכום הזה, הם היו

לשוק החופשי וקונים את המספר הירוק.

פה אין הגבלה מי נרשם, כל אזרח יכול להירשם. יכול להירשם פי שיש לו

כסף. הוא קונה מספר ומשכיר אותו לנהגים. לא בהכרה הוא צריך לעבוד על

המונית ולהתפרנס. פה היתה ההתיקרות מאז שקבענו את האגר של ה-30 אלף ועד

עתה? אולי נלן לפי ההתיקרות, ולא נקבע את הסכום של 40 אלף. זה סכום

שרירותי.
י. צידון
אני בהחלט אשמח לשמוע את הנימוקים. אני טענתי בזמנו ועדיין טוען

שאנחנו צריכים לעבור תקופת פחת. עקרונית אני בעד ליברליזציה שפירושה הורדה

הדרגתית של כל המחסומים המלאכותיים האלה. לכן גם בפעם קודמת תמכתי בירידה

ניכרת של האגרה הזאת כדי לאלץ לעבור תקופת פחת.

עם זאת, גבירתי היושבת-ראש, אני מוכרח לומר שאני מתייחס למונית כמו

לבית מלאכה, כפו לחנות, כמו למשק. גם מקור פרנסה, גם מקום עבודה וגם

השקעה.

עובדה היא שאם מישהו רוצה היום לקנות משק או בית מלאכה, גם אז צריך

כסף. כל המכונית הזאת מטרתה לתת להרוויח וגם להרוויח. אני לא בדקתי את

המספרים הללו, אלא אני רוצה לסמוך על מה שאני שומע ליד השולחן הזח. אם

נכון הוא שאדם השוכר מונית בשכירות יבשה בעד 700 דולר לחודש, הרי הסכום

צריך להיות יותר גבוה. בהגרלה אני למעשה נותן לו מתנה. בהגרלה הוא מקבל

משהו בחצי מחיר השוק. אולי אני צריך למכור במחיר השוק, אם כך. לכן אני

טוען או לכאן או לכאן.

דומני שחבר הכנסת פורז צדק כאשר התייחס לנושא הזה. אם הנכס הזה מביא

רווח כזה, יכול להיות שמשרד התחבורה צריך למצוא שיטה דומה לשכר-מכר לנהגים

מקצועיים. במקום שישלמו למישהו אחר 700 דולר לחודש, ישלמו חצי מזה למשרד

התחבורה על חשבון האגרה לתקופה מסוימת, ולא יצטרכו לשלם בבת אחת. אני רוצח

לתת את ההזדמנות לצאת לעצמאות למי שנהג מונית. אבל האגרה לדעתי צריכה

להיות יותר גבוהה. לדעתי, בסופו של ענין אנחנו צריכים לאט לאט להוריד את

כל הענין מהפיקוה ומהאגרה.



אם נכון הוא שהנכס הזה שווה שכירות של 700 דולר לחודש, אז פירושו של

דבר שהנכס הזה שווה הרבה יותר. אפילו 400 דולר לחודש זה עדיין 800 שקל.

זאת אופרת, זה רווח לא רע לגמרי על הון. וזה רווח על הון.

אני מציע להעמיד את הסכום על 50 אלף. בצמוד לכך לדאוג עונשים

מקצועיים הרוצים לרכוש רשיון יוכלו לעשות כן על ידי תשלום לאורך שנים ולא

בבת אחת.
עו"ד א. ברזיל
בחוק אין הבחנה בין נהו. מונית שכיר לבין אדם אחר.
א. פורז
אם מחיר השוק 80 אלף שקל, ברור שמי שזוכה קיבל מתנה של 40 אלף שקל

בהגרלה הזאת. לא מדובר באנשים נזקקים, כל אזרח שמשתתף בהגרלה. אני מסכים

עם היושבת ראש שדווקח לגבי נהגים שכירים שרוצים להשתתף, אתם מטילים 3קדון

קשה מאד. זה הופך למין הגרלה לעשירים. מי שיש לו 20 אלף שקל, הוא יכול על

ר20-1 אלף שקל האלה אחר-כך להרוויח 40 אלף שקל. הוא משלם עוד 20 ונהיה לו

80 אלף. מי שאין לו, לא יכול לגייס את ה-20 אלף והוא לא משתתף בכלל

בהגרלה.

אני מסכים שאין לקבוע מחיר שוק מלא, אחרת מה הועלתם. אבל אני חושב

בהחלט שמן הראוי להקטין את סכום הפקדון. מצד שני, לא לתת מתנה כזאת על

חשבון הציבור ולעלות אותו בשיעור ניכר למדי. לדעתי 60 אלף שקל הוא סכום

פתאים. כאשר גם כך פי שזוכה בהגרלה מקבל 20 אלף שקל מתנה.
י. צידון
הייתי מבקש שתתיחס מדוע אי אפשר להקטין את הפקדון לנהגי מוניות

שכירים, ולתת לחם בתשלומים כך שיוכלו לצאת לעצמאות.

י. אבו;

אנחנו רואים כפה הנושא הזח מסובך לגבי הנהגים שאנחנו באמת רוצים שזו

תהיה מלאכתם, אמונתם ופרנסתם ועוד לא פתרנו. בנושא גובה המחיר: גובה המחיר

הוא ספקולטיבי. המחיר של היום אין פירושו שיהיה המחיר של מחר.

התוכנית רצה עם 500 מספרים ועכשיו היא תרוץ עם 350 נוספים.אנחנו

לפדנו פה-500 הראשונים שמחיר של 30 אלף הוא נמוך מדי. הוא כבר תזוזה בגובה

המחיר. לכן עפדנו בתוקף על לפחות 40 אלף. המחיר מתנודד כל הזמן.

א. פורז;

הוא לא מתנודד בסידרי גודל של מחצית, אלא ;/-10-15.
י. אבן
הוא התנודד בסידרי גודל גדולים. ברגע שישנה פגמה שהשוק הולך לקבל

רשיונות בצורה מסודרת, לא ספקולטיבית, המחיר ירד. הראייה של משרד התחבורה

היתח: כיצד לחגן על המשפחות שרכשו במחיר גבוה מאד ולא להפוך את המנייה

שלהם לאפס.
י. צידון
לכן הצעתי תקופת פחת של עשר שנים.
א. פורז
אם יוסיפו עור רשיונות המחיר ירד באופן אוטומתי.

י. אבן;

הוא ירד. לכך אנחנו חיפשנו קו הגנה אחרון ולא ההיפך מזה. לכן העלינו

את זה לכיוון ה-40 אלף. אם אתם שואלים אותי, בואו נראה איך זה ירון.

א. פורז;

אתה לא תפצא אנשים שמוכנים להשתתף בהגרלה ב-60 אלף?

י. אבו;

אני בטוח שלא. ואני אגיד לך פרוע.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה דיברת על עשירים? אתה רוצה שרק עשירים ישתתפו בהגרלה?

א. פורז;

להיפך.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
גם הם לא ישקיעו. אם המגמה היא ללכת לחלק מספרים, לא כדאי להם. המחיר

ילך וירד.

א. פורזף

מי שיזכה בעוד שבועיים-שלשה, קיבל 40 אלף שקל מתנה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

זו לא פתנה. קורם הפרינה לא לקחה שום רבר.

א. פורז;

זה לא בסרר.

י. אבו;

חבר הכנסת פורז, זו היתה מתנה, אחר-כך זו היתה ספקולציה והיום אנחנו

בתהליך לנורפליזציה. לכן תן לתהליך לעשות את שלו.
א. פורז
יש לך אינדיקטור, יש מחיר שוק.

י. אבו;

אין אינדיקטור. האינדיקטור הוא לא נכון.

א. פורז;

אתה כותב את זח.
י. אבן
אני כותב את זה בהתאם לנתונים מסוימים. הנתונים משתנים.

א. פורז;

אתה מזין אותי בנתון של 80 אלף.

י . צידון;

אני רוצה להיות הוגן בענין הזה. לפני שנה המחיר היה הרבה יותר גבוה,

דיברו על 70 אלף דולד. עובדה שההקצאה הזאת הורידה, עכשיו מעדיכים ב-80 אלף

שקל. יש להניח שההקצאה הנוספת הזאת גם כן תוריד. מבחינה זאת אני פהות

מודאג.

אני רוצה לעשות צדק לנהג המקצועי שרוצה לצאת לעצמאות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

זה יבוא עם הרפורמה.

י. צידון;

לראות אם אפשר להקטין את הפקדון. ליצור כלים לכך שנהג מקצועי עם

רשיון, שהוא רוצה לקחת על שמו - יוכל לשאת בזה לאורך זמן ולא במכה אחת.
י. אבן
הסכום הוא פנטסטי, חבר הכנסת צידון. אם לא עמדה לנגד עינינו רק נקודה

אחת - להגן על אלה שהסתבכו בסגופים האלה, היינו מדברים על דברים אחרים. זו

פשוט הגנה על 8000 אנשים שזו הקרן שלהם.
י. צידון
בהזדמנות הזאת אני גם רוצה לתת אפשרות לאלה שעובדים בזה ורוצים

להיכנס לענף.
עו"ד א. ברזילי
בהגרלה הקודמת מכרו בשוק ב-55-60 אלף דולר בתל-אביב,. בירושלים 45-50

אלף דולד. לאחר הקצאה של 500 הסכום ירד. לו היו מוציאים מיכסה ב-1989,

היתה ירידה נוספת. אם נעשה עכשיו פיכסה וב-1990 עוד פיכסה, זה יוריד את

הסכומים של השכירות. כדאי לשכור פונית ב-250-300 דולר.

המשרד התחשב גם בכמות המבקשים. אז הגישו בקשות 5467 איש. היינו

צריכים לערוך הגדלה ביניהם. אם נוריד ל-20-30 אלף, נקבל 10 אלפים עכשיו.

אנחנו מעונינים שהמספר לא יהיה גרול , אחרת נוכל לבצע את זה רק בשנת 1991.

אפילו בתי המשפט ובתי הדין הרבניים פאפשרים ליתומים לרכוש מספרים

וקונים מספרים בשוק החופשי משכירים, לא רק מבעלי מוניות. עשינו קרוב ל-400

העברות בעלים. הרבה שכירים שעלו בהגרלה ולא עלו בהגרלה מוכרים מספרים

לאנשים בגיל 80. זאת אומרת, המצב לא כצעקתה של השכירים. השכיר מוכר את

המספר, אחר כך הוא בא ליושב-ראש ועדת הכלכלה ואומר: אני עשרים שנה בפקצוע

ולא קיבלתי פונית. אם היו בודקים, הדי היה מתברר שמכר את המונית לפני

שנתיים.

המיכסה הנוספת שתהיה בשנת 1990 תוריד גם את השכירות וגם את הדרישה

בשוק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מר ברזילי, כפה נרשמו אז וכמה הגיעו להגרלה?

עו"ד א. ברזילי;

כל ה-5476 איש נכנסו להגרלה. מתוכם קיבלו 475.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כולם היו מגיל 18 ומעלה?
עו"ד א. ברזילי
מ-18 ומעלה. הוצאנו כפולים. נתנו להם להיכנס להגרלה. אם זכה פעמיים,

קיבל רק פעם אחת. הוטעינו לגבי פקרה אחר, הוא עדיין נמצא בבג"צ.
א. פורז
איך להרוויח 40 אלף שקל מבלי להתאמץ.
צ. ענבר
לגבי הצעתו של חבר הכנסת צידון. הואיל והחוק לא מכיר באפשרות להקנות

מעמד מיוחד לנהגי מוניות שכירים. השר, באישור הוועדה, קובע את גובה האגרה.

ענין חלוקת התשלום נעשה על פי התקנות שהתקין שר התחבורה. שם הוא קבע

שמחצית הסכום תשולם עם ההגשת הבקשה.

אם שר התחבורה כמחוקק פישנה יתקין תקנה שבאה להפלות בין סוגי אזרחים

שונים, לתת לאחר אפשרות לשלם בתשלומים ומהשני תדרוש את הסכום, אין ספק

שהמקל שבמקילים יפסול את התקנה הזאת ויגיד שזאת חריגה מסמכות מחמת אפלייה.
י. צידון
אני רואה שני רברים. אני לא שבע רצון מהמצב, אבל אני רואה שהכיוון

הוא נכון. אם נכון שהנסיון של השנה שעברה הראה שהשכירות יררה וערך הפספר

הירוק ירד, אני יכול להניח שהשנה הדבר הזה יימשך. אלא אם כן ההקצאה היא

קטנה פרי, אבל אין לי כלים לברוק.

ישנה ועדה שאת מסקנותיה אני רוצה ללפור. אם לא אהיה פרוצה, אני

אתייחס לאחר מכן. אי לכך אין לי כלים אלא ללתמוך במה שקיים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בשנה שעברה, כאשר חילקנו 500 רשיונות למוניות, ל-30 אלף לא היה בסיס

של העלאה. אלא פתאום הנחיתו סכום של 30 אלף שקל לפי שיזכה לקבל את הרשיון.

עו"ר ע. וייס;

אנחנו הצענו 40 אלף והוועדה הורירה ל-30 אלף .
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נכון. אנחנו אמרנו שמי שהפקיד כסף ולא זכה ומחזירים לו את המקדמה

כעבור ששה חורשים, לפחות יחזירו לו בריבית של חשב.
עו"ד ע. וייס
החזירו לו לפני ששה חורשים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני לא יודעת אם החזירו לו לפני ששה חודשים או לא החזירו. אני כבר

נפגשתי עם אנשים שאמרו לי אחרת.
א. פורז
עצם ההשתתפות בהגרלה שיש עימה רווח מחייבת את זה. תבדקי פי קיבל

רשיונות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

לך יש גישה ולי יש גישה. אני פביעה את דעתי, חבר הכנסת פורז. אני לא

מאושרת מההגרלה, אני לא פאושרת פהעוברה שהיא פתוחה לכל ריכפיך. לרעתי זה

היה צריך להיות מיועד לאלה שרוכשים לעצמם פרנסה ופקום עבורה. זה לא כן.

עכשיו הוועדה הולכת לפתוח את זה ללא שום הגבלה?
א.פורז
לא נוכל לעשות פתיחה ללא הגבלה אלא אם יהיה לנו סעיף תקציבי לפצות

8000 איש-
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אל תתווכח איתי. בבוא העת נדון על הנושא הזה. אומרים שזו השקעה -

נכון. אבל הערך של ההשקעה הזאת פוחת ככל שאתה פחלק יותר מספרים. איזו

השקעה מובטחת היא זו? איזו תשואה יש לו על ההשקעה הזאת?
באו אלי נכי צה"ל ושואלים
מה את הולכת לעשות? את הולכת לחלק עור 350

פספרים? הערך של הרכב שאני מתפרנס מפנו ועובר 12 שעות ביום ירר מתר. אי3ה

כל ההשקעה שלי? אוי לי מזה ואוי לי מזה. אתה אומר, באה המרינה ונותנת להמ

מתנות. איזו מתנה היא נותנת?

א. פורז;

אין חובה לוועדה ולמשרד התחבורה להקצות כל שנה.
צ. ענבר
יש חובה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חברים יקרים, את המיכסה של 1989 אנחנו מחלקים ב-1990. היועץ המשפטי

פעריף לתת באיחור מאשר בכלל לא, כי זה יפגע באותם אנשים שממתינים. אנחנו

קיבלנו את חוות הרעת הזאת ועל פיה החלטנו על מיכסה של 350. עכשיו באנו

לאגרה, כמה צריך לשלם, מי שהולך להירשם ומי שזוכה. מציעים לנו אגרה בגובה

40 אלף. כל מי שיירשם יכניס 20 אלף שקל.

אני באה וטוענת שזה יותר מרי. אני מוכנה לערכן את ר30-1 אלף על פי

ההתיקרויות שהיו במשך השנה. נניח שהאינפלציה היתה .207, נגיע ל-36 אלף שקל.

זה הגיוני. לא לבוא להנחית סתם מס3ר שאין לו שום ביסוס.

כאשר תבוא הרפורמה האחרת, בעקבות הצעות של וערה שמינה שר התחבורה, אז

נרון באופן יסורי יותר בקשר לגובה האגרה, בקשר למשך הזמן וכו'. גם נשמור

על ההשקעה של האנשים. בכל זאת לא ניצור מצב שהחלוקה תהיה רק לעשירים, רק

מי לו כסף יוכל להכניס. למשל לנהגים השכירים אין כסף. הם לווים כסף כדי

להכניס את הפקדון הזה.



זו ההצעה שלי. אני מציעה שאנחנו הפעם הזאת ננהג על פי העידכון של

גובה האגרה, 36 אלף שקל.
א. פורז
השר יכול לקבוע מיכסה אפס כל שנה.
עו"ר א. ברזילי
מה עם נכים?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לגבי השנה הזאת כבר החלטנו. לגבי העתיד נקיים דיונים נוספים

וממושכים. אני פבקשת מכל חברי הכנסת לקבל את ההצעה שלי.

י. אבו;

את מהלך הפתיחה התחלנו לפני שנה ב-40 אלף. על בסיס זה פנינו כרגע

לוועדה להישאר ב-40 אלף. המספר של 30 אלף היה להערכתנו נמוך מאד. אם אנחנו

פרברים על התייקרויות, אנחנו פרברים על רבר שפתבצע כבר השנת. לדעתי הוא

כבר עבר מזמן את ה-20%.
היו"ר ש .ארבלי-אלמוזלינו
להיפך, אנחנו הולכים להורדת האינפלציה ולא להעלאתה.
י. אבן
הלוואי וזח יהיה נכון. המספר הזה הוא מספר נמוך ביותר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם כך, יש לנו שלש הצעות. יש הצעה של חבר הכנסת פורז ל-60 אלף; יש

להצעה של 40 אלף ויש הצעה ל-36 אלף. אני פעפירה להצבעה.

הצבעה

בער 60 אלף - 1

בעד 40 אלף - 2

בעד 36 אלף - 3

נתקבלה ההצעה שהאגרה תהיה 36 אלף

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

נתקבלה ההצעה של 36 אלף, 18 אלף מקדמת. אנחנו חוזרים על הבקשה, פי

שהכסף שלו יוחזר יותר מאוחר ישא גם בריבית.

זו החלטה של הוועדה. צריך להביא אותה לפני שר התחבורת. אני רוצה

לקוות ששר התחבורה יקבל את ההחלטה של הו וערה, כפי שקיבל אותה בפעם שעברה.

זכותו לא לרצות לקבל, אז האגרה נשארת על 30 אלף.
צ. ענבר
האגרה איננה שנתית.
עו"ד וייס
האגרה היא שנתית.
צ. ענבר
שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע בתקנות אגרה. אם קבע

שזו אגרה ל-1989, הוא צריך להביא לירי הסכמה. בפעם הקודמת, כאשר השר קבע

באישור הוועדה, הוא קבע שהאגרה של 30 אלף תהיה לשנת 1988. זאת אומרת, או

שהשר פסכים ל-36 אלף או שהוא בא בהזרה לו וערה.

י. אבן;

אני מצטער שחבר הכנסת בורג לא היה בריון ולא שמע את הנימוקים של

מנכ"ל משרד התחבורה. אם הריון הסתיים, אז הריון הסתיים, אין לי פח לומר.

אני מטיל ספק אם שר התחבורה יסכים לררת מהמספר של 40 אלף.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא יסכים, הוא צריך לבוא 3עם נוספת לו וערה.
א. בורג
אני רוצה להבטיח לפנכייל, בפירה והקונטרוברסיה תהיה גדולה מאד, אני

אקרא את נימוקיו בפרוטוקול. אני רוצה להעיר הערה. לא הספקתי לעבור על

הנוהל עליו אנחנו פרברים. אחת התקלות שהגיעו אלי היא העובדה שבגמר ההליך

של שנה שעברה, היו בירו של ארם יותר זכיונות מאשר אחר, לאחר כל מיני

טריקים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו ביטלנו את זה. בפעם שעברה מנענו את כל הדברים האלה.
צ. ענבר
לשנת 1987 פה עם אגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית?
עו"ר ע. וייס
היא נשארה 500 שקל, בצירוף המדד.

צ. ענבר;

ענין התקנות באחריות השר בלבר.
עו"ד ע. וייס
הבאנו ליריעת הו וערה.
צ. ענבר
על התקנות כתבתם באישור ועדת הכלכלה.
עו"ר ע. וייס
הכוונה היתה שיראו את התקנות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לפסור לשר שההחלטה שלנו פבוססת על עידכון הסכום של 30 אלף.

נראה לגבי הרפורפה חחרשה איך ייקבעו הדברים. לגבי הנהגים השכירים אני

הגשתי הצעת חוק פרטית, הצטרפו אלי חברים בו וערה.
י. צידון
הייתי רוצה לראות אותה. גם אני וגם חאברהם רוצים להצטרף אליה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בהחלט, ברצון. יש גם תמיכה של משרד התחבורה בענין הזה. נקווה שנעשה

צדל, גם לנהגים השכירים שנעשה להם עוול.

י. צידון;

צריך לתת להם אפשרות להפוך לעצמאים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו רוצים להקצות להם חלק מהמיכסה.

י. אבו;

היום נגרם להם עוול.
י. צידון
עוד נתווכח על ענין העוול. שנינו רוצים שהנהגים השכירים יגיעו

לעצמאות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

תודה רבה .

הישיבה ננעלה בשעה 14.15

קוד המקור של הנתונים