ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 31/01/1989

התקנת טלוויזיה בכבלים, ביצוע ויישום חקיקה ראשית ומשנית

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 2

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ה בשבט התשמ"ט (31 בינואר 1989), בשעה 14:00
נכחו
חברי הוועדה: א' שוחט - היו"ר

ג' גדות

ג' גל

ע' זיסמן

יאיר לוי

י ' צידון

א' רובינשטיין
מוזמנים
שר התקשורת ג' יעקבי

י' איש הורביץ - משרד התקשורת

ד' הרניק - יו"ר המועצה לשידורי כבלים

מ' אהלי - משרד התקשורת

מי סרברניק - משרד התקשורת

נ' הניג - משרד התקשורת

מ"מ מזכיר הוועדה א' שטיינר

רשמה: מזל כהן
סדר-היום
התקנת טלביזיה בכבלים, ביצוע ויישום חקיקה ראשית ומשנית.



התקנת טלביזיה בכבלים, ביצוע ויישום חקיקה ראשית ומשנית
היו"ר א' שוחט
אני פותח את הישיבה.

אני רוצה להודות לשר גד יעקבי, שר התקשורת, ולדוד הרניק מהמועצה לשידורים

בכבלים על כך שנענו ובאו לישיבת הוועדה. בקשתי שאחד מהדיונים הראשונים שלנו

יתייחס לנושא שעבר את תהליך החקיקה בוועדה הזאת, תיקון מסי 4 לחוק הבזק והוא,

להערכתי, אחד הנושאים החדשים שעומדים בפרק בטח שקורה אצלנו במדינה מבחינת הפעלת

המערכת הזאת, אשר יצאה לדרך.

מטרת הישיבה, אדוני השר, היא לעדכן את חברי ועדת הכלכלה, בתוכם חברי כנסת

חדשים שלא היו מעורבים בכל הנושא הזה, במהלך הדברים כפי שהוא מתקיים כרגע בשטח

ומתבצע. לשמוע על התקדמות הדברים, לשמוע על בעיות שישנן ואני מניח שגם חברי

הוועדה ישאלו מספר שאלות ויעירו מספר הערות לגבי דברים שכל אחד בתחומו מכיר ויודע

בהקשר לנושא החדש הזה.

בבקשה, אדוני השר.
שר התקשורת ג' יעקבי
אדוני היו"ר, חברי הכנסת, קודם כל אני שמח שבכנסת הזאת זו הוועדה הראשונה

שאני משתתף בישיבתה, משום ששבע שנים כיהנתי כיושב-ראש הוועדה הזאת.

נמצאים כאן אנשי משרד התקשורת. אם תהיינה שאלות או הערות גם לאחר דברי,

ישלימו את הסקירה בנושא שנתבקשנו לעסוק בו בישיבה הזאת.

אני רוצה להעיר כמה הערות ואחרי זה אולי להציע שמר דוד הרניק ישלים את

הסקירה ולאחריו חברים אחרים.

אנחנו נמצאים בעידן שאפשר לקרוא לו במידה רבה עידן המהפכה השלישית בעולם

התעשייתי והטכנולוגי, שהוא בעיקרו עידן התקשורת והמחשוב במשולב והמידע, מהפכת

האינפורמציה, התקשורת והמחשוב. דבר זה חל על כל המדינות המפותחות והמודרניות.

בארה"ב חוזים שבסוף המאה הנוכחית, כמחצית כח האדם המועסק יועסק בתחומים הללו כבר

היום השיעור מתקרב ל-30%

בישראל אנחנו עומדים מול תהליך מאד דומה, גם באופיו וגם בקצבו. נדמה לי, אם

אינני טועה, שהתחום הזה הוא התחום שבו מתחוללת הצמיחה המהירה ביותר במשק הישראלי,

בחברה הישראלית, הן מבחינת קצב הגידול בתפוקה והן מבחינת קצב הגידול במספר

העובדים. שיעור הצמיחה החזוי לחמש השנים הבאות בתחום התקשור והמידע בישראל נע

סביב 12%-10% .זה לפי הערכות הרשות לתכנון כלכלי, שהיתה חלק מהמשרד שהייתי קודם

לכן מופקד עליו. פירוש הדבר, כ-65% ברבית דריבית בחמש השנים הקרובות, כשני שלישים

גידול. אין ענף אחר בישראל, אין תחום אחר בישראל, שקצב הצמיחה בו מתקרב לקצב

הגידול הזה. כך הדבר כאמור ברוב המדינות המפותחות. זאת תשתית שהיא חיונית

להתפתחותו, לקיומו ולתפקודך של משק מודרני ושל חברה מתקדמת. זו הערה על כל תחומי

התקשורת, על כל מרכיביהם.

בתחום הספציפי הזה אנחנו בעצם בפני שלוש התפתחויות: הארות, אני מקווה שהכנסת

תקבל את חוק הערוץ השני תוך זמן לא רב, לאחר שהגענו להסכמות בסוף הקדנציה הקודמת.



התחום השני הוא תהום תהנות רדיו מקומיות שהן חלק מחוק הערוץ השני, הרשת

השניה, אבל אפשר גם להפריד אורנה ממנו ולהקים אותה כמערכת נפרדת. שני התהומים

הללו י ישענו על השקעות פרטיות, לא על תקציבי מדינה והם חלק מהתהליך של הפלוראליזם

התקשורתי הכולל שמדינת ישראל כבר עוברת ותעבור עוד יותר בעתיד.

התחום השלישי שהוא בתהליך ביצוע מתקדם ביותר, הוא הנושא שלפנינו, טלביזיה

בכבלים. כאשר כאן מדובר שוב על השקעות פרטיות בלבד ללא צורך בהסתמכות על תקציבי

מדינה ועל כספי משלם המסים; על 31 אזורים שהמדינה חולקה בהם. ב-29 מחם נערכו או

ייערכו מכרזים. ב-2 ייערכו מכרזים, משום שלא נמצאו ולא יימצאו יזמים והם

אזורי רמת הגולן והר הנגב. באילת פורסם מכרז אבל לא היו יזמים ולכן אושר לאילת

תורן אזורי, שיאפשר העברת שידורי טל"כ ושידורים אחרים לבתי אב השונים באילת.

נקבעו זוכים עד כה ל-11 אזורים. ממתינים עדין להחלטת המועצה 6 אזורים,

שלגביהם המכרז פורסם, הוגשו הצעות והמועצה תקבל את החלטותיה לגבי הזוכים בהם

במהלך חודש פברואר 1989. יחד, כלומר, 2 שלגביהם לא יפורסם מכרז, 1 באילת שפורסם

ולא נמצא, זה 3. 11 שכבר הזכיונות נמסרו, 6 שהחלטות לגביהם יתקבלו בפברואר 1989.

ב-15 בפברואר תוגשנה הצעות ל-2 אזורים נוספים שלגביהם פורסמו מכרזים ובחודש

מרץ 1989 יפורסמו המכרזים לגבי 9 האזורים הנותרים. בכך בעצם יושלם התהליך לגבי

הארץ כולה, לגבי 29 אזורי המכרז, אזורי הזכיון.

בחודש אפריל יפורסם המכרז לגבי טלביזיה באמצעות לוויין. אם תרצו על כך פרטים,

כאמור, מר הרניק או מר סרברניק ימסרו לכם את כל המידע הדרוש. ההערכה שלנו היא

שזו עתידה להיות אחת ההשקעות הפרטיות הגדולות במדי נת ישראל. במשך חמש השנים

הקרובות, שבהן יושלם תהליך ההקמה וההפעלה של כל הרשתות בכל האזורים, יושקעו

בפרוייקט הזה על-ידי היזמים, בעלי הזכיון, כ-500 מליון דולר. בחלקן והשקעות

מקומיות, של חברות ישראליות, בחלקן השקעות זרות ובחלקן השקעות של חברות ישראליות

בשיתוף הון זר.

זהו היקף גדול מאד. יש לו גם משמעות טכנולוגית, משמעות תעסוקתית וכמובן

בעיקר משמעות של פלוראליזם תקשורתי בתחום המידע, שיהפוך את ישראל למדינה שאיננה

נשענת יותר על מונופול בתחום הזה לחלוטין. כבר היום היא איננה במצב של מונופול.

אבל היום אפשר לומר שהמונופול או הריכוזיות עדין ניכרת ביווזר. טלביזיה בכבלים,

במקביל לה שידורי טלביזיה באמצעות לוויין, הערוץ השני, שידורי רדיו ותחנות פרטיות

אזוריות או מגזריות, בעצם יהפכו את מדינת ישראל למדינה פלוראליסטית, פתוחה,

שאיננה יותר ריכוזית לחלוטין בתחום הזה ושמשתווה לרוב המדינות באירופה או בארה"ב

בהקשר הזה.

בתחום של הטלביזיה בכבלים, הייתי אומר, שאנחנו נמצאים במצב המתקדם ביותר

מבחינת קצב הביצוע. חשבתי שכך נהיה גם בתחום הערוץ השני. אבל בתחום הערוץ השני,

בגלל עיכובים קואליציוניים, שאני מקווה שעכשו יוסרו, אנחנו לא התקדמנו.

אני מציע שנשמע עכשו השלמות.
ד' הרניק
כפי שאמר השר כבר, פרסמנו מכרזים ל-20 אזורים. אנחנו מעריכים שבאזורים.

הראשונים שיצאו למכרז ולגביהם נקבעו זוכים, דהיינו בת-ים וקרית שמונה, פתח-תקוה

ובאר-שבע, התחלת ההתקנות תהיה בחדשים יולי עד ספטמבר השנה.

המועצה לשידורי כבלים מתמנה על-פי חוק, היא מונה 11 נציגים, 5 נציגי ממשלה

ו-6 נציגי ציבור.

באזור בת-ים וקרית שמונה זכתה חברת מערכות תקשורת בע"מ בשותפות עם חברת

דנקנר, מעריב, חנניה גיבשטיין ומשקיעים אמריקאיים. באזור פתח-תקוה זכתה חברת

ערוצי זהב שהיא שותפות בין תדיראן בורק וידיעות אחרונות. באזור תל-אביב-דרום

ואשדוד-אשקלון זכתה חברת תבל בשותפות יונייטד כבל, חברה השלישית בגודלה בעולם,



וחברת ההשקעות של בנק דיסקונט. לגבי אזור באר-שבע זכתה חברת ,I.CS.שבעיקרה

שותפים אמריקאים שמייצגים אותה פה משרד עורכי-דין הרצוג, הכט וארורים. בראשון

לציון-מעלות וכרמיאל זכתה הברת בת של כור בשותפות חברה שוויצרית שיש לה זכיון

באזור ציריך ובאזור בזל. באזור חיפה, חברת כבל נייט שהם משקיעים ישראליים שמגובים

על-ידי חברה צרפתית.
ע' זיסמן
ירושלים לא קיימת על המפה?
ד' הרניק
בירושלים, המועד להגשת הצעות הוא 15 בפברואר 1989. דהיינו שבועיים מהיום.

כל החברות שניגשו למכרזים הן חברות שמגובות על-ידי חברות בעלות ידע ומשאבים

מחוץ לארץ והמועצה נקטה במדיניות של שילוב אזורים יותר אטרקטיביים עם אזורים פחות

אטרקטיביים כדי להבטיח שבפרוייקט כזה, שכל כולו יזמות פרטית, לא תהיינה השקעות רק

במרכז הארץ, אלא גם, מי שזכה בכופתאה של בת-ים, יצטרך גם להשקיע בקרית שמונה. כך

נהגנו לגבי מישור עכו רחובות, רמת-גן אזור יזרעאל, אזור קשה במיוחד יחד עם אזור

תל-אביב ירקון שנחשב אזור אטרקטיבי ביותר. בסך הכל, מבחינת המשקיעים וההתעניינות

הציבורית, אנחנו די מרוצים.

אשר למכרז ללווין, בקונספציה הראשונית של החוק, הלווין אמור היה להקדים את

הטלביזיה בכבלים ולספק גם שירותים מידיים וגם להוות מלחמה בפיראטיים וכל מיני

תוספות אחרות. אבל קרה כך שהטלביזיה בכבלים הקדימה את הלווין מבחינת לוח הזמנים

ואנחנו שרצינו להמנע ממצב שבו באזור זכיון אחד תהיה מלחמה בין יזם הלווין לבין

יזם הטל"כ על לבו וכיסו של הלקוח הפוטנציאלי, דחינו במידה מסויימת את הוצאת המכרז

ללווין, כי על-פי החוק ברגע שאזור מוסדר מבחינת הטל"כ, יש חובה של בעל הטל"כ

לעשות אחד מאפיקי ו לשידורי הלווין והלווין חייב להיות מתואם דרך הכבלים. כך

שאנחנו אמורים להוציא את מכרז הלווין בחודש אפריל והוא יהווה בעצם ספק תוכנה

לחברות הכבלים הקיימות, מין ערוץ שלישי.

בארה"ב, תעשית הכבלים היא אחת התעשיות המשגשגות ביותר היום. היא נוגסת נגיסות

משמעותיות בחלקן של רשתות הטלביזיה הארציות. זאת תעשיה שההכנסות ממנה בשנה

האחרונה היו 14 מיליארד דולר ומספר המתחברים לטלביזיה בכבלים מגיע בערך ל-50

מליון. בארץ אנחנו מעריכים שאחוז ההתחברות יהיה גבוה יותר ויגיע באזורים מסויימים

אפילו ל-80% בערך ממוצע ארצי של 80% אמרתי קודם, שאזור תל-אביב צפון נחשב לאזו

מאד אטרטיבי. מהבדיקות גם שלנו וגם של החברות, לא בטוח שאזורים פריפריאלים כמו

באר-שבע לדוגמא לא יהיו יותר אטרקטיביים מבחינת אחוז ההתחברות. מכיוון ששם

אלטרנטיבת הבידור ובילוי שעות הפנאי הם יותר מצומצמים.

אנחנו רשאים גם להקים ועדות ייעוץ אזוריות על-פי החוק ועל-פי החלטת המועצה

נקים את אותן ועדות ייעוץ אזוריות, שהן בעצם שילוב של 5 נציגים שממונים על-ידי

הרשות המקומית הנוגעת בדבר יחד עם 6 נציגי ציבור. ועדות הייעוץ האלה צריכות להיות

בעצם גם המשושים של המועצה בכל אזור ואזור וגם מין בא-כח של הקהילה במקום, כי

הטלביזיה בכבלים, אחת המטרות המרכזיות שלה הוא הנושא הקהילתי.

עוד הערה אחת לגבי פרסום. על-פי החוק, הממשלה, על-פי הצעת שר התקשורת והמלצת

המועצה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, חמש שנים לארור חקיקת החוק, דהיינו

החוק הוחק באוגוסט 1986, לאשר פרסום בטלביזיה בכבלים על-פי תנאים וכללים שתקבע

המועצה. אני מניח שבבוא היום הנושא יועלה בצורה כזאת או אחרת גם בפני הוועדה.
מ' סרברניק
בדרך כלל כשמדברים על פרוייקט טלביזיה בכבלים, אני מדבר גם על מבנה הצעה

מבחינת התחומים השונים שכל מציע צריך לפרט בהצעתו, יש גם האספקט הכלכלי. כלומר,

תכניות עסקיות של בניית מערכת כזאת, שהיא למעשה

בניו על של מערכת תקשורתית בתשתיות עצמאיות או בתשתיות קיימות וכלה דרך נושא של

חישובים כלכליים כולל נושא תעריפים למיניהם. כלומר, מה הם מחוייבויותיו של מנוי,

נגה הם חובותיו של בעל הזכיון בנושא של שירותים ותעריפים.

אספקט ארור הוא האספקט הטכני. משרד התקשורת באישור המועצה לשידורי טלביזיה

בכבלים התקין כחלק מחייב מהמכרז נספח שנקרא: מפרט דרישות טכניות במערכות טלביזיה

בכבלים. ללא מפרט מהסוג הזה קשה היה לצפות איזה טכנולוגיה תשמש את המערכות האלה,

כי טלביזיה בכבלים זה לא דבר נקודתי מוגדר מבחינה טכנולוגית ובנושא הזה קיימים,
כמו שנוהגים לומר
מכוניות מדגם פולקסוואגן וגם מכוניות מדגם רולס-רויס. יכולות

להשאל שאלות מהו אותו מינימום מחייב שמשרד התקשורת הכתיב על-מנת לדעת מה יהיה

האופי הטכנולוגי, איזה שירותים ניתן יהיה ומהו הפוטנציאל שיהיה גלום באותן

מערכות.

נושא אחרון הוא נושא התכניות. אחד התפקידים המרכזיים של המועצה לשידור בכבלים

הוא נושא התכניות. עליה לקבוע מדיניות בנושא מגוון, היקף, רמה ותוכן של שידורים.

יש לנו מחד גם את האספקט הקהילתי-מקומי. מדובר במערכות מקומיות שישרתו אוכלוסיה

מקומית וכלה בתכניות שעניינם בשידורי לווין זרים המועברים מחו"ל וגם כאן ישנה

במסגרת הכללים שהתקינה המועצה רשימה שידורי חוץ המותרת להעברה. גם כאן יכולות

להשאל שאלות, היכן המדיניות בתחומים שעומדים כרגע, ובאופן הכללי ביותר מהו היקף

השירות כפי שהיה בסיס לתחרות ולגביו התחייבו יזמים במסגרת ההצעות שלהם. כל אחד

מהתחומים האלה, אפשר להרבות עליו מלים. לתת הרצאה מהסוג הזה זה ענין של שעות, כך

שכדאי שתשאלנה שאלות.
תיו"ר אי שוחט
אני אתן לחברי הכנסת להציג שאלות בתחומים השונים. גדות, בבקשה.
ג י גדות
אדוני הי ו"ר, כבוד השר, אני מברך על מה שנעשה. אני סמוך ובטוח שהדברים נעשו

בצורה רצינית ויפה. כל מה שאני מבקש הוא, זה לא מוכרח להיות כרגע זה יכול להשלח

בכתב לוועדה בשלב מאוחר יותר, לקבל מספר נתונים שהם חשובים, אני בטוח שלא רק לי

אלא גם לחברי כנסת נוספים שיושבים סביב השולחן, לקבל פרטים מאד מעודכנים לגבי אלה

שזכו עד היום במכרזים. אם למשל, אחד השותפים באחד האזורים הוא ,H.B.O.סתם אני

זורק שם, אז מי הביא את ה .H.B.O.-אתם מבינים לאיזו רמה אני יורד. אני מבקש לא רק

את ההיבטים הישראליים, אלא גם מי מסתתר מאחורי כל עורך-דין ומי הם אלה שהביאו את

החברות הזרות.
ד' הרניק
צריך לבדוק מבחינה משפטית אם חלה עלינו חובה של סודיות.
שר התקשורת ג' יעקבי
רק מה שמותר מבחינה משפטית.
גי גדות
מה שמותר לך מבחינה משפטית. לגבי מה שאסור לך מבחינה משפטית, אמצא את הדרך

איך להוציא את זה ממך בהזדמנות אחרת. אם תיענה לרמז השר עכשו, תהיה אורח פה יותר

מפעם אחת.
שר התקשורת ג' יעקבי
זה לא היה רמז.
גי גדות
אני לא עושה את זה לצורך פרסום. אני עושה את זה לצורך למידה, לצורך ידיעת

העניו. איו גם סודות בענין. זה ענין ציבורי ממעלה ראשונה. אני לא חושב שבחשיפת

רושמות האלה יש דבר שמנוגד לחוק.

אני מכבד אתכם על ההחלטה לדחות את הכנסת הערוץ השלישי, כפי שקראת לזה. כשאני

קראתי לזה ערוץ שלישי, השר הקודם, ידידי חה"כ אמנון רובינשטיין נזדעק ואמר: לא

נכוו. והראיה, זה ערוץ שלישי.
א' רובינשטיין
פחדתי שיעשו לזה את מה שעשו לערוץ השני.
גי גדות
החלוקה של התוכנה שדברתם עליה, היא מאד מעניינת בקטע הזה. אתם, בסופו של

דבר, נותנים פריסת יכולת למשל של שידור של תוכנה. אלה קטעים חשובים, כי אתם גם

מכתיבים בסך הכל את השוק בדרך זו, לפחות בקטע אחד של חדירת הערוץ השלישי. בנושא

זה אני מבקש לדעת פרטים.
די תרניק
מבחינה תכנית? רק יזם אחד מקבל את זה.
ג י גדות
אני יודע. אתם קבעתם כללי משיק לגביו. בסופו של דבר נתתם לו רשות בשם המדינה

להתפס בזקנו של הלווין למעלה והוא זה שבורר לך מה אתה משדר ומה אתה לא משדר. כי

ההיצע פי כמה יותר גדול ממה שאתה רוצה להעביר. זאת-אומרת, אתה נותן לו להיות,

בסופו של דבר, איזה צנזור חינוכי, תרבותי, קהילתי במדינת ישראל וחשוב מאד לדעת -

מעבר למי מפקח עליו, ואני מבין כמו שיש לך ועדה מייעצת לכל אחת מרשתות הכבלים,

תהיה מועצה מייעצת שתפקח על פעולתו של הערוץ השלישי. אם לא, על איות כמה וכמה זה

יותר חשוב שנדע איך אתם קובעים מבחינת התוכנה מה קוטפים מלמעלה ומה לא קוטפים,

איך זה ייעשה. בקטע של תוכנה פרופר, אהריות ציבורית כלפי איך נראה בעוד עשר שנים.

אני שמח שהעלית את זה ובקטע הזה אם אפשר לקבל פרטים הייתי שמח מאד. אלה שתי

הבקשות שלי.
א' רובינשטיין
אמר השר, ובצדק, שכאו נשתבש סדר הענין. הרעיון המקורי של הממשלה היה ערוץ שני

ושני החוקים הוגשו בערך באותו זמן. הכבלים נכנסים בערך חמש שנים יותר מאוחר. במשך

חמש שנים בכבלים אין פרסום, הם לא מתחרים בערוץ השני, אני מצטער, והערוץ השני הוא

זה שבעצם יוצר אפיק ארצי לתחרות בערוץ הראשוו לביטול המונופולין. זה המכשיר

העיקרי.

כאן קרה איזשהו שיבוש. השיבוש הוא כפול. מטעמים מפלגתיים לא רלבנטיים נדחה

עניו חוק הערוץ השני. ענין הלווין גם כן נדחה. כעת נוצר מצב שהכבלים, על כל פנים

זה הדבר הבטוח, המתקדם שיהיה בעוד זמו קצר בארץ. ואז מתעוררת שאלה שלדעתי צריכה

לעניין את הוועדה הזאת יותר, זה ענין הנתח של התוצרת המקומית, כחול לבן.



הרעיון המרכזי היה שהתחרות העיקרית לרשות השידור תהיה בערוץ השני. ושם,

מכיוון שיש רשת ארצית, קל באופן יחסי לממן תכניות מקוריות ישראליות ולדאוג לכך

שיהיה גם נתח של תרבות ישראלית ועברית במעגלי האוזר.

הכבלים בעולם, אני לא יודע איך זה יהיה אצלנו, קשה עוד לדעת למרות ההוראות

החוקיות, הכבלים בעולם לא רק בישראל, בארצות עשירות יותר מישראל, כמעט לא

מייצרים. H.B.O.מייצרת מכיוון שהיא מערכת מאד עשירה.
שד התקשורת ג' יעקבי
פרט לחדשות.
א' רובינשטיין
אני מדבר על דרמה מקורית, אני מדבר על שירים, אני מדבר על דברים שרושוב שיהיו

לנו גם אם חלק מהתפריט הוא בידורי. פה לדעתי יש בעיה רצינית מאד. כבלים, גם

משיקול כלכלי, לא יוכלו לייצר דרמה באזור בית-שאן ובת-ים. אין להם שום אפשרות

לעשות את זה. מערכות הרבה יותר עשירות, לא יכולות לייצר את הדבר הזה.

יש לבעיה זו שתי אלטרנטיבות בלבד. האלטרנטיבה הראשונה היא הלווין. הלווין

שונה מהכבלים. הלווין גם יוכל להקלט ישירות במקומות שבהם אין כבלים. בהרבה ישובים

יהיה רק לווין, לא יהיה להם כבלים ואלה מקומות חשובים לנו מבחינת פיזור

האוכלוסיה. לאלה יהיה רק לווין ולאחרים יהיה גם לווין כאחד מהערוצים שמספקת

המערכת של הטלביזיה בכבלים.

אני מציע דבר ראשון, לרכז את הענין הזה של תוצרת הארץ, החלק של תפוקה

מקורית במסגרת הלווין. זה קל יחסית, משום שזה על בסיס ארצי. והדבר השני שאמנם לא

כתוב בחוק אבל אפשר לדרבן לעשות את זה, לבקש מחברות הכבלים, אלה שזכו ואלה

שיזכו, לעשות תאגיד ארצי להפקת תכניות מקוריות לצורך חלוקה וחלוקת ההוצאות. אחרת,

אני מנבא, אגב זה לא קשור בכבלים, שהתפריט של צופי הטלביזיה בארץ ילך ויהיה יותר

ויותר זר. ביום בו אפשר יהיה לקלוט את הלווינים החדשים שצרפת מעלה, יראו הצופים

במישרין את מיטב השידורים מצרפת. בסופו של דבר תהיה גם קליטת שידורים של

הבי .בי .סי. כאן. בעזרת צלחות גדולות יוכלו חברות הכבלים להעביר במישרין, בזמן

אמיתי, או לקנות, תכניות מה-בי.בי.סי ולשדר אותן.

אני חושב שחייבים להזדעק לענין הזה. אני לא יודע מה יהיה עם ערוץ שני. הלוואי

והייתי שותף לאופטימיזם של שר התקשורת.
שר התקשורת ג' יעקבי
לא אמרתי שאני אופטימי. אמרתי שאני מקווה.
א' רובינשטיין
בינתיים נוצר מצב שגם ברשות השידור החלק המקורי הולך ומצטמק. אנחנו רואים כל

מיני דרמות אמריקאיות, דברים שוליים לחלוטין שהם אלימים. זאת נקודה איות.

שאלתי בענין זה היא, מה הוחלט לגבי תקופת הזכיון ואיך יש לנו ערובות שיהיה

לנו לווין במשך תקופת הזכיון?
י' צידון
אני חדש לגמרי בנושא הזה ואני קצת זקן מאובן. היחס שלי לטלביזיה משתנה באופן

קיצוני מתכנית לתכנית ובדרך כלל הוא שלילי. הסתובבתי הרבה בדרום אמריקה וראיתי את

התופעה שהזכיר חה"כ אמנון רובינשטיין בגדול. כל דרום אמריקה הדוברת ספרדית או

פורטוגזית טובעת בתוך תכניות אמריקאיות.



השאלות שלי הן קצת אחרות. הייתי רוצה לקבל משמעויות כספיות. אני מתייחס

לייצור לחוד ולשירותים לחוד. שמענו שכל ההשקעה תהיה בסדר גודל של 500 מליון דולר.

חלק מן ההשקעה הזאת יבוא מבחוץ. אני רוצה לדעת מה יצא מכאן החוצה, אם בציוד, אם

בייעוץ וכו י. אני רוצה לדעת מה ההערכות של הזרמת כספים החוצה בצורת תפעול או

בהוצאות תפעול; ומה בהוצאת רווחים של ההברות המשקיעות מבחוץ. במלים אחרות: אני

רוצה לדעת איך ההשקעה הזאת, 500 מליון דולר, נראית בתוך המשק הלאומי. זה לא מוכרח

להיות כרגע. בהחלט אשמח לקבל את זה בכתב.

אני מבקש לדעת מה ההערכה לגבי תעסוקה. אני מבקש לדעת גם באיזו מידה קיים

שריון של זמן לתכניות חינוך או הסברה ממשלתית או מקומית או אחרת מימסדית כלשהי

והאם קי ימות קלאזות של י יצור מקומי.

אני מבין שחה"כ גדעון גדות שאל על נושא שיטת הבקרה, כך שאני לא שואל את זה

שנית.
ג' גל
אני רוצה לשמוע קצת יותר על הפריסה של הכבלים, לאיזה ישובים בכל אופן מגיעים.

לצורך דוגמא אני לוקח את רשפון או כפר יובל על יד קרית שמונה וכמובן ישובים שיותר

מרוחקים. עד לאן זה מגיע?

דבר שני, האם העלות לחיבור בבת-ים ובקרית-שמונה היא אווזה עלות מבחינת הצרכן?

במה מדובר? מה פחות או יותר עלות ההתחברות ומה התשלום הקבוע אחר-כך?
היו"ר א' שוחט
אני גם כן רוצה להוסיף מספר שאלות שהטרידו אותי ולמעשה הייתי רוצה לקבל עליהן

תשובות. דבר ראשון, אני מצטרף לשאלתו של חה"כ גדליה גל ואני רוצה להבין, האם עלות

החיבור ועלות השימוש הן אחידות או הן נגזרות מתוצאה של כל מכרז ומכרז? זו שאלה

ראשונה.

שאלה שניה שאני רוצה לשאול בנושא של מחירים והשקעות היא, האם בשיקול הדעת

שלכם לבחירת היזם או לבחירת בעל הזכיון ישנו גם השיקול של המחיר שהוא גובה

מהצרכנים?

שאלה שלישית, האם רשתות הכבלים הולכות על רשתות קיימות של חברת בזק, או האם

זה יהיה כרוך בפתיחה חדשה של מערכת כבישים ומערכות עירוניות שלמות, או יש קשר בין

שני הדברים הללו?

שאלה רביעית, איך ההתמודדות, לפי הערכתכם, תהיה עם המערכת הפיראטית שפועלת

היום בהרבה מקומות? האם היזמים מודעים לנושא הזה והאם יש התייחסות לבעיה הזאת?

שאלה חמישית, האם הלווין מאפשר אלטרנטיבה של מספר ערוצים, או האם מדובר

בקליטה ובשידור של ערוץ אחד? באופן מוחלט איני מתמצא בענין הזה והייתי רוצה כמה

מלות הבהרה בנושא הזה.
שר התקשורת ג' יעקבי
אני רוצה להעיר רק שתי הערות ואחרי זה אני מציע שחברי ישיבו, כי היו פה הרבה

שאלות והערות.



נושאים שנתבקשנו עליהם להעביר מידע בכתב, יימסרו בכתב לוועדה, בעיקר השאלה

שהציג חה"כ גדעון גדות ושאלה אחת של חה"כ צידון. יתכן שנצטרך לבדוק את הנתונים

בצורה יותר- מדוייקת ולתת הערכות כלכליות, כספיות על השאלה לגבי ההתפלגות בין

ייצור מקומי, חוץ, העברת עבודות לחוץ לארץ, תזרים מזומנים במטבע חוץ וכיוצא בזה,

נושא שלפי דעתי מחייב בדיקה. אני לא מאמין שעכשו אפשר לתת תשובה רצינית בנושא

הזה. אני בהחלט מציע שנעשה בדיקה וניתן אמדן ככל האפשר קרוב למציאות שתתרחש הלכה

למעשה.

חבר-הכנסת גדות ביקש נתונים שככל שהם גלויים הם יינתנו. איו תפקידנו לפשפש

בקרב יזמים שמופיעים כפירמה על-ידי מי הם מגובים וכיוצא בזה. אנחנו מסתפקים

בנתונים הגלויים שנמסרים לנו ולא מפעילים לא הברות ביון ולא חברות ריגול ולא

סוכנים כפולים למסירת מידע חשאי בהקשרים האלה.

הערה שניה שלי היא בענין דבריו של חה"כ רובינשטיין, שאני מסכים לכולם, גם

לגבי ההתכוונות מלכתחילה בכל הנוגע לתהליך ההתפתחות של המערכות האלה בישראל,

ומדוע בעצם הדברים השתנו תוך כדי מהלכם בגלל עיכובים קואליציוניים ופרלמנטריים;

ושנית, לגבי הרגישות בפרשת התכניות המקוריות והדרך להתגבר עליה. נדמה לי, אני

מניח שמתוך ידיעה אמרת, שיש לעודד את בעלי הזכיונות בכל הנוגע להפקה משותפת של

תכניות מקוריות, זוהי גם ההתכוונות שלהם אגב, מבלי שאנחנו מאפשרים להם ולא נאפשר

להם להפוך כתוצאה מזה לקרטל או למשהו שמתקרב לקרטל בכל הנוגע לשיווק התכניות האלה

לרשתות הטלביזיה בכבלים.

והערה נוספת היא בענין האזורים המרוחקים והדלילים. אני לא קורא להם אזורים

נידחים אבל התל-אביבים קוראים להם אזורים נידחים. מאחר ואני תל-אביבי רק על-פי

מקום מגורי ולא על-פי המנטליות שלי, אז אני קורא להם אזורים מרורוקים ואזורים

דלילים, בעיקר אזורים כפריים, אזורי הגליל, הנגב והדרום.

לא במקרה, ואני שמח שממשלת ישראל כך החליטה, והכנסת כך אישרה, הצמדנו, כפי

שציין כאן דוד הרניק, אזורים במרכז הארץ לאזורים מרוחקים. הרי על-פי כל עקרונות

התחרות החופשית, המשק הפתוח והתחרותי והכדאיות היחסי, לא היתה שום סיבה

אובייקטיבית, ודאי לא כלכלית, להצמדה כזאת, של אזור קרית שמונה עם אזורים במרכז

הארץ או אזור יזרעאל או אזור הנגב. בכך אנחנו מכבידים על היזמים, מכבידים על בעלי

הזכיונות וכתוצאה מזה גם מעלים את המחיר היחסי. עשינו את זה מטעמים של שיקול

לאומי-ציוני במובן האלמנטרי והפשוט של המושג. על-ידי כך הבטחנו את היזמות ואת

הפיתוח גם באזורים המרוחקים, אזורי הספר והאזורים הדלילים.

הדבר האחרון זה הנושא של הפיראטים. גם על זה תהיה תשובה מפורטת של דוד הרניק

אולי גם של מר אהלי. קשה מאד להאבק בנושא הזה. קודם כל זה לא תפקידנו. יש משטרה

בישראל, היא ממונה על אכיפת החוק. משרד התקשורת כמו משרד הבריאות, כמו משרד

התחבורה, איננו עוסק באכיפת החוק. אבל קשה בכלל לאכוף חוק כאשר אין אלטרנטיבה,

בעיקר בענין כזה. כאשר יש אלטרנטיבה חוקית, לגיטימית, מאושרת, מבוקרת, אז ניתן

להפעיל אכיפה משמעותית, מרחיקת לכת ואפקטיבית של החוק. לכן האכיפה היום היא באופן

טבעי מוגבלת ועכשו אני מדבר בענין זה לטובת המשטרה, והיא תהיה הרבה יותר

אפקטיבית, לפי דעתי, ברגע שהמערכות הלגיטימיות, החוקיות תיהפכנה מהלכה למעשה.
י' איש-הורביץ
בחרתי להוסיף כמה מלים על דברי השר בנושא הטלביזיה הפיראטית. היועץ המשפטי

לממשלה הקים לא מזמן ועדה שתפקידה לבחון ולהציע המלצות איך לארגן נכון את המלחמה

בטלביזיה הפיראטית. הדו"ח של הוועדה הוגש בימים אלה ליועץ המשפטי. אני אציע

ברשותו אולי להעביר לוועדה העתק מהדו"ח. בוועדה היו מיוצגים ראש אגף החקירות של

המשטרה, פרקליט מחוז ירושלים ועבדכם הנאמן מטעם משרד התקשורת.



הוועדה ניתחה קודם כל את עצם הבעיה, הגדירה מהי כאן הבעיה, ואחר-כך גם בחנה

דרכים אפשריות למלהמה. הגדרת הבעיה העיקרית היא בעצם כפי שהוועדה ראתה את זה היא

בעית שמירת החוק ונורמות של שמירת החוק במדינה. אני רוצה לציין בסוגריים שהיא

יכולה להתפס לדעתי כשגיאה מהותית אם מהברים את בעיית הטלביזיה הפיראטית עם נושא

תקשורת. בעיית הטלביזיה הפיראטית היא עובדה היום של מספר עצום של בתי-אב בישראל

בעצם שותפים לעבירה על ההוק, רובם בידיעה שהם עושים זאת. לכן ראינו זאת בחומרה

עצומה מבחינת שמירת נורמות של שמירת חוק במדינה. להוסיף על זה כמובן את הבעיות של

עצם המסך שמופיע בכל כך הרבה בתי-אב בארץ ללא שום בקרה ותרבותית כלשהי, לא על-ידי

מועצה ציבורית כזאת או אהרת ומיותר אולי לציין גס מהו באמת סוג התכניות שבהרבה

מאד מקרים אכן משודר בפועל.

ובכן, זו בעיה קשה ביותר, כפי שאמר השר, התנאי הראשון לפי דעתי להצלרוה הוא

שיהיה תהליף, תחליף לגיטימי בפועל. כל עוד הוא לא יהיה, המלחמה היא קשה והיא קצת

שזיפית מבחינה זאת שאתה עושה עבודה והיא חוזרת חזרה וצריך להתחיל אותה מלכתחילה.

היו אזורים שהמשטרה בסיוע מקצועי של משרד התקשורת ניקתה אותם לחלוטין. כמו העיר

בת-ים וכעבור תקופה מסויימת הכל חזר מלכתחילה, פשוט מתוך ביקושים, אני חושב לא

לגיטימיים, אבל עובדתיים של הציבור. הציבור רוצה לראות ערוצים נוספים וזה מה שהוא

מקבל. זוהי לדעתי בעיה מאד קשה.

הוועדה הציעה ליועץ המשפטי קודם כל לראות את הנושא הזה בעדיפות גבוהה מבחינת

זרועות החוק של המדינה. כך לדעתי צריך לראות את זה. זרועות החוק הן אלה שצריכות

לטפל בזה.

הומלצו כארבע דרכים מקבילות לטיפול, שאחת מהן היא זאת שעושים אווזה עכשו. פשוט

הולכים לשטח, מגלים ומנתקים כבלים. זהו הקצה, לדעתי, הפחות יעיל של העבודה ולא

היחידי שמתאפשר כרגע. פעולה רבה, אתם גם קוראים עליה בעתונים, אבל היא לא תספיק.

המשטרה תצטרך להכנס לעומק בנושא של הגזירות וזיהוי המפעילים, לא המפעילים בשטח אלא

מי עומד מאחורי המפעילים, המשקיעים בענין, שבלי ספק הלק מהם קשור בעסקים בלתי

חוקיים אחרים וכסף זורם מתחומים אלה לתחומים אחרים. לכן יש כאן לדעתי גם כן סכנה

גדולה וזה יצטרך להתבטא על-ידי פעולות חקירה. אלה הן ההמלצות.

פעולות נוספות יהיו על-ידי פעולות כנגד המסייעים, והיום, על-פי התיקון לחוק

הבזק, זו עבירה לסייע לטלביזיה הפיראטית ואפשר לפעול נגדם. זו גם כן פעולה

משטרתית, וכמובן בנוסף לזה פעולה הסברתית לקהל.

כל הפעולות האלה הומלצו. הביצוע שלהן, אני מניח, שהוא עדין ייתקל בשאלות

תקציביות, אמנם לא ענקיות אבל שאלות, מכיוון שפה המשטרה תידרש לגייס צוותים

מי והדים, ניידים, אזוריים שיפעלו. צריך לתת סיוע מקצועי לצוותים האלה. אלה הם

דברים שאני מקווה שיבואו על פיגרו נם בקרוב. אבל שוב הם יהיו אפקטיביים רק בד בבד

עם הפעלת המערכות הלי גליות בשטח.
ד' הרניק
קודם כל לגבי הקריטריונים שמנחים את המועצה להכריע על יזם כזה או אחר הם

מפורטים בחוק. יש חמישה קריטריונים והוספנו עליהם עוד קריטריון אחד.

הקריטריונים הם, כפי שמפרט החוק, יכולתו הכספית והארגונית של המציע, ידע ונסיון

מקצועי העומדים לרשותו, מגוון תכניות והשידורים והשירותים של המציע, הקצב המוצע

לפריסת רשת הכבלים והמחיר שלדעת המציע לדרוש ממנוי בעד מתן שירותים. אנהנו עוד

הוספנו קריטריון אחד, היכולת הטכנית של המערכת.

מזה אנחנו למדים שהמחיר הוא אהד הקריטריונים לזכיה. לכן המחיר איננו אחיד.

יכול להיות מצב שבכל אזור יהיה מחיר אחר. אנהנו כבר יודעים,

מהנסיון שלנו במכרזים שלגביהם כבר הכרענו, שיש שוני במחירים.
היו"ר א' שוחט
וההבדל הוא גדול?
ד' הרניק
ההבדל הוא לא גדול. זה נע בין 30 עד 50 שקל לחודש.
היו "ר א' שוחט
חוץ מהתקנה.
ד' הרניק
חוץ מהתקנה. זה גם תלוי במגוון התכניות והשידורים. יש יזם שנותן סל כזה של

שידורים ושירותים ויש יזם שנותן סל אחר. אתה לא תמיד משווה מין במינו.
גי גל
אבל בת-ים וקרית שמונה זה אותו מחיר?
ד' הרניק
לא בהכרח. זה צורף כדי להבטיח שיהיה בכלל יזם לאזור קרית שמונה.

אני מתכוון להעביר לוועדה תיק מסודר שבו יהיו החוק, התקנות, הכללים, מפה של

האזורים והחלוקה שלהם, רשימה של יזמים עם כל הפרטים שלהם שזכו במכרז, ורשימה של

האזורים לפי התקדמות הביצוע בכל אזור ואזור. כל האינפורמציה הזאת אנחנו נוהגים

גם לספק לגורמים שפונים אלינו ומתעניינים בנושא.
היו"ר א' שוחט
אני מבקש פרט נוסף, שבכל מכרז ומכרז שסיימתם אותו, שיהיה כתוב דמי התקנה-
ד' הרניק
אני לא אכתוב את הפרטים האלה מכיוון שהם פרטים חסויים והיזמים האלה עשויים

לגשת לעוד מכרזים והם רוצים שהפרטים האלה יהיו עדין חסויים. נניח, יזם שזכה באזור

תל-אביב, יכול להיות שירצה ללכת לאזור ירושלים, יכול להיות שירצה ללכת לאזור

צפת וחולון. אבל אני מניח שבחודש יוני, עם גמר ההחלטות וההכרעות לגבי כל המכרזים,

נוכל לפרסם אולי אפילו טבלה השוואתית.
יאיר לוי
אני מבקש שתוסיף עוד פרט אחד, מה כולל בערך סל? איך אתם מבטיחים שהסל יהיה

שהסל הזה אכן יבוצע לפי הזכיון ולא יתרוקן לאחר תקופה מסויימת.
ד' הרניק
זו שאלה שאולי משתלבת עם השאלה של רוהייכ רובינשטיין. קודם כל, את הנתונים האלה

כרגע אני לא יכול לספק . גם מגוון התכניות והשידורים הוא אחד הקריטריונים

שעל-פיהם הוועדה מכריעה.



אבל לגבי שאלתך, איך אנחנו מבטיחים - אנשים מציעים לנו הצעות ומבטיחים לנו את

השמים והארץ - שבאמת ההצעות האלה ייהפכו למציאות בבוא הזמן. צריך להביו שברגע

שהיזם מוכרז כזוכה, יש הליך בין קביעתו כזוכה ובין מתן הזכיון. הזכיון ניתן

על-ידי השר. בפרק הזמן הזה מגבשים את תנאי הזכיון למסמך חוזי משפטי מחייב שבצידו

סנקציות. כלומר, כל התחייבות של היזם, על-פי המסמך הזה, הופכת להתחייבות חוזית

שבצידה סנקציה. הסנקציה החמורה ביותר שיש לנו היא ליטול ממנו את הזכיון.
יאיר לוי
ואז אתה מעניש את הציבור שאין לו טלביזיה בכבלים.
ד' הרניק
אני יכול להעביר את הזכיון למישהו אחר.

לגבי השאלה של חה"כ צידון, זה דבר שנתון כרגע לערכאות. אנחנו נשתדל לספק, על

סמך הנתונים והמסמכים שיש לנו, תמונה על ההתפלגות הזאת, כמה אנחנו מעריכים תהיה

ההשקעה בחוץ לארץ, כמה ההשקעה בארץ, כמה מקומות עבודה זה ייצור, איך יהיה מרכיב

כחול לבן מבחינת הציוד ועוד דברים כאלה.

השאלה אולי הקשה והמסובכת וכרגע היא לוטה בערפל זו השאלה שהעלה חה"כ

רובינשטיין לגבי הנושא של הפקות מקוריות, עצמיות. הכללים שפרסמה המועצה הם כללים

מאד מפורטים, והייתי אומר, שאם היזמים אמנם יעמדו בהם דיינו. הם חייבים לעמוד בהם

מהשנה השלישית ואילך.

המועצה עדין עוסקת בעיקר בכל הצד של החוק של החומרה. כלומר, הרולטה מי היזמים

וכל הדברים האלה, אנחנו נצטרך בחדשים הקרובים להתרכז מאד בענין התוכנה, אבל שוב

אנחנו נהיה חכמים רק לאחר מעשה ואנחנו לא יכולים להתעלם מהשיקול הכלכלי. בסופו של

דבר, מכיוון שהחוק מבוסס על יזמות פרטית, האזרח מופיע כשורה תחתונה רווחית.

הכללים האלה הם כללים שנעשו בידי המועצה. יותר קל לשנות אותם, להחמיר בהם או

להקל בהם אחרי שנראה את ההתקדמות בשטח. אם נראה שהיזם באמת מבוסס ויש לו 60%

חדירה והכנסות וכל הספרים והנתונים יהיו גלויים ופתוחים בפנינו, אולי נחמיר יותר

בצד של היצירה המקורית. אם נראה שהיזם מתנדנד ויש לו אחוז חדירה של 40% שמאפשר

חיים בצמצום, אולי נקל בענין המקורי. כלומר, יש כללים, מבחינתי הם טובים. היצרנים

אפילו אומרים שהם כללים דווקניים וחריפים מדי, אבל בשלב זה אנחנו בוחנים את הענין

ואולי נלמד את הלקחים רק לאחר ההתחברות הראשונה בשטח.

בענין הסברה ממשלתית, חה"כ צידון, אני לא יודע בדיוק מה זה הסברה ממשלתית.

אבל שישית מקבולת המערכת, השר יכול, על-פי החלטה שלו, לאפשר לכל מיני שימושים. זה

אולי שימוש אפשרי אחד.

לשאלתו של חה"כ גדליה גל בענין הגעה לכל מקום ומקום - על-פי החוק יזם חייב

לרשת את המערכת בתחום אזור הזכיון בפרק זמן של 6 שנים, והיזם פועל על סמך תכנית

שמאושרת על ידינו. אנחנו מתכוונים לדאוג לזה שלא יהיה מצב שבו בת-ים תרושת כולה

לפני שיחובר המתחבר הראשון בקרית שמונה.
ג' גל
גם כפרים ומושבים?



ד' הרניק;

גם כפרים ומושבים. הוא יצטרך להגיע אליהם. שוב נכנס פה הענין הכלכלי. ארנה לא

תדרוש ממנו להתחיל קודם עם המערכות שהן פחות כלכליות. אבל מכיוון שיש לנו פיקוח

על זה וגם קצב ההתקדמות הוא חלק מההחלטה במכרז והיזם יהיה חייב לקיים את

ההתחייבות שלו לפי המכרז, אני מקווה שגם האזורים היותר רחוקים, כולל מושבים, כולל

קיבוצים או עיירות, יהיו מרושתים.

היו"ר א' שוחט;

הוא מחוייב בענין או שאתה מקווה?
אי רובינשטיין
רק באזור הזכיון. אבל זה לא כל הארץ.

היו"ר א' שוחט;

אזור קרית שמונה כולל את כפר יובל או לא?

ד' הרניק;

אתם תקבלו גם מפה ותקבלו גם חתך של המפה לפי מועצות אזוריות, עיריות, כפרים

וכו '.

א' רובינשטיין;

רק הלווין יכול לענות על כיסוי ארצי למקומות רחוקים.
יאיר לוי
תציין לנו גם את הקרחות במפה.

היו"ר א' שוחט;

לא זאת היתה השאלה. יש לי את התקנה בענין האזורים וכתוב האזור שמסביב

לבית-שאן. האם הובה של היזם להגיע לכל ישוב או רק לישובים הגדולים שבתוך התהום

הזה?
ד' הרניק
בתוך האזור לכל ישוב הוא חייב להגיע במסגרת שש השנים.

נשאלה פה עוד שאלה ובזה אני רוצה לסיים, בענין בזק. קבענו שיזם יצטרך לפנות

לבזק לקבלת הצעה מבזק בענין תשתית. אבל הוא איננו חייב, בסופו של דבר, לקבל את

ההצעה של בזק. אם הוא מקבל הצעה יותר טובה, אין מניעה שהוא ישתמש בה. על-פי הידע

שלנו, רוב היזמים שזכו במכרזים, בשלב זה מעדיפים לעבוד ולהשתמש בתשתית של בזק.

מבחינתם זה יעיל יותר, אולי זול יותר. אבל יש גם יזמים שבחרו ללכת לבד והעתיד

יוכיח מי מבין שתי השיטות עדיפה.

ג' גל;

גם לעלות תתייחס. כמה יעלה במקום אהד לעומת מקום שני באותו אזור?
היו"ר א' שוחט
אני רוצה להוסיף עוד שאלה ואני חלוק פה על התשובה שקבלתי והייתי רוצה להבין

אותה יותר טוב. אני לא מבין מה הסודיות בתוצאות של מכרז. המכרז הזה לא יכול

להשאר מתחת לשולחן, הוא יגיע לאנשים. באותה מידה אתה יכול להגיד, שכל מכרז הוא

סודי , כי מחר מישהו אחר ילך באותו נושא למכרז והוא ישתמש במחירים.

לפי הרגשתי אין בסיס לענין הזה ואני חושב שתוצאה של מכרז היא תוצאה שצריכה

להיות מפורסמת עם קבלת התוצאה של המכרז. אני לא רואה בזה שום הגיון. אין בזח

חסיון מסחרי כלשהו, כי הדבר בסופו של דבר יתפרסם. הדברים לא סודיים, הם פתוחים

לחלוטין. מה גם שזה נושא ציבורי.

בכל זאת אני רוצה לחזור ולשאול, האם לא שקלתם ללכת על אותו זכיון באזורים

נפרדים, לא להשתמש בזח כמנוף, מעבר לרצון להתקין, גם ברצון להגיע להשוואת מחירים?

כי בסיכומו של דבר זה שירות שיינתן ברמה ארצית ונדמה לי שיש כאן איזו החמצה

מסויימת שלא יודעים אחרי זה לא רק את עצם החובה להתקין אלא ללכת במחיר זה באזור

צפוף אוכלוסין.
ד הרניק
אני אענה לך על שתי השאלות. קודם כל לגבי הסודיות, אשתדל להסביר מה ההגיון.

קח לדוגמא אזור כמו רמת-השרון, הרצליה, כפר-סבא, שהוא אזור מאד אטרקטיבי ועומד

לצאת למכרז בתחילת חודש מרץ. נניח שאני אומר פה כמה היו דמי המנוי של יזם שזכה

באזור פתח-תקוה ורואה המתחרה שלו שהיזם הזה נתן 30 שקל לשירותים כאלה 120-1 שקל

לדמי התקנה, הוא יגיד שזו מציאה בשבילו, מכיוון שהוא רוצה לזכות מאד ברמת-השרון,

הוא יודע שהיזם שזכה בפתח-תקוה הולך גם על רמת-השרון, אז הוא יידע שהוא צריך לתת

5 שקלים פחות.
היו"ר א' שוחט
לפי הערכתי, כל היזמים יודעים את כל התוצאות.
גי גל
מתי אתם גומרים את המכרזים?
ד' הרניק
אני מניח שהבדיקה והפרסום של כל המכרזים יהיו בחודש יוני.
היו"ר א' שוחט
מדאיג אותי אם יש הבדל גדול במחירים בין האזורים.
ד' הרניק
אני חי על-פי החוק. אין לי סמכויות מעבר לנגה שהחוק הקנה לי והחוק קבע שכל מת

שנתון לוועדת המכרזים הוא סודי. בחוק כתוב שכל ההחלטות ודיוני המועצה לשידורי

כבלים הם סודיים. אני חושב שיש בזה הגיון. איורי שנפרסם את הכל, קודם כל ידעו מראש

כל השירותים שהיזם מספק וכל התעריפים שהוא רוצה לגבות.

כרגע, מכיוון שאנחנו נמצאים בעיצומם של מכרזים, בדיקות והחלטות, אני חושב שזה

עלול לפגוע ביזמים והייתי מעדיף להמנע מכך בשלב זה.



היו"ר א' שוחט;

לא קבלתי תשובה בענין התעריפים למשל.

ד' הרניק;

אתה אומר דבר כזה, אם הבנתי נכון, יש בת-ים וקרית-שמונה. אולי מבחינה ציבורית

זה ייראה לקוי שבבת-ים יגבו 30 שקל ובקרית-שמונה 40 שקל. אנא אנחנו באים? אנחנו

שוקלים את הענין. יכול להיות שבאזורים צמודים אולי נגיע להאחדה. אבל שוב אנחנו

עלולים לגרום לבעיה, כי אנחנו אולי נגיע בבת-ים וקרית-שמונה לאיזושהי האחדה, אבל

בחולון וצפת היזם לא יסכים לזה, או שלא נגיע להאחדה. בכל אופן השאלה אצלנו תלויה

ועומדת. אי-אפשר לחייב את היזם. זה די מסובך.

יאיר לוי;

יכול להיות מצב שבו חברה אחת תשלוט בכל הארץ?
ד' הרניק
לא. קודם כל יש כבר שש חברות.

היו"ר א' שוחט;

כבר זכו מספר חברות מגוון למדי.
יאיר לוי
הוא דיבר על שש חברות. אני רוצה לחדד את הנושא הזח. האם אנחנו נותנים את

המונופול הזה עוד פעם כמו רשות השידור לקבוצת אנשים או שמחייבים אותם באזור אחד

ותו לא?

די הרניק;

מבחינת החוק, באופן תיאורטי, אין הגבלה כזאת. גם מבחינה מעשית, יש כבר שש

חברות שזכו ב-11 אזורים. להערכתי השש האלה, אולי עם תוספת של אחת, יחלקו ביניהן

בסופו של דבר את כל הארץ וזה גם טוב. כי מבחינה כלכלית יזם צריך 2-3 אזורים,

בתוכם שני אזורים טובים כדי שהוא יוכל לחיות. מעריכים שכ-100 אלף בתי אב עם אחוז

התחברות של 60%, זה מתחיל להיות כלכלי.
יאיר לוי
מה עושים באזור ירושלים בשכונות כמו רמות, הר-נוף שאין בהן כמעט אף טלביזיה?

היו"ר א' שוחט;

אני מניח שגם זה שהולך למכרז מביא בחשבון את הפוטנציאל שגלום בכל אזור.

די הרניק;

השתיה כדת, אין אונס. פה לא מחייבים.

היו"ר א' שוחט;

בקשר ללווין תאמר כמה מלים.
ד' הרניק
אנחנו יודעים שבזק שמייצג את הממשלה כבר מתקשר עם הלווין החדש כדי להבטיח

שתהיה רציפות.
היו"ר א' שוחט
הלווין משודר באוויר או דרך הכבלים?

די הרניק;

משודר בהפצה ישירה.

היו"ר א' שוחט;

כמה היא ההשקעה של מערכת כזאת?

י' איש-הורביץ;

ההשקעה בלווין הוא כ-4 מליון דולר בשנה.

מ' סרברניק;

עלות הקמת אולפן ועלות הקמת משדרים הן לפחות 50-60 מליון דולר.

היו"ר א' שוחט;

מה התעריף החודשי למנוי?

א' רובינשטיין;

זה תלוי אס הזוכים במערכת כבלים ירצו לקנות את זה.

היו"ר א' שוחט;

מכיוון שלא ברור הענין של הפרסומת ואני מבין שלפי החוק, חמש השנים הראשונות

אין פרסומת ולאחר מכן זה לשיקול דעת של הממשלה וועדת הכלכלה. איך אדם עושה תכנית

כלכלית של השקעה לגמרי לא קטנה?

מ' סרברניק;

המשקיעים קבלו הנחיות שלא להשתמש במרכיב הפרסומת כמרכיב בהכנסות.

היו"ר א' שוחט;

אם כך, לכשתהיה הפרסומת, תהיה אפשרות לגבות מבעלי הזכיון סכומים נוספים?

די הרניק;

יכול להיות שזה יהיה כאחת ההמלצות של המועצה ואנחנו צריכים להמליץ על הכללים.
היו"ר א' שוחט
זאת-אומרת, בסיס תכנית ההשקעה שלו מבוססת על ההנחה שאין לו פרסומת לאורך

תקופת הזכיון.
ד' הרניק
אני לא יודע מה בסיס ההערכה שלו. לפי מה שכתבנו במכרז, הוא חייב לקחת בחשבון

שלא ונהיה פרסומת. אם הוא מעריך מתוך שיקוליו שתהיה פרסומת, זה עניינו.
היו"ר א' שוחט
זאת אומרת, באופן תיאורטי, במידה תהיה פרסומת בעתיד אפשר יהיה ליצור כלי חוק

שידרוש ממנו תשלום נוסף.

ד' הרניק;

יש מכרז. ההתחייבות היא גם של היזם וגם של המדינה. המועצה צריכה לקבל תמלוגים

בגובה של עד 5% בשנה הרביעית.
היו"ר א' שוחט
ממה?
ד' הרניק
מהכנסות של היזם גם מדמי מנוי, תשדירי חסות ושירותים אחרים.
היו"ר א' שוחט
כלומר, זה נתון בסיסי, זה לא נתון תחרותי בהצעה. הסכום הזה הוא דבר קבוע.
ד' הרניק
עוד הערה אחת לגבי הפרסום. בארה"ב חלק הפרסום, בגלל הכנסות של בעלי הזכיונות

של טלביזיה בכבלים, מגיע לכ-%11. אבל צריך לזכור שבארה"ב יש אלטרנטיבות פרסום

אחרות מה שאין אצלנו.
א' רובינשטיין
הענין של פרסומת ופרסום הוא נעלם גדול מאד. אם יהיה ערוץ שני, זה ישנה את זה

לגמרי. לדעתי הוועדה לא תוכל לקבוע עמדה.
שר התקשורת ג' יעקבי
גם מוקדם מדי לקבוע עמדה.
היו"ר א' שוחט
זה היה בבחינת שאלה אם יש מגבלות שסוגרות את הענין או יש מחוייבויות בעסק

הזה, שלא יחשבו על גביה של כסף נוסף אם וכאשר יחליטו את הזכות להכנס לפרסום.
יאיר לוי
שאלה אחת בנושא הסקר. האם נעשה סקר בקרב התושבים אם הם רוצים את הדבר הזה?
היו"ר א' שוחט
קצת קשה לעצור את התהליך הזה כבר.



יאיר לוי;

אולי כדאי שפעם אחת יעשו סקר. אמנם אני לא כל כך מאמין לסקרים. אנחנו הולכים,

כנראה, לכפות על הציבור דבר. אם אני שומע סדרי גודל של 50-60 שקל בחודש וזה ילך

ויעלה מפני שהיזמים יבינו שהם צריכים להכניס תכניות יותר עשירות, יותר מסודרות,

בואו נראה את זה. לכן אני שואל אם בכלל נעשה סקר כזה.

שר התקשורת ג' יעקבי;

כל המערכת הזאת וולונטרית. אין בה שום דבר כופה. המדינה לא כופה על אף יזם

להגיש הצעה. המדינה לא כופה על אף לקוח להתקשר לרשת של אף יזם. הכל נעשה על בסיס

של תחרות חופשית בוולונטריות מוחלטת. יכול לקוח של רשת טלביזיה בכבלים להתקשר

לשנה ולהתנתק איורי שנה. לא מוצא חן בעיניו, המחיר גבוה מדי, חסל לא מתאים,

התכניות לא מספיק טובות. אין שום אלמנט של כפיה. לא כופים על הציבור דבר וחצי

דבר. לא כופים על אף יזם להגיש הצעה. לא כופים על אף יזם לקבל זכיון. לא כופים על

אף ציבור להתקשר. לא כופים על אף לקוח לשלם מחיר שהוא איננו רוצה לשלם אותו, או

להפעיל את המכשיר אם הוא איננו רוצה להפעיל אותו. הכל על בסיס של תרורות חופשית

וולונטרית. לכן כל הטעון הזה אולי שייך למערכות אחרות, אבל בוודאי לא למערכת

הזאת.

יאיר לוי;

אני שמח שהשר מרגיע אותי. יחד עם זה, אני חוזר ואומר, הנושא הזה מדאיג אותי

ואגיד למה. גם רשתות השיווק מוכרות היום מזון באשראי של 3-4 חדשים ולא כופים על

הציבור לקנות והציבור בכל זאת קונה דברים מעבר למה שהוא צריך. אנחנו צריכים גם

לרסן את הציבור שלנו בקנית דברים מהסוג הזה. אם אתם ערים לדבר הזה אני שמח.

דבר שני שאני רוצה לשאול זה בנושא התשדירים עצמם. אני מדבר עכשו כיהודי דתי.

האם יש לכם בטחונות שמסכי הטלביזיה לא יקרינו סרטים שאין ראוי לראות אותם?
ד' הרניק
אני יכול לצטט מה שהחוק אומר. בחוק יש שורה של איסורים שאסור לשדר בטלביזיה.
היו"ר א' שוחט
ישנן הגבלות. זה יהיה הרבה יותר טוב ממה שמשודר בטלביזיה הפיראטית היום.

אני רוצה לסכם את הישיבה. קודם כל, אני חושב שמגיעה מלה טובה למשרד התקשורת

ולרשות שעוסקת בענין, כי אני חושב שהעסק באמת נכנס להילוך של ביצוע. אני גם מדבר

כקליינט של יזם שזכה באזור שלנו, הוא שוחח אתי והעלה את הבעיות וכל מה שכרוך בזה.

אני הושב שזה אחד הדברים החשובים שקורים לנו בתקופה הזאת ומגיעה מלה טובה על

ההתקדמות בענין הזה.

מבחינת הוועדה, אני מבקש שאותם דברים שסוכמו לקבל אותם בכתב. בכל אופן אני

מבקש לבדוק מבחינה משפטית את הנושא של מכרזים. מוזר לי מאד הענין.

שר התקשורת ג' יעקבי;

אני אבקש חוות דעת.

היו "ר א' שוחט;

אני מבקש לבדוק את הענין הזה ובמידה וחוות הדעת אומרת שאפשר לתת, אני מבקש

שנראה את התוצאות, מחיר המנוי וכל מה שכרוך בזה.



נושא אחרון, מכיוון שההתקדמות היא משמעותית והיא נראית בפתח הן מבחינת קבלת

הזכיונות ואני מניח שהן מבחינת התחלת העבודה בשטח, אני מבקש שתעדכנו אותנו מדי

פעם מה קורה עם הענין, איפה אנחנו נמצאים וכיצד העסק מתקדם.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15.40

קוד המקור של הנתונים