ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/02/1990

ריסוס התוצרת החקלאית בישראל - הצעה לסדר היום של ח"כ א. ורדיגר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 109

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"א בשבט התש"ן (6 בפברואר 1990). שעה 11:00

נוכחים; חברי הוועדה;

ש. ארבלי-אלמוזלינו - יושבת ראש

ג. גל

ע. זיסמן

יאיר לוי

י. צידון
מוזמנים
ח"כ א. ורדיגר

ש. אלחנן - מנגל האגף להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות

ד"ר מ. אדר-הופמן- מנהל המחלקה לרישוי תכשירי הדברה "

ד. ברוך - אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר י.מלבסקי - יועץ כלכלי, הרשות המרכזית לצרכנות

גב' ע. לבנון - מנכ"ל המועצה לצרכנות

ד. רייכמן - מנהל שירות המזון, משרד הבריאות

א. אייזנברג - טוקסיקולוג ראשי, משרד הבריאות

מזכירת הוועדה;

ל. ורון
קצרנית
ש. אלתרמן
סדר-הי ום
ריסוס התוצרת החקלאית בישראל- הצעה לסדר היום של ח"כ א. ורדיגר



ריסוס התוצרת החקלאית בישראל - הצעה לסדר היום של ח"כ א. ורדיגר

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר יומנו הצעה לסדר היום של חבר הכנסת אברהם

ורדיגר, שהעלה אותה בכנסת ב-19 בדצמבר 1989. הנושא שלה הוא: ריסוס תוצרת חקלאית

בישראל.

נמצאים איתנו מר שמואל אלחנן, מנהל האגף להגנת הצומח ולביקורת, ממשרד

החקלאות. ד"ר משה אדר-הופמן, מנהל המחלקה לרישוי תכשירי הדברה במשרד החקלאות. מר

דוד ברוך מאגף התקציבים באוצר, גברת עדה לבנון מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות,

מר רייכמן דניאל, מנהל שירות המזון במשרד הבריאות. היה לי הכבוד לעבוד איתו. אני

מודה על כל שיתוף הפעולה שהיה בינינו בזמן כהונתי במשרד הבריאות. הוא אחד מהאנשים

שעושים עבודה מצוינת. מר אהרן אייזנברג טוקסיקולוג ראשי.

על פי הנוהל אני מבקשת מחברת הכנסת ורדיגר להעלות את הנושא. מתן הבעיות

שאנחנו צריכים להתייחס אליהן.

א' ורדיגר;

גבירתי היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, בתשובתו להצעה שלי העיר שר

הר1קלאות: מדוע הדבר הגיע אלי? הנושא הזה שייך יותר למשרד הבריאות מאשר לשר

החקלאות. היות והעליתי את הנושא מהאספקט החקלאי, השיב לי שר החקלאות.

אני הסתמכתי על הפירסום בעיתונים וכלי התקשורת, ביחס לשימוש בחומרי

ריסוס שונים בחקלאות שלנו. מתוך הפירסומים האלה מתברר שחומרי הדברה שונים פשוט

מזיקים לבריאותו של הציבור. חומרי ההדברה מגיעים אל האוכלוסיה בשתי דרכים: אכילת

מזון מרוסס מצד אחד, שאיפה ישירה של אותם מוצרים כימיים שנמצאים באוויר מצד שני.

בישראל נמצאים בשימוש חקלאי כ-800 תכשירי הדברה. קיימות חברות כמו כ.צ.ט,

פזכים, אגן כימיקלים, אשר מייבאות גם חומרים בסיסיים והן מייצרות את התכשירים כאן

בישראל, גם לייצוא וגם לשוק המקומי.

אינני רוצה להאריך. יושבים כאן מומחים והם יודעים במה מדובר. העליתי בצורה

מאד מפורטת את כל הנושא. גם ציינתי שמבקר המדינה בדו"ח מספר 37 ציין את הליקויים,

כמו בשימוש בחומרים בניגוד לדעת משרד הבריאות, ליקויים בסידרי הרישום של תכשירים

חדשים, פיקוח מועט ולא סדיר על שיווק חומרי הדברה, שימוש בחומרים רעילים במיוחד,

אופו השימוש בחומרי הדברה וכו'.

ראיתי לנכון להעלות את הנושא בכנסת בכדי שנוכל לשמוע מהאנשים הנוגעים בדבר על

הבעיה הזאת. אולי אנשי החקלאות פחות רגישים לנושא הזה, אתם מכירים יותר את הבעיה.

אבל אנחנו בני אדם פשוטים שיודעים עד כמה הדברים האלה קורים ושומעים שהדברים האלה

הם פשוט מזיקים לבריאותו של הציבור, ראיתי לנכון להעלות את זה במליאה ואני שמח

שיושבת הראש הביאה את הנושא לישיבה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זה נושא חשוב.
א' ורדיגר
גם שר הרוקלאות נתן תשובה מאד מפורטת בנושא הזה. יש מקום לבדוק את הנושא

לעומקו.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

תודה רבה לחבר הכנסת ורדיגר. אני חושבת שהנושא הוא חשוב ואנחנו נשמע עכשיו

הבהרות וגם התייחסות לגבי ביקורת המדינה. מה היתה כוונתה ומגמתה, והאם הדברים באו

על תיקונם. נתחיל ממשרד החקלאות.

ד"ר מ. ארד;

לנושא ששמו מבקר המדינה, לא כפי שכתוב שם. משרד החקלאות לא אישר שום חומר שלא

קיבל את אישורו במשרד הבריאות, לפחות לא בשנים האחרונות. באשר לשאר הדברים, הם

תוקנו והיום היהידה עובדת כנדרש.

בארץ רשומים כ-220 חומרי הדברה, שהם ביחד עושים כ-20ך פורמולציות שונות, בגלל

סיבות שונות מגישים לחקלאי את אותו חומר בצורות צבירה שונות. לעומת מדינות אחרות

אנחנו בחברה טובה מאד. בארצות הברית מאושרים כ-700 חומרי הדברה ו-30,000

פורמולציות שונות. אנחנו במצב הרבה יותר טוב מאשר גרמניה, אנגליה ושוויץ.

אצלנו מבחינה של החוק כלולים בחומרי הדברה כמה חומרים שאינם בהכרח רעלים.

מספרם לא מבוטל. חומרים כמו גופרת נחושת ודומיהם שהם משמשים לצרכים חקלאיים.

אצלנו בחוק הם מוגדרים כחומרי הדבר, אבל הם לא בהכרח חומרי הדברה פר-אקסלנס כמו

שמקובל ליושוב בעולם.

זה בקשר לסטטיסטיקה. אנחנו מאשרים חומר הדברה ורק לאחר שהוכח שיעילותו

החקלאית היא אכן ודאית, ורק אז אנחנו מגישים אותו לוועדה בינמשרדית לטיפול

ולאישור, או לדחייה. לא מגיעים לדיון חומרים שאין לנו צורך בהם, אלא רק חומרים

שדרושים לחקלאות, למדיניות חקלאית נבונה.

אנהנו נמצאים לצערנו או לא לצערנו בארץ שבה מהירות הפירוק של חומרי הדברה על

גבי הצמהים היא מואצת ביותר. כתוצאה מכך כמות שאריות חומרי ההדברה על מזון היא

בדרך כלל קטנה.

י' צידון;

היא מואצת בגלל קרינה?
דייר מ. ארד
בגלל קרינה, בגלל טמפרטורה. זאת עובדה משמחת. היא לא תמיד משמחת את החקלאים

שצריכים להשתמש קצת יותר בחומרי הדברה מאשר היו רוצים. חומרי הדברה יש להם תכונה

אחת טובה - הם יקרים מאד. חקלאי חושב הרבה פעמים אם להשתשמש בהם או לא. כמה מהם

כל כך יקרים שמחירם יקר מזהב.

כמות חומרי ההדברה בארץ - אינני חושב שמישהו יודע כמה מוכרים. גם אין טעם

לעשות סטטיסטיקה. יש חומרים שמשתמשים בהם בכמות של 06 ק"ג לדונם ויש חומרים

שמשתמשים בגרם אחד לדונם. בשנים האחרונות ברור לנו שכמות חומרי ההדברה באופן כללי

יורדת בגלל מה שקורה בענף. יש היום נטייה די ברורה לעבור מחומרים קוטלי כל

לחומרים מאד ספציפיים שפועלים על מנגנונים אצל המזיקים שהם בדרך כלל גם לא מצויים

אצל בני אדם. אם זה בפטריות - על דופן התא של פטריה, שלבן אדם אין תרכובות

כאלה, ודברים דומים לזה. והכמות שמשתמשים בחומרים האלה היא מזערית ביותר.

למשל, בפותנה שהיא הצרכן הגדול בארץ בחומרי הדבר, השנה מועצת הכותנה נשארה עם

מאות טונות של חומרי הדברה עודף בגלל מעבר מחומרים שהם קוטלים הכל לחומרים

ספציפיים שהם מווסתי גידול של חרקים. הם נשארו עם כל הפרתיון שלהם ועם כל המטומקס

ודברים דומים במחסנים, מפני שפשוט יש מהפך רעיוני בכל מה שנוגע לחומרי הדברה.



אני הבאתי כאן סטטיסטיקה רשמית. אנחנו מהיחידים בארץ שבודקים חומרי הדברה.

אנחנו מצוידים היטב ובודקים בכמויות שאינן מבישות שום ארץ גדולה. מאפריל שנה

שעברה ועד היום יש לי סטטיסטיקה של 2000 דוגמאות שמראות שאחוז החריגה בשימוש

בחומרים שהם אסורים לגידול, הם לא אסורים לשימוש בארץ. זאת אומרת, חקלאי

השתמש בחומר הדברה שלא כתוב על התווית לגידול הספציפי. כי התווית היא חוק אצלנו.

אנהנו חורגים בנושא הזה באחוז אהד. בחומרים שמוותרים שיהיו על הגידול אנחנו חורגים

בכמויות עודפות גם כן באחוז ומשהו.

מצבנו הוא עוד יותר טוב מאשר בארצות הברית, על פי הסטטיסטיקה הרשמית שלהם.

אני חושב שאנחנו זכינו לביקורת לא צודקת. למדתי מזמן לא להתווכח עם עיתונים. אני

מעביר לכם את הדף הזה.

אני אהיה מוכן לענות לשאלות, אם יש צורך. תודה רבה.

ש. אלחנן;

אני רוצה להוסיף כמה דברים. חבר הכנסת ורדיגר, באותו מאמר שאינה התיחסת אליו

ועליו התבססת, נאמר שם על שימוש כללי של תכשירי הדברה בארץ לעומת ארצות הברית.

אני רוצה להרחיב את מה שד"ר הופמן אמר. מה שידוע לנו על פי סטטיסטיקה של משרד

החקלאות האמריקאי, משתמשים בארצות הברית במליון טון. ואנחנו לא משתמשים בששים פעם

מאשר בארצות הברית. זה אבסורד שאולי לא צריך אפילו להרחיב עליו את הדיבור, אבל

כדאי לציין את זה.
דבר שני
אנחנו בשנים האחרונות הרחבנו את אורנה תוכנית הדברה ארצית של זבוב

הפירות הים-תיכוני, שהיתה קיימת רק לגבי הדרים, גם לגבי גידולים נוספים. גם זה

חוסך מאד בתכשירי ריסוס. כיוון שלא משתמש חקלאי בריסוס באופן מונע באיזה שהיא

תוכנית מלאה, אלא מרססים לו לפי לכידה של המזיק בפרדס באיזור שלו, וגם אז מרססים

לא את כל המטע אלא רק פסים עם פתיון. בדיוק באותה דוגמא שמרססים בהדרים, עם הומר

שאינו מסוכן, שמשתמשים בו כחומר מורשה על ידי משרד הבריאות נגד כנים, במלתיון. כך

שאנחנו עושים מאמץ כל ייזמו גם מבחינת המחיר, גם מהסיבות הנוספות שאנחנו מדברים

עליהן, להפחית עד כמה שאפשר את הריסוס.

כמו כן מעודד המשרד, ובזה יש קושי גדול, כל מיני תוכניות הדברה לא מקובלות.

אם זה שימוש בחומרי משיכה, חומרי דחייה, חומרי בלבול. יש גם דברים כאלה. לגבי
הנושא של מוצרים ביולוגיים
לא קיים למעשה בעולם עדיין אישור רשמי למוצרים

ביולוגיים ומדברים פה יותר על אמונה. זה מה שהולך מבחינת הדברה ביולוגית. גם שם

ישנם דברים שאינם פחות רעילים מהחומרים שמשתמשים, אלא הם באים מהטבע. אז יש גם

מינרל מסוים שיכול להיות רעיל, רעיל מאד אפילו כמו הקריאוסייד, שהוא מוצר טבעי

אמנם, אבל הוא רעל באותה מידה.

גם היום הקהיליה האירופית התחילה לעבוד על כך שלגבי מוצרים ביולוגיים יהיה

פיקוח רשמי. ישנה הצעת חקיקה, עדיין לא רקיקה שלהם גם כן בנושא הזה. אנהנו כנראה

גם כן נלך בעקבותיהם ואנחנו ננסה גם כן לאשר את הדבר. עד כאן כרגע.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

תודה רבה. אנחנו נעבור למשרד הבריאות. מר אייזנברג, בבקשה.
א. אייזנברג
במשרד אנחנו מתיחסים ברצינות מירבית לכל הבעיות הקשורות בחומרי הדברה. מבחינת

חקיקה וסמכויות, צריכים להכיר שיש לפחות ארבעה מסלולים לאישור חומרי הדברה: חקלאי

שעליו אנחנו מדברים; וטרינרי - משתמשים בחומרי הדברה בגידול בקר, עופות וצאן, זה

ברובו באחריות של השירותים הוטרינריים. יש גם כן אישור מטעם משרד הבריאות

לתכשירים תברואתיים נגד מלריה או נגד זבובים או נגד מזיקים ביתיים. אנחנו בשנים

האחרונות הצלחנו לאחד לפחות את הדרישות וההליכים, יש לנו החלטות מסוימות בענין



הזה, אפילו אם לא יחולו שינויים מיבניים לגבי חלוקת הסמכויות, לפחות אותם

קריטריונים יחולו על כל חומר הדברה, לא חשוב מאיזה כיוון הוא בא.

מ-1958 הרישום של חומרי הדברה חקלאים בטיפול של משרד החקלאות, לפי חוק הגנת

הצומח. הם הגורם שרושם. אבל כבר מ-1961 הרגישו הם וגם אנחנו, שצריכים לתאם.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הסמכות על פי חוק של משרד החקלאות?
א. אייזנברג
כן. גם משרד החקלאות וגם שלנו. לפי פקודת הרוקחות יש לנו אותן הסמכויות. אבל

כאשר הם התחילו לרשום באופן אקטיבי, להיות הרשות המוסמכת, אז משרד הבריאות היה

צריד או להסכים איתו או לעבוד יחד איתו. בשביל זה הקמנו ועדת תיאום בינמשרדית כבר

ב-1961 . הוועדה הזו עובדת עד היום ומשפרת את ההליכים ועובדת בתיאום ובקונצנזוס.

שם מיוצגים כחמש רשויות מוסמכות. גם משרד העבודה משתתף. גם משרד הבריאות משתתף

בכמה כובעים. אחד לגבי שאריות במזון. אחד לגבי בעיות של הרעלה, ושם הנציג הוא

נציג המרכז למידע רעלים מחיפה. עד עכשיו היה שם נציגשל שמורות הטבע. רק החודש

החלפנו אותו כנציג של משרד הסביבה, שהוא עכשיו יהיה הרפרנט של בעיות סביבה.

החומרים מוגשים על ידי הגנת הצומח.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מי הנציג של המשרד לאיכות הסביבה?
א. אייזנברג
ד"ר ברזילי. הוא הצטרף לוועדה הרוודש. קודם היה לנו נציג של שמורות הטבע למר

מאיר. מאחר שהטיפול בכל בקשה ובקשה מסובך ודורש הרבה עבודה, אנחנו רק דנים בחומר

שעבר את משרד החקלאות והם החליטו שיש לו מקום במערך החקלאי. אז אומרים לחברה

להגיש את הנתונים. גם על הנתונים יש לנו ויכוחים. הם יכולים להיות ארבעה-חמישה

קרטונים ששוקלים 60-80 ק"ג. זה מבוסס על פרוטוקולים בינלאומיים להוכחת כל ההיבטים

הבריאותיים והשאריות של החומרים האלה. בעיקר חלק גדול מההוכחות מתרכזות סביב

לשאלה האם החומר הוא קרצינוגני או לא. לגבי העניו הזה אנחנו לא מסוגלים לבצע את

הבדיקות פה ואנחנו הולכים לפי הנוהלים ולפי התפישות של ה EPA-שלהם, של ארצות

הבריתושל ה ,WHO-ארגון הבריאות העולמי. שניהם במשך השנים וגם השוק המשותף

האירופאי פירסמו סידרה של ספרים ששם הם קובעים את הדרך לעשות פרשנות של הנתונים

שהם בדרך כלל בבעלי חיים.

כל החברים מקבלים תקצירים. אנחנו דורשים שיהיה לפחות עותק אחד של הדו"ח המלא.

דרך אגב, בזמן האחרון נתקלנו בבעיה. חברה אמריקאית אמרה: אנחנו רק מגישים חומר

מלא לאמריקה ויפן. אמרנו תרשמו לאמריקה ויפן. למרות שהיכולת לקרוא אלפי אלפי

עמודים ולבדוק אותם היא מעבר ליכולת האדמיניסטרטיבית שלנו, אנחנו רוצים שזה יהיה.

אם מתברר שיש בעיה שצריכים ללבן, שלפחות החומר יהיה אצלנו. אנחנו גם מחפשים דרכים

אולי לייעל את הגשת החומר הזה, אבל זה עדיין בשלב של דיבורים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

יש איזו מסגרת בינלאומית לגבי אותם חומרי הדברה, כמו למשל המזון?
א. אייזנברג
כן. לשאריות במזון יש מסגרת בקודקס של ארגון הבריאות העולמי וארגון החקלאות

במזון. יש להם ועדות שנקראות ,JMPRשהם שם עושים את העבודה הזו. אנחנו סומכים על

העבודה של הגופים האלה של האו"מ. אבל הם מספיקים בתוך המנדט שלהם רק להתייחס

לשאריות. הם לא מתייחסים לבעיות של בריאות העובד. הם לא מתייחסים לבעיות של

הסביבה. לכן אנחנו צריכים למצוא את הדרך אל הגופים היותר מקבילים לנו, היינו

ה EPA-באמריקה או השוק המשותף האירופאי שהם מטפלים בהיבטים הכלליים של אישור של

חומרים כאלה.
ג' גל
תוצרת שלנו נבדקת באירופה?
א. אייזנברג
בוודאי, בשבע עיניים.
ג' גל
מה התוצאות?
א. אייזנברג
תיכף אגיע. לגבי חריגות הרישום נעשה לפי הסכמת המשרדים כדי שלא תהיה כפילות

מאז 1958 . למרות שיש כמה חומרים, כמו בקשר לפרתיון, שהיו בעיות מיוחדות, אז

פירסמו תקנות מיוחדות. יש חומר תמק, חומר רעיל ויעיל באותה מידה, שצריכים רשיון

מיוחד לקנות אותו. גם פרתיון. אחרי שמצאנו דרכים להדק את הפיקוח על המכירה, עכשיו

אנחנו בכנות עומדים לפני בעיה קשה מאד של השימוש בחומרי הדברה לצרכי פח"ע. רק

השבוע היתה תקרית במשפחה ברחוב הנביאים. לפני שבועיים היה נסיון להרעיל בלשכת

הבריאות. לפני שלשה שבועות היתה תקרית של פלפל. שני המקרים האלה בחקירה משטרתית.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
השמן?
י' צידון
השמן היה יוזמה כלכלית.
א. אי י ז נברג
מצד שני, אנחנו סבורים שיש להדק את הפיקוח.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה מידת הפיקוח שלכם? האם אתם משתלטים?
א. אייזנברג
על המכירה אנחנו לא גורם.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

על השימוש? מה מידת הפיקוח של משרד הבריאות, שאכן מה שאתם אישרתם מבחינה

בריאותית וההשפעה על איכות הסביבה אכן מתבצע?

א. אייזנברג;

זה מתבטא בהיבט השני של הפיקוה על שאריות במזון. הם אמרו שהס בודקים בשביל

ייצוא ובשביל צרכים אהרים. משרד הבריאות, שירות המזון בודק כ-500 דוגמאות בשנה

מהשוק ובמקרים מיוחדים. לדוגמא, יש לנו מערכת אפידמיולוגית בכל מקום. היתה הרעלה

והתמזל לנו ויכולנו לתפוס את התוצרת לפני ששווקה. השמדנו משהו כמו 150 אלף דולר

אבטיחים בשדה.

אני מוכרח להדגיש, כאשר התוצרת מוכנה לשיווק, רמות השאריות היא בהתאם לכללים

נמוכות מאד ואינם מהוות סכנה. העבודות של ד"ר רטנר מבית חולים העמק, אני מוכרח

לומר, הן חסרות ביקורת. אחת מהן התחילה בזה שבקיץ הוא ראה עלייה במקרי דיזנטריה

בהדר מיון. אני היפשתי וניסיתי לקבל חומר שיאמת את ההיפוטזה שלו, ואני לא יכולתי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מר אייזנברג, איך מתבטא הפיקוה שלכם, של משרד הבריאות?
א. אייזנברג
על השאריות, על המזון המשווק.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אתם כל דגם של תוצרת?

א. אייזנברג;

מר רי יכמן יפרט.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם יש בכלל מספיק מפקחים? אני זוכרת כמה הייתם מתלוננים כמה קשה ללכת לטייל

בכל אותם שדות כדי לקהת דגימה.
א. אייזנברג
זה דבר אחד. אבל כל מקרה שיש לנו הסימן הקטן ביותר, אנחנו מפעילים את המערכת

הכבדה שלנו, אפידמיולוגיה ויקירות בכל מקרה. האמת היא שבעולם המומחים מדגישים

שהבעיה היא נופים ללא פרופורציה אמיתית.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מר אייזנברג, הפיקוה שלכם הוא בשנים: א. אתם נותנים את האישור לגבי הומר

ההדברה לפני השימוש. ב. התוצרת. מפקהים על התוצרת. שני הדברים האלה. נשאלת השאלה

האם הפיקוה שלכם הוא יעיל, הוא אפקטיבי, או שאין לכם כוח אדם מספיק כדי שתוכלו

להשתלט על כל הדברים האלה? זו שאלה אחת דלכם ואני רוצה שטענו. אני יודעת כמה מר

רייכמן היה מתאונן הן לגבי קילומטרג' לגבי אלה היוצאים לשדות וצריכים לבקר והן

לגבי המפקחים וכו'.



אני רוצה לשאול את משרד החקלאות לגבי ההפרזה בשימוש בחומרי הדברה בהשוואה

למדינות אחרות בעולם. האם אצלנו יש הגזמה בשימוש? אתם בכל זאת רוצים שיהיה יבול

רב יותר. ככל שמרבים בחומרי הדברה ומדשנים את השדות ואת השטחים, היבול יותר

מבורך. היתה ביקורת על כך שכאן מגזימים בחומרי הדברה בכדי להגדיל את היבול. פה

גם בעתון הארץ התפרסם שפה משתמשים פי שבעים מאשר בארצות הברית.
ש. אלחנן
זה לא נכון, עניתי על זה.



א. אייזנברג;

יש נקודה לגבי הפיקוח על המזון המשווק מר רייכמן יתן תשובה. אבל במשך הזמן

הבחנו בסדקים בתוך מערך הפיקוח. לדוגמא, בארץ בשימוש מאד מאד רחב פיזור הדברה

מכלי טיס. היו לנו הרבה הרבה תלונות. התחלנו לפני שמונה-עשר שנים להיערך. בכנות

ראינו שהמערכת שלנו לא קמה בארבע בבוקר והשתמשנו בחוזה המיוחד שיש לנו עיין עם

רשות שמורות הטבע לעשות פיקוח בתנאים חריגים. אפשר להגיד שבענין הזה פירסמנו

תקנות, התחשבנו בדרישות המיוחדות שהציגו ממשרד החקלאות לגבי הדברת זבוב הים

התיכון. יש לנו מערך שעובד. עובדה היא שהתלונות שאנחנו מקבלים לגבי ריסוס בבתים

ירדו. אנשים ערים לבעיה. ממשיכים לרסס אצלנו, ממשיכים לרסס בקליפורניה, ממשיכים

לרסס בפלורידה. כי אחרת אין לך פרי הדר לשיווק. בענין זה מצאנו דרך לא שיגרתית

בשביל לפקח.

לגבי השאריות, עד כמה שההרגשה היא שרצוי לבדוק יותר ויותר. בשנים הראשונות של

הדברים האלה באמריקה היו בדוקים 25 אלף בדיקות לשנה. במשך השנים הם ירדו בעצמם,

כיוון שבודקים ובודקים ולא מוצאים. הדרך היותר נבונה לפקח על זה, וזה דורש אמצעים

יותר מתוחכמים מאשר בידנו. זה אומר לבנות מערך פיקוח על מודיעין, איפה עלול להיות

השימוש לרעה של חומרי הדברה. איפה המחלות. יש ארצות שמיקדו את זה. עוד לא ראיתי

הערכה. לבדוק תוצרת באקראי בשוק זה תהליך מאד מאד מתסכל. ממספר הדוגמאות שאתה

בודק איזה שהוא דבר הוא בסדר גודל של 3% -2.

פה אני מוכרח להדגיש, יש שתי מיני חריגות. האחת - חריגה שמרססים מזון שעליו

לפי התווית אסור לרסס. השניה - ממש יש שארית שהיא עלולה להיות מסוכנת. יש בעיות

טכניות. שאלתי אם בודקים אותן בשוק. בדרך כלל הם מגלים את הבעיות הטכניות האלה.

ממש מקרים שגרמו להרעלה יש לנו מעט. חקרנו את הענין הזה עם האבטיחים באופן יסודי.

מקרים אחרים הם מעטים מאד וקשה מאד לשים לב.
ד. רייכמן
אני אתייחס רק לנושא של שאריות חומרי הדברה במזון. עד היום יש תקנות שמכסות

מעל למאה חומרי הדברה. התקנה מזכירה את שם החומר, איזה מוצרים והרמה המירבית

שיכולה להישאר. במסגרת הפיקוח של שירות המזון המופקד על הפיקוח על המזון בארץ,

אנחנו מסוגלים פלוס מינוס לקחת 500 דוגמאות בשנה. עיקר המוצרים פירות וירקות, יש

גם חלב ומוצרי חלב, בשר ומוצרים אחרים. כמובן ברגע שיש תקלה למוצר מסוים, אנחנו

מגבירים את הפיקוח לאותומוצר.

אני רוצה להדגיש שהפיקוח שלנו ברשתות השיווק. אנחנו לא יכולים להגיע לשדות.

אנחנו הולכים לרשתות השיווק, לסופרמרקט, לשופרסל או לשוק הסיטונאים. במסגרת כוח

האדם והאפשרויות אנחנו מסתובבים בסביבות 500 בדיקות.

אני חייב לומר פה, אחת התקנות במסגרת בריאות הציבור היא קצת הפוכה מיתר

התקנות. כל התקנות לגבי צבעים וחומרי שימור יש רשימה פוזיטיבית. זאת אומרת, מה

שלא מופיע אסור. פרט לתקנה לשאריות חומר הדברה. זאת אומרת מה שלא מופיע זה לא

אומר שהוא אסור. יכול להיות שיש לזה הסבר, אבל אני חייב להדגיש שזה קצת אחר מיתר

התקנות.

הזכירו פה את השוק המשותף. אני יודע ששירות המזון לא מופקד על הייצוא. חטיבת

המזון במשרד התעשיה מופקדת. אני יודע שאם ישראל לא תתאים את עצמה לקראת 1992.

יהיו הרבה בעיות עם התוצרת. היות שאין התאמה מוחלטת בין שאריות חומרי הדברה בארץ

והשוק המשותף. כך אני מצטט את אינג' וולמן שהוא אחראי על הייצוא.

אני חייב לומר שבחלב חל שיפור משמעותי. כל הבעיות שהיו לפני שנות השמונים

לא קיימות. היו בסך הכל שני מקרים ב-1986 לגבי אבטיחים. השמדנו באיזור נתניה,

ועוד לגבי נקטרין. לגבי היתר לא מצאנו.



לגבי סוגים של שאריות חומרי הדברה, אין גם אפשרות לבדוק. יש לנו מעבדה אחת.

אני מודה שהמעבדה של משרד החקלאות יותר משוכללת. אנחנו חייבים לבדוק רק מה

שהמעבדה מסוגלת. לקראת בדיקות נוספות צריך לצייד אותה במכשירים יותר יקרים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מה הסיכויים ?

מ. רייכמן;

כסף. מכשירים וכוח אדם. אתן דוגמא. לפני שנה היתה פעילות בארצות הברית לגבי

חומר אלאר שמשתמשים בו לגבי תפוחי עץ. לא ניתן לבדוק את החומר הזה במעבדה שלנו.

המכשיר עולה הון תועפות. גם כשאומרים לא, צריך לאמת את זה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מר ריכמן, זו אחריות שמוטלת עליכם. אם המעבדה שלכם איננה מצוידת בכלים

הדרושים ואין לכם כוח אדם מתאים שאתם יכולים לעשות מה שמוטל עליכם, זה חמור מאד.

או שתתפטרו מזה ותעבירו את זה למשרד החקלאות, או שאתם צריכים שתהיה לכם מעבדה

שעונה על הצרכים. זו אחריות גדולה מאד. האם אתם באים לפני שנת תקציב ומגישים
הצעות. להגיד לשר הבריאות
תדע לך זו אחריות ממדרגה ראשונה. לנו אין הכלים, אנחנו

לא יכולים לקחת על עצמנו את האחריות הזאת, אם לא תעמידו לרשותנו את הכלים. או

שתעבירו את זה למשרד החקלאות שהוא יעשה את הבדיקות האלה. תמצאו את הסידור איתו.

אולי כוח האדם שיש לכם יעבוד שם. אחרת אתם לא ממלאים את תפקידכם, לצערי הרב.
ד. רייכמן
יכול להיות שהמשרד ישקול. אנחנו שוקלים גם מה שכל השנים לא עשינו, לקנות

שירותים ממעבדות פרטיות. אנהנו ניטול את הדוגמאות וניתן למעבדות פרטיות. אם כי

בשנים שעבדנו עם מעבדות פרטיות, התקיפו אותנו בעיתונות למה אתם לא בודקים במעבדה

שלכם. יש פטיש ויש סדן.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

האחריות בשלב זה להיא על משרד הבריאות. הוא צריך לבדוק בכדי לאשר את החומר.

גם מבחינת הפיקוח לאחר מכן הוא צריך לאשר, אם הסחורה הזאת איננה מורעלת. האחריות

שלכם על בריאות הציבור היא גדולה מאד. נס שלא קורים דברים.

אנחנו נציין את זה במסקנות שלנו, מה שאתם אומרים בקשר למעבדה ובקשר לכוח האדם

העומד לרשותכם. זה לא יכול להיות.
ג' גל
אני מבין שמר ורדיגר העלה שני נושאים. האחד - התוצרת החקלאית ומה שיש בה.

השני - מה ההשפעה הסביבתית כאשר מרססים. דווקה בתחום של התוצרת נדמה לי שזה לא נס

שלא קרה עד עכשיו שום דבר. משום שהמודעות באירופה לחומרי הדברה ולחומרים מזיקים

היא גבוהה מאד. כמעט מכל ענפי התוצרת החקלאית מגיעים דברים לאירופה ושם בודקים.

אם נניח אצלנו פחות בודקים, שם בודקים ומקפידים. הראייה- שלא הפסיקו את הייצוא

וקולטים את הפירות.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זה מזל. זה לא אומו-.

ג' גל;

איו אפס ליקויים. אם מישהו יבוא ויגיד שיש אצלו דבר עם אפס ליקויים, אני אגיד

לו שהוא שקרן, הוא יודע איך להסתיר את זה. אני חושב שאני יודע למה מר וולמן

מתכוון וזה בכלל בתחום אחר, לא בחומרי הדברה. זה תחום ששיך לרכז, לאו דווקה חומרי

הדברה. הוא איננו פה, זה לא רלבנטי.

נדמה לי שדווקה בתחום של התוצרת יש לנו במקרה איזו שהיא חלקת ביקורת. מה שלא

בודקים בארץ בודקים במרסיי. מה שכן יכול להיות שאין פיקוח מספיק, זה לגבי אנשים

שנמצאים בסביבה. זה יהיה לא הגיוני שבן אדם ילך עם מרסס ועם מסיכה להגן על עצמו,

ולעומת זה הוא ירסס על יד ילדים. אם יש דבר כזה. זה מסוג הדברים שוודאי צריך לפקח

עליהם, אבל נדמה שלא שמענו בשנים האחרונות שהיו איזה שהן בעיות מיוחדות. במלים

אחרות, נדמה לי שהדאגה הזו שלא משקיעים מספיק משאבים בבדיקה, צריכה פחות להדאיג.

שוב פעם אני חוזר למה שאמרתי קודם, משום שיש לנו חלקת ביקורת.
אי ורדיגר
אתה סומך על הבדיקות בחוץ לארץ?

ג' גל;

גם.
אי ורדיגר
עם כל הכבוד, אני חושב שהגישה לא נכונה.
ג' גל
כל מה שאמרתי הוא, שיש לנו פה חגורה ושלייקעס. ומי שיש לו רק חגורה מחפש את

השלייקעס במקום. מי שיש לו פה חגורה ושלייקעס באירופה, לפי דעתי זה דבר סביר.אחרת

אין סוף למפקחים ולביקורת.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני חושבת שאנחנו חייבים להיות קודם כל בטוחים גם בסחורה שאנחנו משווקים

אורנה, שתהיה סחורה נקיה, שאין בה השפעה ונזקים לבריאותו של הציבור ומי שאוכל את

זה. ולא לסמיך על זה שהם עושים שם את הבדיקה, והראייה שעד עכשיו לא החזירו לנו

סחורה ולא פסלו למעשה שום תוצרת שלנו.

אנחנו מתקרבים חל-1992- ואם אנחנו לא נהיה ערוכים במידה מספקת גם בתחום הזה,

יכולות להיות הרבה מאד צרות. כל משרד חייב לבדוק את עצמו אם הוא ממלא את תפקידו.

בתחומים שהוא מופקד עליהם זאת האחריות שלו. אם לא, עדיף לומר את הדברים בצורה
הברורה
אנחנו לא יכולים למלא את התפקיד כי אין לנו הכלים שיעמדו לרשותנו. בואו

תעבירו את זה למישהו אחר. הקימו משרד לאיכות הסביבה. כאשר הנושא של איכות הסביבה

היה מפוצל במשרדים השונים, לא נתנו להם תקציבים. לכן גם לא יכלו למלא את תפקידם.

עכשיו יש משרד חדש, אז נותנים לו תקציב. נותנים לו תקציב, מנגנון לפעילויות וכו'.

אתמול היה דיון בכנסת על העברת סמכויות למשרד הזה.



אם משרד הבריאות לא יכול בגלל זה שאין לו הכלים ואין לו המפקחים, אמנם יש לו

הידע - אז בבקשה, יבואו לשר הבריאות ויגידו לו: אם אין לנו הכלים ואין לנו כוה

האדם, אנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו את האחריות. אנחנו מציעים להעביר את זה

למשרד החקלאות. יש לו מעבדה משוכללת, יש לו אולי כוח אדם ושהוא יעשה את המלאכה.

הדבר השני - השפעה על איכות הסביבה, מבחינת הריסוסים באוויר. האם יש פיקוח

שממלאים אחר כל הכללים וההוראות וההנחיות שנכתבו על ידי המשרדים השונים?

א. אייזנברג;

זה עבר השבוע למשרד לאיכות הסביבה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אז התפטרתם מדבר אחד. דבר שלישי: יש גם הדברה באמצעות השקייה ודישון באמצעות

השקייה. המים האלה חודרים למי התהום. יכולה להיות שם הרעה. נשאלת השאלה האם אתם

בטוחים במאה אחוז בקשר לאותם הנוזלים אשר משתמשים בהם באמצעות מי השקייה.
ע. לבנון
אני רוצה להוסיף. לדעתנו מספר הבדיקות הוא קטן מאד, ירוסית להיקף של הצריכה

בשוק, גם של משרד הבריאות וגם של האגף להגנת הצומח. לפני מספר שנים ערכנו בדיקות

של ירקות ופירות, שקנינו בשווקים הפתוחים ולא ברשתות שיווק. המימצאים לא תמיד היו

טובים.

נקודה אחרת שרציתי להעלות, ולדעתי חשוב מאד לדון בה במסגרת זו, הדברה נגד

מזיקים בבתים. יש דבר כזה, בבתים מדבירים. אמנם משרד הבריאות נותן רשיונות

למדבירים, אבל אין בכלל פיקוח. בעל רשיון לוקח פועלים שאין להם שום הכשרה. אני

ראיתי לא אחת איך הם מוזגים את תכשיר הריסוס ומוסיפים עוד בלי שום מידות, בלישום

ביקורת.
אי ורדיגר
כאשר בני הבית נמצאים בתוך הבית.
ע. לבנון
הם יוצאים באותו יום למספר שעות, אבל נשארות שאריות. גם נגד תועלי עץ מרססים.

כאן אין פיקוח על אותם מרססים. הרעלים מגיעים אלינו, אם על ידי שאריות בירקות או

על ידי ריסוס.
עי זיסמן
מה כתוב ברשיון?
ע. לבנון
כתוב שהוא פועל ברשיון משרד הבריאות מספר זה וזה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם אותו החומר מאושר לשמוש?



ע. לבנון;

אם הריכוז הוא הריכוז הנכון.
ע' זיסמן
זה בעל הרשיון.

ע. לבנון;

הייתי רוצה שמשרד הבריאות יעשה מדי פעם בדיקות.

א. אייזנברג;

זה סוב-יודיצה. יש עכשיו תלונה ברמות, שמשפחה התלוננה, אמנם כמה חודשים אחרי

הריסוס. בגלל זה לשכת ירושלים משקיעה מאמצים גדולים לבדוק את המקרה ההוא ולבדוק

מקרים אחרים. כיוון שאמרנו, אם זה קרה לאור תלונה מה השיגרה? עכשיו הם עושים

בדיקות מיוחדות בבתים שריססו בהם. הנושא בפיקוה השיגרתי של משרד הבריאות, לא

שירות המזון.
ע. לבנון
אני לא אומרת שזה שירות המזון. אם מעלים את הנושא, זוהי נקודה שבהחלט כדאי

לחשוב עליה, כי מדבירים הרבה מאד בתים בישראל, ביחוד לקראת הקיץ. למרססים יש

רשיונות? אני לא בטוחה שישנו פיקוח מספיק שמבטיח את בריאות הציבור.

ע' זיסמן;

את יכולה לומר לנו כמה תלונות יש בשנת 1989?
ע. לבנון
אין לי כאן סטטיסטיקה. אם צרכן סובל מכאב ראש בגלל ריסוס, הוא לא יודע. זה

אולי מתבטא בדו"ח של בית החולים בעפולה. אינני עובדת. אני מאד קרובה לנושא של

ההדברה, כי אני עוסקת גם בהדברת מזיקי עץ אני שומעת גם ממדבירים בעלי רשיון על

מדבירים נוספים שפועלים ללא רשיון בבתים. גם אצל אלה שיש להם רשיון לא נערכות

בדיקות של החומרים.
ד"ר י . מלבסקי
אנחנו פעילים בנושא הזה של חומרי הדברה. לצערי יש לנו עדויות של חקלאים שהם

משתמשים בחומרי הדברה יום יומיים לפני הקטיף. זה לא מתוכנן מראש והם משווקים את

התוצרת. לכל חומר הדברה יש איזה שהוא פרק זמן שחייבים למוסס אותו לפני הקטיף.

הדברים האלה לא מתבצעים. אני חושבים שמפה מתחילה השרשרת של הבעיות. 200 חומרים או

700 תכשירים זה אולי לא כל כך הרבה יחסית למה שאפשר להגיע בעולם. אבל הבעיה

שחקלאים שלנו לא מקפידים על מועדי הקטיף הנכונים, ומכאן מתחילה הבעיה.

יש כאן איזה שהוא פרדוקס. כאשר עושים בדיקות מעבדה לא מוצאים שאריות. אנחנו

מסכימים עם המימצאים שמר רייכמן הביא, שהוא עשה 500 בדיקות והוא לא מצא כמעט

שאריות. בכל אופן, כאשר רופאים בודקים את הדם של אנשים מוצאים כמויות גבוהות של

חומרי הדברה. ישנה בעיה אמיתית והיא, שבשום מעבדה אי אפשר לבדוק 200 חומרים או

700 תכשירים.
ש. אלחנן
אפשר. במכשיר שלנו זה אפשרי היום.

ד"ר י. מלבסקי ;

החומרים האלה נדיפים. אם אני מביא היום חומר למעבדה ובודק אותו מחר, חלק

מתנדף.

דייר מ. אדר;

זה מוקפא בדיפ פריזר.
ד"ר י. מלבסקי
זו בעיה אמיתית. לגבי דבר שני: ישנו שימוש בלתי חוקי בחומרי הדברה. למשל,

הדיג בשטח הירדן. כמה פעמים הרגו שם דגים. אנחנו חושבים שזה היה באמצעות חומרי

הדברה. אנחנו לא הצלחנו לזהות את החומר שהמית את הדגים. זאת אומרת, עושים דיג עם

חומרים רעילים.

בחנויות לחומרי בנין אפשר לקנות חומרים חופשי, כאשר חייבים למכור אותם רק

למדבירים. ישנם תכשירים שמדבירים חייבים להשתמש. כתוב שם "למכירה רק למי שיש לו

רשיון של משרד הבריאות". כל בן אדם יכול להיכנס לחנות ולקנות אותם. אנחנו אפילו

עשינו את זה, יש לנו את החומרים ואת הקבלות.

אנחנו חושבים שהבעיה המרכזית היא לא בעיה של כמה תכשירים יש, אלא בעיה שפשוט

הפיקוח לא עובד, לא על החקלאי ולא על הריסוס. השבוע נסעתי על יד כביש גהה על יד

בני ברק. עבר מטוס וריסס. היתה רוח וראיתי איך שגל הגל הזה של הריסוס הולך

לכיוון בני ברק. לא מתים מזה באותו יום. יש השפעה מצטברת וזו קלינית. הבעיה היא

שאתם משלם את המחיר יותר מאוחר בכל מיני חוליים שנובעים אולי מהדבר הזה.

אנחנו חושבים שחייבים להגביר את הפיקוח. קודם כל להוציא מהחנויות את החומרים,

שאנשים אסור להם להשתמש בהם. כאן משרד החקלאות מגלה אוזלת יד מוחלטת.

ש. אלחנן;

זה לא שייך למשרד הרקלאות מה שאמרת עד עכשיו. מדבירים זה ברשיון משרד

הבריאות.
ד"ר י. מלבסקי
אותנו לא מעניין מי הכתובת.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אבל לגביו זה מעניין.

ד"ר י . מלבסקי ;

אני מצטער. אם הוא מרסס יום לפני הקטיף, זו חובתך או לא חובתך?

עכשיו אני רוצה לסיים בסיפור על האלאר. האלאר זה אותו חומר מסרטן שמצאו

שמשתמשים בארצות הברית לגבי תפוחים. היתה שערוריה גדולה. מסתבר שבארץ לא משתמשים

בה כל כך בתפוחים, אבל משתמשים בה בכותנה.



ש. אלחנן;

זה לא נכון.

ד"ר י. מלבסקי;

אני מצטער, יש לנו על זה מידע מוסמך. אנחנו פנינו אפילו ליועץ הזה. יש לנו על

זה התכתבות.
ש. אלחנן
גם הוא לא יודע.

ד"ר י . מלבסקי ;

הוא כתב שהוא משתמש בזה בכותנה, אני מצטער. אנהנו קיבלנו מידע שבאלאר משתמשים

בארץ לכותנה, זה מגדיל את העלים, זה מוריד את כמות העלים ואז נוצרות יותר פקעות.

ואז מסתבר שאף אחד לא עושה בדיקות בבוטנים. יותר מזה, אף אחד לא בודק את הגידולים

שנמצאים מסביב לבוטן. הלא יש חלקות שדה סמוכות. אולי יש שם חסה. אף אחד לא בודק

את זה. ואנחנו לא מקבלים תשובות משביעות רצון לא מעוזר השר ולא מאף אחד.

אנחנו חושבים שהבעיה היא לא כאשר זה מגיע למוצר הסופי, כי אז באמת כבר אין מה

לעשות וזה מאוחר מדי. צריך פשוט להתעסק במניעה. וחקלאים שמרססים לא לפי הנחיות

ממש להעניש אותם.

אנחנו לא מוצאים בגידולים עצמם, אבל אנחנו יודעים שבדם יש כמויות גבוהות של

חומרי הדברה.

היבט נוסף הוא ההיבט האקולוגי. כאשר מרססים נגד גידולים מסוימים זח הורס גם

את בעלי החיים והחרקים הטבעיים שנמצאים באיזור. אנחנו חושבים שהחקלאות בארץ היא

מאד אינטנסיבית וזה בטוח פוגע באיכות הסביבה.

י' צידון;

אני מוכרח לומר לך שאם זה פוגע באיכות הסביבה, אני עוד לא השגחתי בזה שזה

פוגע בכמות החרקים. לכל מקום שאני הולך יש חרקים.
ד"ר י . מלבסקי
זה משנה את האוכלוסיה שלהם.
דייר ארד
כמה דברים. אנהנו במעבדתנו מסוגלים להתמודד היום עם שאריות בסדר גודל של

מיליגרם מטון, 1 -9 - 10Xזה גבול הזיהוי של המעבדה, וזה די טוב. תמיד יהיה חריג.

אם לא מוצאים בסדר גודל זה כזה, זה די טוב.
דבר שני
ההוצאה הלאומית להדברה בחקלאות היא משהו בסביבות 60 מליון דולר.

היה מקובל שליש לכותנה, שליש לפרדס, ושליש לגידולים אחרים. את הכותנה לא אוכלים.

בפרדס אנחנו אוכלים את אותוך פרי שאנחנו שולחים לפינלנד, שהיא הארץ המחמירה

ביותר. אנהנו אוכלים פרי שנפסל לייצוא. הוא מקבל אותו טיפול גם בפרדס וגם בבית

האריזה. אנחנו מוכרים די יפה בפינלנד. פינלנד קונה %80 מהעוף שלה בחוץ לארץ. כל

מי שרוצה להביא סחורה לפינלנד עובר את המכס. המכס אומר זה נקי או לא נקי. אנחנו

עוברים שם את המכס בשלום.



השליש השלישי של החומרים - הרבה מזה הולך לפרחים. כי בפרחים אסור שיהיה שריד

של בנימה על גבי עלה. וחלק הולך לבירות ולירקות. אני הגשתי לכם באן מסמך על

המימצאים שלנו. יש לפני מסמך של USDAמשנה שעברה, משנת 1988 והמספרים הם מאד

דומים. גם אצלם בירקות ופירות המספרים הם קצת יותר גבוהים. יש להם בדגנים חריגה

של %2.5, יש להם בפירות ,2%יש להם בירקות 5%.

ארצות הברית הקטנה עשתה 10.000 דוגמאות ואנחנו הגדולים עשינו 2000 דוגמאות.

אני לא אומר שאין מקום לשיפורים. יש לנו מספר חומרי הדברה שהם היום בפיקוח מלא,

ואפשר לעשות את זה. אנחנו מתירים למשל להשתמש לאיוד של פרחי גיבסנית שנשלחים

לאנגליה וסקנדינביה במטיל ברומיד %100, שאין לו טעם ואין לו ריח ואין לו צבע וזה

חומר מסוכן מאד. אנחנו מכשירים את העשרים איש האלה בארץ, ואנחנו מציידים אותם

ברשיון. וחברת הברום לא מוכרת למי שאנחנו לא אומרים כל שנה למי למכור. זה מקרה

קיצוני.

יש לנו מקרה קיצוני שני באנטי קאר. מותר למכור את החומר הזה בעשרים חנויות

בארץ בלבד. האיש צריך לקנות את זה אישית עם הרשיון שלו, לחתום ולהצהיר.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כמה מתוך ה-200 תכשירים הם כך בפיקוח?

דייר ארד;

אלה מסוכנים במיוחד למשתמש וגם לציבור. המטרה המוצהרת של משרד החקלאות להגיע

לרישוי של אופרייטור לייסנס. אלה שילכו לעבוד בשכר, שהם יהיו ישמים מורשים. זה

לוקח לנו זמן להתארגן. יש לנו ויכוחים פנימיים. בטח בשנה הבאה נתחיל לפעול בנושא

הזח. להגיד שהמצב הוא נחמד? לא. אני לא מסוגל להעמיד מפקח על כל חקלאי. אני כן

מסוגל לאסוף מדי פעם תוצרת ולראות מה הולך. בזה אנחנו לא מאושרים, אבל אנחנו

נמצאים.

אתם אומרים שלא עושים שום דבר. כל הביקורת שלנו היא פוסט מורטם. מה בכל זאת

עושים? למשל בהדרים, בנמל אשדוד אוספים דגימות ומביאים אלינו. בית אריזה שנמצא

חריג, מודיעים למועצת ההדרים להפסיק לקחת ממנו דגימות. היא מפסיקה לקחת ממנו פרי

עד שאנחנו לא משוכנעים שהם עובדים בצורה תקינה. מפסיקים לארוז.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
קרה שבאמת הפסקתם תהליך כזה?

דייר ארד;

כן. למשל עגבניות לתעשייה. אמרו לחקלאים; מותר לכם להשתמש בזה וזה, מותר

שיהיו לכם שאריות א' ב' ג' ד'. מכל כמה חלקות הביאו אלינו דוגמאות למעבדה. אנחנו

אמרנו הכל בסדר, קטפו את העגבניות לתעשייה. לא אמרנו, לא קיבלו עגבניות. אם

החקלאים יודעים שיש עליהם שוט כזה, אז הם עובדים ללא דופי. כך היה בענבים השנה,

כך היה בעגבניות השנה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
איך עושים פיקוח בארצות אחרות? הרי לא שמים מפקח על יד כל חקלאי .

דייר מ. ארד;

אם תופסים אותך בהולנד, אחרי שנה אתה מקבל הודעה; אדוני, ארזה נתבע למשפט, על

כך שביום זה וזה בחנות ההיא וההיא היתה לך תוצרת והיא חרגה מהתקן, ואתה מקבל 40

גולדן קנס ואתה הולך הביתה. זה לא יעיל ולא טוב, וזה רק מרגיז. אם אתה עבריין

מועד, אז עושים לך צרות צרורות.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

תענה ביחס לאלאר.

ד"ר מ.ארד;

באלאר השתמשו בארץ בסדר גודל של טונה אחת. הרוב המכריע הלך לפרחים ולאגוזי

אדמה. באגוזי אדמה שגידלו באיזור החולה בלבד. כי אגוזי האדמה באיזור החולה גדלים

בצורה וגטטיבית, הרבה מעל הרצוי, וזה מקטין את הפוריות לשיה.
ד"ר י. מלבסקי
אני אמרתי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אחר/ אמרת כותנה.

ד"ר י . מלבסקי;

התכוונתי לבוטנים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

שימוש בטונה אחת תוך כמה זמן?

ד"ר מ.אדר;

טונה אחת לשנה. כאשר הטיפול הוא אחד ויחיד לפני הפריחה, ובין הפריחה לאסיף

בבוטן.

ד"ר י. מלבסקי ;

מה עם החלקות הסמוכות? הלא אלאר יכול לזהם את החלקות הסמוכות. בשעה שאתה מרסס

את הבוטנים ועל זה יש חלקה של חסה, גם החסה מקבלת אלאר.

ד"ר מ.אדר;

למה?

ד"ר י. מלבסקי ;

מפני שאתה מרסס מהאוויר.

ע' זיסמן;

הוא מדבר על איזור מוגדר מאד, איזור החולה בלבד.

ד"ר י. מלבסקי;

אנחנו קיבלנו מכתב מעוזר השר וקיבלנו נתונים מהאגף להגנת הצומח. הם לא אמרו

לנו שהם משתמשים בזה רק באיזור מסוים.



ש. אלחנן;

אני מצטער, זה היה כתוב במכתב.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אי הבנה אחת כבר הסרנו, זה לא כותנה. ד"ר אדר, אני מציעה לד"ר יורם לשלוח את

החומר הזה אליהם. שהם יעירו את ההערות שלהם.

ש. אלחנן;

אשלח גם לך העתק, גבירתי היושבת ראש.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אשמח מאד, כדי שאי ההבנה הזאת תבורר ביניכם.
ד"ר אדר
כל העסק עם אלאר הוא בבחינת מהומה על לא מאומה. אומרים שצריך לאכול כנגה

מריצות מלאות תפוחים כדי שזה יצטבר לאיזו שהיא כמות.

אנחנו כן משאירים את האלאר בשימוש בשביל חרציות. כל המטאטא בחרציות יוצא כמו

סוכך, הרבה יותר יפה. אנחנו משאירים להם את המכשיר הזה.

בקשר למי תהום, הדברה ודשן. לפני שנה וחצי-שנתיים התיר משרד הבריאות למספר

קוטלי עשבים שמותר יהיה להזרים אותם בטפטפות. וזה אחרי טיפול של הרבה שנים בבקשה

הזאת.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זה הדבר היחידי ?

ד"ר מ. אדר;

שמותר. בבדיקות חוץ מאשר אותם המים שנלקחו מתחת לבית חרושת של אגן, או עוד

מקומות כאלה, לשמחתנו לעדיין לא הגענו לבעיה.

במים יש בעיה חמורה אחרת לגמרי, אבל זה לא שייך לנו.
ש. אלחנן
את העלית את הנקודה של שימוש רב בחומרי הדברה בחקלאות. אני חושב שהטיעון הזה

איננו נכון. אני ניסיתי לומר אותו גם לגבי אותו מספר, שאנחנו משתמשים פי שבעים.

צריך גם לזכור נקודה אחת, שאין עוד ארץ בעולם בשטח כל כך קטן שיש בה שינויי אקלים

כמו במדינת ישראל. את זה צריך לזכור. צריך לזכור שפה מגדלים גידולים הרבה יותר

אינטנסיביים. על זה אמר ד"ר הופמן שיש לנו מזל עם מזג אויר וחוסר מזל לגבי

החקלאי. אבל הטיעון הכללי הזה שבארץ משתמשים בהרבה יותר חומרי הדברה מאשר בעולם -

לפחות אומר בזהירות, הוא מוגזם במידה רבה.

לגבי נושא מי התהום, לפני כשש שנים נעשה סקר שאנחנו בדקנו מים ממקורות שונים.

מצאנו שאריות תכשירי הדברה בשתי בארות, שטוחות ביותר. האחת בכפר ויתקין והאחת

ברצועת עזה.

לגבי מכירת תכשירים, יש בעיה בכל זאת של יהודה ושומרון.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה עשיתם אז?
ש. אלחנן
שם הפסיקו להשתמש. הפסיקו להשתמש במים האלה למי שתייה ושם גם הפסיקו להשתמש

בתכשירי הדברה. גם החומר EDBיצא מהשימוש בינתיים. לגבי מכירת תכשירי הדברה

מיהודה ושומרון, אולי גם רצועת עזה. אנחנו ישבנו עם מטה החקלאות, זה הופיע גם

בדוח מבקר המדינה. אנחנו מנסים לסגור גם את הנושא הזה. נאמר לנו שגם כתוצאה

מהאינתיפאדה בשנתיים האחרונות יש יותר בעיות. ייתכן שיש מכירה רבה יותר. אין

ייבוא חופשי למעשה לרצועה, ואת הכל הם קונים מפה. כיצד, מתחת לשולחן ומעל לשולחן

- את הדברים האלה אנחנו מנסים לבדוק וגם לסגור את הפתח הזה במידת האפשר.

לגבי שימוש בריסוסי אוויר - בשנים האחרונות פחת מאד הריסוס האווירי בארץ

כתוצאה ממחיר בעיקרו, גם בכותנה בהרבה מאד משקים מרססים מהקרקע. לגבי הסיכון

לסביבה, כאשר מרשים לתכשיר מסוים חלהיות משומש באויר, מקפידים מאד ולא כל החומרים

מורשים לריסוס מהאוויר.

קיבלנו דוח מארצות הברית לגבי פיקוח על הייבוא. הם מסוגלים לבדוק 9% . כדי

להעלות בעוד 1%, עול עצום. הם מתרכזים רק על שלשה דברים: חרקים, שאריות חומרי

הדברה ועוד משהו .

דייר מ. אדר;

500 דוגמאות לא כולל חרקים, לא כולל סולמונלה, הרכב וסימון איכות. כך שבתוך

25 אלף הדוגמאות, 500 לשאריות חומרי הדברה. להגדיל את זה " צריך לחשוב פעמיים.

איזו השקעה צריך להשקיע על %1.
ש. אלחנן
שאלה אחת לגבי אפשרויות בדיקה. במיכשור שקיים אצלנו אנחנו יכולים לזהות כיום

רק 42 אלף חומרים בבדיקה.
י' צידון
ברשותך, אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזאת לשים כמה דברים בפרופורציה, בעיקר

משום שידידי נו מאיכות הסביבה נמצאים כאן. אם כבר מדובר במי תהום וחלחול של חומרי

הדברה, אני מאד מבקש את סליחתך אבל אני אסטה למים אחרים. יש בארץ 570 מליון קוב

מי קולחין לשנה מבתים. יש 120 מליון קוב מי קולחין תעשיתיים שלא ניתנים בכלל

למיחזור. מה-570 מליון ממחזרים בסך הכל 90 מליון. המיחזור של המים האלה לא זו

בלבד שהוא יוצר מאגר מים שאין לנו אותו, אלא שגם מונע את ההרעלה דה פקטו של מי

התחום שלנו. ההשקעה בזה היא מיליארד דולר. הציוד שדרוש למניעת זיהום מי השתיה

שלנו כיום עולה רבע מיליארד דולר. אני מציע שהמאמץ יופנה ביתר שאת לכיוונים האלה,

משום שמצד אחד אנחנו יושבים על מיגבלות המים, ולמעשה אנחנו שאבנו שאיבת יתר של

שנה שלמה קדימה, ומצד שני זה מזדהם באופן קבוע. מי שהולך בוואדי ממעלה האדומים

והלאה רואה שהכל מטונף. מי שנוסע לדימונה רואה שמכיתן דימונה יש קילוח מטונף.

בקשה לי אליכם, בואו נשים את הדברים בפרופורציה הנכונה. אותם קוטלי עשבים

שמטפטפים דרך מי השקייה זה אפס לעומת הזיהום הענקי, שלצערנו אנחנו לא עושים שום

דבר כדי לבטל אותו. תודה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

קודם כל החברים מייצגים את הצרכנים, הם לא איכות הסביבה.



י' צידון;

אני מצטער.

א' ורדיגר;

נשמע כאן תיאור כללי באילו אין תלונות. אזרחי המדינה לא יכולים להתלונן. יש

תופעות שעל ידי שאיפת חומרי ההדברה יש כאבי ראש, יש בחילות. אנשים הולכים לרופא,

אבל זה ודאי מגיע מאיזה שהוא מקום. איננו יכולים להגיד שאין תלונות. פשוט מאד,

הפציינט לא יודע מאין זה נובע, אבל זה נמצא.

עכשיו לגבי מי תהום. דייר ברזילי, שעבר עכשיו למשרד לאיכות הסביבה, הוא עכשיו
ראש האגף לחומרים מסוכנים אומר
חקלאים שוטפים חומרי הדברה הישר לתוך הירדן, לתוך

הכינרת, לבריכות דגים, לתוך שיכבת מי התהום. השאלה העיקרית והכללית לפי דעתי, איך

אנחנו באמת יכולים לפקח. אין לנו כל הכלים, אבל בכל זאת יש איזו אחריות כלפי

הציבור. איך אנחנו יכולים לפקח שבכל זאת זה לא יזיק לבריאות של הציבור.
א. אי י ז נברג
היו משטחי שטיפה לציוד חקלאי על הירדן. הם הפסיקו אותם לפני שלש ארבע שנים

קבלן אחד מכפר תבור בא לכפר הנשיא ועשה את זה. הוא הרג את הדגים. תיכף כל המערכת

התפוצצה.

אי ורדיגר;

היום יש בעיות של הרעלות.
א. אייזנברג
השימוש בחומרי הדברה להרעיל דגים בכינרת ובבריכות - זה רק המשך. פעם היו

משתמשים בדינמיט. זה בלתי חוקי. זו עבירה פלילית. רודפים אחריהם מאגף הדיג,

ממשטרת טבריה ומשרד הבריאות ומינהלת הכינרת. אני לא יודע מי עוד רוצה להצטרף

למירוץ הזה. יהיו דברים כאלה תמיד. צריכים להכניס את הדברים בקונטקס. הדברים

האלה הם חומרים רעילים, אחרת לא היו הורגים חרקים ולא היו משתמשים.

השימוש בהם הוא תולדה של האימון, המיומנות והצרכים. אם מישהו נותן הרגשה או

רושם שזה הפקר, אנחנו רוצים להגיד שזה לא נכון. יש הרבה דברים שצריכים לשפר. יש

הרבה דברים שצריכים לתקן. אנשי אגף הרוקחות שלנו אינם פה, אני לא יכול לדבר בשמם.

אנחנו צריכים להדק ולא לתת קנייהה כל כך חופשית של חומרים בצרכניות ובמשביר. זה

כרוך בבעיות. אנחנו מאמינים שצריכים ללכת. לכן התחלנו עם כמה חומרים שהם באופן

מיוחד רעילים. סגרנו אותם כמעט הרמטית. אנחנו נמשיך ונעשה ביקורת שלא כל אחד יוכל

לבוא ולקנות את החומרים האלה.
ד"ר י. מלבסקי
בתקנה יש גם בעיה שאני חושב שכדאי להעלות אותה. התקנה מדברת על שאריות מותרות

של חומרי הדברה. התקנה לא מתיחסת לסך הכל שיכול להיות במזון מסוים. זאת אומרת,

אני יכול למצוא עשרים שאריות חומרי הדברה וכולם יהיו מתחת לסף. אבל אף אחד לא

מתיר1ס לסך הכל של העשרים. אולי כדאי שכן נתירוס לזה.
ד"ר אדר-הופמן
נכון מה שהאדון הנכבד אומר, אבל אני רוצה שום פעם להביא דברים לסדר גודל. יש

ארבע ארצות בעולם שעושות באופן שיטתי סקרים כמה בן אדם אוכל. כאשר לוקחים

בלי לרחוק, בלי לקלוף ישר מהעץ, לפי חשבונות של האמריקאים, בן אדם אוכל בערך %30

ממה שציבור המומחים בעולם חושב שמותר לו לאכול בלי להינזק.



ההולנים שלוקחים את אותו בשר ומבשלים אותו, מקלפים את תפוח האדמה ומבשלים

אותו, כמו שאת ואני אוכלים, המסקנה שלהם משהו בסדר גודל של 10%. הסקרים של

אוסטרליה וניוזילנד דומים, כן שמים בזמן האחרון כב בקודקס לענין הצטברות,

אפילו של אותו חומר הדברה, ממזונות שונים. באים ותוקפים את העמדה הזאת.

אני פתאר כי שהקהילה הבינלאומית תתייחס לנושא הזה בשנים הקרובות. היות

ואנחנו חלק פהם לא נפגר. זו תשובתי.
ע. זיסמן
אני חושב שאחת הסיבות להקפת המשרד לאיכות הסביבה שנושאים מהסוג הזה

יבואו עכשיו לידי הדגשה וביטוי יותר מאשר בעבר. חבר הכנסת ורדיגר, אתה

מחייך.
א. ורדיגר
אתה לא שמעת אותי אתמול. היו צריכים תפקיד ליהודי.
ע. זיסמן
אם אפרת את זה אתמול, אני מסכים. אחת הסיבות לכך שתמכנו, ובאפת היתה

תפ-יכה רחבה פאד והסכפה לאומית שחצתה את כל הקווים. הרי אנחנו נגד שרים

שלנו בנושא הזה. לחצנו עליהם ואנחנו ממשיכים ללחוץ עליהם שהם יוותרו. תהיה

להם איפפריה י- ותר קטנה, אז אולי הם יהיו יותר מוכשרים ויעילים בתחום

ש י ישאר להם.

לפי דעתי הם לא יכולים לתת עכשיו את התשובה. אני בטוח שתהיה דינפיקה

שתביא לידי כך שהפיקוח בכל פיני נושאים ילך ויגבר. המשרד צריך להצדיק את

עצמו והמוטיבציה תגדל.

אני לפעול מכיר חאת עירית ירושלים מקרוב, במשך 21 שנה. יש גם נושאים

בתחום המוניציפלי שצריך להגביר את שיתוף הפעולה והתיאום. לא רק להטיל את

זה על פשרד הבריאות, יש גם נושאים שהם בתחום המועצות הפקופיות, בידי

השלטון הפקופי. לפשל הנושא שעוררה גברת לבנון. אני תומך בהצעה שלה ובגישה

שלה, באפת פספר העצפאים הולך וגדל. אני פכיר כפה שכונות בירושלים, בעיקר

בצפון ירושלים, ששם חייבים לעשות הדברה, בגלל טיב הבנייה והסביבה, זה לא

קשור עם האוכלוסיה, האוכלוסיה היא פאד נקייה, נקייה גם לפי התנ"כ ונקייה

גם מבחינה מוסרית. גם פספר הנפשות גדל. יש גם חלקים במזרח ירושלים ששם

המצב איום, ושם לא מדבירים. אנחנו צריכים להיות מודעים לעשות את ההדברה

שם. הם לא עושים את זה, אין להם כסף ואין להם פ ודע ות כזאת. לכן אני תומך

בפה שהיא אומרת.

בסך הכל אנחנו נכריז היום על כך שאנחנו תומכים, אינני יודע איך באופן

מעשי אנחנו מיישמים את מה שהיא אמרה. זאת עובדה שזה קבלן שיש לו רשיון.

הוא שולח את העובדים שלו, אני נתקלתי בזה, היו גם תלונות בכפה מקומות.

החלטה נקבל היום, אבל באופן פעשי- אין לי תשובה, צריך לחפש את הדרך, איך

אנחנו נוציא לפועל את ההחלטה הזאת. זה צריך להיות בתיאום, לפי דעתי, עם

הרש וי ות הפק ופי ות.

ג. גל;

אני רוצה להעיר הערה. יש לנו תפיד נטייה לשים פיקוח. בכל נושא

שפתעורר צריך עוד כפה אנשים שיטפלו, אחר כך אנחנו פתפלאים שהמערכות שלא

עוסקות בייצור הולכות ופתנפחות.

הבעיה המרכזית לפי דעתי כאשר בודקים את הפוצר. אני לא חושב שצריך

בתהליך להושיב פפקחים. פוצר שלא ע ופד בסטנדרטים צריך פשוט להוציא אותו

מהש וק.



לפני כמה שנים הייתי בוועדה שבדקה את הביקורת במשחטות, אני הייתי אחד

מאלה שטענו שצריך להוציא את הרופאים מהמשחטות. אבל המשחטות כן רצו את

הרופאים בפנים. זה לא מעניין אותי, אני בכלל לא רוצה שהמפקח יהיה חלק

מהתהליך. צריך לבדוק את העוף כשהוא יוצא. הוא עומד בקריטריונים - בסדר, כא

עמד בקריטריונים - לסגור את המשחטה הזאת. מה אתה שם רופא בתוך העסק? מה

זה מעניין בכלל? להיפך, התוצאה לפי דעתה הפוכה. הרופא הופך להיות חלק

ממערכת הייצור בכלל ושותף. לו כבר יש בעיה. אם המוצר לא בסדר, שואלים אותו

איפה אתה היית.

לפי דעתי, צריך כשבת בקצה הצינור ולבדוק את מה שקורה. אני רוצה להגן

על החברים האלה שעושים את מלאכתם נאמנה, כי היה רושם כזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא היה רושם כזה.
ג. גל
חבר הכנסת ורדיגר נזעק בגלל הענין הזה. פה זה לא היה רושם? אי אפשר

לטאטא את זה מתחת לשולחן. לכן אני אמרתי, הלוקסוס שלנו שאולי לא קיים

בארצות הברית, שרוב התוצרת נשארת בארצות הברית, שנוסף לביקורת שנעשית בארן

יש לנו עוד חלקת ביקורת אדירה. מי שמכיר קצת את השוק באירופה, יש שם

מודעות בלתי רגיכה. לזכותנו ייאמר, שיחסית למדינות אחרות מספר המשלוחים

שנפסלו מהארץ, והם לא קטנים, שואף לאפס. התוצרת החקלאית הירוקה, ירקות

ופירות, למעלה ממחציתה יוצא לייצוא. אלה הם שלייקעס בלתי רגילים. אני לא

אומר לסמוך רק על הדבר הזה.

אני לא חושב שהבעיה המרכזית שלנו איך בכל תחנה לבדוק. עוד כוח אדם

ועוד אנשים. אחר כך א ומרים שהחלק שעוסק בפיקוח הוא יותר גדול מהחלק שעוסק

בייצור. איפה הצמתים שבהם צריך לשבת. הצמתים שבהם האפקט של הישיבה הוא

יותר גדול מאשר אם יושבים בהמון מקומות עם המון יושבים, אבל בעצם לא

בצ ו ואר הבקב וק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שאנחנו יכולים להגיע לסיכום של הדיוק. קודם כל, אנחנו

מביעים הערכה לאלה שעוסקים בנושא הזה, משרד החקלאות ומשרד הבריאות, לא

שמעתי שיש גורמים אחרים שעוסקים בנושא הזה, פרט לאותה הוועדה המתאמת.
ש. אלחנן
משרד העבודה והרווחה . הוא שותף בוועדה הזאת הבינמשרדית. צריך לציין

שיושב-ראש הוועדה הוא איש משרד הבריאות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינ ו;

וארגוני הצרכנים עושים עבודה, ואנחנו מברכים אותם על כך. אין ספק שיש

דאגות ויש תש ומת לב שהיא צריכה להינתן בכדי לשמור הן על בריאותו של הציבור

שאוכל את התוצרות, והן על איכות הסביבה שלא תינזק. בסופו של דבר זה הם כן

גורם בצורה עקיפה נזק לבריאות הציבור.

משום כך, חבר הכנסת ורדיגר מצא לנכון להעלות את הנושא, גם בעקבות

הפירסומים. אנחנו יודעים, לא תמיד מה שמפרסמים מדוייק ונכון, אלא יש גם

לפעפים הגזמות בפירסומים. כוחם של הפירסומים הללו בהפניית תשומת לה לאותן

הבעיות, לברר אותן ולהגיע למסקנות כפי שצריך כהגיע אליהן.

אני גם כן בדיעה שלא ניתן להעמיד מפקח על יד כל חקלאי. אבל אנחנו

מתרכזים בשני דברים, חבר הכנסת גל, אישור ופיקוח, צריך לנצל את הסמכ ות

שניתנת למשרד הבריאות לאשר את אותם התכשירים שצריך להשתמש בהם. זו הסמכות



שלו לאשר את התכשירים. יש לו מעבדה והוא צריך להשתמש בה ,אם המעבדה שלו

אינה מצוידת בכלים המתאימים כדי לתת אישור מתאים, תשתמשו במעבדה של משרד

החקלאות או- מעבדות אחרות פרטיות. בריאות הציבור מופקדת בידיהם והאחריות

היא עליהם.

כך לגבי האישור וכך לגבי הפיקוח, הפיקוח באשר למוצר המוגמר, לתוצרת

החקלאית המוגמרת. אם לוקחים דגימה בשוק או לוקחים דגימה בשדה, זה לא משנה

מאין לוקחים, אבל צריך לבדוק האם לא נשארו בתוצרת הזאת חומרים אשר מזיקים

לבריאות.

אלה שני הדברים שהפיקוח צריך להקפיד עליהם, התחלת הצינור וסופו. אם

אין ביכולתו של משרד הבריאות לשכלל את המעבדה הזאת שתענה על הדרישות ועל

הצרכים, אז בבקשה משרד הבריאות ישתמש הן במעבדות פרטיות והן במעבדה של

משרד החקלאות.

וכן לגבי הפיקוח. אפשר לאמץ שיטה של בדיקה מידגמת, וכך הם עושים, כדי

לבדוק תוצרת זו ותוצרת אחרת. זה גם חוסך כוח אדם וגם אין צורך לעשות בדיקה

על כל ארגז ועל כל קופסה. בהחלט לא; השיטה הזאת מוכיחה את עצמה גם בארצות

אחרות וגם אצלנו. אבל זה לפחות חייב להיעשות.

אנחנו שמענו על 200 תכשירים ו-700 פורמציות. משתמשים בהם על פי כל

ההנחיות ועל פי כל הכללים. מדי פעם בפעם אפשר גם לבדוק את אותן הפורמציות

ולדעת אם אכן החקלאים האלה עושים נכון או לא.

ד"ר אדר-הופמן;

הפורמציות נבדקות באופן קבוע.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

יפה, התכוונתי לדעת גדולים.

יאיר לוי;

מי אחראי על זה?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

משרד החקלאות, האגף להגנת הצומח. הוא פועל על פי סמכויות של חוק.

שמענו בסיפוק שאותם החומרים שמשתמשים בהם באמצעות מי השקייה מוגבלים מאד

מאד. זה בא מתוך אותה דאגה, כדי שלא יחלחלו למי התהום ולא ירעילו את

מקורות המים שאחר-כך משתמשים חבהם.

אני מפנים את תשומת לב משרד הבריאות ומשרד החקלאות, במיוחד האגף

להגנת הצומח, לעובדה שצריכים לעשות את כל ההכנות הדרושות לקראת 1992. כדי

שאנחנו נהיה מתואמים הן מבחינת השיטות, הן מבחינת חומרים, עם מה שהשוק

האירופי המשותף ומדינות השוק האירופי המשותף עושים ומשתמשים. גם עכשיו כל

התוצרת שלנו נבדקת שם. אנחנו מייבאים מעט מאד. אני זוכרת שכאשר היה ענין

צ'רנוביל, מר רייכמן פסל את כל המשלוחים מתורכיה בנמל עוד לפני שעברו

לשוק. הרבה מאד סחורה החזירו לארץ המוצא,

זה מחייב אותנו להיות מתואמים, להיערך ולהתאים את עצמנו גם להתפתחות

שישנה במדינות אירופה. בחקלאות אנחנו מובילים ואני בטוחה שלא נפגר באותם

הדברים האחרים המתלווים למעשה לגידולים ולחקלאות האינטנסיבית אשר אנחנו

משתמשים בה.

לנושא של הריסוס בבתים. אני לא יודעת איך נוכל לעשות, איך ניתן לפקח

על הדבר הזה. מי שמרסס צריך להיות מרסס מורשה. מי נותן לו את האישור?
ע. לבנון
משרד הבריאות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נשאלת השאלה, איך אפשר לפקח ומי שאיננו מורשה יוכל לבוא לדין.

יאיר לוי;

מי יכול לקנות?

ד"ר מ. אדר-הופמן;

כל אחד.

יאיר לוי;

בטבריה יש סוכנות למכירת תכשירים, ומי שרצה לקנות שם היו חקלאים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

זו הנקודה הבאה שאני באה אליה, מי יכול לפקח, שמי שאיננו מורשה לרסס

ולהשתמש בחומרים האלה לא יעשה שימוש בהם? אם הוא מורשה, הוא יודע מה

ההנחיות ומה הכללים ומה המידות שהוא צריך לעשות כדי להרכיב את החומרים

האלה. מי יכול לפקח?

ד. רייכמן;

תחנות שמוכרות חייבות לנהל רישום. זו יכולה להיות תשובה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

צריך למכור למי שמורשה להשתמש בהם. מוכרים אותם במקומות מסוימים. כמו

שבית מרקחת רשאי למכור חומרים אלה ואלה. בתקנות שהוספנו איפשרנו לבתי

מרחקת למכור חומרי הדברה לעכברים.

יש הנחיות מי הן החנויות שמוכרות חומרי הדברה?

א. אייזנברג;

בפקודת הרוקחות יש הנחיות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אולי צריכה להיות גם הנחייה לאותן החנויות שהן מורשות למכור אך ורק

למי שמורשה להשתמש בהם.

א. אייזנברג;

זה תלוי בשיקול דעת של הרוקח היום. הרוקח המחוזי נותן היתר רעלים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזילינו;

אז האחריות נופלת על הרוקח. אפשר לדרוש מאותו הרוקח ומאותה החנות

שידווחו מי הם האנשים.



א. אייזנברג;

יש רישומים. יש ספר רעלים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

שירשמו מדי חודש בספר הרעלים את הדברים האלה. ואז אפשר להציץ מדי פעם

בפעם לבדוק אם יש כאלה שקנו את החומרים הללו כאשר לא היו מוסמכים לקנות

ולא מורשים. כך ניתן את הדבר הזה לסגור. אתם תבררו את זה עם אגף הרוקחות

במשרד הבריאות. אם הדברים האלה סגורים - מה טוב, אם זה לא סגור - אז אולי

ניתן להכניס תקנה נוספת אשר תסגור את המעגל הזה.
א. אייזנברג
אני מבקש את הפרוטוקול כדי שאוכל להפנות אליהם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

בהחלט.

יאיר לוי;

שאלה בהקשר הזה. האם החומרים שנמכרים באותן חנויות שדיברת עליהן,

שלכאורה יש רישום ויש מעקב, כוללים הוראות להדברה?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

כן ודאי. יש תווית ועליה כתובה גם אזהרה וגם דרכי השימוש. אני חושבת

שזה פחות או יותר הכיוון. בכיוון הזה אנחנו נכין את המסקנות שלנו, אנחנו

מברכים על התיאום שיש ביניכם ועל שיתוף הפעולה ועל העבודה הטובה שאתם

עושים. בהחלט, אתם ראויים למלוא ההערכה.

הישיבה ננעלה בשעה 1300

קוד המקור של הנתונים