ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/11/1989

תעריפי רשות הגנים הלאומיים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 74

ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט"ז בחשוון התש"ו (14 בנובמבר 1989). שעה 11:00
נכחו: חברי הועדה
שי ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

י' ביבי

ג' גדות

יאיר לוי

אי פורז

י' צידון
מוזמנים
ד"ר א' מרינוב - מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

מ' בן-פורת - מנכ"ל רשות הגנים הלאומיים

י' גרוסמן - " "

א' יושע - סמנכ"ל משרד התיירות

ע' קדמי - " "

ש י שפרך - יי "

ר' יוסף - משרד האוצר, אגף התקציבים

י' כהן - " " " "

עי צוקרמן - מנכ"ל לשכת מארגני תיירות

ש' פופס - " " "

ס' שרף - " " "
מזכירת הועדה
ל' ורון
קצרנית
אי אשמן
סדר היום
תעריפי רשות הגנים הלאומיים



תעריפי רשות הגנים הלאומיים
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
רבותי, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה ואני מקדמת אתכם בברכה. כדי לרענן את

הזכרון של כולנו, ביום שני, גי באייר התשמ"ט, 8 במאי 1989 ,ועדת הכלכלה קיימה
דיון בנושא
רשות הגנים הלאומיים - תחזית עלית מחירים ל-6 חודשים. החלטת הועדה
היתה כדלקמן
"משרד האוצר, רשות הגנים הלאומיים ולשכת מארגני תיירות יגבשו הצעה

לפתרון באופן שהרשות תיקבע מחיר כניסה קבוע לאתרים, שיעודכן איות ל-6 חודשים. מחיר

הכניסה יהיה כפוף לתחזית שהאוצר יקבע מראש בתיאום עם כל הגורמים. במקרה של סטיה

מהתחזית האמורה ישלם משרד האוצר את ההפרשים לרשות הגנים הלאומיים. על שלושת

הגורמים הללו להעביר את הצעתם לשולחן הועדה בתוך 14 יום".

מאז עברו כמה וכמה פעמים 14 ימים ועדיין לא קיבלנו שום הצעה. פנינו לגורמים

השונים וביקשנו שלא תהיה סחבת, אבל לא היתה התקדמות. לכן מצאתי לנכון לכנס היום

את הועדה לנושא זה, והועדה תכריע. לאחר שאתם לא הגעתם להבנה ביניכם, אנחנו

נהליט. אין לנו ברירה אלא לקבל החלטה, אי אפשר עוד לדהות ולסחוב את הענין.

אני מבקשת קודם כל לשמור מה נעשה מאז ישיבת הועדה ב-8 במאי, איזה דיונים

קיימתם ולאיזה סיכומים הגעתם, אם הגעתם.
י' כהן
מאז הישיבה הקודמת של ועדת הכלכלה קיימנו מספר ישיבות ושיחות בנושא זה. האוצר

קיים גם שיחות נפרדות עם כל גורם כדי לגבש דעה לקראת הפגישה המשותפת וגם שתי

פגישות משותפות עם כל הגורמים -ב-6 ביולי וב-28 באוגוסט. בפגישה המשותפת הראשונה

דנו בהצעה לעידכון תעריפי הרשות, שבאותה ישיבה התקבלה על דעת כל הנוכחים. השתתפו

בישיבה מנכ"ל רשות הגנים הלאומיים ומנכ"ל לשכת מארגני תיירות. לארור מכן התקבלה

תשובה שלילית מלשכת מארגני תיירות, למרות התמיכה של נציג הלשכה בישיבה המשותפת.

ב-28 לאוגוסט התקיימה ישיבה שניה שבה הועלו מיגוון של הצעות. בהצעה הראשונה

היתה הסרת המכשול עליו הצביע מר צוקרמן בישיבה הקודמת. איורי דין ודברים עם רשות

הגנים הלאומיים ושיכנוע מצידי, קיבלנו הצעה נוספת שעוקפת את המכשול שהציג מר

צוקרמן. הצעה אחת נוסחה לאור בקשת לשכת מארגני תיירות להתחשב בכך שיש בתיירות

עונת קיץ ועונת חורף, והיא אומרת שיהיו שתי העלאות מחירים בשנה ולא העלאה אחת.

הצעה שלישית הועלתה על ידי אגף התקציבים והיא מאחדת את שתי ההצעות שהזכרתי. ההצעה

באה לקראת לשכת מארגני תיירות בהתחשבות בשתי עונות התיירות והיא מבטלת את אי

הוודאות שקיימת אצל מארגני התיירות כשהמחירים עולים מספר פעמים בשנה: העלאת

מחירים פעם שנה ועידכון במשך השנה. ההצעות קיבלו ברכתם של הגורמים השונים וצריך

היה רק לקבל אישור סופי ממועצת המנהלים של לשכת מארגני תיירות, רשות הגנים הודיעה

שהיא מקבלת כל הצעה, על מנת לזרז את התהליכים. לשכת מארגני תיירות הודיעה שהתשובה

שלה שלילית, שהם מתנגדים להעלאת מהירים כלשהי, למרות העמדת שלהם בשתי ישיבות

קודמות, ולמרות ההחלטה של ועדת הכלכלה שהמחירים יעלה בהתאם להצעה שתגובש.
מ' בן-פורת
לא אחזור על השתלשלות הענינים שתאר מר יאיר כהן, אחזור רק ואומר שרשות הגנים

הלאומיים הסכימה לכל הצעה שהועלתה ושעונה להחלטת ועדת הכלכלה בישיבתה במאי. בחלק

מן ההצעות האלה יש הפסד מסוים של הכנסות לרשות, אבל הסכמנו לכל דבר שמשמעותו

הליכה לקראת החלטות הועדה ולקראת התיירות.

אני חייב להקדים כמה דברים לשתי נקודות שעלולות לעלות. רשות הגנים הלאומיים

מקיימת את עצמה ב-90% מהכנסותיה, הממשלה משתתפת ב-10% בלבד מתקציב הרשות. אנחנו

מקיימים את עצמנו מדמי הכניסה לאתרים. הדרך הזאת לקיום הרשות קיבלה את ברכת

הממשלה. ועדת השרים לעניני כלכלה שומעת דו"ח מדי שנה בעת הדיון על התקציב ומברכת

על הדרך הזאת. במדי נות ארורות תקציב המדינה מקיים את הגנים הלאומיים, ואילו כאן

רשות הגנים הלאומיים מקיימת את עצמה, לשם כך אנחנו צריכים עידכון שוטף של המחירים



בהתאם לעלית המדד. הדבר מעוגן בחוק הגנים הלאומיים, הוא מקבל אישור משרד הפנים

ומתפרסם ברשומות.

יש דבר נוסף שאני רוצה להזכיר לועדה המכובדת. הטענה של לשכת מארגני תיירות

היא נגד מחירי חבילת התיור, והתעריף של רשות הגנים הלאומיים הוא מרכיב אפסי במחיר

חבילת התיור. ההוצאות הגדולות הן לבתי המלון, תחבורה, מינהל שדות התעופה. מארגני

התיירות עצמם אומרים שעיקר הטענות שלהן הן לא נגד רשות הגנים הלאומיים. אינני

יודע למה תעריפי רשות הגנים הלאומיים נהפכו נושא לדיון. התמיהה שהובעה בישיבה

הקודמת עודנה בעי נה.
ע' צוקרמן
הערה לדבריו של מר יאיר כהן. בישיבות שהיו עם רשות הגנים הלאומיים ועם אגף

התקציבים סוכם בפירוש שכל מה שיסוכם שם טעון אישור הנהלת לשכת מארגני תיירות.

הנהלת הלשכה לא אישרה שום דבר בנושא העלאת מחירים.
ס' שרף
מדובר פה על הרבה דברים תאורטיים. אנחנו בתור מארגני תיירות רואים את הדברים

בצורה יותר פרקטית. עובדה היא שבחבילה של תיירות עממית המרכיב של כניסה לאתרים,

מדובר לא רק בגנים לאומיים אלא גם מוזיאונים, והוא כ-10%.מוכרים חבילת תיור ב-300

- 350 דולר, ודמי כניסה עולים יותר מ-35 דולר לאדם. מחיר הכרטיס הכולל לאתרים של

הרשות הוא11.5 דולר, אבל האוזרים האלה הם רק שליש מהאתרים שצריך לבקר. צריך גם

לשלם בעד כניסה למוזיאון ישראל ועוד.

ועדת הכלכלה דנה בהורדת המחיר של "אכסטרה" בבתי המלון. צריך לדון גם על מחירי

הכניסה לאוזרים, רשות הגנים רוצה לגבות אותו סכום כשמספר התיירים קטן יו תר וזה

לא הולך. אם מעלים את המחירים בצורה דרסטית, לא נכלול את הכניסה לאתרים במחיר

הבילת התיור, מי שירצה - ישלם ויבקר באוזרים. אם כך יהיה, מספר המבקרים יהיה קטן

מאד וההכנסות של הרשות יהיו עוד יותר קטנות.

אנחנו גובים את מחיר חבילת התיור במטבע חוץ. את התייר לא מענין המדד. אנחנו

מבקשים שהמהיר ייקבע פעם בשנה במטבע חוץ, כדי שנוכל להביא אותו בחשבון במחיר

לתייר. אם רוצים מ-1 בינואר 1990 להעלות את המחיר מ-11.5 ל-16.5 דולר, כמעט

ב-50%, זה הופך את כל העסק כמעט לבלתי אפשרי. אנחנו לא מדברים כאן על הבעיות של

רשות הגנים הלאומיים ותקציבה, פה מדובר במחיר שצריך תייר לשלם כדי לבלות שבועיים

בארץ, וצריך לדעת מראש מה יהיו ההוצאות.
א' פורז
על איזה אתרים מדובר?

מי בן-פורת;

כניסה חופשית במשך שבועיים לארבעים אתרים. אפשר לקנות כרטיס במטבע חוץ שנה או

חמש שנים מראש.
ס' שרף
אם מעלים את המחיר ל-16.5 דולר - - -
דייר אי מרי נוב
זה עדיין פחות מ-2 דולר לביקור. כוס קפה בבית מלון עולה 2 דולר.
ס' שרף
אנחנו חושבים שאיו הצדקה להעלות את המחיר לתייר מ-1990 ב-50% בדולרים. אי

אפשר להעלות את המחירים מ-1 בינואר בשיעור כזה. הדבר מבוסס על עלית מדד ב--1990

בשעור 20%-25% .אני מאמין לאוצר שרוצים בשנה הבאה להגיע לאינפלציה חד-ספרתית.

ועוד דבר, הם רוצים לקבל מחיר לפי שעור האינפלציה לכל השנה כבר מ-1 בינואר, והרי

האינפלציה עולה בהדרגה בכל הודש. הם רוצים לקהת את ההישוב השנתי מראש, כבר מ-1

בי נואר.

לדעתי, אנהנו צריכים להגיע לפשרה ביו שעור ההתייקרות במשק ובין המהיר שתייר

צריך לשלם במטבע חוץ. אנחנו חושבים שהמחיר 11.5 דולר צריך להספיק גם לשנת 1990.

לא צריך להעלות מחירים דולריים. אנחנו מדברים על סחורה לייצוא, ובייצוא אי אפשר

להעלות מחיר ב-50%.
ע' צוקרמן
סוכני התיירות בעולם טוענים שישראל היא ארץ תיירות יקרה מאד לעומת ארצות

דומות לה מסביב לים התיכון, ולכן ברור שהתייר יעדיף את יוון, ספרד, מרוקו ותוניס,

תורכיה,

אם בשנת 1988 בחבילת תיור היה המרכיב של ביקור באתרים 15 - 17 דולר, הרי היום

הוא מגיע ל-40 עד 50 דולר. אנחנו לא מסוגלים לעמוד בעלית מחירים כזאת.
א' פורז
החלק הגדול הוא לא בגלל רשות הגנים הלאומיים.
ס' שרף
העליה היא פרופורציונלית
באותו שעור שהרשות מעלה תעריפים, יעלה גם מוזיאון

ישראל וכל היתר.
ע' צוקרמן
בזמנו הגשתי לכבוד היושבת ראש מכתב המפרט את עליות המהירים של חבילות התיור

בתקופה האחרונה. נכון שרשות הגנים היא לא בו יחיד ולא בו חורג בנושא הזה. ברשות

שדות התעופה עליות המחירים חוגגות, המינהל האזרחי גובה מחיר גבוה עבור המעבר בגשר

אלנב', מיולי לאוגוסט 1989 היתה עליה בשעור 24%- המעבר בגשר עולה 17דולר.

מינואר 1989 עלה מחיר המעבר בגשר אלנבי ב-42%,עליה ריאלית מעל המדד. ביקור במודל

ירושלים העתיקה במלון הולילנד עלה ב-365% מ-1 בינואר 1989.
א' פורז
זה עסק פרטי. תחרימו אותו והוא יוריד את המחיר.
ע' צוקרמן
בית התפוצות זה לא עסק פרטי, והוא העלה את המחיר ב-200%.

שי פופס;

אני מקדם בברכה את הנכונות של רשות הגנים הלאומיים ללכת לקראתנו בקביעת

מחירים מראש לתקופה ארוכה. זה צעד נכון בכיוון הנכון.



אנחנו עומדים בדיון בועדת הכלכלה של הכנסת כי הבעיה שמעסיקה אותנו היא מחיר

חבילת התיור הכוללת. נכון שרשות הגנים הלאומיים היא קטע קטן מהבעיה הכוללת. ליד

השולחן הזה ישבנו לא מזמן עם שר התיירות ולחמנו קשות נגד מרכיב חשוב מאד בחבילה -

המחירים בבתי המלון. ועדת הכלכלה בטובה עזרה לנו רבות בנושא הזה.

אנחנו צריכים להתמודד עם עליות מחירים כמו במלון הולילנד שהוא עסק פרטי, כמו

בבית התפוצות שהוא מוסד ציבורי, וכמו בחמת-גדר ששיך לקבוצת קיבוצים שהלעו את

המחיר ב-65%, הוואקף העלה את המחירים בהר-הבית ב100% - כל אחד מהדברים האלה הוא

מרכיב בחבילה וכולם ביחד הם מרכיב גדול ביותר. נדמה לי שהמרכיב של האתרים שמחוץ

לרשות הגנים הלאומיים עולה היום על המרכיב של רשות הגנים הלאומיים.

נכון שהכי נוח לנו לשבת עם רשות הגנים הלאומיים ולהתמודד ארגה, כי זו רשות

ממלכתית. אבל מועדת הכלכלה היינו מבקשים סעד בשורה ארוכה של נושאים, כי אני חושב

שקביעה של ועדת הכלכלה יכולה להשפיע גם על בית התפוצות, גם על גני חמת, גם על

הרכבל בראש-הנקרה, שהקפצות המחירים שלהם נעשות ללא התדיינות עם אף אחד. הם

מחליטים בעצמם ומורידים עלינו הנחיות ללא תיאום מוקדם וללא קביעה מראש לתקופה

ארוכי!, דבר שקשה לנו במיוחד.

ועתה לענין התייקרות התעריפים של רשות הגנים הלאומיים. אמרנו שהתיירים משלמים

מראש במטבע חוץ, ולכן צריך לדבר כאן במטבע חוץ ולא במדד. כמובן שלא קשה במיוחד

לעשות את ההשוואה. לדעתי, הפשרה צריכה להיות שתהיה ספיגה מסוימת של עלית המדד

בשנה הבאה לתוך המחיר הקבוע במטבע חוץ ולהקפיא את המחיר במטבע חוץ למשך השנה.

חשיבות מיוחדת יש למחיר החבילה, שהוא היום 11 דולר, שלא יעלה ב-50%.

מי בן-פורת;

אנחנו מתכוונים להעלות את התעריף לפי עלית המדד, שמינואר עד היום היתה 10%.

אנחנו מתכוונים להעלות את המחיר מ-22 ל-24 שקל. זה הכל. יש כאן טעות והטעיה.
ש פופס
נאמר לי שרוצים להעלות את המחיר מ-11 ל-15.5 דולר.
מי בן-פורת
מי אמר? העלאה בהתאם לעלית המדד היא תוספת דולר אחד,

אנחנו יכולים לעבוד באחת משתי שיטות. האחת היא השיטה הקיימת שבה מעלים מחירים

בכל פעם שהמדד עולה ב- 10%ומעלה, בתנאי האינפלציה כיום זת 1.5- 2 פעמים בשנה. כך

אנחנו מקיימים את החלטת ועדת הכלכלה. אנחנו יכולים להמשיך בשיטה זו, שהיא נוחה

לכל הצדדים. אנחנו גם מוכנים ללכת לקראת התביעות של האוצר ושל לשכת מארגני תיירות

ולעשות עידכון פעמיים בשנה, במועדים שנוחים ללשכה, אבל להעלות את המחיר לפי עלית

המדד, או להעלות את המחיר פעם בשנה אבל אז לקבל אח הפיצוי המלא, כדי שיוכלו

להודיע לתיירות מחו"ל את המחירים שנה מראש. אנחנו הסכמנו לכל הצעה. עם כל הכבוד,

נדמה לי שנציגי הלשכה לא עשו את שעורי הבית והם מציגים דברים שונים לחלוטין.

אני חוזר ואומר, אנחנו מוכנים לקבל אחת מחמש התצעות שהוכלו על ידי האוצר.

מחיר הבית התיירות היום הוא 22 שקל, מתכוונים להעלות אותו ב-2 שקלים, ואנחנו
מעגלים כלפי מטה. שואלים אותי
עד מתי? עד שעוד פעם תצטבר עלית מדד בשעור 10%,

או עד שנקבע תסדר אחר.
היו "ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
ההצעה של רשות הגנים הלאומיים היא הוגנת. אם לא יעלו את התעריפים בשיעור עלית

המדד, מי יפצה אותם? אולי תרד האינפלציה לסיפרה אחת בשנה, כפי שרוצה האוצר, ואז

לא יגיעו אפילו לעליה של 10%,לא יהיה צורך בעידכון.
י' צידון
בדיונים קודמים היתה טענה מוצדקת שמארגני תיירות צריכים תעריפים קבועים מראש.

לפי ההצעות של האוצר והרשות, ניתן להגיע לתעריפים קבועים מראש.

התרשמתי מהדברים של מארגני התיירות שקיימת בעיה חמורה מאד של הוצאות גדולות

על שירותים מסוימים, כמו מעבר בגשר אלנבי ועוד. העלאות מהירים שרירותיות בתהום

הזה עלולות באמת לקעקע את כל התוכנית הכלכלית שלכם.

גבירתי היושבת ראש, אני מציע לזמו את משרד התיירות לדיון בנושאים הכללו. נושא

רוגנים הלאומיים הוא נושא שולי בהומרתו. יש לי רושם שבנושא הגנים הלאומיים הגענו

לנוסחה שאפשר לחיות ארנה. אני מציע לקיים דיון עם משרד התיירות ועם משרד התהבורה

בבעיות המרכזיות בתהום הזה, עם כל מי שיכול לתרום להורדת ה"אכסטרה", לאהר שאנהנו

עשינו והמדינה עשתה להורדת ה"אכסטרה" בבתי המלון.

לדעתי, רשות הגנים הלאומיים מלאה את דרישת הועדה בישיבתה הקודמת, שיהיו

תאריכים קבועים לשינוי תעריפים כדי שיידעו מה להציע לקונים בחו"ל. נדמה לי שבזה

אפשר לסיים את הדיון עם רשות הגנים הלאומיים ולהתהיל בדיון בנושא הרבה יותר חשוב

לתיירות והוא כל ההוצאות בשירותים אחרים שתלויים בממשלה.

אני זוכר שנתיבי-אילון התחילה להעלות את מחירי החניה בתל-אביב בצורה פראית,
עד שבא השר ואמר
סטופ, אני קובע לכם מחיר. אותו דבר צריך אולי לעשות בגשר אלנבי

ובראש-הנקרה.

אני מציע שהועדה תקיים דיון עם מארגני התיירות על כל תשלומי ה"אכסטרה"

שתלויים בממשלה או בספיחיה. בענין הגנים הלאומיים קיבלנו כבר תשובה מספקת.
א' פורז
לא הייתי בדיון הקודם, אבל לפי הנתונים שקיבלנו פה נדמה לי שענין הגנים

הלאומיים איננו פרובלה מבחינת התיירות הנכנסת. אם העליה היא בדולר או דולר ומשהו,

בסך הכל מדברים על מנגנון שמטרתו לתת פיצוי על התייקרות ושחיקה, וזה לא סכום

משמעותי.

צריך אולי לחשוב גם על המהירים לציבור הישראלי, לשאול אם האזרה הישראלי שמבקר

באתר מסוים אינו משלם מחיר מוגזם. לא בדקתי את הדברים, אבל יש לי תחושה שהמהירים

בארץ לא גבוהים יחסית למחירים בחוץ לארץ.

אבל כאן יש בעיה, יש גורם מונופוליסטי. אם אתה רוצה לבקר באתר מסוים, אתה

צריך לעבור רק בשער שבו הם גובים את התשלום. אין אלטרנטיבה. אולי צריך פעם לבדוק

איך קובעים מהירים, אולי הם לא מספיק יעילים, אבל זו פרשה אחרת.

דייר אי מרי נוב;

ההוק קובע שבמועצת הרשות, שממנה השר, מיוצגים כל הגורמים.
א' פורז
אני תמיד מודאג כשיש גוף מונופוליסטי. לא בדקתי את הדברים, אבל יכול להיות

שרוב הברי הנהלת הרשות נוסעים רוב הזמן להוץ לארץ לבדוק את הגנים הלאומיים שם, או

שההוצאות אדירות. מאהר שלא זה נושא הדיון, אני לא מציע להכנס לזה.

אני תומך בהצעה של הבר-הכנסת צידון, לדון במרכיבים העיקריים שמי יקרים את

חבילת התיור. אנחנו מנהלים כאן דיון ארוך על דולר, ומזניהים עשרים דולר. צריך

להפש את המטבע במקום שהלך לאיבוד ולא מתהת לפנס.
י' ביבי
מקובל ש-30% מההוצאות של תייר הן על בית מלון ו-70% הוצאות אחרות. אני מציע

שמשרד התיירות יביא לנו לדוגמה כמה הבילות תיור, כדי שנראה איפה עקב אכילס.

אנחנו רוצים לעודד תיירות לירושלים. הלוואי שהיינו מגיעים למצב בוושינגטון,

שם הכניסה למוזיאונים היא חופשית. אומרים שזאת עיר הבירה והיא שייכת לכל העם

האמריקאי, ולכן הכניסה חופשית לכל העם. הלוואי והכניסה לכל המוזיאונים והאוגרים

הלאומיים בירושלים תהיה חופשית, אם כי אני לא יודע מקור למימון.

אני הושב שהחבילה של ביקורים בגנים הלאומיים מחירה סביר. רשות הגנים הלאומיים

עושה עבודה טובה. אני לא רואה משאבים לאומיים שאפשר לתת להם במקום דמי הכניסה שהם

גובים.חשוב לקבוע לוח זמנים קבוע לשינויים לעידכון מחיר.

לסיכום, אני מציע לאשר את העלאת התעריף לרשות הגנים הלאומי ים.אני מבקש מכבוד

היושבת ראש לבקש ממשרד התיור להביא לפנינו כמה מודלים של חבילות תיור, כדי שנראה

איפה הבעיה המרכזית בעלית המחירים וכיצד אפשר למנוע עליות דרסטיות במחירים.
י' צידון
אני מציע להזמין גם את משרד התיירות וגם את מארגני התיירות.
א' יושע
אני רוצה להתייחס להצעה של חבר-הכנסת צידון, שיש בה הפנייה למשרד

התיירות.המחירים של מרכיבים בחבילת תיירות הם פונקציה של מספר פרמטרים, יש מחירים

שהם ברי פיקוח ויש שאינם ברי פיקוח. מיותר לומר שברי הפיקוה הם בדרך כלל המחירים

הממשלתיים ועוד אי אילו מחירים, כמו של בתי המלון, שלפי החוק כפופים בצורה זו או

אחרת למשרד התיירות. רוב הפרמטרים, פרט לאכסון והסעה, אינם ברי פיקוח והם

שייכים לגורמים פרטיים.

אנחנו יכולים להציג אילו הורדות מהירים היינו רוצים, אבל צריך להביא בחשבון

שמשרד התיירות איננו ספק שירותים. חבילות התיור נמצאות בתחום השליטה הבלעדי של

מארגני התיירות והם שקובעים את המסלולים. אם תהיה אלינו פניה לספק אינפורמציה

בענין הזה, ממילא נידרש לספקי השירותים. למה לא לפנות ישר אליהם? אנחנו נשתף

פעולה עם הועדה ולהעביר את האינפורמציה בכל הקשור במחירים שלממשלה יש עליהם

השפעה.
ס' שרף
אם ההצעה של הרשות היא שמ-1 בינואר עד 31 בדצמבר העליה בתעריף תהיה מ-22 ל-24

שקלים, אין לנו ויכוח אתם. אבל לא זאת ההצעה. ההצעה היא שתהיה עליה בתעריף מ-1

בינואר, ואחר כך יעלה המחיר בכל פעם שהמדד יעלה ביותר מ-10% זאת אומרת שאנחנו לא

נוכל להגיד לתייר שיבוא באוגוסט או בנובמבר כמה זה יעלה לו.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם אתם מוכנים שייושבו במחיר מתחילת השנה את שעור האינפלציה ההזוי, בבקשה.
י' לוי
רשות הגנים הלאומיים לא יכולה להתקיים על גבה של המדינה, אין ספק שתיירות

הפנים ותיירות החוץ צריכות לשאת בהוצאות, ולא להכניס את הרשות לגרעונות. רשות

הגנים הלאומיים מציעה עידכון פעם בשנה, או פעמיים בשנה בקיץ ובחורף - אני מציעה

לקבל את ההצעה.
דייר א' מרינוב
המשרד לאיכות הסביבה אחראי על רשות הגנים הלאומיים רק מספר חודשים, אבל אני

מוכרח לומר כאן לחברי הכנסת שהעירו כאן הערות על הרשות, ואוהבים להעיר כאן הערות

ציניות על הבזבוז במשרדי הממשלה, שבמשך הרבה שנים לא ראיתי מוסד שמתנהל ביעילות

כל כך גדולה, ולפי דעתי אפילו ביותר מדי צניעות, כמו רשות הגנים הלאומיים.

הופתעתי לראות את זה, הרשות היא צנועה, היא פועלת באמצעים צנועים. אני מכיר הרבה

רשויות במדינת ישראל שפועלות בנושאים דומים, ואני מוכרח לומר לכם שבאמת צריך לתת

את כל הכבוד לרשות הזאת. לפי דעתי, הם קצת יותר מדי צנועים.

אני חושב שההצעות של הרשות הן הצעות הוגנות. גם בארצות אירופה יש אינפלציה

בשעור 6%-7% בשנה. אני לא מבין על מה כאן הויכוח. אני מקבל את ההערה של

חבר-הכנסת פורז, שמחפשים את המטבע מתחת לפנס. הנושא הזה מוסדר בחוק. יש מועצת

גנים לאומיים ושמורות טבע שחברים בה כל הגופים הנוגעים לענין, משרדי ממשלה וגופים

אחרים. המועצה דנה בנושאים האלה. הכל מבוקר, הכל מסודר.

אני מציע לאשר את ההצעה ולא להרבות במאבק מיותר.
ר' יוסף
רשות גנים לאומיים בשנת 1988 עברה תוכנית הבראה. היא היתה בגרעון גדול מאד

בגלל האינתיפאדה וקיבלה תוכנית הבראה. ניתן להם סכום חד-פעמי לכיסוי הגרעון, ואחד

התנאים היה תפעול שוטף ללא גרעון. זה חייב אותם לעבוד בתעריפים ריאליים. אם חס

וחלילה תהיה שחיקה בתעריפים, אני מעריכה שמשרד האוצר שוב לא יושיט יד, כי היתה

התחייבות הדדית שהם עמדו בה ואנחנו רוצים לעמוד בה. התעריפים צריכים להביא בחשבון

את שעור האי נפלציה.

שי פופס;

בקשה לקבל פיצוי על האינפלציה, לדעתי, צודקת. הבעיה שלנו היא בשתי נקודות: א.

אנחנו עובדים בדולרים; ב. אנחנו רוצים מחיר שנתי ידוע מראש. לכן צריך שהמחיר

ייקבע בדולרים ב-1 בינואר 1990 .הם הציעו שהמהיר יהיה 11 דולר עד שתצטבר עלית מדד

בשעור מעל 10%.את ה"עדי' הזה אנחנו לא יכולים לספוג, כי את הו^ריך שלו אנחנו לא

יודעים, ואנחנו לא יכולים בתוך השנה לשנות מחירים. זה מפריע לנו. אני לא רוצה

להצמיד את המחיר למדד בלתי ידוע, כי אנחנו עובדים בדולרים. אני מציע לקבל את

אומדן האוצר לעלית המדד, להוסיף אותו להתייקרות בשעור 10%שכבר היתה.

כשמדברים על אומדן שנתי, יש לקחת בחשבון שמעלים את המהיר בתחילת שנה על בסיס

של אומדן שנתי. כלומר, צריך לשקלל את זה מבחינה כלכלית. בצורה כזאת נגיע לסכום

נקוב דולרי, שיתפרסם ב-1 בינואר 1990 ויהיה תקף עד 31 בדצמבר 1990
מ' בן-פורת
נדמה לי שאי אפשר לדון כאן במספרים ופרטים. אני מציע להטיל על אגף התקציבים

באוצר לקבוע, לאור כל הדיונים שהיו עד היום ולאור כל מה שהם שמעו, ואנהנו נקבל כל

קביעה שלו לשיטת עידכון.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
כבר הטלנו במאי. אני לא רוצה שוב להטיל.
מ' בן-פורת
זה כדי שלא נצטרך לחזור ולהתייחס להצעה ששמענו עכשיו, שהיא לא ניתנת

לביצוע כי אם הדולר יישאר קפוא והאילנפלציה תעלה בשיעור גדול מאד,

המשכורות יעלו, והאוצר לא ירצה לפצות אותנו - אנחנו נסגור גנים, ואז לאן

יביא- תיירים? לדעתי, אנחנו לא יכולים להכנס כאן לפרטים.

לכן אני מציע לקבל את העקרון של הצמדה ושל הודעה מראש על המתירים

למארגני תיירות, ואת השיטה המדוייקת עם מועדים וחישובים להטיל על האוצר

לקבוע.
א' פורז
אני מציע שהמחיר למארגני התיירות יהיה נקוב בדולרים.

אני מציע שהתעריף ייקבע לחצי שנה, ותהיה עליו הודעה מראש, זמן שמספיק

להערכות. אם לא יהיה פיחות והתעריף יישחק, לאחר חצי שנה יקבלו פיצוי

דולר-, לא צריך היום להתאים את התעריף שנה מראש על סמך כל מיני פרזומציות.

חצי שנה או מספר חודשים זה זמן מספיק להודעה מראש, ואפילו אם מארגני

התיירות יפסידו דולר על חבילה זה לא נורא. בשביל הרשות הבדל של דולר על

כל כרטיס זה הבדל משמעותי.
ע' צוקרמן
על זה אין ויכוח. זה מקובל.
ג' גדות
אני יוצא מהנחה שהעלאת התעריף היא בסך הכל התאמה למדד, ואם זה כך

צריך לכבד את בקשת המשרד.

-הצעה להצמיד את התעריף אחת לחצי שנה היא נכונה, שהרי בסופו של דבר

המדד מתיישר כפי שער הדולר. התעריף צריך להיות נקוב בשקלים. כל עוד לא

הוחלט להעביר את כל המדינה לשיטה דולרית, כל המחירים חייבים להיות נקובים

בשקלים. הקביעה שההצמדה תהיה בכל חצי שנה היא חריגה בכנסת, כי תמיד קובעים

הצמדה לשנה. אם נותנים למארגני תיירות את הפרבילגיה של הצמדה אחת לחצי

שנה -יי באים לקראתם. סביר להניח שהשפעת הדולר איך שהוא תבוא לביטוי

במדד.

אני מציע: א. ליישר קו לפי שעור האינפלציה עד היום; ב. הצמדה למדד;

ג. לבחון את התעריף אחת לחצי שנה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
חבר-הכנסת גדות, זה מקובל על צד אחד - על רשות הגנים הלאומיים. זה לא

מקובל על מארגני התיירות.
ג' גדות
את יודעת שבדרך כלל אני בעד שוק חופשי, א בל נדמה לי שאם יש הסכמה

בין שני הצדדים לגבי יישור קו ולגבי הצמדה אחת לחצי שנה, הרי ממילא גם

הדבר השלישי נכנס, ואין כאן פגיעה בשוק הפרטי. אם הטענה היא שמארגני

תיירות עובדים בדולרים, הרי זה צריך לקבוע את היחסים שלהם לא רק עם רשות

הגנים אלא גם משרדי הממשלה, הבנקים וכל גורם אחר. רשות הגנים הלאומיים היא

רק קטע קטן בכל העסק הזה.
י' צידון
עם כל הכבוד למה שאמר חבר-הכנסת גדות, במקומות רבים ראיתי מחירים

בד וכר ים. כולל בתי מלון.

אני מציע שהועדה תיגש בהקדם האפשרי, ביתד עם מארגני התיירות. לבדיקת

חבילת השירותים כולה. אני מסכים עם נציג משרד התיירות שיש גורמים שלמשרד

יש עליהם שליטה, ועליהם צריך באמת לשלוט, צריך לראות את ההיסטוריה של

העלאות המתירים, ויש גורמים שאם אין עליהם שליטה והם תורגים במידה ניכרת -

נעשה את תרגיל בתי המלון, ויש כאלה שאין עליהם שליטה ואי אפשר לעשות שום

דבר.

לדעתי אנחנו עוסקים, לפי תוק פרקינסון, בסככת האופניים. בואו ניגש

לעיקר, להוצאות הגדולות, ונעזוב את ענין רשות הגנים הלאומיים. אני בא על

סיפוקי אם ניקבע שמעת לעת יהיה תעריף קבוע. לא זאת ההוצאה הגדולה. אני

מציע שנקבל את ההצעה בענין התעריף, אבל שזה יהיה קשור בהמשך הדיון על כל

שאר המרכיבים של תבילת התיור.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה לא לקשור את שני הדברים. היום עומד לפנינו נושא מסוים ובו

אנתנו צריכים להתליט. נקיים דיון נפרד בנושא הרחב.
י' צידון
אני בכוונה מציע לקשור את הדברים, כדי שכל צד יבוא על סיפוקו.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת עכשיו לשמוע את הצעת האוצר.האוצר הגיש שלוש הצעות. לאתר כל

הדיונים שקיימתם עם הגורמים הנוגעים בדבר, מהי לדעתכם ההצעה הנכונה שצריכה

להתקבל?
ר י י וסך
אני רוצה להתייתס להצעה של עידכון פעם בשנה ולהצביע על היתרונות ועל

התסרונות שלה. ההצעה הזאת יוצרת עיוות מסוים, היא יוצרת עליה גדולה בתחילת

השנה. פתאום רואים עליה של 30%-40% ולא יודעים בדיוק למה, ובמהלך השנה

יש הקפאה של מתירים. על זה בכה משרד התיירות, ואולי בצדק. זו אתת הבעיות

גם בנושאים אתרים, לדוגמה מעונות יום. בתתילת השנה היתה שם העלאת מתירים

גדולה. וזה יצר התמרמרות גדולה בציבור.

לכן אני תושבים שאם רוצים גם להיות הוגנים כלפי הציבור וגם לשמור

פחות או יותר על רשות הגנים הלאומיים שלא תתמוטט, צריך לקבוע עידכון פעם

בתצ י שנה, שהוא פותר גם את הבעיה של עליה ב- 10% כי אני מעריכה שהתייקרות

ב-10% מצטברת במהלך תצי שנה, פתות או יותר. נראה לי שזו ההצעה הסבירה

והמועדפת. בינואר 1990 יישור קו, ובמהלך 1990 עידכון לפי עלית המדד.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
רבות', אנתנו ניגשים לסיכום. בסיכום הדיון במאי ועדת הכלכלה הטילה

עליכם לקיים דיונים ביניכם ולהגיע להבנה ולהצעה מוסכמת, זה היה הדבר הטוב

ביותר, ואני מצטערת שהדבר לא עלה בידכם. עכשיו אין מנוס, אנתנו נצטרך

לסכם היום.

לעינינו עומדים שני דברים. האחד, לרשות הגנים הלאומיים אין מקורות

אתרים לקיומה, היא מתקיימת מתשלומים עבור ביקורים. שמענו שנקבעה לרשות

תוכנית הבראה והממשלה התנתה אותה בכך שהרשות לא תכנס לגרעונות תדשים, ואם

כך יהיה לא יהיה מי שיכסה אותם.



בעינינו עומד גם אינטרס התיירות. אנחנו רוצים להקל על התייר, אנחנו

רוציכ שידע מראש מחיר חבילת התיור, ולא שמדי פעם תהיה תוספת כזאת או אחרת.

אנחנו ינודעים שישראל היא ארץ יקרה לתיירים, ואנוזנו צריכים לעשות הכל

להוריד את המחירים.

אני מתנגדת לקביעת המחיר בדולרים. שום מחיר בארק אינו נקבע בדולרים,

גם הרוכן מחייב לנקוב מחיר בשקלים.
ע' קדמי
בתי המלון חייבים לנקוב מחירים בשקלים. לנוחיות התייר, אפשר לתרגם את

המחיר לדולרים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
המחיר ייקבע בשקלים.

עומדת הבעיה אם העידכון ייעשה פעם בשנה או פעם בחצי שנה. רשות הגנים

הלאומיים הסכימה שהעידכון יהיה פעם בשנה, אבל על פי ההצטברות של עלית המדד

במשך כל השנה. הרשות לא יכולה לספוג את זה. הם מעלים את הת עריף רק

כשהצטברה עליה של 10%ומעלה. אני הייתי מציעה שהעידכון יהיה פעם בשגה, זה

יותר נוח לשם הודעה לחו"ל על מחיר החבילה.
ע' צוקרמן
קם רוצים לקבל מראש את עלית המדד.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כאשר הממשלה מכינה תקציב, עושים תחזית ומחשבים את האינפלציה הצפויה.
ש' פופס
אנחנו מסכימים לעידכון- בכל תצ י שנה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
החלטת הועדה
א. המתיר יהיה בשקלים; ב. עידכון פעמיים בשנה על פי

התנודות במדד המתירים. אנחנו לא עוסקים במחיר הדולרי, בענין זה תסתדרו

ביניכם. לינואר 1990 צריך ליישר את הקו לפי עלית המדד.

נקיים דיון על מתיר חבילת התיור ונזמין הנה את הגורמים הנוגעים בדבר.

תודה.

הישיבה נעולה.

(הישביה ננעלה בשעה 12:20)

קוד המקור של הנתונים