ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/04/1989

תקנות הנמלים - הארכת ימי פטור מאחסנת מכולות; תקנות הנמלים - תעריף ניטול ואחסנת תבואות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 17

מישיבת ועדו; הכלכלה

מיום רביעי. ז' בניסן התשמ"ט- - 12 באפריל. 1989. בשעה 08:30
נכחו
חברי הוועדה: ש' ארבל'-אלמו זלינו - היו"ר
מוזמנים
א' רונד - מנהל אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

מ' סיטון - יועצת משפטית, משרד התחבורה

פ' אנסל - משרד התחבורה

מי ללכט - סמנכ"ל לכספים וכלכלה, רשות הנמלים והרכבות

י' גזית - ראש אגף כספים, רשות הנמלים והרכבות

ר' הרמן - רפרנט תעשיה, משרר האוצר
יועץ מפשטי לוועדה
ד' לב
מזכיר הוועדה
אי שטיינר

ר ש מ הי. שי צהר
סדר היום
א. תקנות הנמלים - תעריף ניטול ואחסנת תבואות.

ב. תקנות הנמלים - הארכת ימי פטור מאחסנת מכולות.



א. תקנות הנמלים - תעריף ניטול ואחסנת תבואות
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום שלנו תלונות

הנמללם - תעריף ניטול ואחסנת תבואות.
מ' סיטון
תקנות הנמלים קובעות תערלח נלטול לתבואות. בהתאם לחוק לצלבות מחירים

במצרכלם ובשירותים הוקפאו תעריפי ניטול ואחסנת תבואות מאז יוני 1985, תחילת

תוקפו של חוק היציבות.

בשל תעריף שאלנו מתאים יותר לעלולות נוצר עומס רב בממנורות, שדרבן עובר

הניטול של התבואות. ימי האחסנה הלכו וגרלו, ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, קרי:

משרד התחבורה, משרד האוצר ומלנהל הסחר הממשלתל, הניעו למסקנה שצרלר להעלות את

התעריפים.

על האספקט הבלכלל של שינוי האנרה לעמוד מר ליבט.
מ' ליכט
מדינת ישראל בנתה בשנת 1952 ממגורה בדגון שתפקידה להעביר את הגרעינים

המגיעים למדינת לשלראל. הממגורה נמצאת בבעלות חברה בשם דגון. בסוף שנות ה-70

ובתחילת שנות ה-80 בנתה מדינת שלראל ממגורה נוספת באשדוד, וגם הלא בבעלות חברת

דגון, כחברת-בת הנושאת את השם "ממגורות אשדוד". ההחלטה העקרונית של הממשלה

היתה שהחוזה יהיה בידי רשות הנמלים, בל העלולות של החוזה יכוסו במלואם על ידי

התערלפלם שרשות הנמללם תגבה מהלקוחות.

בתחילת תקופתה של הממגורה קבענו תעריף אחד, שהיה למעשה נסיוני כי לא

ידענו כמה תעלה הממגורה ומה תהיינה ההוצאות הממשיות. התעריף הנסיוני התחיל

בשנת 1982. למדינת ישראל מגיעים בין 2 ל-2,5 מיליון טון גרעינים בשנה. בשלוש

השנים האחרונות כ- 2,5 מיליון טון, וההוצאות הכוללות של הממגורות היו כ-15

מיליון דולר, ו התעריף הוא למעשה חלוקה של האחד בשני.

בשנת 1983 או בשנת 1984 קבענו תעריף ראשון שהלה ניסויי, ולקראת 1986

הללנו אמורים לעדכן אותו. אבל אז נתקלנו בענין ההקפאה, ובדלונלם ממושכים בין

המשרדים הנוגעים בדבר, משרד המסחר התעשיה, הסחר הממשלתי ומשרד החקלאות, רשות

הנמלים, משרד התחבורה ועוד הרבה גורמים הבוחשים בקדרה, הגיעו לקונצנזוס באשר

לגובה התעריף.

התעריף המוצע באן הוא הקונצנזוס הסופל במה צרלר להיות התעריף של פריקת

הגרעינים, והוא מכסה את העלות שיש לרשות הנמללם בתשלומים שלה עבור החוזה לחברת

דגון ולחברת ממגורות אשדוד.

האלמנט החדש בבל הענלן הזה הוא תערלף האחסנה. בתערלף האחסנה הלתה לנו

בעלה. כי כל השנים לא היה תעריף אחסנה כממגורות, ולכן הלקוחות נטו לראות

בממגורה הנמלית ממגורה לאלחסון, ולא זו היתה הכוונה. הכוונה היא לכך שהממגורה

הנמלית היא ממנורת ביניים, ושהגרעינים יעברו לאיחסון בממגורות כמקומות שונים

בארץ. מאחר ולא הלה תערלף איחסון בממגורה הנמלית נטו לסתום את הממגורה הזאת,

והעלות למשק היתה עצומה. אנייה עם 60 אלף טון מגיעה לנמל, כאשר יום שהייה

עולה 20 אלף דולר, והלא מוצאת ממגורה סתומה כי הלקוחות לא הוציאו משם את

הגרעינים, והעלות הולכת וגדלה.



משרד החקלאות היה הראשון שגילה התנגדות גדילה למצב הזה, כי אם מישהו ישלם

את דמי האחסנה יחזיר לו משרד החקלאות את ההוצאה הזאת באמצעות סובסידיה. וכך

נקבע שאין מנוס מלקבוע תעריף שהוא תעריף קנס בעיקרו. אין כוונה לגבות אותו,

ולוואי ואף אהד לא ייתקע בממגורה, שכולם יוציאו בזמן את הגרעינים מהממגורה,

ואז לא תהיה בעיה.

תעריף האחסנה בנוי על 10 ימי פטור, וזה זמן בהחלט סביר מעבר לכל פקפוק.

מי שיוציא את הגרעינים מהממגורה עתור 10 יום יהיה פטור מלשלם את התעריף. רק מי

שיאחר וימשיך להחזיק את התבואות שלו בממגורות ישלם את התעריף. התעריף כולל גם

קנס מוגדל אחרי 30 יום, והוא אז כמעט משלש את עצמו.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
אתם מבקשים עדכון אוטומטי של התעריף, ומבקשים גם להצמיד את התעריף בחלקו

המירבי (55%) למדד המחירים, ובחלקו (45%) לדולר.
מי ליכט
ההצמדה היא בהתאמה מלאה לחוזה שלנו עם חברת דגון. התשלום שלנו לחברת

דגון, בהתאם לחוזה שלנו אתה, הוא צמוד. תעריפי המים צמודים לדמים, החשמל צמוד

לחשמל, ההון שהוא דולרי צמוד למחירי ההון, והעבודה צמודה למדד המחירים. לכן

בנינו את תעריף ההצמדה ללקוהות לפי אותן פרופורציות. כיוון שהרעיון העיקרי

הוא שכל מה שאנחנו גובים אנחנו משלמים לממגורה. רשות הנמלים היא הצינור המעביר

את הכסף מהלקוחות לממגורות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבינה שאתם גובים את התעריפים כדי לכסות את ההוצאה הקשורה בניטול

ואחסנת התבואות, כאשר חלק מההוצאות זה שכר עבודה. אם אתם מצמידים למדד המחירים

ולדולר את הפיצוי על ההוצאה, כאשר יהיה צורך לשלם יותר שכר עבודה בגלל הסכמי

שכר וכו', איר אתם תכסו את זה?

מי ליכט;

בלית ברירה אנחנו סופגים את זה. בדרך כלל אנחנו משלימים את זה, כי התעריף

נייד, ואחת לשנה או לשנתיים אנחנו מבקשים עדכון, ובעשותנו זאת אנחנו לוקחים

בחשבון את הפסדי העבר אם אמנם היו הפסדים.

ר' הרמן;

אני מבקש להוסיף כמה פרטים. בימים אלה עומדת להיות מופעלת רפורמה בנושא

של יבוא גרעינים ומיספוא. זה יוצא מידי הממשלה, שעד היום היתה אחראית לזה

באמצעות יבואנים, וזה עובר להיות תהליך של יבואנים פרטיים. המשמעות של הדבר

היא מעבר לאניות קטנות יותר ודברים דומים. יש משמעות וחשיבות גדולה מאד לנושא

הזה של דמי אחסון, כדי שהממגורות יתפנו מהר ככל האפשר. בימים אלה הממגורות

סתומות לגמרי, וכל אניה שתגיע תצטרך להמתין, כאשר יום המתנה עולה 20 אלף דולר.

לכן יש משמעות גדולה לדמי אחסון פרוגרסיביים כדי להאיץ ביבואנים,ב עיקר

הפרטיים, לפנות את הממגורות מהר ככל האפשר.
היו"ר שי ארבלל-אלמוזלינו
האם ניתן לאחסן מיספוא במשך 10 ימים?
מי ליכט
לצערנו נוהגים לאחסן את המיספוא אף למעלה מ-20 יום, וזה סותם את



ר' הרמן;

מלאי החירום, למשל, מאוחסן 3-4 חורשים. הרבר בהחלט אפשרי, אבל זה תלוי

בסוג המיספוא,
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנקרא עכשיו את התקנות.

תיקון תקנה 260

1. בתקנה 260 לתקנות הנמלים, התשל"א - 1971 (להלן - התקנות העיקריות):

(א) בתקנת משנה (א) במקום "460 שקלים" יבוא "11 שקלים חדשים".

(ב) בתקנת משנה (ב) במקום "56 שקלים" יבוא "1.34 שקלים חרשים".

החלפת תקנה 261

2. במקום תקנה 261 לתקנות העיקריות יבוא:

"עדכון 261(א). אנרת הפריקה שנקבעה בתקנה 260 (א) והתוספת לאגרה שנקבעה

אנרת פריקה בתקנה 260 (ב) (להלן - תעריפי הבסיס) יעודכנו כ-1 באפריל

והצמדתה כל כל שנה (להלן - יום העדכון) על פי כמות הפריקה בשנה
הגריגוריאנית שקדמה ליום עדכון כדלקמן
טורים א', ב' ו-ג' מונים למעשה את מדרגות הכמות למול אגרת פריקה והתוספת

לאגרה.

(ב) בכל 1 בחודש (להלן - יום השינוי) יוגדלו או יוקטנו תעריפי

הבסיס או כעדכונם לפי תקנת משנה (א), על פי שיעור השינוי

שחל במדד ובשער היציג שפורסמו לאחרונה לפני יום השינוי לעומת

הבסיסים המקובלים בטור בי ובהתאם לאחוזים המפורטים בטור גי

(ג) על אף האמור בתקנה זו, יום עדכון ראשון יהיה ה-1 באפריל שיחול

לאחר תום שנה מפרסום תקנה זו אך לא יאוחר מ-1.4.1990"
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האמנם תעשו כל חודש שינוי?
מי סיטון
יש אגרות של הרשות שמתעדכנות כל חודש. התעריף הזה נכנס לתוקף עכשיו. יום

העדכון שלו צריך להיות 1 באפריל הראשון שאחרי כניסתו של תיקון זה, ולא יאוחר

מה-1 באפריל 1990.

אני ממשיכה לקרוא את התקנות.

החלפת 3. בתקנות העיקריות במקום תקנה 264 יבוא:

תקנה 264

264. (א) בעד החסנת תבואות בבתי ממנורות בנמל חיפה או בנמל אשדוד

ישלם בעל הטובין למנהל הנמל, או לנותן השירות עבור מנהל הנמל,
לפני המסירה, אגרת החסנה כדלהלן
וכאן בא הפירוט.



(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא תשולם אגרת החסנה בעד

אורז שהוחסן כאמור במשך תקופה שאינה עולה על שישה

ימים ובער שאר תבואות שאוחסנו במשר תקופה שאינה עולה

על 10 ימים".

על 10 הימים הראשונים יש פטור, וממנו מתהילות המדרגות. יש פה שינוי

מההצעה הבסיסית שהגשנו, בי היא שונתה בממשלת.

החלפה 4. בתקנות העיקריות במקום תקנה 265 יבוא:

תקנה 265

"הצמדת אגרת 265. האגרה לפי תקנה 264 תשתנה ב-1 בכל חודש.

החסנת תבואות בהתאם לשיעור השינוי בין מדד חודש יוני

1987 ( 177.0 נקודות) לבין המדד שפורסם

לאחרונה לפני יום השינוי".

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו .

האם אפשר להבין כי במשר השנה הזאת תהיה יציבות במחיר?
מ' ליכט
אנחנו קבענו פה טבלא של כמויות. את הכמויות איננו יודעים מראש. הכמות

נקבעת חד פעמית לשנה. ב-1 באפריל שאחרי השנה אני מתאים את הכמות לעומת הכמות

שהיתה בפועל, ביוון שאיננו יודעים מראש את הכמות שתהיה. הקטע הזה אומר למעשה:

אתם תתחילו עם תעריף מסויים, ובסוף השנה, ב-1 באפריל, תראו את הכמויות שהיו

בשנה שהלפה, ובהתאם לזה תקבעו את התעריף בחדש לפי הטבלא בשביל השנה שתבוא.
ד'_לב
עדכון הבסיס הוא איפוא אחת לשנה, והשינוי אחת לחודש.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
האם התקנות האלה מוסכמות גם על אלה שצריכים לשלם את ההוצאה?

מי ליכט;

הם לא נתנו לנו להעלות את זה עד היום. התקנה הזו נמצאת כבר שנתיים בצנרת,

עד שסוף סוף הגענו לפשרה.
פ' אגסל
משרד התחבורה ניסה לעודד פינוי מהיר יותר של הממגורה בגלל סתימתה והרצון

למנוע תשלום עבור המתנה וכוי. אחרי דיונים ממושכים עם כל הגורמים הצלחנו להגיע

לפשרה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה גודל ההכנסה הצפויה?
מ' ליכט
אין הכנסה. יש לנו חוזה עם דגון שעובד על קוסט-פלוס. החוזה נעשה עור בימי

ספיר, בשנת 1952, לפני שהוקמה רשות הנמלים. הוא קיבל זאת כקונצסיה ממדינת

ישראל. אנחנו מקיימים את החוזה. תוקפו עד שנת 2003. הוא ניתן ל-50 שנה. לאחר

מכן הממגורות עוברות בחזרה לרשות המרינה, ואז ייחתם רק חוזה הפעלה.



הוא עובר על קוסט-פלוס. אנחנו משלמים לו בין שהגיעה תבואה ובין שלא

הגיעה, וגובים את זה חזרה מהלקוחות. ההחלטה היתה שזה יכוסה במלואה. אבל לא

תמיר זה מכוסה במלואו, ולא תמיר מכוסה במלואו בזמן. בשנה מסויימת יתכן ואיננו

מצליחים לגבות בגלל חוק הקפאה ורברים רומים, ורק לאחר מכן אנחנו מתקנים את זה

אהודה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו!

האם בחישוב הלעויווז אתם לוקחים בחשבון גם את עגין הוצאות הביטוח?
מ' ליכט
רשות הנמלים שפורקת סחורות מבוטחת בררן כלל כלפי נזקים שהיא עושה, וקרוב

לווראי שיש נזקים. אנחנו בדרך כלל מבטחים את זה. ומאחר ורשות הנמלים היא גוף

המתאזן בעיקרו, פרמיות הביטוח נלקחות בחשבון בקביעת התעריפים של הלקוחות.

במקרה זה עשינו את אותו הרבר, וזקפנו את עלויות הביטוח על המשרדים המשלמים לנו

את התעריפים. אבל אמרנו למשרדים האלה: אתם עושים את ביטוח ההובלה מארצות הברית

לישראל, וזה ביטוח ענקי.פה מדובר על תוספת קטנה יחסית. אם תרחיבו את הפוליסה

ותכללו את רשות הנמלים כחלק מהפוליסה זה יעלה הרבה פחות, ויקטין את העלויות

לכל המערכת. ער להוצאת התעריף הזה הדבר לא נעשה. אני יכול להגיד לכם כי ברגע

שהרבי ייעשה אנחנו נוכל להקטין ואף נקטין את העלות, וכולנו נהנה מזה.

אני חושב שהיום זה הופר להלות פחות רלבנטי, מפני שלפני כשנה הסויה הוצאה

מהטיפול של הממשלה, ונכנס לתהליד של ליברליזציה.שלשום החליטו על ליברליזציה

במיספוא, שזה 60% מהכמות הכללית. כר שהנושא הזה הופך להיות פחות ופחות רלבנטי,

וזה יהיה כנראה התעריף שישאר.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו מאשרים את התקנות.

הוחלט - לאשר את התקנות הנ"ל , כמבוקש.

ב. תקנות הנמלים - הארכת ימי פטור מאחסנת מכולות

היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו;

הסעיף הבא על סדר היום - תקנות הנמלים, הארכת ימי פטור מאחסנת מכולות.
מי סיטוז
התיקון הבא הוא במלה קטנה. תקנות הנמלים קובעות למכולות שכוללות טובין

מיובאים שששת ימי האחסנה הראשונים מרגע בו נגמרת פריקת האניה יהיו פטורים

מתשלום אגרת אחסנה, וזאת על מנת לתת אפשרות לכל בעלי המטענים לעשות את הליכי

השחרור הדרושים. יש ימי פטור שונים בהתיחחס למי שמטפל בזה במסופים הפרטיים,

והם "אוברסיס קומרס" ו"קונטרם" באשדוד. ימי הפטור שלהם שונים כיוון שהליכי

השחרור שלהם לא דומים לאלה המבוצעים על ידי המכס.

היום קבועים בתקנות שלושה ימי פטור, והבקשה היא להעלות את זה ל-4 ימי

פטור. כלומר, שארבעה הימים הראשונים של האחסנה יהיו פטורים מאגרת אחסנה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מרוע יש צורך בהגרלה הזאת?
מ' סיטון
בשל הפנייה מצד הנהלות המסופים האלה. זה קשור לזמן שבו היתה אנייה מסיימת

את הפריקה. בררר כלל היתה גומרת את הפריקה במשמרות שנייה ושלישית ואי אפשר היה

להספיק להוציא את המכולות, אז הם ביקשו לקבל עור יום על מנת שיספיקו לבצע את

ההליכים הנדרשים, ועדיין במסגרת הפטור. יש מספר אילוצים שצריך היה להתחשב

בהם. הדבר מתואם עם כל הגורמים, וזה בא לקראת הלקוח.
היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו
אנחנו מאשרים גם את התקנות האלה.

הוחלט - לאשר התקנות הנ"ל.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מודה לכולכם, ומאחלת לכם חג שמח. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 09:00)

קוד המקור של הנתונים