ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/05/1989

הכנסת שרותים חדשים לשרות; תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון מס' 5), התשמ"ט-1989; תקנות רשות הדואר (דרכי השרות הבולאי) (תיקון מס' 3), התשמ"ט-1989; תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שרותי הרשות לפי סעיף 37(ג) לחוק) (מס' 4), התשמ"ט - 1989; תקנות רשות הדואר ( תשלומים בעד שרותי הרשות לפי סעיף 37 (א) לחוק (מס' 4) - התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 25

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, י"ט באייר, התשמ"ט - 14 במאי. 1989. בשעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: ש' ארבלי אלמוזלינו - היו"ר

י' לוי

א' רובינשטיין
מוזמנים
י' קאול - מנהל רשות הדואר

מ' ויקטור - סגן מנהל אגף כלכלה

א' שטרנבך - יועצת משפטית רשות הדואר

מ' אהלי - יועץ משפטי משרד התקשורת

דייר א לבנון- מנהל אגף כלכלה,

ר' סלוכטיק - מנהל מחלקה באגף כלכלה, משרד התקשורת

מ' להב - כלכלן, משרד התקשורת

מ' בן-צבי - אגף התקציבים, משרד האוצר
יועץ משפטי לוועדה
די לב
מזכיר הוועדה
אי שטיינר
ר ש מ ה
ש' צהר
סדר היום
א. תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שרותי הרשות לפי סעיף 37 (א)

לחוק) (מס' 4), התשמ"ט-1989.

ב. תקנות רשות הדואר (תשלונ?ים בעד שרותי הרשות לפי סעיף 37 (ג)

לחוק) (מס- 4). התשמ"ט-1989.

ג. תקנות רשות הדואר (דרכי השרות הבולאי) (תיקון מסי 3),

התשמ"ט-1989.

ל. הכנסת שרותים חדשים לשרות,

ה. תקנות רשות הדואר (דרכי השרות הבולאי)(תיקון מס- 5),

התשמ"ט-1989.



תקנות רשות הדואר( תשלומים בעד שרותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק (מס' 4 ) - התשמ"ט-1989
היו"ר ש' ארבלי אלמונוזלינו
בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה, ומקדמת בברכה את כל הנוכחים.

ממכתבו של שר התקשורת גד יעקבי אני מבינה כי אנו מתבקשים לאשר היום 4 תקנות.

נשמע תחילה הסברים לתקנות מפי היועץ המשפטי של הרשות לאחר מכן נשמע סקירה קצת

יותר רחבה ממנכ"ל הרשות.
מ' אהלי
אני רוצה להציג את הבסיס המשפטי לתקנות, ומנכ"ל הרשות ירחיב אחר כך את

הדיבור על הנושא.

סעיף 37 לחוק רשות הדואר דן בנושא קביעת התשלומים עבור . יש פה שני סעיפי

משנה שחשובים לעניינינו. סעיף קטן (א) אומר שהשר יקבע בתקנות תשלומים בעד

השרותים המנויים בתוספת שניתנת הרשות. אלה הם שרותים בסלסיים, ובתוספת ישנו

פירוט השרותים.
השרותים הם
מכתב בדרר הים והיבשה שמשקלו אינו עולה על 200 גרם, אגרת

אוויר, מברק רגיל לאירופה, מברק רגיל לארצות-הברית, צרור קטן בדרך הים והיבשה

שמשקלו אינו עולה על 5 גרם. זו הסדרה הראשונה של התקנות לפי סעיף 37 (א).

בסוף החוק ישנו סעיף גורף האומר שתקנות לפי חוק זה טעונות אישור הוועדה.

סעיף 37(ג) אומד: השר רשאי לקבוע בתקנות תשלומים בעד שדוחים שניתנת הרשות

ואינם נמנים בתוספת. אלה אינם אותם שרותים בסיסיים שהזכרתי. לגבי תקנות אלה

אומר המחוקק שהן לובאו לידיעת הוועדה, ואין הן זקוקות לאישור הוועדה.

תקנווז רשות הדואר הן תקנות לגני השרות הבולאי באות לפי סעיף 51(ב) לחוק,

הרן בעיקרון של הקורות הבולאי, וסעיף קטן (ב) אומי: השר רשאי לקבוע בתקנות את

הדרכים ששבהן יפעל השרות הבולאי, והתשלומים בעד שרותיו. וגם על זה הל אותו

סעיף גורף של 126(א| לחוק שמחייב את אישור הוועדה לענין זה.

יש לנו בקשה לגבי תקנות נוספות שאני מבקש להביא בפני הוועדה.

אומר סעיף 51(א) למדינה הזכות היחודית להנפיק בולים...והיא תספקם לרשות

במחיר היעלות. אין בכר כדי לפגוע בזכותה של הרשות להשתמש בבול מסוג אחר וכוי.

בהמשך של סעיף (ב| שציטטתי קודם נאמר בתקנות כאמור דשאי השר להטיל על הרשות

תפקידים הקשורים בשרות הבולאי.

למעשה השרות הבולאי הוא מסגרת בתור רשות הדואר, והיא מתפקדת באופן עצמאי,

ויש כפיפות מסויימת בתקנות של מנהל השרות הבולאי לשר התקשורת, ויש שם פירוט

מלא של הדברים.

הנושא הרביעי הוא הכנסת שרותים חדשים לשרות. דברים אלה מפורטים במכתב

הלוואי של השר. 1. מכתב פרסומי רגיל. 2. מכתב חריג פרסומי, אישור מסירה בפקס,

הקראת פקס בטלפון עד 50 מלים, דואר ימי מוטס, שזה דבר מאד מאד חדיש ועוד.

ביקשנו את אישור הוועדה גם לתקנות תפעוליות בשרות הבולאי. אינ מניח שזה

מונח על שולחן הוועדה.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
החומר הזה אינו נמצא בין הניירות שעל שולחננו, אבל הדבר עוד ייבדק.



היינו רושמים לשמוע עכשיו על פעילותיה ופעולותיה של הרשות. כמו כן אנחנו

מבקשים לשמוע מתי היתה ההעלאה האחרונה בתעריפי הדואר, כיצד מתעדכנים המחירים

ומדוע אתם מבקשים היום העלאה של 7% בממוצע; איזה שרותים אתם מעלים באחוז גבוה

יותר, ואיזה שרותים באחוז נמוך יותר ומה הסיבה לצורך בהעלאת התעריפים.
יי קאול
גברתי היושבת ראש, אני רוצה להודות על שקבלתם אותנו כאן היום ועל שאתם

מאפשרים לנו להציג את הדברים שלנו.

רשות הדואר קמה לפני שנתיים אחרי שהקמתה נמשכה כשנה. במשך אותה שנה עסקנו

בהכנת הסכם העברת הנכסים לידי הרשות והסכם העברת העובדים לידי הרשות, והגענו

להסכמה עם העובדים ועם ההסתדרות להעברת העובדים. באפריל חגגנו שנתיים לקיומה

של הרשות.

לפגי הקמת הרשות, בהיותה עוד בידי המדינה היה הדואר תמיד בגדעון קשה מאד,

בגרעון ששנע בין 20% ל- 80% . בשנים הקשות היה הגרעון בשעור של 80% ובשנים הפחות

גרועות היה בשעור של 20%, ורמת השכר של עובדי הרשות היתה הנמוכה ביותר מבין

עובדי המדינה.אפילו יותר נמוכה מזו של האחיות. וזה היה גם מובן.

היעדים והמטרות שקבענו לעצמנו בעת הקמת הרשות היו: א. לשפר את השרות

לאזרח, שגם הוא כמו שאר הפרמטרים היה נמוך ביותר. קבענו יעדים של טיב שרות ושל

שיפור השרות. ב. לנסות לאזן את הרשות מבחינה בלכלית, כי כתוב בחוק שהרשות

צריכה להתייעל, וכי שיפור השכר ותנאי העבודה של עובדיה צריכים לבוא מתור

התייעלותם של העובדים. צמצמנו מעט במספר העובדים, ובעיקר העלינו את רמת הטיב

ואת רמת היבצוע של המערכת. אבל גס צמצמנו עובדים. המטרה השלישית של הרשות היתה

לשפר את שכרם של העובדים.

התנאי היה שבשנה הראשונה לקיומה של הרשות אין שינוי בתנאי השכר, והעובדים

צריכים לבצע את העבודה בצורה טובה ולהראות שהם אכן התייעלו. עם סיומה של השנה

הראשונה נכנסנו למשא ומתן על הסכם עבודה עם העובדים, ובסיום המשא ומתן היינו

אמורים לתת שיפורים בשכר העבודה. ואכן עם סיום השנה חתמנו על הסכם עבודה חדש

שהיה לגמרי כהלכה ותקין מאד מבחינת מערכת יחסי העבודה.

עובדה היא שכל מה שהבטחנו בהסכם המעבר אכן התרחש. וכעבור שנה בדיוק חתמנו

על ההסכם, דבר ששהוא חריג מאד במדינת ישראל. היו שצפו שהדברים יימשכו ויגררו,

אבל אנחנו חתמנו על ההסכם בדיוק כעבור שנה. שכרם של העובדים השתפר בשתי דרגות,

ב-20%.

י' לוי;

אולי תוכל לתת לנו כמה דוגמאות של שכר עובדים מתחילים, עובדים עם ותק

ובסוגים שונים של עבודה.
יי קאול
דוור, שרמת השכר שלו נמוכה ביותר, יכול להגיע ל-2000 שקלים ברוטו לחודש.

חבר חכנסת רובינשטיין היה שר התקשורת בתקופת המעבר, שהיתה בעצם התקופה

הכי קשה, כאשר התנהל המשא ומתן עם ההסתדרות, עם אנשי האוצר ועם העובדים, כאשר

נסינו לשכנע את העובדים שלגוף הזה יש תקווה ושהוא לא ימשיך לפעול עם גרעון של

50%, ושכאשר הגוף יתייעל יהיה שיפור גנז במערכת השכר של העוברים בו.

במערכת שלנו ישנם היום 4,500 עובדים קבועים, 400 סוכנים ו-1,200- קבלני

חלוקה, עוברים ישירים שאותם אנחנו מפעילים בתוך המערכת.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לפג.' הקמח הרשות היו בדואר עובדים ארעיים רבים. זו היתה תופעה מבישה

ביותר, כאשר קיבלו עוברים וכעבור זמן פיטרו אותם, ואחר בר שוב קיבלו אותם

לעבודה, והוזר חלילה. אני מקווה שהתופעה הזו אינה קיימת היום ברשות.
י' קאול
השיטה בה אנחנו פועלים היום נכונה לגבי כל גוף בלבלי. מצד אחד אנחנו

צריכים לשמור על קביעות ויציבות, אבל מהצד השני אנחנו צריכים נם לנהוג נמישות

בהפעלת המערכת. היתרון בעובדים ארעיים הוא בכך שאתה יבול להחליף אותם ולרענן

אתם מערכת ולבחור בעובדים הטובים ביותר. אחרי תקופת ארעיות אנחנו מעבירים את

העובדים הטובים למסגרת הקבועה. השיקול אם להעביר אותו למסגרת קבועה היא של

הרשות עצמה. בענין הזה היא איננה תלויה בגורמים חיצוניים, למרות שתקציב שלה

ושיאי כוח אדם מאושרים על ידי המועצה שצריכה להעביר את זה לאישורו של שר

האוצר. אבל המשחק בתור המסגרות התקציביות הכלליות הוא לא יותר כפי שהיה בעבר -

בנציבות שרות המדינה בתחומי כח האדם, או אצל החשב הכללי בתחומי כספים - אלא

בניהול כלכלי עסקי של הרשות עצמה בתור המערכת שלה.

בכל הדברים שנוגעים להפעלת המערכת עם העובדים הל באמת שינוי אמיתי בגישה

ובתפיסה של העובד עצמו, וזה החלק החשוב.
י' לוי
האם אתם מעסיקים עדיין עובדים זמניים, ובכמה אנשים מרובר? הבינותי מדברי

מר קאול כי זה טוב למערכת. האם זו מגמה שממשיכים בה?
י' קאול
יש אצלנו עובדים זמניים. זו אכן מגמה, המעוגנת בחוק, שרשות הדואר יכולה

להפעיל סוכנים ויכולה להפעיל קבלני חלוקה. יש לנו כ-230 סניפים שלנו, וכ-380

סוכנויות שהם קבלנים לכל דבר. באנגליה, למשל, יש 1000 סניפי דואר ו-20 אלף

סוכנויות. מערכת הסוכנויות היא יותר זולה להפעלה, היא עסקית והיא טובה למערכת.
י' לוי
ממה זה נובע, האם מקשיים בחלוקה בשטח?
י' קאול
זה קטע אחד. יש קטע שני של קבלני חלוקה. העבודה של הדוור היא עבורה קשה

ומפרכת, הוא צריר לעשות אותה בשמש ובגשם, והתחלופה בתפקיד הזה בחלק מהמערכת

הוא בריא וטוב. בעבודה הזו אנחנו מעסיקים גם סטודנטים שיאן להם ענין להמשיר

בעבודה הזו לאורר זמן, ובוודאי לא כעבודת קבע. גם היום יש לנו מחסור בדוורים.

אעריין חסרים לנו דוורים שיהיו יציבים בעבודה, למרות ההעלאות בשכר המערכת הזאת

עדיין מקבלת שכר לא גבוה. דוור ותיק יכול להגיע להכנסה של 2000 שקלים בורטו

בחודש. אם הוא הרש הוא יכול להגיע ל-1400 ש''ח לחודש ברוטו. לפני הקמת הרשות

היה שכרו נמוך ב-30% מהשכר הממוצע בשרות המדינה. שכרו שווה היום לשכר הממוצע

בשרות המרינה. הוא עדיין נמור, ואין ספק שאנחנו צריכים לעשות מאמצים לשיפור

שכרו, אבל זה יהיה קשור גם בהתייעלות, גם בשיפור השרותים לאזרח ובהנרלת

ההכנסות של המערכת שצריכה להרוויח כדי שתהיה מסוגלת לשלם יותר לעובדיה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
האם יש אצלכם גם פרמיות?



יש אצלנו מערכת שכר עידוד. חלק גדול מהמערכת שלנו זו מערכת שכר עידור,

והיא טובה. בחלק גדול מהמערכת היא היתה בשיטות קבוצתיות, אבל עברנו מהשיטות

הקבוצתיות לשיטות אישיות במקומות שאפשר למדור את זה אישית, כדי שמי שבאמת עובר

יותר ומשקיע יותר גם יקבל יותר.

באן אולי המקים לציין כי יש מספר נושיאם שטרם מצאנו להם פתרונות. אנחנו,

למשל, צריכים לנהל עם המדינה משא ומתוך בנושא הסכם השרותים הבנקאיים. זה

שנתיים שאנחנו מקיימים בענין זה דיונים ומנהלים משא ומתו, ולצערי לא הצלחנו

לסיים זאת. יש סדרה של חוקים ששר התקשורת לשעבר סיכם עם השר נסים לפני

שנתיים, והחוקים האלה טרם הועברו. רק בימים אלה נשלח התזכיר לכל השרים, ואני

מקווה שיאשרו אותו. יש שם כמה סעיפים חשובים: א. לשחרר אותנו מהחובה לשלם מיסי

עיריות למיניהם, כמו רשויות אחרות. ב. לאפשר לנו לקחת ולתת ריבית שנוצרת

כתוצאה ממצב טכני במסגרת בנק הרואר. ויש שם עוד סעיפים שלא היינו בי כך מרוצים

מהם, אבל זו עיסקת חבילה שבה יש דברים טובים ולא כל כך טובים מבחינתנו, ויש

לקבלה כמות שהיא ויש לקיים את מה שיש בה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לפני הקמת הרשות הדואר לא היה יכול לאזן את עצמו, הוא היה מסובסד והיו לו

גרעונות. מה מצב הרואר כיום. אחרי שהרשות הוקמה?

רשות הרואר סיימה את שנתה הראשונה מעל למאוזן. שנתה השנייה מסתיימת

עכשיו, ובעוד חודשיים נצא עם המאזן. אנחנו מנהלים מאזן, דבר שלא היה קודם לכן.

המערכת הזאת שחיתה רשות המדינה עברה להתנהל באופן עסקי והתחילה להוציא מאזנים.

אגב, אנחנו מוציאים נתוני מאזן שלנו בעוד שלושה חודשים, כמעט כמו הבנקים. את

השנה הראשונה סיימנו עם רווח. בשנה השניה הקפצנו את השכר, ולמרות הגידול בשכר

אנחנו מאד מקווים שנצליח לסיים מאוזנים. עיקר ההוצאה שלנו על שכר. קרוב ל-70%

מהתקציב הרגיל שלנו מוצא על שכר. אנחנו מקווים לסיים את השנה השנייה מאוזנים.

אנחנו לא מקכלים תמיכות, למרות שאם המערכת תהיה גרעונית נצטרך לבוא אל ועדת

הכספים וצריך יהיה לסבסד אותה כדי לאזן אותה.

אני רוצה להתייחס עור אל התעריפים. התעריפים שלנו הם עדיין מהנמוכים

בעולם. אם נתרגם את זה למונחים דולריים - 22 סנט. האמת היא שבתקופתו של קור

התקשורת אמנון רובינשטיין התחילו להסתכל על איזון כלכלי של הענין. כי לפני כן

היתה זו קטסטרופה טוטלית, כי לא התעניינו מספיק בנושא הזה. למרות עידכון

התעריפים שלנו לפי חצי שנה נתעריפים שלנו עדיין הכי נמוכים. בגרמניה, באנגליה

ובצרפת, למשל, התעריפים כפולים מהתערים שלנו במונחים דולריים.
מי אהלי
אני חושב שאחרי הפיחות האחרון זה פחות מ- 22 סנט.
י' קאול
יכול מאד להיות. גם בדואר הבינלאומי התעריפים שלנו הם מהנמוכים בעולם.

מצב דומה יש אצלנו במספר העובדים. אם נמדוד כמה עובדים יש לנו להפעלת מערכת

כזאת, ונשווה את מספרם למספר העובדים במערכות המודרניות המערביות, נמצא שאנחנו

נמוכים מאד בתשומות כוח האדם שאנחנו משקיעים במערכת. אם נשווה את מצבנו לזה

שבשוודיה, אנגליה, גרמניה וצרפת גם ליפן ולארצות הברית נראה שאנחנו נמוכים מאד

בתשומות כוח אדם. המשמעות היא שאנשינו יוצאים לעבודה וסוחבים משקל רב מאד על

גבם. הם מבצעים עבודה קשה מאר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם יש אחוז גבוה של ננוח בקרב העוברים בגלל העומס הרב שהם נושאים על

גבם? האם הם סובלים מכאבי גב. באב רגלים וכו'?
י' קאול
לא בדקנו זאת. אבל ברור שדברים כאלה קורים. גייסנו למערכת שלנו רופא

תעשייתי שלנו, ותפקידו לבדוק את הנושאים האלה וילמד אותן. יש לנו תופעות

שונות. יש אצלנו תופעות אמיתיוחת של אנשים שנפגעים ושצריך לטפל בהם באופן

מסודר. יש אצלנו גם תופעות של אנשים שנעדרים מהעבודה ומביאים אישורים מרופאים,

למרות שאינם חולים. ההעדרות אצלנו היא די גבוהה. גם במקרים האלה הרופא

התעשייתי שלנו צריך לטפל.

כשאנחנו מדברים על רווחת העובדים איננו מדברים רק על השכר, אלא גם על

מקום העבודה שלו. אנחנו משקיעים בזה עבודה רבה מאד, ודואגים לכך שסניף יהיה

מקום שגם לעובד יהיה נעים לבוא אליו ולעבוד בו, ושגם לאזרחים יהיה נעים להכנס

אליו ולקבל בו שרות. בענין זה עשינו מהפך טוטלי, ואנחנו ממשיכים לפעול בקצב

אדיר. אלנני יכולים להגיע לכל הסניפים בבת אחת, ואנחנו מניחים שזה יימשך

שנתיים עד שלוש שנים. הרעיון הוא שכל תחנות הדואר ייראו אחרת מכפי שנראו בעבר.

הזמנו אתכם לביקור אצלנו, ותוכלו לראות במו עיניכם את השינויים שנעשו. יושב-

ראש נציגותה עובדים יצורף אף הוא לסיור. בין היתר נבקר גם במברקה.
ה י ו "ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מדו מספר הנשים המועסקות ברשות, ואילו עמדות הן תופסות?
י' קאול
25% מכוח העבודה שלנו הן נשים. יש לנו גם יועצת משפטית, שנמצאת כאן אתנו

היום. יש גם דוורות. בפעם הראשונה בהיסטוריה של הדואר יש לנו בירושלים מנהלת

מרחב, אלוף משנה שהיתה קצינת הדואר של הצבא ומכירה את המקצוע, ושמה יהודית

הרגד. יש אצלנו גם מזכירת מועצה. גם בדירקטוריון יש נשים. יש נשים מנהלות כוח

אדם ביחידות, ויש מנהלות סניפים רבות. יש אצלנו יחס יפה מאד לנשים העובדים

המערבת.

אי רובינשטיין;

הוצע לאשה להיות יו"ר הדירקטוריון, אבל היא לא רצתה בזאת. חלק מהבעיה הוא

באי רצונן של הנשים לשמש בתפקידים מסויימים, ולא באי רצון לקדמן.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מדוע ההעלאה הזו של 7% בממוצע שאתם מבקשים? איפה יש העלאה גדולה יותר,

ואיפה נמוכה מזו?
י' קאול
לפי דעתנו צריך היה להעלות את התעריפים ב-20%. אחרי דיונים עם האוצר

ומשרד התקשורת הגיעו למסקנה שאין להעלות זאת ב-20%, אלא ב-13.8% על פי הסכם

בין האוצר, משרד התקשורת ובינינו. העברנו את התעריפים האלה לוועדת מעקב, על פי

הנוהג, ובוועדת המעקב החליטו לחלק את ההעלאה הזאת לשני שלבים: 7% בממוצע

עכשיו, ובעוד שלושה חודשים להעלות את החלק השני, כולל פיצוי על ההעלאה שתבוא

באיחור של שלושה חודשים, ואני אכן מבקש שבהזדמנות זו נקבל את אישורכם גם

להעלאה השניה שוועדת המעקב דחתה בשלושה חודשים. ועדת המעקב אישרה למעשה את כל

ההעלאה, אלא שדחתה את ביצוע ההעלאה השניה בשלושה חודשים.



ההעלאה הראשונה קול התעריפים של של 7% בממוצע. כראל להזכיר כי בחצי השנה

האחרונה עלה המדד ב-12%. ההעלאה השניה תהיה בגובה של כ-10%, באשר לוקחים

בחשבון נם את הפיצוי בגין הדחייה בשלושה חודשים.

בתעריפים שלנו יש במה נושאים חדשים. ראשית. מושג חרש שאנחנו קוראים לו

לואר פירסומי, שיהיה שונה מהמושג של רואר כמותי. זה מושנ עסקי מקובל במדינות

העולם. הוא בא לנסות ולהחזיר לדואר נתחים שאינם בו ביום, נם מפני שהדואר היה

לא יעיל וגם משום שהשתמשו במאצעי פירסום אחרים ולא בדואר. אנחנו קובעים שהדואר

הפירסומי יהיה מ-50 אלף יחידות ומעלה, ך ולא נהיה חייבים להעביר אותו במהירות.

הממוצע להעברת מכתב כיום הוא יומיים, אבל את הדואר הזה נתחייב להעביר ב-10

ימיםכי אין בו דחיפות. לכו יהיה לנו גם קל יותר לעבוד עם הדואר הזה, ואתו

נצליח לווסת את העבידה אצלנו. את השעות המתות ננצל לעבודה על הדואר הזה. כך

שמחיר העבודה יחיה יותר זול, ולכן גם הגיוני לתת את ההנחה. 10 ימים אלה

מאפשירם לנו לווסת את הכמויות הגדולות ©ל הדואר הזה.

נושא שני שאנחנו מכניסים למערכת, והוא מקובל במדינות אחרות, זה דואר ימי

מוטס. הרעיון הוא שהלקוח משלם תעריפים של דואר ים, ולנו יהיו הסדרים עם חברות

הטייס שכאשר יש להן מקום פנוי ולא מנוצל במטוסים שלהן הם ימכרו לנו אותו במחיר

מוזל, כר שלהם יהיה כדאי לקחת את הדואר וגם הלקוחות שלנו ייהנו מהעובדה שהדואר

הזה במחיר נמוך יגיע מהר יותר למדינות אחרות. מדובר בכל דואר, בחבילות

ובעלונים, גם בדברים בנפח גדול. שולחים קונטיינרים שלמים. אפשר להעביר זאת

למטוסים, וזה מוזיל ליצרן או לספק השרותים את המשלוח, זה מגיע יותר מהר ליעדו

וגם חברות הטיס נהנות מזה. זה טוב לכולם ואף אחד לא מפסיד מהענין.

התחלנו להפעיל באופן רציני מאד שליחים מדלת לדלת, והפעלנו את זה בתל

אביב. מדובר באנשים הלובשים חולצות צהובות ומכנסיים אדומים. המכנסים האדומים

בצבע תיבות הדואר ומכוניות הדואר. ואילו החולצה הצהובה מסמלת את חשרותים

המהירים שלנו המסומנים בצהוב. מערכת השרותים המהירים תפעל ב-28 ערים. דרך אגב,

יש לנו גם צבע ירוק המסמל את שרות בנק הדואר. התיבות הפנימיות שלנו לאיסוף

המאזנים שלנו הן תיבות הצבועות בירוק. גם בעניין זה יהיה לנו חידוש. בקרוב

ניתן תיבות כאלה לאזרחים שירצו לשלם באמצעותן, במקום לבוא לסניף, וישימו את

התשלום במעטפה ויכניסו אותה לתיבה הירוקה, וא לחילופין גם בתיבה האדומה

והצהובה. התחלנו בניסוי הזה במעלה האדומים, ואנשים משתמשים בזה.

בשבוע הקרוב אנחנו מפעילים שרותים חדשים שאנחנו מכנים בשם טלקספון

ופקספון. אזדחים יוכלו לצלצל ל-171 למברקות, ולבקש מהפקידה העונה לרשום טלקס

או פקס על ידי קריאה טלפונית ולהעביר אותם. אנחנו נחייב את הפונה לפי מספר

הטלפון שלו בחשבון הטלפון שלו, או על ידי כרטיס אשראי שלו, אם ימסור את כרטיס

האשראי. אגב, כבר הפעלנו את זה וכרטיסי האשראי ישנם. אם מדברים על כרטיסי

אשראי מן הראוי להזכיר כאן כי בראשון לציון התחלנו בניסוי חדש של תשלומי

ארנונה באמצעות כרטיסי אשראי, ואנחנו נלר ונרחיב את זה. הרעיון הוא רעיון טוב.

בתחנה החדשה שבה תסיירו תיבלו לראות שהפעלנו שם מחשבים והכנסנו מרכזת

איקס 1 של חברת טלרד. בעבר לא היה סדר בקבלת השיחות, והיום התשובות לשיחות הן

ראשון נכנס ראשון מקבל מענה, וכל השיחות נרשמות, וגם משר זמן ההמתנה של האזרח

נרשם אוטומטית על ידי המרכזת, כר שאפשר לדעת באיזו שעה יש עומס וכו'. מרכזות

באלה נתקין גם בירושלים וגם בחיפה.

השרותים שבהם אנחנו מעלים את התעריפים הם: מכתב רגיל מ-40 אגורות ל-45

אגורות; גלויה לחו"ל בדרך הים והיבשה מ-30 ל-35 אגורות; גלויה ואגרת אוויר

לחו"ל מ-40 ל-45 אגורות.

יש סדרה ארוכה של שרותים שאיננו מעלים את התעריף שלהם: אגרת רישום - ללא

שינוי; שימוש בתא רואר - ללא שינוי, מברקים בארץ - ללא שינוי. משלוח צרורות



לחו"ל כדרך הים והיבשה - ללא שינוי. מברקים לחו"ל - ללא שינוי, פקסימיליה

לחו"ל - ללא שינוי. ישנם נם במה שדוחים שבמחיר שלהם חלה הוזלה, ואלה הם: משלוח

חבילות מעל ל-5 ק"ג בתוך הארץ - הוזלה, משלוח ספרים ותקליטים מעל ל-5 ק"ג -

הוזלה בתעריף. משלוח פקס - הוזלה. שרותים מדלת לדלת ללא שינוי, פרט להוזלה

בתעריפי משלוח של פריטים במשקל ער sק"ג בתוך האיזור ובבין-עירוני.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מורה לך על הסקירה המתומצתת אבל המעניינת ומאללפת. קיבלנו מושג על

הנעשה בתחום הזה. בהזדמנות זו אני רוצה לברך את שר התקשורת לשעבר על שבתקופת

בהונתו נעשתה העבודה.
א' רובינשטיין
הברכה מגיעה למנכ"ל ולצוות העובדים שעשו את העבודה.

נכון שגם להם מגיעה תודה, אבל בתקופת כהונתן כשר התקשורת נעשו דברים

מהפכניים ממש בשרותי הדואר. אני זוכרת את הדואר בהיותו בשפל שלו, כאשר תנאי

העכורה בו היו עלובים, והעובדים הרגישו עצמם כמעמד נחות. זה היה ממש מדכא.

והנה הוקמה הרשות שהעלתה את המעמד ואת היוקרה של העובדים, וזה הדבר החשוב, כי

זום הנושיאם בנטל העבודה. הציבור מרגיש אף הוא בשינויים שנעשו בשרות.

זו ההסדמנות לברך את הדירקטוריון את ההנהלה ואת העובדים על השרות שהם

נותנים, ונקווה שנזכה לשיפורים ולשכלולים נופסים וגם _לשרותים חדשים שהדואר

יכניס על מנת להקל עוד יותר על האזרח הנזקק להם.

נעבור עכשיו לקריאת התקנות. תחילה לתקנות לפי סעיף 37(א| הדורשים אישור

הוועדה.

סעיף 37(א)
מ' אהלי
אשר ליום תחולתן של התקנות, שר האוצר צריך עוד לחתום על צו לפי חוק

יציבות המחירים. זה הועבר אליו לחתימה לפני מספר ימים, ואינו יודעים אם כבר

חתם על זה, או לא. הוועדה יכולה לאשר את התקנות, אבל יום התחולה ישאר פתוח.
מ' בן-צבי
זה אכן נמצא אצל שר האוצר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה כי נקבע את ה-25 לחודש כיום תחילת התקנות, בהנחה שנציג האוצר

שנמצא אתנו ידאג לכר שהשר יחתום עליהן.
י' קאול
נושא התעריפים הוא נושא מאד רגיש. אני מבקש שזה יהיה ממחר, ושלא יודלף

מפה שמעלים תעריפים כי זה יכול לעשות נזק גדול בסניפים. רק כגמר יום העבודה

אני מוציא את ההנחיות לכל הסניפים, כן שרק מחר בבוקר ידעו כולם שיש העלאה של

תעריפים. אני גם מבקש שהוועדה לא תוציא הודעה לעתונות לפני שעות הערב.



יש לדאוג לכך ששר האוצר יחתום על זה עור היום, שהרי גם הוא מעוניין בזה

שכסף נוסף יכנס.
מ' בן-צבי
נדאג לזה שהשר יחתום על זה היום.
יי קאול
בשעה 7 בערב, אחרי סגירת הסניפים, אנחנו משחררים אח האינפורמציה הזאת

לכלי התקשורת. זה חייב להופיע מחר לפחות ב-3 עתונים. מזכיר הוועדה יוכל למסור

את ההדועה לעתונות רק בשעות הערב.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו קובעים איפוא כי תחילתן של תקנות אלה ביום 25 למאי 1989. אני

מעמידה להצבעה אישור תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף

37(א) לחוק)(מס' 5) התשמ"ט-1989, כולל התוספת.

הוחלט - לאשר התקנות הנ"ל.

ב. תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שרותי הרשות לפי סעיף 37(ג) לחוק)

(מס' 4), התשמ"ט - 1989.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת מהיועצת המשפטית לקרוא תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי

הרשות לפי סעיף 37(ג) לחוק)(מס' 5), התשמ"ט-1989.
א' שטרנבר
אני רוצה להוסיף כי השרותים החדשים שבקשנו לכלול אכן נמצאים בתקנות האלה.

גם השרותים החדשים מחייבים ידיעח ועדת הכלכלה בלבד.

לדואר הכמותי פירסומי יש הגדרה בסעיף ההגדרות. ההגדרה מציינת את התנאים:

1. הריוור חייב להיות של 50,000 יהירות לפחות. 2. דברי הדואר צריכים להחיל

מסר זהה לכל הנמנעים, והשולח אמור להסכים לפתיחת דבר הדואר כדי שאפשר יהיה

לבדוק אם אכן דברי הדואר מחילים מסר זהה לכל הנמענים.

התעריף לשרות הזה נקבע בפרט 1.3 בעמוד 4 של התקנות, וזה מחולק לפי מספר

יחידות. ער 100 גרם - 50 אגורות; למעלה מ-100 גרם ועד 500 גרם - 75 אגורות,-

למעלה מ-500 גרם ועד 1.000 גרם - 1.10 ש"ח.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
לפי איזה קריטריונים קבעתם אח המחירים לשרוחים החדשים האלה?

בעיקר לפי התעריף התפעולי, העלות של החלק התפעולי. וכן על סקר שוק על

מידת הכנסת השרות החדש לשוק. במקום להעלות תעריפים אישרנו את התעריף הקיים של

30 אגורות, ונותנים למעשה הנחה של קרוב ל-35%. כתוצאה מהחסכון שעושים לנו

בתעריף התפעולי, כי זה נותן לנו אפשורת לטפל בזה תוך 10 ימים ולעשות את העבורה

בזמן הפנוי. התעריף התפעולי כולל בתוכו את כל ההוצאוח הקשורות בזה, כמו זמן

עבודה, הוצאות הובלה וכו' וכו'.



אנחנו נמצאים בעיצומה של עבודה בנושא התמחיר. שכרנו קורותיה של חגרת

רואי-חשבון קסלמן שמתחילה להכין לנו תמחיר, כרי שנהיה מסוגלים לתמחר באופן

מקצועי את כל השרותים שלנו. התעריפים עכשיו מבוססים על הערכות, שהן אמנם די

מדוייקות, אבל אחר כך תהיינה מדוייקות עוד יותר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זה יהיה מבוסט על נורמות ופרמיות, או על קבלנות?
מ' ויקטור
זה יחיה בנוי על עלות של כוח ארם, וכן בהוצאות ההובלה, הוצאות ציור ובל

שאר ההוצאות הקשורות בזה כמו הוצאות מים, חשמל, מקתנים וכו'.

משלוח חבילה ער 20 ק"נ עולה 15 שקל בלבד. האם אין. זה סכום נמוך? כמח עולה

משלוח חבילה כזו בשירות מוניות?
מ' ויקטור
קורם כל חשוב לרעת כי מספר רב של חבילות משנה את העלות. שרות המוניות

קובעות אה מחיר משלוח החבילה בהתאם למרחק. בער משלוח חבילה מירושלים לתל אביב,

למשל, הם גובים 30 שקל בערר, שזה פי שניים מהסכום שאנחנו גובים. חשוב גט לזכור

שהמוניות נותנות את השרות הזה רק בערים הגרולות ששם זה רווחי, בעור ששרות

הדואר פועל בכל חלקי הארץ.

חלק גרול מהמוצרים שלנו אינם במונופול, אלא בתחרות מלאה. כל תשלומי בנק

הרואר למשל חם בתחרות עם הבנקים המסחריים הקיימים. כל הבנקים יכולים לעשות גם

את מה שאנחנו עושים, ואילו אנחנו יכולים לעסוק כמעט רק בתשלומים. גם נושא

השרותים המהירים, כולל חשליחים ואקספרס הם בתחרות מוחלטת עם גורמים אחרים.

למעשח אנחנו כמעט ויצאנו מהשוק בנושא הזה, ואחרים השתלטו עליו. עכשיו אנחנו

מנסים לחזור ולקחת פלחי שוק המתאימים לנו. כר גם בנושא החבילות. כמעט כל משלוח

החבילות עבר לעסקים פרטיים. אם אנחנו רוצים לקחת חלק בשרות הזה עלינו לשפר את

השרות שלנו, להתייעל ולהיות מתחרים בנושא התעריפים. כנ"ל לגבי טלקס ופקס.

בקביעת התעריפים והמחירים אנחנו צריכים כמובן לקחת בחשבון את יכולתנו להתחרות

בשוק.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
איזה חלק תופס משלוח חחבילות בסו הכל הפעילות של הרשות?
י' קאול
3% מסך הכל של הפעילות שלנו, וזה אחוז נמור מאר. במשק חחבילות אנחנו

תופסים היום 5% מסך חכל של פעילות המשק בנושא החבילות. זה נמוך מאר, ועלינו

לחרור בצורה הרבה יותר רצינית לשוק חזה.

יש לנו כמה עסקים מרכזיים. חנושא הראשון העברת רואר, שהוא הפלח המרכזי

בעבורתנו, והוא מהווה בין 50% ל-60% מכל העבודה שלנו. הנושא השני זח נושא

החבילות. חנושא השלישי הוא זה של שרותים מהירים למיניהם, טלקס ופקס, מהווים



קרוב ל-10%, שרותי בנק הדואר מחווים כ-30% של הפעילות שלנו. ובעיקר נושא

התשלומים של שבנק הדואר בסניפים. יש לנו גם פעילות האשנבים אחרת, לא בנק

הדואר, נושא השרותים האחרים החל במוצרים של השרות הבולאי, מעטפות ואריזות,

מברקים, אסימונים וכוי, ובן השרות הבולאי לאספנים ולמנויים בארץ ובחוי'ל.

כל המערכת שלנו מאורגנת בששה עסקים, ולקראת המערבת שאליה אנחנו הולכים

נהיה צריכים לעשות תמחיר לפי 6 העסקים האלה, ולפי זה גם נארגן ארגונית את

המערכת שלנול. גם בתפיסה של התפעול צריך יהיה לעבוד לפי העסקים שאותם מניתית.

רואי החשבון הזכרתי יארגנו את כל המבנה התמחירי והארגוני של הרשות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
איר פועלים הפקס והטלקס באמצעות הטלפון?
יי קאול
ב-90 סניפי דואר יש היום פקס, וזה די מספיק, בי איננו רוצים להעמיד ציוד

במקום שלא ישלם את עצמו. יש כמה אופנים בהם אפשר להעביר את הפקס. אפשרות אחת

היא כאשר לשולח יש פקס, והוא יכול לשלוח מהפקס שלו למוקד שלנו, ואנחנו נעביר

את הפקס מהמוקד שלנו יותר בזול. דרךך שניה, כאשר אדם מגיע לסניף עם מסמך ומבקש

שנעביר את הפקס, ונשלח לו אישור. בדרך השלישית השולח לא חייב לבוא אל הסניף

כדי לשלוח משם פקס, אלא הוא מעביר תא הטקסט שלו באמצעות הטלפון. הוא מצלצל

למספר 171 ומבקש להעביר את הטקסט הבא לפקס מספר איקס, והוא קורא בטלפון את

נוסח הפקס. הפקידה רושמח את הטקסט, תשלח את זה או לטלקס אחר או לפקס אחר,

והשולח יקבל אישור על מה ששלח. אם לנמען אין פקס או טלקס אנחנו נעביר לו את זח

על ידי שליח. זה יעלה לו בסביבות 9 שקלים.

חור קיבוע אנחנו עומדים להכניס מברקים מאויירים. במקום המברקים הסטנדרטים

הרגילים, קבענו 20 ניסוחים של מברקים שאיירנו אותם באגרת מאר יפה, ברכות ליום

הולדת, ברכות לעלייה בדרגה, לחגיגת בר מצווה וכוי. זה מבחר גדול ויפה. ומי

שירצה יבקש מברק מאוייר בנושא זה או אחר, ואנחנו נעביר את זה. הנושא הזה הוא

שילוב של שרותים אלקטרוניים ושרותים ידניים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מקווה שבסיור שנערוך תהיה לנו האפשרות לראות את כל הדברים שעליהם

שמענו כאן היום.
יי קאול
בוודאי. אנחנו נותנים שרותים בינלאומיים בסניפים, אבל אנחנו נותנים את

השרות של אדם לאדם, ובסניף אנחנו נותנים את העמדה. אבל התשתית, הכבלים

והמרכזיות הבינלאומיות הם של הבזק, ואנחנו משלמים לבזק תא אותו התעירף שמשלם

האזרח. זה חלק מההוצאות שלנו.
א' רובינשטיין
במסגרת השרותים החדשים או הרחבת שרותלם קיימים רשות הדואר הכניסה ב- 50

סניפים שיחות בינלאומיות מעמדות מיוחדות. רציתי לבקש מכם בשם חברי הכנסת

ויושבת ראש הוועדה שתכניסו עמדה כזאת גם בסניף הדואר שלנו בבנסת.
יי קאול
נעשה זאת ברצון. רציתי רק לציין שהמיקום של סניף הדואר בכנסת אינו מתאים,

והוא גם קטן מדי. אילו הוקצה לנו מקום מתאים היינו עושים כאן סניף לדוגמה.



אני רוצה לשאול שאלה בענין השרות הבולאי. איך נוהגים בענין הוצאות בולים

חרשים?
י' קאול
כל אחד רשאי להעלות רעיונות ולהציע בענין הוצאת בולים חדשות, אנחנו גם

פונים אל הציבור הרחב באנ?צעות העתונות ומבקשים מכל המעוניין להגיש הצעות. ישנה

וערה שמונתה על ירי שר התקשורת, שבה שותפים נציג משרד החוץ, איש משרד החינוך,

נציג האוניברסיטאות ונציג שלנו. הוועדה מבינו! מתכננת וממליצה, והחומר הזה

עובר, באמצעות שר התקשורתת שצריך להסכים לרשימה הזאת, לועדת שרים לענייני

סמלים ששי החינוך הוא היושב-ראש שלה. ועדת השריםש לענייני טקסים וסמלים היא זו

שצריכה לאשר את זה. ורק אחרי שהיא מאשרת את זה אנחנו נכנסים לתהליך היצור של

הכנת הבול, וזה בדרך כלל תהליך ממושד מאד. אנחנו לומדים את החומר, מגבשים את

הרעיון, יוצאים עם מכרזים ביו הגרפיקאים, והגרפיקאים מגישים המלצות.את ההמלצות

האלה אנחנו בודקים ומוציאים את מה שנראה לנו, ושר התקשורת צריך לאשר זאת.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הובאו לידיעתנו תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף

ל3(ג) לחוק) (מסי 5), התשמ"ט-1989.

ועדת הכלכלה רשמה לפניה שהובאו ליריעתה כל הנתונים בתוספת לתקנות הנ"ל.

ג. תקנות רשות הדואר (דרכי השרות הבולאי) (תיקון מס' 3), התשמ"ט-1989.

ד. הכנסת שרותרים חדשים לשרות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו עוברים לתקנות רשות הדואר, דרכי השרות הבולאי, תיקון מס3 ק, ואני

מבקשת מהיועצת המשפטית לקרוא את התקנות.
א' שטרנבר
אחרי שקראתי את התקנות, אני רוצה לציין שגם זה טעון אישור ועדת הכלכלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
כאשר ישעיהו ז"ל היה שר הדואר הוא הנהיג שחברי הכנסת קיבלו את מעטפה עם

כל בול חדש שיצא. האם אתם ממשיכים במסורת הזאת?
א' רובינשטיין
באשר עמית היה שר התקשורת הוא ניטל את הנוהג הזה, ומאז זה לא הודש.
מ' אהלי
הביטול נעשה על פי חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה דאז, השופט שמגר.
היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו
הבל שזה בוטל. היה עדיף לדעתי לדרוש מחברי הכנסת לשלם עבור המעטפה עט

הבול ובלבד שהיו ממשיכים בנוהג הזה. כדאי אולי שתשלחו- מכתב בענין זה ליו"ר

הכנסת, ולחברי הכנסת חוזר בענין זה, ומי שיהיה מעוניין לקבל את המעטפות עם

הבולים יתן הוראת קבע לגזברות להוריד משכרו את התשלום המתאים.



נמלא אחר הצעתה של יושבת ראש הוועדה, נשלה חוזר בעניו זה לחברי הכנסת

ונציין שאנחנו שולחים זאת לפי בקשתה של יושבה ראש ועדת הכלכלה
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
נחזור לעניו התקנות. רשמנו לפנינו שהעלאת התעריפים נעשית בשני שלבים.

את השלב הראשון אנחנו מאשרים, ואת השלב השני של ההעלאה נאשר כאשר תביאו זאת

בפנינו מבעוד מועד. אני מעמידה להצבעה את תקנות רשות הדואר (דרכי השירות

הבולאי) (תיקון מס' 5), התשמ"ט-1989.

הוחלט - לאשר התקנות הנ"ל.

יש לנו עוד סדרת תקנות רשות הדואר (דרכי השורת הבולאי) (תיקון מס' 5),

התשמ"ט-1989.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הסעיף הזה אינו מופיע על סדר היום שלנול. החומר לא הגיע אלינו עדיין.
מ' אהלי
החומר נשלח לכאן על ידי שליח.

נוכל לאשר את זה בזמן הסיור, לאחר שהחומר יהיה בפנינו, בישיבה קצרה

שנקיים שם לשם כך. או אולי אפשר לאשר את זה על סמך הקראה עכשיו.
מי אהלי
בעוד מספר דקות אמציא לכם העתק של התקנות. אני מבקש לקרוא בפניכם את

מכתבו של שר התקשורת אל יושבת ראש ועדת הכלכלה בנדון.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו נאפשר זאת היום אופן יוצא מן הכלל, אבל אני מבקשת שלהבא תוודאו

שההומר המתאים תגיע למזכירות הוועדה בזמן כדי שאפשר יהיה להכלילו בסדר היום

של הוועדה בדרר המקובלת.
מי אהלי
אני קורא ממכתבו של שר התקשורת: לכבוד הגברת שושנה ארבלי-אלמוזלינו,

יושבת ראש ועדת הכלכלה, הכנסת, ירושלים. הנדון: תקנות רשות הדואר (דרכי השירות

הבולאי( (תיקון מס' 5), התשמ"ט-1989.

בהתאם לסעיפים 51(ב) לסעיף 126 (א) לחוק רשות הדואר התשמ"ו-1987, תקנות

בדבר דרכי השירות הבולאי טעונים אישורה של הוועדה. אני מבקש לתקן את התקנות
הקיימות שהותקנו לפי הסמכות כאמור כדלהלן
א, תיקון תקנה 7(ב), בתקנה הקיימת נקבע כי מנהל השירות הבולאי רשאי להטיל

את עיצוב תרשים הבול על אחר, או על מעצב שייבחר לאחר תחרות בין מספר מעצבים.

בתיקון המבוקש מוצע כי לא תערך תחרות בין המעצבים, כר שמנהל השירות

הבולאי יהיה רשאי להטיל את עיצוב הבול על אחר לפי בחירתו.

במצב הקיים יש למנהל השירות הבולאי אופציה לעשות תחרות או להחליט בעצמו.

מסתבר שנושא התחרות הוא לא מעשי. נוסה התקנה לא מחייב אותו לעשות תחרות. אז

מוטב שהנוסח מלכתחילה יהיה כזה ששיקול רעתו של המנהל הוא הקובע, ולא להכניס את

נושא התחרות שרק גורם סירבול במערכת ולחצים שאינם מאפשרים עבורה סדירה. שיקול

הרעת מלכתחילה יהיה של המנהל. המלה תחרות מוצאת משם. הוא יחליט אם הוא רוצה

בתחרות, או שהוא פונה אל אחר המעצבים.
א' רובינשטיין
בבר היום יש לי האופציה הזאת. איזכור האופציה בתקנות יוצר לחץ.
מ' אהלי
הענין הזה מעורר קשיים לשירות הבולאי.

אתם מבקשים מהוועדה לבטל רבר כזה מבלי שתהיה לוועדה האפשרות לשמוע תחילה

את עמדת ורעת נציג המעצבים. מה גם שגם במצב הנוכחי יכול המנהל להחליט לפי

שיקוליו הוא. אני חושש שזה יעורר סקנדלים ושליחת מכתבים למערכת על שהכנסת

נוהגת באופן שרירותי.

אני אומר את הדברים מתוך נסיון. היתה ותחרות על עיצוב סמל רשות הדואר,

וזכה דבר שהיה בלתי מובן לחלוטין, משהו אבסטרקטי ומוזר ביותר. יחד עם אנשי

המשרד בחרתי במשהו אחר. אחר כך היו בעתונות התקפרות בלתי רגילות על שעשו תחרות

ולמרות שבתחרות זכה עיצוב אהד, נבחר עיצוב אחר. והנה עכשיו מבקשים מהווערה

לבטל בהנף יד אופציה של תחרות בין מעצבים מבלי שנשמע תחילה את נציגי המעצבים.

זה פושט לא נראה לי.
מי אהלי
אני מסכים שנוותר על התיקון הזה. הוא גם לא חיוני כל כך, כי האופציה הזאת

קיימת ממילא.
א' רובינשטיין
אני מציע שהוועדה תפנה אל שר התקשורת ואל ווי האוצר בבקשה לפתור את הבעיה

של השירותים הבנקאיים. בנק הדואר לא יכול להתפתה כפי שיכול היה להתפתח בגלל

הילוקי הדעות שסוכמו בזמנו. בנק הדואר היה בזמנו גם מכשיר לחסכון. היום הם לא

יכולים לפעול במסגרת תפקידם, והם פועלים רק כמסלקה. הם לא יכולים לעשות את

הפעולה הקלסית של בנק הדוער, של עירור החסכון בקרב בני נוער ואחרים. הם מופלים

לרעה כמוסד בנקאי בהשוואה למערכת הבנקאית. יש גם אינטרס משקי לכד שבמשק הקרטלי

של הבנקים הגדולים יהיה עוד גורם קטן שיגדיל את התחרות.

הענין הזה סוכם באפריל 1987, אם זכרוני איני מטעה אותי, אלא ששום דבר לא

נעשה. אני חושב שהווערה הזאת צריכה ליטול חלק פעיל בענין זה, ולהזמין לכאן את

נציגי האוצר לדיון מיוחד בנושא, אם זה לא יסתדר תוך שבוע או שבועיים.



הבעיה נפתרה לפי דעתי. ההסכם השירותי גמור, ואנחנו נם הולכים להעלות את

התעריפים בהתאם. זה שהיועצים המשפטיים לא נמרו עדיין את טיוטת החוזה לא אומר

שהנושא לא פתור. ההסדר הכספי סגור.
י' קאול
ההסדר הכספי סוכם בימים האחרונים. הנושא של ההסכם עצמו לא סגור עדיין, כי

צריך לסכם ולהוסיף את כל הסעי3ים המשפטיים, והם לא גמורים, ואינני יודע כמה

זמן זה יימשך. לא סגור הנושא של התשלום הרטרואקטיבי בגין השירותים שלנו.

ההסכם מתייחס מאפירל 1987, וכל הסכם, כולל ההסכם הכספי הזה, צריך ךלבצע

לנו חשלום גם בגין העב.ר הקריאה לסיים את בל המכלול הזה הוא מאד חשוב ובמקום.

חבר הכנסת רובינשטיין מדבר על נושא נוסף של פיתוח השירותים של הדואר.

אני מדבר על הענין שהוא מהותי. הוא לא סוכם בכתב אבל סוכם עקרונית, שבנק

הדואר יוכל לפעול כמערכת בנקאית ושיתנו לו לפתח שירותים בנקאיים. היה גם תזכיר

בעניו הריבית הקרדטורית והדביטורית.
א' שטרנבך
זה ישנו בתזכיר הקיים שהופץ לאחרונה, אף שהחשב הכללי הודיע שהוא מתנגד

לזה. בתזכיר הצעת החוק זה נכלל.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם חברי הוועדה אינם מתנגדים, נוסיף לסדר היום שלנו את הדיון בתקנות רשות

הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון מס' 5), התשמ"ט-1989. אנחנו עושים זאת

באו9ן יוצא מן הכלל, בדי שאנשי המשרדים הנוגעים בדבר לא יהיו צריכים להופיע

בפנינו פעם נוספת בענין זה בלבד.

ה. תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי)(תיקון מס' 5). התשמ"ט-1989.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו חוזירם לסעיף א' שמר אוהלי קרא באזנינו. אתם מבקשים להשאיר את

הנוסח הקיים,

ה ו ח ל ט - להשאיר הנוסח הקיים בתקנה 7(ב) כנ"ל.
מ'. אהלי
אני עובר ל-(ב). תיקון תקנה 13. בתקנה הקיימת נקבע העיקרון כי הבולים

יודפסו בידי המדפיס הממשלתי וכי המדפיס הממשלתי רשאי למסור את עבודת ההדפסה

לאחר.

בתיקון המבוקש מוצע כי מנהל השירות הבולאי יהיה רשאי, בהסכמת השר, למסור

את הדפסת הבולים גם למדפיס אחר, ולאו דווקה למדפיס הממשלתי.

הוחלט - לאשר תיקון תקנה 13, כנ"ל.
מ' אהלי
אני עונד לתיקון הבא:

(ג) תיקון תקנה 14 (א). בתקנה הקיימת נקבע כי המבקש להיות מנוי על חומר

בולאי יגיש למנהל השירות הבולאי הזמנה בטופס, וידביק עליו בול כרמי הרקומה

בשיעור שנקבע בתקנות.

מאחר שרמי ההרשמה בוטלו בתקנות, מוצע בתיקון המבוקש למחוק את ההוראה

המחייבת תשלום רמי הרשמה ולאפשר למנהל השירות הבולאי לקבוע את הירך שבה תוגש

לו ההזמנה להיות למנוי.

הוחלט - לאשר תיקון תקנה 4 5(א), כנ"ל.
מ' אהלי
אני עובר לתיקון הבא, (ד) תיקון 16, בתקנה הקיימת נעשה שימוש במנוח

"טופס".

מאחר שבתקנה 14 (א) האמורה מוצע תיקון שלפיו הזמנה להיות מנוי, יכול שתוגש

גם שלא בטופס- מתחייב תיקון טכני גם בתקנה 16, שלפיו במקום המונח "טופסט,

יבוא המונח "הזמנה".

הוחלט - לאשר תיקון תקנה 16.
מ' אהלי
אני עובר לתיקון הבא, (ה') תיקון תקנה 17. בתקנה הקיימת נאמר בי תשלום

התמורה בעד חומר בולאי יהיה מראש.

מאחר שקביעה זו מכבירה מאור על אפשרויות שונות של תשלום הקיימות היום,

כגון: הרשאה לחיוב חשבון - מוצע כי המלה "מראש" תימחק, כך שהתשלום יבוצע בדרך

ובמוער שייקבעו בהורעת התשלום שישלח מנהל השירות הבולאי.

הוחלט - לאשר תיקון תקנה 17, כנ"ל.
מי אחלי
ומכאן לסעיף (ו) תיקון תקנה 18. בתקנה הקיימת נקבע כי חומר בולאי יישלח

למנוי ברואר רשום, וכי האחריות לשלמות חחומר תהיה בהיקף שנקבע בסעיף 81 לחוק.

כדי לחקל על המנלי מוצע כי משלוח החומר לא יהיה ברואר רשום, ועל כן מבוקש

תיקון שלפיו המלה "רשום" תימחק. ממילא מתחייב תיקון גם לגבי ההפניה לסעיף 81

לחוק הרן באחריות לדבר דואר רשום בלבד.

בתיקון המבוקש מוצע כי ההפניה לחוק תהיה כללית לפרק הדן בהיקף האחריות

למשלוח דבר דואר.
א' רובינשטיין
יש בעיה עם דואר רשום. אנשים עוברים ואין איש כאשר הדוור מגיע עם

המכתב הרשום, וחייבים ללכת לסניף הדואר.



אני מעדיף לשלוח סט נוסף למי שמתלונן שלא קיבל. זה יהיה יותר זול. tbh

יוצא מתוך ההנחה שאנשים שקיבלו לא יתלוננו שלא קיבלו.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני חושבת שאנחנו יכולים לאשר זאת.

הוחלט - לאשר תקנח 18, כנ"ל.
היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה אישור תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבלאי) (תיקון

מס' 5), התשמ"ט-1989, סעיפים (ב) עד (ו) וער בכלל.

הוחלט - לאשר סעיפים (ב) עד (ו) כנ"ל. סעיף (א) ישאר בניסוחו הנוכחי
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מורה לכולכם. ישיבה זו נעולה

{הישיבה ננעלה בשעה 0:45)

קוד המקור של הנתונים