ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/04/1989

מיקומה של תחנת הכח בצפון

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 15

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ה' בניסן התשמ"ט (10 באפריל 1989) ,שעה 13:30
נכחו
חברי הוועדה; ש' ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

שי וייס

יאיר לוי
מוזמנים
א' גוראל - ראש עירית חיפה

ני ארד" - מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית

י' חופי - מנכ"ל חברת החשמל

ר' חביב - משרד האנרגיה והתשתית

ב' ג'בלי - חברת החשמל

י' רונדשטיין- משרד האנרגיה והתשתית

מי ורטמו - מועצת פועלי חיפה

א' כהן - יו"ר ועד עובדי חברת החשמל

א' בן-מנשה - יו"ר מועצת העובדים בתי הזיקוק

ר' שורצברג - יו"ר ועד בתי הזיקוק

אי שטח - מפעלים פטרוכימיים

א' ממן " "

גי ססובר - ארגון התאחדות בעלי מלאכה

א' רום - " " " "
מ"מ מזכיר הוועדה
א' שטיינר

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; מיקומה של תחנת הכח בצפון.



מיקומה של תחנת הכח בצפון

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

אני מקדמת את האורחים שלנו בברכה. אני מקדמת בברכה את ראש עירית חיפה. זו

הופעתך הראשונה לאחר בחירתך המחודשת כראש עיר. אני מאחלת לך קדנציה פוריה,

מעניינת ורבת פעלים ומעשים.
א' גוראל
תודה רבה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;
הנושא שעומד על סדר-היום הוא
מיקומה של תחנת הכח בצפון. אמנם נפלו מספר

החלטות בקשר לנושא הזה. הוגשו מסקנות של ועדה מקצועית שמונתה על-ידי המועצה

הארצית לתכנון ובניה שעל בסיס מסקנות אלה התכנסה המועצה ב-4 באפריל 1989 וקבלה

החלטות. היא החליטה שתחנת הכח תוקם בחדרה. זה דבר אחד. דבר שני, היא לא שללה הקמת

תחנה בחיפה אלא אמרה שהתחנה הבאה תקום בחיפה. כך למדנו מהעתונות. מה שאני למדתי

הוא, שהמועצה הארצית לתכנון ובניה לא שללה הקמת תחנת כח בחיפה, היא חייבה הקמת

תחנת כח בחיפרז, אבל אמרה שזה יהיה בשלב הבא ויצטרכו לחשוב על תכנון ועל אפשרויות

להקמתה. כמובן הדבר הזה יהיה בעוד עשר שנים, נדהמ לי בתום העשור או לקראת שנות

האלפיים.

דווקא בגלל החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה העליתי את הנושא במליאת הכנסת

ולהרהר מחדש אם אכן ההחלטה, לאור הנתונים החדשים, נבדקה עד תום. יכול להיות שגם

הוועדה המקצועית לא לקחה אותם בחשבון, והאם אי-פסילת תקמת תחנת כח בחיפה לא יכולה

להיות רלבנטים גם עכשו. אם זה טוב בעוד עשר שנים, מדוע לא עכשו?

חומר נוסף שהתחלתי לקרוא אותו זה דיון שהתקיים בוועדה משותפת לוועדות כלכלה

וחוץ ובטחון ב-22.6.87. מי שניהל את הישיבה הזאת היה חבר-הכנסת אוריאל לין והוא
שאל שאלות
מדוע משרד האנרגיה וחברת החשמל החליטו להקים את התחנה בחיפה - אז

כנראה היתה החלטה להקים את התחנה בחיפה - ולא בחדרה. קראתי את כל הנימוקים של מר

חופי מדוע יש יתרון לחיפה על פני חדרה. עכשו נשאלת השאלה מדוע התהפכה הקערה על

פיה? האם אותו עקרון שהיה קיים בחיפה איננו יותר, והאם יש נימוקים ארורים אשר

הכריעו את הכף לטובת חדרה?

הנימוקים שמר חופי נתן כהעדפת חיפה על פני חדרה היו אלה: א. ניצול אתר קיים;

ב. מחדרה צפונה אין מקור ייצור אנרגיה באזור; ג. נושא בטחוני.

באשר לעלות, הפער מבחינת העלות איננו כל כך גדול. ההפרש בין חיפה לבין חדרה,

לפי טענת מר חופי אז, מסתכם ב-68 מליון דולר לרעת חיפה. זאת-אומרת, עלות התחנה

בחדרה זולה יותר ב-68 מליון דולר ביוני 1987. יכול להיות שעכשו יש נתונים חדשים

אחרים.

שאלתי היא, מדוע הקערה התהפכה על-פיה? זה דבר שאנחנו רוצים לברר אותו. גם

מבחינת האספקט של איכות הסביבה, שמענו את הנתונים האחרונים שהביאו, על השיפור

שחל. שחיפה איננה יותר במקום הראשון מבחינת זיהום האוויר. איכות האוויר בחיפה היא

היום יותר טובה ממקומות אחרים בארץ.



היום התוסף נימוק אחר שאולי לא היה ב-1987 והוא הנימוק התעסוקתי. חיפה נמצאת,

מבחינת תעסוקה, במצב גרוע ביותר, מעל ל-8%. לצערי הרב, נסגרו מפעלים רבים ופוטרו

הרבה מאד עובדים. בחודש ינואר 1989 נרשמו בשירות התעסוקה 7,568 דורשי עבודה, שהם

12.9% יותר לעומת דצמבר 1988. מהם 5,764 מובטלים 6 ימים ויותר, זאת-אומרת הם

זכאים לדמי אבטלה.

אני לא קובעת עכשו עמדה. אנחנו שומעים את הויכוח שישנו. חבל שישנה התנצחות

שהיא מאד לא רצויה. נשאלת השאלה, האם ההחלטה של המועצה הארצית לתכנון ובניה היא

סופית ואין עליה עוררין? אם יש זכות לערער, בפני מי? מי הסמכות בפניה ניתן לערער

ולהביא בפניה כל אותם הדברים?

בעקבות העמדות שננקטות כאן על-ידי העיריה, על-ידי העובדים, על-ידי הוועדים

ועל-ידי הארגונים הכלכליים בחיפה, האם יש מקום למחשבה מחודשת בקשר לנושא הזה,

במיוחד עקב ההתפתחות שאנחנו עדים לה? גם קראתי חומר - יעמוד על זה מר אשר כהן

יו"ר ועד עובדי חברת החשמל - על התחייבות הוועד לעבוד בשלוש משמרות, שהוא יקח

קבלנים שלא יחולו עליהם הכללים שחלים על עובדי חברת החשמל והם מתחייבים להדביק

פיגור במידה שהוא יווצר ויכול להוות גורם מבחינת הביצוע.

נקודה נוספת והיא היתה מכוונת לראש עירית חיפה, שנושא התכנון הוא בעצלתיים,

הוא יארך הרבה מאד זמן וחברת החשמל איננה יכולה לעמוד בפני מצב שהיה בחורף שלא

היה באפשרותה לספק חשמל באופן סדיר.

אלה חלק מהדברים שאנחנו רוצים לשמוע עליהם הבהרות והתייחסות.

רשות הדיבור למר נתן ארד.
נ' ארד
ברשותך גברתי, איני יכול אלא לאשר את השתלשלות העניינים כפי שהיא תוארה על

ידך. אולי החשוב בה ביותר זה שאנחנו נמצאים היום לאחר שנתקבלה החלטה של המועצה

הארצית לתכנון ובניה. ההחלטה הזאת כאמור מנוסחת, עדין לא מצויה ברשותנו, אבל

עיקריה אומרים שמאמצים עקרונית את דו"ח הוועדה המקצועית והמלצותיו, הדו"ח נמצא

כאן, ומקבלים את המסקנה העיקרית של הדו"ח, שאת היחידות 3 ו-4, זו תחנת הכח שבה

מדובר, יש למקם בחדרה; מאמצים את מסקנות הוועדה הנוגעת לחשיבות שמירת האופציה

להקמת תחנת כח בחיפה מבלי לקבוע את העיתוי, אבל שמירת האופציה ומאמצים את מסקנות

הוועדה המקצועית בנושא הסביבתי ורואים בעבודות המרקר והסקר שנעשו בנושא זה

כמספיקות על-מנת לאשר מיקומה של תחנת כח של 1,100 מגוואט בחדרה. ברור שיידרשו עוד

סקרים נוספים, כמו שמקובל על-פי ההליכים של המועצה הארצית לתכנון ובניה, או

הליכים של חוק התכנון והבניה.

כך שאנחנו נמצאים היום, למעשה, לאחר קבלת ההחלטה ועד כמה שידוע לי, גברתי

היו"ר, מי שיכול לא לקבל את ההחלטה ולהחזיר אווזה למועצה הארצית לדיון זה רק

הממשלה. אינני יודע אם דברים כאלה מקובלים, אבל לפי מיטב ידיעתי זו הדרך היחידה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אבל ההחלטות האלה צריכות לבוא לידיעתה של הממשלה, נכון?

ר' חביב;

בסופו של הליך הרישוי במועצה זה מגיע לממשלה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

היא צריכה לאשר.
י' חופי
או לאשר או להחזיר לדיון.

נ' ארד;

ההתייחסות שלי תהיה קצרת, כיוון שהיא מצויה היום לאחר קבלת ההחלטה. כל עוד לא

נתקבלה החלטה, היה מקום אולי לשקלא וטריא. אבל היום אנחנו נמצאים כבר לאחר

החלטה. אני אנסה להעלות כמה נקודות עיקריות מה קרה ומה התפתח מאז אותו דיון

שקויים בוועדת האנרגיה בראשותו של חבר-הכנסת אוריאל לין ועד היום הזה.

אני רוצה לומר דבר אחד שהוא המפתח. משרד האנרגיה וחברת החשמל מופקדים על

אספקת חשמל אמינה למשק. כשאני מדבר על אספקת חשמל אמינה, הכוונה שלי היא שבכל עת,

בין אם זה יהיר? בחורף בימים קרים כאשר רשת החשמל נמצאת מאד מאד מתורה, או בקיץ

בבקרים כאשר רשת החשמל מאד מאד מתוחה, כל פעם שצרכן בא ומפעיל את העומס שלו, בין

אם זה עומס תעשייתי ובין אם זה עומס למיזוג אוויר כפי שמאד התגבר בשנים האחרונות,

או עומס לחימום ביתי כפי שמאד התגבר בשנים האחרונות, כל פעם שיבוא צרכן ויפעיל

אותו עומס, פשוט יפעל את המתג, שהוא אכן יקבל את החשמל ולא יהיה נתון להפסקות

חשמל בין אם הן מתוכננות או בלתי מתוכננות.

כלומר, חברת החשמל ומשרד האנרגיה חייבים להדביק את הקצב של יכולת הייצור

על-מנת לספק חשמל אמין לכל דרישות המשק על פי תחזיות הביקוש לחשמל לטווח הקצר

ולטווח הארוך. אני כמעט אצא פה במשהו שקרוב להכרזה, שלא נוכל להרשות לעצמנו,

כשאני אומר אנחנו זה המשרד הממשלתי המופקד על הענין ובוודאי חברת החשמל או הממשלה

כולה לא יכולה עוד להמשיך עם מצב שיש פיגור ביכולת הייצור של החשמל על-מנת לספק

את הדרישות של המשק.

כבר היום, במליאת הממשלה, גברתי היו"ר, מדברים על אפשרות של הקמת ועדת חקירה,

לחקור מדוע בחורף האחרון לא עמדה חברת החשמל בדרישות אספקת הביקוש לחשמל, ואני

יכול למסור היום שגם בקיץ הקרוב ואולי גם בחלקו בחורף של 1989-90 נהיה מאד מאד

מתוחים והסיבות לכך הן רבות. אבל עצם העובדה שנמצאים הניואנסים האלה של המלה ועדת

חקירה, בוודאי לא היינו רוצים לחזור היום על דברים דומים שארעו כאשר התהליך של

קבלת החלטות ביחס להקמת תחנת הכח, זו שנמצאת בהשלמה ממש בעיצומם של ימים אלה

דרומה לאשקלון, שדברים אלה יחזרו על עצמם.

המימצאים העכשוויים והכי מעודכנים מראים שמטעמים שונים, תחנה כח חדשה בהיקפים

שעליהם מדובר, ופה אנחנו מדברים על השקעות הכבדות ביותר במשק, אנחנו מדברים על

אתר שבו נעשות פעולות ביצוע בהיקף אדיר שאין דומה לו במשק, משך ההקמה הוא תחום,

הוא מתמשך על פני שש וחצי שנים מיום שנכנסים לאתר ומתחילים לבנות. אם ארגון

העובדים של חברת החשמל יפעל כדי שמשך העבודה יקוצר על-ידי מאמצים והקרבה של

העובדים, אפשר יהיה לקצר את זה בחדשים אחדים ואולי בחצי שנה, אבל יש דברים שהם

בלתי אפשריים מבחינת התהליך של ההקמה באתר אחד, בהיקפים כאלה שאני מדבר עליהם. יש

משך הקמה תחום. אפשר לקחת לעניו הזה את כל המומחים ועיקר המומחים נמצאים בחברת

החשמל, הם יודעים טוב מאד מה זה הקמת תחנת כח.

לכו, אין להעלות על הדעת שאפשר יהיה הרבה לקצר את ההקמה. העובדות של היום

מראות שההקמה בחיפה תתמשך שנים. יש מדברים על כשנתיים ויש כאלה שמדברים על יותר

משנתיים, יותר מאשר ההקמה בחדרה. זה דבר אחד, לוח הזמנים המתמשך. זאת-אומרת, אם

יקוצרו כל ההליכים על-פי חוק התכנון והבניה ואכן יותר לחברת החשמל להכנס לאתר

ההקמה מיד, לפני סוף 1995 תחנת הכח לא תוכל לפעול. ואנחנו יודעים טוב מאד, שגם אם

המועצה הארצית לתכנון ובניה תפעל מהר בכל ההליכים שעדין צריכים להיות מושלמים,

תוך סיוע של כל הגופים הנוגעים בענין, ויש מספר רב של גופים, ב-1995 חשמל לא יהיה

וככל הנראה זה יהיה בשנת 1996 .אם נעשה את כל הפעולות האלה ביחס לאתר תחנת הכח

בחיפה, זה יתמשך שנתיים יותר והנה הגענו לשלהי 1997 ואולי 1998.



אני רוצה לחזור על-מנת להדגיש את הדברים שאמרתי קודם, משק החשמל לא יוכל

לעמוד באספקת ביקוש חשמל אמין אם משך ההקמה יהיה שנתיים נוספות מעל לאלטרנטיבה

המהירה ביותר. זו סיבה אחת.

הדבר השני, אדוני ראש העיר,חיפה אינה חסרה במחלקות ציבוריות. אני יודע את

העמדה שלך, אני יודע את העמדה של הארגונים הכלכליים ואני יודע את העמדה של מועצת

הפועלים, אבל יצא לי להיות שלוש פעמים בזמן האחרון בחיפה בימי עיון ובכנסים שבאחד

מהם היה לי הכבוד להיות ירוד אתך, אדוני ראש העיר. פרופסורים מהטכניון וארגונים

שונים מתארגנים היום ופועלים נגד הקמתה של תחנת כח בחיפה. אנחנו מדינת חוק ואם

תתקבל הרולטה בממשלה, שהיא הסמכות האחרונה שמאשרת את החלטות המועצה הארצית

לתכנון ובניה, על הקמתה של תחנת כח באתר כלשהו, בסופו של דבר היא תוקם.

אבל בתוך עמי אני יושב ואני רואה את הדחיות. אותם גופים שמניתי, אני חושב

שראש העיר ער לבעיה הזאת, אולי בסופו של דבר הם לא יכריעו, אף כי אינני בטוח אם

מתחילה התארגנות שבסופו של דבר תביא לשביתות באתר ההקמה והיו איומים כאלה, אני

יכול לומר שבמקרה הטוב זה יגרום לדחיה. ואני מדבר כאן מבחינת העבודה ההנדסית בשטח

ועוד התהליך של עד הכניסה לאתר. אני רואה פה במקרה הטוב שנתיים, אני מניח שאנשי

חברת החשמל יאמרו שככל הנראה זה יתמשך יותר מאשר שנתיים.

זו הסיבה העיקרית, גברתי היו"ר, שמשרד האנרגיה, אף כי במסמך שהוא העביר ב-8

ביוני 1987. כמעט שנתיים, לוועדה המקצועית של המועצה הארצית לתכנון ובניה, שבה

על-פי מסמך זה, הוא מצוי ברשותי כאן, משרד האנרגיה תמך בהקמתה של תחנת כח בחיפה
בתנאים הבאים
1. שמשך ההקמה לא יהיה ארוך יותר; 2. בגלל התועלות הנוספות שאנחנו

רואים בחיפה ומיד אמנה אותן, ההשקעה לא תחרוג מהיקף של 10% מעל האתר האלטרנטיבי

שזה אחר חדרה, וזה פחות או יותר תואם את הסכום שאת אמרת קודם.

השיקולים שמשרד האנרגיה ראה אותם כחשובים ואלה אותם שיקולים שעמדו לנגד

חברת החשמל או דירקטוריון חברת החשמל כאשר הוא קיבל את החלטתו היו: 1. פריסה

מאוזנת של ייצור החשמל; 2. היבטים בטחוניים, אף כי אני רוצה לומר שמערכת הבטחון

לא היתה חד משמעית בענין הזה; 3. מיצוי פוטנציאל של הקמת אתרים קיימים. מכיוון

שתחנת הכה מצויה לא הרחק מנמל, יכולים גם להמצא פתרונות הולמים לבעיה של שינוע

הפחם אל התחנה. אבל אותו דבר קיים גם לגבי האתר בחדרה.

ביום 17 בפברואר 1988, זאת-אומרת לפני 14 חודשים, קויים דיון אצל השר שחל יחד

עם ראשי חברת החשמל וראשי המשרד, כאשר האורח המרכזי באותו דיון היה יו"ר המועצה

הארצית לתכנון ובניה מר קוברסקי. כולנו מכירים ומוקירים את תרומתו הייחודית של מר

קוברסקי לפתרון בעיות תכנוניות במשך מספר רב מאד של שנים. הפנייה העיקרית שלנו

היתה, שיאופשר לנו, לחברת החשמל, על סיכונה, להכנס ולהתחיל בפעולות שהן טרומיות

ובעיקר בתחום של ייבוש ים, כך שאפשר יהיה להדביק את לוח הזמנים המתמשך יותר באתר

חיפה לעומת אתר חדרה.

לצערנו, אולי בגלל מגבלות שקיימות גם ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובניה, דבר

זה לא נסתייע בידינו ומה שכן נסתייע זה לפחות חברת החשמל יכלה להכנס לשטח ולעשות

שם כמה עבודות סקר וחקר, בעיקר בצורה של קידוחים, על-מנת לבדוק את המבנה של

תת-הקרקע. דווקא כתוצאה מהפעולה הזאת, הועמדו לאחרונה בפנינו, גם בפני

דירקטוריון חברת החשמל, מספר מימצאים המצביעים על כך שאם היום מקבלים את ההחלטה

ויוצאים לדרך, העבודה באתר חיפה תתמשך תקופה ארוכה יותר כפי שציינתי קודם,

בסביבות שנתיים מעל למשך העבודה באתר חדרה.

לכן, על סמך העובדות הללו, ביום 1 במרס 1989 שינינו את ההחלטה שלנו לנוכח

המימצאים החדשים שהובאו לנו לגבי הפרובלמטיקה של משך הזמן שיידרש למקם תחנה

בהשקעה כה כבדה באתר חיפאי, וגם לנוכח המתח חרב שמצויה בו מערכת החשמל כפי שבא

לידי ביטוי בשנתיים האחרונות ובעיקר בחורף האחרון אמרנו: אין מנוס, החשוב ביותר

זה לעמוד בדרישות הביקוש לחשמל. לכן, שינינו את ההמלצה שלנו והמלצנו על אתר חדרה.



אמנם השתמשתי במלה שינוי, אבל אני רוצה להדגיש, זה לא בדיוק שינוי. כי ההמלצה

שלנו מ-8 ביוני 1987 להעדיף את אתר היפה היתה מותנית: 1. בהיקף ההשקעות; 2. במשך

הזמן. מכיוון שלפחות תנאי אחד של משך הזמן לא התקיים, ומתוך אחריות שלפי דעתי

אינה ניתנת לחלוקה, אינה מוטלת על אף אהד אהר אלא אחריות מיניסטריאלית של משרד

האנרגיה והתשתית, מהטעמים הללו אנחנו אומרים: לנוכח המימצאים החדשים, העדכניים

ביותר, כן ללכת להדרה.

החשוב ביותר היום זה לא להכנס לשום השהיות. הנה אני קורא היום בעתון, שאלי

דיין, ראש עירית אשקלון, כששמע את הויכוח חדרה, חיפה, אמר: בעצם אולי הפתרון

הטוב והמהיר ביותר זה למקם את התחנה באשקלון. יש לו סיבות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כשהוא התנגד לה כל הזמן.
נ' ארד
באשקלון נמצאת בעיצומה או בגמר הקמת תחנת כח זהה, מה שקרוי יחידות 1 ו-2.

הנושא זה יכול לצבור תנופה ולהגיע לדיון בוועדה כזאת או אחרת. הוא יכול להגיע

למועצה הארצית, הוא יכול להגיע לדיון כזה או אחר בישיבת ממשלה והנה לנו עוד השהיה

של חודש-חודשיים. החשוב ביותר הוא לסיים מהר את כל ההליכים ולצאת לדרך כנהר ככל

האפשר כדי שאותם 1,100 מגוואט נוספים שיידרשו לפני מחצית שנות ה-90 אכן יהיו

זמינים. תודה רבה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
תודה רבה. מר חופי, בבקשה.
י' חופי
אני לא מתכחש כמובן לכל ההנמקות שלי. כפי שאת זוכרת, גברתי היו"ר, ניסיתי גם

להשפיע עליך בזמנו, כי עמדת משרד הבריאות היינה נגד. נפגשתי עם פרופסורים מהטכניון

ומהאוניברסיטה ועם הארגונים הכלכליים ועשיתי כל מאמץ לכוון של חיפה מתוך אותם

נמוקים שאת, גברתי היו"ר, ציינת אותם. הנימוקים האלה לא השתנו.

שלושה דברים קרו. דבר אחד, הזמן הולך ואוזל. מאז שהמועצה הקימה את הוועדה עבר

הרבה מאד זמן ולא חשובות כרגע הסיבות. הסקר של השירות לאיכות הסביבה החליטה לעשות

כדי להחליט מה האזור הזה יכול לשאת מבחינת זיהום, נמשך מעל ומעבר לזמן שדובר בו.

אני מציין את זה כעובדה, אני לא מאשים אף אחד.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
נאמר שהפסיקו את הסקר.
י' חופי
בגלל זה התאפשר לוועדה לסיים את הדיון. חיכו כל הזמן למימצא' הסקר. באמצע

התהליך לא היה להם כסף. נתנו להם כסף כהלוואה כדי שתהליך לא ייעצר וכדי לזרז את

התהליך. הזמן הזה פשוט נאכל.

בנוסף לזה קרה דבר שאנחנו עדים לו גם היום. יש עליה רצופה בשלוש השנים

האחרונות, שנה אחר שנה, בלמעלה מ-10% לשנה וזה ריבית דריבית, זה 10% על 110% של

השנה הקודמת וכו'. אנחנו נמצאים במצב שהוא בעצם בלתי אפשרי.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אתה מתכוון עליה בצריכה.

י' חופי;

עליה בצריכה שלא היתה חזויה בהיקף הזה. חשבנו ששנה אחת יש עליה קיצונית

ואחר-כך שוב זה יחזור לאיזון של 4-5% בשנה. כבר שנה שלישית אנחנו נמצאים באותו

קצב של עלית צריכה.
יאיר לוי
מה קורה ביחס לצריכה העולמית?

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו עולים ברמה הרבה יותר גבוהה. בהשוואה לאירופה אנחנו נמצאים

באמצע, על-יד ספרד-איטליה. ההצטיידות בציוד חשמלי מעלה את הצריכה. רוב העליה היא

בצריכה הביתית והמסחרית, מעט מאד, לדאבוננו, בצריכה התעשייתית.
יאיר לוי
כמה מתוך זה הצריכה היא של עובדי חברת החשמל?

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בוא לא נסטה מהדיון. תגיש שאילתה לשר האנרגיה.

י' חופי;

יש יחידות שבזמנו חשבנו להוציא אותן מהמערכת, יחידות ותיקות שגם כן יחד הן

מצטברות בין 200 ל-500 מגוואט. נצטרך באיזשהו מועד להוציא אותן מהמערכת. בעצם

בתכנית שלנו רצינו את היחידות הללו בשנים 1992-1993- שנת 1996 היא לא הבחירה

החופשית שלנו.

בנושא ההקמה, יש שני מסלולים והם בלתי נפרדים. אחד, זו ההקמה עצמה, מרגע שאני

יכול להתחיל לעשות את העבודה באתר. באופן ברור ביותר, אתר חדרה הרבה יותר קל ונוח

לעבוד. השטח מפונה, הוא לא כרוך בייבוש ובסילוק מתקנים. יש בריכת מי קירור, יש

מערך פריקת כחם ובאופן ברור ביותר התהליך יותר קצר. בקידוחים שעשינו בנושא

הייבוש, דייר ארד הזכיר אותם, מצאנו מימצאים שלא ידענו עליהם לפני שעשינו את

הקידוחים. אני לא רוצה להכנס לצד הטכני, אבל משך הזמן שהחומר המיובש יצטרך לרבוץ

הוא הרבה יותר ארוך מנגה שהערכנו בגלל מימצאים של הקרקע בתוך הים.

יאיר לוי;

זה לגבי חיפה.

י' חופי;

אני מדבר על חיפה ובחיפה זה כרוך בייבוש של חלק מהים, או לחילופין חלק מזה

וחלק לסלק את כל המתקנים מהחצר עם כל המשרדים.
יאיר לוי
זה מתיישב עם שנה ראשונה או חודש ראשון של עבודה, או שאפשר לדחות את זה?



י' חופי;

לפני זה אי-אפשר להתחיל לצקת יסודות ואי-אפשר לעשיות שום דבר.

זה התנאי הראשון. בפירוש רציתי ובקשתי להתחיל בתהליך הייבוש הרבה

יותר מוקדם עם הסכנה שההחלטה יכולה להיות לא לגבי חיפה אלא לגבי

חדרה, כי אנחנו היינו כמעט לבד במאבק על נמל חיפה, כל המשרדים היו

נגד חיפה, כל הנציגים בוועדה היו נגד חיפה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מי מנע מכם להתחיל בייבוש?
י' חופי
הרישוי- דברנו עם מר קוברסקי, בשביל זה צריכה להתקבל החלטה. פה

זו הביצה והתרנגולת. בשביל שאפשר להתחיל לייבש, צריך להחליט שהתחנה

תחיה בחיפה ואז צריך לשנות את תכנית המיתאר, כי האזור שאנחנו מדברים

עליו הוא לא חלק מתחנת הכח.

נפער פער הרבה יותר גדול ממח שהערכנו בין שני האתרים בהקמה. אני

בהחלט מקבל את מה שארגון העובדים מוכן לעשות במקרה הזה. אני מקווה

שחם יהיו מוכנים לעשות את זה גם בחדרה. כפי שאמרתי שנת 1996 זה לא

היעד. אם היינו יכולים לסיים את הקמת התחנה ב-1994, היינו עושים

טובה גדולה לעם ישראל.

הבעיה היא שנוסף לתהליך ההקמה שהוא ארוך יותר, יש תהליך רישוי

שהוא לאין-ערוך הרבה יותר מורכב בחיפה מאשר בחדרה. נשאלתי את השאלה

הזאת במועצה הארצית לתכנון ובניה והשבתי, שאם יאמרו לי שתהליך הרישוי

הוא זהה, אני מוכן לשקול את הנושא מחדש של לוח הזמנים וההקמה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
למה תהליך הרישוי בחיפה לוקח יותר זמן?

י' חופי;

בחדרה, לאחר בדיקה משפטית אנחנו יכולים תוך מספר חדשים להתחיל לעבוד

בשטח, להתוזיל לקדוח ולצקת את היסודות. בחיפה צריך להיות שינוי של

תכנית המיתאר שמשתלב בין שתי תכניות שהן בדיוק לא כל כך חיות בשלום,

בנושא של שדה תעופה מורחב ויותר גדול בחיפה לבין תחנח מבחינת הארובה.

ברור לגמרי שהארובה בחיפה צריכה להיות יותר גבוהה מהארובות הרגילות

שלנו של 250 מטר. יש בעיות שכרוכות בשני האתרים האלה עם בעיות

תחבורה למיניהן.

לעצם הייבוש, מסתבר שיש ועדה למימי החופים של משרד התחבורה, שהיא

צריכה לאשר שינוי כלשהו בתוך הים וזה תהליך ארוך. אני מכיר את זה

מבריכת מי הקירור באשקלון, תהליך ארוך מאד ומייגע, כי לכל ייבוש יש

השפעה על הים כזאת או אחרת. אחרי זה צריך להיות שינוי של תכנית המיתאר

בוועדה המחוזית, מה שאין כן בחדרה.



הצטלבות של שני הדברים האלה, הצורך שלנו בחשמל יותר מוקרם מצר אחר

ומצר שני תהליך הקמה יותר ארוך ותהליך רישוי הרבה יותר ארוך, הביא אותי

למסקנה זו, עם כל כאב הלב שיש לי כי מאר רציתי את התחנה בחיפה, לא

כל כך מאותם נימוקים שמועלים על-ידי העובדים, העירית ומועצת הפועלים,

שאני בהחלט מבין אותם ואני לא יכול לומר שזה לא היה בשיקולים שלי,

רק לא ציינתי אותם כי זה לא בריוק אחריות של הנהלת חברת החשמל לדאוג

לתעסוקה, אבל בהחלט זה היה אחד השיקולים שלנו.

אני לא יכול לבוא בטענות על כך שעיכבו אותנו בצורה מיותרת בזמנו

בהקמת התחנה באשקלון, שלולא עיכבו לפחות יחידה אחת היתה היום בעבודה

וכל תמונת המצב היתה אחרת, ולדעת את כל העובדות האלה ולהגיד: אמרתי,

אמרתי.

לכן המלצתי למועצת המנהלים לשנות את העמרה של החברה. אני רק רוצה

לציין שהיו בתוך הוועדה עוד 12 גורמים שהצביעו. אנחנו לא מצביעים שם.

מי שמצביע שם זה נציג משרד האנרגיה. יש עוד חרבה גורמים, בלי קשר אלינו,

שהצביעו במועצה נגד. אינני יודע בדיוק את הנימוקים שלהם.

אני חוזר לנושא של לוח הזמנים. לוח הזמנים הוא קריטי.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

למעשה, הוא הגורם העיקרי.
י' חופי
כן. המשך הויכוחים יגרום לאיחור בהקמת התחנה. לפי רעתי, מבחינה

פורמלית, רק הממשלה יכולה לא לשנות את ההחלטה של המועצה, כי המועצה

היא סוברנית, אלא רק להחזיר לדיון או לאשר.

לכן אלה היו הנימוקים שהבאתי אותם לדירקטוריון. לאחר דיון הדירקטוריון

אימץ אותם ועל רקע זה שינינו את ההמלצה שלנו בוועדה והמלצת הוועדה היתה פה

אהד למועצה הארצית לתכנון ובניה.
אי כהן
דבר ראשון, אני רוצה להודות לך, גברתי היו"ר, שזכרת אותנו והיה תשוב

לך שהבעיה בחיפה תיפתר במידה ונמצא פתרון. חוץ ממך אף אחד לא זכר אותנו

גם כאשר אנחנו נמצאים במצוקה.

למרות שאני בצד העובדים, אני רוצה לגעת בנושאים שמנכ"ל משרר האנרגיה

ומנכ"ל חברת החשמל נגעו בהם. אני רוצה לגעת בנושא האנרגטי, בנושא

האקולוגי ובעיקר בלוח הזמנים הקצר עבור חיפה שזה אולי הדבר הדומיננטי

כיום ושכולם מצביעים עליו.

חברת החשמל תכננה את תחנת הכח בחיפה בשתי חלופות: חלופה ימית וחלופת

יבשתית. ב-28 בפברואר התכנס הדירקטוריון בחופזה רבה, בלחץ- השר וקיבל

שינוי החלטה.
י' חופי
זה לא נכון.
א' כהן
מה לא נכון? הדירקטוריון התכנס ב-28 בפברואר,

ב' ג'בלי;

בלי קשר לשר.

א' כהן;

אני לוקח את רברי בחזרה. ב-28 בפברואר התכנס דירקטוריון חברת

החשמל לשינוי ההחלטה המקורית של התברה. אמרתי את מה שאמרתי בהסתמך

על רברי שר האנרגיה שהצהיר בפנינו מטעמים פוליטיים מדוע הוא עשה את

זה באותו יום. לכן אל תאמרו שאני לא אומר אמת, כיוון שהשר בעצמו אמר

לנו לראות את תוצאות הבחירות של אותו יום.

ני ארד;

הוא ביקש לדחות את הפרסום עד אחרי הבחירות.

אי כהן;

אנחנו אספנו חומר וכעובדים אנחנו מבינים לא מעט בנושא של בניית

תחנות כח, שיפוצי תחנות כח ברשתות ואספקת זרם חשמל. התחנה תוכננה

בחיפה מתוך מגמה של פריסה נכונה של מערכת החשמל הארצית. אנחנו חיים

במדינה עניה, אנחנו מייצרים וחשמל וצורכים את מה שאנחנו מייצרים.

איננו משולים לשום ארץ באירופה שבה ניתן למכור או לקנות חשמל. הרשת

הארצית של המדינה בנויה ממוביל ארצי, אבל אנחנו בנויים גם מטבעות

טבעות מרחביות, כלומר במקרה ויש איזשהו צורך, כל טבעת נשארת עם

האספקה העצמית שלה, דבר שאיננו כיום ודבר שיהיה יותר גרוע בעתיד לאחר

בניית שתי היחידות הללו באתר חדרה. כיוון שהצפון צורך 34% מהצריכה

הארצית. לעומת זה הוא מייצר 9%-7% מן הייצור של חברת החשמל.

בעבר, בגלל פריסה זו של התחנות היו הרבה קצרים. מבלי לגעת אפילו

בנושא הבטחוני או חס וחלילה בחבלה כלשהי ברשת, היו הרבה קצרים חשמליים

כתוצאה מאוויר לח שקיים באזור קיסריה ובנימינה. כל הצפון, מקיסריה

וצפונה, נפלו מן הרשת. זה לקח הרבה שעות עד שהזרס הוחזר. אם נסתכל

על התעשיה ההולכת ומתמחשבת לקראת העתיד, הבעיות תהיינה הרבה יותר

כבדות אם שתי היחידות הללו תמוקמנה בחדרה.

כיוון שזמן ביצוע והקמת שתי היחידות האלה הוא מאד אקוטי למדינה

ולעם, הזמן הקצר ביותר, ואני מדגיש את זה, כדי ששתי היחידות האלה

תפקנה חשמל, זה רק באתר חיפה לאור ההצהרה של העובדים וועד העובדים.
יאיר לוי
ועד העובדים לא מתואם עם המנכ"ל?
א' כהן
ועד העובדים מתואם עם הנהלת החבדה כדי לקדם את ענייני החבדה. אנחנו

מושכים את הייצוד לאותו קו כח. איננו מושכים לשני כיוונים. אבל אנחנו

נגד עבודה זרה. אנחנו נגד עבודת קבלנים בכל אתרי החברה פרט למקרים

מסויימים. אנחנו בונים תחנות במו ידינו.

לגבי הבניה באתר חיפה, כדי לעמוד בלוח הזמנים שהחברה אכן הציגה,

קרי 1995-1996, נתנו היתר מיוחד להעסקת קבלנים גם מחוץ לארץ שיודעים

לבצע עבודות ים-יבשה כדי לזרז את תהליכי הבניה. נתנו היתר כזה, דבר

קילא עשינו באף אתר אחר בשנים הקודמות. זה הישג גדול ומה שנתנו פה

למעשה זו הצהרת בלפור. אין מסמך קודם כזה בפני ההנהלה. אני אקרא

את זה.

"לכבוד מר יצחק חופי, מנכ"ל חברת החשמל. הנדון: הקמת תחנת הכח

בחיפה יחידות 3-4. אדון נכבד, ארגון עובדי חברת החשמל במרחב הצפון

קיים דיון מיוחד בנושא הקמת תחנת הכח יחידות 3-4, זאת לקראת קבלת

החלטה לגבי מיקום התחנה החדשה. זה היה מספר ימים לפני ישיבת

המועצה הארצית. בדיון הועלו הבעיות הכרוכות בבניית התחנה, המצוקה

בה נמצאת חברת החשמל מבחינת אספקת החשמל בארץ, בעיות ההולכה, חוסר

הגיבוי באספקת הפחם באתר חדרה המזח הימי, המצב האקולוגי של מרחב

חיפה והבעיות הספציפיות של מרחב הצפון בנושא אבטלה. כדי להקל על

הנהלת החברה בקבלת ההחלטה על מיקום התחנה בחיפה, מוכן ארגון העובדים
להתחייב כדלהלן
א. במידה שעבודת הבניה תחל לא יאוחר מחודש ינואר

1991, כלומר מתן ההיתרים לעליה על הקרקע לצורך בניית התחנה, מתחייב

ארגון העובדים לעזור להגיע לסיום עבודת ההקמה בהתאם ללוח הזמנים

שההנהלה תובעת. ב. ארגון העובדים בתמיכת מועצת פועלי חיפה ירשה

העסקת קבלנים ועובדים בשלוש משמרות כדי לזרז את העבודה. העסקת קבלנים

תהיה בהתאם לדרישת הנהלת החברה כולל קבלנים מחו"ל. זאת התחייבות

ממדרגה ראשונה, שהחברה לא יכולה לזכות באף אתר אחר. קיצור לוח

הזמנים לא בחודשיים ולא בשלושה. ועד העובדים מתחייב בפני הנהלת החברה

כי העובדים המועסקים באתר הבניה בחיפה בכל מאבק ארגוני מכל סוג שהוא.

ארגון העובדים מדגיש את העובדה שבניית התחנה החדשה והחדישה בחיפה

תעזור לפתור בעיות אקולוגיות של העיר. ארגון העובדים נוטל על עצמו

לצורך קידום בניית התחנה ועמידה בלוח הזמנים לעמוד בכל ההתחייבויות

תוך שיתוף פעולה מלא עם הנהלת החברה. מודגש, ארגון העובדים עמד בעבר

בכל ההתחייבויות שלקח על עצמו. לדוגמא, הקמת תחנת הכח מייד חדדה

יחידות 3 ו-4. כאשר השר מודעי רצה להביא אניה עם פורטוגזים כדי לקדם

את ההקמה, התחייבנו על תאריך ועמדנו בו. הקמת יחידות גז טורבינה בסוף

שנות ה-70, שיפוץ טורבינה 40 בחיפה שהסכמנו להביא קבלן זר שבמהלך

ארבעה חדשים שיפץ טורבינה במקום 10 או 12 חדשים בערך. ארגון העובדים

שדן בכל המורכבות והאספקטים השונים בבניית יחידות 3 ו-4 מביע את

נכונותו ועזרתו ומאמין כי לאור ההתחייבות שאנו נוטלים על עצמנו ותוך

שיתוף פעולה הדוק נצליח להביע את התחנה החדשה בחיפה בתחילת שנת 1996.

זה הישג גדול.
יאיר לוי
אני מוכרח להתערב. אתה בל הזמן נותן ונותן. למי אתה נותן?



א' כהן;

לעם ישראל במקרה הזה.
יאיר לוי
עזוב את ההנהלה, עם ישראל יקבל יותר מהר. לי זה פשוט צורם. הרי

אנחנו צריכים דבר אחד. באופן עקרוני אני בעד ועדי עובדים. צריך לחזק

אותם, אבל צריך לדעת דבר אחד, כל מה שמייעלים הזאת לא באה להנהלה

אלא לעובדים. הן את זה באווירה טובה.

א' כהן;

אני מכיר את המנכ"ל ואת ההנהלה. הם והעובדים מקדמים את המפעל. אני

במשא ומתן עם המנכ"ל. אני כעובד לא יכול לתו1 לעם ישראל כי זה לא מפעל

שלי. בסך הכל אנחנו שותפים בנושא שהוטל עלינו.

אני מבקש להדגיש פה את הנקודות שבויינו שהן גורליות. אני רוצה

לגעת במספר נושאים יחודיים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

במה זמן ארך הקמת התחנה בחדרה?

י' חופי;

היחידות שם לא דומות ליחידות האלה.

אי כהן;

אני לא יודע אם אנחנו נוכל לשנות פה משהו. אנחנו לא מתכוונים לרדת

מזה, כיוון שלהערכתנו הולך ומתרחש דבר לא טוב במשק האנרגטי של מדינת

ישראל. התחנה הזאת, מטעמים אנרגטיים, חייבת להיוה בחיפה. אינני מדבר

על תעסוקה ואינני בא לפתור את בעיות המרחב של מועצת הפועלים. מטעמים

אנרגטיים, טוב עשתה חברת החשמל כאשר היא תכננה הקמת התחנה בחיפה

ואסור להשתמש בהליך פוליטי כלשהו בהקמת התחנה. לכן, בגלל שאנחנו

במצוקה מבחינת אספקת החשמל, באנו לקראת ההנהלה במסמך הזה. המסמך הזה

אומר הכל, שההנהלה רשאית לעשות כפי שתמצא לנכון לקדם את נושא העבודה

ובלבד שיהיה חשמל בזמן. לא נוכל לעמוד בהתחייבות הזאת באף אתר אחר,

לא בחדרה, לא באשקלון ולא כפי שפרשו העתונאים שאנחנו נעכב את העבודה.

אנחנו לא נעכב את העבודה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הקמת התחנה בחיפה תסתיים ב-1996?

אי כהן;

אם כל ההיתרים לעליה על הקרקע ולביצוע העבודה יינתנו לא יאוחר

מינואר 1991, הקמת התחנה, על-פי הצעת ההנהלה, עם קבלנים זרים מנוסים,

תסתיים בסוף שנת 1995 תחילת 1996 לכל המאוחר.

א' גוראל;

עבודה בשלוש משמרות.
א' כהן
בכל האמצעים שההנהלה תמצא לנכון כדי לזרז את הקמת התחנה. כל מי

שמצביע על שנתיים איחור בחיפה, זה יקרה בדיוק בחדרה, כיוון שאגף

הביצוע עסוק לעוד שנתיים, נכון שניתן לבצע עבודות אזרחיות. אבל מעבר

לעבודות האזרחיות, יציקות הבטון, יתר הבניה כגון: קונסטרוקציה,

מכונות, דוודים, יתר המתקנים של התחנה, אגף הביצוע לא יוכל להמשיך

את ההרכבה, כולל הקבלנים שהוא מפעיל, לפני שנים 1991, 1992, 1993.

כלומר, אנחנו מעריכים שדווקא הבניה בחדרה, כיוון שאין שם את התנאי

המוצהר הזה, לא תסתיים לפני שנים 1997-1998, אם ניקח זמן ביצוע רגיל

כפי שזה מתנהל עכשו, עם כל המאמצים.

אני רוצה לגעת בנושא נוסף. הדו"ח שנערך לא פסל את אתר חיפה. אני

רוצה לגעת בנושא לאומי. אם חיפה נחשבת לבירת הגליל, אני רוצה שתדעו

שרבים עוזבים היום את חיפה. לעומת זה באים אנשים מהכפרים סביב חיפה

וממלאים אותה. אם זה חשוב לכם, אסור לבנות את התחנה בחדרה. נכון

שיסעו מחיפה לחדרה לעבוד. קראתי גם בעתון שיממנו סלילת כבישים כדי

שאפשר יהיה להגיע מהר יותר לעבודה. כיוון שברוטנברג התחנה מעסיקה

עובדים ברדיוס של נתניה-באר-שבע, התחנה בחיפה יכולה להעסיק ברדיוס

של עפולה, טבריה, בית שאן ויתר המקומות שנמצאים במצוקה יותר קשה

מאשר חיפה.

אני רוצה לגעת בנושא הבטחוני של התחנה. הולכים לבנות 2,500 מגוואט -

1,400 מגאווט קיימים בתוספת 1,100 מגוואטבבניית שתי היחידות החדשות

באתר חדרה. אתר חדרה מקבל את הזנת הפחם דרך מסוע ימי על 1,800 מטר

לתוך הים, אין שום גיבוי לאספקת פחם לחברת החשמל. לא צריך לתקוף את

התחנה הזאת לא במטוסים ולא בטילים, מספיק איש חיזבאלה אחד שמחליט
להתפוצץ
תמות נפשי עם עמוד אחד, אין אספקת פחם ויש בעיה לתחנה.

כ-44% מאספקת החשמל בארץ תתעכב.

ר' חביב;

מה עם המלאי? מה עם מזוט?
א' כהן
זו נקראת תחנה דו-דלקית. כדי לעבוד להסקת מזוט, אם תגיד לי שאתה

יכול להחליף את הברנרים ועובר למזוט, אני מוריד את הכובע. לעבור

למזוט זו בעיה מאד סבוכה. זה לא כל כך פשוט כפי שזה נכתב בנייר.
ר' חביב
יש לך מלאי פחם לכמה חדשים טובים.
א' גוראל
בכל זאת הדו"ח מציע גיבוי של נמל חיפה למקרים כאלה.
ר' חביב
בהחלט לא.



א' כהן;

חיפה היתה בין הגרועות מבחינת איכות האוויר. היום אני קורא בעתון

שמאז שהותקנו המתקנים ותחנות הניטור פתאם גילו שהמצב הוא טוב. אני

רוצה שתדעו שבחדרה לא ניתן להקים שתי יחידות בסדר גודל של 1,100 מגוואט.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

התחנה הקיימת היום בחיפה תישאר.

א' כהן;

היא לא תישאר, כיוון שכל המשוגעים לדבר יוציאו צו אישי נגד התחנה.

הדבר הגרוע ביותר הוא שתחנת הכח בחדרה הוקם על סמך החלטת ממשלה

אשר מתחייבת שאם יהיה זיהום סביבתי יותקנו שם קולטנים, כל המערכות

וכל האמצעים.
ר' חביב
על-פי הרישוי של המועצה שאושר בממשלה.
א' כהן
כל מה שבקשנו, כדי להרגיע את האזרחים, שתיבנה התחנה באותם תנאים

ובאותן התחייבויות. בחדרה יש כבר זיהום מסוים. להכניס שתי יחידות

בסדר גודל כזה, לא יהיה מנוס מהתקנת קולטניט ברבות הימים. שם יש

התחייבות, בחיפה אין שום התחייבות.

דבר נוסף, אם מדובר על חסכון, זה לא נכון שבחיפה העלות היא

כ-80 מליון דולר. קשה מאד לאמוד את זה, כי בניית תחנת כח זה לא

סכום קבוע, קשה לחזות עכשו את ההוצאות הנלוות וההוצאות הבלתי נראות

לעין. לעומת זאת, בחיפה, שימוש נכון בפליטת העשן גם של התחנה הישנה

שעדין מייצרת כ-400 מגוואט, ניתן יהיה להמשיך לנצל את התחנה הישנה.

כלומר, תחבה כזאת היא שוות ערך ל-400-500 מליון דולר, שלא יהיה צורך

לבנות והעם הזה לא יהיה זקוק להוציא את הכסף הזה. זה חסכון ולא

הוצאה נוספת. כך צריך לראות את הדבר.

סוף דבר, אם באמת תיבנה התחנה בחדרה, אם יש היום ועדת חקירה על

משק החשמל, ברבות הימים יהיה הרבה יותר גרוע מבחינת החקירה מדוע

התחנה הזאת לא נבנתה בחיפה, כי זה המיקום האנרגטי שלה כלפי הצפון.

אס משרד האנרגיה ממונה על כך הוא יצטרך לתת את הדין.

באשר לאישורים, כל מה שמשרד האנרגיה היה צריך לעשות זה להוציא

חוק,כפי שבנו את רידינג, כדי לזרז אה התהליך בתנאי שכולם מודעים

לנושא הזמן. זה מה שצריך היה לעשות ולא להאשים אחד את השני.

יתרה מזאת, אני לא חושב שלראש העיר יש משחק בנושא הזה. אלי דיין

לא רצה את התחנה וחייבו אותו לקבל את התחנה. נגיד שמר גוראל לא רצה

את התחנה, הוא באמת עיכב אותה במספר מסלולים ובמספר ביצועים. אם זה

נכון, צריך לעשות מה שעשו באשקלון. אני מאד מזהיר שלא תהיה בכיה

לדורות ברבות הימים ושאנשים יקבלו אחריות מיניסטריאלית בנושא הזה,

כשב-1997-1998 לא יהיה חשמל לעם הזה שידעו למה אין חשמל.



א' גוראל;

גברתי היו"ר, אני רוצה להזכיר לעצמנו שמדובר בעיר תעשייתית בעלת

האזור התעשייתי היצרני המייצא הגדול במדינת ישראל, בעלת אוכלוסיה

במטרופולין חיפה קול 430 אלף נפש, זה בלי יתר חלקי הצפון, זה בלי

הגליל, יחד זה מתקרב לכ-18% מאוכלוסית ישראל,

אינני יודע מי יכול לתאר לעצמו חלק גיאוגרפי כזה בארץ, עם אוכלוסיה

כזאת ללא תחנת כת. אני יודע שאפשר לקבל חשמל גם ממדינות שכנות, ממרחקים

של אלפי קילומטרים וזה קיים בעולם. אבל ככל שהקווים ארוכים יותר, כך

הסיכון להפסקת חשמל בזמן איבה, בייחוד בתנאים שאנחנו חיים בארץ, הוא

גדול יותר. אבל לא זה הנימוק החשוב שלי. לזה ידאגו אנשי הבטחון במדינת

ישראל. אני רק רוצה להזכיר לכולם, חלק ניכר מהנוכחים זוכרים מאורעות

אחרים שנותקו קווי חשמל, שנותקו קווי טלפון יומם ולילה כמעט. איש לא

בטוח שמצב כזה לא יכול לחזור. להעריך ההספק בקילומטרז' לעיר תעשייתית,

אינני יודע אס יש לזה מחיר, אט זו תבונה רבה.

מכל מקום, בכל ערי העולם בונים תחנות כח בערים כעלות תעשיה רבה.

מבחינה זו חיפה היא הראשונה במדינת ישראל. כשאני מדבר על תחנה, אני

מדבר על תחנה לא מזהמת עם כל המתקנים, וכשמתחילים להבהיל אותי שזה

יעלה 100 מליון, מישהו הגיע ל-300 מליון, אינני יודע מהיכן הוא שלף

את הנתון הזה, אני לא נבהל. ניתן להטיל סכום על כל טון פחם שאיש לא

ירגיש בזה. ניתן גם להוסיף אגורה לקילוואט חשמל וזה לא צריך להבהיל

אותנו. אגב, אנשי איכות הסביבה, נציג רשות שמורות הטבע ונציג החברה

להגנת הטבע, דווקא הצביעו עבור התחנה בחיפה בוועדה הארצית, והם כל הזמן

דברו בכל הישיבות נגד התחנה בחיפה בגלל הזיהום.

עם כל הכבוד לדעת הפרופסורים - אני עברתי עכשו מערכת בחירות וישבתי

איתם הרבה - עיקר הטעון שלהם היה זה ואני הרשיתי לעצמי להסביר להם

שהפרופסורים באוניברסיטאות בכללן אינם שואבים את משאביהם הקיומיים

מתוך עצמם. הם מתקיימים הודות לייצור ולייצוא ולצערנו עדין הודות

למתנות מארה"ב. אם רוצים אוניברסיטאות צריך ייצור וייצוא. אני יודע

שהפסדתי מספר אחוזים בשל כך. אבל צריך לומר גם להם פעם את האמת. מה

עוד, שבכל העולם פתרו את הבעיה כפי שצריך. יש תחנות כח בכל המקומות

והן לא מזהמות בגלל התקנת מתקנים הנדסיים ואלה הולכים ומשתכללים, עד

שהתחנה הזאת תיבנה, אני חושב שיהיו מתקנים הרבה יותר מתוחכמים מהמתקנים

הנוכחיים.

המועצה הארצית החליטה וההחלטה בהחלט מחייבת. אבל אני רק רוצה להזכיר
שהתחננתי
תדחו את ההחלטה בחודש ימים בגלל הנימוק החדש שלא שמעתי אותו

של עיכוב הליכי הרישוי לייבוש חלק מן הים. אמרו לי: לא, אין זמן. ועדה משנה

יושבת שלוש שנים ודנה והיא מביאה את מימצאיה לוועדה הראשית, חבר ועדה מבקש

לדחות את ההחלטה בחודש ימים, זה בלתי אפשרי.
ר' חביב
לפנים שנתיים, בוועדת משנה שעירית חיפה היתה חברה בה, דובר על הבעיה

של ייבוש ים,
א- גוראל
דובר, אבל לא על עיכובים ברישוי. אני שמעתי את זה לראשונה ממר חופי.



ר' חביב;

אז מר שפירא לא דיווח לך על הדו"ח של הוועדה.

א- גוראל;

לא דובר על עיכובים ברישוי. עובדה היא, לפי דברי דייר ארד, עד 1 במרס

לא העליתם את הנימוק הזה. כולנו היינו בדעה שהכל הולך שפיר ובחיפה תהיה

תחנה, הוועדה לא רצתה לדחות לחודש ימים. רציתי פשוט לברר אולי ניתן לקצר

את תהליכי הרישוי האלה, של שנה וחצי. זה לא נתקבל. בקשתי גם מהוועדה

דיון חוזר, זה לא התקבל. נדרוש מהממשלה דיון והדיון בממשלה לא יכול

לחכות עד לרישוי. הממשלה יכולה לדון בנושא מתי שהיא מוצאת לנכון.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אין פרוצדורה של רוויזיה בהחלטות?

א' גוראל;

הפרוצדורה היחידה היא לפנות לממשלה לשקול מחדש את הנושא. ומה שאני

מבקש מוועדת הכלכלה זה לפנות לממשלה ולבקש ממנה לחזור ולדון בנושא הזה.

יש לנו שלוש ערים גדולות במדינת ישראל. לכל אחת האיפיון שלה. לדעתי,

חיפה היא העיר היצרנית הבריאה ביותר. על כן יש לה גם אחוז האבטלה הגדול

ביותר. ירושלים היא בעיקר עיר פקידותית, עיר של מוסדות ציבור, אפשר לסבול

קצת אבטלה סמויה, אם לצרכים אלקטורליים ואם לצרכים אחרים. בעל מפעל לא

יכול לסבול את זה. מפעל שצריך לאזן את עצמו ולהרוויח לא יכול לסבול את

זה. על כן אנחנו סובלים יותר מחוסר עבודה. מה האסון אם תיווצר עבודה

לעוד כ-2,000 אנשים במשך כמה שנים במצב הקריטי הזה של אבטלה? אם יגידו

לי שזה עולה עוד 80 מליון, אמרתי מהיכן לקחת את הכסף. אבל גט אם זה

מכספי הממשלה אני לא נבהל מזה. למיגזרים אחרים מותר לתת מאות מליונים

שהבית הזה מחליט עליהם? ולציבור של הצי מליון אנשים כשיש חוסר עבודה

כזה אסור לעזור? זה לא רק חוסר עבודה. זה כל הפעילות המשקית בעיר

ובסביבה. לא מקרה הוא שבעד הקמת התחנה היתה לא רק מועצת הפועלים אלא

גם כל הארגונים הכלכליים לרבות ארגון בעלי בתי המלון.

יכול להיות שהוועדה המקצועית לא חייבת להתחשב בשיקולים האלה. אבל

הממשלה לא יכולה להתעלם מהשיקולים האלה.

תרשו לי גם לומר נימוק ממלכתי. אשר כהן אמר משהו בענין זה. בזמנו

הייתי אחד מאלה שהתנגד למדיניווו של מר ספיר ז"ל, של ייהוד הגליל. לא

התנגדתי למטדה, התנגדתי לאמצעים. אמרנו, שבאמצעים אלה נגרום לערביזציה

של הגליל וכך קרה לצערי הרב. אבל עבדכם הקטן התנגד אז, כי הקימו מפעלים

כאלה שהתאימו מאד לערבים ואין בהם עבודה ליהודים. זה מה שקרה בגליל. אבל

עובדה היא, כשהתפתח בחיפה משבר בתעשיות עתירות ידע שלכולן היו סניפים

בגליל ובצפון, הראשונים שנסגרו הם הסניפים בגליל ובצפון. ככל שהתשתית

הרחבה יותר, הבריאה יותר, היסודית יותר תהיה בחיפה, כך יתפתח גם כל

הצפון. חיפה היא לא בירת הצפון לצורך אמירה או לצורך בילויים אלא בעיקר

לצורך עבודה.



אולי אתן לכם עוד נתון אחד. מתוך 430 אלף איש שגרים בחיפה

המטרופוליטנית רק 56% גרים בחיפה, אבל 78% מתפרנסים בתוכה. לשלול

ממנה הזדמנות כזאת של הקמת תחנה? שאגב חיפה היתה התחנה הראשונה לאחר

נהרים שסיפקה חשמל למדינת ישראל.

אני רוצה להתייחס לכמה הערות שנשמעו כאן. אינני יודע על דבר שנתבקשנו

מחברת החשמל או ממשרד האנרגיה לתכנן או לעשות ולא עשינו. אגב, כל מה

שהתפרסם בעתונות, שהעיריה לא הכינה תשתית וכן הלאה, לא העיריה צריכה

להכין תשתית, אלא הבונה, חברת החשמל.

יש לי עוד הצעה. גם אם עלול להיות איתור, אין אפשרות להשתמש זמנית

בטורבינת גז?

י' חופי;

אין בעיה לטפטף על פני כל הארץ טורבינות גז.

א' גוראל;

אני לא אומר על כל הארץ. אני אומר: במקרה חירום, לכמה חדשים או לשנה.

כך שלא הייתי לוקח אח הנימוק הזה כנימוק שאין להתגבר עליו.

הרישוי לייבוש הים, שמייחסים אותו משום מה לעיריה, שאצלה כביכול זה

לוקח הרבה זמן, אמר מר חופי שזה בכלל לא שייך לעיריה. זה שייך לוועדה

לענייני חופים של משרד התחבורה.

אני מאד מבקש, אל תעשו פעולה שתצמק את אחת משלוש הערים הגדולות. זו

העיר, מבחינה משקית יצרנית הבריאה ביותר במדינת ישראל.

אני מציע שני דברים. א. לבקש מהממשלה לדון עוד פעם בנושא זה ולשמוע

את נימוקינו. ב. ההנהלה יחד עם ועד העובדים יעבדו תוך חודש ימים לוח

זמנים הן לרישוי והן לביצוע, כי אני לא יודע מתי הרישוי לייבוש צריך

להיות. יכול להיות שיש דברים, תוך שבע שנים, שהם מקבילים אחד לשני

ואחד לא צריך להפריע לפיתוח השני. אני מציע שינסו לעבד את זה על יסוד

ההתחייבויות ששמענו כאן מיו"ר ועד העובדים.

ג' ססובר;

גברתי היו"ר, קודם כל אני מבין שמגיעות לך ברכות, זו הישיבה הראשונה

שאת מנהלת אותה.

אני לא משוחד פה כגורם פוליטי כלשהו. כמו שאמרת, לא נעלה פה נושאים

פוליטיים ואין לי שום כוונה כזאת מאחר ואני לא מתמצא בזה. אני לא מבין

בפוליטיקה. אני איש עסקים. אני מייצג פה את לשכת התאום של הארגונים

הכלכליים בסניף חיפה והכנתי נייר עמדה בנוקא הזה שהגשתי לוועדה.

אני מחזיק בידי את אותו מסמך יפה שהכינו! חברת החשמל על היזון חוזר.

אני לא רואה שום סיבה בעולם מדוע מה שהיה נכון עד 1 במרס לא נכון מהיום.

סיבות אפשר למצוא מפה עד להודעה חדשה למה לא. בסדר, יש נתונים חדשים,

איר מתגברים על זה ועדין עומדים באותה תכנית. היום הטכניקה מתוחכמת,

אפשר למצוא פתרונות.



אנחנו מדברים על נושא הרישוי. שוב, אני אנאלפאבית בנושא הזה. אבל האם

זו תורה מסיני, שכל רשיון במדינת ישראל צריך לקחת שנה וחצי? איפה כתוב

דבר כזה? מי המציא את הדבר הזה? האם אנחנו צריכים להזין את הוועדות?

האם לא הוועדות היות ומתקיימות עבורנו, עבור עם ישראל? אני חושב שפשוט

קצת איבדנו את הצפון במחשבה איך להסתכל ישר, איך להסתכל נורמלי ופה

הבעיה שלנו.

שוחחתי עם מנכ"ל רשות הנמלים שהוא אמון עלי, שהוא ישר והגון. הוא

סיפר לי איך הוא בנה את הרציף המזרחי בנמל חיפה. אגב, כל השטח הזה, הוא

אומר שזה שלו. כך שלא קיימת בעיה של רישוי חופי או דברים מהסוג הזה.

ר' חביב;

מה פתאם? על מגרש שלך אתה יכול לבנות בית בלי רישוי?

ג' ססובר;

אבל לייבש את השטח אתו! יכול?

ר' חביב;

לא.

ג' ססובר;

הוא טוען שכן. אני לא מנכ"ל הרשות, אני מצטט מדבריו.

ב' ג'בלי;

אנחנו עובדים אתו יחד, אין בעיה.

ג' ססובר;

יפה. אומר מנכ"ל רשות הנמלים; ברגע שיגידו שבונים את התחנה בחיפה,

אני מתחיל לייבש את הים. נכונה ליום שבת האחרון תשובתו זו, לא לפני

שנה או שנתיים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הוא כבר ייבש יט?

ג' ססובר;

המסוף המזרחי בנמל חיפה יובש ונבנה רציף לתפארת, הרציף המשוכלל ביותר

במדינת ישראל. הרישוי עליו נתקבל בגמר העבודה, אחרי שכבר עבדו ברציף.

י' חופי;

בנושא של רשות הנמלים, אותו מנכ"ל רשות עבד אתנו יחד. הוא לא היה

מוכן שנכניס כף אחד של אפר לפני שייקבע שיש תחנה שם ולפני שמשרד

התחבורה יתן את ברכתו. הוא כמנכ"ל מוכן. גם אני רציתי. זה לא מספיק.



ג' ססובר;

הוא לא ממתין לרישוי, הוא ממתין לאור ירוק, אם המועצה היתה אומרת

ב-4 בחודש כן חיפה, למחרת הוא יכול היה להתחיל לעבוד. לא מפריע לו

הרישוי.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זו נקודה שצריך לברר אותה.

ג' ססובר;

אני חושב שאם תצא מפה הקריאה וההבנה מי חי עבור מי, מי קיים עבור

מי, אולי נקנה דרך התחנה הזאת כמה סדרי בראשית. לא מקובל עלי שנה וחצי

רישוי. בשום מינהל תקין לא קיים נושא של רישוי כל כך ממושך.

יתר על כן, מדברים פה כל הזמן ומסתמכים על אותה עבודה של

דייר ברוונברג. אני מודה ומתוודה לא קראתי אותה. בזמן הישיבה

במועצה ב-4 באפריל, הופעתי גם שם, הלכתי לשתות כוס קפה וד"ר ברוונברג

בא לידי. עשיתי אתו היכרות פעם ראשונה. אמרתי לו: תגיד לי במשפט אחד,

כן חיפה או לא היפה. הוא אפר: מי שיודע לקרוא את הדו"ח, מי שנכנס
לעומק הדו"ח אומד במלה אחת
כן חיפה.

הבעיה היא שאנתנו עובדים פה באימפולסים. כשאנחנו מדבדים על מיליארד

וחצי דולר, אנחנו לא מודעיט מה זה אומר לחיפה.
בי גייבלי
מאיפה אתה לוקח את המטפר הזה?
ג' ססובר
מהשר שלך.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זה קרוב למיליארד ולא יותר.
ג' ססובר
800 מליון דולר לחיפה זה אוויר לנשימה. אחד הדברים החשובים הוא שנראה

את הדרישה הלאומית לעומת הדרישה הרגעית, המקומית, נסתכל קצת מעבר לאף

ונראה מה העתיד הלאומי דורש. הבעיה החיפנית היא בעיה של עם ישראל איך

תיראה חיפה והצפון בעוד עשור, בעוד עשרים שנה. על זה יכול לתת הרצאה

יותר טובה ממני פרופ' ארנון סופר. תרומה כזאת של חברת החשמל לכלכלת

של צפון הארץ, אין עליה חילוקי דעות בכלל. אני חושב שהגיע הזמן שכולנו

נרכז כח ונביא לשינוי סדרי בראשית, נחזיר את תחנת הכה לחיפה ולעל-ידי

כך נגרום לכמה סדרי בראשית שישתנו.



ב' ג'יבלי;

גברתי היו"ר, קודם כל ברכותי. הבינותי מראשית דבריך שאת מתכוונת

ללמוד את הבעיה. לו הייתי מאד חצוף הייתי שואל: ומה אחר כך?

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ללמוד, למדתי לפני הישיבה.
ב' ג'יבלי
בדירקטוריון חברת החשמל, כאשר התקבלה החלטה ראשונה לגבי חיפה - חברי

מר חופי לא כל כך אוהב את מה שאני אומר - אבל היתה החלטה אנוסה מכורח

מספר שיקולים שבמישור הלאומי הט בהחלט בעלי רמת חשיבות גדולה. במישור

ההנדסי הטכני הצר

א' גוראל;

מענין מי היו האנסים האלה?

ב' ג'יבלי;

אני הייתי אחד מהם, כי בדירקטוריון היתה התנגדות מאד קשה לקבלת החלטה

על מיקומה של תחנה בחיפה. לקחנו בחשבון את כל השיקולים לרבות מצב האבטלה

וחוסר התעסוקה בחיפה, כי זה פרוייקט מן הגדולים במדינה, שאין דוגמתו

ואין כמותו והוא מנוף בלתי רגיל לפיתוח של מקומות עבודה לפיתוח של תעשיות

נ וספות.

על מה אנחנו מדברים עכשו? אני יכול להעיר, להסכים ולא להסכים אם אנחנו

מדינה עניה או לא עניה. אם המדינה עניה כפי שאומר אשר כהן אז 80 מליון דולר

הולכים ברגל? אומר ראש העיר; חיפה שווה יותר מ-80 מליון דולר. הוא צודק.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

למצוא מקומות עבודה ל-1,500 מובטלים, זה לא יותר מ-80 מליון דולר?

ב' ג'יבלי;

אני מסכים אתך. אבל על זה לא ממונה חברת החשמל. על אף זאת, חברת החשמל

אמרה: אי-אפשר להתעלם מזה ונלך לחיפה. אחרי זה שואלים: מה קרה פתאם? אני

מבין שאנחנו לא מצליחים להסביר אה הענין, הענין הוא פשוט. אנחנו נמצאים

במצוקה מאד קשה של יכולת אספקת חשמל אמינה וזמינה בכל התנאים ובכל הצורות.

מי שלא היה בישיבת הממשלה לפני שלושה שבועות ושמע את השר מודעי בשאילתה

שהציג על הבעיות, לא היה מסוגל להבין עד כמה הענין חמור. תושבי ישראל לא

מקבלים את הענין הזה. הם לא מוכנים להסכים ליישר את הקו. הם רוצים ליהנות

את ההנאה המלאה. באותו דיון אמר עיר האנרגיה דברים ברורים מאד: על פשעי

העבר לא אתקיף. על חטאי העתיד תוכלו להאשים אותי.

לחברת החשמל יש חובה אחת, לשקול את השיקולים שיביאו אותנו בסופו של דבר

לכך שאספקת החשמל תהיה זמינה, אמינה, לא מקרית, לא מתנדנדת כמו מטוטלת.

אני רוצה לומר לך גברתי היו"ר, אני בטוח שמר גוראל יסכים אתי, יש

לחברה החשמל נכס בלתי רגיל וזהו קאדר המהנדסים והטכנאים, אלה אנשים

ברמה בינלאומית. נבחנו מספר דברים, הובאו מספר נתונים. הסו1בר שיש



קרקעית של חרסית שהיא מחייבת העמסה של חומר ארוכת זמן יותר ממה

שנלקח בחשבון קודם. אתה יכול לומר: איזה מין מהנדסים אתם? מדוע

לא אמרתם קודם, מדוע לא בדקתם? על הכל אפשר להתגבר. אתם לא צריכים

לשכנע את חברת החשמל שחשוב שהתחנה תהיה בחיפה. אתם צריכים לתת רק

תשובה אחת, איך אנחנו עומדים בלוה הזמנים. אף אחד מאתנו עוד לא חתם

על אחריות לאי-אספקה. כמו כל אחריות אחרת, יקראו לסדר רק שני גורמים:

אחד זה הדירקטוריון והשני זה המנכ"ל. המספר שהציג פה מר אשר כהן עדין

לא ערבות שאכן יעמדו כלוח הזמנים ואי-אפשר להגיד לי שגם תהנת רוטנברג

שבונים היום לא תהיה בזמן.

אותנו, גברתי היו"ר, לא דנים בשעות ובימים שהחשמל דולק אלא בשניות

וברגעים שאין חשמל. אפשר לבוא עם כל מיני פתרונות. וכי מישהו אומר

שלא חשבנו עליחם? הלא מר חוטי, אנוכי וחברינו לחמנו כאריות שזה יהיה

בחיפה. אבל יש נתון ואמרתי למר משה ורטמן: יש לכם רק הזדמנות אחוז,

ללכת לממשלה כדי שהממשלה תשתמש באחת משתי הברירות או תאשר לא לטובתכם

או תחזיר את הדיון למועצה ואז תלכו למועצה. אולי הממשלה תקבל החלטה:

אין דבר, ב-1996 ישבו כל יום כמה שעות בחושך או לחילופין יעבירו חוק

כמו שעשו ברידינג. לנו אין שום דבר נגד חיפה. אנחנו דחפנו את זה. אף

אחד לא עזר לנו. רצינו בזאת, האמנו בזאת כי הבינונו את בעיות היסוד

שישנן בחיפה. עם כל הכבוד לידידי מר ורטמן מזכיר המועצה, אני לא צריך

שהוא ילמד אותי פרק בהלכות חברה, כלכלה ותעסוקה בחיפה. היא חמורה

ביותר.

פתרונות יש לנו. אין לנו רק פתרון אחד, מה יקרה אם ב-1996 שתי

היחידות האלה לא תהיינה לנו. על גבנו רובצת אחריות אחרת. עוד לא

גמרנו את היחידה הראשונה ברוטנברג ועוד לא גמרנו את היחידה השניה

אבל בינתיים אנחנו מכינים רזרבות בגבול הסבירות. מה עשינו? 260 מגוואט

של טורבינת גז יופעלו ביוני השנה. הזמנו עכשו עוד 200 מגוואט של

טורבינת גז שיופעלו בקיץ שנה הבאה. אין בכל אלה כדי לסגור פערים

צפויים משום ש-1,100 מגוואט ברוטנברג שעדין אינם בעין אכלנו כבר

בשלוש השנים האחרונות.
אם יש פה מישהו שאומר
אני משחרר את הנהלת חברת החשמל, תעשו כל

מאמץ, אפילו אם לא יהיו ב-1996 1,100 מגוואט משום שכולנו רוצים את

חיפה, אנחנו הולכים לחיפה.

דירקטוריון חברת החשמל התכנס ב-28 בפברואר, זה היה יום הבחירות,

בשעה חמש בערב. נזהרנו מכל משמר כדי לא לתת עילה בידי מישהו לכאן

או לכאן להגיד שפרסום ההחלטה באותן שעות עד לסגירת הקלפיות, חלילה

השפיע על הבחירות. פעלנו לפי מיטב שיקול הדעת. ענין חיפה הוא חשוב

ויקר אולי מכריע. בבקשה, ישנה דרך ללכת לממשלה.
מ" ורטמן
אני לא אשתמש בנימוקים של אבטלה כי כולם יורעים את המצב. אדלג

על הקטע הזה. אני גס לא מתמצא במונחים הטכנולוגיים וכל מה שקשור

בייצור חשמל. אני סומך על אחרים שדברו מצד ההנהלה. אותי קצת מפתיע

ואצלי נדלקה נורה אדומה מבחינת הגישה האובייקטיבית למיקום תחנת

הכה. מר גוראל סיפר, כאשר העלו את נושא הרישוי בוועדה, הוא ביקש

לדחות לחודש ימים כדי שהוא יוכל לבדוק אח הנושא. דחו את בקשתו.

קשה לי להבין מה היו הסיבות. אני מבין שהיה אינטרס לחתוך זבנג

וגמרנו.



בשיחה שקיימתי עם מר חופי הצגתי לו אח השאלה: האם מר חופי מוכן

לקבל את הדעה שיש להקים תהנה בהיפה בתנאי שנושא הרישוי יסודר? מר חופי

השיב שהוא לא יכול להגיר אח זה עכשו, הוא רוצה להתייעץ קורם כל עם

מר קוברסקי. גם זה מתחבר לנקודה כלשהי. אפשר לבוא ולהגיד שמועצת

המנהלים של חברת החשמל בדעה שיש להקים את התחנה בחיפה אבל מתנה זאת

במתן רישוי או בקידום רישוי עד תאריך מסוים. אם עד תאריך זה הוא לא

יהיה, אנחנו משוחררים מעונשו של זה. כי לא השתנה שום דבר, גם אם מצאו

שיש צורך בעבודה נוספת בגלל החרסית.

יש לי פה חוברת שהוצאה על-ידי המחלקה לקשרי חוץ של חברת החשמל ויש

בו נימוק שחבל שלא השמיעו אותו במועצה לתכנון ובניה. יכול להיות

שהנימוק הזה היה מכריע. כתוב מה הן האפשרויות, אחת מהן היתה להוסיף

הספק של 1,100 מגוואט בכושר הייצור של תחנת הכח בחדרהאבל אז

היו מתרכזים באתר אחד 45% מכושר ייצור החשמל במדינת ישראל. זה ריכוז

עוצמה מסוכן מבחינה טכנו-כלכלית

אני שואל: מה השתנה? היום אפשר לרכז 45% מייצור החשמל במקום אחד?

היום אין סכנה? מה עדיף, סכנה או דחיה של חודש, חודשיים או שלושה?

כאשר נציגות של עובדי חברת החשמל מתחייבת, זה יותר טוב משטר של בנק

ישראל. זה יכובד.

נאמר גם שמבחינה בטחונית חיוניההקמת נמל פחם כגיבוי נוסף על שני

הנמלים הקיימים בחדרה ובאשדוד ליבוא פחם לישראל אנחנו לא מדברים

על תפירת חליפות. זו לא איזושהי עיסקה של כמה מאות שקלים, מדובר

באובייקט רציני שמשקיעים בו מאמצים רבים. חברת החשמל מגיעה למסקנה

ומוציאה חוברת הדרכה לכולם ואומרת שאין כמו חיפה, התמנה חייבת להיות

בחיפה.

אני מכיר את תהליכי הרישוי בעניינים יותר קטנים. יש בעיות, דובר

על שנה, כשכל הארגונים הציבוריים בחיפה מתאחדים למטרה אחת. תנו לנו

ציאנם להיאבק גם בתחום הציבורי-פוליטי, בואו נדבר על רישוי. תתחייבו

לקבל את הרישוי, זה לא קל, אני מודע למה שהיה ברידינג,

א' כהן;

גם בחדרה אין עדין רישוי,
מ' ורטמן
לעבור את המחסום של המוסדות זה ויה דלרוזה, זה היה כך גס לפני

14 שנה,

ג' ססובר;

לכן שאלתי אם זה תורה מסיני.

מ' ורטמן;

אין לנו היום את לוי אשכול ז"ל ואין לנו גם את רבינוביץ ז"ל, אז

הוזליטו והביאו את חוק רידינג. הכנסת יותר מהירה מאשר כל הרשויות האלה.



ר' חביב;

וזו בכיה לדורות.
מ' ורטמן
אני לא יודע אם זו בכיה לדורות. חיפה לא יכולה להיות בכיה לדורות,

כי אתם בעצמכם הגעתם למסקנה שחיפה זה אתר טוב ואפשר לקיים את זה. בחיפה

יש הסכמה ק.ל כל הגופים, אחרת לא היו מדברים על כך. ברידינג אולי היה

ויכוח בין הגורמים.

נ' ארד;

אין שום טיכוי להעביר חקיקה בענין הזה.

מ' ורטמן;

אני לא מדבר על חקיקה. זה ענין רטורי, אני לא מציע את ההצעה הזאת.

אני אומר; תנו צ'אנס לכל הגופים הציבוריים בראשם ראש עירית חיפה,

שמבחינה כלכלית, ציבורית רוצים שהתחנה תהיה בחיפה. אני מבין

שלא היתה התנגדות במשך כל הזמן להקמת התחנה בחיפה. תנו לנו ציאנס.
י' חופי
לנו לא היתה התנגדות, אבל יש הרבה גופים שמתנגדים.

מי ורטמן;

אני מדבר עליכם. זה גם מה שאמרתי קודם. עצם הענין שלא נתנו דחיה,

זה אומר שמשהו מסתתר מאחורי ההחלטה לגבי חדרה. כאשר מביאים נושא, אחרי

כל כך הרבה דחיות, נושא כל כך כבד ורציני וראש עירית חיפה שומע בפעם

הראשונה בעיות של רישוי ומבקש לדחות את ההחלטה לחודש ימים כדי לאפשר

לו לבדוק ובקשתו לא מתקבלת - זה אומר דרשני.

אני פונה לוועדת הכלכלה להפעיל את השפעתה כדי להחזיר את הגלגל אחורה

ונוכל לטפל במשותף שהתחנה תהיה בחדרה.
ר' שורצברג
לא במקרה אנחנו נמצאים פה, נציגים של כמה ועדים. יש עוד הרבה נציגים

שלא נמצאים פה כי אנחנו יודעים שאין מקום פה לכולם. קרה משהו בתקופה

האחרונה בחיפה. דבר ראשון, אני מברך על כך שכולם התעוררו פתאם. הלוואי

שהיינו מתעוררים חודשיים-שלושה לפני פגישת הוועדה, אולי ההחלטה היתה

אחרת. אבל כנראה צריך לקרות משהו בעיר ואנחנו, נציגי העובדים, צריכים

לקבל כמה מכות רציניות כדי שנחליט להתאחד וללכת למאבק משותף שאני לא

רואה אותו כמאבק של נציגות חברת החשמל או בתי הזיקוק. יש כמה פרוייקטים

רציניים מאד בעיר הזאת. אחד מהם זה פרוייקט של הפצחן הקטליטי שהוא

הועבר לפני כחצי שנה לאשדוד, ולדעתי חיפה בסכנה. הבעיה היום היא לא

רק תחנת הכה או פרוייקט זה או אחר. לדעתי אם לא נתעורר, גם פרנסי העיר

חיפה וגם הממשלה, חיפה צפויה לכליה. כולם בורחים משם. אם נזכרה קודם

התשלובת הפטרוכימית, יש לנו מזל אחד. אפשר להקים אותה רק בחיפה. אין

שום אופציה אחרת.



שמעתי שחוששים שאם תהיה רביזיה בהחלטה אולי אנשי איכות הסביבה ילכו

להפגין באתר ולא יגמרו את הבניה. אני מודיע לכם דבר אחד, קרה דבר חדש

בחיפה והיום כל נציגויות העובדים בחיפה מאוחדות בנושא התעסוקה. אם

אנחנו לא נשתכנע, נציגי העובדים בוויפה, שההחלטה להעביר את החחנה למקום

אחר ולא בחיפה מבוססת על נתונים אמיתיים ונכונים, יכול להיות שנלך

להפגין בחדרה או במקום אוזר. אני מודיע לכם שאין לכם ענין רק עם אנשי

איכות הסביבה. לנו בעיר הזאת שקוראים לה חיפה יש משפחות, יש ילדים,

אנחנו רוצים עתיד לא רק בתור נציגי עובדים אלא גם בתור תושבים.

אני מודיע לכולם, אתם לא תשמעו בעתיד רק את אנשי איכות הסביבה. הם

לא הגורם היחידי שקיים בעיר. כנראה שאלמנט הזמן הוא מכריע מאד. כנראה

שהזמן משחק כאן בצורה רצינית מאד ואנחנו יודעים מהנסיון שלנו שכל

החלטה אפשר לעטוף אותה כך או כך.

עד כמה שאני יודע, עד לפני כמה חדשים, כולם נלחמו, גם משרד האנרגיה

וגם הנהלת חברת החשמל, על ענין הקמת תחנת הכח בחיפה. היום כולם עושים

ההיפך כדי להוכיח שגם מבחינה כלכלית וגם מבחינה בטחונית טוב שהתחנה

תקוט בחדרה. אני לא מכיר את כל העובדות אבל זה משאיר טעם מר בפה של

כולנו.

ר" הביב;

מקובלת עלי הדאגה של מזכיר מועצת הפועלים , של ועדי העובדים ושל

לשכת התאום של הארגונים הכלכליים. היא דאגה כנה ולחיפה יש בעיה. אבל

לא דרך מיקום תחנת כה יש לפתור אותה ולא בפורום שתפקידו להחליט על

המיקום הנכון של תחנות כח.

ג' ססובר;

אתם לא חלק מעם ישראל?

ר' חביב;

אנחנו חלק מעם ישראל לא פחות ממך או ממישהו אחר. אינני עסקן, לא

חבר כנסת ולא איש מפלגה. אני איש מקצועי בשירות המדינה לשעבר,

לסיכום, שתי החלופות; חיפה וחדרה יצאו לדרך לא מקו התחלה שווה.

לחלופה החיפנית, לפני שנתיים ושלוש, היה יתרון עצום מפני שהיו מוכנים

מראש להניח עד 10%, סדר גודל של 80 מליון דולר יותר ועוד ועוד. אבל

מאז קרו כמה דברים ואני הייתי בין אלה שנקודת מוצא ההתחלתית שלהם היתה

חדרה ואחר-כך שוכנעתי שיש ללכת לחיפה כחבר הדירקטוריון וכמי שעסק בענין.

אבל מאז עברו כמה שניט של טיפול, נעשו יותר בדיקות של התכנון ההנדסי,

של האפשרויות הפיזיות, קידוחי נסיון, גם הרישוי אבל לא רק הרישוי. גם

הרישוי הוא עובדת חיים וזה לא סתם סחבת של הרישוי. יש קונפליקטים בין

תכניות שונות. יש בעיה של ארובה כן או לא. אס כן, זה מפריע לפיתוח

שדה התעופה של חיפה כשדה בינלאומי ומר גוראל יודע זאת והמיגזר ההנדסי

של עירית חיפה יודע זאת. בינתיים התברר, עם כל ההתחייבויות של ועד

העובדים שכבודם במקומם מונח, תתארך תקופת הרישוי והביצוע מצד אחד

מצד שני, בסוף 1987 התברר בצורה נחרצת שהעליה החריגה בצריכת החשמל

היא עובדה מתמדת. זאת-אומרת, שהצורך להקפיד על לוח זמנים קשית להנעת

היחידה הפך לצורך חיוני ביותר. שני הדברים האלה יחד הביאו למצב שצריך

היה להחליט על העדפת חדרה וכך נעשה,



א' כהן;

זמן הביצוע בחיפה יותר קצר בגלל עבודת קבלנים.

ר' חביב;

בשום פנים ואופן לא. מי כמוך יודע.

יאיר לוי;

אני קצת קרוע בתוך עצמי. מצד אחד אני שומע פה אנשים מכובדים מאד,

מקצועיים אשר הציגו את הדברים בצורה בהירה וברורה ביותר. השיקולים

שלהם הם אך ורק מקצועיים. לעומת זאת, אני שומע איכפתיות וזה מרנין

את הלב, איכפתיות של תושבים למען עירם. אני רואה את ראש העיר, אני

רואה את מזכיר מועצת הפועלים וכולם אומרים: אם יחידה זו לא תהיה

אצלנו ייווצר מצב של אבטלה חמורה ביותר בעיר חיפה. אני כיליד טבריה

יודע שחיפה היתה בשבילי עיר ואם, שתמיד חשבנו שצריך לחקות את חיפה.

יש פה מספר דברים. הנושא התעסוקתי מדאיג אותי. אם אני יכול, מבלי

לקבוע כרגע עמדה, לפתור חלק מבעית התעסוקה על-ידי מיקום התחנה בחיפה

מבלי לגרום נזק כספי, זה יקל מאד. יש פה נושא של ניוד העובדים. אם

מדברים על עיר שיש בה מעל ל-230 אלף תושבים או חדרה שיש בה 60 אלף

תושבים, אני יכול לבחור את האנשים המקצועיים להקמה ולטיפול באתר

בחיפה בצורה יותר קלה מאשר בחדרה.

אין ספק שהמיקום הגיאוגרפי חשוב מאד. ככל שאנחנו מתקרבים יותר לגליל

מבחינה גיאוגרפית האוכלוסיה תהיה יותר שבעה גם בכרסה וגם בתעסוקתה.

היות שהדבר לא נמצא בידינו, אני מציע, גברתי היו"ר, שנמליץ על החזרת

הנושא לממשלה ושהממשלה תדון בו מחדש. השיקול של הממשלה להעביר את התחנה

לחדרה, אני לא נכנס לשיקול הזה, הוא בוודאי היה שיקול רחב.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

לא הממשלה, המועצה הארצית לתכנון ובניה.

יאיר לוי ;

אני מציע שהממשלה תדון בנושא הזה שוב ואם יהיה רוב בממשלה לדבר הזה

יוקל על כל הצדדים, גם לנציגי חברת החשמל, כי לא שמעתי מצידם לאו מוחלט

בנושא הזה. אני מציע שנמליץ בפני הממשלה לדון בכך מחדש.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו ?

לסיכום אני רוצה לומר את הדברים הבאים. יש להצטער שהדיון בוועדה

מתקיים לאחר קבלת החלטה במועצה הארצית לתכנון ובניה. האמינו לי, לו

הייתי קודם יו"ר ועדת הכלכלה לא הייתי מחכה כל כך הרבה זמן כדי לקיים

את הדיון כאן. אבל אלה העובדות והדיון מתקיים.

היתה החלטה של המועצה הארצית לתכנון ובניה. היא לא תורה מסיני. יש

מעליה גוף שנקרא הממשלה אשר יכולה לדון ולהחליט אס לקבל או להחזיר את

הנושא לדיון מחדש. זאת-אומרת, הדרך הזאת פתוחה.



אני מתרשמת שהיתה דאגה במשך כל הזמן, של חברת החשמל וגם של הדירקטוריון

שלה, להקים את תחנת הכה בחיפה, מה שמעיק עליכם זה הזמן. הנושא הכספי

ויהיה המכובד ביותר, כאשר בהקמת התהנה בחיפה יועסקו 1,500 איש זה גורם

לאומי ממדרגה ראשונה. יש לזה השפעה על כל הגורמים בחיפה. לא הייתי רוצה

לראות את חיפה כפרבר של חדרה, שיום יום מסיעים כאלף איש מחיפה לחדרה.

חדרה תיהפך למרכז וחיפה תיהפך לפרבר קיל חדרה. בכל זאת זה עוות למעמד

וליוקרה של העיר חיפה.

השאלה היא איך פותרים את בעית הזמן ואני מבינה את הדאגה של חברת

החשמל כאשר מוטלת עליה אחריות לספק חשמל בצורה סדירה וזמינה וכל טענה מהסוג

שנשמע יכולה להשמע גם בשנים הבאות. יאמרו לחברת החשמל: האחריות מוטלת עליך

ותתני את את הדין וחשבון. אני לא יודעת על מה רוצה השר מודעי להקים ועדת

חקירה. המאמצים שמשקיעים השר, חברת החשמל והדירקטוריון לספק חשמל הם

עילאיים. אבל כדי לנגח מעלים את הדרישה הזאת, אנחנו יודעים את זה ולא

צריך להתרגש מהדברים.

מי שחושב שאפשר לזרז את הרישוי על-ידי חקיקה, שיוציא לו את זה מהראש.

חוק רידינג, לא פעם עלה כאן הנושא לביטול החוק. גם כאשר הוצע תיקון החוק

של איכות הסביבה והיה בו סעיף לביטול חוק רידינג, התנגדנו לו, גם שר
האנרגיה והתשתית התנגד לו. אמרנו
כל עוד לא הושלם הנושא של רידינג,

אי-אפשר לבטל את החוק הזה. אל נדבר על הנושא הזה, כי הוא גם יעכב וגם

חוק לא יהיה. זו לא דדך שניתן ללכת בה. לא תהיה לזה תמיכה. יש לנו חוק

התכנון והבניה. אני שמעתי משר הפנים, שאני משבחת אותו מבחינת המרץ

והיכולת לעשות, הוא מתכוון להציע שינוי בחוק התכנון והבניה, כי הזמן

המתמשך עד שמוציאים אישור לדבר כלשהו, זו קריעת ים סוף.

הדאגה היא לגבי הזמן וכאן נשמעו כמה דברים בענין זה. ראש העיר אמר

שבפעם הראשונה הוא שמע שצריך אישור כדי לייבש את הים והוא צריך לטפל בזה,
י' חופי
הוא לא צריך לספל בזה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני לא באה לחפש כאן אשמים. זה לא יועיל לנו ולא יקדם אותנו. אני

חושבת שהאשם העיקרי זו המועצה הארצית לתכנון ובניה. היא הקימה ועדת

משנה, שלוש שנים חיכו לסקר של השירות לשמירת איכות הסביבה. מדוע לא

עשו את הסקר בצורה מזורזת יותר? עכשו כף המאזניים נופלת על חדרה

ולא על חיפה, מדוע? איזה גורם בחיפה היה אדם בכל העיכובים שהיו?

הם לא עיכבו דבר. לא עשו שום דבר כדי לזרז את הדברים המותנים. לא

שמעתי היום מאף אהד טענה שהגורמים בחיפה נדרשו לעשות דבר כלשהו ולא

עשו, נדרשו לזרז ולא עשו, נדרשו לקבל רשיון ולא עשו.

מ' ורטמן;

מה שדרשו מאתנו זה להביא הסכמה של כל הרשויות המקומיות להקמת התחנה.

כל מה שנדרש מבחינה ציבורית בתחום זה קבלו.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אילו הגורמים בחיפה היו לא בסדר, נדרשו ולא עשו, אפשר היה להבין את זה,
כאשר באיט ומבקשים
תנו לנו חודש ימיט לבדוק והזכות הזאת לא ניתנת, את

זה אני לא יכולה להבין.

אני מקבל את ההצעות שהוצעו כאן גם על-ידי חבר הכנסת יאיר לוי וגם

על-ידי ראש העיר ואני אומרת שצריך ליזום בממשלה את הדיון. הממשלה

תתייחס להחלטות של המועצה הארצית לתכנון ובניה, הגורמים בחיפה יוזמנו

להשמיע את דעתם והממשלה תחליט.

ממה אני חוששת? גם הזמן שתוכנן, שהתחנה תוקם עד 1996, בנייתה עלולה

לא להסתיים ב-1996, כי יערימו בפניכם קשיים.

ר' חביב;

מי?

היו"ר ש- ארבלי-אלמוזלינו;

הרשויות השונות. תמיד יש עיכובים.

יאיר לוי;

אני מציע למתק את הבקורת על המועצה הארצית לתכנון ובניה. אנחנו מחזירים

לה בחזרה את הנושא.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו לא יכולים להחזיר את זה למועצה, רק הממשלה יכולה לעשות זאת.

נ" ארד;

אני מציע שזה ימותן כי מר קוברסקי איננו פה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מצטערת שלא הזמנתי אותו. השבתי להזמין אותו בישיבה נוספו!, רציתי

קודם לשמוע אולי גורמים בחיפה אשמים,

א' גוראל;

אגב, מר קוברסקי בעצמו הודיע שהוא נמנע מהצבעה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הוא אדם הגון. אני מעריכה אותו מאד. יהודי יקר מאד. לכן אני מציעה

שתהיה יוזמה של דיון בממשלה ואת זו; אני רוצה לבקש משר האנרגיה כי אין

שר אחר שיכול לעשות את זה.

אי גוראל;

מבחינה פורמלית את צריכה לפנות לראש הממשלה.
היו"ר שי' ארבלי-אלמוזלינו
אני יכולה לפנות לראש הממשלה ולבקש ממנו לקיים דיון. אני אתייעץ

עם שר האנרגיה והתשתית איך לעשות את זה. אני מוכנה שהוועדה תפנה

לראש הממשלה ותבקש שהממשלה תדון בהחלטה של המועצה הארצית לתכנון

ובניה ותאפשר לגורמים השונים בחיפה להופיע בפניה ולהשמיע את מה

שיש להם להשמיע ותחליט.

י' חופי;

עם גורמי הרישוי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
עם גורמי הרישוי. זה דבר אחד.

דבר שני, אני מציעה שבינתיים תינתן למר גוראל אפשרות לבדוק את

נושא הרישוי.

דבר שלישי, אני חושבת שהמסמך שכתב ועד העובדים הוא מסמך שלא היה

לו תקדים.

ב' ג'יבלי;

אני מאד מעריך ומכבד את הענין הזה, שלא תהיינה אי-הבנות. אמרתי

שיש גם פנים אחרות.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בנוסף לזה אני אזמין את מר קוברסקי לשיחה מחר או מחרתיים ואשמע

ממנו מה הוא חושב וכיצד ניתן לגלגל את הנושא הלאה, כולם רוצים

את אותו דבר. כולנו רוצים שתקום תחנת כח. כולנו רוצים שהיא תהיה

בחיפה וצריך להתגבר על בעית הזמן.

תודה רבה לכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16.10

קוד המקור של הנתונים