ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/07/1989

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נוסח חדש) התשמ"ט-1989 של חה"כ א' פורז; חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות ), התשמ"ח-1988

פרוטוקול

 
מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



(פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רכיעי. ג' בתמוז התשמ"ט - 5 ביולי. 1989. בשעה 00.09
נ ו כ זז ו
חברי הוועדה: ש' ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

צ' ביטון

ג' גדות

יאיר לוי

א' פורז

יי צירון

א' רובינשטיין

מוזמנים;

ר' הוכמן - ראש עירית אילת

ע' אליצור - משרד המשפטים

ני וייסמן - משרד המשפטים

ב' רובין - משרד המשפטים

ת' רווה - משרד המשפטים

מ' קוק - יועצת משפטית משרד הכלכלה והתכנון

נ' נאור - יועץ משפטי משרד התחבורה

ע' וייס - משרד התחבורה

ד' רטשבסקי - משרד הפנים

די דרורי - משרד הפנים

י' צונץ - רשות שדות התעופה

ד' מור - רשות שדות התעופה

י' שביט - רשות שדות התעופה

דייר מרינוב - מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

יי בן היים - יועץ התעופה של המשרד לאיכות הסביבה
יועץ משפטי לוועדה
ד' לב
מ"מ מזכיר הוועדה
ב' פרידנר
ר ש מ ה
ש' צהר
סדר היום
א. חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות), התשמח-1988.

כ. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נוסה חדש), התשמ"ט-1989.

של חבר הכנסת אי פורז.



א. חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות ). התשמ"ח-1988 .
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו חוק שדה התעופה אילת

(הוראות מיוחדות), התשמ"ח-1988. על הצעת חוק זו החילו את חוק הרציפיות,

והועברה תחילה לוועדת הכספים. אחרי שראינו שהחוק הזה הוא בסמכותה של ועדת

הכלכלה, הגשנו ערעור לוועדת הכנסת. אתמול החליטה ועדת הכנסת שהצעת חוק זו אכן

שייכת לוועדת הכלכלה, והחליטה להעבירו מוועדת הכספים אל ועדת הכלכלה. מאחר

והחוק הזה הינו דחוף מצאנו לנכון לכלול אותו בסדר היום של הישיבה הנוכחית.

אני מקדמת בברכה את בל הנוכחים. ישנם כאן היום הרבה מוזמנים. הקציתי שעה

לדיון בנושא הזה, לפני שנעבור לסעיף השני שבסדר היום שלנו, ואני מקווה שנצליח

לעשות את המלאכה בזמן הזה.

ני נאור-.

גברתי היושבת-ראש, חברי ועדה נכבדים, ידידי, הצעת חוק זו נועדה להסדיר את

מעבר שדה התעופה הקיים באילת למקומו החדש עין-עברונה. הוא בא להבטיח שבתקופת

המעבר עד להיבנותו של שדה התעופה החדש לא יופיע מעמדו של השדה הקיים, והוא

יוכל לחמשיר ולתת את שירותי התעופה במקום תוך הבטחת כל הנושאים של בטיחות טיסה

וקיום שירותי שדה נאותים לכל הנוסעים.

הבעיה התעוררה בעקבות כך שכתוצאה מיעוד שטח השדה שיתפנה באילת לבנין עיר

ייווצר מצב, שעד לבניית שדה התעופה החדש עיןן-עברונה שדה חתעופה הקיים יפעל

מתוך אילוצים נם של אישור ונם קיום וקיום תכניות של בניין עיר. זה דבר שיכול

להביא לקונפליקטים. כדי להבטיח שלמרות אישור תוכניות בניין עיר, שדה התעופה

יעבור כפי ששדה תעופה צריו לפעול, באה הצעת חוק זו כדי להבטיח ששדה התעופה

אכן ישמש באילוצים האלה כשהוא זמנית בא להסדיר נושאים שמוסדרים כיום בחוק

התכנות והבנייה, לתת עדיפות להוק הזה על ההוראות של חוק חתכנון והבנייה,

שעיקרן במתן היתרים לבנייה סביב שדה התעופה, ונם כל הנושא של חשיפת רשות שדה

התעופה לתביעות בנין התנגדות או עיכוב היתרים לבנייה במקום שיתפנה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינול;

המגמה ברורה. אני מברכת על החלטתה של ועדת השרים לענייני הנגב שאישרה

הקמתו של שדה התעופה החדש בעין עברונה. ההצעה הזאת תקבל תוקף של ההלטת ממשלה

תור שבועיים אם אין שרים שיערערו עליה, ואני מקווה שלא יהיו מערערים, וההחלטה

אכן תתקל והמכרז ייצא, ויתחילו בביצוע. אני מקווה הקמתו של שדה התעופה החדש

באילת ישמש מנוף לעבודה ויוסיף מקורות תעסוקה לאילת, דבר שהוא חשוב ביותר במצב

הנוכחי כאשר האבטלה שם הולכת וניכרת.

למען יעילות הדיון אני מציעה שנעבור על בל סעיף וסעיף, ונשמע את ההערות

לכל אחד מהם, במידה ויהיו הערות.

ר' הוכמן!

אני מבקש להקדים מספר הערות כלליות. החוק הזה מיותר מלכתחילה. משום שכל

מה שכתוב בחוק הזה מופיע היום בתקנות של התב"ע החדשה בשטח המתפנה. אבל מאחר

ורשות שדות התעופה מתעקשת להעביר תא החוק הזה, מבוצע כאן הליר שהוא קצת לא

נכון מצד חוק התכנון והבנייה.



בתכנית מיתאר אילת שדה התעופה כבר לא נמצא, וזה עוד משנת 1981. ואילו

כאן בהליך חוקי של יום או יומיים בכנסת אפשר להחזיר אותו לתכנית מיתאר, רבר

שעוקף אח כל רשויות התכנון במהלך עבודה של מספר שנים. יחד עם זאת אני מבין את

הרצון לצאת היום מהפלונטר, ואני מבקש להציע שיחד עם זה שהחוק הזה יעבור- על מנת

לספק את שר התחבורה ואת אנשי משררו, שיהיו בו תוספות או שינויים קלים שאבן

מתנים את הרברים. כי אסור לשכוח כי מרובר כאן בעיסקה. מעבירים את החוק הזה,

ומסירים את ההתננרות לתב"ע בתכנית של מרכז העיר על מנת שאפשר יהיה לעבור עור

מכשלה בהצעה למכרז.

אנחנו היינו תמיד בער עין עברונה. תמיר נלחמנו בעד עין עברונה, כי השרה

הקיים הוא מפגע חמור בתוך אילת. השר של המשרר לאיכות הסביבה ואנחנו מתנגדים

להצעת חוק זאת, וחושבים שהיא מיותרת. אנחנו חושבים שזו חזרה על חוק רידיננ די.

וגברתי היושבת ראש, את יודעת היטב מה הן הצרות שחוק רידינג ר' עושה לנו.

זו הצעת חוק שהולכת נגר חוק התכנון והבנייה ואנחנו לא רואים צורך בה.

אנחנו חושבים שבמסגרת חוק התכנון והבנייה וההחלטות החדשות של הממשלה אפשר לבצע

את הדבר הזה, ולא צריך לעשות הקיקה נפרדת שפוגעת בחוק ושיכולה ליצור תקדים

שבשביל כל שדה תעופה חדש שירצו לבנות יעשו חוק מיוחד.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
המדובר בהחלטת ממשלה. אם לשר זה או אחר יש התנגדות להצעה זו, הרי המקום

לערער על כך איננו כאן, אלא בוועדת שרים לענייני חקיקה, או בפני הממשלה עצמה.

אנחנו דנים בהצעת חוק שהועברנ אלינו על ידי הכנסת, ואנחנו נדון בה היום

מתוך מגמה לסכם ולגמור את החוק.

גי נאור-.

אנחנו באנו לדון היום בהצעת החוק הזו מתוך ידיעה שמדובר בהצעת חוק

ממשלתית המוסכמת על כל משרדי הממשלה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו.

גם אנחנו רואים זאת כך.

צי בטון!

אני רוצה להפנות שאלה ליועץ המשפטי של משרד התחבורה. גם אם הולכים על

בניית שדה התעופה החדש בעין עברונה, האם במסגרת החוק הקיים של רשות שדות

התעופה אי אפשר יהיה להמשיך את פעילותו התקינה שדה התעופה הקיים עד שייפתח שדה

התעופה החדש בעין עברונה?

גי נאור!

לא הייתי מעמיד את כל הנושא כעיסקה. משרד התחבורה והממשלה לא מגישים

הצעת חוק כדי להסדיר עיסקאות בין צדדים. אנחנו מכבדים את החוק ופג את הכנסת,

ולא היינו מעיזים להביא חוק שהוא תוצאה של עיסקה.



החוק, הזה נולד לאחר דיונים מעמיקים מאד גם עם עירית אילת וגם עם משרד

הפנים ובעיקר עם משרד המשפטים, ואף יצאו חוות דעת משפטיות בענין זה. אכן נכון

שתחילה חשבנו שכרי קצת למתן את האילוצים שבחם יעבור השדה. באילוצים שנובעים

מחוק התכנון והבנייה, ניתן להסדיר זאת בחסות כללים שיופיעו בתוף תקנון

התכנית בניין עיר. אבל מכיוון שתקנון - אנחנו יודעים - שכוחו איננו גדול מזה

של חוק, אלא פחות מזה של חוק, וכמו כן אנחנו יודעים שתקנון ניתן לשינוי באישור

תכנית חדשה, ואנחנו מדברים על דבר מאד נורלי של לא רק קיום שדה תעופה ומתן

שירותי תעופה לתושבי אילת ולכל התיירות העולמית המניעה למס, אלא אנחנו רוצים

גם להבטיח את בטיחות הטיסה בשדה-
צי ביטון
האם אי אפשר להבטיח זאת בהוראת שעה, למשל? במקום הצעת חוק זאת מוציאים

הוראת שעה שתהא תקפה לתקופה מסויימת.

זו הוראת-שעה במהותה. זה רק לא כתוב בך בכותרת.
נ' נאור
צדק חבר הכנסת צ'רלי ביטון. מהות החוק זו באמת מהות של הוראת שעה. זה בא

רק לתקופת ביניים עד שהשדה יפסיק לפעול. אני מפנה את תשומת לבו של חבר הכנסת

ביטון לסעיף 4 בהצעת החוק, ששדה התעופה אילת יחדל בכלל לשמש שדה תעופה מרגע

שיאושר שדה התעופה עין עברונה.

י' צידון;

לכאורה היה נדמה לי מלכתחילה שהחוק הזה מיותר, אבל כאשר הסתכלתי

בהיסטוריה של עין עברונה, רציתי להביא לידיעת כל מי שאינו מכיר היטב את

ההיסטוריה הזאת שאת עין עברונה אישרו כשדה תעופה לאילת עוד בשנת 1964. זה קם

לתחיה אחרי שנת 1067 עם חתימת חוזה השלום.

לדעתי הענין הזה נמשך זמן רב מדי, והגיע הזמן להסדיר אותו בצורה מסודרת

בחוק. אני מצטרף לעמדת היושבת ראש שיש להעביר סוף סוף את החוק הזה עם אי אלו

הערות או תיקונים.

ס ע י ף 1 - הגדרות

"בחוק זה - "שדה תעופה ו"שדה התעופה אילת" - כמשמעותם בחוק רשות שדות התעופה,
התשל"ז-1977
"שדה התעופה החדש" - שדה התעופה שיוקם בעין עברונה או כל שדה תעופה אחר

שיוקם במקום שדה התעופה אילת."
י' צידון
אני מציע למחוק את המלים "או כל שדה תעופה אחר שיוקם במקום שדה התעופה

אילת" שבסעיף השני. היו מספיק דיונים וכאבים סביב ענין זה, ואין להעלות שוב

את הנושא הזה לדיון. כולנו הסכמנו שזו עין עברונה, ואין להוסיף כאן כל אפשרות

נוספת או אחרת.
נ' נאור
עקרונית זה נראה גם הגיוני, אלא שעד שההחלטה לא התקבלה מוטב להשאיר את

זה כמו שהוא למקרה שבכל זאת זה יזוז קצת או משהו דומה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
סוכם על עין עברונה, והצעתו של חבר הכנסת צידון נראית לי, ונראה לי קונם

לשאר חברי הוועדה.

ה ו ח ל ט - לאשר סעיף 1 אחרי מחיקת המלים "או כל שדה תעופה אחר שיוקם

במקום שדה התעופה אילת" בהגדרה של "שדה התעופה החדש".

ס ע י ף 2 - הוראות מיוחדות

"2. עד היום שבו יאשר שר התחבורה את שדה התעופה החדש (להלן - יום האישור),
יחולו הוראות אלה
(1) שדה התעופה אילת יוסיף לשמש כשדה תעופה:

(2) בשדה התעופה אילת לא יינתנו היתרים לפי חוק התכנון והבניה, התשמכ"ה-

1965, ולא ייעשה שימוש בו אלא למטרות המתיישבות עם המשך פעילותו

כשדה תעופה;

(3) סעיף 196א ופרק ט' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לא יחולו לגבי

שדה התעופה אילת;

(4) בכל השטחים הנכללים בתכניות שאינם כלולים בשדה התופה אילת לא ייעשה

שימוש ולא יינתנו היתרים לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, אלא

בהתאם למגבלות הנוגעות לבטיחות הטיסה ובהתייעצות עם שר התחבורה;

לענין זה, "התכנית" - "תכנית מיתאר מקומית מס' 101/02/2" ו-"תכנית מפורטת

מס' ד'/378 - בינוי החוף הצפוני באילת (גוש 40008)" הידועה לאחר מכן כ"תכנית

מפורטת מס' 114/03/2 - מרכז עירוני ראשי לאילת","
ר' הוכמן
אני מציע כי בסעיף 2(1) ו-(2) יוסיפו את המלים "במתכונתו הנוכחית" אחרי

המלים "שדה התעופה אילת".

יי צידון;

בסעיף 2(2) הייתי מתיר מכירה מותנית ותכנון. מאחר ואנחנו מדברים בעיסקה

שצריך לעשות מישהו שמקבל על עצמו את שדה התעופה כדי לבנות עליו מיד לאחר מכן,

אני מציע להתיר מכירה המותנית בכך שהשדה מפסיק להיות שדה, וששום פעולה לא

תעשה עד אשר הוא מפסיק להיות שדה. אני מציע לכן לאפשר מכירה מותנית ותכנון של

המקום, כדי לא לבזבז זמן.
ד' רטשבסקי
שר הפנים אמנם רואה עצמו כבול על פי המחוייבות בהצעת החוק הראשונה, אבל

במשרד הפנים אנחנו עדיין חוששים מתקדימיות לגבי חוק התכנון והבנייה. עם זאת יש

לנו הערה להצעתו של ראש העיר רפי הוכמן בקשר למלים "במתכונת הקיימת", והיינו

מבקשים להוסיף מלים אלה גם בסעיף 2(1) ונם בסעיף 2(2).

לגבי הוראות המעבר שנוסחו בשעתו על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,

ניתנה אפשרות לדון בסעיף (3) להוראות עמבר בנושא של היתרים. אם כי לא לתת ממש

בהיתר, אבל לדון בוועדות התכנון בתכניות להיתרים אפילו טרם הוכרז השדה, ויש

מקום לענן את האפשרות הזאת גם במסגרת הצעת החוק הזאת.
י' צידון
אני מנסה לשים עצמי בנעליו של אותו איש עסקים הרוצה לרכוש אח השטח. הוא

יטען: אין לי שוט ערבות ובטחון - ראשית, ימכרו לי את השטה; שנית, שיאשרו לי את

התכנון עבור השטה. ואם לא ימכרו לי את השטה ואם לא יאשרו לי את התכנון של

השטח אין לי נם הכסף כרי לבנות את עין עברונה.

אי לכן הייתי מציע, מתוך עניין עיסקי בלבד, להוטיף לטעיף 2(2} נוטה

שיבהיר, כי על אף האמור לעיל תותר מכירה מותנת בתאריך כלשהו, יותר תכנון השטה

בתאריך כלשהו, וקבלת אישורים בהתנייה של ביטול השרה. בלי הדברים האלה אני לא

מבין איך בעל העסקים יהיה מוכן להשקיע את הכסף בעין עברונה.

מי קוק!

מה שמציע הבר הכנסת צידון קיים בשינוי מסויים במערכת ההוזים. תיק המכרז

הזה בנוי מארבעה הוזים בין המדינה לאזרח. יש חוזה גג ויש חוזים נספחים לחוזה

הננ. המערכת של ההתחייבויות - א) לפינוי השטח; ב) להחכרתו; נ) לאפשרות שלו
לתכנן את השטה
ד) לאפשרות שלו לשווק את השטה - מעוננת בחוזים, וזה המקום

הטבעי שלה, ולא בהקיקה. לכן אני מציעה לא להכניס את זה פה.

המהות של העיסקח היא שכאשר היזם מסיים לבנות את שדה התעופה החדש ומקבל

מהרשות תעודת סיום, אחרי 90 יום המרינה מתחייבת לפנות את השטה. בתקופה שלפני

פינוי השדה הוא יכול להתחיל בתכנון והמינהל חייב לחתום לו על התכניות כבעל

הקרקע. זאת אומרת שהדברים האלה מעוננים בהסכמים, וזה המקום הטבעי שלהם. אנחנו

לא רוצים שיהיה חוק בענין זה. והיזם יידע מה יש לו ומה אין לו. הוא צריך

לקנות את מסמכי המכרז, לקרוא ולהחליט אם הוא רוצה לנשת למכרז הזה, או לא.

יי צידון;

אני לא חושב שיש כאן ענין של רצון לא טוב, אבל אני רואה כאן פירצת. בתוך

ניירות המכרז לא יאשרו לו תכנון מסויים. ינידו שיפנו את השטח, ויאפשרו לו

לתכנן ולעשות.
ר' הוכמן
התכנון כבר נעשה, והוא כבר מאושר.

יי צידון!

אם יבוא קבלן שלא הניש עדיין תכנון ורוצה בכל זאת להתהרות על המקום, מדוע

לא יותר למכור לו את זה בהתנייה, ונם התכנון ואישורו יהיו מותנים, וינידו לו

שהעניין יעבור לידיו רק אם וכאשר שר התחבורה ימהוק את שדה התעופה אילת וירשה

לעבור לעין עברונה, ומדוע לא לכתוב את זה בהוק?

מי רווה;

כפי שזכור, הצעת החוק הזאת מעננת בתוכה את מרבית ההוראות שהיו כלולות

בחוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אחת ההוראות נועדה לתת פתרון לשאלה

שהציג כאן חבר-הכנסת צידון. זאת אומרת שלקחו בחשבון את הדאגה אולי ליזם

הפוטנציאלי, ואת האפשרות בכל זאת לתת לוועדות לדון בתקופת הביניים בתכניות

שונות, ובלבד שההיתרים לא ינתנו.

אולי אקרא את ההוראה שנכללה בחוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,

שלא נכללה בהצעת החוק, ושיתכן שיש מקום להכניסה. לאחר אותה הוראה האומרת שבשטה



שדה התעופה אילת לא ינתנו היתרים, נאמר: על אף האמור בסעיף קטן (ב) ניתן יהיה

לדון ולהחליט בתכניות לפיתוח, לבנייה ולשימוש בשטח שדה התעופה. הנובעות מאישור

תכנית זו והמתייחסות לתקופה שלאחר תקופת המעבר, ובלבר שהוועדה המקומית לא תרון

בבבקשה למתן היתר לפיתוח, לבנייה ולשימוש המבוססת על תכניות כאמור ולא תיתן

היתר לפיתוח, לבנייה ולשימוש המבוסס על בקשה כאמור אלא לאחר תקופת המעבר.

זאת אומרת שלוועדות כן ניתנת סמכות לדון בתכניות, ויזמים רואים שדברים

כאלה בכל זאת מתרחשים בשטח, אלא שרק האקס הסופי - של הוצאת ההיתר הסופי - לא

ייעשה.

אני מנסה לשים את עצמי במקומו של היזם. יצא לי לא פעם ללכת לאיבוד בין

הסעיפים הקטנים. אני היזם, ואני הולך להשקיע הרבה כסף בענין הזה. אני רוצה

להיטת בטוח שמה שאני רוצה לעשות אושר אפריורי. ברור שאפשר לרון בתכניות וכוי,

אבל אני לא רוצח להניע למצב שאחרי שבניתי את עין עברונה יגירו לי שאמנם רנו

בתכניות וכו', אבל לא אישרו את זה.
ת' רווה
כתוב: לרון ולהחליט.
צי צירון
אני רוצה להיות פעמיים זהיר, ולכן אני מבקש לרעת מרוע אי אפשר לכתוב

בסעיף 2(2) משחו כמו: על אף האמור לעיל תותר מכירה מותנית ויאושר בצורה מותנית

תכנון בעקבות המכירה. מרוע לא לכתוב זאת?

יי שביט;

החוק הזה נובע ממצב שנוצרה בו סתירה בין העוברה שהופקרה ואושרה למעשה

בווערות התכנון המקומית וךהמחוזית תכינת מפורטת לשטח השרה, המייערת לבנייה

עליו מלונות, מבני מסחר וכל מה שרוצה היזם. התכנית הזאת כמעט מאושרת, והיא

נעצרת כרנע בשל התנגדות של רשות שרות התעופה ומשרר התחבורה האומר שהוא לא יכול

לקשור את עצמי למצב שאפשר לתת היתר בנייה להקמת מלון באמצע המסלול בזמן שאני

מפעיל עדיין את שרה התעופה

התכנית המפורטת המוזכרת בחוק היא זאת שברגע שהחוק הזה יאושר היא נם כן

תכנס לתוקף וממנה יוכלו לקבל היתר בנייה. לכן האינטרס של היזם מבחינת תכנון

השטח מובטח. השלב הבא שלו הוא לבקש היתר בנייח. השלב שאתה חושש מפניו, שהוא לא

יוכל לתכנן, מסודר בחוק.
יי צירון
ההגיון של רשות שרות התעופה ברור לי ומקובל עלי. מה שמפריע לי כאן זה

שאני כאיש עסקים, אילו הייתי אני היזם, יש לי כאן נקודה אחת של חרדה. אני רוצה

שהדברים יהיו ברורים. יש יזם אחר אשר הניש תכניות וכו'. כמעט הניעו להסכם. כבר

יצא לי לא פעם לחניע כמעט להסכם, ואחר כר לא יצא ההסכם. יכול לבוא יזם שני ונם

שלישי, כל אזור עם רעיון שלו, האחר ירצה לעשות מרינה, והשני רבר אחר. או אפילו

ירצה לעשות את אותו הרבר בצורה אחרת, והוא לא יקבל אישור.אני רוצה שלא יושמו

מכשולים בררכו של אותו יזם, ושיקבל אישור. אינני מבין מרוע אי אפשר לכתוב זאת.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
המכרז יהיה על התכנית המאושרת, ולקבלן או ליזם לא תהא סמכות לשנות אותה

ולעשות שם דברים אחרים.



מדוע לא יכולים לכתוב דברים בצורה ברורה, כמו למשל שעל אף האמור לעיל

תותר מכירה מותנית, ותכנון מוקדם יאושר בהתנייה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
תכנון מוקדם ישנו, והוא כבר אושר.

א' רובינשטיין;

כל העיכוב לתכנית הוא רק בגלל ערעור שר התחבורה. אולי אפשר להוסיף משפפט

שיבהיר שאת התכנית הזאת אי אפשר לשנות. יש לנו תכנית, מביאים אותה בפני יזמים

והיזמים נכנסים לעסקאות. אז באה הוועדה המקומית ואומרת לו: נכון שכבר עשיתי

חוזים עם אנשים אחרים וכו', אבל אנחנו משנים לך את זה עכשיו ושוללים ממך

דברים. בנקודה הזאת בלבד יש כאן איזה שהוא חשש שאי אפשר יהיה לעשות מכרז

בפועל, כי מכרז הכפוף לשינוי תכנית הוא פרובלמטי.
נ' נאור
כדי להרגיע את כל הנוכחים אני רוצה לציין כי החוק הזה לא דן בעיסקות

מכירה. המכירה היא פונקציה של תכנית. מהות המכר היא פונקציה של תכנית. אנחנו

גם לא אומרים לא לעשות תכנית. התכניות קיימות, ולא איכפת לי גם שישנו אותן.

כל מה שהחוק הזה בא להסדיר זה שהיתר בנייה הוא על פי תכנית שכבר מאושרת,

ואפשר היה גם למכור אותה. את ההיתר הפוגע בבטיחות הטיסה מותר לשר התחבורה

לעכב. זה הכל.

אשר להצעה להוסיף את המלים "במתכונת הקיימת", השאלה היא באיזה קונטקסט

אנחנו שמים את זה. אם זה מתכונת תפעולית קיימת, הרי זה בדיוק מה שהחוק בא

להבטיח. אנחנו רוצים להבטיח שירותי תעופה נאותים ובטוחים באותו שדה. נניח

שמתכונת קיימת מדברת על מספר המראות ונחיתות, אז בוודאי שאתנגד להוספת המלים

"במתכונת הקיימת", מפני שאני רוצה לתת את כל שירותי התעופה. אם מתכונת קיימת

מדברת על שימושי קרקע של שדה תעופה, זה עדיין מוגבל גם בתכנית מיתר גם מקומית,

גם מחוזית וגם ארצית. אני לא יכול לשנות את לזה. זו בוודאי מתכונת קיימת. לכן

אין להויסף תא המלים האלה אין להן כל משמעות משפטית, ורק יכניסו אותנו לתסבוכת

ונחמיץ את המטרה העיקרית של החוק.
ר' הוכמן
כשאנחנו מדברים על מתכונת קיימת איננו מתכוונים לירות לעצמנו ברגליים. אם

חברת ארקיע תרצה להוסיף עוד טיסה שבועית לאילת, בוודאי שלא נתנגד מפני שזה לא

לפי המתכונת הקיימת. הכוונה היא לכך שמאחר ומדובר בשדה תעופה שר התחבורה לא

יוכל להחליף להוסיף מחר 800 מטרים למסלול הטיסה. אם על ידי החוק הזה השר

מחזיר את זה לתוך תכנית המיתאר, מחר הוא יכול להאריך את המסלול בעוד 800 מטר.
י' בן-היים
ואיו אתה חושב יקבל היתר בנייה להארכת המסלול?

אם החוק הזה יתקבל שר התחבורה יוכל לעשות זאת ללא בעיה.
י' צידון
למה לא לכתוב אח התוספת שמציעה ראש העיר? אני בעד התוספת הזאת, כדי

שהדברים יהיו ברורים.

ני נאור;

משפטית אני לא יכול לקבל את זה. כשאני כותב בדבר חקיקה מלה שאני לא מבין

אותה, אז אני כמשפטן מוכרח להתנגד. אני לא יודע מה זה מתכונת קיימת. ראש העיר

דיבר על אפשרות להאריך מסלול. אם את זה הוא רוצה להבטיח, אני אומר לו שדבר בזה

לא יכול לקרות, כי תכנית שדה התעופה מאושרת לפי תכנית בנין עיר. האם יכול

מישהו להעלות על הדעת שיהיו שתי תכניות בנין עיר, והרשויות יאשרו אחת בניגוד

לשניה? איפה בחוק שלפנינו ניתנת עדיפות לתכנון שיוגש על ידי שר התחבורה לענין

שדה תעופה? אני לא רואה זאת.
ר' הופטמ
כתוב כאן ששר-התחבורה יאשר שהשדה הזה יוסיף לשמש כשדה תעופה. מאחר

ובתכנית המיתאר שדה התעופה איננו היום, אתה מכניס את זה היום שוב לתכנית

המיתאר, ומחר תניד שאתה שעכשיו אתה רוצה להאריך את שדה התעופה.

ניר נאור;

ההערה שלך מצדיקה את הבעת הצעת החוק הזו. מה בעצם קורה היום? היום יש

תכנית בנין עיר של שטח השדה, אז אתה חושב שאנחנו לא נפעיל את השדה שם? יש

מסלול תעופהשלפי תכנית בנין עיר מוקם שם מגרד שחקים. האם אני יכול להפעיל

מסלול נחיתה על מקום שלפי תכנית בנין נועד לגורד שהקים? אתה תגיד שלא. מחר אתה
תגיד לי
איך אתה מפעיל שם שדה תעופה, הרי זה בניגוד לתכנית בנין עיר. בשביל

זה בדיוק נוערה הצעת החוק. אבל אני לא אגדיל את המסלול, מפני שבשביל לעשות זאת

אני צריך שוב תכנית בנין עיר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנשאיר את הנקודה הזאת פתוחה בינתיים, ונחזור לזה אחרי שנסיים

את הדיון בשאר הסעיפים.אם זה לא גורע מסמכויות החא, לא אתנגד להוספת המלים

"במתכונתו הקיימת", ואולי נכתוב-. "במתכונת התפעולית הקיימת", או כהצעת חבר

הכנסת צידון "במתכונת הקיימת של מסלולים ומבני שירותים". כאמור, עור נחזור לזה

מאוחר יותר.

אנחנו עוברים עכשיו לסעיפים קטנים (3) ו- (4).
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם הכנסתם שינוי בתכנית?

מ' קוק;

כאשר זה נוסח בפעם הקודמת נפלה טעות בהגדרת התכניות, וההגדרה הנכונה היא

שינוי מספר 23 לתכנית מיתאר 101/02/2 - אילת מזרח, ושינוי מספר 22 לתכנית

מפורטת מספר 114/03/2 - מרכז עירוני ראשי לאילת, וכל תכנית שתבוא במקומן או

תשנה אותך.

התכניות המפורטות בנוסח הכחול זה כל אילת, ולא זו היתה הכוונה. הנוסח

שהכנסנו זו התכנית המתייחסת לשטח המתפנה והרלבנטי, וזה בהסכמת שדות התעופה.
י' צידון
אני מבין שמדובר למעשה בשמירת מנבלות הבנייה כדי לתפעל את השדה כהלכה,

ותו לא. אין לי התנגדות לזה.
די רטשבסקי
נזכרות שתי תכניות. לא נראה לי שבהזדמנות חנינת זו אנחנו נם נקבע כל מיני

תכניות עתידיות שהושפענה על ידי החוק. יתכן ויהיה בכל דבר אחר שיבוא לשנות

משהו מהתכנית, וכבר באמתעות החוק הזה נ4קבע עליו הר כגיגית? לא נראה לי שנקבע

כבר היום לנבי הדברים האלה.

הערת הסברה אחת לגבי הדיון בבקשות להיתר. מי שעסק בבקשות להיתר מרשות

מקומית יודע את רשימת עשרים וכמה הדרישות שהרשות המקומית דורשת. למה לא לכלול

נם בחוק הזה את הוראות המעבר שניסה עו"ד-אלייסוף ולאפשר ליזם לקיים את כל

המערך הארוך של דיונים בוועדה המקומית? למה לא לכלול את זה בהצעת החוק?
א' רובינשטיין
אם יש ספק, צריך בהחלט לכלול את זה.
ח' רווה
ועדה מקומית יכולה לפרש "לא ינתן היתר" - שבינתיים נם לא דנים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם יש ספק צריך בוודאי להבהיר אותו.
נ' נאור
אני קצת מופתע מההערות של חברי. החוק הזה נדון עם אנשי משרד המשפטים, עם

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עם כולם. אם יש הערה שמוסיפה, אני האחרון שאסתיים

ממנה, מפני שאנחנו רוצים להשיג את שחי התוצאות: גם הפעלת השרה, וגם לתת ליזם

את כל האופציות ולאפשר לראש העיר אילת לפתח את העיר הנחמדה שלו. אנחנו בהחלט

מעוניינים בזה.

כמו שאפשר לפרש שאם היתר מונע את עצם הדיון, הרי העיריה יכולה לתת היתר

שתוקפו יבוא לאחר החדלת שדה התעופה אילת, והכל יבוא על מקומו בשלום. היתר כזה

נם נחוץ ליזם, כי הוא יודע בדיוק מה הוא קונה, על מה הוא בונה ומה ימכור

ללקוחות שלו, אם נוסיף את הענין הזה של "ירון" אני מחזיר את אותה השאלה

בכיוון הפוך. יבוא אדם לבנ"ץ ויטען" דנו בדבר, ובסופו של דבר לא הניעו לשום

החלטה. לכן אני חושב שהמוסיף רק גורע.
א' רובינשטיין
נאמר כאן שצריך להבהיר את הכוונה. אני מציע להרחיק לכת, ולא רק לומר

שמותר לרון, אלא שמותר לתת היתר שתוקפו יחול עם החדלת שדה התעופה. כי לפי דעתי

זה מותר. אבל כשאני אומר ספקות לגבי דיון, אני רוצה להסיר כל ספק.

אני משוכנע שעיריה אילת רוצה לעזור בזה, שהרי אנחנו ידועים שרפי הוכמן

הוא הדוחף העיקרי את הענין. אבל אנחנו מכירים מנגנונים בירוקרטיביים, ואני

אומר לכם שיזם שיתחיל לחשוש שיש כאן ספק משפטי לנבי דיון בהיתר, יעשה במקום-

דרוך. הוא יניד שאחרי שייסגר שדה התעופה הוא יישב וידבר.



כל אימת שמתעורר כאן ספק בין מומחים קול הממשלה צריך להניח שאצל עוררי

הרין והאזרחים שיקראו אח הרבררים הספק יהיה נדול שבעחיים, ולכן חשוב להבהיר את

הרברים.
י' צונץ
העמדה קול הרשות ברורה בענין. היא הולבח על הפרוייקט, ובל ההחלטות שהתקבלו

מקובלות עליה. מצר שני יש לראות את העוברות. אמר גם חבר הבנסת צידון ואחרים

שנושרא עין עברונה הוא בן 20 שנה לפחות, ואנחנו במפעילי שדה התעופה עריין

חוששים שבגלל סיבות באלה או אהרות לא יקום שרה תעופה בעין עברונה, ואז יסתובבו

במרינת ישראל עשרות גופים עם היתרים ביר, מותנים או לא מותנים, ואנחנו

מבניסים את עצמנו לקלחת שאינני יורע איך ייצאו ממנה.

אתן לכם רוגמה. ברנמרק שקלו להעתיק את שרה התעופה של קופנהגן. אמרו

שמחירי הנפט בעולם יוררים, וכולם היו באופוריה. נתנו היתרי בנייה, בנו סביב

שרה התעופה. מחירי הרלק עלו בחזרה, התנועה יררה, ולא מעתיקים את שרה התעופה.

הם צמצמו ומנסים לחיות בעקבות המגבלות והצמצמומים שהיו בעקבות הענין הזה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
החשש הוא מפני מצב שעלול להתהוות, כאשר רנים, מאשרים את ההיתר, אבל לא

יכולים לתת אותו. והאדם מתהלך הם היתר בכיס, ואינו יכול לעשות אתו דבר.

יי צירון;

הטענות או הפחרים של רשות שרות התעופה בהחלט מקובלים. זה יכול לקרות.

אנחנו יודעים זאת. באשר לענין הזה של התנייה, אני רוצה לומר רבר פשוט ביותר.

הסתכלו פעם מעבר למשרד הממשלתי שבו אתם חיים. תנסו לראות את אלה המשקיעים את

הכסף והבונים הלכה למעשה, ולא חותמים על ניירות בלבר. אלה הבונים הלכה למעשה

רוצים להיות בטוחים, ואנחנו כבר רואים שיש פה בטחון מסויים, וברור שאם כך

רואים זאת ההטובים והמנוסים ביותר, הרבר מתגלגל ככרור שלג, כפי שציין חכר

הכנסת רובינשטיין.

אינני רואה שום פגם בכר שתכניות יאושרו, ושהכל יהיה עשוי ומותר בהתנייה

אחת, ששר התהכורה הכריז על עין עברונה כעל שרה תעופה פעיל. זאת ההתנייה. זה

אמנם כתוב, אבל לרעתי לא מספיק ברור כתוב. אני כבר נוכחתי כאשר משרד הפנים אמר

רבר אחר, משרר המשפטים אמר אחרת, ומשרר הבטחון אמר רבר שלישי, וקשה לצאת מזח.

ישבו היועצים המשפטיים ודנו בשאלה אם מותר לתת היתר מותנה, והחליטו שלפי

חוק התכנון והבנייה אין מושג כזה של אישור מותנה, ולכן נכתב "לדון ולהחליט",

ואנחנו חושבים שזה הנוסח שצריו להיות.

ר' דרור;

בסעיף 4 (2), כתוב: בכל השטחים הנכללים בתכניות שאינם כלולים בשרה תעופה

אילת לא ייעשה שימוש ולא יינתנו היתרים לפי חוק חתכנון והבניה, אלא בהתאם

למגבלות הנוגעות לבטיחות הטיסה, ואין הבהרה לאלו מגבלות הכוונה, מה המנננון

לקביעת המגבלות, מה הקריטריונים לקביעת המגבלות וכו'.



ני נאור;

סעיף 4 מבחין בשטח המסלולים עצמו. מדובר בשטח שהוא כבר לא שדה תעופה, אלא

המבנים מסביב לו, הגובלים עם השדה עצמו, וגם שם יש מגבלות במו גובה הבניינים

וכוי, ענין קול נתיבי ניקוה לנחיתה והמראה. מנבלות אלה תופסים ממילא, והם תופסים

בכל שרה. כותבים את זה כי אנחנו מרברים על הוראות מעבר כשהשרה הזה ערי ין

מתפקר, וצריו להבטיח שלא רק בשטח המסלול שיוער לבנייה, אלא נם בשטחים האחרים

יהיו תנאי בטיחות טובים כל עור גועל השדה.
י' ציון
הוא מבטיח את עצמו פעמיים, ובצרק. אני רוצה שיבטיחו נם את היזם פעמיים,

ונם כן בצרק.
י' צונץ
ראנות הנבלות הבנייה החלות על השרה הקיים אינן מעניינו של היזם. כל

התכנית הזאת אומרת שאין שרה תעופה בכלל. עצם התכנית שנרונה באה להגן על המצב

כל זמן שיש שרה. כל זמן שיש שרה היזם אינו מתחיל לבנות, כאשר היזם אינו

מתעניין בהגבלות הבנייה.

אי רובינשטיין;

אני רוצה לנסות להסביר למתנגרים מדוע מוכרחה להיות כאן הוראה ספציפית

לנכי ההיתרים. לא התכניות, אלא ההיתרים. הדרך הנכונה לקצר את הזמן היא לתת

את הררבון ליזמים. בלעריהם הרבר לא יקום. אם לא תוכל עירית אילת לרון בכלל

בהיתרי בנייה, כפי שאומרים לנו כאן, לא יהיו יזמים שיאפשרו פתיחת שרה תעופה

חרש. לעומת זאת, אם נניר ליזם ששם זה שטח ציבורי, כאן יש מלון, כאן יש מרינה

וכר הלאה, ועכשיו לר נסח למכור זאת בעולם, והוא אומר לאנשים בעולם שאם הוא

ישינ את הכסף יש לו גם היתר. אנחנו ניצור את חמכניזם שיררבן את הממשל, מכניזם

שידרבן את העתקת שרה התעופח.

אחרי ששמעתי כאן את ההסברים אני רואה את המצב חמור בהרבה מכפי שתאר אותו

חבר-הכנסת צירון. לא ירעתי שיש ספקות כאלה, אבל אם אומרת נציגת משרר המשפטים

שיש ספק, זה מחייב אותי. אנחנו רוצים ליצור את הרירבון הכלכלי כרי להעתיק את

השרה.
היו"ר ש' ארבלי - אלמוזלינו
אני מבקשת שנציגי משררי הממשלה הנוכחים ייפנשו לריון בנושא, ולישיבה הבאה

של הווערה תביאו בפנינו הצעה מנובשת שלקחה בחשבון את כל ההערות וההצעות שהועלו

כאן, כמו זו ברבר היתר מותנה. תברקו אם אפשר להכניס את הרבר הזה בחוק. אם

תגיעו למסקנה שלא, תסבירו לנו מרוע לא.

ה ו ח ל ט - סעיף 2 יועלה שוב בישיבה הבאה של הווערה, אחרי שהיועצים

המשפטיים יביאו בפניה הצעה מתוקנת בהתחשב בהערות ובהצעות שהועלו בישיבה.

ני נאור;

אני רוצה להסביר רק שבטיחות הטיסה מוגררת בחוק הטייס, והרברים ברורים

וירועים.



ס ע י ף 3 - עדיפות

"3. הוראות חוק זה 'יחולו על אף האמור בתכנית כאמור בסעיף 2(4) או בבל

דין אחר".
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני רואה שאין הערות לסעיף זה.

ס ע י ף- 4 ביטול שרה התעופה אילת

"4. שרה התעופה אילת יחרל לשמש שרה תעופה במוער, שקבע שר התחבורה בצו,

שלא יאוחר מ-90 ימים מיום האישור".

אני מפנה את הוועדה לסעיף 2 בקשר למה הוא יום האישור.
היו"ר ש' ארבלי - אלמוזלינו
האם לא צריו לעשות תיאוט בין סעיף 2 לסעיף 4?
נ' נאור
אסביר אח התהליך. באשר שרה התעופה עין עברונה יהיה מאושר להפעלה על פי

הוראה של שר התחבורה לפי חוק הטייס, זח נקרא יוט אישור שרה התעופה, וזה מופיע

בסעיף 2. מרנע ששר התחבורה מאשר להפעלה את שרה התעופה עין עברונה הוא חייב תוך

90 יוט, לפי סעיף 4 לחוק, להוציא צו על החרלת שרה התעופה באילת, ואז הוא יהרל

לפעול.

אני חושב בי 90 יוט זה זמן סביר. אפשר היה לקבוע מוער ממושך יותר, אבל

אנחנו הקצבנו זמן מינימלי.
יי צירון
90 יום נראה לי סביר בהחלס.

זה הוסבט על ירי מומחי סייס בתקופת מעבר מתאימה. מה גט שבתקופת 90 היום

לא יגרם נזק לאף יזם ולא לאף בעל זכות במקרקעין שיפונו, ב-90 הימלט לא יצמח

שט מ1רל שלוט, אלא רק יתחילו לחפור את היסורות. הוא יחרל לפעול תוך 90 יוט.

מי קוק;

יש פח סתירה עם החוזה ליזם, שאתט רואניט לו בל בך, ובצרק. בחוזה אט היזט

אנחנו הגבלנו בזמן את המוער שהמרינח מתחייבת לפנות את שרה התעופה, ואמרנו:

מהיוט שהרשות נותנת תעורת נמר, תוך 90 יוט המרינה חייבת לפנות את השטח, ואז

הוא יכול לעלות על השטח ולהתחיל לעבור. ולמה נתנו 90 יוט? כרי לאפשר לשר

התחבורה לאשר את השרה חרש ולגרוע את השרה הישן. אט אני נותנת 90 יוט בחוזה ער

יוט אישור, ועור 90 יוט לפי סעיף 4, הרי אלה 180 יוט, וזה לא יעלה על הרעת.

אנשי שרות התעופה ראו את הבעיתיות שבענין הזה, והסבירו לי אנשי שרות

התעופה שמוער הגריעה של שרה התעופה הוא מאוחר למוער אישור של שרה תעופה חרש.



אז סיכמנו שעד היום בו יקבע שר התחבורה בצו כי שדה התעופה אילת יחדל לשמש שדה

תעופה. דהיינו, מיום הגריעה, ולא צריך 90 יום. והוא יעשה את הגריעה תוך 90 יום

מאז מחן תעודת הסיום. וזה נראה לי הסדר הגיוני. אני מוחקח אח סעיף 4 ומבטלת אח

90 היום, ומאחדח למעשה אח שני הסעיפים.

נ' נאור;

אני מופחע שאני צריך להכין הצעח חוק על פי עיסקוח ועל פי חוזים. באשר

ניסחנו במשרר החחבורה הצעח חוק הלבנו לקבל מחכונח סבירה איך בונים שרה חעופה,

מחי מפנים אח הקורם, ואין מעבירים אח הדברים, וקבענו סרר מסויים. קבענו חהליך

פשוט בחכליח. הבל בא לפי שיקול רעח שר החחבורה. אם הוא יחשוב ששרה עברונה

עריין לא מחאים להפעלה, הוא לא יאשר אוחו. אז עם בל הנאולה שרצו להביא ליזם

עריין משאירים שיקול רעח הרבה יוחר רחב לשר. ברנע ששר החחבורה יחליט ששרה

החעופה עברונה פועל הוא כבר נכנס לבר של מילכור, והוא "חייב" בבר לחח צו

החרלה לגיב השרה הקורם. אס אמנם זה הרבר, אז הוא לא יחן אישור לשרה עברונה ואז

החקופה של 90 יום עור לא תתחיל. אז מה הרווחחם?

מי קוק!

אבל חשלם מיליוני רולרים פיצויים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אם יש סחירה בין ההסבם לבין החוק המרינה חשלם.

אם יש סחירה, אז עם בל הכבוד, חחאימו אח ההסכם שלבם לחוק.
מי קוק
אחה חעשה רבר לא הגיוני רק מפני שבחבחם חוברח בחולה?
י' שביט
אני מציעה בי במסנרת הבירורים המשפסיים שנחבקשנו לקיים על ירי יושבח ראש

הווערה אנחנו נבהיר גם את הנקורה הזאת.

אני מבקשח שחלבנו ביניבם גם אח סעיף 4, בנוסף לסעיף 2, ולישיבה הבאה של

הווערה חביאו בפנינו אח עמרחבם.

ה ו ח ל ט - סעיף 4 יירון בין המשפסנים ויובא שוב לוועדה כנ"ל.
ר' רטשבסקי
חוקפן של החבניוח שבגינן נולר החוק הזה, המפורטח - 10 שנים, והמיחאר - 13

שנים. והיה ועברו 13 שנים ושום רבר לא יקרה, והיו דברים מעולם, אז החכניוח

חפקענה ונשאר רק עם החוק. היוח ונאמר כבר שזו בעצם הוראח שעה, יש לדעחי לקבוע

גם אח משך חוקפו של החוק הזה בצמוד לחוכניוח האלה, כי אהרח אנחנו עשויים להשאר

עם החוק ובלי חכניוח.



יש איפוא הצעה להוסיף סעיף.

סעיף 5-ביצוע

"5. קור התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין

הנונע לביצועו".
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה להוסיף בסעיף 5 את הצורך באישור ועדת הכלבלה של הכנסת.
ד' דרור
אני מציעה שנם שר הפנים יהיה ממונה על ביצוע החוק. שר התחבורה אמון רק על

האינטרסים של שרות התעופהל.

מי קוק!

הגענו להסכמה בענין זה. יש עמית ממשלה בלענין זה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו יורעים שכאשר מדובר בשני שרים לחוק אחד מתעוררות בעיות. אין צורך

להוסיף כאן את שר הפנים, שהרי שר הגננים ממונה על התכניות, על התכנון וכוי. שני

שרים לא יכולים להיות ממונים על אותו חוק. זאת למדנו מנסיון שהיה לנו בחוקים

אחרים.
יאיר לוי
אני מבקש הבהרה של הנושא הזה.
ד' דרור
אם רק שר אחד ממונה על ביצוע החוק הזה, אנחנו מבקשים שהשר הזה יהיה שר

הפנים. מאחר והחוק הזה בא להחליף תכנית מיתאר, שר הפנים הוא הממונה על מוסדות

התכנון, צריו הוא להיות הממונה על ביצעו חוק זה.
היו"ר ש' ארבלי - אלמוזלינו
הממשלה החליטה להטיל על שר התחבורה להיות הממונה על ביצוע חוק זה.

אני מציע שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.

הוחלט - להוסיף בסעיף 5 את הצורן בקבלת אישור ועדת הכלכלה.

ר' הוכמך;

אני מבקש להוסיף סעיף-6 בענין תחולת החוק, שאישור החוק הזה יתחיל מהיום

שהתב"ע תאושר.

ה ו ח ל ט - להוסיף סעיף 6 כנ"ל.
א' רובינשטיין
אני רוצה להציע על רעת חבר-הכנסת צירון ועל-רעתי את ההצעה הבאה לסעיף

2(2): על אף האמור בפיסקה זו ניתן יהיה לרון ולההליט בתכניות לפיתוח לבנייה

או לשימוש בשטח שרה התעופה הנובעות מאישור תבנית זו והמתייחסות לתקופה שלאחר

תקופת המעבר, ובלבר שהוועדה המקומית לא תרון בבקשה למתן היתר לפיתוח לבנייה

ולשימוש המבוססת על תבניות באמור, ולא תית היתר לפיתוח לבנייה ולשימוש המבוסס

על בקשה כאמור אלא לאחר תקופת המעבר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זו חוות רעתו של מר אלייסוף.
אי רובינשטיין
נכון. אנחנו מאמצים אותה.

אנחנו מבקשים שהיועצים המשפטיים של המשררים הנונעים ברבר ירונו בה ובכל

ההערות שהועלו כאן.

ר' הובמן;

אם על רעת בולם מוסכם מאמצים את חוות הרעת של מר אלייסוף, אין מניעה

לאשר היום את החוק.
ני נאור
אני מציע שניקח את הצעת הווערה בכובר ראש ובתשומת לב רבה. נעיין ונרון,

ואולי נבוא עם סעיף מוסכם של הממשלה.

אני מבקשת שלישיבה הבאה של הווערה, שתתקיים בשבוע הבא, תביאו אתכם נוסח

לבן של החוק, ואז נצביע על החוק. אין טעם בחקיקה חפוזה. מר רור לב, היועץ

המשפטי של וערת הכלכלה, ירכז את היועצים המשפטיים של המשררים הנונעים ברבר

וביחר תרונו בכל ההערות וההצעות שהועלו בישיבה הזאת. אזכיר רק את ההצעה

להוסיף "במתכונת הקיימת" לסעיף 2; ענין ההיתר המותנה וחוות הרעת של מר אלייסוף

לנכי סעיף 4, והן לנבי הוספת סעיף 6 המרבר על תחולת החוק כפי שהציע ראש עירית

אילת. קיבלנו את ההצעה שהביאה בפנינו נברת מיה קוק בקשר לתכניות, ואני מבקשת

שנם זה יופיע בנוסח הלבן שיובא בפנינו.
אי רובינשטיין
שיהיה ברור שאנחנו לא מאשרים שינוי בתכנית.
היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו
בוודאי שלא מאשרים שינוי בתכנית. אני מבקשת מגברת מיה קוק לקרוא בפנינו

שוב את הנוסח בסוף סעיף 2 בענין התבניות.
יאיר לוי
אני אניש הסתיינות, כי אני מבקש ששר הפנים יהיה ממונה על ביצוע הוק זה.

לרעתי לא פיתחנו מספיק את הנושא חזה.
נ' נאור
זו הצעת חוק קול הממשלה. זה על דעת כל הממשה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מוריעה שהנושא הזה יהיה על סדר יומה של הוועדה ביום הרביעי הבא, כאשר

הנוסח הלבן יהיה מונה בפניה. אני מבקשת שבניסוח ההוק תיקחו בחשבון את כל

ההערות שחברי הוועדה העלו באן היום.
יאיר לוי
כשם שהיו"ר ביקשה שהיועצים המשפטיים יניעו להסכמה לנבי כל הסעיפים, כך

אני מבקש שינהגו גם בהצעתי, ששני שרים יהיו ממונים על ביצוע ההוק הזה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת שתדונו נם בהצעתו של חבר הכנסת יאיר לוי, ששני שרים יהיו

ממונים על ביצוע החוק הזה.
מ' קוק
אני קוראת את הסיפא של סעיף 2: "לענין זה, "התכניות" - "תכנית מיתאר

מקומית מסי 101/02/2 - אילת מזרח, ושינוי מספר 22 לתכנית מפורטת מסי 114/03/2

- מרכז עירוני ראשי לאילת וכל תכנית שתבוא במקומן או תשנה אותן".
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מודה למוזמנים.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נוסח חדש) התשמ"ט-1989 של הה"כ א' פורז
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו עוברים לסעיף השני שעל סדר היום שלנו: הצעת חוק לתיקון פקודת

התעבורה (נוסח חדש) שתהמש"ט-1989, של חבר הכנסת אברהם פורז, שיציג בפנינו את

הצעת החוק שלו.
א' פורז
הצעת החוק שלי באה כדי לייעל את הדיונים וכדי לחסוך בזמן שיפוטי של בתי

המשפט. אנחנו יודעים שבתי המשפט עמוסים לעייפה, ותיקים ממתינים לעתים ישנים

להכרעה. מסתבר שאחת המכשלות היא העובדה שערעורים של בתי משפט לתעבורה נשמעים

בפני הרבב של שלושה שופטים. רוב הערעורים על פסקי דין של בתי משפט לתעבורה חם

על דברים לא מאד מכבדים בסולם הערכים העונשי, כמו שלילת רשיון לשלושה חודשים

והוא חושב שמגיע לו שלילה של חודש בלבד, או שלילה על תנאי, ועוד דברים קטנים

יחסית דומים.

כדי להבהיר את התמונה אזכיר רק שאם אדם נעצר על ידי שופט שלום ומגיש

ערעור בפני בית המשפט המחוזי, הערעור נשמע בפני שופט יחיד, וכאן מדובר בשלילת

חירותו של ארם. ואילו בערעורים על קנסות ושלילת רשיון יושבים שלושה שופטפים.

אני מציע שערעורים על פסקי דין בעבירות תנועה יישמעו בפני שופט יחיד של

בית המשפט המהוזי. זה יביא לייעול המערכת ויחסוך זמן שיפוט רב, ועדיין תישמר

הזכות להניש ערעור לבית המפשט העליון. נם אחרי ששופט בית המשפט המחוזי ידחה את



הערעור, תעמוד לאזרח הזנוח לבקש רשות ערעור מנשיא בית המשפט העליון. כלומר,

עור שופט של בית המשפט העליון יכול להניע לטיפול באוחו תיק.

הסירור הזה יכול לחסוך אלפי שעות שפיטה נשגה, ולדעתי גם יגרום לכר שמאות

ואולי אלפי תיקים ייגמרו מוקרם יותר. יש הסכמה של משרד המפשטפטים להצעה הזאת.

ועדת השרים לעניני חקיקה דנה והמליצה על זה. משרד המשפטים ממליצה שהתיקון לא

ייעשה על ידי תיקון בפקודת התעבורה, אלא על ידי תיקון בחוק בתי המשפט.

ישנו כאן גם סייג, ואני מסכים שבעבירות תעבורה חמורות מאד ימשיך לדון,

כמו עד היום, הרכב של שלושה שופטים. אבל בחלק המכריע של ערעורים במקרים של

עבירות שהעונש עליהן הוא קנס או שלילת רשיון וכו' ידון שופט יחיד.

גי נאור!

לא רק שאיננו מתנגדים להצעת החוק הזאת מבחינת המהות שלה, אלא מברכים

עליה. האכסניה לחוק הזה אכן איננה פקורת התעבורה, כי היא לא מסרירה סמכויות של

בתי משפט, ומקומו במובן בחוק בתי המשפט.

אני מבקש להפנות את תשומת לב חברי הוועדה לכך, שיש בפקודת התעבורה

עבירות שהן מאר חמורות, יותר חמורות מעבירות הבאות לדיון בבית משפט שלום, ואז

ייווצר חוסר איזון מסויים; החלטות של בית משפט לתעבורה, גם על עבירות חמורות,

אפילו יותר חמורות מאלו הנדונות בבית משפט שלום שהוא המגביל לו בנושאים אחרים,

יובאו בפני שופט דן יחיד, בעוד שערעור על פסק דין של בית משפט השלום בעבירה

פחות חמורה יישמע על ידי הרכב של שלושה שופטים של בית המשפט המחוזי. לכן אנחנו

מציעים לסייג את ההצעה לפי חומרת העבירה, או החלטת בית משפט, ואת הניסוח

אנחנו משאירים לחכמתם הרבה של חברינו במשרד המשפטים.

עי אליצור;

העניינים הם פליליים. בנו בזה אנשים המטפלים עבירות פליליות, והגענו

למסקנה שערעור בפני דן יחיד אפשרי בשני תנאים: א) שזה לא יכלול פשעים, אלא רק

לחטאים ועוונות מקסימום; ב) שזה יהיה גם בערעורים על עבירות תעבורה שבהן דנים

בתי משפט השלום.

בפקודת התעבורה כתוב שבאותן עבירות שיכול לדון בהן שופט תעבורה, יכול

לדון גם בית משפט שלום. אין זה מתקבל על הדעת שעל עבירה שבה דן בית משפט שלום

יועבר הערעור להרכב של שלושה שופטים מגית המשפט המחוזי, בעוד שהערעור על החלטת

שופט תעבורה ירון רק שופט אחד מבית המשפט המחוזי. לכן אנחנו מציעים שבאותן

העבירות, גם בערעור על בית משפט שלום וגם בערעור על החלטת שופט תעבורה יישב דן

יחיד.

אי פורז!

לפי העבירה, ולא לפי השופט.

צי צידון!

מה ההבדל בין פשע לחטא ועוון.

לפי העונש, וגם לפי העבירה. יש הבדל בין גרימת מוות ובין נסיעה במהירות,

למשל. גרימת מוות זה עוון, וזה שלוש שנים.



יש נרימה מוות בעבירה של הריגה. אם אדם נוסע במבונית בלי בלמים, למשל.

ודורש מישהו למוות, זאת הריגגה, וזה פשע.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הצעה חוק זו באה להקל על בתי המשפט ולחסוך בזמן שיפוטי. התיקון הוא בשני

תנאים; במידה והעבירה לא תכלול פשעים אלא עבירות שהעונש עליהן הוא קנס ודברים

דומים.

עי אליצור;

סעיף 37 (ב ) בחוק בתי המשפט (נוסה משולב ) התשמ"ד-1984 קובע באלו מקרים

ידון דן יחיד. אחרי פסקה (3) בסעיף 37(ב) אנהנו מציעים:

"(4) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושופטי תעבורה לענין העבירות

המפורטות בסעיף 25לפקודת התעבורה (נוסח הדש) שאינן פשעים."
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מאשרים את התיקון הנ"ל בחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984.

אני מבקשת מהי ועצים המשפטיים להכין את הנוסח לקריאה ראשונח.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:40 )

קוד המקור של הנתונים