ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 21/02/1990

הקמת תחנת המימסר "קול אמריקה''

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 115

של ישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד' כ"ו בשבט תש'ן, 21.2.1990, בשעה 9:10
נכהו
הברי הוועדה: היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גל

ע. זיסמן

יאיר לוי

י. צידון
מוזמנים
ר. מילוא, השר לאיכות הסביבה

ד.סתיו, המשרד לאיכות הסביבה

א. מרינוב, ד"ר, מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

ר. לוין, דובר השר לאיכות הסביבה

ש. אשכנזי, עוזר השר לאיכות הסביבה

א. עובד, רשות שדות התעופה

א. גלעד, רשות שדות התעופה

ש. שוהמי, ראש מינהל התעופה האזרחית, משרד התחבורה

ע. להבי, סגן היועץ המשפטי, משרד התחבורה

ד. רביב, נציג התעשיה האווירית

ש. תבורי, סמנכ"ל שיווק, "אלביט"

ב. גבעון, החברה להגנת הטבע

נ. שטורק, החברה להגנת הטבע

ר. פרומקין, ד"ר, החברה להגנת הטבע

מ. מנור, נציג רפא"ל

מ. שמיר, ראש המועצה האיזורית, תמר

ר. ירדור, ראש מינהלת תומר

א. שלייפר, סגן ראש מינהלת תומר

א. רזניק, מושב עידן, הערבה

ב. טפר, סגן החשב הכללי, משרד האוצר

ר. בלניקוב, משרד האוצר

ע. מודריק, חשב משרד התקשורת

ד. פרי, סמנכ"ל רשות שמורות הטבע

ש. כהן, ראש המועצה האיזורית מצפה רמון

ג. בלום, מושב חצבה, הערבה

ח. לויטה, מושב חצבה, הערבה

י. תמיר, תא"ל, סגן ראש אגף תכנון, המטכ"ל

י. שביט, רשות שדות התעופה
מזכירת הוועדה
ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

הקמת תחנת המימסר "קול אמריקה''



חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של

הכנסת. ח"כ גדליה גל ואנכי מצאנו לנכון

להעמיד לדיון את הקמת תחנת המימסר "קול אמריקה" על סדר יומה של ועדת

הכלכלה. לא יכולנו להמשיך ולהיות אדישים למה שמתרחש מצד אחד, כשקיימות

החלטות, ומצד שני ישנן טענות שנשמעות. ראינו את עצמנו מחוייבים לזמן את

כל הגורמים ולקיים את הדיון הזה.

אני מקדמת בברכה את אורחינו ומבקשת את ח"כ גדליה גל להציג את הנושא.

ג. גל! אוסיף רק כמה מלים למה שאמרה היו"ר. הנושא

מעורר ויכוח גם בארץ וגם בחו"ל, ושמענו

הבוקר שאתמול נמסרה עדות בפני אחת מהוועדות בקונגרס על-ידי יו"ר החברה

להגנת הטבע. הנושא מעורר ויכוח, וחשבתי שמן הדין שהוא יידון בוועדת

הכלכלה. בין המתנגדים, אולי גם בין המחייבים, יש קבוצות שונות. כל אחד

מייצג איזה שהוא אינטרס או נושא שהוא אחראי לו. לתשומת לב מיוחדת זכאים

אלה שגרים במקום, כי בסופו של דבר אם קיימת אפשרות של היפגעות, ודאי

וודאי שמי שקרוב למתקן הוא זה שאמור להיפגע, ומן הראוי שנשמע היטב את

החברים שגרים ליד האתר שבו אמורה לקום התחנה, מה עוד שמי שביקר בערבה

ראה איזה מפעל יוצא מן הכלל הקימו גם בעידן, גם בחצבה וגם בישובים

האחרים. נוסף להם, אני מקווה שנוכל לשמוע גם את האחרים, ובסוף חברי

ועדת הכלכלה, ואני כאחד מהם, נקבע את העמדה שלנו. אולי תהיינה לנו כמה

דרישות שלא עלו עד עכשיו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! אני רוצה לקדם את השר לאיכות הסביבה, השר

מילוא. זו הפעם הראשונה שאתה מופיע בפני

ועדת הכלכלה, ואנחנו שמחים על כך שאתה אתנו.

אני רוצה להוסיף על דברי ח"כ גדליה גל ולרכז את כל הנימוקים שאנחנו

שומעים הנימוקי נגד והנימוקים בעד. אחר כך נשמע את כל ההסברים כדי

להשתכנע לכאן או לכאן, ולקבל בסופו של את החלטת הוועדה ועמדתה.

אנחנו דנים על הפרוייקט לאחר שיש החלטה של ממשלת ישראל, לאחר שיש הסכם

חתום בין ממשלת ישראל לבין ארה"ב, לבין התאגיד הזה שצריך להקים את

הפרוייקט. השתלשלות הדברים נמשכת כבר מספר שנים, ואיננה תוצאה של שנה

אחת או שנתייים. כידוע לי הנושא נמשך משנת 84, כשהחלו הגישושים, מ-85

עד 87 התקיימו הדיונים, ובשנת 87 נחתם ההסכם. קראתי באחד המקומות

שדווקא הרשות לשמורות הטבע היתה בסוד העניינים לבחירת האתר אשר בסופו

של דבר הוסכם עליו, ואנחנו נשמע ממנה מדוע אחר כך היא יוצאת בטענות

ובהתנגדות.

הנקודות נגד הקמת הפרוייקט הן כדלקמן!

(א) מדובר על פגיעה בתיירות עקב הרחבת שטחי האש. זה לוקח חלק גדול

מאותם השטחים הקיימים והעומדים היום לרשות התיירים.

(ב) לא ניכנס לנקודה השניה בהרחבה. אנחנו קוראים דברים בעתונות, כך

שאני לא באה לגלות סודות. מכל מקום אנחנו למדים שעקבות סקר שנערך

על-ידי רפא"ל לבדיקת השפעת התחנה עולה, כי תחנה כזאת תסכן את מטוסי



חיל האוויר ואת טייסיו בשל שיבושים הנגרמים מעוצמת האנרגיה

המשודרת, והפוגעת במערכות ההיגוי של המטוסים. קראתי היום בעתון

"הארץ" כי יצטרכו למגן את המטוסים, והמיגון הזה יצטרך לעלות הרבה

מאוד כסף. אם הדברים מתפרסמים בעתונות, מותר לוועדת הכלכלה לשמוע

עליהם, אף שאני מתארת לעצמי שהנושא הזה נדון בוועדת חוץ ובטחון.

כתוב בעתון שהגילוי הזה לא עלה כאשר נחתם ההסכם וכאשר הוסכם על

הקמת התחנה.

(ג) אומרים שהקמת התחנה תפגע בצורה הרסנית ובלתי נסבלת בטבע, בנוף

ובמערך הטיולים.

(ד) פגיעה באיכות הסביבה. נמצא אתנו השר לאיכות הסביבה, ובוודאי הוא

ומנכ"ל משרדו יסבירו לנו בתחום הזה.

(ה) אני מצטערת שלא הסבירו את עמדת משרד הבריאות לצורך הנקודה הזאת,

אבל התושבים חרדים להשפעות הקרינה הרדיו-אקטיבית על בריאות התושבים

ובריאות ילדיהם. באחד המקורות כתוב שתהיה נטישה של התושבים את

האיזורים האלה. יש דאגה גם לטבע, ובתוך זה גם העופות הנדירים

שנמצאים בסביבה, ושאומרים שגם הם יינזקו.

(ו} אומרים שזה עלול לשבש את מערכת היחסים עם בריה"מ. אף שאנחנו עדים

בזמן האחרון לשיפור במערכת היחסים. נקווה גם לחידוש הקשרים

הדיפלומטיים, העליה שזורמת, נקווה שהיא תמשיך לזרום. גם מערכת

היחסים בין ארה"ב לבריה"מ היום קצת שונה מאז אותם הימים שהוחלט על

הקמת התחנה הזאת, שנועדה למטרות מסויימות.
היתרונות שיעלו מהקמת התחנה
(א) יתרונות כלכליים. מדובר בפרוייקט של 300 מיליון כמעט במשך תקופה של

3 שנים. כאשר מדינת ישראל עושה מאמצים להשיג השקעות ולפתח את הנגב,

ולהשקיע אמצעים כדי לפתח ולהקים פרוייקטים, פרוייקט בהיקף כזה חשוב

לנו מאוד.

(ב) מבחינת הקידום הטכנולוגי. אני חושבת שלעצם העובדה ש"אלביט"

ו"תדיראן" משתלבות בתוך זה יש משמעות גדולה מאוד גם מבחינת

הפרוייקט, שהוא פרוייקט טכנולוגי מתקדם ורב היקף.

(ג) תרומתו לפיתוח הנגב בהחלט לא מוטלת בספק, הוא יכול להביא עוד

משפחות להשתקע בנגב, במיוחד אנשי מקצוע שישתתפו בפרוייקט הזה.

מדובר על תוספת מקומות עבודה, וזה בזמן שאנחנו כל כך משוועים

למקומות עבודה. נוכל להשיג מקומות עבודה למחוסרי העבודה שמספרם

מתקרב ל-100 אלף דורשי עבודה בלבד. מגיעה אלינו עליה ברוכת כישורים

וכשרונות, ובמיוחד במקצועות הטכנולוגיים הללו, כך שאני חושבת שהדבר

הזה יתרום תרומה די ניכרת, במיוחד כשמדובר על תוספת בתעשיות

האלקטרוניקה. גם מהלך תפעול התחנה בתקופה ארוכת מאוד של שנים רבות

יאפשר העסקת כוח אדם מקצועי.



אנחנו רוצים לשמוע הסבר מדוייק, נכון להיום. אנחנו שומעים על מיכרזים.

האם הוצאו כבר המיכרזים והחלה העבודה בפרוייקט הזה? אנחנו נרצה לשמוע

מנציגי רשות שמורות הטבע מדוע התעוררו כל כך מאוחר, כאשר עברו כל כך

הרבה שנים. הם בדרך כלל ערים למתרחש, מה עוד שהיו שותפים לבחירת האתר.

מה הפגיעה שתהיה במטיילים, מדוע צמצום השטח יכול לפגוע בנושא הזה? לגבי

איכות הסביבה, האם נעשו סקרים, מהי הפגיעה שיכולה להיות באיכות הסביבה?

כאן אני במיוחד מתייחסת לפגיעה בבריאות התושבים. האם נערכה בדיקה מדעית

ומדוייקת על ההשפעה שתהיה על בריאותם ומה תוצאותיה. אם לא נעשה הדבר,

אני חושבת שלגבי כל הדברים שאמרתי, קודם כל צריכים להיעשות הסקרים

הללו, כדי לדעת מה ההשפעות והתופעות השליליות שתהיינה כדי שנדע לדרוש

שיינקטו האמצעים הדרושים להתמודדות עם המפגעים הללו, וכדי למנוע נזק

לאוכלוסיה ולבריאותה, נזק לטבע ונזק לאיכות הסביבה.

ברשותך, אדוני השר, אני רוצה לתת את רשות הדיבור לראש הפרוייקט, ואחר

כך אנחנו נשמע גם אותך.

ר. ירדור; אני עומד בראש מינהלת פרוייקט שהוקמה על-ידי

הממשלה, והיא מעוגנת בהסכם בין הממשלה לבין

ארה"ב. תפקידי קשור בכל הכרוך בתכנונה, הקמתה ותפעולה של התחנה. בתוקף

ההסכם עם ארה"ב מדובר גם על שמירת האינטרסים של ישראל בתחומי הבטחון,

התקשורת, בריאות הציבור ואיכות הסביבה.

אנחנו מדברים על מפת ארץ ישראל שבה התחנה נמצאת כ-30 קילומטר מדרום לים

המלח, וכ-120 קילומטר מצפון לאילת. התחנה תהיה באתר של 8,000 דונם,

כאשר בתוכו ישנם שדות האנטנות, מערכי אנטנות שמכוונות בחלקן למזרח

אירופה, רובן לרפובליקות האסיאתיות של בריה"מ, למרכז אסיה, וחלק קטן

למזרח אפריקה ולצפון אפריקה.

יו"ר הוועדה סקרה את ההיסטוריה של הפרוייקט, ואני רק אציין את אבני

הדרך עד כה. הפניה של הנשיא ריגן להקמת התחנה היתה בדצמבר ?84. את

הבדיקות הראשוניות הובילו נציגי צה"ל, והשתתפו בהן נציגים של מינהל

מקרקעי ישראל, רשות שמורות הטבע, נציגי הסוכנות היהודית השתתפו גם הם

בשלב הראשון, והצטרפו אליהם עוד כמה גופים. באוגוסט 87, אף שנראה היה

שתהיינה מיגבלות על הקמת התחנה הזאת, ההחלטה היתה גם מדינית והיא גם

עלתה בוועדת חוץ ובטחון בסמוך לכך, ולא רק בקבינט, והוחלט שלמרות הכל

נענים בחיוב. התשובה היתה עקרונית חיובית, ומאז, מאוגוסט 85 ועד למאל

87, במשך קרוב לשנתיים, נמשך משא ומתן במקביל לבדיקות טכניות בנושאים

השונים. דנו גם בהשפעה על הסביבה, השפעה על ציפורים, גם על מערכות של

צה"ל, לרבות סיורים שנערכו על-ידי נציגים, כולל של תושבי הסביבה בתחנות

קיימות בחו"ל, כדי לבדוק את ההשלכות על הסביבה מבחינת בריאות הציבור,

והשלכות כלכליות ואחרות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נענו בחיוב לפני שנעשו כל הבדיקות האלה?

ר. ירדור! היו בדיקות ראשוניות מדצמבר 84 ועד לאוגוסט

85. אז היתה ההחלטה החיובית העקרונית,

ונמשכו הבדיקות. במקביל למשא ומתן עד מאי 37. במאי 87 אושרה על-ידי

הממשלה הטיוטא לחתימת הסכם, ב-18 ביוני נחתם ההסכם בין ממשלת ישראל



לבין ממשלת ארה"ב - בבית הלבן היה סקס חתימה, ,ב-27- בדצמבר ההסכם אושרר

על-פי ההליכים החוקיים במדינת ישראל של אישרור הסכם בינלאומי, והוא היה

מונח על שולחן הכנסת למשך כמה שבועות. היתה שאלה אחת של ח"כ מתי פלד

ששאל, האם תהיינה השלכות חמורות, כפי שהוא שמע אז, על ציפורים נודדות.

התשובה שהיתה על סמך הסקר שכבר נערך אז על-ידי החברה להגנת הטבע והרשות

- אני מניח שאת הסקר הם יוכלו להציב אותו אחר כך - הניחה את דעתו. זה

הועבר לממשלה, והיא אישרה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; עד לחתימת ההסכם הושלמו כל הבדיקות?
ר. ירדור
לא. חלק מהבדיקות נמשכות גם היום.

במקביל למשא ומתן, המועצה הארצית לתכנון

ולבניה החליטה על הכנת תוכנית מיתאר ארצית ותזכיר השפעה על הסביבה.

הבעיה עם הבדיקות המפורטות היתה, שאי אפשר לעשות בדיקות מפורטות באמת

מבלי לתכנן במפורט גם את התחנה, ולכן זה היה צריך להיות משולב. אי אפשר

היה להתחיל בתכנון מפורט של התחנה שעולה הרבה מאוד כסף, לפני שיש הסכם

עקרוני שעומדים להקים תחנה כזאת.

לאחר שאושרר ההסכם על-ידי ממשלת ישראל, ממשלת ארה"ב עדיין - למרות כל

הסקרים המוקדמים שהצביעו על אפשרוונ הקמת התחנה באיזור הזה - עיכבה את

אישרור ההסכם מבחינתה ואת תחילת הפעלת הפרוייקט בכך שהיא ביקשה כבר אז

לקבל, נוסף לחתימה של הממשלה על ההסכם, עוד מכתב רשמי שמאשרר את

ההיתכנות הטכנית של הקמת התחנה. במפורש דובר אז על סקר שהתחיל להיערך

עוד לפני כן על-ידי רפא"ל על השפעת המערכות על מערכת הבטחון. בניגוד

למה שכתוב היום בעתונים, זה לא סיפור חדש. השפעת קרינה אלקטרו-מגנטית

יכולה לשבש מערכות של מטוסים מודרניים. ישנו סיפור הטורנדו שבאחד

העתונים דובר שהגיע לאחרונה לישראל בדרכים עקיפות, והאמריקאים ניסו

למנוע. ב-84 הגיע סיפור הטורנדו בצורה רשמית מהנספח בגרמניה. באותם

ימים הלביא עוד היה בחיים והיו השלכות על תכנון הלביא לאור האינפורמציה

הזו. לאור ידיעת האמריקאים שיש חששות כאלה, הם ביקשו ממשלת ישראל לבדוק

את עצמה ולאשרר.

י. צידון; עוד ב-57 איבדנו מטוס בצרפת בענין הזה.

ר. ירדור; לאור שלב די מתקדם באותו זמן של סקר שנעשה

על הדברים האלה, מערכת הבטחון אמרה שבעקרון
היא תוכל לחיות עם התחנה, בשלושה תנאים
(1) התנאי הראשון מתוך שלושת התנאים היה, שיקבלו מכתב רשמי של חיל

האוויר האמריקאי האומר שמטוסי אפ-16, שהם המתקדמים והפגיעים ביותר

בגלל המערכות האלקטרוניות, יכולים לעמוד בעוצמות קרינה מסויימות -

ואני לא אכנס כאן למספרים.

(2) התנאי השני היה - וזה היה ידוע כבר אז, מה שהיום פורסם ב"הארץ" -

שיצטרך להיות פתרון של הקשחה של מטוסי חיל האוויר נגד הדלקת

נוריות, שיבושים במערכת המחשב שלהם במטוסים המודרניים.



(3) התנאי השלישי היה שתיפתר הבעיה של התעופה האזרחית, שלא על-ידי הזזת

הנתיבים אל תוך האתרים בהם נמצא הפרוייקט.

כאמור, שלושת התנאים האלה נבדקו בדיקה ראשונית. האמריקאים סיפקו מכתב

רשמי של היל האוויר שלהם שאליו היה מצורפת הודעה רשמית, כדי שזה יהיה

רשמי בין הממשלות. זה מכתב של תת-מזכיר ההגנה האמריקאי, בו הוא מודיע

שמטוסי אף-16 יכולים לטוס בעוצמות הקרינה שנדרשו אז. לאור זה יצא מכתב

רשמי של היתכנות התחנה, ואז האמריקאים הניעו את הפרוייקט, אישררו את

ההסכם, ביקשו את התקציבים מן הקונגרס, ומאז פברואר 88 התחילו להשקיע את

הכספים בפרוייקט. בכספים שהושקעו היה תשלום מיידי של 16 מיליון דולר

שנמצאים היום בבנק ישראל, ושמיועדים ישירות לפיתוה ישובי הערבה. סכום

זה לא קשור בפרוייקט, הוא מעבר לכל היתרונות הכלכליים שנובעים

מהפרוייקט ושהוזכרו על-ידי היו"ר. רוב הכסף הזה נמצא עדיין באוצר, כי

עבודה מפורטת מאוד שנעשתה עם תושבי המועצה האיזורית ערבה תיכונה, שעמדה

בפני סיום לפני מספר חודשים, עם משימה מפורטת של הפרוייקטים בהם יושקע

הכסף, נקטעה באיבה. וזאת משום שתושבי הערבה שינו את החלטותיהם, הם

בוודאי יציגו גם את הסיבות שהביאו אותם לכך, והם הפסיקו את המשא ומתן

ואת הבדיקה המפורטת של ניצול הכסף. לעומת זאת, לגבי חלק מהכסף הזה -

נדמה לי בסך של 4 וחצי דולר - יש סיכומים בין האוצר לבין המועצה

האיזורית "תמר" על אופן הצעתו לפרוייקטים במועצה האיזורית "תמר". כסף

זה התחיל להיות מופעל, אבל יתרת הכסף מחכה עד שניתן יהיה לדבר ולסכם עם

התושבים איך הוא יושקע.

נחתם חוזה לתכנון מפורט של התחנה עם שותפות ישראלית-אמריקאית בהיקף של

14 מיליון דולר. בתוך סכום זה כלולים 2-3 מיליון דולר של תזכיר השפעה

על סביבה, תזכיר מפורט במקביל לתכנון התחנה, ואני מניח שאנשי איכות

הסביבה ימסרו פרטים בקשר לתזכיר, מתי התקבל, מה הוא כיסה, מה

תוצאותיו.

השתתפו בהכנת התזכיר גורמים רבים ישראליים לא פרטיים, וזה די במקרה.

5 שותפויות ישראליות-אמריקאיות גדולות מאוד של משרדי תכנון השתתפו

בתחרות על התכנון הזה של ה-14 מיליון, ובכל אחת מהשותפויות האלה היו

גופים אחרים, ברובם ישראלים, שהיו אמורים להכין את החלק הנוגע בהשפעה

על הסביבה. לא במקרה נבחרה שותפות לבדיקת ההשפעות על איכות הסביבה,

שותפות שבתוכה היו גופים ממלכתיים או ציבוריים ישראליים שקשורים בכך,

כמו רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע. את נושא השפעת הקרינה על

הבריאות יבדקו מדענים של המכון למחקר גרעיני בנחל שורק. את נושא

ההשפעות על הארכיאולוגיה בדקו אנשי אגף העתיקות, כקבלני מישנה של

השותפות הזאת.

התכנון כולו, כולל הכנת התזכיר, עומד בפני סיום. חלקו כבר הסתיים בימים
אלה. מדובר ב-4 מיכרזים להקמת התחנה, שהם
(1) עבודות תשתית ועבודות עפר בהיקף של כ-11 מיליון דולר.

(2) הקמת תחנת מישנה לטרנספורמציה בהיקף של בין 3 ל-4 מיליון דולר.



(3) עבודות הבינוי בהיקף של כ-13 מיליון דולר.

(4) כל המערכות האלקטרוניות ומערכות השידור בהיקף של כ-190 מיליון

דולר.

מתוך ארבעת החוזים האלה, השניים הראשונים - עבודות עפר והקמת תחנת

מישנה - מוכנים כבר היום להוצאה למיכרז. מיכרז על הבינוי יהיה מוכן תוך

שבועות ספורים. המיכרז על האלקטרוניקה, שהוא קצת יותר מסובך, יהיה מוכן

להוצאה כנראה בתהילת אפריל.

כבר היום מתבצעות עבודות של מה שקרוי "מחוץ לגדר", שגם בהן כבר הושקע

כסף, וכבר יש חוזים-

(1) הסטת כביש הערבה. התחנה, בגלל בעיות של ישור קרקע ובעיות של זווית

אל האופק, דרישות אחרות של התחנה ותכנונים שונים של הרחקתה ככל

הניתן מאיזורי יישוב - כביש הערבה שהיום עובר בתוך האתר של התחנה,

צריך להיות מוסט, כדי לעקוף אותה. העבודה הזו בעיצומה, והיא התחילה

כבר על-ידי מע"ץ. החוזה - בן 14 מיליון דולר - נחתם כבר בין

האמריקאים לבין מע"ץ.

(2) עבודה המתבצעת על-ידי חברת החשמל, בהיקף של כ-3 מיליון דולר, וזה

הבאת מתח עליון אל האתר מכיוון סדום.

י. צידון; איזה הספק צריך להיכנס שם?

ר. ירדור; יש שם 16 משדרים, כל אחד של 500 קילווט,

כשהם כולם בבת אחת עובדים זה 8 מגווט.

י. צידון; בו זמנית.
ר. ירדור
? כן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה צריך להיות אורך הכביש?

ר. ירדור; החלק המוסט של הכביש הוא כ-9 קילומטרים.

המיכרזים לא יצאו בינתיים, אף שהם מוכנים,

וחלק יהיו מוכנים בעוד כמה שבועות, מאחר שעל-פי החוק אי אפשר להתחיל

עבודות בשטח לפני שיש היתרי בניה. לא יכולים להיות היתרי בניה, לפני

שיש אישור לתוכנית המיתאר הארצית. תוכנית המיתאר הארצית נמצאת במשך

חודשים רבים לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבניה ובוועדות המישנה שלה.

היא כמעט עוכבה על-ידי בג"ץ שהגישו נציגי התושבים, בג"ץ פסק את פסוקו

ביום ראשון האחרון ודחה את העתירה של התושבים, שטענו שזה לא נושא

לתוכנית מיתאר ארצית.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! לתושבים יש זכות התנגדות, אם זה לא בתחום

השיפוט של המועצה שלהם?
ר. ירדור
על-פי חוק, לתוכנית מיתאר ארצית, אין זכות

להתנגדות, וזאת חיתה אחת הטענות לבג"ץ,

שהתוכנית איננה מאפשרת התנגדות. הבג"ץ, כנגד זה, הראה שהזכויות שניתנות

להם בתוקף ההליך כמו שהוא מתבצע במועצה הארצית, נותן להם הרבה יותר

זכויות מאשר עצם זכות ההתנגדות הפורמלית שניתנת בתוכנית מיתאר מחוזית

או בתוכנית מפורטת, ששם אינך שותף כלל לתוכנית. אתה מודיע שאתה מתנגד,

ותוך חודשיים עונים לך. כאן המועצה הארצית הקימה ב-86 ועדת היגוי

לתוכנית שבה השתתפו גם נציגי התושבים, גם המועצה האיזורית "תמר" וגם

המועצה האיזורית ערבה תיכונה, והם ליוו את הכנת התזכיר והכנת התוכנית,

תוך כדי תכנון. למשל בעקבות דרישות שלהם, תוך כדי ליווי התוכנית, היו 8

שינויים של פרטי התכנון של מצב האנטנות, שכל שינוי היה לאור בדיקה

נוספת ולאור בדיקה שיבדקו עוד קצת אם אפשר להזיז. הם השפיעו על עוד

אספקטים של התכנון בתוקף חברותם בוועדת ההיגוי, וזו זכות שאיננה ניתנת

בכלל בדרגים היותר נמוכים. אני מצטט עכשיו גם את העובדות וגם את דברי

השופטים, כפי שהתפרסמו בפסק-הדין ביום ראשון האחרון.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בית-המשפט היקנה להם עוד זכויות?

ר. ירדור; לא. הוא לא היקנה להם עוד זכויות, הוא הראה

להם, בדחותו את העתירה, כיצד שמורות

זכויותיהם הרבה יותר מאשר אילו היה מתבצע הליך כמו שהם מבקשים. מאז

שהסתיימה התוכנית הזו שנערכה יחד אתם, בשותפות פעילה אתם, והוגשה

למועצה - דנה בזה ועדת משנה של המועצה שאליה מוזמנים דרך קבע נציגיהם

ונציגי רשות שמורות הטבע ועוד גורמים אחרים, נתקבלו בוועדה הזאת הערות

והשגות רבות מאוד מן הציבור; נתקבלו הערות של ועדות לתכנון ובניה

מחוזיות, שאליהן על-פי חוק הופצה התוכנית; וועדת משנה של המועצה דנה

בדברים האלה, והיא משנה כבר היום הוראות תוכנית המיתאר כהמלצה למועצה

הארצית בעקבות ההערות האלה.

מאחר שלא נמצאים כאן נציגי המשרד וגם לא נציגי המכון לבריאות הקביבה,

אני רוצה להתייחס לחלק שנבדק שם. תזכיר ההשפעה של קרינה אלקטרו-מגנטית

נערך על-ידי המכון הגרעיני בנחל שורק. המכון בדק את כל הקיים בספרות

המדעית וכל מה שנעשה בארצות אחרות מבחינת תקינה והגנה על הבריאות, נכון

למועד הכנת התזכיר שמועד סיומו והגשתו היה בפברואר 89.

התקנים הקיימים בעולם נבנים על כל המחקרים שמתבצעים בקשר להשפעות

אלקטרו-מגנטיות, אבל התקן עצמו מתייחס בסופו של דבר לסיכונים שנגרמים

על-ידי חימום רקמות כתוצאה מקרינה אלקטרו-מגנטית, חימום רקמות חיות. זה

נקרא האפקטים או ההשפעה הטרמית, החומנית (מלשון חום) של קרינה

אלקטרו-מגנטית. יש המוני מחקרים, רובם במעבדה וחלקם על בעלי חיים,

ותופעות שנתגלו בשטח בישובים בתחומים שונים לחלוטין, אבל קשורים לקרינה

אלקטרו-מגנטית, מחקרים שמראים שישנם אפקטים על רקמות חיות, שאינן

נובעות מהחימות. אלה נקראים אפקטים א-טרמיים או לא חומניים. כל התופעות

הקיימות היום בעולם המערבי והבודקות תקינה, לא שאינן מתייחסות לאפקטים

הללו, אלא אומרות שכל המחקרים גם יחד לא הצליחו להצביע על אפשרות של

נזק לאדם כתוצאה מהאפקטים האלה, ואשר על כן הם מאשררים שוב את התקנים

שאני עוד מעט אראה. גם המכון למחקר גרעיני בנחל שורק, בתזכיר ההשפעה על



הסביבה, איננו מתעלם מכל אלה. הוא סוקר סקירה מאוד מאוד מפורטת את

הספרות שקיימת עד למועד הכנת הסקר, וגם הוא בסופו של דבר ממליץ את

המלצותיו, כפי שנמצא היום בגירסתה הנוכחית של תוכנית המיתאר. התקנים

נמדדים באותה יחידת מדידה פיזיקלית שבה מודדים השפעות קרינה

אלקטרו-מגנטית על המטוסים, היא נקראת וולט למטר. מדובר ב-10 וולט למטר,

100 וולט למטר, מספרים.

י. צידון; עוצמת שדה.

ר. ירדור! כן. עוצמת שדה אלקטרו-מגנטי. עוד מלה בקשר

להבדל שבין תקן עובדים לתקן כללי באוכלוסיה.

יש הנחה במרבית גופי התקינה שאומרת, שלעובדים שעובדים במקומות כאלה או

במקומות שמושפעים מקרינה אלקטרו-מגנטית אפשר לקבוע סף יותר גבוה מאשר

לאוכלוסיה כללית, כי הם לא חיים שם 24 שעות ביממה, הם מודעים להשפעות

האלה והם יכולים לנקוט אמצעי זהירות. וזאת בעוד שלאוכלוסיה כללית, יש

אומרים, שצריך לקבוע לה סף נמוך יותר, כי שם מדובר על כל סוגי אוכלוסיה

שונים, יכולים להיות גם חולים ולוקחי כל מיני תרופות שעלולים להיות

מושפעים. ולכן, בחלק מהתקנים, שמים סף קצת יותר נמוך לענין הזה

לאוכלוסיה הכללית. לא כך הוא בגרמניה המערבית, לדוגמא. שם התקן בתוקף

הקיים עד היום לעובדים הוא 100 וולט למטר, ולאוכלוסיה כללית אותו

הדבר.

קיים תקן בינלאומי מ-84 של ארגון שנקרא "הארגון הבינלאומי להגנה מפני

קרינה". מרבית ארצות אירופה חברות בו, וכן קנדה ועוד ארצות אחרות, תקן

של אוסטרליה מ-85, ותקן של גוף שאיננו תלוי בממשלה בארה"ב שנקרא -

,American National Standards Institute A.N.S.I.שהוא מסונף לאיגוד

הבינלאומי של מהנדסי אלקטרוניקה וחשמל. הוא מעדכן כל מיני תקנים

שנוגעים לאלקטרוניקה, וחשמל זה אחד מהם, בתקן ההשפעה האלקטרו-מגנטית.

אצלו נמצא התקן המעודכן ביותר, והוא בהליכי עדכון ל-1990. כל אלה
אומרים
תקן לעובדים 61 וולט למטר, תקן לאוכלוסיה 25 וולט למטר.

בבריה"מ יש תקנים מאוד מאוד מחמירים בכל התחומים, גם בקרינה

רדיו-אקטיבית, גם בעשן ובכל מיני דברים אחרים. הם לא עומדים בתקנים

האלה, אבל התקנים מאוד מחמירים. שם התקן הוא 20 וולט למטר לעובדים, 10

וולט למטר לאוכלוסיה הכללית. כמו שאתם רואים, הרבה יותר חמור מכל מה

שנאמר כאן.

משרד העבודה קבע תקן לעובדים כבר לפני כמה שנים, תקן של 71 וולט למטר

לעובדים. אין תקן לאוכלוסיה כללית, אבל המכון לבריאות הסביבה המליץ

שיאומץ לאוכלוסיה הכללית תקן של 27.5 וולט למטר.

כדי לתת קצת השוואות על מה שקורה לעומת התקנים האלה בתחנות קיימות בארץ

ובעולם יצאנו עם צוות של רפא"ל, וערכנו מדידות של ממש בשטח ליד תחנות

קיימות בארץ ובעולם. ליד תחנה של גלי צה"ל וקול המוזיקה בחיפה, ברמת

גולדה, בתוך הבתים, נמדדת עוצמת קרינה של 12 וולט למטר; ליד תחנת החוף

בעכו נמדדת עוצמת קרינה של 36 וולט למטר; מתחנת הלל של בזק בעין-שריד

נמדדת קרינה של 14.3 וולט למטר; ביבנה, בכפר הנגיד, מהתחנה הגדולה של

קול ציון לגולה, 5.7 וולט למטר; מתחנה שנמצאת בפורטוגל בתוך כפר,



שבית-הספר התיכון המקצועי שלו נמצא בתוך התחנה, הילדים כל יום לומדים

בבית-הספר הזה, נמדדת קרינה של 36 וולט למטר בספרד, עיירת וילות של

עשירים על שפת הים, ליד תחנה כזאת נמדדים 72 וולט למטר.

י. צידון; באיזה מרחקו העוצמה משתנה עם גודל המרחק.

ר. ירדור! המרחקים תלויים בעוצמות. יש תחנות עם משדר

מאוד חלש, אבל אם אתה נמצא ממש עליו, יש לך

יותר עוצמה. כל תחנה נמצאת במרחקים אחרים, זה לא אותו דבר. מדדנו במקום

שגרים בני אדם.

ג. גל! אני חושב שהמדובר ב-2 קילומטר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה זה יהיה כאן?

ר. ירדור; אני כבר מראה. החישובים שנעשו מחייבים את

התחנה. זאת אומרת, שגם אם טעינו בחישובים,

לתחנה אסור להעלות את תוצאות הקרינה. החישובים מראים שבישוב קטן ממערב

לתחנה, שם תהיה עוצמת הקרינה החזקה ביותר, שהיא 2 וולט למטר, בגובה 10

מטר מעל פני הקרקע, כשכלפי הקרקע היא עוד יורדת. בעין-חצבה היא תהיה

1,2 וולט למטר; בעידן היא תהיה 0,8 וולט למטר; בחצבה היא תהיה 0,75

וולט למטר. הבאתי כאן את נאות הכיכר לא מכיוון שיש לה משמעות, אלא

מכיוון שתושבי נאות הכיכר העלו דאגה, שם אי אפשר יהיה בשום מכשיר קיים

למדוד את עוצמת הקרינה, משום שהיא תהיה כל כך נמוכה. היא תהיה מאיות של

וולט למטר. זה לא רק משום שהם יחסית רחוקים מהתחנה, אלא משום שהם מאוד

נמוכים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; התושבים יודעים את הנתונים האלה?

ר. ירדור; כן.

השוואה של כל מה שאמרתי עד עכשיו נמצאת על

העמוד הזה, שאיננו בקנה מידה. העוצמות שמהוות סיכון ומתחילות לחמם

רקמות בצורה מסכנת הן בסביבות אלפי וולט למטר, בין 1,000 ל-2,000. מובן

שבקביעת תקנים לבני-אדם לוקחים הרבה מאוד מקדמי בטחון, והתקן שנקבע

בארץ לעובדים כפי שכבר נאמר, הוא 71 וולט למטר, והוא התקן שיחול על

עובדי התחנה עצמם. התקן המומלץ לאוכלוסיה הכללית הוא 27,5 וחצי וולט

למטר, ועד לגדר התחנה יהיו 27,5 וולט למטר. מחוץ לגדר התחנה, לאחר

שהאלומות מכוונות לרקיע, על-פני הקרקע מהר מאוד הקרינה יורדת. כבר

בכבישים שמסביב, בכביש הערבה והכביש לעידן, זה צונח ל-2 וולט למטר.

הרמות הקיימות שהצגתי קודם בתחנות קיימות בממוצע נמוך, רק של מה שיש

בארץ של 15 וולט למטר, וכזכור בישובים בסביבה המקסימום יהיה 2 וולט

למטר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם כך, למה מודאגים התושבים?

ר. ירדור; הם יציגו את עצמם טוב יותר ממני. לאחר שהוגש

התזכיר והופץ לציבור לשם הערות, התושבים

ביקשו חוות דעת של מומחים. הם שכרו מדען מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ'



רפי קורשנטיין שעוסק בחלק מהתחום חזה. הוא ערך עבורם סקר ספרות קיימת,

והוא אסף את מרבית הספרות הקיימת שמצביעה על אפקטים א-טרמיים, לא

חומכיים. הוא הראה שיש תופעות בתחומים של הספקטרו-מגנטים. התופעות,

אגב, על בני אדם ולא במעבדה - יש גם תופעות על בני אדם - בתחומים שונים

לחלוטין שבהם תעבוד התחנה, קיימות תופעות בתחומים שאינם משמשים בכלל

לשידורים, אבל גם הם קרינה אלקטרו-מגנטית. זה ליד תחנות כוח גדולות

מאוד, וזה בתחומים לא של המגה-הרצים שבהם עובדת התחנה אלא בתחומים של

עשרות הרצים בודדות. אצל ילדים בארה"ב שגרו קרוב מאוד לתחנות כוח -

וכאן מדובר בעשרות מטרים ולא בקילומטרים - או מתחת לקווי מתח עליון,

נצפתה עליה סטטיסטית בסרטן דם. זו התופעה המובהקת ביותר של השפעה

מדאיגה של קרינה אלקטרו-מגנטית.

י. צידון; שוב, באיזה עוצמות?

ר. ירדור.' בעוצמות של אלפי וולטים למטר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לא בעוצמה שהיזכרת.

ר. ירדור; לא בעוצמה, אבל מה שיותר חשוב מהעוצמה, שזה

בכלל לא בתחומי התדרים האלה שעליהם מדובר,

ותחומי התדרים חשובים מאוד לענין הזה. כל המחקרים אינם מראים בשום מקרה

שבתחומי התדרים האלה יש איזו שהיא בעיה. ישנו איזה סיפור, שאני לא יכול

להלאות את הוועדה במסגרת הזמן הזה, ולנסות להסביר מהו האפיון שעולה על

התדר. הצביע פרופ' קורנשטיין על סיכון שנמדד בתחום תדר אחר, אבל

באיפנון שמסכן, והוא אמר שהאיפנון הזה בתחנה. הענין הזה הוצג, והיה

ויכוח כמו הוויכוחים בימי הביניים בין רבנים לכמרים. היה ויכוח של

מדענים בפני ועדת משנה של המועצה, בין רפי קורנשטיין לבין מדעני נחל

שורק. הוועדה לא מצאה את ידיה ואת רגליה, והחליטה לפנות למומחים בלתי

תלויים בחו"ל, כי אין בארץ אנשים בעלי נסיון בכך. לעומת זאת בחו"ל כל

ועדות התקינה מעסיקות במשך שנים כמעט במשרה מלאה מומחים משני האספקטים,

החומני והלא-חומני. השאלה היתה למי לפנות, המשרד לאיכות הסביבה נתבקש

להמליץ, הוא המליץ על כמה אפשרויות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; משרד הבריאות לא היה בתמונה?

ר. ירדור; הוא הפסיק להיות משרד הבריאות והפך להיות

המכון לחקר בריאות הסביבה, אבל זה כל הזמן

אותו מכון. הם המליצו על איזה שהם מדענים. מתוך הרשימה שהומלצה הוחלט

אל מי לפנות. היתה החלטה לפנות אל אחד, ובכל-זאת פנו אל שניים כדי

להיות בטוחים, ואכן בצדק עשו, כי אחד מהם עד עצם היום הזה לא עונה

אפילו לטלפונים, שלא לדבר על כך שהוא לא עונה על מכתבים. מומחה של יו"ר

אותה ועדת תקינה אמריקאית שמעדכנת עכשיו את התקן ל-1990 ענתה באופן

מפתיע תשובה פסקנית מאוד ונוחה מאוד למקבלי ההחלטות, כי מה שעונים בדרך

כלל מדענים הוא, שי'אין להוציא מכלל אפשרות", ודברים בנוסח הזה. אבל

אותה ועדה ענתה תשובה מאוד מסקנית לאמור שהעבירו אליה את המכתב של

פרופ' קורנשטיין, היא קראה את המחקר, יש לה עוד מהקרים שלא נכללו בו,

והיא טוענת שהוא לא רלוונטי לחלוטין לתחומי התדר ולאופי השידורים



מהתחנה שנמסרו לה. לדעתה היא איננה יכולה להמליץ על שום אמצעי זהירות

נוספים על אלה שהוצגו בפניה כעומדים להילקח.

העניו חזה נדון ביום ראשון האחרון בוועדת המשנה. ועדת המשנה - על סמך

טיעונים של נציגי התושבים - החליטה שגם זה אולי לא מספיק, והיא רוצה

לפנות לעוד איזה שהוא גוף מדעי ישראלי, שינסה הוא למצוא עוד מדענים

שיכריעו, ואני מניח שניתן להמשיך בצורה כזו עוד שנים רבות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תודה רבה על הדברים המעניינים והמקיפים.

נבקש לשמוע את השר לאיכות הסביבה.

השר ר. מילוא; השר לאיכות הסביבה.

אני קודם כל רוצה להתנצל על שלא אוכל להישאר

כאן להמשך הישיבה, אבל ישאר כאן דן סתיו ממשרדנו, ובהמשך לדברי יתן

פרוט יתר לגבי הבעיות.

אני רוצה לציין, ובעיקר לשם כך באתי לישיבה, שאמנם אנחנו אמונים על

הנושאים הסביבתיים ועל הבעיות הקשורות בהשפעה על הסביבה כתוצאה מהקמת

התחנה, ויש בעיות כאלה. יש בעיות במיוחד לגבי סגירת שטח אש שצה"ל מבקש,

שם זו פגיעה באיזור שהוא האיזור הרגיש ביותר מבחינת תיירות, נוף וטבע

בנגב. מדובר בכל האיזור שהיום מהווה את הקשר העיקרי בין מזרח הנגב

למכתשים, למערב. בנושא הזה יש לנו הערכות, הערות והשגות קשות, ואני

מקווה שדן סתיו יוכל להביא את הדברים בפני הוועדה.

מבחינת הממשלה - ומעבר להיותי שר שאחראי לאיכות הסביבה, אני גם שר

בממשלה - הממשלה קיבלה בנושא הזה עמדה. יש לה עמדה, והיא עדיין לא

שינתה את עמדתה. אני מעריך שכל זמן שמצד האמריקאים לא יחול שינוי

בעמדתם, המשלה לא תשנה גם היא את עמדתה, מתוך ההנמקה שיש הסכמים,

ההסכמים מחייבים ולא אנחנו נהיה אלה שנרצה לא לקיים או לא לעמוד

בהסכם.

חשבתי לתומי שהשינויים במזרח אירופה והשינוי של בריה'ימ כלפי ישראל עם

פתיחת השערים בפני היהודים, יחייבו גם אצל האמריקאים מחשבה מחודשת, וזה

יקל עלינו מאוד. היה ניצוץ כזה. היה פה גורם אמריקאי אחד שאמר, שיש

מקום למחשבה ושיקול מחודש. הענין התחיל להתגלגל, ואחר כך התברר שכנראה

אין מחשבה כזו. אבל אני חושב שהדיון הזה והליבון של הנושא חשובים

במיוחד על רקע אפשרות כזאת. כלומר, אם האמריקאים מבחינתם יבואו ויאמרו

בשלב מסויים - שהוא חייב להיות קצר, כי הדברים כבר בלתי הפיכים, אם

אנחנו מתקדמים הלאה - שמבחינתם יש נכונות לפתוח את הנושא לדיון מחודש,

לדעתי העמדה שלנו צריכה להשתנות, ולהיות בנושא הזה שונה מאשר היתה

בעבר.

נקודה שרציתי להדגיש היא, שעם כל הבדיקות שנעשו ישנם דברים לא מעטים

שאין לגביהם תשובות ברורות, ולאו דווקא בגלל מה שאמר פה מר ירדור,

ובצדק, שאצל המדענים בדרך כלל אין עמדות חד-משמעיות, אלא יש בעיה נוספת

של העדר בדיקות מספיקות בנושא הזה. אנחנו פנינו ל ,E.TA.-לרשות

האמריקאית להגנה על איכות הסביבה, ואני מוכרח לומר שמשרדנו הופתע

ממיעוט המחקרים היסודיים שנעשו בנושא הזה, מחקרים מבוססים גם לגבי המצב



בארה"ב וגם לגבי המצב בפורטוגל ובספרד ובמקומות אחרים. ולכן, השאלות

האלה הן שאלות מאוד לא חד-משמעיות. נפגשתי עם המשלחת האמריקאית שהיתה

כאן בראשות מר פוקס ואחרים, ואני לא הופתעתי לראות שהם מבחינתם מאוד

מעוניינים בהקמת הפרוייקט. אגב, הם לא גורמים שיש להם איזה שהוא קשר

להיבטים שאנחנו עוסקים בהם. הם קיבלו פרוייקט, הם מנהלים את "קול

אמריקה" ואת רדיו אירופה. הם קיבלו פרוייקט והם רוצים ליישם אותו,

להוציא אותו אל הפועל. יש להם אישור תקציבי של 350 מיליון דולר, והם לא

רוצים להיתקע בלי פרוייקט. אין להם תשובות לנושאים האלה. כשאנחנו שאלנו

אותם האם יש תשובות ברורות לבעיות שאנחנו העלינו, הם אמרו שבהחלט לא,

הם מוכנים לממן מחקרים שיתנו תשובות להיבטים האלה. אין לי ספק שאחרי

הקמת התחנה, אם היא תוקם, גם אנחנו נצטרך להמשיך ולעסוק במחקרים, כי

במעקבים בנושאים שעומדים על הפרק אין לנו עדיין תשובות - ואני אומר את

זה פה במלוא גילוי הלב, במלוא הכנות - ואין לאיש בעולם תשובות לגבי חלק

מהשאלות שעומדות כאן על סדר היום.

אני מציע שניתן למר דן סתיו, הבקיא בנושא הזה, למסור כמה וכמה נתונים

ופרטים לגבי עמדתנו בנושא זה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יש צורך שאנחנו נזמין את נציגי המכון?

השר ר. מילוא; אני חושב שלא. אם אתם רוצים לקיים בישיבה

הבאה דיון בנושאים בהיבטים הרפואיים יותר,

כפי שאת אמרת, בהחלט כדאי להזמין אותם. אני חושב שהם לא יחשפו דברים

חדשים, אבל אפשר לשמוע נתונים יותר מקצועיים לגבי הבדיקות שנעשו.

י. תמיר; ההשתלשלות ההיסטורית היא כמו שמר ירדור

תיאר. במדינה הקטנה הזאת כולם מחליפים את

כולם, ויוצא היסטורית שהוא היה קודמי בתפקיד ועסק בענין הזה. היות

שאנחנו כפופים להחלטת ממשלה, ואף שהצגנו מלכתחילה שעם הקמת התחנה

צפויות להיות בעיות, הרי ברגע שנתקבלה החלטת ממשלה אנחנו חייבים לקבל

אותה, ולמצוא את ההסדרים הטובים ביותר, כך שמערכת הבטחון לא תיפגע. מה

זאת אומרת לא תיפגע? קודם כל מההיבט של חיי אדם, ויש פה ההיבט הזה;

והיבט שני הוא זה של יתר מערכות צהי'ל, אימונים, תקשורת, מודיעין וכוי.

כמו שאמר ח"כ צידון, ההשפעה של תופעה אלקטרו-מגנטית על מטוסים ידועה

מזה תקופה ארוכה. התופעה הולכת ומחמירה מצד אחד, ואולי תהיה קלה בעתיד

מצד שני, כי ככל שהמטוסים יותר מודרניים ונהוגים על-ידי אלקטרוניקה -

הרי הם יותר פגיעים לקרינה שעלולה לשבש את ההיגוי, שזה הנושא העיקרי

מבחינת בטיחות הטיסה. יש כמובן הפרעות לתקשורת ולעוד מערכות, אבל הבעיה

העיקרית שמטרידה אותנו היא הנושא של ההיגוי, כי פה יכול שיתקבל היגוי

שונה ממה שהטייס התכוון. מצד שני, כנראה המטוסים העתידיים יותר יהיו

בנויים בצורה מחוסנת יותר, כי התופעה הזו בשנים האחרונות, בכל המדינות

המייצרות מטוסים, עלתה בחומרתה. מטוס הטורנדו שנפל בגרמניה, נפל כתוצאה

מתופעה כזו. הוא פחות חסין מהאף-16, ומצד אחר יש לו גם מערכת משנית

שהוא יכול לעבור למערכת היגוי רגילה. אני לא רוצה להיכנס לפרטי הנפילה,

היינו שם, חקרנו אותם, היינו במפעל המייצר את הטורנדו.
יאיר לוי
זה מקרה בודד שהית בעולם?
י. תמיר
היו עוד מקרים. יש תופעות של מטוסים נוספים

שלא נפלו, אבל כמעט נפלו. היה בתם אובדן

שליטה, בסופו של דבר הטייס הצליח להשתלט ולא נפלו לקרקע, אבל זה יכול

היה להיגמר גם אחרת.

י. צידון! יש גם מטוס אזרחי שעומד להיכנס לזה. ה-אייר

320, שגם הוא מופעל בשיטת ניהוג זאת.

י. תמיר; אם אנחנו עוברים לנושאים של לוחמה

אלקטרונית, הסיפור הוא אחר. אחת הבעיות

שקורות כאן היא, שכתוצאה מהטווח הוא מפסיד את העוצמה הזאת, ולכן לא

מקימים ללוחמה אלקטרונית דברים כאלה, כי צריך עוצמה אדירה והטווח יחסית

הוא קצר.

בכל מקום שהתחנה הזו היתה קמה במדינת ישראל היתה לה בעיה, אם זה לגורם

כזה או לגורם אחר. המקום שנבחר כאן היה הפחות ביותר מבחינת הבעיות, הרע

במיעוטו. אני מדגיש שוב, מערכת הבטחון מאוד לא היתה שלימה עם הדבר גם

אז. יחד עם זאת, לא יכולנו להצביע בצורה חד-משמעית על מה שיקרה ואיך זה

ישפיע על המטוסים, עד שלא הסתיימו הסקרים והמחקרים, ובינתיים הם לא

הסתיימו. הסתיימו חלק מהסקרים, כולל עריכת ניסוי מוטס. בדקנו מטוס

וטסנו מעל תחנת יבנה. יש לי הדמייה של הקרינה שם, ושם התחנה בעוצמה

נמוכה יותר, וקיבלנו כל מיני תוצאות. את מרבית המחקרים ביבנה עשינו

בעצמנו, יתר המחקרים נעשו על-ידי רפא"ל, דרך תומר, כשהם ממומנים על-ידי

האמריקאים.

המחקרים האלה מצביעים על שני דברים-. הראשון, על שימור בתדרים מסויימים,

והתחנה נתנה לזה תשובה; ושני, העוצמה. גם כאן, מהמיתאר הראשוני ועד

היום התחנה שינתה את מיתאר התחנה שלה, כתוצאה מהדו-שיח שבינינו

והמחקרים, ובסופו של דבר יש היום עוצמה מסויימת שלטענת תומר מייצגת את

מיתאר ההפעלה האמריקאי. אני מקבל דרך תומר את התשובות מהאמריקאים.

יאיר לוי; האמריקאים לא רוצים לדבר אתנו ישירות?

י. תמיר; בהסכם סוכם שתומר מייצג את מדינת ישראל.

ר. ירדור; מאחר שהבדיקות על מערכת הבטחון - אמנם את

המטוסים אנחנו קונים מהם, ואין הרבה סודות

על המטוסים שלנו - אבל הבדיקות היו הרבה יותר רחבות, ולא רק על הבעיה

הספציפית הזאת. הוחלט שמאחר שהבדיקות מסווגות ולא מוכנים לחשוף בפני

האמריקאים את כל הענין הזה, תומר מטפל בהן. בניגוד לכל שאר בעיות

ההשלכה על הסביבה, שגם בהן תומר מטפל, שם הכל פתוח בפני האמריקאים,

והאמריקאים עובדים ישירות גם עם האנשים שמכינים את הסקרים. אנחנו

עובדים אתם, ושכרנו את רפא"ל, ואנחנו עובדים עם רפא"ל ועם הצבא על

ההשפעות על מערכת הבטחון. מה שהאמריקאים מקבלים, זה רק את התוצאות

הסופיות שאומרות להם שלאור זה וזה צריך לעשות כך וכך.



יאיר לוי; מי מממן אותנו?

ר. ירדור; מממן אותנו משרד האוצר של מדינת ישראל.

אנחנו גוף מתוקצב של ממשלת ישראל, אנחנו

הוצאה מותנית בהכנסה. האמריקאים מכניסים כסף לבנק ישראל, ומשרד האוצר

משלם.

י. תמיר; התשובות שנותנים לנו בקשר למעטפת הביצועים

של התחנה, הן שאין עוד הרבה מה לשחק עם זה,

וזהו מיתאר הביצוע של התחנה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה עם המיגון?

י. תמיר; מכאן עולות הבעיות הבאות: ראשית, המיגון.

כדי לטוס בוולטים למסרים מסויימים, כפי

שהוצג פה, יש לבצע הקשחות במטוסים. אגב, גם התשובות של האמריקאים שאפשר

לטוס בצורה זאת וזאת, אני לא בטוח שהוורסיה של המטוסים הנמצאים בידינו

היא כמו של ה-אף-16 הנמצא בידי האמריקאים. כללי הבטיחות שלהם שונים

מכללי הבטיחות שלנו וכדי. בכל אופן, אנחנו לא מוכנים לסכן טייסים, ולכן

צריך למגן את המטוסים.

העבודה היא בעיצומה, ותומר מרכז אותה. זה צפוי לעלות עשרות אלפי דולרים

למטוס.

יאיר לוי; למיל

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני חושבת שהאמריקאים צריכים לשאת בהוצאות.
י. תמיר
לפי ההסכם, כל הוצאה שהיא לפי המצוטט בהסכם,

שנגזרת כתוצאה מהקמה והפעלה של התחנה,

האמריקאים צריכים לשלם. לנו היו ספיקות אם האמריקאים עומדים מאחורי

הענין הזה. בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר אמרו ראשי תאגידי השידור שאם

יוכח להם שאכן זה כך, את המטוסים הנוכחיים - קרי, אלה שייכנסו לשירות

ישראלי עד להפעלת התחנה - אותם הם יממנו. זה נאמר בעל-פה, אין לנו מסמך

כתוב.

ר. ירדור; יש מכתב משר הבטחון.

י. תמיר; עוד לא ראיתי. לגבי מטוסים עתידיים, הם טענו

שזה לא מקובל עליהם. היות שאנחנו גם לא

יודעים אילו הם המטוסים העתידיים, ויכול להיות שזה יהיה יותר פשוט

להתנות את זה בהוראות הקניה, באפיון, זה יעלה גם פחות, לכן לא מחפשים

את זה. אבל כרגע מדובר במטוסים הנוכחיים.

ההיבט השני. כתוצאה מהקמת התחנה הנמצאת כאן - זה גבול הערבה, מושב עידן

נמצא כאן, זה כביש הערבה. יש פה כמה צבעים ומעגלים, יש פה מעגלים

המתארים את הקרינה בין 20 וולט למטר, ו-10 וולט למטר. יש פה שני דברים

סמוכים לענין; אחד, מטווח של חיל האוויר, ואין לנו הרבה כאלה, למרות



השטחים המועסקים האלה; והשני, נתיב תעופה. במשא ומתן, כשהצגנו בפניהם

את הבעיות, אמרנו להם שיתארו לעצמם שעל גג הפנטגון מוקמת תחנה כזו, ומה

זה יעשה במדינת מרילנד; והם אמרו לנו: אבל אנחנו נותנים לכם 3 מיליארד

דולר לשנה.

התחנה ממוקמת פה, זה בטווח חיל האוויר. הטווח מתחלק לשני חלקים, כי

באמצע עובר כביש. פה מצויינים שטחי אש נוספים המצויים בסביבה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תוכחנה היא 30 קילומטר מים המלח.

י. תמיר! דרומה לים המלח. חצבה, גבול ירדן, כביש

הערבה. יש פה נתיב תעופה אזרחי שטס לאילת,

גם לדרום אפריקה, והשטח הזוז במרביתו מתבטל כתוצאה מהקירבה לקרינה, שאי

אפשר יהיה להיכנס אליה, כתוצאה מכך שנתיב התעופה האזרחי כנראה יוסט

לאיזור הזה. מנתיב התעופה האזרחי צריך לקחת עוד מירווח בטחון, כדי שלא

יתנגשו. ולכן המטווח הזה יתבטל, אף שאולי חלק קטן ממנו כן ישאר. היות

שזה אחד המוצרים במחסור שלנו, מטווחי חיל האוויר, בדקנו גם אפשרות לקחת

שטחי אש אחרים ולשנות בהם יעוד. הענין סבוך ביותר, ראשית בפגיעה;

ושנית, מכל מיני היבטים של תעופה צבאית, מעגלים וכניסות, טיסות נמוכות

וטיסות גבוהות - אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים האלו. הגענו לכך שצריך

במקום השטח הזה, להציב את המטרות האלה במקום אחר. אני במיוחד מדגיש

להציב את המטרות במקום אחר. וכך הגענו לפינה הדרומית.

בפינה הדרומית מצויינים באדום קצוות של שטחי אש קיימים. נכון שהם

פעילים מעט מאוד, אבל אלה שטחי אש קיימים וסגורים. אנחנו רוצים להציב

את המטרות, חלקן בשטח הזה ועוד חלק, שאולי נרחיב את שטח האש, לכאן. זאת

אומרת, במקום הדבר הזה, ממערב למרכז ספיר, ועד לנחל נקרות. אנחנו

יכולים לסגור את המקום שרירותית, אבל אנחנו לא רוצים לעשות זאת כך. לפי

תקנות ההגנה לשעת חירום - אפשר לעשות זאת בלי לשאול אף אחד.

הגענו למסקנה ולהצעה שנפתח את נחל נקרות ואת נחל מרזבה לא לא-חוקי כמו

היום, שכולם מטיילים שם באופן לא-חוקי, אלא כן באופן חוקי, כמו כביש

פתוח, והוא יהיה נתיב פתוח.

י. צידוו; כל ימות השנה?

י. תמיר! כל ימות השנה. במטרות נמקם, כמו שעושים בכל

המקומות האלה, בעצה אחת עם רשות שמורות

הטבע, שזה הגוף הסטטוטורי אתו אנחנו עובדים. אני מזכיר, רשות שמורות

הטבע היא גוף סטטוטורי, והחברה להגנת הטבע היא גוף ציבורי. הם ודאי

יציגו את הבעיות המטרידות אותם. התקיים דיון גם עם ראש מועצת מצפה רמון

שטען שתהיה פגיעה בתיירות וכוי. לגבי תנועה רכובה של מטיילים, אין

טענות; הבעיה היא שהענין הזה יחסל במידה מסויימת את התופעה של מטיילים

רגליים, ואני טוען שהוא אמור להיות מחוסל גם היום, אף שיש מטיילים ללא

אישור. אפשר להגיע לסידורים שונים לגבי ששי-שבת, כמו שעושים היום. על

כל מפה שלנו של שטחי האש, מהצד השני יש הדפס של המקומות שבהם אפשר

לטייל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חלק לימי חול וחלק לשבת וחגים?
י. תמיר
נכון, וכתוב עם מי צריכים לתאם וכו'.

הנושא השני שמטריד, הוא פגיעה בערכי הטבע.

מתכוונים להציב מטרות ולירות שם תחמושת כזו, כך שהפגיעה תהיה מינימלית.

אני לא רוצה להרחיב מעבר לכך. הגורמים שאנחנו פועלים אתם יודעים במה

המדובר. גם על זה לא מסכימים חברי, והם ודאי יציגו את עמדתם.

כך עומדים עם הנושא הזה, כאשר עדיין נושא התעופה האזרחית צריך להיות

מסוכם.

אחרי כל המחקרים, הפגיעה ממנה חששנו מלכתחילה היא מהתפוצצות של כל מיני

עצמים וזאת אפשר לפתור. ההפרעות בתקשורת תהיינה מינימליות. יהיו הפרעות

כאלו שיתוקנו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה תוכל לתת לנו את התסקירים האלה?

י. תמיר; כן. לגבי הקרקע יש לנו ויכוח על פרשנות.

למשל, נושא האבטחה של התחנה. אם נגיע למסקנה

שכתוצאה מהקמת התחנה יצטרכו לשנות משהו באבטחה בגבול, האם האמריקאים

יממנו זאת או לא.

ר. ירדור; לגבי תקלות שתיגרמנה גם לציוד אזרחי וגם

לציוד צבאי. אנחנו יודעים כתוצאה מאותן

בדיקות שתהיינה כנראה הפרעות למערכות ההשקייה האלקטרוניות של מוטורולה

בשדות המעובדים בסביבה. התקלות תתוקנה פר-תקלה על-חשבון האמריקאים, זה

מובן לחלוטין, וזה מתוך אותו סעיף בהסכם שאומר שהם ישאו בהוצאה.
ג. גל
האם יהיה עדכון של המערכות, כדי שלא תיפגענה

או שהן תתוקנה בכל פעם כשתהיה תקלה?
ר. ירדור
גם זה וגם זה.
ג. גל
יכול להיות מצב, שמישהו לא יסגור את המים

והחלקה תוצף וייגרם נזק?
ר. ירדור
אם ייגרם נזק, יהיה תשלום עבור הנזק. חוץ

מזה, יטפלו בחיסון המערכת ו/או איזה שהוא

טיפול בתחנה עצמה, שלכיוון הספציפי ההוא לא תהיה עוצמת קרינה שמפריעה.
י. צידון
רציתי להתייחס למיגזר צר של כל הענין הזה.

מובן שאינני יכול לחוות דיעה לכאן או לכאן

על איזור טיולים, וכמובן לא על שטחי אש. הייתי רוצה שנוציא ממערכת

החישובים שלנו ציד מכשפות. הדברים ידועים, לפחות בענייני התעופה אני

אסיר תודה לתא"ל יום-טוב תמיר שפחות או יותר הסביר חלק מהדברים האלה.

ההפרעות האלקטרוניות למטוסים יכולות להיות משלושה סוגים בסיסיים:



(א) הפרעות למערכות הניווט והקשר שלהן.

(ב) נזק תמידי לאותן המערכות.

(ג) הפרעות למערכות ההיגוי. יותר ויותר מטוסים פועלים באמצעות מערכות

היגוי ממוחשבות. כיום בזירה יש לנו ה-אף-16, הלביא היה גם כן כזה,

ה-אייר-בס, מטוס נוסעים ,A-320גם הוא כזה.

לכל הדברים האלה יש תקנים, יש תקנים קשיחים, ולכן כל מה שאני רוצה לומר

הוא, שהענין הוא ענין קשוח, וניתן למדידה. זח עסק של כן או לא, ולא

ענין של ויכוח. כך שאת זה הייתי מציע להוציא מצד הוויכוח. אם חיל

האוויר או צה"ל יקבעו תקנים אחרים, יצטרכו להישמע לאותם התקנים האחרים.

אבל זה ענין של תקנים ולא של ויכוח, ואני מציע שנוציא את זה, ונתייחס

לנושאים האחרים שהם סובייקטיביים, ולא לנושאים אובייקטיביים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנשמע את נציגי רשות שמורות הטבע

ואת יתר האורחים נשמע בישיבה הבאה המיועדת

להתקיים בשבוע הבא. אז ישתתף גם השר גד יעקבי, שהיום נבצר ממנו להשתתף.

אני מבקשת שתארגנו לנו סיור לאותה הסביבה, אנחנו רוצים גם לראות במה

הדברים אמורים.

ד. פרי; נשמח לארח אתכם בשטח. אם תקבעו מועד, ברצון

נעמוד לרשותכם בכל הסיוע הענייני וגם

בהסברים בשטח.

כפי שנאמר כאן, היינו שותפים בסוד הדברים משלבים מאוד מוקדמים. נשאלנו:

אם תחליט מדינת ישראל לאשר הקמת תחנה כזו, על פי איזו מבין האלטרנטיבות

השונות שהונחו על השולחן יהיו הנזקים קשים יותר או פחות. הבהרנו

שראשית, תחנה זו תגרום לנזק, ולא חשוב היכן תקום, שנית, בבדיקה פרטנית

עקרונית הסתבר, שהמיקום הספציפי אליו הגיעו בסופו של דבר, יפגע פחות

ממיקומים אלטרנטיביים אחרים שהוצעו, הן במישור החוף וחן בערבה.

יאיר לוי; אתה מדבר מההיבט שלך.

ד. פרי; מההיבט של שמירת טבע. אינני עוסק בנושאים של

בטחון וכלכלה.

כאשר עברנו לבדיקות יותר פרטניות הסתבר, שהבעיה החמורה ביותר הנובעת

ממיקום התחנה באתר המוצע מבחינת שמירת טבע ונוף, הוא חשש כבד לפגיעה

בעופות נודדים. האיזור הזה הינו חלק מציר הנדידה העולמי, הנתיב החשוב

ביותר בעולם הידוע כיום למעבר כמויות אדירות של ציפורים פעמיים בשנה.

לא היה לנו מידע בדבר השפעות של קרינה מהסוג המדובר על נדידת העופות,

ומראש הוצבע ונאמר שזה החשש הכבד ביותר, וזה הנזק הממשי האדיר שעשויה

התחנה לגרום, אם יסתבר שאכן הקרינה הזו גורמת לנזקים לעופות נודדים.

מדובר בעשרות מיליוני ציפורים.

הסקרים העקרוניים, סקרי היתכנות מוקדמים שנעשו, הצביעו על כך שיתכן

שנתיב הנדידה המרכזי איננו עובר מעל התחנה אלא הוא בשוליים. לאור זה גם



אמרו האמריקאים שהם מוכנים להסתכן, שסקרים פרטניים מפורטים שייעשו במשך

תקופת התכנון וההקמה יצביעו על מימדי התופעה ועל האמצעים למנוע או

להקשיח את מניעת הנזק לציפורים. הם מתהייבים להבליע או לתפעל את התחנה

בהתאם להנחיות או לתוצאות שתחייבנה אותן להימנע מפגיעה.

האמת שההבטחות האלה שניתנו בחום לב בהתחלה, הולכות ונחלשות ככל שהזמן

עובר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זה מובטח בהסכם?

ד. פרי; לא.

ר. ירדור; זה מובטח בתוכנית המיתאר.

ד. פרי; אני מקווה שיובטח בתוכנית המיתאר. בגירסתה

הנוכחית זה לא מובטח.

ר. ירדור; תוכנית המיתאר בכל מקרה תחייב. ההסכם גם

אומר שכל חוק, תקנה או צו מינהלי ישראלי

מחייב את תפעול התחנה.

ד. פרי; אם תוכנית המיתאר הארצית תחייב בצורה

הנכונה, יתכן שתהיינה תשובות, אם כי גם אם

תהיינה בהוראות התוכנית הגדרות מאוד ברורות, ויסתבר מקץ 3 שנים, ב-300

מיליון דולר שיש סתירה מהותית בין שני הדברים, חוששני שה-300 מיליון

דולר יגברו על כל הוראת תקנה של תוכנית שתעמוד בסתירה להשקעה הכספית.

י. צידון; יש לכם מיתאר של גבהים של הנדידות האלה!

ד. פרי; אמרנו בצורה ברורה, שנדרש ביצוע סקר באמצעות

מכ"ם. סקר זה טרם בוצע. הצבענו על כך שנדרש

סקר בעזרת מסים שיאפשר לקבוע מהירויות, כמויות, גבהים ונתיבים ביום

ובלילה, שכן הנדידה קיימת בקנה מידה נרחב ביותר גם בלילה, ואין לנו שמץ

של מושג מה קורה באיזור הזה בשעות נדידת הלילה. רק עבודה בעזרת מכ"ם

ומכמ"ים טרמיים תאפשר להגיע לנתוני אמת מדוייקים, ומהם להקיש מסקנות מה

המשמעות לגבי תפעול התחנה ומשטר הקרינה הנובע ממנה לנושא הציפורים

הנודדות. הסקר הזה טרם בוצע, אנחנו מאוד מקווים שהוראות התוכנית

תחייבנה, ואכן הוא יבוצע בצורה טובה ומספקת במשך השנתיים הקרובות. ואז

התוצאות של הידע שייאסף מסקר זה, תושלכנה חזרה על הוראות התפעול

והביצוע של התחנה. ההנחה היא שהאמריקאים אומרים שהם לוקחים סיכוי

מחושב, שזה לא יסתור את קיום התחנה או פעילותה. לכל היותר זה. יחייב

התאמות נקודתיות, כמו שנאמר פה לגבי נושאים אחרים. אבל בהחלט קיימת

תיאורטית האפשרות שההתנגשות תהיה טוטאלית.

י. צידון; כשציפור מתיישבת על קו מתח עליון, שום דבר

לא קורה לה, כי הרי הבעיה היא עוצמת השדה.

ממה במדוייק נובע החשש שלכם? זה ענין של תדר או ענין של עוצמת שדה?



ד. פרי; החשש מתבטא בשלושה דברים: ראשית, בעוצמות

השידור המדוברות כאן, ציפור שתיגע באנטנה

תישרף מייד. אלו אנטנות רשת עם פרישה מאוד רחבה; שנית, עצם ההתנגשות

באנטנות או ברשתות הפרושות היא התנגשות שמשמעותה מוות; החשש הכבד ביותר

הוא שיבוש מנגנוני הניווט המגנטיים של העופות, שכן כידוע לחוקרי נדידת

הציפורים, מנגנון הניווט העיקרי של ציפור נודדת מתבסס על השדה המגנטי

של כדור הארץ, ומנגנונים מגנטיים שמובנים גנטית במוח הציפור. לכן, יתכן

שאחרי תום הסקרים יסתבר שההתנגשות איננה גדולה, אבל קיימת אפשרות סבירה

שההתנגשות אכן גדולה וכבדה.

דבר שני שלא עמד לנגד עינינו לחלוטין, כשעלה נושא המיקום הספציפי, אלא

עמדו עובדות אחרות לנגד עינינו, זה נושא פרישת שטחי האימונים ואפשרויות

צה"ל במסדרונות האוויר להשתלב עם התחנה. נאמר אז מפורשות שמיקום התחנה

והמיקום הנוכחי לא יחייב שום שינוי בשטחי אימונים ופרישתם, ולא יפריע

למספר האימונים הצה"לי המקובל והנהוג מאז 82, כלומר מאז השלמת היערכות

מחדש בנגב בעקבות פינוי סיני. ולכן לא לקחנו בחשבון אפשרות של פגיעה

בשטחים מרוחקים ונרחבים מדרום לתחנה, בגלל תזוזת שטחי אימונים של חיל

האוויר.

הנושא של השינוי עלה לראשונה בספטמבר השנה, וזו מיתה הפתעה, במסמך

שהביא משרד הבטחון למועצה הארצית לתכנון ובניה, ורק מאז הנושא הזה עלה

להתייחסות.

משמעות העברת שטחי האימונים דרומה מהווה חשש פגיעה כבד, נוסף על זה

שכבר בוצע ב-82, עקב פרישת צה"ל בשטחים ובערכים שעד היום היו שמורים

ומוגנים בצורה טובה. זה לא סוד, זה כבר נאמר כאן, שכל פרישת שטחי

האימונים ב-82 נעשתה בעבודת מטה משולבת ומתואמת, שהיינו בה משולבים

לעומק ולרוחב, ונעשתה שורת הסדרים על-מנת להבטיח גם אימונים לצה"ל וגם

אי-פגיעה בערכי הנוף בנגב, וגם שמירה על - אפשרויות הטיול במיגבלות

המוטלות והנובעות מצרכי האימונים.

החשש כאן הוא שאותם הסדרים שהותירו בידינו מעט מזעיר - שכן מערכת

הבטחון, בצדק, נזקקה לשטחים נרחבים ובהיקפים גדולים ביותר - הרי שהמעט

הזה שנותר עומד להיפגע פגיעה קשה נוספת.

לכן, הן בשל החשש לפגיעה בעופות נודדים, הן בשל פרישה נוספת ונרחבת של

שטחי אימונים מדרום, על חשבון דברים שנותרו וניצלו בפרישה הקודמת,

אנחנו מתנגדים לתחנה. לא באיחור אלא במועד, בשיטה הנכונה, בדרך הנכונה,

בתגובה נכונה, בעיתוי נכון לעובדות כפי שהן מתגלות במהלך התכנון, כאשר

בנושא של צה"ל, לצערנו, היתה הפתעה או מכה מתחת לחגורה בשעה ה-12. לא

ידענו את זה. להיפך, ידענו ההיפך מזה במשך 5 שנים, ופתאום ברגע האחרון

השתנו הנתונים שינוי מהותי, לצערנו, שלא בטובתנו, ואין מקום לבוא

ולשאול איפה היינו עד יום זה, על עובדות שהיו הפוכות. ברגע שהתהפכה

עמדת צה"ל, אוטומטית נאלצנו כמובן להתאים מיידית את עמדתנו לעובדות

החדשות שהתגלו והתבררו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נעמיד כאן היום נקודה. כפי שאמרתי, נמשיך את

הדיון בשבוע הבא. כל האורחים יהיו מוזמנים



לדיון זה, וכן יוזמן נציג המכון לבריאות הסביבה, כדי שנוכל לשמוע גם על

הנושא הזה. בענין הסיור, נתאם את המועד.

ד. פרי; אנחנו ניקח על עצמנו את הסידורים הטכניים,

כלומר לדאוג לג'יפים, להדרכה ולתנועה בשטח.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מזכירת הוועדה תעמוד אתכם בקשר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה נשעה 10:50

קוד המקור של הנתונים