ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/03/1990

ענף הפרדסנות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 126

של ישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג', כ''ג באדר תש''ן, 20.3.1990, בשעה 11:20

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

פ. גרופר

י. צידון

ד. תיכון

מוזמנים; ד. הלפרין, עמותת מגדלי פרי הדר

י. עצמון, עו"ד, עמותת מגדלי פרי הדר

מ. בק, מזכיר עמותת מגדלי פרי הדר

ש. גלנץ, מזכיר ארגון מגדלי הדרים

ע. רסיס, ארגון מגדלי הדרים

א. קרן, התאחדות האיכרים

ש. ריזמן, מנכ"ל התאחדות האיכרים

י. עזרא, יו"ר המועצה לשיווק פרי הדר

א. איזקסון, מנכ"ל המועצה לשיווק פרי הדר

נ. גורי, משרד החקלאות

מזכירת הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

ענף הפרדסנות
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על

סדר היום שלנו ענף הפרדסנות. נציג האוצר

איננו וגם נציג משרד החקלאות איננו, על אף העובדה שהם מסרו שמות של אלה

שיופיעו כאן. ממשרד החקלאות נמסר לנו שמו של גורי ניר, שאמרו שהוא מטפל

ומומחה בנושא הזה. ממשרד האוצר מסרו לנו את שמו של אביגדור

שוורצנשטיין. לא הופיעו לא זה ולא זה.
ש. ריזמו
כאשר קיבלנו את ההזמנות האלה לא נאמר לנו מה

בדיוק עומד על סדר היום, טילפנתי לוועדת

הכלכלה, ונאמר לנו שהמדובר בענף הפרדסנות, בלי להיכנס לפרטים. לא

קיבלנו איזו שהיא הבהרה מה עומד להיות נדון, האם ענין הוא שוק מקומי,

האם היצוא, האם מסחר חופשי. אני סבור שאת הצגת מצב הענף צריך לעשות

נציג מוסמך של המועצה לשיווק פרי הדר, שהוא ארגון הנובע מכוח מגדלי

ההדרים. הם יכולים להציג בצורה הטובה ביותר בעזרת מספרים את הענף

ומצבו. נציגי המועצה לשיווק פרי הדר לא נוכחים, אבל אני יודע שהם

צריכים להגיע, ובידיהם המספרים הקונקרטיים האחרונים. הדפים שמופיעים

כאן עם כל מיני מספרים, להערכתי אין להם לא ידיים ולא רגליים. צריך לתת

את האפשרות להסביר למועצה לשיווק, שהיא גוף מוסמך, ובידיה המספרים

האמיתיים שצריכים להיות מוצגים. אני חושש שאם נשתמש בכל מיני דפים -

וכל אחד הוא אינטרסנט כאן בעסק הזה באיזו שהיא צורה לא נקבל תמונה

נכונה.

י. צידוו; גם המועצה?

ש. ריזמו; היא לפחות אינטרסנט חיובי, והמספרים שלה

עומדים בפני ביקורת. לכן הייתי מציע לדחות

ברבע שעה את פתיחת הישיבה ולאפשר להם להגיע. כי אם נפתח את הדיון הוא

יהיה ללא יסודות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו כבר באיחור של רבע שעה, ועוד לא

התחלנו את הדיון. לא נהוג שוועדת כנסת צריכה

לשבת ולהמתין לאורחים שהיא הזמינה עד שהם יבואו. כשהודיעו על נושא ענף

הפרדסנות, זאת אומרת שהוועדה רוצה לדעת הכל על העגף הזה - מה מצבו

היום, מה היצוא, כיצד הנושא מתנהל, מה הבעיות שישנן וכו' וכו'.
ש. ריזמו
לא נמצא כאן בחדר מישהו שיכול לתת לך

תשובות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה עושים ארגון מגדלי הדרים? מה עושה

התאחדות האיכרים?

ש. ריזמו; לא ניתן לתת לך תשובות. הגוף שמטפל, הוא

שצריך לתת לך את המספרים העדכניים, והגוף

הזה לא נמצא כאן. אפשר לנזוף בהם, אפשר לומר להם מה חושבים עליהם -

ואני חושב שבצדק יהיה אם תנזפי בהם, הם היו צריכים להיות נוכחים בזמן

עם המספרים, מפני שבידם החומר. אבל אני אומר משום כבודה של הוועדה. אני

יכול לפתוח בדיון ולומר את עמדתי, אבל זה לא יהיה מבוסס על מספרים,



ואני לא מתיימר להביא מספרים. אני יכול לומר לך באופן כללי איך נראה

הענף בעיני התאחדות האיכרים, ומה דעתה של התאחדות האיכרים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הגיעו אנשי המועצה לשיווק פרי הדר. אנחנו

רוצים שתפתחו את הדיון, תמסרו לנו קצת

נתונים ותמונה על מצב ענף הפרדסנות, ואחר כך נשמע את הגורמים השונים

הנמצאים כאן.
ד. תיכון
אני מבקש שהם יתחילו במסירת נתונים לגבי

העונה הזאת.

י. עזרא; אני אכנס ישר לנתונים של העונה הזאת ואחסוך

רקע וסקירה כללית, כי אני חושב שהיושבים פה

מכירים די טוב את המצב.
ש. ריזמן
ברשות היו"ר, אני לא רוצה שתחסוך. הייתי

רוצה שתיתן קצת רקע, כי יש אנשים שלא מכירים

את כל הרקע, את הרקע למועצה. על ענין של מה בכך יכולים להפיל מפעל

אדיר. אני סבור שכן צריך לתת רקע, כן לתת יסודות ולהסביר, ואחר כך

להיכנס לנתונים.

י. עזרא-. אני אגע בדברים ואני בטוח שישלימו אם יהיה

צורך.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם נרצה אינמפורמציה נוספת שלא נמסרה לנו,

נבקש אותה.
י. עזרא
אחרי שנתיים רצופות של פגעי סבע - שרב וקרה

- המצב הכללי של הענף כתוצאה מפגעי הטבע הוא

קשה ביותר. במשך תקופה מאוד ארוכה יחסי מטבע לרעת הפרדסנות גרמו לסה"כ

אובדן מצטבר של הכנסה בסכום של כ-350 מיליון דולר, כאשר התמונה הכללית

הזאת מאוד מקשה על מצב הפרדסנות ועל הענף בכללותו.

בהיערכות לקראת העונה הנוכחית למעשה עמדו בפנינו כמה משימות. המשימה

העיקרית לנסות ולהציל את הוצאות השיווק, את הוצאות המועצה, הוצאות של

הגופים והגורמים המגדלים, על-מנת להשאיר תמורה יותר גדולה לפרדסן. מצד

שני, להיערך לשיווק ולקליטת הפרי בצורה שתאפשר לנו להגיע לתמורות יותר

גדולות בגין הפרי שאנחנו משווקים. המשבר והרקע של משבר כבר מתמשך בענף

ההדרים במשך תקופה די ארוכה. על הפרק עמדו שאלות של המשך קיום המסגרת

הריכוזית של השיווק או פירוקה, ולקראת העונה הזאת, בדיונים שהתקיימו גם

בכנסת וגם במשרד החקלאות, סוכם שהטיפול ימשיך להיות טיפול ריכוזי, מתוך

ראיית האחריות לענף ולתוצאות האפשריות כתוצאה מביטול הריכוזיות, וזאת

תוך היערכות מקסימלית במקסימום האפשרי להשגת תוצאות טובות יותר.

העונה נפתחה בזה, שכתוצאה ממשברים קודמים של חקלאים, הקבלן שטיפל

באריזה של למעלה מ-45 אחוזים של הפרי הגיע לחוסר יכולת פרעון, ורשם

האגודות מינה מפרק ונתן בידו את הסמכות. היה חשש גדול מאוד שהעניין

יביא לאנדרלמוסיה כוללת, כי מאחר שהשיווק משותף לכולם, יש בכך משום



אחריות הדדית של כלל הפרדסנים. לקראת העונה הזאת הפרדסנים והגופים

קיבלו באמצעות המועצה הלוואות עידוד. האחריות להחזרת ההלוואות האלה היא

אחריות משותפת, אחריות של כלל המועצה. היא מביאה למצב של אחריות או

ערבות הדדית של הפרדסנים ושל הגופים זה כלפי זה. ההלוואות הן הלוואות

שקיבלה המועצה לשיווק פרי ההדר לעידוד היצוא מבנק ישראל, בסכום כולל של

כ-35 מיליון דולר. ההלוואות האלה חולקו לפרדסנים באמצעות הגופים

שעוסקים באריזת הפרי, ביניהם תנובה אקספורט שמהווה כ-45 אחוזים מהענף

כולו. כאשר הסתבר שהגוף חסר פרעון, זה יצר קשיים מאוד גדולים.

בדיונים שהתקיימו כתוצאה מהמצב הזה, המועצה החליטה לאפשר למפרק תנובה

אקספורט להמשיך במעמד של קבלן שהיה בידי תנובה, ובהסכם שנחתם בין

המפרק, המועצה והמגדלים שהיו קשורים עם תנובה, הוצגה תוכנית להפעלת

העונה. כתוצאה מהתוכנית הזאת נכנסנו לעונה מסודרת. האווירה הכללית די

נרגעה, והמערפת כולה הרגישה את עצמה מסוגלת לשלם בעד הפרי שהיא קולטת.

הפרדסנים הגיעו למצב יותר רגוע, בידיעה שהתמורה לשיווק תגיע לידיהם.

את העונה שנמצאים ברבע האחרון שלה כרגע, יכולים לסכם כעונה טובה.

מבחינת יבולים, לאחר שנתיים רצופות של פגעי טבע, אנחנו חוזרים ליבולים

שהם בהחלט יבולים שידענו והכרנו קודם, יבולים טובים. גם מבחינת השיווק,

נוצרה סיטואציה יחסית די נוחה כמעט בכל המישורים. בשיווק הפרי לתעשיה

המחירים עלו באופן משמעותי, כתוצאה מכך התמורות שהתעשיה היתה מוכנה

לשלם בעד תפרי גבוהות באופן משמעותי לגבי מה שהיה בשנה הקודמת. בתחילת

העונה היה מצב שונה קצת, אבל זה היה לתקופה די קצרה, ולאחר מכן המצב

השתנה. חשוב לציין שהתנודות במחירים הן תנודות מאוד גדולות. מזל

הפרדסנים הוא, שבמרבית העונה שוררים מחירים שהם בהחלט מחירים טובים,

וכתוצאה מזת התמורות טובות.

בשוק הפרי הטרי היו כמה אירועים חיצוניים שדי הפריעו לנו. בפלורידה

הקרה פגעה קשה, והיא בהחלט אחד הגורמים לעליית מחירי הרקב, אבל היא

פגעה גם ביצוא הפרי הטרי, וכתוצאה מכך, באשכוליות האדומות - ולאחר מכן

במידה מסויימת גם באשכוליות הלבנות - נוצר שוק יותר נוח, שאני אפרט אחר

כך איך עמדנו בפניו, ואיך יכולנו בשוק יותר נוח לנצל את המעמד הריכוזי

שלנו, ולהגיע לתוצאות יותר טובות.

בספרד היו גשמים מאוד מאוד חזקים בתחילת העונה, והם שגרמו לכך שבעיקר

הפרי הקליף נפגע. זה גרם ללחץ מאוד קשה על השוק, וכתוצאה מכך הזרימו

בבת-אחת את כל הכמויות, פרי טוב ופרי פחות טוב. כידוע לכם, המרחקים

קצרים מאוד, אף אחד שם לא רוצה לוותר על הפרי שלו, וגם כאשר הפרי היה

באיכות יותר נחותה, הוא הגיע לשוק במחירים ירודים, ולמעשה גרם ללחץ די

קשה.

בקליפים הפגיעה היתה הרבה יותר קשה, ובכל אופן נוצר איזה שהוא חור,

והחור הזח יצר לנו מצב די נוח בשיווק של חלק מהקליפים שלנו. לגבי

התזים, הכמויות שהגיעו וממשיכות להגיע הן כמויות מאוד מאוד גדולות,

ולמעשה אפשר להגיד שעל התזים אין השפעה ממשית של אירועי הטבע שהיו שם

לגבי המצב שלנו בשוק. יחד עם זה, אני אפרט בהמשך איך אנחנו עומדים במצב

המכירות.



סה"כ תוכנית השיווק שלנו שהכנו לעונה הזאת עמדה על 29 מיליון תיבות.

במשך העונה, כאשר התברר שהמצב יותר טוב, הגדלנו את תוכנית השיווק.

תוכנית השיווק המקורית עמדה על 10 וחצי מיליון תיבות ליצוא, אנחנו נגיע

בסה"כ לכ-12 וחצי מיליון תיבות. גם בוולנסיה אנחנו עומדים להגדיל את

התוכנית. בסה"כ נעמוד בתוכנית קצת מוגדלת לגבי התוכנית המקורית, וזאת

גם מהיבול היותר טוב שהיה, וגם מסה"כ האפשרויות שנוצרו בשיווק.

אירועי הקרה היו בתחילת חודש פברואר, ולמעשה עד תחילת פברואר מבחינת

המצב בשדות אנחנו נמצאים במצב מקביל של מה שהיה לפני שנה. מבחינת המצב

בשוק צריך להוסיף לזה מספר שבועות. אפשר להגיד שהמצב של השבועיים

האחרונים כבר נוגע לאירועים שאחרי הקרה, וכאן מורגשות הכמויות הגדולות

יותר שלנו שישנן בשוק.

לשבוע שהסתיים ב-18 במרץ בשנה שעברה עמדנו ב-222 אלף טון, והשנה עומדים

ב-255 אלף טון. מבחינת המכירות, סה"כ - ההפרש בכמויות לתאריך הזה הוא

הגדלה של 14 וחצי אחוזים, נכון לתאריך הזה של ה-18 במרץ. בפדיון יש לנו

הגדלה של 24 וחצי אחוזים ובפדיון פו''ב יש לנו הגדלה לתאריך הזה של 30

אחוזים. בתאריך הזה בשנה שעברה היינו ב-87 מיליון דולר, השנה אנחנו

ב-113 מיליון דולר. כל המספרים שדיברתי עליהם הם מספרי פו"ב, זה בשער

הנמל, זה לא כולל הוצאות קבלן. הפדיון פו"ב, המכירות שלנו בחו"ל,

הפדיון ברוטו ברוטו, סה"כ בדולרים לתאריך הזה של ה-18 במרץ הוא 173

מיליון דולר, לעומת 138 מיליון. הגדלה של 25.4 אחוזים.

אם לגעת בזנים, ואני מדבר על פו"ב, באשכולית לבנה אנחנו עומדים ב-405

דולר לטונה לעומת 385 דולר בשנה שעברה; באשכולית אדומה, 705 דולר לטונה

במקום 571 דולר בשנה שעברה; בתזים, 357 דולר לטונה לעומת 347 דולר;

בקליפים, 750 דולר לטונה לעומת 469 דולר; בלימונים, 360 דולר לטונה

לעומת 339; בזנים שונים, 600 דולר לטונה לעומת 675 דולר, כלומר ירידה.
ד. תיכון
איך אתה מחשב את זהי אתה עושה ממוצע לגבי כל

העונה?

י. עזרא; ממוצע מצטבר עד לתאריך של 18 במרץ.

ד. תיכוו; לפי המחיר האחרון?

י. עזרא; סה"כ הפדיון שגבינו עד לתאריך הזה מחולק

לסה"כ הטונות שמכרנו עד לתאריך הזה. המדובר

בסה"כ בטונות נכון לתאריך הזה, מצטבר מתחילת העונה. הדו"ח הזה נכון

ל-18 במרץ.

ד. תיכון; האם אפשר לקבל את כל הנתונים האלה בכתב?

י. עזרא; כן. אני אעביר אותם.

כפי שאמרתי קודם, באות לידי ביטוי כאן,

בעליות מאוד מאוד משמעותיות, האשכולית האדומה והקליפים, כאשר באשכוליות

העליות הן מ-571 ל-705; בקליפים מ-469 ל-750.
ד. תיכון
למה אתה קורא "קליפים"?

י. עזרא; המדובר הוא בזנים נולה, טמפל, טופז.

חשוב לציין שבאמת בזנים האלה במצב שותפות

נוח אפשר היה למצות את הפוטנציאל כתוצאה מהריכוזיות, ולהגיע לתמורות

מקסימליות כפי שהן מקבלות ביטוי.

בקליפים ובאשכולית האדומה ההצלחה היא הגדולה ביותר, כאשר האשכולית

האדומה מהליפה את האשכולית הלבנה, והביקוש לה הולך וגדל. לעומת זאת

הביקוש לאשכולית הלבנה קטן באופן משמעותי. כפי שראיתם גם השנה המכירות

מתבצעות לא רע באשכולית הלבנה, למשל בגרמניה, אבל לא רק שם. באופן יחסי

יש לזה השפעה של סה"כ מצב השוק. באשכוליות ההפרש הוא ענק, 705 דולר

לעומת 405 לטונה פו"ב.

ד. תיכון! כמה בסה"כ אתה מייצא אשכולית לבנה וכמה

אשכולית אדומה?

י. עזרא! ביחס למכירות, נכון שאנחנו נמצאים באשכולית

האדומה בפיגור די גדול, אבל ביחס למכירות זה

די מצטבר כבר. נכון ל-18 במרץ, היחס הוא בערך של 1 ל-2, כאשר בטונות

נמכרו לתאריך הזה 23 אלף טון אשכוליות אדומות ו-47 אלף טון אשכוליות

לבנות.

לגבי השמוטי. למעשה בתזרים הגיעו וממשיכות להגיע לשוק מהמתחרים, בעיקר

מהספרדים אבל לא רק מהספרדים, כמויות מאוד גדולות. מבחינה של טונאג',

נכון לתאריך הזה, נמכרו 140 אלף טון, כאשר בתזים מגיעים ל-357 דולר

ממוצע לטונה. התזים כוללים פה גם את המוקדמים, את הוושינגטון שנכללים

בדו"ח הזה, אבל אנחנו יכולים לתת פרטים יותר מלאים.

בסה"כ השוק מלא ומוצף, אבל אפשר להגיד שהמכירות נעשות על-פי התוכנית.

גם אם היו לנו קצת חששות - בסה"כ מסתכלים על הענין כל הזמן בזכוכית

מגדלת, ובצדק, לגבי מה שקורה ואיך זה נמכר - אני יכול להגיד לאחר

תוצאות השיווק של השבוע האחרון, שמתחילים לרדת באופן משמעותי מהיתרות,

וזה בהתאם לתוכנית. בשבוע האחרון מכרנו בסה"כ 23 אלף טון תזים, כאשר

המשלוחים שלנו באותו שבוע הם 16 אלף טון לעומת 23, ולמעשה זה כבר מבטא

את הגדלת המכירות וההתאמה שלהן למשלוחים.

לפני שאני אעביר את רשות הדיבור ליורם, אני רוצה לגעת בקטע אחד, והוא

השוק המקומי. אותה אווירה כללית ששררה בפתיחת העונה, חוסר בהירות, חוסר

ודאות אם יקבלו כסף, איך יקבלו את הכסף, ודאי שהיא השפיעה גם על השוק

המקומי, בעיקר לגבי הפרי המוקדם. צריכים לדעת שנכנסים לעונה הזאת כאשר

המשקים החקלאיים, בעיקר אלה מההתיישבות העובדת, נמצאים אחרי טראומות לא

קטנות גם במישורים אחרים. האגודות המרכזיות בקושי מתפקדות, ובסה"כ

הפיתוי לנסות להגיע לתמורות באופן ישיר, ולא להשתמש באמצעות המסגרות,

הוא מאוד מאוד גדול.

ככל שנכנסנו יותר לעונה התברר, גם מבחינת התמורות המשולמות וגם מבחינת

התוצאות הכלליות, שהענין עובד. יחד עם זה, אני מוכרח להגיד שמבחינת



אווירה - לפחות באותו קטע מוקדם - בהחלט היתה קיימת איזו אווירה של

התפרקות בחלק הראשון של העונה. החלק השני או החלק המרכזי של העונה נוגע

כבר לשיווק התפוזים, בתחילה הטבוריים ואחרי כן השמוטי, שאנחנו נמצאים

בעיצומו. אני חייב לציין כאן שני דברים: האחד, הפרי ששווק השנה

על-ידינו לשוק המקומי כולו היה באיכות יצוא, איכות מצויינת. המחירים

שאנחנו מכרנו את הפרי לסיטונאים היו מחירים נמוכים יחסית לבירות האחרים

בשוק, ואני חושב שהם נמוכים גם באופן מוחלט. השמוטי נמכר על-ידינו

לסיטונאים במחיר של שקל לקילוגרם, כאשר הוא נמכר בערך ב-1.50 שקל

בהיפרשוק, אף שיש כמה מקומות שזה נמכר ב-2 שקלים ואולי למעלה מזה. אבל

בסה"כ, היות שכאן התחרות מאוד פתוחה, מספר הסיטונאים שאנחנו עובדים

מולם הוא מאוד מאוד גדול, ויכולים גם להיכנס עוד - אם אנחנו מוצאים

בכניסת נוספים יכולת להגיע לשוק יותר רחב - בסה"כ אין בעיה. חוץ

ממקומות שהעלות שלהם היא מאוד גבוהה, או שיש סיבות אחרות, אין שוס סיבה

שהמחיר לא ינוע סביב המחירים האלה. הצרכן הישראלי השנה קיבל פרי מעולה

במחירים באופן יחסי נמוכים, אבל גם באופן מוחלט, לגבי פירות אחרים.

המצב של שפע כללי ידוע בכל המינים, שום דבר לא חסר.

אני חייב להגיד שהמחירים הנמוכים לא השפיעו באופן דרסטי על עליית

הכמויות.

ד. תיכוו; בכמה מכרו שמוטי לפני שנה בשוק המקומי?
י. עזרא
1.60-1.70 שקל. אנחנו מכרנו בערך ב-1.40

שקל. לצרכן זה עלה בערך 2-2.20 משהו כזה.

עכשיו זה עולה בערך 1.50-1.60 שקל. אמנם הכמויות גדלו, אבל לא באופן

דרסטי, כתוצאה מירידת המחירים. הסיבה לכך היא, שבסה"כ צריך להתחרות

יותר מאשר על הכיס אולי, אלא סה"כ על הבטן והיכולת להכניס לבטן

כמויות.

דבר נוסף שהיה השנה, בא לידי ביטוי בשווקים, בעיקר בשווקים הפתוחים,

אולי קצת פחות ברשתות השיווק. ברשתות השיווק אין לפרי מקום כל כך

מכובד, גם משקל מכירת הפרי ברשתות השיווק - אף שהם עושים עבודה חשובה -

הוא סה"כ אינו גדול. אם אינני טועה כ-17-18 אחוזים מהפרי נמכר ברשתות

השיווק. לעומת זאת המצב במדפים, בבסטות ובחנויות של הפרי הוא מאוד

מכובד, מגוון יפה מאוד, מסודר יפה ורואים שיש לפרי מעמד מכובד.

ד. תיכוו; חסר לי הפן של הפרדסן.

י. עזרא; אחרי יורם אני עוד אוסיף כמה מלים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה לשאול כמה שאלות. הראשונה, כמה

מסה"כ המגדלים מאורגנים אצלכם ומוכרים את

התוצרת שלהם ומשווקים באמצעות המועצה לשיווק פרי הדר? השניה, מה נשאר

לפרדסן מכל המחירים וכל המכירות? השלישית, מהו למעשה פער התיווך שיש

בכל הענין הזה?

י. עזרא; לגבי מספר הפרדסנים. אנחנו פועלים על פי

חוק, ואם החוק מתקיים, כל הפרדסנים אמורים



לשווק את הפרי שלהם באמצעותנו, למעט פרדסנים שהודיעו בחודש מאי על

רצונם לשווק באופן ישיר את הפרי שלהם לתעשיה. בחוק שעבר בכנסת נדמה לי

בחודש אפריל שעבר, ניתנה אפשרות לכל פרדסן לשווק פרי מכל זן באופן ישיר

לתעשיה, בתנאי שהוא מודיע על כך הודעה מוקדמת. בסה"כ הודיעו לנו הודעות

מוקדמות כאלה על כ-40 אלף טון פרי, והפרי הזה משווק באופן ישיר לתעשיה.

היו בעיות עם ההודעות המוקדמות האלה של המקום שבו ישווקו, אבל בסה"כ

כ-40 אלף טון משווקים באופן ישיר לתעשיה, וזה מתוך כמות כוללת של יבול,

שאנחנו מעריכים אותה בשנה הזאת בכמיליון ו-250 אלף עד מיליון ו-300 אלף

טון, ואולי אפילו נעבור את המספר הזה במקצת.

מבחינת מספר הפרדסנים שהודיעו לנו על ההתקשרות הישירה הזאת, המספר

הכולל שלהם הוא כ-200, קשה מאוד לעשות ממוצע בדברים האלה, כי פרדסן

יכול להיות גם פרדסן שיש לו 10 דונם, וגם קיבוץ שיש לו 300 דונם. גם

הוא פרדסן לענין זה. סה"כ מספר הפרדסנים שאנחנו עובדים אתו באופן כולל

הוא כ-14 אלף פרדסנים. צריך להדגיש גם, שמאלה שקיבלנו הודעות, לא בהכרח

קיבלנו הודעות על כלל הפרדס שלהם. יכול להיות שבזן מסויים הם הודיעו

לנו שכן ובזן אחר לא, כי יש זנים שחלקם הגדול הולך יותר לתעשיה.

מהתמורות שדיברתי עליהן, תמורות פו"ב, לפרדסן מתווסף ביטוח שער והוצאות

המועצה בארץ. אנחנו מפרסמים באופן שוטף מידע לידיעת הפרדסנים ברמה של

פרדסן בודד, והוא יוצא אחת לחודש. מפרסמים לידיעת הפרדסנים מידע שנותן

את השורה תחתונה. כל החשבונות מתפרסמים בדולרים. מפרסמים את התמורות

בשער הנמל לאחר ביטוח השער ולאחר הוצאות המועצה. ביטוח השער היה 8

אחוזים, אחר כך הוא ירד ל-7 אחוזים. לגבי ההוצאות, המדובר על מסי נמל,

על ההוצאות שיש לנו במטבע מקומי.

הנהגנו בעונה הזאת את הפירסום ברמה של פרדסן, פירסום שמגיע לכל פרדסן

בביתו והוא נותן במספרים שהם מספרי הנהלת חשבונות. הפירסומים שלנו הם

פירסומים שנותנים מידע על התמורה בשער הנמל.

אני אקריא כמה מספרים כאלה על בסיס אותו מידע מצטבר שדיברתי עליו קודם

בקטע הראשון, בהבדל אחד, שהמידע המצטבר שהבאתי לכאן הוא עד ה-18 בחודש,

בו בזמן שזה רק עד סוף החודש שעבר, כי זה מתפרסם אחת לחודש. המספרים
כאן מתייחסים לתיבה ארוזה
בשמוטי, 5.34 דולר לתיבה; באשכוליות, 5.39

דולר לתיבה; טנרייז, 9.32 דולר לתיבה, היום זה כבר קצת יותר גבוה;

טוויטי, 5.90 דולר לתיבה, מינולה, 7.39 דולר לתיבה; ירדן ריבר, 6.72

דולר לתיבה; רד פליין, 9.32 דולר לתיבה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו רצינו לדעת לגבי הוצאות המועצה, איזה

אחוז הן מהסהי'כ.

י. עזרא-. אני כבר מגיע לזה. מהמספרים האלה יורדות

הוצאות האריזה שמתבצעות על-ידי הקבלן. השנה

זו היתה הפעם הראשונה, בהתאם להמלצות של ועדה בראשות משרד החקלאות

והאוצר, שהנהגנו לראשונה מחירון מחייב של שירותי אריזה. כל קבלן חוייב

בראשית העונה, גם לפני התאריך של ההתקשרות, תאריך ההתקשרות לקבלן הוא

30 ביוני, הוא חוייב בפירסום מחירון מחייב לגבי מכלול השירותים שלו,

ואכן הקבלנים פירסמו את המחירונים שלהם.
ד. תיכון
המחיר הוא אחיד?
י. עזרא
לא, המחיר שונה, כאשר הווריאנט הוא בסדר

גודל של 15 אחוזים בערך, אפילו קצת יותר.

ד. תיכוו! ואי אפשר לעבור לקבלן אחר!

י. עזרא; לא באמצע העונה. פירסום המחיר הוא לפני מועד

ההתקשרות. חובה על הקבלנים לפרסם את

המחירונים לפני ההתקשרות, ואכן זה נעשה כך. בהחלט זו השנה הראשונה,

ואנחנו מתכוונים שזה יפורסם די זמן, כדי שגם הוא יהווה חלק מהמשא ומתן

של ההתקשרות, כשההתקשרות היא חופשית. בממוצע אני יכול להגיד שמדובר

בערך ב-2.5 דולר לאריזת תיבה, כאשר זה שונה מקבלן לקבלן.

לגבי ענין הזהות. הפרי מאבד את הזהות שלו, שונה מפרחים. למעשה הזהות

אובדת בבית האריזה. נשארת הזהות של הפרי של הקבלן עצמו, אבל הזהות של

הפרדסן אובדת. גם מהלך השיווק הוא כזה, שלמעשה כל התמורות שדיברתי

עליהן הן תמורות ממוצעות ומשוקללות שמתקבלות מכל המכירות בכל היצוא

ביחד. לכן אין פירוט ספציפי של פרדסן.

דבר נוסף שהנהגנו השנה הוא נושא של מבדק איכות. הוא כולל מערכת של

קנסות ופרסים ברמה של בית-אריזה, הוא מתקיים לגבי כל התוצרת שנכנסת,

וגם זה מתפרסם באותו מידע חודשי ברמה של פרדסן, ואני חושב שהתוצאות הן

בהחלט כאלה שיכולות להוות - גם מבחינת הפרדסן עצמו - שיקול בבחירת

הקבלן שנותן לו את השירותים ואת שירותי האריזה.

לגבי הנושא של פער התיווך בכללו לגבי השוק המקומי. לגבי השוק המקומי

פער התיווך הנשלט, זאת אומרת זה שבידי המועצה עצמה, הוא 7 אחוזים וחצי.

אנחנו גובים 7 אחוזים וחצי על התמורה על התיווך. מלבדם אנחנו גובים עוד

כ-2 אחוזים על פירסומת ופיקוח, למעשה יש עוד הוצאות נוספות של 2

אחוזים. זה פער התיווך היחיד שקיים. כל המערכות, מעבר לזה, אלה מערכות

בלתי נשלטות, כאשר פער התיווך לא מדוד, והוא יכול להיות שונה. כפי

שאמרתי, אחרי זה יש 60 סיטונאים, ומספר אין-סופי של קמעונאים. בכל

אופן, הסיטונאים במעבר לפי מדידות שלנו מעלים את המחיר בין 30 ל-70

אחוזים, ואחרי כן במערכות הקמעונאיות שוב המספרים הם שונים, ונעים בין

70 ל-100 אחוזים, או בין 60 ל-100 אחוזים. אני חייב להדגיש שהמספר הוא

אין-סופי. כל מי שרוצה יכול להיכנס לענין, כל מי שרוצה יכול לקבל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה נשאר בידי הפרדסן?

י. עזרא-. אני רוצה להדגיש שאלה מערכות של מכירה

שאנחנו לחלוטין לא שולטים בהן. הדבר היחידי

שאנחנו יכולים לעשות בנושא זה הוא להרבות ככל האפשר את מספר הגורמים

העוסקים בענין.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מהי השורה התחתונה, מה נשאר בידי הפרדסן

שמעבד את הפרדס, טורח, מגדל ומשווק

באמצעותכם? מה נשאר לו בסיכום, מה הוא מקבל?
י. עזרא
אני אגע בזה במספרים. אם אנחנו מדברים על

תמורה שהיא עבור תיווך ממש, פערי התיווך

הנשלטים הם כפי שאמרתי 7 אהוזים וחצי פלוס 2 אחוזים. לגבי התמורה

שנשארת לפרדסן, בסה"כ נפח התמורה להערכתנו יהיה כ-200 דולר לטונה.

באותם זנים המיועדים ליצוא, הקופה היא קופה אחת. בסופו של דבר בשנה

שעברה עמדנו בסדר גודל של למעלה מ-200 דולר בשיווק ליצוא בקופה המשותפת

הזאת של היצוא והשוק המקומי. אני מעריך שלא נהיה רחוקים מזה השנה, כאשר

ההבדל הוא שהיבולים הם הרבה יותר גבוהים. בזנים האחרים אני חושב

שהתמורות השנה הן תמורות יפות מאוד, חבל רק שאנחנו נמצאים עדיין במתח

יחסית קטן לגבי הזנים האחרים.

לגבי היקף הפיתוח של הזנים. היקף הפיתוח די מואץ בשנה האחרונה. סה"כ

הנטיעות שהיו בשנה האחרונה הן למעלה מ-15 אלף דונם, ועל בסיס הנתונים

שיש לנו במשתלות רשומות ובפיקוח, הנטיעות לשנה הזו יהיו בין 15 ל-20

אלף דונם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מאחר שיש מספר פרדסנים שאינם משווקים

באמצעות המועצה לשיווק פרי הדר, אלא הם

משווקים לתעשיה המקומית באופן ישיר, הם קוראים לעצמם עמותת מגדלי פרי

הדר בישראל, והם נמצאים אתנו. אני אבקש לתת להם את רשות הדיבור.

ד. הלפריו; הנתונים של השנה הם נתונים יפים למראית עין.

הבעיה של הענף היא בעיה שורשית. כל התשובות

שניתנו אינן משנות את העובדה, שהוצאות המועצה והקבלנים למעשה אוכלות את

כל הפדיון, כולל זה של השנה, ואנחנו תיכף נעבור על המספרים של השנה.

לפי הנתונים, הפרדסן עדיין לא קיבל את התמורה. אם אני אסתכל על מינולה,

יצחק עזרא יודע שקיבלתי רק 50 אחוזים ממה שהוא פדה בחו"ל. אני עוד לא

רואה את הכסף, אף ששיווקתי את הפרי לפני 3 חודשים, כך שאני עוד לא יודע

מה יהיה לי ביד. אם אני מסתכל על אותם זנים מבטיחים שנותנים את הפדיון

המירבי - אשכולית אדומה, קליפים ואחרים - הם לא עוברים את ה-10 אחוזים

מסה"כ הפרי בישראל. 85 או 90 אחוזים אלה זנים שנקראים זני הנפח, אלה

זנים שמפסידים ביצוא, ותיכף נראה איך. אם מדובר על ולנסיה, כ-25 עד 30

אחוזים נארז, כל היתר הולך לתעשיה, בעיקר דרך המערכת. 20 אחוזים

מהאשכוליות הלבנות מיוצאות, 80 אחוזים הולכות לתעשיה; כ-60 אחוזים

מהשמוטי הולך לתעשיה, 40 אחוזים הולך ליצוא. המערכת למעשה קולטת את כל

הפרי כולו, חוץ מאשר מאותם פרדסנים שהודיעו ברגע האחרון, כי לא ניתן

להם הזמן המספיק להודיע. לכן יש רק 40 אלף טון.

למעשה אנחנו מדברים כאן על מערכת של זני נפח בעיקר, שעליהם מפסידים.

במסמך שהגישה עמותת מגדלי פרי הדר בישראל לוועדה, מסמך מספר 1, יש

הוצאות והכנסות מפרי הדר 88-89. נסתכל בצד ההכנסות, ונראה כי פה נלקחו

למעשה כל המספרים מהיצוא ומהשוק המקומי - מאוצר המדינה ביטוח שער,

מאוצר המדינה תמיכה בזני הנפח - 7 וחצי מיליון דולר, שהאוצר נותן מדי

שנה במשך 3 שנים, ומההיטל של 8 דולר על כל פרי לתעשיה - מגיעים בשנה

שעברה לסה"כ הכנסות של 287,3 מיליון דולר. בצד ההוצאות, הוצאות המועצה

לשיווק פרי הדר, כל ההוצאות בחו"ל למעט ההובלה - 48,5 מיליון דולר, זה

כולל 5 מיליוני דולר מכס; הובלה ימית - 28 מיליון דולר; שוק מקומי -

7,1 מיליוני דולר; הוצאות מועצה בארץ - 39,8 מיליון דולר. כל הנתונים



נלקחו ממאזנים ומסמכים תקציביים של המועצה. סה"כ הוצאות מועצה 123,4

מיליון דולר, הוצאות קבלנים, 2 וחצי דולר לתיבה, כפי שיצחק עזרא אמר

נכון, כפול 25 מיליון תיבות, זה 62,5 מיליון דולר.

יש פה מונח, "קוטר בית אריזה". כל הפרי שעובר דרך בית האריזה למעשה

גובים עבור אותו פרי שעובר כבררה לתעשיה מבתי האריזה, עבור כל טון כזה

גובים 25 דולר. זאת אומרת, שאותן הוצאות בית האריזה מוסיפים להוצאות

הקבלנים, שזה בסך של 17,5 מיליון דולר. השוק המקומי, 77 אלף טון כפול

40 דולר הוצאות מועצה, זה 3,1. סה"כ הוצאות קבלנים - 83 מיליון דולר.

הוצאות לסיבסוד המערכת. מהאוצר ביטוח שער - 11,4 מיליון דולר, מהאוצר,

תמיכה בזני הנפח - 7,5 מיליוני דולר; ההיטל עצמו, שקודם הכנסתי אותו

בהכנסות נמצא גם בצד ההוצאות, היות שהפרדסן משלם אותו מכיסו האחר, והוא

למעשה מסבסד את היצוא הזה. סה"כ הוצאות סיבסוד 224,5 מיליון דולר. סה"כ

הוצאות מועצה - קבלנים, תיפקודלם - 231 מיליון דולר.

את מה שנותר לחלוקה מהקבלנים אנחנו רואים בסעיף ג'. מיצוא ושוק מקומי,

ללא הסיבסודים למיניהם - נשאר 56 מיליון דולר, וזה פחות ממה שהשוק

המקומי מכניס ברוטו. זאת אומרת, שהיצוא לא מכניס אפילו אגורה שחוקה

אחת. אומרים לנו שתיבה תכניס קצת יותר. איך היא תכניס קצת יותר? אם

יצחק עזרא אמר לנו שתזים הכניסו השנה 357 דולר פו"ב לעומת 347 דולר

פו"ב בשנה שעברה, מה משפיע ה-10 דולר האלה פר-טון על תחשיב מסוג כזה?

לגבי היצוא, כמו שאמרתי, הבעיה היא שורשית, זו בעיה של מבנה הענף. הענף

מפסיד, יש העברות כספים מסעיף לסעיף שאף אחד לא יודע כיצד זה נעשה, עד

לאחר בדיקת הנתונים, והדברים נבדקו על-ידי כלכלנים אחרים. אני מוכן

אפילו לעמוד למשפט דיבה אם הנתונים הללו אינם נכונים.
ד. תיכוו
יש לך הכנסות מאוצר המדינה, וכסכומים האלה

יש לך הוצאות. למה רשמת את זה פעמיים?

ד. הלפריו; אני מדבר על מה שמכניס היצוא בלבד, ללא

הסיבסודים למיניהם. אני רוצה להראות מה נכנס

מהיצוא פרופר לפרדסן, מה למעשה נכנס לקופה שלא מהסיבסוד. בוא נצרף את

ה-24 מיליון, אבל אם נוריד את השוק המקומי - נחזור ל-20 מיליון.

ד. תיכון; מה כולל הוצאות אריזה עבור הבררה?

ד. הלפרין; זה כולל מה שאתה מוריד מכל טונה בררה, 25

דולר, בלי הובלה. רק בית-אריזה.

אם נסתכל על גרף מספר 2, אנחנו נראה בעקומה המקווקוות את הירידה

הדרסטית במשך 10 השנים ביצוא פרי הדר בטונאג'. שמענו היום, שאולי תהיה

עליה קלה, אבל אני לא מאמין שזה יעזור, לאור המספרים שראיתם לפני מספר

דקות. לעומת זאת, התעשיה עולה בהתאם, וזו העקומה שנמצאת לידה.

אם נעבור לגרף השלישי נראה את העקומה הראשונה של המשולשים, שזה סה"כ

היצוא לאירופה על-ידי המדינות השונות, מדובר על אשכוליות בלבד. נראה את

הירידה שלנו ביצוא האשכוליות הלבנות לאירופה. לאורך השנים, שזו העקומה

השניה. העקומה השלישית זו עקומה של קפריסין, שעלתה. יכולים לראות את



העליה הדרסטית של ארה"ב לעומת הירידה שלנו. בעקומה הרביעית רואים את

יצוא התפוזים לאירופה, מ-4 מדינות: ישראל, מרוקו, ספרד ויוון. לאף אחת

מהמדינות האהרות אין חוק שיווק פרי הדר כפי שיש בישראל. מרוקו ביטלה את

החוק הזה לפני 3 שנים. יכולים לראות את העקומה של מרוקו - ואתם יכולים

לראות את מועד ביטול המועצה במרוקו - יש עליה ביצוא, עליה גדולה מאוד,

לעומת ישראל שבקו המקווקו ממשיכה לרדת ביצוא.

ד. תיכון; הרשה לי לומר לך, בלי שאני מבין, שהמסקנות

שאתה מוציא מן הגרף הן לא מדוייקות. גם

מרוקו יורדת.
ד. הלפרין
לא, היא לא יורדת, היא עולה.

לגבי סה"כ המדינות בעולם, חוץ ממדינת ישראל,

אין מועצה. רק בישראל קיימת פקודת השיווק, שבה הפרדסן מחוייב למסור את

הפרי שלו למועצה, לקבלנים, ואינו מסוגל לשווק את הפרי שלו למי שהוא

רוצה.

כתוצאה ממה שראינו ממה שהיצוא מכניס - ולא משנה כמה תהיה התמונה ורודה

השנה או בשנה הבאה, אם המועצה תמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית - התמונה

תישאר כפי שהיא.

היות שבשנים האחרונות הוצאות המועצה פר-תיבה עלו מדי שנה בשנה, אם בשנת

88-89 הוצאות המועצה לתיבה היו 4,7 דולר, ב-87-88 היו 4,1 דולר,

וב-86-87 היו 3,6 דולר - הירידות האלה נבעו מהירידות ביצוא עצמו של

תיבות, ולמעשה כתוצאה מזה העלויות הקשיחות נשארו כפי שהן. יש הוצאות

קבועות שאותן אי אפשר להוריד, ואלה גרמו למעשה למפולת בענף ההדרים.

ד. תיכוו; למה אי אפשר להוריד? למה אתה קורא הוצאות

קבועות שלא ניתנות להורדה?

ד. הלפריו; אני מדבר על מינהל במועצה, וזה השפיע הרבה.

ד. תיכון; על הקבלנים זה משפיע?

ד. הלפריו; זה יכול להשפיע.

לפני שאני מסיים את דברי, אני רוצה לספר על

מימצא של גד בנטל, מנהל המכון לחקר רווחיות המשק החקלאי במאמרו מפברואר

1990 שביטא עבודה של שנה. הוא מדבר על שנת 87-88, והוא אומר שהיתה

ירידה ברווחיות ממוצעת של הענף. במחירי אפריל 1988 הסתיים החשבון בהפסד

של 65 דולר לדונם בהשוואה לרווחיות של 50 דולר בשנה קודמת.

לסיכום הייתי רוצה לומר, שוועדות רבות ישבו על המדוכה הזו - ועדת שוהם,

ועדת פוהיליס, ועדת תדמור - כדי לבחון את מצב ההדרים, והבוררים מונו

בשנים האחרונות על-ידי שרי חקלאות שונים. דו"חות מבקר המדינה התריעו על

מצב הענף, מתחו ביקורת קשה על המועצה ועל הקבלנים. הוועדות ישבו,

המליצו, ומאז ועד היום כמעט ולא נעשה דבר. עובדה, אנחנו יושבים כאן על

אותה מדוכה ועל אותה בעיה. אני חושב שפתרון הבעיות הרבות בענף טמון

בביטול פקודת שיווק פרי ההדר ובביזור מערכות השיווק, ועל חברי הכנסת



מוטלת החובה לשחרר את ענף ההדרים מתלותו באוצר המדינה, ולשחרר את

הפרדסן מתלותו במועצה ובקבלנים, כדי למנוע את קריסת הענף.
א. איזקסוו
יש לנו בעיה לא קלה, מפני שהמצב בענף ההדרים

איננו טוב, ובחיפוש אחרי האשם או האשמים

בזה, ניתלה הקולר במועצה לשיווק פרי הדר. אני אשתדל לבאר דברים מנקודת

מבט שונה.

אני חייתי ועסקתי בהדרים - אמנם לא על אחריותי אני אלא במסגרת משפחתי,

אבי ועוד אחריו - מהיום שנולדתי. היתה כבר תקופה שבה אכן היה מה שעכשיו

מציעים. היה חופש גמור, וכל אחד יכול היה לשלוח בזמן שהוא רוצה, לאן

שהוא רוצה או להתאגד עם אחרים. היה חופש גמור. ההפסדים היו לאין ערוך

יותר גדולים מאשר עכשיו, משום שלא היה בכלל שום טיפול בפרי שלנו מהרגע

שהוא עזב את הפרדס. זה מה שיקרה אם הצעת החוק של ח"כ צידון תתקבל, אבל

לא זה העיקר. העיקר הוא שהאשמה בענף הפרדסנים היום היא בראש ובראשונה

בממשלה, ואחד מעיוותי העמותה, אחד מעיוותי האמת הקשים ביותר נעוץ

בעובדה שהם אומרים שהם רוצים לשחרר את הפרדסן מתלותו בממשלה, בעת

שהממשלה היא הגורם האקטיבי למצב הנוכחי, ואני אפרט למה.

יש שתי עובדות במשק, שהן כיום קובעות את המצב הכלכלי בכללותו. שני

הנתונים הם הריבית ושער המטבע. התעשיה כולה, בלל מועצת שיווק ובלי

ריכוז, מתלוננת על הבעיות האלה, ואנחנו כולנו מקופחים בצורה הנוראה

ביותר מבחינות אלה. אני מצטער ששמחה אסף איננו כאן. הוא ואני היינו

לפני שלושה שבועות בכנס יסוד של חקלאי הים התיכון בצרפת. להפתעתנו

הגמורה - הוא, רפי אגמון ועוד אדם מהמרכז החקלאי ואני - שמענו דבר

משונה מהמזכיר הכללי של איגוד החקלאות באירופה, גוי שוויצרי, נתמך

על-ידי פרופסור צרפתי לכלכלה חקלאית, שאמר שיתר החקלאים של הים התיכון

צריכים ללמוד דרכי שיווק מישראל. זה כתוב שם בפרוטוקול, וזה נאמר

על-ידי גויים.
י. צידון
זה לא סותר את החוק שאני הצעתי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו לא דנים כעת על החוק.

א. איזקסון; אני לא ידעתי באיזה כיוון הדיון היום. חשבתי

שאולי ענין החוק מוסכם על-ידי נציג העמותה,

ולכן מותר לי להגיד את ההיפך. שם נאמר בפירוש, שדרכי השיווק הישראליות

הן הטובות ביותר בריכוזן, וזאת לאור ההערות והערעורים שאנחנו שומעים

כאן בארץ.

אילו האשראי הניתן לעיבוד הפרדס על-ידי הממשלה היה ניתן בתנאים סבירים

כמו שניתן לחקלאים בצרפת, אילו הוא היה ניתן גם בתנאים שניתן השנה אבל

בנפח יותר גדול זה היה משנה את המצב. הנפח שאני מבקש איננו יותר גדול

ממה שהיה נהוג כאן לפני 4 שנים. נפח ההגעה לעיבוד לפני -4 שנים היה כ-50

אחוזים מהוצאות העיבוד של הפרדסן. היום כובד משקלה של ההלוואה לעיבוד

ירד ל-19 אחוזים, ומה שאנחנו מבקשים הוא להחזיר את ההלוואה לעיבוד

למשקלה הקודם, או בתנאים יותר טובים כמובן. לפחות בתנאים שהיו לנו,

שאינם התנאים השוררים בבנקאות, אלא יותר טובים.



דבר ראשון הוא האשראי הזול, כי רבים מאוד מהפרדסנים חייבים לממן את

הוצאותיהם בריבית נשל; והדבר השני והעיקרי הוא ענין שער המטבע. לכן יש

כל ההצדקה המוסרית לפרדסן, לפרדסנות ולחקלאות להגיד שהם רוצים עזרה

מכם. בו בזמן שההוצאות עולות בשקלים לא צמודים למטבע - אנחנו צמודי מדד

אבל לא צמודי מטבע - אנחנו מקבלים את ההכנסות שלנו בשערים צמודים לשער

קפוא שאיננו משקף.

י. צידוו; אני מבקש שמר איזקסון יקח את הדברים בחזרה.

לא יתכן לבוא לכאן לוועדה, ולומר לפרוטוקול

שלא אמרו את האמת. אני חושב שזה עלבון לשכל הישר, ואני מבקש שמר

איזקסון יקח את דבריו בחזרה. זה לא מוסרי, זה לא יפה וצריך להתייחס

בכבוד גם לזולת.
א. איזקסוו
לקחתי דברי בחזרה, כל אחד מאתנו מאמין במה

שהוא אומר.

אילו היינו מקבלים את השער הנכון, המצב היה שונה לחלוטין, והבעיות

שאנחנו עומדים בפניהן היו שונות לחלוטין. אלה הם שני הצירים שעליהם

הפרדסנות והיצוא החקלאי - כולל אבוקדו, כולל דברים אחרים - נמצאים בשפל

המדרגה. אנחנו מקופחים על-ידי הממשלה כתוצאה ממדיניות כלכלית מסויימת,

שאני מבין שהיא מיושמת כדי לעזור למשק בהיבטים אחרים, אבל זאת לא אומרת

שהמדיניות הכלכלית הממשלתית איננה מביאה את היצוא החקלאי כולו לסף

פשיטת רגל. לכן אלה הם שני הדברים העיקריים אותם צריך לתקן.

המועצה לשיווק פרי הדר - אני אינני פקיד בה, אין לי קרוב או ידיד פקיד

בה, אני לא חבר המועצה, אני פרדסן טוב בלבד. אני נציג פרדסנים או נציג

התאחדות האיכרים בשם הפרדסנים שלנו. אין ספק שאנחנו מאמינים שהריכוז

הכפוי עלינו כיום על-ידי החוק הוא הפתרון הטוב ביותר במצב הנוכחי, עוד

יותר מאשר היה קודם, וזאת מסיבה נוספת: באירופה במסגרת השוק המשותף

ולקראת 1992 הולכים ומוקמים ריכוזי קניה מיבוא בקנה מידה אדיר. לא עוד

יבואנים בכל מדינה ומדינה ממדינות השוק, אלא - וזו תמונה מאוד מאוד

רגילה עכשיו - שיבואן מארץ אחת מתאחד עם עוד יבואן מ-11 המדינות האחרות

ואנחנו עומדים בפני ריכוז עצום של מוקדי הקניה. זה נעשה כיום לא רק

לגבי הדרים, זה נעשה לגבי כל היבוא של פירות וירקות. אני מבקש לקחת

בחשבון - ודיברתי עם מומחים בינלאומיים, כולל אדם שאנחנו כולנו מכירים

אותו בלונדון. הוא היה מנהל כללי של המועצה באירופה. במצב הנוכחי -

התפזרות או פירוד היצוא הישראלי בפרדסנות, יהיה ממש לטובת הקונים בלבד,

כי מי הוא המעוניין שהקליינט שלו יהיו מפורד ולא מרוכז? רק הקונה.

הקונה רוצה שתהיה לו האפשרות להתמקח עם 10-30 גורמים במקום עם אחד. אם

האחד הזה איננו מתנהל טוב או כן מתנהל טוב, זו בעיה אחרת. אני מדבר על

העקרון ולא על האנשים כיום במועצה. אם ישכנעו שהם לא טובים, אפשר

להחליף אותם, עשו זאת גם בעבר. ולכן בגלל המצב הנוכחי באירופה, אסור

לנו להתפורר.

יש נקודה שהיא מאוד רגישה, ואני שותף לרגישות הזו מבחינה היסטורית כבר

שנים רבות. זה ענין השיווק המקומי ופער התיווך. זו נקודה מאוד רגישה

לי, כמו לאנשי העמותה. גם שר החקלאות בשנה האחרונה מינה ועדה שעסקה

בפער התיווך, וחברנו שלמה ריזמן היה חבר בה. הבעיה איננה של הדרים, מה

שהתאפקתי מלהגיד. זה חל על כל שיווק התוצרת החקלאית בארץ ישראל.



הקמעונאים מגזימים, הסיטונאים מגזימים, וכל מי שאתם רוצים שרק יכול

לשים את ידו על הכסף שלנו עושה את זה. זוהי השיטה, וזה לא ענין שאם

המועצה תתפורר, הרי שהוצאות פער התיווך תהיינה יותר גדולות. הלא זה דבר

והיפוכו. ככל שהמועצה תהיה חזקה יותר, מותר להניח שהתנאים יהיו טובים

יותר. אם הם לא ממלאים את תפקידם בענין זה, אני בהחלט שותף לרעיון

שצריך לעשות רה-ארגון יסודי בענין שיווק הפרי לשוק המקומי. אבל זה לא

סימן שצריך לבטל את המועצה, אלא זה בדיוק ההיפך. אם במקום המועצה

יופיעו 50 גורמים, האם הפרי יהיה יותר טובל מה שמכעיס אותי בעיקר

בארגומנטציה הזו שהאמת היא אמת, אבל לא כולה, ואני אבאר למה אני

מתכוון.

כאשר יש מועצה לשיווק פרי הדר, והיא מרכזת בתוכה מאה אחוזים של הפרי,

כולנו מרוויחים או כולנו מפסידים. זה ענין של שיקול דעת שלנו, אם המנהל

או ההנהלה היא טובה או רעה. אני לא מתייחס חס ושלום להצעת החוק של ח"כ

צידון, אלא לתזכירים, למאמרים, לנאומים ששמעתי בנדון זה. מציעים

שהמועצה תמשיך להתקיים, ולידה יהיו עוד 3-4 גורמים. זאת אומרת, שמי שלא

יהיה במועצה יהיה לו טוב על חשבון חברי המועצה, או שלכולנו יהיה רע או

שהמועצה תעשה כמו המתחרים שלה, או שהמתחרים שלה יעשו כמו המועצה, אבל

זה לא הגיוני להקים ליד המועצה עוד גופים. זה שיהיה ליד המועצה יהנה

ממה שנופל מתוך העגלה, משום שהוא בחוץ, והוא יכול לתמרן איך שהוא רוצה.

או שתהיה מועצה שלה יש מונופול, או ושיהיה חופש שיהיה חופש גמור. אני

נגד חופש גמור מהטעמים שהיזכרתי, לכן אין לנו ברירה אלא להישאר במועצה.

אני מניח שאם יהיה די כוח וזמן, אם יהיה לנו המזל לחיות, הם יראו עד

כמה הם טעו כמו שהם טעו בהרבה דברים אחרים, כמו בענין הפרי לתעשיה, שזה

הגאולה הגדולה, ויצא שבשלב מסויים בעונה הזו, שאילו היינו כולנו הולכים

לתעשיה, היינו כולנו פושטים את הרגל.

לסיכום אני רוצה להגיד, שהמועצה לדעתי במציאות הנוכחית זה הרע במיעוטו,

זה מחוייב המציאות. ישראל היא הספק האירופי הרתוק ביותר מהשווקים,

והוצאות ההובלה שלנו הן מהגבוהות ביותר בהשוואה לכולנו. אנחנו יודעים

שספרד נמצאת באירופה, מרוקו במרחק 3 ימים מהשווקים. לקפריסין יש יתרון

עצום עלינו מבחינה מוניטרית, שהיא עדיין בגוש השטרלינג, ודרך גוש

השטרלינג היא בתוך סל המטבעות האירופי. דרום-אפריקה באה בזמן ובעונה

שאיו פירות בשוק בכלל. הלוואי שאנחנו היינו מוכרים בקיץ. הם מוכרים

בקיץ כאשר אנחנו וספרד ומרוקו, אין לנו פרי.

התוצאות לפרדסן אינן טובות, האפליה של הממשלה או ההתנהגות המדיניות שלה

לגבי שער הריבית ושער המטבע בקשר להורדת האינפלציה הן בעוכרינו, כמו

בעוכרי כל המשק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו נשמע שני חברי כנסת. נרחיב את הדיבור

בישיבה נוספת, ונשמע על שטחים נוספים. אנחנו

לא מסכמים היום את הדיון, כי לא למדנו את כל הדברים וכל ההיבטים.
י. צידוו
בכל הלימודים שלמדתי הבנתי שריכוז הוא דבר

טוב, אבל אני חושב שהאגרוף הזה חייב להיות

של הפרדסנים עצמם, גדולים כקטנים. מאחר שהזכירו את החוק, בהצעת החוק



שלי כל הכלים של המועצה נשארים, אלא שהם מחליפים בעלים, הם עוברים לידי

הפרדסנים.

אני רוצה להתייחס בקיצור לכמה דברים, מאחר שהעניינים די ידועים. שמענו

דוי'ח ארוך ומפורט של המועצה והוא דוי'ח מעודד השנה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת, מר עזרא, שתמציאו לנו את כל

הנתונים, כדי שיהיו בפנינו בכתב.

י. צידון; זה רצוי. הדו"ח הזה היה קצר כשדובר על

תקבולי הפרדסן, וזה מובן. קיבלנו מהצד השני,

מהפרדסן, תמונה שמסבירה מדוע זה קצר, ואני לא אומר שזה טוב או לא טוב,

כי אני לא יודע לעשות את זה יותר טוב. אני לא רוצה בזה לבוא ולומר שזו

שגיאת המועצה או שגיאת מישהו אחר, אני לא יודע לעשות זאת יותר טוב.

אני לא מעוניין בקליפים או לא קליפים, אלא אני מעוניין בתמונה כללית

שלנו, ומה שאני רואה הוא כדלקמן: ישנו מכתב פורמלי של המכון לפריון

העבודה לממשלה, המצאתי אותו בזמנו לכל חברי הכנסת ואני יכול להמציא שוב

את ההעתק. קיימת בו טענה שניתנת לסתירה, שמערכת המכירה באמצעות המועצה

לפרי הדר עולה למשק המדינה כ-70 מיליון דולר בשנה. זו טענת המכון

לפריון העבודה במדינת ישראל. אנחנו גם יודעים שהתשואה על עבודה

בפרדסנות נמוכה עד כדי הפסד. היא נמוכה מאוד, או שהיא הפסד. אנחנו

יודעים שהתשואה על הון בפרדסנות נמוכה מאוד, וכתוצאה משני אלה ענף

הפרדסנות הולך ומצטמק בארץ באופן קבוע, בעוד שבשאר ארצות הים התיכון

הוא הולך וגדל. אני לא רוצה לבוא ולומר שיכול להיות שהוא מצטמק יותר

לגבי אבוקדו. זה לא משנה לי כרגע. עובדה היא, שמי שמבקר בכל מיני

מקומות קרובים מאוד לתל-אביב רואה עשרות אלפי דונמים לאו דווקא מיועדים

לבניה עירונית, והם עזובים עם הצנרת, עם העצים ועם הכל. סימן שלא כדאי

לעבוד בפרדס. זה הסימן המובהק ביותר.

יש פער תיווך עצום. אני לא אומר שפער התיווך הזה גדול מדי או קטן מדי,

אני מדבר כרגע על סידרה של דברים ואני בכוונה מסביר שזה כללי. אני

מתייחס לזה באופן כללי, ואני רוצה להתייחס לזה באופן כללי, כי אני

מתייחס כנציג ציבור.

הדבר החשוב ביותר הוא, שהפרדסן - והכוונה לפרדסן שאיננו שותף או בעלים

של חברה קבלנית, או שבצורה כזו או אחרת איננו חלק מן המערכת העליונה -

לפי החוק הקיים הוא בעצם אריס פיאודלי. כאן אני רוצה לומר למר איזקסון

שדיבר על הפסדי ענף הפרדסנות לפני ההסדר, שההסדר היה ב-1940, לפי החוק

הבריטי, אותו ירשנו בצורה זאת או אחרת, החל ב-1940. קשה לי מאוד להקיש

היום עם אניות קרור, עם זנים אחרים, עם גידולים אחרים, עם מיכון אחר,

לבוא ולהקיש שלפני ההסדר הזה היו הפסדים יותר גדולים.

הטענה שלי היא, שפרדסן שרשאי לגדל את הפרי, ומשהוריד אותו מן העץ, הפרי

נלקח ממנו על-פי חוק, ורשות אחרת שאין לה שליטה בו - ושלא יבואו ויספרו

לי ששר החקלאות ממנה וכך הלאה. המצב הוא שהמערכת היא כזאת, שכמו שלפועל

ב"כור" אין מה לומר להנהלת "כור", אף על פי שהוא בעצם בעלי "כור", כך

זה גם כאן.



משהוריד את הפרי מהעץ, הפרי איננו שלו. ישנה רשות אחרת שמחליטה מה

לעשות עם הפרי, איך לארוז אותו, איך לשלוח אותו, איזה אניות לקחת, איזה

מטוסים לקחת, כמה להוציא על זה וכוי. אינני אומר שהיא עושה את זה רע,

אלא רק שלפרדסן אין שליטה על זה. מאחר שאין לו שליטה על זה, הוא מרגיש

את עצמו מקופח. אילו הרווח שלו היה עצום, יכול להיות שלא היה איכפת לון

אבל אם הוא מפסיד, ואם ההשקעה שלו מפסידה, בוודאי הוא מרגיש את עצמו

מקופח. גם מבקר המדינה, ונדמה לי שישנו דו"ח בדרך, ויוצג על שולחן

הכנסת ב-15 במאי, דו"ח מספר 40, נדמה לי שמבקר המדינה עצמו ממליץ על

פירוק המועצה.

מכל אלה אני קובע את הדברים הבאים: החוק הקיים הוא אנכרוניסטי, הוא

משעבד, הוא ממש חוק פיאודלי. אני קובע שהחקלאים מבוגרים דיים כדי

להתקיים בלי גננת ובלי בוס. לכן הצעתי חוק, שעל-פיו הם יהיו השליטים

במועצה ועל-פי אותו חוק. וכאן אני מזדהה עם מר איזקסון, כי אני לא יודע

שיטת שיווק טובה יותר ממה שהם אומרים. החקלאים יהיו השליטים במועצה,

ולא המועצה שליטה בחקלאים. זה כל מה שאומר החוק הזה.

הצעת הסיכום שלי היא, שבעוד שאני אינני רואה תרומה טובה יותר או שיטה

טובה יותר לשיווק פרי ההדר בעיקר בחוץ, בפנים אני לא רואה שתהיה סיבה

לאי-חופש, אני ממליץ על זה שאמצעי השיווק בכל המערכת הזאת תועבר לידי

החקלאים עצמם, שהם מייצרים את הפרי הזה, ולא לידי קבוצות אינטרסנטיות

של מתווכים שנלחמות קשות מאוד על זכויותיהם, כי זכויותיהם רבות והם

מרוויחים.

א. איזקסון; אני מקבל את הערתו של ח"כ צידון בקשר לענין

הוותק. אני רוצה להביא דוגמא מלפני 5 שנים.

באבוקדו היו 2 משווקים, והחקלאים מהר מהר קנו את המשווק השני, מפני

ששני המשווקים התחרו זה בזה.

פ. גרופר; יש דבר מוזר בכל הדיון הזה. עם כל הכבוד

לח"כ צידון, הוא אומר מה שהוא חושב, וח"כ

כדרכנו בקודש מצא נושא, וקובע שהנושא הזה לא בסדר. הוא ניזון מעמותה.

אני חקלאי דור שלישי, עסקתי בחקלאות ואני עוסק בחקלאות, והייתי גם שר

החקלאות, ושנתיים הייתי יו"ר המועצה הזאת, כך שגברתי יכולה להיות בטוחה

שאני מכיר את הנושא על בוריו.

אמרת שיש בארץ כ-14-15 אלף פרדסנים, אני לא יודע כמה פרדסנים יש בעמותה

הזאת. 15 אלף פרדסנים. במדינת ישראל יש עשרות עשרות אלפי חקלאים. ביצוא

יש לנו כמה ענפים שאנחנו מתמודדים בשווקים באירופה. אני כאזרח לשעבר

בתקופת המנדט חושב שהשלטון הבריטי לא היה השלטון הטיפש ביותר בניהול

מדינות חסות שהיו להם כמו מדינת ישראל, הם ניהלו חצי עולם בזמנם.

לנו יש יצוא של פרחים ב-150 מיליון דולר לשנה, האבוקדו יגיע השנה ל-140

מיליון דולר, אנחנו מייצאים קצת פירות וירקות ב-50-60 ואולי 100 מיליון

דולר, ויש לנו הענף הוותיק, שקוראים לו ענף ההדרים.

גבירתי, לפני 10 שנים עמדתי בראש מאבק כאן בכנסת בוועדה הזו. אז חשבתי

שביצוא הפרחים לא טוב שיש יצואנים. הוגש גם בג"ץ, והגענו אז בכוח להסכם



עם משרד החקלאות, הוצאנו רשיונות יצוא לעוד יצואנים פרטיים. נשלחה

משלחת מהכנסת עם שני פרופסורים, בדקנו את כל העולם איך משווקים את

הפרחים וכוי, חזרנו והחלטנו לתת ל-10 יצואנים רשיונות יצוא של פרחים,

וכל המדינה מחאה לנו כפיים. עברו כמה שנים יפות ואם פעם אני מתחרט,

כחבר כנסת, שעשיתי מעשה לא טוב והכנסתי את החקלאים במדינה, את מגדלי

הפרחים לצרות צרורות, זה היה זה שעמדתי אז בראש המאבק לתת לעוד 10

יצואנים רשיונות לייצא את הפרחים. זה הגיע לבושות כאלה, שיצואן אחד

מסכן בבית-סוהר, אחד היה ויצא מבית-סוהר, לקח כסף של החקלאים ולא החזיר

להם עד היום. זה הגיע לכדי כך שהחקלאים האלה שעסקו עם היצואנים הפרטיים

הפסידו את כל כספם, נשאר אולי יצואן אחד שרוב הפרחים הם שלו, ואולי עוד

יצואן אחד קטן, כאשר 97 אחוזים מיצוא הפרחים חזר לחיות ביד אחת בניהול

החקלאים.

עכשיו אני בא ומקיש פה, ואני מודיע לך ח"כ צידון, ואני אוכיח לך, שאת

הענף הזה מנהלים רק חקלאים. ושאם יוכיחו לי שלא, בבקשה, אז נתווכח.

בענף הזה קובעים רק החקלאים, ולממשלה אין הרבה מה לומר. אנחנו צריכים

את הממשלה, כי ב-3 השנים האחרונות ממשלת ישראל החליטה לתרום כל שנה 7

וחצי מיליון דולר ליצוא ההדרים, שזה 22 וחצי מיליון דולר ב-3 שנים.

י. צידוו; למה בוכה המכון לפריון העבודה ומבקר

המדינה?

פ. גרופר; אני מכיר את המכון לפריון העבודה, אני הייתי

שר אחראי על 3,000 עובדים, וקיבלתי ביקורות

ש-40 אחוזים לא עובדים בכלל. אני מכיר את הכל. מר בנטל עם האמירות שלו

בכלל חיסל אותי בהיותי שר וסגן שר.
ענף ההדרים מתחלק לשני חלקים
הפרדס, העיבוד, ואחרי זה החלק של היצוא

והתעשיה. כל אחד בא ומדבר על קבלנים, ואפשר לחשוב שיושבים שם אנשים

אכזרים, שהם מסדרים את החקלאים. זה שקר וכזב, ואני אסביר למה. הקבלנים

ברובם הם אגודות שהתאגדו מרצונם החופשי, והקימו לעצמם אגודות, והקימו

בית-אריזה, והם משווקים לעצמם לבית האריזה. הם ההנהלה - יושב פה היהודי

הזה מול,ך שהוא מנהל קואופרטיב קטן כזה עם בית-אריזה, והוא יסביר לך

שאין לו מה לדעת אם הוא בעל-בית על עצמו. אצלו זה הזול ביותר, כי זה

קואופרטיב של עצמו, שם לא לוקחים אחוזים. הקבלנים כולם הקימו להם

תאגידים של עצמם, והם מנהלים אותם, וברור שבתאגידים של עצמם הם עושים

מה שהם רוצים. לא איכפת לי שבתאגיד של איזקסון מסדרים אותו ושם יקחו

ממנו פי 10. אני מכיר את האיש הרבה שנים, ואני בטוח שהוא לא יתן שיקחו

ממנו יותר ממה שצריך. וזה לא סתם. האגודה שהוא שייך אליה והקבלן שלו,

זה רק 40 אלף דונם מוותיקי הפרדסנות בארץ. אני אבקש את רשימת הקבלנים

כדי שיסביר לי מי שותף בקבוצות האלה ומי לא שותף, ואני רוצה לראות מי

לא שותף. היו קבלנים קטנים שלא היו להם חקלאים מאורגנים, הם לקחו

אליהם. אחר כך החקלאים לא רצו. בכל שנה הוא יכול להחליף את הקבלן והוא

לא נשאר אתו לצמיתות.

אם אני מפריד את כל הנושא הזה של החקלאות פנימה ולמטה, אני משאיר את

המועצה לשתי אופרות אחרות. תנובה אקספורט היתה אגודה קבלנית שטיפלה

ב-45 אחוזים של כל ההדרים במדינת ישראל. החקלאים פשטו את הרגל, ואני



מכיר את האנשים אישית. גדליה גל. היה פעם יו"ר תנובה אקספורט. אמרו

שהמועצה הרסה אותם. יש פה דבר פסיכולוגי. קודם כל, אל תאשים מועצה

בדברים שהיא לא עושה. תנובה אקספורס הגיעה לפשיטת רגל לא בגלל המועצה,

אלא בגלל בזבוזים, על אלף פקידים, סטייל מכוניות 505, וכדי לרצות את

החברים בכל פינה הקימו בית-אריזה. במקום שיהיו להם 10 בתי-אריזה גדולים

ומפותחים בכל הארץ, היו להם 30 בתי-אריזה, וכך הגיעו לפשיטת הרגל. האם

מועצת ההדרים היתה בכלל מעורבת? איכפת לה מה החקלאי עושה במשק שלו? למה

להגיד שאשמה המועצה? קודם כל אני מוכיח שאנחנו לוקחים את כל הקבלנים,

שמים אותם בצד ואומרים לקבלנים שינהלו את הביזנס שלהם כמו שהם רוצים.

כמו שארגוני הקניות פשטו את הרגל, וכמו שהרבה מיתוסים בחקלאות התנפצו,

אם אתם רוצים תלכו ותנפצו לעצמכם את האגודות, תעשו מה שאתם רוצים.

מדינת ישראל, ממשלת ישראל, כנסת ישראל והמועצה לא מתערבות. האם יש מי

שאיו לו ארגון? אני עוד אבדוק מי לא מאורגן במדינת ישראל. מאור בא

בידיים לא נקיות, דיבר אל כולם,-. והוא נמצא באגודה שלו, ואומר לי שאצלו

ההוצאות הן הקטנות ביותר. תנובה אקספורט השנה לקחה את ההוצאות הנמוכות

ביותר באריזה. למה? היא כבר היתה במצב של פשיטת רגל, ומה איכפת לה

שתפסיד עוד? זו שיטה, ואנחנו מכירים אותה, אבל שמעתי בשורות טובות: הם

יוצאים מהבוץ.

לגבי המועצה אני יכול לומר דבר אחד. בשנתיים-שלוש האחרונות לא ידעתי מה

קורה שם ולא התעניינתי, כי השר הקודם הטיל עלי חרם. אבל בשנה הזו חזרתי

להתעניין, כי אני מכיר את זה ואני אוהב את זה. יש מהפך אדיר במה

שהאנשים האלה עשו. את רואה את המנהל הכללי שיושב כאן, הוא היה זה שעמד

בראש אחת החברות הגדולות שעד היום היא חברה מאוד מכובדת, וקוראים לה

"פרי-אור". אני מודיע לפרוטוקול, שזו חברה שמרוויחה כסף, חברה שקונה

פרדסים מאלה שהם סיפרו שהם יבשים ומשקמת אותם. יש לנו עוד חברה אחת

גדולה, יכין-חקל, ואני מקווה ואשמח מאוד לשמוע שגם קוקה-קולה נכנסה

לענף, וקנתה את יכין.

אני מקווה שלישיבה הבאה נוכל לקבל ניירות. אני רוצה להצטרף לדברי היו"ר

שאמרה שלא באים לישיבה בוועדת הכנסת בלי ניירות. באים רק עם ניירות. גם

אני לא יודע כמה עובדים יש לך במועצה, אני לא יודע כמה יש לך בחו"ל,

אני רוצה לדעת מה הן משכורות חו"ל, אני רוצה לדעת את המשכורת שלך, אמרו

שאתה מקבל 30 אלף שקל לחודש. הכל אני רוצה לדעת בישיבה הבאה, לא אני

אלא היו"ר. אז אני אבקש את רשות הדיבור. הובלת חצי מיליון טון זאת לא

לוגיסטיקה? תאמינו לי שהם עשו עבודה גדולה, ואני מאוד מרוצה שהמועצה

התייעלה בצורה שכזו. אפשר יותר להתייעל, אפשר יותר לעשות, וצריך תמיד

להשתדל ולעשות. בישיבה הבאה, לאחר שיביאו לכאן את כל החומר נוכיח אחת

לאחת מה כן ומה לא. אני אדאג שבשבוע הבא ישב כאן פאנל שמייצג 15 אלף

חקלאים, ואז הוויכוח יהיה ביניהם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
החלטתי במשך מושב החורף לדון על כל ענפי

החקלאות, וכך עשינו לגבי כמה ענפים, כאשר

דנו גם על המועצות כמו מועצת הירקות והפירות, והגענו לענף הפרדסנות. לא

ידעתי שאני צריכה לפרט למומחים ולאלה שעוסקים בנושא הזה יום יום מה

עליהם להביא לוועדה ומה למסור לה. חשבתי שהדברים ברורים, אחרת הייתי

מפרטת. אני מצטערת שלא פרטתי, אבל חשבתי שזה לגמרי מובן.



אני לא מצטערת על הדיון שקיימנו היום. הוויכוח התחדד, ואני רואה שיש

חילוקי דיעות. אמנם אלה שטוענים אחרת ומערערים על המבנה הקיים ועל

ההסדר הקיים והצורה הקיימת, הם אינם הרוב. מתוך 14 אלף פרדסנים חברים

1,800 בעמותה, וזה מיעוט קטן.

אני חושבת שענף פרי ההדרים הוא אחד הענפים המובילים מבחינת החקלאות,

מבחינת היקפו ומבחינת היצוא והמוניטין שלו, והשם של ישראל המתנוסס על

אותה Jaffoהשם הזה באירופה ובכל מקום אחר, זה למעשה הסמל של מדינת

ישראל. אני רוצה לברך את כל החקלאים ואת כל הפרדסנים העוסקים בענף הזה

במשך שנים. הם מכניסים דולרים למדינת ישראל. יש מי שעושה זאת בעצמו, יש

מי שעושה זאת בסיוע אחרים, אבל הם בעצמם עוסקים בנושא יומם ולילה

ויבורכו על כך. באותה השנה שמתחילים להתעניין במצב ענף הפרדסנות, כשאתה

שומע שהשנה המחיר ירד מכיוון שיש יצוא מספרד, והשנה המחיר ירד מכיוון

שיש גם ממקום אחר, מאוד עצוב לנו. כי היצוא ירד, וזה אומר פחות דולרים

למדינת ישראל. לכן אין לי ספק שאלה שבידם הנושא הזה עושים כמיטב

יכולתם. הפרדסן רוצה שהפרדס יניב לו פרי ככל שיותר, איש השיווק רוצה

למכור את הפרי שלהם במחיר גבוה, והם בלבם מתפללים שמדינה זו או מדינה

אחרת יקרה אצלה משהו, כדי שלא תוכל לשווק.

לצורך גיבוש הסיכומים אנחנו קודם כל לומדים. אני לא חקלאית, אבל יש לי

יחס חם מאוד מאוד לחקלאות. אני חושבת שוועדת הכלכלה על חבריה המומחים

והבקיאים ואלה שהם לא כל כך בקיאים, חייבים להתייחס לנושאים האלה, כי

גם מתחדשים דברים וגם משתנים דברים. גם הביקורת שנשמעת, אם היא לא

נכונה, חייבים להזים אותה; אם היא נכונה, צריכים להקשיב לה ולתקן מה

שצריך לתקן.

בישיבה הבאה אני מבקשת לשמוע על תפקוד המועצה, המנגנון שעובד, מה

התקציב שלכם, האם הוא קטן בהשוואה לשנים קודמות או האם הוא גדל, היקף

הפעילות של המועצה, במה היא עוסקת, מה תפקידיה, האם כל התפקידים

המוטלים עליה היום צריכים להישאר, או שהיא צריכה להתנער מחלק של

התפקידים שהוטלו עליה. אני שמעתי לגבי מועצת הלול שאמרו לנו שיש

תפקידים שהם לא שלהם, אבל הטילו עליהם לעשות את זה, ולכן גם המנגנון

שלהם גדל. אם יקחו מאתם את החלק הזה, המנגנון יצטמצם. גם כאן אני מבקשת

לדעת, אם יש תפקידים שהם לא תפקידים ישירים שלכם, אלא שהטילו עליכם

לעשותם.

אני רוצה לשמוע על היקף היצוא בהשוואה לשנים קודמות מבחינת המחירים

וכוי. סקירה על איזה סוג של פרי הדר מבוקש היום או בשנים הבאות, האם

צריך לערוך שינויים או הסבה, מהתוכניות הפיתוח שלכם, מה הן ההוצאות

המכבידות חוץ מאשר המועצה לשיווק פרי הדר. דיברתם על ריבית, ביטוח שער

ודברים כאלה, ולגבי מדיניות הממשלה בסיוע לגבי הנושא של פרי הדר. האם

היא מכבידה, האם היא מקילה, ומה הייתם רוצים ממנה, כדי שיהיה טוב יותר

לענף הזה.

שמעתם טיעונים, שמעתם גם מספרים, אני מבקשת שתתייחסו אליהם בישיבה

הבאה. אי אפשר לבוא ולהגיד שלא מקבלים את המספרים, כי הם לא נכונים

וכוי, וכוי, אלא צריך לתת נתונים אחרים.



שמענו בסיפוק גדול על הגידול בעונה הזאת ביצוא של פרי ההדר, וגם מבחינת

המחיר שקיבל הפרי שלנו בשווקי חו"ל. שמענו על טיב הפרי, האיכות הטובה

שלו גם בארץ, כאשר גם הצרכן הישראלי אכל השנה פרי הדר באיכות טובה ולא

את הבררה, וגם אכל אותו במחיר זול יותר מאשר היה בשנה שעברה.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 20;13

קוד המקור של הנתונים