ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 08/05/1989

ענף התיירות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נושא לא מתוקן



פרוטוקול מס' 19

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני ,ג' באייר התשמ"ט, 8.5.89, שעה 11.00.
נכחו
חברי הוועדה: ש. ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

יאיר לוי

י. צידון
מוזמנים
שר התיירות ג.פת

ר. בארי - סמנכ"ל משרד התיירות

ע. מיכאלי - סמנכ"ל בכיר לשירותי תיירות

ע. קדמי - היועץ המשפטי של משרד התיירות

א. רונן - מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות

ט. לייטרסדורף - יועץ שר התיירות י

מ. שושני - יועץ שר התיירות

א. רוזנמן - עוזר שר התיירות

א. לפידות - מנהל אגף תכנון וכלכלה במשרד התיירות

מ. בן-פורת - מנכ"ל רשות הגנים הלאומיים ונציה

המשרד לאיכות הסביבה

י.גרוסמן - חשב רשות הגנים הלאומיים

ע. צוקרמן - מנכ"ל לשכת מארגני תיירות לישראל

ש. פופס - נציג סוכני נסיעות

ר. שמואלי - נציג סוכני נסיעות

ג. שניר - אגף התקציבים, האוצר

מ. אדמון - אגף התקציבים, האוצר

ד. מינגלגרין - אגף התקציבים, האוצר
מזכיר הוועדה
א. שטיינר

רשמה: מ. כהן
סדר-היום
ענף התיירות;

רשות הגנים הלאומיים.



ענף התיירות
היו "ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה ומקדמת בברכה את שר התיירות

ואת כל הנוכחים.

אני רוצה לומר שוועדת הכלכלה עוסקת בנושאים רבים ושונים, ביניהם נושא

שהוא לדעתי חשוב מאין כמוהו, שאני מייחסת לו חשיבות רבה מאד, הוא נושא

התיירות. ענף התיירות הוא אחד הענפים המכניסים ביותר למדינת ישראל. הענף

הזה מכניס למדינה כ-1.5 מיליארד דולר, ומספר התיירים נמצא בעיה. לצערנו

הרב בשנה האחרונה יש פקיעה מסויימת בתיירות בגלל ההתרחשויות בארצנו, אבל

נקווה שגם על זה נוכל להתגבר.

מצאתי לנכון להזמין את שר התיירות ואת כל האורחים כדי לשמוע מהם מה

אנחנו עושים כדי לעודד יותר את התיירות למדינת ישראל, ומה אנחנו עושים כדי

לפתח את אותם אתרי תיירות בארץ שיש להם פוטנציאל גדול מאד לתיירות, אבל עד

עכשיו לא פותחו לצערי במידה מספקת כדי שיוכלו לשרת הם את תיירות הפנים והם

את תיירות החוץ. אם ניקח לדוגמה את הכנרת, זה אתר שפוקדים אותו מאות אלפי

אנשים. אם בפסח היו 100 אלף אנשים מסביב לכנרת, זר, אומר דרשני. כך הם

הגליל שהוא אתר תיירות יפה, או עכו שהיא אתר תיירות יוצא מן הכלל. אותו

דבר לגבי אילת, ולגבי אזור ים המלח שלא פותח במידה מספקת כאתר תיירות

מרפא, שזר, דבר חשוב מאין כמוהו.

צריך לעודד את ענף התיירות במדינת ישראל. נשמע מהשר על הבעיות ועל

המשבר שפוקד את הענף הזה, ומה התכניות שיש לעידוד הענף הזה. אנחנו כוועדת

הכלכלה נעשה הכל מצדנו כדי לשתף פעולה ולסייע בעידוד התיירות והגברתה.

הדבר חשוב לכלכלתה של מדינת ישראל, ולא רק לכלכלה, זה חשוב הם מבחינה

לאומית, הם מבחינת ההסברה כלפי חוץ, כי אנחנו רואים כל תייר כשליח שמביא

את דברה של ישראל בחוץ.

בבקשה, אדוני שר התיירות.
שר התיירות ג. פת
גברתי היושבת-ראש, אני באמת שמח להיות כאן. אני בטוח שכשם שפעלת כל

השנים לעזור בכל הדרכים האפשריות לפעילות של המשרדים השונים שעסקת בכנסת

בתחום טיפולם בנאמנות רבה, בעקשנות ובתושיה רבה, תפעלי גם לגבי משרד

התיירות. אני מאד מחשיב את עבודת ועדות הכנסת וחברי הכנסת.

נמצא אתי כאן כל הצוות הבכיר של המשרד, ואנחנו נציג כאן את המצב, את

הבעיות, את הפתרונות המוצעים ואת הפעילות הענפה הנעשית בחודשים האחרונים

במשרד.

אפתח ואומר שאינני נמנה עם אלה הסבורים שהאינתיפאדה פגעה באופן דרסטי

בתיירות לישראל. אין כל ספק שהיא פגעה במידה מסויימת, בעיקר לגבי תיירות

יהודית מארצות-הברית. אבל אי אפשר לומר שהאינתיפאדה גרמה לקטסטרופה

בתיירות. במדינות אחרות בעולם שקיים בהן טרור, פנימי או חיצוני, כמו

הרפובליקה הדומיניקנית, האיטי, יש ירידה של %90 בתיירות. מדינות שהיו להן

1.5 מיליון תיירים, ירדו ל-100 אלף. אצלנו הירידה בין שנת 1987 לשנת 1988,

שנת האינתיפאדה, היתה בהיקף של .%14. אבל צריך לקחת בחשבון שב--1988 היה

צפוי גידול בתיירות, בגלל חגיגות ה-40 למדינת ישראל. זה לא היה. היתה

ירידה של 200 אלף תיירים לעומת שנת 1987 שהיתה השנה הטובה ביותר בתיירות

למדינת ישראל בארבעים שנות קיומה.



כשבאתי למשרד התיירות אמרתי שאינני רוצה להתייחס לנושא האינתיפאדה.

כשיש מצב צריך לעבוד הרבה יותר קשה, לחפש דרכים להתגבר על זה, בתושיה

רבה ובנחישות רבה, ולא להרים ידים. ואכן יש לזה תוצאות. בחודש מרס 1989

היתה אינתיפאדה כמו בחודש אוקטובר 1988. בחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר

1988 היתה נפילה של 20%, של 24%. בחודש מרס 1989 לעומת חודש מרס 1988 היתה

ירידה קטנה בתיירות. צריך לזכור שבארבעת החודשים הראשונים של האינתיפאדה

עדיין לא היתה פגיעה בתיירות. האינתיפאדה התחילה בסוף דצמבר 1987, אבל לא

היתה פגיעה בתיירות בחודשים ינואר עד אפריל 1988. חודש מרס 1988 היה החודש

הטוב ביותר למדינת ישראל בהיסטוריה של התיירות. הגיעו אז 142 אלף תיירים.

באותו חודש הגיעו תיירים לחג הפסח ולחג הפסחא, כי פסח היה ב-1 באפריל.

כלומר התיירים הגיעו בחודש מרס לחוג כאן את חג הפסח שהיה בתחילת אפריל.

השנה זה לא היה כך. תיירות הפסח הגיעה רק ב-10 קנד ה-15 באפריל. למרות זאת

בחודש מרס 1989 הגיעו 137 אלף תיירים ומבקרים, כלומר 5,000 פחות מאשר

בחודש השיא, מרס 1988. הנתון הזה מעודכן להבוקר, ואני שמח על כך. בחודש

אפריל 1989 היה גידול של%15 בתיירות לעומת אפריל 1988. באפריל 1988 היו

117,600 תיירים; באפריל 1989 היו 135,800 תיירים. ב-21 הימים הראשונים של

אפריל היה גידול של 7% לעומת אפריל שנה שעברה, שהיתה שנה טובה לתיירות.

היה גידול של 97% במספר התיירים שהגיעו בדרך האוויר, מ-88,100

ל~95,600.

אם נחבר את כל ארבעת החודשים הראשונים של 1989, וינואר ופברואר 1989

היו חודשים רעים, ונשווה אותם לארבעת החודשים הראשונים של 1988 שהיו טובים

מאד מבחינת התיירות - אנחנו עומדים ב-%3 מינוס לעומת הרבעון הטוב ביותר

שהיה אי-פעם.

התחזית לגבי מאי וחודשי הקיץ של 1989 היא חיובית. אנחנו יודעים את

הדברים מחברות התעופה. חברת "אל על" חזרה לפעילות הרגילה. יש תפוסה מלאה,

וקשה להשיג מקום ב"אל על", בשני הכיוונים. החברות הזרות חזרו למטוסים

הגדולים. חברת "לופטהאנזה" הוסיפה טיסה נוספת לחודשי הקיץ, טיסה עשירית

בשבוע. חברת "פאן אמריקן" משנה את הטיסות שלה לישראל, אבל אינני רואה את

זה בהקשר לישראל. ל"פאן אמריקן" יש בעיה מיוחדת במינה אחרי האסון שקרה,

היתה ירידה של למעלה מ-.607 ב"פאן אמריקן " בשבועות הראשונים אחרי האסון,

והם עושים מאמצים לשפר את המצב.

אני מקווה שלא תהיינה תופעות שאינן ניתנות לשליטה, שתהיינה להן

תוצאות על התיירות. למשל, אם בחור נהרג בעיר העתיקה, יש לזה השלכה. אבן

נזרקת על אוטובוס של תיירים - יש לזה השלכה. אבל בסך הכל אם נעבוד נכון

וקשה, ואם יעמדו לרשותנו המשאבים הנכונים, אפשר לעשות את המלאכה ולטפס

לעבר שני המיליון. אני אומר הם לאורחים שבאים לישראל, אתמול הופעתי בפני

ועידת פעילי הבונדס באירופה ובאמריקה הלטינית, שמה שחסר לנו במאזן המסחרי

כדי להגיע לעצמאות כלכלית זה בערך 3.5 מיליארד דולר. זה הפער שמשאיר אותנו

שלא בעצמאות כלכלית. אם תהיה לנו הכנסה של 3.5 מיליארד דולר במטבע זר,

ההוצאה וההכנסה במטבע זר יהיו שוות. אם יהיו לנו 3 מיליון תיירים - אני

מדבר על המינימום - ואם מיליון תיירים מביאים הכנסה נטו של כ-1.3-1.2

מיליון דולר ליתרות מטבע החוץ שלנו, פירוש הדבר כ-3.5 מיליארד דולר, וזה

יכול לסגור את הפער במאזן המסחרי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
על איזה טווח זמן אתה מדבר?



שר התיירות ג. פת;

אני הייתי רוצה לראות את זה כבר בתחילת שנות ה-90. זה תלוי מאד בנו,

ומיד אפרט את הדברים.

מה משרד התיירות צריך לעשות? הוא צריך להרוס לעידוד התיירות לישראל,

להגדלת המספרים, אבל בד בבד אנחנו חייבים לשפר את המוצר התיירותי. כל אתר

נוסף, כל פיתוח נוסף, כל חבל ארץ שנפתח לתיירות, הם שיפור המוצר. תייר בא

לישראל, נמצא כאן שבועיים, מבקר ברמת הגולן, בגדר הטובה, בכותל המערבי

וכו' וכו'. מה יביא אותו שוב לישראל? אם אנחנו מדברים על אוכלוסיה מבוגרת

יותר, מארצות-הברית למשל, אין לנו בשבילה התנאים הספורטיביים הדרושים,

כמו למשל מועדוני הולף. יש מועדון גולף אחד, שדרך אהב מצליח מאד. לעומת

זאת, כשיש מוצר טוב, כמו אילת למשל, התיירים באים שוב ושוב. %60 מהבאים

לאילת הם תיירים חוזרים. מפני שמי שבא לאילת נהנה מהמלונות שלה, מהחוף,

מכל מה שיש באילת. אמנם גובים ממנו סכומים גדולים על ה"אכסטרה", ועוד

אתייחס לזה, אבל הוא כבר מתכנן לו את הביקור הבא שם.

יש לנו היום שני מקומות שאנחנו מצליחים למשוך אליהם תיירות חוזרת.

אינני מדבר על התיירות שבאה לחגים, לפסח ולראש השנה, מארצות-הברית,

אנגליה, גרמניה. אני מדבר על המספרים הגדולים של התיירים ועל התיירים הלא

יהודים. שני המקומות האלה הם ים המלח ואילת. אנשים באים לים המלח כל שנה

או שנתיים בהלל המחלות שלהם, והם באים לתקופות זמן יותר ארוכות. התפוסה שם

היא בהיקף של כ-%90. הם באילת התפוסה מגיעה ל-%90, ולכן הם יש לנו הרבה

הצעות להשקעות באילת, בבניית בתי~מלון .

אני מאמין גדול בריכוז מאמצים ומשאבים בפרוייקטים על-מנת להביא אותם

לסף ההמראה. צריך לטפל ב.הם נכון ולא להתפזר על עשרות אתרים, לא לעשות קצת

פה וקצת שם, ולמשוך את זה במשך שנים. זה עולה יותר כסף וזה לא נותן

תוצאות, זה לא מתחיל לפרנס.

יושבת-ראש הוועדה בוודאי זוכרת את הפעילות שלי בנושא אילת, בעיקר

בהדרכתו של טומי לייטרסדורף, שהיה אז יושב-ראש החברה הממשלתית לתיירות

ויושב-ראש החברה לפיתוח אילת. הבאנו את אילת למצב שהיום יש בה כ-5,000

חדרים. עוד כ~700 חדרים נמצאים בבניה ממש, ובתהליכים אחרונים לקראת התחלת

בניה - עוד 1,000 חדרים.

אני חושב שאנחנו צריכים לההיע באילת ל-8,000-7,500 חדרים. היזמים

עומדים בפתח. ולא מדובר בקבלנים שנמאס להם לבנות דירות והחליטו להיות

מלונאים, שאין להם ידע בניהול מלון. שמחה פופס מייצג יזם שבונה היום מלון

על גבול טאבה. הניהול יהיה על-ידי "פנטה", שזאת חברה של "לופטהאנזה", חברה

טובה מאד. זה יהיה מלון של 460 חדרים. זו התשובה לטאבה באזור ההוא. יש לנו

הרבה תשובות לטאבה ולמלון "סו נסטה", במקומות אחרים, בצפון אילת. אבל בדרום

אילת זו התשובה המהירה. אנחנו מקווים לפתוח את המלון ב-1991.

ובכן מדובר על יזמים רציניים מאד. דייוויד לואיס יוצא עכשיו להקמת

המלון שהוא חושב שיהיה "מלון הדגל" שלו. הוא קורא לזה ה"רויאל ביץ". אגב,

דיוויד לואיס הובא על ידי בשנת 1980. היום הוא שולט על 1,400 חדרים,

במלונות "שלמה המלך", "לגונה", "ספורט". הוא קנה את מלון "אייל" והפך אותו

לשיכון לעובדיו. זה אדם מאד פעיל בקהיליה, בפתיחת בית-ספר לתיירות וכל מה

שברוך בזה. הוא קנה את מלון "סן טרופז", שהיה פעם "קלאב מד", משום שהוא

רצה מוצא לים. ובמקום שעליו עמד "סן טרופז" הוא בונה את המלון "רויאל

ביץ'". לפני שהתחיל בבניית המלון הוא לקח את הארכיטקט שלו ואת המהנדסים

שלו לסיור של שלושה חודשים בעולם, לחפש את האטרקציות הטובות והיפות ביותר.

הוא אומר שכשיהיה שלום, חוסיין לא יהור בווילה שלו, אלא במלון הזה.



לידו, חברת מלונות דן שיש לה שם מגרש כבר שנים רבות, החליטה סוף סוף

הם כן לגשת לבניה.

דייוויד לואיס יגיע בשנת 1992-93 לשליטה על 2,500 חדרים. אי אפשר

לתאר בכלל מה הוא תרם לפיתוחה של אילת. והוא אומר שהעסקים שלו טובים מאד.

יש לו גם 9,000 מיטות במיורקה ובספרד. מצרים ותורכיה רצו מאד שהוא יבנה

אצלן, ואני שמח מאד שהוא נענה לבקשתי, וה"רויאל ביץ" מתחיל להיבנות.

יש עוד יזמים. יש שם מלון אחד של 220 חדרים שנמצא כבר זמן רב בבניה,

אנחנו מקווים שבנייתו תסתיים בקרוב.

גולת הכותרת בפרוייקט הנהדר של אילת היא הנושא של שדה התעופה. כל

התכניות מוכנות ליציאה למיכרז, ואנחנו כנראה נצא למיכרז עד סוף יוני.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

היום קראתי בעתון שיש מערערים על הענין של שדה התעופה. אולי תסביר

לנו את זה?
שר התיירות ג. פת
משרד התחבורה - שיש לי הרבה מה לומר על הדרך שבה נוהל בעבר - עשה כל

מאמץ לטרפד את התכנית. התכנית פשוטה מאד. היום שדה התעופה מחלק את העיקר

לשנים, וזה מיפגע חברתי ממדרגה ראשונה. השדה משתרע על שטח של 280 דונם
שמחלק את העיר לשנים
אזור התיירות והעיר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
ברור ששדה התעופה איננו יכול להישאר במקום הנוכחי.

שר התיירות ג. פת;

נכון . רשות שדות התעופה הציעה להשקיע 8-7 מיליון דולר ולהאריך את

המסלול ולחזק אותו, כי היום הוא איננו יכול לשאת את המטוסים הכבדים. היום

יש לנו מצב אומלל שאנחנו מביאים את התיירים לשדה התעופה עובדה. התייר טס

ארבע או ארבע וחצי שעות לעובדה, אבל מחכה שם שעתיים מפני שהמסוף לא יכול

לטפל בכל הנוסעים. כשהקמנו את עובדה וטומי לייטרסדורף העלה את הרעיון

שניקח "האנגר" מחיל האוויר, משדה עציון, ו נוריד אותו לעובדה, היו 7-6

טיסות בשבוע. בקיץ השנה יהיו 24 טיסות בשבוע. אם מגיעות שלוש טיסות בבת

אחת, זה 800-700 נוסעים, ו הטרמינל יכול לטפל ב-200. וכאמור, כבר מ-1980 יש

תכנית לגבי שדה התעופה.
י. צידון
אדוני השר, כמתכנן בחיל האוויר אישרתי את התכנית לשדה התעופה הצפוני

ועשיתי ניסויים עם 707 כבר לפני עשרים וחמש שנים. וזה בזיון שעד היום זה

לא נעשה.
שר התיירות ג. פת
12 ק"מ צפונה לאילת, בעין-עברונה, אנחנו רוצים להקים שדה תעופה שישרת

את אילת. זה כמעט מול שדה התעופה של ירדן. אם לא נמהר לעשות זאת ותהיינה

עוד התפתחויות, שדה התעופה הירדני ימשיך להתפתח. היום יש לו מסלול אחד קנם

שתי לופות. אם הוא ימשיך להתפתח, במסדרון האווירי הזה לא יוכלו להיות שני



שדות תעופה. ובהלל הטפשות של משרד התחבורה ורשות שדות התעופה אנחנו

ממתינים. מוכנים להשקיע 8-7 מיליון דולר להארכה; המסלול. הארכת המסלול

פירושה השארת המיפגע של חלוקת העיר לשנים בעינו. אי אפשר יהיה לבנות בתי

מלון בבנינים הבוהים. אם מלון "נפטון" רוצה להוסיף שתי קומות, הוא לא יוכל

לעשות זאת. בפיתוח החוף הדרומי מדובר על בתי מלון של הרבה קומות, ואילו

בחוף הצפוני זה בלתי אפשרי בהלל החוף הצפוני.

על פי התכנית שהוכנה עוד ב-1980 מדובר על הכנסת לגונה, ועל הקמת ששה

בתי-מלון נוספים סביבה. יתר השטח ינוצל לצרכים מסחריים ולווילות שתקומנה

שם ותאחדנה את העיר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כשדיברו אז על הבעיה התקציבית, אמרו שתמורת השטח אפשר לקבל 8-7

מיליון דולר.
שר התיירות ג. פת
ההערכה היא ששווי השטח הוא 19-17 מיליון דולר. בכסף הזה אפשר לבנות

את שדה התעופה שאילת זקוקה לו. אבל מה עושה משרד התחבורה? לאחר שנגמרו לו

כל הטריקים, הוא מציע להקים בעין-עברונה שדה תעופה בדומה לנמל התעופה בן-

הוריון. בכל פעם הוא מציע דבר אחר.

אילת זקוקה למסלול אחד עם הלופות המתאימות, עם טרמינל מתאים, ולא

צריך להרחיק לכת עם כל מיני הצעות. הכל מוכן. אני מתכוון להציה את כל התיק

שיוצא למיכרז בפני שר האוצר שמחשיב מאד את נושא התיירות, בפרט בנגב.

ואנחנו נעביר החלטה בוועדת השרים לעניני כלכלה ונצא למיכרז. ואם רוצים

שיהיה לנו שדה תעופה באילת, אסור להשאיר את בנייתו בידי רשות שדות התעופה,

ואני מרשה לעצמי לומר שהם לא בידי מע"ץ. צריך שהורם אחר יבנה אותו, לפי

ספסיפיקציות שהוא יקבל. ואפשר בשנתיים להמור את בניית שדה התעופה ולהזיז

את שדה התעופה הקיים, ואז נפתח לנו פתח לתוספת תיירותית יוצאת מן הכלל

ולפיתוחה של אילת.

אילת היא סיפור הצלחה. בשנת 1980 היו רשומים באילת 11 אלף תושבים,

שמהם 2,000 לא הרו באילת. היום רשומים באילת 29 אלף תושבים. עוד לא קרה

שבשמונה או עשר שנים עיר הדלה פי שנים וחצי. ויש הרבה אנשים שמתגוררים

באילת שאין להם איפה להור. כשאני באתי למשרד השיכון בשנת 1977 היו באילת

400 דירות ריקות, והתחננו לפני אנשים שיקנו אותן, כמעט בחינם. היום אי

אפשר להשיג דירה באילת. היום מחירי הדירות באילת הם כמעט כמו בתל-אביב.

עכשיו יש 200 דירות בשלבי בניה באילת, וניהשים לבניה של עוד 1,200 דירות.

אילת יכולה להיות פנינה מאין כמוה. ואני אומר את כל הדברים האלה כדי

להראות שכשיש מוצר טוב - באים אליו.

על פי השיטה הזאת של פיתוח אילת אני רוצה להתרכז בשני יעדים מרכזיים

נוספים. אין זה אומר שבאותו זמן לא נטפל הם ביעדים אחרים. היעד האחד הוא

ים המלח, והיעד השני הוא טבריה ומה שקרוי סובב כנרת.

בים המלח יש לנו בעיה אמיתית. אילו היינו צריכים היום לחפש מקום

לפיתוח אתר תיירותי בים המלח, היינו הולכים למקום אחר. המקום שבתי המלון

מצויים בו היום הוא המקום הכי לא מתאים. עין-בוקק יושבת על דפנה של בריכה

תעשייתית. וידוע שהים נסו ה. אם היינו מתחילים היום בפיתוח ים המלח, היינו

צריכים ללכת או לעין-גדי או לקליה, לא לעין-בוקק. הבעיה של הבריכה הזאת

היא שהקרקעית שלה עולה ב-20 ס"מ כל שנה. מעל ל~20 ס"מ האלה שמים בכל פקנם



80-70 ס"מ של מים שיתאדו, כדי שהמלח יישאר. יכול להיווצר מצב שתוך שלוש,

ארבע, חמש שנים יהיו הצפות על אזור התיירות. כי בכל פעם מעלים את הרצפה.

או שיבנו קיר, ומי שיצא מהמלון וירצה להיכנס לבריכה, יצטרך לעלות 30

מדרגות ולרדת לבריכה.

היום יש בעין-בוקק 1,400 חדרים, אי אפשר לסגור אותם ולהעבירם למקום

אחר. לכן כדי לפתור את הבעיה הגה טומי לייטרסדורף תכנית שקיבלה תנופה

בחודשים האחרונים. אנחנו מנהלים משא ומתן עם מפעלי ים המלח, כי הם יכולים

לעשות את המלאכה. התכנית היא לנגוס בבריכה הזאת, להקים סוללה באמצע הבריכה

או בשליש מהבריכה, שהם היא תהיה אטרקציה תיירותית - אולי תיסע עליה רכבת

או יהיו עליה כמה מסעדות - וכך תיבנה להונה שתשרת את עין-בוקק. אנחנו

רוצים להביא את ים המלח בלגונה הזאת, כים, לאזור התיירות.

יש לנו היום 20-15 יזמים רציניים, שמוכנים להקים בתי-מלון בים המלח.

אבל אני מודיע מראש לכל אחד מהם שבשום פנים ואופן לא אסכים שיקימו בתי

מלון אם לא יקימו סביבם או בתוכם את כגל המערכת הרפואית לפי המלה האחרונה

של באדן-באדן וויסבאדן וכו', שתוכל לשרת את האנשים הזקוקים לכך. צריך

לבנות שם סולריום קשיח, שיתן שירותים ברמה הגבוהה ביותר. היום קופות

החולים באירופה מכירות בערך הרפואי של המקום הזה ושולחות לשם את החולים

שלהן . אנחנו רוצים ששירותי הרפואה של ארצות-הברית הם כן ישלחו לכאן חולים.

לשם כך יש צורך בשירותים נאותים, ויש אפשרות לעשות את זה.

אני רוצה לההיע שם ל-3,000 עד 3,500 חדרים, ואז תהיה אוכלוסיה

תיירותית של כ-7,500 אנשים. ואז כבר כדאי יהיה להקים מסעדות, מרכזי קניות

ועוד ועוד. זה מכרה זהב שאיננו מנוצל. וההשקעה הדרושה היא מזערית. טומי

לייטרסדורף יוכל לומר לכם מה העלות של אותה סוללה וכדומה.

הנושא השלישי שאני רואה אותו כיעד הוא הנושא של סובב כנרת וטבריה.

טבריה אמנם נותנת תשובה הם לתיירות נכנסת, לא רק לתיירות פנים, אבל סובב

כנרת מיועד בעיקרו לתיירות פנים. יחד עם הפרוייקט של סובב כנרת אנחנו

הולכים לתכנית של ה"צימרים". יש כמה מושבים סביב הכנרת, כמו נוה אטיב או

אחרים. הכוונה היא שחבר מושב יבנה לו במושב 7-6 חדרים, זו השקעה של כ-120

אלף שקלים, וישכיר אותם לתיירים, כמובן בתנאי שהחדרים יהיו יפים, לפי

קריטריונים מסויימים. אלה שיש להם חדרים כאלה, משכירים אותם בין 100 ל-120

ימים בשנה. הם צריכים לדאוה לארוחת בוקר ולנקיון. וזאת הכנסה טובה.
י. צידון
אני מציע שהם יקבלו רשיון רק בתנאי שיעבור קורס אצל חנה בבלי.
שר התיירות ה. פת
להבי התכנית הזאת, אני עומד להציע לשר האוצר לכלול את הנושא במסגרת

של מפעל מאושר. אני חושב שזה דבר חיובי מאד. וזה לא יהיה אסוך אם על השקעה

של 120 אלף שקלים מדינת ישראל תתן את השליש שלה כמענק. ואז חבר המושב יכול

לקחת הלוואות ולהחזיר אותן. ותהיה לו פרנסה, הוא לא יהיה תלוי לא בארגון

קניות ולא במזה אוויר, כאשר השם חזק או ברד פתאומי יכול לחסל לו את הפרנסה

לכל השנה. אני מדבר על זה להבי ההליל בקנה מידה הדול.
י. צידון
אבל צריך מידה מסויימת של מקצועיות באירוח.



שר התיירות ג. פת;

זה ברור. קודם כל- נקבע את הקריטריונים, מה זה חדר, איזה מיטות צריכות

להיות, איזה שירותים. ניתן להם את כל- העזרה, נסביר להם, ונלמד אותם את

הדברים. אני רוצה לומר שיש הם בתי-מלון קיימים שלא היה מזיק להם אם היו

מעבירים קורס כזה לעובדים שלהם.

יש עוד דברים שצריר להמשיך בפיתוחם, כמו למשל עכו. בעכו נעשתה פעולה

חשובה מאד. צריך לפתח את החוף הצפוני של עכו. למעשה כל הארץ יכולה ליהפך

לריביירה אחת הדולה, אם נעשה את הפעולה בצורה מתוכננת.

במוצאי יום העצמאות ייפתח באמפיתיאטרון של בית-שאן פסטיבל בית-שאן

בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית. האמפיתיאטרון של בית-שאן איננו נופל

ביופיו מזה של קיסריה, אולי אפילו עולה עליו. כבר היום הוא יכול להכיל קהל

של 2,000 אנשים בישיבה. צריך לקמור את פיתוחו.

אני באתי עם הצעות, הן מקובלות על שר האוצר. אני חייב לומר שאני זוכה

להבנה ולשיתוף פעולה במשרד האוצר מהשר ומהפקידים. הצעתי שבמקום שנשלם דמי

אבטלה ל-300 איש בבית-שאן, כשהעלות למשק היא 1,000 שקלים לחודש לאיש,

תמורת 1,200 שקלים לחודש אנחנו יכולים להפוך את האיש לפרודוקטיבי ולנצל

את כישוריו ואת עבודתו ולתת פרנסה קבועה למאות רבות בשנים שיבואו. יש בעיה

שהארכיאולוגים אינם רוצים לעבוד במקומות כאלה אחרי רו-31 במאי. לעומת זאת

הם מוכנים לעבוד בתורכיה ובכל מיני מקומות אחרים. האם בתורכיה פחות חם

ביוני וביולי? ואם חם בבית-שאן וקשה לעבוד, אפשר לעבוד מ-5 בבוקר עד 11

לפני הצהרים. אני שמח שהיום עומד בראש הרשות לארכיאולוגיה אדם רציני כמו

אמיר דרורי. צריך לחפש דרכים להתגבר על הבעיות האלה.

צריך לטפל הם בקיסריה. בעוד שנה ימלאו אלפיים שנה לקיסריה, והמקום

מוזנח ביותר. פניתי למועצה האזורית אור עקיבא וביקשתי שינקו תחת

האקוודוקט. פניתי הם לחברה לפיתוח קיסריה. חלק מהאתרים בקיסריה מפותחים,

כמו האיצטדיון והחלק הסגור, אבל בכל היתר לא נהענו בכלל. וזה מקום שבכל

מדינה אחרת היו הופכים אותו לפנינה.

אני מתכוון לשבת עם רשות הגנים הלאומיים ולדון אתם על כך. יש שם

אנשים מצויינים, הם עושים עבודה טובה, אבל צריך להתחיל לפעול עם מעוף. יש

לנו חופים יפים, הם אינם מנוצלים. יש אטרקציות ארכיאולוגיות לא מנוצלות.

צריך לפעול בתחומים האלה כדי לשפר את המוצר התיירותי, ולא רק על-ידי זה

שנוריד 25 סנט על פחית בירה. הם את זה צריך לעשות, אבל קודם כל צריך לדאוה

לכך שיהיה לאן לבוא.

אני חייב לשנות את כל המערך ההסברתי והלוהיסטי שלנו בחוץ-לארץ בהיוס

תיירים. המנכ"ל היה צריך להיות כאן היום, אבל שלחתי אותו באופן דחוף

לארצות-הברית. בשנת 1988 כמעט שלא נעשתה פעולת פרסומת בחוץ-לארץ. במקום

שנעשתה פעולת פרסומת מתאימה - וכאן אני חייב לתת מחמאה לרפי בארי שהיה

מנהל לשכת התיירות באנהליה - ירדנו ב5.5% במספר התיירים. במקום שלא נעשתה

פעולת פרסומת ~ ירדנו ב- 19% וב22%.

מתהבשת אצלי מחשבה שהשיטה של מפרסם אחד לכל העולם או לכל אירופה

איננה טובה. היא יקרה, משלמים עבור תיאום. אני מחפש היום את המפרסם הטוב

בהרמניה בשביל הרמניה, בצרפת בשביל צרפת, באנהליה בשביל אנהליה. הנסיון עם

אנהליה הוא נסיון טוב. זה מחייב אותנו ליותר עבודה וליותר פיקוח, אבל אני

מתכוון לעשות זאת. אני הם משנה את המבנה ואת החלוקה ההיאוהרפית שלי הלשכות

שלנו. בריסל נמצאת במרחק של שעתיים נסיעה מאמסטרדם, אז אמסטרדם תטפל

בבריסל, ואת הכסף של בריסל אני לוקח למינכן, כי מינכן נמצאת במרחק של שבע



שעות נסיעה מהלשכה בפרנקפורט. אינני יודע מדוע קמה לשכה בוואשינגטון . אני

סוגר אותה ומעביר אותה לאזור שקרוי ה"בייבל בלט", אזור בדרום ארצות-הברית.

מקרב היהודים, אם נעבוד קשה, נקבל עוד 300 אלף תיירים בשנה. אבל מקרב

הנוצרים אפשר לקבל 3 מיליון, וזה חשוב מאד.

ובכן כפי שאתם רואים, אנחנו משנים את המבנה ההסברתי, את המבנה

הלוגיסטי, ואת הדגשים בנושא הפיתוח. ואני מאמין שכשם שעשינו זאת באילת

והיו תוצאות, תהיינה תוצאות הם במקומות אחרים.

יש נושא שאינני רואה להאריך בו, אבל אני מבקש את היושבת-ראש לבדוק

אותו ולטפל בו, הוא מדיר שינה מעיני. גבול מדינת ישראל בדרום פרוץ

לחלוטין. קראתי אתמול ששתי קירות קזינו התנגשו זו בזו. שלא יספרו לנו שזה

היה במקרה, כי מדי לילה יוצאות עשרות סירות מהחוף שלנו אל עבר גבול המים

הטריטוריאליים, לשש אניות קזינו ש"חולבות" את המשק הלאומי שלנו מהדולרים

המצויים כאן. והן עושות זאת באמצעות הציבור הכי לא סימפטי במדינת ישראל.

עכשיו אני שומע שעומדים להקים קזינו כזה הם בתל-אביב.
י. צידון
זה יפתור את הבעיה של אילת.
שר התיירות ג. פת
אולי, אבל בתל-אביב לא ירשו את זה. לגבי אילת, זו גם בעיה בטחונית.

תארו לכם מה יקרה אם מתוך 50 הסירות שיוצאות לים, אחת חוזרת לחוף עם שלושה

מחבלים. הדבר הזה יביא לסגירת אילת. פניתי לשר הבטחון, הוא הפנה אותי לשר

המשטרה, שר המשטרה הפנה אותי למפכ"ל. המפכ"ל אומר שצריך לבדוק את זה אצל

היועצים המשפטיים. אני חושש שהחוף יישאר פרוץ עוד הרבה שנים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הנושא הזה מדאיג אותי מאד, וכבר יזמתי דיון בשבוע הבא על ההשלכות

הכלכליות והתיירותיות של אניות הקזינו. הזמנו לדיון את אנשי המשטרה ואת

אנשי התיירות.
שר התיירות ג. פת
צריך להדאיג אותנו איזה ציבור יורד לשחק שם ומה קורה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לפני כמה שנים, ב-1981 או ב-1982, היתה ספינת קזינו אחת מחוץ לחופי

אילת. העליתי אז את הנושא. ד"ר בורג סייע אז בידינו והדבר נפסק. היום יש

שבע אניות מול חופי אילת, וכל יום יוצאים אליהן לשחק כ-1,500 אנשים.
שר התיירות ג. פת
אני רוצה שיהיה באילת קזינו לתיירים, אבל בפיקוח, לא בצורה כזאת.

אנחנו יכולים בקלות לסגור את העסק הזה. אינני יודע מדוע משרד התחבורה נוהג

כפי שהוא נוהג. אנחנו משרתים את האניות הללו. כל היום הן נמצאות בנמל,

אנחנו משרתים אותן, ובלילה הן יוצאות אל מעבר למים הטריטוריאליים לפעול

נגד מדינת ישראל.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו ;

והאנשים יוצאים בלי דרכון, בלי שום דבר?

שר התיירות ג. פת;

בלי כלום. צריך להסדיר את הנושא הזה. אם יסגרו את החוף ויהיה מקום

מוצא אחד, אז בבקשה, אנשים שרוצים לצאת - ישלמו מס נסיעות, יצהירו כמה כסף

הם לוקחים אתם לאניה ויקבלו אשרת יציאה. לא ייתכן שההפקרות הזאת תימשך.

אני שמח מאד שהנושא יעלה כאן לדיון בשבוע הבא.

ניסיתי להצביע בקצרה על כמה דברים שנמצאים בפעולה. אני מציע שנשמע את

החברים האחרים ואחר כך נשיב על שאלות של חברי הוועדה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

תודה רבה לשר התיירות על הסקירה המאלפת ועל כך שמיקד את דבריו על

הבעיות העיקריות שהן בעוכרינו.

אני מציעה שנשמע עכשיו מנציגי לשכת מארגני תיירות לישראל כמה דברים

מנקודת המבט שלהם. יש כמה דברים שהשר לא התייחס אליהן, אשר מפריעים לנושא

התיירות, ולא פעם גורמים להתמרמרות ולביקורת. יש למשל בעיה של הפקעת

מחירים וכל מיני דברים נוספים. נשאלת השאלה האם הם מטופלים במידה מספקת.

מר שמחה פופס, בבקשה.

ש. פופס;

להבי מחירים בבתי-מלון - במשך שנים משרד התיירות נהה לקבוע את תקרת

ההעלאה של מחירים. זה היה מתפרסם בחוברת של התאחדות בתי-המלון . הפרסום הזה

הורם את כל הרעות האפשריות. זה מחיר שאף אחד לא גובה אותו, אבל הוא מתפרסם

בכל העולם ויוצר את הדימוי של המחירים הגבוהים כאן. המחירים בפועל אינם

מגיעים אפילו ל-60% מאלה המתפרסמים בחוברת. החוברת הזאת מתפרסמת בעידוד

ובתקציב של משרד התיירות במיליוני עותקים בעולם ויוצרת תדמית יקרה מאד על

ישראל.
ט. לייפטרסדורף
משרד התיירות איננו משתתף במאומה בהוצאת החוברת. אין פיקוח על

המחירים.
ש. פופס
במשך שנים משרד התיירות פיקח על המחירים שהתפרסמו בחוברת. יכול להיות

שבשנים האחרונות זה בוטל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם אין פיקוח, לשם מה צריך לפרסם חוברת מחירים? הרי אלה מחירים

פיקטיביים.

ש. פופס;

חייבים לפרסם. והמחירים אינם פיקטיביים. בחוברת מתפרסמים מחירים

שגובים מתייר בודד שמגיע למלון . אבל כל מערכת התיירות המאורגנת עובדת על



פי תעריפים אחרים לגמרי, הם אינם מקבלים פרסום, והם הגוון ירים הממשיים של

ישראל. הם ברמה של 20%- 50% פחות מאלה שבחוברת.
ר. שמואלי
אתה לא יכול לעבוד בצורה אחרת. חייב להיות פער בין המחיר שהסוכן משלם

פה לבין המחיר הרשמי. מבחינה זו אין לנו טענות.
ש. פופס
המחירים שמתפרסמים הם היקרים ביותר שקיימים, והם שיוצרים את הדימוי

היקר של המדינה. נכון שהמערכת עובדת על פי מחירים אחרים, בתוך טווח

המחירים שמתפרסמים.

מה שיותר חמור ממחיר המלון הוא שכשאתה כבר נמצא במלון ומזמין כוס

קפה, כוס בירה או ארוחה במלון, המחירים אינם מוגבלים. גוה שננקב במחיר

הבסיס הקבוצתי, המתיר הוסכם מראש. אבל מה שלא ננקב במחיר הבסיס הקבוצתי,

כל אכסטרה שלוקחים במלון, המחירים לא מוגבלים והם גבוהים מאד.

לפני שבע-עשרה או שמונה-עשרה שנים היה פיקוח של משרד התיירות על

מחירי האכסטרה של מספר מרכיבים בסיסיים. לאט לאט זה התמוסס, והיום אין שום

פיקוח ושום בקרה על המחירים האלה. אני חושב שצריכים להחזיר חלק ממחירי

האכסטרה לפיקוח, אם בתי-המלון אינם מצליחים לפקח על זה בעצמם.
שר התיירות ג. פת
אנחנו לא אטומים לענין הזה, אבל השאלה היא איר עושים את זה. בעיית

הפיקוח היא בעיה קשה מאד. על כמה גווצרים יש היום פיקוח במדינת ישראל? גם

על מסעדות אין פיקוח, ובאמת המחירים במסעדות למעלה מבינוניות הם יקרים

מאד. והישראלים ממלאים את המסעדות. התיירים משלמים את אותם המחירים. איך

מפקחים על זה? יש לנו בעיה אמיתית בענין הזה. זה לא פשוט.
ש. פופס
לשכת מארגני תיירות לישראל מאד מודה לשר התיירות שעושה מאמצים גדולים

לאחרונה להכיר בלשכת מארגני התיירות לצורך קבלת ביטוח שער, כמו שמקבלים

בתי המלון , ולמעשה לממש את החלטת הממשלה שנתקבלה בנובמבר 1966 שאמרה שצריך

להשוות את ענף התיירות כולו לתעשיית יצוא לכל דבר. טוב שהיום, ב-1989,

אנחנו מתחילים להתקרב לזה.

אני רוצה לגעת בנושא המחירים ברשות הגנים הלאומיים. הבעיה היא בשני

מישורים! א. בעיה של שיטת עבודה; ב. בעיה של מחירים. סוכני התיירות עובדים

עם בתי-המלון ועם המערכת התיירותית בטווחים ארוכים מאד. כלומר הקבוצות

מתארגנות 6 עד 18 חודשים מראש. ולאחר שההסכמים נעשו ונחתמו, לסוכן הישראלי

אין אפשרות לשנות שום דבר. הוא נמצא מול מערכת שחייבת לבנות את עצמה

בהתאם. לכן כשרשות הגנים הלאומיים רוצה לשנות מחירים, היא חייבת לתאם את

הדברים האלה אתנו בטוחים כאלה שלא ייווצר מצב ששינוי המחירים ייספג כולו

על-ידי סוכן התיירות, מפני שהתייר כבר שילם את מחיר ה"חבילה". עיסקת

החבילה שלו כבר נקבעה ואי אפשר לשנות את המחיר. הדרך היחידה להציל את המצב

היא שבמקום שהוא יראה חמישה אתרים הוא יראה רק ארבעה, ואז הסכום שהוא שילם

לא ישתנה. ובכן בעיה אחת היא ענין לוח הזמנים שבו אפשר לדון ולתאם שינויי

מחירים.



שנית, אם אני מבין נכון את חוק רשות הגנים הלאומיים, הרשות צריכה

לשנות את המחירים שלה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן ולא יותר מכך. אני

בדקתי כמה תאריכים שבהם הרשות שינתה את המחירים. אם אני לוקח את המחירים

כפי שהיו ב-1 באפריל 1987 ובודק את השינויים שהיו עד היום, בתקופה הזאת

עלו המחירים באופן ריאלי, מעבר לעליית המדד, ב48%, ב-35%, וב-46%. אינני

רואה שום סיבה והצדקה להעלות את הגות ירים באחוזים ניכרים מעל לעליית המדד.

ואין ויכוח על כך שהמחירים עלו מעבר לעליית המדד.

מ. בו-פורת;

אנחנו מעלים את המחירים לפי עליית המדד.
ש. פ ו פס
אני קובע שמ-1 באפריל 1987 עלו המחירים של רשות הגנים הלאומיים

ב- 46%. מעל לעליית המדד. ואנחנו מוכנים להוכיח את הדברים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

הדבר שמפריע לכם הוא שאתם מוכרים לתייר חבילה שבה כלולים הם מחירי

הכניסה לאתרים שונים. וכשהוא בא לכאן, הוא נדרש לשלם תוספת, אם המחירים

השתנו.
ש. פופס
אנחנו לא יכולים לדרוש ממנו תוספת. אנחנו צריכים לספוג את ההעלאה, או

לוותר על אתר מסויים. זו נקודה אחת, הזמן של השינוי. הנקודה השניה היא

עצם השינוי של המחירים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה היקף הביקורים באתרים של רשות הגנים הלאומיים? כמה תיירים מבקרים

בהם? מר בן-פורת, בבקשה.
מ. בו-פורת
שר התיירות אמר שהדבר המרכזי בסופו של דבר הוא מוקדי התיירות, לאן

לבוא. אנחנו טרחנו והפצנו מפת אתרים שלנו, ואני חייב לומר שהיא כבר איננה

מעודכנת. קצב העשיה שלנו גדול. במפה זו מופיעים 37 אתרים. יש לנו כבר שני

אתרים חדשים מאד אטרקטיביים, האחד הוא מערות בית-גוברין שעוד איננו מופיקנ

במפה, והשני הוא בית-הכנסת העתיק "שלום על ישראל" ביריחו. הפיתוח של

הדברים האלה עולה כסף רב.

אני רוצה לומר כמה דברי רקע. כפי שאתם רואים, רשות הגנים הלאומיים

מקיימת את המערכת הזאת של הגנים, ועל פי תכנית המיתאר היא אמורה לפתח עוד

כ-60. הרשות מקיימת את עצמה ב-90% מההכנסות מדמי כניסה לאתרים. רק .107 היא

מקבלת מהממשלה. ./"90 ההכנסות שלנו מאפשרים לנו להתקיים ולהותיר גם לפיתוח

ושיקום אתרים במידה מסויימת. החזקתם של האתרים עולה הרבה מאד כסף. כשהקימו

את הרשות, כל תקציבה בא לה מהתקציב הממשלתי. במשך השנים היא התייעלה ופעלה

בשיטות כאלו שהביאו אותה לקיום עצמאי. השיטה הזאת מאושרת היום על-ידי

הממשלה. אנחנו פוטרים את האוצר מהצורך לממן אותנו. זה קיבל את ברכת ועדת

השרים לעניני כלכלה. כדי לקיים את השיטה הזאת נקבע שאנחנו רשאים באופן

להעלות את המתירים שלנו בהתאם לעליית המדד, כלומר כל חודש. בשנים

האחרונות, מאז שהאינפלציה הואטה, אנחנו לא עושים זאת מדי חודש, אלא כאשר



עליית הנודד מצטברת ל-10%. אנחנו עושים זאת תוך התחשבות בגורמים שונים,

ובכך אנחנו סופגים התייקרות שמפחיתה את ההכנסות שלנו. מדי כמה זמן אנחנו

גם באים בבקשה להקניית את המחירים הריאליים. למשל, ב-1982, במלחמת שלום

הגליל, כאשר התיירות פחתה - והרי ההכנסה שלנו היא בעיקר מתיירות - הממשלה

הכירה בזה ונתנה לנו סכום מסו י ים של כסף, נוסף ל-.10%.

ב-39 הגנים שלנו מבקרים כ-6.5 מיליון מבקרים בשנה, כמחציתם תיירים

מחוץ-לארץ. במצדה מבקרים כ-600 אלף תיירים בשנה, בקיסריה - כ-500-450 אלף,

וכן הלאה. אתר שעלה על מפת הטיולים של התיירים בצורה משמעותית בזמן האחרון

הוא בית-שאן . באים לשם כ-200 אלף מבקרים לשנה.

מתוך 39 האתרים האלה יש לנו 12 אתרים רווחיים. מהם אנחנו מקיימים עוד

כ-28 אתרים וגרעוניים. תפקידנו הממלכתי הוא לקיים אתרים לתיירות. אם תל

חצור או בית-הכנסת בברעם או תל-ערד, שהם אתרים יוצאים מן הכלל, בעלי

חשיבות, הם אתרים הרעוניים, אנחנו מקיימים אותם מההכנסות של 12 האתרים

הרווחיים ולא סוגרים שום אתר. זו מעמסה הדולה.

כפי שנאמר כאן, מאפריל 1988 היתה ירידה הדולה מאד בתיירות. בגנים

הלאומיים היא היתה יותר הדולה מאשר במקומות אחרים, אינני יודע מדוע.

מאפריל 1988 ואילך היתה ירידה של כ-35%- 40% במספר המבקרים באתרים שלנו.

תיירים לא באו למקומות כמו סבסטיה, הרודיון ומקומות אחרים בשטחים. מספר

הביקורים במצדה ירד ב-.30%- 40%. והגענו למצב של קשיי קיום.

פנינו לאוצר, כמו שעשינו בעבר בתקופות מצוקה. האוצר קבע לנו תכנית

שבמגרתה היינו צריכים להתייעל. ביטלנו 26 משרות מתוך 130 עובדים ועשינו

עוד צמצומים הדולים. בין היתר האוצר קבע שכדי להתקיים ולא להיות סמוכים על

שולחן האוצר אנחנו צריכים להעלות את המחירים באופן ריאלי. פנינו להוף

שמוסמך לאשר מחירים הם מעבר לעליית המדד, זו מועצת הגנים הלאומיים ושמורות

טבע במשרד הפנים. הם דנו בפניה של משרד האוצר ואישרו לנו להעלות את

המחירים ב-.207 בממוצע מעל לעליית המדד, ולא ב-46% כפי שנאמר כאן. כלכלן

יוכל לבדוק את זה. זה אושר לנו ל-1 בפברואר 1989. אז פנה אלינו שר התיירות

בבקשה להעלות את המחירים בצורה יותר מתונה בינתיים, כלומר לא ב-20%, אם כי

הוא הכיר בכך שחייבים להעלות מחירים. ונאמר ששר התיירות יפנה לשר האוצר,

והאוצר יפצה אותנו על כך שאיננו מעלים במלוא ההעלאה שאושרה לנו. נתנו שהות

לטיפול בענין הזה. התשובה שהתקבלה היתה שלילית. לכן העלינו במלוא ההעלאה.

הטבלה שלפניכם הוצהה לפני שר התיירות והיא הם עברה את הביקורת של

הכלכלנים. אני מציע שלא נתווכח אם המחירים הועלו באחוזים כאלה או אחרים.

אם לוועדת הכלכלה יש כלכלן, שהוא יבדוק ויקבע מה היה הובה ההעלאה. אנחנו

העלינו את המחירים בהתאם לעליית המדד, פלוס 20% ריאלי, כדי לתת תשובה

לצרכי הקיום של רשות הה נ ים הלאומיים. פטרנו את האוצר מהצורך בהחזקתנו, וזה

נעשה על דעת הממשלה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
השאלה היא אם אין כאן הפרת הסכם כלפי התיירים שקנו "חבילת תיירות",

ואתם מעלים היום את התעריפים ב-20%, נוסף להעלאה בהתאם למדד. זו הפרת אמון

כלפי התיירים וזאת פהיעה בתיירות, כי אי אפשר להבות את זה מהתיירים עצמם

ומישהו אחר צריך לשלם את זה. אתה יכול להעלות את המחירים לתיירים

הישראליים, אבל להבי התיירים אתם צריכים לעמוד בהסכם.
מ. בו-פורת
מעולם לא היה הסכם או הסדר להבי תיירים.



י. צידון ;

לא צריו להיות הקדר או השכם. יש מחירים. סוכן התיירות קובע את החבילה

על פי המחירון של הרשות.
מ. בן-פורת
אתן דוגמה נוספת. אנחנו פועלים מכוח חיק רשות הנים לאומיים ושמורות

טבע. אותו מוסד מאשר לנו את המחירים והוא אישר לשתי הרשויות העלאה ריאלית.

הענין הוא שברשות שמורות הטבע יש פחות מבקרים,. ושם מעלים את המחירים בכל

חודש, בהתאם למדד. אנחנו לא עשינו כך. אבל היתה הקפאה של שער הדולר. בעבר,

כשהעלינו מדי חודש או מדי שלושה חודשים את המחירים, להבי הורמי חוץ-לארץ

זה לא שינה דבר, כי שער הדולר היה מותאם לאינפלציה כאן, ולכן לא באו אלינו

בטענות. היום באים אלינו בטענות על דבר שאין לנו שליטה עליו, כלומר על שער

הדולר, והם איננו יכולים לפצות את עצמנו על כך הפרשי שער. לנו אין אפשרות

כזאת. יש אפשרות או שיניידו את שער הדולר, או שיפצו אותנו על ספיגת עליית

המדד כדי לשמור על המחיר שהיה לפני העונה. זה ההבדל בין השנים הקודמות

שבהן העלינו בכל חודש או בכל שלושה חודשים, בהתאם לאינפלציה, ותמיד העלינו

באמצע העונה, אלא שאז ידעו מה מחיר הדולר. אנחנו לא יכולים לפצות אף אחד

על הקפאת הדולר, ואנחנו הם לא יכולים לספוג את ההפרש.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה לומר שכשאני נוסעת לחוץ-לארץ בטיול מאורגן, עם קבוצה,

אומרים לי מראש מה מחירי הכניסה לאתרים אלה ואחרים, ואני משלמת את כל

הסכום. זה מרגיז אותי מאד כשאני באה לאתר ואומרים לי שהמחיר השתנה ושעלי

לשלם תוספת. אותו דבר להבי תייר שבא לארץ. הוא שילים מראש את כל הסכום,

והוא לא צריך להוסיף שום דבר. אני מתארת לי שכאשר באתם לאוצר ואמרתם שיש

פחות מבקרים ופחות הכנסה, הוא איפשר לכם להעלות את המחירים. אינני יודעת

אם מבחינה כלכלית זה כל כך חכם. כשמעלים מחירים, מספר המבקרים יורד. כי הם

המבקרים עושים לעצמם את החשבון. ואני מדברת על המבקר הישראלי או על התייר

הבודד. אבל אינך יכול לעשות זאת להבי התיירות המאורהנת, ששם התיירים

יודעים מראש מה הם משלמים על כל דבר.

אני מציעה שייעשה הסדר שלקראת כל עונה תקבעו את המחירים, ולא תוכלו

לשנותם כל חודשיים או שלושה. תשבו יחד עם סוכני התיירות לישראל ותעשו הסדר

שיתקבל על הדעת, ושהסוכנים והתיירים ידעו מראש מה המחירים. לסוכני התיירות

אין מאין לכסות את ההפרשים, הם אינם יכולים להבות אותם מהתיירים, והם משרד

התיירות אינו יכול לפצות אותם.

מ. בו-פורת;

אני מצטער שאינני יכול לקבל את הצעתך.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אז שהאוצר יפצה אתכם.
מ. בו-פורת
את בעצם אומרת לנו שנתחשב במצב ונפסיד הכנסות שהמדינה קבעה שבאמצעותן

יש לקיים את רשות ההנים הלאומיים ולפתח אתרים נוספים. יש כמה דרכים לפתרון

הבעיה. האחת היא להתאים את שער הדולר. את זה לא אנחנו קובעים. שנית, שלא

אנחנו נספוג את העלאות המחירים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי יספוג אותן? סוכני התיירות?
מ. בו-פורת
כן , בוודאי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אז התיירים יבקרו בכתות אתרים.
מ. בו-פורת
יש כמה גורמים שעוסקים בתיירות. אנחנו איננו הורם רווחי. הספרים שלנו

פתוחים, האוצר מבקר אותנו, ואנחנו מקיימים את עצמנו. יש גורם כלכלי שנהנה

ומרוויח והתיירות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

לדעתי אתם אינכם צודקים.

מ. בו-פורת;

דרך נוספת היא שהאוצר יפצה אותנו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אז האוצר יפצה אתכם. לא יכול להיות שהוא יגיד לכם לגבות את זה

מהתיירים.
מ. בן-פורת
אתן דוגמה נוספת שמפריכה את הטענה של סוכני התיירות. יש לנו סידור

שחל על התיירות המאורגנת, של כרטיס אישי. תייר קונה כרטיס במחיר קבוע,

ב-22 שקלים, ותוך שבועיים הוא יכול לבקר בכל 39 האתרים שלנו. את מחיר

הכרטיס הזה העלינו ב9% בלבד מגבל לעליית המדד, מתוך התחשבות בתיירות.

כלומר אנחנו כבר סופגים חלק מההתייקרות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

לא נוכל לפתור את הבעיה הזאת כאן. אני מציעה שאתם תשבו יחד עם נציגי

האוצר ועם סוכני התיירות ותביאו לנו הצעה בנושא הזה שתשביע את רצונכם ואת

רצונם של סוכני התיירות. תמצאו יחד דרך לפתור את הבעיה הזאת. כי סוכני

התיירות צודקים בענין הזה, זה מערער את האמון אצל התיירים.

י. צידון ;

לדעתי צריך לעשות תחזית בעזרת האוצר, לקבל את ביטוח השער מהאוצר

בצורת תמיכה ברשות הגנים. לא ייתכן לקיים גופים עסקיים שיקחו על עצמם

אחריות, מפני שהם ייקרו את ה"חבילה". הם הם לא רוצים להפסיד כסף. לכן

לדעתי הרשות צריכה להתארהן כך שתוכלו לתת לסוכני התיירות מחיר מראש, על פי

תחזית שהאוצר יתן , ושהאוצר יהיה אחראי במקרה של סטיה מהתחזית הזאת. לדעתי

אין מנוס מזה, אחרת אנחנו צריכים להיכנס לביטוחי שער. האוצר עדיין באופן



עקרוני צריך לספק לרשות הגנים הלאומיים .10% מהתקציב. לכן רציתי לכרוך את

זר, עם המחירים, כי לדעתי אפשר ליצור את ה"ריפוד" הזה, הם לנבור האוצר והם

עבורם. מד, שאני רוצה למנוע זה שיקוזו "ריפוד" פעמיים או שלוש, מתוך רצון של

כל אחד להבטיח את עצמו. לא ייתכן שלא יימצא פתרון טכני איך להציע למארגני

התיירות מחיר שהוא קבוע מבחינתם. ולא ייתכן שתאגיד שבנוי לא על רווח יפסיד

את הכסף הזה.

ובכן אנחנו צריכים להגיע לכך שהאוצר יתן תחזית של עליית מחירים ויהיה

אחראי לסטיה ממנה. ועל פי התחזית הזאת רשות הגנים הלאומויים תציע מחירים

למארגני התיירות. אם תהיה סטיה מהתחזית, האוצר ישלם את ההפרש. אבל ברור

שצריך להיות מחיר קבוע וצריך לעמוד בו.
מ. בו-פורת
ההצעה שאם עליית המחירים תהיה יותר גבוהה מהתחזית האוצר יפצה אותנו,

מקובלת עלינו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני הצעתי ששלושת הגורמים, האוצר, רשות הגנים הלאומיים ומארגני

התיירות, ישבו יחד ויעבדו הצעה שתתן פתרון לבעיה הזאת תוך שבועיים, ואז

נחזור לדון בזה. אני מקווה שתביאו לנו הצעה מוסכמת שתפתור את כל הבעיות

שעלו כאן, הם תאפשר לרשות הגנים הלאומיים להתקיים, כלומר אם לא יהיה מספר

מספיק של מבקרים ולא תהיה לה הכנסה, האוצר ישלים את ההפרש, ושהם מארגני

התיירות ידעו איפה הם עומדים מבחינת מחירים, שייקבעו פעם או פעמיים בשנה.

תמצאו את ההסדר המתקבל על הדעת כדי לא לערער את האמון של התייר. זאת אחת

הנקודות החשובות.

אני מציעה שנעבור עכשיו לנושאים האחרים שעלו כאן .

י. צידון;

אני רוצה להתייחס לדברי השר. אני מברך על היוזמות, יש כמה דברים

מעודדים במה ששמענו.

לגבי הירידה של יהודי ארצות-הברית בתיירות - הייתי בין חברי הכנסת

שהוזמנו על-ידי היהדות הרפורמית ל"תיקון יחסים". ההתרשמות החד-משמעית שלי

היא שנוסף לאינתיפאדה היה כאן הם איזה גורם של "ברוגז", מעין התמרדות נגד

כל התהליכים בקשר לחוק "מי יהודי", והם מבקשים איך שהוא לגשר עליה. לאחר

שיחות עם הרב שינדלר וסגניו ההתרשמות שלי היא שיש כר עצום לפעולה. הם

רוצים להיכנס חזרה לענינים. המנגנונים של היהדות הרפורמית שנמצאים כולם

בניו-יורק לדעתי ניתנים לגישה, ואפשר לפנות את כל היהדות הזאת באמצעותם,

מפני שהיא מאורגנת היטב.

לגבי שדה התעופה באילת ועמדת משרד התחבורה, לדעתי יש לנו דרך ארוכה

מאד בנושא הזה של שדה התעופה באילת ו/או שדות אלטרנטיביים נוספים. הייתי

מודה ליושבת-ראש אם היינו דנים בזה בנפרד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני רוצה להעיר כמה הערות על הסקירה ששמענו. לגבי אילת, אני חושבת

שהפיתוח והתנופה שקיבלה אילת בשנתיים-שלוש האחרונות ראויים בהחלט להערכה,

במיוחד הפיתוח והיוזמות ששמענו עליהן היום. ענין טאבה נגמר, עכשיו אנחנו

צריכים לדאוג לפתח את אילת כך שהחזרת טאבה לא תהווה גורם שפוגע בתיירות



לאילת. שמחתי לשמוע על היוזמה להקמת מלון על גבול טאבה שיתן לנו את התשובה

המניחה את הדעת בנושא הזה.

לגבי הנושא של שדה התעופה, עסקתי בו כשהייתי יושבת-ראש ועדת הפנים.

אחת התכניות שהיו אז, ומשרד התיירות הם אימץ אותה, היא התכנית שהשר מדבר

עליה היום. הבעיה היתה התכנון והתקציבים. אז דיברו על כך שימכרו את השטח

וימסרו אותו ליזמים לפיתוח נוסף, ובכסף שיקבלו יממנו את הפרוייקט של שדה

התעופה שיהיה שדה בינלאומי, והתיירות לאילת תתרחב.

אני מברכת על היוזמה של השר, ואני חושבת שצריך לגשת מיד לעבודה, אם

הכל כבר גמור מבחינת התכנון, מבחינת חוק התכנון והבניה וכו'. אין צורך

בשהיות נוספות. ואני מצטערת על מה שקראתי היום שמשרד התחבורה שוב מערער על

כך. אסור להשאיר את השדה הקיים בלב לבה של אילת. כשאילת היתה קטנה עוד

אפשר היה לקבל את זה. היום זה לא בא בחשבון בשום אופן. והוועדה שלנו בהחלט

מברכת על התחלת העבודה מיד, ללא שום שהיות ועיכובים נוספים. זה יעזור

לפיתוחה של אילת ולפיתוח הסביבה.

הדבר השני הוא לגבי סובב כנרת. הייתי רוצה שבענין זה נשמע דברים יותר

מפורטים, במידה שיש תכניות. לא כל החופים מסביב לכנרת כבר מפותחים. יש שטח

עצום שעדיין איננו מפותח, במיוחד אחרי חוף גולן. הם החופים הקיימים היום,

שפתוחים לציבור, בחלקם טעונים שיפור רב, מבחינת ההיגיינה, הנקיון,

הסניטציה. לא מזמן קראנו על איזה צינור שהתפוצץ ועל כך שהביוב זורם למי

הכנרת. זה דבר שמסכן לא רק את מי הכנרת אלא הם את בריאותם של המתרחצים.

יש הם בעיה של השירותים הרפואיים, העזרה הראשונה ובית-החולים. אי

אפשר להטיל את כל העומס על בית-החולים פוריה. הם התקציב שעומד לרשותו אינו

יכול לתת את כל השירותים אם יהיה חלילה מקרה חירום.

שמחתי לשמוע על היוזמה בקשר לישובים מסביב לכנרת וברמת הגולן, בעיקר

המושבים. הדבר יתן להם פרנסה נוספת. הם אינם יכולים להתפרנס רק מהחקלאות.

אם ברמת הגולן החקלאות מוגבלת ולא ניתן כל כך לפתח אותה, טוב שיהיו להם

מקורות הכנסה נוספים.

זה הם יכול לסייע מאד בקשר לתיירות העממית. התיירות בבתי-המלון היא

יקרה מאד. יש תיירים שרוצים לבוא לישראל, אבל שזה לא יעלה להם כל כך הרבה.

לכן יש לפתח את ענין החדרים במושבים. שמעתי שבספרד יש כ-50 מיליון תיירים

בשנה. אנשים באים לשם מפני שזאת ארץ זולה, השירותים לתיירים מפותחים מאד,

ולכן נוהרים אליה.
שר התיירות ג. פת
בשבוע שעבר היה פה שר התיירות הצרפתי. בשנת 1988 היו בצרפת 39 מיליון

תיירים, 86% מהם מאירופה ורק 14% מחוץ לאירופה. ממוצע השהיה שם הוא 3.5

לילות לתייר, אצלנו זה 13 לילות לתייר. יש שם הרבה תיירים שבאים ליום אחד

וחוזרים. לכן המספרים גדולים מאד. כשלנו יהיו גבולות פתוחים, אני מניח שהם

אלינו יבואו הרבה מאד תיירים. אבל כפי שאמרתי רוב התיירים שם הם מאירופה

עצמה.
י. צידון
זה מחזור גדול מאד עם מעט רווח.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יכול להיות. אבל בכל זאת יש נהירה לאוסטריה, לריביירה האיטלקית,

לריביירה הצרפתית ועוד ועוד, כי זה יותר זול. הם ישראלים שנוסעים לוזוץ
לארץ אומרים
במקום להיות פה שלושה ימים במלון , אפשר באותו מחיר להיות

שלושה שבועות בחוץ-לארץ. כי בתי-המלון כאן יקרים.
ר. שמואלי
דמי הכניסה לאתרים השונים בארץ הם 50 דולר לתייר שבא בטיול מאורגן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בכל אופן, אם רוצים לפתוח את התיירות, צריך לחשוב קצת הם על פיתוח

התיירות העממית, הם באילת והם במקומות אחרים. האירוח בחדרים יכול להיות

התשובה לכך, אבל השר דיבר בקשר לזה רק על אזור הכנרת. אני מדברת הם על

מקומות אחרים.

אני רוצה להתייחס לנושא ההשקעות. אני מכירה בטבריה את מלון חוף היא,

מלון יפה מאד. הבחור שבנה אותו הוא בעל יוזמה בלתי רהילה. הוא אמנם נעזר

על-ידי משרד התיירות, אבל חרא שקוע בחובות שאינו יודע איך לצאת מהם. אינני

יודעת אם המלון מלא במשך כל ימות השנה או לא, בכל אופן זה הוסיף יופי

לכנרת ותרם הרבה לתיירות הפנים. הם תיירים מן החוץ בהחלט יכולים להתאכסן

באותו מלון. באותו אופן יכולים לקום מסביב לכנרת מקומות מהסוה הזה ובכך

לפתח את החופים. השאלה היא האם עוזרים למשקיעים ישראליים? ההשקעות שם

יכולות להיעשות הם בשיתוף עם ישראלים. מה תכנית ההשקעות ומה הסיוע שניתן

למשקיעים מהסוה הזה, כדי שיוכלו לפתח את האזור ואת התיירות שם? טבריה

יכולה להיות עיר תיירות יוצאת מן הכלל.
שר התיירות ה. פת
אף מלון בישראל לא נבנה בלי סיוע רציני.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אינני יודעת מה הסיוע שקיבל מלון חוף היא, אבל אני יודעת שהבעלים

שקוע בחובות והוא מחפש אפשרות למכור חלק מהמלון למשקיע אחר.
ט. לייטרסדורף
הוא מקבל .297 מההשקעה במלון כסיוע מהמדינה, במענק, בעת ההקמה. הוא

צריך להשקיע שליש הון עצמי, ואת היתרה הוא מגייס ממקורות מימון אחרים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אז אולי המדינה צריכה לתת הם הלוואות בריבית נמוכה יותר.
שר התיירות ג. פת
ואת מה הוא ימשכן כנגד ההלוואות?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
את המלון שהוא בונה.



לגבי עכו - עכו יכולה להיות פנינה ממדרגה ראשונה לתיירות. ואמנם חל

שיפור בענין הזה. אבל עדיין יש הרבה מה לעשות שם. יש חברה לפיתוח גנבו. היו

כמה שנים שהיא למעשה קפאה על שמריה ולא כל כך הצליחה במשימות שהציבה

לעצמה. אינני יודעת מה המצב היום, ואשמח אם תשכילו אותנו מה התכניות

לפיתוח עכו ולהפיכתה לעיר שתיירים יכולים לבוא אליה. היתה תכנית לבניית

בית מלון נוסף בעכו, היתה תכנית לפיתוח לגונה ועוד. מה המצב בנושאים האלה?

נקודה נוספת היא ענין הפיקוח על המחירים. יושבים כאן אנשי מקצוע
ומומחים, ואני שואלת
האם לא ניתן להטיל פיקוח על מספר מוצרים ומצרכים

שנמכרים בבתי מלון? ואם לא - מדוע? בכל מסעדה יש מחירון. אם מציגים מחירים

וגובים יותר, אפשר להתלונן.

שר התיירות ג. פת;

חייבים להציג מחירים, אבל הבעיה היא גובה המחירים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
השאלה היא מדוע המחירים צריכים להיות כל כך גבוהים. האם אי אפשר

לעשות משהו בנושא הזה? מדוע כוס בירה או מים מינרליים צריכים לעלות 4

דולר? -זה לא מתקבל על הדעת. גם במדינה היקרה ביותר, שהשירות בה מעולה מאד,

אין מחירים כאלה. ולא פעם קרה שתיירים התקוממו בבית המלון עצמו נגד הפקעת

מחירים. הם כשהוצגו מחירים, גבו מהם הרבה יותר.

לגבי נסיעה במוניות, אינני יודעת מה המצב היום. בחוץ-לארץ אדם נוסע

במונית ומשלם בדיוק מה שהמונה מראה. אצלנו הנהגים לפעמים לא מפעילים את

המונה וגובים מהתיירים מחירים גבוהים ביותר. האם אי אפשר להסדיר את הדברים

האלה? למה בארץ אחרת -זה ניתן , ופה לא?

נקודה נוספת היא בענין ים המלח. אני מברכת על מה ששמענו כאן. יש חברה

לפיתוח ים המלח. בעבר היתה רשות מרפא. בתפקידי כשרת הבריאות התחלתי לטפל

בנושא הזה. חבל לא לפתח את המקום הזה, זה מכרה זהב. איננו יודעים למכור

אותו ואת תכונותיו. קופות החולים במדינות שונות מעדיפות לפעמים לשלוח את

האנשים לים המלח אפילו על חשבונן ולא להחזיק אותם בבתי-חולים שהטיפול בהם

אינו מועיל להם. כשנפגשתי עם אנשי קופות-החולים של גרמניה, אמרו לי את

הדברים האלה בצורה הברורה ביותר. עם זאת אמרו לי שיש הגבלה של המדינה

הפדרלית שאומרת שצריך להיות יחס של גומלין, כלומר צריכה להיות גם תיירות

מישראל לגרמניה מול התיירות של גרמניה לישראל. האם אפשר לעשות משהו בענין

הזה? והרי זו תיירות בלתי מוגבלת.

הם מבקשים דבר נוסף! הם רוצים אסמכתא רפואית, אוניברסיטאית, כתוצאה

ממחקרים שנעשו על התועלת של מי ים המלח. בעבר הצענו לתת תקציבים לחוקרים

באוניברסיטה זו או אחרת, שיחד עם אנשי הבריאות יעשו מחקרים על התכונות של

ים המלח ועל התועלת של המים שלו. כשבאים למקום מרפא באוסטריה, למשל, יש

פרוספקט חתום על-ידי אוניברסיטה זו או אחרת, שמעיד על התועלת והחשיבות של

המים המינרליים שם. נשאלת השאלה איך אפשר לקדם את הדבר הזה שיכול להוות

מנוף למשיכת תיירים לצורך מרפא.
י. צידון
צריך לתת סטיפנדיות לדוקטורנטים.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

בשעתו ישבנו עם השר פת על הנושא של מדע, מחקר וכו'. אולי צריך להקים

איזו קרן שתתן מילגות למימון מחקרים מהסוג הזה. זה חשוב מאד לתיירות.

דבר נוסף הוא בקשר לאותה הצעת חוק שצריך היה לעשות רביזיה לגביה,

בקשר לרשות המרפא, להפוך אותה ליותר חיה ופעילה.
שר התיירות ג. פת
הרי חיסלו אותה. עכשיו אנחנו מקימים אותה מחדש, עם משרד הבריאות.

בשבוע הבא יש לנו פגישה בענין הזה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלי נו;

צריך לתקן את החוק. בשעתי הכנו הצעת חוק, אינני יודעת מה קרה אתה.

אני מבקשת להחיות גם את הנושא הזה, כדי לתת מנוף לפיתוח וקידום התיירות

בים המלח.

אשמח אם בישיבה הבאה תוכלו להביא לנו פירוט של אותם הפרוייקטים שהשר

דיבר עליהם.

שר חתי ירות ג. פת;

אני מתנצל שאני חייב לעזוב את הישיבה.
י. צידון
בקשר לנושא המחירים בגנים הלאומיים, אני השתכנעתי שהמחירים סבירים.

עקרונית אנחנו צריכים להגיע לכך שהרשות תהיה עצמאית ותתקיים מהכנסותיה.

ואולי יש מקום להעלאת מחירים חד-פעמית, אפילו חדה. והייתי מציע לרשות עצמה

לעשות את יחסי הציבור הדרושים, כלומר להודיע שהמעמד שלה השתנה, מעתה ואילך

דו רשות עצמאית, ולכן יש צורך בהעלאת מחירים. כלומר לא ליצור מצב שיהיו

מכתבים והרגשה ציבורית לא נעימה בנושא הדה. לי נראית העלאת המחירים

כסבירה, כדי לאפשר לרשות הגנים הלאומיים להתקיים ולהתקיים גם את האתרים הלא

רווחיים, שמפסידים. והאתרים האלה מפסידים לא מפני שהם פחות מענינים או

פחות יפים, אלא בגלל מיקומם, כמו סבסטיה ומקומות אחרים.
ש. פופס
מה שאתה אומר בעצם דה שהתייר יסבסד את הישראלי.

י. צידון;

לא. אני מביע את דעתי. המחיר לא נראה לי גבוה. עם זה צריך לדאוג לכך

שהמחיר יהיר. קבוע כדי שסוכני התיירות יוכלו לדעת את מחיר חבילת התיירות

שהם מוכרים, וכדי שהתיירים לא יידרשו להוסיף כסף.

אינני יודע איך בנוי התקציב של רשות הגנים הלאומיים. הייתי רוצה לדעת

איך בנוי התקציב של הרשות, האם יש לכם מאזנים שנתיים, איך מתחלקים

הרווחים, מה התקורה של המשרד הראשי. כמו כן אני מבקש לדעת מה הוצאות

השיווק והחינוך, כי לדעתי ביקור בגנים לאומיים הוא יותר חינוך מאשר שיווק.

האם יש לכם נתונים על ההוצאות לנושא החינוך ועל מספר המבקרים? מה ההגיון



שמאחורי כל ההוצאות, שאני מוצא שהן סבירות. כלומר אינני אומר זאת מתוך

ביקורת על המחיר, אלא אני רוצה ללמוד את הנושא. האם תוכלו לספק לנו את

הנתונים האלה?

לסיכום, נראה לי שאם רוצים להפוך את רשות הגנים הלאומיים לגוף עסקי

העומד ברשות עצמו - ואני דוגל בעצמאות עסקית של כל גוף - העלאת המחירים

איננה דרמטית, והיא מתקבלת על דעתי.
מ. בו-פורת
אני רוצה לומר שהיכולת שלנו להודיע מראש על המחירים הדולריים ולא

לשנותם אם תהיה עליה באינפלציה או שינויי שער, מותנית בהסדר פיצויים עם

האוצר.

י. צידון ;

אנשי רשות הגנים הלאומיים מתמצאים היטב בנושא שלהם. הם לא צריכים

לעסוק בתחזיות על המצב הכלכלי במדינה אלא בפיתוח הגנים הלאומיים. האוצר

צריך לעסוק בתחזיות, וכשהוא מכין תקציב הוא צריך לאמוד את עליות המחירים.

לדעתי האוצר צריך לתת לכם את השירות הזה.

נ/. בו-פורת;

הוא הם צריך לפצות אותנו כשיש פער בין התחזית לבין ההכנסה בפועל.
י. צידון
ברור שמישהו צריך לפצות. עם זה ברור לי שלא גופים עסקיים, כמו סוכני

תיירות, צריכים לפצות. אם סוכני התיירות יפשטו את הרגל לא יהיה מי שיפצה

אותם. מאחר שאינני רוצה שסוכני התיירות ורשות הגנים הלאומיים יסתכנו

בדברים שאינם תלויים בהם, הדבר הטוב ביותר הוא שבהסכם של רשות הגנים

הלאומיים עם האוצר, תמורת הוויתור על אותם 10% שהוא נתן לה עד עכשיו,

שיבטיח לכסות הפרשים בשער. אני טוען דבר פשוט: אתם יוצאים מחסות האוצר

ונעשים עצמאים. לפי דעתי המחירים החדשים שאתם מבקשים הם סבירים. כדי לתת

לסוכני התיירות לישראל מחיר קבוע לתקופה מסויימת, כתקופת מכירת "חבילות"

התיירות שלהם, אתם צריכים לקבל גיבוי מהאוצר שהוא ישלם את ההפרשים.

מ. בו-פורת;

לצערי אינני יכול לקבל זאת. לדעתי אמירה כזאת יכולה להביא לסגירת

אתרים, כי תיירים לא יבואו לשם. התוספת הממשלתית מאפשרת לנו להתקדם ולפתח

אתרים. ובשביל תיירות צריכים לפתח. אני לא מציע לוותר על השתתפות הממשלה

בתקציב הרשות, המסתכמת ב-10%, כי אז הם פיתוח לא יהיה. לא צריך לקשור בין

הדברים.

לגבי הצעת הסיכום של היושבת-ראש, אני מבין את הדאגה שיהיו מחירים

דולריים קבועים לגבי תיירים מחוץ-לארץ. אבל אני אומר שוב; במידה שהמדד

יעלה באותה תקופה מעבר לאחוז מסויים, רשות הגנים לא תוכל לספוג את זה בלי

שהאוצר יפצה אותה על עליית המדד, או שהמשמעות תהיה סגירת אתרים,. לכן אני

מציע להוסיף לסיכום שאומר שהאוצר, גורמי התיירות ורשות הגנים הלאומיים

יגישו הצעה איך לקבוע מחירים לעונה מראש, שאם ההתייקרות תהיה מעבר לצפוי -

האוצר יפצה את רשות הגנים הלאומיים. כי את סוכני התיירות הוא לא מפצה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בשביל החלטה בזאת אין צורך בוועדה. אני הצעתי ששלושת הה ורמים הנוגעים

בדבר ישבו יחד ויגיעו להבנה איך לעשות שיהיו מחירים קבועים לעונה, ולא

לערער את האמון של התיירים. ושנית, שתובא הצעה שתאפשר לרשות ההנים

הלאומיים לקיים את עצמה ואת האתרים שלה.
ג. שניר
אני רוצה להעיר הערה טכנית. כאן מתמקדים בנושא של הפרשי שער מול

עליית מדד. הבעיה המרכזית עלולה להיות ירידה במספר התיירים. את זה אף אחד

איננו יכול לחזות. כאן המנה נון צריך להיות הרבה יותר מורכב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אז יכסה את זה? מארגני התיירות לישראל?
ג. שניר
אם מדברים על כך שצריכה להיות תחזית כלכלית, אני אומר שהתחזית היא לא

רק כלכלית אלא מעבר לכך וזה הרבה יותר מורכב. אם יימצא מנה נון כזה, הוא

צריך להיות הרבה יותר מורכב.

י. צידון;

אנחנו דיברנו רק על השאלה איך סוכני התיירות יקבלו מחיר קבוגב.

ג. שניר;

אם הרשות תמצא את עצמה בהלל מיעוט תיירים, לא בגלל הפרשי שער,

המנגנון שאתה מציע לא יפתור את הבעיה.
י. צידון
נכון, מפני שהוא לא מכוון לפתור את הבעיה הזאת אלא את הבעיה שהועלתה

כאן .
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מר שניר, האם אתה רוצה שהתיירים שכן באים ישלמו עבור אלה שלא באים על-

ידי הכפלת המחיר? זה לא הגיוני.
ג. שניר
אני בעד קביעת מחירים קבועים לפחות שנה מראש, כי מוכרים את "חבילות"

התיירות שנה מראש.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זאת הכוונה שלנו.
י. צידון
אבל לא לישראלים, רק לתיירים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שההצעה שאני הצעתי היא סבירה. ישבו אנשי האוצר, רשות הגנים

הלאומיים ומארגני התיירות ויגיעו להצעה, לנוסחה, להסדר שיאפשר מחירים

קבועים לעונה לכניסה לאתרים של רשות הקנים הלאומיים, ואם תהיינה תנודות

כאלה או אחרות - יאפשר הם לרשות הגנים הלאומיים להתקיים. הרי איש אינו

מעונין לסגור אתרים. אדרבה, צריך לפתח אתרים נוספים.

י. צידון ;

אני מציע לאשר את העלאות המחירים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
קודם כל הם יביאו לנו הצעה. אני מציעה שניתן לכם שהות של שבועיים-

שלושה, ובלבד שתביאו הצעה שתהיה מקובלת על כל הגורמים הנוגעים בדבר.

ר. שמואלי;

אנחנו מתייחסים כל הזמן רק לרשות הגנים הלאומיים, אבל הבעיה הרבה

יותר מורכבת. יש אתרים נוספים, לא רק של רשות הגנים הלאומיים. לפני שנתיים

מחיר הכניסה לאתרים השונים היה בין 26 ל-30 דולר לאיש ב"חבילה". היום זה

55-50 דולר לאיש. זה הרבה מאד כסף. כל גוף מחליט בכמה הוא רוצה להעלות את

המחירים. מדובר לא רק על רשות הגנים הלאומיים. כל אחד מחליט על כך מתי

שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם כל גוף מחליט על דעת עצמו?
ג. שניר
אינני מומחה לנושא.. אבל עד כמה שאני יודע, עקב המצוקה התקציבית

ורצונה של הממשלה לצאת מכל תמיכה בארגונים למיניהם, כל אחד נאלץ להתמודד

עם זה לבדו.
ר. שמואלי
בעכו העלו את דמי הכניסה מ-25 סנט ל-1.5 דולר.

ג. שניר;

לצערנו יש עכשיו האינתיפאדה. כל זמן שאין החלטת ממשלה על פיצוי לכל

המשק על הנזקים הנגרמים כתוצאה מכך -- ויש פהיעה במגזרים שונים - אז כל אחד

סובל במידה מסויימת. חלק מהנטל נופל על ענף התיירות. אינני חושב שניתן לתת

פיצוי רק למארגני התיירות לישראל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אבל מאין יפצו מארגני התיירות? הם צריכים לקבל מחיר קבוע. איננו

יכולים לדון על כל הוף כנפרד. האוצר צריך לתת את דעתו על הנושא הזה.
ג. שניר
זאת בעיה כוללת. אי אפשר לכפות על כל מוזיאון או על כל אתר תעריפים

ממשלתיים וביקורת, כי אז זה שוב מחייב את הממשלה לתמוך ולכסות גרעונות.

לאן נגיע אז? רשות שדות התעופה העלתה את התעריפים שלה לשירותי תיירות בנמל

התעופה לוד בצורה חריפה מאד. אינני יודע איך משרד התיירות יעמוד בזה. ובכן

אין הבול לנושאים האלה, וככל שנפרט יותר נראה שהדברים מורכבים מאד.

אני חושב שהיוזמה צריכה לבוא מוועדת הכלכלה, שתסב את תשומת לבה של

הממשלה או כל מי שצריך לכך שאין יד מכוונת, ואיש הישר בעיניו יעשה. אני

מניח שלא רק מארגני התיירות נפגעים, אלא גם גורמים אחרים. למשל, משרד

ממשלתי אחר נפגע מפני שהוא לא יכול להעסיק היום לשכה בנמל התעופה בן-

גוריון.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

למי בממשלה צריך לפנות?
ג. שניר
לשר התחבורה - במה שנוגע לרשות שדות התעופה; לשר החינוך - במה שנוגע

למוזיאונים וכדומה. הנושא רחב מאד וחותך את כל הענפים בארץ.
י. צידון
לפי דעתי, לעומת מחירי הכניסה לאתרי תיירות בחוץ-לארץ, המחירים בארץ

אינם יקרים. מה שיקר מאד זה השירותים מסביב. אם משרד התיירות היה מצליח

לבקר את המחירים בבתי אוכל ואת מחירי האכסטרה במלונות, התייר היה חוסך בזה

הרבה מאד. בחוץ-לארץ, מחירי הכניסה לאתרי תיירות הם יותר הבוהים, אבל

לעומת זאת המחירים במסעדות הרבה יותר נמוכים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

בענין שדות התעופה יש אלינו פניה של ק.א.ל. ושל "ארקיע", נדון על כך

בנפרד. ואני בהחלט הייתי מפנה את תשומת לבם של השרים המופקדים וממונים על

רשויות אלה או אחרות שיתנו דעתם על הנושא הזה. אף רשות אינה מוסמכת להעלות

מחירים על דעת עצמה, אלא באישור השר הממונה ובאישור שר האוצר. והשרים

צריכים להיות מודעים לכך. להעלאות המחירים יש אחר כך השלכות על דברים

אחרים.

היום דנו בנושא של רשות הגנים הלאומיים כקטע בנושא התיירות, והסיכום

שלי בעינו עומד. אני מבקשת תוך שבועיים או לכל היותר שלושה שבועות שתביאו

לנו הצעה משותפת בנושא הזה, שתהיה מקובלת על כל המורמים הנוגעים בדבר. אני

מציעה שגדעון שניר מהאוצר יקח על עצמו לזמן את הצדדים ולרכז את הנושא.

ג. שניר!

אני אינני מטפל בנושא של רשות הגנים הלאומיים. מטפל בזה מיקי אדמון.

אני מוכן להעביר אליו את הדברים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שאתה תיקח על עצמך את הענין הזה. אם אתה או ראש האגף תטילו

את זה על מישהו אחר, זה ענינכם. אתה בשבילנו הכתובת לנושא הזה, ואני מבקשת

שתוך שבועיים-שלושה תובא לנו הצעה מוסכמת על כל הגורמים הנוגעים בדבר.

אנחנו נקיים ישיבה נוספת לדיון על כל הבעיות האחרות שהעלינו. אני

מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה נסתיימה בשעה 13.20).

קוד המקור של הנתונים