ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/07/1989

הצעה שלח"כ רובינשטיין, ועדה לסגירת נמלי התעופה בשבת

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 41 מישיבת ועדת הכלכלה

מיום ב', ל' בסיון התשמ"ט, 3,7.1989, בשעה 00;13

נכחו;

חבוי הועדה; היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

א. רובינשטיין

ע. זיסמן

מוזמנים; הרב פלדמן, סגן שר העבודה והרווחה

פ. שיף, עוזר מנכ"ל רשות שדות התעופה

א. רונד, מנהל אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

מ. דבי, מנהל נתב"ג

ב. לוי, מנכ"ל משרד התחבורה

ש. שוהמי, מנהל מינהל התעופה
מזכיר הוועדה
א. שטיינר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
ועדה לסגירת נמלי התעופה בשבתות - הצעה לסדר יום של ח"כ א.

רובינשטיין.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו . אני מקדמת בברכה את האורחים שלנו ופותחת

את הישיבה. עומדת על סדר יומנו הצעה של

ח"כ רובינשטיין, ועדה לסגירת נמלי התעופה בשבת. אנחנו גס הזמנו את

נציגי משרד העבודה והרווחה, מאחר שזה נושא של היתרי עבודה בשבת וכל

הכרוך בכך.

א. רובינשטייו; מה שמטריד אותי זה הקמת ועדה משותפת

למשרד העבודה והרווחה ולמשרד התחבורה,

שיש חילוקי דעות לגבי היקף סמכותה. גם בכנסת הביעו דעות שונות, גם

השר קצב וגם שר התחבורה. שר התחבורה אמר בכנסת שהוועדה קיימת אך ורק

בעניו אל-על, שהידיעות שהופיעו בענין זה הן לא נכונות. לעומת זה, סגן

שר העבודה והרווחה אמר, אמנם לא בתשובה במישרין להצעה שלי, שמדובר

בבדיקה מחודשת של הבטחת ממשלה לצמצם את העבודה בנמלי התעופה בשבתות.

לדעתי ועדת הכלכלה צריכה לברר את היקף הסמכויות של הוועדה. הוועדה

הוקמה ב-8 ביוני 1989. לפי דעתי חילוקי הדעות נובעים מכך, שהחלטת

הממשלה מ-1980 בנושא טיסות אל-על בשבת אמנם דיברה על טיסות אל-על

בשבת, אבל לפי מה שדווח לי, יש שם גם איזה שהוא נושא שכרוך בהחלטת

ממשלה לצמצום העבודה בשבת בנמלי התעופה. אם מדובר בטיסות אל-על

בשבתות, זה נושא אחד, שגם הוא חשוב ביותר, ואני רוצה להדגיש שהוא

חשוב ביותר. ואם מדובר בצמצום כלשהו, ואני מדגיש, צמצום כלשהו,

בהיתרי העבודה בנמלי התעופה, ובעיקר נמל התעופה הבינלאומי היחידי שיש

לנו, בן-גוריון - אני רואה את זה כדבר חמור ביותר, ואני רוצה להסביר

מדוע.

נמלי התעופה שלנו צפופים ועמוסים בצורה שמאד מקשה את החיים גם על

הנוסעים וגם על הנכנסים. חלק גדול מהמצוקה הזאת מוצא לו שסתום בטיסות

שבימי שבת. שדה תעופה בינלאומי חייב להיות פתוח בשבתות ובחגים, כמנהג

שדות התעופה בעולם. חלק גדול, טיסות המטען, או ליתר דיוק ההטענות של

טיסות המטען, חלק גדול של טיסות השכר, אלה ממריאים ונוחתים בשבתות.

לגבי טיסות השכר במיוחד, הפסקה כלשהי או צמצום כלשהו של עבודת נמלי

התעופה בשבתות, הוא ממש סכנה לתיירות לישראל. מה עושה התייר

הסקנדינבי, הגרמני, הצרפתי שיש לו שבוע ימים חופש? הוא מרחיב אותו על

פני שני סופי שבוע, לפני החופש ואחרי החופש. יום העבודה שלו נגמר

ביום ששי, הוא מתחיל ביום שני, ובצורה כזאת הוא לוקח 10 ימי חופש. אם

אנחנו נאמר שהוא לא יכול לנחות כאן בשבתות, ונצמצם עם כל הבעיות שיש

בזה, אנחנו נחטא לתיירות לישראל. נקטין את סיכוי היצוא מישראל, וזה

דווקא בתקופה שיש לנו משבר גם בתיירות וגם ביצוא החקלאי.

אני רוצה לומר גם כמה מלים בענין טיסות אל-על בשבתות. לדעתי חברת

תעופה לאומית שיש לה מונופול - ואני מדגיש, שיש לה מונופול - לא

יכולה לקבל תכתיב כזה של ממשלה. היא גורמת למצוקה בלתי רגילה

לנוסעים.

אני קיבלתי מכתב מאחד הנוסעים שהיה בטיסה שהיתה צריכה להגיע

מניו-יורק עם חניית ביניים באירופה, והיתה צריכה להגיע בשעה סבירה

ביום ששי. בגלל תקלה שולית הם לא יכלו להמריא בזמן שינחית את מטוס



אל-על לפני כניסת חשבת, וכתוצאה מכך הם נשארו באירופה. במוצאי שבת

כבר לא היתה לחם טיסה, היה להם Over booking, על אותה טיסח וחם נשארו

כתוצאח מכך יומיים נוספים באירופח. בשביל ישראל קשרי תעופח זה לא כמו

צרפת, זח לא כמו בלגיח - זה חגשר חאווירי חיחיד שלנו.

יש לנו מצב, שאני חושב שוועדת הכלכלה צריכה לעסוק בו. חטיסח לישראל

הפכה לחיות סיוט. עם כל הכבוד להנהלת שדה התעופה לוד, אני אומר למוטי

ולכל החברים. כל הכבוד למה שהם עשו, ולאולם הנכנסים. אני טסתי בלי

טיפול של ,v.i.p.סתם טסתי כאדם. היציאה מנמל התעופה היא קשה, זה ממש

קריעת ים סוף. למעלה משעה אנשים עומדים ללא אפשרות של ישיבה בהמתנה

לביקורת הבטחון. אחר כך, כשמגיעים בחזרה ארצה, מגיעות הטיסות האלה

ביחד ביום ששי, 10-12 טיסות בין 3 לבין 5, ומה שקורה ביציאה מהטרמינל

זה דבר שקשה לתאר אותו, מה גם שזו גם בושה וחרפח למדינת ישראל.

מח שקורח עם אל-על זח דבר חמור ביותר. אם עד חיום המצב הוא קשה, עוד

באים ורוצים להחריף את זח עוד יותר, ולזח לדעתי ועדת חכלכלה צריכה

להתנגד בכל תוקף. רק זח חסר לנו, שעוד נצמצם את התיירות הנכנסת, נקשה

על תנאי הנוסעים, ונפגע ביצוא החקלאי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנשמע מכם לאיזו מטרה באמת

הוקמה הוועדה הזאת. היתה ועדה שדנה

בעניין אל-על בשנת 1982 לגבי עבודה בשבת. עכשיו אנחנו מתבשרים על

חקמת צוות נוסף, על-פי הפניה של סגן שר העבודה והרווחה. צוות משותף
בהרכב של נציגים ממשרד תחבורה
מנחל אגף; מנכ"ל:, יו"ר הלשכה

המשפטית; חברת אל-על; רשות שדות חתעופח ומינהל התעופה האזרחי; עבודה

ורווחח; סמנכ"ל לשעת חרום, אלי פז; רכז ועדה מייעצת עקיבא; חבר

חוועדח חיים פרידברג, וסגן חיועץ חמשפטי יעקב אריבובסקי. יבדוק

חטענות על ביצוע טיסות אל-על בשבתות, יבדוק אופן יישום החלטת ועדת

חשרים מיום 31.10.80. חיו טענות שהושמעו? אם כן, מה חצוות הזה עשה

כבר מאז שהוא הוקם?

א. רונד! היו טענות בקשר לטיסות אל-על בשבת.

להערכתי - אמנם הטענות האלה נבדקות

עכשיו, ונקבל אישורים בכתב מכל הנוגעים בדבר. אמנם לא היו טיסות כאלה

של אל-על, כך שהשמועות האלה לא היו נכונות. אבל חשוב לחזים אותן, וזח

הנושא האחד שקיים באותו סיכום דיון בין חרב פלדמן, סגן שר העבודה,

ושר התחבורה.

לגבי הנושא השני, הנושא של היישום. אם אנחנו לוקחים אחת לאחת את אותן

החלטות ממשלח מ-1980, אנחנו רואים שלגבי כל מח שנאמר לגבי אל-על יש

אפילו איזח שחוא ,Over shootingמכיוון שב-1982, בניגוד לאותה החלטח

שבח דובר על צמצום טיסות של אל-על בשבת, במאי 1982, ולאחר מכן בפועל

החל מספטמבר, אל-על אינה מבצעת טיסות בשבת.

לגבי הנקודות האחרות, הוועדה אמורה לשבת ולבחון אותן אחת לאחת,

ולבדוק מה באמת מידת היישום של החלטות השרים באותו זמן. יתכן גם שיש



החלטה מסויימת שצריך ליישם אותה, אבל אלה דברים שהוועדה צריכה

לבדוק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; ההחלטה על הקמת הצוות שלכם היא מ-7

ביוני 1989.

א. תנד; אנחנו בקושי התחלנו לשבת בנושא הזה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בפגישה שהיתה עם שר התחבורה הביאו איזה

ראיות, שבכל-זאת היתה הפרה של אותה

החלטה, או שהועלו דרישות חדשות? מה שעושה עכשיו הרב פלדמן, זה שהוא

הולך ומקשה על מתן היתרי עבודה בשבת, ולא רק לגבי אל-על, אלא גם

במקומות אחרים.
א. רונד
מובן שאנחנו נעבוד על-פי החוק, ונמליץ את

ההמלצות שלנו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה הנושאים שהוועדה תדון בהם?

א. רונד; אני לא אתייחס לכל אותן נקודות שמתייחסות

לאל-על, כי בהן למעשה בוצעו כל הדברים.

באל-על לא טסו בשבת, ולכן כל אותם דברים שהתייחסו לכך למעשה מבוצעים,

כמו למשל טיסות אימונים, טיסות הדרכה, דברים מסוג זה, וכמובן הטיסות

עצמן.

ישנו נושא אחד שהוא הנושא העיקרי. נאמר ששר התחבורה יורה לנציגים

הישראלים בוועדות המשא ומתן עם גורמי תעופה זרים, שבעת חידוש או

שינוי של משא ומתן או הסכם תעופה חדש, ינהגו לפי הכלל של צמצום או

ביטול נחיתות והמראות של טיסות חברות זרות בנמל התעופה בן-גוריון

ונמלי תעופה אחרים. הייתי אומר שזה הנושא העיקרי. ישנם למשל נושאים

אחרים, כמו נושא של חנויות פטורות מכס, שעובדות בנמל התעופה

בן-גוריון, ושזה נושא אחר, וכמו-כן ישנו הנושא של הבנקים. כל השאר,

הייתי אומר, זה לא רלוונטי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! מה הם שאר הנושאים?

א. רונד; נושאים הקשורים לאל-על, כמו חניית לילה,

אבל זה לא רלוונטי ברגע שאל-על לא טסה.

הנושא של תכנון הטיסות, גם הוא לא רלוונטי לגבי אל-על. כפי שאמרתי,
ישנן שתי נקודות שהן רלוונטיות
הנושא הזה של חברות תעופה זרות,

והוראה לנציגים הישראלים בעת חידוש או בעת הסכם תעופה חדש לנהוג לפי

הכלל שהוזכר; והנושא של סגירת חנויות ובנקים בשבת. לגבי נושא של

בנקים, נאמר; "תיבדק האפשרות לקיים תורנות בין סניפי הבנקים", כך

שיהיה בנק אחד במקום שלושה.

א. רובינשטיין; שר התחבורה לא מודע למסמך הזה, מכיוון

שהוא אמר בכנסת שמדובר רק באל-על.
א. רונד; השר אמר בכנסת
"כן התבקש הצוות לבדוק את

נושא החלטת ועדת השרים מיום 30 באוקטובר

80".

א. רובינשטיין! אבל הוא לא היה מודע לזה, כי הוא ביקש

ממני באופן פרטי שלא להגיד את זה לוועדת

הכלכלה. הוא אמר שיש טעות בדיווה. השר לא ידע את ההחלטה, אני משוכנע,

הוא אמר שיש טעות,

ב. לוי! היחיד שהשתתף בישיבה הזאת של ועדת השרים

זה אורי רונד בשנת 80. אני רציתי לומר

בשמו של אריה גרוטוורד, הוא היה מנכ"ל המשרד אז, אבל הוא לא יכול היה

לבוא היום.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה הם רוצים מהחברות הזרות? שלא יבואו?

שלא תהיינה טיסות, המראות ונחיתות?

מ. דבי; אני לא יודע מה הם רוצים מהחברות הזרות,

לעניות דעתי החברות הזרות הן בסדר גמור,

הן פוקדות את הנמל כל השבוע, לאורך כל השנה וכל ימות השבוע, למעט יום

כיפור כמובן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו ?. זאת אומרת, שאם חברות זרות לא יטוסו -

משמעות הדבר היא סגירת הנמל.
מ. דבי
בוודאי. זה נזק לתיירות, זה סגירה, אין

ספק.

ש. שוהמי .? אני ממונה במשרד על ניהול משא ומתן על

הסכמי תעופה עם מדינות זרות, ולכן הסעיף

הזה נוגע אלי ישירות. קודם כל, צריך להדגיש דבר אחד. ראשית, הסעיף

הזה נוגע אך ורק לטיסות סדירות, ולא לטיסות שכר, משום שרק טיסות

סדירות מוסדרות על-פי הסכם תעופה. טיסות שכר מוסדרות על-פי תקנות של

כל מדינה באופן חד-צדדי, והוא לא נוגע לכן לטיסות שכר.

דבר שני, יש לנו היום כ-24 הסכמי תעופה, הסכמים חתומים ותקפים. מרבית

ההסכמים האלה נחתמו בשנות ה-50 וה-60 ומאז לא שונו. הם לא שונו לא

משום שלא רצינו, אלא פשוט משום שאין צורך. ההסכמים האלה הם הסכמים

בלשון מאד עקרונית, שמתירים על-פי עקרון ההדדיות לחברות התעופה של

שתי המדינות להפעיל טיסות, כשקבועים שם מספר עקרונות לגבי תעריפים

ולגבי נושאים אחרים. אין, ולא דנים, וגם מעולם לא דנו בהסכמים מהסוג

הזה בשאלה באיזה יום או באיזה שעה יטוסו החברות. זה נושא של הסדרים

מקומיים בכל שדה. כל ההסכמים האלה, כפי שאמרתי, קיימים לגבי כל

החברות שנכנסות לשדה. מאז שנות ה-50 וה-60 לא נחתמו הסכמים חדשים.

הסעיף בהחלטת ממשלה מדבר על שינוי, חידוש או חתימה על הסכם תעופה

חדש. לא מדברים על חובת שינוי, אלא בזמן שמשנים הסכם תעופה קיים,



צריך להכניס את הנושא חזה, מאחר שהדבר הזה לא כל כך מעשי, משום

שבמילא אנחנו לא עומדים לשנות את ההסכמים הקיימים, כי אין צורך

לשנות, ואם יהיה צורך פעם בעתיד לשנות איזה שהוא הסכם קיים - אז

השאלה היא אם זה בכלל אפשר.

כל שינוי מחייב גם הסכמה של המדינה השניה, אנחנו לא יכולים לשנות

הסכם באופן חד-צדדי. אם הנושא הזה יועלה, יצטרכו לקבל הסכמה בנושא

הזה מהמדינה האחרת. לכן הנושא הזה, עד כמה שאני מכיר, ואני מכיר את

הנושאים שמנהלים את הסכמי התעופה, הנושאים האלה מאד פרקטיים, שלא

נידונים במישור העקרוני בין המדינות, ומעולם לא עלו. אני מתאר לעצמי

שהמדינות האחרות גם יסרבו להעלות נושאים כאלה בעת משא ומתן עקרוני

כזה על הסכם תעופה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אין תאריכים לגבי ההסכמים?

ש. שוהמי; אלה הסכמים לא מוגבלים בזמן. כל מדינה

יכולה לבטל את ההסכם בהודעה מראש של 12

חודשים. אבל כל ההסכמים ללא יוצאים מהכלל הם הסכמים ללא הגבלת זמן.

אולי הסעיף הזה דן על הסכמי תעופה חדשים, שאנחנו עומדים לחתום או

שנחתום בעתיד. אנחנו רוצים לחתום על עוד הרבה הסכמים, אבל זה לא

מעשי, משום שמדינות נוספות שיצטרפו למעגל הטסים לישראל הן ספורות.

אפשר לספור אותן על כף יד אחת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אז מה הואילו חכמים? עם חלק מהמדינות יש

הסכמים ונקיים אותם, כי לא משנים אותם;

ואילו בהסכמים חדשים, אתה תאסור עליהם את הטיסות? זה יהיה חלם.

ש. שוהמי; כאן יש גם בעיה של אפליה. יש מספר הסכמים

שבהם יש סעיף של מדינה מועדפת, ויש אפליה

לרעה או לטובה בין מספר מדינות. תהיה לנו כאן בעיה. לכן אני אומר,

שאפילו אם נעלה את הנושא הזה, דבר שהוא מאד לא מקובל, המדינה השניה,

יש להניח תעלה מיד את העקרון הזה, ותשאל איך אנחנו מפלים אותם לעומת

כל המדינות האחרות, שכבר יש להן הסכמים, והחברות פועלות. זו בהחלט

בעיה שנצטרך להתמודד אתה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הצוות ילך לקראתם לפשרה, או שאתם תעמדו

על הדברים?
ב.לוי
היו"ר, אוריאל רונד, הוא נציג משרד

התחבורה, ובמקרה הוא איש שומר מסורת.

ואנחנו סומכים על שיקול דעתו שיוביל את הדיונים על הצד הטוב ביותר.
ש. שוהמי
להערכתי האישית הניתוח של המצב הזה מחייב

אותנו להגיע למסקנה, שכל שינוי בנושא הזה

מחייב למעשה תחיקה של הכנסת. לגבי נושא של טיסות שכר, שלא מוסדרים

בתנאי הסכם תעופה, החלטת הממשלה בכלל לא דנה בהן, כי אין לנו הסכמי

תעופה לגבי טיסות שכר. אפילו אם יגידו לנו לעשות הסכמי תעופה לגבי

טיסות שכר. מאחר שהנושא הזה מוסדר באופן חד-צדדי על-ידי כל מדינה,



הוראה לצמצם טיסות או להפסיק טיסות יכולה להינתן רק על-פי חוק מסמיך

של הכנסת, כי אין סמכות הוקית. בהעדר הסמכה מפורשת, לדעתי, הסמכות

איננה.

גם לגבי הטיסות הסדירות ענין זה חל. משום שהנושא הזה לא מוסדר בהסכמי

הטיסה הקיימים, בעקרון הוא גם לא מוסדר בהסכמים שדנים בכלל בנושאים

אחרים לגמרי, ולכן הנושא הזה חוזר למעשה לרשות שדות התעופה, שצריכה

להודיע לחברות הזרות שמהיום ואילך הן לא טסות בשבת.

המדובר לגבי הסכמים חדשים. כאן יש ספק אם רשות שדות התעופה יכולה

לעשות זאת בהעדר הסמכה מפורשת בחוק, וחוק הרשות לא מסמיך אותה לענין

זה. היא יכולה לעשות את זה מטעמים פרקטיים. אם בשבת יש עומס תנועה

גדול מדי, היא יכולה לכוון את התנועה לימים אחרים.

מ. דבי; השיטה לגבי חלוקת סדר נחיתה והמראה לגבי

חברות תעופה פועלת לפי יכולת הקיבולת.

אנחנו מודדים את זה לפי יכולת קיבולת, מחלקים את השעה, מחלקים את

היום וכוי. אף פעם לא קבענו, ולא היתה קביעה, שבה נדרשנו לבוא ולהגיד

שביום הזה זה יום שאתה לא טס, או לא מגיע. אין ספק שהשיטה כפי שהיא

פועלת, היא בחלוקה על-פי קיבולת, והיא עניינית לכל נושא, גם השעה וגם

היום. זה טעון תחיקה כדי לשנות את זה.

אני מדבר על מישור של משרד התחבורה, אני לא מדבר על מתן היתרי עבודה,

בשבת שזו סמכות של שר העבודה והרווחה. אם הוא יחליט לא לתת היתרי

עבודה בשבת, הוא יכול לסגור את שדה התעופה. אני מדבר על המישור שקשור

להחלטת ממשלה, הנוגעת למשרד התחבורה בלבד.

א. רובינשטיין; בשביל אל-על הפסקה כזאת היא קטסטרופה.

היא בנויה על צ'רטרים, והצ'רטרים רובם

באים בשבת.

א. רונד; אני מוכרח לחזור, מר רובינשטיין. אל-על

לא טסה בשבת, לא צ'רטר ולא סדיר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; השאלה היא אם אנחנו יכולים לסכם את עמדתה

של ועדת הכלכלה היום, ולהניח מסקנות על

שולחן הכנסת, לפני שהצוות למעשה קיים את הדיון. אני חושבת שאנחנו

נראה את זה בחומרה רבה מאד, ולא נוכל להשלים עם התופעה, שיסגרו את

נמל התעופה בשבת בכלל, ומדינת ישראל תהיה מנותקת מהעולם. זה לא יתכן,

לא יעלה על הדעת דבר כזה. אם במשך כל השנים, גם כשהדתיים היו

בקואליציה, הדבר הזה היה קיים וההיתרים ניתנו, עבודה בשבת היתה על אף

העובדה שאל-על לא טסה, אלא השדה היה פתוח בפני חברות זרות, והן טסו

והמריאו ונחתו באין מפריע. הדבר הזה חייב להימשך, אנחנו לא נשלים

בשום פנים עם תופעה שבאים לערער את המצב שהיה קיים.

זה מנוגד לסטטוס-קוו שקיים היום. המפלגות הדתיות היו בקואליציה וגם

אגודת ישראל היתה בקואליציה בעבר, והסטטוס-קוו הזה נמשך. אם רוצים

לבוא לערער את הסטטוס-קוו, אז הוא יתערער גם בדברים נוספים אחרים,

בתחום התחבורה הציבורית. אם רוצים לשמור עליו, הוא צריך להישמר גם



כאן, לגבי נמל התעופה בן-גוריון. לא רק נמל תעופה בן-גוריון, אלא כל

נמל אחר.

הנושא המשפטי שכאן הועלה, אני חושבת שצריך להילקח בחשבון. לא תהיה

סמכות לאף אחד לחרוג ממה שקיים ולקחת על עצמו סמכות לאסור, מבלי

שהדבר הזה מחייב חקיקה. סמכות כזאת צריכה להינתן אך ורק על-פי חקיקה,

ולא כל אחד על-פי רצונו יעשה.

אני מציעה למשרד העבודה והרווחה לרדת מן התביעות הללו שלו, ולא לחפש

לו בעיות וצרות, ודווקא בתקופה שהמשק נמצא במיתון, בבעיית אבטלה קשה

וחמורה, ואנחנו לא רוצים להוסיף על מה שקיים מבחינת מחוסרי עבודה,

מחוסרי עבודה נוספים. יש מספיק בעיות ואנחנו צריכים להתמודד עם

הבעיות הקיימות, ולא ליצור עכשיו בעיות חדשות.
א. רובינשטיין
אני חושב שהסיכום טוב מאד, ומציע שנניח

את זה על שולחן הכנסת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו מציעים שהצוות שהוקם יקה בחשבון

את הדברים הללו של הוועדה, והם יהיו

בשבילו כקו מנחה. אנחנו רוצים לקבל ממנו דיווח על התוצאות של המסקנות

שלו. אני קראתי על המגמות של סגן שר העבודה והרווחה לגבי היתרי עבודה

בשבת, שפורסמו כבר באמצעי התקשורת, ויש בדעתו של סגן שר העבודה אכן

לערער את הסטטוס-קוו, ולבוא ולהכביד על מתן היתרי עבודה בשבת באותם

המקומות שבמשך כל השנה נהנו מהיתרי עבודה בשבת, ופעלו על-פי החוק.

כאן שר העבודה למעשה הוא ראש-הממשלה, וחזקה שרוה"מ יכבד את אותם

ההסכמים שהוא חתם עליהם מבחינת השמירה על הסטטוס-קוו הקיים בנושאים

שקשורים עם שמירת השבת.

אלה הם הדברים, ואנחנו נניח את המסקנות. אני רוצה לקוות שהצוות אכן

יאמץ לעצמו את העמדה הזאת של ועדת הכלכלה, ולא ילך להתפשר בשום אופן

ופנים. אני חושבת שאין מקום לשום פשרות בענין הזה. אנחנו לא נשלים עם

התופעה שנמל התעופה הבינלאומי היחידי שיש לנו יהיה סגור בפני חברות,

דבר שיש לו השלכות חמורות מאד. אני מדברת על כל הנמלים, ולא רק על

שדה התעופה בן-גוריון. אנחנו מקווים שלא יהיה שינוי בסטטוס-קוו הזה,

שאנחנו חיים אתו במשך שנים רבות.

הישיבה ננעלה נשעה 13:50

קוד המקור של הנתונים