ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/03/1989

בחירת ועדת משנה לנושא: המאבק בתאונות הדרכים; חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 16), התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 3 י

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"א באדר ב' התשמ"ט (28 במרץ 1989). שעה 14:00
נכחו
חברי הוועדה: א' שוחט - היו"ר

ע' זיסמן

א' לין

עי לנדאו

מ' מיעארי

א' רובינשטיין
מוזמנים
חבר-הכנסת ד' תיכון

ע' שרגאי - משרד התעשיה והמסחר

ח' מרגליות - " " "
יועץ משפטי
ד' לב
מ"מ מזכיר הוועדה
א' שטיינר

רשמה: מזל כהן
סדר-היום
1. בחירת ועדת משנה לנושא: המאבק בתאונות הדרכים.

2. חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 16), התשמ"ט-1989.



בחירת ועדת משנה לנושא; המאבק בתאונות הדרכים
היו"ר א' שוחט
אני פותח את הישיבה. הנושא שעל סדר-היום הוא: חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים

(תיקו ן מס' 16).
ע' זיסמן
אתה מוכן לאפשר לי הערה לסדר}
הי ו "ר א' שוחט
בקשר למה?
ע' זיסמן
נבחרה ועדת משנה לנושא המאבק בתאונות דרכים. יש לי הצעה לגבי חברי הוועדה.

חברי הכנסת; אמנון רובינשטיין, גדליה גל, מוחמד מיעארי ועוזי לנדאו.
הי ו "ר א שוחט
אני מבין שצריך לקבל החלטת ועדה על זה וזה אושר.

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 16), התשמ"ט-1989
היו"ר א' שוחט
אנחנו עוברים לנושא העיקרי שלמענו התכנסנו והוא; חוק הפיקוח על מצרכים

ושירותים (תיקון מס' 16). קודם כל, אני רוצה להסביר כי מה שיאושר פה היום לקריאה

שניה ושלישית הוא יהיה הקטע בחוק שמתייחס לסימון המחירים על מצרכים ואני מבקש

לקבל החלטה, שהקטע שמתייחס להצגת שכר של נותני שירותים יופרד ולא יוגש בשלב הזה

לקריאה שניה ולקריאה שלישית. הוא מחייב טיפול נוסף.

נמסר לי שכדי שנוכל להביא את החוק בקטע שעליו אנחנו רוצה לסיים את הדיון, יש

לקבל על כך החלטה של הפרדה וזה גם צריך לעבור למליאה להודעה ולאישור, כדי שהקטע

עליו דנים יהיה לאחר קריאה ראשונה ויהיה אפשר להמשיך את הדיון.

אני חוזר ואומר, אני מבקש שנחליט על הפרדת התיקון, ונסק שיובא יהיה רק הקטע

המדבר על הצגת מחירים על מוצרים; ואילו הקטע של הצגת שכר לשירות יובא לאישור

מליאת הכנסת לצורך החזרה לוועדה לדיון בקריאה שניה ושלישית.

אני מניח שאין התנגדות. אנחנו גם ראינו, כתוצאה מהדיונים שקיימנו, שהקטע

הזה עדין לא בשל ומחייב הרבה מאד בירורים. אני רואה שהנושא אושר ואנחנו עוברים

לקטע השני.

מונחת בפניכם למעשה הצעה מונחת בפניכם למעשה הצעה שהיא תוצאה של הדיונים,

הסיורים והדברים שראינו בשטח ושמענו מפי גורמים שונים. ההצעה למעשה מתבססת על

החוק כפי שהוא עבר בקריאה ראשונה למעט מספר תיקונים לגבי החוק הזה.

התיקון הראשון הוא; "הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מצרך הנמצא במחסן

העסק, כל עוד אינו מוצע למכירה". העקרון הוא שחובת הצגת המחיר לא תחול על סחורה

שהיא עדין נמצאת במחסן ולא הגיעה אל המדפים ואל הקונה. ישנו שלב כזה, שסחורה

יכולה לשכב במחסן תקופה מסויימת עד שהיא מקבלת את הסימון ועוברת לתצוגה לקונה.

מכיוון שההחלטה הקודמת היינה סוחפת וכוללנית, בא הסעיף הזה כדי להקל בנקודה זאת.



הנושא השני אומר, שכל הנושא של חקיקת המשנה יהיה באישור ועדת הכלכלה של

הכנסת. זה התחיל בחוק המקורי, ששר רשאי בצו, וכאן תבוא תוספת: באישור ועדת הכלכלה

של הכנסת. זה דבר, אני מבין, שמרבים לעשות אותו בוועדות למיניהן.

הדבר האחרון והמהותי מתייחס לבעיה שבה נתקלנו וראינו כנושא לדיון והוא מדבר

על אפשרות הצגת מחירים שלא על-ידי סימון ישיר על המצרך ושאינו יכלל ברשימת

הפטורים שתהיה בצו, כגון ירקות, פירות ודברים מהסוג הזה, אלא ונתייחס לטכנולוגיות

מסויימות שחלקן קיימות וחלקן עשויות להתפתח בעתיד ואנחנו לא רוצים שהחוק יכביד

בנקודה זאת, בתנאי שמתקיימים שני דברים: הדבר הראשון הוא שאכן הקונה, לפני קבלת

ההחלטה, יש לו את כל האינפורמציה על המחיר בצורה ברורה ומסודרת; דבר שני, בתום

תהליך הקניה, לאחר שהוא קנה, אכן יש בידיו עקבות של המחיר לאו דווקא בצורה של

סימון על המצרך אלא בצורה של חשבון שבו מפורט המחיר של המצרך ליחידה.
הנוסח המוצע הוא
"לקבוע לכלל המוצרים או לסוגיהם, הכל כפי שייקבע בצו, דרכי

הצגה חלופיות לצורך הצגת המחיר על גבי המצרך שאדם רשאי לפעול על פיהם במהלך עסקו,

ובלבד שיתקיימו בין שאר התנאים אותם רשאי השר לקבוע בצו, תנאים אלה:

(א) לכל מצרך ייקבע שטחי מכירה מוגדר ותחום, כך שהצגת המחיר תהיה בתוך תחום

שטח המכירה." הכוונת היא שאפילו אם המצרך לא על המדף תהיה הבטחה שאכן הקונה מקבל

אינפורמציה ולא תהיה אפשרות טכנית לשינוי מקומו של המצרך.

"(ב) הקונה יקבל בזמן התשלום בקופת העסק, חשבון המפרט בין השאר את שם המצרך

והמחיר ליחידה אחת של אותו מצרך". כלומר, הוא לא צריך לקבל רק חשבון קנייתו אלא

הוא צריך לקבל את שם המצרך ואת המחיר ליחידה כדי שיוכל לעשות מעקב.

אלה למעשה שלושת התיקונים. בסך הכל נדמה לי שזה פתרון שמצד אחד מקדם מאד את

המצב מבחינת החקיקה לגבי סימון מחירים על מצרכים; מצד שני הוא מאפשר בשיקול דעת

ובבדיקה עניינית לינת פתח לטכנולוגיות חדשות, שכפי שראינו, בתנאי אחזקה נאותים הם

בהחלט עונים על הנדרש ועל המצופה ונותנים לנו אפשרות לתת תשובה נאווזה לאזרח בזמן

קניית המצרך בשיקול הדעת שלו. לצווים והענין האחרון שהוא המהותי ביותר.
א' רובינשטיין
הכל טוב ויפה. אבל בסעיף 3 נאמר: "-לצורך הצגת המחיר על גבי המצרך-" זה

לא על גבי המצרך, זה לגבי המצרך.
נ' ענתבי
אני תקנתי את זה וכתבתי: "דרכים הלופיות להצגת מחיר על גבי מצרך".
ע' פרי
זה לא "לצורך" זה "לדרך".
א' רובינשטיין
דבר שני, נניח שהשר מוציא צו ואנחנו מאשרים לו אותו, לדעתי תחולת הצווים לא

יכולה להיות מיידית. החוק צריך לקבוע איזה פרק זמן שיתן לרשתות השיווק ולחנוונים

להתארגן לזה. זה יותר חשוב מאשר תחולת החוק. העיכוב בתחולת החוק דרוש כדי שמשרד

התעשיה והמסחר יתארגן . ההשהייה לגבי תחולת צווים דרושה לרשתות השיווק.
חי מרגליות
תאשרו את זה בתנאי זה. זה יבוא לוועדת הכלכלה של הכנסת אז תגידו: אני מאשר

בתנאי ובלבד שזה יכנס.
היו"ר א' שוחט
יש כאן בעיה. יכול להיות שלא תביאו שום צו והחוק בתוקף אז. "השר רשאי", נניח
שהשר אומר
אין הקיקת משנה, נא לסמן, כי זו משמעות החוק הבסיסית. לכן הוועדה גם
לא תוכל להגיד
ארבעה חדשים אחרי חקיקת המשנה.
א' רובינשטיין
זו הערה נוספת שלי. לדעתי צריך להיות מצב שבו יש מינימום תקופת צינון של 3-4

חדשים. כמובן הוועדה רשאית להאריך אותה בנסיבות שיש באמת התארגנות קשה. אני יודע

מה זה ציבור החנוונים במדינה.
ע' שרגאי
שהוא יתחיל לסמן ביום האחרון.
א' רובינשטיין
דבר שלישי, בחומר המעניין מאד שקבלתי מחוץ לארץ קבלתי דבר שהוא חסר לנו והוא

מאד משמעותי. יש הבדל יסודי בין שירות עצמי לבין חנות שאתה קונה מהזבן. מתי סימון

המחירים הוא חשוב? כשאתה משרת את עצמך. אתה נכנס לחנות מכולת, ארגה אפילו מתווכח

עם החנווני. זה עולם אחר. אני מאד מושפע מן החומר הבינלאומי שקראתי. זה לדעתי

צריך להיות אחד הקריטריונים.

הנקודה האחרונה שלי היא הנקודה המרכזית. אנחנו מטילים כאן חובה טוטלית לא
פשוטה ואחר-כך אומרים
השר ירצה, יגיש לנו. לא ירצה, לא יגיש לנו.

אני רוצה לומר דבר אחד, אמרתי את זה ליו"ר הוועדה ואני רוצה שאנשי המשרד

ישמעו, בזמן שבקרנו ברשתות השיווק, דברתי גם עם אנשים שקונים במקום. אחר-כך

שוחחתי עם אשתי ובקשתי ממנה שתשאל חברות שלה. שיטת ההצגה של סופרסל, אני מדבר על

אותו מקום לא על מקומות אחרים, נחשבת עדיפה על פני השיטה של הקואופי. הסיבה

העיקרית לכך היא כפולה ולא חשבנו עליה. כשאיזה מציג רשימת מחירים בצורה לא בולטת,

בלי מחיר ליחידה וכל מה שיש לך זה המצרך עצמו, אתה קודם כל צריך לקחת כל מצרך

ולראות אותו. יש גם אנשים שמתקשים בראיה ויש גם עניו של גיל. כשאתה רואה את זה

מוצג באותיות גדולות על הטבלה, הרבה יותר אנשים רואים את המחיר מאשר בפתקים

הקטנים.

הדבר השני הוא הכי חשוב. הוא זה שכשלוקחים דברים כשגומרים את הקניה ובאים

הביתה, התלוש הממוחשב שנותן לך את המחיר של המוצר, הוא הבסיס הטוב ביותר להשוואת

מחירים, הרבה יותר טוב מאשר שילכו ויסתכלו על כל דבר. לכן, אם הדבר עומד זה כנגד

זה, אני חושב שרוב עקרות הבית יבחרו בשיטת הסופרסל.

אני לא יכול ליצור מצב שבו אני כופה על כל הרשתות ועל כל החנוונים במדינה, זה

אלפי חנוונים, דבר שלא יעמדו בו לפי דעתי, ואת הפטורים אני נותן אם ירצה שר

התעשיה והמסחר ואם תרצה ועדת הכלכלה. זה לא נראה לי.
היו"ר א' שוחט
מה אתה מציע? אתה מציע להכניס את זה בחקיקה הראשית?
א' רובנשטיין
כן, בוודאי.
א' לין
של מי ההצעה הזאת?
היו"ר א' שוחט
הנוסח הזה עובד יחד עם היועץ המשפטי של משרד התעשיה והמסחר יחד עם היועץ

המשפטי של הוועדה וביחד אתי והוא מובא הנה.
א' לין
זה משקף החלטות ועדה?
היו"ר א' שוחט
לא. זו הצעה שלי.
ע' זיסמן
אני תומך בנושא של סופרסל. אני קונה בסופרסל כי זה על ידי. אילו הייתי קונה

בקואופ' לא הייתי מדבר, כי בקואופ' יש מניות. בסופרסל אני בתור צרכן וכל מה שתאר

חבר הכנסת רובינשטיין זה נכון וצריך למצוא את הדרך להכניס את זה.

מלבד ההערות האלה יש לי גם הערה אחרת. יש הגדרות שונות של מרוסן. מנקודת

ראות של ארנונה יש מושג של מרקן. ופה צריך לכתוב איפה צריך להיות המחיר, לא איפה

לא צריך להיות המחיר. אנחנו צריכים לשים את הדגש בצורה מפורשת ובהירה איפה צריך

להיות המחיר.
ע' שרגאי
כתוב: "אדם המציע, המציג או המוכר במהלך עסק מצרך לצרכן, יציג תמיד על גבי

המצרך או על גבי אריזתו את מחיר המצרך".
ע' זיסמן
"הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מצרך הנמצא במחסן העסק", למה לך את זה? אני

מציע למחוק את המלים האלה. אתה כותב איפה צריך להיות המחיר, דברים מפורשים

ברורים ובהירים. יש גם תוספת על חלון הראווה וכו'. איפה לא צריך להיות המחיר, זו

שאלה אחרת. לפי דעתי זה יגרום לבעיות. זה תלוי במבנה של החנויות. יש חנויות

גדולות, למשל ברשת הקואופ', ששם אין הבדל בין מחסן ללא מרוסן. הדבר פתוח לרווחה.

אני מציע להדגיש איפה כן, במקום שיש מכירה. אני מציע לא לכתוב איפה לא.
היו"ר א' שוחט
חבר-הכנסת אוריאל לין, שאלת שאלה מה היה התהליך של הבאת ההצעה הזאת. מכיוון

שלא היית שותף בחלק גדול מהדיונים, אעדכן אותך. היתה סידרה של דיונים כולל סיור

ושמיעת הגופים השונים שהענין נוגע לחם, הרשתות, איגודי הצרכנים, התעשיה וכו'. היו

מעורבים בענין גם שני חברי הכנסת שבכנסת הקודמת הגישו הצעת חוק פרטית ואלה דוד

צוקר ודן תיכון.

לאחר כל מערכת הדיונים ולאחר מערכת הסיורים עובדה ההצעה הזאת כפי שהיא מובאת

לכאן שהיו שותפים לה ובהתדיינות עליה גם חה"כ דוד צוקר וגם חה"כ דן תיכון.
א' לין
מדוע הם היו שותפים? מפני שהם פרסמו הרבה בעתונות? פה דנים בהצעת חוק של

הממשלה והם לא חברי הוועדה.
היו"ר א' שוחט
אני רציתי להתייעץ איתם.
א' לין
אני רק שואל מדוע, משום שאתי לא מתייעצים בוועדת הכספים על חוקים מאד חשובים

על אף שהגשתי הצעות. אני פשוט מנסה להבין מה הטעם להתייעץ איתם.
היו"ר א' שוחט
כיושב-ראש הוועדה מותר לי להתייעץ איתם?
א' לין
כו.
א' שוחט
אני מצאתי לנכון, לאור פנייתם ולאור מעורבותם בעניו ולא ראיתי פסול באנשים

שמעוניינים בדבר ולא חשוב מה הטעמים. כל זמן שזה לא בניגוד לחוק, זה בסדר

מבחינתי.
א' רובינשטיין
אפילו לא בניגוד לנורמה.
א' לין
למה אתה אומר שזה לא בניגוד לנורמה?
א' רובינשטיין
כעצם מציעי הצעת חוק?
א' לין
לפנינו הצעת החוק הממשלתית, לא הפרטית.
א' שוחט
מכל מקום התוצאה היתה הדבר שמונח כאן. לפני שנכנסת,חה"כ לין, הקראתי את

השינויים שהיו לעומת הצעת החוק כפי שהונחה בפנינו ואני מבין שאתה יודע מה הם

השינויים ואתה רוצה להתייחס אליהם.
א' לין
אני לא שאלתי את השאלות סתם כך. אני כחבר כנסת קצת מתקומם כשלחץ מופרז מופעל

באמצעי התקשורת להעברת החוק הזה. היו חוקים והיו חוקים. החוק הזה קיבל תשומת לב

יותר מאשר כל חוק אחר. אני מתקומם כשמופעל עלי דרך אמצעי התקשורת לחץ. בפרט

כשקראתי פעם שחה"כ דדי צוקר התבטא, שאוריאל לין לא רוצה להעביר את החוק.



לעצם הענין - התפיסה הכוללת שאנחנו מטילים הובה כוללת על כל מי שמציע, מציג

או מוכר מצרך לצרכן להציג מחיר על גבי האריזה לא מקובלת עלי מהטעמים שאמר אותם

חה"כ רובינשטיין. הדבר הזה לא ישים לגבי קבוצה של מוצרים לא מעטה. אני הייתי

מעדיף שלא נקבע חובה טוטלית ולאחר מכן ניתן סמכות לשר להפחית ממנה. אני מעדיף

שהיום יהיה ברור איזה מקרים אנחנו מפחיתים מהחובה הטוטלית הזאת. משום שאחרת אנחנו

מטילים מעמסה שלא תעמוד במבחן המציאות. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני בהחלט תומך בגישה מינימליסטית של הצגת המחיר כחובה בכל מקרה

שהמצרך מוצג בחלון הראווה.
ד' תיכון
דווקא בחלון ראווה כן?
א' לין
אני מתכוון לחלון ראווה שאמור למשוך אותי להכנס פנימה לחנות. אני מתכוון

באותו מקרה שאני נמצא מחוץ לחנות ועוד לא נכנסתי לחנות. אני חושב, קודם שהקונה

בכה החליט אם להכנס לאותה חנות בגלל מוצר שמצא חן בעיניו, שהוא יראה מה המחיר. זו

אולי תפיסה מינימליסטית באשר לחלון ראווה וזה דבר שאני חושב שכדאי לעשות אותו

מיידית. לא הייתי מאמץ תפיסה טוטלית מבלי שאנחנו קובעים על מה היא לא חלה. אני לא

יודע מדוע יכול השר לכתוב את זה בתקנות ואין אנחנו יכולים היום לכתוב את זה בחוק.

הרי הוא יצטרך לכתוב את זה בתקנות.
ד תיכון
מה איכפת לך. את התקנה הוא יעביר באישור ועדת הכלכלה.
אי לין
זה מאד איכפת לי.

לגבי הדבר השלישי, נותני שירותים. אני חושב שאם בא אדם לרופא שיניים או

לעורך-דין, חובה על נותן השירותים לומר לו כמה הוא סבור שהמחיר הזח יעלה.
א' שוחט
לא היית בהתחלה. ההצעה היתה להפריד את הנושא של נותני השירותים לחלוטין, לא

להביא את זה כאן לאישור.
א' לין
אני יודע. אני מנסה כרגע לומר מה הליקויים לגבי החוק הזה. אני לא רואה הטלת

חובה כללית על מצרכים בסדר עדיפות גבוה. חלון ראווה כן. ענין שירותים אני כן רואה

בסדר עדיפות גבוה. יכול להיות שיש מקצועות בהם זה קשה. הדבר הזה, לפי דעתי, מאד

חיוני, כי הוצאות מסוג זה של נותני שירותים הן מאד גבוהות. איזו סיבה בעולם יש

שאנחנו נתעלם ונטפל רק בנושא של מצרכים.
ד' תיכון
שמעתי מקצת מדבריו של חה"כ לין. אבל בוודאי בנושא הזה יש לי קצת יותר נסיון

מאשר לו ואתייחס לנושא סימון המחירים ואומר לך מדוע. לפני שנים רבות כיהנתי

כמזכיר כללי של התאחדות הסוחרים. ואז משרד התעשיה והמסחר ערך בדיקות בחנויות באשר

לסימון מחירים. אחת הבעיות שנתקלנו בהן עסקה בחלונות הראווה. התברר למשל שישנן

בירושלים חנויות רבות לחפצי חן, תכשיטים, זהב, יהלומים וכל פעם שאילצנו את

הסוחרים לסמן מחירים בחלון הראווה, למחרת מצאנו אבן בתוך חלון הראווה ולא נותר

דבר. מאחר ומדובר בחפצי חן ששוויים גבוה, בעצם קשה לסמן מחירים. אבל אין ספק



שלגבי כל דבר צריך לסמן מחירים בחלון הראווה למעט הדברים הללו.

מה שכן קורה היום הוא שהמסחר מודרני.זו לא אותה חנות מכולת שהבר-הכנסת לין

הורגל לה בילדותו. כל חנות היום, צורת המכר בה וקיא באמצעות השירות העצמי ושירות

עצמי מבוסס על מכירה וקניה עצמית כשהמחיר מסומן על גבי המוצר. לא צריך להזדקק

היום לאבנים. בכלל כל הצורה הזאת של מכירה באמצעות זבנים עוברת מן העולם וכל אחד

שבא לחנויות הגדולות קונה בעצמו ומשלם. הוא יודע את מחיר המוצר כי הוא מצוין על

גבי כל מוצר.

אני מניה שהחוק הזה הוא חיובי וחשוב ביותר לצרכנים. אי-אפשר להגיע להסכנה,

שכן כל פעם ישנם אינטרסים שונים ומשונים שמפעילים לחצים. נעשה כאן נסיון למצות את

ההסכמה שבין החברים וזה מה שניתן להשיג בזה הרגע. אפשר לבוא ולומ: אנחנו נכניס

הסתייגויות בצורה כזאת שהחוק ירוקן מתוכנו. משרד התעשיה והמסחר לא יוצא מאושר מן

החוק הזה. הוא רצה הרבה יותר. הוא בא על סיפוקו החלקי בלבד. אני אישית רציתי גם

כן הרבה יותר ואני לא בא על סיפוקי.
א' רובינשטיין
במה הדברים שאתם לא באים על סיפוקכם?
ד' תיכון
אני רוצה סימון מחירים על כל מוצר ללא יוצא מן הכלל. לא יהיו מוצרים

רטובים ולא יהיו מוצרים יבשים.
א' רובינשטיין
גם על כל עגבניה?
ד' תיכון
בוודאי שלא. אבל אני בהחלט רוצה שבסופרסל יסומן המחיר על כל מוצר. אני חושב

שזה כלל צרכני ראשון מסוגו. אני גם מביו שלגבי רופא שיניים ושירותים מן הסוג הזה

כולל עורכי דין קשה לדרוש, כי יש סוג כזה של טיפול ויש סוג כזה של טיפול. אני

זוכר שפעם באתי לרואה חשבון ושאלתי אותו כמה תעלה לי ההתייעצות. הוא אמר לי: זה

יעלה לך 200 דולר ואני אתן לך את הזכות לשאול שתי שאלות. את השאלה הראשונה כבר

שאלת.

אי לין;

דווקא לרואי חשבון יש תעריפים.
ד' תיכון
לכן, אם רוצים לגמור זו ההזדמנות. אם לא רוצים לגמור מסיבות שלי הן לא
ברורות, אזי אפשר לומר
אני לא רוצה לגמור את הענין לעולם.
הי ו "ר א' שוחט
אני רוצה להעיר מספר הערות, קודם כל לחה"כ לין. הייתי מאד רוצה שנתייחס

לדברים רלבנטיים שעומדים היום לדיון. הנושא של שכר שירות, חשוב ככל שיהיה, לא

עומד כרגע על סדר-היום לאור החלטה קודמת של הפרדה בין שני הדברים כי אנחנו לא

ערוכים לענין הזה. הוועדה תמשיך בפעולות בענין הזה ואני מניח שהיא תשלים את

עבודתה אהרי שהיא תשמע את הגופים השונים.
ד' תיכון
תסביר לו שהחוק פוצל לשניים ויוכלו להמשיך.
א' לין
זה לא מונע ממני להכניס הסתייגות.
ד' תיכון
ודאי שלא.
היו"ר א' שוחט
האלטרנטיבה שאתה מציע, משמעותה דחיית הענין, מכיוון שאין בשלות לטיפול בנושא

השני .
א' לין
אני לא רוצה לעכב אתכם. אני אולי אגיש הסתייגות. אגב, הצעתי את זה עכשיו,

אבל לא קבלו את ההצעה. אני יודע שאם לא נעשה את זה במסגרת של היום, זח יידחה.
ד' תיכון
מדוע? זח עומד על סדר יומה של הוועדה.

אי לין;

כך היא הדינמיקה של חקיקה. מה שאתה לא עושה במסגרת אחת זה נדחח.
א' שוחט
אני לא מניח. תבוא יושבת-ראש מאד אנרגטית ופעילה. היא בוודאי תעביר את זה

מהר.

מה שאתה אומר באופן מעשי זה במקום שנגמור דבר אחד נעכב את שניהם עד שזה

יסתדר. אני חושב שארגה טועה בגישתך. אני אמסור ליושבת-ראש הוועדה המיועדת להכנס

בשבוע הבא מה עומד על הפרק מבחינת הוועדה ואני מניח שהיא תטפל בזה.

לגופו של ענין - אני מאד חולק על הגישה שלך שאומרת שסימון מחירים יחיה רק

בחלון הראווה. זה למעשה מרוקן את החוק באופן מוחלט.
א' לין
לא אמרתי רק בחלון ראווה. אמרתי: קודם כל בחלון ראווה.
א' שוחט
חלון ראווה מכוסה. למה נראה לי שבלתי אפשרי את שני הדברים להכניס בחקיקת

היסוד? אני קבלתי רשימה ממשרד התעשיה והמסרור לגבי מוצרים שנראה להם שלא יצטרכו

סימון ספציפי על גוף המוצר, זה כמובן כולל ירקות, פירות, חמרים רטובים וכו'. לא

נראה לי שהנושא הזה צריך להיות בחקיקה ראשית. הוא בהחלט צריך לבוא בחקיקת המשנה,

מכיוון שאני מניח שחוראות השר בענין הזה שיובאו לוועדה תהיינה הוראות משתנות לגבי

סוגים שונים של מוצרים. כנ"ל לגבי הטכנולוגיות.



ישנה הבעיה שהוצגה פה, שאכן מה יקרה אם החוק יוחק ולא תבוא חקיקת המשנה ואז

למעשה נעמוד במצב חוקי שבו יש הובה לסמן על כל המוצרים. לכן אני מציע, למרות

ששמעתי פה עמדה שלילית, לא הבנתי מדוע, שיוגדר שהרווק יכנס לתוקף הדשים לאהר

פרסומו להכנתו לאחר חקיקת המשנה שתוגדר גם כן בזמנים. אני חושב שצריך להכריע

בענין ולא למשוך את הדבר הזה הלאה.

לגבי המחסו שהתייחס אליו חה"כ ז יסמן, אם תקרא טוב את מה שכתוב תראה שכתוב:

"אדם המציע, המציג או המוכר במהלך עסק מצרך לצרכן, יציג תמיד על גבי המצרך או על

גבי אריזתו את מחיר המצרך". בזה זה מתחיל. "אבל לא יחול על מצרך הנמצא במחסן

העסק". אחרת, משמעות הענין שגם במרוסן הסחורה צריכה להיות מסומנת.
ע' זיסמן
בא סעיף קטן (ב) ואומר: "יחולו גם על מצרך המוצג לראווה".
היו"ר א' שוחט
מה כתוב כאן? "לא יחולו על מצרך הנמצא במחסן העסק, כל עוד אינו מוצע למכירה".

זה גם הגיוני. כאן אין בעיה של הגדרת מחסן. הבעיה היא אם יש מגע עם הקהל בענין

הזה.
עי ז יסמן
במקום המלה מרוסן תמצא מונח אחר.
הי ו "ר אי שוחט
דברנו על שטחי איחסון.
ע' פרי
זה יכול להיות רחב מדי.
עי ז יסמן
במקום מחסן אולי אחסנה. מחסן זה דבר ספציפי ומוגדר מאד.
היו"ר א' שוחט
אבל כתוב: "כל עוד אינו מוצע למכירה". זה נותן את הפרשנות. המהות היא שאין

מגע עם הצרכן.
א' רובינשטיין
ההצעה שלי שונה. אני לא מציע להכניס את כל ההסדרים בחקיקה הראשית. בחקיקה

הראשית מוכרח להיות הענין האלטרנטיבי. אחרת, עשית דבר אחד ואחר-כך אתה תלוי

ברצונו הטוב של השר. אני מושכנע היום, לאחר ששוחחתי גם בסיור וגם לאחר מכן,

ששיטת הסופרסל יותר טובה. הענין של תצוגה בולטת על פני מדף עדיפה לגבי אנשים

שבגיל מבוגר יותר קשה להם גם לראות את ההדפסה הקטנה של התווית הזעירה.
א' לין
מה איטה מציע?
א' רובינשטיין
אני מציע להעביר את זה לסעיף 21(א). "אדם המציע, המציג או המוכר במהלך עסק

מצרך לצרכן, יציג תמיד על גבי המצרך או בדרך הלופית האמורה לפי- או על גבי

אריזתו את מחיר המצרך".

אי שוחט;

מי יקבע?
א' רובינשטיין
אז אני משאיר את זה לשר באישור הוועדה. אבל אני מאלץ אותו להביא את זה

לאישור.
א' לין
או בדרך חלופית שיקבע השר, השר לא קבע דרך הלופית, הוא לא יעבור עבירה?
א' רובינשטיין
אני לא אומר כאן בדרך חלופית שיקבע אותה השר. אני אומר: בדרך הלופית. אחר-כך

אני אומר שהשר רשאי להגדיר מה זה דרך חלופית.

אי לין ;

זה כמעט אותו דבר.
א' רובינשטיין
זה לא אותו דבר. חנווני שלא עושה לא את זה ולא את זה עובר עבירה. הכוונה שלי

היא שתוך זמן קצר נקבל ו נאשר את ההנחיות, משום שאני, שלא כחבר הכנסת דן תיכון, לא

הכרתי את הנושא הזה והיום אני משוכנע שהתלוש הממוהשב הוא אחד הדברים החשובים

לעקרת הבית.
ע' שרגאי
אבל נגה שאתה מציע נמצא היום בחוק.
ע' פרי
היום כל המצרכים הם בפיקוח. יש הכרזה כללית על כלל המצרכים במשק.
ד' תיכון
את זה אתה יכול מחר לבטל בהסתייגות. מה שאתה מציע זה להנציח את המצב הבלתי

נסבל ששרר.
א' רובינשטיין
לא. כל ההבדל ביני ובין ההצעה הזאת הוא בזה שאני מאלץ את השר להביא את התקנות

בהקדם. זה הכל. אחרת, אהיה במצב שלא קבעתי את הדבר שבעיני הוא יו תר טוב.
א' לין
אפשר להגיד שהסעיף הזה יכנס לתוקפו רק לאהר שהתקנות של השר תהיינה תקפות.

לדעתי יש פה בעיה שחה"כ רובינשטיין אולי לא נתן עליה את הדעת. אס השר מגיש

לנו תקנות, אנחנו לא יכולים לשנותן. אנהנו יכולים או לאשר אותן או לא לאשר אותן.
ע' פרי
יש לנו פה השקפות שונות. אני רואה לפעמים את הויה דלרו זה שאנחנו עוברים עד

שהכנסת מאשרת, לא מחמת זה שהיא לא מסכימה למה שאמור בחקיקה, אלא פשוט זה לוקח לה

זמן . כלומר, העיכוב פה הוא לא מפני שהמשרד לא מביא את התקנות.
א' לין
אישור התקנות לא לוקח הרבה זמן.
ע' פרי
אני רוצה להעיר הערה כללית. קיימת היום רקיקה בנושא הצגת מחירים. על-פי

החקיקה היום, הצגת המחירים של הסופרסל היא מספיקה. היא עונה למעשה על החוק הקיים,

אלא אם כן הפתקית לא על יד המוצר. אבל בעקרון היא מספקת. הצורך בהבאת החוק נבע

מלכתחילה מהעובדה שגילינו, ולאו דווקא מדובר ברשתות השיווק, שאין הצגת מחירים.

ברשתות השיווק התרכזנו בנושא המזון.
היו"ר א' שוחט
אני מבין שנמצא פתרון שאם הוא יעוגן בחקיקה הוא עונה. מה עמדתכם למה שנאמר

שמעבר לפרסום החוק, שהחוק יופעל מספר חדשים לאחר חקיקת המשנה? זה למעשה המבחן כדי

לסיים את הענין.
ע' פרי
אני מוכן.
ד' תיכון
כל רקיקה פיסקאלית שאני זוכר בכנסת, תמיד היא מופעלת על-ידי תקנה באישור

ו עדה.
ע' פרי
אין בעיה של אישור ועדה. אומרים: החוק העיקרי לא יכנס לתוקפו עד שוהתהיינה

תקנות.
ד' תיכון
מה הבעיה? תביאו תקנה.
א' לין
אני רוצה לנסות להגדיר מה שנראה לי שמתגבש כהסכמה. יש פה שני עניינים. אחד,

זה ענין של מוצרים שמוצע שהשר באישור ועדת הכלכלה יקבע כללים בדבר אופו הצגת

המחיר, סוגי מצרכים לגביהם ניתן להציג את המחרי באופן אחר מהאמור וכו'. כל מה

שנאמר כאן, קביעת התקנות האלה ואישורן על-ידי הוועדה הם תנאי לכניסת החוק לתוקפו.
ע' פרי
סעיף קטן (4) בעצם לא שייך לענין.
א' לין
אני מסכים אתך. אני מדבר כרגע על הדברים הכלליים.

דבר שני, בסעיף 21(א), החובה להציג תמיד על גבי המצרך או בדרך חלופית או על

גבי אריזתו את מחיר המצרך, שגם העניו של הדרך החלופית יגובש בתקנות שיאושרו

על-ידי הוועדה.
ה יו"ר א' שוחט
זאת הכוונה בדיוק, ששני הנושאים האלה צריכים להיות מעוגנים בתקנות באישור

הוועדה לפני הפעלת החוק. זה מקובל.
א' לין
אם זה מקובל על חברי הוועדה, אני מציע שעל-פי העקרונות האלה נכין נוסח מתוקו.
היו "ר א' שוחט
אני מביו שהדבר המהותי מוסכם ומוחלט והנוסח המתוקו יונח בפני הכנסת.
א' לין
לא. אני רוצה לעבור על הנוסח. זה לא נוסח קל ערך. אלה לא תיקונים קלים. זה

נוסח שדורש קצת העמקה ומחשבה.
ע' פרי
אנחנו נשב עכשו וננסח את זה,
היו "ר א' שוחט
חה"כ לין, יראו לך את הנוסח עוד היום. אני רוצה לסיים את העניו ולהניח אותו

על שולחו הכנסת.

אני רוצה למסור לחברי הוועדה, קבלנו תשובה מרשות שדות התעופה בעניו קאל- הם

הציעו פתרון שנותן לקאל את אותה הנחה שמקבלת אל-על, וגם לגבי ארקיע מצאו סידור.

אני רוצה להודיע לכם שתוך כמה ימים תזכו לפרלמנטרית ותיקה בראשות הוועדה הזאת

שהיא בוודאי תדע לנווט אותה.
א' לין
בכל מקרה אנחנו נבקש שאתה תגיש את החוק הזה למליאה.
היו"ר א' שוחט
היום או מחר נודיע על ההפרדה במליאת הכנסת. עד מחר בבוקר תושלם הרקיקה, אתה

תראה אותה ואז החוק יונח על שולחו הכנסת. כאשר החוק יעלה לקריאה שניה ושלישית,

ובוודאי זה יהיה במהלך שבוע הבא, אני אעלה אותו.
א' לין
אני רק מבקש שחה"כ רובינשטיין ואני נראה את הנוסח לפני העלאתו במליאה.
א' רובינשטיין
אני רוצה להביע פה, לא רק בשמי, שאנהנו מצטערים צערב רב שאתה עוזב.
היו"ר א' שוחט
תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15.10

קוד המקור של הנתונים