ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/04/1992

דיווח על מצב היהודים ביוגוסלביה; השידורים בארץ של רשת רק"ע והשידורים לחו"ל

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 211

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום חמישי, י"ג בניסן התשנ"ב (16 באפריל 1992), שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה; מ' קליינר - היו"ר

ג' כהן

י' שפרינצק

מוזמנים; מ' לוי - סמנכ"ל רשות השידור

ע' עמר - סמנכ"ל מינהל ברשות השידור

א' נדב - מנהל הרדיו

י' רובין - מנהל רק"ע

ג' בינשטוק - רפרנט תיקשורת, אגף התקציבים,

משרד האוצר

י' כהן - עוזר שר החינוך והתרבות לעניני

תקשורת

י' קדמי - סגן מנהל בלישכת הקשר

שי בן-צבי - מנהל תטיבת שידורים לחו"ל, קול

ישראל

ד' גולנדר - עורכת אחראית ברק"ע, קול ישראל

מ' גלבוע (גרצמן ) - עורך אחראי ברק"ע, קול ישראל

א' ליין - עוזרת הפקה, קול ישראל

א' מדבין - עתונאי רדיו רק"ע, קול ישראל

ר' פולונסקי - עתונאי רדיו רק"ע, קול ישראל

מ' שוהם (כרמון ) - עורך תוכניות אחה"צ ברק"ע, קול

ישראל

שי יעקבי - מנהלת מדור מזרח-אירופה,

הסוכנות היהודית, מחלקת עלייה

מזכירת הוועדה; ו' מאור

קצרנית; חי צנעני
סדר-היום
השידורים בארץ של רשת רק"ע והשידורים לחו"ל.

דיווח על מצב היהודים ביוגוסלביה. 1720



השידורים בארץ של רשת רק"ע והשידורים לחו"ל

היו"ר מי קליינר;

אני פותח את ישיבת הוועדה. ישיבה זו נערכת בתל-אביב לנוחיות

המוזמנים וחברי-הכנסת; ניצלנו את האפשרות, שקיימת בתקנון ומאפשרת

עריכת ישיבות של הוועדה בתל-אביב. הנושא הראשון , שנדון בו, הוא: רשת

רק"ע. בחלק השני של הישיבה נעסוק במצב היהודים ביוגוסלביה; יעקב קדמי

ושמתה יעקבי התבקשו לדווח לוועדה, בישיבה סגורה, בנושא זה.
נוכחים בדיון זה
אמנון נדב - מנהל הרדיו, יעקב קדמי מלישכת

הקשר, שמואל בן-צבי - מנהל חטיבת השידורים לחו"ל, יוסף רובין - מנהל

רק"ע, ישראל כהן - עוזר שר החינוך והתרבות לענייני תקשורת, מיכאל

גלבוע (גרצמן ) עורך אחראי ברק"ע, גולנדר דורית - עורכת אחראית ברק"ע,

אנה ליין - עוזרת הפקה, אלכסנדר מדבין - עיתונאי ברדיו רק"ע, מרדכי

שוהם (כרמון ) - עורך תוכניות אחר-הצהריים, גיא בינשטוק - רפרנט

תיקשורת, אגף התקציבים בבמשרד האוצר, מרטי לויי - סמנכ"ל רשות השידור,

עמרם עמר - סמנכ"ל מינהל ברשות השידור. בישיבה זו נוכחים חברי הכנסת:

גאולה כהן ויאיר שפרינצק. חברי כנסת נוספים ביקשו לקיים את הישיבה

בתל-אביב, אך לא הגיעו.

נושא רשת רק"ע הוא נושא כאוב. חשבתי, שזו תהיה ישיבה חגיגית, שבה

נשמע את דברי יעקב קדמי ונברך על המוגמר, אך לא כך הדבר. אני מרפתע

מהעובדה, שמנכ"ל רשות השידור, שהיה מעורב בנושא זה, לא הגיע לישיבה.
ע י עמר
הבוקר התקיים בג"ץ, בנושא של תשדיר שירות. נציגי רשות השידור שהו

בבית-הדין עד השעה 11:30, ולכן לא יכלו להגיע לישיבה זה.
היו"ר מ' קליינר
אני מביע את צערי על אי-נוכחותו בדיון , אם כי אני שמח על נוכחותם

של נציגים אחרים. אנו רוצים לסיים את הנושא של רק"ע, במיוחד כאשר

ראש-הממשלה מינה אדם בכיר לטפל בנושא. אדם זה הגיש את המלצותיו,

והמנכ"ל צריך להתחשב ברצון הציבור, ברצון הכנסת וברצונו של ראש-

הממשלה.
ג' כהן
ברצוני להודות לך על רגישותך לבעיה ועל כך שכינסת ישיבה, בנושא,

למרות שזהו ערב החג. אני מקווה, שהישיבה תסתיים בקבלת החלטות, למרות

היעדרותו של מר מקל.
היו"ר מי קליינר
אני מבקש לשמוע את יעקב קדמי, סגן מנהל בלישכת הקשר.
י י הדמי
ההמלצות, בדו"ח, בנושא רשת רק"ע: סעיף 15: "פתרון בעיית היסוד של רק"ע, הפיכתה לרשת קבועה ברשות
השידור במימד זהה לשאר הרשתות
(רשת א' או רשת ג'), תוך כדי כך ייקבע

תקציבה ומקורותיה של הרשת, ותקני העובדים לסוגיהם למקובל ברשות



השידור, לאור נחיצותה של רק"ע ומשמעותה החורגת מעוד תחנת שידור

מסחרית, תתכן בדיקת הצורך במימון התחנה מחוץ לתקציב רשות השידור, ע"י

משרד הקליטה ו/או משרד האוצר, ו/או לשכת הקשר במשרד ראש הממשלה (לאור

משמעותה כמרכיב במערכת ההסברה לעולים הפוטנציאליים מחבר-העמים)."

סעיף 16: "לצורך יסודה של רק"ע כרשת קבועה, מוצע להקים צוות

שידורים מיוחד שיורכב מנציגי שר החינוך, רשות השידור, קול ישראל

(רק"ע, שידורי חוץ) ונציג לשכת הקשר."
היו"ר מי קליינר
"קול ישראל" - נציגי רק"ע ונציגי המחלקה לשידורי חוץ.
י' קדמי
המשך סעיף 16: "...על הצוות לגבש מתכונת לרשת קבועה עד ל-1.9.92,

ולהגיש לאישורם של כל המוסדות כולל ממשלת ישראל (במידה ויהיה צורך

בכך, במיוחד בתחום התקציבי). על כל הגורמים לאשר את מתכונתה הסופית

של הרשת עד ל-1.10.92, כך שפעולותיה של רק"ע יכנסו לחלק אורגני של

רשות השידור ומשרדי ממשלה שונים בתקציב לשנת 3 199, אם יוחלט על כך."

סעיף 17: "הצרות ימליץ על המבנה של הרשת התדשה, כולל בדיקת השאלה

- האם צריכה להיות זו רשת אחת שתרכז את כל השידורים ברוסית, הן בחו"ל

והן בישראל, עם חלוקה פונקציונלית פנימית. החל מ-1.1.93 תופעל רק"ע

כרשת נוספת במסגרת רשות השידור, כאשר הפעלתה ותנאי העסקת עובדיה זהים

לכל שאר הרשתות ברשות השידור."

סעיף 18: "עד להשלמת ההכנות למתכונת קבועה של התחנה, המלצתי היא

למנות באופן מיידי את המנהל בפועל כעורך לתחנת רק"ע, על מנת להבטיח

את הפעלתה התקינה. המנוי יהיה זמני עד ליום 31.12.92."
ההמלצות, בדו"ח, לגבי העובדים
סעיף 19: "רשות השידור חייבת לטפל באופן בהול במצבם הקשה של

העובדים הנוכחיים. כשלב הכרחי מרצע להעביר את כל העובדים הארעיים של

רק"ע (מי שעבד ביום 1.3.92) לחוזי עבודה תקניים, כפי שמקובל ברשות

השידור ובדירוג עתונאים, בהתאם לוותק העובדים והעסקתם. תוקף החרדים

יהיה מ-1.3.92 ועד ליום 31.12.9. מימון העסקת העובדים עפ"י החוזים עד

31.12.92 יבוא ממקורות רשות השידור ומומלץ שמשרד האוצר יסייע במימון

עד כ-50% מעלות שכר העובדים."

סעיף 20: "מרלות המצב של הקפאת עובדים ברשות השידור עפ"י הוראת

משרד האוצר, ניתן וצריך לקבל הסכמת משרד האוצר להעסקת העובדים

הזמניים לפי חוזה עד 31.12.92 . מנכ"ל רשות השידור - מר א. מקל טוען ,

שפקידי האוצר הביעו נכונות עקרונית למתן אישורים להעסקת עובדים ברק"ע

למרות האיסור הכללי לקבלת עובדים לרשות השידור."

סעיף 21: "החתמת העובדים על החוזים, צריכה להיעשות תוך שבוע מיום

אישורו של הדו"ח מבלי להמתין לפתרון הבעיה התקציבית כפי שהוצע בסעיף

19."
היו"ר מ' קליינר
האם ראש הממשלה אישר דו"ח זה ?
י ' קדמי
הדו"ח מ-29.3.92, וראש הממשלה אישר אותו בשבוע שעבר. בתהליך



כתיבת הדו"ח, שוחחתי עם כל הגורמים הרלוונטיים ברשות השידור ולא מעבר

לה, כולל מנכ"ל רשות השידור, קול ישראל, קול ציון לגולה ועובדי רק"ע.

מסקנות הדו"ח, היו מקובלות על סוכם, עוד לפני אישורן . לאחר שאושרו

ההמלצות, ביקשתי שוועדת השרים לענייני קליטה תדון בהן ותאמץ את אשר

תמצא לנכון , כדי שתקבלנה תוקף של החלטות ממשלה. הדו"ח הובא לדיון

בממשלה, ביום ראשון האחרון , והתקבלו כל ההמלצות שבו. מנכ"ל רשות

השידור ועובדיו הסכימו, שהם מסוגלים לבצע אותן . בדיון התעוררה שאלה
תקציבית
מהי התוספת התקציבית הדרושה לרשות השידור, על מנת שתוכל

לחתום על חוזים עם העובדים עד סוף השנה? איש הכספים, שנכח בדיון , אמר

שמדובר ב-700 אלף ש"ח. לאחר דין ודברים עם נציג האוצר, החליט יו"ר

הוועדה ש-50% מהמימון יגיע ממקורות האוצר ו-50% ממקורות רשות השידור.
ג' בינשטוק
לא היתה הסכמה שלי לדברים אלה, וזה מופיע בפרוטוקול הוועדה.
י י קדמי
יו"ר ועדת השרים לענייני קליטה אמר, שאם הצעתו לא מקובלת על משרד

האוצר, המשרד יקבל ארכה, לערער על הצעתו, עד לישיבת הממשלה הבאה.
היו"ר מ' קליינר
לפי נוהל הקבינט, החלטות הקבינט מקבלות תוקף, אלא אם כן מישהו

מערער על כך בישיבת הממשלה. נראה, שצפוי להיות ערעור על החלטת ועדת

השרים, ומליאת הממשלה תצטרך להכריע בנושא.
ג' כהן
מנסיוני, לפי הנוהל ניתן לערער בתוך שבועיים, אך השר המערער, לא

פעם, מבקש הארכה. לכן , ישנן החלטות, שהתקבלו לפני שנה, אך עדיין לא

הגיעו לידי החלטה בהן בוועדת השרים.
י י קדמי
לא שמעתי, שישנה כוונה להגיש עירעור בנושא זה.
ג' כהן
האם נציג האוצר נכח בדיון ועדת השרים לענייני עליה ?
גי בינשטוק
בישיבת השרים לא התקיים דין ודברים ביני לבין כבוד השר שרון ; הוא

החליט, ואני הקשבתי. קראתי את הפרוטוקול של ישיבת ועדת השרים. החלטות

הוועדה, ככתבן , הן לאמץ את סעיף 16, בדו"ח של מר קדמי, על הקמת צוות

שידורים בתוך רשות השידור, ולהמליץ לקבל את סעיף 19, בדו"ח:

"...ומומלץ שמשרד האוצר יסייע במימון עד ל-50% מעלות שכר העובדים." -

זו המלצה, ולא החלטה. יתכן שנגיש ערעור בישיבת הממשלה הקרובה.
היו"ר מ' קליינר
אני מבקש לשמוע את מנהל הרדיו, אמנון נדב, לגבי עמדת הרשות בנושא.
אי נדב
עמדת הרדיו ברורה: אם יורו לנו על פעולה מסויימת, נבצע אותה.

מסקנות הדו"ח מקובלות על אנשי הרדיו. אם רשות השידור תאפשר את



הפעלתן , הן תהיינה ניתנות לביצוע. עמדת המנכ"ל, שביקש שאייצגו, היא

שרוב התקציב כבר הוצא בשלושת החודשים שעברו. התקציב שנותר, על פי

חישוביי, יאפשר לי לפעול, על פי הפריסה הנוכחית (12 שעות ועם כח האדם

הקיים), לחודש פחות או יותר, ואין זה כולל חוזים וכו'.
היו'ר מ' קליינר
האם, לדעתך, הסכום החסר של 700 אלף ש"ח, שננקב כאן , אינו ריאלי ?
אי נדב
הסמנכ"לים יוכלו לענות על כך.
מ' לוי
בספר התקציב ב-1992 מופיע הסכום 700 אלף ש"ח כהוצאה ישירה,

שמיועדת לתשלום עבור מועסקים ברק"ע, על פי המתכונת הקיימת. סעיף זה

אושר בממשלה ובוועדת הכספים של הכנסת. זהו התקציב המקוצץ, ולא התקציב

שביקשנו.
היו"ר מ' קליינר
אמנון נדב, מה מייצג הסכום של 700 אלף ש"ח ?

אי נדב;

כלום, זהו מספר שרירותי, שנקבע בהתאם למסגרת הכספית שהוקצבה

לרשות השידור הכללית.
היו"ר מי קליינר
מהו התקציב לכח-אדם ב-1991 ?

אי נדב;

התקציב לכח אדם, לפעולות ישירות, ב-1991, היה: 1.3 מליון ש"ח.
השנה התקציב הוא
700 אלף ש"ח בלבד.

מי לוי;

זוהי ירידה ריאלית קשה, שחלה כמעט בכל סעיפי הפעולות של רשות

השידור. רשות השידור האישה לאישור הממשלה, הכנסת ומשרד האוצר תקציב,

שצריך לענות על היקף הפעילות של השנה שעברה. התקציב, שהציעה רשות

השידור, חייב העלאת אגרה בשיעורים אבוהים, שמשרד האוצר , הכנסת

והממשלה התנגדו לה. בסופו של דבר, הביאו את תקציב הרשות למצב, שבו

נאלצנו לקצץ 50 מליון ש"ח מתקציב רשות השידור בכל סעיפי התקציב.

סעיפי הפעולות ספגו קיצוץ ניכר של 40% כולל רשת רק"ע וההוצאות

הישירות שלה.

בתקציב של 700 אלף ש"ח אי אפשר יהיה להמשיך את המתכונת של רשת

רק"ע, כפי שהיתה בשנה שעברה, ותקציבה יהיה נמוך יותר. כמובן , שאי

אפשר להמשיך את רק"ע עם תוספת חוזים, שמגבילה את סעיף התשלום

למועסקים.

עשינו חישוב, לגבי הדרישות בנושא של רק"ע; ישנה הוצאה של מליון

ש"ח, לא כתשלומים לעובדים, אלא כתשלומים עקיפים של הוצאות קבועות:

משדרי רק"ע, טלפונים, שירותי מכ"מ וכו' - סכום זה מופיע באחד מסעיפי

ספר התקציב ותואם את דרישותינו . עד היום, הוצעו 430 אלף ש"ח מתוך



סכום ההוצאות הישירות של 700 אלף ש"ח. יש להתחשב בכך, שבמסגרת רק"ע

כבר התקבלו 9 עובדים על פי חוזים: 8 טכנאים ומזכירה אחת. אלה מקבלים

תשלום באמצעות סעיף זה.
היו"ר מי מ' קליינר
האם הם היו במעמד של ש"ח בשנה שעברה ?
מ' לוי
לא, הם היו חלק מסעיף זה.
ע י עמר
אנו חייבים לקבל את הטכנאים על פי חוזים מיוחדים, ולא כשין-חפים,

על פי ההסדר עם הסתדרות ההנדסאים והטכנאים. לכן , מיומם הראשון בעבודה

הם עובדים על פי חוזים מיוחדים - כך היה גם בשנה שעברה, ואין מדובר

בעובדי רק"ע בלבד.
מי לוי
אם עד סוף השנה הזו ייקלטו כ-28 עובדים נוספים, על בסיס של

חוזים, יידרש סכום נוסף של 700 אלף ש"ח עבור העסקתם. אם לוקחים את 9

החודשים מהיום ועד סוף השנה הנוכחית, אנו נזדקק ל-500 אלף ש"ח נוספים

עבור 9 העובדים, שכבר התקבלו = מליון ומאתיים אלף ש"ח. בנוסף, יידרשו

עובדי ש"ח, שאינם עובדים תיקניים, כמו: מורים, מרצים וכו', שנותנים

סקירות ופרשנויות בשידורים. לאלה אנו זקוקים בכל מקרה, אך הם לא

יצטרכו לעמול ולעבוד כל הזמן. להערכתו של אמנון נדב, יש צורך ב-360

אלף ש"ח, לשם העסקת עובדי ש"ת, על פי חישוב של 40 אלף ש"ח בחודש, עד

חודש דצמבר 1992. כלומר, בסעיף שכר העבודה, אנו זקוקים לכמליון וחצי

ש"ח עד תום שנה זו.

כיום, היתרה, מתוך התקציב של 700 אלף ש"ח, 270 ש"ח. כלומר, חסר

לנו סכום של מליון ומאתיים אלף ש"ח כדי לאפשר את המשך פעילות רק"ע,

במתכונת שציינתי, עד סוף שנת 1992. נציג האוצר טוען, שמשרד האוצר

אינו חייב לממן את סעיף תקציבי זה ושמדובר בהמלצה בלבד.
היו"ר מי קליינר
האם השר שרון לא עודכן לגבי העובדה, שאין לרשות את התקציב הדרוש ?
י' קדמי
אף אחד מעובדי רשות השידור, כולל מנכ"ל, לא אמר לי, לפני או

אחרי הישיבה, שאין תקציב לסיים שנה זו במתכונת הקיימת.
ע י עמר
מר קדמי, יכול להיות ששיחותיך עם מנכ"ל רשות השידור נערכו לפני

שהוחלט לא לאשר את הגדלת האגרות.
מי לוי
כל אחד יכול להביע את דעתו על הנתונים, שהצגתי. ברצוני להביא

לידיעת הוועדה, שאתמול ועדת הכספים של הכנסת דנה בתקציב רשות השידור

והקטינה את האגרה. כלומר, הקטנת התקציב של רשות השידור ב-5 מליון ש"ח

-- עדיין לא חישבנו על אלו סעיפי תקציב יחול הקיצוץ ובכמה. המסגרת

התקציבית הנוכחית לא יכולה לקלוט את התוספת הדרושה, וזו חייבת להגיע



ממקורות חיצוניים.
ג' כהן
מה לגבי תקציב הפרסומת של רשות השידור ?
מ' לוי
זה נכלל בתישובי ההכנסות של רשות השידור. הנתונים, שבדו"ח, הם

מוגזמים, מבחינת ההכנסות.
י י קדמי
אלה נתונים, שקיבלנו מאנשי רשות השידור.
מ' לוי
אני מנהל הכספים ברשות, ואיתי לא שוחחת.

פתרון הביניים שלך, מר קדמי, הוא לקלוט את כל עובדי רק"ע.

י י קדמי;

מעולם לא דובר על קליטת כל עובדי רק"ע.
מ' לוי
עד סוף שנה זו נזדקק למליון ורבע ש"ת, ואינני יודע כיצד רשות

השידור תוכל לגייס סכום כזה, במיוחד לאחר שקיצצו ממנה, בוועדת

הכספים, 5 מליון ש"ח נוספים.
היו"ר מ' קליינר
מבחינת העלות של המלצות מר קדמי כנראה מדובר על פחות מ-700 אלף

ש"ח. במקביל, ישנה בעית גרעון לא רק ברשת רק"ע, אלא גם ברשתות ב', ג'

ובטלויזיה - זוהי בעיה בין משרד התינוך לרשות השידור והאוצר. ועדת

העליה והקכיטה מעוניינת בפתרון העכות, שעכיה המכיץ הדו"ח, כגבי המעבר

מהשיטה הקודמת, שגרמה סבכ כעובדים.

אני מבקש כשמוע את עמרם עמר, כגבי המכצות, אם ישנן , כאבי המעבר
עצמו. כו מקל היה אומר
תקציב בכבד, הוא כא היה מעורר את קיצפם שכ

ח"כים ואורמים חיצוניים אחרים. ישנן פעמים, שבהם האיעה ועדת העכיה

כסיכומים מסויימים, בנוכחות שר החינוך. כשכפני שבועיים היו מאורעות

ברק"ע. ישנו קונצנזוס ארצי שרק"ע משרתת כא רק 400 אכף עוכים חדשים,

אכא יש כה אם תפקיד כאומי כהבאת 2 מכיון עוכים נוספים. היתה תחושה,

שהיות ויודעים שדבר זה דורך עכ יבכות שכ מקבכי ההחכטות ושכ דעת הקהכ

ואוכי ניוזן כעורר, באמצעות הבעיות ברק"ע, תשומת כב ככפי בעיות אחרות

ברשות השידור, שאוכי קיימות, ואוכי הן כאיטימיות, ואוכי אני כאזרח

משכם אזרח מעוניין כפוחרן - זה כא רכוונטי, כפחות מבחינתנו.

אני מברך עכ האשת דו"ח זה, שמבטא את המצב העקום ששרר ברק"ע במשך

זמן רב, דווקא כשעובדים נקכטו בעבודה ושרתו את אוככוסיית העוכים ואת

המטרה הכאומית הרחבה יותר; העובדים הם אשר כמשפחותיהם בתו"ל. הם

עובדים בתנאים כא טובים ובשכר נמוך מאד. כא הכסף הקטן הזה, שיאפשר

כהם כעבור משיית כחוזה, הוא שיפתור את הבעיות האדוכות שכ רשות השידור.

האם מבחינה עקרונית, הדו"ת מקובכ? והאם מקובכ עליכם, מבחינה



עקרונית, שתממנו חצי מהנטל ממקורותיכם ?
ע' עמר
יש להעביר את הנושא לועד המנהל, שיחכיט מאין לקחת את המשאבים

מיחידות אחרות למען רק"ע. אני אביע את דעתי. קכיטת עכיה היא דבר

תשוב, וגם כנו יש תטיבת שידורים כתו"כ וכעוכים. בתוך תטיבה זו יש

מתכקה רוסית ובה 41 עובדים, המשדרים 4.5 שעות יומיות. כדעתי, רק"ע

היתה צריכה כהיות תכק מההמחכקה הרוסית. בבואכם כהטיל מעמסה כככלית

כזו, שכדעת הרשות 41 עובדים הם רבים כדי כהפיק 4.5 שעות והיו צריכים

כהפעיכ את המשאבים שכהם כדי כהפעיכ את רק"ע. יכוכ כהיות שהיינו

צריכים כקכוט 12-14 עובדים וכא 30, ואז העכות היתה מצטמצמת. אבכ, היו

התכטות מהירות כהקמת רק"ע ונוצר מצב שהעסיקו עובדים עכ בסיס שכ

פריכנסרים, כמרות שאיך זו הדרך הנכונה כהעסקת עובדים. עתה, רוצים

כהעמיס זאת (30 עובדים נוספים) עכ רשות השידור, כדי כקכוט את

העובדים.

המצב הוא, שבמסגרת התקציב המצומצם, אנו זקוקים, כשם קליטתם, כ-5

מכיון ש"ת תוספת תקציבית. אומנם זוהי תוספת קטנה, כאשר מדובר עכ

תקציב שכ 350 מכיון ש"ת. אבכ, ה-700 אכף הככו תשובים, כי תכוי באכו

יחידות אתה עומד לפגוע וכקצץ. כדי כממש את הדברים, מישהו צריך כמצוא

את המקורות המתאימים. מר קדמי הציע, שמשרד האוצר יספוג חצי מהמימון .

אומנם זה יקכ על רשות השידור, ואז נוככ כגייס את הסכום הנותר מתקציבי

שכר כאכה ואתרים. אבכ, כשרוצים כהטיכ את ככ המעמסה הכאומית הזו עכ

הרשות, נדמה כי שפוגעים בה.

י' כהן ;

ראשית, הדו"ח הוגש כשר התינוך ואושר עכ ידו ככשונו. שנית, אומר

דברים גם בשם שר החינוך וגם בתור מי שבשנתיים האתרונות ניסיתי, עם

תכי"ת גאולה כהן , כהקים את רק"ע. אומר זאת מעומק כב וכאזרת שפעם ב-4

שנים שואכים אותו מה דעתו. אם המצב שכ רק"ע יהיה כפי שהינו עתה, אני

כא אצביע בעד רשות השידור. אני מרגיש בושה בנושא זה. תבכי כידה שכ

ערוץ זה יהיה, ככא ספק, מהפרקים העלובים והמביישים בנושא שכ העכיה

התדשה כישראכ. הקדשתי שעות רבות כנושא זה בשנה האתרונה עד שרשת זו

הוקמה. הרשת נכפתה על רשות השידור, וראשיה לא רוצים בה. הם רוצים

להקיא אותה מתוכם, וזו הרגשתי והרגשת שר החינוך ובקטע זה אני מצטט

אותו. זוהי כהות חושים.

אתמול אושר תקציב רשות השידור בוועדת הכספים של הכנסת. אושרו 52 3

מליון ש"ח. 15 מליון ש"ח הוא תקציב הפיתוח של רשות השידור. בתוך

התקציב הרגיל של רשות השידור יש כ-10-11 מליון ש"ח כרזרבה. אני אציע

לשר החינוך עוד היום, כדי למנוע מצב שבעוד חודש יגידו שאין יותר

רק"ע, להעביר החלטה בוועד המנהל החדש של רשות השידור, להעביר את מלוא

הכסף הדרוש לשנת 1992 עד 31/12/92, כדי להבטיח את השידורים. בתקציב

ענק כזה האם על סכום של 400-500 אלף ש"ח תקום או תיפול רק"ע ?! עמרם

עמר ביטא את תפישת רשות השידור. לא משנה אם רק"ע היא יחידה חשובה או

לא או אם ישנם עובדים בשכר או כאלה ללא שכר; נקודת המוצא היא: תורידו

מאיתנו את רק"ע.
ע' עמר
זוהי תחושתך בכבד.
י' כהן
אני מביא בזה את דבר שר החינוך. מעולם לא האמנתי שיכול להיות פער

מדהים בין החלטות הממשלה, החלטות רשות השידור והחלטות הכנסת כולל



הוועדה הזו לבין מה שעושה תאגיד ממשלתי, שלפי דעתי "מצפצף" על הכנסת

ועל ראש הממשלה.
היו"ר מ' קליינר
ועדת הכספים אישרה את התקציב אתמול. האם היא לא שמה לב שהיא

מאשרת 700 אלף ש"ח בלבד לרק"ע ?

י' קדמי;

הדו"ח אושר לפני שבוע וחצי. היה שבוע בין יום אישור הדו"ח לבין

אישור התקציב בהנהלת רשות השידור והגשתו לכנסת. לאחר שקיבלתי טלפון

מרוה"מ שמאשר את הדו"ח, אמרתי לו: האם אתה מסמיך אותי לדאוג ליישומו?
והוא אמר
עשה זאת. תוך שעה טילפנתי למר מקל, ולאחר שעתיים הישגתי את

מר אמנון והודעתי לו על אישור הדו"ח. ביקשתי לשלב את ההערכות של

הדו"ח בתקציב, שיוגש לאישור, ואינני יודע מדוע זה לא נעשה. היה שבוע

מרגע שרשות השידור ידעה שהמסקנות אושרו וניתן לבצען , ולא נעשה נסיון

לשלבן בתקציב. אילו זה היה נעשה, אזי לא היה על מה לדבר היום.
י' כהן
יש לראות את שני צידי המטבע. הממשלה עמדה בפני בעיה קשה, כי

מוסדות רשות השידור הוקמו באיחור של כמעט שנה. בנוסף, עברו 4 חודשים

מתחילת שנת הכספים, והרשות פעלה ללא תקציב. המשימה הראשית שלנו ב-10

הימים האחרונים היתה להביא לאישור תקציב הרשות במליאת הרשות, בממשלה

ובכנסת. לולא עשינו מהלך מזורז זה, לא היה תקציב לרק"ע וגם לא לרשתות

א' וב'. לכן, בהתייעצות פנימית, שקיימנו עם יו"ר רשות השידור, מיכה

יינון , סיכמנו שנוכח הזמן הדוחק והחופשה הקרבה, חשוב לאשר את תקציב

הרשות. בשבועות הקרובים, נבצע שנויים פנימיים בתקציב הרשות, שזה הליך

טכני. השינויים ייעשו, כדי להבטיח את התקציב הריאלי הדרוש להמשך

פעילות רק"ע על בסיס דו"ח קדמי, החלטות הקבינט וההחלטות שתתקבלנה

בישיבה זו.
היו"ר מ' קליינר
אתם אומרים: אנו נפעל מתוך סמכותנו, באמצעות הוועד המנהל, כדי

להסדיר את החלק הפנימי, ואנו מבקשים את סיוע הוועדה מעבר להחלטות

הממשלה והאוצר בנושא.
י' כהן
אם שר האוצר יגיש, ביום א' הבא, ערעור על החלטת הקבינט, שר

החינוך יתנגד לערעור. אם הערעור יתקבל והממשלה לא תאשר את ההמלצות,

אנו נמשיך לפעול להבטחת מלוא התקציב.
היו"ר מ' קליינר
אין לי ספק, שאילו חברי כנסת כמו: נאוה ארד, גרשון שפט, יגאל

ביבי ויגאל הורביץ היו מודעים לסעיף זה בוועדה הכספים, הם היו דואגים

להביאו על תיקונו - חבל שהם לא ידעו על כך. על ועדה זו לקבוע את

עמדתה, ולא לעשות ספקולציות לגבי עמדת הממשלה.
אי נדב
הוועד המנהל של רשות השידור היה מודע לתקציב. אבל, החלוקה

הפנימית בתוך הרדיו או הטלויזיה, בסעיפים וקשונים, לא נעשתה בתיאום עם

מנהלי המדיה או על דעתם. כך קרה גם לגבי התקציב של רק"ע. הוועד המנהל

החליט לאשר את מסגרת התקציב, ואני לא נשאלתי על דעתי בנושא. הוועד



המנהל אישר את מסגרת התקציב לחודשיים, ובתוך זמן זה יתקיימו דיונים

של ועדת הכספים ורשות השידור, ובהם יחליטו על חלוקה בצורה מסויימת.

דבריי משלימים את דברי ישראל כהן .
היו"ר מ' קליינר
הסכום עליו מדובר שווה לעלות כיסוי שידור משחקי הבדמינגטון

בברצלונה לפנות בוקר. אולי אפשר לתת את הסכום הדרוש לכיסוי משחקי

הבדמינגטון כרק"ע.

משחקי ברצלונה ישודרו בשעות נורמליות.

ג' בינשטוק;
לגבי עיקרון דו"ח קדמי
אציין שהאוצר אינו נאד רק"ע או נאד קליטת

עליה, אך הרשות צריכה להתייעל. טענתנו זו קיבלה לגיטימציה בהחלטת

הממשלה ביום א' האחרון . החלטה זו לא דיברה רק על גובה התקציב הרגיל

או על גובה תקציב הפיתוח, אלא על קיצוץ תקנים ועל קיצוץ שעות נוספות

וכו'.
נשאלה השאלה
כיצד לא שמו לב לסעיף התקציב של רק"ע? התשובה היא:

שמו לב לכך; השר שרוך אמר שיש לעשות switch במסגרת התקציב. תקציב

הרשות אינו בא מתקציב המדינה, אלא מהאגרה. אגרה זו נשחקה בשנים

האחרונות, ונשחקה גם אתמול במסארת ועדת הכספים אף מעבר להמלצת משרד

האוצר; משרד האוצר ביקש עליה של 16%, אך העליה בפועל היתה קטנה יותר,

ותקציב רשות השידור נפגע מכך.

בעיית היסוד של רק"ע היא בעיה כללית של רשות השידור. אינני רואה

כיצד תוכל הרשות להמשיך ולגדול במצבה הנוכחי. אינני בא לפגוע בעובדי

רק"ע, אך כגוף ציבורי הרשות צריכה להתייעל.
ג' כהן
אין לעשות זאת על גבם של העולים החדשים.
אי בינשטוק
ב-1985 קבעה רשות השידור, שהיא שואפת להגיע ל-1400 תקנים.
ע' עמר
משרד האוצר קבע זאת, ולא רשות השידור.
ג' בינשטוק
נקבעה החלטה בנושא, והיא מופיעה בספר התקציב של רשות השידור, אך

איננו מדברים דווקא על נושא זה. בפועל, מדי שנה עולה מספר התקנים.

כנציג משרד האוצר אינני אומר שאין לקלוט עולים חדשים. מונחת לפניי

תשובתו של דוד בועז, הממונה על התקציבים לשעבר, לחבר-הכנסת קליינר.

במכתב תשובה זה הוא מציין , שאם מתפנה תקן , של אדם שיצא לפנסיה וכו',

ורשות השידור רוצה לקלוט עולה חדש, ניתן לעשות זאת. אבל, יש לקלוט את

העולים במסארת התקנים, ולא במסארת של קיצוצים.
ג' כהן
דבריך אינם רלוונטיים, כי מדובר על תחנה חדשה העומדת בפני עצמה.



המכתב מדבר על כך, שאם מתפנה תקן ברשת ג' ניתן לקבל ערכה חדש.
היו"ר מי קליינר
זהו מכתב כללי המדבר על שילוב עולים בכל משרדי הממשלה, ולא על

נושא ספציפי.
ג' בינשטוק
דברי מכתב זה רלוונטיים, כאשר מסתכלים על הנושא באופו כללי ולאו

דווקא עכ המסגרת הפנימית בתוך רשות השידור; אני רואה גוף גדול,

ואינני רואה כיצד הוא יוכל, במסגרת התקציבית שאושרה לו על פי חוק,

לעמוד בכל המטלות הללו.

י' קדמי;

אנמק מדוע הכנסתי את הסעיף, לגבי משרד האוצר, לדו"ח. יצאתי מתוך

נקודת הנחה, לפי הגדרת התחנה, שהיא חורגת מהסטנדרט של עוד תחנה ברשות

השידור. זוהי תחנה בעלת מטלות חברתיות, שמחייבות אותה להעסיק יותר

אנשים מאשר תחנה רגילה, ולהיות פחות יעילה בגלל מיגוון הנושאים שהיא

צריכה לשדר. רשת זו אינה דומה לרשתות אחרות. מדובר בנושא חברחי,
שחורג מחובת הרשות
קליטת עליה. ראיתי אפשרות, שהמדינה תממן חלק

מהתקציב, שהוא תוספת לתפקוד פונקציונלי של רשת זו או אחרת. לכן ,

ציינתי שיתכן ש-50% המדינה צריכה לספוג, שהרי תקציב הקליטה השנה כמעט

שווה לתקציב הבטחון .

ג' בינשטוק;

כל תקציב הרשות ממומן ע"י האגרה. הדבר דומה כאילו זה ממומן ע"י

המדינה.

היו"ר מי הקיינר;

האם העולים החדשים משלמים אגרה ?
מ' לוי
בשנתיים הראשונות הם אינם משלמים אגרה.

י' קדמי;

היות ותקציב הקליטה לא נוצל במלואו בגלל ירידה במספר העולים נוצר

עודף. מתוך עודף זה יכול האוצר לממן את הסכום הדרוש. זוהי חובת

המדינה לסבסד את החלק החברתי, במערכת הקליטה בארץ, בתקציב התחנה.
ע' עמר
עד לפני שנים אחדות השתתפה הסוכנות היהודית במימון .
היו"ר מי קליינר
מבחינת הארגומנטציה, הגיוני לטעון שרשות השידור לא מקבלת אגרה

מציבור משמעותי, ובנוסף היא גם לא מקבלת אגרה על שירותיה הרגילים

הכלליים; הם צופים בטלויזיה הכללית, שם יש תוכניות מלוות בכתוביות

ברוסית או מקשיבים לרשתות אחרות לשירים ברוסית וכו'.
א' ליין
גם המיגזר הערבי, ברובו, לא משלם אגרה.

היו"ר מ' קליינר;

איו זה הגיוני לומר, שהקבינט לא היה צריך לקבוע מחצית שתמומן ע"י

האוצר. אומנם בנוסף לאי גביית אגרה על שירותים רגילים הרשות נותנת

שירות יחודי, אך זהו שירות בעל מטרה לאומית. עמרם עמר העיר, בצדק,

שבעבר הסוכנות ומשרד החוץ היו שותפים במימון . לא נתייחס לסוכנות,

שהיא מדינה בתוך מדינה. לממשלה, שמחנו להישען על הסוכנות. אבל,

העובדה, שהיא התגלתה למשענת קנה רצוץ, לא פוטרת אותנו ממחויבותינו

להיכנס בנעליה.
ג' כהן
מי מממן את שידורי החוץ ?
היו"ר מי קליינר
רשות השידור.
ג' כהן
היהודים בחו"ל וברוסיה נהנים מהשידורים, אך גם הם לא משלמים

אגרה. הם לא משלמים אגרה, כי מדובר בשירות לאומי. המצב דומה גם לגבי

רשת רק"ע.
ג' בינשטוק
אנו לא טענו, שלא מגיע לעולים רשת שכזו בגלל שאינם משלמים אגרה.

היו"ר מ' קליינר;

גיא בינשטוק אמר, שאין זה טוב לסבסד גוף ציבורי זה, ופעולת

התייעלות בו עדיפה. לדעתי, באלמנטים אחדים ישנה הצדקה מלאה לכך,

שהאוצר צריך לסבסד. לדעתי, השר שרון היטיב עם האוצר בהחלטתו. אם תהיה

התנגדות להחלטה, נצטרך לפעול בנושא, כדי שהיא לא תתקבל.
ג' בינשטוק
נכחתי בישיבת הממשלה ונאמר שם, שכל שינוי צריך להיעשות במסגרת

תקציב רשות השידור. כבוד השר שרון ידע, שתקציב הרשות הוא תקציב סגור,

ולכן כל שינוי חייב להיעשות במסגרתו בלבד. אם סעיף 19 בדו"ח של מר

קדמי ממליץ על השתתפות האוצר.
היו"ר מ' קליינר
ועדת העליה והקליטה תחליט לקרוא לממשלה להיענות להמלצת הדו"ח

בהקדם.

לגבי דברי עמרם עמר, הקונצפציה הכללית היא להתאמץ בקליטת עולים
בעבודה. השאלה היא
כיצד ניתן לקלוט עולים חדשים, כשקיימת אבטלה

כללית באוכלוסיה ואבטלה ספציפית חריפה בקרב העולים? ישנם האורסים,

שיש להמציא עבודות לעולים. הוועדה דנה, ברצינות אמורה, בתוכנית

שעיקרה היה העמדת מאגרי כח אדם של עולים ליד מוסדות ממשלתיים, עד

שתימצא להם עבודה.



ג' בינשטוק;

במיגזר הציבורי נקלטו בשנים 1991-1990 כ- 29,350 עולים חדשים.
היו"ר מ' קליינר
כן ירבו, אך עלינו לזכור שעלו לארץ 400 אלף עולים.
ג' כהן
יש להוסיף אלפי תקנים. בבתי-החולים לא נוסף אפילו תקן אחד נוסף

לרופא עולה חדש.
י' כהן
מערכת החינוך קלטה 1000 מורים עולים חדשים. 1200 נוספים לומדים

לקראת הכשרתם - קיבלנו זאת בתוספת תקציב מיוחדת, כי זוהי משימה

לאומית, ולא על חשבון תקנים של מורים אחרים.
היו"ר מ' קליינר
פיטורם של עובדים אלה הוא בניגוד לקונצפציה הכללית של העסקת

עולים, במיוחד כשמדובר בעובדים שמשרתים את הרשות.

משקלם של המאזינים, בנושא זה, לא הועלה בדיון . אין אני אומר שיש

לעשות שיקול זה עד סופו , אך יש להתחשב בו. אם נשווה את השקעת המדינה

או רשות השידור בכל מאזין של רשת א' או קול המוסיקה, שהן רשתות

נהדרות, להשקעה בכל מאזין רק"ע, נמצא שהתפוקה הטובה ביותר באה

ממאזיני רק"ע. לרק"ע מאזינים 80% מהעולים + עולים משנות ה-70. בסה"כ

נהנים מרשת זו חצי מליון בני-אדם. אינני יודע אם ב"מבט לחדשות" או

בתוכניות ספורט כמו כדורגל צופים חצי מליון בני אדם. אינני מחמיץ את

שידורי הכדורסל, אך אשתי למשל טוענת שיש יותר מדי שידורי ספורט.

לרק"ע יש חצי מליון מאזינים, היא משמשת להם כאויר לנשימה ונותנת

להם שירותים שונים - זוהי לפעמים דרך הקליטה שלהם בארץ. קשישים

בודדים או ערירים רבים אומרים, שהקשר היחידי שלהם בארץ נעשה באמצעות

רק"ע. אין להם טלויזיה בכבלים ואינם יכולים לצפות בשידורי הטלויזיה

הרוסית, ואם אינני מעוניין שיצפו בה.

אם חצי מליון מאזינים אלה מהווים 10% מאוכלוסיית המדינה, אזי

הסכומים, שעליהם אנו מדברים, מקבלים פרופורציות אחרות. לכן , אני מבין

את דברי ישראל כהן הנרגשים ואני מעריכו ומכבדו על דבריו. אני קורא

לכל הגורמים, הנוכחים בישיבה, לפעול בנושא זה. אומנם עמרם עמר וגיא

בינשטוק היו חייבים לומר את שאמרו מעצם תפקידם, אך ישנם מקרים שבהם

עלינו להתעלות מעבר לנימוקים, שבד"כ מנחים אותנו. עלינו להביט על

התמונה הכוללת, שלה יש מסר כללי. לאחרונה, אני נפגש עם עולים רבים;

הפגיעה ברק"ע מתקבלת בקרבם כמסר, שהחברה הישראלית לא כל כך בטוחה

ביחסה לעליה - זהו מסר חמור. חמור שבעתיים יהיה המצב, אם מסר זה

יעבור לאותם מליון אנשים, שעדיין לא הגיעו ארצה ואשר מטרתנו הלאומית

היא להביאם. לו הייתי במקום יעקב קדמי, הייתי כותב דו"ח פחות מאוזן .
ג' כהן
בתחילת הדיון הצטערתי על היעדרותו של מקל מהישיבה. עתה, אני

חושבח שאין זה משנה אם הוא נוכח בישיבה או לא, כי הוא לא האיש שצריך

לקבוע את סדר העדיפויות הלאומי. אבל, חסר מישהו מעליו ומעל משרד

האוצר, שיאמר להם מהו סדר העדיפויות, שעל פיו יש לפעול.



התרגשתי לשמוע את דברי ישראל כהן. לדעתי, מתרגשים פחות מדי

במדינה שלנו. תחנת רק"ע נולדה בתהליך קשה, וזה היה צער הבאת ילד

לעולם. כבר אז ראינו את היחס לנושא, מצד גורמים שונים. נאמר כאן ,

שזוהי חובתם של גיא בינשטוק ועמרם עמר לומר את דבריהם. אבל, שניהם
התחילו את דבריהם בטון שלילי
איננו נגד העולים וקליטתם - אף אחד לא

ציפה שתהיו נגד העולים, להיפך.

עמרם עמר דיבר על שידורי חו"ל, ואני מקווה שהוועדה תקיים ישיבה

מיוחדת בנושא זה. לדעתי, אותם עיוותים, שקיימים ביחס לרק"ע, לגבי

עובדים ותנאי עבודה, קיימים גם כאן ודורשים תיקון מיידי. שידורי חו"ל

צריכים לגדול ולהיות מכוונים למצב קשה של עליה מברית המועצות.

אני מברכת את יעקב קדמי על הדו"ח שהאיש, במיוחד על השימוש במילה

"בהול" - סעיף 19: "רשות השידור חייבת לטפל באופן בהול במצבם הקשה של

העובדים הנוכחיים". ניסוח זה מראה על יכולתו להתעלות מעל הדברים

הביורוקרטיים של דרך כתיבת המלצות. יש להגדיל את התחנה של שידורי

חו"ל ולשפר את תנאי העובדים בה, בהתאם להצעת יעקב קדמי. רק"ע היא

תחנה עצמאית וחייבת להמשיך לפעול ככזו. אולם, ניתן ליצור מערכת-גג,

שתוכל לתאם בין שתי התחנות. אומנם לשתיהן יש מסרים שונים המופנים

לקהלים שונים, אך יש להן גם דברים משותפים. בתחנת שידורי חו"ל משדרים

4.5 שעות ואין די בכך. יכול להיות שיש צורך ביותר מ-45 העובדים

הקיימים בה.

מקל אמר שישנה תחנת שידור אחת ויש לבטל את רק"ע ולעבור לירושלים

כדי לחסוך.
היו"ר מ' קליינר
הוא אמר: אם האוצר יתן את חציו במימון , אתן אם אני את חלקי.
ג' כהן
נאמר כאן , בנשימה אחת, שישנה תחנה אחח, שיכול להיות שהיא משדרת

פחות מדי בשביל אנשים רבים. עמרם עמר, מדוע אינך מזכיר אם את רשת ב':

אולי אם שם יש יותר מדי אנשים ויותר מדי שעות.
ע' עמר
האם את רוצה שנפרוש בפנייך את נתוני כח-האדם ברשות השידור: היכן

ישנם יותר עובדים והיכן ישנם פחות עובדים ?
ג' כהן
לא.
ע י עמר
אמרתי, בדבריי, שחטיבת השידורים לחו"ל משמשת לא רק לחו"ל, אלא אם

לעולים חדשים.
היו"ר מ' קליינר
לא היה צורך לומר זאת. מי שחשב לפני 1.5 שנים, שהיה צריך לנהוג

אחרת, בנושא הקמת רק"ע, מבין , עתה, שאי אפשר להשיב את הגלגל לאחור.
ג' כהן
מחשבתו של השר המר, להקים תחנה מיוחדת בעלת מסר מיוחד לעולים, היתה



נכונה. ישנם דברים חופפים בין שתי התחנות, ולכן יש צורך במערכת-על,

שתתאם ביניהן . בעיה זו מוזכרת בדו"ח של יעקב קדמי. הדו"ח מבוסס על

העובדה, שרק"ע היא עצמאית ושיש לשומרה ככזו. יש לטפל בה ולאפשר

לעובדיה לחיות בכבוד, לפחות עד שיוחלט בצוות זה או אחר לגבי עתידה.

ישראל כהן הזכיר את העובדה, שישנם גורמים ה"מצפצפים" על הכנסת

ועל ראש הממשלה - מעולם לא ראיתי תופעה כזו, שבה ינהג מנהל תאגיד כפי

שנהג היום. אבל, אנו יכולים לפעול בנושא, כאשר הגוף המטפל בכך אינו

עושה זאת. אני שמתה, ששר החינוך לקח על עצמו את המשימה לשמור על הרך

הנולד, רק"ע. בנוסף, מונה ועד מנהל חדש לרשות, וחבל שמיכה יינון לא

הגיע לישיבה זו.

ו' מאור;

ביקשנו מנציג של ועד המנהל להגיע.
ג' כהן
טוב הדבר, שראש הממשלה איפשר לקדמי להגיש דו"ח וגם אישר אותו.

אני מקווה, שהוא לא עשה זאת, בגלל הבחירות. להחלטה להותיר את רק"ע יש

השלכות על התקציב. עמרם עמר ציין שלרק"ע אין סטטוס והיא הוקמה באופן

בהול - זה נכון , אבל ישנם מצבים כאלה. הציונות היא דבר שעולה לנו

ביוקר. עתה, מתברר שאין מדובר בעובדים מיותרים, אלא בעבודה רבה שהם

עושים. יכול להיות שניתן להכניס עובדים טובים יותר. לעובדים הנוכחיים

אין ברירה, אלא להמשיך לעבוד,למרות המשכורות שהם מקבלים. אני ואתה,

עמרם עמר, לא מקבלים משכורות כאלה. המדינה לא רק חייבת לקלוט את

העולים, אלא היא חייבת לדעת שרק"ע משמשת, למובטלים עולים רבים, פורקן

חברתי ממרירותם. המרירות היתה עלולה להתפרק ע"י הפגנות וכו', לולא

רשת רק"ע לה הם יכולים להאזין. רק"ע היא בבחינת ריפוי בעיסוק.
ע י עמר
אינני חלוק עלייך, אך אין זו משימה לאומית של רשות השידור בלבד,

אלא של כל עם ישראל וכל הגופים צריכים להשתתף במימונה.
ג' כהן
נכון . לכן , אמרתי מראש שאין זה משנה אם מקל נוכח בדיון או לא.

חשוב שתהיה סמכות מעליו, כמו שר החינוך, שיאמר לו לחלק את התקציב

בצורה מסויימת לפי סדר עדיפויות לאומי. אם אין די כסף, רק"ע תשובה

בעיניי יותר מאשר רשת ג'. 15 מיליארד ש"ח מושקעים בעליה, אך אינם

מחולקים בצורה רציונלית. מליון ש"ח עשוי לענות על בעיות אקוטיות רבות

ולמנוע צעקה גדולה בתקשורת. אחוז אחד של דמעות אישה, שמתכוננת להתאבד

בגלל רעב, לא עומדים כנגד 99% של הנשים שכן נקלטו בעבודה, כי כולם,

באותו ראע, מזדהים איתה.

לא יעלה על הדעת, שבאלל מליון ורבע ש"ח, התחנה תיסגר, אם אם

איננה כ"כ טובה. סאירתה תביא לפתיחת גל מתאות גדול, ובצדק. לא יעלה

על הדעת, שבאלל נושא זה נשב סביב השולחן - זוהי אוילות. אינני יודעת

על מי יש להטיל את המימון . יעקב קדמי הציע 50% האוצר ו-50% הרשות.

יכול להיות שכל הנטל צריך ליפול על הממשלה או על הרשות, אך תפקיד

הוועדה אינו לעסוק בכך. תפקיד הוועדה הוא לברך את מר קדמי על הדו"ח,

שהאיש. תפקיד הוועדה הוא לקרוא לראש הממשלה לגמור את המצווה, שבה

החל. מאחרי המלים וההמלצות ישנם מספרים ותקציבים - על ראש הממשלה

לאשר את דו"ח קדמי ואת מליון ורבע השקלים החסרים. ראש הממשלה יחליט

מאין יבוא המימון. על כל פנים, הבשורה, בנושא זה, צריכה להיות

מיידית, ואין להשהות שוב את ההחלטה. העובדים מרוטי עצבים; הם חיכו

להמלצות זמן רב וקיבלום. עתה, הם מחכים לתקציב שעומד מאתוריהן .



אני מבקשת מיושב-הראש, מישראל כהן ומיעקב קדמי, אנשים בעלי קשר

ישיר עם הממשלה, לדאוג לכך שיימצא הסכום החסר של מליון ורבע ש"ח. אם

לא יימצא סכום זה, אנו נפגין איתך, היושב-ראש, מול משרד ראש הממשלה.

אולי גם השר המר יצטרף אלינו.

אי נדב;

אנו נדאג לכיסוי ההפגנה ברשת ב'.

היו"ר מי קליינר;

חברת-הכנסת גאולה כהן , האם לא מקובלת עלייך ההמלצה, שיהיה צוות

שידון בכל הנושאים כולל הקשר בין רק"ע לשידורי חו"ל ?
י' כהן
יעקב קדמי המליץ על הקמת צוות זה, הקבינט אישר את המלצתו ביום

אי, ואני בטוח שאף שר לא יערער על המלצה זו. החלטנו, שלאחר החג תתכנס

מליאת רשות השידור, והסעיף הראשון בסדר-יומה יהיה: מינוי ועדות. לאור

המצב, החלטנו להקים ועדה של מליאת רשות השידור, שתעסוק ברק"ע ותלווה

אותה. וועדות אתרות מורכבות מחברי המליאה, אך לוועדת רק"ע יצורפו:

נציג של יעקב קדמי, נציג שר החינוך, נציג הסוכנות ועוד גורמים - ועדה

זו תלווה את ביצוע הדו"ח.
היו"ר מי קליינר
סעיף 17, בדו"ח, עוסק בצוות שיוקם: "הצוות ימליץ על המבנה של

הרשת החדשה, כולל בדיקת השאלה - האם צריכה להיות זו רשת אתת שתרכז את

כל השידורים ברוסית, הן בחו"ל והן בישראל, עם חלוקה פונקציונלית

פנימית.".
ג' כהן
השאלה שתעמוד לבדיקה היא: מידת התיאום, החפיפה והאחריות שבין שתי

התחנות. אין זה אומר שיש לבדוק את מצבם של כל עובדי קול שידורי חו"ל.
היו"ר מ' קליינר
יש לשדר יותר שידורים לברית המועצות, ויש מקום לשידורים משותפים

של שתי התתנות. יש לשדר 24 שעות וליצור אוירה של עליה ארצה. אמרתי את

דבריי אלה כשגל העליה היה בעיצומו, כי ראיתי בחלוקה של מי שנותר

ברוסיה לבין מי שעלה חלוקה מקרית בלבד.
ג' כהן
אין זו חלוקה מקרית, אלא מהותית.
היו"ר מ' קליינר
יש ללוות את תהליך העליה וליצור אוירה של מסגרת אחת, שמשדרת
למליון עולים שבדרך
400 אלף שכבר עלו ומליון שנמצאים בדרך. בינתיים,

המצב השתנה.
ג' כהן
על נושא שידורי חו"ל יש לדבר לחוד. בראש צוות הבדיקה יש להעמיד

את נציג שר החינוך ולא את נציג רשות השידור.



יש צורך בנציג רק"ע בצורת הבדיקה.
ג' כהן
נכון . בצוות יהיו: נציג רק"ע וגם נציג של שידורי חו"ל, אך בראש

הצוות יהיה נציג משרד החינוך.
י' קדמי
הוועדה צריכה להגיע להחלטה, שחייבים להחתים את העובדים על חוזים

מיד. לעובדים לא משנה מהיכן מגיע המימון , מגיע להם שכר על עבודתם.
די גולנדר
יעקב קדמי, נציג משרד החינוך ואחרים הגדירו את המצב החמור של

רק"ע, אבל מצבה של רק"ע חמור ממה שצוייר כאן .

אני מבקשת לציין את הזילזול הטוטלי, שקיים כלפי העובדים, בכל

לנחום. מחר נשב כולנו אל שולחן הסדר; עובדי רק"ע לא קיבלו שי לחג או

מיקדמה כשאר העובדים, ואינני יודעת מה הם יאכלו מחר בערב. שמעתי שיחה

בין שתי עובדות, שאין להן כסף לקנות קמח מצות. כל העובדים בארץ

מקבלים שי סימלי לחג, לשם הרגשה טובה, אך לא עובדי רק"ע.
מ' שוהם (כרמון )
בראש השנה סרבו אנשי רשות השידור לתת לעובדי רק"ע מחנות.
היו"ר מ' קליינר
המנכ"לים ומנהל הרדיו ידאגו, שנושא השי יתוקן עד מחר, גם אם יהיה

צורך לעבור על תקנה כלשהי. אחד מתפקידיו של מנהל בכיר הוא לעקוף,

לפעמים, תקנה ביורוקרטית מסויימת, כדי לפתור מצב.
די גולנדר
הנושא החשוב ביותר הוא חתימת התוזים עם העובדים. יתכן שיש לשנות

דברים בעבודת התחנה וכו', אך במצב הנוכחי אי אפשר לדעת או לשנות.

לדעתי, עצם תיפקוד התחנה הוא בגדר נס. יש לחתום על חוזים עם העובדים

בהקדם, ולאחר מכן לחשוב בצורה רגועה על המשך התפקוד וצורתו. אני

מאחלת לכל הנוכחים חג שמח.
מ' גלבוע (גרצמן)
יש לאסוף כסף מעובדי הרשות, כדי לתת שי לעולים. אתם חייבים לנו

זאת מזמן .
ג' כהן
האם העולים הם עובדים חורגים ?
ע' עמר
מבחינה פורמלית, הרשות מעסיקה 1200 פרילנסרים. אם אתן שי לעובדי

רק"ע, מן הראוי להעניק שי זה גם לאותם 1200 פרילנסרים.
ג' כהן
עובדי רק"ע עובדים 24 שעות מדי יום ביומו, והם אינם פריכנסרים.
היו "ר מ' קליינר
בנושא זה יש צורך באילתור ובתושיה. מדובר באוכלוסיה מיוחדת, ויש

להתאמץ ולמצוא פתרון חכם לבעיה.
מ' גלבוע (גרצמן )
אני עובד 22 שנה במוסד זה. אין מוסד ממלכתי נוסף, שבו עוברים על

חוקי ההעסקה כמו ברשות השידור. עובדי רק"ע עובדים מדי יום, כולל

שבתות וחגים, להוציא את יום הכיפורים, כ-14-12 שעות. הם מקבלים

משכורת של 1500-600 ש"ח בחודש. זה קורה במוסד ממלכתי, שמטיף למוסר

לחוק ולצדק. מוטי לוי דיבר על קיצוצים של 40%. אם נשווה את התקציב

הראשוני של רק"ע לתקציב הנוכחי, נלמד שהוא קוצץ ב-150% -היכן הצדק ?
מי לוי
הקיצוץ הוא אילוץ, שהוטל עלינו לבצעו ולא אנו רצינו בו. הצעת

התקציב הראשונה של הרשות התבססה על אגרה ריאלית, שהיתה צריכה לענות

על כל הבעיות של רק"ע ושל רשתות אחרות.

מ' גלבוע (גרצמן );

את דרכי ברשות, לפני 22 שנה, התחלתי בחטיבת שידורי חו"ל. בזמנו

היינו בנים חורגים, וגם עתה, ברק"ע, אנו כאלה. בעבר עבדו בשידורי

חו"ל 80 איש, ואף אחד לא התלונן על אבטלה סמויה. כשקוצץ מספר האנשים,

בתחנה, כמעט בחצי, והמחלקה המשיכה לשדר 6 שעות לחו"ל, אמרו שהמצב טוב

כי צימצמו את מספר שעות השידור. אם מחר יקצצו בשעות השידור של רשת ג'

ועובדיה ישארו, כי הם עובדים קבועים, מי יהיה אשם אז באבטלה סמויה ?!

ההנהלה תהיה אשמה באבטלה כזו.

לגבי היחס אלינו ברשות, אנשים אלו ואחרים ביקשו להיפגש עם מנכ"ל

הרשות, אך הוא לא נפגש עימם. מנכ"ל הרשות הנוכחי לא הגיע לדיון הזה.
היו"ר מ' קליינר
ניתן הסבר להיעדרותו מהישיבה.

מ י גלבוע (גרצמן );

אני חבר בועד העובדים של הרשות 9 שנים. בתוקף היותי חבר ועד

נאלצתי להיפגש עם מר מקל מספר פעמים. בכל ישיבה עימו שמעתי דברים

שונים, לגבי אותו נושא.

היו"ר מי קליינר;

בהיעדרו של מר מקל, אנו לא נעסוק בדברים אישיים.
ע' עמר
אין להשמיץ אח המנכ"ל, כשאיננו נוכח ואינו יכול להגיב על הדברים.

מ' גלבוע (גרצמן );
התייחסות ההנהלה לשאלה
האם יש צורך בחטיבה אחת או שידורים



נפרדים ברוסית? - בשאר השפות ישנם שידורים נפרדים: לעולים לחוד

ולחו"ל לחוד. האם השפה הרוסית היא בן חורג?

סבלנותנו פקעה.
מ' שוהם (כרמון )
יש להחליט על חתימת החוזים עם העובדים מיד. עובדי רק"ע לא מקבלים

תמורה לעבודתם, למרות שהם עושים מעשה חלוצי.
ר' פולונסקי
מאזינים רבים פונים לרק"ע ושואלים כיצד ניתן לפתור בעיות והאם

אפשר להאמין במוסדות הציבוריים בארץ. אנו צריכים להרגיע אותם ולתת

להם תקווה. כיצד אנו יכולים להמשיך בעבודתינו, כאשר כבר למעלה מ-3

חודשים אנו שומעים על ההמלצות, על ההסכמים ועל החוזים, אך איננו

יודעים את מי הם מחייבים. נראה לנו, שהמלצותיו של מר קדמי אינן

מחייבות אף אחד.

י' כהן ;

אין זה מדוייק.
ר' פולונסקי
החלטת ראש הממשלה שמיר איננה מחייבת אף אחד - על מי אנו יכולים

לסמוך? כיצד אנו יכולים לומר ברדיו למאזינים: "הכל יהיה בסדר", במצב

כזה.
היו"ר מ' קליינר
כמה זמן אתה בארץ ? מאין באה העברית הטובה שלך ?
ר' פולונסקי
אני נמצא שנה וחצי בארץ. הייתי מורה לעברית ברוסיה, ויש לי חלק

בעליה הזו.
אי מדביו
אני נמצא שנה וחצי בארץ. ישנה הרגשה שהמתח עולה, ואנו חוששים שעוד

כמה ימים המצב עלול להתפוצץ. עלול להיות סקנדל.
שי בן-צבי
הבעיה של רק"ע היא חשובה, אך אתו מידע קצר על הנושא למען

הפרוטוקול. אנו משדרים ב-14 שפות שונות 9.5 שעות מדי יום. 2.5 שעות,

מתוך שעות אלו, אנו משדרים ב-10 שפות בפנים הארץ - איו מדובר באנשים

שונים ובמסגרת שונה, אלא באותה מסגרת. בחצי השנה האחרונה נאלצנו

לפטר, בחטיבה, 30 איש והמצב קשה מאד. אבל, אנו נבצע כל החלטה שתתקבל.

אם מדדבר על שעות שידור או על מצב העובדים, עליכם להבין שהמצב של

כולנו קשה.

אני רוצה לברך את כולכם על קיומה של תחנח רק"ע, שמשדרת 12 שעות

.בשפה אתת. לחמנו למען העליה הגדולה במשך עשרות שנים, ולכן יש לשמוח

על קיומה של תחנה זו. אני מאחל לכולם חג שמח.
היו"ר מ' קליינר
לסיכום: אני מציע, שהוועדה תצטרף למאמצי הדו"ח. הוועדה תקרא לראש הממשלה

לפעול ללא דיחוי, כדי שהאוצר יקבל את המלצת הדו"ח כפי שאושר בקבינט

הקליטה, בישיבת הממשלה הקרובה.

הוועדה קוראת לשר החינוך לפעול ליישום החלטתו להגן בתקציב הרשות

ולשריין את התקציבים הדרושים להפעלת רק"ע במתכונת, במסגרת ובהיקף,

כפי שנאמר בדו"ח קדמי, שאושר ע"י ראש הממשלה ושר החינוך.

הוועדה קוראת לדאוג ליישום כל ההחלטות המינהליות של הדו"ח, קרי

החתמת העובדים על חוזי עבודה.

ע' עמר;

על קליטת העולים והחתמתם על חוזים להיעשות על פי צרכי המערכת,

ואין לקבל החלטה גורפת.
ג' כהן
על פי הצרכים, יש צורך בעובדים נוספים.
היו"ר מ' קליינר
זהו נושא חשוב: יעקב קדמי, האם הדו"ח מדבר רק על עובדים קיימים ?
י' קדמי
הדו"ח עוסק בכל העובדים, שהם עתונאים ועורכים, אשר מקבלים משום

מה מעמד של ש"ח. יש לקבוע את משכורתם, בהתאם לחוזה. מי שעובד במשרה

מלאה יתקבל כעתונאי בדרגה א'. מי שעובד 40% משרה בלבד יתקבל כעיתונאי

בדרגה x וכו'. ההחתמה על חוזים אינה כוללת מורים ומרצים, שמשדרים

שעתיים ביום. אלה ימשיכו לעבוד כרגיל. מי שעובד כעתונאי במעמד של

ש"ח, והיה כזה ב-1.3.92 חייבים להחתימו, בהנחה שב-1.3.92 הנהלת קול

ישראל חשבה אותה לנחוץ.
היו"ר מ' קליינר
האם הגדרתו של מר קדמי מקובלת על שר החינוך ?
י' כהן
בוודאי.
ג' בינשטוק
האדרה זו נוגדת את החלטת הממשלה בנושא הקיצוצים.
א' נדב
עם כל הכבוד לגיא בינשטוק, ישנו מכתב של הממונה על השכר, שהועלה

לפניכם בישיבה קודמת. המכתב אומר שההעסקה תתבצע בהתאם לסעיף 24ג' -

איו הדבר שייך לתקנים אלא לתקציב פעולות. רשות השידור יכולה לקבל כמה

עובדים שהיא רוצה, בהתאם לתקציבה בסעיף פעולות.



היו"ר מ' קליינר;

החלק המינהלי של העובדים, עובד בחול המועד. לכן , אני מבקש

שההחלטה לחתום על חוזים תבוצע בתוך שבוע.
ג' כהן
אם תוך שבוע, מהיום, לא תוחתמו על חוזים, אני מציעה לעובדי רק"ע

לשבות.

היו"ר מ' קליינר;

איו זו דעת הוועדה, אלא דעתה של חברת הכנסת גאולה כהן בלבד.

החלטות הוועדה תועברנה לידיעת ראש הממשלה, שר החינוך, שר האוצר, יושב

ראש הוועד המנהל, יושב-ראש ומנכ"ל רשות השידור, ללא דיחוי.

אני מסיים את הדיון בנושא זה. תודה רבה לכולם.

דיווח על מצב היהודים ביוגוסלביה
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת הוועדה. זוהי ישיבה סגורה. אנו רוצים לדעת על

מצב היהודים ביוגוסלביה. אנו רוצים לדעת אם ישנה תוכנית חירום להוצאת
יהודי יוגוסלביה. נמצאים עימנו
שמחה יעקבי - מנהלת מדור מזרח אירופה

בסוכנות היהודית ויעקב קדמי - סגן מנהל לשכת הקשר.

אני מבקש לשמוע את שמחה יעקבי.
שי יעקבי
שליח הסוכנות היהודית פועל ביוגוסלביה מאמצע חודש מאי 1991. הוא

יושב בבודפסט, באופן קבוע. הוא יוצא ליוגוסלביה וחוזר ממנה לבודפסט,

כי התחושה הכללית היא, שלא רצוי שיישב שליח קבוע של הסוכנות היהודית

ביוגוסלביה. הקהילה היהודית איננה מעודדת זאת. הקהילה היהודית

ביוגוסלביה מונה 5500 נפש. הריכוזים הגדולים הם: בסרייבו - כ-1200

יהודים, בזגרב כ-1000 יהודים ובבלגרד - כ-1600 יהודים.

מחודש מאי ועד חודש אוגוסט 1991 עלה לארץ יהודי אחד בלבד.

מחודש אוגוסט עד סוף חודש ספטמבר 1991 עלו לארץ 175 יהודים.

מחודש ינואר 1992 ועד 1.4.92 עלו לארץ 24 יהודים.

היהודים, שנוחרו ביוגוסלביה, לא מעיזים להזדהות עם צד כל שהוא.

הם מבקשים, שיהיה פרופיל נמוך בנושא העליה. פעילות הסוכנות היא פועל

יוצא של רצון יהודי הקהילה לעלות. המדינה ערוכה לקלוט אותם, אם יעלו,

והם יוכלו לבחור בין שתי אופציות: קליטה ישירה או מרכזי קליטה. ישנן

מספר משפתות מיוגוסלביה, שארות במרכזי קליטה. אינני תושבת

שהסטטיסטיקה, לגבי התפלגות העולים ומקומות מוצאם, רלוונטית לנושא

שלנו. האוירה הכללית שם היא זו שציירתי.
הסיבות לחוסר רצונם לעלות
א. במשך 50 השנים האחרונות לא היתה ביוגוסלביה שום פעילות ציונית

יהודית מכל סוג שהוא.



ב. למעלה מ-80% מנישואי הקהילה הם נישואי תערובת.

ג. רוב יהודי יוגוסלביה שייכים לרובד העליון של המשכילים ושל

המבוססים מבחינה כלכלית.
היו"ר מי קליינר
המצב בסרייבו - האם ניתן לומר, שקיימות בעיות קשות באיזורים

הקרואטיים המוסלמיים ?

שי יעקבי;

ישנן בעיות קשות יותר באיזורים הקרואטיים, אך זה לא מהווה מניע

לעליה. במשך החודש, ובוודאי בתחילתו, יכלו לצאת משם היהודים, אך

הגיעו לארץ רק 6 צעירים, שמתוכם 3 עולים בלבד.
ג' כהן
מה אתם עושים, כדי שיהודי יוגוסלביה יעלו לארץ ?
היו"ר מי קליינר
היהודים שיצאו מסרייבו משתכנים בבתי מלון בבלגרד. האם אין הם

מהווים פוטנציאל עליה קלסי ?
שי יעקבי
לשליח הסוכנות יש קשר ישיר ויומי עם יהודים אלו, והוא נמצא

בבלגרד יותר מאשר בבודפסט. הוא נפגש עימם ונותן להם מידע על אפשרות

העליה לארץ. הם די אדישים, ומבקשים לא לפעול בנושא העליה. הם מבקשים

שיהיה פרופיל נמוך.

אתן דוגמא, שאני מקווה כי לא תתפרסם: בעקבות המצב באיזור והאדמה

הבוערת, ביקשנו מהקהילה רשימה שמית של חבריה, כי חששנו ממצב שבו לא

יוכלו להביא מסמכים. אבל, הנהלת הקהילה לא מוכנה לתת רשימה שמית כזו.
היו"ר מ' קליינר
האם יהודי סרייבו נתונים בסכנה ?
שי יעקבי
הם נמצאים בסכנה כמו כל תושבי סרייבו. ביום ראשון הצלחתי לדבר עם

ראש הקהילה היהודית בסרייבו. יש להם תורנות במצב הקיים: הם שומרים על

קשר טלפוני, עד כמה שניתן , עם חברי הקהילה, כדי לודא שאין נפגעים.

ילדים, קשישים ואמהות יצאו לבלגרד.

ההתיתסות ליהודים, באיזור זה, דומה להתייתסות לכל תושבי העיר.
ג' כהן
יש האומרים, כי בקרואטיה ישנה אנטשימיות.
שי יעקבי
באוסייג ובסרייבו ישנו אחוז מוסלמים גבוה - 40% ותופעת

.האנטישמיות במקומות אלו מתחילה להתעורר.
היו"ר מ' קליינר
ישנן רדיפות של סרבים, ע"י כנופיות שונות. רדיפות אלה כוללות

סימון בצהוב. הבנתי שרדיפת יהודים לא נעשית דווקא בגלל היותם יהודים,

אבא בגלל שהם אינם אזרחים מוסלמים. ישנם ריכוזי יהודים בין סרבים

וביו קרואטיים מוסלמים.
ש' יעקבי
נכון , אין שכונות יהודיות. לאחרונה שמעתי על תופעות אנטישמיות,

וזוהי אחת הסיבות לרצון יהודי יוגוסלביה לשמור על פרופיל נמוך. הם לא
מעוניינים באצבע מאשימה שאומרת
בשעות צרה, היהודים בורתים.
היו"ר מ' קליינר
מי יזם את החילוץ מסרייבו ? האם קשה לאתר את היהודים בגלל פיזורם

באוכלוסיה ?

שי יעקבי;

לא הסוכנות היהודית יזמה את החילוץ. החילוץ מסרייבו נעשה לכלל

האוכלוסיה, ולאו דווקא ליהודים.

י' שפרינצק;

אתד הגורמים לאי עלייתם ארצה הוא נישואי התערובת. האם יכול להיות

שגם השמועות על קשיי הקליטה בארץ מהווים גורם לאי עלייתם ?

ש' יעקבי;

אין ספק בכך, אך זוהי תוספת לגורמים המרכזיים: נישואי תערובת

ומצב כלכלי טוב.
היו"ר מ' קליינר
זוהי תיסמונת אירן .
י' קדמי
בסרייבו ישנם 300 יהודים ו-186 מהם יצאו את העיר. נעשתה פגיעה

ברכוש יהודי כמו חנויות, על רקע כללי, אך לא ביהודים עצמם. ישנם

1200-1000 יהודים בכל איזור בוסניה, ולא רק בסרייבו. בעיר סרייבו

עצמה, כאמור, נותרו 300 יהודים ובסלובניה -500 יהודים.

אנו מאשרים לסוכנות וליהודים אישורי עליה. נתנו ליהודי האיזור

385 אישורי עליה, אך מתוכם עלו 210 יהודים בלבד. ישנם יהודים שקיבלו

אישורי עליה לפני תחילת המצב הקשה, ובכל זאת הם עדיין לא עלו לארץ.
שי יעקבי
זה אופייני ליהודים במקומות שונים. הם מחזיקים באישורים למקרה

חירום. תופעה זו קיימת גם בחבר העמים.
י' קדמי
יהודי יוגוסלביה לא מעוניינים לדבר על מבצעי עליה. הם אומרים: זה

מזיק לנו ומסכן אותנו. הם אינם רוצים שיאמרו, שהם בורתים בשעת צרה.

הם עדיין מקווים, שהמצב יסתדר.
בנוסף, יש להם סדרי עדיפויות
חלק ניכר מהם מעדיף לצאת

מיוגוסלביה לארצות אירופה האחרות. רק אם לא יצליחו לצאת לארצות אלו,

יבואו לישראל.

ראשית, מבחינת התארגנות, אנו עושים את המכסימום. גם הגו'ויינט

הצטרף לפעילות באיזור. לא קיימת שאלה של: האם הם מסוגלים לצאת? הם לא

רוצים לצאת.

שנית, כל דיבור והרמת קול צעקה על הנושא הינם מיותרים ועלולים

לסכן את היהודים; אי אפשר לדעת כיצד יפרשו הקרואטים או אזרחים אחרים

את נסיון היהודים לצאת מהמדינה.
ג ' כהן
האם אסור לנו לדרוש מהם לצאת ?
י' קדמי
לא אמרתי זאת, אך יש לעשות זאת ע"י שיחות עם היהודים עצמם ולא

באמצעות אמצעי התקשורת.
היו"ר מי קליינר
אין לתת פירסום וכותרת ראשית למבצע תירום, למשל, כי זה עלול להזיק.
י' קדמי
ניתן לדבר על מצב קשה בבוסניה וביוגוסלביה, אך אין למקד את תשומת

הלב של מדינת ישראל למבצעי הצלה כלשהם. היהודים ביוגוסלביה מתחננים

לא לפרסם נושאים כאלה שם.

היו"ר מי קליינר;

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה; 14:25.

קוד המקור של הנתונים