ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/09/1989

חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 60

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י "א באלול התשמ"ט (11/09/39), שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; ש'ארבלי-אלמוזלינ ו - היו"ר

ע' זיספן

י' צידון

א' רובינשטיין

מוזמנים; נ' מרד - מנכ" ל משרד האנרגיה והתשתית

עי לפידות - משרד האנרגיה והתשתית

י' לירז - " " "

ז' אפיק - " " "

ח' פרץ - " " "

עי להבי - משרד התחבורה

י' ברק - מערד העבודה והרווחה

א' כחלון - מפקח עבודה ראשי, משרד העבודה והרווחה

ב' יערי -משרד הפנים

עי שרגאי - מנהל חטיבת הצרכנות, משרד התעשיה והמסחר

ת' פנחסוביץ- משרד המשפטים

סנ"צ ר' מור - ראש מדור אבטחה, משטרת ישראל

סנ"צ א' קואל- ראש מחי הבלה, מעטרת ישראל

די צבן - מערד האוצר

יועץ משפטי של הוועדה; א' דמביץ

מזכירה; ל' ורון

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989.



חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו ;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר היום המשך הדיון על חוק הגז.

אני מקווה שהיום נסיים את הדיון.

לפני שאני עובדת לסדד-היום, אני מתבוננת ליזום דיון בנושא מיגון

האוטובוסים. שמענו משר התחבורה שהוועדה שמונתה על ידו הגישה מסקנות

וסיכומים. עד היום הן לא בוצעו והמהדורה של תקיפת נהגי אוטובוס תוך

כדי נסיעה חזרה פעם שלילית. באחד הראיונוות של נציג אגד הוא דיבר על

האמצעים שחסרים. אנחנו נדרוש לדעה מהן המסקנות, למה הביצוע מתמהמה,

מה התקנות שעומדיט להתקין ולמה יש עיכובים בנושא הזה.

ע' להבי;

יורשה לי להתייחס לענין התקנות. אנחנו התקנו תקנות. ב-6 לחודש השר

חתם על התקנות. ב-7 לחודש הן הועברו לפרסום ונמסר לי על-ידי משרד

המשפטים שהן כבר הועברו לדפוס הממשלתי. כך שמשרד התחבורה השלים את

כל המושל עליו מבחינת התקנות-
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני לא באה בטענות לאף משרד ולאף גורם. נשמע אותם ונראה איפה הדבר

הזה עומד.

עי להבי;

היתה כאן טעות אפילו בנאמר אתמול בטלוויזיה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בכל אופן הוועדה תקיים דיון בנושא הזה והמזכירה תעמוד בקשר אתכם.

מר להבי, נשמע מה בפיך בקשר לחוק הגז. בבקשה.

ע' להבי;

ביחס לחוק הגז, אינני יודע מדוע לא הגיע לידינו הנוסח האחרון

שהודפס ולמעשה אפשר לומר שאין לנו מה לומר- התיקון שמופיע היום

בסעיף 30 החדש, סעיף 28 לשעבר, הוא עונה לכל מה שבקשנו. בקשנו

שהשר שלנו יהיה מעורב בתקנות ובצווים שיוצאו.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו נשארנו נאמנים לנוסח. אני חושב עזה הוגן, קיום התייעצות עם

השר הנוגע בדבר-

נציג המשטרה בבקשה-



סנ"צ ר' מור;

סעיף 30 מתייחס למתקנים לא להובלת גז. גם שם אנחנו רוצים להופיע

ככאלה שיתייעצו איתם.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כתוב בסעיף (ב) גם בהסכמת של המשטרה.

סנ"צ ר' מור;

רק להובלה-

א' דמביץ;

לא. כתוב; לענין מיגון או הבטחה בלבד.

סנ"צ ר' מור;

גם הלום משטרת ישראל מטפלח גם במתקנים וגם בהובלה בייעוץ, כאשר

הייעוץ שלה הוא לא ייעוץ גרידא אלא ייעוץ במסגרת חוק רישוי עסקים.

זאת-אומרת, אנחנו קובעים תנאים לאותם מתקנים וגם בהובלה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו לא משנים את חוק רישוי עסקיט.

סנ"צ ר' מור;

לכן אני אומר שהיינו רוצים שיהיה לנו סטטוס גם לגבי מתקנים וגם

לגבי הובלה באשר לדרישות המשטרה להבטחה ומיגון.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

לגבי הבטחה או מיגון יש הסכמת קזר המשטרה. אתה רוצה שיהיה לכם מעמד

גם לגבי הובלה?

סנ"צ ר' מור;

כן. דברים מסויימים בהובלה קשורים למשטרה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מה קשורה הובלה למשטרה? אני יבולה להבין את הקשר לשר התחבורה.

סנ"צ ר' מור;

למשל רכב שמוביל גז עובר בציר מסוים. אנחנו רוצים לדעת את הציר.

זוהי חובה של בעל המפעל שמעסיק את המובילים האלה להודיע למשטרה על

הצירים, שלא יעברו בצירי אוכלוסין. אנחנו רוצים להיות חלק מהתהליך

שיקבע היכן ויש כהנה וכהנה ברשויות נוספות.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כאשר שר התחבורה מתקין תקנות למשל בענין חמרים מסוכנים, יש הסכמת

שר המשטרה בענין זה?
ע' להבי
בהחלט כן. המפקח על התעבורה קובע את המסלולים האלה ותמיר זה בהסכמת

המשטרה על-פי צו הפיקוח-

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

יש לכם התנגדות שנוסיף בענין הובלה את שר המשטרה?

ע' להבי;

אין לנו התנגדות- אבל לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים יש צו

שירותי הובלה ונאמר מפורשות שהמוביל חייב לקבל העדר רישום פלילי. כל

נהג שמוביל וזומר מסוכן, על-פי ההגדרה גם גז הוא חומר מטוכן, חייב

לעבור את המשטרה.

ע' לפידות;

דברים שהם באמת בתחום המשטרה כמו מיגון והבטחה, נעשים בהסכמה עם

המשטרה. ענין ההובלה זה באחריות משרד התחבורה. מה שנציג המשטרה דורש

כאן זה בעצם "לבל" יותר גבוה- יש הרבה דברים שקשורים בהובלה ואין

למשטרה שום ענין בהם. זה יסרבל מאד אם כל דבר שקשור בהובלה יהיה

בהסכמה או בהתייעצות עם המשטרה.

אני מציע בסעיף "ולענין מיגון או הבטחה של מתקני גז" נרשום:

"מיגון או הבטחה של מתקני גז וכלי רכב שמובילים גז"- זאת-אומרת, הדגש

הוא על מיגון והבטחה ולא על כל התקנות שקשורות לתחבורה. מה גם, שמתקן

גז מהגדרתו כולל גם כלי רכב של גז.
סנ"צ ר' מור
אפשר להוסיף את המלה: כלי רכב-
ע' לפידות
אפשד להוסיף ואפשר לוותר. אין צורך, בי מתקן גז כולל גם כלי רכב של גז.

ברור שאין כוונה שמשרד האנרגיה יתחיל להוביל בתחום של מיגון והבטחה.
סנ"צ ר' מור
ברגע שראיתי את ההפרדה בתוך הסעיף, הבנתי שכדאי שיהיה-
א' דמביץ
בהגדרה של מתקן גז אולי כדאי לכתוב: מתקן, מכשיר, כלי רבב או אבזר

המשמש לאחסנה וכוי,



ז' אפיק;

אני חושב שישנה כאן בעיה. אני לא מתנגדים להוספת המלה כלי רכב, אבל

שיוגדר שעיסוקו הוא הובלת גז. אם מחר תהיה שביתה ואני ארצה לאשר לאדם

בודד להוביל מיכל גז, אם אני אכתוב כלי רכב זה יאסור, בעוד שאם אכתוב:

כלי רכב המשמש להולכת גז, זה ברור, זה חל על אותם מובילים שמובילים

עשרות בלוניט.

א' דמביץ;

זה בדי ו ק כתוב-

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כתוב: המשמש לאחסנה, להולכה, להובלה. מה אתה יכול לכתוב יותר?
ז' אפיק
אבל גם אדם שמוביל בלון בודד במכ:ונית שלו זה הובלה של גז. אני רוצה

לתפוס רק את המכוניות שעוסקות בהובלת גז.
עי לפידות
אני לא מציע להסתבך. כפי שזה מנוסח עכשו זה מכסה את מה שהמשטרה

מודאגת ממנו. אם נתחיל לשנות פה זה ישפיע על הסיפה. זה כ3;ו סרטן

מתפשט, לא כדאי לגעת בזה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לא להוסיף כלי רכב?
ע' לפידות
לא להוסיף שום דבר. מצאנו את התשובה. מתקן גז כולל הובלה והולכה

וזה בוודאי גם כלי רכב. זה צריך לספק, וממילא אף אחד לא רוצה לקחת

את תפקיד המשטרה בתחום המיגון והבטחה. כך שמבחינת רוח החוק בוודאי

תהיה התייעצות.
י' צידון
אני בדעה זהה. זה מסביר את הכל. אם נוסיף כלי רכב אז איזה כלי רכב.

הכלליות הזאת טובה במקרה זה-
א' דמביץ
אני רואה את השופט שיאמר, כשאומרים: מתקן, מכשיר או אבזר, לא כל כך

ברור שמתכוונים גם לכלי רכב- אילו הייתי תובע במשפט לא היה לי נעים

לומר שכלי רכב זה מתקן, מכשיר או אבזר.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזללנו;

אני פציעה בכל זאת להוסיף את הענין של כלי רכב אשר משמש להובלה

ולהולכה של הגז ובזה פתרנו את הבעיה,

יש עוד הערות למשטרה? אין.

נקרא את החוק. לסעיפי הגררות יש הערות? התיקונים שבקשנו הס בפנים.

א' דמביץ;

בהגדרה של גז טבעי. תערובת על כך וכך, חנקן ואתרים, האם אי-אפשר

לומר: וגזים אתרים?

י' צידון;

גז אתאן, פרופן, חנקן ואחרים - כולם גזים. זה בסדר גמור.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בהגדרה מתקן גז אנחנו מוסיפים כלי רכב. ליתר ההגדרות אין הערות

וסעיף הגדרות אושר.
אנחנו עוברים לפרק בי
בטיחות הטיבול בגז ובמיתקני גז.
ת' פנחסוביץ
בסעיף 2 הוספנו: מילוי ואחסנה מפני שזה לא היה שלם.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
"ובלבד שאינה צריכה לשימוש ביתי", את זה הוצאתם?
י" ל י ר ז
לא, הרחבנו קצת כדי שיהיה ברור יותר למה הכוונה. הוספנו את המלה:

"לשימוש" ואז זה נתן לזה יותר משמעות,
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
יש הערות? אין. סעיף 2 אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 3, פה יש שתי גירסאות, אנחנו צריכים להכריע

איזו גירסה לקבל.
י' צידון
אני מצדד בגירסה אי משום שלמעשה זו תורה שנרכשת ככל תורה אחרת

ואני מתייחס ברשותו של האלוף לפידות לעובדה שהוא למד כל מיני דברים

אחרים. אבל ברגע שהוא קיבל על עצמו ללמוד את נושא הגז, סבורני שהיום

הוא יותר מומחה מרבים אחרים אשר עסקו באינסטלציה או בכישורים אחרים

שמצויינים כאן,



אי לכך לא הייתי רוצה לכבול את ידי השר ולא הייתי רוצה לממצם את

הקהל שממנו זה יוצא. לא זאת בלבד, אלא שאם אני מצמצם את הקהל שממנו

זה יוצא, זה יכול ליצור אפילו ניגוד אינטרסים. אני רוצה שהדבר הזה

יהיה בלתי תלוי. דומני שגירסה א' מסבירה את הכל והשר אחראי לכך שאותו

אדם או שילמד מספיק או שיידע להסתייע באנשים שיודעים מספיק.

ע' זיסמן;
כשכתוב
"ידע וכישורים מתאימים", במה זח כובל את השר? כישורים

מתאימים, מילא. אבל ידע? אדם שאין לו ידע בנושא הזה יכול להיות

ממונה?

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מה משרד האנרגיה אומר?

נ' ארד;

עמדתנו ברורה בענין הזה, גירסה אי.
יי לירז
אנחנו הלכנו על-פי דברי חקיקה קיימים. למיטב ידיעתנו אין תקדים ורע,

כשמדובר על ממונה לצורך ביצוע חוק מסוים, דורשים כישורים מסויימים ממנו

ומכתיבים את הדבר לשר למרות שפה נאמרו דברים מאד כלליים.

צודק חבר-הכנסת צידון שאומר שמדובר בענף ייחודי מאד, שמספר העוסקים

בו הוא מועט. אינני יודע אם הדבר ניתן לרכישה בלימודים ספציפיים בתארים

הראשונים. נניח שאנחנו אומרים; ידע מוקדם, השאלה אם מהנדס כללי זה מספיק,

או מהנדס בטיחות כללי- - -

עי זיסמן;

בעל חנות מכולת חבר מרכז מפלגה למשל לא יכול להיות. זו הכוונה

והיו דברים כאלה בשירות המדינה.

יי לירז;

אם אנחנו מכניסים איזשהו סעיף שאין בו מידת פירוט נדרשת ומשאירים

שיקול דעת לשר, ממילא שיקול הדעת הזה ניתן גם לתקיפה, כי אנחנו לא

כותבים למשל שהוא צריך להיות בוגר הטכניון במגמה כך וכך, בעל נסיון

בענף הגז. לו היינו כותבים את זה היינו אומרים שיש איזשהם קריטריונים

שרק מי שעומד בהם יכול להיות ממונה.

לכן השאלה היא אם אנחנו מכניסים כותרת כללית מאד שמאחוריה אין

הרבה - ידע וכישורים מתאימים - לבין זה שאנחנו משאירים כפי שקיים

היום בכל החוקים, שהשר ממנה

עי זיסמן;

מה שאני אמרתי לא מתייחס לשיקול דעת של השר. יש תקדימים לא יפים.

"כישורים מתאימים" זה מושג מאד רחב. אבל לפחות להגביל בתחום הידע-



א' רובינשטיין;

"בעל ידע וכישורים מתאימים" על פניו נראה יותר מתאים,
י' צידון
צריך אם כן להגריר בתקנות מה הידע ומה הכישורים.

ע' זיסמן;

לא. יש שיקול דעת רחב לשד.

י' צידון;
לי נראה שאם כתוב
"ידע וכישורים מתאימים" ואני לא מגדיר מה זה

כישורים, אז חזרתי בדלת האחורית לסעיף אי, אמרתי משהו ולא אמרתי שום

דבר וזה רק מסבך את העמדה המשפטית.

א' דמביץ;

אני מבקש להעיר הערה משפטית. יש לפעמים בסעיפי החוק "רשאי השר

אם ראה צורך בכך לעשות כך וכך". אני שואל: הוא יעשה דבר גם אם הוא

לא ראה צורך בכך? למה צריך להגיד לו? אני זוכר שדברתי פעם עם הרב
בן-מאיר ואמרתי לו
למה אתה מכניס את הצורך. הוא אמר לי: כתוב כך

וזה טוב, שיזהיר השר את עצמו האמנ יש צורך, זה הכל. אותו דבר כאן,

יזהיר השר את עצמו האמנם יש לו ידע וכישורים, זה ממפיק. זה לא יותר

מדי ולא פחות מדי, זה הגון.
3' ארד
למרות שאינני משפטן סברתי כל הזמן שחקיקה צריכה להיות עד כמה שאפשר

חד משמעית. בואו נתייחס למה שאמר חבר-הכנסת צידון. ברגע שאומרים "ידע

וכישורים מתאימים" צריך להגדיר מה זה ידע וכישורים מתאימים. התלבטנו

באותו ענין גם בסעיף שיבוא יותר מאוחר לגבי ועדת הערר, שם יש שני

נציגים שעליהם ממליץ השר לוועדת הערר שממונה על-ידי שר המשפטים, אבל

האם צריך להיות להם, כן או לא, איזשהו רקע.

אני חוזר לענין הזה, לא יעלה על הדעת שאנחנו נגביל פה את השר

בשיקולים שלו את מי למנות. הוא מופקד על החוק.
ע' זיסמן
אני אשאל את השד אם הוא מקבל את דעתך.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
שאלו אותו. הוא בעד גירסה א'.



נ' ארד;

תזקה עליך שלא הייתי אומר את הדברים האלה אלמלא התייעצתי אתו בפעם

הקודמת לפני שזה עלה כאן.

אני שואל כעת שאלה פשוטה לגמרי. נניח שמתמנה מישהו והוא מתחיל

לפעול. אחר-כך מישהו מבין "הנפגעים" יחשוב שאדם שהוציא צו על-פי

סמכותו בחוק הזה, הוא לא בעל כישורים מתאימים. תתחיל התדיינות

משפטית בבתי משפט אם כן יש לו כישורים או אין לו כישורים. לכן
אם כתוב פה
בעלי כישורים, צודק חבר-הכנסת צידון שצריך ללוות את

זה בתקנות שמגדירות מה הם הכישורים המתאימים. אני חושב שאנחנו

מביאים את החוק פה לאבסורד. לכן העמדה החד-משמעית שלנו היא שצריך

להשאיר את זה לשר שהוא ימנה לפי הבנתו.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;
אם נוסיף בגירסה בי
"השר ימנה אדם שלפי דעתו הוא בעל ידע וכישורים

מתאימים", זה יכול לרכך קצת את ההתנגדות-
י' צידון
גם אם הוא ימנה לפי גירסה א', זה לפי דעתו.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

שמענו דעות של חברי הוועדה. לכן אני רוצה שנגיע לפשרה בענין זה

ולא נעמיד להצבעה גירסה זו או אחרת. אני מציעה לכתוב: "השר ימנה אדם

שלדעת השר הוא בעל ידע וכישורים מתאימים". בכך אנחנו מגשרים על חילוקי

הדעות בין גירסה אי לגירסה בי. האט זה מקובל על חברי הוועדה? אם כן,

התקבלה גירסה בי לסעיף 3 עט התיקון התקבלה. סעיף 3 אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 4. לסעיף 4 לא היו הערות- סעיף 4 אושר.

סעיף 5, גם כן אין שינוי.
ת' פנחסוביץ
יש מלה אחת שהוספתי כדי שתהיה סימטריה בין סעיף 4 לסעיף 5. "הוראה

לרוקן את המיתקן מגז". לא היה כתוב "מגז".
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 5 אושר.

סעיף 6- אשרנו אותו למעשה ואין שום שינוי. גם סעיף 6 אושר.

סעיף 7 - היו לנו הערות בסעיף 7.
ח' פנחסוביץ
חילקנו את סעיף 7 לשניים, מפני שאלוף לפידות רצה להבליט את תכנית

הבטיחות.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

סעיף 7 היה מחולק לסעיפים א' וב'. בטלתם את סעיפים א-' ו-ב' והפכתם

אותם לסעיפים עצמאיים.

יש הערות?

ע' לפידות;

יש הדגשה בסעיף תכנית הבטיחות, כשמדובר על מתקנים לפי סעיף 4

הכוונה היא למתקנים גדולים לא מתקנים קטנים לצריכה עצמית. אנחנו

לא מתכוונים לחייב כל מי שמחזיק כיריים גז בבית להכין תכנית בטיחות.

מלכתחילה היינו יכולים לא לחייב, אבל בשביל להבהיר ולהדגיש מה הכוונה

הוספנו כאמור "לפי סעיף 4".

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

סעיף 7 אושר. כנ"ל סעיף 8.
אנחנו עוברים לפרק גי
רישוי. סעיף 9 שהיה קודם סעיף 8 אישרנו ולא

חל שום שינוי. אם כן, סעיף 9 אושר-

סעיף 10 - היו לנו הערות והשארנו את הסעיף הזה פתוח. בקשנו שיביאו

לנו דוגמאות לגבי סעיף (ב).

עי לפידות;

בזמנו הכנתי דוגמאות, אבל עברו שני דיונים ואני אנסה לתת דוגמאות

מהזכרון. יש סט של דרישות ודברים שצריכים לקבל תשובה מבחינה בטיחותית

במתקני גז, שבדרך כלל בחיים המציאותיים קשה לעמוד באופן מלא ומוחלט

בדרישות הישירות. כדי לענות על זה בכל זאת, החיים חייבים להתקיים,

יש פתרונות חלופיים. כמו למעל אי-אפשר לעמוד בטווח הבטחון המלא, אז

נדרש להקים איזושהי חומה. אם אם למשל יש איזשהו מיתקן רגיש צמוד

למיתקן הגז, למרות שאפשר לשים את המיכל או עילי או תת-קרקעי, יכולה

לבוא דרישה שפח נדרש מיתקן תת-קרקעי, ואז הדברים האלה צריכים להיות

מלווים בהוכחה שזה מתקיים. ההוכחה היא בראש וראשונה מסמכים. אחר-כך

יוצאים לשטח ובודקים את הדברים בשטח. אותם מסמכים יכולים להיות למשל

העתק מבקשת הרשיון ותכניות שהוגשו לעיריה, או חוות דעת של מומחה שפה

הפתרון יכול להיות כזה וכזה. בדרך כלל, חוץ מהדברים השבלוניים

והרגילים שמתבקשים על-פי החוק היבש, צריך ללוות את זה במסמכים מהסוג

הזה לעתים מאד קרובות וזאת המטרה של הסעיף הזה-
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
יש הערות לחברי הוועדה? אין. סעיף 10 אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 11 שהיה קודם סעיף 10. למעשה לא היו אז הערות.

אם אין הערות עכשו, אני מודיעה שסעיף 11 אושר.

סעיף 12 - גם בסעיף בקשנו דוגמאות על התניות.
ע' לפידות
ראשית, בהמשך למה שאמרתי קודם, בדרך כלל זו השלמה על דברים שעדין

לא הושלמו. שנית, חלק מפעולות שספק גז רוצה שתהיו לו סמכות לעשות

אותן, לא מאשרים לו אותן עד שהוא מקיים תנאים מסויימים. לדוגמא,

יש אנשים שהוא מכשיר אותם אבל ההכשרה עוד לא הסתיימה. צריך לתת לו
את רשיון הספק ולהגיד לו
אתה לא תתחיל בעבודות בשטח לפני שאתה

גומר את ההכשרה של האנשים. למעשה הדבר הזה מאד חשוב. כאשר התחלנו
עט חוק הגז אמרנו
מי שרוצה להיות ספק גז שיוכיח שהוא עומד ב-א',

ב', ג' ד' ו-ה', ואז טענו ואמרו: הוא מבקש רשיון, עדין הוא לא

בטוח שהוא יקבל את הרשיון וכבר הוא צריך לבנות מתקנים, לשכור אנשים

ולהתחייב על כל מיני דברים שאחר-כך הכל יהיה השקעה ומאמץ שירדו

לטמיון ואי-אפשר לדרוש את זה ממנו.
לכן ההתנייה הזאת בעצם אומרת
אתה תקבל את הרשיון אבל חלים עליך

תנאים שאתה תשלים. אתה יכול להכשיר את האנשים ולבנות את המתקנים

ובלבד שלא תתחיל לפעול לפני שהתנאים האלה יתקיימו.
י' לירז
בנוסף לזה הרשיון לא חייב להיות על כל מוגי הפעילות של ספק. יכול

מישהו לבקש לעסוק בסוג פעילות מסוים- לכן הרשיון יהיה מותנה לאותו

סוג פעילות.
י' צידון
לגבי סעיף (ב) יש לי קצת הרגעה לא נוהה. פה הייתי רוצה לוח זמנים.

תוך כמה זמן יודיע את נימוקיו, שנה, עשר שנים, הענין בטיפול? אני

מבקש את עצת המומחים מה זה סביר, לסייג אותו בזמן.
יי לירז
זה לפני החלטה-
י' צידון
גם זאת- אתה מגיש בקשה למשהו אומרים לך: הענין בטיפול. הוא ממשיך

להיות בטיפול מעתה ועד עולם. איפה אני כסייג את זה? יש פיסקה משפטית

שאומרת תוך זמן סביר. נדמה לי שלהתנות את זה ב-30 יום זה מספיק. אני

פשוט אלרגי לביורוקרטיה הישראלית. לכן האם סביר להחליט תוך חודש

לתת את הרשיון או לא, מה דעתכם?
א' רובינשטיין
אני רוצה להזכיר שהוועדה הזאת קבלה את זה בחוק הבזק ולאחר מכן

ועדת הפנים הלכה בדרך הדעה שאני מאד ממליץ עליה. היא קובעת מגבלת

זמן שבה צריך לקבל תשובה, כן או לא. בסוף אותה תקופה אם לא ניתנה

שוט תשובה, רואים את הבקשה כאילו אושרה, אלא אם כן קורה משהו מיוחד.

נניח שאישור אוטומטי כזה מסכן זאת טובת הציבור, השר יכול לבוא ולומר:

נותנים לו עוד חודש ימים למנוע את הדבר הזה. אבל לדעתי הדרך להלחם

בנושא הביורוקרטיה זה על-ידי הקצבת זמנים בפעולות וקביעת הוצאה

אוטומטית בסוף הפעולה.



אני רוצה להדגיש שבחוק התכנון והבניה שנכנס לתוקפו לסעיף הזה היתה

השפעה בלתי רגילה, שם נאמר, שבקשה לשימוש חורג שהוועדה המחוזית מקבלת

לעיונה, תוך 120 יום היא צריכה לקבל החלטה. לא נתנה החלטה, רואים את

הבקעה כאילו התאשרה אלא אם כן היתה התנגדות של צד שלישי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
השאלה היא ממתי יתחיל הזמן.

א' רובינשטיין;

ממועד הגשת הבקשה.

א" כחלון;

רציתי לציין שבתקשי"ר חובה לתת תשובה תוך שבועיים ותוך 3 חדשים

לתת אישור.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כמה שמקיימים את זה.
י' צידון
אני בדעה שאנחנו חייבים להתנות את זה בזמן. אם בהתניית הפרוייקט

יש בעיות, השר יתן ארכה בהתניית הפרוייקט כדי שיספיקו לטפל בנושא.
א' דמביץ
מקצועית אני נוטה לרעיון של חברי הכנסת רובינשטיין וצידון. אני

חושש מההשוואה. כשמגישים בקשה לפי חוק התכנון והבניה, הבקשה הזאת

מלווה בתכנון מקצועי, בחוות דעת של מהנדס וכדומה. כאן אינני יודע

מה יהיה כתוב בבקשה. מה קורה עכשו? יהודי, קשה לו להגיד לא. אז
הוא אומי
אני מוכן לחת לך אבל תתקן את זה, אבל תבוא, אבל תראה,

תביא לי עו שניים והצי אישורים. יכולה הוועדה לומר; אכן, אנחנו

רוצים תשובה אפילו תהא זו שלילית. עכשו יתרגלו אנשים לתת תשובות

שליליות.
י' צידון
אני סבור שצריך לסייג את זה בזמן של חודש ימים. והיה והשר רואה

סיבה מספקת להארכת המועד יודיעו בשם השר על הארכת המועד.

א' דמביץ;

אולי המנכ"ל יכול לתת הערכה כנמה לפי דעתו זה זמן נכון.
נ' ארד
עד 60 יום עם אופציה לשר להאריך את התקופה.
י' צידון
והיה ולא ניתנה תשובה, כאילו ניתנה תשובה היובית. השר רשאי להורות

על הארכת המועד והארכה זו תובא לידיעת הפונה.
נ' ארד
בלי להגביל את השר למשך התקופה?
י' צידון
הבעיה שלי היא לא עט השר ולא עם המנכ"ל. הבעיה שלי היא עם אותם

החבר'ה שזה מונח אצלם.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בסעיף 12(ב) אנתנו אומרים; סבל המנהל כי אין להעתר לבקשה, יודיע

למבקש תוך 60 יום את נימוקיו ויתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו

לפני מתן החלטתו.
י' צידון
היה והתשובה לא ניתנה נראה את הבקשה כמאושרת.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זה רק בסעיף קטן (ב)? אנחנו מדברים על כל התהליך.
ת' פנחסוביץ
נעשה סעיף קטן (ג) ונאמר שהמנהל חייב להשיב תוך 60, אז זה יחול

גם על סעיף קטן (א) וגם על סעיף קטן (ב).
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בדיוק, נכון מאד.

י' צידון;

אני מודה לך על ההערה. השר ר27אי להאריך את המועד וההארכה של השר

תובא לידיעת הפונה. במלים פשוטות, שהאזרח יידע מה קורה אתו.
ת' פנחסוביץ
ובמקרים מיותרים שיירשמו, גם כשלא תהיינה הארכות כאלה כלליות, אלא

רק למקרה בודד. הוא יתן רק למקרה ספציפי מיוחד.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
במקרים מיו1זדים, בסדר- סעיף 12 התקבל עם התיקון.

אנחנו עוברים לסעיף 13. נדמה לי שבסעיף זה היו לנו הערות. אמרנו

שתקחו בחשבון את נושא הגיל.
ע' לפידות
סעיף 13 בניר הלבן הוא חדש.

א' דמביץ;

נדמה לי שסעיף 13 צריך להיות לפני סעיף 12.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
נכון. סעיף 13 התקבל. הוא יבוא לפני סעיף 12. קודט הבקשה, אחר-כך

התנאים וההחלטה.

סעיף 14 - בסעיף זה לא היו הערות.
י' צידון
יש לי העדה קטנה לניסוח. "ואם הוא יחיד - גם לו עצמו", האם אפשר

לקרוא אה זה למשל לגבי יולי עופר שהוא יו"ר מועצת המנהלים של "סונול",

ל"סונול" יש גז, לבוא ולהגיד שהוא צריך רעיון?
א' דמביץ
יחיד שהוא איננו תאגיד.
י' צידון
אני שואל, האם אפשר לקרוא את זה כך?

א' דמביץ;

אם מקבל הרשיון הוא יחיד. לפעמים מקבל הרשיון הוא תאגיד.
ע' לפידות
הדגש הוא על עבודת גז.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

סעיף 14 התקבל. סעיף 15.

יי צידון;

התוספת היא "בנסיבות הענין".

עי לפידות;

מהקנו "לדעת המנהל",

סנ"צ ר' מוד;

יש לנו העדה בסעיף 15(ב). ההערה מתחילה בסעיף 15(2). חוק המירשם היום

מאפשר למשטרה לתת רקע פלילי על אנשים מסויימים והחוק גם קובע למי. החוק

קובע שכל מי שעובד במשרד ממשלתי או כל מי שהולך לנהוג ברכב ציבורי,

המשטרה יכולה לתת את המירשם הפלילי לאותו משרד הנוגע בדבר.



לפי דעתנו בסעיף קטן (ב) צריך להיות כתוב: "בבואו להחליט בדבר מתן

רשיון לפי סעיף זה, יביא המנהל בחשבון", לא רשאי. כי אט הוא רוצה

לקבל חוות דעת מן המשטרה, זה לא סלקטיבי, מתי שמתחשק ומתי שלא

מתחשק. בינתיים מי שאחראי על בטחון הציבור ושלומו זו המשטרה. לכן

בדברים הקשורים לאחריותה של המשטרה צריך להעביר למשטרה כל בקשה

ובקשה להתייחסות ולא רשאי. אם זה רשאי, יכול שכן ויכול שלא. אם

הוא יביא למשטרה את כל הבקשות, המשטרה תיתן חוות דעת לגבי הרקע

של המבקש וגם לגבי הבטיחות והבטחון.
י' צידון
במלים אחרות, מה שאתה אומר זה שלצורך כמה דברים רגישים במיוחד

המנהל חייב לקבל חוות דעת מן המשטרה.
סנ"צ ר' מור
כאשר לווי המצב הקייס היום בחוק רישוי עסקים, כל נושא הגז מופיע כעסק

טעון רישוי לפי פריט 162, יש לי פה את תנאי הפריט שלו, כאשר הסמכות

נתונה בידי הרשות המקומית, דהיינו שר הפנים, שמעבירה את הבקשה לחוות דעת

של המשטרה, מקבלת תנאים ואחרי שהמשטרה מאשרת ניתן הרעיון. אם המשטרה

מתנגדת בגלל שאין בור בטוזון ובגלל שאין משטח שהחבלן יכול לעבוד או בגלל

גידור ודברים אחרים שקשורים בבטחון, אי-אפשר להוציא את הרשיון.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כל בקשה צריך להעביר למשטרה?
סנ"צ ר' מור
גם היום, כל בקשה לרשיון עסק מובאת למשטרה. יש לנו יחידה שלמה

הנקראת; יחידת רישוי עסקים שאני ממונה עליה ל-60 סוגי עסקים שיש בהם

אלמנטים של סכנות לשלום הציבור. כל אותם 60 סוגי עסקים מגיעים

למשטרה להוות דעת. הרשות המקומית חייבת להתחשב בחוות הדעת של המשטרה

ולא להגיד; קבלתי את חוות הדעת אבל אני מחליטה אחרת.

לפי הניסוח הקייפ בחוק זה אפשר לא להתחשב בחוות דעת של המשטרה ואפשר

יהיה להתחשב בחוות דעתה ואת זה אנחנו לא רוצים.

ת' פנחסוביץ;

אני חשבתי שאתם רוצים לומר שאי-אפשר יהיה לתת מהמירשם ועל כך התשובה

היא; שבבקשה של אותו ספק או אותו עובד שתהיה בטופס ייאמר גם שהוא

מסכים שיינתן לגביו מידע מהמירשם והוא יחתום. אז אין בעיה, מפני

שלפי חוק המירשם הפלילי נאמר שאם אדם מסכים אז מותר למשטרה לתת.
סנ"צ ר' מור
לפי חוק המירשם זה לא מספיק שאדם מסכים;.
ח' פנחסוביץ
יש דברים שבהם יש זכות לקבל מהמשטרה לאנשים, לגופים מסויימים

ואחר-כך ישנה גם הוראה שנאמר בה שאם הסכים שיינתנו לגביו מידע

מן המירשם אז המשטרה רשאית לתת.

אנחנו מכוסים בזה שבתקנות יש טופס בקשה ושם ייאמר שהוא מסכים.

אם הוא לא מסכים, הבקשה שלו לא תידון.

לשאלה של חובה, אינני יודעת, ואת זה אנשי מטרד האנרגיה צריכים

לומר, אם בכל מקרה או בכל בקשה כשיש שאלה של בטיחות או שלום הציבור,

צריך לקבל חוות דעת של המשטרה- אם כן, אז צריך לומר שהמנהל יבקש. אם

זה כמו ברישוי עסקים שיש עסקים כמו ברים או מועדוני לילה, סוגים

רבים אוזרים שבהם צריך לקבל ואילו לגבי עסקים אחרים כמו חנות סידקית

לא צריך לקבל את הוות הדעת של המשטרה. אם כאן ישנם סוגי עבודות שאין

צורך אז אני מציעה להשאיר את המלה "רשאי". אבל אפ בכל מקרה צריך

לקבל חוות דעת ויש בעיה של בטיחות, אז צריך לומר: "המנהל יבקש

חוות-דעת של המשטרה".

י' לירז;

אני תושב שהמשטרה לא כל כך הבינה מה קורה פה- נושא רישוי עסקים

נשאר כפי שהוא קיים היום. זאת-אומרת, כל מי שיבקש רשות להפעיל רשיון

עסק שקשור בגז יצטרך להודיע למשטרה ולבקש את האישור שלה. פרט לכך,

אם זה מתקן גז על-פי החוק הזה, יצטרך לבקש אישור של שר האנרגיה.

הסעיף שאנחנו דנים בו הוא רישוי עובדים בתחום הגז. אנחנו סבורים

שלא כל עובד בעבודת גז צריך לקבל תעודת יושר מהמשטרה. אנחנו מבקשים

ממנו פרטים, הוא מגיש בקשה, נקבל את המירשם הפלילי ואם הממונה

יווכח לדעת שיש איזשהו סיכון בטיחותי או בטחוני שקשור בעבודה, יפנה

למשטרה ויבקש את חוות דעתה- לכן אמרנו, שאם הוא סבר, הוא רשאי לשקול

את השיקולים האלה- הוספנו זאת, כי אחרת הוא לא היה רשאי לשקול את

השיקולים האלה. אבל זה לא אוטומטי, שכל מי שיבקש להיות טכנאי גז

או להוביל בלונים צריך לבקש קודם לכן חוות דעת מהמשטרה.

סנ"צ ר' מור;

אם לא תגדיר את הדברים, יווצר מצב שכאשר הוא יפנה אליך אתה לא תראה

צורך ותיתן לו. כשהוא יפנה אל הרשות המקומית לבקש רשיון לפי חוק רישוי

עסקים

יי לירז;

אלה שני דברים שונים. אם הוא יפנה דרך הרשות המקומית, הוא יגיע אליך

בכל מקרה- אני מדבר על העובד. עובד לא צריך רשיון עסקים.

סנ"צ ר' מור;

אתה מדבר רק על עובדים במתקנים?

י" לירז

עובדים עבור מעבידים.
סנ"צ ר' מור
כשהמשטרה נותנת רשיון לפי חוק רישוי עסקים, היא מתייחסת גם

לעובדים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אתם בודקים כל עובד ועובד?

סנ"צ ר' מור;

כן.

ע' לפידות;

מה אתה מדבר? מישהו בכלל יודע מי העובדים שעובדים איתם?

ז' אפיק;

אני מציע שלא נגיע למצב של השומרים שהיו צריכים לקבל אישור מהמשטרה

עד שהמשטרה אמרה; אנחנו לא רוצים את הכבוד הזה כי אנחנו לא מסוגלים לעמוד

בזה"

סנ"צ ר' מור;

אני חושש מתופעה שהוא יאשר ואני אפסול. לכן אמרתי שכדאי שכל בקשה

תוגש למשטרה. אני מזמין הרבה עבודה. או שנגדיר, באותם מקומות שאנחנו

מסכימים, לא נחווה דעה.

ע' לפידות;

אי-אפשר יהיה לעמוד בדבר הזה. מדובר פה במאות ואלפי אנשים. מדובר

בתהליך, שאם לבן-אדם יש את היידע המקצועי הנדרש, תוך כמה ימים הוא

צריך לקבל רשיון לעבודה. זה רשיון עבודה, זה לא רשיון עסק שנבדק

שבועות וחדשים ומצליבים את זה מכל הכיוונים. מתוך היכרות של המנהל

בעבודות הגז, בחברות והיכרות עם אנשים, אם לפי שיקול דעתו ירצה

לפנות למשטרה לקבל תוות דעת יפנה. לא מעבר לזה.
נ' ארד
יש לו סמכות לעשות את זה.
ע' לפידות
יש לו סמכות. אחרת, כל העסק ייתקע ומה שיקרה, כמו שקורה בהרבה דברים.

ברגע שזו הוראה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, החיים נמשכים ולא עומדים

בה.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אם לאותו עובד יש עבר פלילי, איך המנהל יכול לדעת זאת? בין הניירות

שהוא צריך להגיש כבקשה לקבל רשיון לעבודה, זו גם התעודה שאין לו

עבירות פליליות?

ת' פנחסוביץ;

הוא צריך לתת הסכמה שהמנהל יקבל מהמשטרה פרטים עליו מתוך המירשם

הפלילי וזה ייאמר בטופס שהוא מסכים.
סנ"צ ר' מור
אני מציע עגלך באותה שיטה שאנחנו עובדים עם חברות שמירה או גופים

אתרים שמבקשים נשק. הם פונים למחשב של המשטרה עם רשימות של הצהרת

ויתור על סודיות של אותו אזרח שפנה, מרכזים מספר בקשות ומקבלים.

מאתר ואותו מנהל הוא עובד השר ויש על-פי חוק המירשם סמכות לכל עובד

שמונה על-ידי השר לבקש אינפורמציה, אפשר לתת לו בלי בעיה את התיק.

אנחנו לא נגיד מי עבריין. אנחנו נגיד: המשטרה מתנגדת או לא מתנגדת

על-פי קריטריונים שנקבע-

ע' לפידות;

השאלה אם הסעיף הזה מתאים או לא מתאים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
נשאלת השאלה איך יודעים שהוא לא הורשע בעבירה שיש בה בנסיבות הענין

כדי לפסול אותו מעיסוק בעבודת גז.
ע' לפידות
אנחנו מדבדים על חוק לא על תקנות. למעשה סעיף (א}(2) מחייב באופן

עקיף את המנהל לפנות למשטרה לברר אם הוא הורשע או לא הורשע.
ת' פנחסוביץ
הוא לא הורשע, הוא לא מופיע במירשם אבל יש לכם מידע.
סנ"צ ר' מור
אם יש מידע פלילי על אדם סעיף (ב) מכסה את זה,

ע' לפידות;

אתה לא עקבת אחר מה שאמרתי. תסתכל על סעיף (א)(2).

סנ"צ ר' מור;

רק אם הוא הובא לדין והורשע. אבל מה עם אלה שאתה יודע עליהם הרבה

מאד דברים ולא הורשעו או שיש להם תיק תלוי ועומד. המלה "רשאי"

הפריעה לי, כי זה שיקול דעת של אותו ממונה מתי לפנות ומתי לא לפנות.



א' דמביץ;

הדבר המעניין הוא זה, מדובר כאן על רשות למנהל להביא בחשבון לאחר

שהוא קיבל ולא כל כך ברור שהוא חייב לקבל את חוות הדעת. בעצם הנטיה

של החברים כאן היא לדרוש לתייב את המנהל לבקש חוות דעת ואחר-כך

ברשותו להביא את השיקולים בחשבון.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זאת אומרת אתה מבחין בין שני דברים. קודם כל חובה שלו לקבל חוות דעת

ואחר-כך הוא יכול להביא את זה בחשבון או לא להביא את זה בחשבון.
י' לירז
אמרנו שאם הכוונה היא לחייב את המנהל לקבל חוות דעת על כל מי שמגיש

בקשה לעבודה כזאת זח מיותר, מפני שהמנהל יבקש את זה רק לאחר שיתעורר

ענין שקשור במירשם הפלילי.

א' דמביץ;
זה לא יתעורר. הוא אומר
אין רישום פלילי, פירוש הדבר אין חיוב

בדין, אין הרשעה. זה ברור, זה מכוסה בסעיף (א)(2). מה קורה לכל אותם

"לנסקים" שהיה להם עבר פלילי באמריקה ואף פעם לא הורשעו?
י' צידון
או גם כאלה שידועים כאן כבעלי מעשים שלא הוכחו.

סנ"צ ר' מור;

אני גם לא מפרט לממונה מה הרקע הפלילי שלו. אני רק אומר אם המשטרה

מתנגדת או לא מתנגדת.

יי לירז;

אנחנו אמרנו שאנחנו לא חושבים שעובד בעבודת גז, צריך לקבל עליו חוות

דעת מוקדמת של המשטרה.
סנ"צ ר' מור
גם טכנאי השירות שנכנסים לבתים?
י' לירז
גם טכנאי טלוויזיה נכנס לבתים, גם טכנאי חעפל ומנקה שטיחים נכנסים

לבתים. אמרנו שבמקרים ברורים שנראה לנו לפחות שצריך לקבל חווה דעת

של המשטרה, יפנה המנהל במקרה ספציפי.
סנ"צ ר' מור
לפי מה תקבע מתי צריך? אני אומר לך; לא יפנו למשטרה.
י' לירז
זו אחריותו של הממונה. נתנו לו סמכות והוא צריך לשקול,
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שההצעה של מר רמביץ נותנת תשובה לענין הזה. קודם כל בידי

המנהל הרשות להתחשב בנימוקים האלה או לא, אבל חובה עליו לקבל הוות דעת.

למה שהוא יקח על עצמו אה הדבר הזה? שהמשטרה תגיד לך כן או לא. למה הוא

צריו לההליט?
י' לירז
תוחמים אותנו ב-60 יום וזה לא יעבור,

א' דמביץ;

למה מלכתחילה הביאו את סעיף קטן (ב)? מה היה המניע?

ני ארד;

רצו לתת סמכות למנהל, אבל הוא לא חייב להשתמש בו.

אי דמביץ;

אם המנהל לא חייב להשתמע. בו, השאלה היא מתי כן. מהי האינדיקציה

שלפיה פועל המנהל והוא מבק;- חוות דעת? זה מה ששאלו אנשי המשטרה,

זה מה שאני שואל. אם אתה אומר שהוא חייב תמיד, בבקשה. אם אתה אומר

שאף פעם הוא לא חייב, אפשר להבין. אבל אם אתה אומר שהוא רשאי לפעמים,

השאלה היא על יסוד מה? מה יתן לו את הרמז: פה אני צריך לפנות למשטרה?

זה לא ברור לי בכלל.

סנ"צ ר' מור;

אחרי שאני נותן תשובה כמשטרה על אותו סעיף (א), האם אתה כממונה

רשאי להתחשב או רשאי לבטל את מה שאני קבעתי בשטרה? זאת-אומרת, אני

נתתי לך את האינפורמציה ואמרתי לך; הנ"ל לא יעסוק בגז, ואתה כממונה

מחליט שכן יעסוק. סעיף (ב) אומר שאני רשאי להתחשב או לא להתחשב

בחוות הדעת של המשטרה.
י' צידון
אני רואה את זה אחרת. אני רואה תשובה שאתה נותן לסעיף (א)(2),

שהנ"ל לא הורשע בעבירה שיש בה בנסיבות הענין כדי לפסול אותו. אבל

יש לנו עליו מידע שהוא כזה וכזה ואיננו ממליצים. בזה שאתה אומר לו

את הדבר הזה, אתה מעביר למנהל הזה את כל האחריות. כמו שלא הצלחת

לצערנו להוכיח בבית משפט שהוא אנס, רצח וכוי, אתה לא יכול לגבי כל

מי שיש נגדו חשד לבוא ולהגיד; אני פוסל אותו הד וחלק.
סנ"צ ר' מור
יש לנו הוראות מפורטות לגבי מי אנחנו אומרים כן ולא. אני לא יבול

לפרט את כל הסיפור מאחורי אותו אדם. אני אומר כן או לא.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

נניח ששאלו את המשטרה והמשטרה אומרת שלפי רעתה לא צריך לתת לו

רשיון ובכל זאת המנהל רשאי לעשות זאת והוא כן נותן לו רשיון.

י' לירז;

הוא הייב לנמק את הההלטה הזאת.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
איפה כתוב שהוא חייב לנמק? המשטרה על-פי חוות רעתה אומרת לא לתת

ובכל זאת המנהל רשאי להביא בחשבון את השיקולים האלה והוא לא מקבל

אותם ונותן את הרשיון. הוא לוקח על עצמו את האחריות הזאת בניגוד

לחוות דעת של המשטרה שהיא יודעת יותר טוב ממנו על אותו אדם. למה

אתם מתעקשים? אני לא יכולה להבין את זה.
בואו נגיד
לפי סעיף זה המנהל יביא בחשבון עיקולים הנוגעים לשלום

הציבור ובטחונו-

יי לירז;

יש לזה היבט מרחיק לכת. אני לא נכנם כעת לשיקולי משרד האנרגיה.

אני חושב שמבחינה ממלכתית יש מעט מאד מקצועות שבהם אנחנו מבקשים

מהאזרח כתנאי לעיסוק באותו מקצוע שיביא תעודת יושר מהמשטרה. אני

תושב שזה לא מקצוע שצריך לעשות את זה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זה גז ויש בזה סכנה.

לי לירז;

הגז הוא מקצוע מסוכן. אבל אם אנחנו אומרים לו: תנאי לעיסוק הוא

שתביא אישור מהמשטרה, למעשה מה פירוש שתעמוד בבדיקה משפטית? המשטרה

חלק ממקורותיה יכולה לגלות וחלק היא איננה יכולה לגלות. אם היא

תיתן תשובה שלילית סתמית, המנהל יהיה בדילמה. אם הוא יאשר זה יהיה

בניגוד לדעת המשטרה. בקיצור העסק הזה לא בריא לפי דעתי.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הדברים ברורים. אנחנו צריכים להכריע בענין הזה. אני חושבת שלא כדאי

להטיל על המנהל את האחריות הזאת, שבניגוד לחוות הדעת של המשטרה שאומרת

לא הוא יגיד כן. עניינים שנוגעים לשלום הציבור ובטחונו, אל תשאירו את

האחריות בידי המנהל.



סנ"צ ר' מור;
כאשר האזרח מערער למשטרה ואומר
אני בכל זאת רוצה, מתקיים בירור

והמשטרה צריכה להבהיר יותר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני הייתי אומרת: המנהל יביא בחשבון שיקולים הנוגעים לשלום הציבור

ובטחונו.
סנ"צ א' קואל
גם אז זה נתון לשיקול דעת.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בכל זאת הוא לא רשאי אלא חייב להביא בחשבון את השיקולים האלה.

י' לירז;

השאלה הראשונה היא אם הוא חייב לקבל חוות דעת מהמשטרה כפי שהמשטרה

רצתה.

א' רובינשטיין;

אני חושב שהוא הייב בגלל סעיף 15(א)(2).

א' דמביץ;

זה ברור.

אני רוצה לשאול את נציגי המשטרה, האם המשטרה יכולה לתת בבת אחת

תשובה לענין (א)(2) ולענין (ב)? כלומר, אמנם רישום פלילי, אנחנו

מודיעים בזה מפי המחשב אין, אבל המלצתנו היא שלילית. שלא יהיו

כאן שני שלבים לפעולה, קודם כל הוא יקבל העדר רישום פלילי באופן

פשוט ואחר-כך הענין של סעיף קטן (ב) יהיה יותר מסובך, יותר מתוחכם.

סנ"צ ר' מור;

גם היום עושים את זה יחד.

א' רובינשטיין;

היו בכלל בעיות כאלה?

א" דמביץ;

זו השאלה השניה. האם אתה יכול לתת דוגמא של מקרה כזה, שהמשטרה נתנה
אישור
אמנם רישום פלילי אין, אבל אנחנו מתנגדים והרשות המוסמכת

קבלה את הדעה שלכם, פעלה לעי האישור שלכם והאדם לא קיבל את מה שהוא

חשב שמגיע לו.



א' רובינשטיין;

היו אלמנטים פליליים בעבודות גז?

סנ"צ ר' מור;

אני לא יכול לתת לך נתונים כעת. כשאדם מבקש בקשה לרשיון לעסוק

בגז, עד היום התהליך היה לפי חוק רישוי עסקים. הוא מגיש רשימה

של עובדים אצלו בעסק, המשטרה בודקת אותם ומחזירה לו, לרשות לא

לאדם הפרטי, יק,- התנגדות או אין התנגדות להעסקתם.

א' דמביץ;

וזה הולך חלק ?
סנ"צ ר' מור
אנחנו עוסקים ב-60 סוגי עסקים שביניהם שלושת רבעי עוברים את התהליך

הזה.

א' רובינשטיין;

אז בשביל מה צריך את הסעיף הזה?
י' לירז
זה רישוי עסק וזה יימשך. אנחנו דנים בסעיף של רשיון לעבודת עסק.

מבחינתו, דרך חוק רישוי עסקים, הוא יכול להמשיך ולהגביל אה בעל העסק

ואין לי שליטה עליו.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

סנ"צ מור אומר שבאותו הוק רישוי עסקים יש התייחסות גם לעובדים.

פה יהיה דין אחר לגבי עובדי הגז? אני לא רוצה שתהיה סתירה בין חוק

זה לחוק אחר.
י' לירז
כל כוחם לא בא להם מזה שהם צריכים להוסיף התימה שלהם לפי חוק רישוי

עסקים. וזוא יכול להוציא תקנות פנימיות ולחייב במה שהוא רוצה ולאותו

אדם אין ברירה אלא למלא את הדרישות. זה איננו ענייני. מה שהוא כתב

בהוראות הפנימיות קול משטרת ישראל, שאלה התנאים לכך שהוא יתן רשיון

עסק, איננו עניינו של חוק בטיחות הגז.

ת' פנחסוביץ;

אבל ענין של האזרחים.
י' לירז
אנחנו אומרים מה חייב למלא אדם שרוצה להיות טכנאי גז. התנאי שלי הוא

שהוא לא יהיה בעל הרשעות פליליות מסויימות ואת זה אני מקבל באמצעות

המירשם הפלילי. אם אותו ממונה יסבור, לאור הנתונים שהוגשו לו, שעלולה

להתעורר פה בעיה בטחונית, הוא יפנה למשטרה ויבקש חוות דעת.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אבל אז בכל זאת אתה משאיר את ההכרעה בידי המנהל.

א' רובינשטיין;

יש כאן בעיה של חדירת עולם תחתון או אלמנטים פליליים לשוק הגז?
י' צידון
אני רואה את התיקון שהציעה היושבת-ראש כסביר. "המנהל יביא בחשבון

שיקולים". אינני מוכן שאזרח ילך לכמה רשויות לקבל רשיונות.

ת' פנחסוביץ;

בחוק רישוי עסקים נאמר שהרשיון יינתן לאחר שבעל העסק קיבל את כל

הרשיונות האחרים הדרושים. ואז החוק הזה גם כן ייכנס קודם. הוא יקבל

רשיון עבודה ממשרד האנרגיה, אבל הוא יכול לקבל את זה כעובד שאיננו

עובד במסגרת חברה. הוא יכול להיות מתקן גז ואז הוא בכלל לא יופיע

במשטרה. אבל אם הוא במסגרת חברה, הוא מופיע במשטרה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה; "בבואו להחליט בדבר מתן רשיון לפי סעיף זה, יביא המנהל

בחשבון שיקולים הנוגעים לשלום הציבור ובטחונו לאחר שקיבל חוות דעת

ממשטרת ישראל או מגורמים מוסמכים אחרים, לפי הענין".

י' צידון;

אני חושב שזה טוב.
א' רובינשטיין
שמעתי כאן דבר מאד מדאיג, שלא רק שיצטרכו נוסף ל-14 תחנות של

חוק רישוי עסקים, כאן יהיה מצב כזה, אדם שפותח עסק גז, יצטרך לקבל

רשיון כפול. הוא צריך לקבל רשיון לטי חוק רישוי עסקים, ששם יתנו

לו את התנאים לגבי עובדים. נוסף לזה העובדים יצטרכו לקבל את הרשיון

לפי החוק הזה. זה נראה לי בלתי מתקבל על הדעת.

ת' פנחסוביץ;

זה מקצועי. אצל המשטרה זה רק הבטיחות,

א' רובינשטיין;

ברשות לעסק הם קובעים תנאים גם לגבי עובדים. לדעתי זה כעת מיותר

לחלוטין.
י' צידון
חברת אוטובוסים מתחייבת להעסיק נהגים מקצועיים. הנהג צריך להביא

רשיון שהוא בעל רשיון נהיגה. אלה שני דבריט שונים.



סנ"צ ר' מור;

אם זה יתקבל אני מוכן למתוק את הסעיף הנוגע לעובדים בחוק רישוי

עסקים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

השאלה אם זה לא תיקון חוק. אם זה תיקון חוק, אני מוכנה לעשות תיקון

משנה כאן באותו זמן.
סנ"צ ר' מור
מאתר ומדובר כבדיקה כפולה כפי שאמר חה"כ רובינשטיין, פעם אחת

אדם שהולך להיות בעל מקצוע הוא צריך לקבל רשיון. כאשר הוא יעבוד

בפזגז, בעל העסק יצטרך להגיש אותו שוב לבדיקת ר.פ. לכן אני אחסוך

את הבדיקה העניה ולגבי הבדיקה השניה אני אוציא הוראה שלא לבדוק

את אותם עובדים אם הציגו רשיון.

א' רובינשטיין;

תמיד מביאים לנו את המצב הקיים. המצב הקיים לפי חוק רישוי עסקים

הוא כזה שבאמת מקשה על פתיחת עסק בארץ ושולח את היזם ל-14-15 תחנות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
ובכן זה מקובל. את הודעת המשטרה אני אביא במליאת הכנסת כא7.ר נדבר על

הסעיף הזה. סעיף 15 עם התיקון תתקבל.

אנחנו עובדים לסעיף 10. לסעיף 16 לא היו הערות ותיקון" סעיף 10 התקבל.

סעיף 17 - בסעיף זה היתה הצעה של חבר-הכנסת פורז. אבל גם היה ענין

של: "הורשע בעבירה שלדעת המנהל".

ת' פנחסוביץ ;
אז כתבנו
"בנסיבות הענין".

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

היתה הערה על חבר-הכנסת פורז להוסיף סעיף; אם היתה טעות.

ת' פנחסוביץ;

כתבנו; "מידע כוזב או מטעה".

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בסדר. יש הערות נוספות?

ת' פנחסוביץ;

בסעיף (ג)הוספנו שוב במקום "לדעת המנהל" "ובנסיבות הענין".



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בסדר גמור. אם כך סעיף 17 התקבל ואנחנו עוברים לסעיף 18 . בסעיף

18 לא היתה בעיה ולא חלו שינויים. ובכן סעיף 10 נתקבל.

סעיף 19.

ע' לפידות ;

פה יש רק תיקון שההחלטה נמסרה לו בכתב.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;
פה הצענו להוסיף
"סעיף 4(א) והתנייה ותנאים לפ-י סעיף 5. מה זה

"מטעמים שנרשמו"?

ת' פנתסוביץ;

אם יש סיבה מיוחדת הם צריכים לרשום אותה. כלומר, זה צריך להיות

מקרה חריג, מקרה יוצא מן הכלל.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

איפה נרשמים?

ת' פנחסוביץ;

אצלם בתיק של הוועדה. זה מקובל.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

סעיף 19 נתקבל.

סעיף (2 - לסעיף זה לא היו הערות. סעיף 20 נתקבל.

סעיף 21 - כמה ערכאות הוא יעבור פה?

י' צידון;

הערכאות האחרות בלאו הכי הן ערכאות שעומדות לזכותו כמו לכל אדם בישראל.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

על החלטת ועדת הערר הוא יכול לערער לפני בית משפט מחוזי. פסק דין של

בית משפט מחוזי ניתן לערעור בפני בית משפט עליון. זה סרבול. למה

בית משפט עליון, לא מספיק בית משפט מחוזי?

ת' פנחסוביץ;

גם הנהלת בית המשפט ונשיא בית המשפט העליון חשבו שמספיק בית משפט

מחוזי. אבל אנחנו חשבנו שיתכן מקרה שיהיה ספק גז גדול שיסרבו לו וזה

יהיה אי-צדק משווע. נפתח לו את הדלת ברשות וזה רק ברשות של בית המשפט

העליון. כלומר, הנשיא או המשנה לנשיא צריכים לתת רשות. נשיא בית המשפט
העליון הסכים. הוא אמר
אם זה ברשות זה לא מפריע לו, מפני שלא יתנו



את זה כדבר שבשגרה, רק אם פעם יראו איזה עוול משווע, שלא לסגור את

הדלת.

י' צידון;
ברגע שכתוב
"אם ניתנה רשות לכך", הוא בעצמו מנפה את הענין.

א' דמביץ;

זה טוב מפני הסיבה התשובה, שלא יהיה בית משפט מחוזי אחד דוגל בשיטה

א' ובית משפט מחוזי שני דוגל בשיטה ב'. תהיה אחידות שמוטלת במקרה

קיצוני מטעם בית המשפט העליון.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

סעיף 21 נתקבל.
אנחנו עוברים לפרק ד'
חקירות ועונשין. סעיף 22. בסעיף זה היו

לנו הערות.
ע' לפידות
זה תוקן. בסעיף 22(א) מחקנו את המלים: "או להקל".
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם כך סעיף 22 נתקבל.

סעיף 23 - לסעיף זה לא היו הערות. סעיף 23 נתקבל.

סעיף 24 - לסעיף זה היו לנו הערות.

י' לירז;

איחרנו סעיפים (א) ו-(ב).

עי לפידות;

השינוי הוא לא רק עינוי של נוסח. למעשה הגבלנו את המנהל עוד יותר.

הוא יכול לעשות את הדברים האלה רק במקרים שיש סכנה מיידית וממשית.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 24 נתקבל.

סעיף 25.

ח' פנחסוביץ;

לגבי סעיף קטן (א), מ-1 בספטמבר שיעור הקנס הוא 22,500 שקלים.

בסעיף קטן (ב) 9,000שקלים. אם אנחנו אומרים פי שלושה זה יוצא

67,500 שקלים.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ובכן סעיף 25 נתקבל.

סעיף 25 - כתבנו לפי "סעיף 23". תקנתם את זה?

ע' לפידות;

כן. מטפרי הסעיפים השתנו.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

סעיף 26 נתקבל

סעיף 27 - לסעיף זה לא היו הערות. סעיף 27 נתקבל;
פרק ה'
הוראות שונות. לסעיף 28 שהיה סעיף 26 לא היו לנו הערות.

סעיף 28 נתקבל.

לסעיף 29 שהיה סעיף 27 לא היו הערות. סעיף 29 נתקבל.

סעיף 30.

ע' לפידות;
יש שם תוספת
"מילוי, אחסנה, הולכה''.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 30 נתקבל.

סעיף 31 - לסעיף זה יש שתי גירסאות.
ת' פנחסוביץ
גירסה א' גם כן שונה ממה שהיה בסעיף 29. מחקנו את ההסכמה והשארנו

רק את ההתייעצות.
סנ"צ א' קואל
אנחנו מתנגדים לענין. זה מרוקן את הסעיף מתוכן.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זה לא מרוקן את הסעיף מתוכן והתייעצות מספיקה.
ע' לפידות
לא מדובר פה בענייני מיגון ואבטחה.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני בעד שנשאיר את גירסה א'.

סנ"צ א' קואל;

אנחנו מבקשים שזה יהיה בהסכמה. לפחות שזה יירשם בפרוטוקול.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זה נרשם בפרוטוקול. אנחנו לא מקבלים את זה. לגבי כל השרים זה יהיה

בהתייעצות.
סנ"צ א' קואל
אנחנו נבקש מהשר שלנו להסתייג.
י' צידון
המטרה שלנו בענין הזה היא שלא יהיו יותר מדי טבחים במטבח אחד.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

יהיו אבל לא יטילו וטו.

סנ"צ א' קואל;

אם צריך להתייעץ לפי סעיף 30 ולקבל את חוות דעת המשטרה בנושאים

הנוגעים לבטחון ולשלום הציבור ואין שום חובה לקבל את דעתה בנושאים

הנוגעים לבטחון ושלום הציבור, זה לא נכון,
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בסעיף מסוים כתבנו הסכמה.

יי לירז;

אני חושב שפה לא כל כך מבינים מה הדיון. הסמכויות של המנהל לתת

הוראות הן בשני סעיפים בלבד ומן הראוי לשים לב. סעיף 5 שמדבר על

הפסקת פעולתו של מיתקן גז. זו הסמכות הראשונה והעיקרית שיש, להורות

על הפסקת שימוש במיתקן גז ולתת הוראה לרוקן את המיתקן ללא דיחוי.

סעיף נוסף שמקנה למנהל סמכות זה סעיף 8 שדן בענין תכנית בטיחות.

תכנית בטיחות בוודאי לא מעניינת אתכם. לגבי הפסקת פעולה של מיתקן,

זה לא צריך להיות נוגע לכם.

א' דמביץ;

בוודאי. הרי האלטרנטיבה המוצעת היתה בכלל אפילו לא לדרוש התייעצות.

בכותרת השוליים, המלה "בהסכמה" צריכה להימחק.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו מקבלים את גירסה א' בסעיף 31.

סעיף 32 - הוראות מעבר. לגבי הוראות מעבר השאלה ממתי יחולו ה-6

חדשים .
א' דמביץ
מיום תחילתו של חוק זה.
י' לירז
סעיף (ב) הוא חשוב, הוא חדש. החוק הזה בעיקרו של דבר הוא חוק מסגרת.

מהמועד שנתקין תקנות יש תמיד את ה-6 חדשים.

א' דמביץ;

למה לא יוכל המנהל להאריך את התקופה גם לגבי ההמשך בעיסוק קיים?

האם זה נשקל?

ע' לפידות;

אפשר להוסיף גם (ד).

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

(א), (ב) או (ד). גם סעיף 32 על כל סעיפיו הקטנים נתקבל.

סעיף 33. לסעיף זה לא היו הערות. סעיף 33 נתקבל.

סעיף 34. "תחילתו של חוק זה ביום...?
ת' פנחסוביץ
השאלה היא מתי יש סיכויים שהחוק יובא לקריאה שניה ושלישית.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני חושבת שהסיכויים יכולים להיות כאשר יבוא החוק של מאה הפרוייקטים,

אולי מיום קבלתו?

ע' לפידות;

אנחנו. מעדיפים מיום קבלתו.

א' דמביץ;

ואפשר להפעיל אותו מיד?

ע' לפידות;

כן, כי החוק עצמו מאפשר 6 חדשים להתארגן.
א' רובינשטיין
אני מציע 60 מיום מיום קבלתו.

י' לירז;

יש לנו תקנות מוכנות לפי החוק הזה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כדי להפעיל את החוק אתם צריכים לקבל אישור על התקנות מוועדת הכלכלה.

אז אתם צריכים זמן.
א' רובינשטיין
אני חושב ש-60 יום צריך לקבל את האישור של ועדת הכלכלה.
א' דמביץ
ב-1 לחודש לאחר תום 30 יום מיום קבלתו בכנסת.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אתם רוצים 50 יום? לנו אין התנגדות.

נ' ארד;

60 יום.
א' דמביץ
ב-1 לחודש שלאחר תום 60 יום מיום קבלתו בכנסת.

ע' לפידות;

זה יכול להגיע כמעט ל-3 חדשים.

א' דמביץ;

יכול להיות. תן להם לנשום.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

סעיף 34 נתקבל.

תוספת - את התוספת אשרנו אז.

ע' לפידות;

יש שינוי קטן. זה שונה לטונות. והוספנו את המלה; "המרבי".



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בסדר גמור. אם כן, אשרנו את החוק על סעיפיו עם התיקונים ואנחנו

מבקשים ממר דמביץ להכין את זה.

החלק הראשון. אני באה עכשיו לחלק השני. אמרנו שיש צורך להכניס

תיקונים באותם חוקים שמתנים גם מעמד לשר האנרגיה. על זה נתבקשו

היועצים המשפטיים לשבת ולדון, כי אני רוצה באותה הזדמנות שאני

מביאה את החוק הזה לקריאה שניה ושלישית גם להביא תיקונים בחוקים

אחרים אשר משלימים אחד את השני. על זה היתה הסכמה גם של משרד

העבודה וגם של משרד הפנים. איפה אנחנו עומדים בענין זה?

ת' פנחסוביץ;

כיוון שנציגי משרד הפנים לא נמצאים, בקשו ממני למסור את האינפורמציה.

אנוזנו ישבנו עם מר שפט, אנשי משרד האנרגיה ומשרד המשפטים, וסוכם לגבי

חוק התכנון והבניה שמנכ"ל משרד הפנים יוציא חוזר לאנשים שלו שיוזמן

נציג משרד האנרגיה והתשתית לכל דיון במוסדות התכנון שבו תידון תכנית

שכוללת מיתקן גז. מפני שלהוסיף עוד חבר הם התנגדו. זה הוסכם על-ידי

הצדדים ויצא מסמך. אני חושבת שזה הסכם בין המשרדים שהוא עונה על כך.

לגבי הכבאות, למשרד הפנים לא היתה תשובה עדין מהממונה על הכבאות.

כיוון שמר שפט יצא לחופשה לא סיימנו את זה. אם יוסכם אז יהיה תיקון

של חוק הכבאות.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אם זה מזמן אז אפטר לתת לו מעמד של משקיף.
ת' פנחסוביץ
בתכנון ובניה ינתן לו מעמד של משקיף. הוא יוזמן לכל דיון.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

לזה לא צריך תיקון בחוק?

ת' פנחסוביץ;

לא צריך. החוזר של מנכ"ל משרד הפנים מספיק.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה הענין עם משרד העבודה?

י' ברק;

יש הסכמה עקרונית בינינו על איזושהי חלוקת עבודה בנושא הגז. זה

מחייב תיקוני חוק אבל יש לי בעיה עם הניסוח של זה. נפגשנו ביום

שישי ורק אז נודע לי על קיום הישיבה היום. לא הספקתי לנסח ויש

קצת בעיה של ניסוח, משום שיש הרבה תחומים חופפים והחלוקה לא לגמרי

ברורה לי. אני מוכן לומר מה הסיכום בינינו ואנחנו נעמוד מאחורי

הסיכום הזה.



מתקנים שעוסקים באותם נושאים שדובר כאן בסעיף 30 בסעיף ברישא,

לייצור, מילוי, אחסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז ועבודות הקשורות

באלה, הנושא של פיקוח על הוראות של בטיחות בגז פדופר יהיה בידי

משרד האנרגיה ולא בידי משרד העבודה והרווחה. אני רוצה להרגיע

שהמקומות האלה הם מקומות עבודה, עובדים שם אנשים ויש שם חלק קטן

גם נושאים אחרים שלא קשורים לסעיף זה.

יש לי עוד בעיה, של אמנה בינלאומית שאנחנו קשורים אליה ואני פשוט

לא הספקתי לנסח את הדבר. אנחנו מוכנים לבצע את מה שסיכמנו בינינו.

אני לא יודע מה לוח הזמנים של החוק הזה. אם נספיק לנסח את זה עד

שהחוק יבוא לקריאה שניה ושלישית, אני לא מתנגד שהתיקון יהיה פה.

אם לא, נגיש תיקון חוק בנפרד. הסיכום בינינו שריר וקיים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אם זו בעיה של ניסוח תשבו ותנסחו את ההצעה הזאת בסיועו של מר דמביץ.
י' ברק
זה לא בעיה של ניסוח משפטי.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אבל אם יש הבנה ביניכם והבעיה היא של ניסוח, אפשר למצוא את הניסוח,

י" ברק;

איך שלא יהיה, יש בינינו הבנה שנקיים אותה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אתה יודעת שחקיקת חוק זה תהליך ממושך מאד. אני רוצה באותו חוק לעשות

תיקון משנה כדי להביא את זה יחד.

יי ברק;

אני לא מתנגד לזה. אני רוצה לעבת עם אנשי המקצוע שלנו .

א' רובינשטיין;

שמר ברק יביא את ההצעה שלו לפני הקריאה השניה והשלישית ואם יהיה צורך

נכנס את הוועדה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בוודאי. אם יש הבנה זאת לא בעיה לשבת ולהכין את הנוסח. אני מוכנה

לזמן את הוועדה בקיבוע הבא לדיון בנושא זה.

י' ברק;

אני לא יכול להתחייב לגבי הזמן.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו ;

צריך לעשות את המאמץ הזה. אני מבקשת שתשבו עוד השבוע.

מה הסיכום? תכנסי את הוועדה בענין הזה לפני הישיבה של הכנסה?

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו ;

כן. היועצים המשפטיים יכינו את הנוסח החדש ובינתיים יעבדו על

התיקון הנוסף. אני אכנס ישיבה מיוהדת של הוועדה.
ע' לפידות
יכול להיות שאפשר יהיה להעביר נוסח שמקובל על שני הצדדים ורק

תעבירי אותו בכתב בין חברי הוועדה. אני מסופק אם כדאי לכנס את

הוועדה.

א' דמביץ;

זה לא מקובל.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני יכולה לקיים ישיבה לפני ישיבת הכנסת ולאשר. אין בעיה. אני

מאד מבקשת שתדונו בדברים האלה. אני רואה שהתקדמתם קצת והגעתם להבנה.

תשלימו את המלאכה ואל תשאירו את זה לחקיקת חוק חדש.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.15

קוד המקור של הנתונים