ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 27/02/1990

הקמת תחנת המימסר "קול אמריקה" - המשך דיון

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 117

של ישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג', ב' באדר תש"ן, 27.2.1990, בשעה 11:10

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ע. לנדאו

י. צידון

מוזמנים; ג. יעקבי, שר התקשורת

נ. הגיג, דוברת משרד התקשורת

ע. אבירם, יועץ שר התקשורת

ד. רביד, התעשיה האווירית

ד. פליך, יועץ שר התקשורת

נ. שטרוך, החברה להגנת הטבע

מ. זלוצקי, החברה להגנת הטבע

ב. גבעון, החברה להגנת הטבע

ר. פרומקין, החברה להגנת הטבע

א. רזניק, מושב עידן

ג. בלום, מושב חצבה, המועצה האיזורית ערבה

ד. פרי, סמנכ"ל רשות שמורות הטבע

י. תמיר, תא"ל, סגן ראש אגף תכנון במטכ"ל, צה"ל

ש. שוהמי, ראש מינהל התעופה האזרחי

א. גלעד, ממונה על תעבורה אווירית, רשות שדות התעופה

א. עובד, סמנכ"ל מבצעים, רשות שדות התעופה

ש. חרובי, סמנכ"ל שיווק, "אלביט"

ד. סתיו, המשרד לאיכות הסביבה

מ. מנור, מנהל חטיבת מערכות אלקטרוניות, רפא''ל

ר. קורנשטיין, פרופ', הפקולטה לרפואה, אוני' תל-אביב

ח. לויט, מושב חצבה

א. ריכטר, ד"ר, מנהל יחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית,

ביה"ס לרפואה, "הדסה"

א. בן-און, יועץ למתיישבי הערבה

י. שפירא, מהנדס, חברת "תדיראן"

ר. ירדור, ראש מינהלת תומר

א. שלייפר, סגן ראש מינהלת תומר

א. נאמן, ד"ר, המכון לחקר בריאות הסביבה

ג. עמיחי, מנכ"ל חטיבת מערכות, "תדיראן"

ש. כהן, ראש המועצה המקומית מצפה רמון

ש. ברגר, משרד הכלכלה והתכנון

מזכיות הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

הקמת תחנת המימסר "קול אמריקה" - המשך דיון
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

ממשיכים את הדיון בו התחלנו בשבוע שעבר על

תחנת המימסד "קול אמריקה". אני רוצה לקדם בברכה את שר התקשורת. בשבוע

שעבר שמענו את מר ירדור העומד בראש הפרוייקט; שמענו את תא"ל יוס-טוב

תמיר; את דן פרי מרשות שמורות הטבע, ושמענו את השר רוני מילוא. הוא לא

נשאר אתנו עד הסוף, הוא אמר לנו שאתה תשלים לנו את הדברים.

השר ג. יעקבי; שר התקשורת.

אני רוצה להעיר כמה הערות, משום שאני יודע

שאתם שמעתם את האנשים שכבר הזכרת אותם. ביניהם שמעתם את ראובן ירדור

שהוא מנהל פרוייקט תומר במשרד התקשורת, המופקד על התכנון וההקמה של

תחנת "קול אמריקה", באמצעות כל הגורמים העוסקים בנושא הזה. אני רוצה

להעיר כמה הערות שאולי ישלימו את המידע שקיבלתם, ומה מתחייב לדעתי

לקראת העתיד.

התחנה, כידוע, מוקמת בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת

ארה"ב. ההסכם שנחתם בנובמבר 87 נחתם על-ידי כנציג ישראל, אבל זה היה

שבוע ימים לאחר שנכנסתי לתפקידי כשר התקשורת. לנובמבר 87 קדמו 3 שנים

מאז החלו הדיונים בין הממשלה ונציגיה על כל שלוחותיהם, לבין המימשל

האמריקאי. 3 שנים שבהן נלמדו למיטב ידיעתי ונבחנו למיטב ידיעתי כל
ההיבטים האפשריים בתקופה מאוד ארוכה
ההיבטים הטכנולוגיים, ההיבטים

הכלכליים, ההיבטים הסביבתיים, ההיבטים הצבאיים - ורק לאחר כל הבחינות

הללו התחיל להיות מנוסח ההסכם שכאמור נחתם בנובמבר 87 בבית הלבן,

בנוכחות נשיא ארה"ב רונלד רייגן, ועל דעתו.

להסכם יש משמעות אסטרטגית ממדרגה ראשונה, משום שהוא מבטא אחד מתחומי

שיתוף הפעולה בין ישראל לבין ארה"ב בנושא מאוד חשוב למימשל האמריקני.

אני קורא מדי פעם בעתונות כאן, שבעוד שבקונגרס האמריקאי יש ספיקות האם

יש צורך בתחנה, ולעומת זאת בממשלת ישראל אין ספיקות. אני רוצה לומר שמי

שכותב ידיעה כזו, יש לו איזה שהוא ליקוי בהבנה בין ממשלה לבין קונגרס,

בין ממשלה לבין כנסת. גם בכנסת ישראל יש ספיקות, וזה לגיטימי; וגם

בציבור בישראל יש ספיקות, וזה לגיטימי; וגם בקרב מומחים בישראל יש

ספיקות, וזה לגיטימי; אפילו אצל עתונאים יש דיעות שונות, וזה גם כן

לגיטימי. הדיעות אמנם מתחלפות על-פי הרוח הנושבת, אבל גם זה לגיטימי,

וגם הרוח היא לגיטימית. אבל יש דבר אחד שהוא חד-משמעי, והוא שבמימשל

האמריקאי, להבדיל מן הקונגרס האמריקאי, יש דיעה מאוד מגובשת

וחד-משמעית. עמדתה של ממשלת ישראל, לאחר שקיימה את כל הדיונים, לאחר

שבררה את כל הברורים, לאחר שחלפו 5 שנים מהיום שהתחילו הדיונים והמשא

ומתן, וצוותי הלימוד וסקרי הסביבה והזמנת מומחים מחו"ל, גם עמ"ת ממשלת

ישראל היא חד-משמעית, והיא קיבלה אישור נוסף בימים אלה בפורום הארבעה

ובקבינט.

במימשל האמריקאי העמדה היא חד-משמעית, בממשלת ישראל העמדה היא

חד-משמעית. שתי הממשלות סבורות שעליהן לממש את ההסכם שנחתם ביניהן.

יש דעות אחרות, גם בקונגרס האמריקאי וגם בכנסת ישראל וגם בציבור

האמריקני וגם בציבור הישראלי, וזה מובן וזה טבעי, כי מדובר במשטרים

דמוקרטיים.



יותר מזה. אם היה למישהו ספק לגבי עמדתו של המימשל האמריקאי, הספק הזה

הוסר לחלוטין לא רק בתוקף בואה של המשלחת לפני שבוע בראשותו של סטיבן

פובס, שאנחנו שולחים לו כולנו תנחומים על מות אביו. אלא גם בתוקף

העובדה ששלשום הגיע שוב מכתב מסטיבן פובס לשר הבטחון, שהוא אומר על דעת

כל גורמי המימשל ועל דעת נשיא ארה"ב שזוהי עמדתם, והם רוצים להבטיח לנו

שכל מה שאמרו כאן בעת שיחותיהם בישראל, בשיחותיהם עם השרים, בשיחותיהם

עם המערכות המקצועיות, כל הדברים הללו מעוגנים בעמדתם ובמחוייבותם

לפרוייקט ולכל מה שמשתמע ממנו. הוא אומר שם עוד כמה דברים שחם בגדר של

הליכה נוספת לקראת מדינת ישראל, ואני מיד אגיע לכך. אני אשאיר את העתק

המכתב בידי הוועדה.

ההערה השניה היא בענין ההשפעות הסביבתיות. אני לא מומחה לענייני סביבה,

יש לי מידה זו או אחרת של יחס נפשי די עמוק לטבע, אני אפילו חבר החברה

להגנת הטבע, אני ודאי אוהב את התחום הזה בתוקף רקע גידולי, אבל אינני

מומחה לענייני סביבה. במשך השנים הללו כל מומחי הסביבה האפשריים במדינת

ישראל היו בתחום ההתייעצויות והלימוד של הנושא. יותר מזה, גם מומחים

מחו"ל היו מעורבים בבדיקה, ולא אחד ולא שניים. בימים אלה שוב קיבלתי

מסמך שאין לי התנגדות להשאיר אותו בידי הוועדה, זהו מחקר הקשור ב"קול

אמריקה" ישראל ונוגע לנדידת ציפורים ולהשפעות אלקטרו-מגנטיות על בני

אדם.

אני רוצה לומר כאן, אולי כדברי מי שאיננו רואה את עצמו כמומחה. אני

קורא בעתונות דברים שאפילו אני מבין שהם אינם נכונים, והם נאמרים מפיהם

של אנשים שמיוצגים כאן, ואפילו אולי מפיהם של אנשים שנמצאים כאן,

האומרים שיש סכנה רדיו-אקטיבית. מאחר שהמדובר על תחנת רדיו, אומרים

רדיו-אקטיבי. רדיו-אקטיבי זה תוצאה של דבר אחר. מאחר שחושבים שהציבור

ברובו לא מבין - ואגב, גם צודקים - הוא יקלוט את זה, שמאחר שמדובר על

תחנת רדיו, הוא באמת יאמין שיש סכנה רדיו-אקטיבית. סכנה רדיו-אקטיבית

באה מקרינה גרעינית. פה יש בעיה אלקטרו-מגנטית ולא סכנה רדיו-אקטיבית.

הגיע הזמן שכל מי שמתבטא, עם כל חילוקי הדיעות, יקפיד לפחות על שפה

נקיה ועל מאמץ מסויים שלא להטעות את חבריו וגם לא להטעות את הציבור.

הטעיית הציבור איננה מועילה לשום דבר, היא בסה"כ מבלבלת, היא לא

מבהירה, היא לא מסייעת לפתרון. חבל שעושים את זה ועושים את זה, אנשים

ששמותיהם מופיעים בהקשר הזה בעתון. אני מתפלא שהם לא מתביישים, כי

בסה"כ כל מי שמבין משהו עלול לחשוב שהם בורים, ובורות זה לא דבר נעים

בהקשר הזה.

יש פה חוות הדעת בנושא אלקטרו-מגנטיות, יש פה חוות דעת בנושא של

ההשפעות הסביבתיות במובן הרחב, יש פה כל הצד של הגלים הקצרים והשפעתם,

והתיאור של ההשפעות הכלכליות-פיזיולוגיות ואחרות. יש גם התייחסות

מסויימת לנושא המים, להשפעה על זרמים. על כל פנים, על כל ההיבטים

הסביבתיים. חוות דעתם של המומחים האמריקאים שהגיעו לכאן, על-פי הזמנת

מינהלת תומר לפני זמן מה, נמצאות במסמך הזה שעומד לרשותכם, כדי שאם

יהיה צורך להתייחס אליו מבחינתכם, מבחינת חברי הוועדה, אני חושב שזה

יכול להועיל.

ההערה השלישית מתייחסת להיבט הפוליטי. שוב, אני קורא דברים שלפעמים אני

לא יודע אם להגיב עליהם ברצינות או באירוניה. אני כמעט מצטט.- לא כדאי



לארה"ב להרגיז עכשיו את בריה"מ. אומר חבר ישראלי יקר, שזכותו להביע את

דעתו בתחום הענין שלו. למשל, איש האיזור, שוודאי איזור שמאוד קרוב ללבי

מהרבה בחינות, מסביר לממשלת ארה"ב, שהיא בשיקוליה האסטרטגיים. עלולה

לטעות אם היא תשדר מישראל עכשיו בתחנת "קול אמריקה". כלומר, ארה"ב הרי

לא מודעת לצרכים האסטרטגיים שלה. אנחנו, תושבי הערבה, במקום לעסוק

בענייני הערבה, אנחנו מסבירים לאמריקה, שאמריקה תהיה קצת יותר מודעת

לשיקולים האסטרטגיים ביחסיה עם הגוש המזרחי. לדעתי יש בזה טעם קצת

מוזר, אני לא רוצה להגדיר אותו אפילו, אף שיש לו הגדרה, משום שעלול

מישהו להיפגע, ואני לא רוצה לפגוע.

ארה"ב שקלה יפה מאוד את שיקוליה האסטרטגיים. אנחנו יכולים לחשוב שהיא

טועה, יכולים לחשוב שהיא צודקת, אבל היא את שיקוליה שקלה, ויש שם מי

ששוקל. יש שם מערכות לא רעות לתהליכי קבלת החלטות אסטרטגיות - בבית

הלבן, בסטייט דיפרטמנט, בפורומים משותפים. המועצה לבטחון לאומי, מחלקת

המדינה והבית הלבן הגיעו למסקנה שמשיקולים אסטרטגיים הם רוצים להקים את

התחנה. אולי הם טועים, אבל זה השיקול שלהם. כשהם באו לכאן הם הבהירו

הבהרה, שאני מקווה שהגיעה לידיעת חברי הוועדה. אני מדבר' כאן אל חברי

הוועדה כמובן, אבל יש כאן חברים נוספים שאני שמח שנמצאים כאן. בתוקף

השינויים המתחוללים בגוש המזרחי, בגוש הקומוניסטי לשעבר, בעקבות

הדמוקרטיזציה, שינוי התפיסה, שינוי הגישה, הם מתכוונים למקד את

השידורים אל האיזור האיסלמי הפונדמנטליסטי, כדי לחולל שם שינויים

שיביאו לשינוי התודעה. ושנית, באותה מידה שהם ישדרו אל האיזורים

שעוברים את תהליכי הדמוקרטיזציה, הם פשוט ישדרו שידורי רדיו שמתאימים

לכל אזרח בן תרבות בעולם. אם זו מוזיקה, אם אלה תוכניות דרמה או

תוכניות אחרות, ולא יעסקו בתעמולה פוליטית. אני מדבר על מה שהם אמרו,

אני לא מחליט עבורם. אבל אין שום סכנה שארה"ב לא תהיה מודעת לכך, שהיא

לא צריכה להגביר את הקונפליקט בינה לבין הגוש הקומוניסטי המשנה היום את

מהותו. היא יודעת בענין הזה לא פחות מאתנו. קצת צניעות, אגב, לא תזיק

לנו מדי פעם. כל אחד רצוי שיעסוק בתחום שבו יש לו סמכות טבעית וידע

טבעי.

הנושא הרביעי זה הנושא של ההיבט הצבאי-בטחוני. אם יש היבט שבעיני הוא

לא פתור לחלוטין עדיין - לא שהוא לא פתור באופן מלא, אלא נותרו בו

היבטים, שיקולים שעדיין אינם מסוכמים עד תום - זה דווקא הנושא הזה, ולא

הנושאים האחרים. בנושאים האחרים, למיטב ההתרשמויות שלי ממה שאני שמעתי,

ממה שקראתי, ממה שלמדתי, הבעיות אינן קיימות. במידה רבה מאוד הן ענין

של נוף, בהחלט אנטנות הוא דבר שגם בעיני הוא פחות יפה מהר בראשיתי או

מטבע פתוח, אבל פיתוח. טכנולוגי-כלכלי מחייב לבנות ערים, לבנות תחנות

כוח, לבנות תחנות תקשורת, לבנות ולפתח. נכון שאנטנות יש בהם יופי

מסויים, אבל זה לא סוג האמנות החביב עלי, אף שאני שר התקשורת.

עם זאת, כאשר מפתחים איזור, גם מקימים דברים שהם פחות אסטטיים מנופים

פתוחים. כאשר מקימים בית, גם אם הוא יפה, הוא פחות יפה מפרחים. זה ענין

של טעם, זה הטעם שלי. אין ברירה אם רוצים לפתח, אלא לעשות את הדברים

האלה, כל עוד באמת אין בהם סכנה בריאותית, ולמיטב הידיעה המוסמכת שלי

אין בהם סכנה בריאותית, ודאי לא רדיו-אקטיביות. זה בכלל איזה דבר

מעניין שנקלט בתקשורת. מעניין מאוד איך הצליחה להיקלט בתקשורת אמירה כל

כך לא רצינית.



ההיבט הצבאי-בטחוני עדיין לא נעול עד תום. לפי דעתי ניתן לנעול אותו

ולהביא להסדרי גם בהקשר של ההגנה על המטוסים וגם בהקשר של שטח האימונים

לחיל האוויר, ולא מתחייבת מהפיכה. בצד המימוני יש פתרון, ואתם כבר

יודעים זאת.

אני חוזר ואומר, עמדת ממשלת ישראל - ואני פה מייצג לא רק את עצמי ולא

רק את משרד התקשורת, אני מייצג את עמדת ממשלת ישראל ובמקרה הזה, לשם

שינוי, את כל הממשלה, את ממשלת האחדות הבלתי מאוחדת הקיימת - שיש

להמשיך בפרוייקט, מאחר שארה"ב מעוניינת בהמשך הפרוייקט, ומאחר שיש

מחוייבות ישראלית לעמוד בהסכם שנחתם, ומאחר שאנחנו רואים במימוש ההסכם

יתרונות לא מבוטלים למדינת ישראל. אנחנו לא רואים בו סכנות בריאותיות.

בהחלט, בעיה נופית, זה ענין של טעם, בענין זה אני לא מתכחש שיש בעיה.

מישהו אמר שהאנטנות מפריעות לו כשהוא מביט מהחלון, זה נכון. אבל אם זו

הבעיה, למרות הבעיה הזאת, אנחנו בעד הפרוייקט.

אני רוצה לומר כמה משפטים על ההיבט הכלכלי, משום שאני חושב שיש לו

חשיבות, מעבר להיבט האסטרטגי, מעבר להיבט הבינלאומי, מעבר ליחסינו עם

ארה"ב. ההשקעה, ההוצאה של האמריקאים בהקמה, בניהול ובתפעול "קול

אמריקה" תגיע למיליארד דולר בתקופת קיום התחנה, בשיטת חישוב של ריבית

דריבית, שיטת חישוב כלכלית העומדת בכל מבחן מקצועי. זאת למשך 25 שנות

הקיום של התחנה, לפי הסכם קובע,
ר. ירדור
התחנה תפעל 25 שכה, ההסכם הוא ל-25 שנה, עם

אפשרות הארכה לעוד 25 שנה.
השר ג. יעקבי
הציוד עובר ללא תמורה לבעלות ממשלת ישראל

אחרי 17 שנים. סה"כ ההוצאה של האמריקאים

במדינת ישראל עבור הענין הזה מסתכם בכמיליארד דולר. מזה 281 מיליון

דולר בתכנון ובהקמה, ומתוך 281 מיליון דולר הללו, 176 מיליון דולר

בעבודה ישראלית. כלומר, עבודה על-ידי ישראלים. ערך מוסף, מה שאנחנו

קוראים ביצוא, במקרה הזה ערך מוסף, הוא 176 מיליון דולר.

תקופת ההקמה. גם על זה קראתי רק אתמול-שלשום נתונים מכל מיני גורמים,

וזה פשוט לא יאומן. הנתונים שאני מוסר אלה היחידים שמוסמכים, אין לנו

ענין להטעות בנתונים. אלה נתונים בדוקים, רציניים, מיומנים, אנחנו לא

מוכרים את הענין הזה, אנחנו לא תועמלנים של "קול אמריקה'' משום בחינה

שהיא. מציגים פרוייקט עליו הוסכם בין שתי הממשלות, ונמצא עכשיו בתהליך

הקמה. מספר העובדים בהקמת התחנה הוא כ-500, מזה 300 עובדים בעבודות

בינוי תשתית והנדסה אזרחית; וכ-200 בממוצע, תלוי באיזה תקופות, בעבודות

הקמה של מערך השידורים. 500 עובדים בתקופת ההקמה. בתקופת ההפעלה, בערך

160-170 עובדים, כולל סגל התחנה, מאבטחים ושירותי אחזקה קבלניים.

כלומר, דרך קבע יעבדו בה 160-170 עובדים לאחר תקופת ההקמה.

ההשפעה של ההקמה הזאת והפרוייקט הזה על המשק הישראלי, נדמה לי שהיא

ברורה. יש להניח שההוצאה בישראל בתקופת קיום התחנה תגיע במה שנקרא

מושגים של ערך מוסף לסביבות 550 עד 600 מיליון דולר. אין שום ספק שהדבר

יגביר את הפעילות הכלכלית והאחרת בנגב ובאיזור הערבה, אין שום ספק

שבתקופת ההקמה הדבר יהיה בעל משמעות לגבי רמת האבטלה בישראל, משמעות



כפי שהיא, בהיקף כפי שהוא, ואין שום ספק שהדבר יביא לתוספת הכנסות

במטבע חוץ למדינת ישראל בהיקף של 176 מיליון דולר בתקופת ההתקנה, ועוד

כ-450 עד 500 מיליון דולר בתקופת הקיום, נטו. אפשר לומר שזה חשוב, אפשר

לומר גם שזה זניח, אפשר לומר שזה בעל משמעות, אפשר לומר שזה שולי, אבל

אלה הם הנתונים. כל הערכה לגביהם היא לגיטימית, אבל אלה הם הנתונים,

וכל אחד יעריך אותם כפי שהוא מעריך דברים כאלה בתקופה הנוכחית של מדינת

ישראל.

ההיבט העיקרי הוא כמובן ההיבט האסטרטגי, ההיבט הבינלאומי וההיבט של

המחוייבות. אילו היתה באה ממשלת ארה"ב ואומרת שהיא איננה מעוניינת בזה,

אין. להניח שממשלת ישראל היתה אומרת שנכפה עליהם הר כגיגית ושיקיימו את

הפרוייקט. לא. הפרוייקט ניזום על-ידי האמריקנים, נוהל אתם משא ומתן 3

שנים, נחתם הסכם, תהליך התכנון בסיומו, תהליך ההקמה החל, כבר הוצאו

בישראל סכומים ניכרים מאוד של מטבע חוץ. כל המימון הוא של ארה"ב. אנחנו

לא צופים מפגעים בריאותיים.

לכן העמדה של הממשלה בענין זה היא כפי שהיא, ואני מציע שצריך מכאן

ואילך להתקדם באישור התכנון, ליישר את ההדורים בתחום הצבאי-בטחוני

באותה מידה שהם קיימים. לדעתי הם קיימים בשוליים. נושא התעופה לדעתי

ניתן לפתרון, בהקשר לחיל האוויר יש כבר כיווני פתרון מוגדרים. אלה

הדברים שרציתי לומר. מעבר לזה, אם יש שאלות, גם אני וגם ראובן ירדור

נמצאים כאן כדי להשיב עליהן. מראש אני מבקש סליחה, 12:25 אצטרך לעזוב,

ואם הישיבה תתמשך לאחר מכן, ראש פרוייקט תומר ישאר כאן להמשך הדיון.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה רבה על הסקירה המאלפת. אני מציעה שנשמע

היום כמה אנשים, וטוב ששר התקשורת ישמע

אותם. אנחנו רוצים לשמוע את הנציגות של מושב עידן וחצבה; את ראש המועצה

המקומית מצפה רמון; את נציגות המשרד לאיכות הסביבה נשמע בקשר להשפעות

על הסביבה; ומהמכון לבריאות הסביבה - בקשר להשלכות על הבריאות; נשמע את

נציגות החברה להגנת הטבע; נשמע את נציגות "אלביט" ו"תדיראן". מאחר

שהרשימה ארוכה, אני מבקשת להקציב זמן לחברים כדי שכולם יגיעו לרשות

הדיבור.
י. צידוו
אנחנו לא מתחילים היום דיון. אנחנו באים

למעשה לאחר שממשלת ישראל קיבלה החלטות על

סמך דיונים שבהם ודאי הועלו מרבית הבעיות המועלות כאן. השר מנה את

הסיבות, את השיקולים, והתוצאות הן תוצאות. אי לכך, מאחר שהבעיות

הטכנולוגיות-צבאיות אותרו ואותרו הפתרונות, מאחר שבעיות המיקום והמקום

נשקלו ונתקבלו החלטות, ברור הוא שבמדינה צפופה כמו שלנו כל מפעל שנקים

הוא בעייתי. כך גם לגבי קו מתח גבוה, כביש, וכל דבר אחר. אי-אפשר

להתנדנד בנושא הזה של אמינות, שהרי מדובר באמינות בין ממשלה לממשלה,

בין מדינה למדינה, אמינות בחוזים וכוי וכוי. מאחר שכל שאר הדברים הם

השערות, ולפני מונח מסמך שקיבלנו מדייר אליהוא ריכטר מ"הדסה", אני קורא

את הדברים ואני יכול להתייחס לכל דבר מנסיון העבר שלנו, ולומר שכל אחד

מהדברים האלה הוא בגדר השערות. זה שצריך לחקור, הרי יחקרו מעתה ועד

עולם, ואני מבין את הפחדים, אחרי האוזון, דו-תחמוצת הפחמן, זיהום

הסביבה וכו' וכו'. אבל הייתי שואל מה כל אלה לעומת תאונות דרכים? האם

משום כך נפסיק לנסוע? מה כל אלה לעומת עישון? כמה מאלה שבאים לטעון



טענות על בסיס של השערות מעשנים, ומסתננים בכך פי כמה מקרינה

אלקטרו-מגנטית?

בקשה לי. נתקבלה כאן החלטה. על-מנת שהוועדה תנקוט עמדה להחזיר את הגלגל

אחורה צריכים להביא טיעונים רציניים מאוד וחד-משמעיים, כי לא יתכן שכל

השערה שקמה נעלה על שולחן הניתוחים חוזים בינלאומיים מחדש. ולכן הייתי

מבקש מהמתייחסים שיתייחסו רק לאותם הדברים הרציניים ביותר, כל כך

רציניים שיכולים להביא לידי ביטולו של חוזה בינלאומי קיים ולמעשה כבר

מופעל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בישיבה הקודמת בה התחלנו את הדיון העמדתי את

הדברים הללו ואת העובדות על השולחן בפני

החברים. ידענו שיש הסכם חתום, ידענו שיש התחייבויות, ידענו פחות או

יותר פרטים כאלה ואחרים. היום שמענו באופן רחב יותר מהשר את כל

ההתחייבויות שישכן. שמענו גם בישיבה הקודמת, והיום השכלנו עוד יותר, מה

הם הדברים החיוביים שישנם כתוצאה מיישומו של הפרוייקט הזה, ומה הן

הבעיות שיתעוררו לפני חתימת ההסכם וגם לאחריו. החברים טענו, שחלק

מהדברים לא היה ידוע. באתי בטענה לאנשי רשות שמורות הטבע, כאשר ידעתי

ושמעתי וקראתי, שהאתר למעשה נבחר בתיאום אתה ובהסכמתה, ושאלתי אותם

מדוע רק עכשיו הם מתעוררים. הרי כל הבעיות הללו היו ידועות גם קודם

לכן. הם טענו שחלק מהדברים, למשל הנושא הזה של הצבא ושטח אש, אלה דברים

חדשים שלא ידעו אותם קודם, ומשום כך יש להם כאן התייחסות חדשה.

אנחנו רוצים ללבן את הדברים הללו, לשמוע את אנשי המקצוע, לשמוע את

התחושות שלהם כדי שנוכל להוציא מלבם את התחושות הללו, כפי שהיום שר

התקשורת חזר והדגיש שאין סכנה לבריאות. לכן אנחנו רוצים לשמוע גם את

אנשי המקצוע.

בישיבה הקודמת למדתי שסקרים לא נעשו עדיין. חלק נעשה, אבל חלק עדיין

בשלבי עשייה. אם יתברר עם השלמת הסקרים הללו - הסביבתיים, הבריאותיים

שיש צורך לעשות, ויש טכנולוגיה מתקדמת וניתן לנקוט אמצעים כדי להקטין

את הנזקים שיכולים להיגרם, גם סביבתיים וגם בריאותיים, ברור שיש לעשות

אותם. זו למעשה תהיה ההמלצה העיקרית שלנו, ועליה נמליץ. יצטרכו לקחת את

הדברים הללו בחשבון, כדי שגם האוכלוסיה תהיה שקטה יותר, וגם אלה

שמופקדים על הפרוייקט ידעו מה עומד לנגד עיניהם ומה התביעות שצריכות

להיות למימושו של אותו ההסכם עם האמריקאים. ישנה עובדת הסכם חתום, אבל

עדיין יש מקום גם לשיפורים ולהעלאת בעיות, להתמודד אתן ולמצוא להן את

הפתרון.
ע. לנדאו
אני מסכים שהשערות אינן דבר מבוסס דיו, אבל

זה גם דבר שאי אפשר לטאטא אותו אל מתחת

לשטיח. אל נשכח שלפני 30-40 שנה להשערות שעובדים יכולים להיפגע בסרטן,

גם כן התייחסו אז באותה מידה, שמא מי יודע מה יקרה. יחד עם זה כדאי עוד

להוסיף, שכל נושא הזיהום האלקטרו-מגנטי וההשפעות שלו המפליגות הוא נושא

חדש יחסית, אינו ידוע על בוריו, ואני מציע לקחת את זה בתור הנושא

המכריע שעל פיו הדבר יקום או יפול. בוודאי צריך להסתכל על זה גם מכווני

בטחון מתאימים, בגלל אי הוודאות שלנו שנובעת מחוסר הידע המספיק. גם לזה

צריך להתייחס.



הנושא השני הוא, נושא האמינות. אני מסכים שזה דבר חשוב, אבל כדאי שנשים

לב לכך מאוחר יותר, כאשר איש צה"ל ידבר, כי כל ההתחייבות שלנו לארה"ב

נובעת ביו השאר משום ששלטונות צה"ל התחייבו מהם הדברים החיוניים להם.

י. צידון; זה נאמר בישיבה הקודמת.

ע. לנדאו; מקובל עלי. אם דובר ששטח 90 הדרומי לא

יופקר, אלא הוא ישאר כפי שהוא - הרי כל

הוויכוח מתעורר לא רק בגלל הבעיה האקולוגית, הזיהום האקולוגי, אלא בין

השאר בגלל העובדה שכרגע עומדים לקחת את כיבשת הרש שנותרה. 85 אחוזים מן

השטחים בנגב, חלקם נסגרו לגמרי או בחלקים על-ידי צה"ל. גונבה שמועה

לאוזני, כאילו צה"ל מתכוון למשוך בחזרה את המכתב שבו הוא ביקש ששטח האש

ישאר. אם זה מה שצה"ל עושה, הרי זה פותח דבר חדש. מצד אחת זו התפתחות

טובה, מצד שני תהיה פי כמה יותר טובה אם נבטיח, שבעוד שנתיים-שלוש צה"ל

לא יבוא עם דבר חדש.
א. רזניק
מושב עידו.

אני יו"ר ועד תושבי מושב עידן, מושב מאוד

קטן, שמונה כרגע 30 משפחות. רציתי להעלות נושא שלא עלה בכל הסקרים. לא

היה הסקר התיישבותי או סוציולוגי.

המושב נמצא 10 שנים על הקרקע, אבל רוב האנשים נמצאים 3-4 שנים, כי יש

תחלופה. כל הזמן אנחנו צריכים לקלוט משפחות, וזה לא קל. המושב הוא

מושב מצליח, אין לנו בעיות, אנחנו מרגישים כמו מפעל כלכלי, מגלגלים 6-7

מיליון שקל בשנה.

אנחנו חוששים שהקמת התחנה תקשה על תהליך הקליטה. מעט האנשים שבאים

לערבה לא ירצו לגור במקום הזה, ואז יהיה קשה מאוד להישאר במקום. אם זה

נופל ל-4-5 שנים, סוחבים את העגלה וממשיכים; אבל אם זה יהיה לעד, זאת

תהיה בעיה. יש אנשים שמסיבות אובייקטיביות גם ככה עזבו, ויש בעיה

להחליף אותם. אני מאוד חושש שהמושב לא יוכל להתקדם. האחרים, אני לא

מומחה לטכנולוגיה, וגם לא לבטחון, אבל בנו מתעורר החשש, שאם יש בעיה

בטחונית, אנחנו כל כך צמודים, כך שלא בטוח שמישהו יפריד בין המושב

אנגלו-סכסי לבין התחנה. כולם אומרים שיש לי פה בעיה, ואני מעלה אותה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה המשמעות לחיות בצל אנטנות? מבחינת הנוף,

מבחינת איכות חיים?
א. רזניק
האוכלוסיה במקום מונה 350 משפחות, ומושב

שקולט 2-3 משפחות לשנה, האנשים במקום יסבלו

מבחינה חברתית.
ג. בלום
חצבה, המועצה האיזורית חצבה.

כמה דברים מההיבט של התושבים והישובים

שנמצאים סמוך לאתר שבו עומדת להיות מוקמת התחנה. לנו אין ויכוח על כך

שממשלת ארה"ב החליטה וממשלת ישראל החליטה, וכל זה מקובל עלינו, על זה

לא יכול להיות ויכוח.



זאת אולי הבעיה של כל הענין פה. זה ההסכם שנחתם בין ממשלת ארה"ב לממשלת

ישראל על הקמת התחנה. הציג כאן מר ירדור בישיבה הקודמת את התאריכים בהם

נחתם ההסכם ומה קרה מאז ועד אז. שם רואים באופן בולט שלמעשה ההסכם נחתם

לפני שנעשו הרבה מאוד בדיקות על עצם התחנה והשידורים והקליטות

והעוצמות, הטבע והציפורים וכל מה שקשור בזה. כל הבדיקות למעשה, רואים

זאת השכם והערב, רואים זאת במשך התהליכים שמתקדמים, כל הבדיקות למעשה

נעשות היום, או לפחות אותן בדיקות שעולות בטענות שלנו. ואני אתן דוגמא.

למשל נושא הקרינה. אנחנו לא מדברים על הקרינה הטרמית, אף שבקרינה

הטרמית יש בעיות. אבל שמענו את אנשי מינהלת תומר, ובסה"כ נגיד שיש לזה

פתרון, ברגע שהכל כתוב בהסכם והאמריקאים הבטיחו. אבל עוד לא ראינו בשטח

שום דבר. זאת אומרת, נניח שלענין הטרמי יש פתרונות, אנחנו מוכנים גם את

זה לקבל.

ישנה קרינה שהיא מעבר לקרינה הטרמית. אנחנו משתתפים באורח קבע בתת-ועדה

שהקימו במשרד הפנים לצורך דיונים ואישור התחנה. עד היום לא ראינו סקר

אחד שאומר באורח חד-משמעי, שהקרינה הזאת יכולה להשפיע על העתיד על

האנשים לאורך זמן. על הדבר הזה אף אחד לא נתן תשובה חד-משמעית. נמצא

אתנו כאן פרופ' קורנשטיין שעשה עבודה מטעמנו, והייתי רוצה שאחרי שאני

אסיים את דברי, הוא יסביר בכמה מלים את הנושא הזה.

למעשה אין שום סקר של אף אחד שבא ואומר באופן חד משמעי שהקרינה שתקרין

התחנה לא תזיק לתושבים לאורך זמן. דבר כזה לא קיים עד היום.

נושא שני הוא נושא פיתוח האיזור. אני משתומם קצת על כך שאת האילוץ

שבעקבותיו חתמו ממשלת ישראל וממשלת ארה"ב על הפרוייקט, מחברים עם פיתוח

האיזור. מה זה פיתוח האיזור? אם אנשים זוכרים, לפני לא הרבה שנים הקימו

בנגב בסיס צבאי, ליד מצפה רמון, ליד דימונה, ליד ירוחם, חלק גדול מאוד

מהצבא עבר לשם. נציגי האיזור לא ראו עד היום את הפיתוח שקרה שם. השקיעו

שם לא מעט כסף, לא מעט משאבים, העבירו צבא שלם לשם. ולמעשה, אם מסתכלים

היום על מצפה רמון ועל ירוחם ועל דימונה, אני לא רואה את התוצאה שקרתה

שם. אני גם לא רואה את התנופה הגדולה שתהיה בערבה בעקבות המספרים שפה

הציגו. שומעים כל מיני מספרים אחרים על מספר העובדים, אבל זה לא כל כך

משמעותי, ואני לא רוצה להתווכח עכשיו על הדבר הזה. זה ימים יגידו, אני

מקווה שלא.

דבר אחד ברור, וזה שיבואו מחר בבוקר כמה אוטובוסים מחברון או מעזה או

מיריחו ובהם ערבים שיעסקו שם בעבודות תשתית, בטון ופיתוח וכוי. זה לא

פיתוח האיזור. אני רוצה לשבר את האוזן של חברי הוועדה ושל המשתתפים-

בערבה עוסקים היום בענף שנקרא חקלאות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
למה אתה חושב שלא יעבדו ישראלים, אלא רק

ערבים?
ג. בלום
אני בטוח. אני אסביר למה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אל תהיה כל כך בטוח.
ג. בלום
אני אסביר למה.

אנחנו עוסקים בענף שנקרא ירקות בשוק המקומי,

על זה פרנסתנו ואנחנו נהנים מהיתרונות שנותן לנו האיזור. אנחנו לא

מעסיקים עד היום בעבודה הזאת ערבים. מעסיקים קצת כוח מהארץ, מתנדבים

וכוי, כל מיני כוח עזר, אבל לא ערבים. פה, תחת הסיסמא של פיתוח האיזור,

יביאו לנו כמה אוטובוסים של ערבים שיבנו לנו את התחנה ולזה קוראים בכל

העתונים ובכלי התקשורת פיתוח האיזור.

למה אני חושב שיהיו ערבים? בתוך עמי אני חי. אני חי במדינת ישראל, רואה

מי בונה פה את הבתים, ורואה מי בונה את הכבישים, ורואה מי בונה את

המדינה. ולצערי - ואני אומר לצערי, כי אנחנו עובדים עבודת כפיים, אנחנו

יהודים וגם ישראלים, ומי שעושה את זה אלה הערבים. אין לי שום סיבה

ויסוד להניח ששם יהיה אחרת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה מה שמדאיג אותך?
ג. בלום
זה מאוד מאוד מדאיג אותנו.

לצד השני של הענין, אלה המהנדסים וכל האנשים

ברמה היותר גבוהה או בעלי מקצוע. אותם אנשים הרי ברור כבר היום שהם

אמנם יעבדו באיזור התחנה, אבל את הווילות שלהם הם יבנו אולי בערד, ולא

בערבה. יזם לא יגורו במרכז ספיר, ולא יגורו בעידן, ולא יגורו בחצבה, ולא

בשום מקום אחר, זה ברור. היה לנו נסיון. גם כשבנו את שדות התעופה,

העובדים בנו את המחנה שלהם בבאר-שבע, ולא בשום מקום אחר. כך שזה לא

נקרא פיתוח הערבה.

בצד השלישי של כל הענין, בהנחה שיבואו כל כך הרבה עובדים ועובדים זרים,

זה כבר מביא זנות, וזה מביא פשע, וזה מביא את כל הדברים שהיום הערבה

נקיה מהם.

זה נכון שכולם נתלים היום בהסכם, ואין פלא שבא נציג החברה האמריקאית של

"קול אמריקה" או מנהל הפרוייקט, והוא בעד הפרוייקט. הרי אין ספק

שכשנותנים למנהל כל כך הרבה כסף, הוא רוצה להקים את הפרוייקט. אני לא

בא בטענות למר ירדור, הוא מקבל תקציב גדול.
השר ג. יעקבי
היו הרבה נקודות שאני חשבתי שאתה אומר דברים

לא כל כך מבוססים, אבל בנקודה הזאת אני מציע

לך. אני הרי לא מדבר בשמך ואתה לא מדבר בשמי. אנחנו אנשים חופשיים. אבל

בנקודה הזאת, סטיבן פובס אינו מנהל הפרוייקט, אינו מקבל אחוזים

בפרוייקט. הוא בא הנה בשם נשיא ארה"ב, על דעת המימשל האמריקאי, להביע

את העמדה המוסמכת של נשיא ארה"ב. הוא לא בא הנה משום שנתנו לו כסף והוא

צריך להוציא אותו. אני פשוט מציע להיזהר. דבר בשמך, אל תדביק לאנשים

כוונות שאינן מעניינם. אגב, הוא לא מקבל אגורה. האיש הזה איננו עובד

מדינה, איננו עובד המימשל האמריקני. מעמדו הוא כמו ראש סוכנות, שזה שר

בממשלת ישראל או בכל ממשלה דמוקרטית, ולמרות זאת הוא לא מקבל משכורת.

אגב, הוא גם לא זקוק לה.
ג. בלום
אני מקבל את מה שנאמר. לגבי ההסכם אני רוצה

להגיד דבר אחד, ולא לגבי הנקודה עליה העיר



השר. אני אומר שהסכם - צריך לכבד אותו. אבל לא יפגע כבודו של אף אחד אס

יבדקו את ההסכם הזה פעם נוספת אחרי 5 שנים, ואני לא צריך להזכיר מה קרה

ב-5 השנים האלה. התחנה הזו תתחיל לעבוד בעוד 3 שנים, ואני לא יודע איפה

יהיו המוסלמים שהיו רוצים לשדר להם ברוסיה, אבל גם לזה אני לא נכנס.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עדיין לא למדתי ממך מה הן ההשפעות הגדולות

שצריכות להיות על התושבים בנגב, על

ההתיישבות במיוחד, מהקמת התחנה הזאת. אתה מדבר על בעיות חברתיות, זאת

אני יכולה להבין.
ג. בלום
אולי פרופ' קורנשטיין יבהיר. הבהרתי בקשר

לנושא פיתוח האיזור, שאין בזה כל פיתוח אלא

רק ההיפך. אם אחרי כל זה נשאר עוד ההסכם, אני רוצה להזכיר פה לאנשים

שבזמנו גם היה בנושא הלביא הסכם, וגם בנושא תעלת הימים היה הסכם וכו'

וכוי. צריך לבדוק את הכל עוד פעם, מה עוד שיש דברים שהם קבילים יותר

מאשר ההסכם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הנושא היחידי שלדעתי צריך לבדוק אותו הוא

הנושא הבריאותי. כל הדברים האחרים כמו פיתוח

האיזור, אני חושבת שנצטרך לדאוג שיעסיקו יהודים. יש לנו חוסר עבודה

גדול, יש לנו עליה מבורכת בכישורים, ביכולת וכוי. אותם יעסיקו. למה אתה

מעלה על דעתך שצריך להעסיק ערבים? יתמודדו גם עם הבעיה הזו. זה לא

נימוק משכנע לדחות את הפרוייקט. להיפך, אנחנו צריכים לדאוג שיעסיקו

ישראלים. אל תאחזו בנימוקים לא כל כך משכנעים. על הנושא הבריאותי,

בבקשה, אני מוכנה שנשמע את דעתו של פרופ' קורנשטיין.
ר. קורנשטייו
לא נעשתה עדיין בדיקה ישירה של תחנות השידור

בעולם באופן כללי על אוכלוסיה, מאחר

שהמחקרים האלה נמשכים זמן רב. גם המחקר שנעשה עד כה נעשה בשתי רמות-.

רמה של מחקרים אפידמיולוגיים, כלומר לקחו וניסו לעשות קואורלציה בין

רמת חשיפה לקרינה אלקטרו-מגנטית כלפי חולי כזה או אחר באוכלוסיה

מסויימת; והשני, מחקרים שנעשו במעבדה עם קרינה אלקטרו-מגנטית, בחלקם

דומים לאלה של התחנה, ובדקו את ההשפעות הביולוגיות. להשפעה ביולוגית

לפעמים עשויות להיות בעיות.

לגבי הדבר הבסיסי. בעשרות מחקרים שנעשו בחשיפה של מערכות ביולוגיות

לתדירויות נמוכות מאוד נמצאו אפקטים ביולוגיים.
י. צידון
בעוצמה מסויימת.
ר. קורנשטייו
כן, בעוצמות מאוד חלשות. בניגוד להערות שפה

הועלו על זה שאין אפקטים באופן כללי, כלומר

שוות בן-אדם, לצערי הרב אנחנו בתחום האפור. צריך אולי לקחת קלקולייטד

ריסק, אם הריסק יפול כך או בצורה אחרת. העובדות מצביעות י בשטח שיש

אפקטים לא טרמיים על המערכות. אותם האפקטים הלא-טרמיים בעוצמות חלשות

מאוד, ובעיקר בתדירויות נמוכות מאוד, נמצאו באפקטים אפידמיולוגיים.

נעשה מחקר לבחון בין קואורלציה לגבי שכיחות של לוקמיה אצל ילדים.



י. צידון; אבל שם העוצמה היא גדולה מאוד.
ר. קורנשטייו
העוצמה נמוכה מאוד.

י. צידון; היא גבוהה מאוד. קווי מתח עליון, זה גבוה

מאוד. זה 10,000 וולט למעלה פר-מטר.

ר. קורנשטיין; העוצמה היא חזקה מאוד ליד הקו עצמן. אס אתה

מודד את זה שני קילומטר מאיזור הקו העוצמה

חלשה מאוד.

י. צידון; בוטלו הקווים של מתח גבוה?

ר. קורנשטיין; קוזזו קווים. יש בעיה של בניה ליד איזורים

של מתח גבוה בארה"ב, והיום האוכלוסיה

בארה"ב, וגם השלטונות, מודעים לאפקטים אפשריים של מתח גבוה. בתכנון

מנסים להסיט אותם במרחק רב ככל האפשר מאוכלוסיה.

לגבי הנושאים האפידמיולוגיים האחרים, נמצאו קואורלציות כאלה ואחרות,

וד"ר ריכטר ירחיב בנושא הזה.

התחנה אמנם משדרת בתחום תדרים שמצויין, שהוא 6 עד 25 מגה-הרץ, אבל

התדירות הזאת מופנמת. אנליזה שנעשתה במתקן דומה של "קול אמריקה",

בקליפורניה, שהשידור הופנם גם שם, יש מרכיבים של תדירויות נמוכות. החשש

הוא שלאותן התדירויות הנמוכות יתכן אפקט ביולוגי. אמרתי שיתכן, זה לא

בטוח. שם נעשתה בדיקת עוצמה, כוח תדירות.
מ. מנור
מי שמכיר את התופעות של האיפנון יודע, שכל

האנרגיה מרוכזת סביב הקרן. גם האיפנון כולו

מרוכז סביב הקרן.
ר. קורנשטיין
חלק מהאפקטים הביולוגיים שנעשו, נעשו בתחום

המיקרו-וויב, שזה בתחום תדרים גבוה מאוד.

אבל המיקרו-וויב הזה מופנם, והאיפנון היה בעל האפקט הביולוגי. האפקט

הביולוגי היום בפירוש, לפחות לפי הקומולציה של כל המחקר שנעשה, מתרכז

בתדירויות הנמוכות. יש ויכוחים גם על אפקטים בתדירויות הגבוהות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא ניתן לנקוט אמצעים נגד זה?
ר. קורנשטיין
לפחות בספרות המדעית אני לא מכיר מחקר שבו

נאספו מאפיינים של תחנת שידור ובדקו את זה

במעבדה. הדבר היחיד שניתן לעשות בשלב הזה הוא למעשה לבצע את המחקר הזה

בלוח זמנים מיידי. אם התחנה תחל את הפעולה שלה בעוד שנתיים או שלוש

שנים, שאז תהיה לנו אינפורמציה בסיסית ראשונית לפחות לגבי קיום או

אי-קיום של אפקטים.

א. ריכטר; אני רוצה להמשיך בדברי פרופ' קורנשטיין.

קודם כל, אני רוצח להדגיש מה שהוא אמר, שאין



ויכוח היום שיש השפעות ביולוגיות מיסודות אלקטרו-מגנטיים, ואין ספק שיש

אסוציאציות חזקות מן חשדות חאלקטרו-מגנטיים ותוצאות בריאותיות מוגדרות,

כמו סרטן לילדים ועוד. הוויכוח הוא על העוצמות.
י. צידוו
אני שואל על העוצמות הצפויות במרחקים

הצפויים. מה הנסיון על-פי נסיון במקומות

אחרים?
א. ריכטר
אני חושב שיש הרבה שאלות מעצם העובדה שמדובר

כאן בהקמת תחנה גדולה בעוצמתה פי שניים או

יותר לעומת זו שיש בקליפורניה. אני לא הייתי מעז לענות בלי לשאול כמה

שאלות. יש הרבה שאלות לגבי קנה המידה של החשיפה, ואני לא הייתי מעז

לנבא לגבי הסיכונים על קנה המידה של הסיכונים.

אתה צדקת שאמרת שלפני 30 שנה לא היו ערים לסיכונים. האמת היא שכן היו

ערים, אבל לא היו ערים לקנה מידה של סיכונים. מעצם העובדה

אפידמיולוגיה מטיבה נוטה לעשות הערכה של הסיכונים, דבר שהוא הפריך את

כל ההערכות שבארץ של המלומדים דאז.

הערה לגבי דברי השר יעקבי. הוא התייחס לכל מיני תזכירים לפני החתימה על

ההסכם, הוא לא הזכיר בכלל את האפידמיולוגיה.
השר ג. יעקבי
אמרתי שלא הזכרתי את כולם.
א. ריכטר
זה נושא מאוד מאוד. קריטי. אני התייחסתי יחד

עם פרופ' קורנשטיין לחומר שהועבר אלינו וגם

אנחנו התאכזבנו מאיכות הטיפול בנושא זה. אכן, היתה מומחית אמריקאית אחת

שכן הביעה את דעתה, ובדיונים שקיימנו בינינו העלינו הרבה ספיקות לגבי

ההערה שלה, שלא יהיו שדות אלקטרו-מגנטיים. פרופ' קורנשטיין בדעה שכן

יתקיימו, והמומחית האמריקאית לא התייחסה לזה.

המומחים האמריקאית בכלל לא התייחסה לכל המגמה האדירה בשנים האחרונות

להכיר בעצם הקיום של הסיכונים מהשדות האלקטרו-מגנטיים, הסיכונים

הטרמיים. כאילו היא עמדה במקום בשעה שהעולם התקדם.

אלו הם לא דברי, הם דברי שני מקורות די מוסמכים. מכון לטכנולוגיה,

שתפקידו הוא דווקא לעשות תצפיות מה תהיינה ההשפעות של טכנולוגיות

חדשות, אומר היום שאי אפשר להתעלם מהשפעות של שדות אלקטרו-מגנטיים.

המונח שהם השתמשו בו הוא "הימנעות". דהיינו, כל עוד יש אי-ודאות לגבי

הסיכונים לבני אדם, חייבים להתייחס אליהם כאילו יש. אותו מונח או סיסמא

או השערה הופיע בזמן האחרון במקור שאני חושב שאתה תכיר, עתון מדעי. יש

לי כאן החומר, ואני אשמח מאוד להעביר זאת לתשומת לב כל חברי הוועדה.

מהי התוצאה המעשית של כל ההתעוררות הזאת. אנחנו כבר רואים ברחבי ארה"ב,

לאור ההתערבות האדירה המדעית הזו, פעולות משפטיות ופעולות יזומות

על-ידי אזרחים שלא להרשות הקמת מקורות חשיפה כמו שעלולות לקום היום

בנגב. רואים שיש כבר בסיס או תקדימים נוהלים, תקנונים לדאגות שלנו. זאת



אומרת, שיש הכרה בנושא הזה. אנחנו בקשר יום יומי עם אנשים ברחבי ארה"ב

לגבי הסיכונים האלו.

לאור ההתעוררות הביולוגית והאפידמיולוגית הזו, לדעתנו יש לבדוק מחדש את

ההשלכות הבריאותיות והפסיכולוגיות של הקמת התחנה. אנחנו לא שבעי רצון

לגבי איכות הטיפול בנושא מטעם שתי הממשלות עד עכשיו. זה ששתי הממשלות

חתמו על חוזה לא אומר שהן נתנו אסמכתא שלא יהיו סיכונים ביולוגיים

בעתיד. ממשלות, גם גדולי הדור טעו בעבר, ואנחנו לא יכולים להימנע

מאפשרות שקיים סיכון כזה.
השר ג. יעקבי
אני קובע שיש הרבה מאוד ממשלות שטעו מאוד

הרבה מאוד בעבר, אני קובע שאין אדם בעולם

שלא טעה בעבר.
י. צידון
מהמסמך שלך אני מתרשם באמת באשר לנושא של

אקסטרה לאו פריקנסי. אנחנו מדברים כאן על

שידורים מ'5 מגה-הרץ ומעלה. אני לא מתייחס לזה שמביאים את הכוח לשם, כי

זה ילך לאילת. אני עסקתי בדברים, חייתי בתוך קרינה כל ימי חיי, והבעיה

של המיינלופס, סיידלופס והכוח שהוא הרבה יותר גדול מהסוף של השידור פה.

מה ההתייחסות שלך? האם אתה יכול לתת לנו מסמך תמציתי של המידע שלך

שמתייחס לעוצמת השדה ופריקוונסי? עם דברים מוכחים לחוד, עם דברים במחקר

לחוד, ועם דברים שהם בגדר חשד בלבד לחוד.
א. ריכטר
אני מברך על השאלה. פרופ' קורנשטיין יענה.
ר. קורנשטיין
לגבי הנושא המחקרי יש פה רשימה שלימה של

עבודות, ואני מוכן להעביר אליך אותן.

ההתייחסות שלי היא דווקא לשידור מהתחנה. יכול להיות גם אפקט של 26

מגה-הרץ, אבל יש מספר ניכר מאוד של מאמרים שמדברים על האפקטים בתחנה.

התחנה, מאחר שהיא אאודיו-מודולייטד, יש לה גם איפנון בתחום הנמוך,

היינו אם אתה רוצה 100 הרץ כפי שזה מופיע. ידוע שיש אפקטים בתחום 100

הרץ בעוצמת שדה נמוכה מאוד.
י. צידון
אבל היא אמפליטוד אאודיו-מודולייטד, וזה לא

משנה את התדר. אני מבקש ממך להביא לי עדויות

על השוני בהשפעת התדרים כפונקציה של אאודיו-מודוליישן. אאודיו

מודוליישן מקטין בסה"כ את עוצמת השידור, הוא לא משנה את התדר.
ר. קורנשטיין
בספרות יש איפנון, יש עבודות שנעשו בארה"ב

ושמראות על אפקטים.
י. צידון
אני אודה לך אם תיתן לי, אין לי דיעה

קדומה.
ר. קורשנטיין
אעביר אליך את החומר.
ש. כהן
גבירתי היו"ר, אדוני השר, חברי הוועדה. אני

שמח שמתקיים דיון בנושא הזה. אני לא שמח



שדווקא במצפה רמון לא לקחו במכלול הכללי את ההשפעה העיקרית, בעיקר

באיזור השיפוט של מצפה רמון, כולל מכתש רמון. אני לא רוצה לחזור על

היערכות צה"ל בנגב. אנחנו זוכרים כמה שבכינו, ולשמחתי גם דו"ח מבקר

המדינה הצביע על כל הליקויים בהחלטות של הוועדות שהיו. בהתחלה עשו כביש

מבסיס רמון לכיוון צפון, ולאחר מכן ראו שזה לא משפיע בכלל על היערכות

צה"ל בנגב, ובנו כביש נוסף בהשקעת של 20 מיליון דולר בערכים של היום.

אני מניח שזו היתה טעות. אילו היו באמת חושבים בצורה עניינית, היו

עושים כביש למצפה רמון, היו מחזקים את מצפה רמון על-ידי אוכלוסיית צה"ל

שהיתה שייכת לבסיס. אני כבר לא מדבר על מגורים בתוך הבסיס, כאשר ליד

הבסיס יש ישוב שהוא גם ניזוק מעצם קיומו של הבסיס ליד הישוב. אבל זה

כבר שייך לעבר. הוסקו מסקנות על-ידי דו"ח ביקורת המדינה. רק ניתן לבכות

על מה שנעשה.

כיום מדברים על הקמת התחנה באיזור הנגב, באיזור הערבה. ביקשתי בזמני

משר הבטחון, שהתחנה תוקם באיזור מצפה רמון כי ראיתי בזה היבט כלכלי.

אני שמח שהממשלה מתייחסת להיבט הכלכלי בצורה עניינית ורצינית, ועל זה

יבורכו. אבל אני לא יודע אם הנגב יהנה מזה. אני לוקח את מה שקרה עם

היערכות צה"ל בנגב. אני זוכר את שר הבטחון בזמנו, עזר וייצמן, שסימן

מפח גדולה ואמר שהנגב יפרח וישגשג, ושם את מצפה רמון במרכז המפה. לצערי

הנגב הזה לא שיגשג ולא פרח. הדבר היחיד שהתחיל להניע את פריחת הנגב זה

הפטור ממס הכנסה, ועוד כמה אלמנטים שהממשלה החליטה עליה, ולא הסיסמאות

הגדולות.

מצפה רמון, בעקבות יעוץ עם מערכת הבטחון, משרדי ממשלה, ועדות שהוקמו

בנושא הזה, קבעו שהדבר המרכזי שמצפה רמון תוכל לפתח סביבה, זה התיירות.

את הנושא הזה לקחנו ברצינות, והתחלנו לפתח את התיירות ברצינות. השקענו

מאמצים גדולים בפיתוח מכתש רמון ובסביבות מצפה רמון. אנחנו רוצים

שהתייר ישב באיזור מצפה רמון מספר ימים, כי זה יביא את פיתוח הנושא

הכלכלי באיזור שלנו.

כשהולכים לקחת שטחים שאנחנו בונים עליהם לנושא תיירות, והופכים אותם

לסגורים, מה עשינו! טעינו עם היערכות צה"ל, טעינו עם כביש הערבה, טועים

וטועים וטועים, והישוב הזה הולך ונאכל, והוא חי באינפוזיה. כאן אם

רוצים בצורה עניינית ורצינית לפתח את הנגב, קודם כל שאותם עובדים

שיעבדו באותה תחנה שיגורו במרכז הנגב. אני לא יודע איך לחייב אותם, איך

ליצור מסלול קצר בין יחידת העבודה ליחידת המגורים. אם יש דרך קצרה,

יוכלו באמת לחשוב אם כדאי להם לגור באיזור או לא. היום, אם מקימים להם

שדה תעופה - ועומדים להקים שדה תעופה ליד המקום - אני לא בטוח בכלל אם

יגורו בערבה או באיזה שהוא מקום בסביבה. הם יעדיפו לטוס לתל-אביב

וצפונה, כמו שהיום יש עובדים בכור האטומי שגרים במרכז הארץ, ונוסעים

יום יום לכור האטומי. אני מקווה שהטעות הזו לא תהיה.
י. צידון
זה יצור בעיות של זנות ופשע שמפחדים שהם

יביאו.
ש. כהן
יודעים שהתפתחות כלכלית יש בה גם זנות ופשע.

השר אמר את זה, אתה לא יכול לפתח ולא לפתח.

אנחנו מאוד רוצים להתפתח, ושיהיו גם הדברים האלה.



התחנה תפריע להתפתחות מצפה רמון מבחינה כלכלית. אם האיזור שלנו לא יקבל

פיצוי כלכלי כדי לכסות על אותם נושאים, אנחנו חוזרים אחורה דור שלם.

אני מדבר בשם כל חברי בישוב.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה הפיצול? מה הכוונה?
ש. כהן
קודם כל, שטח אש, 90.

השר ג. יעקבי; אני רוצה לשאול אותך שאלה בתוקף הכרותי

הטובה, והיותי אפילו אזרח כבוד של מצפה

רמון, ויש לי מחוייבות כלפי מצפה רמון. מדוע אם כך ירוחם ודימונה כל כך

בעד הפרוייקט? האם הם יושפעו דווקא לחיוב ואתם כל כך לשלילה?
ש. כהו
לא חשבתי לדבר על ירוחם על דימונה, לא קראתי

את המאמר ב"ידיעות אחרונות".
השר ג. יעקבי
הם מאוד בעד הפרוייקט, גם ירוחם וגם

דימונה.
ש. כהו
הם בעד הפרוייקט, הם תומכים בפרוייקט. עם כל

הכבוד לירוחם ודימונה, הם לא מתבססים על

פיתוח תיירותי. התיירות רחוקה מהם, בעוד שמצפה רמון הופכת להיות עיר

תיירות, עיר תיירות מדברית. הממשלה הכריזה על זה, ואחרי שהיא מכריזה

הכרזות שמצפה רמון תתפתח סביב התיירות ועושה למען זה, יש לה מחוייבות.

לא יתכן שמצד אחד אומרים תיירות, ומצד שני מצירים את התיירות. לכן גם

כאן הממשלה צריכה לתת את הדעת, אם היא הולכת להצר את שטחי התיירות של

הנגב.

נכשלנו בנושאים התעשייתיים. היו מפעלים במצפה רמון שבקושי החזיקו מספר

שנים. מפעלים באים, נסגרים והולכים, וזה חבל. קיבלנו את התפיסה של משרד

התיירות. יחד עם זאת, אנחנו רוצים את הסיוע של הוועדה, של הממשלה, של

כל הגורמים, שלא לפגוע בשטחים שאנחנו חושבים שהם חשובים לפיתוח

התיירות, ולתת למצפה רמון אפשרויות תקציביות, כמו שנותנים 16 מיליון

לישובי הערבה. אין הבדל בין ישוב עידן או חצבה לבין מצפה רמון. הפגיעה

היא פגיעה יותר קשה במצפה רמון מאשר בישובים האלה. אני חושב שצריך לתת

לנו יותר מאשר להם, כי אנחנו מפתחים את כל האיזור.. אם לא נקבל תקציבים

לדברים האלה, אני חושב שעושים עוול לכל האיזור שנקרא הר הנגב.
ד. סתיו
אני רוצה להתחיל דווקא בהערה שנוגעת במידה

מסויימת לזה שפעם היית יוי'ר ועדת הפנים של

הכנסת, ועסקת בנושא חוק התכנון והבניה, ולומר שבסה"כ הפרוייקט הזה של

הקמת תחנת "קול אמריקה", לפחות מבחינת ההליכים של חוק התכנון והבניה,

הוא אחד הפרוייקטים שנוהלו בצורה הסבירה והמושכלת והקצרה ביותר שיכולה

להיות. אם נסתכל על כל התקיפות שתוקפים את חוק התכנון והבניה, ושהדברים

לא מתבצעים כפי שצריך, דווקא הפרוייקט הזה הוא דוגמא לפרוייקט שנוהל

ועדיין מנוהל בצורה הטובה והקצרה ביותר. אם היו עיכובים במהלך הפרוייקט

במשך כל השנים, עיקר העיכובים היה בגלל עיכובים בהחלטות בצד האמריקאי.

בהשוואה לקנה מידה אמריקאי, אצלם לא הכל כל כך סוער מבחינת הביורוקרטיה



וקצב האישורים שניתנים. אבל גם בהשוואה לקנה מידה אמריקאי הדבר נעשה

בזהירות.

למרות זאת ולמרות דברי השר יעקבי שנעשו בדיקות וסקרים, בכל-זאת נשארו

מספר נושאים שעדיין לא מכוסים, ובקיצור אני אתרכז בהם.

השפעות בריאותיות. אמנם נמצא שעל-פי המידע שיש לנו היום אין לחזות

השפעות מהותיות שליליות מהקרינה מבחינת הרדיוס של התחנה. אבל מצב הידע

שלנו בנושא הזה הוא מאוד ראשוני, גם אהוד יסביר את זה יותר באריכות.

בתוכנית התקנה או בתקנון עדיין אין כל ההבטחות וכל ההסדרים שיבטיחו

שאנחנו באמת נהיה עם היד על הדופק בנושא הזה, גם מבחינה מחקרית, גם

מבחינת מעקב אחרי מה שקורה בעולם, כדי שאם בכל-זאת משהו מההשערות או

מהחששות יתממש, אנחנו נדע את זה, ונוכל לפעול ככל שאפשר יותר מהר. הדבר

הזה עדיין חסר.

נושא שני, נושא של נדידת הציפורים. מוסכם על דעת כולם שאותם סקרים

שנעשו היו מאוד ראשוניים, מאוד שטחיים ולמעשה הבדיקה המעמיקה של הנושא

הזה, שגם בו הנעלם רב על הידוע, עדיין לא נעשתה. אפשר להאשים בזה כל

מיני גורמים, אבל עובדה היא שהנושא הזה עדיין לא מכוסה מבחינת סקר,

מבחינת מחקר, מבחינת המלצות מה לעשות ומבחינת ההמלצות האופרטיביות

המעשיות איך התחנה הזו תתנהג, ושוב, אני לא אאריך בדיבור. הנושא הזה

יכול להיות קריטי, הוא יכול להיות אפילו במימדים של שואה לגבי התופעה

הזאת של נדידת הציפורים. גם יכול להיות שאין עליו בכלל השפעה, אבל אף

אחד היום לא יכול לומר אם זה כך או אחרת.

הנושא השלישי זה נושא שבניגוד למה שנאמר במהלך כל השנים שהקמת התחנה לא

תפגע ולא תגביל את הפעילות התיירותית הסיורית שמסביב לתחנה, לפני חצי

שנה פתאום נפלה פצצה מבחינת הנושא הזה, והתברר שעומדים לסגור שטח אש,

שטח לאימוני צה"ל שקודם לא היה סגור.

בשעתו, בזמן ההיערכות של צה"ל בנגב, לפני כ-10 שנים נעשו הסדרים בלית

ברירה של סגירת שטחים גדולים מאוד של הנגב לצרכי צה"ל. זה היה וזכרה,

עזבנו שטחים עצומים בסיני והיינו צריכים להיערך בנגב. בכל זאת הוגדרו

שטחים מסויימים, הוגדרה מערכת של שיתוף בשימוש בשטחים שנראו חיוניים

לסיור ולטיול, אף שהם סגורים כשטחי אש. כך שאיכשהו אפשר יהיה להמשיך עם

המינימום לחיות. אחד השטחים הוא השטח הזה, שאף אותו עכשיו מתכוונים

לסגור. השטח הזה אמנם סגור גם היום בחלקיו הגדולים, כשטח עירוני; אבל

זה רק בצורה פורמלית, ולמעשה קיימים ההסדרים שהשטח הזה לא יפגע, ואפשר

יהיה להמשיך לטייל בו.

השינוי הדרסטי שעומד להתבצע כאן הוא שלוקחים את השטח הזה ומתכוונים

להשתמש בו לשימושים צבאיים אחרים ממה שהם כיום, והשימושים האלה הם

שימושים שיהוו מבחינת האפשרויות לטייל, מבחינת החששות לפגיעות פיזיות

בשטח, שינוי מהותי של המצב הקיים.

לסיכום, אלה שלושת הדברים העיקריים שאני רוצה להתעכב עליהם. לתחנה יש

השפעה על הסביבה, אבל מצד שני על ההשפעות האלה אפשר לקיים בקרה, אפשר

להקטין אותן, אפשר להגביל אותן, אפשר למנוע אותן. בכל שלושת התחומים -



גם בתחום הבריאותי, גם בתחום של הסיכון לנדידת ציפורים, וגם בתחום של

סגירת שטח האש - אפשר להגיע לפתרונות, גם להקים את התחנה וגם לקיים את

האמור לעיל. אבל הפתרונות האלה עדיין לא נמצאו, וזאת הסיבה שהמשרד

לאיכות הסביבה מתנגד להקמת התחנה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
היה כאן השר לאיכות הסביבה, גם הוא אמר שיש

החלטת ממשלה שמחייבת אותו, שיש הסכם חתום.

לא שמעתי ממנו מלה אחת שהוא אמר שהמשרד שלו או הוא מתנגדים להקמת

התחנה.

ד. סתיו! בנתונים הקיימים מתנגדים לאישור התוכנית. אם

יתוקנו או אם יוסדרו שלושת הנושאים האלה

שניתן להסדיר אותם, אפשר יהיה לבנות אותה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זאת אומרת, שנשב ונחכה עוד שנתיים עד אשר

יסתיימו סקרים כאלה ואחרים?
ד. סיו
לא, אני לא רוצה להיכנס לפירוט.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה סותר את עצמך. בהתחלה אמרת משחו אחר,

ואתה מסיים במשהו אחר.
ד. סתיו
אני חוזר ואומר, שבשלושת הנושאים האלה אפשר

להגיע להסדרים, לא צריכים לחכות שנתיים, רק
צריכים להסדיר את הנושאים האלה
את הנושא של סגירת שטח האש, לבטל אותו,-

בנושא של הציפורים הנודדות, לסכם על הסקר ועל המחקר שייעשה ולסכם על

המלצות ופעולות שילמדו ממנו; ובנושא הבריאותי, כפי שציינתי גם קודם.
א. נאמו
אני מהמכון לבריאות הסביבה, והוזמנתי על-ידי

שני המשרדים, משרד הבריאות והמשרד לאיכות

הסביבה. שמעתם את המלומדים, פרופ' קורנשטיין וד"ר ריכטר, וכרגע העמדה

של המכון במצב הזה היא שלא ברור, ואי אפשר בשום אופן לקבוע בוודאות

שאיו אפקטים ביולוגיים מהתחנה, או לקבוע שלא יהיו. מאחר שזוהי תמונת

המצב, המכון פירסם עמדה שמסרתי ליוי'ר הוועדה, ומה שאנחנו מבקשים הוא

שהמסמך הזה יהיה תנאי להקמת התחנה, או לפני הקמת התחנה. את המסמך הגשנו

למועצה הארצית לתכנון ובניה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
והמועצה הארצית לתכנון ובניה התחשבה במסמך

הזה?
א. נאמן
לא בצורה מפורשת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
היא אישרה את הפרוייקט?
א. נאמו
עוד לא אישרה. אנחנו מבקשים שבהוראות

התוכנית יימצא ביטוי למסמך הזה. ייאמר שאם

לא יערך סקר ולא יערך מחקר במקביל, כמו שפרופ' קורנשטיין הדגיש בדבריו,

כי אז התחנה לא תוקם.
י. צידון
במקביל למה?
א. נאמו
כבר היום, לא במקביל. אני לא מבקש לעצור את

התפנות בהקמת התחנה, אלא במקביל לבצע סקר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מגיעים לתעשיה ולאחר מכן התעופה

האזרחית.
ש. חרובי
"אלביט".

אני לא אתייחס לכל ההיבטים אם הפועלים יהיו

ערבים או לא, אני אכנס רק לבעיות של התעשיה. לתעשיה יש פה פרוייקט של

170 מיליון דולר. היום התעשיה, על-מנת לייצא ב-170 מיליון דולר, אני לא

יודע אם אתם יודעים איזה השקעות החברות עושות לשם כך. חברות כמו

התעשיה האווירית, כמו "תדיראף", כמו "אלביט", כמו רפא"ל משקיעות בשיווק

הון אדיר. היום התעשיה משקיעה הון עתק ביצירת תקציב עוד לפני שיש

תקציב. ואחרי שכבר יש תקציב היום אנחנו מוצאים מתחרים בעולם, אמריקאים,

צרפתים, אנגלים, כי גם שם התקציבים מצטמצמים.

פה פתאום יש איזה פרוייקט, שיש בו 170 מיליון דולר שיכול להביא לתעשיה

כמה אלמנטים, כמת היבטים. היבט אחד, זה פרוייקט גדול מאוד ובו כסף רב;

היבט שני, זה לא פרוייקט צבאי, זה פרוייקט אזרחי. לעבור מתעשיה בטחונית

לתעשיה אזרחית זה דבר קשה מאוד. זה קשה מנטלית, זה קשה פילוסופית, זה

קשה לעובדים בכלל לחשוב על היבטים תקציביים. לעלות פרוייקט צבאי יש

הגדרות מסויימות, ולפרוייקט אזרחי יש שוב הגדרה מסויימת. כאן יש

פרוייקט שהוא סמי-צבאי, ובעצם זה יכול להעביר את התעשיה מתעשיה בטחונית

לתעשיה אזרחית בהדרגתיות, כאשר יש פה עבודה שמביאה דולרים.
י. צידוו
מה עם הנגב בכל זה?
ש. חרובי
בגזה שמשלמים מס הכנסה בתל-אביב, גם הנגב

נהנה.
ש. כהן
לא, אנחנו משלמים עבור תל-אביב.
ש. חרובי
מבחינה תעשייתית, מבחינה טכנולוגית, יש פה

מישהו שמוכן לממן למדינת ישראל טכנולוגיה,

מוכן לממן למדינת ישראל מעבר מתעשיה צבאית לתעשיה אזרחית. אין ברירה,

זה חייב להיעשות, כי השוק הצבאי הולך ומצטמצם. ופה יש סכום עצום של כסף

שניתן לתעשיה, ומוביל אותה בצורה הדרגתית ומאוד טובה.

ארה'יב צריכה להגן על התעשיה שלה, כי התעשיה לא כל כך מפותחת, ולכן היא

הכריזה שבנושא האנטנות ובנושא המשדרים - לפחות 50 אחוזים ייעשה בארה"ב.

היא לא עשתה את זה משום שיש לה בעיה עם מדינת ישראל, אלא משום שהיא

רוצה להגן על התעשיה שלה. גם הנושא הזה הוא נושא שנותן כלי ניהולי עצום

למדינת ישראל. כי היום החברה, שתנהל את הפרוייקט הזה, שיצטרך לנהל

פרוייקט שהאנטנות ייוצרו במדינה אחת, ואחר כך תעביר חלק מהעבודה

לארה"ב, ואותו הדבר עם משדרים ואתה תנהל פרוייקט גדול כזה, הכושר



הניהולי או הרמה הניהולית שהתעשיה הישראלית תעלה אתה - ושוב, העליה

ממומנת על-ידי ארה"ב - זה לא דבר שאפשר לזלזל בו או לא להעריך אותו.

אחרי שהתחנה תושלם, מובן שכל השנים יהיו בה שיפורים, שינויים ותחזוקה

לשנים ארוכות. זה יחזיק צוות גדול של אנשים, הכסף הדולרי יכנס ארצה

לתעשיה הישראלית, יחזיק ברמה הטכנולוגית, ואת הכספים האלה או את

הרווחים מהכספים האלה תוכל להשקיע בדברים נוספים.

לתעשיה עצמה זה רווח גדול מאוד במימון אמריקאי, גם במעבר מהעבודה

הצבאית לאזרחית, גם ברמת ניהול וגם - אני רק אזכיר - ל"אלביט" יש מפעל

גדול, 500 עובדים בכרמיאל, וגם להם מגיעה קצת עבודה.
ג. עמיחי
"תדיראן".

אני לא רוצה להתייחס בהרחבה לכל הנושאים שלא

רלוונטיים ישירות לתעשיה, אף על פי שהעמדה שלנו שבכל הנושאים האלה ודאי

שאנחנו לא נגד טיפול והתייחסות לכל הנושאים האלה בצורה מסודרת. אם יש

דברים שצריך להבטיח והם צריכים להיעשות, הם צריכים להיעשות וזאת אני

אומר כאזרח, ללא קשר לתעשיה. אני חושב שזו העמדה, עד כמה שהתרשמתי, של

הגורמים המטפלים.

מנקודת ראותה של התעשיה אני רוצה להאיר שני אספקטים אנחנו חטיבה שהוקמה

לפני כ-10 שנים, כדי להקים פרוייקט בגודל דומה, פרוייקט מערכתי, שהיום

מדינת ישראל מתברכת בו. זהו פרוייקט "אבן יקרה", והפרוייקט הושלם.

מדברים על 20 או 30 משפחות בעידן ובמקומות אחרים. אנחנו מפעל שמפרנס

כ-200 משפתות, שאי אפשר לא להתייחס אליו ולהגיד שאינו קיים, גם אם

במקרה חלקם גרים במרכז הארץ. הפרוייקט הזה לא הוקם רק עבור הנגב, אבל

התייחסנו לפרוייקט הזה גם מבחינה תעסוקתית. אני רוצה לתקן שני דברים

שנאמרו, שהם פשוט לא מדוייקים. בפרוייקט "אבן יקרה" לא הועסקו בכלל

ערבים. "אבן יקרה" היה פרוייקט מבצעי, בכ-200 מיליון דולר, עבור צה"ל,

שהוקם במשך כ-6-7 שנים בהצלחה רבה, ומשרת היום את כל מדינת ישראל.

הפרוייקט הזה הוא במאפיינים מאוד דומים מבחינת היקפים כספיים, סוגי

עיסוק וכוי. למי שמנתח את הרכב האנשים שיעסקו בפרוייקט הזה, אני יכול

להגיד בצורה חד-משמעית, שלהוציא נושא בינוי ותשתית - שזה אחוזים קטנים

מאוד, 10-20 אחוזים מהיקף הפרוייקט - כל היתר הם נושאים לא מסוג של

עבודה ערבית או עבודה זולה מהסוג שהתייחסו אליה.

י. צידון! מה היתה התשתית בפרוייקט שלכם?
ג. עמיחי
כמעט שלא היתה. ב-200 המיליון שאני מדבר

עליהם כמעט שלא היתה תשתית. תשתית בנה צה"ל,

וכן מבנים. כל הפרוייקט היה אלקטרוניקה.
ר. ירדור
את המבנים קיבל "תדיראן" מצה"ל.
ג. עמיחי
נדמה לי שהועסקו בו רק יהודים, אבל זה לא

רלוונטי. יכול להיות שלהסטת הכביש מע"ץ

משתמשת בפועלים ערביים, אני לא יודע. אבל זה החלק הזניח והקטן



בפרוייקט. אני מציע שלא להשתמש בנימוק הזה שהוא לא מכובד, והוא לא

רלוונטי כל כך לפרוייקט.

יותר מזה, גם בחלקים שלנו, באלקטרוניקה, באנו ודיברנו כבר עם אנשים

שגרים בסביבה, ואמרנו שברמת עיסוקים, בניתוח שלנו של סוגי המקצועות

והתעסוקה שתהיה, לפי דעתי יש מקצועות שאין שום סיבה שנביא עובדים

מאיזור תל-אביב. כבר התחייבנו - ומוכנים להתחייב על זה גם בכתב - שאם

בעיירות של הסביבה או בישובים בסביבה יימצאו טכנאים ברמה מסויימת,

שסביר להניח שיכולים להיות כאלה, אנחנו מתחייבים לקחת אותם, ולא לסחוב

אנשים מאיזור המרכז כדי שיעשו את העבודות שצריך עבורנו בתחנה.

נושא טכנולוגי שאני רוצה להתייחס אליו. כל הנושא הזה ותחום הידע הזה

שהתחנה הזאת דורשת, הוא תחום שיחסית מוזנח במדינת ישראל, והוא תחום

שעומד להתפתח במדינת ישראל בשנים הקרובות. הוא הוזנח שנים רבות כתוצאה

מכל מיני בעיות מבניות של רשות השידור, שלא היתה אחראית על המשדרים.

תוצאה מוועדה שהיתה בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר, ועדת לפידות, כתוצאה

מהצרכים של הערוץ השני ודברים אחרים, אני צופה בנושא הזה התפתחות די

גדולה במדינה בשנים הקרובות, ועדיף שישראלים יעשו את זה. עד עכשיו

השיטה היא שיש פה כמה סוכנים וחברות זרות שבאות ונותנות את עיקר הידע

והתמיכה. מי שיזכה - בין אם זה יהיה "תדיראן", "אלביט", רפא"ל או גוף

אחר - בפרוש הוא יכנס ויעמיק מאוד בתחום הידע הזה, ותהיה תשתית לאומית

רצינית.

אנחנו והמתחרים שלנו שיושבים פה, אנחנו עובדים על הפרוייקט הזה כבר

כשנה, ויש לנו יחסים כבר היום עם העמקה, וכבר עבר ידע, וכבר בוצעו

קשרים עם החברות. גם אם הפרוייקט יתבטל, נוצרו קשרים שיכול לחיות שיהיה

להם שימוש. הם זניחים לעומת מה שיקרה אם יתבצע הפרוייקט. בוודאי זה לא

פרוייקט שישרת רק את החברות האמריקאיות, כמו שפה מישהו ניסה להגיד. אני

חושב שזה קידום משמעותי ופיתוח תחום שיחסית מאוד מוזנח בארץ. בין היתר

גם לא יצטרכו לחפש סקרים בכל העולם על ההשפעות וכוי, מפני שידעו הרבה

יותר טוב מה קורה.
מ. מנור
רפא"ל.

החברים שלי מ"אלביט" ו"תדיראן" בעצם כבר

דיברו על ההיבטים הכלכליים, אבל אני רוצה להוסיף.

אתם שומעים בוודאי באמצעי התקשורת שרפא"ל נמצא בקשיים בגלל ירידת תקציב

הבטחון. אנחנו נמצאים באיזור הצפון, צפונה מחיפה, זה איזור שיש בו

בעיות של אבטלה ונאלצים לצמצם בגלל ירידת התקציבים.

יש עוד היבט. רפא"ל, שעיקר עיסוקה הוא עיסוק בטחוני, חייבת להחזיק מסה

קריטית במוקדים הטכנולוגיים שלה, כדי לאפשר את הפיתוח העתידי של צה"ל.

היות שלצה"ל אין היום תקציבים, והיות שהיצוא בתחרות מאוד קשה עם כל

העולם - עם האמריקאים, האירופאים וגם האחרים - ברור שבפרוייקט הזה, שיש

בו עיסוקים למוקדים שאמורים לתת את הפתרונות לצה"ל, הפרוייקט הזה יאפשר

לנו להחזיק את המוקדים במסה קריטית. מדובר פה על קבוצה אלקטרו-מגנטית,

שהוא אחד המוקדים המפוארים ברפא"ל שנותן פתרונות לצה"ל. מדובר פה על

ניהול פרוייקט שבעבר עשינו עבור אמ"ן, פרוייקט בהיקף דומה, שאין כיום



כזה במדינת ישראל. מדובר על כל נושא שליטה ובקרה שהפרוייקט הזה מורכב.

כל הנושאים האלה חיוניים לנו, כדי שנוכל להמשיך ולהחזיק אותם המוקדים

הנחוצים לנו לפתרונות במערכת הבטחון. אנחנו רואים בפרוייקט הזה מעבר

שהוא טבעי לשימוש טבעי של טכנולוגיות צבאיות, שפותחו במשך הרבה שנים

לכיוון האזרחי, שהוא חיוני כדי שנוכל להחזיק מפעל בגודל כזה עם מוקדים

קריטיים כפי שהזכרתי.

ש. שוהמי; ראש מינהל תעופה אזרחי.

אני אגיד מספר דברים, ואחר כך ישלים אותם

אורי עובד, שהוא סמנכ"ל מבצעים.

האתר שנבחר להקמת "קול אמריקה" נמצא בדיוק מתחת לנתיב המזרחי, הנתיב

היחידי שקיים בטיסות ממרכז הארץ לעיר אילת, החשש שהיה הוא בשני
מישורים
מישור אחד, עוצמת השידור תשבש את הקשר בין המטוסים לבין עצמם,

בין מטוסים למטוסים אחרים, ובין המטוסים לקרקע. החשש האחר חית שתהיה

פגיעה מסויימת בעזרי הניווט הקרקעיים שנמצאים על הקרקע.

כל הנושאים האלה נבדקו, ואחרי סידרה רצינית של דיונים הגענו להסכמה

מלאה עם פרוייקט תומר, הסכמה מלאה עם חיל האוויר, עם כל הגורמים שיש

להם נגיעה לנושא הזה, ולמעשה נמצאו פתרונות לכל הבעיות. הפתרונות בחלקם

הם פשרה של הקיים מבחינת התעופה האזרחית לעומת מה שיהיה בעתיד. מדובר

בשינוי תוואי טיסה; מדובר בהסטת הנתיב הנמוך שהוא בגבהים יותר נמוכים,

הסטתו מערבה-, ומדובר בהסטה של מספר קילומטרים מערבה, כך שהכתיב הנמוך

יעבור מעל הכביש לאחר שהוא יוסט. בכל התחומים האלה הושגה הבנה. יש

הסכמה גם לגבי התדרים, שהשידור לא יהיה בתדרים כאלה שעלולים להפריע

לתקשורת. בכל הנושאים האלה יש הסכמה, ואני מציע שמר עובד יראה על המפה

ויסביר את הדברים.
א. עובד
הפרוזדור הדרומי שמוביל לאילת עובר בקירבת

הגבול, ומעל התחנה. הפרוזדור הדרומי לאילת

עובר לאורך הערבה בקירבת הגבול עם ירדן, והתחנה שתמוקם כאן. למעשה

הפרוזדור עובר מעליה.

נקבע קריטריון שמטוסיס יטוסו בעוצמת קרינה שלא תעלה על 10 וולט למטר.

על-פי זה, בשיתוף עם מינהלת תומר, הגבילו למעשה את עוצמת תקרינה עד

גובה 8,400 רגל, כשמתחת לגובה זה עוצמת הקרינה היא מעל 10 וולט למטר,

כך שהתעופה האזרחית לא תוכל לטוס בפרוזדור הזה נמוך מגובה 8,500 רגל.
י. צידוו
אולי תגיד מה השינוי לעומת הקיים.
א. עובד
בסיס הפרוזדור או השיכבה הנמוכה ביותר שאפשר

לטוס היום היא גובה של 6,000 רגל. הדבר הזה

יגרום לכך שבאיזור התחנה המטוסים יצטרכו לטפס לגובה, לעבור את התחנה

ולהמשיך או לרדת נמוך. הדבר הזה יגרום לסיבוך תעבורתי ולצפיפות

הפרוזדור בקטע הזה. הדבר הזה הוא בר'פתרון. זאת אומרת, ניתן לבצע את

הדבר הזה, אף שהוא קצת מקשה על החיים ועל הטיסה בפרוזדור. המטוסים

בתוואים האלה טסים לפי מחשבים, מסתייעים בעזרי ניווט שמוצבים במצדה,

מתחת לפרוזדור הזה קיים נתיב לטיסה לפי ראיה - זה בגובה יותר נמוך -



שמבוסס לאורך התוואי של כביש הערבת. המטוסים טסים בגבהים שבין 3,500

ל-4,000 רגל, לאורך כביש הערבה. רוחב הפרוזדור הוא 3 מייל. לעומת זה,

הנתיב הנמוך, נתיב טיסה לפי ראיה, הרוחב שלו הוא קילומטר מכל צד,

גם לנתיב הזה ניתן פתרון על-ידי הסטת עוצמת הקרינה, וניתן יהיה לטוס

באיזור התחנה בגובה של 4,500 רגל ומעלה, כאשר רוחב הנתיב הוא קילומטר

במקום צר של הכביש. במלים אחרות, קיים הפתרון לבעיית התעבורה האווירית

לדרום הארץ וממנה, אם כי גורם לצמצום והצטופפות באיזור של התחנה.

קיים עוד נתיב אחד. שהוא נמוך מטיסה הראייה, נתיב טייס חקלאי. המטוסים

החקלאיים טסים בדרך כלל בגבהים מאוד נמוכים. יש גם פתרון לנושא הזה.

הטיסה מעל הכביש, בקטע הזה תתבצע בגובה 50 רגל. 50 רגל זה בערך 17 מטר

בגובה מעל הכביש, הוא עובר את הקטע הזה, ולאחר מכן הוא מתרומם לגובה של

עד 200 רגל, שאלה הגבהים מהשיכבה הנמוכה ביותר.

לסיכום, לא היינו צריכים לעשות שום שינוי, לא היינו צריכים לשנות את

הפרוזדור האווירי. בהתחלה פחדנו מהדבר הזה, משום שעוצמת הקרינה מעל 10

וולט למטר עלתה מעל לגובה 10,000 רגל, וזה היה בלתי אפשרי להמשיך

ולהתקיים כך.
מ. זלוצקי
החברה להגנת הטבע.

החברה להגנת הטבע הביעה את עמדתה הנחרצת נגד

הקמת התחנה. לקחנו בחשבון והתייחסנו גם לכל ההיבטים הבריאותיים

והנוספים שהועלו כאן על-ידי גורמים אחרים. אני רוצה לדבר רק על התחומים

שבהם אנו עוסקים.

בתחומים האלו ישנה סכנה בשני תחומים- האחד, פגיעה בנושא טבע, נוף, כי

האיזור שבו מדובר הוא נוף בעל איכות וערכי טבע מאוד מיוחדים. בישיבה

הקודמת דן פרי מרשות שמורות הטבע סקר את הדברים, ולכן אני לא רוצה

לחזור עליהם. יחד עם זאת, כפי שנרמז, יש כאן ענין של פגיעה בנתיב נדידה

בינלאומי של ציפורים, שהמידע לגביו עדיין לא ידוע. ונמצא אתנו ד"ר רון

פרומקין שהוא בעל מקצוע בתחום הזה, והוא ידבר אחרי בנושא הזה.

דורש בעקבות הקמת התחנה שטח אש חלופי. כתוצאה מכך הועמדנו בפני מצב חדש

שלא היה ידוע קודם לכן, שאחד מאיזורי הטיול היחידים שעדיין נשארו

באיזור הנגב פתוחים לטיולים של נוער ומבוגרים, באיזור מרכז הנגב, נסגר

בפני מטיילים. תלויה כאן על הדלת מפה שמראה את הנגב, ואיזה אחוז מתוך

הנגב הוא שטח אש. רק כדי שיהיה אפשר להתרשם מזה, מדובר על כל הצבע

האדום-ורוד, 85 אחוזים. מה שנשאר הוא אחד מהאיזורים הבודדים שעדיין

ניתן לטייל בהם, ויש להם השלכה ברורה גם על מצפה רמון, ציר הטיולים

שבין איזור הערבה לבין מכתש רמון למעשה נסגר בפנינו. נכון שצה"ל הביא

בפעם הקודמת מפה מעודכנת במעט שמצביעה על כך שאפשר יהיה לעשות בצורה זו

או אחרת תמרונים כאלה ואחרים בשטח. אבל זה לא נותן פתרון, לאחר שעיינו

גם במפה החדשה ובנתונים החדשים שהוצגו רק לאחרונה. קשה מאוד לבוא לכאן,

להתייחס ולהתמודד עם כל הנימוקים הכלכליים ואנחנו לא מזלזלים בהם. אבל

אני מדבר כאן גם בשם ערכי הטבע והנוף, וגם במימד החינוכי-ציוני שאני

חושב שאסור לנו להזניח אותו, כולל לא בוועדה שהכותרת שלה היא ועדת

הכלכלה. מדברים כאן על שני אלמנטים-



(א) חינוך הנוער שלנו, כדי שהוא ידע מהו מדבר, כדי שיכיר את הארץ הזו.

אני יכול לקבוע בצורה פסקנית שהיכולת שלנו להעניק את התחושות האלו

ואת החינוך הזה ייפגעו בצורה רצינית;

(ב) ההיבט הכלכלי-תיירותי. היום יש הרבה מאוד הפניה של משאבים לכיוון

התיירות המדברית, ומצפה רמון לא תוכל להיות מרכז לטיולי מדבר, אם

היא תהיה רק אי בודד שיוקף מסביב בשטחי אש.

לסיכום דברי, אנחנו רואים בהשלכות של התחנה הזאת משמעות כזו, שאנחנו

כמדינה שצריכים לחשוב על כל ההיבטים. אנחנו לא יכולים להרשות לכך שתהנה

כזו תקום, אפילו יש כאן הפסד כלכלי כזה או אחר.

אני רוצה להתייחס לעוד נקודה אחת, שלהערכתי היא מאוד משמעותית. באים

ותוקפים אותנו, את גורמי שמירת הטבע, מדוע אתם מתעוררים רק עכשיו, לאחר

שכבר ידוע כ-5-6 שנים שהנה עומדת לקום תחנה כזאת. כאן אני חושב שנעשה

נוהל פסול ולא תקין מבחינה ציבורית ומבחינה חוקית בכך, שממשלת ישראל

חתמה על הסכם עם המימשל האמריקאי, בלי שבדקה את כל ההיבטים, ובלי

שהפרוייקט הזה עבר את כל האישורים הנדרשים בחוק שלנו, של מדינת ישראל.

עד היום, דרך אגב, נכון לרגע זה שאנחנו יושבים כאן, המועצה הארצית

עדיין לא אישרה אותו. כך שרק ברגע שלמעשה התחברו כל הדברים - ודובר

על-ידי נציג רפאי'ל ודובר גם על-ידי אנשי הצבא, והם העידו בוועדות אחרות

- שרק לאחרונה, בשנה האחרונה, ואפילו במחצית השנה האחרונה, התבררו כל

הנתונים. כמו שלאחרים לא היה ידוע, כך גם אנו לא ידענו, ובהחלט אנחנו

רואים את עצמנו כאנשים בעלי אחריות ציבורית, שלא קופצים ומתנגדים לכל

דבר, אלא רק לאחר שלמדנו את ההיבטים. אני חוזר ואומר שגם עכשיו עדיין

לא הכל ידוע.
ר. פרומקין
אני רוצה להתייחס לכך שנעשו עבודות בשנים

האחרונות, והן מראות שיש השפעה של קרינה

אלקטרו-מגנטית על מנגנוני ניווט של ציפורים, כולל קרינה אלקטרו'מגנטית

שמשודרת מתחנות רדיו. נערכו מחקרים בארה"ב, בשבוע שעבר הגשתי לוועדה

סיכום של הנושא.
ר. ירדור
חבל שלא הגשת למועצה הארצית.

ר. פרומקין; זה הוגש גם למועצה הארצית.
י. צידון
זה סיכום על מחקרים יותר מאשר סיכום

מחקרים.
ר. פרומקין
המחקרים שנעשו, הן במעבדה והן בתנאים טבעיים

בשטח, מראים שההשפעה קיימת, וציפורים סוטות

מנתיב תעופה קבוע כתוצאה מהפעלה או הפסקת הפעלה של משדרי רדיו. אנחנו

מדברים על ציפורים שנודדות אלפי קילומטרים, ולא על ציפורים של ישראל.

אלו ציפורי אירופה ואסיה שיורדות לאפריקה וחזרה. מדובר כאן בהרבה עשרות

מיליונים של ציפורים. די בסטיה קטנה במסלול הנדידה של ציפור, כדי שהיא

לא תגיע ליעדה, וזה גורם לה נזק.



מדינת ישראל חתמה ב-1983 על אמנת בון, שקוראת לאי פגיעה בבעלי חיים

נודדים. ציפורים הם חלק מאותם בעלי חיים שכלולים באמנה הזאת, ונראה לי

שכשם שאנחנו נדרשים לכבד הסכמים, יש לכבד גם הסכם בינלאומי מהסוג הזה,

ולעשות את הכל כדי למנוע את הפגיעה.

למועצה לתכנון ובניה ולוועדה הזאת הוגש בשבוע שעבר מסמך משותף, שמדבר

על נדידת הציפורים באיזור המיועד להקמת התחנה. זו רשימה שמסתמכת על

מחקרים שנעשו על-ידי מומחים בינלאומיים בחו"ל בנושא קרינה

אלקטרו-מגנטית על ציפורים. הרשימה הזאת נותנת גם מה צריך לעשות לפני

הקמת התחנה, איזה סקרים; ולאחר הקמת התחנה, אם תוקם - כדי שנהיה

משוכנעים שלא נגרם כל נזק. כי סה"כ זו אחריות.
י. תמיר
אני אציג את הסיכומים האחרונים שלנו, ואיפה

אנחנו עומדים עם השפעות התחנה.

התחנה עומדת להיות מוקמת פה, זה בינתיים גבול ישראל-ירדן. הקו האדום

מתאר את תחום מעטפת הביצועים של קרינת התחנה על 20 וולט למטר, והקו

הירוק מתאר את קו ה-10 וולט למטר. הקו הכחול העליון, מה שקרוי אצלנו

טווח 90 צפון, זה טווח 90 דרום, הס חצויים ביניהם בכביש. כאן, באיזור

הדרומי, נוצרים קצוות של שטחי אש נוספים, השטח הזה והשטח הזה. מצפה

רמון נמצאת כאן, התחנה כאן, זה שטח האש של 90 צפון, 90 דרום.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתם לוקחים שטחים פנויים והופכים אותם לשטחי

אש ליד מצפה רמון?
י. תמיר
חס וחלילה. מה שמצאנו לאור כל המחקרים שנעשו

במשך כל השנים, והתשובות האחרונות של התעופה

האזרחית שגם להם חיכינו, שהשטח המסומן פחות או יותר בכתם הצהוב כאן,

הוא שטח שלא יוכל יותר להיות שטח אש. תיוותר פינה בשטח האש. מעל

הנתונים שהציגו אנשי התעופה האזרחית יש עוד טווח בטחון, שאנחנו צריכים

לקחת לפעילות מטוסינו כדי שלא יתנגשו במטווח וטיסות. היום הטיסות טסות

פחות או יותר על כביש הערבה. אם הם יטוסו היום פה, זה משפיע מאוד.

ע. לנדאו; מה זה הקו הצהוב?
י. תמיר
זה יותר לא יהיה שטח אש.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מבטלים אותו.
ע. לנדאו
אני מבין שחלק מהביטול נובע מה-10 וולט

למטר.
י. תמיר
ממכתיבים של כל הדברים.
ע. לנדאו
מהו צוואר הבקבוק?
י. תמיר
אם קו 20 וולט למטר יהיה על קו הכביש פחות

או יותר, הרי שמה שיוביל לקו, עד לאן יטוסו

מטוסי חיל האוויר - בהנחה שאכן האמריקאים יימנו את ההקשחה - הוא קו



התעופה האזרחי. קו התעופה האזרחי יהיה מדרום פחות או יותר באיזור

הכביש, מכאן תיקח עוד כ-2 מייל כמירווח בטיחות שלוקח חיל האוויר, והרי

שכל הדבר הזה יורד.

ע. לנדאו; זה מירווח בטיחות שאתה צריך לתעופה

האזרחית?
י. תמיר
כן.
ר. ירדור
2 מייל ממערב לנתיב של התעופה האזרחית.

ע. לנדאו! והסיבה שהתעופה האזרחית מוזזת מערבה, זה

פחות בגלל הקרינה, ויותר בגלל גובה

האנטנות?
ר. ירדור
לא, זה בגלל הקרינה.
י. תמיר
היות שיווצר קטע כזה - הרי אני מייצג את

הדרישות הבטחוניות - ולאור התחשבותנו בערכי

הטבע ובתיירות, הגענו להרחבה המינימלית הנדרשת, ראשית להשתמש בשטח אש

קיים במקום שדה-פקטו, מעט מאוד משתמשים בו, והפעילות בו תשתנה. אבל שטח

האש הזה סגור וצר, וכל מי שנכנס אליו לא לפי תיאום - הוא עבריין. לפי

תקנות ההגנה לשעת חירום, השטח הזה הוא שטח סגור, אלא אם כן יש

אישורים.

אנחנו מציעים להוציא את המטרות שהוצאו מכאן, הן ייכנסו בחלקן לשטח הזה,

מנחל נקרות ומזרחה, ועוד מעט. אז נרחיב את שטח האש המצויין כאן באדום.

נוסף על כך ניתן לגיטיציה למה שלא חוקי היום, ונפתח את ציר נחל נקרות

שמוביל ממצפה רמון, מהמכתש לכיוון הערבה, וכמו"כ נחל המרזבה המסומן

בכחול.
י. צידון
שהוא יהיה פתוח כל ימות השנה?
י. תמיר
למעט מועדים שיסגרו אותו, כמו שסוגרים

כבישים. אלה לטיולים רכובים ולכל עם ישראל

הרוצה ללכת ברגליו. יוכלו ללכת כמו שהולכים היום עד לקו הזה, ובקטע הזה

לא יוכלו ללכת, אלא במקומות שנתאם כמו במקומות אחרים.

גם פה, גם . במפה הדרקונית הנ"ל, יש תיאומים וסידורים רבים לטיולים בתוך

הדבר הזה. נכון, לא לכל מקום אפשר ללכת. יש מקומות שאפשר לטייל בהם

בסופי שבוע, יש שבחגים, יש בכל מיני מועדים כמו רגלים, אבל זה המצב

הצבאי. בסופו של דבר זה הסיכום שלנו.

ויתרנו על בקשתנו להכליל את כל בקשותינו כנספח לתוכנית המיתאר. היה

סיכום בינינו לבין מינהלת תומר על כל מיני דברים, כולל המדיניות של

הקשחות וכוי. לאור ההבהרות שקיבלנו מהאמריקאים ויתרנו על דרישתנו

להכניס את זה כנספח לתוכנית המיתאר, אמרנו שאנחנו מבקשים לוותר על



תזכיר השפעה על איכות הסביבה, המועצה לא אישרה ואמרה שהיא כן רוצה

תזכיר.

ע. לנדאו-. מהו האיזור שעכשיו פתוח, ושאתם תסגרו אותו?

י. תמיר; אין פתוח.

י. צידוו! מה שעכשיו דרוס נתניה, בזמני היה מטווה

למטוסים. זה היה במרחק 2 קילומטר מהעיר. אני

חייתי שנים ברמת הגולן. ברמת הגולן קיים תלת-קיום בין פרה-טנק-שמורת

טבע. אלה הנתונים של מדינת ישראל, עד שלא נשב תחת גפנו ותחת תאנתו,

נראה שנצטרך לחיות את הדו-קיום הזה.

אני חוזר שנית, פה לא תהיה תחמושת חיה, אלא תחום של אימונים בלבד.

גכון, זה משנה את פני הקרקע, אבל יראו את זה בתזכיר.
ע. לנדאו
אני רואה שהמיגבלות על חיל האוויר בפועל, אם

הוא ממגן את המטוסים, מבחינת הקרינה אין שום

מיגבלות. כלומר, בפועל המטוסים לא סובלים בכלל. מה שכאן עולה, רק בגלל

מיגבלות הקרינה, מה שקורה בשטח המיטווח, לא צריך להשפיע כמעט על

המיטווח עצמו. נכון?
י. תמיר
זה מה שנאמר כאן.
ע. לנדאו
שנאמר כרגע, שהסיבה לכל השינויים האלה היא

התעופה האזרחית. אם יצליחו למצוא לתעופה

האזרחית נתיב אחר?
י. תמיר
במציאות הזו אתה לא יכול.
ר. ירדור
ח"כ צידון העביר קודם פתק לצד ההוא, וכמה

אנשים עיינו בו, שיש לי בעיה נגד פסיכולוגיה

ציבורית. לאחרונה יש הצטברות של התקשורת והפרחת סיסמאות, שמאוד מאוד

קשה לדבר כנגדה. אתה מתקשה לדבר בנתונים מול סיסמאות. גם בגלל אופיי

וגם תפקידי אני יכול לדבר רק בנתונים.

כל מה שנאמר כאן, שלא נערכו סקרים במועד - פשוט לא אמת. לא יתכן לגמור

את כל התכנון המפורט שעולה 14 מיליון דולר, אף שזאת מעצמה; ואחרי כל

התכנון הזה להעביר אותו בכל מערך האישורים, ואז מדינת ישראל תחליט אם

היא חותמת הסכם מדיני. יש מחקרים שעל-פי תוכנית המיתאר שמתגבשת היום,

ימשיכו לעשות עוד הרבה שנים, על-פי דרישות של המכון לבריאות הסביבה,

על-פי דרישות של דרישות הטבע. אבל לומר שלא נעשה כלום עד שמדינת ישראל

חתמה על הסכם זה פשוט לא אמת, ואני מצטער לשמוע את הלא-אמת הזאת מאנשים

שקיבלו כסף לפני חתימת ההסכם ועשו מחקרים ראשוניים תמורת הכסף הזה,

וחלקם נוכחים בחדר הזה. לא הם אישית חס וחלילה, אלא הארגונים שהם

מייצגים.



האמריקאים - אני לא יודע אם הם שמעו על תהליכי קבלת החלטות במדינת

ישראל או שבמקרה הם עשו את זה. אבל לפני שהם ניגשו למשא ומתן הם שילמו

כסף לגורמים ישראליים שיעשו להם הערכה סביבתית. בהערכה הסביבתית הזאת

נעשו מחקרים לא מספיקים. לא ידעו איפה תעמוד כל אנטנה, אבל נעשו

מחקרים. תוצאות המחקרים, לדוגמא בנושא הציפורים, היו - ואני מצטט

מזכרון - שהבעיה איננה כה חריפה, כמו שניתן היה לחשוב מלכתחילה. נותרו,

למרות זאת, מכיון שלא היו אמצעים מספיקים - אלא רק 3 עונות נדידה - לא

היו מספיק אמצעים לראייה בלילה, והיה חסר איזה מכ"ם. נותרו כמה שאלות

ספציפיות מאוד שהוגדרו שם ושעוד צריך יהיה לבדוק אותן. היום הם באים

ואומרים שאין יותר שאלות ספציפיות, רוצים הכל מהתחלה, כי לא נעשה שום

דבר, מה שעשו - לא סוב.

אני מצטער שאין לי כאן מפה, אבל נדמה לי שראיתי שלאנשי החברה להגנת

הטבע יש שקף. הדאגה לציפורים היא מאוד חשובה, מפני שגם הדאגה לטייסי

חיל האוויר חשובה, ולטייסי חיל האוויר צריך לדאוג היום וצריך לדאוג

לעולם. כידוע הציפורים מסכנות מטוסים, ואשר על כן צה"ל, חיל האוויר,

יחד עם החברה להגנת הטבע מוציאים לטייסים מפות של נתיבי נדידה העלולים

לסכן טייסי קרב, ויש מפה של מה שנקרא אמ"צ - (בחיל האוויר, אמ"ט זה

איזור מוכה טילים) - איזור מוכה ציפורים. יש מפה אחת לעונת הסתיו ואחת

לעונת האביב, ושם יש איזורים שצבועים בצבע. בתוך האיזורים האלה בעונת

הנדידה, מתאריך עד תאריך, על טייסי חיל האוויר לקבל הוראות מראש איך

לטוס ולקבל התרעות אם יש ציפורים. הנתיבים האלה אינם עוברים בכלל מעל

לתחנת המימסר. כלומר, במקום של האתר. אם אין תחנת מימסר, אחת מהשתיים:

או שמישהו פושע כאן ומסכן את טייסי חיל האוויר שהיום טסים בגובה ראש,

ב-9 בבוקר דרומה, ב-10 בבוקר צפונה, גם בעונת הנדידה כי זה לא קבוע

במפות אמ"צ; או שכנראה יש בעיה וצריך לבדוק אותה, ועלולות ציפורים

להיפגע, אבל היא לא חמורה כמו שמציגים אותה.

לגבי הסקרים שנעשו לאחרונה שהראו שיש השפעות על מערכות הניווט של

ציפורים מתחנות שידור רדיו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הציפורים יכולות גם לשנות את תוואי הנדידה?
ר. ירדור
תוואי הנדידה הוא לא שרירותי. על הסקרים

שנעשו אני שמח לשמוע בהזדמנות שנפגשים

בוועדת הכנסת. לפחות בתזכיר השפעה על הסביבה שלאנשי החברה היה יד

במשהו, שטוענים שגם שינו להם חלק מהדברים שהם כתבו - זה נכון לגבי

ההמלצות, ולא נכון לגבי המימצאים שהועלו שם. כתוב שלמעט סקר אחד שנמשך

19 שנה וגם הוא לא הביא תוצאות משמעותיות. אני מדבר על תחנות שידור, כי

הרבה עסקו בהשפעות בריאותיות, עליהן אני אדבר אחר כך; תחנות רדיו עם

שידור רדיו, עם קרינה אולטרה-סגולה, זה טוב בשביל הסיסמאות. אני מדבר

על תחנות שידור רדיו, ידוע לי על מחקרים אחרים. על תחנות שידור רדיו

אני שומע עכשיו כאן פעם ראשונה, ותאמינו לי, אני מתעניין קצת בנושא

בתוקף תפקידי.

כל מה שאמרתי איננו מונע את מה שאמר כאן נציג המשרד לאיכות הסביבה, ויש

היום בגירסא הנוכחית של תוכנית המיתאר - אולי צריך לשפר אותה - דרישה

להמשיך לערוך סקרים, ויש אפילו הסכמה מראש של האמריקאים לממן עוד שתי



מנות סל סקרים, עם מנה אחת לפני זה של כיול מכשירים. כלומר, אין לי

ויכוח על התוצאות של מה שבסוף צריך לעשות. יש לי ויכוח על צורת הצגת

הנושאים בציבור, בוועדות, כולל ועדה שאמורה להיות מקצועית, וזו הוועדה

הארצית לתכנון ובניה. שם מציגים דברים בצורה שגורמת להונאת החברים,

ואני אומר את זה באחריות מלאה.

למושב עידן אין לי טענה, אלא שלא היה סקר התיישבותי סוציולוגי. אני

מסכים עם החלק השני, לא ידוע לי על סקר סוציולוגי במובן הרחב של המונח.

לומר שלא היה סקר התיישבותי, לצערי הרב, זה לא אמת. בצוות שעשה את

עבודת המטה כדי לבחור את האתר - היו בו אנשי צה"ל, אנשי רשות שמורות

הטבע, היתה מיוצגת הסוכנות היהודית, והסוכנות היהודית לא הסתפקה באצבע

באוויר, אלא מימנה סקר של תה"ל, סקר התיישבותי עם תחזיות לשנות

האלפיים, מה יהיה עם תחנה ובלי תחנה, ויש ניתוח. אפשר לא להסכים לקבל

תוצאות של שום סקר מכל הסקרים שנעשו בכל נושא, אבל אי אפשר לומר שלא

נעשה סקר. בעקבות זאת הסוכנות אמרה שהרע במיעוטו יהיה האתר הזה.

נוסף לזה היה צוות שהובל על-ידי משרד הכלכלה והתכנון, שנקרא צוות עד"ן

- ערבה ודרום הנגב - ב-87-88, ועשה סקר התיישבותי וכלכלי עתידי לגבי

כלל הנגב והערבה, וניתח גם את ההשפעות האפשריות ההתיישבותיות של התחנה

הזאת. נוסף לזה, תזכיר ההשפעה על הסביבה, אבל כלול שם גם פרק שבודק את

זה. ושוב, אפשר לא לקבל את המסקנות, אפשר להתווכח, אבל אי אפשר לומר

שאין.

הייתי מבקש שמושב עידן ידייק בנתונים כשהוא אומר שהוא גר

קילומטר-קילומטר וחצי בצל האנטנות. מהתורן הקרוב ביותר, הבית הקרוב

ביותר, נמצא במרחק של 2 וחצי קילומטר. אני חושב שזה לא משנה הרבה

בראייה של הנוף, אבל אלה כבר נתונים.

אני שמח שאנדי דיבר במתינות ואמר שעלולים לא לגדול, ואני תיכף אתייחס

למה עלולים לא לגדול. טוב שבוועדה הזאת לפחות יש נתונים. כשנציגי עידן

הולכים לקונגרס, הם אומרים שם שכל תושבי עידן ינטשו את הישוב, וזה נשמע

נורא.

לגבי המצב שעלולים לא לגדול, אני מצטער לומר שחוץ מבעיות קשות שיש שם

גם בלי התחנה, מה שנוגע לתחנה עצמה, אני חרד מאוד שהאנשים שם ינטשו

יותר בגלל נושא ההפחדה על בעיות הבריאות שיהיו שם. אני חושב שמרבית

האנשים בעידן לא מבינים, ואת מרבית האנשים בעידן הצליחו להפחיד באמת

במסע הפחדה לגבי הבריאות.
ע. לנדאו
יש בחוזה האמריקאי סעיף שאומר, שאם יתפתחו

מחלות אצל אנשים שגרים סמוך לתחנה, הפרוייקט

יפצה אותם?
ר. ירדור
אין סעיף שמדבר על מחלות, יש סעיף שאומר שכל

הוצאה שתישא במישרין או בעקיפין בגלל הקמת

התחנה והפעלתה, תישא בה ממשלת ארה"ב.



ע. לנדאו; אם אדם יחלה בסרטן, יאמר שזה מהקרינה. השאלה

היא אם יודעים שהם אוטומטית יכסו את

ההוצאות.

ר. ירדור! אין לי שום ספק שאף אחד לא ישלם אוטומטית

רק משום שאמרו.
ע. לנדאו
השאלה היא אם אפשר להראות קשר בין המחלה

לבין התחנה.
ר. ירדור
ציטטתי לך מה שכתוב בהסכם.
א. שלייפר
יש סעיף בהסכם שאומר,. שאם מתגלה סיכון, יש

אפשרות לסגור את התחנה.
ר. ירדור
לא את כל התחנה, אלא לחסל את ההפרעה. מכל

מקום, אני לא מציע להעביר ביקורת על מה שיש

היום בהסכם ולנסות לשנות אותו. צוות מכל המשרדים הנוגעים בדבר עשה

מאמצים, ומאחר שהוא לא ניהל משא ומתן מול הראי, יש דברים שלא מוצאים חן

אפילו עד היום בעיני הצוות שניהל את המשא ומתן, בעיקר בעיני הצבא. אבל

זה מה שהושג במשא ומתן.

לגבי האמירות שנאמרו על-ידי נציגי חצבה והמועצה האיזורית ערבה תיכונה,

וזה קשור למה שאחר כך אמרו פרופ' קורנשטיין וד"ר ריכטר, לגבי סיפורי

הקרינה הטרמית. אני חושב שאני לא יכול בוווגדה הזאת להגיב על זה, אני לא

מקצוען כמוהם, לפחות לא בנושא הפיזיולוגי. ההצגה כאילו המומחים של

המכון למחקר ביו-כימי בנחל שורק הכינו את תזכיר השפעה על הסביבה,

והמומחים האמריקאים שנותנים להבין כאילו הם נשכרו על-ידי יזמי התוכנית,

לא היא. הפניה אליהם היתה בהחלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה, בהמלצה

של המשרד לאיכות הסביבה והמכון לבריאות הסביבה. לא נכון להציג שהם

מתעלמים מהאפקטים הטרמיים או שאינם מבינים. אפשר להתווכח אתם ויכוח

מדעי. המסמכים שעל-פיהם האנשים האלה קבעו את מה שקבעו כוללים סקירה

רחבה לפחות כמו זו שהגיש פרופ' קורנשטיין לתושבים ששכרו אותו, עם הרבה

יותר ספרות, עם כל האפקטים הטרמיים שנזכרים, והם לא מסכימים למסקנה

שהציג פרופ' קורנשטיין. הם אומרים שלמרות כל האפקטים האלה שנעשו במעבדה

והסקרים האפידמיולוגיים שנעשו, אנחנו איננו מוצאים סיבה בשלב המחקר הזה

לשנות במשהו את תקני החשיפה לקרינה אלקטרו-מגנטית שמבוססים על קרינה

טרמית. נכון, התקנים מבוססים על הנזקים הטרמיים.

כל הנתונים, ואני אומר באחריות, לרבות הנתון האחד שמופיע בסקירה שפרופ'

קורנשטיין הגיש לתושבים ולמועצה לגבי ההשפעות האפשריות של תחום התדרים

שבו אנחנו מדברים, באיפנון שבו אנחנו מדברים, ובעוצמות שישנן, אין אף

מחקר אחד - גם בין המחקרים שהוא הציג - שמצביע בכיוון הזה. המסקנות

שמוסקות בסופו של דבר אומרות, שמאחר שהעובדה הזו ישנה, ועובדות אחרות

ישנן, המסקנה הסופית שנאמרה כאן היא, שאין הוכחות חד-משמעיות שאין

נזקים. מסקנה זו אי אפשר לשלול, כמו אם אני אומר עכשיו פילוסופית שאין

שום הוכחות שאין נזקים מנורות חשמל, נזקים בריאותיים. אני רוצה לקבוע



שבתחום האלקטרו-מגנטי כלול מההרצים הנמוכים, שזה תחנות כוח וקווי מתח

גבוה. שם אכן יש מימצאים של ילדים שגרים עשרות מטרים ליד תחנות כאלה,

והיתה שם. עליה בסרטן דם, ועד התחום האולטרה-סגול, שזה פחות או יותר

תחום הקרינה הבלתי מייננת. ישנם תחומים שיש בהם סיכון. בתחום הזה ישנו

גם האור הנראה וגם תחום השידור שבו משדרת התחנה. ולכן אמרתי, האנלוגיה

לומר שמאחר שיש טיכונים בתחום האלקטרו-מגנטי. אולי יש גם מהתחנה, זה

נכון, ואולי יש גם מהאור הנראה. ולכן אולי נחליט לגור בחושך, עד שיגמרו

כל המחקרים.

ש. כהו; אני רוצה לשאול את אנשי התעשיה. עומדים

להשקיע 6 מיליון דולר בעבודות שהמדינה

קיבלה. איפה יבוצעו העבודות, והאם למשל מצפה רמון תיהנה מהעבודות הללו?

לגבי העובדים, האם יהיו עובדים במצפה רמון? האם אנחנו יכולים לגייס

היום עובדים? האם אותם עובדים שיגורו במצפה רמון, תהיה התחייבות להעסיק

אותם בתחנה?
מ. מנור
יש לך דוגמא לגבי רפא"ל, כאשר עובדים גרים

במצפה רמון.
ש. כהן
יש החלטת ממשלה לסגור את השלוחה בתל-אביב,

ולא סוגרים אותה. לא לוקחים עובדים ממצפה

רמון והעובדים באים מחיפה ותל-אביב. מתוך 5,000 עובדים של רפא"ל יש

בקושי 40 עובדים ממצפה רמון.
ר. ירדור
לא יהיה במדינה דמוקרטית כמו מדינת ישראל

חיוב של אף אחד את מי לשכור ומי יעבוד,

על-פי חוק. זה על-פי יתרון של קירבה למקום ועל פי-חוק. בדקנו עם שירות

התעסוקה בדימונה, ובפרוייקט עצמו אנחנו הולכים להקפיד. אם מותר להעסיק

על-פי חוק אנשים מחברון, ויהיה יותר כדאי לקבלן להעסיק אותם, הוא יעסיק

אותם. אם לעומת זאת על-פי חוק אי אפשר להעסיק אלא מישהו שיש לו אישור

משירות התעסוקה, לא ניתן לקבלן לעבוד, אלא על-פי חוק. שום מחוייבויות

לא יהיו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שבשתי הישיבות הללו מיצינו את

הדיון והקפנו אותו מכל הכיוונים שלו. אני

שמחה שהנציגות של תושבי הנגב והערבה לקחה חלק כאן, השתתפה בדיון והביאה

את ההשגות שלהם. אני רוצה לקוות שגם קיבלו תשובות על חלק מאותן השאלות

שהעלו.

דבר אחד אנחנו רוצים לבקש מכם- אינפורמציה לציבור צריכה להיות

אינפורמציה מעודכנת ומדוייקת, גם כדי לא להטעות את הציבור וגם לא ליצור

פאניקה ללא צורך.
ש. כהו
לנו לא יצא כלום מהתחנה הזאת. אני רק מפסיד

איזורים שהיום הייתי נהנה מהם כלכלית.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עובדות נכונות, בבקשה, אתם יכולים להביא

לידיעת הציבור הרחב כולו, בנגב ובערבה. איש



לא יכול לבוא אללכם בשום טענות. אבל עובדות לא נכונות - אסור להביא

אותן כדי לא להטעות את הציבור, וגם לא ליצור אווירה שאינה מבוססת על

עובדות נכונות. שמענו על דברים שהתפרסמו ושלא היו מדוייקים. אני לא

יודעת מי אחראי על הפרסומים שלהם, אנחנו לא באים להצביע על גורם זה או

גורם אחר, אבל זו הבקשה שלי מכם בשם הוועדה.

בד בבד עם המשך התכנון של הקמת התחנה, חייבים להמשיך לערוך את הסקרים

שטרם נערכו. אותם הסקרים המתבקשים על-ידי איכות הסביבה, אותם הסקרים

המתבקשים על-ידי הבריאות, אם זה מחקרים אפידמיולוגיים או טוקסולוגיים

או מחקרים וסקרים אחרים. יש לדעת את התמונה לאמיתה, מה ההשפעה שיכולה

להיות על בריאות האנשים החיים וגרים בערבה ובנגב. אם ניתן ללמוד מהעולם

הגדול, נלמד ממנו. אני שמחה שלקחתם יועצים מקצועיים שעורכים את הסקרים

והמחקרים, ובהחלט אנחנו סומכים עליהם. מחקרים כאלה לא נעשים תוך תקופה

קצרה, זה נמשך זמן. לא חשוב מתי תהיה התוצאה, צריך להמשיך ולערוך

מחקרים, ובהתאם לכך לנקוט אמצעים הדרושים כדי למנוע נזק ואפילו הוא

מינימלי. רוצים למנוע נזקים בכלל, גם לבריאות וגם לסביבה, מכאן גם אותם

הסקרים שצריך לערוך לגבי נדידת ציפורים.;

על שלושת הדברים האלה שציינתם בהחלט אנחנו ממליצים ותומכים בכל הלב

שהדברים האלה ימשיכו לעשותם. ימשיכו לעשות סקרים, ימשיכו לעשות מחקרים,

והכול כדי להגיע לחקר האמת ולחקר התוצאה אשר מתחייבת לנקוט באותם

אמצעים כדי למנוע נזקים.

אני אומרת היום ואני אציע גם בסיכום הדיון שיהיה לנו לאחר הסיור: אני

מניחה שיצאו מיכרזים כאן בארץ ויתחרו עליהם כמה חברות. צריך בתוך

המיכרז לחייב אותה החברה להעסיק עובדים ישראלים.
ר. ירדור
גם אם החוק לא מחייב?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה זה החוק לא מחייב? היה לנו דיון בענין של

קידוחי נפט, הוצא מיכרז בינלאומי, ואנחנו

אמרנו שאפילו אם חברה זרה תזכה במיכרז, יש לחייב אותה, והיא צריכה לדעת

זאת מראש שהיא מעסיקה עובדים ישראלים. הוציאו את זה כתנאי למיכרז.

תחרות חופשית תהיה פה, התחרות החופשית תהיה על התנאי הזה. כל חברה

שתיגש לזה, בבקשה, זה יהיה התנאי שלה. בתנאי המיכרז חייב להיות סעיף,

שאותה החברה שתזכה במיכרז מתחייבת להעסיק עובדים ישראלים. אנחנו גם

נפנה לשר העבודה הרווחה לא לתת רשיון להעסקת עובדים לא ישראלים - אם זה

זרים ואם זה מהשטחים - כל עוד שיש לנו עובדים ישראלים שאנחנו רוצים

להכשיר אותם, כדי שיהיו מתאימים ומוכנים לעבוד. היום זו לא בעיה. עם

100 אלף דורשי עבודה, קרוב ל-60-70 אלף מקבלי ביטוח אבטלה, יש בהחלט

מקום לגייס את הציבור הזה, במיוחד כשמגיעה אלינו עליה חדשה עם פוטנציאל

גדול, גם החיילים המשתחררים מהצבא הם פוטנציאל גדול, ובכל אלה אפשר

למצוא את ה-500 אשר יועסקו בתחנה הזאת, החל מההקמה, וגם לאחר מכן, בזמן

ההפעלה. הצד הזה יהיה מכוסה, ואני בטוחה שבפרוייקט הזה יועסקו

ישראלים.

אמנם אנחנו ועדת כלכלה, אבל אתם רואים שהדאגה שלנו נתונה גם לאספקטים

האחרים. יש לנו רגישות לאיכות הסביבה, יש לנו רגישות לבריאות, ויש לנו



רגישות גם לבעלי חיים, אם זה ציפורים או אם זה סוג אחר של חיות. לכן

אנחנו בהחלט חושבים על כל ההיבטים. אני חושבת שהקמת התחנה רצייה בהחלט,

היא חיונית, יש לה יתרונות למדינת ישראל. יחד עם זאת, חייבים לנקוט את

כל האמצעים כדי שלא יהיו נזקים, לא בריאותיים, לא סביבתיים ולא לבעלי

חיים. את כל הדברים האלה צריך להבטיח. אנחנו רוצים להגיע למצב שכולם

יהיו שבעי רצון.

נסיים- באווירה הזו של הסיכום, כולם יחד יעשו את כל המאמצים, ותוך כדי

שיתוף פעולה של כולם אני מקווה שכולנו, ומדינת ישראל בעיקר, תצא נשכרת

מהפרוייקט הזה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05

קוד המקור של הנתונים