ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/04/1992

ניצול והטרדה מינית של נשים עולות מברית-המועצות במקומות העבודה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 210

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי, כ"ז באדר ב' התשנ"ב (1 באפריל 1992) , שעה; 12:30

(הישיבה פתוחה לעיתונות)

נכחו;
חברי הוועדה
מ' קליינר - היו"ר

א' גור
מוזמנים
סנ"צ ש' מר-חיים - עוזרת ראש אגף חקירות, המשטרה

א' תמיר - ממונה על טיפול בנשים, משרד

העבודה והרווחה

ט' ילין-מור - משרד העבודה והרווחה

א' מור - מנהלת המחלקה לשירותי רווחה,

משרד העליה והקליטה

א' גולדברגר - עו"ד, נציבות שירות המדינה

נ' בן-צבי - ממונה על השמת נשים ועולים,

שירות התעסוקה

ג' חבקין - יו"ר ארגוני המתנדבים לקליטת

עליה במרכז להתנדבות

ר' בן-צבי - יו"ר המרכז לסיוע לנפגעות תקיפה

מינית

ד' כנר - המרכז לסיוע לנפגעות תקיפה

מינית, סניף חיפה

י' פרנקל - רכזת קליטה ארצית, הפורום

הציוני כיהודי ברית-המועצות

עי שמיר - עו"ד של שדולת הנשים בישראל
מזכירת הוועדה (מ"מ)
י' נקר
קצרנית
ח' צנעני
סדר-היום
ניצול והטרדה מינית של נשים עולות מברית-המועצות

במקומות העבודה.

? י ? . _ ו



ניצול והטרדה מינית של נשים עולות

מברית-המועצות במקומות העבודה

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את ישיבת הוועדה. נמצאים עימנו: סנ"צ שרה מר-חיים -

עוזרת ראש אגף חקירות במשטרה, אברהם תמיר - ממונה על טיפול בנשים

במשרד העבודה והרווחה, טוקה ילין-מור ממשרד העבודה והרווחה, אורית

מור - מנהלת המחלקה לשירותי רווחה במשרד העליה והקליטה, ניצה בן-צבי

- הממונה על השמת נשים ועולים בשירות התעסוקה, עורך-הדין אריה

גולדברגר מנציבות שירות המדינה, רינה בן-צבי - יושבת-ראש המרכז לסיוע

לנפגעות תקיפה מינית, דלית כנר מסניף חיפה של המרכז לסיוע לנפגעות

תקיפה מינית, עדה שמיר - עורכת-הדין של שדולת הנשים בישראל, גאולה

חבקיו -יושבת-ראש ארגוני המתנדבים לקליטת עליה במרכז להתנדבות.

אנו נקדיש ישיבת פגרה שלימה לנושא: ניצול והטרדה מינית של נשים

עולות מברית-המועצות במקומות העבודה. סגן שר התחבורה, חבר-הכנסת

אפרים גור יזם דיון זה. מדובר בנושא שהולך ומחריף, לפחות על פי ההדים

שהוא מקבל. נושא זה מתווסף לשורת תחומים, שבהם קיים ניצול חולשת

העולים. בעבר, הצעתי הצעת חוק, שבה העונש על עבירה, שנעשתה כלפי

עולה, יוכפל, על מנת להרתיע את מי שמוליך את העולים שולל בכל צורה

שהיא. העולים עדיין לא מתמצאים היטב בהלכות החברה הישראלית, ויש

החשים שהם מהווים קורבן קל יותר. תחושה זו באה לידי ביטוי מקומם,

במיוחד, בתחום של הטרדה מינית של נשים עולות חדשות. אין ספק, שלולא

הפגרה נושא זה היה עולה על שולחן מליאת הכנסת.

זוהי ישיבה פתוחה לעיתונות, כי נושא זה מחייב תגובה ציבורית

הולמת. הדיון הזה נערך לאחר לילה ארוך, של הפריימריס, ורוב חברי

הוועדה נעדרים מהישיבה.

רינה בן-צבי, האם העדות לנה נק ואליזבטה סוצקי תבואנה לישיבה ?
ר' בן-צבי
אליזבטה סוצקי לא תבוא. ספק אם לנה נק תבוא.
היו"ר מ' קליינר
ברצוני לברך את גאולה חבקין , על יוזמתה לקיום קורס לטוענים בבתי-

הדין לתביעות קטנות. בפרוייקט זה יודרכו מתנדבים, שיהיו לפה לעולים

החדשים בבתי-המשפט לתביעות קטנות.

חבר-הכנסת גור מוותר על הצגת הנושא, כדי שנוכל לשמוע עדויות

בנושא. אנו נתחיל את הדיון בהיבטים הכלליים של הנושא ונסיים בהיבטים

ספציפיים מפורטים.

אורית מור, האם מדובר על בעיה אמיתית, או שמדובר בהדים של מקרי

פיקנטריה בלבד ?

אי מור;

לא הגיעו אלינו פניות ותלונות בנושא, למעט מידע מהציבור הרחב

ומהעיתונות. מעבר לכך, איננו מודעים לקיום הבעיה.



א' תמיר;

האינפורמציה, בנושא זה, היא אפסית. יכול להיות שאיננו די

אגרסיביים בהבאת הנושא לידיעת אוכלוסיית היעד הפוטנציאלית, שהיא

העולים החדשים.

נ' בן -צבי;

קיבלתי ידיעה, מאחת העובדות שלי בבית כלל, שעולות חדשות התלוננו

על הצעות מגונות שהוצעו להן . אבל, עלינו לזכור שזה קורה גם לנשים

ישראליות, אפילו במשרדי הממשלה, ואינני חשה שזהו מצב מיותד של העולות

החדשות בלבד.
ג' חבקין
כשהגיעו אלינו תלונות בנושא, יעצנו למתלוננות לפנות לגורמים

המטפלים כמו; המשטרה. הן נרתעו, בגלל הפחד מפיטורין , ולכן לא יכולנו

לאסוף די פרטים ועדויות בנושא.
היו"ר מ' קליינר
הישראלית מודעת לזכויותיה יותר מהעולה החדשה, וגם תעיז להגן על

זכויותיה טוב יותר.
ג' חבקין
אני יודעת שקרו מקרים של הטרדה, וזה חלק מנושא כולל של רמאות

כלפי העולים החדשים. העולות החדשות חוששות מפיטורין , שבעקבותיהם לא

תתקבלנה למקום עבודה חדש.
היו"ר מ' קליינר
את חשה שיש דברים בגו, למרות שאין ראיות בדוקות. מדובר באוכלוסיה

יוצאת דופן , שבאה מארץ שבה קשה להתלונן . שר המשטרה ומפכ''ל המשטרה

השתתפו בדיון על עבריינות עולים. על סמך כמות התלונות, שהצטברו

במשטרה, הם אמרו שאחוז העבריינות, בקרב העולים, הוא נמוך מזה

שבאוכלוסיה הכללית - נשמעה ביקורת על דברים אלו.
שי מר-חיים
את דבריי אומר על סמך מספר התיקים, שנפתחו בעקבות תכונות על

רמזים מגונים והטרדה מינית. מכלל 56 תיקים בכל הארץ, קיים תיק אחד

בלבד של עולה חדשה, שהתלוננה.
היו"ר מ' קליינר
לפי דברייך, משקלם באוכלוסיה הוא כ-8%-9% , אך לפי התיקים משקלם

בקושי 2%. לו נכחו בדיון נציגים בכירים של המשטרה, הם היו טוענים,

שמטרידים את העולות החדשות פחות מאשר את הישראליות.

שי מר-חיים;

דבריי נאמרים על-פי הנתונים.
ט' ילין -מור
בלשכות לשירותים חברתיים ישנה תחושה, שאוכלוסיית העולות החדשות

פגיעה יותר ופתות מוגנת מפני ניצול מיני, ולאו דווקא בשירות הציבורי.



הדבר נכון , לא רק לגבי עולות חדשות מרוסיה, אלא גם לגבי עולות חדשות

מאתיופיה. מחקר ייחודי, שערכנו, בתחום זה, העלה שמשפחות חד-הוריות

עולות חדשות פגיעות יותר, בנושא של ניצול מיני, מסיבות שונות: העולות

מצפות להתקשרות חברתית, החשש להישאר ללא עבודה ופרנסה, הרגשת חוסר

אונים וכו'. גם לנו איך נתונים מפורטים, אך ישנה תחושה גוברת שמדובר

בבעיה ייחודית.

היו"ר מי קליינר;

חברי-הכנסת ניזונים מהנאמר ומהנכתב באמצעי התקשורת. האם תחושתך

נובעת מהתקשורת בלבד ?
טי ילין-מור
דבריי נובעים מידיעות מהשטח; אנו עובדים על נושא של משפחות חד-

הוריות, ושומעים על הקשיים.
היו"ר מי קליינר
קיימת כאן פגיעות כפולה: אוכלוסיית המשפחות החד-הוריות היא פגיעה

בקרב האוכלוסיה הישראלית הכללית. קל וחומר שמשפחות חד-הוריות, שהן גם

עולות חדשות, תהיינה פגיעות יותר.
ט' ילין -מור
נכון , מדובר על הצטברות של גורמים, שמובילים לפגיעות גבוהה בקרב

אוכלוסיה זו. המידע על זכויותיהם בתחום החברתי והתחיקה בנושא הם

מינימליים. העולים אינם מודעים לקיומם של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה

מיניונ, ואינם יודעים כיצד להיעזר במערכות הקיימות - עלינו לתת על כך

את הדעת.
היו"ר מ' קליינר
מבחינת הממשלה והמימסד, בעיית ההטרדה המינית היא בעיה כללית שאם

עולים נפאעים ממנה. לולא הכיסוי התקשורתי, בנושא זה, לא היתה הבעיה

מתעוררת.

רינה בן-צבי, האם אתם מציאים בעיה של כלל האוכלוסיה הישראלית

באמצעות העולים, או שמא מדובר בבעיה ספציפית, שנובעת מעצם היות

הנפגעות עולות חדשות ?
ר' בן -צבי
ישנה תחושה, שהעולות החדשות נתפשות כטרף קל. בנוסף, קיימת בעיה

של דימוי עצמי, שבא לידי ביטוי בפירסומים של מכוני ליווי וכו'. אדבר

על הטרדות מיניות בכלל, ולא רק על הטרדות מיניות בעבודה. בגלל מצבך

הכלכלי הקשה של העולות והדימוי העצמי שלהן , הן נתפשות, כאמור, כטרף

קל. העבריינים יודעים, שהן לא תדווחנה לרשויות על ההטרדות. מדובר על

פשע בלתי מדווח בקרב כלל האוכלוסיה הישראלית. ישנו רושם, שזהו פשע

עוד פחות מדווח בקרב העולות החדשות.

ב-1991 האיעו אלינו 75 פניות של עולות חדשות, שהן 5% מכלל הפניות

למרכז. אין מדובר על הטרדות בעבודה בלבד, אלא על הטרדות ותקיפות

מיניות מכל הסוגים. מתוך שיחות עולה כי אחוז הנפגעות הוא גבוה יותר.

לעולות אין נסיון בפניה למרכזי עזרה כשלנו, והן באו מצורת משטר שונה

משלנו. הפניות, שבכ"ז הגיעו אלינו, היו באמצעות עולים מתווכים. יש

לידע את העולים לגבי המרכזים והאמצעים העומדים לרשותם, כדי שיוכלו

להיעזר בהם ולדווח על העוולות.



די כנר;

למרכז הסיוע, בחיפה, הגיעו, מתחילת השנה, 10 פניות על רקע של

הטרדה מינית בעבודה, ועוד תלונות רבות על הטרדה מינית מחוץ לעבודה.

הגיעה אלינו פניה ישירה אחת בלבד ממשפחת עולים רוסים.
ר' בן -צבי
בקרב העולות קיים חוסר אמון ברשויות. בחודש מרס האחרון ערכו
ארגוני הנשים מבצע משותף
"מבצע עדות" ארצי עם קווי טלפון . היו שני

קווי טלפון מיוחדים, שאויישו ע"י מתנדבים דוברי רוסית, כדי לקלוט

פניות בנושא של אלימות והטרדה. בנוסף, הופץ שאלון ,בנושא, בעיתון

"פורטרט", שהוא עיתון לנשים בשפה הרוסית. היתה היענות גדולה מצד

הציבור הישראלי, אך היענות אפסית מצד העולות הרוסיות.
היו"ר מ' קליינר
כמה תלונות, של עולות רוסיות, היו השנה ?
ש' מר-חיים
ב-1991 היתה רק תלונה אחת של עולה חדשה הטרדה מינית בעבודה.
ר י בו -צבי
אין זו הוכחה לאי-קיום התופעה. זוהי הוכחה לאי-דיווח על המקרים

ע"י העולות החדשות, וזו אחת הבעיות שמתעוררת בטיפול בנושא.
היו"ר מ' קליינר
העולות החדשות מרגישות חסרות אונים.
די כנר
העולות אינן מודעות למרכזי הסיוע ולאמצעים שהמימסד מעמיד לרשותן ,

כדי להתלונן .
אתן כמה מהעדויות, שהגיעו אלינו
1. תלונה ממשפחה רוסית - בת המשפחה הוטרדה בבית-ספרה, ע"י נערות

ישראליות. יום אחד הן החלו להטרידה ברחוב, נגעו בה פיזית וקראו

לה: "זונה רוסיה". מאוחר יותר חן קראו למישהו, שעבר שם, ואמרו לו,

שהעולה החדשה היא זונה, ושיבוא לשכב עימה. הנערה הגיעה בוכיה

לביתה. אביה התקשר למרכז הסיוע, כדי לבקש עזרה. זוהי העדות

היחידה, שהגיעה ישירות מהנפגע. כל שאר העדויות הגיעו למרכז ע"י

אנשים ששמעו על המקרים, ולא ע"י הנפגעים עצמם.

2. מלצרית, עולה חדשה, סיפרה לידיד, שמעבידה מטריד אותה מינית, באופן

קבוע. הוא מאיים עליה, שאם תתלונן במשטרה, תפוטר מעבודתה. העבודה

חשובה לה, ולכן היא שותקת,סובלת ולא מתלוננת.

3. פניה של מספר עולות חדשות, שעובדות במפעל בצפון הארץ. הן טוענות,

שמנהל העבודה מנצל אותן מינית. כל פעם הוא לוקח עימו עובדת אחרת

ומטריד אותה. בגלל המנטליות שלהן ובגלל החשש מפיטורין , הן אינן

מתארגנות ומתלוננות.

4. עולה חדשה, שעבדה בבית-חולים סיעודי, מצאה את עצמה, באחד הימים,

נעולה בחדר עם אחד הרופאים. הוא התקרב אליה, הכניס את ידיו מתחת



לשמלתה, אך היא הצליחה להימלט. למחרת היא התפטרה מהעבודה, אך לא

הגיעה אלינו כדי להתלונן .

5. מלצרית, עולה חדשה, החלה לעברד במסעדה ידועה. יומיים לאחר תחילת

העבודה, הוא ציין שהיא עובדת מצויינת. למחרת הוא אמר כה, שאם היא

תבוא ללא חזיה, זה יועיל. לאחר-מכן , הוא החל לנגוע בה ולהטרידה.

היא התפטרה מיד מעבודתה.
היו"ר מ' קליינר
האם יצרתם קשר איתה, למרות שלא התכוננה ישירות ?
די כנר
גישת המרכז לסיוע היא, שאין כופים קשר על מי שאינו רוצה בו.

מדובר על עדויות ברורות, אך כולן נמסרו מכלי שני.
היו"ר מ' קליינר
אותה עולה חדשה, שהתפטרה מעבודתה, היתה יכולה להתכונן כי כבר לא

היה חשש לפיטורין . הייתם יכולים ליצור קשר איתה, כדי להגיש תלונה

במשטרה, לשם הרתעה.
ד' כנר
אותה עולה חדשה איננה מאמינה במשטרה ובמימסד, ולכן איננה מגישה

תלונה במשטרה.
ש' מר-חיים
עולה חדשה זו יכולה לכתוב מכתב אנונימי למשטרה, וזו תבדוק את

התלונה לעומקה.
היו"ר מ' קליינר
האם אדם שלישי יכול להגיש תלונה במשטרה, ביודעו על מה שקרה לנפגע?
ש' מר-חיים
לא, אך אנו בודקים כל תכונה אנונימית.
ד' כנר
פניית עולות רוסיות, בצורה ישירה, למרכזים, נעשית בד"כ על רקע של

תקיפה מינית תמורה יותר, כאשר הנפגעת מרגישה מאויימת יותר. במקרה

כזה, אנו מסייעים ע"י ליווי הנפגעת למשטרה, או הפנייתה לגופים

הרלוונטיים. בעדויות, אותן תיארתי לעיל, האנשים לא ביקשו עזרה. המרכז

יכול לעזור רק למי שרוצה בעזרה. באתי לדיון זה, כדי לדווח על מקרים,

שהגיעו לידיעתי, וחשוב שיידעו עליהם ויטפלו בהם.

לא כל העולות הסכימו לתאר, בדיוק, מה קרה להן . חלקן תיארו את

מצב, בצורה עקיפה, באומרן שההתייתסות אליהן היא כאל זונות. חברתי

עובדת בבי"ס תיכון עם קבוצת נערות רוסיות. הנערות טוענות, שהחברה

מתייחסת אליהן כאל "רוסיות זונות". התייחסות זו נמצאת גם ברחוב
הישראלי. האזרח עלול לומר
אם כל רוסיה היא זונה, מדוע לא אפעיל את

קסמיי הגבריים עליה. עולות רבות חוששות מהטרדה מינית זמן קצר לאחר

התקבלותן לעבודה, ולכן אינן עובדות.
נ' בן -צבי
אין זה מדוייק; ישנם אלפי עולים עובדים ומרוצים.
ד' כנר
תוכלי לפקפק בדבריי, אך אני נתקלת בתופעה זו בשטח.
היו"ר מ' קליינר
יכול להיות שמדובר בעבודות מסויימות.

יצירת הסטריאוטיפ היא הדדית. יצירת סטריאוטיפ, שבו העולות

מצטיירות בצורה מסויימת, מובילה ליצירת סטריאוטיפ של הגבר הישראלי

לגבר מנצל הזדמנויות.
ד' כנר
עדות נוספת סופרה על עולה חדשה, שסרבה לתת שירותי מין למעבידה

ופוטרה; היא עבדה כקופאית בסופרמרקט, ובעל המקום ביקש שתישאר לסיים

עבודה בסוף יום העבודה. הוא התחיל לרדוף אחריה, אך היא הצליחה לברוח.

למחרת היא פוטרה על ידו. עדות זו נמסרה לי ע"י ידידתה. הנפגעת סרבה

לדווח על כך כמשטרה לא רק מחשש לעתידה, אלא גם כי חשבה, שלה זה כבר

לא יועיל ממילא.

היו"ר מ' קליינר;

מדובר על חינוך לאזרחות טובה. בכלל, לעולים מרוסיה אין תודעה

אזרחית כשלנו. אנו מאמינים שיש להתריע על תופעה ולתקן פגמים חברתיים,

שפגעו בנו, כדי למנוע פגיעה באחרים, גם אם לנו זה כבר לא יעזור.

לעומת זאת, העולה החדשה, שפוטרה מהסופרמרקט, יודעת שהיא לא תחזור

לעבודתה במקום, ולכן לא אכפת לה אם זה יקרה למישהי אחרת.

די כנר;

העולה החדשה מפחדת מעימות עם המימסד. הן באות ממשטר שבו אסור

לדבר, ועובדה שהן לא מתלוננות ולא מודעות לגורמים העומדים לרשותן .

היו"ר מי קליינר;

אני תמה על גישת המרכז לסיוע. מטרת המרכז היא למנוע הישנותם של

מקרי הטרדה. בגלל שלא ביקשת מהחברה לשכנע את הנפגעת להתלונן, המקרה

עשוי לקרות למישהי אחרת, שתפוטר אם היא או שתיכנע ולא תתלונן .

ר' לנר;

אנו גוף מסייע. מטרת מרכזי הסיוע לעזור לנשים שנפגעו מתקיפה

מינית, מהתעללות מינית ומהטרדה מינית, ולא לשמור על אושיות הצדק

בחברה. טענת המשטרה כלפינו דומה לשלך, אך אם נפעיל לחץ על הפונות

אלינו, הן לא תפנינה אלינו יותר. התוצאה; לא תהיינה עדויות בנושא

ההטרדות המיניות. אינני יכולה לפעול בניגוד לרצונן .
היו"ר מ' קליינר
נראה לי, שאתם פועלים ב"ראש קטן " בתחום שהוא חריג. באופן כללי ,

את צודקת. אבל, נושא העליה הוא עקרוני ומשמעותי, עם בעיה ייחודית,

ולכן אינני בטוח שגישת המרכז לסיוע, בנושא העולות החדשות, נכונה.



ט' ילין-מור;

יש מקרם לדון במדיניות הנהוגה לגבי כלל האוכלוסיה, ולבדוק אם

מדיניות זו ישימה לגבי אוכלוסיית העולים. במשרד העבודה והרווחה

נוכחנו לדעת, שאם לששומרים על הכללים, קורה ששיטות ההתערבות צריכות

להיות שונות. בכל פעם שתלונת מתלונן, גם ישראלי, נבדקת ואין לה

תוצאות, מתחזקת התחושה, שאין למדינה כלים להתמודד עם הבעיה.

יש לחשוב על מדיניות להתמודדות עם הבעיה, במיוחד, כשהנפגע מאותר.

יש לידע את העולות בזכויותיהן בחוק ובאפשרויות ההסתייעות שלהן

במערכות הממלכתיות וההתנדבותיות.

ר' בן -צבי;

לפי מחקרים, 1 מתוך כל 10 נשים מדוותות על אלימות מינית למשטרה.

במיגזר הציבורי ידוע על כ-40% שמוטרדות מינית, אך הגיעו למשטרה 56

פניות בלבד. זוהי בעיה של כלל אוכלוסיית הנשים.

שי מר-חיים;

אין זה מדוייק. 56 פניות הגיעו למשטרה על הטרדה מינית בעבורה

בלבד. מספר הפניות על הטרדות שונות הוא גדול יותר.

ר י בן -צבי;

ישראליות אינן מדווחות על הטרדה מינית בעבורה, ופחות מכך מדווחות

עולות חדשות. מרכזי הסיוע מבקשים להיות כתובת ואוזן קשבת ובטוווה

לעולות החדשות ולישראליות הותיקות. מרכזי הסיוע מציגים לפונה אליהם

את כל האופציות האפשריות. הם מקלים על הפונה ע"י ליווי לתחנת המשטרה

וכו'. אבל, המרכזים מותירים את זכות הבחירה בידי הפונה אליהם, ולא

יפעלו ללא רצונו.

היו"ר מ' קליינר;

האישה הישראלית יודעת מהו גבול ההתנהגות הסבילה, ומהם הכלים,

שעומדים לרשותה, כדי להתמודד עם ההטרדה. יש לה נסיון ומנטליות שונים,

מאלה של העולה החדשה, והיא יודעת לעשות את האבחנות הנכונות, לגבי

מצבים שונים, וכנהוג בהתאם. אין כהפעיל את אותה אמת מידה לגבי

הישראלית והעולה החדשה. העולה החדשה אינה יודעת להבחין בין הטרדה

לסוגי התנהגויות, והיא זקוקה ליותר עזרה.

אנו מכבדים את עבודת מרכזי הסיוע, ואיננו מתיימרים לבקר אותם,

בישיבה אחת ובאופן שטחי. אולם, לדעתי, על מרכזי הסיוע לקבל את

העיקרון , שאולי יש לנקוט גישה שונה בטיפול בעולות חדשות לעומת הטיפול

בישראליות.

אני מבקש לשמוע את סגן שר התחבורה, חבר-הכנסת אפרים גור.
א' גור
אצטט מתוך כתבת תחקיר, על תופעת ההטרדה המינית של עולות חדשות,
שמופיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" היום
1. "לאחרונה פנתה אלינו עולה חדשה, עובדת בכל-בו גדול במרכז הארץ.

היא עבדה לשביעות רצונו של הבוס, אך לפני קבלת הקביעות היא הזמין

אותה אליו והתנה את מתן הקביעות בשירותי מין . היא אמרה שהיא תיאלץ.

לקיים את רצונו. 'אני מפרנסת יחידה, ואם אני לא אסכים או יש עוד

20 עולות בלי פרנסה שכן יסכימו', סיפרה לנו על מצבה הקשה."



2. מקרה אחר: "אירנה, 30, שם בדוי. מהנדסת כלכלה, אם חד-הורית לילד

בן 10, מתגוררת במרכז הארץ. עלתה לפני שנתיים מרוסיה, מפרנסת

יחידה את בנה ואת אמה חולת הסרטן , בעבודות מזדמנות. היא מגוללת

סיפור קשה של ניצול מיני, שהיא וחברותיה העולות נתקלו בו במקומות

עבודה וברחוב, רק בגלל היותך עולות מרוסיה."
מספרת אירנה
"כשרק עליתי ארצה, התחלתי לעבוד בפרדס בקטיף

תפוזים. כבר ביום הראשון ניגש אליי מנהל העבודה, ישראלי ותיק,

וביקש ממני לבוא איתו לשתות מים. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני.

הלכתי אחריו. הוא הסביר לי מהר מאד למה הוא מתכוון . 'את עולה

חדשה. אני מכיר הרבה רוסיות. בואי תשכבי איתי בצד 10 דקות ותקבלי

50 ש"ח בלי לעבוד'. הייתי בשוק. אמרתי לו: 'מה אתה רוצה ממני?',

והוא לא הבין מה אני שואלת שאלות. 'את עולה חדשה, נכון?' הוא אמר.

'אז את צריכה כסף. ככה עשו כל העולות מקודם. את רוצה או לא?'

ברחתי משם מהר. אבל החברה שלי נשארה. היא סיפרה לי שלא ממש שכבה

איתו, אבל הייתה צריכה להסכים שיגע בה. והיא כבר לא עובדת שם, אבל

היא לא יכולה לשכוח שהיתה עבד מיני שלו. הוא היה מבוגר ובעל

משפחה, ואנחנו פנינו למשטרה להתלונן ".
ר' בן -צבי
אותה אירנה היתה אמורה להגיע לדיון , אך לא הגיעה.
א' גור
אותה אירנה עזבה את עבודת הקטיף וחפשה עבודה אחרת: "התחלתי לחפש

עבודה במודעות ברחוב ובעיתונים. מצאתי עבודה בחנות תכשיטים. הייתי

בטוחה שיוחר זה לא יקרה לי. חשבתי בלב, נו, זה היה פרימיטיבי אחד,

שחושב ככה על עולות שהולכות לעבוד בפרדס. טעיתי מאד. כבר בהתחלה

הרגשתי שהבוס בחנות התכשיטים לא ממש צריך עובדת. ישבתי בלי לעשות

כלום. לבוס זה לא הפריע. כעבור כמה ימים הוא התחיל לגעת בי בעדינות.

הוא ביקש ממני לבוא איתו לבנק. בדרך הוא היה מציג אותי בפני אנשים

שפגש, לאילו אני חברה שלו. ביקשתי שיפסיק.". - אירנה התאכזבה גם

במקום עבודה זה.

עורכת עיתון ''פורטרט" בכתבה שפורסמה ב"קול ישראל", באמצעות הכתבת

רינה מצליח, לרגל יום האישה הבינלאומי מעידה: "היא מכירה אם לילד בך

5 עולה חדשה בודדה ללא קרובים או חברים. היא יכולה להתקיים רק אם

תעבוד. כשבעל מסעדה הציע לה ללכת למיטה, היא לא יכולה להרשות לעצמה

להגן על עצמה, מחשש שתישאר ללא פרנסה. היא סיפרה לי, שהיא חשבה על

כך, והאמינה שאין לה ברירה.''.

לדאבוננו, המצב הכלכלי-סוציאלי בארץ אילץ מספר לא ידוע של נשים,

מכל הסוגים (אלמנות, גרושות, בודדות, נערות ונשואות) להסכים להצעות

מגונות ומחפירות, שכל בר-דעת יזדעזע מהן. קשה מאד יהיה לברר את היקף

התופעה, לי גם אם הדברים נעשים בהסכמה של אילוץ הרי זה נחשב כהסכמה.

קשה להאמין , שעולות חדשות תתלוננה, גם אם נציע להן את כל אמצעי הסיוע

והפניה האפשריים. אני מציע שיהיה מוקד-ארצי, שעולות יוכלו להתקשר

אליו באופן אנונימי. עלינו לעזור לעולות למחוק את ההשפלה, שהן נושאות

על עצמן כצלקת. ניתן לעשות זאת ע"י הענקת הד ציבורי למקרים מסויימים,

שיוכלו לסייע כדי למנוע מנפגעות פוטנציאליות להיות קורבן לתופעה זו.

לפי מה שסופר כאן , אין ספק שהתופעה קיימת. אבל, אין אפשרות לאמוד את

היקפה המדוייק של התופעה.
א' תמיר
משרדנו תיקצב קורסים אחדים למתנדבות עולות רוסיות לסיוע ועבודה

בקווי החירום. אבל, עלינו לזכור שפעולות אלה הן בבחינת האוזן הפסיבית



בלבד. ה,dark figures-בתחום זה, ייוותרו גבוהים מאוד; גם באוכלוסיה;

המודעת לזכויותיה, ישנם מעצורים מפני פניה לעזרה. זוהי תופעה

בינלאומית. ישנם מספרים סטטיסטיים במרכזי הסיוע אחדים, ומספרים אחרים

במרכזי סיוע אחרים - החפיפה ביניהם היא מקרית.

יש לחפש דרכים אגרסיביות יותר כדי להתמודד עם הבעיה. יש להגיע

לאוכלוסיית היעד ולפרוס בפניה את האופציות השונות להתמודדות, כולל

האפשרות לפנות לעזרה בעילום שם. ישנה אפשרות לתת עדות נסיבתית

אנונימית.
ש' מר-חיים
איו אפשרות כזו.

א' תמיר;

כדי להגיע להישגים, יש להגיע למצב שתהיה לנו מערכת מידע מסודרת

ומתוכננת, כפי כל כללי התקשורת. למשל, בחדשות ברוסית, בערוץ 2 צופים

מרבית העולים ויש לנצל זאת. דוגמא אחרת היא השימוש בעיתונות הרוסית,

כדי לתת יותר אינפורמציה על הנושא.
היו"ר מי קליינר
ראשית, הבעיה אינה פשוטה כפי שנדמה לאחדים. למרבה הצער, נוצרה

לאוכלוסיית העולות החדשות סטיגמה שלילית, שקשה יהיה להילחם בה. אין

די במודעות ובתשדירי שירות כדי להעלימה. סטיגמה. זו הפכה לפולקלור

עממי. למעשה, בכל חוגי החברה נפרצות בדיחות בנושא כמו: מה ההבדל בין

מנה צ'יפס לעולה רוסיה? - שקל אחד. הדבר דומה לבדיחות על אישים

מסויימים. יש להיאבק בתופעה. יש צורך בהסברה, למרות שאיננה הכלי

היחידי. אין די בהפקת מספר תשדירי שירות על היווצרות הסטיגמה. סטיגמה

זו נוצרה בגלל בחורות עולות חדשות מעטות, שחיזקו את ענף הליווי בארץ,

ורובן גויות, ובגללן אוכלוסית העולות החדשות מצטיירת בצורה מסויימת.

בנוסף, יש להחליט על מי תוטל המלאכה: על משרד העבודה, משרד

הקליטה או גופים התנדבותיים. יש להחליט מי יתקצב את הפעילות.

שנית, יש צורך בהרתעה. יש להעניש בחומרה את המנצל לרעה ערכים

חדשים. ישנו בעיות, שהמשטרה הכירה בחשיבותו ומצאה דרכים לפותרן.

בטוחני, שניתן למצוא פתרונות גם בנושא העומד לפנינו. יש למצוא case

מענייו דין, להביאו לשיפוט מהיר ולפרסמו בהבלטה ניכרת. בעבר, היצעתי

הכפלת עונשים, ואני עדייו עומד על דעתי זו, כי על המנצל חלש ממנו יש

להטיל עונש כבד יותר. אם אדם, שניצל עולה רוסיה, יקבל מאסר ארוך, וזה

יפורסם בעיתונות, זה ישיג שתי מטרות: הרתעה של מנצלים פוטנציאליים

ותלונות רבות שיגיעו לרשויות ע"י העולות, שנמנעו מהגשתן עד עתה.
ע' שמיר
נושא של חקיקה ועונשים אינו תלוי בנו.
היו"ר מ' קליינר
נכון, נושא זה תלוי בנו .הכפלת עונשים תשפיע על השופטים. אני

מציע שתהיה הכפלת עונשים על הטרדה מינית כשמדובר בעולה חדשה עד

שנתיים.

שלישית, נושא חינוך העולות חשוב מאד. יש להתראיין בעיתונות

הרוסית בנושא. אני וגברת חבקין מוכנים להתראיין בשפה הרוסית ולפנות
בפניה ישירה לעולות ולומר להן
אתן נמצאות במדינת ישראל, ועליכן



להתלונן על הטרדות לא רק כדי לעזור לעצמכן , אלא גם כדי לעזור לאחרות.

יש להגיע למודעות לנושא. משטרת ישראל יכולה, אולי, לצאת במבצע הסברה

לעולים. עליה להסביר להם שהיא מטפלת בכל תכונה, והיא שונה ממשטרת

רוסיה.

אני מצטרף להצעה, שצריכה להיות יחידה ממשלתית כל שהיא שתעסוק

בנושא, או שהממשלה תיתמוך בגופים עם דוברות רוסית, עם פרסומת ראויה

עם מתנדבות. גופים אלה יעניקו טיפול ראשוני לפונות, ינחו אותן להגיש

תכונות ויבטיחו להן את הגיבוי הנאות והדרוש.

אני מבקש לשמוע את עדה שמיר, עורכת הדין של שדולת הנשים בישראל.
ע' שמיר
תחילה אתייחס, בדבריי, לבעיות. ישנה בעיה כללית של כמות, כמעט

אפסית, של מידע ונתונים בנושא של הטרדה מינית בעבודה. שדולת הנשים

מפעילה קו טלפוני פתוח בנושא של אפליה בעבודה והטרדה מינית. ב-1.5

השנים האחרונות היו 15 מקרים. רק אחד מהם הגיע לבית הדין לעבודה, וגם

הוא הסתיים בפשרה בלבד.
הי ו "ר מ' קליינר
מה היתה הפשרה ?
ע' שמיר
המתלוננת פוטרה וקיבלה פיצוי כספי. זוהי פשרה קשה. ישנה בעיה קשה

של מודעות לקיומם של חוקים ולמצב החוקי בארץ. רוב המקרים פנו למישור

הפלילי. מרכזי הסיוע מסייעים לפונות אליהם ומקלים עליהן. אבל, אין זו

הדרך היחידה, לפי החוק, שבה ניתן להילחם בתופעה. אין מודעות לחוק

שויון ההזדמנויות בעבודה. חוק זה קובע, במפורש, שהטרדה מינית בעבודה

היא לא רק עבירה פלילית אלא גם עוולה אזרחית: הקורבן יכול לקחת את

האחריות על עצמו, לפנות, באופן עצמאי, לבית הדין לעבודה ולתבוע את

המטריד אותו.
היו"ר מ' קליינר
המתלוננת צריכה להוכיח שנגרם לה נזק, כדי לתבוע בביה"ד לעבודה.
ע' שמיר
לא תמיד היא חייבת להוכיח נזק. נטל ההוכחה עובר למעביד, שעליו

להוכיח שהפגיעה בעבודה לא נגרמה בשל ההטרדה המינית. בנוסף, המתלוננת

יכולה לקבל סעד משפטי, שימנע את פיטוריה.
היו"ר מי קליינר
היא לא תקבל פיצוי על הנזק הנפשי והסבל שנגרם לה.
ע' שמיר
היא יכולה לקבל פיצוי גם על נזק נפשי. יש לזכור, שלא בכל המקרים

ישנם פיטורין . חלק מהבעיה עוסק בזכויות סוציאליות בעבודה וכו'.

לדעתי, אין די בהליך הפלילי , כי הקורבן אינו צד להליך והוא אינו

מפוצה ישירות. יש להגביר את המודעות לעובדה,שגם בהליך הפלילי ישנה

אפשרות שמערכת השפיטה תיתן למתלוננת פיצוי כספי. אין ספק, שכשהעבריין

יישא בנזק ממון משמעותי, זה ירתיע אותו; הוא ישקול בכובד ראש אם

להטריד קורבנות אחרים. אבל, שיקולים אלה תלויים בגורמים שונים כמו:



התביעה של המשטרה ובפרקליטות המדינה שמגישה את התביעה. על התביעה

לדרוש את הפעלתו של סעיף 77 לחוק העונשין .
ישנם קשיים אובייקטיביים
גם כשהקורבן מתלונן במשטרה, אין זה

אומר שהמשטרה או הפרקליטות, בהכרח, תגשנה תביעה. במישור הפלילי נדרשת

מידת הוכחה גדולה יותר מזו הנדרשת במישור האזרחי . בשני המישורים

בעיית ההוכחה, של הפגיעה בעבודה ושל עצם ההטרדה המינית, קשה, כי

מדובר באירועים שהתרחשו באינטימיות ללא עדות אחרת. במקרים, שהגיעו

לשדולת הנשים, היה למתלוננות קושי רב לעבור את תהליך ההיחשפות. בשני

המישורים אין אפשרות לנקוט בהליכים ללא עדות הקורבן , ולכן החינוך

והמודעות הציבורית חשובים. יש לחנך את האזרח, שאין זה נורא להיחשף

ולחשוף את העבריין .

סוגיית הטרדה מינית בעבודה דומה לנושא של אלימות במשפחה, שזוכה

לאחרונה לעלות על סדר היום הציבורי . הפתרון הוא פעילות פרלמנטרית

אגרסיבית, שתעלה את הנושא על סדר היום. הוזכר, בדיון זה, הפן
הפולקלוריסטי של הנושא
חלק מהתפישה הקיימת של עובד/מעביד הינו שמותר

למעביד להטריד והוא מצפה מהעובדת להתנהג בהתאם. יש להילחם בתפישה זו.

פתרון אחר הסברה. השדולה מפיקה, בימים אלה, מדריך ארגוני נשים,

שכולל הקדמה משפטית, לגבי זכויות הנשים. מדריך זה מופנה, בעיקר,
לאוכלוסיית העולות החדשות בשפות
אמהרית, רוסית וערבית. ההקדמה

המשפטית, במדריך, עוסקת בפתרונות פליליים ואזרחיים בנושא של הטרדה

מינית, כאשר לא תמיד חייבים להגיע להתדיינות משפטית. השדולה פתרה

מספר מקרים של הטרדה מינית, ע"י יצירת קשר עם מעבידו של המטריד. זה

בדק את הדברים, והגענו. יחדיו לפתרונות מספקים. כשמתלוננת מקבלת גיבוי

של אירגון מסויים, המעביד בוחן את הדברים בצורה רצינית יותר.

השדולה הפיצה מדריך, בנושא של אלימות במשפחה, בעזרתם של משרד

העבודה והרווחה ומשרד הבריאות. מדריך זה מצוי בכל תחנות המשטרה, והוא

עוסק בדרכי היישום של חוק מניעת אלימות במשפחה. פעולות הסברה, מעין

אלו, דורשות תקציבים והתארגנות. בנוסף יש להחליט מי הם המוסדות

הרלוונטיים, שיעסקו בנושא ושיפיצו את החומר.

יש צורך לא רק בהסברה לאוכלוסיה, אלא גם לגורמים המטפלים,

באמצעות השתלמויות לשופטים וכו'. במסגרת הדיון על צו מניעה למנוע את

הפיטורין , במקרה שהגיע לבית הדין לעבודה, היתה תחושה שהשופט פחד לדון

בנושא.לא היה לא רצון לברר לעומק הדברים, אם אכן היתה הטרדה, והוא

רצה בפשרה בין שני הצדדים. מתוך 5-4 מקרים שהגיעו לבית הדין לעבודה,

בנושא של הטרדה מינית על פי חוק שויון הזדמנויות בעבודה, לא נוצר אף

פס"ד תקדימי. אנו פרסמנו בציבור את המקרה, עליו סיפרתי, וקיבלנו

פניות רבות יחסית למספר הפניות בעבר. ואפן , תפקיד התקשורת חשוב ביותר

כדי להגביר את המודעות החברתית.

השדולה מנסה ליצור ערכת הסברה למורים, להעברת הנושא בשיעורים. זה

עשוי להיות דף הסברה יחיד, שבו ייכתבו עקרונות הנושא + תרגיל חינוכי,

שיקל על העברת הנושא לתלמידים.

מבחינה חוקית, דרושים מספר תיקונים הכרתיים, בעיקר בחוק שויון

הזדמנויות בעבודה. חוק זה הוא רחב יותר מהחוק הפלילי והוא כולל גם
הצעות מיניות. אלה התיקונים, שאנו מציעים
1. תקופת ההתיישנות, בחוק שויון ההזדמנויות בעבודה, היא קצרה מאד:

חצי שנה בלבד. במקרים של הטרדה מינית בעבודה, התהליך, שהקורבן
עובר הוא ארוך
למן הרגע שהמתלוננת קולטת שהוטרדה מינית ועד שהיא

מוכנה להודות בכך ולשתף את הסביבה, כשבמקביל היא חוששת שהסביבה

הקרובה תאשים אותה בהתנהגות או בלבוש פרובוקטיבי, חולפת חצי השנה.
התוצאה
אין אפשרות לתבוע בבית משפט.



בהצעת חוק של השדולה, הצענו להאריך את תקופת ההתיישנות ל-3

שנים. הצעת חוק זו קיימת ומנוסחת, ואינני יודעת מה יהיה גורלה
בכנסת הבאה
יכול להיות שנצטרך להכין רציפות או להגישן מחדש,

2. קיום דיונים משפטיים בדלתיים סגורות, כי זה מקל על חשיפתן של

הפונות ועל נכונותן לעבור את הערכאה המשפטית.

3. יש לתת קדימות בהתדיינויות משפטיות לדיונים בנושא של הטרדה מינית.

ככלל המערכת המשפטית מתישה וארוסה, וההליכים ארוכים ומייגעים עוד

יותר בנושא של הטרדה מינית. למשל, אם אישה מרגישה, שאינה מתקדמת

בעבודה בגלל הטרדה מינית, והיא פונה לבית המשפט, היא תיאלץ לעבור

תהליך ארוך ומתיש של 3-2 שנים. ישנם סעיפים, שמתייחסים לקדימויות,

במסגרת חק בית הדין לעבודה.

4. פיצויים - החוק הקיים מאפשר לפסוק פיצויים,גם כשלא נגרם נזק של

ממון. אנו היינו שותפים לחקיקת התוק ב-1988, אך היישום של החוק

בבתי המשפט אינו טוב; בתי המשפט אינם נוטים לתת פיצוי לדוגמא,

למרות שמצוי בחוק סעיף בנושא זה. אני רואה את המערכת המשפטית ככלי

חינוכי, ופיצוי לדוגמא ישרת את מדיניות ההרתעה.

5. כאמור, האוכלוסיה איננה מודעת לאפשרות שניתן לפתוח בהליכים

אזרחיים נגד המטריד, ולא רק פליליים. אולי, כדאי לחייב מעבידים,

במגזר הציבורי והפרטי, לפרסם את דבר קיומם של חוק שויון

ההזדמנויות בעבודה, כולל עקרונותיו החשובים, ושל ארגוני נשים,

שניתן לפנות אליהם לעזרה.

מתוך מקרים, שהגיעו לשדולה, למדנו שכאשר ארגון מסויים נכנס לעובי.

הקורה, התייחסות המעביד לנושא שונה ורצינית יותר.

אדגים את חוסר המודעות להוראות התוק: המקרה, שהגיע לביה"ד

לעבודה, היה קל להוכחה, לפחות בשלבים שבהם הכנו את התביעה. באותו

מקום עבודה היתה בחורה נוספת, שהוטרדה מינית ע"י אותו מעביד, אך

הפסיקה לעבוד במקום. היא הסכימה להעיד לטובת המתכוננת. בן זוגה עדיין

עבד באותה חברה ואיימו עליו, שאם ישתף עמה פעולה הוא יהיה צפוי

לפיטורין . הוא השפיע על חברתו לא להעיד לטובת המתלוננת, כי חשש

מפיטורין . אומנם החוק מעניק הגנה למתלונן ולעד, אך אנשים לא מודעים

לכך. בנוסף, גם אם האזרח מודע להגנה, שהחוק מעניק לו, הוא עדיין

חושש; המעביד עלול לחכות חצי שנה מתום המשפט, לפטרו באמתלה כלשהי,

ואי אפשר יהיה להוכיח, שהפיטורין נבעו ממסירת העדות.

אנו מפיצים דף מידע ספציפי בנושא של חוק שויון ההזדמנויות

בעבודה, גם בשפה הרוסית.
א' גור
במקביל לפנייתי ליושב-ראש הוועדה לקיים דיון בנושא, פניתי לסגן

שר העבודה והרווחה, הרב פורוש בהצעה לנקוט במספר צעדים שאולי לא

יפתרו את הבעית אך לפחות יקלו על חומרתה. ואלה הן הצעותיי:

1. הקמת מוקד ארצי, שיאוייש בפסיכולוגים, במשפטנים, בעובדים

סוציאליים ובאנשי מקצוע לפי הצורך. דבר קיומו ושעות פעילותו של

המוקד יפורסמו בכל אמצעי ההסברה ברוסית. כמו-כן יובטחו למתלוננות

הגנה מקצועית וחשאיות. המוקד יסייע, לפונות, בעיקר בתחום ההכוון ,

ההסברה ובסיוע נפשי לנפגעות פוטנציאליות. אבל, במוקד לבדו אין די

כדי להשרוח תחושת בטחון .

2. הקמת קרן כספית - אינני יודע מהו היקפה הדרוש: חצי או מליון ש"ת.

הקרן תעניק דמי קיום והבטחת הכנסה לפונות, שתעזנה להתלונן במשטרה,



ושכתוצאה מכך תפוטרנה מעבודתן. באמצעות הקרן אני מעוניין להגיע

לאותה עולה חדשה ובודדה, שחוששת מפיטורין ולכן לא מתלוננת. אני

רוצה, שהיא תדע, שאם תפוטר מעבודתה, בעקבות תלונתה, המדינה תתמוך

בה במשך פרק זמן מסויים של 4-1 חודשים, עד שתמצא עבודה חלופית.

3. אני תומך בדברי יושב-ראש הוועדה, לגבי הצורך בארגוני נשים,

ברשויות ממלכתיות ובמתנדבים, שיעוררו הד ציבורי בנושא זה. יש

להגביר את המודעות באמצעות כל כלי תקשורתי כמו: עיתונים ותוכניות

רקע בשפה הרוסית. זה חיוני וחיובי, שכל מי שעוסק בנושא, כמו

ח"כים, יתראיינו בתקשורת.

4. הקמת צרות בינמשרדי לחקר התופעה - מדובר בתופעה חדשה יחסית. בצדק

אומרים נציגי המשרדים הממשלתיים, שאינם יודעים מהו היקפה המדוייק

של התופעה. מספר התלונות, שמגיעות אליהם, הוא אפסי, אך מספר

העדויות, מכלי שני, הוא גדול יותר. אני מציע להקים צוות בינמשרדי,

בשיתוף של נציגי ארגוני נשים וארגוני מתנדבים ועולים. צוות זה,

בפרק זמן מסויים, יצטרך להגדיר את היקף את התופעה, להגיע למסקנות

נדרשות ולהציע פתרונות להתמודדות עם הבעיה.

5. המחרת עונשים - בהנחה שאני ויושב-הראש נהיה גם בכנסת הבאה, אני

תומך בהצעתו, להציע תיקון בחוק, לגבי הצורך בהחמרה ובהכפלה של

עונשים במקרים של ניצול אוכלוסיות חדשות, ובכללן העולות החדשות.

תיקון זה יהיה אם מסר לחברה, ופרסום הדבר ירתיע את העבריינים.
א' תמיר
שופטי ישראל הם רחמנים, ואינם נותנים את מקסימום העונש.
היו"ר מי קליינר
אנו עוסקים בתופעה, שאין ספק בקיומה. אנו משערים שזוהי תופעה

רחבה, אך איננו יכולים לאמוד את היקפה. אני תומך בהצעת חבר-הכנסת

אפרים אור להקים צוות, שיעסוק בנושא. אולם, אינני רוצה בצוות

בינמשרדי, כי חולף זמן רב עד שצוות כזה מוקם. יש צורך שגוף מסויים,

מכון מחקר, אוניברסיטה וכו', יערוך סקר בנושא. ההצעות לפתרון,

לכשתבואנה, תסתמכנה על עובדות בדוקות ולא רק על תחושות ומקרים

מי יצאים.

הבעיה המרכזית הינה, שעד עתה הטיפול בתופעה, בקרב האוכלוסיה

הכללית, היה סימפטומטי. התופעה ושורשיה יהיו קיימים תמיד. ניתן יהיה

לצמצמה, אך לא לבטלה כליל. נראה, כי הגופים השונים רואים את התרבות

הסימפטומים של התופעה ומבקשים תקציבים כדי לטפל ביותר סמפטומים. אבל,

לדעתי, בקרב אוכלוסיית העולות החדשות יש לטפל בתופעה עצמה ואני בטוח

שהתוצאות תהיינה טובות ודרסטיות יותר מאשר בחלקי אוכלוסיה אחרים.
הסיבה לכך היא
המיוחדות של האוכלוסיה החדשה. אפשר להגיע להישאים

טובים יותר עם תטופל התופעה עצמה, בקרב העולים, ע"י פעולות הרתעה

והסברה נמרצות יותר.

היינו צריכים להזמין את נציא ההסתדרות לדיון , וחבל שלא עשינו

זאת; תמיכה כלכלית של ההסתדרות במקרה של פיטורין חשובה מאד.
ר' בן -צבי
אפשר לבקש תמיכה כלכלית של המוסד לביטוח לאומי.
א' אור
מהי התמיכה, שמעניק הביטוח הלאומי, לעולה חדשה, שששת חודשי



הקליטה שלה הסתיימו ועדיין אין לה עבודה ?
נ' בן -צבי
אם היא בודדה, אינה עובדת וגם בעלה אינו עובד, היא תקבל אבטחת

הכנסה.
היו"ר מ' קליינר
במקרה של פיטוריו חשובה תמיכת ההסתדרות בעולה החדשה. תמיכה זו

חשובה, בנוסף לתימרוץ, כדי לשמור על רמת ההכנסה, שהיתה לעולה קודם

הפיטורין .

לסיום הדיון , אני מבקש לשמוע תגובות טלגרפיות, על הנושא, מהנוכחים.
ט' ילין -מור
ההצעה להקים מוקד ארצי - ישנם מרכזי סיוע רבים, לנפגעות תקיפה

מינית, ברחבי הארץ, והם עושים מאמצים עצומים כדי לגייס כספים. לדעתי,

יש לתגבר את המרכזים הקיימים, ולא לפצל או להחליש אותם ע"י הקמת מרקד

נוסף.

נושא של דמי קיום - ישנה בעיה של תקופה של חצי שנה, מתום תקופת

של הקליטה של העולה, שבה הוא אינו מכוסה; לאחר שסיים העולה לקבל את

סל הקליטה, והוא עדיין לא נכלל בזכאות לאבטחת הכנסה, הוא מקבל דמי

קיום ממשרד הקליטה. אין חלל רק בנושא של קיום. אולם, לאחר שנה, מיום

עלייתו לארץ, הוא זכאי להבטחת הכנסה ככל אזרח ישראלי אחר. בכל מקרה,

נושא זה דורש בדיקה והתייחסות מיוחדרת.
א' מור
במוסד לביטוח לאומי אין קטגוריה שבה מקבלים דמי קיום באין

פיטורין . אבל, אם אותה עולה חדשה מובטלת, ללא הכנסה אחרת, היא תקבל

את התמיכה.
היו"ר מ' קליינר
להסתדרות הכללית: יש די קרנות, שאפשר לנצלן לנושא של הבטחת רמת

ההכנסה של עולות חדשות שפוטרו, ושנפגעה פרנסתן.
ט' ילין -מור
חבל שנציג משרד החינוך אינו משתתף בדיון . אחת הבעיות, בנושא של

הטרדה מינית של עולות חדשות, היא בעיה כללית של אי ידיעת הזכויות.

אפשר להגביר את מודעות העולים, לנושא, ע"י שימוש במערכת האולפנים.
היו"ר מ' קליינר
מדברי סיכומי הקודם, נשמטה הערה חשובה; ישנן אלפי עולות חדשות,

שאינן מועסקות. מספר הנשים, שאינן מחפשות עבודה מחשש להטרדה מינית,

לא ידוע, אם כי תופעה זו קיימת. לא ידוע אם מספר הנשים הללו זניח אר

כבד. לו היתה יוזמה ממשלתית, שתיתן עדיפות לנושא, לא רק במציאת עברדה

אלא אם בחינוך משלים, היה אפשר למנוע את החשש מחיפוש עבודה עקב

הטרדות מיניות. מצב התעסוקה בארץ קשה, וישנם המוכנים לסבול כדי

להתפרנס, במיוחד, נשים בודדות ומפרנסות.
א' תמיר
החמרת עונשים אינה מעשית. אם היה חוק, שיאפשר עונשי מינימום, זה

היה מרחיע יותר. אולם, חקיקה של עונשי מינימום אינה אפשרית ומסובכת.

הצעתו של חבר-הכנסת אפרים אור, נשלחה אליי, אך לא הספקתי לעיין בה.

אני תומך בטוקה ילין-מור, לגבי חיזוק אופים בעלי נסיון וידע

קיימים ולא יצירת מוקדים חדשים.

לגבי הקמת צוות בינמשרדי לבדיקת התופעה - ועדת קרפ היתה ועדה

בינמשרדית, שמונתה ע"י היועץ המשפטי לממשלה, שעסקה באלימות נגד נשים.

היא היתה צריכה להתייחס, לנושא דיוניה, מבחינה חוקית ותקציבית. היא

התייתסה אם לפריסת אחריות המשרדים והגופים הציבוריים, שיעסקו בנושא,

ברחבי הארץ, הוועדה היתה יעילה, ואפשר להקים צוות דומה לה, שיעסוק

בנושא הטרדות מיניות.
היו"ר מי קליינר
לדעתי, משרד העבודה הוא המשרד המתאים לטיפול בנושא.
א' גור
אם צוות הבדיקה יאיע למסקנה שיש צורך בתיקוני חוק מסויימים, זה

עשוי לקדם את הטיפול בנושא.
ר' בן -צבי
אני מברכת על היוזמה לדון בנושא, זה בישיבה מיוחדת בעת הפגרה. כמו

טוקה ילין-מור, אם אני חושבת שיש לתגבר את הארונים הקיימים, שמטפלים

בנושא. יש לנו תשתית עם מתנדבות, שהוכשרו לפעילות מיוחדת זו, ועם

חומר הסברה בשפה הרוסית. אבל, אין לנו די אמצעים כספיים, כדי לממשל

את מטרותינו. אינני יודעת מי צריך לתאבר את הארגונים האלה, ואני מפנה

את הבעיה לוועדה זו.

המרכז לסיוע לנפאעות תקיפה מינית קיים משנת 1978, ובזכותנו החלו

בחקיקת חוקים ונוהלים רבים בנושא. אנו פועלים, במרץ, למניעת האלימות

המינית לא רק באוכלוסיה הכללית, אלא אם בקרב האוכלוסיה הרוסית.

חבר-הכנסת אור הציע להקים קרן שתתמוך, כלכלית, בעולות חדשות,

שהוטרדו ומוכנות להיחשף. אבל, הפונות למשטרה יכולות לפנות לביה"ד

לעבודה ולקבל תשלום ופיצויים מהמעסיקים. אין להטיל את התמיכה בעולות

אלה על משלם המיסים.

הסברה - אוכלוסיית היעד צריכה להיות ככל תושבי מדינת ישראל. יש

להוקיע את התופעה שהיא כללית. ניסינו להגיע לאוכלוסיית העולים

החדשים, אך אין לה מודעות. העולות החדשות מפחדות מהתדמית השלילית,

שמצטיירת להן ע"י האוכלוסיה הותיקה, ולא מתלוננות.
ד' כנר
ביקשנו ממשרד הקליטה לאפשר לנו להיכנס לאולפנים ולמרכזי הקליטה.

הם לא היו מוכנים לעזור לנו, למרות שהעיריות תמכו בפעילותנו. הם אמרו

שנוכל לפעול במרכזים וליצור קשר עם העולים, לאחר שעות העבודה, לאחר

תליית מודעות על פעילותינו ובתנאי שהעיריה תסכים. התנגדו לסייע לנו,

למרות שלא ביקשנו עזרה תקציבית כלל.
ע' שמיר
ב-1988 נערך סקר ע"י ניצה שפירא-ליבאי, יועצת ראש הממשלה לענייני

מעמד האישה, ע"י מכון למחקר חברתי. הסקר נצרך בקרב השירות הציבורי.

המסקנות הינן , שתופעת ההטרדה המינית בעבודה, הינה כללית אך השפעותיה

ניכרות גם בקרב העולות החדשות.
היו"ר מ' קליינר
באמצעות הסקר, אני רוצה לדעת אם מדובר בבעיה של, כלל האוכלוסיה או

שמא מדובר על בעיה מיוחדת של העולות החדשות.

ר' בן -צבי ;

יהיה קשה להגיע לתוצאות, ע"י סקר, כי העולות החדשות אינן משתפות

פעולה.
ע' שמיר
הסקר, שנערך ב-1988, היה אנונימי.
שי מר-חיים
אני מבקשת לומר, שכל פניה אלינו תיבדק היטב.
ע' שמיר
כאמור, גם השדולה מפעילה קו פתוח, בנושאים של הטרדה ואפליה

מינית, גם בשפה הרוסית. לצערי, אין נכונות של העולים לדווח על מקרים

של הטרדה. מתוך 250 פניות, שהגיעו לשדולה, מספר הפניות של עולים

חדשים הוא מזערי. לכן , לא כדאי לפזר משאבים ולהשקיע במוקד נוסף.
א י גולדברגר
שרה מר-חיים אמרה, שהמשטרה תבדוק כל פניה אליה בנושא של הטרדות.

אבל, על המשטרה לפעול מעבר לכך. אילו היתה הוועדה מפנה רמיזה להעניק

עדיפות מסויימת לטיפול בנושא, זה היה מוביל לתוצאה מעשית; אפשר להקים

צוות שיטפל בנושא, כפי שקמו יחידות מיוחדות, שפעלו בתחומים מסויימים

ומוגדרים. נציבות שירות המדינה, "מכסה" רק חלק מהמגזר הציבורי. איננו

מסכימים עם כל נתוני הסקר, שנעשה ב-1988, כי לדעתנו הוא לא היה

מקצועי. לדעתי, כדאי להתחשב במידע, שנאסף ע"י הארגונים השונים,

למרות, איך מדובר במתכוננות ספציפיות. למשל, אם קיים מקום עבודה,

שבעליו מועד, ניתן להשתיל במקום זה שוטרת, כדי לבדוק את הנושא. עשינו

זאת, לא פעם, בעבר, בנושאים אחרים. בצורה זו, ניתן להוכיח את פשעו

ע"י כלים אובייקטיביים ולתת לזה תהודה ציבורית.

כמי שעוסק בנושא, עליי לומר שלעיתים קשה להחליט לאיזה צד להאמין :

למתכוננת או למעביד, כשבדקנו את שניהם בפוליגרף, לא פעם מצאנו ששניהם

משקרים. קיימת בעיה של הוכחת ההטרדה, כפי שהדגישה זאת עורכת-הדין עדה

שמיר.

לנציבות שירות המדינה מגיעות תלונות אנונימיות. אנו צוברים אותך

ומנסים לבדוק את התלונה ללא המתלוננת.
ש' מר-חיים
המשטרה בודקת גם מכתבי תלונות, שמגיעים אליה.
ג' חבקין
ראשית, ישנן אלפי משפחות ישראליות, שקולטות עולים חדשים ומקלות

עליהם את קליטתם בחברה הישראלית. יש לידע גם משפחות קולטות, בנושא

ההטרדה המינית בעבודה, כי יש יחסי אמון ביניהן לעולים החדשים. על

המשפחות הקולטות להיות מודעות לדרכים, שבהן ניתן להתמודד עם הבעיה.

שנית, יש לנו 68 ארגוני מתנדבים, ופעמים רבות מנענו מקרים של

עוולות כלפי עולים חדשים. למשל, באחד המקרים שלחנו מכתב למעביד.

שלחנו מכתב, בשם כל הארגונים, כי האשה היתה בויצ"ו והאיש - בבני

ברית. בגלל החשש מפרסום, של המעביד, הצלחנו לפתור בעיות. יכול להיות,

שגם זה עשוי להיות פתרון.

שלישית, באולפנים כבר אין כל כך הרבה עולים חדשים, ומספרם הולך

ופוחת. יש להתמודד עם הבעיה במוקדי הקליטה, ברשויות המקומיות

ובשכונות. יש להגביר את המודעות לנושא בקרב העולות החדשות ע"י

המשפחות הקולטות וע"י מוקדי הקליטה השכונתיים.

נ' בן -צבי;

אוציא דף הסברה לדורשות עבודה, בנושא של הטרדה מינית, במסגרת

חוברת הסברה שלנו לעולים החדשים, בתוך שבועיים. חוברת זו תופק בכל

הארץ.
שי מר-חיים
דף ההסברה צריך להיות לא רק ברוסית, אלא גם לאוכלוסיה הכללית.

בנוסף, ההסברה צריכה לעסוק לא רק בהטרדה מינית בעבודה, אלא גם בהטרדה

מינית בכלל.

אני רכזת קליטה ארצית של הפורום הציוני ליהודי ברית המועצות, שיש

לו סניפים בכל רחבי הארץ. הפורום מוכן להירתם למלחמה בתופעה בכל

סניפיו. קשה לומר, שהתופעה תופסת מקום נכבד בקרב האוכלוסיה החדשה, אך

ישנה תחושה שהעולות החדשות פגיעות יותר.
היו"ר מ' קליינר
אני מקווה, שהדיון , ימריץ כל אחד מהנוכחים להמשיך ולהיאבק בתופעה

ביתר שאת. אני מודה לחבר-הכנסת אפרים גור, שביקש לדון בנושא זה בעת

הפגרה.

לדעתי, יש לבצע סקר מקצועי כדי לבדוק את התופעה. אני אבדוק אם

כדאי להמליץ בפני הגורמים השונים על הקמת צוות בינמשרדי, בתנאי שיוקם

במהירות, שילמד את הבעיה ויציע פתרונות. צוות בינמשרדי זה יורכב

מנציגי הנוגעים בדבר + נציג של ההסתדרות הכללית.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

אני מודה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה
14:00.

קוד המקור של הנתונים