ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 08/11/1989

תחנות טלוויזיה פירטיות - הצעה לסדר היום של חבר הכנסת א' דיין

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 73

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י' בחשון התש"ן (8 בנובמבר 1989). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: ש. ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

יאיר לוי

י' צידון

א' פורז

מוזמנים; חבר הכנסת א' דיין

י' איש הורביץ - מנכ"ל משרד התקשורת

מ' אהלי - היועץ המשפטי, משרד התקשורת

מ' סרברניק - מנהל השירות לטלוויזיה בכבלים, משרד התקשורת

י' בן-עמי - השירות לטלוויזיה בכבלים, משרד התקשורת

ניצב י' כספי - ראש אגף החקירות, משטרת ישראל

מזכירת הוועדה; ל' ורון
קצרנית
א' דגני

ו
סדר-היום
תחנות טלוויזיה פירטיות -

הצעה לסדר היום מאת חבר חכנסת אי דיין.



תחנות טלוויזיה פירטיות - הצעה לסדר היום של חבר הכנסת א' דיין
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני ©ותחת את הישיבה.
על סדר היום דיון בנושא
תחנות טלוויזיה פירטיות, הצעה לסדר

היוס שהעלה חבר הכנסת אלי דיין בכנסת, שהועברה לוועדת הכלכלה.

אני מקדמת בברכה את אורחינו המוזמנים לדיון - את מנכ"ל משרד

התקשורת יצחק איש הורביץ, את היועץ המשפטי של המשרד עו"ד מנחם

אהלי, את מאיר סרבדניק, מנהל השירות לטלוויזיה בכבלים ואת יורם

בל עמי מהשירות לטלוויזיה בכבלים.

כן נמצא אתנו ניצב יהושע כספי, ראש אגף החקירות במשטרה,

ואני מברכת אותו.

אני מבקשת את חבר הכנסת אלי דיין, בעל ההצעה, לפתוח את הדיון

ולהציג את הנושא.

אי דייז;

התופעה של שידורי הטלוויזיה הבלתי חוקיים, חפירטיים, זוהי

תופעה של הפרת החוק באופן גלוי וברור. התופעה הזו קיימת באופן מסיבי,

כמעט ללא נקיטת צעדיס נגדה. אני מסתובב בערי הארץ השונות. אפשר

לראות אח הכבלים אפילו בחוץ, עד כדי כך שאחד הרבנים שאל אותי אם

אלה הם הכבלים של העירוב...

לדעתי, אנחנו עדים לפעילות עבריינית בהיקף גדול שמגלגלת

מיליוני דולרים, לפי ההערכה מתגלגל כאן סכום של כ-200 מיליון דולר,

התופעה הזו מלווה בגילויים של כפיה על הצרכנים. אנשים מבקרים

בבתים, מנסים לשכנע את הדיירים להתחבר לכבלים, לעתים תוך הפעלת לחצים,

או בדרך של פיתויים. אומרים להם: תשלמו 20 שקל לחודש ותראו סרטים

במשך כל שעות היום והלילה. זה קורה בהרבה שכונות, בהרבה שיכונים.

לתופעה הזו יש השפעה חינוכית שלילית על ילדים וגוער.

דו"ח שפורסם בנושא נותן תמונה על היקף התופעה: 1000-700 תחנות

פירטיות בכבלים, שאליהן מחוברים ברצון או בכפיה למעלה מ-500 אלף בתי
אב בישראל. (י' צידון
מה פירוש כפיה?) מאיימים על אלה שאינם

רוצים להתחבר לרשת.
מי אהלי
המתקינים עולים על הגגות של הבנינים, משחילים את הכבל דרך

האנטנה ומעידים את הדיירים בבנין בפני עובדה. אומדים להם: מה איכפת

לכס, אתם מקבלים את הכל. כאשר מבקשים מהם להפסיק, פשוט מאיימים.

בשנים עברו היו אף תופעות של חיתוך צמיגים.
י' צידון
הבנתי שיש כאן אלמנט של אלימות, אבל לא עד כדי כך.
א' דיין
זה תלוי בשכונה. אנשים אומרים לעצמם: עבור 15 או 20 שקל לחודש,

לא כדאי לנו להסתבך. יש תופעה כזו, והיא לא נדירה.

יש כאן ענין של הכדאיות הכלכליות. אם לא כל דיירי הבנין מתחברים

לרשת, אין כדאיות כלכלית. לכן מחפשים דרכים כדי לאלץ את הדיירים כולם

להתחבר לרשת הכבלים.





נזעקתי לענין כי בשטח נראה שאין מה לעשות, שאנחנו חסרי אונים

נוכח התופעה שעוד הולכת ומתרחבת. נזעקתי לכך גם מסיבה נוספת. היזמים

שזכו במכרזים והחלו להיערך לקראת השידורים החוקיים, טוענים שאם

הענין הפירטי לא ירד מהפרק, ספק אם יהיה להם כדאי מבחינה כלכלית

להפעיל שידורי טלוויזיה בכבלים באופן חוקי- לדעתי, זו תהיה פגיעה

דווקה באותם אזורים שהממשלה ומשרד התקשורת רוצים לסייע להם להתחבר

לרשת החוקית, יש מקומות שהפעלת הטלוויזיה בכבלים החוקית איננה

כלכלית. היזמים מעדיפים ללכת למקומות שבהם התשתית כבר קיימת. למשל,

לאזורים כמו בת ים או חולות כדאי ללכת, כי השטחים אינם גדולים

ומספר בתי האב הוא גדול. לעומת זאת בדרום, או באזורים שבהם אין

אוכלוסיה צפופה, שם צריך להשקיע הרבה בתשתית, אבל מספר המשתמשים

לא יהיה גדול, לכן גם הכדאיות הכלכלית לא גבוהה. אם באזורים אלה

תמשיך לפעול הטלוויזיה הפירטית, היזמים יהססו ללכת לשם כי הם יתקשו

לתפקד.

אנחנו מענישים את האוכלוסיה הזו פעמיים: פעם אחת בכך שמאלצים

אותם לצפות בשידורים קול הטלוייזיה הפירטית, עם כל ההשלכות השליליות

של השידורים האלה על הנוער; ופעם שניה - בכך שהם אולי לא יוכלו

להתחבר לרשת החוקים בכבלים, שבה ישדרו תכניות חיוביות של יצירות

מקוריות וכן תכניות שנותנות ביטוי לפעילות הקהילתית באזורים אלה.

לכן אנחנו צריכים לפעול באופן נמרץ נגד התחנות הפירטיות

האלה, ויפה שעה אחת קודם. אני יודע שזהו מאבק קשה. זהו מאבק נגד

אנשים שיש להם הרבה מה להפסיד, אנשים שיש להם אינטרסים כלכליים,

שיהיו מוכנים לעשות הכל כדי להמשיך ולשדר שידורים פירטיות ולגבות

תמורתם כספים.

אני חושב שהענין היום הוא אקטואלי. יש חברות שזכו במכרזים

והן מתחילות להתארגן, לבדוק את המצב בשטח. חשוב שהם יקבלו את סיועה

של המשטרה במאבק נחוש נגד מפעילים התחנות הפירטיות, תוך שיתוף

פעולה קול הציבור במקום. צריכה להיות לכך מודעות ציבורית, ליאת התופעה

הזו צריך לחסל, שאם לא כן דווקה המקומות החלשים לא יוכלו להתחבר

לטלוויזיה בכבלים החוקית.

יש לענין השלכות רבות על השימוש בתדרים של המדינה, אפילו תדרים

של צה"ל וכוחות הבטחון.

ביקשתי מיושבת ראש הוועדה להעלות את הנושא לדיון בדחיפות,

כי בשטח רואים כבר סימנים להפרעה מעשית לכניסה של הגורמים החוקיים

שזכו במכרזים- תודה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת מאנשי משרד התקשורת לדווח לנו על ההיערכות של

השירות לטלוויזיה בכבלים לקראת הפעלת השידורים. שר התקשורת הודיע

שבחודש נובמבר יתחילו השידורים במספר מקומות. אני מבקשת שתעדכנו

אותם בנושא.

כן אני מבקשת לשמוע איך אתם רואים את ההתמודדות בין הטלוויזיה

בכבלים החוקית לבין הפירטית.
י' איש הורביץ
אתחיל אולי בהתייחסות לדברים שנאמרו על ידי הבד הכנסת אלי דיין

ואומר שהדברים מקובלים עלינו. אנחנו רואים כך את הדברים. אפשר כמובן

להוסיף ולהבהיר אותם.



אזכיר שהיועץ המשפטי לממשלה מינה ועדה לבהון את הנושא. היא

מונתה לפני שנה בחודש נובמבד. יושבים כאן שנים מבין שלושת חברי

הוועדה - ניצב יהושע כספי, עוזי חסון, פרקליט מחוז ירושלים ואנכי,

בינואר השנה הגשנו את הדו"ח של הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה.

הדו"ח כלל הבהרות שנאמרו כאן. הדברים שצוטטו הם מתוך הדו"ח של הוועדה0

אנחנו בהחלט רואים בזה תופעה מאד חמורה. השידורים האלה הם ללא כל

פיקוח ציבורי, ויש בהם משוס פגיעה חברתית וחינוכית. מה שחמור מזה,

שאלה הם שידורים ללא כל סטנדרט ציבורי, ואני כבר לא מדבר על פיקוח.

אנחנו כחברי הוועדה ראינו חלק מהסרטיס האלה.

התופעה הפכה להיות נורמטיבית, וזה חמור ביותר. יש כאן נורמה

של אי ציות לחוק בצורה עממית. הכפיה היא רק חלק מהתופעה. הסיבה

להדירה הרחבה של הטלוויזיה הפירטית היא, שיש אנשים רבים שמעונינים

לראות את הסרטים האלה. לא את כולם צריך לאנוס, יש המבקשיס בעצמם

להתחבר לכבלים האלה.
יאיר לוי
דייר בבניז שלא מתחבר לכבלים הוא יוצא דופן,
י' איש הורביץ
בחלק מהמקרים, אם שכן לא רוצה להתחבר לרשת, "מסבירים" לו מדוע

זה לא כדאי לו. אבל יש שכנים רבים שרוצים להתחבר.

השאלה היא איך נלחמים בתופעה הזו. הוועדה בחנה את הנושא וגם

הגישה המלצות, ואומר בקצרה מהם העקרונות שלהן.

ההמלצות מתחלקות לארבעה מסלולים עיקריים: האחד - מסלול שמתבצע

גם היום, שעיקרו זיהוי כבלים וניתוקם, איתור הציוד המשדר והחרמתו,

הפעולות האלה נעשות על ידי משטרת ישראל בהיקפים שלפי דעתי הם מרשימים,

אבל בוודאי לא מספיקים כרי להילחם בתופעה. זוהי מסקנה של הוועדה.

הוועדה אומרת שהפעולות האלה חייבות להימשך.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
השאלה אם משטרת ישראל יודעת את היקף התופעה והיכן היא קיימת.
י' איש הורביץ
משטרה ישראל יודעת את ההיקף. ישבנו יחד בוועדה" היא גם מקבלת

סיוע ממשרד התקשורת ומהארגון להגנה על זכויות יוצרים שקיבל מאתנו

הסמכה לענין. אנשי הארגון הזה וגם אנחנו מסייעים למשטרה בצד המקצועי.

ויש גם טעויות, אני חייב להודות,
יאיר לוי
יש לי הרגשה שאנחנו מטילים הרבה משימות על המשטרה. אולי נשקול

הגשת תביעות גם נגד המשתמשים כדי שגם הם יבואו על עונשם. ניזם הצעה

האומרת שהמשתמשים גם הם ייקנסו. בית המשפט יחליט איזה עונש להטיל

עליהם. ואז גורם ההרתעה יהיה יותר אפקטיבי- היום מחרימים משדר. אינני

יודע מה מחירו. אבל אפקיר לקנות משדר אחר. לא זוהי הבעיה, הבעיה היא

שאנחנו מלמדים את הציבור שמותר לעבור על החוק, מי שייענש הוא מי שגרם

לכך, אבל גם המשתמש עבר על החוק. הוא לא נאנס לכך, הוא ביצע את

העבירה בהכרה מלאה, גם אם הפעילו עליו לחץ.

י' איש הורביץ;

אתייחס גם לזה. השאלה הזו עלתה בדיוני הוועדה, היא נבחנה.





הוועדה המליצה להמשיך בפעילות הזו של המשטרה, בידיעה שהיא

לא מספיקה-

ההמלצה השניה היא למקד את הפעולה נגד בעלי התחנות הפירטיות

עצמן. היום אנחנו לא פועלים נגד המשתמש אלא מנתקים את הכבל, מחרימים

אה הציוד. בדרך כלל הבעלים מציבים בתהנה סטודנט ואומדים לו להפעיל

את המשדד. המשטרה תופסת את הסטודנט ומנתקת את הכבלים. כעבוד שבוע

יש כבלים אחרים. הבעיה היא להגיע לבעלי התחנות, וזה ניתן לעשות רק

דרך פעולת מודיעין.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם דרך הסטודנט המפעיל את המשדר אי אפשר לדעת מי הם הבעלים

של התחנה?
י' איש הורביץ
ניצב כספי ודאי ירהיב על כך את הדיבור, אבל בעקרון חייבת להיעשות

פעולה מודיעינית, וזה סוג אחר של פעולה. לכך דרושה היערכות. בסוף אגיע

לשאלת התקציב, כי ברור שבלי תקציב המשטרה לא יכולה לעשות זאת. אבל

הפעולה העיקרית שהמשטרה חייבת לעשות כדי שיהיו תוצאות לעבודתה,

זוהי פעולה מודיעינית שתאתר את הבעלים קול התחנות. וחלק מבעלי התחנות,

כפי שאמר חבר הכנסת אלי דיין, אינם בדיוק אנשים שנותנים פרסום

לפעילות שלהם. חלק מהם קשה יהיה לגלות. חלק מהם הם עבריינים, לא

כולם. אינני רוצה לקחת על עצמי את האחריות לומר שכולם עבריינים,

אבל חלקם ודאי עבריינים, וזאת אנחנו יודעים,

ההמלצה השלישית, והיא דומה במידה מסוימת למה שהציע חבר הכנסת

אלי דיין, זוהי פעולה נגד המסייעים; עדיין לא נגד המשתמשים, אבל נגד

המסייעים, למשל, מי שמפרסם בטלוויזיה בכבלים הפירטית בפירוש עובר

על החוק ואפשר לתבוע אותו למשפט- החוק מאפשר הבאה לדין של מסייעים,

הוא קובע קנסות ואפילו עונש מאסר על מסייעים ונותני שירות. הפרקליטות

בעיקר צריכה להיערך להגשת תביעות נגד המפרסמים בטלוויזיה הפירטית,

המישור הרביעי הוא פעולה נגד המשתמשים. כאן היתה התלבטות. הנושא

עלה גם בוועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק. ההצעה להגיש תביעות

נגד המשתמשים נפסלה על ידי מספר שרים בטענה, שהדבר יהפוך את עם ישראל

לעבריינים,
מ' אהלי
הם הסבירו זאת בצורה יותר פשוטה, אתה יכול לתבוע בעל מכולת

שאין לו רשיון. אתה תתבע את בעל המכולת ולא את הלקוחות שקונים בחנותו.

זוהי הקונספציה-
י' איש הורביץ
זו היתה הדעה של היועץ המשפטי לממשלה ושל שר המשפטים.

אבל לעומת זאת, בוודאי שניתן לעשות פעולות הסברה.
א' דיין
אם אתה רוצה ליצור נורמה, אתה חייב להודיע כי המשתמש עובר עבירה.

י' איש הורביץ;

דבר אחד ודאי שאיננו שנוי במחלוקת, שצריך לנהל מסע הסברה רחב

ולהגיד לציבור שהוא עובר בכך על החוק, גם אם לא מגישים נגדו תביעות,

צריך להחדיר לתודעת הציבור שיש בכך נזק רב.



ההמלצות של הוועדה הון בארבעה מישורים אלה. אבל אני חייב לציין

שיש לזה מחיר. זוהי פעולה מסיבית בהיקף המוני. זו לא פעולה מקומית

חד פעמית, אלא פעולה מתמשכת בהיקפים גדולים. המשטרה זקוקה לתקציב

כדי לעשות את הפעילות הזו, למשרד התקשורת שמסייע למשטרה דרושה

הפריסה. היום משרד התקשורת הוא משרד מטה. דרושה כאן פריסה שתיצמד

לחוליות של המשטרה במקומות השונים ותתן להן סיוע טכני. תלק מהשידורים

משדרים היום מהאוויר ולא בכבלים, וזה הרבה יותר קשה לאתר, כי בשטח

אין כבלים.
א' דיין
אולי אפשר לשתף בהוצאה הזו את אלה שמשקיעים היום בטלווזיה

בכבלים החוקים. הם יצאו נשכרים מכך.
י' צידון
עד כמה שהבנתי, החוזה אתם מניח שמשרד התקשורת ימסור להם שטת

נקי"
י' איש הורביץ
ההנחה היא שמדינת ישראל היא מדינת חוק. (י' צידון: זה תנאי

בחוזה.) זו אולי הנחה נאיבית, אבל הנחה. (יי צידון: תנאי חוזי.)

אינני בטוח שזה צודק להטיל עליהם להשתתף בפתרון הבעיה. זו לא בעיה

שהם מפריעים ליזם מבחינה עסקית; הבעיה היא שהם יוצרים נורמה של אי

כיבוד החוק במדינת ישראל.
א' דיין
אם יש לכם הכנסות מהמכרזים, אולי אפשר להפנות חלק מהכנסות

אלה לסיוע למשטרה.

י' איש הורביץ;

כל הפעולות שהזכרתי לדעתי לא תהינה אפקטיביות אם בשטה יהיה

חלל ריק. לפחות חלק מהציבור רוצה בזה. הציבור דווקה באזורים המרוחקים

מהעיר, שאין לו הרבה תרבות ובידור, זקוק לזה. כל הפעולות האלה יש

להן סיכוי להצליח רק אם במקביל להן תופעל הטלווזיה בכבלים החוקית.

לכן אנחנו כתביי הוועדה לא האצנו את התהליך בשנה שעברה כיוון

שלא היתה אלטרנטיבה. לכן לא דרשנו ולא לחצנו יותר מדי חזק. המשטרה

המשיכה לבצע את הפעולות האלה, אבל לא הפכנו את העולם כי ידענו שככל

שננתק יותר כבלים כן יחברו יותר כבלים.

השנה המצב הוא שונה. השנה מתחילות ההתקנות של הרשת החוקית.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מהו האזור הראשון שבו יהלו השידורים? היכן תוקם התחנה הראשונה?
מי סרברניק
למעשה קיימות היום שלוש נקודות שבהן יתחילו שידורי נסיון תוך

שבועיים או שלושה שבועות - בבת ים, בפתה תקווה ובבאר שבע. בכל אותם

שלושה מקומות כבר מותקנים מוקדי התפעול, כבר נפרסת רשת הכבלים. בימים

אלה עושים את ההתקנות בבנינים ובדירות.

אנחנו מאריכים שבעוד שבוע או שבועיים יתחילו בבת ים שידורי

נסיון ל-150 בתי אב. בעלי הזכיון מבצעים טרם ההזמנה בדיקות לצורך

קבלת אישורים להפעלה ממשרד התקשורת. מבצעים ניסוי כדי לראות איך

התחנה עובדת ל-400-300 בתי אב בפתח תקווה, ולמעשה לכל שכונה הי

בבאר שבע. בבאר שבע זה לא יקרה בעוד שבועיים, אלא אולי בקוד חודש



וחצי, אבל שם מדובר בשכונה כולה. אנחנו מעריכים שעד סוף הקונה האזרחית

יהיו 30-25 אלף בתי אב שיוכלו לקבל את הסירות הזה, אם ירצו בו, באותם

שלושה אזורים.

מכאן .ואילך הפריסה תהיה מהירה יחסית. תמיד הפעם הראשונה היא

הקשה ביותר. וזהו השלב שאנהנו נמצאים בו עכשיו. צריך לקבל את האישורים

לציוד, לייבא את כל הרכיבים, לקבל את האישור של ועדות בנין ערים

ולעשות את ההסכמים עם הברת בזק. לאחר מכן העסק יעבוד יותר מהר.

אנחנו מעריכים ששירורי נסיון בגבעתיים, בתל-אביב, בחיפה, בירושלים,

באשדוד, באשקלון, עכו, נהריה, רחובות, יתחילו במהלך האביב הקרוב"
י' צידון
מענין שמגלים מידה כזו של אופטימיות כאשר נשענים על חברת בזק.
י' איש הורביץ
לא כולם נשענים על בזק.

מ' סרברניק;

חברת אי,סי.אס. שהיא בעלת הזכיון בבאר-שבע, עובדת ללא חברת

בזק, והיום היא עומדת לסיים את הרישות של שכונה הי, את הרשת הראשית,

עדיין ללא חדירה לבנינים עצמם" בפתח-תקווה בזק משמשת כקבלן לצורך

הנחת תשתית, ואני מוכרח לומר לזהם הפתיעו אותנו לטובה גם בענין

איכות ההתקנה וגם בענין מהירות הביצוע של העבודה. בבת ים זה מעורב.
א' דיין
קליטת השידורים מחייבת לעשות שינוי במכשיר הטלוויזיה.
(יי איש הורביץ
לא שינוי, אבל תוספת .)
מי סרברניק
זה תלוי במקלט. כ-10% ממקלטי הטלוויזיה בנויים לקליטת שידורי

הכבלים.
מ' אהלי
היבואנים החלו להיערך ליבוא של מקלטי טלוויזיה כאלה-
י' איש הורביץ
במקלטי הטלוויזיה הקיימת תידרש תוספת של קופסה קטנה על המקלט,

שיספק היזם"
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
- האם נקבע כבר התעריף למנוי?
מ' סרברניק
התעריפים נקבעו במסגרת התחרות במכרז. יש צורך בתשלום חד פעמי

לצורך ההתחברות למערכת, מה שנקרא דמי התקנה, שיהיו כ-100 עד 150 דולר

לכל היותר. אם מכשיר הטלוויזיה מחייב התקנה של אותו ממיר אפיקים, ישולם

פקדון שיוחזר למנוי בהפחתה של 10% לשנה מערכו הריאלי. זה יעלה

כ-100 עד 150 דולר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מהו התשלום החדשי?
מ' סרברניק
כ-18 דולר לחודש כאשר מדובד על חבילה דסקית, כלומר על שידורים

הנקלטים מהאוויר ועוד מספר ערוצים, כ-24 ערוצים שונים ומשונים. כנגד

תשלום חודשי נוסף ניתן לקבל ערוצים מתמחים, כגון ערוץ שמשדר 18 שעות

ביממה סרטי עלילה ללא הפסק, או ערוץ מיוחד לספורט מעבר לתכניות ספורט

בחבילה הבסיסית.
א' דיין
יהיה ערוץ קהילתי.

מ' סרברניק;

יש שני צדדים למטבע. צד אחר שהוא באחריות מלאה של בעל הזכיון,

הוא חייב לקיים אותו ולממן אותו, והוא - הפקתן של תכניות בנושאי

האזור ושידורן.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מי קובע אה התכנ יות?
מ' סרברניק
האישור של לוחות המסדרים והפיקוח עליהם הם בידי המועצה לשידורי

כבלים, ואני מתנצל בשמו של יו"ר המועצה מר דוד הרניק שהוא עכשיו בחו"ל.

זהו הגוף שקורא את לוחות המשדרים ומאשר אותם, הוא מוודא שאין בהם

שידורים אסורים, שידורים שהתוכן שלהם פורנוגרפי, או אלים במיוחד, או

פוליטי. המועצה היא הקובעת את מספר השעות שחייבים לשדר בנושאים

הקשורים לאזור. כמובן שבשלב המעשי, כאשר הדברים יבוצעו בפועל,

המועצה גם תידרש לעניי איכותן של התכניות. אבל הכללים שקבעה המועצה

הם די פרטניים לענין נושאי השידורים, כגון משדר אחד בחודש לקשישים,

משדר אחד בחודש לעניני איכות הסביבה וכיוצא באלה שידורים-

צד שני של המטבע הוא ערוץ שלם שמקדיש כל בעל זכיון לקהילה.

בעל הזכיון מהווה צינור לכל גורם המוגדר כמוסד קהילתי, שהוא מוסד

שתחום פעילותו בנושאים של האזור והוא פועל שלא למטרות רווח.

מוסדות אלה צריכים להביא קלטת מיכנה לשידור, או להשתמש באולפן של

בעל הזכיון, שחייב להעמיד לרשותם ציוד וכדומה, וזאת במחיר העלות בלבד,

ולפעמים בפחות מהעלות, לרבות טכנאים מקצועיים.

מי אהלי;

יש בעלי זכויות שמעמידים זאת חינם.

מי סרברניק;

רבים מעמידים זאת חינם. כאן התחרות עשתה את שלה. למעשה עומד

לרשות הקהילה ערוץ שלם במשך עד 24 שעות ביממה, והיא יכולה לעשות בו

שימוש לפי הבנתה-
י' איש הורביץ
כך גם לגבי הטלוויזיה הלימודית-

מי סרברניק;

הטלוויזיה הלימודית יש לה ערוץ משלה. השאלה איך היא תריס את

הנטל הזה גם טכנית וגם מבחינת התכניות.

יי איש הורביץ;

אנחנו צופים שיהיה קושי להפיק את כל התכניות כדי למלא כל כך

הרבה ערוצים בתוכן וענין. אבל ההזדמנות קיימת.



ועדת השרים לעניני חקיקה ואכיפת החוק דנה בדו"ח של הוועדה

שלנו ב-17 בספטמבר ואימצה את ההמלצות למלחמה בטלוויזיה הפירטית.

הממשלה אישרה את ההחלמה של ועדת השרים לעניני חקיקה ואכיפת החוק

ביום 21 בספטמבר,

ועדת השרים החליטה גם לפנות לשר האוצר ולבקש את אישורו לתקציב

שהתבקש לביצוע ההמלצות. סדר הגודל של התקציב שהתבקש עבור המשטרה

ומשרד התקשורת מגיע בשנה הראשונה למיליון דולר בערך. אנחנו מקווים

שלא יצטרכו לעסוק בכך יותר מאשר במשך שנה או שנתיים-

ניצב י' כספי;

התקציב לשנה הראשונה הוא כמיליון וחצי שקל. בשנה הראשונה -

1,467,000 שקל, ואחר כך מדי שנה 127,000 שקל לאחזקה שוטפת.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
עד שיחסלו את הטלוויזיה הפירטית.

ניצב י' כספי;

יכול להיות שכעבור שנה או שנתיים הטלוויזיה הפירטית תרד מן המסך,

ואז נחזור לעבודה הרגילה-
מ' סרברניק
אחד הדברים שמדאיגים אותנו, ששתי המערכות יחיו יחד, כיוון

שמדובר על פיקוח ציבורי על תוכן השידורים ויש כללים שקובעים שלא ניתן

לשדר שידורים פורנוגרפיים, יבוא בעל התחנה הפירטית, שמתן השירות שלו

לא כרוך בעלות משמעותית, ויאמר למנוי: אתה אמנם מקבל 30 ערוצים, אבל

אני מציע לך ערוץ כחול. אני נותן לך את אותם סרטים גנובים שבעל

הזכירן לא יהיה מסוגל לשדר אותם בכבלים-

למה הכוונה? בדרך כלל בשידורים לציבור יש מה שנקרא "חלונות",

החלון הראשון הוא חלון הקולנוע, כאשר מפיקים סרט הוא בדרך כלל

לא מופץ בוידיאו. קודם כל מקרינים אותו בקולנוע. זה החלון הראשון-

אחר כך הוא עובר לווידיאו, ואחרי שהוא "נשרף" בווידיאו, הוא עובר

להקרנה בטלוויזיה בכבלים, ובסופו של דבר בטלוויזיה הכללית. יש כמות

גדולה של סרטים שניתן להשיגם בחנויות וידיאו. זוהי הסיבה שחנויות

וידיאו קיימות גם בארצות הברית ששם תעשיית הכבלים פורחת. בעל הזכויות

בסרט לא ימכור אותו לטלוויזיה בכבלים אלא לאחר שהוא יווכח שהוא ניצל

עד תום את הלון הוידיאו. רוב הסרטים המוקרנים על ידי התחנות הפירטיות

הם סרטים שמקורם בחנויות הווידיאו.

בעל התחנה הפירטית או שליחו יבוא למנוי ויאמר: יק- שני דברים

קיאני יכול לספק לך, שתחנת כבלים חוקית לא תוכל לספק לך - סרטים חדשים

או תכניות שמעצם טיבן אסורות בטלוויזיה החוקית, כגון סרטים פורנוגרפים
וכדומה. (י' איש הורביץ
והכל יותר בזול כי אין שם בעיה קול זכויות
יוצרים.) הוא יגיד
אני עושה מבצע: 8 שקלים בחודש, לילדים תהיה

טלוויזיה בסלון ולך תהיה הטלוויזיה השניה שבה תראה את התכניות שלי0

ויגור זאב עם כבש...

בנושא הזה לא נפתור שום בעיה, ירד מן הפרק ענין אחד שהדאיג

אותנו, אבל עדיין תישאר הבעיה של שידורים לציבור שלא על פי חוק

על ידי תחנות פירטיות שהן מסוכנות מאד מבחינת הבטיחות. זה רק ענין

של זמן עד שיהיו פה קרבנות בנפש- זה רק מזל בלבד שבמקומות כמו

בית שיאן ורמת-גן, שבהם היו מקרים של התחשמלות, שלא היו אסונות בנפש.

ואנחנו לא נצא נשכרים מהענין,



הדוגמאות בשטח מטרידות אותי. אנחנו נמצאים היום בפתח-תקווה,

בבת ים ובבאר קובע בחדירה די עמוקה יחסית, שהיא גלויה לעין. בשלב

זה עדיין איננו פוגעים בהם, במפעילי השידורים הפירטים. קורה שבעלי

זכיון חוששים להיכנס לאזור מסוים, וראש המועצה מרגיע אותם; תיכנסו,

הענין יסתדר. אם היתה מלחמה טוטלית, ומחר היינו שומעים מבעל הזכיון

שהוא הניה כבל וחתכו אותו, או מחברת בזק היתה באה תלונה שהם הניחו

רשת ומייד שרפו להם ארון, אז היינו מגלים שהקונפליקט הוא אקוטי,

אבל הפתרון גם יבוא מהר מאד, כי האחד יבוא על חשבון השני. אבל

עובדה היא שאנחנו עובדים כבר שלושה חדשים בשטח, בפריסה שהיא גלויה

לעין, שהכיסוי העתונאי הניתן לה הוא רחב מאד, וכל מי שמעונין לדעת

יודע מה קורה, ובכל זאת עדיין לא קורה שום דבר, לא בשכונה הי

בבאר שבע, ששם יש הרבה פירטים, לא בנוה עוז בפתח תקווה.
(י' צידון
מאיזו בחינה לא קורה?) לא מחנכלים להם בשלב הראשוני.

אצלי זה מעלה את החשש שהגרוע ביותר יקרה, שיש איזה שיתוף פעולה

סמוי, שגר זאב עם כבש...
י' איש הורביץ
פעולה משטרתית היום באותם מקומות שהטלוויזיה בכבלים החוקית

מתחילה להתפרס, היא ממש קריטית. זהו הרגע. אם הפעולה המשטרתית

תבוא ביחד עם פריסת הטלוויזיה החוקית, אפשר להניח שהפירטית לא

תחזור לשם, אם זה בא מוקדם מדי, זה יחזור; אם זה בא מאוחר מדי, יכול

להיות שהם ימצאו את הדרך לחיות ביחד- לכן חובה להתקדם בזה היום.

לדעתי, חשוב מאד היום לקבל אישור מהאוצר לתקציב, שאפרט אותו:

לשנה הראשונה המשטרה מבקשת 1.4 מיליון שקל, ומשרד התקשורת -700 אלף,

וביחד 2.1 מיליון שקל לשנה הראשונה. לשנים הבאות, אם יהיה צורך

בכך, הסכום הוא כ-1.6 מיליון שקל: 1.1 מיליון המשטרה ו-480 אלף

משרד התקשורת.

הגשנו מסמך מפורט לאגף התקציבים בעקבות אישור ועדת השרים,

המסמך הוגש ב-12 באוקטובר. שוחחתי לפני כמה ימים עם הממונה על

התקציבים, שהבטיח לטפל בנושא, כי לא קיבלנו עדיין תשובה לפניה שלנו.

בהחלטת ועדת השרים נאמר ששר המשפטים, שר המשטרה וקיר התקשורת ייפגשו

עם שר האוצר בענין זה. אני רציתי לאפשר קודם כל לאגף התקציבים

ללמוד את הנושא. אני מקווה כי ברגע שהאוצר יאשר למשטרה את התקציב,

המשטרה תצא לשטח.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
נשמע עכשיו את ראש אגף החקירות במשטרה ניצב יהושע כספי. בבקשה.
ניצב י' כספי
קודם כל נוח לי לדבר בפניך, גבירתי היושבת ראש, כי אני סבור

שאת נמנית על חברי הכנסת הבקיאים ביותר בעניני המשטרה בגלל עיסוקיך

בעבר גם כיושבת ראש ועדת הפנים.

בנושא של הטלוויזיה הפירטית איננו נמצאים על שדה בור. בשנים

1988-1987 פתחנו 473 תיקים נגד מפעילים של שידודים פירטים. העונשים

שהם קיבלו היו די קלים, החל מקנס של 50 שקל ועד קנס של 5000 שקל.

השנה איתרנו 810 תחנות פירטיות המופעלות על ידי כ-1450 בעלים

ושותפים, מהם 75% בדוקאים המוכרים לנו, שמצאו שדה פורה ועשיר

להיכנס אליו בצורה יותר שקטה מאשר בפעילות הפלילית הקודמת שלהם.



השנה בחדשים ינואר-ספטמבר פתחנו 98 תיקים נוספים. רק לפני שבוע,

בשיתוף עם ארגון להקנת זכויות יוצרים - ויש שיתוף פעולה הדוק בינינו -

איתרנו תחנה מסוג חדש בחיפה, תחנה אלחוטית. אם עד עכשיו הם פעלו

באמצעות כבלים, הם שיפרו את הישגיהם הטכנולוגיים ועברו לשידורי

אלחוט, דבר שמפריע לכל מיני מערכות אלחוטיות במדינה. הם הפריעו למשל

לפיקוח על חלוקת המים שנעשה בצורה אלקטרונית בחיפה, הם סיפקו

שירותים ל-50 אלף בתי אב.

הבוקר קיימנו דיון בנושא אצל המפכ"ל עם יושב-ראש הארגון להגנה

על זכויות יוצרים. אגב, הארגון הזה עושה עבודה במקום משרד התקשורת

ובמקום המשטרה, והיא עולה להם כ-2 מיליון שקל לשנה, סכום שלא עומד

לרשותנו.

אני חושב שבדו"ח של הוועדה נתחנו בצורה מאד מפורטת את הבעיה

וגם אמרנו מה צריך לעשות. וכאן יש לי חששות, כי אינני רואה את ההיענות

להמלצות של הוועדה-

כולכם יודעים מהו מצבה של משטרת ישראל. משנת 1976 ועד השנה הזו

לא רק שלא גדל התקן שלנו אלא הוא ירד במאה איש. במרוצת שלוש עשרה שנה,

עם כל תוספת המטלות שהוטלו על המשטרה בפרק הזמן הזה, במקום לגדול

ב-3000 שוטרים, קטן המספר ב-100.

שנית, מדי שנה הפשיעה הולכת וגואה והיא מחייבת יותר כוח אדם.

האינתיפאדה בשנתיים האחרונות לוקחת משאבים גדולים מהמדינה. בשעה

שאנחנו יושבים כאן ודנים, אלף שוטרים נוספים נמצאים בירושלים. מהיכן

הם באים? למשטרה אין שירות מילואים כמו לצה"ל. אנחנו מרכזים שוטרים

מכל תחנות המשטרה בארץ ושולחים אותם לירושלים. אם תלכו היום לתחנות

הממטרה במקומות שונים תראו רק שוטרים בודדים במשמרת.

אנחנו מבינים את הבעיה של הטלוויזיה הפירטית. עוברה שהמפכ"ל

הורה לי כראש אגף בכיר במשטרה להיכנס לנושא הזה. אני חושב שהקדשנו

בחדשים האחרונות הרבה אנרגיה כדי ללמוד את הנושא וגם לטפל בו. איננו

מסוגלים לתת עדיפות יותר גדולה לטיפול בנושא. התארגנו מודיעינית

לכך בצורה ארצית. קבענו זאת כנושא מודיעיני של כל יחידות המשטרה.

יש לנו תמונת מצב פחות או יותר ברורה. אנחנו פותהים תיקים ומביאים

אנשים למשפט. אבל אם המדינה רוצה שנטפל בצורה יסודית בבעיה, היא

חייבת להיענות להצעה שלנו, שהיא הצעה מינימליסטית.

מה ביקשנו? ביקשנו שבכל מחוז יהיה תקן ל-6 אנשי משטרה שכל

עבודתם קודש לענין הטלוויזיה הפירטית. הם לא יעשו שום דכה אחר.

ביקשנו שני כלי רכב ושני טכנאים ממשרד התקשורת" האם זה הרבה כדי

לתקוף בעיה כל כך חריפה?
היו"ר ש' ארבלי-אלמזולינו
כמה מחוזות יש במשטרה?
ניצב יי כספי
4 מחוזות, 6 שוטריס בכל מחוז, וביחד 24 שוטרים. 8 מכוניות

עם אלחוט לכל ארבעה המחוזות ו-8 טכנאים. אם הצעתנו תיענה, אני מבטיח

לכס שבפעולה מהירה ונמרצת נחסל את התופעה, ובלבד שהמוסדות הקובעים

יתנו לנו את המינימום הדרוש כדי לעשות עבודה נכונה. אכל מה שקורה,

שאיננו מקבלים את המשאבים, אנחנו סופגים ביקורת שאיננו עושים את

המוטל עלינו, כי שוכחים שאנחנו משקיעים משאבים גדולים בנושאים אחרים,

ושוב פעם אנחנו אשמים.

אני מבקש מהוועדה הנכבדה הזו ללחוץ על האוצר שיעביר לנו את

ההקצבה הזו, ומהר ככל האפשר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
תודה רבה. אולי בכל זאת תאמר לנו כמה אנשים הובאו לדין,

נשפטו ונקנסו?
ניצב י' כספי
בנספח הי ניתחנו את העונשים שניתנו מ-1.1.87 ועד 1.7.88.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מי הם אלה שנקנסו?

ניצב יי כספי;

בעלי התחנות או המפעילים, שנים מהם נדונו ל-50 שקל קנס כל אחד.

שנים נקנסו ב-100 שקל כל אחד.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
איך נקבע עונש של 50 שקל קנס? על מה זה מבוסס? (יי איש הורביץ: זוהי

פסיקה של שופט.) האס בחוק הבזק נקבע עונש של 50 שקל?
מ' אהלי
בחוק הבזק נקבע עונשי ליל 3 דנות מאסר או 1.5 מיליון שקל קנס.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מדוע השופט המיל קנס של 50 שקל? מה היו השיקולים שלו?
יי צידון
אנחנו צריכים לקבוע בחוק עונש מינימלי, כמו שיש עונש מינימלי

על עבירות סמים.
ניצב יי כספי
14 אנשים נקנסו ב-500 שקלן רק 2 אנשים קיבלו את העונש המקסימלי

שניתן וזהו קנס של 4000 שקל.
א' דיין
היו גם כאלה שקיבלו עונש מאסר?
ניצב יי כספי
היו עונשי מאסר על תנאי. בשלושה מקרים ניתן עונש של מאסר בפועל:

לאחד מהם, כי היתה לו הרשעה קודמת, ולשנים היו הרשעות קודמות בעבירות

סמים.

לא בכל המקרים נסתיים המשפט. הבאנו דוגמאות של עונשים שניתנו

ב-100 תיקים.
מ' אהלי
סעיף 6לז. בפרק הכבלים בחוק הבזק קובע, שעבירות מזיד של הפרעה

לשידורים או חיתוך כבלים וכדומה של בעל תחנה חוקית, העונש עליהן

הוא 5 שנות מאסר. זו היתה היוזמה של הוועדה הזו. על הפעלת תחנה

ללא רשיון העונש הוא מאסר שלוש שנים או קנס של 1.5 מיליון שקל.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם הוראות אלה יכנסו לתוקף לאחר שהטלוויזיה החוקית בכבלים

תתחיל לשדר?
מ' אהלי
לא. הוראות אלה הן בתוקף בלי כל קשר לטלוויזיה החוקית.
י' איש הורביץ
העבירה היא עבירה גם אם אין טלוויזיה חוקית בכבלים.

בוועדה שלנו ישב גם נציב הפרקליטות עוזי חסון. הוא הודיע

שהפרקליטות תעשה. מאמץ לשכנע את השופטים בחומרת העבירה.
ניצב י' כספי
בתיקים יותר רציניים הפרקליטות הסכימה לנסות לשכנע את בית

המשפט שלענין זה יש חשיבות רבה.
י' צידון
אני מרגיש עצמי לא כל כך מוסמך לענייני טלוויזיה ואני בוודאי

לא מסוגל לתת עצות למשטרה. אבל נראה לי כאיש צבא שאם היו מבצעים

באמצעים הקיימים פשיטות מאורגנות בתדירות גבוהה על אזור מסוים, נניח

שכונה הי בבאר שבע, האנשים היו מגיעים למסקנה שהענין איננו כדאי.

במקביל אני מציע מערכת הסברה חינוכית שתהפוך את השידורים האלה

לסטיגמה, עם הדימויים הקשים ביותר, שזו גניבה של זכות יוצרים, שבדרך

הזו מקפחים את השחקנים, הזמרים והיוצרים, שמשקיעים בתכניות האלה

עבודה רבה. אני מציע לנגן אח הנימים האלה של אהדה ציבורית לאנשים

שיש להגן על זכויותיהם, ולא להסתמך על החוק היבש בלבד. לדעתי צריך

לנהל מערכה חינוכית כזו, ולהסתייע לשם כך בטלוויזיה הכללית.

אני רוצה להדגיש דבר אחד שאני נתקל בו בעולם המחשבים, וזה

מוניטין בינלאומי. ישראל נחשבת היום למדינה גנבים, ואני אומר זאת

באחריות מלאה. חברות מסרבות למכור לישראל תוכנות בידיעה שכאן

מעתיקים תוכנות ללא אישור ומפיצים אותן אפילו בעולם. לא אתפלא

אם נגיע לאותו מצב עם שידורי הטלוויזיה-

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ממי אנחנו גונבים?
י' צידון
כאשר אתה תוכנה אתה מתחייב להשתמש בה לשימושך בלבד ולא להעחיק

אותה. החברה הישראלית מעתיקה תוכנות ומוכרת אותן במחיר מוזל, בניגוד

לחוזה. לכן ממאנים היום למכור לישראל תוכנות, כי היא נחשבת למדינח

גנבים בתחום הזה. אנחנו רואים כאן אותה תופעה - גניבה של זכויות

יוצרים-

לדעתי הוועדה שלנו צריכה ליטול יוזמה יחד עם ועדת החוקה, חוק

ומשפט, לקביעת עונש מינימלי בחוק, כדי שהענין לא יהיה מסור לשיקול

דעתו של שופט. המשטרה מוציאה על העגין מיליונים, ובסוף מטילים

קנס של 50 שקל על העבריין. לדעתי, צריך לכפות עונש מינימלי, אנחנו

צריכים להתייחס לעבירות אלה לא במידת החומרה שאנחנו מתייחסים

לעבירות סמים, אבל כמשהו די אנולוגי לכך. זוהי מכת מדינה שיש להילחם

בה.

לבי לבי למשרד האוצר ואני נגד הגדלת תקציב המדינה, אבל אני

חושב שבמצב הגחון של אינתיפאדה - ואינני מעריך את האינתיפאדה כנטל

בלחי אפשרי על מדינת ישראל, אני רק רוצה להזכיר לכם שמשבר הבנקים

בלבד הוא שווה ערך לארבעים שנות אינתיפאדה, או לחמישים שנות

אינתיפאדה לאחר שהסכום הגיע ל-8 מיליארד דולר.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
האינתיפאדה עולה כשני מיליארד לשנה,
י' צידון
משרד האוצר מעריך את הוצאות האינתיפאדה במיליון שקל ליום.

זה מה שהיא עולה לכוחות הבטחון, ביניההם המשטרה-

אינני רואה הגיון להוסיף תקציב למשרד הבטחון בלי להוסיף במקביל

תקציב למשטרה - ואני כן רואה הגיון בתוספת תקציב למשרד הבטחון, אבל

במקביל יש להוסיף תקציב למשטרה, אם רוצים לקיים את המדינה כמדינת

חוק.



אנחנו יכולים לנהל מערכה חינוכית בנושא; עלינו לפעול יחד

עם ועדת החוקה להטלת עונש מינימלי בחוק; ועלינו לפעול להגדלת

תקציב המשטרה. העצה הטקטית שלי, ואני משאיר לכם לשפוט אם היא

טובה או רעה, היא לרכז את המאמץ במשר זמן ממושך באזור אחד.

עד כאן דברי.
א' דיין
האם חשבתם על תיקון החוק כדי שאפשר יהיה לתבוע גם את המשתמש,

שהוא בחזקת עבריין.
י' צידון
בענין המשתמש, אני תמים דעים עם אלה הסבורים, שלאחר שהענין

הפך למכת מדינה קשה יהיה להעמיד לדין את כל המשתמשים, יש להתחיל

קודם עם הסטיגה, עם הצד החברתי, ומעל לכל להטיל עונש מינימלי על

העבריינים. אינני יודע מה היה השיקול של בתי המשפט להטלת קנסות

בסכומים כה קטנים, אבל מה שהם עשו זה כמעט מתן היתר-
ניצב י' כספי
עד עכשיו היה חילוט של הציוד. יש כבר מקרים שבהם בית המשפט החליט

להחזיר את מכשיר הווידיאו לעבריין.
י' צידון
זה ממש בזיון. במסגרת ועדות הכנסת, ובפעולה משותפת עם שר

המשפטים, ניתן לקבוע בחוק עונש מינימלי-
מ' אהלי
בוועדת השרים לענייני חקיקה ציין שר התקשורת,כי מבחינת התקציב

הלאומי אפי, ר יהיה לקבל דרך רשויות המסים הכנסה יותר גבוהה מאשר

אותה הוצאה של 3-2 מיליון שקל לשנה. הוא העריך את הגדלת הכנסות

המדינה ב-40 מיליון שקל.
א' דיין
היום המשתמש עובר עבירה?
מי אהלי
מבחינת חוק הטלוויזיה בכבלים - לא, (מי סרברניק: בארצות הברית-כן.

משרד המשפטים התנגד לכך כדי לא להעניש את ההמונים. מדובר במאות

אלפי אנשים-
י' איש הורביץ
המכנה היא שתחוקק תוק ולא תוכל לבצעו, כי זו תהיה גזירה שהציבור

לא יוכל לעמוד בה-
י' צידון
לדעהי, צריך להתחיל מהסטיגמה על המפרסם, על המשתמש, ובוודאי

להטיל עונש על המפרסם. (י' איש הורביץ: זה מופיע כבר היום בחוק,)

הכנסת יכולה לקבוע עונש מינימלי, זה בסמכותה.
א' דיין
יש כאן אבחנה בין עבירה שהעונש עליה שלוש שנות מאסר לבין

עבירה שהעונש עליה חמש שנות מאסר.
מי אהלי
בתיקון להוק הבזק הוועדה ביוזמתה קבעה עונש של חמש שנים
על העבירות הבאות
משתית תחנת שידור של בעל זכיון או כל חלק ממנה,

גורם לה נזק או מסלק אותה, או כל חלק ממנה מן המקום. (סעיף 6לז.(ג)(1)



ובסעיף קטן (2): מונע, מפריע או מעכב ביצוע שידורים בכל דרך שהיא,

לכך היתה התנגדות הריפה קול משרד המשפטים, כי זה לא שווה ערך למערכת

הענישה במדינה. אבל הוועדה קבעה במיוחד עונש של חמש שנות מאסר על

עבירות אלה כדי למנוע את ההפרעות האלה לטלוויזיה בבבלים החוקית.
י' צידון
אשמח לשתף פעולה בניסוח הצעת חוק שתטיל עונש מינימלי על עבירות

אלה, ובכלל זה על המפרסמים בשידורים הפירטים, לא על הצופים בשידורים,

כי אני חושב שזה כמעט בלתי אפשרי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
ניצב כספי, אולי תאמר לנו מי הם האנשים שנגדם הוגשו תביעות?
ניצב י' כספי
חלק גדול מהם הם עבריינים. אבל בעל התחנה הגדולה בחיפה איננו

עבריין, והוא הפעיל תחנה ל-50 אלף מנויים. מה שלא הזכרתי שכל הרווחים

מהשידורים הפירטיים הם בבחינת כסף שחור, (א' דיין: כ-200 מיליון דולר

דולר לקינה מחזור.)
מ' סרברניק
הבעיה שלהקים תחנה שתשדר ל-100 אלף בתי אב בגוש דן, זה ענין של

שנתי ים או שלוש שנ ים-

אי דיי 7 י

האם מגיעים אליכם תלונות על הפרעות לתדרים שונים?
י' איש הורביץ
בוודאי. זוהי סכנה גדולה מאד. זה יכול לגרום לשיבושים בתדרים

קריטיים של המשטרה או של הצבא.
מ' סרברניק
המענין שדמי המנוי או התשלום עבוד השירות הפירטי בחיפה הלך

וירד עם השנים, מסיבה אחח פשוטה - שהם נהנים יותר ויותר מפרסומות,

ופחות זקוקים לאותה מערכת גביה.
ניצב יי כספי
יש תחנות פירטיות גם בכפרים הערבים, (יי איש הורביץ; שם זה פורח.)
א' דיין
על המפרסמים יש הוראה בהצעת החוק?
יי איש הורביץ
במשך חמש שנים מיום אישור החוק לא תהיה פרסומת בטלוויזיה בכבלים

החוקית אלא רק דמי מנוי.
א' דיין
מה דינו של מפרסם בטלוויזיה הפירטית?
י' איש הורביץ
יש כיסוי בחוק לתביעה משפטית נגד מסייעים ומפרסמים.
יי צידון
מספיק אם תוגש תביעה נגד מפעל שפרסם בטלווזיה הפירטית, ויינתן

לכך פרסום בעתונות וברדיו, ויחזרו על ההודעה עשרים פעם שהמפעל נקנס

כי על ידי פרסומת בטלוויזיה הפירטית הוא השתתף בגניבה. הניסוח של

ההודעה הוא חשוב.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
החלטת ועדת השרים הפכה לההלטת ממשלה, כי לא היה שר שערער עליה,
והיא אומרת
א. לאמץ את המלצותיה של הוועדה המצורפות בזה - לכך צורף

תזכיר קיל המלצות הוועדה שמונתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה; ב. באשר

לסעיף גי של ההמלצות (הנושא התקציבי) - להטיל על יו"ר ועדת השרים

לענייני חקיקה ואכיפת החוק ועל שרי התקשורת והמשטרה לבוא בדברים עם

שר האוצר לשם הסדר נושא המימון של המלצות הוועדה. ג. משרד התקשורת

ידווח בעוד שלושה חדשים לוועדת השרים את ענין הביצוע של המלצות הוועדה

אני הוזרת לסעיף בי של ההתלטה, הנושא התקציבי, חלפו מאז כמעט

חדשיים. האם היהה פניה לשר האוצר, האם ישבו עם נציגו של שר האוצר,

עם הממונה על התקציבים, ואם כן - מה היתה התשובה.
יי איש הו רבי?
אני יכול למסור שהיתה פניה לממונה על התקציבים ב-12 באוקטובר,

שבה הפנו את תשומת לבו לההלטת ועדת השרים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
היתה פניה מטעם השרים?
יי אישי הורביץ
מטעם משרד התקשורת. העברנו לממונה על התקציבים את פרטי התקציב

הנדרש על ידי משרד המשטרה ועל ידי משרד התקשורת וביקשנו להסדיר את

הענין התקציבי באופן מיידי. למעילה עדיין לא קיבלנו תשובה לפניה הזו.

הכוונה שלי היתה - ולא ידעתי שהענין יידחה כל כך הרבה זמן - שברגע

שתגיע תשובה נעביר אותה לידיעת שלושת השרים ונבקש מהם לסכם את הנושא.

בינתיים התקשרתי שוב עם דוד בועז0
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אגף התקציבים טרם השיב לפניה?
י' איש הורביץ
נכון -להיום - אין תשובה.

וי
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שאני יכולה לסכם שוועדת הכלכלה סומכת ידיה על ההמלצות

של הוועדה שמונתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שהגישה את הדו"ח שלה

ואת המלצותיה ב-11 בינואר 1989. רק כעבור 9 חדשים, בחודש ספטמבר

דנה ועדת השרים בהמלצות ואימצה אותן. אני חושבת שהוועדה עשתה עבודה

טובה. היא איתרה את הבעיות, את היקפן וגם נתנה תשובות כיצד להתמודד

עם התופעה החמורה.

אני זוכרת את הדיון בוועדת הכלכלה בקדנציה הקודמת על הצעת

החוק להנהגת טלוויזיה בכבלים, בעקבות התפשטות הטלוויזיה הפירטית

שתחילתה בחיפה, כמו שאומרים מצפון תיפתח הרעה, ושהגיעה לממדים של

מגיפה ממש. ואז ממשלת ישראל אמרה שהיא לא יודעת איר להתמודד עם

התופעה הזו, שאין לה כוחות לכך.

הפעולה הזו יש לה משנה תוקף לאחר המכרזים, לאחר שמתחילים להתקין

את הרשתות ולקראת שידורי חנסיון. ,,

עם ישראל אוהב לצפות בטלוויזיה, במיוחד באותם אזורים שאין בהם

בירור, שאין שם אלטרנטיבה אחרת. לאנשים האלה לא תמיד יש אמצעים כדי

לרכוש כרטיסים למופעים השונים, מופעי בידור, תיאטרון, קונצרט וכדומה.

הכרטיסים הם יקרים, לא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה להוציא סכומים

כאלה על בידור. הטלוויזיה מספקת בידור זול. אבל השידורים בטלוויזיה

הפירטית הם ברמה נמוכה ולא פעם יש שם שידורים שמרעילים את נפשו של הנעשו

לא רק המבוגרים צופים בסרטים האלה בשעות המאוחרות של הלילה, אלא כל

המשפחה. גם הילדים. כי אין להם אלטרנטיבה אחרת.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

כיצד ניתן להתמודד עם התופעה הזו? מערכת הסברה היא חשובה.

השאלה מי ינהל את פעולות ההסברה, הטלוויזיה הלימודית? הטלוויזיה

הכללית? הטלוויזיה לא תשדר שיום דבר אלא תשדירי חסות שעבורם יש

לשלם- תשדירים אלה עולים הרבה מאד בסף.
יי צידוז
אפשר לרתום לכך את רשות השידור.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
היא לא תעשה זאת.
י' צידון
לרשות השידור יש עודפי כספים. הממשלה שולטת בגוף הזה. לרשות

השידור כמו לכל אלה שישדרו בארץ הזו יש אינטרס להילחם בטלוויזיה

הפירטית. לטענתי יש הכרח בפעולות הסברה, והאחריות לכך היא על משרד

התקשורת.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הרעיון הוא חיובי, אבל ביצועו לא מעשי" (י' איש הורביץ: זה לא

מעשי בגלל חוסר תקציב.) הוועדה לא אמרה שבאמצעות הסברה ניתן להילחם

בתופעה.
י' איש הורביץ
יש המלצה לקיים פעולות הסברה. יש כאן בהחלט מסלול של הסברה.
י' צידון
יש שיטות של הסברה, והסברה חוזרת. אם מודיעים ברדיו שחברה

מסוימת נקנסה מפני שהיא פרסמה את מוצריה בטלוויזיה הפירטית, זה דבר

אחד; ואס מודיעים שהחברה נקנסה על השתתפות בגניבה, על פשע חמור

של פרסומת בטלוויזיה הפירטית, זה דבר אחר . המלחמה הפסיכולוגית

הזו איננה דורשת מאמץ ניכר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זו לא העבירה היחידה שצריך להילחם נגדה באמצעי הזה. יש הרבה

מאד עבירות לא פחות חמורות-

מי סרברניק;

במכתב שהופנה לאוצר נאמר שלפי סעיף 22 לדו"ח ינוהל מסע הסברה

ופרסומת, כולל הפקת תשדירים לטלווזיה וכיוצא באלה פעולות - 90 אלף

דולר לשנה- אני חייב לציין שהפקנו תשדיר לטלוויזיה בזמנו כנגד

התחברות לטלוויזיה הפירטית, והוא אכן שודר במסגרת תשדירי חסות

בטלוויזיה, עם דגש על חשיפותו של המשתמש למפגע בטיחותי. התשדיר

הזה הוכנס על ידי איגוד מפיצי הסרטים גם לפתיח של סרטי הוודיאו.

ומה שמצחיק בכל הענין, שמפעילי הטלוויזיה הפירטית, שגונבים את

הסרטים האלה, לא טרחו כלל למחוק את התשדיר הזה שמדבר נגדם-
י' איש הורביץ
זה אומר שזה כנראה לא כל כך מזיק להם. לדעתי, ההסברה יכולה

לסייע כתוספת לפעולה המשטרתית, אם היא באה בנוסף ליתר הפעולות.

הסברה לבדה, אין לה ערך-
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם יש בכך סכנה, תעניינו בענין את איגודי הצרכנים למיניהם.
מ' סרברניק
לפני הפקח תשדירי השירות צריך יהיה לעשות עבודה מעמיקה עם

מפרסמים ומביני ענין בתקשורת המונים על מנת לפגוע בבטן הרכה,כי

מסתבר שתשדיר שהיה יפה כשלעצמו והמתיש את הקטסטרופה, לא הפתיד

אנשים. אנשים לא מפחדים. יש להם נסיון של שלוש שנים ששום דבר לא

קרה. התשדיר הזה הוכן בתקציב מינימלי, ללא עבודת תחקיר קודמת.
א' פורז
אני מצטער שהגעהי באיהור לישיבה. אני קצת מצוי בנושא של טלוויזיה

בכבלים. הדיון הזה בעוד שנתיים לא יתקיים יותר. האלטרנטיבה היחידה

לטלוויזיה הפירטית היא המערכת החוקית שנכנסת במקביל. לדעתי, המשטרה

צריכה לרכז את המאמצים שלה בהורדת הפירטים מהמקומות שבהם מתחילים

לעבוד הבעלים החוקיים בעלי הזכיונות.

השתתפתי בכל הדיונים על הטלוויזיה הפירטית. לדעתי, התופעה הזו

תיעלם מעצמה. היו מקרים שבצדק השופטים הטילו קנסות קטנים. הם גם
אמרו לתביעה
מה אתם רוצים? אינכם נותנים לציבור שום אלטרנטיבה.

הציבור מוצא לעצמו את האפיק הזה.

י' צידון

אני לא מקבל את הטיעון הזה. אני מתנצל בפני מערכת המשפט, אבל

זה טיעון לא הכם.
א' פורז
יש בו משהו. אני יכול להגיד דבר אחד לזכותה של הטלוויזיה הפירטית,

שאלמלא היתה קיימת לא היתה קמה לעולם הטלוויזיה בכבלים החוקית. אם

היה ערוץ פירטי שמשדר באוויר, היה לנו גם ערוץ שני.

המשטרה צריכה לרכז את המאמץ במקומות בהם מתחילים השידורים

החוקיים.
מ' סרברניק
ציינתי שמה שמדאיג הוא, שדווקה במקומות בהם פורסים את הרשת

החוקית ויש במה לחבל, שם שורר שקט מוזר.
א' פורז
הפשע המאורגן בעולם מתמחה בענפים שוונים של זנות, סמים, פרוטקשן,

הימורים, לא בטלוויזיה. לא מקובל בעולם שהטלוויזיה זהו אחד מתחומי

הפשע. בעולם הרחב לא קמה טלוויזיה בלתי חוקים, כי היתה טלוויזיה

חוקית.
מ' סרברניק
תחנות הטלוויזיה האזוריות הקטנות באיטליה, לידתן בתחנות פירטית,

שהפשע המאורגן עמד מאחוריהן.
א' דיין
בצרפת היו גם תחנות רדיו פירטיות וגם תחנות טלוויזיה פירטיות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני בהחלט תומכת בהצעה של חבר הכנסת יואש צידון על קביעת עונש

מינימום, יסולח לנו שאנחנו יוצאים בביקורת על בתי המשפט, אבל העונשים

שהם הטילו אינם מתקבלים על הדעת.
א' פורז
זה היה לפני תיקון החוק.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
שמענו מניצב כספי על קנסות של 50 שקל שהוטלו על עבריינים,
ניצב י' כספי
אלה עונשים שהוטלו על ידי בחי המשפט בשנים 1987 ו-1988.

א' פורז;

חוק הטלוויזיה בכבלים הגדיל את העונשים על הפעלה בלחי חוקית.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אולי ננסה מכתב לממונה על התקציבים באוצר ונביע חמיהה שעד

כה לא ניתנה חשובה לפנית של משרד החקשורת ; נציין שוועדת השרים החליטה

לאמץ אח המלצוח הוועדה רנבקש להקצוח את החקציב הנדרש לביצוע המלצוח

אלה, לפי הפירוט שהוגש.

לדעתי, יש להיענות לבקשה של המשטרה לתוספת תקציב. הסכום

הוא בהחלט סביר. אי אפקיר- להטיל על המשטרה מטלוח נוספוח ובאוחו זמן

להקטין אח כוח האדם קללה ולקצץ בחקציבה. המציאוח בארץ מטילה על

המשטרה חפקידים שונים, והיא קורסח תחת העול המוטל עליה. ניצב כספי

אמר לנו שכאשר צריך לשלוח לירושלים אלף שוטרים, לוקחים אוחם מהחחנוח

של המשטרה ברחבי הארץ. ואנשי הפשע יודעים היכן הן נקודוח החורפה,

והם מנצלים זאת לרעה.

יש לאשר למשטרה את תוספת החקציב. אין לנו שום זכות מוסרית

לחבוע מהמשטרה להילחם בחופעה של הטלוויזיה הפירטיח בלי לחח לה אמצעים

לכך-
י' צידון
המימון הרטרואקטיבי של המפלגות היה בסכום של 24 מיליון שקל,

ולכך נמצא מקור תקציבי בן יום.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אינני יודעת מנין יבוא החקציב. אילו היתה זו ועדת הכספים יכולנו

לומר מנין לקחח ולאן להעביר- אני יודעח שהתביעה של המשטרה צודקח ויש

להיענוח לה. אס המשטרה באמצעים המצומצמים העומדים לרשותה עשתה פעולת

מודיעין, פחחה תיקים נגד עבריינים, יש לברך אוחה על כך- אבל איננו

יכולים לחבוע ממנה להרחיב אח הפעילוח שלה ולהעמיקה בלי לחח לה תקציב0

האם כל הארץ מכוסה מבחינת מחן זכיונוח?
מ' סרברניק
יש 31 אזורים, של גבי 22 מהם יש זכיונות.
י' איש הורביץ
לא כל הזכיונות ניחנו בבח אחח. יש אזורים שבהם ניתן הזכיון

בשלב מוקדם, והם כבר ערוכים.
היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו
כמה זמן דרוש לקבלח הרשיונות? כמה זמן עובר מקבלת הזכיון ועד

לתחילת העבודות ?
מ' סרברניק
אני חייב לציין שזכיון ממש עדיין לא ניתן. יש זוכים במכרזים.

הזכיונות הראשונים יינתנו במהלך השבועות הקרובים.
י' איש הורביץ
אבל לזוכה במכרז נמסר שהוא זכה והוא יכול להתחיל לעשוח את

ההכנות-
מ' סרברניק
יש מספר פעולות שהזוכה במכרז יכול לבצע עוד לקני קבלת הזכיון,

בשל האישור שהוא מקבל מהרשות המקומית לפריסת התוואי. הוא פועל על פי

היתרי בניה, מציב עמודים לצורך הנחת הרשת וכיוצא באלה פעולות.

בדרך כלל מיום קבלת הזכיון ועד להפעלת מיתחם ראשון ל-7000 בתי אב

בממוצע, אין צורך ביותר מששה חדשים. זהו הזמן הדרוש כדי להגיע

לפריסה ומתן שירות למינימום 5000 בתי אב ומקסימום 10,000.

מבחינה זו אנחנו במצב טוב יחסית משום שבעלי הזכיונות הראשונים

שעון החול שלהם התהיל לאזול בשעה שהם כבר היו מוכנים לתת שירות

למיתתם ראשון גדול, כי הם עשו עבודות הכנה. בנושא זה פעלנו בהחלט

לפנים משורת הדין, עדיין במסגרת החוק כמובן, והתרנו להם לעשות

פעולות כאלה או אחרות שבדרך כלל מטבע הדברים היו מתבצעות לאחר שהם

היו בעלי הזכיון, כמו למשל יבוא ציוד, אישור סוגי ציוד ומתן היתר

להתחלה של פריסה של הרשת, בכפוף לרשיונות של ועדות בנין ערים. מבחינה

trאנחנו פועלים במלוא הקיטור ולא מעכבים שום תהליך גם אם הזכיון

עדיין לא ניתן-
י' איש הורביץ
גבירתי היושבת-ראש, אני מניח שכאשר הדגשת בדבריך את החשיבות

של אישור תקציב למשטרה, התכוונת גם לאותה תגבורת שמשרד התקשורת

נותן למשטרה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בוואדי , זוהי מערכת אחת, או שתי מערכות שאחת משלימה את השניה.

המשטרה היא המובילה בפעולות מודיעין, בפתיחת התיקים, ואין כל זכות

מוסרית לדרוש ממנה להגביר את פעילותה כל עוד לא מעמידים לרשותה

את הכלים הדרושים לכך, וקודם כל תקציב- אני באמה מכירה טוב מאד את

המשטרה במשך כל השנים האלה, ואינני יודעת איך היא מצליחה להתמודד

עם הפשיעה הגואה במדינת ישראל.

אני חושבת שמיצינו את הנושא ואנחנו יכולים לסכם את הדיון

ולהניח את המסקנות על שולחן הכנסת. השאלה אם כדאי לנו להמתין

לתשובה של האוצר.
י' איש הורביץ
בלי תשובה של האוצר, אלה הם דיבורים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נשלח את המכתב לממונה על התקציבים. נמתין שבועיים ונראה כיצד

יתפתחו הדברים.

תודה רבה לכם.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.45)

קוד המקור של הנתונים