ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/07/1989

המשבר בענף החקלאות בהסדר המושבים - המשך דיון בהצעה לסדר היום של ח"כ גדליה גל

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 54 מישיבת ועדת הכלכלה

מיום ג', ח' תמוז התשמ"ט, 11.7.1989, בשעה 13:10

נפחו;
חברי הוועדה
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גל

מתמנים; ר. ערמון, יו"ר מועצת ההסדר

ד. ברוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

א. סנפירי, מנהל מינהלת ההסדר

י. ישי, מנהל אגף אשראי ופיתוה, סמנכ"ל מינהלת ההסדר

י. מאור, בנק המזרחי

ש. אלרואי, סמנכ"ל בכיר, בנק ההקלאות

מ. אינגביר, מנהל ענף קיבוצים ומושבים, בנק לאומי

צ. זיו, מנהל ענף אשראי להתיישבות, בנק הפועלים

ז. אבלס, משנה למפקה על הבנקים, בנק ישראל

א. גרוסברג, מנהל יחידת אשראי ליצוא, בנק ישראל

י. פרדקין, אגף המשק, תנועת המושבים

א. גצלר, אחוד חקלאי

מ. דלג'ו, אחוד חקלאי
מזכירת הוועדה
ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ.
סדי היום
המשבר בענף החקלאות בהסדר המושבים - המשך דיון בהצעה לסדר

היום של ח"כ גדליה גל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה ומקדמת אתכם

בברכת. הנושא שעומד על סדר יומנו זוז

המשבר בחקלאות, אבל אנחנו מייחדים את הדיבור היום על ההסדר של

המושבים.

חברים יקרים, ב-26 ליוני קיימנו דיון בנושא הספציפי הזה של הסדר

המושבים. הופיעו כאן נציג משרד החקלאות, בעיקר מר סנפירי שהוא פרש

בפנינו תאור של המצב הקיים. אני רוצה לומר למר ריצ'רד ערמון - שאז

שהה בחו"ל ולכן נבצר ממנו להשתתף - שאנחנו למדנו באותה הישיבה שסהי'כ

נכון להיום (כך אמר לנו מר סנפירי) 80 מושבים סיימו את ההסדר. רק 80,

מהם- 16 קיבוצים, כולם ברמת הגולן; בבקעה 15 מושבים שיתופיים, רובם

מעבר לקו הירוק-, פלוס 50 מושבים. עם 80 מושבים גמרו את ההסדר. זאת

אומרת, לגבי כל היתר, שמספרם הוא גדול - מעבר ל-354 מושבים - אין

עדיין הסדר.

באותה ישיבה למדנו גם, שלמעשה החובות הכבדים מונחים על הכתפיים של

כ-20 אחוז מסה"כ חברי המושבים. כ-60 אחוז מהחובות מונחים על הכתפיים

של 20 אחוז מחברי המושבים וזאת היא כמובן מעמסה כבדה מאד, ואנהנו לא

יודעים איך ה-20 אחוז האלה יכולים לעמוד באותם התנאים כפי שהוצגו לנו

בישיבה הקודמת. נאמר לנו גם, שיש הצעות להקלה - הן מבחינת טווח השנים

של החזר החובות, הן מבחינת הריבית, הן מהבחינה הבטחונית - אבל

המכשול, זה הבנקים. אם הבנקים יסכימו, מינהלת ההסדר והאוצר - שנתן גם

את ברכתו להגמשה, מוכן - אבל כמובן הבנקים הם המכשול העיקרי.

לכן, מצאנו לנכון היום להזמין את חברינו וידידינו מהבנקים, לשמוע מהם

כיצד אפשר להזיז את העגלה הזאת. יותר משנתיים מדברים על הסדר

המושבים. הזמן רץ, הזמן חולף והחובות לא נעשים קטנים יותר אלא הולכים

וגדלים. זה מעיק על המתיישבים, לא רק החזר החוב אלא גם איך להמשיך

בהווה ובעתיד, להמשיך לפתח משק, להמשיך להיות חקלאי, או שהוא צריך

לחדול מלהיות חקלאי.

קיימת גם הנקודה הנוספת - ויתקנו אותי החקלאים - הערבות ההדדית. יש

חלק מהמושבים אשר יש נכונות שערבות הדדית לגבי אותה הקבוצה - נניח

המקרה שהיה בערבה עם עין-יהב - הרוב איננו מוכן לשאת בעול של המיעוט.

היה משהו בקשר לערבות ההדדית שדיברתם על הסדר פרטי, ולכן אני מעלה את

הנקודה הזאת. הסדרים פרטיים - אם יש הסכמה, אין הסכמה, מה היקף

ההסדרים הפרטיים שיכולים להיות כדי לשחרר אותו מושב מהערבות ההדדית,

מהחובה שהחברים האחרים צריכים לשלם עבור אנשים אלה.

אלה חלק מהבעיות שהועלו בפנינו בישיבה הקודמת. הייתי רוצה לשמוע קודם

כל מיו"ר המועצה של מינהלת ההסדר, שיעדכן אותנו בבעיות היותר

אקוטיות, איך הוא רואה אותן וכיצד ניתן להניע את ידידינו מהבנקים -

נציגי הבנקים - כיצד ניתן להזיז את העגלה הגדולה הזאת. הציבור וחושב

שכבר הסדירו את ענין המושבים, שכבר הזרימו להם כך וכך כסף וכבר נתנו

וכוי - כאשר הציבור לא יודע ששום דבר לא זז ושום דבר לא התקדם. זאת

תעודת עניות. אם מינהלת ההסדר - ואני אומרת את זה בראשית דברי -

איננה יכולה להגיע להסדר עם יתר המושבים, יתר חברי המושבים, אין לין

מה לעשות. יותר מכובד בשבילה אולי להחזיר את המנדט וללכת הביתה. אם



אין לה סיוע, עזרה והגמשת מהבנקים, בלעדיהם שום דבר לא ייעשה ולא

יזוז.
ר. ערמון
אני טוען שהבעיה היא לא כמותית. מבחינה

כמותית זו לא הפרופורציה האם נכנסו

להסדר 80 מושבים וקיבוצים מתוך 350; אם חיו נכנסים 120, האם המצב היה

יותר טוב. הבעיה איננה כמותית.

לשם ציור עובדות מסויימות. המשבר פרץ בשנת 1985 והסיבות העיקריות

למשבר, מלבד תנאי משק קשים מאד, גם האינפלציה, העלמת מקורות כספיים;

הלא כל המקורות הכספיים במשק או רוב חמקורות חכספיים במשק שגוייסו

על-ידי חבנקים, הועברו לממשלה והיה מחסור אדיר בכסף ואז התוצאה היתה

עלות הכסף. אני רואה אותן כבעיות עיקריות, אבל לא כבעיה העיקרית.

המשבר פרץ כתוצאה מכד שביטלו את השיטה של האשראי המרוכז, שפעלה כ-25

שנה, יצר קשר חדוק בין המשק לבין הבנק המרכז אשר לא איפשר חריגה

מהמסגרות שנקבעו על-ידי האוצר, בנק ישראל, משרד החקלאות והבנקים.

ברגע שהשיטה הזאת בוטלה, על רקע של מחסור כספי, התחילו לחפש מקורות

כספיים ולצערנו מצאו מקורות מאד יקרים. אז ארגוני הקניות נכנסו

למסחר, הם בעצם לא מילאו את תפקידם כספקים של תשומות, הם נהפכו

לבנקים, נכנסו להרפתקאות וכך הלאה.

הבעיה העיקרית היא, שבוטלה השיטה שבמשך שנים רבות הבטיחה את התפקוד

הנורמלי של המערכת הזאת. היה משבר דומה בסוף שנות ה-50 וגם אז האוצר

ניסה לטפל בבעיה על-ידי נתינת "מתנות", נתינת כסף זול, קונוורסיות

למיניהן. לאחר כל ח"מתנות" האלה, התוצאה היתה שגודל הבעיה היה פי כמה

יותר גדול, לפני מתן ה"מתנות", ואז היתה ועדה של ברונו שקבעה את

וזשיטח של האשראי הנוכחי. כל זמן שהשיטה פעלה, היו חריגים בשוליים,

אבל המשק תיפקד כמו שהיה צריך לתפקד. לצערנו השיטה הזאת בוטלה באופן

הדרגתי, גם הכלים לפיקוח, גם הכלים לתפקוד.

בסוף שנות 84-85 פרץ המשבר בגלל יוקר הכסף, ומערכת הבנקאות התחילה

להגביל סקטור זה מבחינת כמות הכסף. גם אז לא היו צריכים להקים את

הוועדות הממלכתיות (הוועדה בראשותו של גבתון והוועדה בראשותו של

רביד) הבעיה היתה ניתנת לפתרון. להערכתי, חוץ מארגון אחד או מעט

יותר, בכל יתר המקומות הבעיה היתה ניתנת לפתרון בכלים המקובלים במשק

הבנקאות.

ועדה ראשונה פעלה בשנת 85, ועדה שניה בשנת 86, בסופו של דבר ההסכם

בין האוצר, הסוכנות ומערכת הבנקאות נחתם בסוף ינואר 88 ואז הוקמה

מינהלת ההסדר ולא הוקמה המועצה. המועצה התחילה לפעול בסוף מרץ השנה.

אני נכנסתי לתפקיד ב-28 למרץ 1989. ההסדר כפי שהוא היה הרע במיעוטו,

אבל לקח בעצם כ-3 שנים מאז שהתחילה ועדת רביד לעבוד, עד שהתחילו

לעבוד, ולכן התנאים שלו היו תנאים קשים. כאן צריכים לראות את כל

השחקנים שמשחקים במשחק הזה, כולל החקלאים.

למערכת הבנקאות אין המנגנונים שטיפלו בזמנו באשראי המרוכז, אנשים

ברמה מקצועית, ברמה גבוהה מאד. הם מתייחסים לנושא החקלאים בסיכון



גבוה ויש לחם אלטרנטיבה מסחרית לחשקיע אותם כספים מהגוייסים מהציבור

בתנאים טובים יותר עם סיכון קטן יותר. בתנאים מסחריים רגילים שיקול

זה הוא השיקול הקובע. לכן הם מעוניינים לגבות את כספם.

האוצר, במסגרת הסכם רביד, העמיד כספים בתנאים קשים מאד במחיר עלות

פלוס, כאשר עלות זו היתה מובטחת בעצם בערבות בנקאית. האוצר התנגד

תקופה ארוכה לתת כתף לבניית השיטה הישנה-חדשה של אשראי מרוכז שהבטיחה

בעצם קיומה של המערכת הזאת.

הסוכנות היהודית נתבקשה בינואר 88 להוסיף לתכנית רביד עוד 20 מיליון

שקלים, אולם עד היום הזה טרם קיבלנו תשובה. לאחרונה, לאחר פניות

חוזרות שלי, קיבלנו תשובה בה נאמר שיש להם עכשיו נושא חשוב יותר

לטיפול והוא נושא הקליטה.

משרד החקלאות היה צריך להיות האפוטרופוס של הענין, הוא המשרד שהיה

צריך לטפל בנושא זה, משרד נטול סמכויות תקציבים כדי לתמוך, והיות ויש

לו נסיון רב, הוא תומך בעבודה.

המתיישבים עצמם, הן המנהיגות הארצית והן המנהיגות המקומית, פעלו נגד

ההסדר. אני לא אומר שההסדר הזה היה הטוב ביותר, הוא היה הרע במיעוטו,

אבל טוב יותר היה אילו היו מבצעים את ההסדר הזה לפני שנה-שנה וחצי.

בהסדר זה אני לא רואה מטרה בפני עצמה, זה גישור לחיים נורמליים.

בעצם, עושים קונסולידציה של חובות כדי שאחר כך יבואו ויוכלו לתפקד

כפי שתיפקדו בעבר. גם במישור המקומי וגם במישור הארצי היתה הסתה נגד

ההסכם, לא רצו להיכנס היות וטענו שההסכם הוא רע.

אם כך, צריכים לראות את הענין הזה בצורה מאוזנת. גם החקלאים לא תרמו

את חלקם ומי שרצה להיכנס להסדר, והבין שטוב לו להיכנס להסדר, אפילו

בתנאים הנחותים של 6 אחוז ריבית והלוואות עד 15 שנה - הוא ראה שטוב

לעשות זאת, כדי שהבנק יתייחס אליו אחר כך ולא יראה אותו בגדר של פושט

רגל.

ערב כניסתי לתפקיד מצאתי מועצה המורכבת מנציגי האוצר, נציגי הסוכנות,

נציגי הבנקים, לצערי, עד לרגע זה יש לנו רק נציג של האיכרים הפרטיים

כיוון שתנועת המושבים לא מצאה לנכון עד היום למצוא את הנציג שלהם

למועצה. בינתיים ניסים הוא נציג הסוכנות, יש להניח שהחודש יהיו

שינויים, אבל המתיישבים עד עכשיו לא יכלו להתגבר על הענין שרצו נציג

אחד כדי שיהיה עם מי לדבר במועצה. כל נציג במועצה דאג לאינטרס שלו

ולא ראה, שברגע שהוא דואג רק לאינטרס הפרטי שלו הוא בעצם פוגע בעצמו,

הוא לא ראה, שבעצם צריכים ללכת וליצור את השולחן המשותף.

לכן, המשימה העיקרית היא לראות איך אנחנו יוצרים עכשיו מחנה משותף,

שכולם יהיו אינטרסנטים וירצו לתת כתף. במטרה זו קשה להגיד שהצלחנו.

אני חושב שההצלחה תהיה בזה שהמתיישבים כבר רוצים לתת כתף ובסיורים

שאנחנו עושים באזורים ביחד עם חברי המינהלה, אני נתקל כבר בתגובות

הרבה יותר חיוביות מאשר בעבר, אומרים שהם רוצים להיכנס להסדר. גם כאן

יש בעיה.



היינו בשלושת מפגשים במושבי הגליל, אמרנו לחם שיש לחם תנאים יותר

טובים, יש אפשרות לחיכנס לחסדר. עד לרגע זח חם לא חיו מסוגלים לתת

לנו את חנחונים כדי לדעת איך אנחנו פורסים את חחובות. אני לא מאשים,

אני אומר שזו עוד בעיח שאנחנו צריכים לחתגבר עליח.

שינינו את תנאי חחסדר וזח לקח חרבח זמן. חשינוי חוא די משמעותי ואותם

חברים שחתנגדו לאשראי צמוד בריבית של 6 אחוז ל-15 שנח, עכשיו מקבלים

את חחסדר ואומרים שזח חסדר טוב. לחערכתי חוא יותר טוב.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מח השינוי?
ר. ערמון
חשינוי חוא שתקופת חאשראי זח עד 20 שנח

ובמקרים מיוחדים עד 25 שנח - אם כי

אנחנו לא נתנו פרסום לתקופח יותר ארוכח מ-20 שנח ואנחנו יכולים גם

לתת תקופת גרייס של 3 שנים, אבל זאת במקרים מיוחדים, כשחאשראי ניתן

בריבית של 4 וחצי אחוז.

לטענתי, כשאנחנו מדברים על אשראי לקונסולידציח, חתנאים חם קשים מאד.

ריבית ריאלית של 4 וחצי אחוז - ואנחנו לא מדברים על פיתוח ולא על

אשראי לאיזח שחוא דיר, אלא אשראי לקונסולידציח - בכל קנח מידח, גם

בקנח מידח ישראלי וגם בקנח מידח בחשוואח למדינות אחרות; כמו בצרפת,

שם חחקלאי חוא רק חקלאי - לעומת חחקלאי אצלנו שחוא גם מתיישב, שחוא

גם ממלא תפקיד בטחוני - בצרפת חחקלאי מקבל אשראי לפיתוח שלעתים חוא

נשחק לא בריבית ריאלית; באנגליח ניתן אשראי, 70 אחוז מחאשראי שניתן

לחקלאים ניתן בערבות חמדינח וחאשראי בנוי על שיטת אשראי מרוכז.

רצינו ליצור, כדבר ראשון, מכנח משותף בין חשותפים; שינינו את חתנאים;

עכשיו יש שינוי בגישח לטיפול במתיישב, מאחר וחמתיישבים עכשיו רוצים

טיפול פרטני, רוצים לחיפטר מחטראומח חזאת של ערבות חדדית. בסוגריים

אני רוצח לחגיד, שאסור לסגור את חשיטח של ערבות חדדית בכללותח, אבל

חשתמשו בח בצורח לא נכונח. אם חחקלאי חשוויצרי נותן ערגות חדדית

לאגודתו בלי חגבלח בסכום, יש לחניח שחאיש יודע מח חוא עושח. מאחר

וחחקלאי חיום רוצח לחיפטר מחערבות חחדדית, יש שיטח וחבנקים ביחד עם

מינחלת האזור חולכים לפתרון חנושא חפרטני. יש 5 מושבים שנכנסו לחסדר

פרטני ולצערי מערכת חבנקאות כאן לא פעלח בקצב חרצוי כדי לבצע את

חחסדא בחמשת חמושבים.

יש משמעות רצינית לביצוע מיידי בחסדרים חפרטניים של חמשת חישובים,

מאחר ואז נוכל ללמוד ולחפיץ את השיטח חזאת גם לאחרים. במקרח חזח כל

אחד יכול לחיות לפי חיכולת שלו, אם כי קיים חספק, חאם מתיישב,

שחמחזור שלו יחיח קטן מ-100-150 אלף שקל חאם חוא יוכל לחתמודד בכל

חחזיתות, ללכת לבנקים וגם למועצות ולכל חמקומות כדי לעשות את חעבודח

חזאת בשם עצמו. זח קשח, אבל חכלי חזח קיים, אפשר לקבל את חאשראי.

אני חושב שאחד חחישגים של חמינחלח, שבנינו מחדש את כושר חפרעון של

חמתיישב. קודם נקבע כושר חפרעון לפי נתונים נורמטיביים, עכשיו נעשתח

עבודח וכושר חפרעון בעצם יותר קרוב למציאות, יותר קרוב לאפשרויות

חחקלאי לעמוד בתשלומים. אני בספק אם אפשר לקבוע כושר פרעון כשמדובר



על חסדר ל-20 שנח, זח לא קייס באף מקום בעולם ואי אפשר לחזות כושר

פרעון במיוחד בענף חחקלאי, חעובד בתנאי שכר מאד קשים, אבל חוא גם

תלוי בנזקי טבע.

אם אנחנו לא נפתור את חבעיח חעיקרית שחיא, איך קונים את חשיטח של

חעבודח חעתידית, איך מתיישב שגמר את עבודתו במסגרת חחטדר, שעשו לו את

חפריטח, במקרים מטויימים עשו לו את חמחיקח - נשאלת חשאלח איד חוא

ימשיך לעבוד, חאם יחיח גוף כלכלי שיחיח מוכן לחעמיד לרשותו אשראי.

מבחינת חבנקים, חאם חבנקים יחיו מוכנים עכשיו לחגדיל את חחשיפח שלחם,

כאשר ענף זח נמצא בבעיות, כאשר מערכת חבנקאות גם בפיקוח בנק ישראל,

גם בנק ישראל חחליט שחענף חזח עם טיכון גבוה ובמיוחד כאשר למערכת

חבנקאות יש אפשרויות חשקעה אחרות.

אני טוען שכדי לחבטיח שחחטדר חזח יתבצע אנחנו צריכים לבנות מחדש את

חשיטח של חאשראי חמרוכז בתנאים חמתאימים לתנאי חמשק. לשמחתי אני יכול

לחגיד - למרות שאני לא רוצח לפרט חיות וזח לא נושא של חמועצה - יש

דיונים עכשיו עם חאוצר לבנייח מחדש של שיטח זו, כולל בטחונות. אני

בטוח - אבל חבטחון חזח חוא בטחון אישי שלי - ברגע שפותרים את חבעיח,

שבונים מחדש את חשיטח, פותרים חרבח מחבעיות.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
איך בונים אותחז על אותו בטיט שחיח פעם

או על בטיט אחר?
ר. ערמון
חצמדח לבנק מטויים עם חון חוזר, יש

ויכוח לגבי תנאי חחון חחוזר ואני לא

מדבר על חאשראי בתנאים מטובטדים, אלא אולי בתנאים מועדפים, אבל לא

מטובטדים, עם תכנון, פיקוח, מעקב וזח צריך לחיות בגיבוי ערבות חמדינח

לגבי חמשקים שאין לחם חון עצמי או במלים אחרות, שחטיכון לגביחם חוא

טיכון גדול יותר. אני מדבר על משקים שיש לחם זכות קיום כלכלית ולא על

משקים בחם אנחנו תומכים מטיבות פוליטיות או אחרות.

בשלושת-ארבעת חחודשים מאז כניטתי לתפקיד, אנחנו בעצם בונים תשתית

שחיא שונח ממח שחיח עד עתח. אנחנו יושבים על תכנית עבודח של כל אזור

ואזור, חמכילח לוח זמנים ברור, מתי נכנטים לעבודח במושב, מח חטיכוי

לטיים את חעבודח. בנוטף לזח ניתן אחר כך לאותם מושבים שלא רוצים

לחיכנט לחטדר חתרעח בצורח פורמלית שאנחנו לא רואים אותם כאוכלוטיח

שמצטרפת לחטדר ואחר כך חבעיות חן בעיות פרטיות שלחם.
חיו"ר ש. ארבלייאלמוזלינו
אני רוצח לעבור לבנקים. שמעתם את חדברים

וכן שמעתם את דברי. במידח מטויימת חכדור

נמצא גם במגרש שלכם. חייתי רוצח לשמוע איך אתם רואים את חענין, איך

ניתן לקדם, לחזיז את ענין חחטדרים בתנאים חאלח ששמענו ממר ערמון, גם

מבחינת חחטדרים חפרטניים.
ג. גל
אני מודאג מחשקט שחשתרר ברחבי חארץ.

למעשח מדי פעם קורח אטון, נחרדים ואז זח

עולח על טדר חיום של הכנטת. אבל בסח"כ שקט ושלווח. גם ריצ'רד חרחיב

את חדברים, כדרכו, ברוח אופטימית וחדברים חם די נכבדים. אס אינני



טועח, גם לפני שבועיים סנפירי אמר שבתוך שבועיים יחיו כמת מושבים

שיגמרו את חחסדר הפרטני ?הנה חלפו שבועיים ואני לא בטוח שחוא יכול

לבשר לנו שיש מושב אחד שנגמר. אני שואל את עצמי - ועל זח חייתי רוצח

שחבנקאים יענו לי - מאיפח חבנקים מוצאים את חחוצפח לסחוב את חענין

חזח, לא לפתור אותו, לגרור אותו, לדעתי גם לבזבז את כספי חציבור,

לחרוס את חתשתית חחברתית של חישובים, לגרום לכך שמוסר אי-תשלום חולך

ומתפתח.

אני שייך לאלח שאי אפשר לומר שחייתי מאנשי חציבור שלא אמרתי כן לעשות

חסדרים, ידידי פסי גרופר תמיד אמר לי, למח אני אומר כך, שאני אגיד

כמוחו - לא לשלם. אני משוכנע שמ-30 אחוז מחמושבניקים לא תקבלו פרוטח,

כאלח שיכולים לשלם, בגלל חסחבת, בגלל חוסר חנכונות שלכם לחידבר אחד

עם חשני, בגלל חוסר חנכונות לפתור את חבעיח חזאת. מעניין אותי מחיכן

לקחת את חזכות חזאת לגרור את חענין חזח במשך כל כך חרבח זמן. אם על

זח תענו לי, אצא נשכר מחישיבח חזאת. אני כבר אינני מאמין שלא ניפגש

כאן בעוד חודשיים וכל מח שאפשר יחיח לבשר פח שעוד 2 ורבע מושבים עשו

חסדר.

חמושבים שחגיעו לחסדר חם בסח"כ 50, בחלק מחם חבעיח לא נפתרח. אם

במושב עין-יחב 8 חמשפחות תלויות על ח-90 וח-90 משלמות את חחלויות

שלחן, אז עין-יחב איננו בחסדר אפילו שחוא מופיע בין אלח שנכנסו

לחסדר.

אלח שנכנסו לחסדר חיו לחם שני מאפיינים; ואני חוזר ואומר עוד פעם: את

חחלויות של 8 חמשפחות בעין-יחב שלא חתמו על חערבות חחדדית, משלמות

חמשפחות ולא ח-8, וזח יקח עוד חודש - חודשיים וח-90 יפסיקו לשלם. אני

לא רוצח לחביא דוגמאות למושבים נוספים. אבל מעבר לזח, 50 חמושבים,

מהחסדרים שכאן קיבלנו, מח שאפיין אותם זח אחד מחשניים: רמח חברתית

בלתי רגילח, וזח מיעוט; או ב-40 מושבים חלק ממצב חחובות שלחם חיח

נמוך, סולידי וקל ביותר לפתרון. אז חיח חגיון, אמרו שזח יחיח

חקסרקטין דרכו נפתח את חשערים וחעסק יתחיל לחתקדם. איך אפשר לחסביר

אחרי חצי שנח. חייתם לפני חצי שנח בוועדת כספים ואמרתם שחתחלתם

בפרטני. 6 חודשים עברו מאז, אין עוד פרטני של מושב אחד. איך אפשר

לחסביר את חדברים חאלח?

אני מודע לזח שחחבורח חיושבת פח חיא חבורח שלא מקבלת חחלטח סופית

בבנק, ואם אמרתי את זח אליכם, אמרתי בחנחח שלפחות יחיח ברור שזח לאו

דווקא חבורח שיושבת כאן, אלא מערכת שלמח אטומח שאיננח מסוגלת לפתור

את חבעיח.

מ. אינגביר; מדברי ח"כ גל משתמע כאילו חכסף חזח חוא

של חמדינח ואנחנו מזניחים אותו. חכסף

חוא כסף שלנו ואנחנו רוצים לגבות אותו, חוא על אחריותנו וכל מח

שמשתמע אחרי זח כאילו אנחנו זנחנו. אני רוצח לחזכיר לגדליח, שאחת

חבעיות חיתח לאורך זמן רב, כל חזמן חילכו חשמועות שאולי יחיו תנאים

טובים יותר, לא לחסכים לתנאים חנוכחיים; כשחלכנו לתבוע, אישי ציבור

מכל חקשת חפוליטית, כולל גדליח גל, חרימו טלפונים ולחצו לא לתבוע



מושבים שלא רצו להצטרף. שר חקלאות חדש, ביקש 100 ימי חסד; בחירות;

מצאו אלף ואחת סיבות לבקש ימי חסד. ימי החסד האלה נמשכו שנה וחצי.

רק עכשיו, ואמר את זה ריציארד ערמון, הוחלט, שבמידה ומעכשיו והלאה

המושבים לא ישתפו פעולה, נתחיל לתבוע באופן רציני ויסודי. עד היום לא

עשינו את זה, עשינו את זה באופן ספורדי פה ושם. האמת היא שגם

כשעשינו, הפסקנו מכל מיני סיבות. נכון שהמושבניקים למדו שלא צריך

לשלם ונכון שמוסר התשלום ירד, אני מסכים, אבל זה לא בגלל הבנקים, אלא

בגלל כל הלחצים שהיו מסביב ולא עלינו, הלחצים באו מלמעלה וירדו

עלינו. גדליה יודע את זה.

אמת, יש בעיות טכניות רבות בטיפול הפרטני. לבוא ולהגיד שעין-יהב לא

הצטרפה להסדר? אנחנו אמרנו בהתחלה שלפי ההסדר, עד שהמושבניק האחרון

לא מסכים, לא מצטרפים להסדר. מה שקרה שבשום מושב לא היו מצטרפים כי

לא היתה החלטה פה אחד בשום מושב. אז באו אלינו וביקשו שנגמיש, שנסכים

אפילו אם 10 לא מסכימים ונצרף את המושב הזה להסדר כדי שלא יצבור

ריבית. עשינו את זה, אז היום אתה בא ואומר שהמושב הזה לא הצטרף כיוון

ש-10 לא הסכימו. אתה וחבריך לחצו עלינו לצרף את אותם המושבים גם כשלא

כולם מסכימים.

כל דבר מטילים לכיוון השני, עלינו. אם ההנחה היא שאנחנו כן נגבה את

הכסף, שאנחנו כן רוצים לצרף מושבים, אבל מכל הכיוונים נלחמים בנו,

ממש נלחמים בנו ואני מקווה שעכשיו - אחרי שהריבית ירדה, אחרי שהחליטו

שיותר לא ניכנע ללחצים, - יתחילו המושבים לעלות על דרך המלן. אני

יודע שזה הרבה זמן, אבל זה המצב שהיה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה לגבי ההסדר הפרטני?
מ. אינגביר
התחלנו עכשיו בהסדר הפרטני. זה לא המקום

להיכנס לכל הבעיות הטכניות שהיו, אבל

היו בעיות טכניות בין הבנקים, חלוקת חוב, איך עושים את זה. הגענו

להמון פשרות, על אף אחד הן לא מקובלות, אבל בסופו של דבר הגענו

לפשרות והתחלנו עם המושבים הראשונים. יש חבלי לידה ואני מקווה שאחרי

שנלמד מנסיון של 3-5 מושבים האלה, עם המושבים הבאים - בתקוות שיצטרפו

- ילד בצורה הרבה יותר קלה.
ר. ערמוו
אני רוצה לחדד את הבעיה. האם לרשות

הבנקים עומדים עכשיו המנגנונים שיכולים

לבצע בצורה יעילה את ההסדר הפרטני? על ההסדר הפרטני סוכם לפני 3

חודשים, החומר הראשוני נשלח לפני כחודש וחצי. האם עכשיו הבנקים

מוכנים, האם יש להם את הכלים לבצע? כבר יש הפניות לבנקים, יש הסדר,

יש טכניקות, אין כבר כמעט בעיה של בטחונות, הבנקים הגמישו את נושא

הבטחונות ונשאלת השאלה אם בטכניקות האלה, כשמגיע המתיישב לסניף יהוד

או פתח-תקוה, האם יש למנהל הסניף את הכלים לבצע את זה באופן מיידי.

קיימת הבעיה - האם אנחנו יכולים לעבוד במערכת הסמכויות הקיימת? האם

הייתם מוכנים ללכת למסגרת סמכויות שונה מאשר הסמכויות עליהן החלטנו

במועצה (ואגב, אני מתכונן עכשיו לכתוב למנהלי הבנקים, לתת תאור המצב

ולבקש שינוי ההסכם מאחר ואין אפשרות לפעול באותו סגנון.) אנחנו דנים



כבר במשך 3 ישיבות על שלושה מושבים - זה נכון שמדובר על עשרות

מיליונים - אבל אי אפשר לחזיז את חענין בגלל חמיגבלות של הסמכויות.
ש. אלרואי
בנק החקלאות הוא בנק ענפי - החקלאות -

ובגלל זה נושא הפריסה הוא בנפשו. אנחנו

התארגנו הן לחלק של טיפול באגודות והן לחלק הפרטני ומצידנו אין

מיגבלת ביצוע. אנחנו שומרים היום על קשר כמעט יום יומי עם אותם

החקלאים שהתחלנו בטיפול פרטני, חלק מהם - אמנם קטן - הסדרנו, אבל בכח

איו אפשרות לעשות שום דבר.

בעקרון, אנחנו פועלים במסגרת ההסדר ומה שסוכם בהסדר - בדיוק זאת

אנחנו מבצעים. לאותו מושב הרוצה הסדר פרטני הודעתי, שבמידה ויש שני

חברים שרוצים לחתום ולא יכולים להגיע לבנק " עובד שלנו יגיע אליהם

הביתה כדי להחתים. היה צורך בתצהיר נוטריוני - שלחתי את עורכת-הדין

הביתה. אנחנו עושים הכל כדי לראות את ההסדר הפרטני מתקדם. המיגבלה

כרגע היא הצד השני. אני משתומם גדליה על דבריך. אני מאד מכבד אותך,

אבל אני משתומם על הדברים.

ערכנו גיוס פנימי, הבנק התארגן, כל המחלקות הפרישו עובדים נוספים כדי

לצאת לישובים, הישובים לא ששים לחתום - לא פרטני בינתיים ועל אחת כמה

וכמה באגודות. יש שתי אגודות, שכבר חודשיים קובעים כל פעם לשבוע הבא

לחתום, יום לפני שהצוות יוצא, הם מבקשים לוותר. כל פעם יש להם סיבה

אחרת. אנחנו מצידנו מוכנים לתת הכל כדי שזה יהיה במסגרת אותו ההסדר,

כמו שחתמנו. חתמנו על הסכם - הוא טוב, הוא רע, הוא הרע במיעוטו - לא

משנה, זאת אנחנו נעשה.

ההסכם של מינהלת ההסדר אומר, שלאחר שחותמים 25 אחוז מהחברים, את אותם

החברים משחררים. לגבי מושב זח, שעכשיו הוא בטיפול, הגיע למינהלת

ההסדר מברק - ואני קיבלתי העתק - של ועד המושב בו הוא מבקש לא לשחרר

אף אחד מערבות אלא רק בהסכמת הוועד, כאשר השלב הוא יותר מתקדם, כשהוא

יגמור את הסידורים בפנים. מבחינת הבנק הוא מקבל קבלות, מקבל כל דבר

מיד שהוא שילם, שהוא ביצע את ההסדר. הבעיה היא שהבנק איננו מתארגן,

לא מוכן לעשות מאמץ - אם יש צורך לצאת לגליל ולהחתים מישהו ב-9

בלילה, ב-9 בלילה יחתמו, אין שום בעיה עם זה. אנחנו מוכנים, אבל רק

שנראה את הצד השני מצטרף,
ג. גל
האם אנשים מקבלים שחתרו אתה אומר ש-25

אחוז קיבלו שחרור.

ש. אלרואי; ברגע שבאותו מושב פרטני יחתמו 25 אחוז

או כל אחוז - יקבלו מיד שחרור.
צ. זין
הם קיבלו מכתב התחייבות שישחררו אותם

ברגע שהם יגיעו ל-25 אחוז.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
25 אחוז מהחוב, לא מהחברים.
י. פרדקין
שני הדברים גם יחד. לפחות 25 אחוז

מחחברים שמביאים 25 אחוז מהחוב.
ש. אלרואי
זה ענין יותר למצפונו או לשקט הנפשי של

החבר, אבל אין שום אפשרות מוסרית לקבוע,

לא במצב זה. ברגע ששילמת, נכנסת להסדר, קיבלת את האישור.

ג. גל; אני לא רוצה להתווכח, אני מוכן גם לקבל

את כל מה שאמרתם. אמר לי עזריח רסלר, אם
מותר לי לצטט ביושר
כל פעם שהיינו צריכים לעשות משהו ולא עשינו,

הסכמנו לעשות אותו אחרי חצי שנה. חשיטה הנוכחית מחזיקה כל הזמן בני

ערובה. במקום לבוא ולומר ליהודי הראשון שאומר, שיגידו לו כמה הוא

צריך לתת ואז מטילים עליו ומשחררים אותו - אז הוא אומר, שקודם רצו

חצי. מה זה מעניין מה שרצו? תכנית שאיננה מתבצעת היא תכנית לא טובה

וזה לא חשוב אם זה מוסכם על הבנקים. אני מקבל מכתבים מאנשי המינהלה,

המושבים, אנשי המינהלה, ואני לא רוצה לומר את שמם - אנשים כבר מוכנים

לחתום והכל כבר מסודר והבנקים ביניהם לא מסתדרים. עד שאתם תסתדרו,

יכול להיות שאני אגיד להם כבר לא לשלם. אי אפשר להתעלל באנשים וכאן

יש התעללות כל הזמן באנשים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מאיזה בחינה שהבנקים יסתדרו? מבחינה

ארגונית?

ג. גל; כל פעם מתעורר משהו. לצורך זח אני מוכן

להיות הטיפש. אם. בעין-יהב החבורה כולה

לא צריכה לשלם את החלויות של 8 המשפחות, אז אני לא אמרתי שום דבר.

בעין-יהב קרתה קטסטרופה.

ש. אלרואי; צריכים להמשיך לבצע את ההסדר בפועל,

לשכנע את החקלאים שיהיו מוכנים לחתום,

היות ויש הרבה שאומרים להם שזה לא סוף פסוק, הם לא מוכנים לחתום,

רוצים למחוק מחיקות הרבה יותר גדולות.

היו"ר של ארבלי-אלמוזלינו; הס מחכים למחיקה טוטאלית של החובותז

ש. אלרואי; בדיוק כך. יש כאלה שאומרים לי שהם מחכים

עוד שנח, נמחק עוד חצי, נמחק עוד סכום.

ועדת הכספים הגדילה את הסכום של 158 מיליון בסיס, יש הסכם ולפיו צריך

להכין ולבצע. אנחנו נבצע מה שסיכמה ועדת הכספים, בדיוק באותם עקרונות

שנקבעו שם. אנחנו לא נפריע מבחינת ארגונית ולא משום בחינה אחרת,

נגייס עובדים ואני משער שחברי יעשו זאת כמונו וזאת כדי שנוכל לבצע.

יהיו 5 ישובים בבת-אחת שילכו באופן פרטני, בבקשה, אנחנו נתמודד עם

זה, רק שיבואו. 5 ישובים שילכו באופן פרטני זה דורש יותר עבודה, אבל

אנחנו נתמודד עם זה. לא נגיד להם מחר, נגיד להם היום.

ג. גל; אמרתי לכל מושב ללכת לחתום ושאם אחר-כך

ישופרו תנאים הם יקבלו אותו הדבר. אז

באים ואומרים לי שזה רק חצי אחוז יותר. אני מכיר אנשים שאומרים שהיו



אדיוטים, בשבילם חצי אחוז ל-25 שנח זח חמון כסף וסימן שמי שלא חותם

בסופו של דבר יוצא חכם.
צ. זין
זח לא חצי אחוז, בטיפול חפרטני זח אחוז

וחצי.

ג. גל; איזח חצדקח יש, איזח קושי טכני יש שאפשר

לחסביר, שלא מתקנים לאלח שחיו בסדר,

חראשונים, לא נותנים לחם אותם חתנאים אלא למצטרפים חחדשים נותנים

תנאים יותר טובים. לדעתי זח פרוג'קטור ורפלקטור - מי שמחכח, מי שלא

חולד לקראת חחסדר ויושב בבית, מקבל תנאים טובים יותר. אני אומר

לאנשים, עד שלאלח לא יתוקן, לא לחיכנס לחסדר.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אלח שבכל-זאת חיו ראשונים, חיו בסדר

ורצו לחסדיר את חחוב שלחם ולחחזיר על-פי
חחסדר שנקבע בחוק
וזיו כאלח שאמרו שחם יחכו, חם ילחצו ויקבלו תנאים

טובים יותר. עכשיו יש תנאים טובים יותר ונשאלת חשאלח לגבי אלח שכבר

עשו את חחסדר, חאם חם יחנו מחתנאים חטובים יותר או לא יחנו. חם

מקבלים את חעונש על זח שחיו ראשונים ועשו את חחסדר בתנאים חקשים

יותר. לעומת זאת, אלח שחמתינו ולא עשו את חחסדר, חם נחנים מחסדר טוב

יותר.

ש. אלרואי; כל חחלטח שתתקבל בנושא חתנאים, בנק

חחקלאות יקבל.

מ. אינגביר; אין לי כרגע סמכות לחחליט על זח, אבל

אני רוצח שחנוכחים ידעו דבר אחד: קביעת

חסכום שחוטל על כל מושב ומושב ועל חמושב כאגודח חיא פונקציח של כושר

תחזר. ברגע שחריבית יורדת, גם כושר חחחזר גדל. אנחנו לא חוזרים לאותם

מושבים שחורדנו את חריבית ובודקים כושר חחזר גדול יותר ורוצים חזרח

את חמסילות. גם שם יש ענין של תקופח. יש מישחו שקיבל תקופח של 10 או

15 שנים בגלל שחריבית חיתח כזו. יכול לחיות שאם חריבית חיתח אחרת חוא

חיח צריך לקבל 5 או 10 שנים. לא ביקשנו שום שינוי.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתח מוכן לתת לחם את חתנאים חחדשים?
מ. אינגביר
לגבי 82 אחוז, חם קיבלו את חתנאים

חחדשים. מדובר על 18 אחוז. לפני כן

חמרווח שלי חיח אחוז וחצי, חוא ירד ל-0.8. לי אין כרגע תשובח לזח.

שיחיח ברור, זח כספים נוספים במחילח.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זו לא מחילח, אתח מאשר את חחחזר בתנאים

טובים יותר.

י. מאור; אם אנחנו ניגשים למח שגדליח מבקש, זו

מחילח נוספת מצידנו. אני אומר, במשותף

עם חאוצר, חצענו שנשב ונתחלק בנטל שנגרם לבנק. אם חבנק חולך לבצע לבד



- חוא מפסיד כסף. אם האוצר מוכן להשתתף בנזק שנגרם בגין ח-18 אחוז,

אנחנו מוכנים לחשתתף בזח, אנחנו לא פוסלים את זח על חסף.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חאוצר את שלו כבר עשח.
י. מאור
גם אנחנו את שלנו כבר עשינו. מח

שחתחייבנו, אמר שמואל אלרואי, את 158

מיליון חשקלים שחבנקים חתמו, חם תורמים לעסק. פח מדובר על מחילח

נוספת שנגרמת בגלל חנושא של חסדר מוקדם וחקטנת חמרווח מאחוז וחצי

ל-0.8 אחוז.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא מדובר על מחילח נוספת. מדובר על אותם

אנשים שבכל-זאת עשו את חחסדר, לא חיכו,

אז חם נענשו. זאת חבעיח. חשאלח אם אתם מוכנים לבוא ולתקן לחם

רטרואקטיבית, כדי שיחיח חסדר אחיד לכולם מבחינת חחסדר, מבחינת

חריבית, מבחינת טווח חשנים וכוי. אין לזח שום קשר ל-158 מיליון

חשקלים.

י. מאור; חיום אין למי למכור את חכסף חזח באותח

ריבית, חריבית בינתיים ירדח ונגרם פח

נזק לבנק. גם חבנק חוא מוסד כלכלי.

חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! איזח תחושח יש אצל אותם אנשים שכבר עשית

אתם חסדרז אתח מחלק אותם לשני סוגים

ואפילו באותו חמושב יכולים לחיות שני סוגי מתיישבים. למח זח צריך

לחיות? מדוע אי אפשר לחחיל עליחם אותו חסדר שקיים חיום? בגלל שחם עשו

את חחסדר לפני חצי שנחו
י. מאור
אם את מסתכלת על זח כפי שחגדיר משח

אינגביר, אם צמודים לכושר חחסדר - זח

תלוי גם באורך חחסדר, יש לזח חסבר. חישובים חאלח קיבלו את חפריסות

בתנאים מסויימים, בריבית מסויימת, לתקופח יותר ארוכח. ברגע שחריבית

עולח או יורדת, ישנח חשפעח. זח חלק מחרכב חנוסחח.

חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! נניח חם חיו מחכים ולא חיו עושים אתך את

חחסדר, אז חיית עושח אתם לפי חחסדר

חחדש.

צ. זיו; אני חושב שאי אפשר לחתייחס למושב שאכן

חתנחג בסדר ונכנס לחסדר מחר ככל חאפשר,

כאילו עשח רע לעצמו. בסיסית חוא עשח טוב לעצמו. חוא נכנס בתנאים

שחבנקים חיו מוכנים לתת לו באותו זמן. בעצם חצבת חתנאים, כמו שאומרים

חברי, חאוצר לא עשח טובח, חאוצר מוכר את חכסף במחיר חעלות שלו, מח

שחוא עשח בדרך, חוא חוריד לבנקים את חמרווח - זו תרומח ראשונח. עכשיו

דורשים מאתנו לבוא ולספוג חפסד - נכון שזח לא מחיקח ישירח למושב, אבל

זח יספוג חפסד - על אותו כסף שלנו. אנחנו אומרים שאנחנו לא יכולים

לחיות חכתובת חבלעדית לענין זח. חמושבניק לא נדרש לחחזיר את חמחיקח



שהוא לא קיבל או לחזור על בדיקת כושר ההחזר שלו ולא יכולהיות שנהיה

הכתובת היחידה לענין זח.
ג. גל
חשוב איזה הסדר יהיה. ככל שיותר

מושבים יכנסו להסדר, ההפסד יהיה בסופו

של דבר יותר קטן. כל מכשול שמראה למושבניק שלא כדאי לו להיכנס, מגדיל

את מספר המושבניקים שבסופו של דבר לא יהיו בהסדר. לאורך כל הדרך יש

כל הזמן התניות ומכשולים והעדפות שמאותתות - נוסף לפוליטיקאים, נוסף

לאנשי הציבור.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מתקרבים עכשיו לתקופת בחירות

והפוליטיקאים יעוטו על הענין הזה.
ש. אלרואי
כל הדברים שחברי אמרו לגבי תכסף, ההפסד

הנוסף שנגרם - הוא נכון, אבל ההחלטה
שלנו נובעת מסיבה פשוטה
אין אפשרות מבחינת ההסדר שמשאיר חלק

מהחקלאים בתנאים שונים. היות ואנחנו רוצים שיהיה אמון בהסדר לגבי

ההמשך, אמרנו שאנחנו חייבים לתת כאן תשובה חיובית.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בנק החקלאות מוכן לתת תשובה חיובית.

צריך להגיע לאחידות מבחינת ההסדר. שלא

יהיה קיפוח ואפליה בין אלה לאלה.
ר. ערמון
אני בהחלט מברך על החידוש של בנק

החקלאות, כיוון שבישיבה האחרונה לא

הסכמתי לקבל את עמדת הבנקים, שיש לעשות אפליה בין אלה שנכנסו להסדר

ואלה שלא נכנסו להסדר - זה חידוש מרנין של בנק החקלאות. אני מקווה

שזו גם השפעה של השינויים במועצת המנהלים, על כל פנים זה בהחלט

חיובי.

זאת הדוגמא שמאפיינת בעצם את ההתנהגות של השותפים להסבם. תסלחו לי

שאני משתמש בביטוי לא פרלמנטרי, זאת בעצם הגישה הקטנונית. יכול להיות

שיהיה לנו נזק של כמה מיליונים ואם מישהו חושב שההסדר הזה יסתיים

במהיקה של 158 מיליון - אז הוא בהחלט טועה. אם אנחנו מורידים את

המוטיבציה של החברים להיכנס, איזה מחיר אנחנו עלולים לשלם בזה

שמעכבים את הביצוע בעוד חודש ועוד חודש, מכיוון שזה מחזק את כל אלה

שאומרים שצריך לחכות עוד זמן מה. רבותי, אם אנחנו לא נוכל לשנות את

זה, הבל על הדיונים במועצת ההסדר ואני גם לא אהיה מוכן להיות יו"ר

המועצה כאשר כל הדיונים הם על נושאים טכניים ללא יכולת לקידום

הענין.

לא מדובר על הקטנת המרווח. כשאנחנו דיברנו על מרווח של אחוז וחצי,

הוא היה בהחלט מרווח תאורטי. אני יכול אחר כך להסביר מה ההבדל בין

מרווה שאתה רושם בספרים ולא גובה אותו, לבין מהיר שהוא סביר.

כאן צריכים מידה של גמישות כדי להכניס להילוך יותר גבוה את הביצוע.

צריך לוותר על דברים אחרים מכיוון שמשמעות הענין, שמבצעים ענין זה

במסות, יש לו משמעות אדירה. אני מתכונן לכתוב בצורה מפורשת, אני מכיר



את החברים היושבים כאן, אין להם האפשרות לשנות את הדברים, אלא הם

יכולים להעביר את המסר. כאן מדובר במדיניות ברמה הגבוהה ביותר במועצת

המנהלים. טוב שהם שומעים את הענין אבל הם צריכים גם לעזור במסגרות

שלהם - כולל בנק החקלאות ובנק הפועלים - צריכים לשמוע את זה ולהיות

בעצם נציגי המסגרת של אינטרס זה, כיוון שזה משרת גם את הבנקים.

ג. גל; מושב כמו גן חיים, למה זה לא זז שם?
א. סנפירי
אני רוצה למסור מספר נתונים וגם לתקן

כמה דברים שאולי לא ידועים.

(א) דיברתי על 354 ישובים, סה"כ הישובים שהיו בהסדר. מתוכם אמרנו

ש-81 גמרו וקיבלו את ההסדר. סדר גודל של בין 6 ל-8 המושבים שגמרו

את ההסדר, יש אתם עדיין בעיות. ההסדר לא פתר להם את כל הבעיות -

גם בגלל שהיתה שנה חקלאית קשה, גם בגלל שהתגלו כמה דברים שלא היו

מספיק נכונים בהסדר שעשינו.

(ב) דיברתי על זה שישנם כ'100 ישובים נוספים שאמורים להיכנס להסדר

על-פי החלטה של האוצר וועדת הכספים של הכנסת. אמרתי שלזה עדיין

לא קיבלנו תשובות סופיות מהבנקים, נכון לישיבה שהייתי לפני

שבועיים. מאז קיבלנו תשובה שמוכנים ללכת לפריסה לישובים האלה מכל

הבנקים. פריסה בלי מחיקה.תשובות עקרוניות חיוביות על נושא של

פריסה בלבד לישובים, קיבלנו מארבעת הבנקים.

(ג) העליתי את הנושא של האיחוד החקלאי ואמרתי, שלגבי הישובים של

האיחוד החקלאי
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הפריסה תהיה ל-30 שנה?
א. סנפירי
עד 20, כמו כל ההסדרים. גם ההסדר עם

הקיבוצים הוא עד 25 שנים.

לגבי ההסדר של האיחוד החקלאי, אמרתי שאין לנו הסדר לאיחוד החקלאי

והסיבה לכן היא שאין לנו עדיין תשובות, לא מהבנקים ולא מהאוצר לגבי

צורת ביצוע ההסדר של האיחוד החקלאי. אמרתי שיש לנו סדר גודל של בין

35 ל-70 ישובים שאמורים להפוך לישובים רגילים, ממושבים לישובים

קהילתיים, ואין לנו תשובה איך להעביר ישובים לישובים קהילתיים. לפי

ההסכם, הגורמים המיישבים והאוצר היו צריכים לתת לנו ניירות עבודה איך

לעבוד אתם, וזאת למעלה משנה. אמרתי שלא קיבלנו את זה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; עדיין לכ-250 מושבים אין לך תשובה.
א. סנפירי
זה לא מדוייק. מתוך 350 כ-70 צריכים

להפוך לישובים קהילתיים, נשארים כ-280

שמתוכם 81 כבר קיבלו את הכסף, נשארו פחות מ-200, שמתוכם יש כ-20-30

ששייכים לאיחוד החקלאי ואין לי אפשרות לעשות להם הסדרים ברגע זה.

מתוך 160-180 הישובים שנשארו, נכון לרגע זה יש חצי לפחות שלא יכולים

לעשות את ההסדר מבחינתם - לא מוכנים, הוועד מפורק או שהם נמצאים

בפרוק או שלא מעניין אותם לעשות את ההסדרים והם לא רוצים לשלם כסף,



או שמנפנפים בכל מיני ניירות של כל מיני גורמים ולא מוכנים לעשות את

ההסדרים. אחד לאחד אני יכול למנות אותם בכל האזורים בארץ, והמדובר

בישובים שלא רוצים לעשות הסדרים וזו הבעיה הגדולה ביותר הקיימת.

בנוסף לזה, העובדה שלא תבעו חלק מהישובים גרמה שהישובים האחרים ראו

כי טוב ולא שילמו חובות, יותר טוב לא לשלם מאשר לשלם. אני מניח גם

שעוד כ-50 ישובים נמצאים היום בתהליכים של הסדרת הישובים ובזה פתרנו

את כל הבעיה, במספרים הגדולים במקרו. בנוסף ל-350 קיבלנו עוד 100

ישובים עכשיו, ולחלק מהם כבר התחלנו להכין הסדר ואני מניח שדווקא עם

אלה התהליך יהיה מהיר יותר.

הצגתי את הבעיות העיקריות שישנן ואני אומר שההסדר הפרטני מאד מורכב,

הוא בעייתי הן מבחינת הצגת הנתונים פנימה, הן מבחינת ביצוע לגבי כל

אחד ואחד מהחברים ואנחנו גמרנו 7 ישובים שבהם העברנו כבר הודעות

לחברים שהם יכולים ללכת לבנקים לעשות את ההסדרים. אחרי שגמרנו את כל

פרטי הפרטים של כל 60 עד 80 החברים בכל מושב כזה וכל אחד קיבל הודעה

ביד מה הוא יכול לגמור.

המושב שהציגו כאן כבעיה, שהועלתה במברק אומר כדלקמן: חבר מסויים, בא

והסכים שהוא עושה הסדר על 20 אלף שקל שזה חובו. החוב שלו בבנקים הוא

15 אלף שקל ו-5,000 שקל הוא צריך להסדיר באגודה. קבעו איזו שהיא צורה

להסדיר את החוב באגודה, שהוא משווק את הלהקה האחרונה שלו דרך האגודה,

או שהוא מביא כסף מזומן או שהוא מוותר על תכנית חסכון שיש לו. זה

הסיכום עם האגודה. הם שלחו מברקים ואמרו: עד שהחבר לא יסדיר גם את

החלק הזה של החוב, אל תשחררו אותו מהערבות ההדדית, כי אם תשחררו אותו

החוב הזה יעמוד מול אף אחד, הוא לא ישלם את החוב לאגודוז ואף אחד לא

ישלם את זה לעולם. אז האגודה כאילו, שהתפרקה כבר, היא לא קיימת, כי

יש רק גורמים פרטנים, תעמוד עם חוב שהיא לא תדע מה לעשות אתו ולא

יהיה הסדר. זה המברק של רנתי.

אין ספק שישנן בעיות רבות שהן גם קשורות לסיכומים בין הבנקים לבין

האוצר. למשל, מושב נוב, ברמת הגולן, לא ביצע את ההסדר בגלל שלא סוכם

החלק של יחסי המחיקה בין הבנקים לבין האוצר. זח קשור לערך הריבית,

איד מחשבים את הערך ל-30 לספטמבר 86 ולכן לא הוסדר למשל נוב. הויכוח

על מושב רמות ברמת הגולן דומה לענין הזה, עדיין לא סוכם הערן הכלכלי

של כפר הנופש ואיך לחשב את הערכים של החוב של כפר הנופש בספטמבר 86.

שאלו אותי על עין-יהב וגן-חיים. עין-יהב איננו שייך לכל הבעיות ולא

קשור בכלל לבנק. עין-יהב בא כמושב ואמר שהוא רוצה לעשות הסדר כלכלי

של חובותיו, כקיבוץ? הם אמרו שכל החובות שלהם עדיין לא מחולקים, הם

לא חילקו אותם לחברים שלהם אחד לאחד כי הם נמצאים ברמת גרעון אגודה;

אמרו שאם הם יצטרכו לחכות לזה, זה יקח לפחות שנתיים עד שיעשו את

ההסדר. הבנקים, לפנים משורת הדין, בניגוד לעקרונות (ואישרנו את זה

בוועדת היגוי במיוחד כדבר חריג) הסכימו לעזור להם כדי שיהיה פתרון

כלכלי לענין, כדי שהם יוכלו לקבל סכום כסף מהסוכנות היהודית שאחרת הם

לא היו מקבלים אותו (סכום גדול של כסף} וכדי שהם יוכלו לקבל פריסה

בריבית של 4 וחצי אחוז ולא בריבית בסביבות 11 אחוז שהם שילמו. זה חסך



לחם סדר גודל של מאות אלפי שקלים בשנה שהם עשו את ההסדר, כי חחוב

שלחם חוסדר על מעל 10 מיליון שקל.

חיו חרבח ויכוחים על חסדר עין-יחב. לבוא ולחגיד שעין-יחב קשור

לבנקים? לחיפך, חבנקים חלכו לפנים משורת חדין כדי לעשות את חחסדר של

עין-יחב. חריב שישנו בתוך עין-יחב קשור לחוב של חברים שלא חסכימו

לחכיר בחוב שלחם. אז אם מישחו לא מוכן לחכיר בחוב שמישחו חטיל עליו

וחמישחו חזח מנסח לגבות את חחוב - זו בעיח פנימית של עין-יחב איך

לגבות את חחובות. לא יכול לחיות שמישחו יבוא ויגיד שחוא לא רוצח לשלם

חובות בכלל, אבל חוא רוצח לחשתמש בכל רכוש חאגודח. זח מח שאמרו חרוב

בעין-יחב וחרוב חיח 93 מול 7 משפחות, שחלק מחן חיו בין-כח בתחליכי

עזיבח, מתוכן חיום 5 כבר עזבו.

לגבי גן-חיים. שם יש לנו בעיח, שם זח חסדר מיוחד. גן-חיים, בניגוד

לעמדת רביד, בניגוד לכל חחלטח אחרת שחיתח יכולח לחיות, סוכם למחוק

לגן-חיים מעל 3 מיליון שקל, לישוב שחוא במרכז חארץ בעצם, למרות שערך

חמשקים שם חוא ערך גבוח. ערך חמשק שווח לפחות סדר גודל של 150-200

אלף דולר. חחוב שלחם עומד על סדר גודל ענק בגלל בעיח פנימית. חקימו

בתוך חישוב מפעל לנייר טואלט, מפעל זח פשט רגל ונשאר עם חובות

גדולים. חטילו על כל חבר באגודח 45 אלף שקל כערבות, כולם נתנו

ערבויות לאותם שני חברים שלקחו על עצמם וחקימו את חמפעל חזח. ולכן,

עשינו חסדר מאד מאד מורכב בגן-חיים, מאד מאד חריג שלא דומח לשום דבר

אחר וחבעיח נשארח רק בתחום של יחסי חמחיקח בין חבנקים. אני מניח שגם

זח ייפתר בזמן חקרוב.

יחסי חמחיקח בין חבנקים נמשכים 3 שבועות, מקסימום חודש, כי לפני כן

חיח סיכום על יחסי חמחיקח וחיתח רק בעיח של תוספת שאושרח, תוספת

מחיקח של עוד מיליון ו-100 אלף שקל במועצח שחיתח לפני חודש. רק בחלק

זח חיתח בעיח.
ר. ערמון
לענין גן-חיים. שם יש תופעח מאד מעניינת

וחיובית, כל חמושב מתאגד עכשיו לשלם חוב

של חבר אחד, חם מוכנים לקחת על עצמם 48 אלף כל אחד וזאת בגין ערבות

חדדית לחבר שנכשל בסכום אדיר. חם אומרים שחם חגיעו לסוף חיכולת שלחם.

אילו חיינו צריכים ללכת לפי מח שכתוב בספרים, חיינו צריכים לחגדיל את

זח ל-65 אלף. חקטנח מ-65 אלף ל-48 אלף, פרושו של דבר מחיקח נוספת של

עוד מיליון ומשחו.
כאן חיו קיימות שתי אפשרויות
לחלק את זח פרופורציונאלית בין

שני חגופים שנתנו כסף - אחד, בנק חחקלאות, חשני בנק חפועלים - אבל

כאן חתעוררח בעיח עקרונית. מאחר ונכנסת עכשיו אוכלוסיח נוספת לחסדר -

עמק חפר בשרון - חאם לגבי שני חגופים חאלח, 80 חמושבים חנוספים,

חאם אנחנו נפעל כאן בחתאם לעקרונות חבסיסיים. כלומר, חחובות של

חערבות חחדדית מחולקים לפי חפרופורציות של חחובות לבנקים. בישיבח

חראשונח ביקשתי ששני חבנקים חייבים לקחת את זח על עצמם. אני לא

מגלח כאן סודות בנקאיים, חבנק חממלכתי אמר שאין לו, חוא לא יכול

לעמוד בזח. למרות חרצון של בנק חחקלאות, יש כאן בעיח, איך בנק

חחקלאות שחוא לא יכול לתפקד.



כדי שתבינו את המצב, 180 מושבים צמודים לבנק החקלאות. כ'120-130

צמודים לבנק לאומי ורק פחות מ-60 צמודים לבנק הפועלים. כאן ישנה בעיה

מאד עקרונית, האם בנק החקלאות היום, עם האפשרויות וההון שעומד

לרשותו, האם הוא יכול לתת תשובה לבעיית סדרי הגודל של האוכלוסיה, שהם

בעצם משועבדים לטובת בנק החקלאות. לא רק זה, רוב האזורים המפעליים

משועבדים לבנק החקלאות ואז קצת קשה לתמרן עם החובות שלהם.

לגבי גן-חיים - במועצה הראשונה שנקיים ביום חמישי הבא, הבנקים

התחייבו לתת תשובה עקרונית, לפי איזה עקרון הולכים; האם הולכים לפי

העקרון הכולל לגבי כל ארגון קניות, או הולכים בענין זה באופן פרטני.

זה התאריך הסופי לגבי גן-חיים ואני מקווה שעד אז נוכל לקבל תשובה.
ש. אלרואי
הסכם רביד עיבד שיטה של חלוקה בין

הבנקים באופן ארצי לכל האזורים. ארגון

קניות אחר שבתכנית רביד - לא נלקחה בחשבון מחיקה, אבל בשלב מאוחר

יותר הוכנס למסגרת - קבענו שהולכים לפי אותה השיטה, אנחנו תרמנו את

חלקנו. בקשת בנק החקלאות היא שלגבי כל ישוב, זה הדין. אנחנו נכבד את

ההסכם, אנחנו לא מסכימים לסטיה מההסכם. ההסכם אומר, שחלקו היחסי של

הבנק באותו האזור נמחק ודין כזה אנחנו מבקשים בגן-חיים או בישובים

שיבואו מחר או מחרתיים. שום דבר אחר, לא החלטות צדדיות מיוחדות. זאת

היא הבקשה של בנק החקלאות וגם לגבי גן-חיים.

א. סנפירי; גן-חיים בעצם אושר 3-4 פעמים וכשהוא

אושר לפני כ-7 חודשים, על בסיס של

אוקטובר 88, הנתונים היו, שבנק החקלאות ובנק הפועלים הסכימו כל אחד

לשאת במחיקה מסויימת, כל אחד בחלקים שלו ובלי קשר לבנקים האחרים

שבהסדר. אחר כך המספרים גדלו כי הסתבר שהחובות הרבה יותר גדולים

וכשהסתבר שהחובות הרבה יותר גדולים ועשו מחיקה יותר גדולה, אז התבקשו

השינויים לגבי אחוזים אחרים. אני מקווה שענין זה יסתיים, זה ויכוח

בין הבנקים ואיננו ויכוח לגבי גורמים אחרים, מי ימחוק כמה. זאת הבעיה

של גן-חיים ולכן אני מניח שביקש ח"כ גדליה גל, שמציג את הענין הזה,

אבל הוא חריג, הוא היחיד ברגע זה שעומד כבעיה בין הבנקים.

נקודה אחרונה חשובה, בנושא של 5 אחוזים. אנחנו כמינהלה הודענו לכל

הישובים שנכנסו להסדר והודענו גם לבנקים ולאוצר - והם לא אישרו את

זה, אבל הסכימו שאנחנו נודיע - הודענו לכל הישובים שאנחנו כמינהלה

נעשה כל שביכולתנו כמערכת ציבורית כדי שאם יהיו איזה שהם שיפורים

בתנאים לישובים שכבר נכנסו להסדר, הם יחולו גם עליהם. הודענו לכל

ישוב וישוב במכתב אישי שלי, לכל מושב שגמר את ההסדר. הניסוח סוכם גם

עם האוצר וגם הודענו לבנק שלא היה צריך לאשר או לא לאשר. זאת אנחנו

צריכים לקיים, כמערכת ציבורית אמרנו שנעשה כל שביכולתנו, כי אסור

לדעתי שתהיה איזו שהיא אפליה בין ישוב לישוב, כמו שלא יכולה להיות

אפליה בין הקיבוצים למושבים ואת אותו עקרון אימצה גם ועדת הכספים של

הכנסת.

אני חושב שההסדר של 4 וחצי אחוז חייב לחול גם על הישובים שעשו את

ההסדר. נכון הוא שיש ישובים שהיו להם מחיקות ויכול להיות שהמחיקות

היו בסכומים נמוכים יותר - בטוח שהיו יותר נמוכים - אם היו עושים להם



חישוב לגבי 4 וחצי אחוז ולא 6.7. נניח שניקח רק את חישובים שעשו רק

חסדרים על בסיס פריסח, שלא חיו לחם מחיקות, ואנחנו עשינו חסדרים בסדר

גודל של כ-200 מיליון שקל פריסות לישובים - בערכים של חיום זח יכול

לחיות קרוב אולי לכ-300 מיליון שקל פריסח - אם ניקח מתוך 300 חישובים

חאלח ונגיד שלכשליש וויו מחיקות ולשני-שליש חיו רק פריסות, אנחנו

מדברים על 200 מיליון שקל שנפרסו לישובים. 18 אחוז של חבנקים מ-200

מיליון שקל זח פחות מ-40 מיליון שקל. אם מדובר על אחוז חבדל, מדובר

על ערך חבדל מבחינת חבנקים של 400 אלף שקל לשנח על כל ארבעת חבנקים.

זח חחפרש שיכול לחיות, אם מדובר על אחוז חבדל תוספת שכאילו חבנקים

לוקחים על עצמם. אני לא חושב שבגלל סכום כזח צריך בכלל לעבור לויכוח

עקרוני כשמוסכם חעקרון שבו.

ג. גל; מח קורח עם חמשקים של חתאחדות חאיכרים?

חאם חענין אתם חתקדם? חאם נעשו כבר

חסדרים!
ר. ערמון
נעשח שיפוט לגביחם ונשלחו אנשים לבנקים.

חשאלח קודם כל, חאם חבנקים מקבלים גם את

חאיכרים חפרטיים לחסדר או לא.
א. סנפירי
עד כמח שאני יודע, עדיין לא סוכם. אם

חחוב חוא מיליארד זח משחו אחר ואם חחוב

חוא 20 מיליון, זח משחו אחר. צריך לדעת מי חחקלאי, כמח כסף חייב, למי

חייב. ביקשתי מיוסי ישי שיתן לי שמות של אנשים כדי שאוכל לבדוק אם חם

חייבים. בלי אינפורמציח, אי אפשר לתת תשובות.
י. ישי
משרד חחקלאות חגיש רשימח של כ-100

מושבים וקיבוצים ומאחר ומדובר רק ב-100

יחידות, חיח קל יותר לתת אינפורמציח. בנוסף לזח, עשינו חערכח לגבי

1,500 חקלאים בחקלאות חפרטית. חמדובר בסביבות 200 אלף שקל חובות

לפריסח. משמעות של אינפורמציח יותר מפורטת חיא לבוא ולחכין 1,500

תכניות, וזח כמעט בלתי אפשרי. אלא אם כן נגיד שעושים פסק זמן של חצי

שנח, מכינים את כל חתכניות, שופטים את כולם ומביאים רשימה סופית. לא

כך חלכנו. אני מבין שיש עדיין בעיח עם חבנקים, חם עדיין לא קיבלו

חחלטח אם לצרף את חאוכלוסיח. בנק לאומי פנח וביקש אינפורמציח נוספת

או שמות של אנשים. בעקרון חחומר חוכן. קבוצח ראשונח של 100 חקלאים

פרטיים, כל חחומר שלחם מוכן כבר לשיפוט.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתם לא יודעים לחעריד את חחיקף?
י. ישי
כן, אבל לא באופן מוסמך. חם רוצים נתון

מדוייק לכל אחד ואחד. עם כל חכבוד, אני

וחושב שכאן קיימת חתחמקות, צריך לתת תשובח אם מצרפים את חאוכלוסיח של

1,500 חאיכרים חפרטיים או לא מצרפים. צריכים לקבל חחלטח עקרונית ולא

לחתחמק.



מ. איגגיר; כדי לקבל חחלטח עקרונית צריך לדעת מי

חייב וכמח. חוא עדיין לא חגיש כל תכנית,

ואם המדובר ב-2,500 חקלאים?
י. ישי
חרי יש שיטת עבודת והיא שמכינים תכנית

לכל פרט כזה והבנקים מוזמנים לחיות

נוכחים בשיפוט, שם חם יחיו רשאים לקבל חחלטח חיובית או שלילית בחתאם

לקריטריונים. אנחנו לא נחליט לבד, והרי חמינחלח בסח"כ מכינח חומר גם

במסגרת החשבים, מכינח את חחומר ומביאח אותו לשיפוט בנוכחות הבנקים,

בלי שחבנקים יאשרו לא יחיח ביצוע. גם כאן נכין את חחומר, נביא אותו

לשיפוט בנוכחות הבנקים חנוגעים בדבר. יש 100 תיקים שלמעשח אפשר לחביא

לשיפוט כבר עכשיו.

ר. ערמון; נניח שח-100 האלה חייבים 5 מיליון, האם

הבנקים מוכנים עכשיו לבצע?

י. ישי; מדברים על לשפוט.

ר. ערמוו! האם הבנקים מוכנים עכשיו להיכנס לתהליך

של עבודה.

מ. אינגביר; אנחנו לא יודעים מה זה מטיל עלינו, כמה

זה עולה לנו. מחר חוא יבוא עם עוד 5

ומחרתיים עם עוד 5, מחר יגידו שאנחנו מפלים חקלאים כנגד חקלאים.

אנחנו רוצים לדעת כמה זה עולה לנו, מה סדר גודל העלות. הוא אומר שיש

200 מיליון, אנחנו רוצים לדעת .כמה מתוך זה לבנק לאומי - 10 מיליון,

50 מיליון, 150 מיליון, וזאת אני לא יודע. אני רוצה התייחסות גם לגבי

פרעון מוקדם, גם לגבי נושא בטחונות, גם לצורך מה לקחו כסף.

ר. ערמוו; זאת התייחסות לא רצינית. אנחנו לא

מדברים על כסף נוסף אלא מדברים על פריסה

של חובות קיימים. חבעיח חיחידח שיכולה להיות היא, אם יש לך אשראי

שלגביו יש לך מקורות יקרים ואתה צריך לעשות פרעון מוקדם. זאת הבעיה.
מ. אינגביר
השיקולים של מועצת המנהלים של בל"ל, לא

אתה ולא אני נחליט עליהם. יש כל מיני

שיקולים. בין יתר השיקולים הוא הסכום, המצב של אותם חקלאים, אין לנו

שום אינפורמציח שאני יכול לבוא היום למועצת המנהלים ולהגיד לה שמדובר

על 10 מיליון, על 100 מיליון, על אלף חקלאים, קיבלו את הכסף ל-10

שנים או קיבלו את הכסף לשנה. לי אין שום דבר, אני לא יודע כמה זה

עולה. אתה אומר לי שנחליט, אני לא יכול להחליט. לגבי המושבים אני

יודע בדיוק, כמה הם חייבים לנו, מה סוג החוב ועשינו את העבודה

בלעדיכם, אנחנו לא צריכים אתכם שתגידו לי כמה הוא חייב לי. כאן אין

לי מושג אפילו מי זח חתאחדות האיכרים, הוא לא מדווח אצלי במחשב

כהתאחדות ולכן ביקשתי לקבל את הרשימה שאותה הוא אומר שאני אקבל בעוד

שבוע. רק אז אני אוכל לבדוק.
י. פרדקין
נדמה לי שמאז שהמועצה פועלת בסדר,

המינהלת מגלח את המסלול חנכון לטיפול

במושבים וזח מתבטא בנכונות של המושבים לחיכנס לחסדרים. יש כמח בעיות

שלדעתי אם לא יתנו עליחן תשובח, יצטרכו לתת בחמשך. רוב חמושבים שיכלו

לעבוד כאגודות ולחיכנס לחסדרים כאגודות, נכנסו; כל שאר חמושבים יבואו

לחסדרים פרטניים או חחלק חמכריע שבחם. במסגרת חסדרים פרטניים קיימת

בעיח בסיסית וחיא שאלת חבטחונות. אם ידרשו מחמושבניקים בטחונות מעבר

לנכס שלחם ולערבות חאישית שלחם - שם טמונח פצצח. חלא רוצים לחשתחרר

מחערבות חדדית, ואם ידרשו ערבות אישית של 5 או 10 חברים לכל חבר שחוא

חייב סכומים גדולים מאד ל-20 שנח - לא יקחו את חערבות. חחבר יכול לתת

את חבטחונות שיש לו, חוא יכול לשעבד את חמשק שלו וחערבות חאישית של

בני חמשפחח. אם ידרשו מעבר לזח, אני צופח ברוב חמקרים בעיות. צריך

לקחת כערבות את חרכוש חאישי שלו ורכוש בני חמשפחח - אם ידרשו מעבר

לזח, זח לא ילך.

מינחלת חחסדר, בחלק מחמקרים, לא סוגרת את חמעגל עם נושים נוספים שחם

מחוץ לבנקים ולא מתחייבים לחסדר. יש דוגמא קונקרטית של נושח מסויים,

שתובע את חמושבים שנכנסו לחסדר, תובע אותם חיום בגין חערבות שחם חתמו

בזמנו לארגון. חוא תובע אותם בתביעח משפטית וחיתח לחם חחרגשח חברורח

שעם כניסתם לחסדר, חם ישתחררו מנושא זח ואילו חיום חם עומדים בפני

תביעח משפטית - גם סנפירי וגם ריצ'ארד יודעים על זח - אבל זח לא

חגורם חיחידי שלא חגיעו אתו לחסדר.
מ. אינגביר
חם ידעו מפורשות שלא משוחררים מזח, שאל

את כפר יחושע, שאל את נחלל, חם ידעו

מפורשות שלא משוחררים מזח. חם במפורש ידעו שיש חוב כזח, הם עשו את כל

חפעולות.
י. פרדקין
זה לא החוב חיחיד שקיים. יש עוד נושים

של חארגון, במקומות אחרים, שחתמו ערבות

למושבים והיום - למרות שנכנסו לחסדר - חם עדיין חשופים לוגביעות

מחגורמים חאלח. אני לא מפנח אליכם את חשאלח חזאת, אבל אני אומר

שמינחלת חחסדר חייבת לסגור את זח כי זח לא סגור. לחערכתי חיום קיימת

נכונות משום שמגלים יותר הבנח וגמישות.
צ. זין
בחמשך לדברים שנאמרו פח רציתי לחזור

לדיון חמרכזי שזח מח קרה לחסדר

בהתפתהותו. עברה שנה וחצי מאז שחוא נחתם ויש לו 3 שותפים עיקריים:

חממשלח, חבנקים וחמושבניקים עצמם או חמושבים שמתפקדים כאגודות.

חתחליד שקרח לכל אורך חדרך חוא, שחממשלח חיתח צריכח לחגדיל או לתת
יותר ממה שהיא נתנה בהתחלח
חבנקים בוודאי נדרשו לזח כל הזמן

ולהערכתי הגיעו למקסימום הוויתורים והדרישות שהיו יכולים לתת. בעצם

הגענו לרגע האמת שבו המושבניקים מגיעים לנקודת המבחן מכיוון שמה

שאנחנו רואים בהסדר הפרטני, שמריצים 3 מושבים או 5 מושבים כרגע, עם

כל העיכובים שהיו, שהמושבניקים פשוט לא באים לחתום.

אנחנו שואלים את עצמנו, מח עוד נדרש בחסדר פרטני, כשנותנים חלוואות

לחקלאי ל-20 שנח ב-4 וחצי אחוז, מוותרים על בטחונות, נותנים חנחת



מזומן, כל מה שהתבקשנו עשינו, הבטחנו מקסימום גמישות ומה המושבניקים לא

באים לחתום. יש לי דוגמא של שני מושבים, שמנכ"ל משרד החקלאות אמר לי

ששם ירוצו לחתום, כי המושבים הם פרובלמטיים, מתוך למעלה מ-30, באו

שלושה. גם המושב שמוזכר כאן, באזור פתח-תקוה, למעלה מ-35, הגיעו 3

לחתום. אותו מושב ששולח כבר שנים מברקים ושואל למה לא מסדרים לו

הסדר פרטני, לא באים לחתום.

אני חושב שהמושבניקים ולא הבנקים ולא האוצר, הם שמגיעים עכשיו לרגע

האמת וזה נראה תוך השבועות או החודשים הקרובים. עכשיו כבר הוצגה

דרישה חדשה בפני הבנקים, שיוותרו על כל הבטחונות בהסדר הפרטני, נסתדר

עם המושבניק, הוא יחתום על הכל. כשהוא הולך לקנות מכונית, הוא יביא

ערבים; כשהוא בא לקחת ערבות בהסדר, הוא לא יקח ערבים כי פה לא צריך.

לזה אנחנו לא מסכימים. אנחנו חושבים שקודם כל הוא צריך לבוא לבנק

ולהסדיר את החוב. הוא בכלל לא בא לבנק, זאת הנקודה הבסיסית, הוא לא

רוצה לחתום. כאן האחריות הגדולה של מנהיגי המושבים ושל האגודות ושל

כל אלה שהובילו גם להסדר האגודה וגם להסדר הפרטני. אני חושב שאנחנו

מגיעים לנקודת האמת מהצד שלנו.
ר. ערמון
האם אתה בטוח במספר האנשים שהגיעו

לחתום? כיוון שלנו יש נתונים אחרים.
צ. זין
בדקתי, זה מעודכן 3-4 ימים אחורה,

אנשים באים לסניף לשאול לגבי ההסדר

הפרטני, אבל כאלה שבאים לחתום בפועל זה 3 או 4 בכל מושב. אם אלו

הנתונים, על 30 אנשים שצריכים לבוא אלי, אני אומר שהמצב חמור,

המושבניקים לא רוצים לחתום ואין הסבר אחר לענין הזה.
מ. דלג'ן
אני רוצה להתייחס לדברי סנפירי. אני

חושב שהוועדה המכובדת הזו לא יכולה

לעבור לסדר היום כאשר מנהל המינהלת בצורה ברורה ביותר אומר שיש

אפליה. הוא מדבר על אי-אפליה, אבל הוא אומר שיש אפליה. הוא אומר שלכל

החקלאים במדינת ישראל יש הסדר, למעט הישובים של איחוד הקניות. אין

אפשר לעבור לסדר היום? אם אנחנו במדינה מתוקנת, אני לא יכול לעבור

לסדר יום. 27 ישובים של איחוד הקניות, 5 ישובים בבקעת הירדן, אם

מישהו כאן יש לו משהו פוליטי - שיגיד. 4 ישובים ב'יהבשור". 7 ישובים

בגוש שגב. רוצים למוטט את ההתיישבות הצעירה?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אז למה אין הסדר?
מ. דלג'ו
תשאלי אותם, יושבים כאן הבנקים. אני כל

הזמן שואל אותם והיום אומרים לי שאין

הסדר. את ההסדרים עם איחוד הקניות התחילו עוד לפני שהיתה ועדת רביד,

ועדת שפטון התחילה לטפל בהם. אמרו שצריך להיות הסדר כולל וצריך לפרק

והיום המפרק לא כאן ואני רוצה להרשות לעצמי לדבר בשמו: הוא מוכן

למחוק מחובות הישובים פי כמה יותר מאשר הבנקים מוכנים למחוק. יושב פה

אלרואי, הוא מכיר את הנתונים והוא יאשר. פלומין, בשם שאר הנושים, שהם

55 אחוז, מוכן היום - אני לא רוצה לנקוב בסכום, הבנקים יודעים -

למחוק הרבה יותר מאשר הבנקים. לא יתכן שהענין הזה נמשך כבר 3 שנים



וכל פעם קיימת סיבח אחרת, פעם אחת הבנקים לא מסכימים, פעם חמפרק לא

מסכים וכל אחד אחר. אני חושב שהוועדה הנכבדת הזו לא יכולה לעבור לסדר

היום בנושא הזה.

אני שומע כאלה שאומרים, שהישובים לא רוצים, יכול להיות שזה באמת כך,

אבל אני רוצה להתייחס לישובים שלנו כולל הטיפול הפרטני, כולל אותם

הישובים החדשים שהיו התבשרנו שהבנקים הסכימו שיכלילו גם אותם. ישובים

אלה מתדפקים על דלתות המינהלת ומבקשים שמישהו יטפל בהם. אלה ישובים

עם מוסר שרוצים להחזיר את החובות שלהם, הם רוצים להסדיר את התשלומים

שלהם. היום, הריביות המשולמות, הן ריביות גבוהות. יושבים כאן גם

נציגים של בנק ישראל. בישיבה הקודמת העליתי את הנושא של הריבית

וציינתי עובדות שחשוב שגם הם ישמעו. בשנה שעברה החקלאים, על הכסף

שבנק ישראל נותן, שהוא קורא לזה ריבית זולה, החקלאים שילמו 40 אחוז

שנתי ו-8 חודשים שילמו כ-30 אחוז. אני מדבר על הון חוזר, ריבית

שניתנה לצורך יצור ליצוא.

ז. אבלס; אתה צריך לדבר על ריבית ריאלית. אם אתה

לא מדבר על ריבית ריאלית - המספרים שאתה

נוקב בהם זה דמגוגיה. תהיה צמוד לנתונים. אם אתה מציין מספרים, תציין

אם זה מספרים ריאליים או מספרים נומינליים.
מ. דלג'ו
במפורש ריבית נומינלית. אני טוען וטענתי

גם בישיבה הקודמת שגם ריבית של דולר

פלוס 12 אחוז בלבד, לא יותר, זה הרבה. משלמים יורו-דולר, פלוס בנק

ישראל שמאפשר לבנקים לקחת עמלה של בין אחוז ל-3 אחוז. המערכת החקלאית

מקבלת בסביבות אחוז וחצי. המערכת החקלאית שנותנת מוסיפה עוד נקודה 8

אחוז, נקודה 7 אחוז - זה מגיע לחקלאים, פלוס 12 אחוז.
ז. אבלס
נאמרים כאן דברים שנובעים מחוסר הבנה

בסיסית של אלה שמדברים לגבי התהליכים

שלהם. כשמדברים על ריבית, מדברים על ריבית ליבו פלוס. ריבית הליבו

זאת הריבית הבינלאומית, ריבית של הלוואות בשוק הון והיא משתנה מפעם

לפעם, היום היא בסביבות 9 אחוז. אתה יודע מהי הריבית שהבנקים מגייסים

את הכסף? הבנקים מגייסים את הכסף בריבית של ליבו פלוס שמינית. מרווח

צריך להיות לבנקים?
מ. בנג'ו
אני מדבר על חקלאי שלא יכול לשאת את

הריבית הזאת.

ז. אבלס; תשווה את זה לריבית בשוק החופשי של

אשראים ומט"ח ואז תראה את ההבדל ואת רמת

הסיבסוד.

א. סנפירי; ההסדר של האיחוד החקלאי היה מסופח, היה

הסדר אחר. הם בהתחלה לא הסכימו להגיע

אתנו לשום סיכום אלא רק עם האוצר ועם הבנקים. בסוף סוכם שהם מכינים

תכנית מקרו של כל נושא האיהוד החקלאי ושל הקרן המשותפת. הכנו הסדר

מקרו, העברנו אותו לאישור של האוצר ושל הבנקים. הסיכום היה שננסה



לחציע איזה שחן הצעות, בדו"ח רביד יש מספרים הרשומים על האיחוד

החקלאי. הצענו הצעה שהאוצר אמר שאם הבנקים יאשרו אותה, הוא יסכים.

הבאנו את ההצעה הזאת לפני כ-4 חודשים לבנקים ואז הבנקים ביקשו שלפני

שנראה אם אפשר לקבל את הביצוע - הם רוצים שנבצע רישום או שניים. מבלי

להיכנס לפרטים, בחודשיים האחרונים, אמרו שננסה להביא 2-3 ישובים מתוך

מסגרת זאת כדי לראות האם זה מתבצע בהתאם לתכנית שאנחנו הצגנו ואז הם

יתנו לאוצר תשובה עקרונית, אם הם מסכימים לתכנית המקרו שהצגנו אותה

לפני כן ואז אפשר יהיה לעשות הסכם לגבי כל 27 הישובים.

את שלושת הישובים הראשונים הבאנו פעמיים לבנקים ואנחנו מתכוונים

להביא, אחרי כל התיקונים שעשינו, עד סוף השבוע הבא. אם זה יהיה הבסיס

שאפשר יהיה לגמור את המקרו, אני לא בטוח. זה אמנם מה שסוכם, אבל אני

מקווה שזה גם מה שיתבצע.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מר זיו, היינו רוצים לשמוע ממך בקשר

לתנאים האחידים, האם תהיה או לא תהיה

נכונות בבנק הפועלים להשוות את התנאים.

צ. זיו; כרגע העמדה של בנק הפועלים היא שצריך

עוד מישהו להשתתף בספיגה. אנחנו מחכים

לתשובת האוצר בנושא. האוצר מעיין כרגע בדרישה שלנו ולאחר שהוא יחזור

אלינו - אני מניח שאנחנו נחזיר את זה לדיון. כרגע הנהלת הבנק החליטה

לא לשנות את התנאים, אבל הענין לא נגמר בזה אלא מחכים לתשובת האוצר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתם פניתם לאוצר בענין זה?

צ. זיו; ישנה פניה של סנפירי.

א. סנפירי; כשאנחנו היינו בישיבה בפעם הקודמת, משה

אמר בין יושאר שיואל אופיר מטפל. בדקתי

את הענין עם יואל אופיר והוא אומר שהם לא ישתתפו בשום דבר ושהם

הודיעו זאת חד-משמעית. זה מה שהוא אמר לי ואני מצטט את שניכם, גם

אותך וגם אותו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לאוצר יש פניה כזאת?

ד. ברוך-. לא מכיר שום פניה.

צ. זיו; כרגע העמדה שלנו, שהתקבלה בישיבת ההנהלה

האחרונה, היא שעל החלק שלנו אנחנו לא

סופגים את ההפסד. אני רוצה להעיר בקשר לסכום שנאמר פה, 400 אלף שקל

לשנה לכל המערכת הבנקאית, אני לא בדקתי את המספר הזה, ההבדל לאותו

חקלאי שיש לו הלוואה של 50 אלף שקל - שזאת הלוואה גדולה יחסית במסגרת

הסדר פרטני - על החלק של ההלוואה שיש לו, אם לא הורידו לו את הריבית

הבנקאית, זה עוד 13 שקלים לחודש. אם הופכים גם ענין זה לענין עקרוני

מהצד של החקלאי, אני חושב שזה מגוחך. אני מקבל את העקרון הציבורי

שצריך להשוות את התנאים, אבל אי אפשר להגיד לנו ש-13 שקלים לחודש, על

זה קם או נופל חקלאי שרוצה להיכנס להסדר ובצר לו הבנקאות הורגת אותו.



חבנק רואה מולו את כל חקבוצה ויש לו סכום גדול, החקלאי לא יכול להגיד

שהוא לא יכול לשלם 13 שקלים לחודש.
היו"ר ש. ארגלי-אלמוזלינו
גם הבנקים לא צריכים להגיד שעל 13 שקלים

לחודש הם לא מוכנים ללכת. החקלאי נמצא

במצוקה קשה.
צ. זיו
הוא כבר קיבל הפחתת ריבית.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כשאתה אומר שאתה מקבל את העקרון

הציבורי, זה בכל-זאת עוד משהו.

ג. גל; זאת לא ישיבה ראשונה ולא ישיבו? אחרונה,

ונדמה לי שהועלו כמה דברים שרצינו לחשוף

ואכן רובם נחשפו. אני מציע לועדה לומר לבנקים שעל-פי הערכתנו כל

מיגבלה יוצרת את הסיבת לעיכובים.

אנחנו ממליצים - אתם תעשו בסופו של דבר הרי מה שאתם רוצים - לא לעשות

25 אחוז ו-12 או ב-13 או ב-25 אחוז, כל מושבניק שבא אל פקיד הבנק

וחותם, שיקבל תעודת שחרור. אחר כך אני סומך עליכם שתתחילו לטפל באלה

שלא רוצים לחתום. אני מבין מושבניק שחותם ולא מקבל שום תשובה ב-1989,

הוא מגיע למסקנה שלא לחתום על שום דבר. יחתום, יקבל תעודת ויתור, בלי

התניות. לדעתי זו המלצה שאני מציע שתשקלו אותה.

השוואת הריבית - וזה לא חשוב אם זה 13 שקל - זה איתות ברור שמי שרשע

וטוב לו, צדיק ורע לו. לא חשוב כאן גודל הכסף. דווקא משום שזה מעט

כסף, אני לא מבין בכלל מדוע לא גמרתם את זה לפני חודשיים. אם זה היה

הרבה כסף, הייתי מבין, מעט כסף, ודאי שלא ברור לי. המושבניק לא שוקל

את זה בשקלים, אבל אתם נותנים נשק בידי הפוליטיקאים לומר למושבניקים

שמי שימתין ישלם אחרת.

אנחנו מבקשים שתגמרו בהקדם את הנושא של המשק הפרטי בהתאחדות האיכרים.

אי אפשר להשאיר דבר זה פתוח. אנשי התאחדות האיכרים טוענים שהם המציאו

הומר, יכול להיות שהוא חומר גס ולא מעובד.

הנושא של האיחוד תחקלאי הוא נושא שצריך לגמור אותו, לגמור אותו כדי

להתחיל.

הדבר האחרון הוא נושא הבטחונות. יש לעשות כל מאמץ שהבטחונות יהיו

אישיים ולא יצטרכו עוד פעם להביא בטחונות של אחרים, אלא אם כן ירצו

בכד.

אני מציע שזו תהיה ההמלצה של הוועדה ושנזמן את החברים האלה בעוד 4

שבועות כדי לשמוע מה קרה במשך זמן זה, מה הם קיבלו, הזיזו, איפה הם

היו טובים ואיפה היו רעים, כדי שאחר כך נוכל לחשוב איך לטפל בהם.

ר. ערמוו; אני מקווה שעם מינויו של מזכיר תנועת

המושבים נקבל תמיכה יותר גדולה מהנבחר



החדש וחוא יעביר את המסר חזה לכל חמיגזרים, לכל האזורים, כדי שלא

ניתקל בעיות.

(א) אני מקווה שמערכת הבנקאות - ואני מוכרח לומר שהגישה שלהם לגבי

הבטחונות היא שונה בתכלית מכפי שהיתה לפני מספר חודשים - משיקול קר:

במקום שהחוב יהיה מספר מיליונים על האגודה, שעכשיו היא גוף שקצת קשה

להגדרה, עדיף לחלק את זה בין החברים ולהסתפק בערבויות האישיות של

החברים. בינתיים בנושא הבטחונות, לאחרונה לא שמעתי תלונות שהבנקים

נוקשים בנושא זה ואני חושב שזה מתבצע תוך כדי שיקול נבון ונכון.

(ב) אני בטוח שאנחנו נצטרך תרומה נוספת בנושא המקורות והמחיקות.

נמנענו במועצה בשלב זה לעשות הערכת מצב, כיוון שרוצים לקדם את

הביצוע. שלא יהיו אשליות, בגלל ההרעה שחלה בתנאי השכר, בגלל השכר

בענף החקלאות, בגלל שהצטרפה גם אוכלוסיה נוספת, נצטרך מקורות

נוספים.

(ג) אנחנו קובעים תכנית עבודה של אגודה של כל ישוב וישוב. לאחר תקופה

של חודש-חודשיים נפנה באופן רשמי למושב על-מנת לתבוע תשובה מפורטת,

אם נכנסים להסדר או לא נכנסים. אנחנו לא רוצים שרק יהיו יריות

באוויר, שהמינהלה לא עובדת והבנקים לא בסדר, אלא אנחנו רוצים לקבל

תשובה מפורטת מכל ישוב וישוב אם רוצים את ההסדר או לא רוצים את

ההסדר.

(ד) לגבי אוכלוסיה חדשה. כאן הבנקים צריכים לתת כתף מכיוון שזאת

האוכלוסיה שעוד פועלת במתכונת הנורמלית. כמה שנקדם נושא זה, נוכל

לעזור אחר כך לכולם. לא מתקבל על הדעת שלא תהיה השוואת תנאים טוטאלית

אם זה 13 שקל להלוואה או אם מדובר על 400 אלף - השיקול הוא באמת צר

וקטנוני. היה עדיף לבצע, מכיוון שהתועלת היא פי כמה יותר גדולה מאשר

אם עושים את החשבון הצר. קחו את זה בחשבון בכל-זאת בקשר לביטול

הנוסף.

(ה) בשם המועצה אני מתכבד לפנות למנהלי הבנקים לשנות את סמכויות

המינהלה. חיכיתי לראות באיזה צורה יגמר נושא הקיבוצים, כיוון שיש

להניח ששם ההסדר ייעשה בצורה שונה ולא יתכן ששני המגזרים האלה יטופלו

בצורה שונה. כמו שלא חשבתי, שיכול להיות שקיבוץ שטופל במסגרת ועדת

רביד ובמסגרת ההסדר שלנו, שהם יהנו מתנאים רעים יותר מאשר קיבוץ

שמטופל עכשיו במסגרת השניה. זה לא מתקבל על הדעת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אילו למינהלת ההסדר היו יותר סמכויות,

יתכן שפני הדברים יכלו להיות אחרת. אני

מסכימה עם מה שאמר מר ערמון, יש לדעתי מקום להכניס שינויים בסמכויות

שניתנו למינהלת ההסדר ולהקנות לה אולי סמכויות רחבות יותר, כדי שיהיו

לה כלים ושיניים. היא יכולה לקבל החלטות, והבנקים או גורמים אחרים לא

יקבלו את זה. לדעתי זו הנקודה הראשונה שצריכה להיות אם מינהלת ההסדר

לא תצליח ליישם את ההחלטות שהיא מקבלת במועצה שלה שבה יושבים כל

הגורמים הנוגעים בדבר, אז היא יכולה ללכת הביתה, מכיוון שזה משלה את



כל אלח שחושבים שיש מינחלת הסדר והיא מסדירח את העניינים ואת הבעיות.

לדעתי צריך לפעול בכיוון שינוי הסמכויות המוקנות למינהלת ההסדר.

אנהנו רושמים לפנינו, שמבהינת הבנקים יש הערכות ארגונית ומצידם לא

יהיה שום עיכוב לגבי הברי המושבים שיבואו וירצו לעשות את ההסדר. זה

מה שאני שמעתי מכם.

אני הושבת, ואני אומרת את הדברים לאהר שכבר יש מזכיר חדש לתנועת

המושבים, חייב להיות שיתוף פעולה הדוק יותר בין מינהלת ההסדר לבין

הנציגות של המושבים. בכל אופן, כאשר יש הבנה יותר ויש יותר שיתוף

פעולה, גם יש אמינות מצד המתיישבים לגבי ההחלטות המתקבלות. במשך כל

הזמן הזה התרשמתי שהתנועות המיישבות למעשה לא כל כך לחצו על החברים

לעשות את ההסדרים. יכול להיות שגם הם קיוו שיחול שינוי בהסדר, יכול

להיות שהלחץ שיעשו אותו, אכן הביא לשינוי. מאחר ועכשיו יש שינוי -

ואני מברכת את האוצר שהלך לקראת ההסדר - יש לקוות שיהיה יותר שיתוף

פעולה כדי לקדם יותר ובאופן נמרץ יותר את תהליך ההסדר.

אני פונה למינהלת ההסדר. שמעתי את האינפורמציה גם ממר סנפירי בישיבה

הקודמת, גם היום הוא השלים דברים, ואני שמעתי ממר ערמון וההתרשמות

שלי היא, שמר ערמון לוקח את העניינים בידיים, זאת אומרת לא תהיה יותר

סחבת. יכול להיות שבתקופה הראשונה של ההסדר, עד שהתחילו לעכל את

הנושא, לקח הרבה מאד זמן; הרושם שלי הוא, שהוא רוצה שהעניינים יהיו

בקצב מהיר יותר במינהלת ההסדר, הן מבחינת הכנת החומר, הן מבחינת הכנת

השמות מבחינת הנדרש לבנקים, ושלא תהיה טענה של האיחוד החקלאי מדוע לא

טיפלו במושבים ובישובים שלהם. אתם תעשו מאמצים גדולים יותר כדי שלא

תהיה סחבת מבחינתכם, אתם כמינהלת ההסדר.

אני רוצה לברך את בנק החקלאות על ההודעה שלו - ואנחנו רושמים אותה

לפנינו - על כך שהוא בהחלט בעד הסדר אחיד לכל חברי המושבים, אלה שכבר

עשו את ההסדר בעבר ואלה שעומדים לעשות אותו. זאת אומרת, לתת את אותם

התנאים גם רטרואקטיבית לאלה שכבר עשו את ההסדר. אני רוצה לקוות - לא

רק לקוות, אלא אני דורשת - מיתר הבנקים לא רק מבחינה ציבורית עקרונית

לקבל ולהגיד שזה מוצדק, אלא הלכה למעשה.

אני מתרשמת שהמעמסה איננה כל כך גדולה והבנקים יכולים לשאת בזה. לא

כן הדבר לגבי החקלאי כשאתם מעמידים אותו מול הבנק, אותו החקלאי שצריך

להחזיר את ה-50 אלף או יותר והוא צריך גם להמשיך לקיים את המשק שלו,

הוא צריך גם להשקיע בפיתוח, הוא צריך גם להתקיים. המכות שנוחתות על

החקלאי הן רבות - הן מכות טבע והן מכות שלא מהטבע ויש להם באמת מספיק

צרות ובעיות יש חקלאים שבקושי יכולים להתקיים מפרי עמלם. חייבים במצב

הזה להתחשב. אני דורשת, גם מבחינה מוסרית, מהבנקים - הישובים האלה

עבדו אתכם במשך כל השנים ואתם נהניתם גם מהעבודה הזאת אתם וכל אסון

לא קורה אם הבנק יקה על עצמו את 13 השקלים לחודש, בפרט כשכל זה מתחלק

בין ארבעת-חמשת הבנקים.

המעמסה איננה כבדה ואני דורשת בשם ועדת הכלכלה שכאן תהיה אחידות

בתנאים ותחילו רטרואקטיבית את אותו הסדר שישנו היום, שחל על חדשים

שחותמים על ההסדר, גם על אלה שכבר חתמו.



בעניו ההסדרים הפרטניים, אני בהחלט בדעתו של גדליה. אנחנו חייבים גס

במידה מסויימת לשמור על אותה הריקמה החברתית במושב אלא אם אנחנו

רוצים להרוס את כל הריקמה הזו שנבנתה בעמל רב במשך כל השנים. טול

מהמושב את הערבות ההדדית וגמרת אתו. אני שמעתי ממר סנפירי שחלק

מהמושבים נהפכים לישובים קהילתיים, וזאת משום שהם לא רוצים יותר את

הערבות החדדית הזאת. זה כואב לי כי אם יש משהו שאפיין את ההתיישבות

הזאת זח הערבות ההדדית. אבל בגלל המצוקה הגדולה שאליה כולם נקלעו,

תסתפקו בערבות האישית ועזבו את אותו חבר המושב האחר שהוא צריך להמשיך

ולהיות ערב לאותם החובות.

יכול להיות שיש כמה במושב שהחוב שלהם הוא כל כך גדול ויכול להיות שזה

עד 25 אחוז מהחוב שישנו של המושב. לבוא ולהתנות את זה בתנאי שיחזירו

את ה-25 אחוז ובתנאי שזה 25 אחוז מחברי המושב, אני חושבת שהדבר הזה

איננו מוצדק ובהסדרים הפרטניים הללו תלכו כבית הלל ולא כבית שמאי.

תמשכנו לו את כל הרכוש שיש לו - זה כן: אבל תעזבו את חבר המושב האחר

שאתם רוצים שהוא יהיה ערב. כשהחליטו על הערבות ההדדית הזאת, לא חשבו

שבאמת יגיעו למצבים כאלה שהוא יצטרך לתת 48 אלף בכדי לעזור לחבר שלו.

היום זה לא כל כך מציאות!

גם לגבי התאחדות האיכרים, רק עכשיו שמעתי שהענין לא מטופל, לא מוסדר,

הבנקים לא יודעים שום דבר על הענין הזה וכוי. אני מבינה ממר ערמון

שיש 100 תיקים ברורים, כך שאני דורשת מהבנקים שיתייחסו בכובד ראש

וידונו בקשר ל-100 יחידות האלה ולתת תשובה קודם כל בקשר לאלה, שמענו

שמשרד החקלאות הכין את התכנית הזאת ואם הוא יכול לפרט את התכנית עוד

יותר, שתהיה תכנית מפורטת יותר, אז גם התכנית הזו לגבי התאחדות

האיכרים אתם יכולים לעשות אותה מפורטת יותר. תעשו את זה בהקדם ותגישו

לבנקים כדי שהם יוכלו להתייחס לענין זה. אני מקווה שגם תימצא אוזן

קשבת ולא תפלו בין החקלאות הפרטית לבין החקלאות שהיא באמת ציבורית.

אלה הנקודות שאני מסכמת עכשיו ושאנחנו התייחסנו אליהן ודנו בהן.

אנחנו רוצים לקבל מכם דיווח - גם מהבנקים, גם ממינהלת ההסדר - עוד

לפני שנצא לפגרה, כי אנחנו רוצים להניח על שולחן הכנסת את המסקנות

בקשר לנושא זה שאנחנו מקדישים לו כל כך הרבה ישיבות, היות והנושא

הזה חשוב מאד בעינינו. הוא יבוא לפתור את הבעיה הכאובה הזאת שנמשכת

כבר 3 שנים וזה לא לזכותו של אף גורם. אני רוצה בראשית חודש אוגוסט,

לפני צאת הכנסת לפגרה, להניח מסקנות על שולחן הכנסת ואז נוכל לברך

אתכם במקום הביקורת שאנחנו משמיעים.

אני מודה לכם מקרב לב על שיתוף הפעולה, תודה רבה.

הישיבה ננעלת כשעה 15:15.

קוד המקור של הנתונים