ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/01/1990

ענף הלול. מועצת הלול -המדיניות, התפקוד. המבנה האירגוני וחלוקת המיכסות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 98

של ישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד/ י"ג בטבת תש"ן, 10.1.1990, בשעה 9:05

נכחו;

חברי הוועדה; היוי'ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גל

פ. גרופר

יאיר לוי

א. פורז

י. צידון

מוזמנים; י. זכאי, מנכ"ל משרד החקלאות

מ. גלעד, סמנכ"ל משרד החקלאות, יו"ר מועצת חלול

מ. בלוויס, מנכ"ל מועצת תלול

ש. פלד, יועץ משפטי, מועצת חלול

ש. דוד, מנחל מיזלקת תכנון וכלכלח, מועצת חלול

מזכירת הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
חבר חמתרגמים בע"מ

סדר היום

ענף הלול. מועצת הלול -

המדיניות, התפקוד. המבנה האירגוני וחלוקת המיכסות.

1



חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו י. אני פותחת את ישיבת ועדת חכלכלה. לפני

שאנחנו מתחילים בדיון בנושא, נשמע את הצעת

ח"כ גל.

ג. גל; בחודש יוני התקיים כאן דיון לבקשת משרד

התחבורה להעלאת אגרות בתעופה. נעשו כמה

שינויים שאמורים היו להיכלל בתקנות שאושרו על-ידי ועדת שרים. חלפה מאז

חצי שנה, התקנות טרם הוגשו לאישור. בין שאר הדברים שהיו, היו הנחות

לחברת "קאל", נדמה לי שגס לחברת "ארקיע".
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא, לא היו הנחות לחברת "ארקיע".

ג. גל; אבל היו שינויים. אני יודע גם שאת פנית

במכתב לשר קצב לפני כ-3 חודשים, ותשובה אין.

אני זוכר שבאותו דיון הצעתי שלא לאשר, עד אשר נהיה בטוחים שהתקנות אכן

תאושרנה, אבל הורדתי את הצעתי. לצערי, את אשר יגורתי בא, ואני מבקש שאם

יש בקשות של משרד התחבורה - לא להביא אותן לדיון עד אשר התקנות האלה

יאושרו, ולהביא את זה גם לידיעתם, אם תקבלי את הצעתי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו פעלנו בנושא הזה, ומה שנאמר לנו הוא,

שהתקנות נמצאות בוועדת שרים לענייני כלכלה.

שם צריך לבקש שהנושא הזה יעמוד לסדר היום. דיברתי גם עם איש משרד

החקלאות וביקשתי ממנו שיביא את זה לידיעת שר החקלאות, כי הוא יושב

בוועדת שרים לענייני כלכלה. הוא זה שיכול לבקש מיו"ר הוועדה, מר שמעון

פרס, להעמיד את הנושא הזה לדיון. אנחנו פעמים רבות התעניינו במשרד

התחבורה, וזה מה שנמסר לנו.

אין לנו שום תקנות שנוגעות למשרד התחבורה שלהם זה בוער, ואיכפת להם,

ונדע שאנחנו נעכב את הדיון. ככה לקבל החלטה מהסוג הזה, אין לה שום

משמעות. אם למשרד התחבורה יהיו עניינים בוועדה והם יהיו נוכחים כאן,

אנחנו נעלה את הנושא הזה בפניהם עוד פעם ועוד פעם. אבל בהחלט צריך

לעשות את זה דרך שר החקלאות, כי הוא צריך להיות מעוניין בכך. אם יהיה

כאן מנכ"ל משרד החקלאות שצריך להגיע - הוא יושב עכשיו בישיבה אחרת

בענין הגליל - אנחנו נפנה את תשומת לבו, כדי שהוא ידאג לטפל בנושא

הזה.

אנחנו דיברנו עם יו"ר רשות שדות התעופה, היתה לנו כאן ישיבה, והוא

הסכים על הרטרואקטיביות, אבל צריך להביא תקנות לאישור, והתקנות האלה לא

באו כבר כמה חודשים. שר התחבורה צריך להביא לנו תקנות לאישור. התקנות

הללו צריכות לעבור את ועדת השרים לענייני כלכלה, היא צריכה קודם לאשר,

אותן לפני שמביאים אותן הנה, והדבר הזה תקוע שם.

פ. גרופר; הוא יכול למשוך את זה עוד זמן רב.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם יהיו דברים שקשורים לשדות התעופה, והם

מעוניינים להעביר אותם, זה דבר אחר. אבל אין

להם דברים כאלה אצלנו. אני לא צריכה לקבל החלטה בענין זה.



ג. גל; אבל צריך גם לרמוז לחם שאנחנו פח נכביד

עליחם.
פ. גרופר
חדיון של חיום, גבירתי, זח חצעח לסדר?
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא, זו לא חצעח לסדר, זו יוזמח של חוועדח.

ענף חלול חוא אחד חענפים חמובילים, שבו חיקף

של מיליארד שקל. אנחנו רוצים קצת ללמוד על חענף חזח.

פ. גרופר; יש לו מחזור של מיליארד וחצי.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו רוצים לדעת איך פועלת מועצת חלול, איך

חתפקוד שלח, מח חמדיניות של ענף חלול, חלוקת

חמיכסות וכו' וכוי. אנחנו ניקח ענפים של חחקלאות, ואנחנו רוצים לדון

בחם, כדי לעמוד מקרוב על חבעיות חשונות שחענף חזח נתקל בחן. מחי

חמדיניות לקראת תשנח חבאח.

אני מקדמת בברכת את מנכ"ל משרד חחקלאות, ידידנו מר יחזקאל זכאי, ואת מר

מנחם גלעד, יו"ר מועצת חלול וסמנכי'ל משרד חחקלאות. בלי שום תיאום עם

חנושא של חוק חגליל, אנחנו רצינו ללמוד את נושא ענף חלול, על מועצת

חלול, על חמדיניות של חענף חזח, על חתפקוד, מח חמדיניות לקראת חעתיד.

זח אחד חענפים חמובילים בחקלאות, בעל מחזור של מיליארד וחצי, ואמרנו

שמן חראוי שחוועדח, שנושא חקלאות נמצא בתחומח, תלמד אותו יותר לעומק.

בכל אופן מן חראוי שחוועדח תחיח בקיאח קצת יותר מאשר חיא בקיאח כיום,

חוץ מחברי חוועדח חחקלאים, שזח לחם חוקם, ויודעים את חנושא חזח. לכן

זימנו את חישיבח חזאת, ללא ידיעח שבאותו חזמן יושבת ועדח אחרת. אבל זח

קורח בכנסת ואתה יודע את זח, אין מח לעשות.

מ. בלוויס; ברשות חיו"ר, חכנתי גם תיקים כתובים שמעלים

את חדברים שאנחנו עוסקים בחם. בתיקים חאלח

מתואר חמצב, חמבנח ודברים שונים וחשובים לנו.

מבנח חמועצח. זו פירמידח שבח קיימת מליאת חמועצח, שמורכבת מנציגי

חממשלח ונציגי המגדלים. מספר חברי חמליאח חוא 50. לאחר מכן ישנו חוועד

חפועל, שמורכב מאותם מרכיבים; משרדי חממשלח, נציגי חמגדלים, יצרנים,

צרכנים. מספר חברי חוועד חפועל חוא 20. ישנח ועדח מרכזת, כפי שאנחנו

מכנים אותח, וחיא בעצם חנחלח פעילח. יו"ר חמועצח מרכז את חמליאח ואת

חוועד חפועל, וקובע מח יידון שם ומנחל את חישיבות במליאח ובוועד חפועל.

מנכ"ל חמועצח מנחל את ישיבות חחנחלח וחוועדות שפועלות בשם חחנחל ה, כמו

ועדות ענפיות בכל ענף, בכל שלוחח ושלוחח, ועדת מנגנון, חוועדות חפעילות

שמנחלות בפועל את חמינחל חיום-יומי.

לפעילות חמועצח, חמבנח חנוסף חוא חמבנח של מחלקות חמועצח, שחן מחלקת

תכנון וכלכלח, ששלום דוד שנמצא פח אתנו מנחל אותח כיום; ישנח מחלקח של

חשב, שכוללת בתוכח גם את עובדי חגזברות, שני עובדים בגזברות; מחלקת

שיווק; ישנח מחלקח מורחבת של עופות מים, וחיא מתאמת את חפעילות של

חמועצח וחרשות לפיקוח חקלאי, שבעבר חיתח מחלקח במועצח, מחלקת פיקוח.

כיום חנושא חזח חוא רק נושא של תיאום, מפני שבסמכות חרשות חיום כל



הפעילויות, גם סמכות חוקית שנלקחה מהמועצה, שהיתה בזמנה בפעילות מחלקת

הפיקוח, ועברה כולה לרשות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה סה"כ עובדים במועצה?

מ. בלוויס! לניהול המועצה יש לנו 70 עובדים. יש לנו עוד

שתי פונקציות שהמועצה מנהלת אותן, ושהיו

בזמנן חלק מגוף באחריות משרד ההקלאות - וזה הפיקוח הווטרינרי במשחטות,

שנוגע לבריאות העוף. גם שם מועסקים כ-70 איש. כשליש מעובדי המועצה

מועסקים בפיקוח הווטרינרי במשחטות, חלקם - 24 - הם רופאים שמפקחים על

הפעילות במשחטות, והיתר הם פקחים שעובדים על קו הייצור בתוך המשחטות.

מספר דומה לזה, בפונקציה אחרת שהמועצה מחזיקה לשירות הציבור, לשירות

ציבור המגדלים בעיקר, אלה הם השירותים הווטרינרים במעבדות. אמרתי מקודם

שהשירות של הפיקוח הווטרינרי הוא פיקוח שדואג לבריאות צרכני העופות,

אנחנו מדברים על שירות וטרינרי שדואג לפיקוח ולשמירה על בריאות העופות

באמצעות 8 מעבדות, שגם שם נמצאים רופאים שנותנים שירות רפואי, ואנשי

מעבדות שהם לבורנטים, פקידים, מזכירות, כל השירות שניתן למעבדות

באיזורי הארץ השונים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; פה יש לכם 58 עובדים.
מ. בלוויס
בחלק של המעבדות, כן. בסה"כ כיום, אחרי

קיצוצים, תקן העובדים במועצה הוא 217, לכל

הדברים שהיזכרתי, שהם מינהל, שירות פיקוח ושירות יעוץ.

אם אנחנו מדברים על שלוחות העופות במועצה, אנחנו מחלקים את שלוחת ההטלה

המתוכננת בגודל של מליארד ו-530 מיליון ביצים. אנחנו מדברים על מיכסות

בענף הפטם של 163 אלף טון, מיכסות מחולקות למגדלים. בהודים, יש לנו 52

אלף טון מיכסות מחולקות בענף ההודים. אנחנו מקיימים שלוחת עופות המים

ליצוא, זו השלוחה היחידה שמיועדת ליצוא, וכמעט כולה מיוצאת, כבד אווז

בעיקר, התכנון השנתי הוא של 350 טון כבד ליצוא. באותה שלוחה אנחנו

מייצרים כ-80 טון כבד, גם כן ליצוא.

נוסף לכך יש לנו שלוחות שהן שלוחות קטנות, שבעיקרן עדיין בהקמה,

בטיפוח. שלוחה כמה של כמה אלפי טונות של ברווזים, היו ברברים, ובשלב זה

נראה שהגידול שלהם ייפסק; ואם הוא לא יפסק, לפחות יקטן בהרבה.

י. צידוו; מדוע? זו היתה אי-הצלחה?

מ. בלוויס; זה היה נסיון שהיה מיועד בעיקרו ליצוא,

נסיון שהפך להיות נסיון בקנה מידה בהיקף של

למעלה מ-2,000 טון, זו היתה פריצת דרך אולי מהירה מדי. אבל בכל אופן

היה נסיון, שבסופו של דבר הוכיח שהיצוא הזה לא משתלם. המחירים בארץ של

ה-ברבר, מול בשר אחר שקיים בשוק, לא הוכיח את עצמו, והם החליטו בשלב זה

להקטין את היצור.

י. צידון; החזה שמייצאים לצרפת, לפאריס, זה ברבר או

ברווז, או מה זה?



מ. בלוויס; מייצאים גם אווז.

י. צידון; חזה שאתה יכול לקנות אותו במסעדות כתוצאת

ישראל.

מ. בלוויס; אווז ו-ברבר, בעיקר.

הכנסנו לחוק המועצה את נושא היענים, שגם הוא

ענף צעיר. גם הוא שייך לחוק המועצה כיום, אחרי דיון פה בוועדת הכלכלה

לפני שנה בערך או יותר משנה. זה ענף נסיוני, שההיקף שלו הולך וגדל,

ואנחנו מקווים שבסופו של דבר נוכל לייצא ממנו גם לעורות, וגם למוצרים

אחרים, עורות ונוצות, זה המוצר העיקרי. יש גם יונים, ויש לנו גם ציפורי

שיר, וכל דבר שיש בו נוצות וביצים - זה אנחנו. הדברים האלה הם דברים

נסיוניים שהם בטיפוח, ואנחנו עוד לא יודעים מה יצא מזה בסופו של דבר.

גם כשהם יהיו מסחריים באמת, הם לא יהיו בהיקף גדול, כמו שיש בשלושת
הענפים העיקריים
ביצים, פטמים והודים. אולי אני יכול לכלול את האווזים

כענף הרביעי, אבל האווזים הוא ענף שהוא בעיקרו ליצוא, ואני מקווה שהוא

יצליח להתמיד ולייצא בתנאים שיוכל גם להתקיים, כי תמיד יש לנו בעיה

בנושא של איפסון, אתם מכירים את זה.

זהו, אלה הם עיקר העיסוקים שלנו. בדברים האלה אנחנו נותנים, כפי

שאמרתי, שירותים וטרינרים, אנחנו נותנים לכל הדברים, כולל ציפורי שיר

ודברים שאנחנו לא מחשיבים אותם, אבל עדיין דורשים את שלהם מבחינת

הליווי הווטרינרי והמעקב אחרי ההתפתחות שלהם.

ציינתי קודם את הרשות לפיקוח משותף, אנחנו פעילים מאוד במסגרת הרשות,

וגם תיגברנו את הרשות בכוח נוסף שלנו כמועצה מעבר לחלקנו בתקציב הרשות,

למטרה מוגדרת מאוד בשנה האחרונה. למעשה מ-1 באוגוסט שנה זו, אנחנו

משקיעים כדי לפקח פיקוח יעיל יותר על מדגרות, כי אנחנו רואים - לפחות

בקצב של הפטימים - את הפיקוח על המדגרות כחלק החשוב ביותר של הפיקוח.

שם מקור כל האפרוחים והעופות שאנחנו אחר כך מנסים לבדוק אם הם עומדים

במסגרת התכנון והמיכסות. כלומר, בקטע הזה אנחנו משקיעים היום השקעה

מיוחדת במסגרת הרשות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי עומד בראש הרשות לפיתוח?

מ. בלוויס; חיים בנימין.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה תפקידה של הרשות?

י. זכאי; לפני הרשות, לכל מועצה היתה יחידת פיקוח

משלה, שתפקידה לפקח על התכנון למיכסות יצור,

לכל מועצה. למועצת פרי הדר היתה יחידת פיקוח, במועצת הלול, במועצת

הירקות, במועצת חפירות. ואז אוחדו כולן תחת רשות פיקוח, רשות

סטטוטורית, היא היום המפקחת על כל הנושא, ואין בה מועצות ייצור

יחידות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה הביא לחסכון, להתייעלות?



י. זכאי! הרשות בדעה שזה הביא גם לחסכון והביא גם

ליעילות וגם לתועלת. זו בכל-זאת האינפורמציה

שאני מקבל ממועצות יצור, גם מהפירות וגם מפרי-ההדר, וגם מהירקות. נציגי

ענף הלול פה, אני לא צריך לדבר בשמם, הם יגידו בעצמם.

מ. בלוויס; היא פועלת שנח, מ-89. בהשוואת הפעילות של

הרשות היום מול הפעילות שלנו בעבר, היחידה שלנו בעבר היתה יחידה קטנה,

היו בה 8 פקחים, והיכולת של קבוצה קטנה כל כך היא מוגבלת מאוד. השילוב

של כל המועצות ויכולת ההפעלה של מספר רב יותר של אנשים לנקודה מטויימת

או לפעילות מטויימת, זה בלבד כבר נותן לנו הרבה יותר ממה שהיה לנו

בעבר. נוטף לזה הם יכולים להפעיל מערכות טובות יותר ומרוכזות יותר של

מודיעין, שיש לו משמעות לא קטנה בענין של פיקוח, שעליו מתבטטת הפעילות.

ובהחלט, אני כמו שאר מנהלי המועצות, אנחנו רואים ברכה בפעילות המשותפת

של הרשות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בכל-זאת מה התפקידים המוגדרים של מועצת

הלול?
מ. בלוויס
התפקידים המוגדרים, על פי החוק וגם בפועל,

הם לתכנן את ענף הלול, לתכנן את היצור.

התחלתי לתכנן את היקף גידול העופות להטלה, לפיטום, בהתאם להנחיות שר

החקלאות בדבר התכנון החקלאי; מפקח על הטיפוח; הטדרת היצור של השיווק פה

בארץ ובחו"ל; הטדרת שיווק ביצים ובשר בארץ ובחו"ל? עידוד וטיוע להתקנת

בשר העוף לשיווק, לרבות הקפאה ושימור; הקמת מחטני מיון ואריזה לביצים,

מפעלים להקפאה, זו כרגע לא הפעילות שלנו, אלא של המשווקים, אבל אנחנו

מעורבים גם בפעילות הזו; אנחנו פועלים כדי לעודד ולטייע במחקר השווקים

ושיטות היצור של ענף הלול ודרכי הטיפול בתוצרת; ובנוטף, לתת את אותם

השירותים שדיברתי עליהם קודם, בנושא עופות ותוצרת הלול, למעט שירותים

בעת עיבוד של עופות, שנעשה לאחר התקנתם. זה תהליך שבא אחרי השחיטה,

והוא מעבר לאחריות שלנו. אנחנו מעורבים בנושא של הטיפול בעופות

שנשחטים. אני לא הזכרתי את זה קודם במטגרת פעולות המועצה, כי בעבר היתה

לנו מחלקה שטיפלה במוצרים, לא מבחינת האיכות אלא מבחינת הטכנולוגיה

שלהם. היתה לנו הגדרה של מה שנקרא מפרט מועצה, שהוא קבע איך יעבדו

העופות, מה יהיה בעופות האלה מבחינת החלקים שבהם, מה לא יהיה בהם. כרגע

זו לא מחלקה, אנחנו חיטלנו את המחלקה הזו במועצה, כי מאז שעברנו השנה

רפורמה בענף הפטם, זה עבר לאחריות של המשווקים. אנחנו נותנים להם את

השירותים של המקצוענים שבמחלקה, אבל אנשי המועצה ממומנים על-ידי

המשתמשים. פה קיים החלק הזה של טכנולוגיה, יותר מאשר בריאות

ו-וטרינריה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! מה התצרוכת? איך בכל-זאת הם קובעים את

המחירים?

י. זכאי; הרעיון של מועצות הייצור, שאני חושב שגם

היום קיים, הוא דבר אחד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יש שמערערים על זה, ואומרים שהגיע הזמן לבטל

את המועצות.



י. זכאי; הרעיון של מועצת ייצור, אני לא נכנס לניסוח

משפטי, וזית בכך שהממשלה, החקלאים, המשווקים,

החלק התעשייתי של החקלאות, ישבו יחד במסגרת, והם ינהלו שלוחה או ינהלו

ענף. לפני מועצת הייצור, היו במשרד החקלאות ועדות או יחידות תיאום,

ארגון מגדלי עופות לחוד, תנועות לחוד, וסוכנות לחוד, וממשלה לחוד. עלה

הרעיון הזה, למה שכל אחד יעשה קטעים קטעים, מוטב שישבו יחד. אס את

מסתכלת בחומר שהוגש על-ידי המועצה, בהרכב מועצת הלול הממשלה נמצאת

במיעוט מבוטל. מתוך 50 חברים, לממשלה יש 8 נציגים. זאת אומרת, שהממשלה

בענין הזה איננה קיימת. ובסה"כ שר החקלאות ממנה את יו"ר המועצה. כמובן,

נכון שאת כל הנציגים האלה צריכים להציע אותם הגופים האלה, אבל שר

החקלאות צריך לאשר אותם. זה היה ברעיון של מועצות הייצור.

נכון מה שאומרים שיש היום דעות שמועצות הייצור עבר זמנן, יש כאלה

שאומרים שהן גדלו, שהן לקחו לעצמן תפקידים שלא היו צריכות לקחת. בכל

אחד מחדברים האלה יש קצת אמת, אבל יש גם הרבה הגזמות. זה נכון שמועצות

הייצור גדלו או שהטילו עליהן תפקידים, שזה לא היה מתפקידן, או שאפשר

לבצע את זה גם במקומות אחרים ולא רק במועצת הייצור. אבל הרעיון בהקמת

מועצת יצור הוא שכולם יושבים שם, כל מרכיבי הענף - המגדלים, המדגירים,

המשווקים, ושלוחות, ותתי-שלוחות - יושבים שם ביחד. אם לא היתה מועצה,

אין לי צל של ספק, שאנחנו במשרד החקלאות היינו צריכים שיהיו לנו אגפי

תיאום בין כל הגורמים האלה.

אם היום יש יחידה שעוסקת בשירותים וטרינריים של המשחטות, אין חובה שהיא

תהיה במועצת הלול, היא יכולה להיות אצל החקלאים, היא יכולה להיות

בשירותים וטרינרים, היא יכולה להיות ברשויות מקומיות. זה שהיום נמצא

במועצה הנושא הזה של המעבדות האזוריות שהחקלאים רוצים בהן, הם משלמים

את זה, ולא המדינה משלמת את זה; זה יכול להיות אצלן, יכול להיות בארגון

מועצות אזוריות, יכול להיות בכל מעבדה אזורית במועצה אזורית. זאת

אומרת, שבעצם ההוצאות הישירות של המועצה כדי להחזיק את המועצה, מבלי

שהיא תיתן את כל הדברים שיכולים להיות גם במקומות אחרים - יש לו היום

בתקציב השנה החדשה, אמורים להיות לו, 56 עובדים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; לגבי הניהול?

י. זכאי; כן, לגבי הניהול. מבחינת מחזור של המערכת

הזאת, זה בטל בששים. לכן כל הנושא הזה של

מועצות היצור היום, כשהמערכת במצוקה ובמועקה, זה שהחקלאות היא במועקה

ובצרות ובבעיות, וכל דבר זוכה לתשומת לב. אני מקווה שאנחנו התחלנו

באיזה שהן רפורמות, בצימצומים במועצות ייצור, ואנחנו נמשיך בהן גם בשנה

הבאה. אבל אנחנו מתקשים. אנחנו רוצים להוציא מהם את השירותים

הווטרינריים, ואין לנו לאן להעביר אותם, מנהם עוסק בזה כבר 3-4 חודשים,

ורואה איזה קשיים ואיזה צרות יש לנו.

אני סבור, שכל מה שאפשר להעביר לגופים אחרים של יחידות ממשלתיות, אנחנו

צריכים לעשות את זה, וזה עקרון. אבל לפעמים קורה שאין לנו תחליף למה

שיש לנו. במקום שרק יימצא לנו תחליף, אנחנו רוצים להעביר את זה לגופים

אזרחיים, לחקלאים, ללא-חקלאים.



מ. גלעד; התוצר של מועצת חלול מסתכם חיום בכמיליארד

ו-500 מיליון שקל, שזח בעצם 25 אחוז מחתוצר

חחקלאי במשק. זאת חמועצח חגדולח ביותר. ואולי הקושי חגדול ביותר חוא

ש-95-98 אחוז מחיצור חזח, כולו מיועד לשוק חמקומי. בעצם, זאת מועצח

שמטפלת במוצרים שמיועדים לשוק חמקומי, בקושי אנחנו מייצאים קצת כבד

אווז, וחלק ממוצרי חודו באמצעות חמפעלים שמייצרים נקניקים. אבל בסח"כ

חפעילות מתרכזת בארץ, וכאן נשאלת חשאלח מח חיח קורח אם לא חיתח חמועצח,

איד חמערכת חזאת חיתח מתארגנת וחיתח פועלת, ובסופו של דבר חיו אוכלים

את חחקלאי חקטן. אנחנו יודעים מח מתרחש במדינות אחרות בעולם כשאין

תכנון, וכשאין מועצות ייצור, ובסופו של דבר חתחליך של עשרות שנים

אחרונות חקימו מועצות יצור כדי לנסות ולתעל את חמערכות.

יחד עם זאת, צריכים לדעת, שגם בין חשלוחות חשונות במועצת חלול יש

ניגודי אינטרסים. אני תמיד מספר, שכשאני מסיים ישיבח של מועצת חלול,

אני יורד לפחות בקילו אחד. חשאלח חיא בעצם מח חאלטרנטיבח. אני לא רואח

אלטרנטיבות למועצות יצור, חשאלח אם חמועצות צריכות לחמשיך לתפקד בגודל

ובחיקף שחיח פעם. אני חושב שחביקורת חקיימת אכן נכונח, אבל בחלקח. אם

אנחנו לוקחים כאן את חתקציב ורואים אותו בכללותו, אנחנו רואים שחחלק של

חמינחל חוא חמצומצם ביותר, בין 5 ל-6 מיליון שקל; וכפי שמנכ"ל משרד

חחקלאות אמר, אנחנו חיום מתמודדים בנסיון לפחות בשתי פעילויות מרכזיות,

לחוציא אותם מתוך חמועצח, ולחושיב מועצח מצומצמת בת 50-60 עובדים

שתעסוק ביעדים חמרכזיים, שזח חתכנון, בקרח לתכנון, פיקוח שחדברים חאלח

אכן מתקיימים, ולחשתדל שכל חנושא חקשור לפיקוח וטרינרי שחייב לעבוד

על-פי חוק. את חפיקוח חווטרינרי על-פי יעוץ שקיבלנו מחיועץ חמשפטי

לממשלח, לא ניתן לחעביר לרשות מסחרית, תאגיד עסקי. חוא פועל במסגרת

חשירותים חווטרינריים, או שחוא פועל במסגרת חרשויות חמוניציפאליות.

אנחנו יושבים מחר עם חשירותים חווטרינריים כדי לבדוק אפשרות לחעביר את

חפעילות כולח למערכות חמוניציפאליות. זח לא אומר שחצרכן ישלם. פחות, זח

לא אומר שחחקלאי ישלם פחות, חם ישלמו אולי יותר, אבל זח לא יחיח תפקיד

בתוך חמערכת חממשלתית.

חנושא חשני חוא נושא של מעבדות - ותבינו, שני חמרכיבים חאלח חיוניים,

בלעדיחם אנחנו לא יכולים לדעת איך בשר עוף, בשר חודו מגיע לצרכן. כך גם

בנושא מעבדות. כאן חייבים לחבין שאם מחר פורצת מחלח בלול אחד ולא

מטפלים בדבר חזח במחירות חבזק, אחרי מספר שעות זח נמצא בלול חשני,

וחמגיפח פוגעת. חמערכות חאלח עובדות ביעילות, ולכן אנחנו לא עדים

למגיפות ולדברים שקיימים במקומות אחרים בעולם. אנחנו נמצאים גם בסביבח

ים-תיכונית שבח יש לא מעט בעיות בתחום זח. סוגיח זאת, שחיא מאוד רגישח,

אנחנו בודקים לחעביר אותח לגוף עסקי. במקביל לזח, אנחנו נכנסנו

לרפורמח. על-פי חחלטת חממשלח נכנסנו לרפורמח.

חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני חושבת שחרופאים ישמחו אם חם יקבלו זאת

דרך חמועצח.

מ. גלעד; יש פנים לכאן ולכאן, כי חיום בתוך חמועצח,

תמיד יש איזו שחיא פירצח שנותנת איזו שחיא

חגנח, אבל אני חושב שלא זח תפקיד חמועצח לעשות. אנחנו נכנסנו לרפורמות

מסויימות. עד חודש יוני, חיתח זו חמועצח שקלטח מחיצרנים את כל חפטם



שיצאו ממדינת ישראל, את כל חפטם הקפוא. מחודש יולי בוצעת רפורמה,

המועצה יצאה מהמערכת, והיום המשווקים הם אלה שקולטים את כל יצור הפטם

במדינה, והם גם חייבים - בסיוע שלנו - לדאוג לוויסות, כי בעצם הם

אחראיים על המלאים שנוצרים.

י. צידוו; זאת אומרת, כשאתם כותבים כאן 1,3 אחוז על

התפוקה, אתם מחוץ לנושא השיווק.

מ. בלוויס; לא השיווק, השיווק לא היה גם קודם.

מ. גלעד; אנחנו בתחום הפטם יצאנו מתוך המערכת, הממשלה

הפסיקה להיות כאן גורם. לדעתי זה תורם

לבריאות הענין, כי זה מוטל על אחריות המגדלים, וגם זו של המשווקים.

נשאר כעת קטע לא פחות חשוב, יש הצעה של רפורמה גם בענף הביצים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ממתי היא יצאה מהפטם?

מ. גלעד; מה-1 ביולי 89. היתה ועדה בין-משרדית. אחת

הבעיות שמעיקות עלינו, ושהמועצה מתמודדת אתה

היום באמצעות הרשות לפיקוח, היא אותן ביצים שמייצרים בשוק, ומייצאים

אותן בצורה שחורה. משמעות הדבר, שאין יד למערכות השיווקיות בצורה

מסודרת, זאת סחורה שמשווקת ולא משלמת לא מע"מ, לא מס הכנסה, ואנחנו

מדברים על עשרות מיליונים.

יאיר לוי; אתה יודע שאומרים שהסחורה הזו היא הטריה

ביותר בשוק?

מ. גלעד; היום אנחנו נמצאים במצב, שכל הביצים

המשווקות על-ידי המועצה הן טריות, אין היום

ביצים בקרור. הקטנו את המלאים שנמצאים במועצה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה עשיתם עם הביצים שהיו בקרור!

מ. בלוויס; העברנו בעיקר לתעשיה. אנחנו עברנו תהליך.

זה לקח לנו שנתיים וחצי, והגענו להישג. יש

עודפים, אבל הם לא מגיעים לצרכן. היום הצרכן מקבל מאתנו ביצים טריות

לאורך כל השנה, בכל חודשי השנה.

מ. גלעד; אנחנו מנסים היום להתמודד בעיקר בנושא של

אכיפת התכנון. בתחום הפטם אנחנו בהחלט

מרגישים בתוצאות.

י. זכאי; שם יש חותמת. על מה שאתה קונה, אין חותמת.

זה ההבדל.

יאיר לוי; מי שקונה אצלי בבית, קונה עם החותמת. מה

שנקרא ביצי משק.



י. זכאי; מה שאתה קונה עם חותמת, זח חביצים שחאיש חזח

מוכר לך. מח שאין חותמת, זח שוק שחור.

יאיר לוי; אני יודע שלמשל בבני-ברק, זח ממש פורח. בכל

רחוב, בכל מספר בתים מוכרים את חביצים חאלח.

חמון צורכים אצלנו, ובכל רחוב 2-3 תחנות כאלח, מגיע מחשוק חשחור מישחו

מחמושבים, מעמיס בלילה, מכניס את זח חביתח וכולם מתפרנסים מזח, וחם

אומרים שאלח ביצים ממש טריות. אני לא יודע, יכול לחיות שזח רק

במודעות.

מ. בלוויס; תבנית, ואני יודע ממקורות של חברים, תבנית

כזו שמוכרים בבית, לפעמים לוקחים עליח 30

שקל לתבנית, חמחיר שלח 8 שקלים בכל חחנויות בארץ, מחיר רשמי. מנצלים את

טיפשות חקונח.

יאיר לוי; אצלנו מוכרים את זח ב-10 שקלים.

מ. גלעד; אני רוצח לחתייחס דווקא לקטע של חשיווק, שזח

קטע שבעיני חמועצח לא עסקח. שיווק במובן של

קידום ברקע של חמשווקים. אנחנו עוסקים כאן במוצרים שמבחינת בריאות

חאוכלוסיח חם בעלי תכונות תזונתיות. בוא ניקח את חחודים, אין בחם מרכיב

של קולסטרול. כך גם חעוף. חדברים חאלח לא קיבלו תודעח מספקת. חיום

כשחמועצח משווקת ביצים טריות, אנשים עדיין משוכנעים שחתבניות שבאות

מחמשק אינן ביצים טריות, ומוכנים לשלם עוד 20 אחוז ולפעמים גם עוד 100

אחוז. אנחנו חיום נמצאים בשלב של גיבוש תוכנית שיווקית.

אני רואח בבעית אכיפת חתכנון, ובזח אני מסיים, את חבעיח חמרכזית. צריך

שחאכיפח על חתכנון תקבל את חעוצמח חנכונח, אבל זח כרוך בתקציבים. זח

שאנחנו חיום חקמנו סיירת לפיקוח על חמדגרות ושיווק חפטם, זח עולח לנו

מיליון וחצי שקל, לבצע את חפיקוח חזח. אם אנחנו נרחיב אותו חיום גם

לתחום חביצים, זח בחחלט קשור לתקציבים. מצד שני, על כל קטע שאנחנו שמים

יד, אלח חמיכסות שאנחנו יכולים בחחלט לחלק לחקלאים. כמח שנחלק יותר

לחקלאים, נצליח לסגור את חחלק חפרוץ של חשוק.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חסיירת חזו שחקמתם, יש בתוכח גם שוטרים נדמח

לי, לפי מח שאני שמעתי.

מ. גלעד; כן.

חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בכל אופן, חיא מסתובבת ממקום למקום. את

השוטרים חאלח, מי מממן? חמשטרח מממנת?

מ. בלוויס! אלח אנשי חרשות. חם בסמכות של שוטרים עם

תעודות של פקחים.

חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זאת אומרת, שרשות חפיקוח משלמת לחם?



מ. בלוויס; כן. זח חלק מתקציב חמועצח.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ועל זח מתמרמרים חאנשים, שבאים אליהם עם

משטרח.
מ. גלעד
אני רוצח לחגיד לך, יש כאלח שבאים אלי

פעמיים-שלוש בשבוע. ככל שבאים יותר אלי, זח

סימן שחעסק עובד בשטח. כשיש מדגרח שיושבים שם פקחים 3-4 ימים בשבוע,

וחוא מנסח לחוציא אפרוחים ללא תלושים, שזח אסור על-פי חחוק, ובסוף

חשבוע חוא מחסל אותם, זח סימן שזח עובד. חכעס וחתגובות שאני מקבל, זו

חעדות שחענין חזח בחחלט עובד בשטח. אני לא רוצח לחשתמש בשמות, אבל

כשאני אומר שיש כאלח שיושבים אצלי, יחזקאל יודע למח אני מתכוון, אלח גם

מוציאים מסמכים בעשרות אלפי דולר, כדי לחוכיח למח אין צורך בתכנון.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני אגיד לך מי עשח עבודח. מי שחיח ממונח על

אגף חתקציבים, גביש.

י. זכאי! אני מבטיח לך, אין חקלאי במדינת ישראל שלא

רוצח תכנון מיכסות יצור ופיקוח, אבל לא

אצלו, אלא אצל חשכן. כולם רוצים בתכנון, בפיקוח, במיכסות יצור, במשטרח,

בצבא, רק לא אצלו, אצל אחר. זח חמצב. אני ברשות חזאת לא חייתי חולך

לעבוד.

חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אומרים שבענף חזח מרוויחים יפח מאוד, בענף

חפטימים. לשם מח כל חתכנון חזח? שיתנו לזח

שוק חופשי, ושחיצרנים יסתדרו בעצמם.

מ. בלוויס .? יש כאן בעיח. זח ציבור חקלאים רחב וגדול,

שוכחים בעצם ממח זח חתחיל. שוכחים שיכול

לחיות גם מצב גרוע. עברנו נסיון בחודים בשנת 83-84, ואז אמרו אותם

חדברים, ביטלו את חתכנון בחודים לשנח אחת, וחזרו כולם בבחלח שאין פרנסח

וחענף מתמוטט, לכן חזרנו לכיוון וחצלנו אותו עד לחיום.

י. צידוו! . חיום זח כ-40 אחוז יותר מחמיכסח.

מ. בלוויס! אנחנו יודעים איפח נמצאות חמדגרות, ויש לנו

ספרי חמדגרח.

חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; איך אתם מחלקים לחם? אתם קובעים לכל מדגרח

מח חיא עושח?

מ. בלוויס! כל שלוחח וחבעיות שלח. בפטמים אנחנו מחלקים

את חמיכסח חשנתית לרבעונים. חגידול מתחלק

לרבעונים. כל רבעון לפי תחזית צריכח, שבח מובאים שני חמרכיבים חאלח,

קובעים את חרבעון חבא לגידול, ואנחנו מחלקים לכל חמגדלים אחוז שווח

מתוך חמיכסח לגידול ברבעון חמסויים. חחלוקח חזו נעשית על-פי תלושים

שאנחנו מנפיקים לכל מגדל, וחתלושים חאלח חם בעצם חזכאות לקבל אפרוחים

מחמדגרח. חמגדל עם חתלושים חאלח חולך למדגרח שחוא בחר, מגיש את חתלושים



למדגרח, חמדגרה נותנת לו אפרוחים תמורת התלושים, אנחנו בודקים שלא נתנו

לו יותר ממי? שחתלושים האלה מחייבים. זח חפיקוח חראשוני בענף הפטם.

פיקוח נוסף יש אם על-פי ידיעות מישהו בכל אופן לקח מעל המותר, ואנחנו

לא גילינו את זה במדגרה. אחר כך יש הפיקוח על השיווק, שהוא הפיקוח

בדרכים ובשווקים, על-פי תעודות משלוח, לבדוק אם לא מצאנו שמישהו חרג

בשני המסלולים הקודמים - כלומר, מדגרה וגידול.

בשלוחת ההטלה יש לנו בעיה יותר מסובכת, כי בסהי'כ חיי המטילה, בערך בן

28 חודשים, ולא גידול של 6-7 שבועות כמו הפטם. אנחנו מנפיקים אפרוחות

לגידול באותה מתכונת של תלושים, כפי שאנחנו מנפיקים בפטם, ואנחנו עושים

את זה בדרך כלל פעם בשנתיים - למי שבוחר לחדש פעם בשנתיים - או איזה

שהוא אחוז מתוך הגידול כל שנה, הכל מחושב בכמות הביצים שהוא זכאי לגדל.

יש לנו תוכנית שאומרת שלכמות ביצים מסויימת הוא רשאי להחזיק כך וכך

מטילות, ואנחנו עושים את זה עם אפרוחות. כאן הסיבוך הרבה יותר גדול,

מפני שאנחנו מחייבים על-פי אותה תוכנית, לשחוט את המטילות אחרי 28

חחודשים, ואנחנו צריכים לעקוב שאכן המגדל ביצע את השחיטה בהתאם לתכנון.

אם הוא לא עשה את זה, הוא יוצר לנו ביצים עודפות בתקופה מסויימת. יש

עוד בעיות מסובכות של כמות המטילות בלול לעומת התכנון שלנו, אם המגדל

רכש עופות ממקורות שהם לא אפרוחות או דברים דומים. אלה חלק מהבעיות

שלנו בפיקוח בשלוחת ההטלה.

בהודים,זה בעצם דומה לפטימים, אבל במקום תכנון רבע-שנתי, התכנון שם הוא

חצי-שנתי, כי משך הגידול בהודים הוא 5-6 חודשים. בהודים יש לנו סיבוך

נוסף, כי יש מרכיב נוסף בין האפרוח למגדל, וזה גידול בשלב ביניים. לא

תמיד אותו אדם שמגדל או שזכאי לגדל את ההודים לבשר, הוא זה שמגדל את

האפרוח מהמדגרה, יש עוד שלב ביניים. בענין של הדגירה מנחם הציג את

ניגודי האינטרסים, והם חלק ממה שאנחנו שומעים בענין של תבנון או לא

תכנון. יש ניגוד אינטרסים מובהק בין מדגיר האפרוחים או מגדל הביצים

כולל רביה, שהוא רוצה למכור ככל שאפשר יותר; לעומת ההגבלות שלנו,

שאנחנו אומרים שאי אפשר לשווק יותר ממה שאנחנו חושבים שצריך, ולכן הוא

מוגבל במכירה. הניגודים האלה הם ניגודים בכל אחת מהשלוחות.

מ. גלעד; זה מופיע במסמך שקיבלתם.

י. צידון; אני מבקש להדגיש שאינני חקלאי, אני תעשיין

ואני איש כלכלה, ואני מודע לעובדה שיש

לחקלאות כמה כללי משחק שונים מאלה שמקובלים בתעשיה ובכלכלה. זאת אני

אומר כהקדמה לשאלות, כדי שלא ייחשבו כרצון רע. עם זאת, יש כמה דברים

שאינם זהים.

שאלה ראשונה, מה סיבת הפרש המחירים, או העלויות ליתר דיוק, בגידול

פטימים בינינו לבין ארצות אחרות. אני מבין שאנחנו מזינים אותם באותו

מזון, באותו מזון זה פחות או יותר אותו מחיר, פלוס-מינוס תובלה, אפילו

לפעמים מענקים. מה הסיבה שהמחיר אצלנו, לפי מה שדווח לנו בוועדה הזאת,

הוא פי 2 לגבי פטימים כאן, מאשר במקום אחר.

שאלה שניה, מה הסיבה - והתשובה ידועה לי חלקית של פיתוח של יצור

הפטימים ב-30 אחוז סובסידיה, לעומת הגבלת גידול ההודים שאינם מסובסדים.



האם אי אפשר להעביר לישובי חספר, שעליהם אמור הדבר הזה להתבסס, את

גידול ההודים! או לגשת גישה מערכתית, ולמצוא להם איזה עיסוק חקלאי ו/או

תעשייתי ו/או כלכלי אחר, שיפטור את עם ישראל מהעומס הזה של הסובסידיה?

אני אישית מעדיף עוף על הודו, אבל אם אני מעדיף עוף על הודו והשוק

פתוח, לא יזיק לי לשלם 30 אחוז יותר, אם אני כל כך רוצה את זה. אבל

מאחר שהודו גם הוא אוכל בסיסי טוב, אני לא אמות מרעב אם אני אקנה

הודו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ההודו לא מסובסד.
י. צידון
הוא לא מסובסד. הוא אותו מחיר, או יותר נמוך

אפילו. ואני שואל, מדוע לא נעודד את ההודים

הלא מסובסדים, לעומת הפטימים המסובסדים? יש לזה ודאי סיבה, ואני רוצה

לשמוע את הסיבה.

שאלה נוספת. אני רוצה שתתייחסו יותר לטיעונים נגד מועצת הלול. שומעים

הרבה רעשים במערכת. אני בא להרצות במושב איקס או מושב וי, אני משוחח,

ואז עולים עלי שצריך לבטל את מועצות הייצור אצל כולם, חוץ מאשר אצלי

וכו' וכוי, כמו שאמרתם. אני רואה כאן, מתוך הנחה שמה שאתם אומרים זה

נכון, אני רואה שני דברים חיוביים:. ראשית, שיצאתם ממערכת השיווק עצמה.

אחת הטענות היא שמעמיסים עלינו הוצאות שיווק וכוי וכוי; שנית, ההוצאות

של המערכת הן, אם אינני טועה, רק 1,3 אחוזים מכלל התפוקה. אני כאיש

עסקים יודע שאלה הוצאות נמוכות מאוד. זאת אומרת, זה בהחלט סביר, אם

המערכת מספקת את כל השירותים הללו. כל הנושא הזה יכול להיות וולונטרי,

מצד המגדלים והמשווקים, והמעורבים בדבר. יש לו תוקף מטעם הממשלה המפקחת

על איכות, על בריאות, כלומר, על אותם הדברים שהיא צריכה לפקח, ועל כללי

משחק - נאמר, כמו לשכת עורכי-הדין, לשכת רואה חשבון ולשכות אחרות.

דומני שבמקרה זה העוקץ של האנטגוניזם הזה היה יורד, והשירותים היו

ניתנים בצורה טובה יותר. בין כך ובין כך, אנחנו עדים לכמות לא קטנה,

בעיקר בשטח הביצים ההודים, של חריגה מהמיכסות, וזה גם מחייב. איך אפשר

היה להפוך את זה לעסק וולנטריו

מ. בלוויס; אני חושב שאנחנו צריכים לחלק את השאלות האלה

בינינו כי יש בשאלות מדיניות משרד החקלאות.

אני יכול לפחות לתאר את הנושא של הפרשי מחירים בינינו לבין ארצות אחרות

בכמה היבטים. ראשית, אנחנו בארץ בעיקר מדברים על לולים אצל יצרנים

בהיקף לא גדול. העובדה שיש הרבה מאוד יצרנים קטנים שמחזיקים לולים,

כשלעצמה כבר שונה ממה שקיים בארצות אחרות, כי שם חוואי אחד יכול לגדל

כמויות אדירות.

י. צידון; סליחה, מה אחוז התערובת במחיר הגידול? פעם

שמעתי משהו כמו 4 קילו תערובת לקילו בשר.

מ. בלוויס; לא, אם אמרו לך 4 קילו, זה לעוף שמשקלו 2

ומשהו קילו.

י. צידון; פעם היה איזה פרוייקט בקולומביה, ונתנו לי

את המספרים.



מ. בלוויס; לא, לקילו בשר זח בערך 2 קילו תערובת, וזח

נע בין משקים שונים. מה שגורם לנצילות

חמזון, זח המשק, סה"כ חפעילות של חמשק, וחיכולת שלו לחתמודד עם חענין;

וחדבר חשני, משקל חעוף. ככל שמשקל חעוף עולח, אנחנו יודעים שנצילות

חמזון גם חיא נמוכח יותר. משקל ממוצע של חפטימים, שאני ראיתי אותם

באירופח, חיה קילו ו-700 עוף חי, ואצלנו, אנחנו קובעים קילו ו-800 גרם

ממוצע, אבל מגדלים 2 קילו ו-200 גרם, וזח כשלעצמו כבר פוגע.

הדבר חשני, הוצאות אחרות, אני לא בדיוק בקיא בחוצאות חאנרגיח בחו"ל,

בארץ יש לחם חשפעח על מחיר חעוף, על סח"כ חשקעות ועלות חמימון של

חחשקעות בינינו לבין ארצות אחרות. יש לנו דבר שנוגע לכשרות, שחוא מרכיב

לא קטן בעלות חפטם חמיוצר.

י. צידון; סליחח, אנרגיה זח חשמל לתאורה או לחימום?

מ. בלוויס; לחימום. ואמרתי, השקעות בתשתית, ואחר כך

כשרות. כשרות זח דבר שלא קיים בשום מקום חוץ

מאשר אצלנו, והמשמעות שלו אני חושב שזח 20 אחוז מחעיבוד. זו שחיטה כשרה

קודם כל ולא מכנית, וזה פיקוח על כשרות. אלה המרכיבים העיקריים. אנחנו

מדברים על עופות, שבמקומות אחרים הם לא כל כך עוברים תהליך של הקפאה,

כי אצלנו 80 אחוז מהעופות עוברים תהליך של הקפאה, לפחות עד היום. עכשיו

חל איזה שהוא שינוי, וזוהי עלות נוספת. במקומות רבים משווקים אותם

כעופות טריים, ללא עיבוד בהקפאה, וגם זה עולה כסף.

מ. גלעד; קודם כל, השאלה שלך היא במקומה והיא נכונה.

יש בעיה של עלות יקרה. חלק נובע מדברים

עובדתיים ואני אתן דוגמא, נושא הכשרות. זאת אומרת, שתהליך של יצור

שעובר דרך משחטח, שעובר תהליך של כשרות, ההוצאות כאן הן יותר גבוהות.

י. צידון; ולזה אין עסק עם וטרינריה, זה לחוד וזח

לחוד.

מ. גלעד; כן. מרכיב נוסף הוא עלות האפרוח. היום אנחנו

משלמים על אפרוח 65 סנט בערך שזה 1.30 שקל.

אני יכול היום לקנות אפרוחים בארח"ב ב-25 סנט, עד שאני אייבא אותם לסנט

הם יעלו 40 סנט, 45 סנט. יש כאן בעיה, בעיה בסיסית. בתוך העבודה אין

התייחסות לנושא הזה.

י. צידון; למה ההפרש?

מ. גלעד; זה מוכתב מתנאי היצע וביקוש בשוק המקומי.

מרכיב שני שחוא משמעותי מאוד, הוא גודל

היחידות. רבותי, אין מח לעשות. חקלאות זה גם חקלאות, אבל זה גם

התיישבות. אם אנחנו נותנים למגדל עוד 32 טון, עוד 50 טון וזה כל המשק,

התשתית שלו לפיטום, הוא במחיר לא מסוגל לעמוד מול אינטגרציח בקליפורניה

ובפלורידה, שהם בדקה אחת מייצרים 10,000.



י. צידון; למח לא תיקחו קבוצת ישובים ותעשו קו

תעשייתי?

מ. גלעדי. מהנסיון שלנו אנחנו רואים שיש להשאיר את

הנושא הזה ליוזמה הפרטית של אותם החקלאים.

יש כאלה שהחליטו להתארגן ביחד, בצורה וולנטרית, ויש כאלה שלא. אתה יכול

להגיע היום לזרעית, אתה יכול להגיע לגורן ואתה תמצא 10 חקלאים ביחד,

שהתארגנו, ויש להם 400 טון. אבל גם 400 טון, זה לא 10,000 טון, ואין מה

לעשות.

מ. בלוויט; בעלמה יש לול כפי שאתה מתאר, זה לול מרוכז

של כל המיכטות של עלמה בלול מודרני יותר.

מ. גלעד; עדיין אנחנו נמצאים כאן ללא פרופורציות.
א. פורז
זו בעצם אבטלה טמויה.

י. צידוו! זו לא אבטלה טמויה, זה חוטר יעילות.

א. פורז; אני מתכוון במובן הזה, שחקלאי אחד יכול היה,

עם כוח האדם העומד לרשותו, לקבל 10,000 טון,

והוא מגדל מטיבות שונות 800, ועל אותן 10,000 טון 10 חקלאים מגדלים.

י. זכאי; מה שאתה אומר, זה נכון. מכל ההתיישבות

בגליל, בנגב, בבקעה, בערבה, אפשר לעשות 4

חוות חקלאיות, נקודה.

א. פורז; ציונות זה עטק יקר.

י. זכאי; נכון, זה עולה כטף.

מ. גלעד; אני רוצה להטביר מה זה אינטגרציה כזו.

בארה"ב המדגרות, לולי הפיטום, המשחטות והכנת

התערובת, שייכות לחברה אחת. הכל עובד במערכת טגורה.

י. זכאי; אצלנו 100 גופים צריכים להרוויח מזה כטף.

מ. גלעד; בכל קטע כזה יש מי שלוקח בונוטים, ואין מה

לעשות. כאן זאת התשובה המרכזית, למה הם

מטוגלים היום למכור ב-1.20-1.30 דולר קילו פטם ולייצר, ואצלנו - אס

אנחנו לא נבטיח לחקלאי את ה-2 וחצי דולר, לא נצליח לייצא פטם, ואנחנו

לא מייצאים פטם.
י. זכאי
במשפט אחד אני אומר למנחם ולמנשקה. אנחנו

יקרים, אבל אפשר להוזיל את זה. לפני שיבואו

ח"כ צידון ועוד חברי כנטת וישאלו, ויהיה לחץ, צריך לעשות את זה מהר

בעצמנו. אנחנו, בשלוחה הזאת של ענף הלול, יקרים כלפי אירופה ואפילו



כלפי ארצות שאנחנו חושבים שאנחנו יותר מפותחים מהן. אנחנו יקרים. צריך

לבדוק את זח, צריך להוזיל את זח. מי קבע שמחיר אפרוחים צריך לחיות כזח?

כל חמערכת חזאת ביחד זח גם אפרוחים.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אז מי קובע את המחירז

א. פורז-. נניח שחיח אפשר לחוזיל את זח. ברגע שמוזילים

את זח, חחקלאים יקבלו פחות תמורח. מת אתח

עושח עם חחקלאים שיחיו בעסק חזח? אתח צריך לחוציא אותם, לחעביר אותם

למקום אחר. את חיצור שאתח רוצח לייצר, לא משנח במח, אתח יכול לעשות

בחרבח פחות כוח אדם. אתח צריך לקחת חיום אנשים מחקלאות, ולחעביר אותם

לדברים אחרים.

י. צידון; על כל פנים מבחינת חצרכן, יש לחוזיל את

מערכת חייצור. אני מבין שישנח תשובח, שחדבר

חעיקרי חוא קנח מידח. לי לא איכפת לראות של-10 מושבים יש פארק תעשייתי

אחד גדול שקוראים לו לול, וחלול חזה חוא בגודל של לול אמריקאי, ולכן זח

נותן לי ביצים זולות. יכול לחיות.

פ. גרופר; כל חחלומות חאלח שמדברים חיום במסדרונות

חכנסת - שלא צריך מועצות ייצור, שאפשר

לחוזיל, לפטר, לחרוג, לחשמיד - אני בעד. אני מציע לתת לזח שוק חופשי.

מי שרוצח שיגדל אפרוחות לביצים, מי שרוצח שיעשח פטם, מי שרוצח לחרוס את

אותם חחקלאים שעוד חיים מזח, שיעשח את זח. זח יחיח בזיל חזול, חכל יחיח

בזול.

רבותי, בלי מועצות יצור, לא יחיח בזיל חזול; ייחרסו אלפי משפחות; יום

אחד זח יחיח כמו בירקות. ואנחנו, חברי חכנסת, מתים - בפרט אני - על

יוזמח חופשית, חיצע וביקוש. בזמני יום אחד ראש-חממשלח עם כל חממשלח

ישבו ודיברו על עגבניח, ושר חאוצר קפץ ואמר לי: יש לך תקציב בלתי

מוגבל, תתחיל לייבא עגבניות ברכבת אווירית. נתתי מכח בשולחן, ואמרתי

שאני לא מייבא עגבניות, שחוא ילך לייבא. חוא רצח לייבא עגבניות מחאיים

חקנריים.

גם בביצים זח יחיח. יום אחד ישלמו בשביל ביצח מחירים כאלח, שזח יעלח את

חמדד, ושברירי חאחוז שחמדד יעלח, זח יחיח כל חביצים של מדינת ישראל.

י. צידון; כבוד חיו"ר, אני חייתי רוצח לקבל תשובח

לשאלות שלי לחוד, ושח"כ גרופר יקבל על

חשאלות שלו לחוד, כי אחרת אני מתבלבל.

פ. גרופר; אתח תקבל. לגופו של ענין, אם ניקח את חמועצח

חזו, כל חוצאות חשינוע של חמועצח, מח ששייך

למועצח ישירות, זח 5 מיליון, 6 מיליון, וזח חמעבדות, חפיתוח, חכל ביחד

בערך 34 מיליון שקל. אם ניקח ונחתוך את זח מחמחזור של מיליארד וחצי, בל

חוצאות חשינוע של כל חאופרציח חזו - שחמחזור שלח חוא מיליארד וחצי - זח

2 וחצי אחוז. קודם כל, נתקוף את חנושא בצורח אובייקטיבית. חכל ביחד



עולה תוצאות השינוע. תסתכל בדף הזח, יש פה שוחטים, ויש פה רבנים. אס

אני אומר ש-2 וחצי אחוז ממיליארד וחצי זה משהו אחד.

י. צידון! זה סביר לגמרי, כבר אמרתי את זה.
פ. גרופר
עכשיו באות השאלות שלי אליך. הרי אני חי את

החיים החקלאיים, ואני שומע חקלאים ואני תמיד

יודע גם איך החקלאים מתנהגים. לכל אחד יש טענות. יש כאן קרנות ויסות.

זה ענין של למעלה מ-6 מיליון שקל. בנקודה חזו אני מבקש הסברים. אני
מבקש
(א) את החשבונות של כל הקרנות שיש לכם, ובאיזו צורה אתם גובים את

ההיטלים על הקרנות האלה.

(ב) איך זה מתחלק.

(ג) האם יש לכם קרנות-על, שאתם מעבירים בהן מקרן אחת לשניה.

(ד) אם אתם מעבירים משלוחה אחת יותר בקרנות או משלוחה אחרת פחות, ואיך

אתם קובעים בשלוחות השונות את גודל הקרנות. זה הרבה כסף, 6 מיליון.

את זה אני מבקש לדעת. אם אין לך פה החומר, אני מבקש לקבל אותו. אני

חושב שמה שהוסבר פה על-ידי יו"ר המועצה על העברות כל השלוחות האלה,

שהיום הן במסגרת מועצת הלול, לדעתי זו היתה אחת השגיאות. אם נלך אחורה,

הרבה שנים אחורה, נראה שאז חשבו שגם זה צריך להיות בריכוזיות אחת, ואני

חושב שזו היתה שגיאה. מה שהיום משתדלים לעשות, ואפשר לברך על כך, הוא

שאנחנו נוציא את הכל מהמועצה, והמועצה צריכה לעסוק במה שיועד לה לעסוק,

ואת שאר הדברים אפשר לבנות במערכות הקיימות במדינת ישראל, דרך

המוניציפאלים, מועצות אזוריות וכל הדברים האלה.

הנקודה הכאובה ביותר והנקודה החשובה ביותר של כל המערכת הזו, זה ענין

החלוקה ההיסטורית של המיכסות לחקלאים. זה הביא קבוצת חברים לחקיקת חוק

הגליל. אנחנו אומרים ש-2 וחצי זה סביר, ואם עוד יוציאו, זה יהיה הרבה

פחות ואפשר לייעל, 60-66 איש זה באמת מספר קטן על עסק אדיר שכזה. אבל

איפה הכאבים, איפה הצעקות ואיפה היללותי זו החלוקה ההיסטורית. בבסיס של

מדינת ישראל היה צריך אז - אני מדבר על 35 שנה אחורה - לבוא ולהגיד

לאדם, חקלאי! אתה חי מביצים, היחידה שלך צריכה להיות 350 אלף ביצה -

אני לא נכנס לזה, אני לא יודע בדיוק - קח, תקבל את זה, תחיה מזה. זה

התחיל עם חצי, עם שליש. היה צריך 3,500 מטילות, היו נותנים 1,000

מטילות. אחר כך נתנו 1,500 מטילות ליחידה, וכך התחיל העיוות על גבי

העיוות. וכשהיום באים ואומרים בצדק שאם נביא יותר ממיליארד וחצי, יהיה

אותו סיפור עם טריות ועם קירור ועם יצוא, ועם מה שאת לא רוצה. מאין

ניקח וניתן לשני? וזו נקודה נכונה. את לא יכולת לקחת זכויות מוקנות. גם

פנסיה לא לוקחים מבן-אדם בכוח. אני רוצה לומר לגברתי, כשיושבים ורואים

את האבסורד, איך שחקלאי יושב - ואנחנו מדברים במקרה על איזור העימות -

זו לא מיכסה. זה לא למות ולא לחיות. ולכן החוק הזה קיבל אהדה בכנסת.

אין לי טענות, לא למשרד החקלאות, לא למועצת חלול. הגיעו אלי הרבה מאוד



סיפורים על נושא חקרנות, וזיו אני רוצח לבדוק ביסודיות. אני לא מאשים אף

אחד, אחרי שאני אבדוק, אני אדע. אבל בענין חזח, זח דבר נורא ואיום.

י. צידון; מישחו אשם בזח.

פ. גרופר; יש חוק חתיישנות. אם תלך אחורח 30 שנח, תוכל

לחפש את חאשמים. אני ישבתי עם יו"ר חמועצח,

ואני מכיר את חנושא. את חחוק חזח, חוק חגליל, צריך לחסיר, אסור לתת לו

לעבור. אני מקווח שנתגבר על חחריגח חזו, וזוחי חסכנח ולא יחיח חוק

מיוחד לקבוצח, עם חצדק או בלי חצדק.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מח חפתרון?

פ. גרופר; לקבוצח חזו יש פתרון. אם יבטלו את חפיקוח

ואת חתכנון, זח ישאר רק אצל חעשירים ולעניים

לא תחיח אפילו תרנגולת אחת לחטלח. זח יקרח אם זח יחיח חופשי במדינת

ישראל. בחברות חגדולות בחו"ל - שמעתי פח חסבר, וראיתי את זח במו עיני -

יש שם 10 מיליון פרגיות בלול אחד, 5 מיליון פרגיות. חכל יעבור לחברות

חגדולות, ואני שמעתי את סוף דבריך. אם משרד חחקלאות יוכל לבוא ולתת

תוכנית של תכנון מחדש של כל חחקלאות, ולחציע לעם ישראל לחוציא 50 או 70

אחוז מחחקלאים חביתח, ושחוא יוכל לתת לחם מישרות ועבודח כדי שיוכל

לחתפרנס, אולי. בינתיים אין עוד תוכניות כאלח, וצריכים לתת לאנשים חאלח

לחיות. אני מחכח, מצפח, שמעכשיו ואילך - ושמעתי את חדעות של מנחם, אפשר

לעשות זאת כל פעם שמתפנח משחו, למשל כעת בפטימים. מח את חושבת, איך

נפתור שם את חבעיחל מכניסים למערכת עוד 7,000 פטימים לפי חצריכח. את זח

אפשר לכוון ולווסת למקומות חאלח, שעל דעת כולם חושבים שצריך לחשלים. אם

32 וחצי טון זו מיכסח שחמינחל לתכנון קבע לפרנסח, ויש לו 17, או יש לו

20, לזח ישלימו לו ל-32 וחצי, ואז חוא כבר לא יכול לבוא בטענות ולחגיד

שחוא מקופח. וכך ייעשח לאט לאט. זח לא יכול לחיעשות בשנח אחת, זח לא

יכול לחיעשות בשנתיים, זח חליך של שנים. אבל אצלכם, יחזקאל, במשרד

שלכם, זו צריכח לחיות חחוראח וזו תחיח חמגמח: קודם כל לחשלים לאלח שלא

חשלימו - ולא נחפש את חאשמים. תאמיני לי בשנתיים-שלוש, אני מעריך שתחיח

חשלמח. ועוד דבר, חחשלמח חיא למקומות שאין לחם מיכסות אחרות. למשל,

אתמול עברנו על מושב אחד שיש לו ביצים, ויש לו ענבים, ויש לו 700 או

אלף דונם נשירים טובים, מושב שחלוואי ירבו כמוחו. אם יש חשלמח, לא ילכו

לחשלים במושב כזח, גם חוא בצפון בעימות, אבל ישלימו לאלח שיש לחם 250

אלף ביצח, ולפי חתכנון צריכות לחיות 350. לא משנים חמספרים, אבל

לחשלים, זו תחיח חמגמח. רק אז את חשגת את חנושא חזח. אם חם יגידו שחם

חולכים בכיוון חזח, חשגנו את תוצאות חדיון חזח. אפשר לבוא עם מסר

ולחגיד, רבותי, משרד חחקלאות ימשיך לחשלים לפי חתכנון של חמשרד שלנו

לאלח שלא חשלימו. ברור, אם אין לו עוד מיכסות שלאחרים אין.

אני צריך לתת תשובות לחרבח מאוד אנשים, ואני מבקש לקבל את חחומר.

י. צידון; יש לי פח בעיח אחת עם מח שאמר ח"כ גרופר.

אנחנו חיינו במושב בגולן, מושב שיתופי

שמתכנן לעצמו רפת. זח לא נוגע למועצת חלול, כי נדמח לי שלפרות אין

מועצות, אבל נאמר לנו שמרכז מזון אין, כי אין מספיק פרות; חמיכסח חיא



לא כלכלית לגידול, לא למרכז מזון ולא לגידול פרות. זאת אומרת, שאפריורי

אני נותן מיכסות כאלה שיוצרות לי אי-יעילות בגידול הבקר במקרה זה. זאת

אומרת, שבאיזה שהוא מקום צריך למצוא את הפשרה הלאומית הנכונה בין

הצרכים הספציפיים של מקום זה או אחר, של ענף זה או אחר, לבין הניצולת

הכלכלית הפשוטה שצריכה להעמיד אותי על בסיס שווה עם המערב. אני מקבל

פהות כסף, משלם יותר בעד המזון, וזה לא יכול להיות.

באיזה שהוא מקום אני עדיין לא קיבלתי את התשובה שתשבר את אוזני, מה

אנחנו עושים אם 30 אחוז התוספת הזאת, מה אנחנו יכולים לעשות, מה

הפתרונות המוצעים, לקראת מה אתם הולכים כדי לשפר את זה. לא קיבלתי

תשובה על הנושא של העסק הוולנסרי, של מעבר לארגון וולנטרי.

אחת הטענות שאני שומע בכל מיני נסיעות, אולי באים אלי משום שאינני

חקלאי ומספרים לי סיפור כדי למכור לי משהו. לי נראה שאם אני הייתי

מאורגן בדבר כזה, אם העסק הזה היה וולנטרי, אולי כל העסק הזה היה נפתר.

אני יודע שחקלאי ישראל, ככל חקלאי אחר, קשים מאוד לארגון, אבל

בכל-זאת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בהמשך לדברי ח"כ גרופר, אני מבקשת לדעת בקשר

למיכסות הייצור. זה אחד הדברים היסודיים

שאנחנו עליו רצינו את הדיון. המיכסה היום היא 35 טון, לפי מה שאני

מבינה.

מ. בלוויס; היו לנו הכנסות מחולקות על בסיס היסטורי,

כאשר יש מה שנקרא תקן למשרד החקלאות,

ליחידות תקן, שזה מקובל, וזה 32 טון פטם, ומקביל לזה 320 אלף ביצים. זה

מה שבמשרד החקלאות מקובל, תקן לישובי ההר, וזה נכון היה גם כתקן

יחידות. זאת אומרת, שאם היום יש יותר יחידות, זה לא אומר שגם משלימים

להם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמה יחידות יש לכם, שאין להן 32 טון? ושצריך

להשלים להם?

מ. בלוויס; אנחנו מחזיקים את ספר המיכסות, הוא נמצא גם

פה על השולחן, אבל צריך לבדוק לאיזה ישובים

הכוונה, מי נכלל באזורים מועדפים או מה שנקרא תקן הר, ולפי זה לעשות את

החשבון. אני לא יכול לעשות אותו ככה בשליפה. אפשר לבדוק אותו, אם

יגדירו לנו יחידות תקן, וזה מוגדר, אפשר לקחת את הנתונים, אנחנו עובדים

עליהם שיהיו מוגדרים ישובים מסויימים עם תקן מתיישבים בתוך הישוב, ומה

המיכסות שעומדות לרשותם. בעבר היו מיכסות משותפות של האגודה, והאגודה

חילקה אותם שונה במסגרת האגודה בעבר, אז הארגונים היו יותר פעילים מאשר

הם פעילים היום. היום למעשה, כשהכל התפרק, חילקו את המיכסות, בחלק

מהישובים למיכסות אישיות, ויש שם פערים. גם ביכולת היצור לא כולם

בנויים היום על יכולת יצור, אפילו במיכסה שהיא בתקן, כשהיא מחולקת אחרת

ממה שהיתה מחולקת בעבר. זאת אומרת, שכאן צריך להכין עבודה מדוקדקת,

ולבדוק את זה נתון נתון, משק משק.



אני רוצח להתייחס לענין של ריכוז חייצור וחיעילות של ריכוז חייצור.

נניח שיש משק מסויים, שיש לו תקן של 32 טון ליחידח. וכל חמושב - שחוא

לצורך חענין 60 יחידות - לכולם יש 32 טון. כשאנחנו מחלקים את זח לחלוקח

של חמכפלות חאלח, אנחנו מגיעים ל-700 טון לרבעון, למשק כזח, למצב כזח.

וזח לול די מודרני, עם יעילות לא קטנח, אבל נניח שחוא מגיע לחישגים,

וצריך לחלק רווחים, עדיין צריך לחלק את חרווחים ל-60 יחידות, זח לא אדם

אחד שפתאום מגדל 700 טון ברבעון - לא 700, אני טעיתי, חילקתי את זח

ל-3, צריך לחלק ל-4, זח 500, 550 חמכפלח חזו שדיברתי עליח.

י. צידון; אתח מתכוון לכך שבחו'יל מתח חרווחים גם חוא

קטן יותר?

מ. בלוויס; אם חוא קטן יותר, חוא בכל אופן מתח רווחים

של אדם בעל חברח מסויימת, ולא לחלק ל-60

יחידות שצריכות לחתפרנס ממנו. אנחנו עדיין מדברים במושגים של חתיישבות

ושל פרנסח, ושצריך לחלק את חפרנטח.

י. צידון; ושצריכים למצוא תחליף כלכלי.

מ. בלוויס; אני דיברתי על יעילות בענף חלול בריכוז של

חיצור, ומח המשמעות שלו. אמרתי שחמשמעות

חיא, שאת זח צריך לחלק בין 60. ואם אנחנו נחיח יעילים, ובוודאי שנחיה

יעילים, ונרצח להוריד מחיר של חפטם, נחלק פחות למתיישבים, וצריך לדאוג

להם. זה בצד ההתיישבותי, אבל על זה אמרנו שזה לא בדיוק הדאגה שלנו

כרגע, אנחנו צריכים לדאוג גם לחתייעלות.

לקרנות. זה נושא חשוב מאוד ואנחנו עוסקים בו חרבה מאוד. אנחנו קובעים

במועצה חיטלים עד לתיקרח של 4 אחוזים, כי זח החוק, ויותר מזה לא יכולים

לתת. 4 אחוזים מחפדיון, מחברוטו. אני מדבר על חמגדל.

פ. גרופר; בכל השלוחות זח אותו הדבר?

מ. בלוויס; זה לא חייב להיות אותו הדבר, ואני אסביר גם

למה. החוק אומר שלא לתת יותר מזח. בתוך 4

חאחוזים, לכל שלוחה יש מרכיב של ההוצאות שלה בניהול המועצה, על-פי

ניתוח עיסוקים, שזח יכול בשלוחח אחת נניח לחיות 2 אחוזים, 50 אחוז ממה

שאנחנו גובים, ובשלוחח אחרת זה יכול להיות 30 או 60, לפי ניתוח

עיסוקים.

במסגרת 4 האחוז, מה שעולה עלות המועצה, הופך להיות כסף בקרן ביסוס של

אותה שלוחח, ואין מעבר משלוחח לשלוחה. הכסף הזה עומד, וזו בעצם קרן

שהמגדלים החליטו עליה. הם יכלו להחליט עליה שהיא תהיה פחות ממה שהם

החליטו, ואז חיינו גובים אולי 3 אחוזים, כי 2 היינו צריכים לניהול

המועצה, ועוד אחוז אחד לקרן. אבל המגדלים קבעו שזה יהיה 4 אחוזים, כדי

שיחיה להם 2 אחוזים לקרן שתעמוד לרשותם, בהנהלת קרן מגדלים, שהיא

המגדלים, בעיקר המגדלים מנהלים אותה.



השימוש של חקרנות האלה. חקרנות חאלח חן לשימוש חשלוחח לפתרון בעיות

מיוחדות של אותח שלוחח, כולל עודפים. אס זח לדוגמא בחודים, אנחנו

פינינו עודפי חזח מכספי חקרן, ואנחנו עשינו קצת פירסום. עשינו כל מח

שחנחלת חקרן מחליטח, וחנחלת חקרן חיא ברובח מגדלים. כסף מצטבר בא

לשימוש. חצטבר לנו כסף, וחשנח חשתמשנו הרבח מאוד מכספים שנצברו בעבר.

חגבייח לקרנות ב-89 וחפעילות שאנחנו לקחנו על עצמנו, במסגרת חנחלת

חקרנות לשימוש בכספים, חיו מעבר לגבייח חשנתית. אנחנו רוקנו את קרן

חחודים על כל מח שחיח בח משנים, אנחנו משתמשים בקרן חביצים לשחיטת

מטילות בגיל 28 חודש, כדי שלא יטילו יותר, ושלא יכו את חפטמים בבשר

חעופות שיסתובב בשוק ליעדים שאנחנו לא שלטנו בחם. אנחנו חיום כמועצח

קולטים את כל חמטילות, ומשלמים 50 אגורות לכל מגדל עבור קילו מטילח,

ועוד 20 אגורות עבור חשחיטח שלח. מכאן יצאנו לענין חזח, שאנחנו שולטים

בחטלח, וחוא לא יותר משכר חופשי בשוק. כל זח אנחנו עשינו מאותח קרן.

פ. גרופר; מח עושים עם חאמחות?

מ. בלוויס; שוחטים אותן על-פי חסכם. כמעט 50 אחוז

מחאמחות נשחטות בעוף חנגב, חבשר שלחן עובר -

בשר חזח - לחוד לבן, ומעובד ליצוא, כדי שלא ישאר בארץ. וחבשר שלא מעובד

ליצוא, או שחופך לפסטח-לנקניקים, או שהוא מושמד. זח, כפי אמרתי, 50

אחוז. חחלק חשני, זח לא בדיוק 50 אחוז, כי אנחנו עדיין לא שולטים בכל

חמדינות, חופך לחיות באותח מתכונת במקומות אחרים. אבל עם עוף הנגב יש

לנו הסכם, עם הוד-לבן יש הסכם שזה מיועד ליצוא. אנחנו רואים שכדי

להשוות שנה לשנה, לפני שנתיים היו לנו עודפי חזח של פטם בשוק, וחשנח

אין לנו עודפים ואנחנו כמעט על סף מחסור של עודפי פטם צעיר. המטילות

לפי דעתי לפחות, תפסו חלק משוק החזה, שלא היה צריך להיות מבשר .מטילות.

עקרת הבית, כשהיא קונה היום חזה עופות ורשום על זה חזח עוף, לא כתוב

בכל חמקרים אם זח עוף צעיר. עוף צעיר כתוב רק על מח שאנחנו עושים. אבל

מח עושים אחרים, ושם יש כותרת של חזח עוף, זה אמנם חזח עוף, אבל זח לא

פטם צעיר.

אלו הן חקרנות, חן לא מתערבבות. אין בכלל חוצאח של קרן אחת לטובת

חשניה. כל פעילות של קרן עובדת על מסלול שלוחתי ובצורח כזו חיא פועלת,

אין מעבר משלוחח לשלוחח.

אני מוכן לחעביר לך, יועברו אליך בכתב כל השימושים של הקרנות בשנה

האחרונח, בכל חקרנות שיש לנו. למשל, קרן רביה. כשאנהנו השנה לאור

הצרכים היקטנו את הרבעון של הפטמים ב-5,000 טון כי לא היה בהם צורך,

קלטנו את ביצי הרביה שגידלו למטרת גידול פטמים. מבלי לקחת בחשבון את

חקיצוץ אנחנו קיצצנו, קלטנו את חביצים האלה, והישמדנו אותן ושילמנו

עליהם מחיר פיצויים מאותח קרן.

פ. גרופר; זח שביצעתם, זח טוב. עכשיו ישנח השאלח

חעקרונית, האם יש תכנון לביצי רביה. הלא אתה

יודע מראש למה אתה הולך, אתה לא מתכנן מהיום למחר.?

מ. בלוויס; אין לנו תכנון ברביח.



פ. גרופר! למה האחריות היא שלך? אס עושים יותר מדי,

צריך להשמיד. למה עושים יותר מדיו

מ. בלוויס; אנחנו מתכננים את היצור, כפי שאמרתי, 163

אלף טון, זה התכנון הבסיסי שלנו. הרביה

מכינה את עצמה לייצור במסגרת הזו, כי אחרת היה לנו מחסור באפרוחים.

פ. גרופר; לא ידעת מראש שאתם תקצצו?

מ. בלוויס! אי אפשר היה לדעת. זה תלוי בשוק, אם יימצאו

לנו עודפים כתוצאה מכל מיני סיבות.

פ. גרופר! אני לא מאמין שתוך חודשיים קורה לך פתאום

אסון וחסר לך.

מ. בלוויס! לא, זה לא תוך חודשיים. אני אתן לך דוגמא.

בשנה שעברה ביצענו מתוך ה-163 אלף טון, 158

אלף טון, ב-88. ב-89 אנחנו נגיע ל-142. לדעתי, יש חלק לענין הזה של

היצור החריג, יש לו משמעות גם במלאים שהצטברו במועצה.
מ. גלעד
שר החקלאות ניסה לתכנן במדיניות שלו גם את

ענף הרביה. הכנו כללים לתכנון הרביה, כדי

להכניס אותו בתוך זה. שר המסחר והתעשיה, שגם הוא חייב לחתום על הכללים,

לא חותם. הכללים האלה מונחים על השולחן שנה וחצי, ושר החקלאות לא יכול

לבצע את המדיניות. כי אם היינו מתכננים גם את הרביה, היינו מתכננים את

כל המערכת הזאת.

א. פורז; האם נכונה הסברה שלי, שבעצם יש לנו בעיה של

עודף חקלאים אל מול כמות הייצור? זאת אומרת,

שהציבור צורך כמות מסויימת של מזון, ואפשר לייצר את המזון הזה עם הרבה

פחות חקלאים; והאם המסקנה המתבקשת היא, שלא צריך באופן רדיקאלי להתחיל

להסב אנשים שעוסקים בחקלאות לדברים אחרים? ואם כן, איך עושים את הדבר

הזה? שנית, האם לאור מה שקורה במזרח אירופה, יש סיכויים ליצוא של תוצרת

חקלאית כמו עופות, פטימים, שלמקומות אחרים אי אפשר לייצא? אולי חומרי

גלם, משהו, אני לא יודע.

י. זכאי! אני מבקש מחברי הכנסת שתקבלו עקרון אחד;

בצורה ובשיטה של החקלאות הישראלית, אין מצב

כזה שחקלאי חי מענף אחד. שיבוא אליכם ביום בהיר אחד ממגדלי הביצים,

והוא יגיד שיש לו 300 אלף ביצה, הוא לא חי מזה. המשק הישראלי, בעיקר

המשק המשפחתי, ברובו הוא משק מעורב, אפילו בגליל. זה לא נכון שחיים רק

מפטם ורק מביצים. יש 100 יחידות צאן, ויש איזה 20 יחידות בקר, ויש

למעלה מ-20 אלף דונם מטעים בגליל. אנחנו כמשרד חקלאות, בשנתיים

האחרונות, אישרנו למעלה מ-4,000 דונם מטעים בגליל. יש מיכסת מים, ויש

מיכסת קרקע.
פ. גרופר
אישרתם, אבל זה בוצע?



י. זכאי; כן. ויש ישובים שיש לחם אדמה במרחק, ישובים

שיש להם אדמה. כאשר בא אליכם ממושב, צריך

לבקש מהם סה"כ הפוטנציאל, סה"כ המשפחות הקיימות. יש בגליל כמה מאות

אנשים שעובדים בחוץ, ויש להם עבודות. יש כמה מאות שעוסקים במסחר. אוי

ואבוי היה לנו אם 50 מושבים בגליל, סה"כ הפרנסה שלהם היה מה-320 ביצים

האלה, או 15-16 טון פטימים. אוי ואבוי היה לנישמתנו. זה הרבה הרבה מעבר

לזה. זה שזה לא מספיק מה שיש, זה שאנהנו כמשרד החקלאות וכמועצת הלול לא

הישלמנו את המיכסות בזמן, ושזה לא הגיע בזמן, כל זה נכון. אבל מול זה,

תעמידו את זה שזה לא נכון שסה"כ היש, ההכנסה, הוא רק מענף הלול. הנה,

למשל, אני שומע מקרה של יהונתן. יכול לבוא אליכם משק ולהגיד: תראו, אני

ברפת, יש לי רק 2 מיליון ליטר חלב או חצי מיליון ליטר חלב. הרפת היא

חלק ממבנה המשק, זה לא כל מבנה המשק. לול זה חלק ממבנה המשק, לא כל

מבנה המשק. יש מי שיש לו יחידת צאן, יש מי שיש לו יחידת עזים, יש מי

שיש לו חממות, יש מי שיש לו משתלה, זה משק מעורב.

לגבי הגליל. אני חושב שנעשתה טעות, שבזמן שהשלימו לגליל את המיכסות

ל-320 אלף ביצה לא השלימו גם ל-32 טון פטימים. מגורן ומיקב, אנחנו

בתחילת המיכסות של השנה נשלים לגליל ל-32 טון פטמים. אם זה בשנה אחת או.

בשנתיים, אנחנו עוד לא יודעים, יכול להיות שנקבל החלטה שזה יהיה בשנה

אחת, ולא יותר מאשר שנתיים. בקרוב יוצאת הנחיה של שר החקלאות למועצת

הלול, על-מנת להשלים את מיכסות מתיישבי הגליל ל-32 טון פטם.

יש עוד נקודה אחת. בתוך מושבים בארץ, כולל הגליל, יש גם אוכלוסיה לא

חקלאית. אנחנו רוצים עכשיו שהאוכלוסיה הזאת תגדל. למשל, בנים שיבנו את

ביתם במושב הוריהם, אם הם רוצים; מושב רוצה לקלוט אוכלוסיה מבחוץ,

בשביל לגוון את האוכלוסיה, בשביל להגדיל את האוכלוסיה כדי שיוכלו להקל

על עצמם במיסוי המוניציפאלי, כדי שיהיו יחידות יותר גדולות, לא 70

משפחות אלא 250 משפחות.

פ. גרופר! מה שאני שומע ממך, ואני יודע את הדעות שלך,

שלו היו עושים את זה לפני 20 שנח היה המצב

שונה.

י. זכאי; יש לנו בגליל גם חיום במושב יחידות תקן לול

מאושרות, יש כאלה שיושבים בגליל, בוודאי

אין להם לול, וגם לא יהיה להם לול.

הערח נוספת. מי שמשלח את עצמו שלקיבוץ ולמושב בגליל, חחקלאות תיתן

פתרון של פרנסה, אכן משלה את עצמו. צריך לדעת שזה חלק מהכנסה, וצריך.

למצוא אלטרנטיבות אחרות.

אם החוק הזה ביוזמת מספר חברי כנסת, שרוצים לחקוק אותו עכשיו, יתקבל,

ואכן יצטרכו לתת לכל משפחה חצי מיליון ביצה ו-50 טון פטימים, אם החוק

הזה יתקבל, למחרת בבוקר יהיה ביטול תכנון ושלוחת ההטלה. ביטול התכנון

יהיה מכה קשה מאוד למתיישבי הגליל. אני עכשיו נפגשתי אתם בוועדה

המיוחדת שהקימו, לצורך זה היו הרבה מהם חקלאים. אני אמרתי לחברי הכנסת

שאני מבקש לא לשמוע ללחץ שלהם. אני רוצה שנקיים דיאלוג משותף של הוועדה

ושל החקלאים עם משרד החקלאות. מספיק ששני אזורים ילחשו לנו באוזן,



הגליל וירושלים, שחם מוכנים מחר בבוקר לבטל את חתכנון בענף חלול. השתן

וחשפלח לא צריכים תכנון. כדי שתדעו, ממיליארד וחצי מיליון ביצים, 900

מחם גדל בחר. ממיליארד וחצי מיליון תכנון ביצים, זח 900 מחם בחר, אל

תשכחו יש גם חרי ירושלים, יש עדולם, יש עוד.

אנחנו עכשיו מנסים לרכוש מיכסות ממרכז חארץ בכסף עבור חגליל. מבחינת

חחוק, כמשרד ממשלתי, אנחנו לא יכולים לקחת מאחרים ולחעביר לחם. יש

נסיון של בג"צים, של בתי-משפט. אנחנו ננסח לחנחיג עכשיו שיטח, שיהיה

אפשר לקנות מיכסות ממרכז חארץ עבור חגליל ולא לתת לאנשי הגליל למכור את

חמיכסות שלחם. אם אנחנו נכניס את חדבר באופן חופשי, אנשי חגליל ימכרו

מיד חצי מחמיכסות שלהם.

אנחנו מאוד מבקשים שאתם תסמכו, שבנושא חזה של חגליל אנחנו עושים מעל

ומעבר למח שיכולים. מישחו יכול לחגיד לנו שאנחנו יושבים שם שנה, למה לא

חישלמנו. אנחנו נכנסנו לשם, היו 6,000 פטימים בבתי קרור, חיו 200

מיליון ביצים במחסנים. כמנכ"ל אני מוכן לחמליץ בפני שר החקלאות שיקבל

חחלטח, שאת חפטימים לחשלים, ואם יש תוספת מיכסות, לתת את זה לגליל.

לגבי נושא של יצוא בבעלי חיים, אנחנו בצרח צרורה. בבעלי חיים אנחנו לא

בני תחרות לא רק עם אירופח, אפילו לא עם מזרח אירופה. אנחנו לא אם

התחשיב הכלכלי שלחם לא ישתנה, ולא יהיה איזה שהוא שינוי - לא רק על-מנת

שלא ייצאו, הם ייצאו, הם יחיו נתונים ללחץ של יבוא. אנחנו מודעים לזה.

הם יעוררו את הבעיות בכנסת, בוועדות, בציבוריות הישראלית. ח"כ גרופר,

מישחו שאל אותנו מדוע קילו פטימים באירופה הוא בדולר אחד ופח ב-2

דולר.

אני חושב שצריך לחתמודד עם הבעיות. על כל יתר הדברים שלא קיבלת תשובה,

אנחנו נקבל את הפרוטוקול, ואנחנו נשלים.

י. צידוו; אני מבקש לציין למען חפרוטוקול שלדעתי דרך

ארוכה לפנינו להתייעל, ואנחנו חייבים לעשות

את זה, ולא בסיסמאות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה להגיד 2-3 משפטים לסיכום. אני

חושבת שטוב שקיימנו את חישיבה הזאת, זה היה

דיון בהחלט יסודי ומקיף. אנחנו גם איתרנו את הבעיות שאתן צריך

להתמודד.

לסיכום הדיון שהיה חיום, אני חושבת על 3 או 4 נקודות הוועדה, תתן עליהן

את דעתה. קודם כל, אנחנו בעד המשך קיומן של מועצות הייצור, אנחנו רואים

חשיבות גדולח לתכנון בענף חזה, שהוא הענף המוביל בחקלאות. אבל חמועצה

חייבת לעשות מאמצים נוספים בכדי להתייעל, ולהביא להוזלתו של המוצר.
י. צידוו
סליחה, לא המועצה צריכה להתייעל אלא המוצר,

כי המועצה לפי המספרים היתה יעילה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! הדבר השני, אנחנו חושבים שצריכים לעשות

מאמצים, חמועצה יחד עם משרד חחקלאות, כדי



להעביר ממנה את שתי הפונקציות, שאין להן שוס קשר עם המועצה. אלה הם

עניו מערכת המעבדות ופיקוח וטרינרי. שתי הפונקציות הללו, בהחלט לא

בהכרח שיהיו במסגרת המועצה, ואז מועצת הלול תהיה פונקציה יותר קטנה,

ולא כולם יסתכלו עליהם שיש להם 200 וכמה עובדים וכו' וכוי.
הדבר השלישי, שהוא חשוב ביותר
אנחנו בהחלט באותה הדעה - ואנחנו

מתעודדים מהשמעת הדברים של מנכ"ל משרד החקלאות על כך - שתוך השנתיים,

או תוך השנה הקרובה ישלימו את המיכסות לאותם הישובים בגליל ל-32 טון.

מי שיש לו פחות, יקבל את ההשלמה הזאת. על-ידי כך גם תינתן אפשרות ליתר

ביסוס של אותם הישובים לקיום פרנסתם מן הענף הזה. צריך לבדוק גם אפשרות

של השלמת מיכסת הביצים במשך השנה-שנתיים הקרובות.

י. זכאי; בביצים, אנחנו הישלמנו את המיכסה המאושרת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אבל להוסיף על המיכסה, אנחנו מדברים על

בדיקה, אנחנו אומרים לבדוק את האפשרות.

אנחנו בהחלט ממליצים על המגמה, כי כל מיכסה שמתפנית במרכז הארץ ומאלה

שיש להם מיכסות, או לקנות מהם מיכסות, לרכוש מהם מיכסות ולהעביר את זה

לאותם הישובים אשר עדיין אין להם המיבסה שמאפשרת להם קיום.
י. צידוו
ולבדוק עבורם עיסוקים חלופיים נוספים.

י. זכאי! אנחנו? זה לא תפקיד משרד החקלאות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה לא תפקיד משרד החקלאות.

אני מודה לכם מאוד מאוד, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלת בשעה 11:05

קוד המקור של הנתונים